PAGE
2
ועדת הכספים
28/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 428>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ד' בחשון התשע"ה (28 באוקטובר 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
<תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות)(תיקון), התשע"ד-2014>

<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
זבולון כלפה

דב ליפמן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

חמד עמאר

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

אילן גילאון

אלכס מילר
<מוזמנים:>
עדנה הראל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכל גלברט-רעות - רפרנטית אנרגיה ומים, אג"ת, משרד האוצר

לידיה לזנס - סגנית המדען הראשי, משרד הכלכלה

צפריר נוימן - עו"ד לשכה משפטית, מנהל מחלקת השקעות, משרד הכלכלה


<ייעוץ משפטי: >
שלומית ארליך
<מנהל/ת הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
רמי בן שמעון
<תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות)(תיקון), התשע"ד-2014>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, הישיבה מתחילה. הצעה לסדר של ח"כ ליצמן. בבקשה.

<יעקב ליצמן:>
בזמנו פנינו אליך בכתב שאנחנו רוצים ששר האוצר יבוא. אני מבין שלשר האוצר אין חשק להגיע לוועדת הכספים ולכן הוא שולח פקידים, אבל עובדה שהוא דיבר, לא מישהו אחר דיבר. הוא לא יכול לשלוח אנשים עורכי דין לכאן. זה לא איזה בית משפט ששולח עורך דין להסביר את עצמו. הוא צריך לבוא לבד.
יש לי 10 שאלות לשאול אותו, לא רק אחת. יש לי עוד 10 שאלות לשאול אותו על הנושא הזה בו הוא סתר את הפקידים שלו. ביקשתי את זה. האם אני יכול לדרוש את זה, לעמוד על זה, שהוא יבוא בעצמו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לבקש אפשר אבל הוא לא חייב. הוא יכול לשלוח, שלוחו של אדם כמותו.

<יעקב ליצמן:>
לא, לא. לא אומרים את זה. אתה רוצה להתפלפל בשליחות? אני מוכן גם. אבל זה לא שייך כי הוא לבד עשה את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא משנה. הם יסבירו את מה שהוא אמר.

<יעקב ליצמן:>
מה יהיה אם הוא יסביר את מה שהוא אמר בטלוויזיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. מי שיבוא לפה ידע להסביר את זה כי הוא ינחה אותם מה לעשות. אבל כרגע זה לא רלוונטי. כשנתחיל את הדיון מחדש - - -

<יעקב ליצמן:>
זה רלוונטי פלוס כי הולכים לגמור את זה שמה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל זה צריך לחזור אלינו.

<יעקב ליצמן:>
אבל היות והוא סתר את עצמו, ולא רק בדבר אחד, היא לא יודעת לענות על זה. היא יודעת לענות על דבר אחד: 1.5 ו-3 מיליארד. בסדר, אבל יש עוד 10 דברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא סותר את עצמו בהקשר של החוק או באופן כללי? אם באופן כללי, ראית פוליטיקאי שלא סותר את עצמו?

<יעקב ליצמן:>
אני לא סותר את עצמי. אני אומר את מה שיש לי בפנים, כולל שלא נכנסים לקואליציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב. מי מציג את הנושא?

<צפריר נוימן:>
אני ממונה על הייעוץ המשפטי של המדען הראשי במשרד הכלכלה. התקנות שאנחנו מביאים לוועדה עוסקות בהסדרת מתן תוספות למענקים שניתנים על-ידי המדען הראשי מכוח חוק המו"פ באזור שדרות ועוטף עזה.

החוק מסדיר מתן מענקים לחברות שעוסקות בתכניות מחקר ופיתוח. המענקים ניתנים היום מכוח החוק בשיעורים של 20, 30, 40 או 50 מכל הוצאות המחקר והפיתוח של החברה, אותה תכנית שהיא הגישה למדען. אם התכנית הזאת מאושרת, היא מקבלת את אותו שיעור שקבעה הוועדה, כמו ציינתי.

מתוקף החוק רשאים השרים לתת תוספות אוטומטיות לחברות שנמצאות באזורי עדיפות לאומית שנקבעים לפי חוק עידוד השקעות הון. בשנת 2003 קבעו השרים תקנות לעניין הזה ונתנו תוספת אוטומטית של 10% לחברות שנמצאות באזור עדיפות א' בחוק עידוד השקעות הון.

אם חברה זכתה למענק של 50%, היא תקבל באופן אוטומטי תוספת של 10%. קרי, 60% מהוצאות המחקר והפיתוח שלה ימומנו על-ידי המדען הראשי.
<יעקב ליצמן:>
ובאותם המקומות שמקבלים פיצויים, גם כן? איך החלוקה הולכת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תכף נשמע את זה.

<צפריר נוימן:>
אני אומר: כל אזור עדיפות א' במדינת ישראל, לפי המפה של חוק עידוד, שכמובן כבוד חבר הכנסת מכיר טוב - - -

<יעקב ליצמן:>
איך אני מכיר אם הממשלה לא מכירה? כל יום היא משנה את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא רוצה לשנות.

<צפריר נוימן:>
היא לא השתנתה כל-כך הרבה מתקופתך.

<יעקב ליצמן:>
הסרגל של הממשלה הוא ככה.

<צפריר נוימן:>
אתה אולי מתכוון להטבות מכוח החלטות ממשלה, וכאן אנחנו מדברים על חוק עידוד השקעות הון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלו שני דברים. שם הם לקחו מרחק.

<יעקב ליצמן:>
זאת סתירה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. שם הם לקחו מרחק. אם הגבול מתפתל, אז גם הקו מתפתל וראית דברים אבסורדיים, מה שנקרא: בתוך מועצה או בתוך יישוב יש בית אחד שכן ובית אחד שלא. הבית שכן למה? כי שם היה פיתול בירדן, מה שנקרא. אבל זה לא חשוב, זה לא מה שאנחנו מדברים עליו כרגע.

<צפריר נוימן:>
במסגרת התקנות שאנחנו מביאים כרגע לוועדה.

<אילן גילאון:>
יש פיתול של הירדן בעוטף עזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. דיברנו של שני דברים.

<אילן גילאון:>
שהירדן מתפתל ועוטף עזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. זה משהו אחר.

<אילן גילאון:>
אתה יכול להגיד לנו את שמות היישובים?

<צפריר נוימן:>
בוודאי. אני עוד מעט אציין אותם.

<יעקב ליצמן:>
לא, לא. זה הכול סודי.

<צפריר נוימן:>
במסגרת התקנות שאנחנו מביאים כרגע, התחלנו לעבוד עוד הרבה לפני המבצע, אנחנו נותנים תוספת אוטומטית של 25% לפעילויות שנעשות בשדרות ובעוטף עזה. אני עוד מעט אציין, אם תרצו, את שמות כל היישובים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יפה מאוד.

<צפריר נוימן:>
לכן, חברה שזכתה למענק של 50%, תקבל תוספת אוטומטית של 25%. קרי, 75% מכל הוצאות המחקר והפיתוח שלה בתכנית ימומנו על-ידי המדען הראשי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשאתה אומר עוטף עזה, אתה מתכוון ל-7 קילומטרים?

<צפריר נוימן:>
7 קילומטרים. ההגדרה היא של חוק עידוד השקעות הון שמציין יישובים שהבתים שלהם נמצאים במרחק של 7 קילומטרים מהגדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ועכשיו אתם לא מחריגים שום דבר אלא כל היישובים שנמצאים בתוך 7 ק"מ מהעוטף?

<צפריר נוימן:>
היישובים שנמצאים לפי הגדרה הם יישובים שנמצאים במועצות אזוריות מסוימות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כלומר כולם. אין החרגה של יישוב אחד לטובה ואחר לא, פרט לשדרות.

<צפריר נוימן:>
שדרות גם נמצאת, למיטב זכרוני, במרחק של 7 קילומטרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שדרות בפנים. אז למה אתם מדגישים גם את שדרות? כלומר, כל מי שנמצא בתוך ה-7.

<צפריר נוימן:>
ההגדרה בחוק מדברת על היישובים בעוטף עזה - - -

<אילן גילאון:>
שנבין, כל המועצה האזורית, כל היישובים בתוכה עם המועצה, הם 7 קילומטרים, כן?

<צפריר נוימן:>
אותם יישובים שנמצאים ב-7 קילומטרים.

<אילן גילאון:>
למשל מקרה גבולות, הוא כלול? כי בחלוקות אחרות הוא לא.

<צפריר נוימן:>
אני יכול להסתכל - - -

<אילן גילאון:>
בגלל שיש לו הפרש של כמה קילומטרים או משהו כזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המועצות נחתכות.

<אילן גילאון:>
אז אתה מתכוון ליישובים, לא למועצות.

<צפריר נוימן:>
ליישובים, רק היישובים באותן מועצות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המועצות נחתכות.

<צפריר נוימן:>
לא עצם זה שיישוב מסוים במועצה שנמצא במרחק של 7 קילומטרים, ייתן לכל היישובים במועצה שלא נמצאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קח את שדות נגב – הוא נחתך, חצי ממנו נמצא בתוך ה-7 וחצי לא. חצי מקבל וחצי לא מקבל. אבסורד כזה.

<צפריר נוימן:>
כן, אבל הם יישובים שונים לחלוטין.

<עדנה הראל:>
הם יישובים שונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שונים, אבל נמצאים באותה מועצה.

<יעקב ליצמן:>
השם מכריע?

<עדנה הראל:>
יש מועצה אזורית מטה יהודה, מועצה אזורית שמשתרעת על פני - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם נניח הייתה שדרות, לו יצוין ששדרות חציה היה בתוך ה-7 וחציה בחוץ - - -

<צפריר נוימן:>
חציה נכנסת כי מדברים בהגדרה של חוק עידוד על הבתים שנמצאים ב-7 קילומטרים. כלומר, יישוב שהבית שלו נמצא 7 קילומטרים, מספיק - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מדבר על מפעלים, נכון?

<עדנה הראל:>
יישוב איננו נחצה. יישובים אינם נחצים.

<יעקב ליצמן:>
זה לא נכון.

<עדנה הראל:>
דינו של יישוב נגזר – יישוב איננו נחצה - - -

<יעקב ליצמן:>
לא נכון. גברתי, לא נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באשקלון, לדוגמה - - -

<עדנה הראל:>
אני אנסה ברשותכם להסביר: יישוב איננו נחצה, לא להלכה ולא בפועל. יישוב נבדק אם הוא נכלל או לא נכלל לפי בתיו הקיצוניים. בתיו הקיצוניים נמצאים במרחק של עד 7 קילומטרים מגבול רצועת עזה.

<יעקב ליצמן:>
גברתי טועה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, ליצמן.

<עדנה הראל:>
לכן, אשקלון לדוגמה, בתי המגורים שלה אינם נמצאים בטווח של 7 קילומטרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מדבר על אזור התעשייה.

<עדנה הראל:>
אזור התעשייה איננו בתי מגורים, ולכן - - -

<יעקב ליצמן:>
אבל זה אשקלון, מה זה משנה?

<עדנה הראל:>
אשקלון, מבחינת החלטות הממשלה, איננה נכללת בטווח היישובים שבתי המגורים שלהם נמצאים במרחק של עד 7 קילומטרים מגבול רצועת עזה. לכן אשקלון איננה נכללת ביישובי העוטף. דינה של אשקלון בהחלטות הממשלה השונות לעניין עדיפות לאומית נגזר משיקול הדעת שמפעילה הממשלה לפי פרק כ"ו לחוק ההתייעלות שהוא חוק עדיפות לאומית.

כאן אנחנו עוסקים בעידוד השקעות הון ועידוד מחקר ופיתוח. התוספת השנייה לעידוד השקעות הון מתייחסת לאשקלון ולנפת אשקלון בנפרד באופן קונקרטי ומתייחסת למועצות האזוריות. אשקלון היא עיר ואיננה מועצה אזורית. היא מתייחסת למועצות האזוריות בפסקה נפרדת.

אנחנו בסעיף של שדרות שהיא עיר ויישובי עוטף עזה שכולם יישובי מועצות אזוריות. התוספת לחוק עידוד השקעות הון מונה כמה פריטים שונים ואנחנו עוסקים בה כרגע ולא בשיקול הדעת הכללי של הממשלה לפי פרק כ"ו לחוק ההתייעלות.

בתוספת לחוק עידוד השקעות הון יש 5 פריטים: פרט אחד הוא בירושלים וצפון ודרום ועוד שני פריטים לגבי ירושלים לצפון ולדרום. פרט רביעי לגבי יישובי מיעוטים. הפרט החמישי מדבר על שדרות ויישובי עוטף עזה, היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשקלון. היישובים שבתיהם נמצאים עד 7קילומטרים מהרצועה.

יישוב איננו נחצה, יישוב נלקח במלואו. האם העובדה שהוא שייך למועצה אזורית גדולה או קטנה, שיש לה עוד יישובים מאוד מרוחקים, קשורה לעניין? לדעת הממשלה, לפי התוספת ולפי התוספת שאישרה הכנסת, העובדה שיישוב שייך למועצה אזורית גדולה איננו משנה את דינם של יישובים אחרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עדנה, אני רוצה לשאול אותך. את המאבק שלנו אם אפשר לחצות מועצה אזורית או לא, לא נעשה על גבי הסעיף הזה כי פה מדובר על עידוד לפעלים או לדברים כאלו, אז זה פחות רלוונטי ליישובים. יעשה את זה כשנגיע למפה של היישובים.

נניח שניקח את אשקלון – אנחנו מדברים על הטבה שנותנים למפעלים, נכון? אז מה את אומרת לי: אנחנו לוקחים את הבית הקיצוני. אם את מדברת על הטבה למפעל, תדברי על המפעל הקיצוני. אזור התעשייה של אשקלון נמצא בתוך ה-7 נכון?
<עדנה הראל:>
חלק מאזור התעשייה של אשקלון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חלק ממנו. אז מה אנחנו עושים? נותנים למפעלים שם או לא? כאן מדברים על מפעלים, לא על בתים.

<אילן גילאון:>
אם המפעל נמצא שהיישוב שהבית הכי קרוב שלו הוא בתוך ה-7 קילומטרים, האם הוא כלול?

<עדנה הראל:>
כן. היישוב יהיה כלול ולכן גם אזור התעשייה של היישוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מדבר על מצב הפוך: אזור התעשייה כלול והבתים לא.

<עדנה הראל:>
מכיוון שהמשלה דנה בנושא באופן מפורש וקיבלה החלטות באופן מפורש וראתה אבחנה בין אשקלון לבין המועצות האזוריות והנושא הגיע לבג"ץ ונדון בו ועמדתה של הממשלה אושרה בבג"ץ - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז מה?

<עדנה הראל:>
אזור התעשייה הוא חלק מהעיר מהבחינה המוניציפלית, הוא משרת את העיר, את תושבי העיר. העיר מתנהלת בעיקרה וכלל בתי המגורים שלה מעבר ל-7 קילומטרים. היא מקבלת מענקים, גובה ארנונה, מנהלת עסקי מסחר, שטחי מסחר ושטחי תעשייה.

באופן אקראי שטח תעשייה נמצא בחלקו מעבר ל-7. זה לא משנה דינו, הוא משרת עיר שנמצאת מעבר לגבול שבעת הקילומטרים שגובה ארנונה, מנהלת את ענייני תושבי העיר וזה משרת את תושבי העיר שנמצאים מעבר ל-7 קילומטרים.

עניינן של החלטות הממשלה הן חיזוק החוסן האזרחי והחברתי והכלכלי של תושבי היישובים, ולכן היישוב איננו הולך אחרי מיקומו של אזור התעשייה, אלא מיקומו של אזור התעשייה הולך אחר מיקומם של התושבים, שאותם משרתות החלטות העידוד האלה. זו הפרופוזיצה של הממשלה, זה מה שהוצג.
העיר אשקלון היא עיר גדולה, יש בה כמות נבדה של תושבים. יש לעירייה מקורות הכנסה שונים: עסקיים, מסחריים ותעשייתיים. העיר עצמה מתנהלת על פי בתי התושבים שלה וכך דינה לעניין ההטבות. זו עמדת הממשלה. אזור התעשייה מבחינתנו, איננו ישות מוניציפלית שעומדת בפני עצמה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בצוק איתן היה דיון פה והייתה החלטה ורשות המיסים קיבלה ואימצה אותה זה בסופו של דבר. מאחר וחלק מאזור התעשייה של אשקלון נמצא בפנים, הסכימו להכניס את כל אזור התעשייה. יש אפשרות שגם פה לפחות את זה נעשה להם?
<עדנה הראל:>
אני חוששת שלא. יש פה עניין רוחבי, זה לא נוגע לצוק איתן קונקרטית. זה עניין רוחבי לעניין ההטבות הכלליות שבמסגרת החוסן הכלכלי והחברתי הכללי, עמדת הממשלה הכללית לעניין עוטף עזה ויישובים שמעבר לעוטף עזה ואופן מתן ההטבות והדירוג שבעניין. זה עניין מהותי מאד שנדון באופן רוחבי והוא לא נקודתי והוא לא נקודתי לצוק איתן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבין שזו הטבה ששר הכלכלה לוקח על עצמו ונותן עוד 25% מעבר ל-50% - - -

<זבולון כלפה:>
15%.

<עדנה הראל:>
מדובר בשני שרים.

<צפריר נוימן:>
מעבר ל-10%, מוסיף עוד 15%.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תוספת ה-10% גם צריכה להיות החלטה שלו.
<צפריר נוימן:>
10% כבר יש היום - - -

<עדנה הראל:>

שר התעשייה ושר הכלכלה. יש פה גם החלטת ממשלה שהנחתה את השרים לעניין הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לכם כמה כסף זה? ההטבה הזאת?

<אראל מרגלית:>
כמה כסף למה? לעוטף?

<לידיה לזנס:>

במהלך 5 השנים האחרונות יש כ-200 פרויקטים עם היקף תקציב מבוקש של חצי מיליארד שקל. היקף המענקים של המדען הראשי למפעלים האלה שהגישו בקשה ואושרו הם כ-100 מיליון שקל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת אומרת, 100 מיליון זה הבקשות.

<לידיה לזנס:>
זה המענק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה המענק, ואנחנו נותנים על זה 15%?

<לידיה לזנס:>
על זה עוד תוספת של 15%.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
15 מיליון בערך.

<אראל מרגלית:>
על כמה שנים?

<לידיה לזנס:>
זה ב-5 שנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה הכוונה? כל שנה או שזה פרוס על 5 שנים?

<לידיה לזנס:>
הנתונים של 100 מיליון שקל זה ל-5 שנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה לדבר?

<אראל מרגלית:>
אני רוצה לדבר.

<יעקב ליצמן:>
אני אחר כך.

<אראל מרגלית:>
אני לא מבין אתכם. אני לא מבין את הממשלה הזאת. באמת, אני לא מבין מה אתם עושים. תראו, אתם נותנים פה באזור פיתוח א' כלי אמתי לעוטף עזה, בסדר גמור. אבל יש פה שתי ערים: אשקלון ואשדוד ומה שביניהן, שנפגעו בצורה קשה ביותר במלחמה.
אני לא מבין איך ממשלת ישראל שרואה מפעלים נסגרים חדשות לבקרים בדרום, לא נותנת להם כלי לעבוד ומרחיבה את זה, אפילו בתקנת שעה. אני אומר לכם, תקשיבו, מפעל שפועל באזור התעשייה באשקלון ונפלו סביבו טילים – אין שום סיכוי להביא לשם מפעלים חדשים בלי אזור פיתוח א', ולו לזמן מסוים.

מלון ותיירות, אם אשקלון רוצה למצב את עצמה כמקום של תיירות, אין שום סיכוי להביא אותו בלי אזור פיתוח א'. אתם רוצים לתת את זה ל-4 שנים? תנו את זה ל-4 שנים. אתם רוצים לתת לאשדוד לשנתיים? תנו לשנתיים. יש לכם דרך לעשות את זה.

זה נכון שהרבה מהחקיקה קשורה לקילומטרים מהגדר במקומות אחרים בארץ, אבל עשיתם כבר בעבר תקנת שעה. עברתי על זה האתמול ויש לי הצעה בשבילכם איך לשפר את התקנה הזאת: אחרי המילים "יישובי עוטף עזה" יוספו המילים "ואשדוד ואשקלון". אתם רוצים לעשות הבדל כי אשדוד יותר קרובה למרכז הארץ? אז בסדר, אבל תספרו את הטילים שנפלו שם.
חברה, תקשיבו, אני עסוק כל החיים שלי בהבאת תעשייה והבאת מפעלים והבאת תעסוקה למדינת ישראל. לירושלים, לצפון ולדרום. אני אומר לך שבלי כלי של הטבה ספציפית אין לי סיכוי ואין לך סיכוי להביא מפעל לאזור תעשייה שהרגע ירו עליו הרבה מאוד טילים.

אני מציע לכולנו: זה לא הרבה כסף. אתם תקבלו את הכסף הזה אחר כך בריבוע – תקשיב לי במקום לסמן לחברה שלך – אתם תקבלו את הכסף הזה בריבוע ממובטלים שיעופו לכם מהרחובות. אתם לא מבינים באיזה מצב מדינת ישראל נמצאת. תקשיבו, אתם באוצר, אתם במשרד הכלכלה, תראו איפה אנחנו נמצאים.

לפני המלחמה הזו הייתה פה האטה של 1.9% בשנה. לא היה לנו דבר כזה מאז המשבר הפיננסי ב-2009-2008. המשק הישראלי נמצא בהאטה. הוא נמצא כרגע במיתון. מיתון זה כמו אדם בדיכאון: לא קמים בבוקר, לא יוצאים, לא פוגשים חברים ולא יוזמים.

אם לא תתנו כלי – אני מתפלא על זה שאין פה את ראש העיר של אשקלון ואת ראש העיר של אשדוד – אם לא תתנו כלי אמתי כדי להביא לשם תעשייה, גם לא תבוא תעשייה וגם לא ישקיעו ואתם תמצאו את האנשים ברחובות.
זה נראה לכם כמו איזה משהו של אופוזיציה וקואליציה? לא אכפת לי קואליציה, לא אכפת לי אופוזיציה. אני אומר לכם, תסתכלו לתושבי הדרום בעיניים. באתם וחיבקתם בזמן המלחמה, באתם והצטלמתם איתם בסופרים שלהם. הם צריכים כלי שאתם יודעים לתת בחקיקה הזאת כדי להניע מחדש את התעשייה ולהניע מחדש את התיירות והעסקים.
תחליטו, אם אתם רוצים שאשקלון תביא תעשייה – אשקלון היום רוצה להביא תעשייה, היא רוצה. זה חלק מהעניין שלה. אשדוד רוצה להביא תעשייה – תנו להם משהו לשנתיים-שלוש. תנו לאשקלון ל-5 שנים, תנו לאשדוד לשנתיים וחצי. תעשו תקנת שעה מיוחדת ותראו כמה זה יעלה לכם.

תראו כמה אתם תחסכו בזה שלא תפגשו את האנשים האלה אחרי זה בתורים ואתם תניעו פה הנעה של פעולה כלכלית. זה סימן, זו קריאת כיוון. זה אומר לאשקלון: אנחנו אתכם, התעשייה אתכם, אנחנו זזים קדימה. חייבים לתת את הכלי הזה אחרת מפעל או מלון לא יגיעו, בלי הטבה מיוחדת הוא לא יגיע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה.

אילן, בבקשה.

<אילן גילאון:>
אני רוצה להמשיך את הקו הזה. אני קצת באי נוחות כל פעם שאני נוזף בפקידות. לא נוח לי כי הם לא קובעי המדיניות. אני רוצה שתגידו לשרים שלכם: אל תבואו להביע הזדהות – תזדהו. העיקרון של ה-7 קילומטר, הטייס האוטומטי הזה, הוא עיקרון של כסת"ח, הוא לא עיקרון שמתאים לזמנו, אין לו כל קשר וכל ערך למציאות שקיימת היום.

אני יכול גם להסביר את זה מבחינה בליסטית אבל אין לנו זמן לזה. למה זה לא נכון? יכול להיות ש-11 קילומטר זה יותר גרוע מאשר 3 קילומטרים. זה העניין. לכן העיקרון חייב להיות הרבה יותר מודולרי ולא לצאת ידי חובה.
הסיפור של המרחק כקריטריון יחיד לא יכול להיות. אמר פה אראל מה הייתה מידת הפגיעות. אבל גם צריכים להתייחס למקומות על פי מה שקרה בשנה קודמת. זה העיקרון המרכזי שצריך לראות: איך זה השפיע.

כמובן מיותר לציין שאני מצטרף לכל מילה שלך, אראל. חברה, זאת ההשקעה הכי טובה שיכולה להיות, תאמינו לי. בנייתו של מקום עבודה חוסכת המון כסף לעומת קביעתו של מקום אבטלה שהוא הרבה-הרבה יותר יקר, קל וחומר באשדוד ואשקלון. אין מה לדבר על זה.
לכן אתם חייבים לצאת מהטייס האוטומטי. תבחנו, תשנו את התכניות בהתאם לצוק העתים, בהתאם לצוק איתן. תשנו את זה. זה המסר שיש כאן, כי אחרת, אני מכיר את הקטע הזה: 7 קילומטרים, מה שנופל 200 מעל ל-7 קילומטרים לא בדיוק נכלל, במועצה האזורית כן או לא. לא הבנתי, בסופו של דבר, מה. אני מכיר אנשים שלא מוגנו בגלל 200 מטר ואז הטיל שופר קצת ועבר עוד 400 מטרים.

זה עיקרון לא טוב, עיקרון המרחק. יש משתנים נוספים שאותם צריך להביא בחשבון ולתת את המענק הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמד, בבקשה.
<חמד עמאר:>
שמעתי אותך ולא הצלחת לשכנע אותי. מה שאמרת כאן: אנחנו הולכים לקראת התושבים, ואזור תעשייה אשקלון נופל ב-7 קילומטרים, אבל התושבים והבתים נופלים מחוץ ל-7 קילומטרים. זה מה שאמרת, נכון?

לכן, הממשלה החליטה שהיא רוצה לתת לתושבים. הרי התושבים עובדים באזור תעשייה אשקלון ותושבים אחרים עובדים באזור תעשייה אשקלון. יכול להיות שאלה שגרים 7 קילומטרים מעוטף עזה גם עובדים באזור תעשייה אשקלון.
לכן הטיעון שלך, הטיעון של הממשלה – זה לא שלך, את מעבירה את העמדה של הממשלה – אם אזור תעשייה ב-7 קילומטרים והיישוב מחוץ ל-7 קילומטרים, אזור התעשייה לא יכול להיכלל ב-7 קילומטרים. זה מה שהבנתי ממך, נכון?

<עדנה הראל:>
יותר מזה. אזור תעשייה הוא לא ישות מוניציפלית שעומדת בפני עצמה. הוא חלק מיישוב מוניציפלי - - -

<חמד עמאר:>
כן, אבל אזור התעשייה בא לתת לתושבים. התושבים שגרים מחוץ ל-7 קילומטרים באים לעבוד בו.
<עדנה הראל:>
אתה נותן הטבות לתושבי עוטף עזה גם אם הם עובדים בתל אביב. אתה לא הולך אחרי מקום העבודה של התושב.

<חמד עמאר:>
כן, אבל זה אזור תעשייה שחוטף טילים ולכן מה שמפריע לי כאן זה שאנחנו קבענו את ה-7 קילומטרים. אדוני היושב-ראש, נקבעו ה-7 קילומטרים כשהיה קסאם שהגיע עד ל-7 קילומטרים והיום הטילים מגיעים עד אשקלון, אשדוד ואפילו תל אביב.
אני לא בא להגיד לכם שתפתחו את זה עד תל אביב, תפתחו את זה עד אשדוד. אבל אזור תעשייה שנמצא ב-7 קילומטרים, למה להוציא אותו החוצה? זה מה שמפריע לי בכל מה שדיברת כאן. אין לי בעיה להצביע עם זה וללכת אתכם צעד אחד קדימה. אבל אם אזור תעשייה נמצא ב-7 קילומטרים, למה להוציא אותו החוצה?

<עדנה הראל:>
כי הוא לא ישות מוניציפלית עצמאית והוא סוחב אתו את כל העיר, לכאורה, לפי התפיסה הזו שאתם אומרים. המשמעות הזאת - - -
<חמד עמאר:>
אז בואו נסחב את אזור התעשייה, לא נסחב את כל העיר. לא אכפת לי לסחוב את העיר, אבל אזור תעשייה שנמצא ב-7 קילומטרים ואנשים לא יבואו אליו - - -
<עדנה הראל:>
לכן, כדי שהדברים שלי יהיו ברורים, יש הבדל בין להגיד כמו שאומרים חלק מחברי הכנסת, יש מקום לתת הטבות לאשקלון ואשדוד. לאמירה הזאת יש משמעויות: משמעויות רוחביות - - -

<חמד עמאר:>
אני לא הרחקתי לכת ואמרתי לך להכניס את אשדוד, להכניס את אשקלון, תכניסי את תל אביב. לא אמרתי את זה. אמרתי שמה שנמצא בתוך ה-7 קילומטרים, ואזור התעשייה נמצא ב-7 קילומטרים, למה להוציא אותו החוצה?

<יעקב ליצמן:>
אתם אומרים את זה כבר המון זמן בוועדה - - -

<חמד עמאר:>
ואני המון זמן אומר את זה גם.

<יעקב ליצמן:>
הם לא מקבלים תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אני רוצה להתמקד. רבותי, שי - - -

<סתיו שפיר:>
מה העלות של הרחבה? ניסן, זו שאלה שהם צריכים לענות עליה: כמה זה עולה? על איזה סכום אנחנו מדברים פה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני שאלתי. תלוי על מה אנחנו מדברים.

<סתיו שפיר:>
אם אנחנו מרחיבים אותה - - -

<חמד עמאר:>
ניסן, אני לא הבנתי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה, רבותי.

<חמד עמאר:>
אני בזכות דיבור, אם אני לא טועה.

<סתיו שפיר:>
יש לכם הערכה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמד באמצע זכות דיבור, בבקשה.
<חמד עמאר:>
קודם כל, השאלה של העלויות אם מכניסים את אשקלון, את אזור תעשייה אשקלון. ולמה, אם אנחנו מכניסים את אזור תעשייה אשקלון, אנחנו חייבים להכניס את כל העיר? אם יש אפשרות - - -

<אראל מרגלית:>
אבל למה לא להכניס את כל העיר?

<חמד עמאר:>
אין לי בעיה להכניס את כל העיר. אני רוצה להכניס את כל העיר - - -

<יעקב ליצמן:>
כמה אשקלון סבלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן ואראל, לא ככה. חמד בזכות דיבור, תנו לו לדבר, בבקשה.

<חמד עמאר:>
מוציאים את מה שנמצא בתוך 7 קילומטרים, אומרים שמוציאים אותו כי העיר שלו נמצאת מחוץ ל-7 קילומטרים. אז בואו נכניס את מה שנמצא מחוץ ל-7 קילומטרים ונתווכח אחרי זה על אשקלון.
<יעקב ליצמן:>

בואו נגייר אותו אבל לא בגיור - - -

<חמד עמאר:>
אני לא מבין בגיור. אני יכול לקבל ממך שיעור אחרי זה בנושא גיור.
<אילן גילאון:>
ליצמן, אנחנו בעד הגיור הציבורי.

<אלעזר שטרן:>
הרב ליצמן, אני בעד גיור בר השגה.

<חמד עמאר:>
אתם רוצים לשמוע לי? הכי טוב אצל הדרוזים: אם לא נולדת אצל אימא ואבא דרוזים – אתה לא דרוזי. אין ויכוח גיור לא גיור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לעשות סדר, רבותי. תראו, יש מכלול גדול של הטבות שהמדינה נותנת בכל מיני דרכים לאזור הדרום. הממשלה אישרה מיליארד וחצי ליישובים בין 0 ל-7 קילומטרים ואישרה גם מיליארד וחצי ליישובים בין 7 קילומטרים ל-40 קילומטרים. כל מיני תוספות זה עוד יגיע אלינו.
<סתיו שפיר:>
לפני כמה שנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

סכום אחד של מיליארד וחצי לפיתוח ולסיוע, בלי קשר לפיצויים, מ-0 עד 7 קילומטרים מהעוטף ואישר עוד סכום של מיליארד וחצי מ-7 קילומטרים עד 40.

<סתיו שפיר:>
לפני 5 שנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. גם זה מדובר על 5 שנים.

<אראל מרגלית:>
חלק גדול מזה הוא התשלומים הרגילים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא.

<אראל מרגלית:>
אנחנו מכירים את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש החלטת ממשלה מפורטת. יש עוד ויכוח - - -

<סתיו שפיר:>
נכון, אבל זה המשך של החלטות ממשלה קודמות. לא מדובר בסכומים חדשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אני מנסה לעשות סדר - - -

<סתיו שפיר:>
אלה החלטות ממשלה שהתקבלו כבר לפני שנים בלי קשר לצוק איתן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. החלטות שקיבלו עכשיו - - -

<סתיו שפיר:>
פשוט מאריכים אותן. אין פה משהו חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
החלטות שהחליטו עכשיו, אחרי המבצע - - -
<סתיו שפיר:>
הן הארכה של החלטות קודמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. אם מוסיפים עוד 3.3 מיליארד שקל לאזור, זה חוץ משאר הדברים של העברת הבסיסים, שכתוצאה מזה הולך להיות פיתוח גדול, הופכים את באר שבע לבירת הסייבר. הם הולכים להשקיע במסלולים אחרים. שי, אתה יודע לפרט? באשקלון הולכים להקים חממה גדולה. הדברים נוספים, בלי קשר לכל הדברים - - -

<אראל מרגלית:>
הולכים להקים חממה באשקלון שהולכת לתת מקום לבערך 100 עובדים על פני 4 שנים. זה לא מפעלים של תעשייה.

<סתיו שפיר:>
- - - זאת הצגה לא נכונה של הדברים. אתה יודע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, רק רגע. תנו לי רגע לסיים. עוד לא גמרתי להציג את הדברים. אני מבקש שלא תיכנסי בדברים. אני אתן לך לדבר.

<סתיו שפיר:>
אבל בבקשה אל תציג את זה כאילו מדובר במשהו בגלל צוק איתן - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך לדבר.

<סתיו שפיר:>
האנשים האלה נפגעו בגלל המלחמה האחרונה, מלחמה ארוכה ומתישה מכל קודמותיה. צריך לתת להם תוספת ספציפית בגלל המצוקה העכשווית.
<אראל מרגלית:>
כלי, כלי לעבוד.

<סתיו שפיר:>
מה שאתה מדבר עליו כבר זה משהו שכבר הוחלט לפני כן.

<אראל מרגלית:>
אם העיר לא יוזמת, היא לש תשתמש בכלי. אם היא יוזמת, היא צריכה כלי. כלי למשוך השקעה, למשוך תעשייה, למשוך אנשים, למשוך מפעלים, למשוך מלונות. למשל, אתה ואני נשב ונחשוב יחד עם העיר אשקלון, יחד עם ועדת הכספים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אם אנחנו נעשה ככה אז פשוט לא יהיה דיון. כל אחד ידבר מה שהוא רוצה, השני לא ישמע - - -

<אראל מרגלית:>
אבל אני רק - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני שמעתי אותך. אתה אפילו לא שמעת אותי, נכנסת באמצע דברי.

<אראל מרגלית:>
להיפך, אני מדבר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אני באמצע דברים - - -

<אראל מרגלית:>
אני מדבר אתך. זה נקרא לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני באמצע הדברים, לא שמעת אפילו מה שאני רוצה להגיד. אם כל אחד רק רוצה לשמוע את עצמו, אין שום בעיה: כל אחד שישמע רק את עצמו ובסוף נעשה הצבעה ונגמר.
<יעקב ליצמן:>
אנחנו לא באפס מע"מ, חברים.
<חמד עמאר:>
אנחנו בחיים של אנשים, בתעסוקה שלהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לומר שישנם מסלולים שונים של הטבות שהולכות לדרום. באמת, הממשלה הזאת החליטה, לפחות לפי הסכומים, ללכת בגדול ולנסות להרים את הדרום. כל אחד יכול לחלוק או לא לחלוק. מה שאנחנו עושים כרגע זה שכל שר שירצה לתת הטבה מהמשרד שלו, כשיש לו יכולת, לדבר מסוים, אנחנו נגרום לכך שאף שר לא יבוא הנה לבקש הטבות כי פשוט כולם ימשכו את ההטבות.

אני יכול לתת ל-7 קילומטרים – יש לנו ויכוח על אזור התעשייה וזה ויכוח שאני מסכים אתו – אבל אם נרצה להכניס את אשקלון ואשדוד אז ממילא גם אין שום סיבה שלא נשקיע ונכניס גם את קריית מלאכי ואת כולם, את כל מי שנמצא במרחק 40 קילומטר. מה ההבדל? למה אני יכול להגיד לאשדוד כן ולקריית מלאכי לא?

במילים פשוטות, השר הזה ימשוך את העזרה כי אין לו את הכסף. הוא נותן לאזור מסוים, יש לו יכולת לתקצב סכום מסוים. לכל שר שירצה לתקצב נגיד: או 100 או 0? מה, אנחנו השתגענו? אני מוכן שנתמקד באזור התעשייה אשקלון - -
<חמד עמאר:>
זה מה שאני רוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - כי הוא נמצא בתוך ה-7 קילומטרים. בואו נתחיל לעודד משרדי ממשלה שינסו לדחוף ולא דחה כל משרד שיבוא ונגיד לו: או שאתה נותן לכולם או לך הביתה. אנחנו השתגענו קצת.
<אראל מרגלית:>
אני אציע לך דרך חשיבה אחרת: קודם כל, תעשה מדרג. מצדי תעשה מדרג של כמה טילים נפלו. תעשה מדרג איך שאתה רוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הממשלה כבר קבעה מדרג.

<אראל מרגלית:>
המדרג של הממשלה לא מקובל עלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא משנה, אבל - - -

<אראל מרגלית:>
הוא לא מקובל, הוא לא מקובל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הוועדה הזאת - - -

<אראל מרגלית:>
לוועדה הזאת יש דעה משלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל היא החליטה את זה. הממשלה הזאת אישרה את - - -

<אראל מרגלית:>
הממשלה הזאת שמה לנו אקדח לרקה. רצו לתת להם איזושהי מקדמה ואמרו לנו להחליט. עכשיו אנחנו עושים - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הממשלה הזאת אישרה את המדרג הזה. היה לנו דיון ארוך בנושא, יומיים היה.

<אראל מרגלית:>
ניסן, מה זה אזור פיתוח א' של עידוד למפעל או למלון? מה זה? אם אתה לא מביא מלון, אתה לא מביא מפעל, אתה לא נותן את ההטבה, אתה לא מקבל אותה. אם השוק הפרטי בעצמו לא משקיע ולא מקים את המפעל, אתה לא נותן לו הטבה.

מתי אתה נותן לו את ההטבה? דיברת אתי על קריית מלאכי, כשהוא מביא את ההשקעה אתה נותן לו איזשהו מענק או איזושהי הטבת מס. ניסן, תקשיב - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה שאני אסכם משהו, לא?

<אראל מרגלית:>
אני רוצה להראות לך את הדרך שאני חושב עליה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבין את הדרך שאתה חושב, אבל אני רוצה - - -

<אראל מרגלית:>
מה הכי גרוע? יבוא מפעל לקריית מלאכי. אסון: מפעל לקריית מלאכי צריכים לתת לו הטבה. אבל הוא מביא אתו כסף ומקומות עבודה לקריית מלאכי. הייתה פה מלחמה או לא הייתה פה מלחמה, אני שואל אתכם - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה אתה מדבר? זה - - -

<אראל מרגלית:>
אני מדבר על לתת כלים לעידוד התעשייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בא לכאן מישהו שרוצה לתת דרך המדען עוד תוספת מסוימת - - -

<אראל מרגלית:>
אני לא מדבר על המדען הראשי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה פותח את כל הנושא מחדש. מה זה קשור?

<אראל מרגלית:>
אני מדבר על מרכז ההשקעות, תעשייה. אני מדבר על מרכז ההשקעות, תיירות.

<עדנה הראל:>
אנחנו לא בתקנות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא התקנות האלה. אני ממש לא מבין אותך. זה לא התקנות האלה, זה המדען הראשי. אומר השר: אתם יודעים מה, מגיע להם תוספת, נניח של 10%, אני מוכן להוסיף לעוטף עוד 15%. זה המדען הראשי. לא לערבב את הכול, אחרת נערבב את הכול ולא נצא מזה בכלל.
<חמד עמאר:>
ניסן, מה נגמר עם - - -

<אראל מרגלית:>
מרכז ההשקעות נותן אזור פיתוח א' לטכנולוגיה על פי הקריטריון של המדען הראשי. אז אם המדען הראשי - -
<עדנה הראל:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא אומרת לך שלא.

<אראל מרגלית:>
- - ייתן אישור - - -

<עדנה הראל:>
הפוך, הפוך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפוך היא אומרת לך.
<עדנה הראל:>
הפוך. 40(ד) לחוק המו"פ מפנה לעידוד השקעות הון. בכלל אין פה סמכות עצמאית, אלא הסמכות היא לפי חוק עידוד השקעות הון. היא נשענת על חוק עידוד השקעות הון. אלה התקנות שהבאנו לכם. לכן כל הדיון שאתם עורכים עכשיו, הוא דיון על עידוד השקעות הון ולא על התקנות שהבאנו.
הסמכות לעניין התקנות האלה נשענת על עידוד השקעות הון והיא לא מאפשרת שינוי מעידוד השקעות הון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תאמרו לי לגבי אזור התעשייה - - -

<אראל מרגלית:>
אני לא מבין אותה. אני רוצה לשאול אותה: עידוד השקעות הון, אנחנו רוצים לתת כלי של עידוד השקעות הון לעיר אשקלון. אני רוצה, בסדר? הם לא רוצים. אני רוצה לדעת מה קורה כשאני מביא מפעל, האם הוא זכאי או לא זכאי לפי התקנות החדשות שלכם?

אני רוצה שהוא יהיה זכאי בתקנת שעה. מעבר ל-7 קילומטרים. את מוכנה לעבוד אתי על זה? את מוכנה לבוא לקראתי על זה או שאת לא מוכנה?

<עדנה הראל:>
אמרתי שזה לא עניין אישי שלי. יש פה החלטת ממשלה עם השלכות רוחב על המשמעות של הגדרת - - -

<אראל מרגלית:>
השלכות רוחב, אלק. השלכות רוחב. צריך השקעות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, אראל.

<אראל מרגלית:>
אבל אני לא מבין, מה זה השלכות רוחב?

<זבולון כלפה:>
אני אתן לך, אראל, דוגמה מהחודשים האחרונים.

<אראל מרגלית:>
אתם מנותקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אף אחד לא מנותק.

<אראל מרגלית:>
אתם כן מנותקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הממשלה הזאת - - -

<אראל מרגלית:>
הממשלה הזאת עושה פירוטכניקה ולא נותנת כלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, אי אפשר. היא נותנת כלים.

<אראל מרגלית:>
לא. אם היא - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסלח לי, חוץ מהצעקות שלך, היא נותנת כלים. לא הייתה ממשלה שנתנה 3.5 מיליארד - -

<אראל מרגלית:>
שטויות. הממשלה הזאת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - מעבירה את אזורי - - -

<אראל מרגלית:>
- - - פירוטכניקה - - - צריך כלים - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מעבירה את מחנות צה"ל. באמת.

<אראל מרגלית:>
על מחנות צה"ל החליטו עוד קודם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאות מיליארדים. מי מבצע את זה?
<אראל מרגלית:>
אני אגיד לך מי לא מבצע את זה: ממשלת ישראל. אבל עזוב את זה, זה מזרח הנגב. מערב הנגב, המקום שהיה בגבול עם עזה, אם לא תתנו לו כלי להביא השקעות בתחומים של תעשייה ותיירות, אתם לא נותנים לו לצמוח. אתם משאירים אותו למטה. אתם תבואו כל שנה ותטפטפו לו קצת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, בבקשה.

<יעקב ליצמן:>
אני שואל שאלה פשוטה: האם ועדת כספים, אם היא תביא את הכסף, הסיפור הזה לא עולה הרבה כסף - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה? לאזור התעשייה?

<יעקב ליצמן:>
אזור תעשייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל רק לאזור התעשייה של אשקלון.

<אראל מרגלית:>
אזור פיתוח א'.

<יעקב ליצמן:>
אם נגיד כאן, תיאורטית אני אומר, שאנחנו לא נאשר כלום עד שיביאו לנו את הכסף, שזה Peanuts, האם משרד המשפטים יואיל בטובו לאשר את זה או לא? אני רוצה להבין דברים ברורים: אם יש כסף, אז זו בעיה שלהם - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי, הבנתי. זה מה שרציתי לשאול אותם עכשיו. אתה צודק. צפריר, אני רוצה להתמקד באזור התעשייה של אשקלון מאחר והוא נמצא בתוך ה-7 קילומטרים. אני יודע שהוא חורג מהגדרה כוללת וזו החלטת ממשלה.
אבל תנסה להסביר לנו, היה ואנחנו רוצים להחריג ולהכניס את אזור התעשייה, כמו שעשינו בצוק איתן, אנחנו מרגישים שאם הוא נמצא בתוך ה-7, אנחנו מוכנים לעצום עין מההגדרה של בית אחרון ונגיד מפעל. לא נכניס את כל אשקלון, רק את אזור התעשייה. מה הפרוצדורה? מה המשמעות של זה?

אם אתה יודע להגיד לי כספית, ואם אתה יודע להגיד לי פרוצדורלית. כספית, להערכתי זה לא מי יודע מה.

<צפריר נוימן:>
אומרים לי כאן שזה כ-7 מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על 5 שנים, נכון?

<לידיה לזנס:>
בגלל התמריץ לעידוד, אנחנו צופים לגידול בדרישות.

<אראל מרגלית:>
יפה, יהיו עוד מפעלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איפה? באשקלון? את מדברת על אשקלון.

<חמד עמאר:>
מחלקת את ה-7 מיליון ל-5 שנים?
<לידיה לזנס:>
על אזור התעשייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה המשמעות המעשית או החוקית של זה?

<צפריר נוימן:>
שאנחנו נסמכים על התקנות האלה. יש פה דיון שאני חושב שהוא רלוונטי לחוק עידוד השקעות הון ופחות לתקנות האלה. התקנות האלה בסעיף המסמיך, נסמכות על האזורים שנמצאים בחוק עידוד השקעות הון.

לכן, כשהסתכלנו על ההגדרות – ההגדרה, עדנה ציינה את זה, בחוק עידוד השקעות הון של יישובי עוטף עזה, היא של יישובים שהבתים שלהם נמצאים במרחק של - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי. אני שואל אם אנחנו רוצים להכניס. מה המשמעות? מה הפרוצדורה שצריכה להיות פה? נניח שאנחנו מקבלים החלטה שאנחנו מאשרים את זה - - -
<צפריר נוימן:>
צריכים לחזור לממשלה.

<עדנה הראל:>
אנחנו צריכים לחזור לממשלה ולדון גם בהיבטים הרחבים יותר, לא אלק אלא הממשיים, לרבות ההיבטים המשפטיים. על פי העקרונות המשפטיים שחלים על מתן העדפות לאזורים ובהתאם לפסק דין ועדת המעקב והעקרונות שעוגנו בפרק כ"ו לחוק ההתייעלות בעניין עדיפות לאומית, מחויבים לפעול על פי קריטריונים.
זאת אומרת, להגיד בחקיקה או בחקיקת משנה שיישוב מסוים שהתרשמו שמספר הטילים שנפלו בו הוא כזה או אחר יקבל, זה דבר שמעורר קושי. אנחנו צריכים לגזור את הקריטריון.
<אראל מרגלית:>
הקריטריון הוא הוראת שעה – אתם עשיתם את זה בעבר.

<עדנה הראל:>
הממשלה קיבלה החלטות על סמך קריטריונים מסוימים, גם לעניין הוראות שעה צריך. אם הוועדה מבקשת את זה, ניסיתי להסביר קודם וזה לא היה אלק, אז יש צורך לחזור ולשקול מהו הקריטריון שייגזר מזה, על איזה יישובים נוספים ההכללה של אשקלון לצורך העניין חלה. אולי היא מוסיפה קבוצה גדולה מאוד של יישובים? אנחנו לא יודעים להגן על הוספה של אזור תעשייה מסוים - - -
<סתיו שפיר:>
אבל הקריטריון היה 7 קילומטרים. מהם הקריטריונים - - -

<עדנה הראל:>
הסברתי לוועדה שהמרחק של 7 קילומטרים מוגדר על פי הכנסת היישוב על פי בתי המגורים שבו ולא פעילות תעשייתית או נופש.

<סתיו שפיר:>
אנחנו מדברים פה על פיתוח תעשייתי.

<עדנה הראל:>
אנחנו מדברים על פיתוח תעשייתי אבל ההגדרה נשענת לפי, החלטת הממשלה, על המדיניות הכללית של חיזוק החוסן האזרחי והחברתי.

<סתיו שפיר:>
בסדר, אז החלטת הממשלה היא להתקמצן על הדרום.

<אראל מרגלית:>
בכל הכבוד, כמו שאמר היושב-ראש, הממשלה ראתה נגד עיניה גם את מצבם של יישובים מעבר ל-7 קילומטרים ועד 40. יש משמעות להחלטה הזאת.

<אראל מרגלית:>
יש לך דרך בתקנת שעה להוסיף אזורים לתקופה מסוימת בגלל שהם היו בקו עימות, אפילו שהם מעבר ל-7 קילומטרים. יש דרך משפטית לעשות את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע הצעת החלטה - - -
<אראל מרגלית:>
זה אלק בי"ת.

<סתיו שפיר:>
זה פשוט מביך כי החלטת הממשלה פה היא להתקמצן על יישובי הדרום. אין פה החלטה אחרת. גם לא הוסיפו להם תוספות משמעותיות, גם אנחנו מדברים פה ועדיין העסקים לא מקבלים את הפיצויים, גם אתם מוצאים אזור תעשייה בשעה שההטבה היא למסחר ולתעשייה. איך זה הגיוני? זה פשוט קבלת החלטות לא הגיונית, סדר עדיפויות כושל. תגידו שלא רוצים להשקיע את התקציבים האלה וזהו.

<אראל מרגלית:>
- - - לפחות 300 מיליון שקל. אתה יודע כמה - - - במלחמת לבנון השנייה? 3.6 מיליארד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, כשהיו כאן - - -

<אראל מרגלית:>

300 מיליון מול 3.6 מיליארד - - -

<סתיו שפיר:>
זה גם נורא נוח - - - ענייני הדרום - - - אז נורא נוח להשמיט יישובים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אתה זורק דברים. כשהיה כאן - - -

<אראל מרגלית:>
אני זורק דברים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשהיה כאן דיון והביאו לנו נתונים, מסרו ש-95% - - -

<אראל מרגלית:>
אני זורק דברים? יש לך שרים שלא בנו מפעל אחד בחיים שלהם והם אחראים על הכלכלה הישראלית. אני זורק דברים? אני זורק דברים? אתה חושב שאפשר להביא לאזור התעשייה השקעות חדשות?
<חמד עמאר:>
מה אתה מציע, ניסן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע שאנחנו נאשר את זה ונפנה, הוועדה פונה בבקשה אליכם למצוא את הדרך לאשר גם את אזור התעשייה של אשקלון.
<יעקב ליצמן:>
אני מוסיף לזה - - -

<אראל מרגלית:>
אז בואו נצביע על זה. בואו נמליץ.

<חמד עמאר:>
אבל ככה אנחנו משאירים את זה באוויר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני אבקש מהם תוך שבועיים לתת לנו תשובה.

<חמד עמאר:>

לתת להם זמן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני הולך להציע את זה.

<יעקב ליצמן:>
אני מציע להוסיף לזה רק דבר קטן: אני לא יודע מה סדר-היום שלך בשבוע הבא - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שבועיים. ניתן להם שבועיים כי זה משרד המשפטים.

<יעקב ליצמן:>
זה הרבה זמן. תקשיב לי, ביום שני אתה מזמין אותם, אם הוועדה מחילה ב-10:00, בשעה 09:00 נתכנס כאן רק על הנושא הזה ונדרוש מהם תשובות. רק על הקטע של התעשייה, אני מסכים להצעה שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל נצביע עכשיו.

<יעקב ליצמן:>
אין לי בעיה להצביע עכשיו בתנאי שיהיה דיון עם תשובות ביום שני.

<חמד עמאר:>
אבל לא בשעה 09:00. יש לי 3 שעות נסיעה.

<יעקב ליצמן:>
- - - הלילה מתחיל ב-17:00.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא ביום שני. טוב, רבותי, אני מציע שנאשר את תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות) (תיקון), התשע"ד-2014. אנחנו מבקשים מכם לבדוק איך אפשר להכליל בתקנות האלה גם את אזור התעשייה אשקלון שנמצא ב-7 קילומטרים - - -

<אראל מרגלית:>
אנחנו מאשרים את זה בכפוף לזה שאזור התעשייה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. לא מאשר בכפוף, לא מאשר בכפוף.

<יעקב ליצמן:>
זה לא תופס כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בעוד שבוע עד שבועיים - - -

<יעקב ליצמן:>
כל הממשלה בכפוף - - -

<אראל מרגלית:>
יש לנו ריבונות או אין לנו ריבונות להחליט?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא רוצה לאשר בכפוף.

<אראל מרגלית:>
אנחנו ועדת כספים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז. אתה יכול להציע הצעה. רבותי, אני אומר שוב: בשבוע הבא – אני לא רוצה להגיד כי אני לא יודע בדיוק איך יהיה הנושא של התקציב ושל מע"מ אפס – בשבוע הבא או בעוד שבועיים לכל היותר, אנחנו נקיים ישיבה מיוחדת - - -

<יעקב ליצמן:>
אתה כבר עושה פשרות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא פשרות.

<יעקב ליצמן:>
תן להם להכין - - -

<חמד עמאר:>
אין לנו פה הצעת החלטה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע מה יקרה בשבוע הבא.
<יעקב ליצמן:>
אז אמרתי לך, קמים בשעה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא שעה קודם - - -

<אראל מרגלית:>
תקשיבו, אם לא נחליט את זה עכשיו, זה לא יוחלט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותי, זו ההצעה שאני מציע: אנחנו מאשרים את זה ואנחנו פונים אליהם ומבקשים שיבדקו את האפשרות להכליל את אזור התעשייה אשקלון גם כן. בשבוע הבא נקיים דיון במיוחד על זה ואם תביאו לנו את התשובות.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, אתה יכול לבוא לקראת הראל וגם להחליט כי החלטה שלנו היא רק קריאה, זה לא משמעותי. מה אכפת לך לכלול מה שהוא ביקש? נצרף שוועדת הכספים מחליטה גם את זה, רק כמובן אין לנו כוח החלטה על זה וצריך את זה מהממשלה. אבל בכל אופן יש קריאה של ועדת הכספים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לנו קריאה.

מי בעד ההצעה שאני הצעתי, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד אישור התקנות והצעת יושב-ראש הוועדה – פה אחד
תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות)(תיקון), התשע"ד-2014 וההצעה של יושב-ראש ועדת הכספים נתקבלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אושר פה אחד.

<אראל מרגלית:>
אבל איך הניסוח?

<יעקב ליצמן:>
עברתי על כולם.

<אראל מרגלית:>
ההצעה הקודמת לבד, בלי אזור התעשייה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה, צפריר ושי ועדנה, להעביר דרככם תודה לשר הכלכלה ולשר האוצר שבאמת הם החליטו להרחיב את ההטבות של המדען הראשי בעוד 15% לאזור הזה ואנחנו מקווים רק שגם נוכל להכליל את אזור התעשייה אשקלון.

תמסרו להם תודה רבה על מה שיש וגם תודה רבה יותר גדולה, אני מקווה שהם ימצאו את הדרך להחיל את זה. תודה רבה ויישר כוח.

<טמיר כהן:>
אתה אישרת את התקנות, רק שיהיה ברור. גם ההחלטה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, ודאי. אישרנו. אמרתי את זה במפורש.

<טמיר כהן:>
זה לפרוטוקול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ודאי שזה אושר. אושר פה אחד.

<אראל מרגלית:>
תכתוב לפרוטוקול שאראל מרגלית מתנגד לזה אם לא יוכלל אזור התעשייה.

<

>
טוב. הישיבה נעולה.