PAGE
2
ועדת הכספים
28/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 428>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ד' בחשון התשע"ה (28 באוקטובר 2014), שעה 10:00

<תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות)(תיקון), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
זבולון כלפה

דב ליפמן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

חמד עמאר

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

אילן גילאון

אלכס מילר

>
עדנה הראל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכל גלברט-רעות - רפרנטית אנרגיה ומים, אג"ת, משרד האוצר

לידיה לזנס - סגנית המדען הראשי, משרד הכלכלה

צפריר נוימן - עו"ד לשכה משפטית, מנהל מחלקת השקעות, משרד הכלכלה

שלומית ארליך

טמיר כהן

רמי בן שמעון
<תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות)(תיקון), התשע"ד-2014>

רבותי, הישיבה מתחילה. הצעה לסדר של ח"כ ליצמן. בבקשה.

בזמנו פנינו אליך בכתב שאנחנו רוצים ששר האוצר יבוא. אני מבין שלשר האוצר אין חשק להגיע לוועדת הכספים ולכן הוא שולח פקידים, אבל עובדה שהוא דיבר, לא מישהו אחר דיבר. הוא לא יכול לשלוח אנשים עורכי דין לכאן. זה לא איזה בית משפט ששולח עורך דין להסביר את עצמו. הוא צריך לבוא לבד.
יש לי 10 שאלות לשאול אותו, לא רק אחת. יש לי עוד 10 שאלות לשאול אותו על הנושא הזה בו הוא סתר את הפקידים שלו. ביקשתי את זה. האם אני יכול לדרוש את זה, לעמוד על זה, שהוא יבוא בעצמו?

לבקש אפשר אבל הוא לא חייב. הוא יכול לשלוח, שלוחו של אדם כמותו.

לא, לא. לא אומרים את זה. אתה רוצה להתפלפל בשליחות? אני מוכן גם. אבל זה לא שייך כי הוא לבד עשה את זה.

זה לא משנה. הם יסבירו את מה שהוא אמר.

מה יהיה אם הוא יסביר את מה שהוא אמר בטלוויזיה?

לא, לא. מי שיבוא לפה ידע להסביר את זה כי הוא ינחה אותם מה לעשות. אבל כרגע זה לא רלוונטי. כשנתחיל את הדיון מחדש - - -

זה רלוונטי פלוס כי הולכים לגמור את זה שמה.

אבל זה צריך לחזור אלינו.

אבל היות והוא סתר את עצמו, ולא רק בדבר אחד, היא לא יודעת לענות על זה. היא יודעת לענות על דבר אחד: 1.5 ו-3 מיליארד. בסדר, אבל יש עוד 10 דברים.

הוא סותר את עצמו בהקשר של החוק או באופן כללי? אם באופן כללי, ראית פוליטיקאי שלא סותר את עצמו?

אני לא סותר את עצמי. אני אומר את מה שיש לי בפנים, כולל שלא נכנסים לקואליציה.

טוב. מי מציג את הנושא?

אני ממונה על הייעוץ המשפטי של המדען הראשי במשרד הכלכלה. התקנות שאנחנו מביאים לוועדה עוסקות בהסדרת מתן תוספות למענקים שניתנים על-ידי המדען הראשי מכוח חוק המו"פ באזור שדרות ועוטף עזה.

החוק מסדיר מתן מענקים לחברות שעוסקות בתכניות מחקר ופיתוח. המענקים ניתנים היום מכוח החוק בשיעורים של 20, 30, 40 או 50 מכל הוצאות המחקר והפיתוח של החברה, אותה תכנית שהיא הגישה למדען. אם התכנית הזאת מאושרת, היא מקבלת את אותו שיעור שקבעה הוועדה, כמו ציינתי.

מתוקף החוק רשאים השרים לתת תוספות אוטומטיות לחברות שנמצאות באזורי עדיפות לאומית שנקבעים לפי חוק עידוד השקעות הון. בשנת 2003 קבעו השרים תקנות לעניין הזה ונתנו תוספת אוטומטית של 10% לחברות שנמצאות באזור עדיפות א' בחוק עידוד השקעות הון.

אם חברה זכתה למענק של 50%, היא תקבל באופן אוטומטי תוספת של 10%. קרי, 60% מהוצאות המחקר והפיתוח שלה ימומנו על-ידי המדען הראשי.

ובאותם המקומות שמקבלים פיצויים, גם כן? איך החלוקה הולכת?

תכף נשמע את זה.

אני אומר: כל אזור עדיפות א' במדינת ישראל, לפי המפה של חוק עידוד, שכמובן כבוד חבר הכנסת מכיר טוב - - -

איך אני מכיר אם הממשלה לא מכירה? כל יום היא משנה את זה.

היא רוצה לשנות.

היא לא השתנתה כל-כך הרבה מתקופתך.

הסרגל של הממשלה הוא ככה.

אתה אולי מתכוון להטבות מכוח החלטות ממשלה, וכאן אנחנו מדברים על חוק עידוד השקעות הון.

אלו שני דברים. שם הם לקחו מרחק.

זאת סתירה.

לא. שם הם לקחו מרחק. אם הגבול מתפתל, אז גם הקו מתפתל וראית דברים אבסורדיים, מה שנקרא: בתוך מועצה או בתוך יישוב יש בית אחד שכן ובית אחד שלא. הבית שכן למה? כי שם היה פיתול בירדן, מה שנקרא. אבל זה לא חשוב, זה לא מה שאנחנו מדברים עליו כרגע.

במסגרת התקנות שאנחנו מביאים כרגע לוועדה.

יש פיתול של הירדן בעוטף עזה?

לא. דיברנו של שני דברים.

שהירדן מתפתל ועוטף עזה?

לא. זה משהו אחר.

אתה יכול להגיד לנו את שמות היישובים?

בוודאי. אני עוד מעט אציין אותם.

לא, לא. זה הכול סודי.

במסגרת התקנות שאנחנו מביאים כרגע, התחלנו לעבוד עוד הרבה לפני המבצע, אנחנו נותנים תוספת אוטומטית של 25% לפעילויות שנעשות בשדרות ובעוטף עזה. אני עוד מעט אציין, אם תרצו, את שמות כל היישובים.

יפה מאוד.

לכן, חברה שזכתה למענק של 50%, תקבל תוספת אוטומטית של 25%. קרי, 75% מכל הוצאות המחקר והפיתוח שלה בתכנית ימומנו על-ידי המדען הראשי.

כשאתה אומר עוטף עזה, אתה מתכוון ל-7 קילומטרים?

7 קילומטרים. ההגדרה היא של חוק עידוד השקעות הון שמציין יישובים שהבתים שלהם נמצאים במרחק של 7 קילומטרים מהגדר.

ועכשיו אתם לא מחריגים שום דבר אלא כל היישובים שנמצאים בתוך 7 ק"מ מהעוטף?

היישובים שנמצאים לפי הגדרה הם יישובים שנמצאים במועצות אזוריות מסוימות.

כלומר כולם. אין החרגה של יישוב אחד לטובה ואחר לא, פרט לשדרות.

שדרות גם נמצאת, למיטב זכרוני, במרחק של 7 קילומטרים.

שדרות בפנים. אז למה אתם מדגישים גם את שדרות? כלומר, כל מי שנמצא בתוך ה-7.

ההגדרה בחוק מדברת על היישובים בעוטף עזה - - -

שנבין, כל המועצה האזורית, כל היישובים בתוכה עם המועצה, הם 7 קילומטרים, כן?

אותם יישובים שנמצאים ב-7 קילומטרים.

למשל מקרה גבולות, הוא כלול? כי בחלוקות אחרות הוא לא.

אני יכול להסתכל - - -

בגלל שיש לו הפרש של כמה קילומטרים או משהו כזה.

המועצות נחתכות.

אז אתה מתכוון ליישובים, לא למועצות.

ליישובים, רק היישובים באותן מועצות.

המועצות נחתכות.

לא עצם זה שיישוב מסוים במועצה שנמצא במרחק של 7 קילומטרים, ייתן לכל היישובים במועצה שלא נמצאים.

קח את שדות נגב – הוא נחתך, חצי ממנו נמצא בתוך ה-7 וחצי לא. חצי מקבל וחצי לא מקבל. אבסורד כזה.

כן, אבל הם יישובים שונים לחלוטין.

הם יישובים שונים.

שונים, אבל נמצאים באותה מועצה.

השם מכריע?

יש מועצה אזורית מטה יהודה, מועצה אזורית שמשתרעת על פני - - -

אם נניח הייתה שדרות, לו יצוין ששדרות חציה היה בתוך ה-7 וחציה בחוץ - - -

חציה נכנסת כי מדברים בהגדרה של חוק עידוד על הבתים שנמצאים ב-7 קילומטרים. כלומר, יישוב שהבית שלו נמצא 7 קילומטרים, מספיק - - -

אתה מדבר על מפעלים, נכון?

יישוב איננו נחצה. יישובים אינם נחצים.

זה לא נכון.

דינו של יישוב נגזר – יישוב איננו נחצה - - -

לא נכון. גברתי, לא נכון.

באשקלון, לדוגמה - - -

אני אנסה ברשותכם להסביר: יישוב איננו נחצה, לא להלכה ולא בפועל. יישוב נבדק אם הוא נכלל או לא נכלל לפי בתיו הקיצוניים. בתיו הקיצוניים נמצאים במרחק של עד 7 קילומטרים מגבול רצועת עזה.

גברתי טועה.

רק רגע, ליצמן.

לכן, אשקלון לדוגמה, בתי המגורים שלה אינם נמצאים בטווח של 7 קילומטרים.

אני מדבר על אזור התעשייה.

אזור התעשייה איננו בתי מגורים, ולכן - - -

אבל זה אשקלון, מה זה משנה?

אשקלון, מבחינת החלטות הממשלה, איננה נכללת בטווח היישובים שבתי המגורים שלהם נמצאים במרחק של עד 7 קילומטרים מגבול רצועת עזה. לכן אשקלון איננה נכללת ביישובי העוטף. דינה של אשקלון בהחלטות הממשלה השונות לעניין עדיפות לאומית נגזר משיקול הדעת שמפעילה הממשלה לפי פרק כ"ו לחוק ההתייעלות שהוא חוק עדיפות לאומית.

כאן אנחנו עוסקים בעידוד השקעות הון ועידוד מחקר ופיתוח. התוספת השנייה לעידוד השקעות הון מתייחסת לאשקלון ולנפת אשקלון בנפרד באופן קונקרטי ומתייחסת למועצות האזוריות. אשקלון היא עיר ואיננה מועצה אזורית. היא מתייחסת למועצות האזוריות בפסקה נפרדת.

אנחנו בסעיף של שדרות שהיא עיר ויישובי עוטף עזה שכולם יישובי מועצות אזוריות. התוספת לחוק עידוד השקעות הון מונה כמה פריטים שונים ואנחנו עוסקים בה כרגע ולא בשיקול הדעת הכללי של הממשלה לפי פרק כ"ו לחוק ההתייעלות.

בתוספת לחוק עידוד השקעות הון יש 5 פריטים: פרט אחד הוא בירושלים וצפון ודרום ועוד שני פריטים לגבי ירושלים לצפון ולדרום. פרט רביעי לגבי יישובי מיעוטים. הפרט החמישי מדבר על שדרות ויישובי עוטף עזה, היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשקלון. היישובים שבתיהם נמצאים עד 7קילומטרים מהרצועה.

יישוב איננו נחצה, יישוב נלקח במלואו. האם העובדה שהוא שייך למועצה אזורית גדולה או קטנה, שיש לה עוד יישובים מאוד מרוחקים, קשורה לעניין? לדעת הממשלה, לפי התוספת ולפי התוספת שאישרה הכנסת, העובדה שיישוב שייך למועצה אזורית גדולה איננו משנה את דינם של יישובים אחרים.

עדנה, אני רוצה לשאול אותך. את המאבק שלנו אם אפשר לחצות מועצה אזורית או לא, לא נעשה על גבי הסעיף הזה כי פה מדובר על עידוד לפעלים או לדברים כאלו, אז זה פחות רלוונטי ליישובים. יעשה את זה כשנגיע למפה של היישובים.

נניח שניקח את אשקלון – אנחנו מדברים על הטבה שנותנים למפעלים, נכון? אז מה את אומרת לי: אנחנו לוקחים את הבית הקיצוני. אם את מדברת על הטבה למפעל, תדברי על המפעל הקיצוני. אזור התעשייה של אשקלון נמצא בתוך ה-7 נכון?

חלק מאזור התעשייה של אשקלון.

חלק ממנו. אז מה אנחנו עושים? נותנים למפעלים שם או לא? כאן מדברים על מפעלים, לא על בתים.

אם המפעל נמצא שהיישוב שהבית הכי קרוב שלו הוא בתוך ה-7 קילומטרים, האם הוא כלול?

כן. היישוב יהיה כלול ולכן גם אזור התעשייה של היישוב.

אני מדבר על מצב הפוך: אזור התעשייה כלול והבתים לא.

מכיוון שהמשלה דנה בנושא באופן מפורש וקיבלה החלטות באופן מפורש וראתה אבחנה בין אשקלון לבין המועצות האזוריות והנושא הגיע לבג"ץ ונדון בו ועמדתה של הממשלה אושרה בבג"ץ - - -

אז מה?

אזור התעשייה הוא חלק מהעיר מהבחינה המוניציפלית, הוא משרת את העיר, את תושבי העיר. העיר מתנהלת בעיקרה וכלל בתי המגורים שלה מעבר ל-7 קילומטרים. היא מקבלת מענקים, גובה ארנונה, מנהלת עסקי מסחר, שטחי מסחר ושטחי תעשייה.

באופן אקראי שטח תעשייה נמצא בחלקו מעבר ל-7. זה לא משנה דינו, הוא משרת עיר שנמצאת מעבר לגבול שבעת הקילומטרים שגובה ארנונה, מנהלת את ענייני תושבי העיר וזה משרת את תושבי העיר שנמצאים מעבר ל-7 קילומטרים.

עניינן של החלטות הממשלה הן חיזוק החוסן האזרחי והחברתי והכלכלי של תושבי היישובים, ולכן היישוב איננו הולך אחרי מיקומו של אזור התעשייה, אלא מיקומו של אזור התעשייה הולך אחר מיקומם של התושבים, שאותם משרתות החלטות העידוד האלה. זו הפרופוזיצה של הממשלה, זה מה שהוצג.
העיר אשקלון היא עיר גדולה, יש בה כמות נבדה של תושבים. יש לעירייה מקורות הכנסה שונים: עסקיים, מסחריים ותעשייתיים. העיר עצמה מתנהלת על פי בתי התושבים שלה וכך דינה לעניין ההטבות. זו עמדת הממשלה. אזור התעשייה מבחינתנו, איננו ישות מוניציפלית שעומדת בפני עצמה.

בצוק איתן היה דיון פה והייתה החלטה ורשות המיסים קיבלה ואימצה אותה זה בסופו של דבר. מאחר וחלק מאזור התעשייה של אשקלון נמצא בפנים, הסכימו להכניס את כל אזור התעשייה. יש אפשרות שגם פה לפחות את זה נעשה להם?

אני חוששת שלא. יש פה עניין רוחבי, זה לא נוגע לצוק איתן קונקרטית. זה עניין רוחבי לעניין ההטבות הכלליות שבמסגרת החוסן הכלכלי והחברתי הכללי, עמדת הממשלה הכללית לעניין עוטף עזה ויישובים שמעבר לעוטף עזה ואופן מתן ההטבות והדירוג שבעניין. זה עניין מהותי מאד שנדון באופן רוחבי והוא לא נקודתי והוא לא נקודתי לצוק איתן.

אני מבין שזו הטבה ששר הכלכלה לוקח על עצמו ונותן עוד 25% מעבר ל-50% - - -

15%.

מדובר בשני שרים.

מעבר ל-10%, מוסיף עוד 15%.

תוספת ה-10% גם צריכה להיות החלטה שלו.

10% כבר יש היום - - -

ברשותך, מדובר בשני שרים: שר התעשייה ושר הכלכלה. יש פה גם החלטת ממשלה שהנחתה את השרים לעניין הזה.

יש לכם כמה כסף זה? ההטבה הזאת?

כמה כסף למה? לעוטף?

הנתונים נכון להיום: במהלך 5 השנים האחרונות יש כ-200 פרויקטים עם היקף תקציב מבוקש של חצי מיליארד שקל. היקף המענקים של המדען הראשי למפעלים האלה שהגישו בקשה ואושרו הם כ-100 מיליון שקל.

זאת אומרת, 100 מיליון זה הבקשות.

זה המענק.

זה המענק, ואנחנו נותנים על זה 15%?

על זה עוד תוספת של 15%.

15 מיליון בערך.

על כמה שנים?

זה ב-5 שנים.

למה הכוונה? כל שנה או שזה פרוס על 5 שנים?

הנתונים של 100 מיליון שקל זה ל-5 שנים.

מי רוצה לדבר?

אני רוצה לדבר.

אני אחר כך.

אני לא מבין אתכם. אני לא מבין את הממשלה הזאת. באמת, אני לא מבין מה אתם עושים. תראו, אתם נותנים פה באזור פיתוח א' כלי אמתי לעוטף עזה, בסדר גמור. אבל יש פה שתי ערים: אשקלון ואשדוד ומה שביניהן, שנפגעו בצורה קשה ביותר במלחמה.
אני לא מבין איך ממשלת ישראל שרואה מפעלים נסגרים חדשות לבקרים בדרום, לא נותנת להם כלי לעבוד ומרחיבה את זה, אפילו בתקנת שעה. אני אומר לכם, תקשיבו, מפעל שפועל באזור התעשייה באשקלון ונפלו סביבו טילים – אין שום סיכוי להביא לשם מפעלים חדשים בלי אזור פיתוח א', ולו לזמן מסוים.

מלון ותיירות, אם אשקלון רוצה למצב את עצמה כמקום של תיירות, אין שום סיכוי להביא אותו בלי אזור פיתוח א'. אתם רוצים לתת את זה ל-4 שנים? תנו את זה ל-4 שנים. אתם רוצים לתת לאשדוד לשנתיים? תנו לשנתיים. יש לכם דרך לעשות את זה.

זה נכון שהרבה מהחקיקה קשורה לקילומטרים מהגדר במקומות אחרים בארץ, אבל עשיתם כבר בעבר תקנת שעה. עברתי על זה האתמול ויש לי הצעה בשבילכם איך לשפר את התקנה הזאת: אחרי המילים "יישובי עוטף עזה" יוספו המילים "ואשדוד ואשקלון". אתם רוצים לעשות הבדל כי אשדוד יותר קרובה למרכז הארץ? אז בסדר, אבל תספרו את הטילים שנפלו שם.
חברה, תקשיבו, אני עסוק כל החיים שלי בהבאת תעשייה והבאת מפעלים והבאת תעסוקה למדינת ישראל. לירושלים, לצפון ולדרום. אני אומר לך שבלי כלי של הטבה ספציפית אין לי סיכוי ואין לך סיכוי להביא מפעל לאזור תעשייה שהרגע ירו עליו הרבה מאוד טילים.

אני מציע לכולנו: זה לא הרבה כסף. אתם תקבלו את הכסף הזה אחר כך בריבוע – תקשיב לי במקום לסמן לחברה שלך – אתם תקבלו את הכסף הזה בריבוע ממובטלים שיעופו לכם מהרחובות. אתם לא מבינים באיזה מצב מדינת ישראל נמצאת. תקשיבו, אתם באוצר, אתם במשרד הכלכלה, תראו איפה אנחנו נמצאים.

לפני המלחמה הזו הייתה פה האטה של 1.9% בשנה. לא היה לנו דבר כזה מאז המשבר הפיננסי ב-2009-2008. המשק הישראלי נמצא בהאטה. הוא נמצא כרגע במיתון. מיתון זה כמו אדם בדיכאון: לא קמים בבוקר, לא יוצאים, לא פוגשים חברים ולא יוזמים.

אם לא תתנו כלי – אני מתפלא על זה שאין פה את ראש העיר של אשקלון ואת ראש העיר של אשדוד – אם לא תתנו כלי אמתי כדי להביא לשם תעשייה, גם לא תבוא תעשייה וגם לא ישקיעו ואתם תמצאו את האנשים ברחובות.
זה נראה לכם כמו איזה משהו של אופוזיציה וקואליציה? לא אכפת לי קואליציה, לא אכפת לי אופוזיציה. אני אומר לכם, תסתכלו לתושבי הדרום בעיניים. באתם וחיבקתם בזמן המלחמה, באתם והצטלמתם איתם בסופרים שלהם. הם צריכים כלי שאתם יודעים לתת בחקיקה הזאת כדי להניע מחדש את התעשייה ולהניע מחדש את התיירות והעסקים.
תחליטו, אם אתם רוצים שאשקלון תביא תעשייה – אשקלון היום רוצה להביא תעשייה, היא רוצה. זה חלק מהעניין שלה. אשדוד רוצה להביא תעשייה – תנו להם משהו לשנתיים-שלוש. תנו לאשקלון ל-5 שנים, תנו לאשדוד לשנתיים וחצי. תעשו תקנת שעה מיוחדת ותראו כמה זה יעלה לכם.

תראו כמה אתם תחסכו בזה שלא תפגשו את האנשים האלה אחרי זה בתורים ואתם תניעו פה הנעה של פעולה כלכלית. זה סימן, זו קריאת כיוון. זה אומר לאשקלון: אנחנו אתכם, התעשייה אתכם, אנחנו זזים קדימה. חייבים לתת את הכלי הזה אחרת מפעל או מלון לא יגיעו, בלי הטבה מיוחדת הוא לא יגיע.

תודה.

אילן, בבקשה.

אני רוצה להמשיך את הקו הזה. אני קצת באי נוחות כל פעם שאני נוזף בפקידות. לא נוח לי כי הם לא קובעי המדיניות. אני רוצה שתגידו לשרים שלכם: אל תבואו להביע הזדהות – תזדהו. העיקרון של ה-7 קילומטר, הטייס האוטומטי הזה, הוא עיקרון של כסת"ח, הוא לא עיקרון שמתאים לזמנו, אין לו כל קשר וכל ערך למציאות שקיימת היום.

אני יכול גם להסביר את זה מבחינה בליסטית אבל אין לנו זמן לזה. למה זה לא נכון? יכול להיות ש-11 קילומטר זה יותר גרוע מאשר 3 קילומטרים. זה העניין. לכן העיקרון חייב להיות הרבה יותר מודולרי ולא לצאת ידי חובה.
הסיפור של המרחק כקריטריון יחיד לא יכול להיות. אמר פה אראל מה הייתה מידת הפגיעות. אבל גם צריכים להתייחס למקומות על פי מה שקרה בשנה קודמת. זה העיקרון המרכזי שצריך לראות: איך זה השפיע.

כמובן מיותר לציין שאני מצטרף לכל מילה שלך, אראל. חברה, זאת ההשקעה הכי טובה שיכולה להיות, תאמינו לי. בנייתו של מקום עבודה חוסכת המון כסף לעומת קביעתו של מקום אבטלה שהוא הרבה-הרבה יותר יקר, קל וחומר באשדוד ואשקלון. אין מה לדבר על זה.
לכן אתם חייבים לצאת מהטייס האוטומטי. תבחנו, תשנו את התכניות בהתאם לצוק העתים, בהתאם לצוק איתן. תשנו את זה. זה המסר שיש כאן, כי אחרת, אני מכיר את הקטע הזה: 7 קילומטרים, מה שנופל 200 מעל ל-7 קילומטרים לא בדיוק נכלל, במועצה האזורית כן או לא. לא הבנתי, בסופו של דבר, מה. אני מכיר אנשים שלא מוגנו בגלל 200 מטר ואז הטיל שופר קצת ועבר עוד 400 מטרים.

זה עיקרון לא טוב, עיקרון המרחק. יש משתנים נוספים שאותם צריך להביא בחשבון ולתת את המענק הזה.

חמד, בבקשה.

שמעתי אותך ולא הצלחת לשכנע אותי. מה שאמרת כאן: אנחנו הולכים לקראת התושבים, ואזור תעשייה אשקלון נופל ב-7 קילומטרים, אבל התושבים והבתים נופלים מחוץ ל-7 קילומטרים. זה מה שאמרת, נכון?

לכן, הממשלה החליטה שהיא רוצה לתת לתושבים. הרי התושבים עובדים באזור תעשייה אשקלון ותושבים אחרים עובדים באזור תעשייה אשקלון. יכול להיות שאלה שגרים 7 קילומטרים מעוטף עזה גם עובדים באזור תעשייה אשקלון.
לכן הטיעון שלך, הטיעון של הממשלה – זה לא שלך, את מעבירה את העמדה של הממשלה – אם אזור תעשייה ב-7 קילומטרים והיישוב מחוץ ל-7 קילומטרים, אזור התעשייה לא יכול להיכלל ב-7 קילומטרים. זה מה שהבנתי ממך, נכון?

יותר מזה. אזור תעשייה הוא לא ישות מוניציפלית שעומדת בפני עצמה. הוא חלק מיישוב מוניציפלי - - -

כן, אבל אזור התעשייה בא לתת לתושבים. התושבים שגרים מחוץ ל-7 קילומטרים באים לעבוד בו.

אתה נותן הטבות לתושבי עוטף עזה גם אם הם עובדים בתל אביב. אתה לא הולך אחרי מקום העבודה של התושב.

כן, אבל זה אזור תעשייה שחוטף טילים ולכן מה שמפריע לי כאן זה שאנחנו קבענו את ה-7 קילומטרים. אדוני היושב-ראש, נקבעו ה-7 קילומטרים כשהיה קסאם שהגיע עד ל-7 קילומטרים והיום הטילים מגיעים עד אשקלון, אשדוד ואפילו תל אביב.
אני לא בא להגיד לכם שתפתחו את זה עד תל אביב, תפתחו את זה עד אשדוד. אבל אזור תעשייה שנמצא ב-7 קילומטרים, למה להוציא אותו החוצה? זה מה שמפריע לי בכל מה שדיברת כאן. אין לי בעיה להצביע עם זה וללכת אתכם צעד אחד קדימה. אבל אם אזור תעשייה נמצא ב-7 קילומטרים, למה להוציא אותו החוצה?

כי הוא לא ישות מוניציפלית עצמאית והוא סוחב אתו את כל העיר, לכאורה, לפי התפיסה הזו שאתם אומרים. המשמעות הזאת - - -

אז בואו נסחב את אזור התעשייה, לא נסחב את כל העיר. לא אכפת לי לסחוב את העיר, אבל אזור תעשייה שנמצא ב-7 קילומטרים ואנשים לא יבואו אליו - - -

לכן, כדי שהדברים שלי יהיו ברורים, יש הבדל בין להגיד כמו שאומרים חלק מחברי הכנסת, יש מקום לתת הטבות לאשקלון ואשדוד. לאמירה הזאת יש משמעויות: משמעויות רוחביות - - -

אני לא הרחקתי לכת ואמרתי לך להכניס את אשדוד, להכניס את אשקלון, תכניסי את תל אביב. לא אמרתי את זה. אמרתי שמה שנמצא בתוך ה-7 קילומטרים, ואזור התעשייה נמצא ב-7 קילומטרים, למה להוציא אותו החוצה?

אתם אומרים את זה כבר המון זמן בוועדה - - -

ואני המון זמן אומר את זה גם.

הם לא מקבלים תשובה.

רבותי, אני רוצה להתמקד. רבותי, שי - - -

מה העלות של הרחבה? ניסן, זו שאלה שהם צריכים לענות עליה: כמה זה עולה? על איזה סכום אנחנו מדברים פה?

אני שאלתי. תלוי על מה אנחנו מדברים.

אם אנחנו מרחיבים אותה - - -

ניסן, אני לא הבנתי - - -

רק שנייה, רבותי.

אני בזכות דיבור, אם אני לא טועה.

יש לכם הערכה?

חמד באמצע זכות דיבור, בבקשה.

קודם כל, השאלה של העלויות אם מכניסים את אשקלון, את אזור תעשייה אשקלון. ולמה, אם אנחנו מכניסים את אזור תעשייה אשקלון, אנחנו חייבים להכניס את כל העיר? אם יש אפשרות - - -

אבל למה לא להכניס את כל העיר?

אין לי בעיה להכניס את כל העיר. אני רוצה להכניס את כל העיר - - -

כמה אשקלון סבלה?

ליצמן ואראל, לא ככה. חמד בזכות דיבור, תנו לו לדבר, בבקשה.

מוציאים את מה שנמצא בתוך 7 קילומטרים, אומרים שמוציאים אותו כי העיר שלו נמצאת מחוץ ל-7 קילומטרים. אז בואו נכניס את מה שנמצא מחוץ ל-7 קילומטרים ונתווכח אחרי זה על אשקלון.

בעברית אומרים: בואו נגייר אותו אבל לא בגיור - - -

אני לא מבין בגיור. אני יכול לקבל ממך שיעור אחרי זה בנושא גיור.

ליצמן, אנחנו בעד הגיור הציבורי.

הרב ליצמן, אני בעד גיור בר השגה.

אתם רוצים לשמוע לי? הכי טוב אצל הדרוזים: אם לא נולדת אצל אימא ואבא דרוזים – אתה לא דרוזי. אין ויכוח גיור לא גיור.

אני רוצה לעשות סדר, רבותי. תראו, יש מכלול גדול של הטבות שהמדינה נותנת בכל מיני דרכים לאזור הדרום. הממשלה אישרה מיליארד וחצי ליישובים בין 0 ל-7 קילומטרים ואישרה גם מיליארד וחצי ליישובים בין 7 קילומטרים ל-40 קילומטרים. כל מיני תוספות זה עוד יגיע אלינו.

לפני כמה שנים.

הממשלה אישרה שני סכומים: סכום אחד של מיליארד וחצי לפיתוח ולסיוע, בלי קשר לפיצויים, מ-0 עד 7 קילומטרים מהעוטף ואישר עוד סכום של מיליארד וחצי מ-7 קילומטרים עד 40.

לפני 5 שנים.

בסדר. גם זה מדובר על 5 שנים.

חלק גדול מזה הוא התשלומים הרגילים.

לא, לא.

אנחנו מכירים את זה.

יש החלטת ממשלה מפורטת. יש עוד ויכוח - - -

נכון, אבל זה המשך של החלטות ממשלה קודמות. לא מדובר בסכומים חדשים.

רבותי, אני מנסה לעשות סדר - - -

אלה החלטות ממשלה שהתקבלו כבר לפני שנים בלי קשר לצוק איתן.

לא, לא. החלטות שקיבלו עכשיו - - -

פשוט מאריכים אותן. אין פה משהו חדש.

החלטות שהחליטו עכשיו, אחרי המבצע - - -

הן הארכה של החלטות קודמות.

לא יודע. אם מוסיפים עוד 3.3 מיליארד שקל לאזור, זה חוץ משאר הדברים של העברת הבסיסים, שכתוצאה מזה הולך להיות פיתוח גדול, הופכים את באר שבע לבירת הסייבר. הם הולכים להשקיע במסלולים אחרים. שי, אתה יודע לפרט? באשקלון הולכים להקים חממה גדולה. הדברים נוספים, בלי קשר לכל הדברים - - -

הולכים להקים חממה באשקלון שהולכת לתת מקום לבערך 100 עובדים על פני 4 שנים. זה לא מפעלים של תעשייה.

- - - זאת הצגה לא נכונה של הדברים. אתה יודע - - -

סתיו, רק רגע. תנו לי רגע לסיים. עוד לא גמרתי להציג את הדברים. אני מבקש שלא תיכנסי בדברים. אני אתן לך לדבר.

אבל בבקשה אל תציג את זה כאילו מדובר במשהו בגלל צוק איתן - -

אני אתן לך לדבר.

האנשים האלה נפגעו בגלל המלחמה האחרונה, מלחמה ארוכה ומתישה מכל קודמותיה. צריך לתת להם תוספת ספציפית בגלל המצוקה העכשווית.

כלי, כלי לעבוד.

מה שאתה מדבר עליו כבר זה משהו שכבר הוחלט לפני כן.

אם העיר לא יוזמת, היא לש תשתמש בכלי. אם היא יוזמת, היא צריכה כלי. כלי למשוך השקעה, למשוך תעשייה, למשוך אנשים, למשוך מפעלים, למשוך מלונות. למשל, אתה ואני נשב ונחשוב יחד עם העיר אשקלון, יחד עם ועדת הכספים - - -

אראל, אם אנחנו נעשה ככה אז פשוט לא יהיה דיון. כל אחד ידבר מה שהוא רוצה, השני לא ישמע - - -

אבל אני רק - - -

אני שמעתי אותך. אתה אפילו לא שמעת אותי, נכנסת באמצע דברי.

להיפך, אני מדבר - - -

אבל אני באמצע דברים - - -

אני מדבר אתך. זה נקרא לדבר.

לא. אני באמצע הדברים, לא שמעת אפילו מה שאני רוצה להגיד. אם כל אחד רק רוצה לשמוע את עצמו, אין שום בעיה: כל אחד שישמע רק את עצמו ובסוף נעשה הצבעה ונגמר.

אנחנו לא באפס מע"מ, חברים.

אנחנו בחיים של אנשים, בתעסוקה שלהם.

אני רוצה לומר שישנם מסלולים שונים של הטבות שהולכות לדרום. באמת, הממשלה הזאת החליטה, לפחות לפי הסכומים, ללכת בגדול ולנסות להרים את הדרום. כל אחד יכול לחלוק או לא לחלוק. מה שאנחנו עושים כרגע זה שכל שר שירצה לתת הטבה מהמשרד שלו, כשיש לו יכולת, לדבר מסוים, אנחנו נגרום לכך שאף שר לא יבוא הנה לבקש הטבות כי פשוט כולם ימשכו את ההטבות.

אני יכול לתת ל-7 קילומטרים – יש לנו ויכוח על אזור התעשייה וזה ויכוח שאני מסכים אתו – אבל אם נרצה להכניס את אשקלון ואשדוד אז ממילא גם אין שום סיבה שלא נשקיע ונכניס גם את קריית מלאכי ואת כולם, את כל מי שנמצא במרחק 40 קילומטר. מה ההבדל? למה אני יכול להגיד לאשדוד כן ולקריית מלאכי לא?

במילים פשוטות, השר הזה ימשוך את העזרה כי אין לו את הכסף. הוא נותן לאזור מסוים, יש לו יכולת לתקצב סכום מסוים. לכל שר שירצה לתקצב נגיד: או 100 או 0? מה, אנחנו השתגענו? אני מוכן שנתמקד באזור התעשייה אשקלון - -

זה מה שאני רוצה.

- - כי הוא נמצא בתוך ה-7 קילומטרים. בואו נתחיל לעודד משרדי ממשלה שינסו לדחוף ולא דחה כל משרד שיבוא ונגיד לו: או שאתה נותן לכולם או לך הביתה. אנחנו השתגענו קצת.

אני אציע לך דרך חשיבה אחרת: קודם כל, תעשה מדרג. מצדי תעשה מדרג של כמה טילים נפלו. תעשה מדרג איך שאתה רוצה.

הממשלה כבר קבעה מדרג.

המדרג של הממשלה לא מקובל עלי.

לא משנה, אבל - - -

הוא לא מקובל, הוא לא מקובל.

אבל הוועדה הזאת - - -

לוועדה הזאת יש דעה משלה.

אבל היא החליטה את זה. הממשלה הזאת אישרה את - - -

הממשלה הזאת שמה לנו אקדח לרקה. רצו לתת להם איזושהי מקדמה ואמרו לנו להחליט. עכשיו אנחנו עושים - - -

לא. הממשלה הזאת אישרה את המדרג הזה. היה לנו דיון ארוך בנושא, יומיים היה.

ניסן, מה זה אזור פיתוח א' של עידוד למפעל או למלון? מה זה? אם אתה לא מביא מלון, אתה לא מביא מפעל, אתה לא נותן את ההטבה, אתה לא מקבל אותה. אם השוק הפרטי בעצמו לא משקיע ולא מקים את המפעל, אתה לא נותן לו הטבה.

מתי אתה נותן לו את ההטבה? דיברת אתי על קריית מלאכי, כשהוא מביא את ההשקעה אתה נותן לו איזשהו מענק או איזושהי הטבת מס. ניסן, תקשיב - - -

אתה רוצה שאני אסכם משהו, לא?

אני רוצה להראות לך את הדרך שאני חושב עליה.

אני מבין את הדרך שאתה חושב, אבל אני רוצה - - -

מה הכי גרוע? יבוא מפעל לקריית מלאכי. אסון: מפעל לקריית מלאכי צריכים לתת לו הטבה. אבל הוא מביא אתו כסף ומקומות עבודה לקריית מלאכי. הייתה פה מלחמה או לא הייתה פה מלחמה, אני שואל אתכם - - -

על מה אתה מדבר? זה - - -

אני מדבר על לתת כלים לעידוד התעשייה.

בא לכאן מישהו שרוצה לתת דרך המדען עוד תוספת מסוימת - - -

אני לא מדבר על המדען הראשי.

אתה פותח את כל הנושא מחדש. מה זה קשור?

אני מדבר על מרכז ההשקעות, תעשייה. אני מדבר על מרכז ההשקעות, תיירות.

אנחנו לא בתקנות - - -

זה לא התקנות האלה. אני ממש לא מבין אותך. זה לא התקנות האלה, זה המדען הראשי. אומר השר: אתם יודעים מה, מגיע להם תוספת, נניח של 10%, אני מוכן להוסיף לעוטף עוד 15%. זה המדען הראשי. לא לערבב את הכול, אחרת נערבב את הכול ולא נצא מזה בכלל.

ניסן, מה נגמר עם - - -

מרכז ההשקעות נותן אזור פיתוח א' לטכנולוגיה על פי הקריטריון של המדען הראשי. אז אם המדען הראשי - -

לא.

היא אומרת לך שלא.

- - ייתן אישור - - -

הפוך, הפוך.

הפוך היא אומרת לך.

הפוך. 40(ד) לחוק המו"פ מפנה לעידוד השקעות הון. בכלל אין פה סמכות עצמאית, אלא הסמכות היא לפי חוק עידוד השקעות הון. היא נשענת על חוק עידוד השקעות הון. אלה התקנות שהבאנו לכם. לכן כל הדיון שאתם עורכים עכשיו, הוא דיון על עידוד השקעות הון ולא על התקנות שהבאנו.
הסמכות לעניין התקנות האלה נשענת על עידוד השקעות הון והיא לא מאפשרת שינוי מעידוד השקעות הון.

תאמרו לי לגבי אזור התעשייה - - -

אני לא מבין אותה. אני רוצה לשאול אותה: עידוד השקעות הון, אנחנו רוצים לתת כלי של עידוד השקעות הון לעיר אשקלון. אני רוצה, בסדר? הם לא רוצים. אני רוצה לדעת מה קורה כשאני מביא מפעל, האם הוא זכאי או לא זכאי לפי התקנות החדשות שלכם?

אני רוצה שהוא יהיה זכאי בתקנת שעה. מעבר ל-7 קילומטרים. את מוכנה לעבוד אתי על זה? את מוכנה לבוא לקראתי על זה או שאת לא מוכנה?

אמרתי שזה לא עניין אישי שלי. יש פה החלטת ממשלה עם השלכות רוחב על המשמעות של הגדרת - - -

השלכות רוחב, אלק. השלכות רוחב. צריך השקעות - - -

די, אראל.

אבל אני לא מבין, מה זה השלכות רוחב?

אני אתן לך, אראל, דוגמה מהחודשים האחרונים.

אתם מנותקים.

אראל, אף אחד לא מנותק.

אתם כן מנותקים.

הממשלה הזאת - - -

הממשלה הזאת עושה פירוטכניקה ולא נותנת כלים.

די, אי אפשר. היא נותנת כלים.

לא. אם היא - - -

תסלח לי, חוץ מהצעקות שלך, היא נותנת כלים. לא הייתה ממשלה שנתנה 3.5 מיליארד - -

שטויות. הממשלה הזאת - - -

- - מעבירה את אזורי - - -

- - - פירוטכניקה - - - צריך כלים - - -

מעבירה את מחנות צה"ל. באמת.

על מחנות צה"ל החליטו עוד קודם.

מאות מיליארדים. מי מבצע את זה?

אני אגיד לך מי לא מבצע את זה: ממשלת ישראל. אבל עזוב את זה, זה מזרח הנגב. מערב הנגב, המקום שהיה בגבול עם עזה, אם לא תתנו לו כלי להביא השקעות בתחומים של תעשייה ותיירות, אתם לא נותנים לו לצמוח. אתם משאירים אותו למטה. אתם תבואו כל שנה ותטפטפו לו קצת.

ליצמן, בבקשה.

אני שואל שאלה פשוטה: האם ועדת כספים, אם היא תביא את הכסף, הסיפור הזה לא עולה הרבה כסף - - -

למה? לאזור התעשייה?

אזור תעשייה.

אבל רק לאזור התעשייה של אשקלון.

אזור פיתוח א'.

אם נגיד כאן, תיאורטית אני אומר, שאנחנו לא נאשר כלום עד שיביאו לנו את הכסף, שזה Peanuts, האם משרד המשפטים יואיל בטובו לאשר את זה או לא? אני רוצה להבין דברים ברורים: אם יש כסף, אז זו בעיה שלהם - - -

הבנתי, הבנתי. זה מה שרציתי לשאול אותם עכשיו. אתה צודק. צפריר, אני רוצה להתמקד באזור התעשייה של אשקלון מאחר והוא נמצא בתוך ה-7 קילומטרים. אני יודע שהוא חורג מהגדרה כוללת וזו החלטת ממשלה.
אבל תנסה להסביר לנו, היה ואנחנו רוצים להחריג ולהכניס את אזור התעשייה, כמו שעשינו בצוק איתן, אנחנו מרגישים שאם הוא נמצא בתוך ה-7, אנחנו מוכנים לעצום עין מההגדרה של בית אחרון ונגיד מפעל. לא נכניס את כל אשקלון, רק את אזור התעשייה. מה הפרוצדורה? מה המשמעות של זה?

אם אתה יודע להגיד לי כספית, ואם אתה יודע להגיד לי פרוצדורלית. כספית, להערכתי זה לא מי יודע מה.

אומרים לי כאן שזה כ-7 מיליון שקלים.

על 5 שנים, נכון?

בגלל התמריץ לעידוד, אנחנו צופים לגידול בדרישות.

יפה, יהיו עוד מפעלים.

איפה? באשקלון? את מדברת על אשקלון.

מחלקת את ה-7 מיליון ל-5 שנים?

על אזור התעשייה.

מה המשמעות המעשית או החוקית של זה?

שאנחנו נסמכים על התקנות האלה. יש פה דיון שאני חושב שהוא רלוונטי לחוק עידוד השקעות הון ופחות לתקנות האלה. התקנות האלה בסעיף המסמיך, נסמכות על האזורים שנמצאים בחוק עידוד השקעות הון.

לכן, כשהסתכלנו על ההגדרות – ההגדרה, עדנה ציינה את זה, בחוק עידוד השקעות הון של יישובי עוטף עזה, היא של יישובים שהבתים שלהם נמצאים במרחק של - - -

הבנתי. אני שואל אם אנחנו רוצים להכניס. מה המשמעות? מה הפרוצדורה שצריכה להיות פה? נניח שאנחנו מקבלים החלטה שאנחנו מאשרים את זה - - -

צריכים לחזור לממשלה.

אנחנו צריכים לחזור לממשלה ולדון גם בהיבטים הרחבים יותר, לא אלק אלא הממשיים, לרבות ההיבטים המשפטיים. על פי העקרונות המשפטיים שחלים על מתן העדפות לאזורים ובהתאם לפסק דין ועדת המעקב והעקרונות שעוגנו בפרק כ"ו לחוק ההתייעלות בעניין עדיפות לאומית, מחויבים לפעול על פי קריטריונים.
זאת אומרת, להגיד בחקיקה או בחקיקת משנה שיישוב מסוים שהתרשמו שמספר הטילים שנפלו בו הוא כזה או אחר יקבל, זה דבר שמעורר קושי. אנחנו צריכים לגזור את הקריטריון.

הקריטריון הוא הוראת שעה – אתם עשיתם את זה בעבר.

הממשלה קיבלה החלטות על סמך קריטריונים מסוימים, גם לעניין הוראות שעה צריך. אם הוועדה מבקשת את זה, ניסיתי להסביר קודם וזה לא היה אלק, אז יש צורך לחזור ולשקול מהו הקריטריון שייגזר מזה, על איזה יישובים נוספים ההכללה של אשקלון לצורך העניין חלה. אולי היא מוסיפה קבוצה גדולה מאוד של יישובים? אנחנו לא יודעים להגן על הוספה של אזור תעשייה מסוים - - -

אבל הקריטריון היה 7 קילומטרים. מהם הקריטריונים - - -

הסברתי לוועדה שהמרחק של 7 קילומטרים מוגדר על פי הכנסת היישוב על פי בתי המגורים שבו ולא פעילות תעשייתית או נופש.

אנחנו מדברים פה על פיתוח תעשייתי.

אנחנו מדברים על פיתוח תעשייתי אבל ההגדרה נשענת לפי, החלטת הממשלה, על המדיניות הכללית של חיזוק החוסן האזרחי והחברתי.

בסדר, אז החלטת הממשלה היא להתקמצן על הדרום.

בכל הכבוד, כמו שאמר היושב-ראש, הממשלה ראתה נגד עיניה גם את מצבם של יישובים מעבר ל-7 קילומטרים ועד 40. יש משמעות להחלטה הזאת.

יש לך דרך בתקנת שעה להוסיף אזורים לתקופה מסוימת בגלל שהם היו בקו עימות, אפילו שהם מעבר ל-7 קילומטרים. יש דרך משפטית לעשות את זה.

אני מציע הצעת החלטה - - -

זה אלק בי"ת.

זה פשוט מביך כי החלטת הממשלה פה היא להתקמצן על יישובי הדרום. אין פה החלטה אחרת. גם לא הוסיפו להם תוספות משמעותיות, גם אנחנו מדברים פה ועדיין העסקים לא מקבלים את הפיצויים, גם אתם מוצאים אזור תעשייה בשעה שההטבה היא למסחר ולתעשייה. איך זה הגיוני? זה פשוט קבלת החלטות לא הגיונית, סדר עדיפויות כושל. תגידו שלא רוצים להשקיע את התקציבים האלה וזהו.

- - - לפחות 300 מיליון שקל. אתה יודע כמה - - - במלחמת לבנון השנייה? 3.6 מיליארד.

אראל, כשהיו כאן - - -

תקשיבו: 300 מיליון מול 3.6 מיליארד - - -

זה גם נורא נוח - - - ענייני הדרום - - - אז נורא נוח להשמיט יישובים - - -

אראל, אתה זורק דברים. כשהיה כאן - - -

אני זורק דברים?

כשהיה כאן דיון והביאו לנו נתונים, מסרו ש-95% - - -

אני זורק דברים? יש לך שרים שלא בנו מפעל אחד בחיים שלהם והם אחראים על הכלכלה הישראלית. אני זורק דברים? אני זורק דברים? אתה חושב שאפשר להביא לאזור התעשייה השקעות חדשות?

מה אתה מציע, ניסן?

אני מציע שאנחנו נאשר את זה ונפנה, הוועדה פונה בבקשה אליכם למצוא את הדרך לאשר גם את אזור התעשייה של אשקלון.

אני מוסיף לזה - - -

אז בואו נצביע על זה. בואו נמליץ.

אבל ככה אנחנו משאירים את זה באוויר.

לא. אני אבקש מהם תוך שבועיים לתת לנו תשובה.

בדיוק: לתת להם זמן - - -

אני הולך להציע את זה.

אני מציע להוסיף לזה רק דבר קטן: אני לא יודע מה סדר-היום שלך בשבוע הבא - - -

אמרתי שבועיים. ניתן להם שבועיים כי זה משרד המשפטים.

זה הרבה זמן. תקשיב לי, ביום שני אתה מזמין אותם, אם הוועדה מחילה ב-10:00, בשעה 09:00 נתכנס כאן רק על הנושא הזה ונדרוש מהם תשובות. רק על הקטע של התעשייה, אני מסכים להצעה שלך.

אבל נצביע עכשיו.

אין לי בעיה להצביע עכשיו בתנאי שיהיה דיון עם תשובות ביום שני.

אבל לא בשעה 09:00. יש לי 3 שעות נסיעה.

- - - הלילה מתחיל ב-17:00.

לא ביום שני. טוב, רבותי, אני מציע שנאשר את תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות) (תיקון), התשע"ד-2014. אנחנו מבקשים מכם לבדוק איך אפשר להכליל בתקנות האלה גם את אזור התעשייה אשקלון שנמצא ב-7 קילומטרים - - -

אנחנו מאשרים את זה בכפוף לזה שאזור התעשייה - - -

לא, לא. לא מאשר בכפוף, לא מאשר בכפוף.

זה לא תופס כאן.

בעוד שבוע עד שבועיים - - -

כל הממשלה בכפוף - - -

יש לנו ריבונות או אין לנו ריבונות להחליט?

אני לא רוצה לאשר בכפוף.

אנחנו ועדת כספים.

מאה אחוז. אתה יכול להציע הצעה. רבותי, אני אומר שוב: בשבוע הבא – אני לא רוצה להגיד כי אני לא יודע בדיוק איך יהיה הנושא של התקציב ושל מע"מ אפס – בשבוע הבא או בעוד שבועיים לכל היותר, אנחנו נקיים ישיבה מיוחדת - - -

אתה כבר עושה פשרות.

לא פשרות.

תן להם להכין - - -

אין לנו פה הצעת החלטה.

אני יודע מה יקרה בשבוע הבא.

אז אמרתי לך, קמים בשעה - - -

לא שעה קודם - - -

תקשיבו, אם לא נחליט את זה עכשיו, זה לא יוחלט.

טוב, רבותי, זו ההצעה שאני מציע: אנחנו מאשרים את זה ואנחנו פונים אליהם ומבקשים שיבדקו את האפשרות להכליל את אזור התעשייה אשקלון גם כן. בשבוע הבא נקיים דיון במיוחד על זה ואם תביאו לנו את התשובות.

ניסן, אתה יכול לבוא לקראת הראל וגם להחליט כי החלטה שלנו היא רק קריאה, זה לא משמעותי. מה אכפת לך לכלול מה שהוא ביקש? נצרף שוועדת הכספים מחליטה גם את זה, רק כמובן אין לנו כוח החלטה על זה וצריך את זה מהממשלה. אבל בכל אופן יש קריאה של ועדת הכספים.

יש לנו קריאה.

מי בעד ההצעה שאני הצעתי, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד אישור התקנות והצעת יושב-ראש הוועדה – פה אחד
תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות)(תיקון), התשע"ד-2014 וההצעה של יושב-ראש ועדת הכספים נתקבלו.

אושר פה אחד.

אבל איך הניסוח?

עברתי על כולם.

ההצעה הקודמת לבד, בלי אזור התעשייה - - -

אני רוצה, צפריר ושי ועדנה, להעביר דרככם תודה לשר הכלכלה ולשר האוצר שבאמת הם החליטו להרחיב את ההטבות של המדען הראשי בעוד 15% לאזור הזה ואנחנו מקווים רק שגם נוכל להכליל את אזור התעשייה אשקלון.

תמסרו להם תודה רבה על מה שיש וגם תודה רבה יותר גדולה, אני מקווה שהם ימצאו את הדרך להחיל את זה. תודה רבה ויישר כוח.

אתה אישרת את התקנות, רק שיהיה ברור. גם ההחלטה - - -

כן, ודאי. אישרנו. אמרתי את זה במפורש.

זה לפרוטוקול.

ודאי שזה אושר. אושר פה אחד.

תכתוב לפרוטוקול שאראל מרגלית מתנגד לזה אם לא יוכלל אזור התעשייה.

<

טוב. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:48.>