PAGE
3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
28/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 269>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ד' בחשון התשע"ה (28 באוקטובר 2014), שעה 9:35

<מעמד מזכירי בתי הספר>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

מסעוד גנאים
רונן הופמן
דוד אזולאי
תמר זנדברג

>
צהלה עבודי - מנהלת תחום שכר באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

דן בן חיים - ראש מינהל שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי

אלון קיסר - דוברות, משרד החינוך

שלמה שטרן - ראש חטיבת עובדי חינוך ודת, ההסתדרות הכללית החדשה

דנה נאור מנדאל - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

גלית דשא - מנכ"לית שדולת הנשים

גילי פטרן - יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל

נעמי אברמוביץ - מזכירה, בתי-ספר

שרה בשארי - מזכירת בית ספר צורים, בתי-ספר

חפציבה חתוכה - מזכירת בית ספר נופים, בתי-ספר

אסתר מלכה מן - מזכירת בית ספר "בית חנה", עיריית ירושלים

שרית כהן - מזכירה, עיריית ירושלים - מנח"י

רחל כהנוביץ - מזכירה ראשית, עיריית ירושלים - מנח"י

צילה ששון - מזכירה, כוכב יאיר

שאקר אבו כף - מזכיר בי"ס יסודי באר משאש, מ.א. נווה מדבר

דפנה ארביב - מזכירת בי"ס, חיפה

יעל חסון - מינהלנית בי"ס, כפר שמריהו

נשאת מחאגנה - מזכיר בית ספר תיכון מקיף אום-אל-פאחם, עיריית או0-אל-פאחם

שרון מליחי - מזכירת בית ספר, ראש העין

אבינעם מצובע - מנהל משאבי אנוש וארגון, עיריית תל-אביב

קלוד סעדה - מזכירת בי"ס יסודי, עיריית נתניה

דינה פרימט - מזכירת בי"ס "גוונים", עיריית נתניה

אילנה אבשלום - מזכירת בי"ס יסודי, עיריית בית-שמש

חסיה אלול - מזכירת בי"ס יסודי, כוכב יאיר

חני אלמישלי - מזכירת בי"ס יסודי, עיריית בית שמש

בתיה טסה - מזכירת בית ספר, ראש העין

חווה קורדובה - מזכירה בי"ס תיכון, כפר סבא

אורלי בכר - מזכירת בי"ס יסודי, עיריית נתניה

שרה בלילטי - מזכירת בי"ס יסודי, בית שמש

איריס בנקין - מזכירת בי"ס יסודי, מ.א. עמק יזרעאל

רוית ירימי האוזר - מזכירת בי"ס יסודי, עיריית רחובות

טובה הוימן - מזכירת בי"ס יסודי, מ.א. עמק יזרעאל

סמדר כהו - מזכירת בית-ספר, עיריית מעלה אדומים

לילך כהן - מזכירת בי"ס, עיריית רחובות

אסתר מטסס - מזכירת בי"ס, מ.א. חוף השרון

ורוניק עמר - מזכירת בי"ס, עיריית מעלה אדומים

סיגל קריב - מזכירת בי"ס, עיריית כפר-סבא

קלרה שוורצמן - מזכירת בי"ס, עיריית בית שמש

חבצלת עמרן - מזכירת בי"ס, עיריית ראש העין

ניבין מחאמיד - מזכירה, מוזמנים נוספים

יעל בן שושן - מזכירת בי"ס, עיריית נתניה

כרמית חזן - מזכירת בי"ס, עיריית בת-ים

תמר עמר - מנהלנית בי"ס, עיריית נתניה

יהודית גידלי

שרון רפאלי
<מעמד מזכירי בתי הספר>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. שאלתי אם יש בתי ספר שיש בהם מזכירים. יש?

יש.

יש לנו פה דוגמות. מי מזכיר?

שנינו.

יפה. ייצוג מלא.

בוקר טוב לחברי, חברי הכנסת, בוקר טוב לכן, מזכירות בתי הספר ולאורחים שבאו. כזכור, ב-31 בדצמבר ערכנו כאן בוועדה דיון במסגרת הקרויה דיון מהיר שאותה יזם חבר הכנסת מסעוד גנאים. הבטחנו אז שנעשה ישיבת מעקב. כבר בפתיחת הישיבה אני רוצה להביע אכזבה מההתקדמות שלנו ואפילו ממה שנסוגנו מהתקופה אז. החלטתי לקיים בכל זאת את דיון המעקב, כפי שהבטחנו כדי להתכנס פעם נוספת סביב הנושא החשוב הזה. בפתיחת דברי אני רוצה להעיר ולהעביר ביקורת על משרד החינוך שהודיע לנו שהוא מבקש לדחות את הדיון. אני לא דוחה דיונים מהיום למחר, אין דבר כזה. משרד החינוך הוא שחקן מפתח בנושא של מזכירות בתי הספר, וכנראה, האסימון עדיין לא נפל על כך שמזכירת בית הספר או המנהלנית היא חלק מהצוות החינוכי ולא סרח עודף של עבודה אדמיניסטרטיבית נקודתית. בעוונותי הייתי גם 15 שנה ברשות מקומית, ואני יודע להעריך ולהבין את החשיבות העצומה שיש למי שנושא בתפקיד הזה שהוא כבר מזמן לא רק מזכיר או מזכירה, אלא הפך לעולם תוכן בפני עצמו עם מטלות רבות מאוד שמצטברות ומיתוספות כל הזמן. זאת חובתנו לעזור לכם לעזור לנו כדי לקדם את המעמד המקצועי, את תנאי השירות ואת הערך הזה של התפקיד.
מסעוד, אם אתה רוצה, זכות ראשונים כמי שיזם בזמנו את הדיון, בבקשה.

בקצרה אני אצטרף לאכזבה שלך. בדיון האחרון בסוף 2013 הובטחו הבטחות: להוסיף 10% דרגה, לפתוח מחדש את הסכמי השכר ב-2014. רשמתי את כל זה. לצערי, לא נעשה שום דבר. כפי שהזכרתי בדיון ההוא, אין יותר צודק מלבחון מחדש את מעמד המזכיר, ואין יותר צודק מלשפר את תנאי עבודתכם ולהוסיף ולהעלות את שכרם. "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" שינו את כל התמונה. יש עומס. כל הניירת על המזכירה, ואני אומר את זה מקרוב כמי שהיה מורה בבית ספר ומסייר בבתי ספר כמעט כל שבוע. אני רואה את העומס. המזכירות והמזכירים נאנקים תחת העומס. אז למה מצפים בסוף? צריך לשפר את תנאי עבודתם ולבחון מחדש את מעמד מזכיר או מזכירת בית הספר. זה שלא נעשה כלום מההבטחות ומהמסקנות – אני לא יודע למה. לגבי בתי הספר שעברו לניהול עצמי אמרו שלכל מזכיר או מזכירה תהיה עוד דרגה. אלה שעשו קורס גם יקבלו עוד דרגה או שיפור בשכרם. אני שומע שעשו את הקורס ולא נעשה שום דבר. צריכה להיות אמירה ברורה וחזקה מהוועדה אם זה למשרד החינוך, אם זה לשלטון המקומי, אם זה למשרד האוצר – לכל הנוגעים בדבר – הגיע הזמן במהירות לשפר את מצבן של המזכירות. המזכירה עושה כל דבר. אני הולך לבתי-ספר – היא עושה הכול; את העבודה של המנהל וכל דבר היא עושה.

שלמה שטרן, בבקשה.

אני מהסתדרות המעו"ף. נחתם הסכם שמעניק דרגה למזכירות שעובדות בניהול עצמי לפני כמה חודשים.

זה מומש?

בוודאי.

יש מזכירות שהועלו בדרגה?

לא.

חברות, לכל אחת תהיה הזדמנות להביע את דעתה.


שלמה, אני רוצה לשמוע ממך לא רק במשפט.

תודה. ברשותך אני אקרא מהכתב את מה שהכנתי לדיון הזה. מנהלניות ומזכירות בית הספר הן עובדות הרשות המקומית המועסקות על-פי חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בדירוג המנהלי ומקבלות את שכרן לפי ההסכמים הקיבוציים. תפקידן של מזכירות בתי-הספר מורכב ואחראי, ובאופן מעשי מנהל בית הספר הוא שקובע את התפקידים שתבצע. המזכירות פועלות מול הנהלת המוסד, מול הרשות המקומית על גורמיה השונים, מול משרד החינוך, ממשקי מחשב, מפקחים, מדריכים, מבקרים, הורים, מורים, תלמידים, תלמידים לשעבר, ספקים, בנקים, עובדי המשק במוסד ועוד. כל זה היא אמורה לעשות ברוגע ובחיוך כאשר לעיתים תלמידים רבים מתדפקים על משרדה, הטלפונים מטרטרים, והמורים לחוצים.

מידיעה אישית כמנהל בית ספר בעבר הנני יכול להעיד כי בית הספר יכול להמשיך לתפקד כשמנהל המוסד נעדר, אך הוא יתקשה לתפקד כשהמזכירה נעדרת. אין זה סוד שהמזכירה מבצעת, על-פי דרישת מנהל בית הספר, מטלות של עובדים אחרים, כמו הגשת עזרה ראשונה – מטלה, שלדעתי, אסור לה לעשות; מילוי דוחות מורים, הדפסת תעודות של תלמידים שזה תפקיד של המורים, שיבוץ ממלאי מקום, אספקת ספרים לתלמידים וכדומה – שאינם בגדר תפקידה. דומני שלא אפריז אם אומר כי בעקבות אחריותה, תפקידיה ומקומה המרכזי במוסד, ובמיוחד בבתי הספר בניהול העצמי, יש לשנות את הגדרת תפקידה ולקרוא לה "מנכ"ל בית הספר". אגב, בכמה פגישות שקיימתי עם אנשי מרכז השלטון המקומי במשרד החינוך ומשרד האוצר, דרשתי לשנות את הגדרת תפקידה למנכ"ל וכמעט נזרקתי מהחלון. למען הסר ספק אבהיר כי אני אישית ויתר האחראים בהסתדרות מודעים לצורך לתקן ולשפר את שכרן של מזכירות בתי הספר ולתגמל אותן בגין האחריות וכן בשל השינויים החלים לעיתים מזומנות בתפקידן ובמטלות שלהן עקב הרפורמות המשתנות והדרישות של משרד החינוך. כך קרה ברפורמה של "אופק חדש", "עוז לתמורה", "בית הספר של הקיץ", מחשוב בתי-הספר, הזנת התלמידים, ניהול עצמי ועוד.

אבקש לפרט מעט את סוגי התפקידים של מזכירות בתי-הספר. הראשון, מנהלנית או מזכירה ראשונה. היא מזכירה יחידה או ראשית בבית-ספר שבו מעל 20 כיתות או מזכירה המועסקת בבית-ספר בניהול עצמי שעברה קורס מנהלניות או קורס הנהלת חשבונות. שנית, מזכירת בית ספר רגילה – מזכירה יחידה או ראשית בבית ספר שבו פחות מ-20 כיתות, ובדרך כלל אין שם מזכירה נוספת. שלישית, מזכירת משנה – מזכירה שנייה בבית ספר שבו יש כיתות מעל התקן למשרה מלאה. התקן הוא 12 או 14 כיתות.

דרגות המזכירות ומסלול הקידום שלהן, ובמיוחד בבתי ספר שבהם מעל 20 כיתות במדרג הדרגות בשירות המוניציפלי ברשויות המקומיות, רמה א' – שזה למעלה מ-100 אלף תושבים - הדרגה שלה יכולה להגיע ל-11, וכשהמזכירה מגיעה לדרגה זאת דרגתה גבוהה מזו של מנהל מדור, והיא מקבילה לדרגתו של סגן מנהל מחלקה באותה רשות מקומית. בהתאמה דרגתה של מזכירת בית-ספר המועסקת בניהול עצמי ברשות מקומית רמה ב' – עד 100 אלף תושבים – מקבילה לדרגתו של מנהל מחלקה וכן הלאה. יושב-ראש הסתדרות המעו"ף מר אמנון בר-דוד אף הצהיר לא פעם בפומבי שבהסכם השכר החדש לקראת 2015 הוא יתעדף את מזכירות בתי-הספר על חשבון יתר עובדי הרשויות המקומיות בדיוק כמו שעשינו בהסכמי השכר הקודמים שבהם קיבלו הסייעות תוספות שכר הגבוהות ב-10% משל יתר עובדי הרשות המקומית, וזאת על חשבונם של יתר העובדים ברשויות המקומיות.

כפי שנאמר, הדבר יתבצע במהלך הדיונים על הסכם השכר הבא בשירות הציבורי. יוער כי שיחות בעניין זה כבר התנהלו בין ההסתדרות לנציגי האוצר במרכז השלטון המקומי, ודומני שיש הבנה והסכמה לכך.
אבקש לפרט חלק מתנאי השכר והעבודה של המזכירות שהם מעבר למה שמקבל עובד רשות מקומית אחר: תוספת ספיגה של 10%; חופשה פנימית של 16 ימים שמשמעותה תוספת של למעלה משלושה שבועות של חופשה שנתית מעבר למה שיש לכל עובד רשות מקומית אחרת; תוספת מנקו מדורגת בגין גביית כספים; תוספת ספיגת כיתות היכולה להגיע לכדי 27.77% כאשר יש במוסד כיתות מעבר למשרה, ואין במוסד מזכירה נוספת. בעניין זה אבקש לציין כי לפני כשנה לאחר מאבק ממושך ועיקש שלנו עם השלטון המקומי מול משרד האוצר משולמת תוספת זאת כשכר בפועל, ואינה מתקזזת מתוספות אחרות. המשמעות של זה היא מאות שקלים כל חודש.

לפי ההסכם, מזכירה שקיבלה תוספת זאת במשך שמונה שנים, ובית ספרה קטן, תמשיך לקבל את אותה תוספת גם להבא בדיוק כמו שמקבל מנהל בית ספר באותה סיטואציה אף על פי שהיא איננה זכאית לה לפי מספר כיתותיה הנוכחי.
יצוין כי לפני שנה הוסכם, על-פי דרישתנו, לתת דרגה נוספת למזכירות בתי הספר המועסקות בניהול עצמי, וזאת לאחר שמשרד החינוך ומשרד האוצר טענו כי המזכירות אינן זכאיות לתגמול זה. תוספת דרגה זאת משמעותה תוספת של כ-10% שכר בכל חודש.

אני מבין שהיא תופסת רק לגבי בתי-ספר שיש בהם מעל 20 כיתות.

כן.

לא זכור לי.

אין כמעט בתי-ספר עם 20 כיתות.

אין כמעט בתי ספר יסודיים כאלה.

יש.

זה אומר יותר משלוש כיתות בשכבה שזה מעט מאוד.

יש הרבה בתי-ספר כאלה.

תוספת בשיעור של 7% למזכירות המועסקות בפרויקט מנב"ס.

רק לבתי-ספר יסודיים.

אני מבקש שקט. אני אוציא מישהי בסוף.

משנת הלימודים הקודמת זכאיות לתגמול זה גם מזכירות חטיבת ביניים. כל זאת מעבר לתשלום שכרן וקידומן, לפי הדרגות והוותק בתוספת גמולי ההשתלמות, חברות בשתי עמותות לקידום מקצועי, קרן השתלמות, חברות במועדון הצרכנות, דמי שתיה, קיצור שבוע העבודה ל-5 ימים, קיצור שבוע העבודה לאימהות, 30 ימי מחלה, 3-2 ימי בחירה, ארבעה ימי הצהרה, פדיון חופשה, שעות נוספות, תוספות רכב – וכל זה על-פי שיטת העבודה וכל עובדי הרשויות המקומיות. אבקש לציין כי חישוב שכרן של מזכירות בתי-הספר היא מלאכה לא קלה. חשבי שכר לא מעטים אינם מכירים על בורים את הניואנסים הרבים והדקים שכן יש להבחין אם המוסד הוא בית-ספר יסודי, חטיבת ביניים או חטיבה עליונה; יש משמעות למספר הכיתות ולהגדרתן – חינוך מיוחד או לא; להיקף המטלות המבוצעות בבית-הספר באשר להיקף משרתן וכן אם יש בבית-הספר גני ילדים באחריות המנהל; האם בית-הספר הוא בניהול עצמי או לא. לא אחת כשמועברים אלי תלושי שכר לבדיקה אני מוצא טעויות רבות המשפיעות על השכר, וכמעט תמיד זה לרעה. אז אני דואג לתקנן.

כאן בדיוק רציתי לשאול: איך אתם – או מי – באמת מפקחים על מערכת כל כך גדולה, כל כך מורכבת, עם כל כך הרבה שותפים, בעיקר רשויות מקומיות שכל אחת שונה מאחיותיה? כפי שאמרת חשבי השכר לא תמיד מבינים, והמזכירות לא תמיד נלחמות – ולפעמים זאת מלחמה בלתי אפשרית – על התנאים ועל הזכויות שלהן. איזה מערך פיקוח יש שאכן הדברים האלה מתבצעים?

לנו יש אמצעי של העברת המידע דרך האינטרנט לוועדי העובדים באמצעות פלאיירים ומידעון. יש לנו מערך של מועצות פועלים בכל הארץ. מי שיש לו תלונה, והיא לא נפתרת מקומית מגיע אלי, ואני מטפל בה.

אם הוא לא הגיע אליך מה הוא יעשה?

- - -

רק אתמול טיפלתי במזכירה ביישוב ערבי - -

מניסיון אישי אני יודע ששלמה הוא כתובת טובה, אבל זה בלתי אפשרי, כמובן, שאיש אחד יהיה כתובת לכל המערכת הגדולה והמורכבת.

בעניין תוספת המנב"ס אבקש להדגיש – ועל זה דיברתי בישיבה הקודמת על האופן השערורייתי שבו משרד החינוך שינה קריטריונים במנב"ס לגבי זכאות של מזכירות בתי-ספר, ועשה את מזכירת בית הספר כבת ערובה לקבל את התוספת הזאת אם המורים עוסקים באיזשהן פעולות. על זה הכרזנו סכסוך עבודה. אנחנו ממתינים עכשיו לדיון שמרכז השלטון המקומי יערוך עם משרד החינוך כך שאולי אפשר יהיה לתקן את זה. בינתיים חתמנו השנה על הסכם שמעניק את התוספת הזאת גם השנה. נראה בהמשך השנה איך זה יתפתח.

מי יקבל את זה?

סכסוך העבודה הזה נמצא כרגע על אש קטנה. הוא לא בוטל.

אין שום סכסוך עבודה.

מי יקבל את התוספת?

אי אפשר לקיים ככה דיון. ניתן לכן לדבר. מי שרוצה לדבר שתירשם ותקבל רשות דיבור.

במשך השנים מאז חתימה על חוקת העבודה לפני 70-60 שנה, שאכן עובדים לפיה לא רק המזכירות, אלא כל עובדי הרשויות המקומיות, נחתמו טלאי על גבי טלאי, רובד על גבי רובד, הסכמים שמתעדכנים. יש תוספות שכר לכלל העובדים ולמגזרים שונים, לרבות למזכירות; הותקנו זכאויות ונוספו זכאויות אחרות; נעשה מאמץ אמיתי לתקן עיוותים שנוצרו במהלך השנים, כמו למשל סייעות לגננות. כמו שהבטחתי לגבי מזכירות בתי הספר בהסכם השכר, תוך שימת לב למדיניות השכר שקובע משרד החינוך והיכולת הכספית של הרשות המקומית. כמובן, אהיה מאושר אישית אם הוועדה תמצא שיש להגדיל את שכר המזכירות, ומשרד האוצר ומשרד החינוך ימצאו מקור לתקצב את זה. אז בשמחה אחתום על הסכם קיבוצי שמעדכן את שכרן של המזכירות. תודה רבה.

תודה. דן בן חיים, מרכז השלטון המקומי, בבקשה.

תודה. בוקר טוב. שלמה עשה את רוב העבודה גם עבורי, ואני חושב שהוא תיאר את הדברים בצורה מאוד מדויקת - -

סליחה שאיחרתי, אבל זה מקרה ששני הגברים היחידים בשולחן מדברים לפני כל שאר השולחן שהוא נשים?

זה לא מכיוון שהם גברים. ההערה נרשמה.

זה לא אישי. במקרה אתם נושאים בתפקידים שמייצגים או עובדים מול סקטור שהוא נשי.

עוד לפני שהגעת הנושא הזה עלה.

הייתי עכשיו בישיבה בנושא גמלאים, אז המנכ"ל של המשרד לגמלאים הוא צוציק בן 28. אז את רואה שעם הייצוג יש בעיה.
לפני הדיון אני רוצה שמי שנושא באחריות על תנאי העבודה של המזכירות ידבר. אז דן, סלח לנו שאתה לא אישה, אבל תדבר.

תודה. ראשית מר שלמה שטרן תיאר הדברים נכוחה. כפי שאמר אדוני בפתיחה כולנו רואים את החשיבות של התפקיד הזה ואת המרכזיות שלו. יחד עם זה מערכת השכר בכלל במגזר הציבורי ובשלטון המקומי היא לא כל-כך גמישה. אנחנו עושים מה שאפשר.

אני רוצה לומר כמה דברים נוספים: ראשית, כפי שנאמר הנושא של הניהול העצמי שהובטח בפעם שעברה טופל כבר מזמן, ולכן במובן הזה האכזבה היא לא במקום.

אבל גם עם הניהול העצמי וגם בחלק מהגדרות התפקידים, כפי ששלמה ציין, מדובר על מגבלה של 20 כיתות. אני אומר שוב – מניסיון אישי ברוב בתי-הספר היסודיים בארץ אין 20 כיתות. בשביל 20 כיתות אתה צריך שלוש כיתות בשכבה.

יותר.

יש התייחסות בהסכם גם לבתי ספר שיש בהם פחות 19 כיתות.

ההגבלה של 20 כיתות היא לצורך הקביעה אם מגיע תוספת על ספיגת עבודה. בהקשר הזה צריך לזכור שהתפקיד הזה כמו כל התפקידים במערכת החינוך בסופו של דבר מתוקצב על-ידי משרד החינוך ב-87% מהשכר. כל תוספת בעניין הזה מצריכה תוספת של תקציב מהמדינה לטובת הדבר הזה. כאשר נכנסו הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". אנחנו אמרנו למשרד האוצר שיש פה תוספת עבודה ותוספת מטלות, ולכן אנחנו מבקשים למצוא דרך להביא את הדבר הזה לידי ביטוי. אמרו לנו, אין כסף של "אופק חדש", הוא יועד למורים. אין כסף בעניין הזה, והורידו אותנו מהסיפור הזה. כפי שנאמר פה בהבנות שהיו בינינו לבין ההסתדרות גם עם האוצר, הסכמנו שבמסגרת הסכם השכר הבא יימצא איזשהו מקום, כפי שעשינו עם הסייעות, כמו שאמר מר שטרן, לטפל באוכלוסייה הזאת. כידוע, הסכמי השכר כרגע לא נפתחו. הם סגורים, ואפילו לא התחיל משא ומתן על הסכם השכר הבא. כך שבעניין הזה אנחנו מחכים.

נושא המנב"ס שעלה פה – אמנם הוא לא במרכז העניין הזה – גם בעניין הזה יש לנו חילוקי דעות עם משרד החינוך. זה נכון שמשרד החינוך טוען שהתוספת הזאת ניתן כבר לפני כ-20 שנה כמענק בגין הטמעת מערכת ממוחשבת. הוא היה אמור להינתן ל-4-3 שנים. בפועל הוא נמשך ונמשך, והיום לא מתגמלים אנשים שעברו לעבוד במחשב במקום לעבוד עם עט ונייר - -

- - -

מאחר שבסופו של דבר הדבר הזה נמשך ונמשך אנחנו גם חושבים שמשרד החינוך לא יכול לשנות חד צדדית קריטריונים שמזכים בית-ספר מסוים בתוספת הזאת כדי לתת אותה למזכירות בלי לשתף גם את השותפים האחרים לאותו עניין. לצערי הרב, משרד החינוך לא כל-כך מדבר אתנו בעניין הזה. א ני מניח שהכול נובע מעניין של תקציב.

עלתה פעם השאלה, למה יש המורכבות הזאת שמזכירת בית הספר, מנהלן בית הספר, הם לא עובדי מדינה?

יפה מאוד.

זה עלה הרבה פעמים. המדיניות של המדינה היא שהמורים הם עובדי מדינה, וכל הסגל המנהלתי התומך הוא עובד הרשות. אם אתה שואל אותי המדינה הייתה רוצה שגם המורים יהיו עובדים שלנו.

גם אני בעד שהמורים יהיו עובדי הרשות, אבל זה לא יקרה.

למה בבתי-הספר התיכון הם כן? רק ביסודי הם לא.

לא משנה, זה לא יקרה, כפי שאתה יודע. בתיכון כל שיטת התקצוב היא שונה. לכן זאת מערכת שונה. מאחר שזה לא יקרה צריך לשאול את השאלה הזאת כי כל התסבוכת הזאת נוצרת מכיוון שיש כ-270 רשויות, חלק עם יותר כסף.

256.

יש גם מקומות שהמזכירות הן לא עובדות הרשות המקומית. זה עוד יותר. הן עובדות שכל כל מיני עמותות.

נכון.

חבר הכנסת אזולאי, אני אתן לאישה לדבר.

כן, אחרת אנחנו בבעיה.

אני מבקש את עורכת הדין דנה נאור.

תודה רבה.

קראתי בעיון את מה ששלחת, אם שמת לב להערות שלי.

כן, אנחנו יודעות וגם המזכירות שנמצאות אלה ואלה שלא יכלו להגיע בטוחות שאתה נושא הדגל בכנסת. לכן אנחנו מאוד מברכות על הדיון. תודה שקבעת אותו כל-כך מהר. בשדולת הנשים נענינו לקריאה של המזכירות. ממש אחרי הדיון שהתקיים פה הגיעה אלינו קבוצה מאוד גדולה וביקשה את עזרתנו. הן הרגישו שהן לא מקבלות תשובות, ושהגוף שאמור לייצג אותן לא תמיד נותן את כל המענים, ואנחנו נרתמנו. חשוב לי מאוד להגיד שלמאבק הזה יש שני ראשים, ושניהם חשובים: הזרוע האחת הוא הנושא של המעמד המקצועי, כמו שאמרת. מאוד מצער שמשרד החינוך מתנער מאחריות על המעמד של המזכירה. אנחנו פנינו לשר החינוך וקיבלנו מענה מאוד לא מספק. פשוט אמירה כמו, זה לא עובדות שלנו, תעזבו אותנו. זה המסר. עצם זה שהגדרת התפקיד של המזכירה הוא "מנהלנית", היא כל כולה שיורית – כלומר, כל מה שמטילים עליה לעשות – זאת הגדרה לא מכובדת ולא מכבדת את התפקיד הזה שנמצא בחזית מול ההורים, מול הספקים, התלמידים והתלמידות.

הזרוע השנייה – ואנחנו לא מתביישות לומר את זה – זה הזרוע של השכר. השכר הוא פשוט עלוב – אין מילה אחרת לתאר את זה. נמצאות פה כל הנשים, ואם נעשה פה סבב וכל אחת תגיד כמה היא מרוויחה - -

יש פה תלושים.

יש תלושים, אבל אנחנו לא רוצות לעשות גימיקים. מכל המזכירות שדיברנו איתן 7,000 שקלים הייתה המזכירות הכי גבוהה - -

- - -

זה כולל את כל התוספות שנזכרו פה. כלומר איך שלא מסובבים, עם כל התוספות היפהפיות והנפלאות: קיצור שבוע עבודה ל-5 ימים שנראה לי שכבר 20 שנה כל המשק עובד ככה, זה לא הישג – מזכירות בתי-הספר או המנהלניות – איך שלא נגדיר את זה – מרוויחות רובן שכר ממוצע של כ-5,000-4,000 שקלים. שכר של 7,000 שקלים זה של מזכירה שעובדת 30 שנים. כלומר זה ממש לעג לרש.

לא יכול להיות שזה פחות משכר מינימום.

הסיבה שאני אומרת את זה היא מכיוון המזכירות פונות כבר יותר משנה, והאמירה "הסכם המסגרת ייפתח" לא מספקת.
ביוני 2014 ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה. ציבור המזכירות היו מאושרות, וחשבנו שסוף-סוף נראה התקדמות סביב "בית-הספר של הקיץ". כי זה הגדיש את הסאה במובן שיש רפורמה, ושוב לא סופרים את הציבור הזה של נשים שעושות את העבודה הקשה והחשובה הזאת. הוכרז סכסוך עבודה. פנינו ליושב-ראש ההסתדרות, ליושב-ראש הסתדרות המעו"ף, אבל במקרה הטוב לא קיבלנו מענה מספק, וברוב המקרים פשוט לא קיבלנו מענה – לא אנחנו ולא המזכירות. סכסוך העבודה הזה הוא לוט בערפל מבחינתנו, לא ברור לנו מה קורה. "בית הספר של הקיץ" כבר עבר וחלף, אבל בעוד שנה זה יקרה שוב. כלומר הדיונים על הסכם המסגרת של 2015 – אין לדעת מה יהיה איתם, ובינתיים הנשים האלה קורסות. פשוט אי אפשר להתפרנס ממשכורת כזאת. אלה נשים עובדות, ואי אפשר להתפרנס ממשכורת כזאת. המטלות רק הולכות וגדלות, הרפורמות באות בקצב שיא – מצוין, אנחנו מברכות על זה. כמו שאתה אומר, הן חלק מהצוות החינוכי, ואי אפשר להתעלם מהתרומה שלהן, ורק להטיל עליהן עוד ועוד מטלות בלי שזה בא לידי ביטוי בתלוש בסוף. זה לא בושה לומר את זה. אם המשכורת הזאת אי אפשר להתקיים ולהתפרנס. הגיעו לכאן מזכירות מכל הארץ, וחשוב לשמוע אותן. הן מכירות את הנושא הכי טוב.

ודאי. תכף נשמע אותן.

חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על המשך דיון מעקב בנושא הזה. כפי שאנחנו שומעים כאן, הדברים ידועים, אבל לכל אחד יש הזמן לעשות את העבודה שלו, והן בינתיים סובלות מכל העניין. אמרת קודם שבעוונותיך עסקת 15 שנה בשלטון המקומי, וגם אני הייתי בשלטון המקומי וגם ניהלתי בית-ספר, ואני מכיר את עבודתן של מזכירות בתי-הספר. האמן לי שאם המנהל נעדר מבית-הספר בית-הספר יכול לתפקד. אבל כאשר המזכירה לא נמצאת האנדרלמוסיה חוגגת בבית-הספר. המזכירה היא הכתובת להורה, לתלמיד, למורה, למנהל, לעירייה, למשרד החינוך – לכולם. כל שנה יש מטלות חדשות למזכירות.
אני התוודעתי לנושא הזה באמצעות חלק מהנשים פה שביקשו להיפגש אתי כתושב הצפון. נפגשתי אתן, שמעתי את הדברים, ואז חיזקתי את ידי חברי מסעוד גנאים וביקשתי ממנו להצטרף לעניין הזה. אין טעם להרבות פה במילים. את העוול כולנו שומעים, יודעים וגם רואים. אני בטוח שאם המזכירות כאן תצגנה את תלושי השכר אתם תראו ש-5,000-4,000 הוא שכרן עם ותק של 30-20 שנה. זאת המשכורת של הנשים האלה שעושות עבודה שישנם עובדים בעירייה שלא עושים חצי עבודה ממה שהן עושות, אבל המשכורת שלהם היא פי שלושה-ארבעה בהרבה מקרים ממשכורתה של אותה מזכירה שעובדת ולא יכולה לצאת אפילו לחופשה. מזל גדול שיש חופשה של יולי-אוגוסט – גם אז היא לא יכולה לצאת למשך כל יולי-אוגוסט. היא יכולה לצאת במקרה הטוב, ברצונו הטוב של מנהל בית הספר – לשבוע או לשבועיים וגם באיזושהי הסכמה. בקיצור, מי שמכיר יודע עד כמה המלאכה כאן קשה. הסיפור של השכר הוא עוול זועק לשמים. ההתרשמות שלי היא שלכולם יש רצון, פרט למשרד האוצר ולמשרד החינוך. הרשות המקומית אומרת, בצדק – לי אין בעיה, תנו כסף, אני הצינור, אני מוכנה לשלם. משרד האוצר יגיד, אין לי כסף; משרד החינוך שהיה אמור להילחם בשביל הסקטור הזה – לא נלחם. טוב לו. יש מי שמנהל את העסק, יש שקט תעשייתי – תנו לעסק לזרום, לא קרה שום דבר.

אחד הדברים שצריכים לעשות פה זה קודם כול לזמן את נציג משרד החינוך שיישב אתנו בדיון הזה וישמע את הדברים האלה; נציג משרד האוצר חייב להיות פה וההסתדרות. עם כל הכבוד אני מצפה מההסתדרות למאבק קצת יותר מסיבי.

נכון, נכון.

אתם יודעים לעשות את זה כשאתם רוצים.

נכון.

המזכירות כאן זאת החוליה החלשה. נחזק אותן. אולי יש 200-100 מזכירות – זה לא ציבור כזה צעקני שאפשר להפעיל אותו. כולן עסוקות גם בבית-הספר, גם בבית. אז הן לא נאבקות.

אנחנו 9,000 מזכירות בארץ.

לכן אדוני, הגיע הזמן שתרימו את הכפפה. תעשו מלאכתכם נאמנה למען ציבור שבאמת מגיע לו כל הזכויות שלו. לא יעלה על הדעת שמי שיש לו זכויות לא יודע לקרוא את התלוש. גם בעירייה לא יודעים לקרוא את התלוש שלכם. אף אחד לא יודע.

נכון.

דרך אגב, משרד החינוך מעביר כסף לעירייה, אבל אנחנו לא מקבלות את זה. זה נתקע בעירייה.

אני מכיר את זה, אני חי את זה, ואני יודע מה זה. הרי היא עובדת עירייה – היא צריכה לגשת בראש ובראשונה לוועד העובדים. אני אומר לך שאף אחד מחברי ועד העובדים לא יודע לקרוא את תלוש המשכורת של המזכירה.

גם לא מנהל בית-הספר.

לכן אדוני, קחו יוזמה. זה ציבור נפלא, שעושה עבודה נפלאה של נאמנות. פשוט צריך להכיר את זה כי מי שלא מכיר לא יודע להעריך את מה שהצוות הזה עושה. בית הספר לא יכול להתקיים בלי מזכירה. נקודה. מי שלא מכיר את זה לא יודע. זאת לא אמירה באוויר, זה קיים. לכל אחד יש ילדים בבית-הספר, וכשיש לך בעיה לאן אתה פונה? בראש ובראשונה למזכירה.

לכן אני הקטן מציע להזמין את משרד האוצר, את משרד החינוך ואת נציגי ההסתדרות יחד אתך. אדוני היושב-ראש, אני מאמין שאתה מכיר את הנושא לא פחות טוב ממני, ואתה יודע על מה אנחנו מדברים. צריך למנף את הדבר הזה, אסור להרפות מהעניין הזה. הגיע הזמן לתקן את העוול שנעשה לאנשים האלה. תודה רבה.

אמר חבר הכנסת - -

שלמה, שאלת רשות ולא קיבלת.

לא ייתכן להשמיץ.

חס וחלילה, לא השמצתי. אני מכיר אותך מוועדת הפנים ועשינו מאבקים משותפים. אני יודע מה היכולות שלכם. אני מכיר את היכולות שלכם. לכן זרקתי לך כפפה – תרים אותה, זה הכול.

אני רוצה לתת רשות דיבור לכמה שיותר מזכירות שביקשו אז בואו נשמור על מסגרת הזמן. אסתי מטסס, בבקשה.

תודה. אני עובדת בבית החינוך המשותף "חוף השרון" בשפיים משנת 91'. האמת היא שלא התכוונתי לבוא היום ולדבר, אבל אני מרגישה שכולי רועדת. כל חודש אני מפרישה 60 שקלים להסתדרות העובדים, וזה בעצם היה הגוף שאמור לייצג אותו ולא הגוף שאמור להיות נגדי. כשמנהל בית הספר מציג אותי הוא אומר, אני המנהל במינוי, והיא המנהלת בפועל. בתפקידי אני דמות מאוד מרכזית בבית-הספר, אני ראש גדול. יש לי תואר ראשון במדעי החברה, אני למדתי ניהול משאבי אנוש, אני פותרת כל בעיה. אני משתדלת שכמה שפחות בעיות יגיעו למנהל בית-הספר כדי לאפשר לו לעבוד בצורה שקטה, ואני לוקחת על עצמי הרבה ומעבר לתפקיד.
שכר היסוד שלנו אחרי 25 שנות עבודה מתחיל ב-3,900 שקלים, שזה ביזיון, זאת בושה. אני לא פותחת את תלוש המשכורת שלי כדי לא לפגוע בעבודה שלי. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי. אני יכולה לעשות שינוי בכיף, ועשיתי את השינוי הזה – עזבתי לכמה שנים, עבדתי בהיי-טק, היו לי תנאים טובים, היה לי רכב צמוד. אבל אני אוהבת את המקום הזה. אני חזרתי למקום הזה מתוך אהבה ואמפתיה למקום, לתושבים, לתלמידים ולתפקיד עצמו.
כל התוספות שהציגו כאן – חשוב לי לציין שיש סעיף בתלוש המשכורת שנקרא "השלמת הכנסה". ברגע שפתחו לנו את האפשרות לצאת ללימודי גמול ראשון, גמול שני ותואר ראשון אני תקתקתי את זה ועשיתי את זה במהירות אדירה, אבל זה רק ירד לי מהשלמת ההכנסה. זה לא תיקן לי את המשכורת שלי. השכר כל כך מבזה. שאלו אותי אם אני מסכימה לדבר בתקשורת – אני מתביישת. אני מתביישת להעלות את הנושא הזה בתקשורת. לצערי, הסתדרות העובדים זה גוף שאמור לייצג אותי ולא גוף שאמור ללכת נגדי. זה ארגון שצריך לשמוע אותו זועק את הכאב שלנו, ולא להגיד "אתן מקבלות, אתן מקבלות, אתן מקבלות". אנחנו עובדות מאוד קשה, אין לנו רגע דל, אנחנו לא נושמות. אין לי ארוחת בוקר. אני לוקחת את ה"גיל" שלי ואוכלת תוך כדי עבודה. הטלפונים מצלצלים, ההורים רוצים תשובות כאן ועכשיו; הורה שלא מקבל פתרון מדמות חינוכית רוצה מיד לפנות למנהל בית-הספר. אנחנו חייבות לפנות למנהל בית-הספר את השקט לעבוד. ואנחנו עושות את זה. זה כואב לי. הרמתי פעם אחת טלפון להסתדרות העובדים, וביקשתי שיבואו לדבר עם העובדים שלנו. חוץ מזה שאני יודעת שזה ארגון שאמור לייצג אותי, חוץ מזה שאני יודעת שאני מפרישה 60 שקלים כחברת הארגון אני לא רואה שום דבר שהארגון הזה עושה לטובתי. זה עצוב. אנחנו בחורות משכילות, אינטליגנטיות, עושות עבודה עם ראש גדול, וכשאנחנו נעדרות כאילו השמים נפלו. כשמנהל בית הספר נעדר ומורים נעדרים הכול מתנהל, אבל כשמזכירת בית הספר נעדרת כולם זועקים.

אסתי, על-ידי מי את מועסקת?

בית-הספר שלי הוא חברה בע"מ, אז אני לא עובדת שלטון מקומי, אבל אני עובדת בתנאים של שלטון מקומי. כשיש אי בהירות בתלוש, בזכויות, יש לך למי לפנות?

יש לך למי לפנות?

לא. אין לי אל מי לפנות.

החברה בע"מ הזאת, אין לה חשב?

לא, אין לי אל מי לפנות. אני פונה למנהלת הכספים של בית-הספר, והיא פונה לעורך-הדין של המועצה ומדברת אתו על התנאים. הם בדרך כלל חוסמים, הם לא משקפים. אין שקיפות. זה כאילו יוצא מכיסם. הם לא מעודדים את שיפור התנאים שלנו.

תודה. סמדר כהן, בבקשה.

שלום. אני מזכירה בבית-ספר יסודי בעיריית מעלה אדומים. אני מזכירה שם כבר חמש שנים. לפני כן הייתי מזכירה בחטיבה. חשוב לי להגיד שבחטיבה יכול להיות אותו מספר תלמידים כמו ביסודי, אבל עדיין בחטיבה יהיו ארבע מזכירות. מכיוון שהייתי שם, ואני יודעת מה העבודה – אין שם יותר עבודה ממה שיש בבית-ספר יסודי. בבית-ספר יסודי יש אפילו יותר כי יש כל הילדים הקטנים וכל הפציעות הקטנות שלא קורות בחטיבה, ואנחנו מטפלות בזה על בסיס יומי. מכיוון שהייתי שם ואני גם נמצאת ביסודי, אין להשוות את העבודה, ועדיין יושבות שם ארבע מזכירות ועושות את העבודה שלי שאני עושה לבד.

מעבר לזה, כמו ששלמה מתאר את תנאי ההעסקה שלנו זה נשמע מדהים. מאוד מושך להיות מזכירת בית-ספר. עדיין גם אם אנחנו עוברות לניהול עצמי, ואנחנו מקבלות את קורס המנהלניות ומקבלות את המינוי למנהלניות, התנאי העיקרי שלך מזכירת בית-ספר יהיה מנהלנית. ברגע שהוא יהיה מנהלנית, וזה תנאי סף, כשאני ארצה לעבור לתפקיד אחר בעירייה אף אחד לא ייתן לי לצאת כי אף אחד לא ימצא מנהלנית שתחליף אותי. אנשים לא הולכים ברחוב ולומדים קורס מנהלניות. אז אמנם מאוד נחמד, קידמו אותנו למנהלניות - -

לא בשכר.

אולי זה יבוא לידי ביטוי מתישהו בשכר. עדיין זה מקבע אותנו בתפקיד, וזה לא נותן לנו אופציה להתקדם לשום מקום בעירייה. כי תנאי סף לתפקיד מזכירת בית-ספר יהיה מנהלנית. אני נמצאת כרגע בקורס ניהול עצמי, ואנחנו לומדים לעבור קורס מנהלניות, וכמו שאני רואה את תפקיד המנהלנית בבית-הספר, אני לא מבינה לאן נעלמה המזכירה. מתי אני אמורה להיות מזכירה אם יש לי כל-כך הרבה תפקידים כמנהלנית? אנחנו יושבות שם וכל שיעור אנחנו חוזרות יותר מדוכאות. יש כל-כך הרבה תפקידים שנוספו לנו כמנהלניות. איפה אני אמורה להיות נחמדה וחייכנית ולמסור הודעות לתלמידים ולטפל בתלמידים ולראות את כל מי שעומד מולי ולהיות נחמדה אליו גם כשאין לי זמן להרים את הראש? ציינה פה מישהי שהיא אוכלת את ה"גיל" תוך כדי עבודה; וכמה פעמים את מזיזה אותו הצדה כשמגיע ילד חולה, ילד שמדמם – וגם את זה את מפסיקה באמצע? אין לנו אפילו המינימום של המינימום של התנאים.

לא הבנתי למה מנהלנית מעכב אותך ומקבע אותך בתפקיד אם את רוצה להתקדם?

כי ההנחיה של ההסתדרות או של השלטון המקומי היא שתנאי סף לתפקיד מזכירת בית-ספר יהיה מנהלנית. אני לא מכירה אנשים שלומדים בקורס מנהלנים אם הם לא מזכירי בית-ספר.

זה תהליך.

- - אם זה תנאי אז לא יקבלו אותם אם אין להם התעודה הזאת.

הנקודה הובנה.

זה כתוב. קיבלנו את זה לפני שבועיים מהעירייה.

תודה. חברת הכנסת זנדברג, בבקשה.

הערת אגב שזרקתי בתחילת הדיון לא הייתה כדי לפגוע בכבודם של האדונים ולא של אף גבר אחר, אבל היא הייתה כדי להכניס אלמנט שקיים כאן בכל מערכת החינוך באופן כללי, וספציפית בנושא מעמדן, שכרן ומאבקן של עובדות המנהלה, המזכירות. יש פה בעיה כי כל פעם מנסים לשנות את השם כדי לחשוב שנצליח להימלט מהסטיגמה, אבל הסטיגמה איכשהו רודפת אחרינו כי היא כנראה תלויה לא בשם, אלא בשכר, בתנאים, בדברים הממשיים, המטריאליים.
אז גם כאן – מערכת החינוך היא מערכת נשית. היא מערכת צבועה מגדרית על כל הרבדים שלה – מהמורות דרך הסייעות, הגננות, מנהלות בתי-הספר, המזכירות. כל סקטור לחוד בתוך מערכת החינוך מנהל בתורו את המאבק הזה ונתקל באותם קשיים, וביניהם: שכר נמוך, חוסר נראות וסוג של שקיפות – לא במובן הטוב אלא במובן הרע של שקופות שלא רואים אותן; אחר כך בעיות בייצוג של ההסתדרות. פעם אחר פעם מוזכר כאן מאבק הסייעות. חברות וחברים, בלי מאבק עיקש של ארגונים שלא מתוך ההסתדרות וחברות כנסת – ואני חייבת לציין בהקשר הזה את חברת הכנסת זהבה גלאון שניהלה גם כאן בוועדה וגם במקומות אחרים את המאבק של הסייעות – לא היינו מגיעים למצב הזה. הסייעות נבגדו על-ידי ההסתדרות. אני אומרת את זה בצורה בוטה וברורה. ואם אנחנו לא רוצים שגם המזכירות יעברו את אותו מסע ייסורים אז כדאי ללמוד מהלקחים האלה, וכדאי לשאול את עצמנו איך זה שיש כאן שוב סקטור נשי, שוב סקטור ממוגדר שנדחק למטה ונאבק בתנאי שכר בלתי אפשריים בעבודה חשובה לקהילה שלמה? היום החינוך בראש מעיינינו, ואנחנו עושים הרבה כדי להתקדם בחינוך, אבל פעם אחר פעם אנחנו שוכחים עוד קבוצות בתוך מערכת החינוך שנותנות את השירות הבסיסי לילדים שלנו, להורים, לקהילה, לצוות החינוכי, לכל מה שמסביב ולא מקבלות לא את הייצוג הראוי, לא את ההתייחסות הראויה ממשרדי הממשלה ומהחברה הישראלית.

הצעדים של המאבק הזה חוזרים על עצמם אחד לאחד: השכר, השביתות וסכסוכי העבודה שעד שהם מגיעים הם לא מוכרים. אחר כך מישהו סוגר איזה דיל על הגב של אותן – שוב, בהתחלה זה סייעות, אחרי זה מטפלות ועכשיו זה מזכירות. אז בואו נלמד את הלקחים האלה. כל השיעורים מונחים על השולחן. בואו פעם אחת בשביל כל הנשים שיושבות כאן וכל אלה שהן מייצגות – פעם אחת מראש, מעכשיו והלאה, לפני שעוברות שוב את אותו מסע ייסורים, בואו ניקח את זה ונתייחס למזכירות בכבוד הראוי כעובדות חינוך חשובות, כמי שנמצאות במוקד של בית-ספר קהילתי, וצריכות לקבל את המגיע להן. זה בסיס, זה א'-ב', זה לא יותר מדי. זה שכר ראוי, זה תנאים, זה כבוד וזה יחס. זה הכול.

תודה רבה.

חוה קורדובה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. שמי חוה, אני מזכירת תיכון "רבין" בכפר-סבא. אני עבדתי מ-2004-2000 בתיכון. בגלל השכר לא הצלחתי לנהל חיים נורמליים, ועזבתי למגזר הפרטי. המקצוע שלי זה מנהלת חשבונות וחשבת שכר בכירה.

אז עכשיו את לא מזכירה.

עוד לא הגעתי לזה.

אני לא צריכה להגיד לכם כמה מרוויחה בחורה במשק הפרטי בחוץ. אבל לי זה לא התאים, וכל-כך אהבתי את בית-הספר, וחזרתי חזרה אחרי תשע שנים. אני מתחילה עכשיו שנה שלישית. עצוב לי. כשהגעתי לשלטון המקומי שאלתי איך אני מתחילה, ואמרו לי, תראי את התלוש הראשון שלך ותביני. רגע – מה מגיע לי? אני מתחילה שוב מאפס? אם זה הגמולים ואם זה השכר ואם זה הדרגה – הכול מתחיל מאפס. הגעתי, התלהבו נורא שאני מנהלת חשבונות אז נתנו לי להיות אחראית על השכר של המורים. מצוין. אז סגנית המנהלת חותמת בסוף אחרי כל העבודה הקשה שלי. היא מתוגמלת כל חודש, כולל אחזקת רכב, ואני מה? אפילו מילת תודה לא. כלום. אני עובדת סביב השעון. אחר הצהריים אנחנו באות לאספות הורים. אני אימא לארבעה ילדים – איך אני יכולה להראות את תלוש המשכורת שלי בסוף החודש בבנק? על מה? איפה התגמול שלי? היום אני במגזר הפרטי, אני פונה למנהל שלי, ואומרת לו, עשיתי X, Y, Z, והוא אומר לי – מגיעה לך. פה מי יגיד לי? אם אני ניגשת לחשבת השכר היא אומרת לי, אני לא יודעת על מה את מדברת אתי. אז למי? כשהייתה השביתה אמרנו, אנחנו שובתות. איפה הגב שלנו? איפה יושבת-ראש ועד העובדים בעירייה שמייצגת את כפר סבא? איפה היא כאן גם עכשיו? כשאני באה אליה ואומרת לה שאני מתחילה שביתה אני הייתי לא בסדר, קיבלנו נזיפה מהמנהלת, ואמרו לנו שאם אנחנו לא חוזרות לעבודה פשוט מעיפים אותנו מבית-הספר.

נכון מאוד.

איפה הגב שלנו?

גם לנו אמרו את זה.

אני אמנם צעירה, אבל אני רוצה לפתוח את הדרך לאלה שבאות אחרי. כואב לי ועצוב לי שיש פה נשים שהן כמו אימא בשבילי שהן עובדות מאוד קשה. זאת שהחלפתי אותה יצאה לפנסיה, עשתה הקפאה של חצי שנה וחזרה כי היא הייתה צריכה לעשות לי חפיפה. אפילו מילת תודה לא, שום דבר. זר פרחים על 40 שנה שהיא הייתה שם. מה קורה פה למדינה שלנו? יכול להיות שאנחנו נעבוד קשה כל-כך ולא נהיה מתוגמלות? למה במגזר הפרטי אפשר להרוויח פי ארבעה? למה לא מכירים את התעודות שלי? אני למדתי. למה אומרים לי, סליחה, את עובדת עם הנהלת חשבונות – זה לא קשור. אז מה קשור? שאני אלך לעשות עוד גמולים על חשבוני? אבל יש לי, הכול בידיים. זה ממש עצוב. לא מעריכים אותנו, בכלל לא. לצאת לאכול בהפסקה – אני עם הכריך ביד, אותה מורה חוצפנית מזיזה אותי כדי להעביר פקס. היד לא נכה, זה בדיוק שנייה. אני אוכלת. אני אפילו לא יכולה לצאת להפסקה בחוץ. במגזר הפרטי נותנים לך בין חצי שעה לשעה של הפסקה כמו שצריך. לא יכול להיות שתשע שעות אני לא עוזבת את הכיסא ועוד מחכה לי משמרת שנייה של ארבעה ילדים קטנים בבית, ובעלי עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה.

גם אם ייתנו לך הפסקה את לא תממשי אותה.

- - -

ניסיתי פעם ללכת לחדר מורים לאכול, ואז הילדים באו עם דם בראש ודם ברגליים, ועזבתי הכול והתחלתי לחבוש אותם. כי גם אחיות בבית-ספר כבר אין. אז אני גם רופאה וגם גננת.

תודה. חסיה אלול, בבקשה.

אני מנהלנית בחטיבת ביניים "אילן רמון" בכוכב יאיר. הרבה אין לי מה להוסיף, אבל אני רוצה להוסיף דבר אחד: חבל שאין פה נציג של משרד החינוך. יש לי הרבה טענות אליו. משרד החינוך הכשיר סגניות מנהלת, והיום הן עובדות שש שעות והשאר זה תפקיד. תפקיד זה כמעט 24 שעות, ושש שעות זה שעות פרונטליות בכיתה. כל התפקיד שלהן אנחנו עושות – מהקלדת "משכית" – שזה כל הנושא של הקמת מערכת השעות של המורים, הדיווח החודשי של מערכת המורים. רוב העבודה של המנהלניות צריכה להיעשות על-ידי הנהלת בית ספר.
בנושא השביתות – אני בוועד עובדים, וכמו שאמרה כאן מישהי, יש לנו בעיה לשבות. קיבלנו הוראה משלמה שטרן מההסתדרות שאנחנו לא צריכות לעשות את העבודה הזאת. זה קשה, שלמה, שאתה יושב מול מנהלת ואומר לה, אני מצטער, אני לא יכול לעבוד, יש לי גב מההסתדרות לא לעשות שום דבר. יש בעיה עם זה, אלא אם כן אתם מחליטים שאתם משביתים לגמרי- -

- - -

שלמה, אנחנו צריכים לקבל מכם הנחיה ברורה. המנהלת שלי שהיא באמת תומכת, ורואה אותי כל חודש מקבלת את התלוש – היא רואה אותי יוצאת מדעתי, והיא יודעת שקיבלתי את תלוש השכר שלי.

שלמה, לכן גם לכם יש יד. אני אומרת לך בתור ועד עובדים – ולא פעם פניתי אליכם, וגם לארנון – אתם צריכים להחליט שאם אתם עושים שביתה היא צריכה להתנהג כמו שצריך. לא להודיע לנו, שבו במשרד ואל תעשו כלום. איך יכול להיות שייכנס אלי מורה או תלמיד, ואני אגיד להם, מצטערת, אני שובתת. לא יכול להיות דבר כזה.

שראש הוועד תגיד לה לא לשבות - - -

עוד משהו שיש לי להגיד למשרד החינוך בנושא גמול מנב"ס. אם מורות לא פותחות את יונת הדואר אז אנחנו צריכות להיענש? איפה התפקיד שלהן להיכנס לתמונה ולהגיד להן, סליחה, זה התפקיד שלכן להיכנס. אני ראיתי אצלי בבית-הספר – אף מורה לא פותחת יונת דואר. לא מעניין אותן. אני פותחת יום-יום יונת דואר. אז למה לא פותחים יונת דואר? ואני צריכה לקבל על זה עונש?

תודה רבה. הטענה הזאת מוצדקת. חבר הכנסת אוחיון, בבקשה.

למה יש לך טענות כלפי משרד החינוך? הוא לא המעסיק שלך.

בצורה עקיפה. גזברית של המועצה שלנו אמרה שהם קיבלו הנחיה ממשרד החינוך, ואמרו להם שאין שום תוספות. בסך הכול מה אמרו להם? המזכירות פותחות. אז מה? במקום לשבת ולכתוב בנייר הן פותחות עוד מסך ועוד מסך, מה קרה? אז למשרד החינוך יש חלק לא מבוטל בנושא מזכירות בתי-הספר. הם הוסיפו לנו מטלות ותפקידים, שהם יודעים בוודאות שמנהלות בתי-הספר והסגניות צריכות לעשות אותם. נקודה, סוף. אני עושה את זה באהבה, שלא תבין.

חסיה, תודה. קלוד סעדה, בבקשה.

שלום. אני מזכירה בבית ספר על שם רועי קליין בנתניה.

ממלכתי דתי?

כן.


22 שנה עבדתי בבית ספר ממלכתי, ושם באמת היינו שקופות. בממלכתי דתי נמצא ליפשיץ שהוא היחיד שעושה למזכירות בתי הספר ולאבות הבית כנס הצדעה פעם בשנה, ועל זה צריך להגיד לו כל הכבוד. הוא היחיד שראה אותנו, גם אמרתי לו את זה.

אני רוצה להתייחס למה שאמר שלמה שטרן. הוא הזכיר כמה תוספות, אבל רוב התוספות הן בכלל לא פנסיוניות. תוספת הדרגה היא רק עד דרגה 11 - -

מעל 20 כיתות.

לא משנה, אבל מקסימום 11. אם זכיתי בעובד מצטיין וקיבלתי דרגה 11 אני לא אקבל שום דבר למרות שעשיתי שני קורסים של מנהלניות: קורס מנהלים אדמיניסטרטיביים שהוציאו אותי אליו לפני כמה שנים והבטיחו לשנות את המעמד שלי למנהלנית ולא קיבלתי. המנב"ס הוא רק לארבע שנים, וכל שנה הם מוסיפים למנב"ס "מנבסנט" וכל מיני תוכנות נוספות, ואתה מקבל רק ארבע שנים. אני 25 שנים מזכירה, אז אם קיבלתי לפני ארבע שנים אני לא זכאית יותר. זאת לא תוספת שממשיכה כל הזמן כמו תוספות שמורים מקבלים.

לבד מ-16 ימי חופשה שאנחנו מקבלים בנוסף לימי החופשה שכל עובדי רשות מקבלים. כולם מקבלים את זה.

מה זאת אומרת, כולם?

הוא כאילו פרס את כל ימי החופשה כדי שיצטייר כאילו רק אנחנו מקבלים.

את בעצמך אמרת שזה 16 ימים מעבר למה שמקבלים עובדי הרשות.

זה נכון. אבל כל השאר כולם מקבלים.

- - -

אני רוצה להסביר. במשק - -

לא במשק. עובדי הרשות המקומית.

אנשים צוברים עם הוותק שלהם את ימי החופשה שלהם. כל שנה זה הולך ועולה. נכון? זה מה שקורה?

כן.

למזכירת בית ספר יש ערבי חג - -

את נכנסת לפרטים, אני שואל שאלה פשוטה: האם זה 16 ימים מעבר למה שמקבלים?

- - -

אני רוצה ללמוד את מה שאני לא יודע, ואני לא יכול להבין כשכולם מדברים. אני מבין שהתשובה היא כן. זאת אומרת 16 יום מעבר למה שעובדי הרשות המקומית מקבלים.

רק למזכירה הראשית.

רק אם היא באה בערבים לאספות.

זה במקום שעות נוספות. חוץ מ-16 ימים יש עוד חמישה ימים לדור א'.

- - -

בקיצור אין ארוחות חינם.

אני לא אמרתי "ארוחות חינם" ולא אמרתי אם זה טוב או רע. אני פשוט אומר שניתנה לזה חשיבה. בסוף יש תנאים שהושגו. הם לא מספיקים, אנחנו בהחלט קשובים, ואם הבחנתם היטב או לא אנחנו לא גורם ביצועי; אנחנו לא יכולים להורות לתת עוד שכר ולחלק אותו אחרת. אנחנו יכולים להיות לכן לפה ולאוזניים ולסייע ולעזור במקומות שאפשר. וזה מה שאנחנו עושים. אבל אי אפשר בלי להבין מה יש.

אני למדתי בניסיוני רב השנים שהוויכוחים הם תמיד על העובדות. לא מתווכחים על המסקנות, על המשמעויות – מתווכחים על העובדות. זה גם הכי קל לשני הצדדים להתווכח תמיד על העובדות. זה כמו שאני אומר שהעתיד ברור, ועל ההיסטוריה מתווכחים. אז כדי להבין מהי נקודת המוצא צריך להבין את הנתונים. אני מבין שהם מסובכים ומורכבים – זאת אחת הבעיות שלנו במדינת ישראל, שכל דבר פשוט אנחנו מסבכים והופכים אותו למין טלאי על טלאי שאתה לא יודע איפה זה התחיל ואיפה זה נגמר. אבל מעבר לכל מה שנאמר אני מבין שניתנה חשיבה לכך שכל צוות המורים של בית הספר בעצם יוצא לחופשות לפי תכנית שנת הלימודים, וכדי לפצות את המזכירות באיזשהו אופן ניתנו 16 ימים נוספים.

לא, לא. למזכירה הראשית.

ניתנו 16 ימים נוספים מעבר למה שמקבלים עובדי הרשות המקומית. למה את אומרת לי "לא"?

זה עבור אספות הורים.

כן, בבקשה.

אני תמי עמר מבית ספר יסודי "תחכמוני" בנתניה. קלוד מתכוונת להגיד ש-16 ימים ניתנו למזכירות בנוסף לימי החופשה. למה? הן מגיעות לאספות הורים, מבצעות עבודה אחר-הצהריים. אז בוודאי זה ניתן. מזכירה משנית מקבלת שמונה ימים, ומזכירה ראשית מקבלת 16 ימים. מזכירה ראשית מגיעה אחר הצהריים לאספות הורים ולכל פעילות שמתבצעת בבית הספר. זאת ההטבה שניתנה מעבר לימי החופשה השנתיים.

אין שעות נוספות, אין כלום.

הוא מנה את זה כאילו יש לנו over ימים.

אף אחד לא אמר over ימים. אמרנו שיש 16 יום כפיצוי על מה שאתן עושות. אף אחד לא נתן לכן מתנה. נתנו לכן את מה שמגיע.

מישהו אמר שהניהול העצמי טופל. אני עובדת 25 שנה בעירייה, ואנחנו בניהול העצמי מ-2001, ולא ראיתי מה טופל בניהול העצמי ולא ראיתי שום שינוי במשכורת.

יש ניהול עצמי דור ב'. ניהול עצמי התחיל בראשית שנות האלפיים, אבל היום הוא מתרחב, ואני מבין שלצורך זה צריך לעבור קורס וכדומה. דובר על זה.

הקורס הזה שעליו מדובר כבר דובר עליו ב-2001. ב-2001 יצאתי לקורס ועשיתי עוד שני קורסים.

אבל אז משום מה לא ניתנה לזה תוספת.

אמרו שהם ישנו את השם מ"מזכירה" ל"מנהלנית" – אבל לא קרה כלום. אני מחזקת את דבריך שמאז שיש חטיבות כמעט אין בתי ספר שיש 20 כיתות ומעלה.
אני עובדת בבית הספר, ומן הסתם אני גם עושה את דוח המורים ורואה כמה המורות מחסירות. כל פעם כשאני יושבת עם הסגנית על דוח המורים אני אומרת לה שאני לא מרשה לעצמי לא להגיע; כי אם אני לא אגיע תהיה לי ערימה של עבודה. למורים יש ממלא מקום אז הוא מרשה לעצמו להיעדר. בתלוש שלי יש 500 ימי חופשת מחלה. אני לא יוצאת כי אני לא יכולה. גם חולה אני מגיעה לבית-הספר.

לא שעיני צרה במורים, באמת שלא, אני איתם. אבל אנחנו יושבים באותו חדר מורים. להם יש יותר חופשות. הסתדרות המורים על כל דבר יוצאת להגנתם. את ההסתדרות שלנו אני לא מרגישה. אם הם היו יוצאים לבחירות, והיינו בוחרים בהם, והם לא היו מקבלים מינוי בעבודה שלהם אולי הם היו יותר דואגים לנו.

תודה. דינה, בבקשה.

שמי דינה פרימט, ואני מבית-ספר לחינוך מיוחד בנתניה "גוונים".

יש לנתניה כאן ייצוג גדול.

רציתי לדבר על קורס מנהלניות. מקבלים דרגה אחרי שמסיימים את הקורס, אבל אם קיבלת דרגה חצי שנה או כמה חודשים לפני שסיימת את הקורס אז כשתסיים את הקורס לא תקבל את תוספת הדרגה של מנהלניות. כי זה קורס אבוד. למשל, בחודש הבא אני אמורה לקבל דרגה. אני מסיימת את קורס המנהלניות בינואר, ואני לא אקבל דרגה נוספת. אני צריכה לחכות עוד שלוש שנים. זה כאילו עשיתי קורס סתם.

הסברתי לך איך תקבלי את זה. זה לא נכון מה שאת אומרת.

אתה אמרת שאני אצטרך לחכות שלוש שנים.

בקשר לתוספת מנב"ס. במשך 10 שנים הנפקתי תעודות, ומעולם לא קיבלתי גמול מנב"ס כי הייתי בחטיבה ובתיכון. עכשיו כשאני ביסודי, ואני בחינוך מיוחד לילדים עם פיגור עמוק, ואין שם תעודות אני שוב לא אקבל את גמול המנב"ס. גם בגלל שמורים לא נכנסים ליונת הדואר.

תודה. כרמית חזן, בבקשה.

שלום. שמי כרמית, ואני חברת ועד המזכירות בעיריית בת-ים. אני בתפקיד כ-4.5 שנים. אני שמעתי את כל מה שהמזכירות אומרות, ואני נמצאת בתהליך הזה הרבה זמן. הטענה שלי היא לא להסתדרות. הסיפור הזה חדש לי, אני נכנסתי לזה רק עכשיו.

אני רוצה להבין – את מזכירת בית-ספר וחברת ועד?

אני מזכירת בית-ספר, ואני מייצגת את המזכירות ואת הלבורנטיות בעיריית בת-ים.

בוועד העובדים של העירייה.

כן. אני מסכימה עם הרבה דברים שהן אומרות כמו למשל שהמטלות בשנים האחרונות התרבו. הטענה הקשה שלי היא פחות להסתדרות כי אני מתנהלת מול שלמה שטרן כארבע שנים, ואולי כחברת ועד אני לא רואה את כל הליקויים הגדולים האלה כי אני מקבלת מענה מההסתדרות לגבי העובדות שלי, אבל אני במאבק שלהן יחד כי אני כן מסכימה עם הטענות שלהן. אבל הטענה הקשה שלי היא יותר למשרד החינוך כי כל המטלות מגיעות ממשרד החינוך. כל השינויים שנכנסים לבתי הספר כמו התנאים להיכנס למנב"ס והעניין של "אופק חדש"; המזכירה הייתה כל השנים עד 13:00-13:30, ופתאום זה עד 15:30 כי יש כל השיעורים הפרטניים. לכן הטענה הקשה שלי היא למשרד החינוך. שם אנחנו לא מקבלים מענה. התנאים, הדרך שלהם להכניס את הדברים לבית הספר. אני לא יודעת אם זה עובר דרך ההסתדרות או לא. זה ברור שזה צריך לעבור דרך ההסתדרות, אבל הטענה הקשה שלי היא למשרד החינוך. לא יכול להיות שיחליטו להכניס את "אופק חדש" לבית הספר אז המזכירה תצטרך לקבל את זה; לא יכול להיות שבשביל להיכנס למנב"ס צריך לעבור יונת דואר מסוימת ולהכריח מורות שהן עובדות משרד החינוך להיכנס ליונת הדואר כדי שאנחנו נקבל את הגמול הזה.

תוספת קיץ, השאלת ספרים – כל התוספות שהם נותנים לנו בעבודה.

אני רק נוגעת בכמה תנאים שאתן כבר נגעתם בהם. אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר פה. אני מאוד בעדכן. אני חוזרת ואומרת – הטענה שלי היא חד משמעית למשרד החינוך, ופחות להסתדרות. גם ההנחתה שמגיעה ממשרד החינוך - -

- - -

את משלמת ועד להסתדרות, לא למשרד החינוך.

נכון שאני משלמת ועד להסתדרות ולא למשרד החינוך. אבל עם כל הכבוד לזה שאני משלמת ועד להסתדרות גם הידיים של ההסתדרות כבולות.

- - -

אני לא מבין למה אתן מפריעות לכרמית גם אם לא מוצא חן בעיניכן מה שהיא אומרת.

להפך.

בנות, אני לא נציגת ההסתדרות, ואני מאוד בעד המאבק שלכן, שלי, של כולנו, ולשם כך אני פה. גם אני מזכירת בית ספר. גם אני בעד המאבק הזה. אני חברת ועד, והיה לי מאוד קשה להגיע לפה. אבל לפי דעתי, הטענה היא למשרד החינוך. משרד החינוך מנחית פה דברים שלדעתי הם לא בסדר.

- - -

ההסתדרות צריכה להיות הפה שלנו.

תודה. רחל כהנוביץ', בבקשה.

שמי רחל, ואני מזכירת בית-ספר בירושלים. אני חושבת שרק אני וחברתי לידי הגענו כי עיריית ירושלים אמרה לנו, אל תבואו לוועדה הזאת, זה לא בשבילכן, אנחנו לא נכנסים לכל העניינים של ההסתדרות. בכל אופן הגענו כי אנחנו כבר כמעט 20 שנה מזכירות ראשיות בבית-ספר. אז תדעו שעיריית ירושלים מתנערת בכלל מכל העניין הזה. לא רוצים לתת לנו בכלל קורס מנהלניות מסיבה שאני לא יודעת. גם זה עוד לא התחלנו ולא קיבלנו שום אישור. הרבה מזכירות רצו להגיע, אבל אמרו לנו לא לבוא.

מאיזה בית-ספר אתן?

ממ"ד "יהודה הלוי" במושבה הגרמנית, והיא ברמת שלמה.

גם בממ"ד?

שתינו. אנחנו עובדות כבר כמעט 20 שנה. אני לא אחזור על כל עניין המשכורות שאמרו. אבל מפריע לנו מאוד שמנחיתים עלינו מטלות וגם זה שעיריית ירושלים לא רוצה שבכלל ניכנס לזה. היו הרבה מזכירות שרצו להגיע, ואמרו להם לא להגיע, אז הן לא באו. וגם זה שלא אושר לנו להתחיל בכלל קורס מנהלניות. בכל הארץ כן, רק לא בירושלים.

גם בבית-שמש לא.

תודה. רוית, בבקשה.

תודה על המעמד המכובד הזה. שמי רוית ירימי האוזר, אני מזכירת בית ספר יסודי "ויצמן" ברחובות זה כ-18 שנים. נאמרו פה הרבה דברים שרציתי לדבר עליהם. אני אתחיל עם מה שאמר מר שלמה שטרן. אני הייתי די רדומה כל השנים כי התנאים שלי בהחלט טובים, והמשכורת שלי נאה. אם אני חושבת שמגיע לי אני באה, ויש ועד עובדים ברחובות שמנוהל על-ידי רמי מדלה, ואנחנו פשוט מלכות. את השם של שלמה שטרן הכרתי רק בשנה האחרונה כשהתחיל קורס קיץ. בקיץ כולם קיבלו פטור מלשתף פעולה ב"קייטנת קיץ". בזכות הסתדרות העובדים לא היינו צריכות לעבוד בכלל. מי שעבדה – אני מתנצלת, תיקחו את זה על עצמכן, אתן הייתן פטורות לעבוד בזה. אז אני חושבת שיש מקום לשבח.

מי שעבדה בבית הספר של הקיץ קיבלה תוספת בשכר?

לא.

ניתנה הוראה חד משמעית לשבות.

אז לא הבנתי.

הסתדרות העובדים הוציאה מכתב: מזכירות בית-הספר, אנא לא לשתף שום פעולה עם קייטנת הקיץ.

ואכן המזכירות לא השתתפו.

חלקן. הן ממורמרות, אבל איימו עליהן שיפטרו אותן. הרשות איימה בפיטורים. לדעתי, חובה היה שיהיה כאן נציג ממשרד החינוך שמטפל בנושא הכספים. יש אתר שגם אני הכרתי רק בשנה האחרונה שנקרא "מיתר". כל אחד יכול להיכנס לאתר על-ידי סמל מוסד ולראות שם את כל הכספים שמשרד החינוך מעביר לרשות. מדובר על מיליונים, כולל סעיף של מזכירות בתי-ספר, שרתים ואבות-בית. עשרות אלפי שקלים מדי חודש. אני רואה שלמזכירת בית ספר עובר 18,000 שקל; סייעות – שלא לדבר על המשכורות שלהם. כל הכבוד להישג שלהן. אני מקווה שאנחנו נהיה בעקבותיהן. מה זה המיתר הזה? אני כבר חצי שנה מנסה לבדוק מי האיש שעומד מאחורי הכספים האלה. איך אתם עושים את זה? כשאתה פונה לרשות אומרים, לא, זה לא עניינך כספים שמעבירים ממשרד החינוך, כולל גמול השאלת ספרים. אישית פניתי לשר החינוך אחרי קבוצה אחרת שפנתה אליו. קיבלתי מכתב בשם היועץ שלו שאני כן אמורה לקבל גמול בעבור השאלת ספרים, ואני מקבלת. צריך להיכנס לי בחודש הבא.

כל בית ספר שעובר להשאלת ספרים, משרד החינוך נותן עבור זה כסף.

זה לא תפקיד המזכירה.

אני לא אמרתי שזה תפקיד המזכירה. קודם כול מנהל בית הספר והרשות יכולים עם המזכירות ועם הנהלת בית ספר לקבוע מה עושים ולתת על זה גמול. אני רק רוצה לומר – מאחר שזה חוק שאני העברתי לפני שנה – כל בית ספר מלפני שנה שנכנס לפרויקט השאלת ספרים מקבל מהמדינה סכום גלובלי של כסף. הוא יכול לתת מזה גמול למזכירה, הוא יכול בזה לקחת בן אדם נוסף ולהטיל עליו את נושא הספרים. מבחינה זאת הרשות עצמאית בתחום הזה. כלומר בהחלט ניתן פה גמול מסוים.

הגמול הזה בהחלט מחולק.

התחלת באמירה שהשכר שלך הוא טוב.

כן.

How come?

זה יכול להיות מכמה סיבות: א', בעיריית רחובות יש עם מי לדבר. כולנו בני אדם. יש לנו שני מעסיקים: המנהל שלנו שהוא המנהל הישיר ויש הרשות. לדעתי, המעסיק שלי הוא הוועד, הוא הגב שלי.

הוא הגב, הוא לא המעסיק.

כן. הוא לא המעסיק. מאחורי כל אחד עומד בן-אדם. המנהל שלי יכול להחליט מה אני עושה, ואם לא – נו-נו-נו – כל מה שהרשות יכולה לומר.

הרשות גם יכולה לתגמל אותך על זה.

לא. ברגע שמיתוספת עבודה – לדעתי, שלוש פעמים בשנה משרד החינוך מוסיף תכנות שאנחנו אמורות או לא אמורות לעבוד אתן; יש כאלה שעושות דוח מורים, ויש כאלה שלא; יש כאלה שעושות תעודות, ויש כאלה שלא עושות תעודות. זה מאוד מורכב. לכן אין כאן משהו שאומר, כולכן עושות מ-1 עד 10 ויותר לא. בגלל זה חשוב לומר שמאחורי כל תפקיד עומד מישהו אנושי. אני בקשר עם עובדות אחרות דרך יונת הדואר שעד כמה שהיא הכשילה את כולם בגמול מנב"ס שצריך לשלם, לדעתי, רטרואקטיבית לכולם בשנה שעברה כך שיעמדו בכל הקריטריונים. אני אגיד לך מכל לבי, אני אמרתי שאני לא מוותרת על גמול מנב"ס, ואני נכנסתי ליונת הדואר בשם מורות רק כדי שיראו שיש פעילות בתוך יונת הדואר.

- - -

זה לא נכון לעשות, אבל זה נכון לקבל 10,000 שקל בשנה.

קיבלת את זה אלייך?

אלי, אחרי שהוא מעביר את זה לעירייה, והעירייה - - -

תודה רבה.

- - -

אני מציע לכן להיפגש ביניכן ולהחליף עצות, דעות ורעיונות. זה תמיד טוב.

אני חושבת שמי שטוב לה שיהיה לה טוב, ושמי שלא טוב לה שתבכה.

שתלמד מזאת שטוב לה.

סיגל, בבקשה. אני מבקש לקצר כי אנחנו חייבים לסיים.

שמי סיגל קריב מתיכון "רבין" בכפר-סבא. אני בתיכון בסך-הכול שמונה חודשים. הגעתי מהמגזר הפרטי – אני גרפיקאית בכלל – והחלטתי לעשות שינוי. מאוד רציתי להיכנס לנישה הזאת, רציתי לתרום. זה מקום שהכי כיף לעבוד בו; הכי כיף לטפל בילדים, והמורים תומכים במאבק שלנו. כשהיו העיצומים האלה הם אמרו לנו, אנחנו מאחוריכם – אפילו המנהלת. מי ששם רגל זה העיריות, לא המורים. הם אמרו, אתן הייתן צריכות לא לבוא לבית-הספר. ככה המאבק היה מתקדם. אנחנו באנו, והיינו צריכות לעבוד. אז באמת השתדלנו לא לעשות את רוב הדברים שביקשו מאתנו, אבל ברגע שבעירייה אמרו לנו בעדינות – לכל יום יש היום שאחרי – במילים האלה – ואיימו עלינו שאם לא נעשה בשביל המנהלת ובית-הספר אז לא יעשו בשבילנו. ככה נאמרו הדברים. אנחנו פשוט לקחנו צעד אחורה ואמרנו, שנחשב את מעשינו מחדש למרות שקיבלנו את כל התמיכה. הדרך שלנו לפתור את זה הייתה להגיד לנו פשוט לא להגיע לעבוד.

לתת הוראות חד-משמעיות לא רק לנו אלא גם למנהל.

תשאלי מי נתן את ההוראה לבוא לעבוד.

אני רוצה להגיד לך שגם הוועד שלנו לא שבת. אין לנו אל מי לפנות, אין לנו אבא ואימא.

תודה רבה. לילך כהן, בבקשה.

שמי לילך כהן, אני עבדתי כמזכירה שנתיים בבית ספר לחינוך מיוחד "לוטם" ברחובות. היום אני עובדת בחוה לחינוך חקלאי כמזכירה.

זה בית ספר תיכון?

לא. זה בית ספר יסודי.

זאת חוה שמשרתת את בתי הספר האחרים?

כן. אני ביקשתי העברה מבית ספר "לוטם" מכמה סיבות: בחינוך המיוחד אין בכלל מה לדבר על גמול מנב"ס כי לא הנפקתי תעודות. הבנתי שיש מאבק די הרבה זמן בנושא של החינוך המיוחד שאינו מתוגמל. שם העבודה מאוד קשה – ואני לא אומרת שאצל אחרות פחות, אבל שם יש גם בעיה בטיחותית בגלל פגיעות של תלמידים. רמת הבטיחות שם מאוד גבוהה; העבודה מטורפת; אין חופשות גם בקיץ וגם בחגים, ועבדתי שם מהבוקר עד אחר הצהריים.

אני מבין שהתפקיד הוא במעמד של מזכירה.

אסור למזכירות לקחת כי החינוך המיוחד עובד כל השנה.

עכשיו היא לא בחינוך מיוחד, היא מדברת על חוה חקלאית.

לא, אני מדברת על עניין החינוך המיוחד.

בתור מזכירה בחווה החקלאית אני מרוויחה 3,700 שקל – זה השכר שלי

על משרה מלאה?

67% משרה. אבל אני לא יכולה להעלות את היקף המשרה. העבודה היא כמו כל עבודה אחרת של מזכירה אחרת - -

במשרה מלאה.

ממש. אם זה עבודה עם התכנות של משרד החינוך, אם זה כל נושא יונת הדואר – אותו עיקרון; הגשת עזרה לתלמידים - -

לילך, תודה. הבנו. טובה הוימן, בבקשה.

שמי טובה הוימן מבית-ספר ביישוב שמשית. אנחנו באנו מהמועצה האזורית עמק יזרעאל. אני רוצה להגיד תודה לשלמה. הוא עזר לי אישית בעניינים שהיו לי בעבודה. במהלך הקיץ ביקשנו מהאחראית עלינו שתפנה אליו בקשר לכל עבודות הקיץ וגם אנחנו קיבלנו "נו-נו-נו" מיושב-ראש הוועד שלא הסכים שנעשה עיצומים. ממש באיומים.

ראש ועד העובדים לא הסכים שתעשו עיצומים?

כן, יושב-ראש ועד העובדים.

תחליפו את הוועד.

שלמה יודע כי זהבה האחראית עלינו בוועד שהיא גם מזכירה והייתה פה בישיבה הקודמת פנתה אליו בשם כולנו, והסבירה לו את המצב. בכל זאת הוא לא הסכים לעשות שום עיצומים. הוא אמר, במועצה האזורית עמק יזרעאל לא עושים שום עיצומים, ואתם לא תעשו. לצערי, הייתי צריכה לענות לטלפונים של מנהלת הקייטנה, להגיד לה מה לעשות ואיך לעשות ולעזור לה בכול.

דבר אחד שאתה פתחת בו ואמרת, שאם יש צינור שעובד דרך משרד החינוך ש-87% מגיע למועצות ולעיריות, למה אנחנו לא יכולות להיות עובדות משרד החינוך? זה 87%, וזה המון.

שנית, השכר הבסיסי שלנו – מעבר לכל התוספות של מנב"ס שאני מזדהה עם כל מה שאמרו כאן – ואצלי זה פחות גרוע כי המורות החליטו השנה שהן לא מוכנות לעשות תעודות דרך ה"מנב"סנט" כי זה קשה להן. אז מי נפגעת מזה? אני עושה את כל התשתית למערכת, ואני לא מקבלת כלום.

תודה. יעל חסון, בבקשה.

אני יעל חסון, מנהלנית בית ספר בכפר-שמריהו. אנחנו נמצאים כבר כמעט שנה מהישיבה הקודמת. אנחנו יודעים ששר החינוך מקדם את החינוך. אנחנו רואים שמערכת החינוך מתקדמת ומשתפרת כל הזמן; אנחנו רואים שמשקיעים בגורמי החינוך – מנהלי בתי הספר עוברים הכשרות והשתלמויות; מורי בית הספר עברו ל"אופק חדש" ומחויבים לעבור השתלמויות והכשרות כל הזמן; בית הספר מתחדש, בונים כיתות חדשות, משכללים את הקיימים; חומרי הלימוד עוברים למאה ה-21. רק אתמול עשיתי הדרכה בנושא רכישת מדיה שמשרד החינוך מתקצב.

אבל יש גורם אחד ששכחו אותו בדרך, וזה גורם שהולך ונעשה יותר ויותר מכריע בבית-הספר, יותר ויותר משפיע. שכחו אותו, וגם כשמתייחסים אליו הוא זוכה לזלזול. למה אני מתכוונת? למשל תוספת ניהול עצמי שדנו בו פה יפסיק לעומת 30% תוספת עבודה שהיתוספה; בית הספר של הקיץ לא מקבל התייחסות; נאמר לכל המזכירות שהן ממילא נמצאות, אז על הדרך גם זה.

אם לא יטפחו את הגורם המסוים הזה, מזכירות ומנהלניות בתי-הספר, זה יגרום לעיכוב בצמיחת החינוך בארץ. אני מאוד מבקשת שאתה כיושב-ראש הוועדה תיכנס לעובי הקורה, תכנס ישיבת עבודה עם כל הגורמים: עם משרד האוצר, עם משרד החינוך, עם השלטון המקומי, הסתדרות העובדים ואתנו. כולל אותנו. אנחנו לא שקופות, גם אנחנו חלק בעניין הזה. נשב עד שייצא עשן לבן. תודה.

תודה. חבר הכנסת אוחיון ואחר כך עורכת הדין דנה נאור ואחר כך מר שטרן.

אני שמח על הדיון הזה. אני מודה שכך אני מכיר עוד נדבך אחד כי כך הייתה לנו הזדמנות להכיר את צוות המזכירות, נדבך חשוב במערכת החינוך. אני רואה את מזכירות בית הספר, את המנהלניות כחזית של מוסד חינוכי. זאת החזית של מוסד חינוכי. לצערי, אתם יודעים שאנחנו מתמודדים לגבי כל מעמד העוסקים בהוראה ובחינוך, והדברים בוודאי אינם שוויוניים בכל מקום בארץ. אני בוודאי מכבד ומעריך את התפקיד שלכם. נדרש מכן גם להיות בשטח כל הזמן בלי אפשרות לקבל מחליף; כפי ששמענו, אתן המזכירות, אתן המנהלניות, אתן האחיות. בסופו של דבר זאת חזית חשובה ביותר של מוסד חינוכי. מצד שני אני רואה פה – לא הייתי רוצה לומר אנדרלמוסיה שלמה, כי בוודאי ההסתדרות עושה כמיטב יכולתה, ולכן צריך לשבת יחד גם עם נציגות שלכן, כפי שהדוברת האחרונה אמרה, גם כדי לתקנן את מעמדכם דרך ההכשרה ודרכי ההתקדמות שלכן – מה נדרש מכן, מהו תוכן התפקיד שלכן. הייתי רוצה לראות את זה כדי לכבד אתכן וכדי לכבד את כלל מערכת החינוך. אני דואג וחושש שבתי ספר מסוימים או שלטון מקומי מסוים יתגמלו עובדת מסוימת, וייצרו פער ועוול כלפי עובדת שעושה אותה עבודה במקום אחר כי השלטון המקומי או המוסד החינוכי אינם דואגים לה. צריך ליצור מערכת אחידה שנותנת אפשרות לכולן להתקדם ולהציג בצורה שקופה מה נדרש מתפקיד כזה גם מבחינת ההכשרה המקצועית, וכיצד העובדת מתוגמלת. אם מישהי אומרת שהיא הולכת לקבל תעודת מנהלן אבל לא אקודם משום שכבר קיבלתי דרגה – הדברים האלה ידועים גם בהסתדרות, יש כל מיני קיצורי פז"מ בשל תעודות מסוימים. אפשר לסדר את זה במערכת מסודרת, ואני לא רואה, בעיקר השלטון המקומי כמוביל ואחראי, עושה זאת. משרד החינוך בוודאי נותן הנחיות, מטיל משהו מחייב, ובוודאי הוא צריך לתת את השיפוי לרשות המקומית ולוודא שהרשות המקומית עושה זאת. ראינו במקומות מסוימים שמשרד החינוך העביר את התשלום לרשות המקומית ולא תמיד זה הגיע אל העובדת. לכן זאת הזדמנות בשבילך כיושב-ראש הוועדה, לקרוא לצוות משותף שכולל גם נציגות ארצית שלכן. אי אפשר שכל אחד ידאג רק לעצמו. יש כאן מטרה ליצור חזית אחידה ומכובדת של מוסד חינוכי שבו עובדת המנהלנית או המזכירה – כל מי שמייצג את המוסד החינוכי צריך שיתייחסו אליו בכבוד הראוי, כדי שישאפו להשתלב במסגרת כזאת.
שמחתי לראות שכמה אנשים יצאו החוצה וחזרו כי זה מוקד משיכה בשבילן לעבוד במוסד חינוכי ולהיות מעורבות.
לסיכום אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, להמשיך ללוות ולנסות ליצור יחד עם השלטון המקומי ועם משרד החינוך וההסתדרות שעושה, בוודאי, כמיטב יכולתה, ונציגות שלכן כמובן, מערכת אחידה משותפת שכוללת גם את ההכשרה ואת תוכן התפקיד וגם את התגמול הראוי. בלי זה שמעתי ים של דברים, וזה חבל. אני שוב רואה בכם חזית של מוסד חינוכי חשוב ביותר בחברה בישראל.

תודה. שלמה, בבקשה.

אני רוצה לומר שני תיקונים קלים של דברים שנאמרו: נאמר שתוספות השכר של מזכירות אינן פנסיוניות – הן פנסיוניות כולן; שנית, נשמע מהגברת כאילו אין פיצוי למזכירות בבתי-ספר לחינוך מיוחד. יש פיצוי של 25%. כל כיתה אצלן נחשבת לצורך התגמול והדרגות ככיתה ורבע.

אני יוצא מפה עם תובנות, אני אעשה את שיעורי הבית שאני צריך, ואני אמשיך לקדם את תנאי השכר והתנאים שלהם.

תודה. דנה נאור, בבקשה.

אני שמחה שמר שטרן יוצא עם תובנות. אני מצטרפת לקריאה. לא כדי להפיל את זה עליך – אנחנו צריכים וצריכות מישהו שייקח את זה. אנחנו מנסות לעזור במה שאנחנו יכולות, וגם אנחנו לא מקבלות מענים או מקבלות תשובות ממסמסות, גם הממונה על השכר במשרד האוצר. כל אחד מפנה לאחר: משרד החינוך למרכז השלטון המקומי, משרד האוצר להסתדרות, ההסתדרות לפה. בסוף צריך שדרגי העבודה יישבו וידברו עם המזכירות. כמו שראיתם יש פה פער בין הזכויות הרבות שאולי ההסתדרות נאבקה עליהן והגיעה אליהן בהסכמים על הנייר, אבל בשטח – חוסר גיבוי של ועדים בהרבה מקומות; חוסר בהירות של מזכירות לגבי זכויות; הפיצול שמנהל בית הספר הם הממונים, אבל המעסיק הוא הרשות יוצר בלגן שלם, וצריך פשוט לעבוד על זה עכשיו ולא לחכות לדיונים על הסכם המסגרת. כי בתוך כל הפול הגדול של עובדי הנמלים, הרכבות – כל המגזרים החזקים יותר – כמו שאתה אומר, העתיד ברור. ברור מי לא יקודם בהסכם המסגרת של 2015, ואני אומרת את זה בצער. אם לא תהיה פה התערבות קונקרטית לסיפור הזה של המזכירות והמנהלניות זה לא ייגמר טוב גם בהסכם 2015.

אפשר כמה מילים? אני נציגת האוצר, כלכלנית מהממונה על השכר.

אפשר. לא ידענו שיש לנו פה נציגת משרד האוצר.

זרקתם פה טענות, ואני רוצה להתייחס. חברי דני בן-חיים ושלמה שטרן אמרו הרבה דברים, ולא היה לי מה להוסיף. כיוון שהגענו לסיכום, ואני רואה שיש גם טענות על משרד האוצר אני רוצה לומר כמה מילות סיכום כי אין לי הרבה מה להוסיף. כמו שאמר דני בן-חיים, הסכם השכר סגור עד סוף שנת 2014. תחילת ההסכמים הם ב-2015. גם ההסתדרות הסכימה לתעדף את שכר המזכירות והמנהלניות בבתי-הספר. המימון – מה שפחות מעניין אתכם – בא על חשבון יתר העובדים ברשויות המקומיות, ולכן אין פה משחק של מימון תקציבי. יש הסכמה עם ההסתדרות. כאמור, לא התחלנו לדון בהסכמים ובפרטים, אבל יש פה הסכמה ומתווה. יש צד חיובי לכל הצדדים. לכן ניתן לדברים להתפתח כמו שהם כי אני רואה שיש התחלה טובה.

את מדברת כל הזמן על השלטון המקומי, ואת לא מזכירה את משרד החינוך.

אני משרד האוצר.

אני יודע. אבל את צריכה גם לתרגם את זה ולכמת את זה לגמול על עבודה. למשל משרד החינוך - -

שמעון, זה לא - - -

היא צריכה להתייחס לזה.

היא לא מהממונה על השכר.

אני מהממונה על השכר. אמרתי שיש עניין לתעדף בהסכמי השכר את שכר מזכירות בתי הספר והמנהלניות. יש על זה הסכמה עם ההסתדרות.

הממונה על השכר בודק כמה דברים, ואחד מהם זה מהם המקורות. מבחינה זאת מחליטים על סך הכול ומחלקים אותו אחר כך בין הגופים. שנית, זה השפעות רוחב. אתה נותן למישהו משהו אז מיד יש גוף דומה, מקביל או זהה לידו; וכמובן עקרונות השכר. זה מה שהממונה על השכר בודק. אבל הוא לא מתערב - -

אז יש בעיה שמשרד החינוך יטיל מטלות, ואני הולך לחפש מאיפה יבואו מקורות המימון.

זה צריך להפנות למשרד החינוך.

ישבתי גם בעניין הסייעות, ואני לא ראיתי את הדברים מהמקום של חברת הכנסת תמר זנדברג. ראיתי שהדברים נעשו בצורה עניינית. גם שם היה עניין לתעדף את שכרן בהסכם האחרון, וזה מה שנעשה. אני אומרת את זה גם מכיוון שאני אישה. נושא השכר מאפיין את רוב השכר במגזר הציבורי; בנוסף נשים אמרו שהן מקבלות פחות משכר מינימום; שכר מינימום במשק הוא היום 4,300 למשרה מלאה - -

אנחנו מקבלות השלמה. למה זה לא כאן? למה זה לא מופיע בתלוש?

זה חייב להופיע. לא יכול להיות שמקבלים שכר נמוך מ-4,300 למשרה מלאה.

השלמת שכר יש להן.

אז יש השלמת שכר.

אבל הבסיס - -

השכר בנוי בצורה כזאת לכל העובדים ברשויות המקומיות, בכל המגזר הציבורי כמעט.

את מסכימה עם השכר - - - דווקא בתור אישה - -

דנה, רק רגע. היא מסבירה לך שזה נכון לכל המשק.

- - - שכולם מרוויחים שכר עלוב.

זה מבנה השכר בשלטון המקומי וברוב המגזר הציבורי.

נראה לי שזאת לא תשובה מספיק טובה.

אני רוצה להתייחס להערה נוספת שעלתה כאן לגבי גמול על פרויקט השאלת ספרים או תקצוב כזה או אחר – יש הסכמי שכר, ולכן בית הספר לא יכול לתת כראות עיניו אם זה לא לפי הסכמי השכר. הוא לא יכול לתגמל מזכירה כזאת בצורה כזאת, ומזכירה אחרת בצורה אחרת, אלא אם כן זה תואם את הסכמי השכר.

תודה רבה.

אני רוצה לסכם את הדיון ולומר כמה דברים: זה בדיוק תפקידנו בכנסת – להיות הפה שלכם, האוזניים שלכם ולייצג אתכם. אנחנו בעיקר מזהים מקומות שלא מקבלים ייצוג מתאים, גמול מתאים, הערכה מתאימה, הבנה מתאימה לאופי ולמשמעות המקצוע, ובמקומות האלה אנחנו מתערבים. אנחנו בדרך כלל לא גוף שעוסק בתנאי שכר ובמאבקי שכר – זה לא בדיוק העיסוק שלנו בכנסת; אבל אין ספק שלקחנו גם את הנושא של המזכירות לתשומת הלב. נקדיש לזה זמן, אנחנו נמשיך לעקוב, נמשיך ללוות, ואני בהחלט מתכוון גם לעשות מפגש כאן של הגורמים המקצועיים השונים האמונים על המערכה. נדמה לי שבסיפור של הסייעות המשלבות למדנו שאם אתה לא מביא סביב שולחן אחד את כל אותם חלקי מערכת שאחראים בסוף על התוצאה הסופית של תנאי העבודה אז אתה לא יוצא מזה. לכן אני אעשה את זה, ובהמשך נעשה, כמובן, פגישה נוספת שנזמין אתכן אליה כדי לראות לאן התקדמנו.
עלו פה בשני מסלולים שונים נושאים שונים. האחד קשור לכך שהזכויות, ההסכמים והתנאים הקיימים לא תמיד מגיעים עד למטה. זאת סוגיה אחת די מרכזית בגלל המבנה המסובך של השכר והגורמים המשפיעים עליו. זה מחייב בהחלט אתכם עם הייצוג שלכם, עם ועדי העובדים של הרשויות גם כשהם לא ממלאים את תפקידם בדיוק, עם ההסתדרות להילחם על הזכויות. אין ברירה. מי שחוששת במקום העבודה שהיא תיפגע לא יכולה להילחם על הזכויות שלה. בשום מקום לא ייתנו גיבוי לפיטורים של עובד או עובדת שדרשו את התנאים המגיעים להם.

אבל היו גם מקרים של מזכירות שכבר עכשיו - -

דנה, אני הלוא לא נולדתי אתמול. אני יודע, אני מכיר את המערכות, זה לא פשוט, אבל לכן צריך להילחם. יש מאבק רצוף על השגת תנאים, ובסוף כשהתנאים מושגים, והם קיימים והם זכות – זה לא מתנה שאתן מקבלות – אין הקפדה על זה. וזה באמת מסובך. רשויות עם חשבי שכר שלא יודעים בדיוק מימינם ומשמאלם. אני מכיר את זה – אני הייתי גם ברשות גדולה וגם ברשות קטנה. זה לא פשוט. יש רשויות שהפרוטה לא מצויה בכיסן, ואז הן משתמשות בכספים שהן מקבלות לדברים אחרים. יש גם הרבה דברים שהם עבירות פליליות. אבל על זה צריך לפקח. משרד החינוך מקים היום אגף פיקוח, לפי חלק מההמלצות שלנו לכמה דברים, ואני מקווה שייכנס לזה גם הדבר הזה. אבל זה מכלול אחד שבו צריך להילחם כדי לקבל את התנאים שכבר הוסכמו. טוב באמת שתיצורנה מפגש ביניכן. יש כאלה שיודעות איך לעשות את זה יותר טוב, יש כאלה שמבינות קצת יותר, יש כאלה שכבר עברו את התהליך הזה ויכולות לעזור. המסלול השני הוא, כמובן, מאבק על שיפור התנאים: השכר, הגמולים למיניהם, המנב"ס, עניין בית הספר של החופש הגדול, מטלות נוספות, התאמת השכר – אלה דברים של מאבק שצריך לקיים אותו. אבל הם שני מסלולים שצריך להפריד ביניהם כשמתמודדים עם הבעיות היומיומיות.
שלמה, תרשמו, ואני אעלה את זה כמובן, ואני אפגש עם שר החינוך ועם המנכ"לית, ואעלה בפניהן את כל הדברים שעלו כאן. הנושא של קו מפריד של 20 כיתות הוא בעייתי. אני אומר לך – רוב בתי הספר היסודיים בארץ, אין 20 כיתות. 20 כיתות זה שלוש כיתות בשכבה ועוד 3-2 כיתות של חינוך מיוחד. אבל אין כמעט בתי-ספר כאלה. בתי-הספר היסודיים היום הם לא 900-800 תלמידים. בגדולים ביניהם יש 650-600 תלמידים.

לפי סטטיסטיקה שערך משרד החינוך, 20% מבתי-הספר בארץ הם קטנים מ-20 כיתות.

לא יכול להיות.

זה המידע שנמסר - -

אני אומר לך, מהיכרות שטחית, לא סטטיסטית, זה לא כך. זה בעיקר בערים גדולות בבתי ספר בשכבות מבוססות. זה מיעוט. צריך לבחון את זה.
בוויכוח על תפקידה של הרשות, משרד החינוך וההסתדרות – כל אחד יש לו התפקיד שלו. גם אני, שלמה, אומר את זה לא פעם אחת אף על פי שזה לא תפקידי – אתם צריכים להילחם. אני יודע שאתה לא בדיוק הכתובת להחלטות על מאבקים, אבל המזכירות צודקות – המעו"ף זה דבר ענק שמייצג את כלל הרשויות המקומיות, ואני מניח שעוד כמה גורמים במשק. גופים מאוד סקטוריאליים וממוקדים כמו מזכירות וסייעות יוצאים בסוף ניזוקים כי הם גם מתחרים זה בזה. זאת דעתי. אני גם לא מומחה למערכות של יחסי עבודה, אבל יש בעיה כי יכול להיות שצריך ליצור מנגנונים שבהם יש התאגדות לרוחב. זאת אומרת ועד עובדים של הרשות המקומית; אבל יכול להיות שצריך למצוא מקום שיש גם לאורך – כלומר התארגנות של המזכירות כדי למצות את הפרופסיה ואת הייחוד של זה. הלוא יש מזכירה אחת בבית-ספר, והיא לא יכולה בכלל להיאבק על מקומה ועל משמעותה. ביישובים קטנים יש 5-4 מזכירות, וביישובים גדולים יש עשרות מזכירות.
אני כבר קבעתי לעצמי פגישה עם יושב-ראש ההסתדרות, ואני אנסה לפחות לדסקס אתו את העניין הזה. כי בסוף ייצוג העובדים נפגע. ועד עובדים בעיר גדולה או קטנה מייצג את כל העובדים, והוא לא מספיק מודע. אז נכון שיש ועדים גדולים יותר שבהם יש נציגות לכל אחד מהסקטורים, אבל זה לא מספיק משמעותי.
אין ספק שמשרד החינוך – ואני העברתי ביקורת בתחילת הישיבה, וזה ייכתב בסיכום – אי נוכחותו פה מצביעה על חוסר עניין, חוסר תשומת לב וחוסר הבנה שנושא המזכירות הוא חלק מהצוות החינוכי של בית-הספר. המציאות שבה משרד אחד מטיל מטלות, ומשרד אחר, במקרה זה אלה הרשויות המקומיות, הוא משלם השכר, יוצר מראש את הבעייתיות פה.
אני, כמובן, אדבר על זה. הרעיון שהעליתי בהתחלה שמזכירות יהיו חלק מעובדי המדינה הוא רעיון נכון וטוב, אבל אני סקפטי שהוא יקרה. לכן חבל לעסוק בזה. אבל אין ספק שזה יוצר בעייתיות ומורכבות גדולה מאוד בתהליך הזה.
אני מודה לכם שבאתם.

תודה לך.

אני מקווה מאוד שבכוחות משותפים נצליח לקדם את המעמד, את המקצועיות, את הפרופסיה וכמובן, את הגמול ואת השכר בעקבותיו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:35.>