PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
17/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 281>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ד בחשון התשע"ה (17 בנובמבר 2014), שעה 9:00

<מצב לימודי אנגלית במערכת החינוך>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

>
ניקול ברודר - מורה ביה"ס הראל ממ"ד יסודי בית שמש, משרד החינוך

נח גרינפלד - מנהל אגף הכשרת עו"ה, משרד החינוך

סימון דובל - מורה לאנגלית ביה"ס הרטמן ירושלים, משרד החינוך

איתי הדר - מנהל תחום גמלאות ופיצויים לעו"ה, משרד החינוך

אלון קיסר - נציג דוברות המשרד, משרד החינוך

שלי קרקוב - מורה ביה"ס זיו ירושלים, משרד החינוך

ג'ודי שטיינר - מפמ"ר אנגלית, משרד החינוך

נעמי בלוצרקובסקי - חברת סגל בחוג לשפה וספרות אנגלית המכללה האקדמית לחינוך אורנים

אלישבע ברקון - ראש חוג לשפה וספרות אנגלית המכללה האקדמית לחינוך אורנים

תמר גלאי-גת - מנכ"לית קרן קלור לישראל

אתי וייסבלאי - מ.מ.מ

יהודית גידלי

לאה קיקיון
<מצב לימודי אנגלית במערכת החינוך>

בוקר טוב לכם. לפעמים אנחנו מרגישים את עצמנו בוועדת החינוך עוסקים בנושאים שכנראה לא כל כך מעניינים את הציבור ואת הפוליטיקאים. מטבע הדברים שבשבועות האחרונים יש נושאים דחופים ומעניינים ולא בטוח שהם תמיד החשובים ביותר, אבל אנחנו, כהרגלנו, מעלים על סדר היום נושאים מקומיים, נושאים בעלי חשיבות, וכך החלטנו לשים על סדר היום שלנו גם את נושא לימוד האנגלית בבתי הספר. נחשפנו כבר מזמן למחקר שבעצם תמכה קרן קלור.
אני עצמי בניסיון שלי, גם בחיפה וגם בירוחם, למדלי מהר להכיר שאנגלית מהווה את אחד המכשולים העיקריים גם כמובן להשתלבות בחברה המודרנית ורכישת מקצוע, התמחות בתחומי המקצועות שמביאים פרנסה מכובדת לבעליהם. גם למדתי שהאנגלית היא אחד המכשולים הגדולים לתעודת בגרות שמאפשרת כניסה לעולם האקדמי, שכן יש את הסף של 4 יחידות באנגלית, שבלי ההישג הזה אין כניסה אמיתית לאקדמיה. לכן, תעודות הבגרות שבהן האנגלית היא ברמה של 3 יחידות הופכות להיות בעצם תמונה על הקיר, ולא הרבה יותר מזה. גם למדנו לראות שדווקא באוכלוסיות היותר מוחלשות, לימוד האנגלית הוא מכשול עוד יותר גדול, בין אם זה שפה שלישית ולא שפה שניה, בין אם זה ציבורים שלא נחשפים מספיק דרך מה שילדים נוהגים היום לעשות – טלפונים חכמים, מחשבים, שבהם אתה נחשף לאנגלית, אמנם לא אנגלית תקנית, ולא האנגלית שאנחנו רוצים ללמד, אבל נחשפים די מוקדם לשפה בדרך כזו או אחרת. כמובן שחלק מהגורמים המשפיעים זה חוסר במורים ומורות לאנגלית, מיומנים וטובים שיודעים כיצד ללמד אנגלית. אני מניח שנשמע על זה בהמשך.
אנחנו נבקש ממחלקת המחקר של הכנסת שהכינה נייר מחקרי על נושא לימודי האנגלית להציג את הדברים.

בוקר טוב. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין, לבקשתו, מסמך בנושא לימודי האנגלית, לקראת הדיון. המסמך בעצם עוסק ב-3 נושאים עיקריים: היקף לימודי האנגלית, הישגים באנגלית והמורים שמלמדים אנגלית. מה שראינו הוא שאנגלית הוא אחד המקצועות המרכזיים שנלמדים בבתי הספר כיום, בחינוך היסודי, בחטיבת הביניים – לפי ההוראות של המשרד, מוקדשות לו 4 שעות שבועיות, החל מכיתה ד'. בתיכונים, היקף הלימודים תלוי במספר יחידות הלימוד שבחר כל תלמיד.
נתוני סקרים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים האחרונות מעידים שיש פערים ניכרים במספר שעות הלימוד שמוקדשות לאנגלית. בעיקר אנחנו רואים את זה בחינוך היסודי, שבו אמור להיות שוויון- שעות שבועיות. מספר השעות שלומד תלמיד תלוי במגזר. כמו שרואים בלוח 1 במסמך שלי, בחינוך הממלכתי דתי לומדים פחות שעות אנגלית מאשר בחינוך הממלכתי ובחינוך הערבי, תלוי במצב הסוציואקונומי. ביישובים שנמצאים באשכולות נמוכים יותר מספר שעות האנגלית שנלמד הוא פחות מביישובים שנמצאים באשכול סוציו אקונומי גבוה יותר. תלוי גם במיקום הגיאוגרפי – בתל אביב, מספר שעות הלימוד גדול ב-20% יותר מאשר בדרום. בתל אביב לומדים 3,6 שעות שבועיות אנגלית בכל שבוע, ובדרום – 3 שעות שבועיות. נתון נוסף שאנחנו רואים שעלה מהסקרים וגם מדוח בקרת התקן של המשרד הוא שלא כל בתי הספר לומדים אנגלית כמו שהם היו אמורים ללמוד. על פי דוח בקרת התקן האחרון, לשנת תשע"ג, ב-9% מבתי הספר הממלכתיים דתיים שהשתתפו בסקר, היסודיים, לא נלמד אנגלית באחת או יותר משכבות הגיל בהן היה אמור להילמד.
אם אנחנו בוחנים את נושא ההישגים, בעצם בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים אנחנו יכולים לראות באמצעות דוח המיצב, ובבתי הספר התיכוניים באמצעות בחינות הבגרות, אנחנו רואים שבשנים האחרונות במיצב היתה עליה בהישגי המיצב, גם בכיתות ה' וגם בכיתות ח', אבל הפערים בין החינוך העברי לחינוך הערבי, וגם בתוך החינוך הערבי בין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי נשמרים, וזה - - , בעניין בחינות הבגרות, ראינו שיש עליה בשיעור הניגשים לבחינות בגרות באנגלית. יחד עם זאת, שיעור התלמידים שבחרו לגשת לבחינה ברמה של 5 יחידות במקצת, ב-2%, ובמקביל עלה שיעור התלמידים שבחרו לגשת ברמה של 3 יחידות. גם כאן יש פערים משמעותיים בין תלמידים בחינוך העברי ובין תלמידים בחינוך הערבי. ראינו שבשנת הלימודים האחרונה 13% מן התלמידים בחינוך הערבי שניגשו לבחינות בגרות באנגלית למדו ברמה של 5 יחידות, לעומת כמחצית מהתלמידים בחינוך העברי.
הדבר האחרון – מורים לאנגלית. לבקשתנו, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביצעה עיבודים מיוחדים והעבירה לנו נתונים על מורים לאנגלית שלימדו בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ד. על פי הנתונים בשנה זו לימדו קרוב ל-12 אלף מורים לאנגלית. חלק גדול מהמורים, למעלה מ-30%, במיוחד בחינוך העל יסודי, מבוגרים מגיל 50, ואם אנחנו משווים לשנים קודמים אנחנו רואים מגמה של הזדקנות באוכלוסיית המורים, למרות שכאשר משווים לכלל המורים במקצועות השונים רואים שבסך הכל, מורים לאנגלית הם לא מבוגרים יותר ממורים במקצועות האחרים.

דבר אחרון זה הנושא של התאמה בין ההכשרה של המורים לנושא שאותו הם מלמדים בפועל, שזה דבר שיכול להצביע על מחסור במורים. כלומר, אם אין מורה שמוכשר או מוסמך ללמד את אותו מקצוע, אז עלול להיכנס במקומו מורה שמוכשר פחות. לבקשתנו, משרד החינוך העביר לנו נתונים עדכניים על מספר המורים שיש להם רישיון או הסמכה להוראת אנגלית מתוך המורים שמלמדים בפועל, ומה שראינו זה שכ-73% מהמורים לאנגלית יש להם הסמכה ללמד את המקצוע, ובחינוך הממלכתי דתי, שיעור המורים שיש להם הסמכה ללמד אנגלית נמוך באשר במגזרים האחרים, בחינוך הערבי מעט גבוה יותר. הנתונים המלאים מוצגים בתרשים 6 במסמך ובלוחות בנספח. תודה רבה.

אמרת שבפועל מלמדים כ-12 אלף מורים. השאלה אם אתם יודעים כמה מורים צריך. אני מניח שאין תקן של מורים, אבל – כמה מורים צריך, כדי לדעת מה ההפרש בין הקיים ובין מה שצריך.

כשנוצר מצב שאין מספיק מורים אז פחות קורה שלא מלמדים את המקצוע, כי אנגלית זה מקצוע ליבה, מקצוע חובה. אבל מה שעלול לקרות אז, הוא שמורים שלא הוסמכו ללמד אנגלית או שאין להם הסמכה מספקת, נכנסים ללמד את המקצוע. זו אחת הסיבות שהעבירו לנו נתונים – שאלנו את משרד החינוך כמה מורים חסרים, והתשובה היתה-33 מורים. אני חושבת שזה לא משקף.

קודם כל, תודה על ההזמנה לישיבה. קרן קלור אכן הפיצה מסמך שנמצא כאן להפצה ושאני גם יכולה לשלוח לכם. אני אציג את עיקרי הדברים, ואני אתחיל לספר על הקרן. היא לא קרן שמוכרת בארץ, היא שומרת על פרופיל נמוך. זו קרן בריטית. לרוב אנשים מקשרים את הקרן עם גן צ'רלס קלור בתל אביב. אכן, זו אחת מספינות הדגל של הקרן, אבל העשייה שלנו לא מתמצאת בגן היפהפה הזה.
(מוקרנת מצגת)

מיום היווסדה עומדת קרן קלור לישראל בחזית מאמצי התרומות בישראל. עד כה היא תרמה למעלה מ- 135 מיליון דולר למספר רב של פרויקטים ומטרות ולמגוון מגזרים באוכלוסייה הישראלית. אוכלוסיית היעד שלנו הינה יהודים, ערבים, קבוצות מיעוטים אחרות כמו דרוזים, צ'רקסים, אנחנו תומכים בפרויקטים גם אצל דתיים וגם אצל חילוניים. דגש אצלנו בתמיכה בפריפריה הגיאוגרפית-כלכלית והחברית של ישראל. אני יכולה להגיד שכל פרויקט בסדר גודל גדול של הקרן הוא בפריסה ארצית ואצל כל המגזרים, למעט המגזר החרדי, שלא מלמדים בו לימודי ליבה, ולכן אנחנו לא תומכים שם בתכניות חינוך. מעל 50% מהתרומות של הקרן היא בתכניות בתחום החינוך, לאורך השנים.

נשאלת השאלה למה הקרן בוחרת להשקיע בתחום של אנגלית, ואני תכף אפרט יותר, כשנגיע לסקר, אבל כמו שאמר חבר הכנסת מצנע, אנחנו ערים לזה שקיימים פערים משמעותיים בהישגים באנגלית בין תלמידים יהודים וערבים. מכשולים רבים נמצאים בפני תלמידים מעוטי יכולת בבואם ללמוד אנגלית, למשל, חוסר היכולת הכלכלית לשכור מורים פרטיים. יש חוסר מתמשך במורים לאנגלית, שמעורר דאגה, וזה משיחות עם גורמים רבים במערכת. לתלמידים ממוצא אתיופי ובדואי יש הישגים נמוכים במיוחד. עוד דבר שהובא לידיעתנו, לאורך השנים, ומופיע בסקר – מספר התלמידים שמסיימים בית ספר יסודי בפריפריה, ומוגדרים כ non-readers, אני יודעת שזה מושג שיש עליו מחלוקת, אבל – שלא מסוגלים לקרוא טקסט באנגלית, בסוף בית ספר יסודי, הוא יותר גבוה בפריפריה מאשר במרכז. התופעה היא בעייתית, אבל בפריפריה היא חמורה יותר.
היושב ראש שלנו, כמו שאמר חבר הכנסת מצנע, היושב ראש שלנו, ביתו של סיר צ'רלס קלור והנאמנים מאד ערים לכך שהיעדר שליטה באנגלית הוא חסם מאד מרכזי. מדובר רבות בארץ בשנים האחרונות על ההישגים הנמוכים במתמטיקה ומדעים, וכבודם במקומם מונח, ללא ספק זו סוגיה חשובה, אבל בתחום של מתמטיקה ומדעים יש השקעה מאד נרחבת, הן של משרד החינוך והן של קרנות דוגמת טראמפ. אני רוצה להגיד כאן, ואני חושבת שאני לא לבד, גם אתה אמרת את זה, יושב ראש הוועדה, שאנגלית היא חסם לא פחות ממתמטיקה ומדעים, אני אפילו הייתי אומרת – יותר. ללא אנגלית אי אפשר להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה. את זה אנחנו יודעים. יש גם תלונות מהמוסדות להשכלה גבוהה שתלמידים שמגיעים, שסיימו 5 יחידות אנגלית ואפילו בציון גבוה, מתקשים מאד בקריאה באנגלית והתמודדות עם טקסטים. לא מזמן היתה לי שיחה עם פרופ' יולי תמיר על "שנקר", אבל זה חוצה את כל המכללות והמוסדות האקדמיים. אבל מעבר לשאלה של הצלחה אקדמית, לא ניתן להשיג כמעט שום עבודה היום שלא דורשת איזושהי אנגלית. גם להיות מכונאי במוסך אתה נדרש לאנגלית, ודאי גם לעבוד בתיירות. היעדר שליטה היא מכשול רציני לניידות חברתית וכלכלית עבור אוכלוסיות מוחלשות.
אני רוצה להוסיף ולהגיד שהניסיון, גם שלי, האישי והמקצועי, וגם של הנאמנים, שלאן שאנחנו לא הולכים, אנשים מתקשים מאד להתבטא באנגלית. גם אנשים ישראלים שהקריאה שלהם היא ברמה שמאפשרת להם לימודים אקדמיים, לא מוכנים להתבטא באנגלית. יש חוסר ביטחון גדול בביטוי, ואני חושבת שכמה מהשרים וחברי הכנסת שלנו מתקשים לנהל דיאלוג באנגלית, דבר שברור שהוא חסם.
לאורך השנים קרן קלור השקיעה רבות במרכזי לימוד אנגלית בישראל. הקמנו מרכזי למידה לאנגלית בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים, פיתחנו השתלמויות למורים לאנגלית, פיתחנו קורסים וירטואליים להכשרה של מורי אנגלית, לשימוש בטכנולוגיה, ליישום פדגוגיה. הקורסים הווירטואלים האלה ניתנו כמתנה למשרד החינוך ואני לא חושבת שמאז נעשה בהם שימוש, אבל הם מוזמנים להשתמש בהם ללמידה סינכרונית וא-סינכרונית מרחוק, עבור מורים לאנגלית. בימים אלה אנחנו תומכים בתכנית של ה- British Council להכשרת מורי מורים – הם קוראים לזה – training teachers' teachers, בתחומים של מיומנויות שפה, proficiency, ושימוש בטכנולוגיה בכיתה. זו תכנית שהיא בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, ושמשרד החינוך הבריטי גם חתום עליה. ביוזמו האלה חברו לקרן קלור – המכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית, שגם עשה עבורנו את הסקר, ה- British Council ואגף שח"ר במשרד החינוך.

אני רוצה להגיד בכל זאת כמה מילים על עשרת המרכזים להוראת השפה האנגלית כי זה פרויקט מאד גדול, של קרוב ל-2 מיליון דולר שהקרן השיקה בשנת 2006 לכבוד שנת 40 לקרן, ושהוא התמקד בשיפור כישורי אנגלית בבתי ספר תיכוניים שהומלצו על ידי אגף שח"ר, כלומר, מדובר על בתי ספר בפריפריה, שהתלמידים למדו שם ברמה של 3 ו-4 יחידות, לא הגיעו ל-5 יחידות בגרות. כל בית ספר כזה זכה למרכז למידה חדשני, והעשרה מקצועית לצוות המורים בבית הספר. למרות שהקרן משקיעה הרבה במרכזי למידה, לגמרי ברור שההשקעה הרצינית צריכה להיות במורים. יש מורים טובים במערכת, יש מורים עם מוטיבציה גבוהה, ובסופו של דבר, כמו שאמרו כבר טובים וגדולים ממני לפני: No educations system can be better than its teachers. ההשקעה הגדולה חייבת להיות במורים. בימים אלה כל המרכזים האלה זוכים לשדרוג, והמורים עוברים ריענון הכשרה. שוב, כי אנחנו אף פעם לא משקיעים ב- hardware בלי להשקיע במורים גם כן.

לא ראיתי בחומרים שלכם מה התוצאה, בעשרה בתי הספר האלה. זה 8 שנים כבר פועל?

כן. עכשיו אנחנו בסקר שאני אוכל להעביר לכם את התוצאות שלו, כי פשוט עוד לא הסתיים השדרוג והבקרה. בבתי הספר האלה, אני כן יודעת להגיד, עדיין בלי נתונים, שצריכים להגיע, שיש עליה במספר המשתתפים ב-5 יחידות אנגלית. זאת אומרת, המטרה שלנו היתה להעביר יותר תלמידים ל-5 יחידות. אנחנו עכשיו בודקים. התחלנו להקים לפני 8 שנים. חלקם רק התחילו לפעול ב-2008. אז מ-2008 ועד היום אנחנו רוצים לעשות הסתכלות רטרואקטיבית ולראות כמה מהם באמת הגיעו ל-5 יחידות. אני יכולה להגיד באופן לא פורמלי שאני יודע שכן, אבל הנתונים יהיו לי בקרוב, כי עכשיו אנחנו בתהליך הזה של הביקורת.
אלה בתי הספר שהקמנו בהם את מרכזי הלמידה. כמו שאתם רואים יש כאן בתי ספר מהמגזר היהודי, חילוניים ודתיים, יש כאן בית ספר ערבי, בעכו, ובית ספר בדואי בכסייפה, בדיוק אתמול סיפרו לי שיש שם ממש מתחים בצוות, כי כולם רוצים להשתמש בחדר ואין מספיק שעות לאפשר להם. זאת אומרת, יש שימוש מסיבי, ולכן אנחנו בתהליך של שדרוג, וכמובן – בדיקת השגת היעדים.
זו דוגמה של מרכז להוראת אנגלית בנתניה ששודרג לאחרונה, כי אחרי 6 שנים חייבים לשדרג. בכל בתי הספר האלה הצוות השתתף בתכנון המרכז. המרכזים שונים זה מזה.

השקעתם שם רק בתנאים הפיזיים או שגם הוספתם שעות לימוד?

היתרון הגדול של פילנתרופיה, כמו שאתה יודע הוא שאנחנו יכולים לתת את הערך המוסף שהממשלה לא יכולה לתת. אנחנו לא מספקים שעות לימוד. את זה משרד החינוך עושה. אנחנו גם לא מכשירים מורים. אנחנו לא עוסקים בהכשרה אלא בפיתוח מקצועי, למדתי את ההבחנה. לא. אנחנו השקענו בתשתית, בשיתוף של בתי הספר שהיו צריכים גם להשקיע, במועצות המקומיות, והשקענו בקורסים של פיתוח מקצועי למורים לאנגלית.

אני שואל כי בירוחם בשני בתי הספר היסודיים – אחד ממלכתי, והשני – ממלכתי-דתי, השקענו גם במרכז ללימוד אנגלית, אבל בעיקר בתגבור במורים ובשעות והתוצאות היו מדהימות מבחינה זו שאל"ף - - לפי דעתי היעד צריך להיות לבטל את ה- 3 יחידות ולעבור ל-4. לי היתה מגמה, לפחות, לגרום לכך שכולם יוגשו ל-4 יחידות, וחלק ל-5, והתוצאות במיצב ובבגרות היו מדהימות. העניין הוא בסוף המורים.

בדיוק. אבל תמיד אנחנו חוזרים לשאלת המורים.

גם ההכשרה שלהם וגם, בעצם, תגבור בשעות.

וגם התמיכה. בתמיכה במורים בהמשך. אבל קרן קלור לא מחליפה פה את משרד החינוך, אנחנו לא לוקחים על עצמנו עוד שעות הוראה. זה גם בור ללא תחתית. אם אתה רוצה להשפיע ברמה הארצית, קרן קלור, עם כל ה-135 מיליון דולר האלה, זה - - -

כדי לקבל - - בתי ספר האלה יכולת לנתח את התוצאות.

זה בית ספר צריך להשקיע, ומשרד החינוך. מה שנכון לעשות זה לתת את התמיכה למורים ולאפשר, למשל – תיכף נראה, אחד הדברים שהמורים מדברים עליו זה איך ללמד בכיתה הטרוגנית, במיוחד זה בעייתי בבית ספר יסודי, בזה שאתה מאפשר למורים בחדר למידה אטרקטיבי עם גישה לטכנולוגיה, עם אפשרות לעבוד עם התלמידים באופן דיפרנציאלי, אתה מסייע, נותן תמיכה, אבל שאלת השעות היא שאלה של משרד החינוך. פילנתרופיה לא תיקח על עצמה בסדר גודל גדול. בירוחם אולי כן, אבל לא בסדר גודל ארצי.
אז הסקר שלנו הוזמן על ידי הקרן בשנים 2013-2012 מכיוון שנאמני קרן קלור מעוניינים לשקול התערבות אסטרטגית בתחום של אנגלית. לשאלתך - הנאמנים כן מעוניינים להיכנס לאיזה פרויקט בסדר גודל ארצי אבל רצו למקד ולראות מה נקודת ההתערבות האופטימלית מבחינת השקעה פילנתרופית. הסקר בוצע על ידי פרופ' עלית אולשטיין מהמכון לחקר טיפוח בחינוך של האוניברסיטה העברית, והוא נעשה בשיתוף פעולה עם הגורמים הרלבנטיים במשרד החינוך, זה המנכ"לית דאז, גב' דלית שטאובר, יושב ראש המזכירות הפדגוגית אז, פרופ' עפרה מייזליש, ואחרים, וכמובן, עם ד"ר ג'ודי שטיינר, המפמ"רית שנמצאת כאן. הסקר הוגש במרץ למנכ"לית משרד החינוך, הגב' מיכל כהן, נשלח גם למפמ"רית ונשלח לאנשים שהתעניינו בו, כולל יושב ראש הוועדה הזו.
בסיס הנתונים של הסקר היה חדר המחקר הווירטואלי של משרד החינוך, דוחות בינלאומיים על הוראת אנגלית, ראיונות עם דמויות מובילות במערכת החינוך בישראל, בדגש על מקצוע האנגלית, הכל מופיע בתוך הסקר, קבוצות מיקוד עם מפקחים, מורים ותלמידים, ושאלון אינטרנטי אנונימי למורים. אני אקדים ואומר מה שיופיע אחר כך – היתה לנו קצת בעיה עם הנושא של השאלון האנונימי. בהתחלה קיבלנו אישור להעביר אותו, ולאחר מכן יושב ראש המזכירות הפדגוגית לא אפשרה לנו להעביר אותו לכלל המורים לאנגלית, שאנחנו שומעים שיש בסביבות 12 אלף מורים. אנחנו מאד קיווינו שיהיו לנו נתונים מהם, אבל משרד החינוך לא אפשר לנו לשגר להם את השאלון באופן אינטרנטי או בכלל. אז השתמשנו במאגר המורים שעמד לרשותנו, 132 מורים, אבל אני מדגישה: זה לא מדגם מייצג של המורים בארץ. זה self-selected group, זו קבוצה עם מוטיבציה גבוהה, וכו' וכו', אבל עד כמה היא מייצגת את כלל המורים – אני לא יודעת לענות.

ממצאי הסקר. אני אחזור על הדברים שאמרה אתי וייסבלאי. יש פערים גדולים במיומנויות השפה האנגלית בבתי הספר התיכוניים. אני לא יודעת אם אתם יכולים לראות - הסגול זה התלמידים שמוצאם בארצות הברית, הירוק – תלמידים שמוצאם בחבר העמים לשעבר, הוורוד – תלמידים ילידי ישראל, והכחול – תלמידים ממוצא אתיופי. זה מדבר בעד עצמו, אני לא צריכה להדגיש פה את הנתונים. יש פערים מאד גדולים.

זה כולל ערבים, פה?

זה כולל ערבים, כן, בתוך ילידי הארץ. תכף אני אדבר על אבחנה בין יהודים. כאן אני מסתכלת על ציוני הבגרות – כשאני משווה כאן בין יהודים, ערבים, דרוזים ובדואים. הכחול זה המגזר היהודי, האדום – המגזר הערבי, הירוק אלה הדרוזים והסגול אלה הבדואים. למרות שאנחנו רואים שיש עליה, למשל אצל הבדואים, תכף נסתכל על הנתונים שלהם, הם לא טובים. שיעור השתתפות בבגרות באנגלית לפי יחידות – שוב, אתם רואים, הירוק זה 5 יחידות, תסתכלו מימין על המגזר הבדואי, אחר כך אחד שמאלה זה המגזר הדרוזי, הערבי והיהודי. 45% מהתלמידים היהודים עושים בגרות ב-5 יחידות. אצל הבדואים מדובר על 4%. תלוי איך סופרים ומעגלים. אלה עושים 5 יחידות באנגלית.

זה 5 יחידות?

לא. הירוק זה 5 יחידות, האדום זה 4 יחידות. אם אתה רואה את הסקר, בסקר עצמו רואים את זה. ירוק זה 5 יחידות, אדום זה 4 יחידות. 3 יחידות זה כחול. הימני ביותר זה הבדואים, השמאלי ביותר זה יהודים.
חומר למחשבה – רק 13% מהתלמידים בקהילה האתיופית וכ-5% מהתלמידים הבדואים לומדים ברמה של 5 יחידות לבגרות באנגלית. בקרב התלמידים שנולדו באתיופיה המצב גרוע יותר. שוב, בסקר שלנו, אתם יכולים לראות התפלגויות יותר מפורטות, לא רציתי להלאות, אבל אצל תלמידים יוצאי אתיופיה ואצל בדואים המצב הוא לא טוב. יש מחסור גדל והולך במורים מיומנים להוראת אנגלית בכל רחבי הארץ.

כתוב פה "שיעור ההשתתפות בבגרות". זה מי שניגש או מי שהצליח?

שניגש. יש אחוז הצלחה גבוה בבגרות עצמה, אצל אלה שניגשים. ככה מנסח את זה משרד החינוך – אחוז השתתפות.

אחוזים זה מתוך כלל המשתתפים, כמה השתתפו ב-5 יחידות, כמה ב-4 יחידות - - -

כן, לא מתוך כלל התלמידים, אלא אלה שניגשים לבגרות. אני חושבת שאחוז הנכשלים הוא נמוך מאד. השאלה כאן היא כמה ניגשים. יש נטייה בבתי הספר להסליל, זאת אומרת, אם רואים שתתקשה ב-5 יחידות, מורידים ל-4, אחר כך מורידים ל-3, ועם 3 יחידות אתה לא יכול לעשות כלום.

הממצאים שלנו מכל הנתונים שנאספו – יש מחסור הולך וגדל במורים מיומנים להוראת האנגלית בכל רחבי הארץ ובמיוחד בפריפריה זה בולט. משרד החינוך מדבר על כמה מורים חסרים, שנאמר להם שחסרים במערכת, אבל כמו שציינה אתי, בתי הספר מוצאים פתרונות שונים. עבור חלק מהמורים האנגלית אינה שפת אם. משרד החינוך אינו שואל, אני חושבת, אם המורה הוא native English speaker או לא.

לא שואלים, מה פתאום. אבל הם צריכים רמה מסוימת של ידע באנגלית.

הם צריכים רמה מסוימת, אבל אנגלית אינה שפת אם. חלקם לא עברו הכשרה מתאימה בתכנים ובשיטות הוראה ללימוד אנגלית כשפה שניה או כשפה זרה. לא מדובר, כמובן, באותו הדבר. רוב תלמידי ישראל לומדים אנגלית כשפה זרה ולא כשפה שניה. אצל ערבים אנחנו יודעים שזו שפה רביעית, למעשה, שהם לומדים. קודם ערבית מדוברת, אחר כך ספרותית, שיש היום קושי בשליטה בערבית ספרותית, אחרי כן עברית ורק אחרי זה אנגלית.
בשנים הקרובות המחסור במורים מיומנים לאנגלית צפוי לגדול. שוב, זה מתוך שיחות עם אנשים בכירים בתחום. מורים בבתי הספר היסודיים מתקשים להתמודד עם תלמידים שהם no-readers, ואנחנו יודעים שהפער, אם אתה non-reader בסוף בית ספר יסודי, בחטיבת ביניים, הסיכוי לעזור לך בלהתמודד ולהתקדם הוא מאד נמוך. בחטיבת ביניים קשה מאד לעזור למי שמגיע עם פערים כאלה.
האתגרים של המורים. המורים מדברים על חוסר ביטחון בשליטה בטכנולוגיה, ככלי עזר בכיתה. אני מדגישה: טכנולוגיה היא כלי, היא אמצעי. היא לא מטרה עצמה, כמובן. קושי בהתמודדות עם כיתות גדולות והטרוגניות מאד מבחינת הרמה. ההתמודדות עם תלמידים בעלי הישגים נמוכים קשה בכיתות כאלה. יש קושי בשילוב והנעה של תלמידים ללמוד אנגלית ולהשתלב בשיעור, ותכניות ההכשרה שלא מכינות למציאות בבית הספר. הן מלמדות אולי איך ללמד אנגלית אבל לא בסביבה ישראלית מורכבת.

לא הצלחנו לקבל נתונים ממשרד החינוך בנוגע למספר התקנים למורים לאנגלית במערכת. המחסור במורים מיומנים, וכמה מהמורים הם native English speakers, חלק מהנתונים האלה אתי וייסבלאי הצליחה להשיג דרך הלמ"ס, ודרך משרד החינוך. כשאני פניתי למשרד החינוך לקבל חלק מהנתונים האלה הם ביקשו שנשלם עליהם, ואמרתי שיש קווים אדומים בקרן. אני מבינה שזה חוזר מנכ"ל, לא מזמן. כמו שאמרתי, לצערי לא התקבל אישור להעביר את השאלון האינטרנטי האנונימי. אני פונה כאן לחברי הוועדה ולאנשי משרד החינוך, אנחנו מאד נשמח לעבות את המחקר בנתונים משאלון אינטרנטי, אם תהיה הסכמה להעביר אותו.
ההמלצות מהדוח. קרן קלור, בעקבות הדוח הזה ממליצה, לגבש תכנית לאומית לשיפור ההוראה באנגלית בישראל שתכלול את האלמנטים הבאים: גיוס והכשרה של מורים חדשים, הקמת מרכז לקידום מורים מומחים ומובילים. מומחים זה master teachers ומובילים זה leading teachers. יוזמות כאלה קרן טראמפ מובילה, למשל, בתחום של מורים בפיזיקה. יד הנדיב היום מקדמת את הנושא של leading teachers, קרן קלור מאד מתעניינת בנושא הזה בתחום של אנגלית. הקמת קהילות מקצועיות – והייתי מוסיפה – אל מגזריות, אם יש שני יישובים סמוכים, יהודי וערבי, אני חושבת שאפשר לייצר קהילה מקצועית משותפת למורים לאנגלית. פיתוח קורס לשיפור מיומנויות בשפה האנגלית למורים שאינם native English speakers, תכנית כזו מופעלת עכשיו על ידי ה- British Council, בתמיכה של קרן קלור, יחד עם משרד החינוך, שמדברת על proficiency, על שיפור מיומנויות. זו גם בקשה שבאה ממורים בשטח. ייסוד של תיכון וירטואלי להוראת אנגלית. אני לא יודעת אם נמצא כאן מישהו ממט"ח היום, אבל מט"ח מפעיל תיכון כזה במתמטיקה, פיזיקה ומדעים, ונראה שזו דרך טובה להגיע לפריפריה ולתגבר את המורים בפריפריה עם שיעורים און ליין, ותיכון וירטואלי באנגלית, שיעזור להם לעשות את עבודתם. קידום מערכה אינטנסיבית להתמודדות עם non-readers, בעיקר בבית ספר יסודי, כי כאמור, ברגע שהם עולים לחטיבת הביניים אין להם הרבה סיכוי להתקדם מעבר ל-3 יחידות, ויצירת תכניות מיוחדות בפריפריה, ולאוכלוסיות מתקשות, בדגש על המגזר הערבי ועל קהילת יוצאי אתיופיה.
למותר לציין שכל זה זה בעצם משהו שקרן קלור מביאה למשרד החינוך, כי אם משרד החינוך לא יוביל את זה, כמובן שהפילנתרופיה לא תוכל להוביל את זה לבד. אני רוצה להגיד כאן שקרן קלור מוכנה להירתם ליוזמה מעניינת שבה היא יכולה לעשות שינוי.
אני אסיים במשהו שאמר דרק בוק – וכולכם ודאי מכירים את הביטוי הזה: If you think education is expensive, try ignorance. כל זה לא יקרה אם לא ישקיעו כספים בתחום של האנגלית.

אני מבין שלא התמודדתם עם השאלה באיזה גיל להתחיל ללמד אנגלית.

אנחנו מתחבטים בזה הרבה.

אבל המחקר לא עסק בזה?

המחקר לא עסק בזה כי ביקשנו להתמודד בעיקר עם המורים. אני יכולה להגיד לך, מנקודת מבט של פילנתרופיה. יש על זה הרבה דיונים ואני בטוחה שג'ודי תתייחס לזה, אני יודעת שמשרד החינוך היום ממליץ להתחיל בכיתה ד', אך יש בתי ספר, במיוחד אלה שיותר אמידים, או שיש בהם קבוצת מורים יותר לוחצת, שמתחילים יותר מוקדם, אפילו בכיתה א', יש שאלות. פרופ' גולדשטיין, שלצערי לא היתה יכולה להצטרף אלי, כי היא בחו"ל לא מאמינה בלהתחיל כל כך מוקדם. הניסיון האישי והמקצועי שלי אומר שככל שאתה חושף ילדים מגיל יותר צעיר לסביבה דוברת אנגלית, חושף אותם לשפה, ככה הם מרגישים בה יותר בנוח. יש על זה דיונים. אני אגיד לך, כנציגת פילנתרופיה לנו יש כאן בעיה. אם אתה רוצה להתערב, בבית ספר יסודי – בבתי ספר יסודיים ברובם יש מורה, וכאן אני יכולה להרשות לעצמי לדבר בלשון נקבה, במצגת הייתי חייבת בלשון זכר, למרות שהרוב המוחלט הן מורות. בבית ספר יסודי ממוצע יש מורה אחת לאנגלית או שתיים. בחטיבות ביניים ובתיכונים יש צוות יותר רחב, בדרך כלל. אז כשאתה רוצה להתערב ולהגיע ל impact - - -

לא, השאלה שלי לא היתה – זו גם שאלה בפני עצמה, במה נכון שהפילנתרופ יתערב, אבל השאלה שלי היתה מחקרית, כי אני יודע שזה נושא שנוי במחלוקת, מתי מתחילים ללמוד ואיך נחשפים בהדרגה, לסביבה האנגלית.

אנחנו לא נכנסנו לזה בין השאר כיוון שיש על זה מחקר רב שמצוי בידי הגורמים המקצועיים במשרד החינוך. אנחנו באמת רצינו להבין מה חוסם כאן מלקדם את נושא האנגלית.

יש משהו שעומד בעוכרינו כשאנחנו באים לנסות לקדם את תחום הוראת האנגלית, וזה שתלמידי ישראל לא נבחנים באנגלית במבחנים הבינלאומיים. הם נבחנים במדעים, נבחנים במתמטיקה, נבחנים באוריינות. תלמידי כל מדינה נבחנים במבחנים הבינלאומיים בשפת אימם, ולכן אין לנו בעצם נתונים השוואתיים של ישראל מול מדינות אחרות של ה OECD בתחום האנגלית.

אז גם ביתר המדינות –אין נתונים, אין עם מה להשוות.

בסדר, אבל אז זה אומר, מבחינת ישראל – לפעמים יש נטיה, אני רוצה להתנסח בזהירות, להשקיע איפה שיש כותרות. ההישגים שלנו בפיז"ה בתחומי מדעים ומתמטיקה יש הרבה מאד כותרות וזה מייצר הרבה לחץ של הורים, מורים, מתוך המערכת, פוליטיקאים. באנגלית אין נתונים כאלה, ולכן אנגלית לא מגיעה לכותרות, אבל כמו שנאמר, היא לא פחות חשובה. תודה לכם.

קודם כל אני רוצה להודות לכם שבאמת מקצוע האנגלית הגיע לוועדת החינוך בכנסת. יושבות פה שלוש מדריכות למורות לאנגלית ובתור המפמ"רית, המפקחת המרכזת, אני רוצה לשבח את המורים לאנגלית במדינת ישראל כי עם התנאים הקשים של כיתות גדולות וכל הבעיות שיש לנו במערכת החינוך, הם מצליחים לעבוד עם התלמידים ולהגיע להישגים. אני רוצה להציג את ה- highlights, את הדברים הטובים, נגיד – בחמשת השנים האחרונות, אני בתפקיד עכשיו 23 שנה, אבל אני - - -

בתפקיד המפמ"רית לאנגלית?

כן. הרבה שנים. יש גם לציין שיש רק אנגלית אחת במדינת ישראל. אני חושבת שחוץ ממתמטיקה אין עוד מקצוע שיש מקצוע אחד בכל המגזרים – יהודים, דתיים, בדואים, חרדים – יש עכשיו את המחוז החרדי, ויש לנו בחינות בגרות שזהות לכולם. תכנית הלימודים שלנו מבוססת על סטנדרטים וכולם במדינת ישראל אמורים להגיע לסטנדרטים האלה. בסך הכל אני לא אדבר במספרים.

אני מקדם בברכה את חבר הכנסת שמעון אוחיון

שלום, שמי ד"ר ג'ודי שטיינר ואני מפקחת מרכזת על הוראת האנגלית.

דרך אגב, אחת הסיבות שצריך לדעת אנגלית טוב כי הרבה מילים בעברית היום הן באנגלית – "לדקסקס", וכן הלאה.

על זה מלין המשורר.

אז שוב, אני באמת רוצה שיהיה רשום בפרוטוקול שאני רוצה לשבח את המורים לאנגלית.
אני אתייחס אולי ספציפית לדברים ואחר כך אוסיף לזה. לגבי 3 יחידות. אני נלחמתי – יחד עם המפקחים על הוראת האנגלית יחד עם ועדת המקצוע, ודרך אגב, בסך הכל יש לנו בפיקוח על הוראת האנגלית 7 תקנים בלבד, למפקחים. כל מפקחת עובדת חצי משרה או 75% משרה, ויש איזה 250-300 בתי ספר עליהם הם אחראים. זה כדי לתת לכם תמונה.
בחינות הבגרות - המודל הוא של צבירה, וזה חשוב, כי נסביר שהרעיון הוא – מי שעושה 3 יחידות נבחן בשאלונים a,b ו- c, 4 יחידות זה c, d ו- e, ואחר כך ל-5 זה e,f,g. אז תמיד יש שאלון משותף, דבר שגורם ומעודד ניידות. אולי אקח את ההזדמנות לשתף אתכם, לראות כמה תלמידים באמת מנצלים את הניידות הזו מ-3 ל-4 ומ-4 ל-5, בתוך מחזור. אז במחזור של 2010 4,300 תלמידים עברו מ-3 ל-4, וזה בזכות המורים – כי הם לא קיבלו שעות נוספות. על סמך השעות שיש התלמידים יכלו לעבור מ-3 ל-4.

זאת אומרת, הם קודם כל הצליחו ב-3, ואז לקחו על עצמם - - -

נכון. היות ויש להם כבר שליש מהציון, כי יש תמיד שאלון משותף, אז עושים את ה-3 ליתר ביטחון, ויש תלמידים שנשארים ב-3, אבל כמו שאמרתי – יותר מ-4,000 תלמידים. גם אם תגידו ש-50% עשו 3 בתור רשת ביטחון ובעצם זו לא היתה בעיה לעלות ל-4. זה יכול להיות נכון, אין לנו אחוזים. אבל נגיד 50%? זה עדיין אומר ש-2,000 תלמידים במחזור עלו ל-4 יחידות, שזו הצלחה אדירה.

אבל את הערת, ש-3 לא צריכה להיות המטרה, המטרה צריכה להיות 4.

תכף אחזור לזה. מ-4 ל-5 זה 2,600 תלמידים שעברו, שגם כן, המספרים הם הצלחה מעל ומעבר למצופה. 3 יחידות. כשהיתה רפורמה עכשיו, נלחמתי חזק שה-3 יישארו. למה? היום, כדי לעבוד במקדונלד'ס צריך תעודת בגרות. לא כל התלמידים אמורים ללכת ללמוד בהשכלה הגבוהה. אנחנו רוצים, אבל עובדה שלא כולם גם מצליחים בחיים בהכל. התלמידים האלה, אם לא היו 3 יחידות, לא תהיה להם תעודת בגרות. ללא תעודת בגרות אין כניסה לחברה שלנו. אז מצד אחד, טוב שיש 3 - - -

את זה אני מקבל, אבל אני חושב שהמטרה, היעד, צריך להציב אותו על 4, וכשאתה מציב יעד, אתה משיג אותו.

אז המסר שלנו לשדה זה 4 ו-5, ועכשיו עם הרפורמה של הפסיכומטרי זה ללא ספק, אבל עדיין יהיו תלמידים שייבחנו ב-3 יחידות, זה בסדר. אני אגיד לכם עוד דבר: יש לנו בחינות בגרות של יחידה אחת, שזה לא שווה כלום חוץ מלילדים. יש ילדים שהם מאד חלשים וכשהם מצליחים לעשות את היחידה הזו, כל העולם נפתח לפניהם.

הם מרגישים שכל העולם נפתח בפניהם.

נכון, אבל זו התחלה. ואני, על הדברים האלה, חושבת שאסור לוותר.

אני גם רוצה לציין שמקצוע האנגלית הוא המקצוע הגדול ביותר לגבי מספר נבחני בחינות הבגרות, ואנחנו המקצוע היחיד שיש יותר תלמידים שנבחנים ב-5 יחידות מאשר ב-4, וההצלחה שעוברים, בכל השאלונים, היא יותר מ-98%. אז יש נתונים פה שהם מאד יפים, והשאלונים הם לא קלים. ממש לא קלים. אני מספרת לכם את הדברים הטובים, אבל גם יש בעיות. יש מקום לשיפור, אבל יש גם הרבה דברים טובים שקורים. אז זה לגבי ה-3 יחידות.

לגבי ה non-readers, שאנחנו באמת לא אוהבים להשתמש במילים האלה, אלה תלמידים שמתקשים בכתיבה וקריאה. אני רואה את זה כאתגר לאומי, שכל ילד שהוא בוגר כיתה ו' יידע לקרוא ולכתוב באנגלית. המצב, לצערי הוא לא כך. אנחנו בהשתתפות ראמ"ה בנינו ערכה למורים שאפשר לתת מבדקים על מנת לזהות את התלמידים המתקשים, בשלבים ספציפיים מאד בהתפתחות הרכישה של הקריאה והכתיבה, ואנחנו עכשיו מלמדים את המורים איך להשתמש בזה. זה לא יפתור את כל הבעיות אבל זה ייתן למורים כלים לנסות להתמודד עם התלמידים האלה.

את מתכוונת בכתב יד או מחשב?

כתב יד. עדיין יש צורך בזה. כתב יד, כתב יד. אנחנו לא פוסלים, אבל אחת הסכנות היום – הרי באנגלית יש לנו ספרים דיגיטליים, שילדים יכתבו. יש מחקרים – אתם יודעים, יש לכתוב באותיות של regular writing ושל script. כתב מחובר ורגיל. מה לדעתכם יותר חשוב לתהליך הלמידה, המחובר או הלא מחובר? מבחינת תהליך רכישת הכתיבה, מה יותר חשוב? הכתב המחובר. כשכותבים מחובר, הילד יותר מפנים את המילה הוא כותב. אם תלכו להקלדה בלבד, מיותר לציין. כלומר, יש מקום לזה, אבל זה לא במקום, וזו אחת הסכנות שצריך להיזהר ממנה. צריך לדעת גם לכתוב. אז זה לגבי התלמידים שהם מתקשים.

לגבי השאלה באיזה גיל להתחיל ללמוד? יש בספרות 3 P, למה מתחילים ללמד אנגלית בגיל צעיר. Principles, politics, parents. שימו לב שגם המילה "פדגוגיה" היא עם P, אבל היא לא מופיעה. מה קורה לנו במדינת ישראל? אנגלית היא חובה מכיתה ד'. מה שאמרת לגבי כיתות ג' – אני לא מסכימה אתך. יותר מ 85-80 אחוז מבתי הספר מבתי הספר מתחילים בכיתה ג'. זה לא חשוב איפה, זה לאו דווקא באזורים הטובים. יש גם בתי ספר שמחליטים ללמד בכיתות א'-ב'. בפיקוח להוראת אנגלית אנחנו לא בעד כי במקרים האלה מלמדים בדרך כלל שעה או שעתיים, שזה לא נותן תמיד משהו כדי ללמוד, לא נותן בסיס. יותר טוב היה לתת לו את הספורט, האמנות ועבודות יד – שכל כך חשובים לילד בגיל הזה. יש מחקרים לפה ולשם, אבל יש מחקרים שאומרים שכמה שהילד בוגר ויודע את שפת אמו טוב יותר, כשהוא לומד שפה נוספת, התהליך הוא יותר טוב ויעיל. אחת הבעיות בסקטור הערבי שהבעיה עם שפת האם שלהם – יש שם בעיה עם שפת האם. אז כל שפה נוספת שילמדו, תהיה הרבה יותר בעייתית.

מצד שני, יש הרבה מאד מחקרים שככל שהילד, אפילו בגן – הוא יותר פתוח ללימוד - - -

אני לא יודעת. המחקרים לא מראים לטווח ארוך.

לגבי שפות? לא בטוח.

היתה תקופה בזמנו, של רונית תירוש, כשהיתה מנכ"לית, והיתה החלטה של המשרד ללמד אנגלית בכיתה א' על ידי מחנכים. לא אכנס לפרטים, אבל אחר כך בדקו את התלמידים האלה שהלכו לחטיבות הביניים, כי הייתם מצפים שהם יהיו יותר טובים. אי אפשר היה להבדיל ביניהם. גם אם אין רציפות. מתחילים בגן? אתם יודעים מה? בגן תעשו חשיפה על כל מיני שפות – שילדים יפתחו את הראש לתרבויות שונות, אבל אם אין רצף , מגן עד כיתה ד', אם אין שעות ואם אין את כוח האדם המיומן ללמד בגיל הזה, זה גם יכול להזיק. ילד שחשוף למורה עם מבטא לא טוב, או ילד שיש לו חוויה שלילית - - -

יש לך נתונים שבאמת בגיל הרך המורים מלמדים שם אנגלית הם חסרי הכשרה לעומת חטיבת הביניים?

קודם כל, יש איסור על ללמד אנגלית בגן, איסור מטעם הפיקוח ומטעם - - -

אני רואה לפי הדוח כאן שבכיתות א'-ב', אני רואה בחלקם כן מלמדים אנגלית. יש לך נתונים שאותם מורים שמלמדים אנגלית בכיתות הנמוכות הם חסרי הכשרה או השכלה אקדמית?

לא.

אז למה אמרת - - -

כי התייחסתי לתכנית של רונית תירוש שהמחנכות ילמדו אנגלית . הרבה מהם לא יודעים לדבר אנגלית. אז לזה התייחסתי.

מסכים אתך.

אז זה לגבי הגיל הצעיר.

לגבי הבעיות של הבוגרים שלנו, שהולכים לאוניברסיטאות והמכללות. נכון, זו בעיה. חלק מהבעיה היא – ויש ביטוי על כך באנגלית: if you don’t use it you lose it. הבוגרים שלנו, אתם יודעים מה המסלול שלהם: צבא, חוץ לארץ, אוניברסיטה. אז מדברים על שלוש שנים לפחות שהילדים לא משתמשים באנגלית ברמה כמו שהם עזבו את בית הספר. לכן, כשהם באים וצריכים להיבחן – יש בעיות. דבר שני, יש לנו תכנית לימודים שמבוססת על 4 תחומים. אחד זה מה שנקרא social interaction, השניה היא נגישות לטקסטים כתובים ודבורים, השלישית – פרזנטציה, שיידעו להציג דברים בכתיבה ובעל פה, ויש לנו חלק שנקרא appreciation of literature, language and culture. אז אנחנו רואים חינוך של תלמיד לא רק במיומנות הקריאה, אלא ב-4 המיומנויות. יכול להיות שעם תכנית לימודים אחרת ששמה דגש רק אל אחת מהמיומנויות האלה, אולי, אני לא מאמינה, התוצאות היו יכולות להיות אחרות.
אבל מה אנחנו בכל זאת עושים על מנת להעלות את הרמה? כי כמו שאמרתי, אחד היעדים הוא, בעיניי, שלא יהיו non readers בכיתה ו'. הדבר השני - היום הבוגרים שלנו, רמת האנגלית שחייבים שתהיה להם היא יותר גבוהה מאשר לפני 10 שנים ובוודאי יותר מהרמה שהיתה כשהתחלתי לעבוד. כמה שהרמה שלנו, והדעה שלי היא שהיא טובה, זה לא מספיק. אז מה אנחנו עושים בשביל זה? שני דברים. אל"ף, אנחנו מלמדים את הילדים מיומנויות חשיבה, בתוך התכנית של הספרות, ובכלל בתוך תכנית הלימודים, שאולי זה לא מיומנויות שפה אבל זה מיומנויות חשיבה, ושיש להן – זה לא מתואר איזה מהפכות קורות עכשיו בכיתות. החשיב השל ילדים שניגשים לטקסט, ההבנה שלהם אחרת ממה שהיתה. זה אחד.
הדבר השני – יש לנו תכנית לימודים משודרגת, ויושבת פה ד"ר אלישבע ברקון, שהיתה בוועדה, ובאה מכל התחום של אוצר מילים, היום אנחנו שמים דגש הרבה יותר על אוצר מילים כי המחקרים מראים לנו שאם רוצים רמה יותר גבוהה של אנגלית, רמת אוצר המילים חייבת לעלות. אז אנחנו שמים דגש מאד גדול על זה.

זה מול מה?

לא ממול, כי תמיד היה חשוב ללמוד אוצר מילים. לא היה מספיק דגש. אז היום בתכנית הלימודים יש לנו רשימת מילים כדי שיבינו על מה הם צריכים - שתלמידים צריכים לרכוש אותם. כמה שאוצר המילים גדול יותר, רמת המיומנויות האחרות עולה.

זה ברור, אבל כשאת אומרת – אז אוצר מילים יותר חשוב מדקדוק?

כן.

האמת היא שכן, יותר חשוב מדקדוק, לא שדקדוק לא חשוב.

פעם אמרו שללמד – ניתן לאנשים את המבנים, ואת אוצר המילים הם כבר ישלימו. עכשיו חושבים אחרת.

זה היופי שבחינוך, שאנחנו לומדים. כל פעם אנחנו לומדים דברים על המוח.
אבל עכשיו אני רוצה לספר לכם על דבר מרגש ביותר, וזה ממש breaking news. שוב זה תחת הכותרת של מה לעשות על מנת שלילדים תהיה רמה יותר גבוהה של אנגלית. ביוני הוחלט במשרד על פתיחת מגמה חדשה, בנוסף ללימודי אנגלית כליבה של 3,4 ו-5 יחידות, תלמידים שנבחנים ב-5 יחידות יוכלו ללמוד במגמה של דיפלומטיה ותקשורת בינלאומית, באנגלית, ויוכלו ללמוד את זה ל-5 יחידות. זה כולל מיומנויות בתרגום, בתקשורת ו- conflict management. אנחנו מאד מתרגשים עם זה כי זה יקנה לילדים אנגלית ברמה גבוהה וגם מיומנויות שהם יצרכו באופן אישי, באופן מקצועי, ובעבודה שלהם.

את מדברת בעצם על 10 יחידות? 5 יחידות רגילות ועוד - - -

כן, כן. אם ילד ירצה לעשות עבודת גמר יהיו לו 10 יחידות. כמו שיש מגמה בפיזיקה או מגמה במיומנויות המחול או כאלה דברים עכשיו יש מגמה - - -

היום משרד החינוך מגביל למספר ההרחבות. אז זו תהיה אחת מהן?

זה יכול להיות אחת מהן. היום יש הגבלה על 2 מקצועות בחירה, אבל המקצוע הזה גם יכול להיות מקצוע שלישי אם הכל נעשה על ידי הערכה בית ספרית.

וזו הכשרה מיוחדת למורים?

בוודאי.

מה עמדתכם לגבי למידה מרחוק, למידה וירטואלית?

יש לנו בהשתלמויות מורים הרבה קורסים מקוונים. אין לנו משהו מסודר במט"ח. יש דברים בודדים של כל מיני יחידות. אני חושב שזה יכול לתת מענה במקרים מסוימים.

את מדברת רק ברמה של השתלמויות, אני מבין ש - - -

אמרתי שבמקרים מסוימים זה יכול להיות מצוין. יש לנו אתר של התכנית לספרות ועל זה יש לנו הקלטות שמורים מלמדים, שמורים יכולים להשתמש. יש מקרים שזה יופי לכיתה כי הם רואים מורה מומחית בתחום מלמדת יצירה בצורה מאד נכונה וטובה. אז יש לזה בהחלט מקום.

טוב. דיברת על דברים חיוביים ומרגשים. איך את מתארת את האתגרים, הקשיים, הבעיות? איך אתם מתמודדים אתם?

אז קודם כל דיברנו על הבעיות של ה non readers, ההתמודדות שלנו זה הערכה הזו שייתן למורים כלים על מנת לעזור לתלמידים. אחת מהבעיות שתמר העלתה זה רמת הדיבור של התלמידים. הרי בבחינות הבגרות 20% מהבחינה זה בעל פה. עם כל זה לא חשבנו שמורים מספיק נותנים את האות להתייחס לכל הנושא של המיומנויות בעל פה. יש לנו את הערכה שבנינו, שוב - עם השתלמות למורים.

כמו שאמרתי, אתגר אחר זה להעלות בכלל את הרמה באנגלית ממה שהיא היום. הנושא של כיתות הטרוגניות – הכתות שלנו גדולות. יכול להיות מצב בכיתה שיש דוברי אנגלית יחד עם ילדים עולי אתיופיה. זה קשה. גם היום יש את העבודה הפרטנית, על פי הרפורמות, אבל זה עדיין אתגר מאד מאד קשה. כל הנושא, כמובן, של הפערים, כמו שעלה פה- של הדתיים, הערבים, האתיופים, מצב סוציו אקונומי נמוך, זה אתגרים אמיתיים שאנחנו מנסים להתמודד עם זה. לפחות אנחנו רואים שהציונים עולים. אז לפחות כולם עולים. היה יכול להיות מצב שעולים, ואלה יורדים. אז בכל זאת מנסים לראות את חצי הכוס המלאה, אבל עדיין יש מה לעשות.

האם יש למשרד החינוך איזה תמריצים לתחומי הוראה שהם במצוקה, זאת אומרת – בחוסר? למשל – מורים לאנגלית.

אני אולי אתחיל עם נתון – כ-450 מורים חדשים לאנגלית נכנסים דרך הסטז', מורים לאנגלית. בערך 2/3 יסודי, 1/3- על יסודי, כשאנחנו לוקחים מבחינת ההיקפים עצמם. הכשרה מאד מדודה, אני אגיד את זה. היא איננה יוצרת מציאות של עודף גדול של בחירה. כלומר, אם מתוך 450 יש לנו כ-350 הכשרה ביסודי, כ-125 הכשרה במסלול של העל יסודי, בנוסף – בתכניות ייחודיות לומדים כ-20 לומדים, באוניברסיטאות לומדים עוד כ-40, אנחנו סך הכל מגיעים ל-550. זאת אומרת, כ-100 לומדים מעל לביקוש של לומדים בעצמם.

שלומדים, מתמחים במקצוע לימוד האנגלית.

כן. זה סך הכל הלומדים, במערכות הכשרת המורים – מכללות, אוניברסיטאות, פחות או יותר מבחינת ההיקף. אגב, אלה נתונים שנמסרו גם לוועדה.

אז מה אתה אומר בזה, בעצם, שאין חוסר?

אני לא רוצה לומר שאין חוסר, כי מבחינה זו גם יש בעיה של בחירה. כלומר, יוצא כמעט שכל מורה שגומר את ההכשרה יכול להיכנס לתוך המערך, צריך להגיע למציאות של מרווח ומשקל יותר גדול, נגיד את זה – בלומדים לכיוון של מסלול על יסודי כן להגדיל את זה, כי מה שקורה שמורים שלומדים במסלול של חטיבת הביניים למעשה גולשים ללמד במסלול של העל יסודי בלי שהם יוכשרו בתוך המכלול, כי אם חסר בבית הספר, ומורה בחטיבת הביניים הוא מורה מצוי, אז מרחיבים את משרתו גם להגיש לכיתה יב', בלי שהוא הוכשר לכך, למעשה. ככל שאנחנו נכשיר יותר מורים, האוניברסיטאות יכשירו יותר מורים לאנגלית, אין ספק שייטב למערכת ויווצר האיזון.

אבל יחסית התמונה היא טובה, כי יש לכם 90% בעלי הכשרה אקדמית והכנה בעניין הזה. הלוואי והיה לנו בכל המקצועות כך.

זה נכון, אבל עדיין יש הרבה מורים במערכת - - -

משום שיש פער עדיין, מורה יכול להיות במרכז הארץ ויש לו תואר שני באנגלית, ויש בפריפריה מי שאין לו, והמנהל אומר לו – תיכנס בכל זאת לכיתה, ותלמד.

אין ספק – אני יכול לומר את זה לכם – מבחינה זו, המצב באנגלית, וג'ודי מובילה את המערכת בגאון, תכניות ההכשרה עברו שדרוג לפני 4 שנים על ידי המועצה להשכלה גבוהה ווועדה משותפת, והרחיבו את היקף הלימודים של ההתמחות. התמחות רגילה היתה בהיקף של 26 שעות, הפכו אותה להתמחות בהיקף של 32 שעות, ו-34 שעות, כדי להרחיב את מיומנויות השפה וללא רק את הידע שנדרש בתוך ההתמחויות עצמן. בגדול, כל הלומדים באנגלית מקבלים הלוואות משותפות, סיוע במימון שכר לימוד - - -

שאלה נוספת שעולה מהנתונים של המחקר זה העובדה שיש בתי ספר שלא מלמדים את השעות על פי תקן, או לא מלמדים בכלל, או מלמדים פחות מ-4 שעות.

זה נושא שצריך לבדוק אותו כי אני הייתי מאד מופתעת, אתי סיפרה לי על זה. בתי הספר מדווחים למפקחים כבר שנה את הכניסה של השעות, כי לפעמים הם נותנים פעמיים כפול ואנחנו לא רוצים. לא נתקלו במצב כזה אז זה נושא לבדיקה עלינו, עכשיו, לעשות את זה.

איך אתם מטפלים באוכלוסיות המוחלשות – ערבים, בדואים, אתיופים, ששם ההישגים בצורה משמעותית פחות מאשר ההישגים במגזר העברי?

שוב, עם הכוחות שיש לנו – קודם כל שנה סוף סוף יש לנו מדריך לכל הנושא של תלמידים עולים, עולי אתיופיה אבל גם עולים דוברי אנגלית, בכל זאת, כל האוכלוסיות האלה יש להן את הצרכים שלהן. אבל יום אחד - - לא יפתור את הבעיה. עם המשאבים שיש לנו בהדרכה ובפיקוח עושים את מיטבם על ידי השתלמויות, כנס, תצפיות בכיתה, ומנסים לראות איך אפשר. למשל, אחד מהתחומים שראינו בסקטור הערבי, שלא כל כך מצליחים זה בגלל מיומנויות בחשיבה. בשאלות במיצב לחטיבות הביניים וכיתות ח'. הרי מה זה מיומנויות חשיבה? יש שאלות ששואלים – מי ומה, וזה קל להסתדר עם זה, זה בטקסט. אבל יש שאלות של השוואות, to read between the lines - דברים שהם לא רגילים לעשות, בחינוך הערבי. אז באנגלית מלמדים אותם, ולאט לאט אנחנו מתחילים לראות את התוצאות, שהם יותר יכולים להתמודד עם הטקסטים והשאלות. אבל זה תהליך. זה תהליך, ואנחנו רואים לאט לאט קצת שיפורים.

אני מדריכה בירושלים, ועובדת בבית הספר "זיו". אז קודם כל צריך שעות. אני יודעת שבמתמטיקה קיבלו יותר שעות. אני מבינה שהם צריכים שעות, אבל גם באנגלית צריך. יש לנו פרויקטים שעושים – ספרות, הבעה, לשון – מלא דברים בתוך הלימוד של האנגלית. אנחנו צריכים ללמד אותם לדבר ולשמוע, וצריך יותר שעות בשביל זה. עוד דבר – צריך כיתות יותר קטנות. הטרוגני זה יכול להיות 40 תלמידים.

בית הספר שאת מלמדת בו הוא תיכון או יסודי?

חטיבת ביניים ותיכון.

למנהל בית הספר יש יותר עצמאות היום. הנהלת בית הספר יכולה להפנות יותר שעות, לפצל כיתות - - -

אבל בכל זאת צריך יותר שעות.

יותר – זה תמיד נכון.

ועוד דבר - בקשר למורים צעירים – צריך יותר תמריצים. מה זה תמריצים? צריך לתת משכורת יותר גבוהה למורים, אחרת בשביל מה יבואו להוראה? יש כל כך הרבה תחומים - - -

לא רק לאנגלית, בכלל.

כלל, בכלל למורים.

מה הפרופיל האישי של אותם 450 שמחליטים ללמוד את הוראת האנגלית? מה מביא אותם? אולי כי הם יוכלו לתת גם שיעורים פרטיים?

אני לא בטוחה אבל אני חושבת שהיום ללכת להוראה – לא צריך פסיכומטרי כל כך גבוה. אז אולי באים גם מורים שהם לא native speakers - - -

אבל מה דוחף נער או נערה בגיל צעיר – 22, להחליט להיות מורה לאנגלית? ואני לא מדבר על כאלה שזו שפת האם שלהם שאז יש להם נטייה טבעית לזה.

קודם כל, אם מישהו צריך לבחור איזה מקצוע ללמד, מאד מאד כדאי אנגלית כי יש שוק של שיעורים פרטיים. אנחנו גם רואים שכאשר יש מיתון בארץ, אז יש לנו יותר מורים בשטח, כי הם חוזרים מ "אל על", מכל מיני מפעלים שצריכים דוברי אנגלית, כי מי שהוא דובר אנגלית, יש כל כך הרבה דברים פתוחים בפניו שהוא יכול לעשות, בזמן שמורים לתנ"ך זה לא כך. אף על פי שאותו בוגר לא יודע את זה, האנגלית, במערכת החינוך, מנהלים כל הזמן אומרים – אין כמו הצוותים של אנגלית. הם הכי מקצועיים, הכי מגובשים, משתמשים בהם כדי ללמד צוותים אחרים כדי על חידושים בחינוך. רמת המקצועיות של המורים לאנגלית היא דבר מיוחד במינו.

אני רכזת, מלמדת בבית ספר "הרטמן" בירושלים וגם מדריכה, במיוחד של ספרות במחוז ירושלים. דווקא רציתי לדבר יותר על העניין של ההדרכה שלנו, העבודה שאנחנו עושים בין בתי הספר. המפקחת של ירושלים דאגה לקחת את המדריכות ולחלק בין בתי הספר כדי לדאוג שכמה שאפשר משרד החינוך יהיה בעצם בתוך בתי הספר וייתן הדרכה למורים, גם חדשים, וגם צוותים וגם רכזים. יש תקשורת מאד טובה בין המפקחת ובין הרכזים. יש לנו פורומים כדי להתמודד עם דברים שעולים. אז המדריכים מגיעים לבתי הספר, מסתובבים כמה שאפשר.

בית הספר שאת מלמדת – איזה בית ספר הוא?

בית ספר ממלכתי דתי, תיכון שש שנתי.

מה עושים בבית ספר שאת מלמדת שהוא בנוסף לשעות המחויבות? יש חוג לתיאטרון באנגלית? הולכים להצגות באנגלית? מה עושים מעבר למה שמחייב התקן.

בהחלט יש עידוד לזה כל הזמן. גם דרך הספרות, זו התכנית, להכניס את כל האפשרויות. היה לנו פגישה עם אדם שהוביל את כל התכנית של ה-Wave, הגל. אז עשו פגישה בינו ובין ה – American Society Center, ודיברו אתו. אז הביאו בתי ספר לשמוע אותו ולדבר אתו. אז יש כל הזמן עידוד, ויש לנו גם תכניות שהן תכניות של בין מקצועות, היסטוריה-אנגלית, כי אפשר לערב אנגלית בכל מקום.

יש לכם יחסי גומלין עם בתי ספר יהודיים בארצות דוברות אנגלית?

כן, בהחלט. אני יודעת על בית ספר בפסגת זאב שיש להם תכנית מיוחדת ביוזמת המורים בבית הספר, שיש לתלמידים pen pals, שכותבים להם מכתבים. יש עידוד לזה, הם מדברים על זה הרבה. אז יש יוזמות והן יוזמות של מורים, במיוחד בבתי ספר יסודיים.

אני מדריכה במחוז ירושלים וגם מורה ברמת בית שמש. אני גם מרצה בהשתלמויות במודיעין. אנחנו עושים הרבה מעבר לספר בבתי ספר יסודיים. יש בירושלים וגם במודיעין מתחילים עכשיו spelling bid עירוני, שמעודד את האיות. אנחנו גם עושים תכנית pen pals, וגם יש כנסים פעמיים בשנה למורים לאנגלית, לפחות במחוז ירושלים וירושלים, שאנחנו נחשפים לפרופ' פני אור, שהיא מלמדת אותנו, מרצה לנו ומראה לנו איך מלמדים אוצר מילים באנגלית, איך מרחיבים, מה הפטנטים, יש לנו השתלמויות שמתמקדות גם באוצר מילים אבל גם בשימוש של תלמידים במחשב. יש לנו מהחברות שיוצרים את הספרים באנגלית גם ספרים דיגטליים שהמורים לומדים דרך ההשתלמויות איך להכניס אותם לכיתה. הילדים מאד אוהבים, וזה פשוט משדרג את כל ההוראה. לדעתי. אוהבים את זה מאד, אוהבים גם לקבל שיעורי בית שהם יכולים לעבוד במחשב בית ולשלוח את זה במייל למורה, המורה מראה את זה בכיתה, והילד יכול גם להציג את זה בכיתה. כל הכיוון שלנו עכשיו לפי תכנית הלימודים של ד"ר ג'ודי שטיינר זה ללמד משמעותית. להפעיל את הילדים בשפה החיה הזו, הנפלאה, הבינלאומית, ולתת להם תחושה שהם חיים בעולם המודרני, משתמשים בכלים שהם לומדים בבית הספר, אבל בחיים היום יומיים. לשתף את העמיתים שלהם, את החברים שלהם, וגם כמובן את העולם בכלל, דרך ה pen pals, דרך כל מיני אמצעים כדי לתקשר עם חו"ל או ילדים שהם דוברי אנגלית, פה, בארץ.

אני ראש החוג לשפה וספרות אנגלית ב "אורנים" וגם רכזת אנגלית למטרות אקדמיות. אני חברה בוועדת המקצוע של הוראת השפה האנגלית כבר שנים רבות, וחלק מהתהליך של הכנסת יעדים לקסיקליים לתוך תכנית הלימודים, וגם המבחן שד"ר שטיינר דיברה עליו לבדוק מיומנויות קריאה של ילדים בבתי ספר יסודיים. אבל אני רוצה לדבר על הנושא שנגעו בו – הכשרת מורים לאנגלית. אני לא רוצה לדבר על מי שנמצאים בשטח אלא להסתכל קדימה. בתור ראש החוג לשפה וספרות אנגלית ב "אורנים", שזו מכללה אקדמית לחינוך, כל סטודנט שנכנס מתכוון להיות מורה או בבית ספר יסודי או בעל יסודי, מורה להוראת האנגלית. עד לפני מספר שנים קיבלנו לתוך החוג סטודנטים שלהערכתי היו לא מתאימים, רמת האנגלית שלהם היתה נמוכה, ואי אפשר לקבל תואר מלא, BA בשפה וספרות ללא שדרוג רציני בכל מיומנויות השפה. מצאנו ששנה אחר שנה היו סטודנטים שלא עמדו ביעדים האקדמיים. נאלצנו לבקש מהם לעזוב את החוג ולהפנות אותם למקומות אחרים.
לאחרונה העלינו את רמת הדרישות לכניסה לחוג לאנגלית. מבחינתי, אם אני אחראית בסופו של דבר אחרי שלוש שנים מלאות ועוד שנה של השלמות לסיום חובות לתעודת הוראה לחתום על טופס שסטודנט זה מתאים להוראת השפה, היד שלי רועדת אם אני לא משוכנעת שהדבר נכון. העלינו את רמות הכניסה לחוג לשפה וספרות אנגלית. אני רוצה לתת לכם כמה נתונים של השנה, ולהגיד לכם מה הדאגות שלי. אני מדברת רק על BA, מי שנכנס ללימודים סדירים, ולא על הסבת אקדמאים להוראה. ניגשו למבחן הכניסה 69 מועמדים לחוג לשפה וספרות אנגלית בשנה זו. אנחנו קיבלנו רק עשרה. להכשרת אקדמאים ניגשו גם כן 69 – אלה אנשים שיש להם כבר תואר ראשון או שני או אפילו דוקטורט בתחום אחר, שרוצים לעשות הסבה להוראת אנגלית. אנחנו קיבלנו רק 35.

זו בכל זאת פרופורציה אחרת.

אותי מטריד יותר אלה שמתחילים את הקריירה שלהם בתור סטודנטים שרוצים לצאת עם תואר ראשון באנגלית ורוצים להיות מורים, הצעירים יותר. אנחנו עשינו מהפכה בחוג לאנגלית ב "אורנים", גם מבחינת סוג האוכלוסייה שמקבלים, גם תכניות הלימוד, גם עבודה עם המורים, כדי להיות בטוחים שמי שאנחנו משאירים הם המתאימים ביותר. לי ברור לגמרי שמי שאנחנו דחינו – הולכים למקומות אחרים. לא כולם מקבלים שם תואר מלא באנגלית. ברור לי שהם ברמת מיומנויות מאד נמוכה, מתקבלים במוסדות אחרים ומוצאים את עצמם בשטח כשהמיומנויות השפתיות שלהם מאד נמוכות.

הם מתקבלים בשטח בנושא אנגלית?

כן.

למה אנחנו התחלנו בכל המהלך הזה בחוג לאנגלית? כי היגיע משוב מהשטח שהבוגרים מהחוג ב "אורנים" הם גם לא מורים טובים וגם לא יודעים אנגלית. לכן החלטנו לעשות את המהפך הזה. אני יודעת שהיום, המעט שישנם, זה חוג קטן ואיכותי - הם יהיו מורים מצוינים. אותי מטריד מה קורה במקומות אחרים. אם אנחנו לא קיבלנו אותם ואחת הסיבות היא שהם לא יכולים לא לקרוא ולא לדבר, נעמי יכולה לדבר על סוג הטעויות שיש להם, כי היא אחראית על מבחני הכניסה אצלנו. אין מצב שבתוך שנתיים-שלוש מביאים אדם לרמה שהיא טובה מספיק להורות בבית ספר. להערכתי יש קשר ישיר בין רמת מיומנות של מורה לבין מה שהתלמידים שלו סופגים. מורה שלא מסוגל לנהל שיחה, שאוצר המילים שלו דל, מורה שמדבר עם טעויות, מורה שבעצמו לא מבין את הנקרא, קשה לי להאמין שהוא יכול להיות מורה במערכת החינוך.

זה לא מחייב הוכחה, זה דבר טריביאלי. זה נכון בכל מקצוע.

נכון. לכן אני אומרת - אתי וייסבלאי דיברה על היקף, על הישגים ועל מורים ואני חושבת על המורים לעתיד שאנחנו מכשירים פה, ואני רוצה לומר שאני מוטרדת ולא ברור לי, ואני לא שקטה שהם יוצאים לשטח כשהם מספיק מיומנים.
דבר שני, חלק מהם משתלבים בבתי ספר שאין בו צוות גדול, תומך. לפעמים הם מורה בודד בבית ספר. אם הוא נכנס עם רמת מיומנות נמוכה כמורה, והוא לבד, ואין שם צוות תומך, שמרים אותו והוא לא עושה הרבה – אני לא מדברת על להמשיך ולפתח את השפה שלו או אפילו לשמר את מה שיש לו, אנחנו נראה מורים שבעצם מאבדים את רמת המיומנות שהם סיימו בה את הכשרת המורים.

בנוסף, לצערי, אנחנו הכנסנו עכשיו יעדים לקסיקליים לתכנית הלימודים. זה היה מהלך לא קל, לקח שנים ועשינו את זה, אני חושבת שזה דבר חשוב מאד. באמת, הצלחה משגשגת של הוועדה המקצועית. אני לא מספיק משוכנעת, ואני אומרת את זה בכאב ענק, שכל המורים שנמצאים במערכת יש להם את אוצר המילים שהיום אנחנו דורשים מהתלמידים. אין מבחני יציאה למורים, של מי שהולך לצאת לשטח. אצלנו יש משהו דומה לזה, אבל אין מבחן שבודק מיומנויות של מי שעומד לצאת לשטח, כמו ברפואה ומשפטים. אנחנו לא יודעים מה הרמה של המורים שיוצאים לשטח. הנושא הזה מטריד אותי.

מה זה לא יודעים? ברגע שאת מסמיכה - - -

אני יודעת מה שקורה אצלי.

אבל ההערה שלך היא על מכללות אחרות להוראה?

אני יודעת למי אנחנו יודעים תעודה שהוא סיים.

אני מניח שבכל אחת מהמכללות יש את המקבילה.

קשה לי להאמין.

זו ההנחה.

אולי תמקדי, בקטע הזה, כי את כוללת את הכל יחד – את המקצוע האקדמי, וגם את ההכשרה המקצועית.

אני מדברת על המכללות.

אצלכם זה ביחד משתלב. איפה את רואה את נקודת החולשה, בדיסציפלינה עצמה, בידע שלהם, מבחינה אקדמית או בהכשרה המקצועית, כדי להקנות להם את המיומנות כדי להורות אנגלית. איפה נקודת התורפה?

לדעתי יש יותר מנקודת תורפה אחת. אחת היא למי שנותנים להיכנס לתוך המסלול. יש אנשים שנכנסים לתוך המסלול של התמחות אנגלית שהם לא מתאימים. דבר שני, יש מכללות שנותנות תואר מלא, אז יש הרבה יותר חשיפה לאנגלית. יש מכללות – נח גרינפלד דיבר על זה קודם, שבהן יש התמחות באנגלית, אז יש X שעות, נדמה לי 36 שעות. זה נורא מעט.

כלומר, עדיין יש פער בין המכללות והאוניברסיטאות בדיסציפלינה.

אני אחראית על מבחני הכניסה מספר שנים. רציתי למקד את תשומת לב המשתתפים כאן להרכב המבחן ולתוצאות שמתקבלות, נקודות התורפה שהמבחן מצביע עליהן. המבחן בודק הבנת הנקרא, אוצר מילים, דקדוק, הבנת הנשמע. מתוך המבחנים של השנתיים האחרונות יש מגמה מאד ברורה של נקודות חולשה – וזה אוצר המילים, שהוא הרבה מתחת לסף הסבירות, גם בהבנת הנקרא ובשטחים האחרים. אוצר מילים ודקדוק – שני התחומים המאד מאד חלשים.

וזה אצל כאלה שבחרו ללמוד הוראה באנגלית, שהם מעריכים את עצמם כמתאימים.

כן. וכמובן –כתיבה. שלוש נקודות מרכזיות. הרבה מאד מהמועמדים יכולת הכתיבה לא קיימת.

יש לכם גם התפלגות של כאלה שמגיעים לבחינות הקבלה, בין דוברי אנגלית כשפת אם ובין ישראלים צברים?

אין לנו סטטיסטיקה מדויקת. מתוך הניסיון – יש מעט מאד דוברי אנגלית. ואלה שהם דוברי אנגלית הם בדרך כלל בתכניות הסבת האקדמאים.

רציתי לציין שיש כאלה שמועמדים להוראת אנגלית ומקבלים בבחינות הכניסה שלנו 14 נקודות מתוך 100. תארו לכם את הרמה.

ושאלת למה הם באים? I love English, זו התשובה.

14 מתוך 100 בבחינות הכניסה. חלק גדול מאד מקבל – 20, 27. אלה אנשים שכפי שאלישבע ציינה, ייתכן שימצאו את עצמם בהוראת האנגלית במקומות אחרים. אלה שמקבלים את העתודה להוראת האנגלית בהרבה מקומות, וזה מצער ביותר.

אני רצתי להגיד שאנחנו מדריכות. התפקיד שלנו הוא להיכנס לבתי ספר היכן שיש מורה אחת לבד ויש לה שאלות, ואנחנו שם. יש לנו גם השתלמויות. אנחנו שם כדי לעזור למורים הבודדים, אף אחד לא לבד.

אבל כמה פעמים את יכולה להגיע לבית ספר נתון בחודש? ואת גם מלמדת. את דיברת על זה שיש סך הכל 20 מפקחים מחוזיים?

לא. שבע תקנים. אבל אני רוצה לציין משהו: אחרי שקבענו סטנדרטים לתלמידים שלנו יש לנו מסמך שקובע סטנדרטים למורים. ההמלצה שלי היא שכמו במקצועות אחרים, צריכה להיות בחינה, או איזושהי הערכה, על מנת לקבל רישיון הוראה, כי אנחנו יודעים שיש כל מיני מכללות וכל מיני דרישות לכניסה, ואם היה איזה שהוא דבר חיצוני, שדורש רמה מסוימת, לא רק בידע של אנגלית אלא גם בידע של מתודולוגיה ופדגוגיה, זה היה עושה הרבה לשפר. יש לנו את המסמך על מה אפשר להתבסס.

אבל הבעיה, בסוף, היא שכשיש חוסר במורים, אז מקבלים כל מי שיכול למלא את הנישה הזו.

אבל צריך לקבוע רף. אם לא קובעים רף, לא מגיעים אליו. אם המכללות יודעים שזה הרף, יהיה שיפור.

אני מייצגת את ארגון ההורים. אני למדתי בלשנות אנגלית ויש לי גם תעודת הוראה. למדתי באוניברסיטה העברית. שם עושים בחינת קבלה. בסוף עושים בחינה של proficiency, ומי שלא עובר פשוט לא מסיים. אחרי זה, תעודת ההוראה שלי היא מ "דוד ילין". אף פעם לא עסקתי בהוראה. אני יכולה להגיד לכם שהפער הוא חד ביותר בין הלימודים שלי באוניברסיטה העברית ובין מה שקרה ב "דוד ילין". ב "דוד ילין" באמת נתקלתי בתופעה של כאלה שהגיעו וזה באמת לא היה סביר באופן קיצוני. אני באמת חושבת שצריך לעשות את זה בהתחלה ולא בסוף, לא אחרי שנתיים-שלוש עד שהם רוכשים תואר ואז הם לא עוברים את בחינות ההסמכה. אז צריך לעשות בחינה יותר משמעותית ואז לסנן אותם. מלכתחילה, ולא בסוף, אחרי שאנשים השקיעו שלוש שנים, לא לתת להם ללמד.
מעבר לזה רציתי להגיד לכם שתחושתי כאמא, יש משמעות מאד גדולה לרמת המורים. אני יכולה להגיד לכם שיש לנו הרבה נחת. ברמות יש מורה בשם בלה, מורה מדהימה. אני חושבת שאין שם ילד שהרמה, שאוצר המלים שלו כל כך גדול. כל שבוע לומדים 40 מלים ואין צחוקים. ההורים למדו שזה חלק מהתפקיד שלהם, לעזור ולתמוך במערכת.
מעבר לזה, מאד סיקרן אותי לדעת – שמעתי את העניין של ה-5 יחידות וזה באמת מצוין. השאלה – מה הם הציונים הממוצעים שהם עוברם. מה הציון הממוצע של תלמידים שניגשים ל-5 יחידות.

הציגו לנו אותם.

הנה, הציגו לנו את זה. הממוצע 86-87. ציונים יפים, חבל על הזמן, והבחינה לא קלה.

עוד שאלה קטנה – במגזר החרדי, יש בתי ספר שכן מלמדים?

בנות – כן, בנים הרבה יותר קשה. עכשיו יש מהפכה עם כל זה כי יש מחוז חרדי. יש היום תזוזה, והרעיון עכשיו זה לעודד את הבנים ללמוד.

רציתי לשאול – היו בשנים האחרונות תכניות להסבת עולים מארצות דוברות אנגלית ולהסבת אקדמאים להוראה. לא ראיתי שהדבר הזה מתקיים השנה. רציתי לדעת למה, והאם אתם מתכוונים להמשיך.

הולך להיפתח קורס ב - - -

עומד, בעיקרון, ואנחנו עכשיו בשלבי גיוס, עם משרד הקליטה, הסוכנות היהודית ומשרד החינוך והם נמצאים בשלבי גיוס, ולמעשה, ברגע שייכנסו, יסיימו אולפן 1 ואולפן 2, תיפתח תכנית הכשרה. זה פשוט בגלים. ברגע שיש רצון בעליה יחד להשתלב, אז כמובן - - -

אבל יש גם הכשרה למורים שעלו ארצה, מורים עולים. תלוי במספר האנשים שיש, וכמו שאמרתי, החל בחודש בדצמבר נפתח - - וכל שנה ב "דוד ילין" יש.

עוד משהו שמישהו רוצה להוסיף?

אנחנו שומעים מדי פעם את הטענה הזו לגבי הפער – כמו שהיא הצביעה עליו, ממכללת "אורנים". את עדיין יכולה לראות שיש עדיין פער בין האוניברסיטאות והמכללות לגבי התואר האקדמי? הלא האוניברסיטאות הלכו ולקחו על עצמן, כפי שגם נח יודע, והכפילו את כמות ההכשרה בתעודת ההוראה, מ-12 ו-14 שעות ל-24 שעות. השאלה אם בצעד מקביל המכללות עשו משהו לגבי התואר האקדמי עצמו? כי אם אתם אומרים שיש פערים גדולים. נראה לי, לא בדקתי את זה לאחרונה, שבכל זאת יש פער בין התלמיד שמסיים תואר ראשון באוניברסיטה לעומת מכללה, והפער זה לא מצטמצם.

הלוואי וייצאו יותר מורים מהאוניברסיטאות. משרד החינוך רוצה את זה וישמח מאד בחלק הזה. משרד החינוך נפגש כבר מפגש שלישי עם מרכזי התכניות להכשרת מורים בבתי ספר, יחידות להכשרת מורים באוניברסיטאות, הציג בפניהם רצון ובקשה להיות יותר שותפים כדי שיותר מורים יצאו. הרי הבעיה המרכזית היא העל יסודי. אני לוקח את כיתות י', יא', יב' - אין הכשרת מורים מחוץ לאוניברסיטאות, אבל כמות המורים שיוצאת מתוך האוניברסיטאות לשמש כמורים בכל התחומים נמוך מדי בהיקפים שנדרשים. גם אם היקפי הלומדים בתכניות ההכשרה גבוהים זה יותר להבטחה שתהיה תעודת הוראה מאשר לצאת להוראה. מכאן הקושי הגדול. אני לוקח את החלק הזה לניסיון למשיכה יותר ויותר - - -

אנחנו חוזרים לסוגיית התמריצים הכלכליים.

זו סוגיה אחת, אבל היא סוגיה יותר מהותית גם ללא התמריצים, בסוג הזה של האמירה בתוך האוניברסיטאות, ומישהו צריך לומר – סליחה, עוד מעט לא יהיו תלמידים באוניברסיטאות. גם מישהו צריך לומר. תמריצים זו סוגיה אחת. תמריצים עוזרים למורה להיכנס לתוך המערכת.

וגם להשאיר אותו. ראה את ההסבה במקצועות ההייטק. לכן אני מעלה ספקות כשאומרים לי, והיא הביאה עכשיו את הנתונים, ממכללת "אורנים". היא אומרת שאחוז המתקבלים מאלה שעשו הסבה בעלי תואר אקדמי, הוא הרבה יותר גבוה. זה מאד מעניין. זה לא מה שקורה במדעי הטבע. במדעי הטבע הניסיון אומר שברגע שיש רגיעה בהייטק, הם רצים בחזרה לשם.

גם באנגלית. אנגלית זה הייטק.

אז לכן, לא לשים את כל הביצים בסל אחד, בסיפור הזה.

מילה אחרונה- זו סוגיה בפני עצמה. לכן, במקביל, המשימה הגדולה שלנו בחלק הזה כן להגביר את היקף הדרישה באנגלית, היקף הלמידה בלמודים האקדמיים היתה החלטה משותפת עם המועצה להשכלה גבוהה, שהכבידה עכשיו את התנאים לפטור באנגלית בצורה מאד משמעותית, שזה ייצור מציאות שהמועמדים לכניסה להשכלה גבוהה יצטרכו להימצא ברמה אחרת לגמרי, והמועצה להשכלה גבוהה הפעם השאירה גם ועדה פעילה, לא רק הנחיות כתובות ברמה של ניירות אלא גם מעקב לחלק הזה. אנחנו עם ג'ודי ביחד נמשיך כי ביקשנו מזמן כבר מהמועצה להשכלה גבוהה להפעיל בקרת איכות על תכניות הכשרה במכללות להכשרת מורים. המועצה להשכלה גבוהה לא נכנסה, על אף זה שהתכנית להבטחתה איכות כבר פועלת בהשכלה הגבוהה קרוב ל-8 שנים ולדאבוני, המועצה להשכלה גבוהה לא הרימה את הכפפה. מזמן היינו מוכנים. משרד החינוך ביקש, משרד החינוך פנה, והמועצה להשכלה גבוהה לא הרימה את הכפפה להתחיל להפעיל את בקרת האיכות.

אני רוצה להגיד שצריך לקחת את הטוב משני המקומות. באוניברסיטה יש רמה יותר גבוהה של אנשים שהולכים ללמוד. במכללות יש לנו את הצוותים הפדגוגיים.

לא נסגר הפער הזה?

לפי דעתי לא. לא מספיק.

למרות שהוכפלה כמות השעות באוניברסיטאות.

כי זה אחר. בשנה אחת עושים את תעודת ההוראה.

דווקא במכללות להוראה, משרד החינוך יש לו יותר מעמד.

הדבר השני, שהוא לא חדש – יש הרבה קיצוצים. מה שהיה בהייטק ובצבא, שקצינים שלא ממשיכים יותר בצבא רוצים לבוא להוראה, אבל ברגע שבודקים מה המשכורת – אנחנו מאבדים אותם. הם היו יכולים לתרום כל כך הרבה למערכת.

אני מוטרד מהנתון של הלמ"ס. מה זאת אומרת 7% בחינוך הממלכתי דתי ואחוז בערבי לא למדו אנגלית בעל יסודי? מה זה אומר? אני לא מבין. אולי תעזרו לי לקרוא את זה. בתשע"ב, לגבי החינוך העל יסודי, 7% בחינוך הממלכתי דתי ואחוז בחינוך הערבי לא למדו אנגלית. אז מה הם עשו?

על זה דיברנו קודם, לפני שהגעת. זו נקודה שאנחנו נבדוק אותה.

נתון מאד מאד מוזר.

מאד מאד מוזר. יש כמה דברים שהיו מוזרים וצריך עכשיו בדיקה.

ברשותכם, אני רוצה לומר כמה מילות סיכום. אנחנו התמקדנו הבוקר במקצוע האנגלית מתוך הבנה והכרה בחשיבות העצומה של המקצוע, גם ככרטיס כניסה לעולם האקדמי אבל גם ככרטיס שחשיבותו הולכת וגוברת לא רק בעולם האקדמי, אלא במקצועות אחרים. גם לקרוא חוברת הפעלה בכל מוסך בסיסי ולהבין את אמצעי הבקרה שיש שם, אתה חייב לדעת אנגלית בסיסית. עלו כאן בשיחה הזו הרבה נושאים שנכונים לכל מקצועות ההוראה – כיתות גדולות, מיומנות של מורים, הרמה שאתה יוצאים מתוך מערכת ההכשרה למורים, וכן הלאה, וגם דברים ספציפיים לנושא הוראת האנגלית. לא הצלחנו למקד מה הוא החוסר היום במורים. נדמה לי שהנתון הזה הוא חשוב. לפי מה שאתה הצגת, נח, אין חוסר.

עשיתי בהשוואה למורים הנכנסים.

אז זה משהו תיאורטי, כי בסופו של דבר, אני לפחות יודע, מניסיוני שלי, שיש חוסר גדול מאד.

יש ב - - של אתי הנתונים שנתתי, המספרים הם זעירים.

דבר שני, שראינו פה זה כמובן האוכלוסיות המוחלשות – הפערים וההישגים באוכלוסיות המבוססות לעומת אלה של האוכלוסיות המוחלשות, ואני כולל בזה, כמובן, את הערבים, הבדואים – ודרך אגב, הבדואים בולטים כבעיה בכל תחומי הלימוד, וכמובן בתחומי האנגלית, העולים החדשים מאתיופיה, הפריפריה לעומת המרכז – אני חושב שמשרד החינוך חייב להכין תכנית התערבות באותן אוכלוסיות חלשות.

יש.

אבל זה אומר בתגבור בשעות, זה אומר בהפניית מורים ותמריצים. אני מדבר על זה בהיבט היותר רחב. אם בפריפריה קשה יותר להשיג מורים מיומנים אז צריך לתת תמריצים למורים שעוברים לפריפריה. זה נכון לאנגלית וגם לתחומים אחרים, אבל אי אפשר לעבור לסדר היום על כך שבפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית שלנו, הפערים אל מול ההישגים של המגזר היותר מבוסס הם גדולים מאד.

הנושא של מורה לאנגלית כמקצוע, כתחום שמחייב לא רק לדעת אנגלית ולדעת ללמד אלא כדי לדעת ללמד אנגלית ולהתקדם במקצוע, בין אם זה השתלמויות, בין אם זה חשיפה לטכנולוגיות שונות שקיימות היום ומאפשרות לימוד אנגלית. זה תחום שגם כן, המשרד צריך לתת עליו קצת יותר את הדעת.

בגילאים הצעירים, לפי דעתי, גם אם אנחנו שוללים לימוד אנגלית בגנים, יש לנו סימן שאלה אם להתחיל בכיתות א' וב', אני חושב שצריך אולי לא לימוד אבל חשיפה. זאת אומרת, באווירה – אני זוכר לימודים של שירים, או של מונחי יסוד. הילדים שלנו נחשפים היום דרך האינטרנט והמחשבים למונחים ולסביבה של השפה, וזה גם שונה בין האוכלוסיות החזקות לחלשות, שם אין את החשיפה הזו. לכן אני חושב שחשיפה לאנגלית ויצירת אווירה אוהדת, חיובית ללימוד השפה, הוא דבר מאד חשוב. מי שזוכר את הבום הגדול של ספרדית בגלל תכניות הטלוויזיה שהיו בנושא, זה תחום שאפשר בהחלט לפתח אותו גם באנגלית. אנחנו יודעים שצברנו העוקצניים והחביבים נחשפים לתכניות טלוויזיה מרשתות הילדים בהיקף עצום. ברובם אין תרגום וגם אין דברור והם סופגים שם. לכן גם צריך ליצור – וזה אתם, יחד עם הטלוויזיה החינוכית, אבל דרך הרשתות של הילדים לראות איך יוצרים את הקשר הזה לשפה כי ברגע שאתה יוצר את התובנה של הילד, אפילו בגיל צעיר, שהבנת האנגלית נותנת לו איזה ערך מוסף, אז הלימוד הזה מתחבב עליו ולא הופך איזה נטל. כשאני הייתי ילד, לימוד האנגלית היה איזה עונש. היום יכול להיות שיש מקומות שזה גם כך, אבל יש ודאי כלים וטכנולוגיות שיכולות לחבב את המקצוע. אני מבקר הרבה בבתי ספר ואני רואה גם מנהלים ומנהלות שיוצרים אווירה מאד חיובית סביב האנגלית - בשירים, בריקודים, במשחקים שונים – שזה היום גם כן, תחום התמחות, יש היום בתי ספר שמתמחים בלימודים סביב משחקים, דבר שמושך את הילדים ומביא אותם לתחום התכנים האלה. לא רק אנגלית, אבל אין ספק שגם באנגלית זה נכון.
תודה על מה שאתם עושים. בסך הכל, החלק המלא של הכוס הוא יותר מחצי, אבל אנחנו צריכים להתמקד באתגרים ובהסתכלות קדימה איך מתקדמים עם זה. יש היום נטייה – אני שומע מנשיאות של מכללות להוראה, על נטייה יותר גדולה של הסבות לאקדמאים. זה דבר שצריך לעודד אותו. הבעיה, ועליה נמקד איזשהו מפגש, איך משאירים את המורים במערכת. אנחנו יודעים שאחרי 3,4,5 שנים במערכת המורים עוזבים, ולדעתי זה לא רק השכר. זה גם איך אנחנו מתנהגים כלפי המורים, איך מלווים אותם, איך יש כתובת למורים בנושאי היום השונים, כשאנחנו שומעים על התארגנויות מורים שכועסים – אפילו על דברים טכניים בשכר, והיכולת שלהם לדעת שהם מקבלים את השכר שמגיע להם, זה בהחלט מחייב אותנו להתמודד עם זה. אני מקווה שהתחלת המעבר של מכללות ההוראה אל הות"ת יהיה גם איזושהי דחיפה קדימה. מכללת בית ברל והקיבוצים עוברות אל הות"ת ואני מקווה שרמתן תעלה. אני יודע שאצלכם לא כולם חושבים כך, אבל זה הכיוון שהולך להיות.

הלוואי שהשפה העברית ששר החינוך זורק אותה לתוך אשכול יחד עם הספרות העברית, ב-3 יחידות, היו זוכות ליחס שהאנגלית מקבלת. אין שום סיבה מדוע לא ילמדו עברית ומיומנויות חשיבה - - -

מה שבטוח, ואת זה כל המחקרים אומרים, שידיעה טובה של שפת האם מאפשרת לימוד של שפות אחרות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:55>