ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 30/09/2014

תכנית לשיקום וחיזוק ישובי הדרום ומעקב אחר מתן הפיצויים בעקבות מבצע "צוק איתן"

פרוטוקול

 
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 423>
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ו' בתשרי התשע"ה (30 בספטמבר 2014), שעה 10:00

<סדר היום:>
<תכנית לשיקום וחיזוק יישובי הדרום ומעקב אחר מתן הפיצויים בעקבות מבצע "צוק איתן">
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר

מיכל בירן

גילה גמליאל

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

זבולון כלפה

דב ליפמן

יעקב ליצמן

שמעון סולומון

חמד עמאר

אלעזר שטרן

משה גפני

עיסאווי פריג'

סתיו שפיר

<מוזמנים:>
דן להב - מ"מ ראש אגף פנים תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה

דוד רוטנברג - מנהל מחלקה בכיר פיצויים-רשות המסים, משרד האוצר

דפנה סגול - רפרנטית תקשורת תיירות א"ת, משרד האוצר

יוסי עדס - רפרנט פנים, אוצר

נעמי היימין רייש - מנהלת תחום בכירה רגולציה וחקיקה, הסוכנות, משרד הכלכלה

לילי פיינטוך - מנהלת אגף בכיר לבקרה תקצוב ופיתוח ברשומ', משרד הפנים

רועי דהן - מנהל תחום תיאום ובקרה, משרד הפנים

עמיקם סבירסקי - ר' אגף ביטחוני חברתי, משרד הביטחון

בצלאל טרייבר - ר' רח"ל, סמנכ"ל ור' אמ"ון, משרד הביטחון

גדי הרוש - פקע"ר - רמ"ח תקציבים, משרד הביטחון

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שירלי אביבי - משרד החקלאות

ואיל כיוף - מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות

יובל מזר - כלכלן במחלקת המחקר, בנק ישראל

שולמית סהלו - סגנית ראש העיר, קריית-גת, מרכז השלטון המקומי

אליהו כהן - יו"ר ועדה חקלאית משותפת מרחבים, שדות נגב ובני, מועצות מקומיות ואזוריות

נתנאל היימן - מנהל המחלקה הכלכלית, התאחדות התעשיינים

ישי פולק - סמנכ"ל, התאחדות האיכרים

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, התאחדות חקלאי ישראל

אלי אהרון - מזכיר, ארגון מגדלי הירקות

רזי יהל - חקלאות ומים, התנועה הקיבוצית

אריה רוגל - מנכ"ל העמותה, עמותת מגזר ההתנדבות והמלכ"רים

ענת אלון - לה"ב - עסקים קטנים

אמנון חניה - יה"ל

שי ברמן שיברנו - מנהל, איגוד המסעדות

מיכה סול - יו"ר משותף, איגוד המסעדות

עמיהוד אתגר - מנכ"ל, לשכת סוכני התיירות הנכנסת

עודד גרופמן - משנה למנכל, לשכת סוכני התיירות הנכנסת

ורד גושן - סמנכ"לית - הרשות לפיתוח הנגב

עדיאל שלינגר - בעלים של עסק מעבר ל-40 קילומטר

ענת אייל - פעילה, המשמר החברתי

אתי מימון - מנהלת מחלקת בקרה וכלכלה, עיריית אשדוד

חובב ינאי - רכז משקיפים, המשמר החברתי

עו"ד יעל גויסקי - לוביסטית, לה"ב עסקים קטנים

סטיבן לוי - לוביסט, מועצות אזוריות


<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אתי בן-שמחון

<תכנית לשיקום וחיזוק יישובי הדרום ומעקב אחר מתן הפיצויים בעקבות מבצע "צוק איתן">
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני רוצה לאחל לכולם שנה טובה וגמר חתימה טובה. תכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה - כל אחד יכול אחר כך לפרש את זה איך שהוא ירצה, אז אנחנו נמנע מהברכה הזאת. בכל אופן שתהיה שנה טובה, טובה יותר, לא שהשנה הזו הייתה רעה, אבל שתהיה שנה טובה יותר, ושימלאו משאלות ליבנו, של כל אחד מאתנו גם הפרטיות וגם הכלליות.

אנחנו נקיים את הדיון על הדרום ונחלק אותו לשניים, לשני חלקים. החלק הראשון – לדון בנושא של המקדמות והפיצויים כפי שהוועדה הזו אישרה את התקנות. נרצה לשמוע סקירה מרשות המסים על ההיקף מה היה לגבי המקדמות, מה קורה לגבי התביעות והפיצויים. אחר כך נשמח לשמוע האם יהיו אנשים שירצו לומר בקצרה, או ראשי מועצות, או מי שירצה ננסה גם לתת לאנשים להתבטא במקצת כדי שיהיה לנו יכולת לקבל דיווח משני הצדדים, אז נדע גם אם יש צורך ונשתדל לקיים מעקב. אם הדברים ייראו בסדר, המעקב יהיה דליל יותר. אם התחושה תהיה שהעסק לא הולך כפי שצריך, אז המעקב שלנו יהיה הרבה יותר רציף.

החלק השני, נרצה לשמוע מנציגי הממשלה את הנושא מה הממשלה, המדינה, מתכננת לעשות כדי לשקם ולפתח את הדרום גם בגין "צוק איתן" וגם בכלל בגלל שצריך לפתח את הדרום. אחרי שנשמע את הסקירה ואת המספרים, נאפשר לאנשים או לראשי מועצות, או אם יש אחרים שירצו להתבטא בקצרה, נאפשר להם גם כן, כמובן שנראה אם חברי הכנסת ידברו בין הממלכה לציבור, או נשמע את הציבור ואחרי כן חברי הכנסת, נראה איך שזה התגלגל.

אנשי רשות המסים. בבקשה.

<דוד רוטנברג:>
היועץ המשפטי של קרן הפיצויים.

אנחנו עד היום טיפלנו סך הכול בנזק הישיר, נתחיל קודם עם הנזק הישיר. טיפלנו ב-3,831 תיקים, תביעות, יש לי את החלוקה שלהם, זה לא רלבנטי מה הרכב חקלאות ומבנה במאה אחוז טיפול. כשאנחנו מדברים בעצם על סכום של אלה שטופלו והסתיימו, אבל זה באזור הדרום שבכלל בכל הארץ הממוצע סך כול הטיפול בתביעות עומד על 4,283 תביעות הנזק הישיר בכל הארץ, כששילמנו בנזק הישיר 41.5 מיליון שקל.

<סתיו שפיר:>
כמה?

<דוד רוטנברג:>
בכל הארץ בנזק הישיר יש לנו 4,283 תביעות. נזק ישיר, הכוונה פגיעה בשווי של 41.5 מיליון שקל.

<סתיו שפיר:>
בכל הארץ?

<דוד רוטנברג:>
זה בכל הארץ. אם רוצים, יש לי חלוקה לפי סוגים.

<סתיו שפיר:>
זה מאה אחוז מהתביעה?

<דוד רוטנברג:>
זה מאה אחוז מהתביעות.

<סתיו שפיר:>

מאה אחוז מהסכום שהם ביקשו?

<דוד רוטנברג:>
בנזק הישיר יש שמאות, יש או שיקום עצמי או שיקום על ידינו, וזה בעצם הסכום שנקבע על ידי שמאי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנזק הישיר מגיע מידית, שמאים מגיעים מידית, והנזק הישיר לא מוגבל לקילומטרים בכל מקום בארץ.

<דוד רוטנברג:>
נכון, בכל הטווח. אם אתם רוצים דווקא חלוקה לפי אזורים, יש גם לפי אזורים מה בתל אביב, מה אזור חיפה, ירושלים ובאשקלון. אנחנו בסך הכול עומדים על 4,283, באזור הדרום על 3,831 בנזק הישיר. בנזק העקיף נתחיל עם המקדמות.

<סתיו שפיר:>
סליחה, על כל הדברים הכסף כבר עבר - - -

<דוד רוטנברג:>
הכסף או שהוא עובר לניזוק כדי שהוא ישקם באופן עצמי, או שאנחנו משקמים, הכול לפי בחירת הניזוק.

<סתיו שפיר:>
זה מבוצע?

<דוד רוטנברג:>
זה מבוצע. זה בתהליכים, ברגע שיש פגיעה למחרת יש שמאי, באותו יום יש שמאי.

בנזק העקיף נתחיל עם המקדמות. היה תהליך מיוחד שפתחנו השנה ב"צוק איתן" במקדמות עוד טרם הגשת תביעה לפי בקשת הוועדה. הוגשו עד היום 2,724 מקדמות, 97% ביצוע למקדמות. שולם עבור המקדמות 108 מיליון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שהם 80% מהבקשה או 50%? הם כולם 80% או רק על עסקים קטנים?

<דוד רוטנברג:>
80% מהמינהל ב"עמוד ענן". עסק שלא היה פעיל ב"עמוד ענן" הוא לא הגיש תביעה, אז יש לו לפי ממוצע מסוים של השנה הקודמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אני מבין. מבחינת התביעות, כל מי שהגיש, לא חשוב אם זה עסק קטן או גדול קיבל 80%.

<חמד עמאר:>
זה כולל חקלאות?

<דוד רוטנברג:>
לא כולל חקלאות. כל אלה שהגישו ב"עמוד ענן" קיבלו 80% ב"עמוד ענן", מי שלא היה לו ב"עמוד ענן" קיבל לפי ממוצע חודשי של שנת 2013.

<חמד עמאר:>
ועסקים חדשים?

<דוד רוטנברג:>
לא, לא קשור לעסקים חדשים ועסקים ישנים, זה המקדמות עוד טרם הגשת התביעה.

<חמד עמאר:>
אני יודע. אבל לגבי עסקים חדשים, אנחנו שם דיברנו על 80% ממה שהיה ב"עמוד ענן", ועסקים חדשים אתם משייכים אותם לפי מה?

<דוד רוטנברג:>

בעסקים חדשים נוצר ממוצע לפי שנת 2013, ממוצע של חודש יחסי באופן חלקי מקביל ל"עמוד ענן", ועל פי זה ניתן לזה נוסחה מסוימת שמקבילה ל-80%.

<אלעזר שטרן:>
עשיתם גם את משך האירועים?

<דוד רוטנברג:>

לא, זה הגשת מקדמה בטרם הגשת מקדמה.

<אלעזר שטרן:>
אני שואל, אם הולכים על 80% ואני מבין את זה, הרי ברור שהזמן הוא פקטור מדויק כמעט. האירוע הנוכחי היה פי כמה ארוך, אז מה המשמעות של 80% מול אירוע שהוא - - -

אבל זאת הייתה החלטה שאנחנו אישרנו בהתחלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הייתה החלטה כדי שאנשים יגישו כמה שיותר מהר ובזריזות את התביעה עצמה יקבלו, תן לנו מדד אחר.

<אלעזר שטרן:>
ניסן, הכול אני מבין זה מדד מדויק. אנחנו הערכנו את רשות המסים על האמירה הזאת שעל ה-80% יתנו באופן אוטומטי, כשאנחנו אישרנו את זה, אנחנו לא חשבנו על 50 יום, מה המשמעות של 50 יום מול שבועיים כאילו בהקשרים האלה.

<דוד רוטנברג:>
מהבחינה הזאת שהמהלך הזה של מקדמות בטרם הגשת תביעה שהוא מהלך ייחודי הוא בכוונה נוצר לעשות תזרים מסוים עוד לפני שהגיש תביעה, עוד לפני שאנחנו בכלל יודעים אם יש לו נזק. הוא רק מצהיר שעקרונית הוא מתכוון להגיש תביעה. לכן, הכלל הזה נותן לך, בוא, תקבל 80% ממה שהגשת ב"עמוד ענן" זה בוודאי בטוח נותן לך איזה הזרמת כספים מידית.

<אלעזר שטרן:>
יפה. אני אומר באמת, נתנו את ה"שפו" הזה פה בוועדה לרשות המסים על ההחלטה הזאת, במיוחד שאז עוד אמרתם לנו שתזדרזו, שזה לא ייקח כמו שלקח בפעם הקודמת. אני אומר, כשנגמר "צוק איתן", וראיתם שזה פי 5 בזמן, אז עם אותה נדיבות של 80% לפני שמגישים, הרי לא סתם לא אמרתם 100%, אמרנו אנחנו הולכים לקראת. כשאמרתם את זה, אני יודע, לפחות גם אני חשבתי כך, שהמבצע יהיה הרבה יותר קצר.

<חמד עמאר:>
אני אעדכן אותך, הם ביקשו 50% בהתחלה - - -

<אלעזר שטרן:>
בסדר, זה מה שאמרנו, אבל עכשיו ראינו שזה פי 5. ה-פי 5 ב-80% אנחנו יודעים ש"עופרת יצוקה" זה בערך לא ל-13% שווי מקביל, תגיד ל-20%, אז למה לחכות שתבואו לפה ככה, ולא להפעיל את השכל הישר הזה, ולהגיד, חבר'ה זה פי 5 זמן, לא נתנו 80%, נתנו 200%, זה מה שהיה צריך לתת בגלל שהרי ברור לך שה-100% לא יהיה אותו 100%.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא רשאי, אם אין לו תקנות, הוא לא רשאי אפילו לעשות את זה.

<אלעזר שטרן:>
ניסן, איך שאני מכיר אותך על זה היית מתכנס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוא נשמע רגע את המצב של התביעות, יכול להיות שזה יפתור מיד את הבעיה.

<קריאה:>
עם חלוקה מגדרית, בבקשה.

<דוד רוטנברג:>
לגבי התביעות עצמן, לפני החלוקה המגדרית, קודם כל נגיע לסך הכול התביעות שהוגשו. סך הכול התביעות בנזק העקיף – 1,835 כרגע, צריך לזכור שרוב העסקים מגישים מחזורים וחיכו לדוח יולי אוגוסט, דוח מע"מ שהוגש ב-15.

<חמד עמאר:>
שילמתם מקדמה ל-4,000 והגישו רק 1,835 עכשיו.

<דוד רוטנברג:>
2,724 הגישו מקדמות, קיבלו 108 מיליון, 97% ביצוע של המקדמות. מבחינת התיקים - - -

<סתיו שפיר:>
סליחה, אז מה זה היה 1,835?

<דוד רוטנברג:>
זה תביעות שהוגשו, כלומר, אחרי שהגישו את המקדמות, באו והשלימו בתביעות.

<סתיו שפיר:>
מישהו שהגיש מקדמה במהלך המבצע, יכול אחר כך להוסיף לתביעה את הסכום המלא בעקבות התוספת ימים שהייתה? זה לא מונע ממנו שום דבר.

<דוד רוטנברג:>
בוודאי. המקדמה הרי לא מתייחסת לזמן המבצע כמו שאלעזר אמר, זה לא מתייחס לזמן המבצע של "צוק איתן", מתייחס כאילו 80% מ"עמוד ענן", זה כאילו כרגע כסף מתנה, צ'ק מתנה מלכתחילה כדי שיהיה לו תזרים מזומנים. אחרי זה הוא מגיש את התביעה, מתחייב להגיש תביעה כמובן, ואז - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא הרי יכולה להיות מכופלת פי עשר אפילו לא רק מבחינת הזמן, גם מבחינת הנזקים.

<דוד רוטנברג:>
אין קורלציה בין המקדמה לבין התביעה עצמה, חוץ מזה שזה מתקזז.

אנחנו מדברים על סך הכול 1,835 תביעות כרגע שהוגשו, בסכום שנתבע ב-114 מיליון שקל. חלוקה מגדרית היא כך – בחקלאות כרגע הוגש רק אחד, בשכר – 163, במחזורים - 1,314, במחזורים מותאם 354, בהוצאות – 3.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה מצבן של התביעות האלו?

<דוד רוטנברג:>
מבחינת 1,835 מאה אחוז טופלו, של חלק מאלה שהתקבלו זה בטיפול עם 46%. תיקים זה 53%, ותיקים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכוונה שכבר שילמו לאנשים?

<דוד רוטנברג:>
שילמו כבר לאנשים. 53% שולם לאנשים.

<אלכס מילר:>
למתי המידע הזה רלבנטי?

<דוד רוטנברג:>
מאתמול, ה-29 לחודש.

<סתיו שפיר:>
ומה ששולם זה 114 מיליון?

<דוד רוטנברג:>
מה ששולם כרגע מתוך ה-53%, כלומר, 53% טופלו ונגמרו, שולמו 15 מיליון ו-645 אלף. זה 53% מהתיקים שטופלו והסתיימו. יש לנו 46% מהתיקים שהם בטיפול, שזה 850 - - -

<חמד עמאר:>
15 מיליון שולם על 53% זהו?

<דוד רוטנברג:>
כן. הוגשו תביעות בסדר גודל של 114, שולם כרגע 15 מיליון.

<סתיו שפיר:>
מה זה כרגע?

<דוד רוטנברג:>
זה מראה בעצם שחלק מהתביעות הם לא תמיד מדויקת ואנחנו עושים בדיקה מסוימת.

<חמד עמאר:>
זה בנוסף ל-104 ששולמו - - -

<דוד רוטנברג:>
נעשה סדר - 1,835 סך הכול תביעות, זה 100% מהתביעות. סך הכול התביעות האלה הם בסדר גודל של 114 מיליון שקל.

<ישי פולק:>
המשמעות של מה שאתה אומר אדוני שמתוך 114 מיליון 10% רק מאושר?

<דוד רוטנברג:>
נעשה סדר לכל המספרים מההתחלה. סך הכול בתביעות עצמן יש 1,835 תביעות בסדר גודל של 114 מיליון שקל. מתוך ה-100% הזה, טופלו 850 תביעות, שזה 46%, שולם בעקבות זה 15 מיליון ו-645 אלף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דיברת על אחוזים אחרים.

<דוד רוטנברג:>

46% טופל, זה 15 מיליון ו-645 אלף שקל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרת קודם 53% טופל ושולם, זה ה-15 מיליון שלכל אחד מהם הורדתם את מה שהוא קיבל כמקדמה.

<דוד רוטנברג:>

נכון.

<חמד עמאר:>
אני שאלתי אותך ועדיין לא הבנתי. אתה אמרת שדיברת על מקדמות. לגבי המקדמות, כמה שילמנו מקדמות?

<דוד רוטנברג:>

108 מיליון.

<חמד עמאר:>
108 מיליון נכנסים בתוך ה-114 או בנוסף?

<דוד רוטנברג:>
סך הכול 2,700 מקדמות הגישו, זה אומר שיותר אנשים כרגע הגישו מקדמות מאשר הגישו תביעות. כלומר, יש אנשים שקיבלו כסף על מקדמות.

<חמד עמאר:>
ה-108 נכנסים בתוך ה-114 או לא?

<דוד רוטנברג:>
ה-108 בחלקם נכנסים. כלומר, יש כאלה שהגישו תביעות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי שגומרים איתו את הגביה, נניח מגיע לו 2 מיליון, והוא קיבל מקדמה של חצי מיליון, אז הוא מקבל עוד - - -

<דוד רוטנברג:>
זה מעגל חצי חופף. כלומר אלה שהגישו סך הכול מקדמות, חלקם הגישו תביעו קיבלו את הכסף.

<אלכס מילר:>
אתה יכול לתת פרופורציונלית - - -

<סתיו שפיר:>
אבל אתה אומר שרק 15 מיליון שולמו.

<דוד רוטנברג:>
15 מיליון שולמו, שזה 53%. אל"ף זה התחלה, זה התביעות הקטנות. שנית, זה מראה לפעמים - -

<סתיו שפיר:>
מה זה תביעות קטנות? אתה מדבר פה על 53% מתוך 1,835, זה אומר משהו כמו 900 עסקים שקיבלתם וסיימתם את התביעה שלהם, כל ה-900 עסקים ביחד קיבלו 15 מיליון שקל, משהו כמו 16,000 שקל לעסק בממוצע.

<דוד רוטנברג:>
אני אסביר במה מדובר. זה אומר מאה אחוז שהוגש, הוגש 1,835 הוגשו, מה שהסתיים, ומה שמסתיים מהר זה אלה שרצים במערכת באופן אוטומטי כמעט. עסקים קטנים שזה מחזור מול מחזור ואין הרבה התעסקות בתביעה, בדרך כלל, זה עסקים הקטנים עם הסכומים הקטנים. ולכן, 53% שהסתיימו זה התביעות המהירות יותר של העסקים הקטנים שנורא קל לשלם אותם, אין הרבה התעסקות במחזור זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם קיבלו 100% מהתביעה בדרך כלל?

<דוד רוטנברג:>

אני לא יודע, אני לא יכול להגיד לך בדיוק כמה הם קיבלו.

<סתיו שפיר:>
הוא אומר, התביעה של כולם ביחד זה 114 מיליון שקל. אז נגיד התביעה של חצי מהם, סתם בממוצע יבש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה לא 50, הקטנים נגמר מיד כי זה מחזור מול מחזור, הגדולים יותר, הם צריכים לחכות לדוחות שיגיעו, אם יגישו את זה עכשיו, שם יהיה יותר כסף.

<סתיו שפיר:>
אז אולי תגיד לנו מה הממוצע החזר באחוזים לתביעה מתוך התביעות שכן קיבלתם. איזה אחוז מהתביעה התקבל - - - -

<זבולון כלפה:>
עדיין יש פער בין כמות מי שהגיש - - -

<סתיו שפיר:>
איזה אחוז מהתביעה התקבל בסוף.

<דוד רוטנברג:>
בסך הכול, את הנתונים האלה ובאופן מדויק כמה כרגע, כמה מכל תביעה, כביכול, מה אחוז הפיצוי מול התביעה ששולם אין לי כרגע מדויק, אני אחזור לוועדה ואתן לכם. שוב, הרציונאליים שהתיקים שטופלו מהר בסך הכול יחסית מה-15 לחודש לא עבר הרבה זמן, התיקים שטופלו מהר, אלה התיקים הקטנים והמהירים.

<סתיו שפיר:>
אני אומר לך מה החשש שלי. אני דיברתי עם הרבה מאוד בעלי עסקים מהדרום שסיפרו לי על הבעיות שלהם עוד ממבצע "עמוד ענן", שקיבלו 20%, 25% מהתביעה שהם הגישו, וזה כבר הכניס אותם למעגל מאוד בעייתי כלכלי.

<פנינה תמנו-שטה:>
לא ב"עמוד ענן", ב"צוק איתן".

<דוד רוטנברג:>
זו בדיוק הנקודה.

<סתיו שפיר:>
אני מדברת על מה שקרה ב"עמוד ענן", מתוך זה אנחנו לומדים על "צוק איתן". עכשיו ב"צוק איתן", אם אתה אומר שקיבלו 15 מיליון והסכום שתבעו הוא סכום גבוה בהרבה, אז מעניין אותי לדעת מהו אחוז הפיצוי שהתקבל על תביעה, מה אחוז ממוצע של פיצוי שהתקבל על תביעה.

<דוד רוטנברג:>
אני חושב שלראות את הדברים מנקודת הזמן הנוכחית, היא לראות רק את הדובדבן של קצה העוגה, אנחנו לא יכולים לראות את כל התמונה. בוא נראה את כל התמונה שאחרי כל התיקון של כל התביעות, זה נראה מאה אחוז ביצוע.

<אלכס מילר:>
זה כל כך פשוט, הרי אתה יודע בדיוק כמה העסק תבע, ואתה יודע בדיוק כמה נתת לו, אתה מוסיף את המקדמה שהוא ביקש ויש לך את הדלתא, מה כל כך מסובך? אתה אומר עכשיו שיש לך 50% מכלל העסקים שכבר שילמת להם את התביעות, ברובם הם קטנים, אז אתה הכנסת אותם כבר למערכת, אתה יודע בדיוק כמה הם תבעו, ואתה יודע בדיוק כמה שילמת להם, ואתה בעצם יודע כמה המקדמה שנתת. אתה יכול לתת לנו את הפרופורציה שיש מול העסק שתובע למול כמה כסף, זה השאלה שנשאלת.

<דוד רוטנברג:>
כל פרופורציה שאני אתן לך כרגע לא תהיה מדויקת.

<חמד עמאר:>
לפי 53% ששילמת.

<דוד רוטנברג:>

לפי ה-53%, כשאני בא ואומר לך, 53% שווה 15 מיליון, ובעצם ה-100% שווה - - -

<חמד עמאר:>
כמה התביעה של ה-53% היו? כמה, ואז נבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ה-53% האלו, הגישו תביעה, נניח, על סך של 20 מיליון, ומתוך זה, נניח, אישרתם בסופו של דבר 15 מיליון, אז מקבלים פרופורציה, נניח, של 75% בגדול, לא על כל אחד. יכול להיות שהגישו תביעה על 15 מיליון, וקיבלו ואנחנו יודעים מאה אחוז. אם הם הגישו תביעה על 50 מיליון אותם אלה, וקיבלו רק 15 מיליון, אנחנו יודעים את היחס. לכן אותם 53% הקטנים שגמרתם אותם מהר, כמה התביעות שלהם היו, על איזה סדר גודל ביחד, אתה להגיד שמתוך זה שילמתם 15 מיליון.

<דוד רוטנברג:>
את התשובה ניתן, כרגע אני לא יכול לתת. אם אני אומר לכם אחוז ביצוע כרגע הוא אחוז ביצוע כללי, כולל התיקים שנדחו, ונדחו מסיבות כאלה ואחרות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מישהו במשרד שיכול בשתי דקות, הרי זה במחשב, לצלצל ולהגיד לנו כמה היה התביעה של 53% האלו? תוכל לבדוק תוך כדי דיון, שיהיה לנו רק מושג, כי אנחנו מצפים ומקווים. באמת, זה היה גם מהיר וגם מכובד מבחינת האחוזים.

<שמעון סולומון:>
שאלת הבהרה. יכול להיות מצב באופן תיאורטי שמישהו קיבל מקדמה בלי יותר מדי חישובים, ובסופו של דבר אחרי שאתם עושים בדיקה להחזיר כסף, יש מצב כזה? יש לך נתונים, אני שואל אותך שאלה. לא מספיק שאתם לא נותנים מידע לפני, לפחות כששואלים אתכם פה אתה תשים לב. אם הייתם שולחים לפני כן את כל האינפורמציה לא היינו שואלים הרבה – יש מצב כזה היום? מה סדר גודל בערך?

<דוד רוטנברג:>
יש מצב, יש אפשרות תיאורטית שבן אדם שהגיש מקדמות, ובסופו של דבר או לא הגיש תביעה, או לא יהיה זכאי לתביעה, סך הכול המקדמות הם על בסיס חישוב "עמוד ענן", אבל בסופו של דבר הם בגין "צוק איתן". אם הוא לא הגיש, הוא לא זכאי להגיש תביעה ב"צוק איתן" הוא הצטרך להחזיר.

<פנינה תמנו-שטה:>
חוץ מהאפשרות התיאורטית, האפשרות המעשית, מה קורה במעשית?

<דוד רוטנברג:>
כרגע עוד לא.

<סתיו שפיר:>
כל מי שהגיש מקדמות, חייב אחר כך להגיש תביעה מסודרת? כל 2,024 האלה שעדיין 1,000 מתוכם לא הגישו – בתוך כמה זמן אתם מצפים לסיים מ-1,835 שכן הגישו?

<דוד רוטנברג:>
כן, הוא חייב להגיש תביעה מסודרת. את ה-1,835 אנחנו גם ב"עמוד ענן" וגם בוועדה פה אמרנו, שסך הכול בעיקרון 80% מהתיקים ב"עמוד ענן", ואני בטוח שגם נצליח לעמוד בזה, 80% מהתיקים ב"עמוד ענן" שולמו תוך סביבות 24 יום. עם זאת, קבענו מקדמות.

<סתיו שפיר:>
שוב, ושולמו גם - - - פיצויים מלא. מדובר גם בפיצוי חלקי, עסק שקיבל 10% מהתביעה שהוא דרש, אתם מחשיבים את זה כמו שקיבל פיצוי.

<דוד רוטנברג:>

את צודקת.

<סתיו שפיר:>
אני מדברת עכשיו אחורה. ב"עמוד ענן" מה שקרה, ש-14 אלף עסקים הגישו תביעה מתוך ה-44 אלף שהיו זכאים להגיש תביעה. אתם שילמתם משהו כמו יותר מ-9,000, כמה קיבלו בסוף פיצוי?

<דוד רוטנברג:>

בסך הכול הגישו 14 אלף, מתוך זה בסביבות ה-60%.

<סתיו שפיר:>

60%, אבל כשאתה אומר קיבלו פיצוי, אתה לא אומר כמה אחוז מהתביעה שלהם הם קיבלו. זאת אומרת, גם אם עסק קיבל 10% מהפיצוי שהוא דרש, אתה מגדיר את זה כמו שקיבל. אז כשאתה מביא לנו את הנתונים על מה שקורה עכשיו עם האחוזים, אני גם רוצה לקבל את אותם נתונים על עמוד ענן, ואני לא סתם מזכירה את זה כי יש פה באמת בעיה מתגלגלת. מדובר במבצע שהיה לפני שנה בסך הכול, בעצם כמעט שנתיים, ועסקים שסבלו מפיצויים נמוכים מדי על הנזק שנגרם להם אז, ועכשיו יסבלו עוד פעם מפיצויים נמוכים מדיי, אתה מכניס אותם לבור.

<דוד רוטנברג:>

צריך לזכור, שהנוסחאות שיצרנו גם ב"עמוד ענן" וגם ב"צוק איתן" הן נוסחות שבעצם סוג של חליפה שאמורה לכמת את הנזק, אבל התנאי הבסיסי הוא באמת שנגרם נזק, כלומר, ירידת מחזורים בגין המלחמה ולא בגין זה שהוא צמצם את הפעילות שלו שלא בגין המלחמה עוד לפני כן. לכן, כאשר נעשית בדיקה מסוימת, ואנחנו רואים שזה עסק שנסגר עוד טרום המלחמה, דיווח למשל - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
כמה אחורה אתה הולך טרום המלחמה? זה מאוד משמעותי.

<יצחק כהן:>
עד הקיר.

<דוד רוטנברג:>
מה זה טרום המלחמה? אם הוא נסגר - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
כולל ירידה בהכנסה, וזה היה רק חוד שלפני, ולפני זה חצי שנה הייתה צמיחה.

<דוד רוטנברג:>
לצורך העניין, אם עסק נסגר מהחודשים המקבילים שנה קודמת, עד לתחילת המלחמה במהלך השנה הזאת, אז הוא נסגר שלא בגין המלחמה. אם יש לו סגירה חלקית של העסק שלו בגין המלחמה, כלומר, מתוך 10 צימרים הוא ירד ל-2 צימרים, אז הירידה שלו היא לא בגין המלחמה, וכולנו אני חושב לא היינו רוצים לשלם לו פיצוי ביתר.

<זבולון כלפה:>
במסגרת הגשת התביעות, דיברת לפי חלוקה למגדרים – אמרת, בחקלאות הוגשה תביעה אחת בלבד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זבולון, עוד מעט נגיע לחקלאות.

<זבולון כלפה:>
אני רוצה להבין יש פה אבסורד, בצד של המקדמות, דיברת על כמות כוללת של 2,704 מקדמות, כמה מתוך זה חקלאות היה?

<דוד רוטנברג:>
אני לא יודע להגיד לך.

<זבולון כלפה:>
מישהו בדק למה יש פער כזה, מין הסתם יש פער הרי. הוגשה תביעה אחת מצד אחד, מקדמות מן הסתם הוגשו כמה מאות. הרי בנגב יש קצת חקלאות לא הרבה, אני יודע, כמה מאות אלפי דונאם חקלאות, שטחים פתוחים אמרנו.

<דוד רוטנברג:>
לא, הנתון לא נכון.

<זבולון כלפה:>
לא, יכול להיות שיש בעיה טכנית, יכול להיות שיש בעיה מהותית.

<דוד רוטנברג:>
גם בעמוד ענן, למרות שהיה אפשרות להגיש תביעה החל מה-15 לחודש של יום דיווחי המע"מ, אנשים לקחו את הזמן לחודש, חודשיים, אחר כך הגישו את התביעה.

<זבולון כלפה:>
אתה מכיר את הסיפור הזה של המושב שהתוכנה שלו אבדה, אתה מכיר את האמירה הזו?

<דוד רוטנברג:>
בעניין התוכנה, מיום שאמרנו שהמקדמות יתחילו לפעול שזה היה יום ראשון, לקח עוד 24 שעות עד שהתוכנה התחילה לעבוד באופן סדיר, אבל זה היה ביום שני בבוקר. בכל אופן, בדרך כלל אנחנו צופים שהגל הגדול יהיה אחרי סוכות, שאז אנשים יגישו את התביעות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לגבי 64% שהגישו ועדיין לא הסתיים - - -

<דוד רוטנברג:>
יש 46% כאלה, שזה 850. לרוב יבואו כאלה שהיו בשנה האחרונה, או כאלה שהטיפול בהם קצת יותר מורכב, כלומר, הבדיקה יותר מורכבת. כשאנחנו מדברים למשל על המחזורים, אז 58%, או יותר נכון על המחזורים הרגיל שהוא הפשוט, 72% מהתיקים של המחזורים הרגיל הפשוט כבר שולם ונסגר.

<זבולון כלפה:>
מתוך ה-1,314 תיקים שהיו במחזור.

<דוד רוטנברג:>
מתוך 1,314, זה אומר, שהמסלולים הפשוטים, המהירים, היעילים שזה מחזורים, הם יותר קלים לביצוע וטופלו כבר. אלה שיותר מתעכבים, למשל, השכר שבהם יש בדיקה של הצהרות של העובדים - - -

<קריאה:>
זאת אומרת, שכל החקלאות עוברת לאדום.

<סתיו שפיר:>
עוד שאלה. אתם עשיתם איזושהי בדיקה בין "עמוד ענן" ל"צוק איתן". אתם עשיתם איזושהי בדיקה של מדוע רק רבע מהעסקים הגישו בכלל תביעה מאלה שהיו זכאים? זאת אומרת, מה קרה שם בדרך, אם היו בעיות אולי, יותר מדיי ביורוקרטיה, הקושי להגיש תביעה.

<דוד רוטנברג:>
אני סבור שמכיוון שב"עמוד ענן" היו 8 ימים בלבד, בדרך כלל במלחמה 80% מהעסקים מגישים תביעה מסלול המחזורים. מכיוון שאתה מגיש חודש מול חודש, וה-8 ימים – הרי דוח 30 יום של החודש, בדרך כלל, העסקים - - - את עצמם בחודש לאחר מכך. אם מישהו לא הלך לסופר בתוך 8 ימים, אז לאחר מכן רושמים את הקניות שלו, ולכן המחזור תיקן את עצמו, העסק תיקן את עצמו במחזורים. בהיעדרות של העובדים, כנראה שזה לא היה פחות או יותר משמעותי ב"עמוד ענן" כי עדיין רק 6 מתוך 8 ימי לחימה 6 ימי עבודה.

<פנינה תמנו-שטה:>
אדוני היושב ראש, אני מתפלא, אני לא מבינה איך דיון שהוא כל כך מספרי, והוא כל כך מצריך דיון, ואפילו להראות בגרפים שיפור ביצוע אל מול מה שהיא שואלת "עמוד ענן" ו"צוק איתן", נעשה בצורה כזאת שגם עותקים אין לחברי הכנסת, זה לא רציני, זה לא מכבד את תושבי הדרום, זה לא מכבד את העסקים שנאלצים להתמודד.

<דוד רוטנברג:>
הכול יש, הכול אפשר לקבל - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
הכול יש זה בסדר, אני יכולה להגיד על הרבה דברים שהכול יש, זה צריך להיות מוכן. הכנסת צריכה לכבד את עצמה.

<קריאה:>
אולי זה מכוון.

<פנינה תמנו-שטה:>
אני לא חושבת שזה מכוון, אבל זה כן צריך להידרש לשאלה הזאת, ואני באמת מצפה לראות את הדברים.

<דוד רוטנברג:>
הדוחות, אגב, הם נמצאים נכון להיום, אפשר להגיש אותם כבר כרגע לוועדה. הדוחות יומיים, כל יום ויום יש אחוז ביצוע של כל התביעות ב"צוק איתן". אם רוצים לעשות השוואה ל"עמוד ענן", יש גם את הדוחות של "עמוד ענן", אז ההשוואה של "עמוד ענן" מול "צוק איתן" יכולה להיעשות בין רגע, אבל יהיה חכם לעשות את זה בסוף המבצע, בסוף התשלום.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, אני בניגוד לחלק מחבריי כאן לא רגוע לגבי החקלאים. הוא שאל קשה, והם ענו לי ככה, יעני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אמרנו שחקלאות יהיה עוד מעט בנפרד.

<סתיו שפיר:>
חקלאות, תיירות, מה סדר היום מבחינת נושאים?

<יעקב ליצמן:>
הנתונים לא מתאימים כאן.

<חמד עמאר:>
התיירות מאוד נפגע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את התיירות הממשלה החריגה והקציבה לה סכום נפרד.

<סתיו שפיר:>
אבל לא לכל ענף התיירות, אלא רק לגדולים ולחזקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דוד, ביקשת שיעבירו לנו בינתיים?

<דוד רוטנברג:>
את הדוח אני עכשיו מגיש, ואת הבדיקה של האשרות ואחוז ביצוע אני אבקש.

<סתיו שפיר:>
אני כבר ביקשתי את זה הרבה לפני הוועדה, ועוד לא קיבלתי את הנתונים האלה דודי.

<יעקב ליצמן:>
זה פעם ראשונה שאתה לא מקבל?

<סתיו שפיר:>
חשבתי שרשות המסים מתנהלת ביותר יעילות.

<יצחק כהן:>
הם בסדר גמור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כרגע לפי הנתונים שהם מסרו עד שנגיע לחקלאות, זה נראה טוב.

<פנינה תמנו-שטה:>
עושים עבודה יפה. רואים שיפורים, היה צריך להציג את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביקשתי את זה ממנו והוא יביא עוד מעט.

<סתיו שפיר:>
את זה ביקשתי כבר לפני כמה שבועות ועוד לא קיבלתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יביא עוד מעט. סתיו, הם לא יכלו לתת לך כל זמן שהם לא גמרו.

<סתיו שפיר:>
ביקשתי את זה על "עמוד ענן" כדי להסיק על המבצע הנוכחי. יש משמעות לדבר. אנחנו לא נמצאים במבצע שהוא מנותק לחלוטין מהמציאות מההיסטוריה. אנחנו יוצאים למבצע, אחרי מבצע פעם בשנה וחצי שנתיים הם לא נפרדים. אגיד לך מה הבעיה שעולה, וזה מה שעולה מאותם בעלי עסקים שחלקם נוכחים פה, ובטח ידברו גם בשם עצמם. תחושה שכאשר מגיעים לרשות המסים מתייחסים אליהם כמו אל פושעים, ולא כמו אל אנשים שזכאים לפיצוי. קודם בודקים אותם מכל הכיוונים לראות שלא מנסים לסדר את המערכת.

<יצחק כהן:>
זה לא נכון, סתיו.

<סתיו שפיר:>
את זה אנחנו נוודא. אני יודעת שזה לא כוונתכם.

<יעקב ליצמן:>
גם אנחנו מתייחסים אליהם כך.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה לוודא שאנשים באמת מקבלים את הפיצוי שמגיע להם.

<פנינה תמנו-שטה:>
סתיו, זו האשמה חמורה ולא נכונה, במיוחד שאנחנו ראינו את התיפקוד שלהם במהלך המבצע. יש דברים שצריך לשים בפרופורציה.

<סתיו שפיר:>
את לא היית פה בדיוק, אז בבקשה.

<פנינה תמנו-שטה:>
אי אפשר לזרוק רפש.

<יצחק כהן:>
אני מכיר אותה מקרוב, זה לא מתאים לתיאור.

<פנינה תמנו-שטה:>
אני אשמח לראות למה הם לא מתאימים לתיאור.

<סתיו שפיר:>
בגלל זה אני מבקשת את הנתונים האלה. נורא חשוב לנו להבין למה מתוך מה שמגיע באמת לעסקים מתקבל - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
גם אופוזיציה צריכה לדעת לשלוט ב- - -

<סתיו שפיר:>
סליחה, חבר'ה, אבל אי אפשר ככה.

<פנינה תמנו-שטה:>
מה אי אפשר ככה? אי אפשר שאת כל הזמן מדברת.

<סתיו שפיר:>
לא, אז תכבד אותי, ואי אפשר להתנסח כך.

<פנינה תמנו-שטה:>
היא כל הזמן מדברת ואי אפשר כך.

<קריאות:>
- - -

<חמד עמאר:>
נקיים דיון כמו שצריך, כל אחד יעלה את הטענות שלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כדי שיהיה מסודר, אני חשבתי שנשמע אותו, נשמע קצת את האנשים שנקבל מושג, ואז יהיה הרבה יותר טעם שאנחנו נדבר. אם חברי הכנסת רוצים עכשיו לדבר, אז בבקשה, מי שרוצה יירשם.

<מיכל בירן:>
אשמח לשמוע את האנשים שטרחו ובאו מרחוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לכל אחד את הזמן שלו לדבר, ואז הוא ייתן תשובות. איך שזה מתנהל עכשיו זה לא טוב. מה שאני מציע, דוד, תסיים את הדיווח שלך, אחר כך נעבור לחקלאות. אני מציע שניתן סבב קצר לאנשים כדי שנקבל גם את התגובה מהשטח, ואז חברי הכנסת שרוצים יירשמו וידברו, ואחר כך תיתן אתה את התשובות לחברי הכנסת, תגמור את הדיווח.

<דוד רוטנברג:>
בסך הכול, הנתונים כפי שמסרתי הם הנתונים המלאים. בסך הכול אחוז ההתקדמות בהגשת התביעות שאנחנו צופים בסך הכול 1,835 זה מעט מאוד, הגל הגדול, אני מניח, יהיה אחרי סוכות.

<מיכל בירן:>
למה באמת?

<דוד רוטנברג:>
זה תלול מסלולים ירוקים שאנשים רוצים ולעשות את החישוב מה המסלול העדיף עליהם, או באדום, או בתיירות, או במחזורים, כל אחד בוחר את המסלול העדיף עליו. חוץ מזה, גם צריך לזכור שגם בתיירות היה תקופת התאוששות מסוימת, מחזורי מורחב שמגיע גם ספטמבר, אוקטובר, שנותן לזה דיליי מסוים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מהם התאריכים, רק תזכיר לנו. מתי אפשר להגיש תביעות ותוך כמה זמן אתם מחויבים?

<דוד רוטנברג:>
היום האחרון להגשת תביעות זה ארבעה חודשים מיום אישור התקנות, כלומר, 10 לדצמבר 2014. אנחנו התחייבנו שמיום הגשת התביעה כתיקנה, במלואה - - -

<יעקב ליצמן:>
אגב, למה צריך להיות הגבלה?

<דוד רוטנברג:>

מפאת החוק יש הגבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לטובת האנשים.

<אמנון חניה:>
איבדנו חודשיים, אדוני, איבדנו חודשיים. המע"מ האחרון היה ב-15.

<דוד רוטנברג:>
בוועדת הכספים הכנסנו את לתקנות לעסקים קטנים עד 1.5 מיליון שקל בשנה, יהיה להם מקדמה של 60% בתוך 35 יום מיום הגשת התביעה כתיקנה, במלואה. במידה והם לא קיבלו שום תשובה, ובמידה ולא קיבלו תוך 180 יום, אז הם יקבלו 90% מהסכום, מסכום התביעה שאושר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קנסות עליכם.

<דוד רוטנברג:>

זה עלינו. בעסקים גדולים מעל 1.5 מיליון שקל, אז תוך 45 יום הם יקבלו 50%, ותוך 180 יקבלו את ה-40% הנוספים שישלים להם 90%, זה כמובן שהתביעה הוגשה כתיקנה במלואה.

<סתיו שפיר:>
תוך 45 יום כמה?

<דוד רוטנברג:>

עסקים גדולים מעל 1.5 מיליון שקל בשנה, יקבלו תוך 45 יום 50% מסכום התביעה, ו-45% נוספים תוך 180 אם לא פטרנו להם. במידה ויש חריגים מסוימים, גם המנהל האריך בדרך כלל בחודש, וגם אני אחרי זה - - -.


כמובן שאלה מקדמות לאחר הגשת תביעה ששונות מהמקדמות שניתנו טרום הגשת התביעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעבור למגזרים אחרים, דבר רגע על החקלאות, ואם אתה יודע גם להגיד משהו על התיירות, למרות שזו החלטה נפרדת של הממשלה על הסכום, נדמה לי שאישרו 500 מיליון.

<שירלי אביבי:>
באופן כללי בחקלאות אנחנו לקחנו על עצמנו להתמודד עם משהו חדש, אנחנו לא התמודדנו במבצעים קודמים שזה נושא כל הטיפול בקרקע, נושא שהוא מאוד מורכב. גיבשנו צוות בתיאום משרד החקלאות ועם הקיבוצים והיישובים בעוטף כדי לנסות לגבש איזשהו סט של פיצויים לעניין טיפול בקרקע. הנושא הזה הוא חדש לנו, ואנחנו לומדים אותו תוך כדי וזה לוקח זמן. אנחנו מקדישים המון משאבים שיש לנו, ואין לנו כל כך הרבה בנושא הזה. אנחנו מקווים שבימים הקרובים נגיע לאיזשהם המלצות לטיפול בנושא הזה שיהיו מקובלות על כולם. כרגע קיבלנו התייחסות של מומחה שלקחנו שהגיש המלצות כאלה ואחרות, ואנחנו בוחנים אותם. בנושא הזה עוד אין לנו תשובות סופיות. כמו כן, יש את כל הנושא של הפיצויים, המסלולים הירוקים, קשה לי להסביר למה בסופו של דבר רק בן אדם אחד הגיש תביעה.

<אמנון חניה:>
יש לי עדכונים שהכול משתנה פה.

<שירלי אביבי:>
קשה לי להסביר למה רק בסופו של דבר רק אחד הגיש, אני מתארת לעצמי שגם בתחום הזה מחכים לראות איך ממדי הנזק.

<חמד עמאר:>
חקלאים כמה הגישו מקדמה?

<שירלי אביבי:>
הוא לא יודע להגיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נמצא פה נציג של משרד החקלאות.

אתה יודע להוסיף לנו קצת על העניין?

<יצחק כהן:>
למה הדיון מתקיים היום, עדיין בשלב מאוד מוקדם?

<מיכל בירן:>
אנחנו ביקשנו את הדיון.

<יצחק כהן:>
עדיין הכול בהתהוות, מה אנחנו מבקשים, ללמוד על תאריכי ההתהוות? על מה? למה? הם באמצע התהליך מה אתם רוצים מהם?

<מיכל בירן:>
יצחק, בסוף תהליך אתה יכול לעשות רק נתיחה שלאחר המוות. עכשיו אפשר עוד לשפר את התהליך.

<יצחק כהן:>
זה לטחון מים.

<פנינה תמנו-שטה:>
אתה צודק, אבל זה רק מוכיח שהאופוזיציה הרבה פעמים מבקשת דיונים.

<יצחק כהן:>
עוד פעם התחלת?

<סתיו שפיר:>
האופוזיציה דואגת לדרום, כדאי שגם אתם תדאגו, באמת.

<פנינה תמנו-שטה:>
אוי, רק סתיו דואגת...

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה את רשות המסים מצד אחד, ומצד שני התושבים יידעו שאנחנו נמצאים במעקב אחרי הנושא הזה.

<סתיו שפיר:>
בוודאי, אולי גם צריך - - - את המתווה - - -

<יצחק כהן:>
אפשר להקים צוות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עזוב, קיבלנו דיווח.

<יצחק כהן:>
מה קיבלת דיווח? שזה עדיין לא, וזה עדיין – איזה דיווח קיבלת? אתה מזעיק אותנו בין כסה לעשור, באמצע הפגרה בשביל שזה וזה, וזה עוד לא. תסלחו לי, אני לא יודע אם לכם יש זמן מיותר, לי אין.

<מיכל בירן:>
יכולת לא לבוא לכאן, אבל לנו זה חשוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי שלא רוצה לא חייב לבוא.

<יצחק כהן:>
מה זה לא חייב? אתה מזמן ועדה למי שלא רוצה.

<קריאות:>
- - -

<פנינה תמנו-שטה:>
מה שחשוב, אדוני היושב ראש, שהפיצויים יהיו מהירים, זה מה שחשוב.

<מיכל בירן:>
סתיו לא קיבלה תשובות.

<יצחק כהן:>
רוב התשובות הן שהתהליך הוא בהתהוות.

<מיכל בירן:>
איציק, חבל, אנחנו כבר כאן, אנחנו רוצים לשמוע את התשובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יודע להבהיר לנו קצת יותר בנושא של חקלאות.

<צביקה כהן:>
אני סמנכ"ל בחקלאות. עבדנו על הפיצויים ביחד עם מס רכוש על המסלול הירוק בחקלאות, משם אני בתחום. בחקלאות יש שני רבדים עיקריים. הרובד הראשון, החקלאים, בעיקר הקיבוצים שיושבים בין אפס ל-3 קילומטר, שם הפגיעה האמתית היא פגיעה בקרקע, מה ששירלי אמרה. אני הרבה יותר מודאג משירלי, הקיבוצים האלה לא יגישו עכשיו פיצויים בירוק, מה שמעניין זה סיפור של הקרקע. מתחילה העונה בעוד כמה ימים, הגשמים יבואו עלינו לטובה, ועדיין לא הסתיים אפילו חלקית הטיפול בקרקע. שירלי אמרה שיש תיאום מלא עם משרד החקלאות, התיאום הוא לא ממש מלא. יש נציג שלקחו רשות המסים, לקחו פרילנסר, בן אדם שמבין בחקלאות, מבין בקרקע, מישהו, לא אנחנו ולהם הם, מישהו אובייקטיבי, הוא נותן את המענים בשטח. אנחנו כחקלאות, כמשרד, לא ממש מעורבים.

<זבולון כלפה:>
לא מעורבים, לא ממש מעורבים. למה ללכת בן הטיפות?

<ירון סולומון:>
נראה לך שזה הגיוני?

<יעקב ליצמן:>
צביקה, לקחת בן אדם שלא על דעתך?

<צביקה כהן:>
חברים, בוא נעשה סדר. לפי החוק, מי שאחראי על הפיצויים בגין הקרקע זה מס רכוש. מס רכוש בחר לעבוד עם יועץ חיצוני, אני יכול להגיד שהוא מקובל עליי - - -

<חמד עמאר:>
אין לכם מומחים לקרקע?

<צביקה כהן:>
לנו יש מומחים לקרקע, ומי יודע קרקע חוץ מאיתנו?

<סתיו שפיר:>
אז למה יועץ חיצוני?

<צביקה כהן:>
אני לא יודע, מס רכוש יסביר. מס רכוש בחר לקחת יועץ חיצוני. אני אומר את העובדות. אני הייתי שמח להיות מעורב ואני לא מעורב מספיק.

<פנינה תמנו-שטה:>
אבל הרי הכסף הולך ישירות ממס רכוש לטובין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היועץ הזה מקובל עליכם?

<צביקה כהן:>
לא שאלו אותי.

<סתיו שפיר:>
אז בשביל מה יש משרד החקלאות?

<פנינה תמנו-שטה:>
וזה פתיר, צריך לדאוג - - -

<זבולון כלפה:>
ברשותך, ניסן, אני חייב לחדד פה את הנקודה. כשמדברים פה על נזקי שיקום קרקע, בשטחים אדירים בהיקף גדול, כל אותם שטחי כינוס, איפה שהכלים פעלו ונסעו, כל אותם מחפרות, חוץ שיקום של הדבר הזה בתקופה הזו, משמעות הדבר בגשם הראשון, הקרקע האיכותית תסחף, הנזק הוא עוד יותר גדול, הזמן הוא קריטי פה, ולכן, לשאלתך, חבר הכנסת כהן, ההתכנסות של הוועדה כרגע היא סופר קריטית. הוועדה הזאת היא לא עובדת ביחד, היא הפסיקה לעבוד ביחד אחרי פגישה או שתיים כנראה, שמו בצד את אנשי משרד החקלאות, הביאו יועצים חיצוניים, אנחנו חיים במדינה של מעקפים, כל אחד עוקף.

<יעקב ליצמן:>
בהתחלה כן היה?

<זבולון כלפה:>
התחיל מעט, אבל לאחר מכן כשראו שיש פער גדול בין העמדות, אמרו אנחנו נביא לבד. אתמול סוף סוף שיחררו הנחיות בלי תימחור כספי לחקלאים, אז ממילא אתה לוקח לעצמך סיכון גדול, אתה תעשה דברים, אתה לא תדע אם יפצו אותך בסוף, לא יפצו אותך, משאירים את האנשים באוויר. יש לי עוד הרבה מה לומר לגבי הטיפול בנושא של נזקים ישירים, נזקים עקיפים. הפער בין מה שאנחנו שומעים ורואים פה לבין מה שקורה בשטח הוא גדול מאוד, וזה לא נורמלי.

<אלכס מילר:>
השאלה האם משרד החקלאות חושב שאם משרד החקלאות היה זה שאחראי על הסוגיה הזאת - -

<זבולון כלפה:>
למה לא יזמתם בעצם?

<יעקב ליצמן:>
לא, מה היה פעם קודמת?

<אלכס מילר:>
לא, אם זה אותו דבר אז לא משנה.

<זבולון כלפה:>
הסוגיה הזאת של נזקי קרקע היא חדשה.

<פנינה תמנו-שטה:>

אלכס, אבל על פי חוק מי שאחראי זה מס רכוש, הם לא יכולים - - -


בוא ונשמע את מס רכוש.

<אלכס מילר:>
מס רכוש צריך לעבוד יחד איתם, מה שחשוב זה העמדה של משרד החקלאות.

<צביקה כהן:>
לשאלתך, הסוגיה של הקרקע עלתה במבצע הזה פעם ראשונה באופן משמעותי, מכיוון שהיו 50 ימי מלחמה, והפודרה היא ענקית. לפי החוק מס רכוש משלם, זה הכסף שלו, לא הכסף שלי, לכן הוא צריך לקבוע שם. אני חשבתי להגיד שאם אנחנו היינו מעורבים, עם אנשי המקצוע שלנו, אני לא, לא כלכלנים, אנשי מקצוע, זה היה יכול להיות יותר נוח מול החקלאים, פחות עימותים, אבל זה מה שהם בחרו, הם בחרו לעבוד בלי אנשי המקצוע שלנו.

<אלכס מילר:>
אין בעיה, אם מס רכוש לוקח יועצים חיצוניים שבסופו של דבר אנחנו רואים שכתוצאה מכך, הנגזרת מכך שיש איזשהן בעיות במנגנון הזה.

<צביקה כהן:>
אני לא אמרתי את זה.

<יצחק כהן:>
מה אתם רוצים שיעשה, לא ייקח יועץ?

<קריאות:>
- - -

<אלכס מילר:>
- - - יועצים חיצוניים שמשרד החקלאות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סליחה, צביקה באמצע הדיבור, באמצע המשפט.

<אלעזר שטרן:>
אני רוצה להגיד משהו לצביקה שאולי הוא לא הכתובת בכלל. תגידו, למה זה לא עסק של משרד הביטחון? אני אומר את האמת. עכשיו תתארו לכם שהצבא היה - - -

<צביקה כהן:>
הוא חלק מהצוות היום.

<אלעזר שטרן:>
אבל כמו שיוצאים מהשטח שהצבא נכנס, הוא צריך להחזיר את השטח הזה.

<קריאות:>
- - -

<פנינה תמנו-שטה:>
רוצים לשמוע את מס רכוש כדי שנתקדם, הטענה הובהרה.

<חמד עמאר:>
ניסן, תהיה יעיל לדיון. נשמע כל אחד עד הסוף, לכל חבר כנסת שיש שאלה שירשום, בסוף אנחנו נשאל את כל השאלות.

<צביקה כהן:>
אני רוצה רק להגיד עוד מלה אחת. אני דיי בטוח שאם היינו מעורבים יותר אולי זה היה מתנהל יותר טוב. ייאמר לזכותם של מס רכוש, עם היועץ החיצוני, הם כבר היו בשטח, הם כבר התחילו את התהליכים האלה. קצת מפחיד אותי הגשם, אבל הם התחילו את התהליכים האלה, יש 35 קיבוצים שצריך לעבור, הם עשו בערך 10 או 11 עד הבוקר.

<מיכל בירן:>
או שצריך פשוט שני יועצים.

<פנינה תמנו-שטה:>
אבל בעצם אין טענה לגבי עמידות בלוח זמנים. הבעיה האמתית היא זה שאתם פשוט לא שותפים, ובואו נשמע את מס רכוש.

<צביקה כהן:>
אם יבוא הגשם מחר בבוקר, הטענה היא מאוד חמורה. המלחמה נגמרה לפני חודש ורבע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אנסה לתת, נראה אם רק נצליח לכמה מהתושבים, או אם יש כאן ראשי רשויות להתייחס אבל ממש בקצרה, כדי שנקבל את התמונה, אחר כך אני אתן לחברי הכנסת.

<מיכל בירן:>
לא, זה בסדר, אבל השאלה בשביל שנצליח להבין, תמקד בחקלאות ואז נעבור - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר שוב. הדיון הוא על הפיצוי או על המקדמה על הפיצוי, ואחר כך על החקלאות, אז כל אחד שירצה התייחס בקצר, לא בסיפור.

<אלי אהרון:>
אני מארגון מגדלי הירקות, ואני חבר הנהלה במועצה האזורית אשכול, ואני תושב המועצה אזורית אשכול.

רציתי לומר כמה דברים. אני אומר לכם מתוך נסיון, ואני עברתי את "עופרת יצוקה", בתפקיד סגן ראש מועצה הייתי שם, ויו"ר הוועדה החקלאית, גם את "עמוד ענן". היום, לצערנו, אני נמצא גם בתוך הסיפור הזה של "צוק איתן". אני אומר לכם עכשיו כאן, ושיקשיבו אנשי המסים, כביכול נלמדו לקחים ב"צוק איתן" מ"עופרת יצוקה" ו"מעמוד ענן", וקבעו ימים, כמו ש"בעמוד ענן" קבעו, ואמרו, אם אנחנו לא נשלם תוך 30 יום, אז אנחנו נעביר את הכסף. אני אומר לכם, אף אחד לא יקבל על-פי לוח הזמנים שעכשיו דודי הציג, לא יקבל, מדוע? כי לא הקשבתם לאחד המשפטים שרשות המסים השתמשה בהם במבצעים הקודמים, בהנחה, הוא אמר, זה יהיה 30 יום, 50% וכו', אחר כך 90%, אבל זה בהנחה שהכול הוגש על פי הנחיות. אני אומר לכם, כל פעם שאנחנו ניסינו לבדוק למה חברים לא קיבלו כסף - הוא לא הגיש את זה, חסר פה, חסר שם, תאמינו לי, ברשות המסים אף פעם אתה לא יכול להגיע למאה אחוז של הדברים שהם מבקשים, וכל הזמן הם מבקשים דברים שהם מעבר, זה לא יקרה, אני אומר לכם זה לא יקרה.

זה לא בהתהוות, זה כבר חודש ושבוע - - -

<יעקב ליצמן:>
זאת אומרת, אחד שהגיש - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
סליחה יש טופס שמפרט - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, פנינה, תני לו לסיים רגע, הזמן שלו רץ.

<אלי אהרון:>
מה שאני רוצה להגיד, לנו כמנהיגות, אם החקלאים אינם פונים אלינו ומתלוננים, ודרך אגב, היו אצלי תלונות כרגע שאני לא יודע לכמת אותן, אבל לא מעט תלונות של אנשים שהגישו, חקלאים שהגישו בקשות למקדמות ועדיין לא קיבלו עבר חודש, אחד התירוצים זה שביתת הדואר. אני מציג עובדה כרגע. זה לא קורה, זה לא קורה מכל מיני סיבות, גם לא לגבי הבטחה של מקדמות שצ'יק צ'ק תוך 3, 4 ימים בלי קשר להגשת התביעה וכו', בפועל, בשטח העניינים לא קורים.

עוד נקודה אחת, וזו בקשה שלי, כנציגות של החקלאים, אנחנו מבקשים שכאשר אנחנו מבקשים מרשות המסים לקבל נתונים בסגנון שפה הוצגו, ואני אומר לכם, אני צעקתי לך קודם שזה כנראה מכוון, אני מכיר את זה פשוט מהפעמים הקודמות. אנחנו מבקשים כשאנחנו פונים לקבל נתונים סטטיסטיים, לא נתונים של שמות וכו', זה לא מעניין, נתונים סטטיסטיים אנחנו לא מקבלים, התשובה שאנחנו מקבלים מה זה עניינכם, מול החקלאים הם עובדים בשיטה של הפרד ומשול. לכן מאוד הייתי מבקש לערב אותנו, להעביר לנו נתונים, שרשות המסים תעביר נתונים, אנחנו נדע איך לטפל בזה מולכם כשיש בעיה – היום אנחנו בלי נתונים.

<אמנון חניה:>
מנכ"ל חברת יה"ל, חברה שמלווה מאות רבות של עסקים וחקלאים. הנתון של המקדמות, הוגשו מעל 100 מקדמות חקלאיות, ועד היום שולמה מקדמה אחת, סיפורים של מחשב, סיפורים של עיכובים. קיבלנו הודעה לפני יומיים, אחרי שקיבלנו כספים בעסקים, מקדמות בסדר גמור, הודעה שייפויי כוח שהחברה השתמשה בו לטובת המייצגים הוא לא כלי שכתוב בתקנה. חודש אחרי, כאשר קיבלנו מקדמות, פנינו לדוד, היועץ המשפטי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע, זה לא לוועדה.

<אמנון חניה:>
אבל יש 120 תיקים שלא מקבלים כסף היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא רוצה להיכנס לנושא עם ייפוי הכוח שלך כחברה שמייצגת זה לא עניין של הוועדה פה. תסיים בבקשה.

<אמנון חניה:>
תביעות חקלאיות אותו דבר הגישו מעל 20 תביעות, כשהטענה הייתה שתביעה אחת הוגשה. הכול תקוע, אין לנו תשובות נכון להיום.

<ירון סולומון:>
אני מהאיחוד החקלאי. לגבי הקטע של הנזקים העקיפין בחקלאות - לפי המידע שיש בידי נכון לאתמול, כל מערכת המחשוב שאמורה הייתה לטפל בתביעות של החקלאות בנזקים העקיפין לא עבדה, לא הייתה תקינה, ולכן אף תביעה לפי מיטב ידיעתנו לא טופלה. בטופס שיש לחקלאים שמגישים מה שנקרא את התביעות, יש שם רובריקה למעלה לגבי העניין הזה שאם החקלאי רוצה לקבל הודעה שהתביעה שלו נתקבלה ונרשמה או באס-אם-אס, סליחה, אני חוזר. בטופס התביעה שהוכן על ידי רשות המסים יש רובריקה שהחקלאי מסמן שם כיצד הוא רוצה לקבל הודעה, האם התביעה נרשמה והתקבלה, או באס-אם-אס, או במייל. מאחר ומערכת המחשוב שלהם כולל הסימולטור לחקלאות לא עבדה עד נכון לאתמול אולי, אף חקלאי לא קיבל לא אס-אם-אס, לא הודעה של מה שנקרא שהתביעות נרשמו.

דבר נוסף, החקלאות, להבדיל מענפים אחרים, קיבלה סך הכול 50% מקדמה מהתביעות שלהם שהם הגישו מ"עמוד ענן", להבדיל מעסקים האחרים שקיבלו 80%.

<חמד עמאר:>
יש לך נתון כמה חקלאים קיבלו מקדמה?

<ירון סולומון:>
אני אומר יש חקלאים שקיבלו, אבל הם לא קיבלו 80%.

<חמד עמאר:>
יש לך נתון כמה אחוזים?

<ירון סולומון:>
אני לא יודע, שיגידו.

<ישי פולק:>
אני מהתאחדות האיכרים. יש פה אמירה קטנה שאני רוצה רק להפנות את תשומת לב הוועדה. נושא הקרקע זה לא הנושא החדש היחיד שקיים. הדבר הנוסף הקיים זה החלטה של המדינה בצורה ברורה שלא ליירט טילים שמטרתן הסופית שטחים פתוחים, זו החלטה מנהלית שלטונית שיש מאחוריה מחיר לצורך העניין. ולכן כל הנושא של ההתמודדות עם הקרקע, והתמודדות עם כל הנזקים של הקרקע, היום היא פעם ראשונה, אבל ההחלטה היא זו שגורמת את הנזקים, ולכן היא צריכה גם להביא למצב של או פתרון או לתת לחקלאים אפשרות גם לתבוע אחרי זה נזיקית על פי פקודת הנזיקין באופן ישיר.

<יצחק כהן:>
גם הרסיסים של כיפת ברזל.

<ישי פולק:>
גם הרסיסים, ללא ספק, אתה צודק. בשטחים של כיפת ברזל זה שטח פתוח.

<יצחק כהן:>
אתה שם לב למה שאתה מדבר.

<ישי פולק:>
אני שם לב, מצוין מה שמדבר אדוני, האמן לי שאני יודע בדיוק מה אני מדבר. אבל בתוך המשחק הזה נוצר מצב שבו כרגע יש ניסיון לחסוך על גב החקלאים, ולנסות לחסוך ולהוריד מהתשלומים של המדינה בגין נזיקין.

<יצחק כהן:>
בבקשה, ניסן, תרשום אותי, זה מתחיל באמת לצאת מגבולות הסבירות.

<ישי פולק:>
רק להשלים את הדבר הזה. בסופו של דבר החקלאים מונחים ומנותבים לתוך המסלולים האדומים, לתוך מסלולים שצריכים להוכיח את הנזקים של השכר, נזקים של הקרקע, נזקים של דברים נוספים, ולכן כל המסלולים מקצרי דרך כפי שהוצגו פה על ידי רשות המסים, בנוסף על מה שנאמר פה שאני לא רוצה לחזור, נוצר מצב שלחקלאי הסיכוי שהוא יקבל בסופו של דבר את מה שהמדינה אמורה לתת לו נמוכה. תודה.

<אריה רוגל:>
אני נכנס פה לנושא שלא קשור לחלוטין סביב הדיון הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תאמר בבקשה את תפקידך.

<אריה רוגל:>
אני מנכ"ל מנהיגות אזרחית, הארגון שמייצג את כל הארגונים החברתיים במדינת ישראל, יש לנו 35 אלף עמותות, ואנחנו בערך מהווים כ-10% במדינת ישראל. אני רוצה קצת להסיט את הנושא מנושא שהוא מאוד חשוב, אני חושב שצריך למצוא לו פתרון, אבל אני מנסה שלא להתעמת עם מדינת ישראל, אבל אין לי ברירה. במשך כל ימי התקופה של מלחמת "צוק איתן", מלחמה או מבצע, ארגוני החברה האזרחית הגיעו לדרום, וניסו לעזור כמיטב יכולתם כאשר המדינה בצורה מסוימת מצאה בנו את אלו שהם שליחיה. כתוצאה מכך ארגוני החברה האזרחית אשר השתתפו במבצע "צוק איתן", לקחו כספים רבים שהיו מיועדים לפעילויות השוטפות שלה במסגרות של נכים, חרשים, זקנים, מוגבלים, לא אפרט, מוצאים את עצמם היום לפני צורך למימון אותן פעילויות אשר כספים עבורם נלקחו ל"צוק איתן" ולפעילויות החשובות.

<יצחק כהן:>
מה למשל עשיתם ב"צוק איתן", תן פירוט?

<אריה רוגל:>
לקחנו ילדים אשר היו צריכים לקבל טיפול ממטפלים שאו לא היו, או שעזבו, או שברחו, לקחו ילדים מהדרום לצפון, הבאנו נכים למכסות.

<פנינה תמנו-שטה:>
אתה מדבר על כלל הארגונים.

<אריה רוגל:>
על כלל הארגונים אין לי שום התייחסות לארגון מסויים. רק הפניות לגוף שנקרא "ערן" גדלו ב-400%, היינו צריכים להגדיל את נותני השרות ב"ערן" ל-24 שעות ביממה.

<יצחק כהן:>
"ערן" זה דוגמה טובה.

<אריה רוגל:>
מה שאני מבקש, בסך הכול, אני לא מדבר על כסף כרגע, אני מבקש שמדינת ישראל, דרך מי שצריך לעשות את זה, יתחילו לדבר איתנו. נכון לרגע זה, אחרי שמונה פניות שאני אישית פניתי לשר האוצר, לשר הביטחון, בקיצור, פניתי לכל מי שאפשר לפנות, לא מדברים איתנו. מה שאני חושש, ובזה אני מסיים, שהחברה האזרחית, ארגוני החברה האזרחית, צריכים למצוא פתרון, כי אחרת יהיה לנו בעיה להמשיך לתפקד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה.

<שי ברמן שיברנו:>
מנכ"ל ארגון המסעדות, הברים ובתי הקפה. אדוני היושב ראש, אני רוצה לדבר על המצוקה של העסקים הקטנים והבינוניים, ובמיוחד המגזר שאני מייצג המסעדות והברים. בהקשר הזה, אתם דיברתם פה על פיצוי תעשיית התיירות, ואני רוצה לספר לכם על הבלוף הגדול של ממשלת ישראל שנקרא פיצוי תעשיית התיירות.

<עיסאווי פריג':>
אתם אומרים דברים מאוד מסוכנים, דברים מאוד מפתיעים.

<קריאות:>
- - -

<שי ברמן שיברנו:>
אני אומר את האמת, אדוני, אני אומר את האמת.

<מיכל בירן:>
הפרוטוקול לא שומע את הנימה הצינית שלכם.

<פנינה תמנו-שטה:>
האופוזיציה מודאגים כי אתה לוקח להם את הסיסמאות שלהם.

<שי ברמן שיברנו:>
אדוני היושב ראש, בשבועיים האחרונים נסגרו בתל אביב רק, ואני מבין, ויש לך אמפתיה לכל המצוקה של כולם, בטח של תושבי הדרום ועסקים בדרום. בתל אביב רק נסגרו 10 מסעדות ובתי קפה. מעל 500 עובדים פוטרו בשבועיים האחרונים, אף אחד לא מדבר על זה, אף אחד לא יודע מזה, אפשר היום לקרוא כתבה ב"דה-מארקר".

<פנינה תמנו-שטה:>
בתל אביב נסגרו בגלל "צוק איתן"?

<שי ברמן שיברנו:>
כשמסעדה יורד המחזור שלה ב-70% במהלך חודשים יולי-אוגוסט, העסק הזה אין לו סיכוי לשרוד, הוא יכול להיות עסק נהדר, אבל אין לו יכולת לשרוד, זו המציאות. עכשיו כשמדברים על פיצוי תעשיית התיירות, אני קראתי את החלטת הממשלה מלפני מספר ימים. בהחלטה רשום, בהצעת המחליטים של משרד האוצר, ושל משרד התיירות, כתוב שעוד צריך לפצות את תעשיית התיירות מכיוון שהיא מעסיקה 200 אלף עובדים, והיא מכניסה למדינה כ-40 מיליארד שקל בשנה ממסים. רק מה הם לא אומרים? הם לא אומרים שמתוך ה-40 מיליארד, 15 מיליארד שקל מתוך זה הכנסות ממסעדות. הם לא אומרים שמ-200 אלף עובדים, 150 אלף מהם עובדים במסעדות, ואת מי הם מפצים? הם מפצים רק מגזרים, הם מקצצים רק את המגזרים הגדולים. ואם המדינה מחליטה שהיא רוצה לשפץ לדוד פטאל את המלונות, לי אין בעיה עם זה, אבל תפצו קודם כל גם את העסקים הקטנים שכורעים תחת העומס. אנחנו ביקשנו דבר אחד פשוט, ביקשנו הלוואות בערבות מדינה, לא הסכימו לתת לנו. הלוואות בערבות מדינה לצלוח את הימים הקשים הללו ולא לפטר עובדים, לא הסכימו לתת לנו.

<עיסאווי פריג':>
הייתם במבצעים הקודמים?

<שי ברמן שיברנו:>
לא היינו, אז מה? זה אומר שגם עכשיו אנחנו לא צריכים להיות? אם תעשיית התיירות זה 200 אלף עובדים, 150 אלף מתוכם עובדים במסעדות, אז את מי אתם מפצים? מפצים חברות בורסאיות.

<פנינה תמנו-שטה:>
אבל מפצים מסעדות בדרום.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, תן להם להתבטא, אנחנו באנו במיוחד לשמוע אותם.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, מה אתה מתכוון לעשות עם מה שהוא אמר? 150 אלף עובדים מתוך 200 אלף?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, רזי יהל התנועה הקיבוצית.

<רזי יהל:>
אדוני היושב ראש, חבריי כנסת נכבדים, צביקה כהן, הסמנכ"ל למשרד החקלאות התבטא בעדינות כיאה לעובד פקיד ממשלה, עובד משרד החקלאות. לא ייתכן שרשות המסים תיקח על עצמה, אני כבר לא מדבר על איזושהי התנשאות ויהירות, אבל אחריות כל כך כבדה לנהל את העניין החקלאי בקרקעות האלה, הפודרה מה שאומרים בעוטף עזה, מכרם שלום ועד כרמיה זיקים, תקראו לזה איך שתקראו – זה לא ייתכן.

<עיסאווי פריג':>
תסביר יותר.

<רזי יהל:>
הם אמנם לוקחים מומחה, והמומחה הוא איש יקר, אריה אגסי, אבל הוא לא משרד החקלאות. הבקיאות שלו, ההיכרות שלו עם השטח זה לא כמו אנשי משרד החקלאות במחוז נגב, ועל כך אני פונה אל ועדת הכספים לדרוש נציגות של משרד החקלאות ולא אחרים בצוות הזה שמטפל בהשמשת הקרקעות, או החזרת הקרקעות לקדמותן.

יתרה מזו, שלא תבינו לא נכון, החקלאים מנועים מלעבד קרקעות שהיו צריכים לעבד אותן כבר לפני שבוע שבועיים, לדשן, לעבד, ולהיות מוכנים לזריעה, הם לא יכולים לעשות את זה כי יש פקיד אחד שהוא בר סמכא ובעל ידע ברשות המסים, במס רכוש, שהוא עובר את כל הארץ, גם בפיצויי בצורת, דרך אגב, ועליו מוטלת המשימה להכיר ולדעת ולקבל החלטות בזמן אמיתי - העניין הזה לא ייתכן גם כן. עוד יותר, לגבי נציגות, בוועדה, בצוות הזה שלקח על עצמו אחריות, רשות המסים, ביחד עם משרד הביטחון, זה מצוין, ביחד עם מרכז המועצות האזוריות, אדרבא, אין נציג אחד להתיישבות. עזבו קיבוצים, עזבו מושבים, המועצות האזוריות, לפחות שיהיה נציג, אני פונה לוועדת הכספים, לפחות שיהיה נציג אחד באותו צוות מטעם המועצות האזוריות, תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שולמית, סגנית ראש העיר קריית גת, בבקשה.

<שולמית סהלו:>
שלום לכולם, אני ברקע של הדברים. בשאלה אם חיוני לנהל את הדיון הזה, אני חושבת שהוא מבורך וחיוני מאוד. דיברו פה על החקלאות ועל הפיצויים האישיים של האזרחים, בסוף מי שאמון על התושבים ועל העורף זה בעיקר הרשויות המקומיות.

עיריית קריית גת השקיעה ב-10 מיליון מבלי לחסוך – 50 אלף תושבים יש לציין, מבלי לחסוך בהוצאה כזו או אחרת, מתוך סך הכול ההשקעה הזו אנחנו קיבלנו כ-10%, הכירו לנו ב-10% מההוצאה, כאשר כל ה-90% אין לנו גם מאיפה, אנחנו עיר של סוציו בסולם 4. נדרשנו לקבל החלטה ברמה של הטיפול בגלל חוסר מבנים או מקלטים שמישים או אולמות שהם מוגנים.

<פנינה תמנו-שטה:>
מה קורה עם העסקים בעיר שלכם?

<שולמית סהלו:>
עסקים כלל העסקים בדרום, הייתה פגיעה - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
אתם רואים טיפול בבקשות שהוגש, דווקא זה הייתי רוצה לשמוע, כי מי שיודע וער דווקא לטיפול בבעיות של העסקים, אני חושבת שזה הרשויות עצמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עובדה שהחקלאים מרגישים פגועים והם הגיעו כולם.

<שולמית סהלו:>
ביחס שלנו מול העסקים אנחנו נדרשים בעיקר בהקלות ובבקשות לארנונה – אגרות, היטלים, תשלומים שהם נדרשים לשלם, זה בעיקר. אבל היחס לדעת אם העסקים נפגעו, אין לנו כלי מידה כי זה לא מול הרשויות המקומיות. הייתי רוצה לשים את הנקודה לגבי מקלטים, מגוניות, אולמות ספורט, כדי להפעיל ילדים, כדי להחליט אם הורים צריכים לחזור לעבודה, את מי אנחנו בוחנים? אנשי ביטחון כדי שהם יוכלו להעסיק את הילדים שלהם, אנשי תעשייה? אני חושבת שכל נושא מגוניות, מקלטים, היה תקציב חד-פעמי שיאפשר לנו בעצם לנהל שיגרה, אני מקווה שזה גם לא יחזור על עצמו.

דבר נוסף שאנחנו היינו רוצים שתתייחסו אליו, יש תכנית תמ"א 38 שמתייחסת בעיקר לרעידות אדמה וממ"ד לבניינים שנבנו לפני שנות השמונים.

<פנינה תמנו-שטה:>
בגלל שזה משרד הפנים, נשמח לקבל את זה.

<שולמית סהלו:>
נושא של ממ"דים בבנייה הוא משנות ה-90 ומעלה, אז יש פער עם יזמים בתמ"א 38, רוצים לפתח את הנושא של בנייה, אז יש לנו פער של 10 שנים שאנחנו מפספסים. נושא של יום לימודים ארוך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנושאים האלה יצטרכו לידון בלי קשר לזה, יידונו בוועדת הפנים, אנחנו בטוח שדנים בנושא שקיבלת קודם וכו'. אנחנו מנסים כרגע לדון לגבי הנושא של המבצע והפיצויים והמקדמות. לכן הנושאים שאת מעלה שם הם חשובים מאוד, אבל הם רלבנטיים, זה חלק מוועדת הפנים, או דברים מהסוג הזה.

<שולמית סהלו:>
אני אתמקד בנקודה אחת, בהוצאה שנדרשה מאתנו במשך כל התקופה, בפער הזה של מה שקיבלנו לעומת מה שאנחנו הוצאנו שזה חשוב מאוד.

<מיכל בירן:>
מה הפער במספרים?

<פנינה תמנו-שטה:>
50 מיליון הם קיבלו 10%.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
10 מתוך 50 כך היא אומרת.

<שולמית סהלו:>
זה פער מאוד משמעותי לעיר כמו קריית גת.

<פנינה תמנו-שטה:>
יש להדגיש שאת ה-10% אתם קיבלתם ממשרד האוצר, שזה גם לא היה קורה באמצעים אחרים.

<שולמית סהלו:>
ההוצאה שלנו באחוזים לראש היא זהה להוצאה של עיר גדולה אשדוד אשקלון.

<שולמית סהלו:>
היית בקדנציה שנייה שלך, חשוב להדגיש, שזה גם פעם ראשונה שנותנים יחסית בזמן כל כך קצר את ההחזר גם של ה-10%.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק נוסיף, שכאן יש ייצוג חזק מאוד של המרכז לשלטון מקומי שעובד בנושא הזה. היה כאן נציג שלו, אבל יש טיפול אינטנסיבי של משרד הפנים והאוצר בנושא שלכם, לכם יש נציגות חזקה.

<משה גפני:>
אם את משבחת את משרד האוצר בעניין הזה, אז תיקחי לעצמך גם את הביקורת.

<פנינה תמנו-שטה:>
אני מקבלת את דבריך, עוד מעט נגיע לביקורת ששמענו - - -

<עדיאל שלינגר:>
אני מראשון לציון, אמנם זה קצת שונה מכל מה שאתם מדברים פה, אבל אנחנו גם תחום של תיירות, זה חוף ראשון לציון שהוא נפגע לא פחות מאשר כל עסקים אחרים. אני בעלים של שתי ברים בראשון לציון, אחד באזור התעשייה, אחד בחוף הים. חוף הים בראשון לציון נפגע טוטלית מהמלחמה הזאת שהיה החודש של "צוק איתן". היו כתבות מאוד חזקות לא להתקרב לחוף ראשון. נוצר באז מאוד גדול שאסור להתקרב לחוף ראשון בגלל שאין שם יירוט של טילים. פקחים פינו לנו את העסקים שלנו והעפנו את העובדים הביתה, ונשארנו בלי שום עבודה במשך כל החודש הזה. ירידה של 90% בהכנסה הכספית כל החודש הזה. היינו על סף קריסה כל העסקים. אני חושב שהתחום של חוף הים בראשון לציון צריך להיכנס כתחום תיירותי, וכמקום כמו ב-40 קילומטר מאשר הגבול של עזה - זה משהו שנפגענו אנושות מהדבר הזה.

<סתיו שפיר:>
אתה יכול לציין מספרים בבקשה.

<עדיאל שלינגר:>
ירידה של 90%.

<אלכס מילר:>
צריך - - - לכל טיילת בארץ.

<עדיאל שלינגר:>
לא, לא כל טיילת. ראשון לציון במיוחד.

<מיכל בירן:>
זה לא תחרות - - -

<אלכס מילר:>
אני איתך, אבל אי אפשר לבוא ולהגדיר את הטיילת של ראשון לציון - - -

<עדיאל שלינגר:>
אם היה באז מאוד גדול - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
חבל שאנחנו לא מתמקדים כרגע בדרום. נכון נפגעתם, אבל עם כל הכבוד הפיצוי - - -

<עדיאל שלינגר:>
אני לא מבקש מאה אחוז פיצוי, חס וחלילה.

<מיכל בירן:>
במה זה שונה - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
- - - ולי קשה לשמוע על 10 מסעדות שנסגרו בתל אביב.

<עדיאל שלינגר:>
אני לא אומר לבקש מאה אחוז פיצוי או 60%,70%. 20% פיצוי רק בשביל לעבור את ההלוואות הגדולות שנכנסנו אליהן בגלל המצב הזה, ולהכיר את חוף ראשון לציון, ויש לי עוד בארים בעיר, באזור תעשייה ובעיר עצמה, ואני לא באתי ואמרתי שהם צריכים להיפגע כי האנשים מסביבי גם נפגעו, אבל חוף ראשון לציון נפגע אנושות מהדבר הזה וזה מקום תיירותי.

<פנינה תמנו-שטה:>
גם חוף אשקלון צריך לדאוג שהם יקבלו את הפיצוי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לבקש שני דברים. לגבי הנושא של תיירות שזה כולל גם את מורי הדרך, את הברים וכל זה. אנחנו הקמנו ועדה שאמורה לטפל בראשותו של מנכ"ל משרד התיירות וגם שניים מחברינו, הם גיבשו והגיעו להסכמות, אז אני מציע שלא ניכנס לזה, אלא נעביר אם יש תלונות ושמעו אותן, אלעזר נמצא בוועדה הזאת וחבר הכנסת רוברט אילטוב, אז אולי אלכס יחליף אותו, אני לא יודע, בכל אופן להעביר את זה אליהם שהם יישבו במסגרת הוועדה, כי בשביל זה הקמנו את הוועדה, לא נוכל לדון על כל מקום ומקום.

<משה גפני:>
לא הבנתי, שני החברים שם הם רק מהקואליציה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי שקבעו פה. מי שכאן ביקש אז היה. ואם מיכל רוצה, אז בשמחה.

<משה גפני:>
אז צריך לתת למיכל.

<סתיו שפיר:>
גם אני אשמח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע להגיד לך, לא עקבתי, אבל הוועדה הזאת - - -

<משה גפני:>
לא, יכול להיות שיש שינוי בקואליציה אז אנחנו רוצים לדעת.

<סתיו שפיר:>
מעולם לא דובר פה, לא נערכה הצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי.

<משה גפני:>
כל עוד שזה הקואליציה, אני חושב שצריך להכניס את מיכל גם כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אמרתי, מיכל ביקשה ראשונה.

<פנינה תמנו-שטה:>
אני בעד ועדה משותפת עם ועדת הפנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, בנושא של החקלאות, אני הבנתי שלמעשה רוב הדוברים ורוב התלונות היו בהקשר הזה. דוד אם יש לך תשובות אז זה טוב. אנחנו גם הקמנו ועדה בנושא הזה שבה חברים זבולון ואיציק וקנין, ועדה יחד עם האנשים האלה שיטפלו.

<פנינה תמנו-שטה:>
ניסן, אפשר להרחיב אותה עם ועדת הפנים? זה יכול לייעל את העניינים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ועדת הפנים תטפל בזה בלי קשר. אני אומר אחרי שנשמע את הדברים של דוד, תחדשו את הפעילות שלכם, שמעתם את הדברים, כי הרי לא נוכל להתחיל לדון על כל דבר, בשביל זה הקמנו את הצוותים האלו. לישיבה הבאה שתהיה, או אם לפני כן, תנו לנו את הדיווחים איפה זה נמצא.

<משה גפני:>
מה הצוותים עשו עד עכשיו? מהמלחמה הרי עבר הרבה זמן. מה הוועדה עשתה? תיירות, מה היא עשתה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע, הם הגישו כבר מסקנות, הגיעו לסיכומים. הממשלה אישרה לתיירות 500 מיליון שקל.

<סתיו שפיר:>
אבל איפה המסמכים, למה אנחנו לא רואים אותם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני כרגע לא דן על זה, אני רק אומר שיש.

<סתיו שפיר:>
מה זה לא יודע?

<פנינה תמנו-שטה:>
אדוני היושב ראש, אמרנו שאחרי הסבב, אנחנו ניתן למס רכוש לגבי הקונפליקטים עם משרד החקלאות, מזכירה לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר שוב, לגבי החקלאות אחרי שנשמע את דוד, אני מניח שיישארו עדיין הדברים, אני שוב מבקש מהצוות שיחדש את הפעילות שלו כדי להתקדם.

<סתיו שפיר:>
אפשר להבין למה חברי הוועדה לא מקבלים את המסמכים האלה?

<משה גפני:>
יש מישהו מהצוותים שיכול לתת תשובה, לא מה הממשלה החליטה, הממשלה החליטה בסדר, הממשלה החליטה הרבה החלטות שלא בוצעו.

<סתיו שפיר:>
אני מברכת על קיומו של הדיון הזה עכשיו ולא עד דצמבר, ולא עד סיום הגשת התביעות, אין בזה שום הגיון. בקרן הפיצויים מונחים 5.5 מיליארד שקלים. הסכומים שדיברנו עליהם עכשיו היו של 150 מיליון בערך לפי הדברים שאמרת, 214 מיליון בסך הכול מקדמות פלוס תשלומים. אמרת שחלק מהמקדמות זה כבר התשלומים, אז הכול ביחד 214 מיליון. אנחנו במהלך הדיונים הקודמים קיבלנו הרבה מאוד פניות מעסקים שלא נמצאים בתוך המתווה, לא כלולים במתווה, ושמענו את חלקם עכשיו. אם יש לנו סכום גבוה של כסף, ואני לא אומרת שצריך להשתמש בכולו, בוודאי, אנחנו זקוקים לקרן הזו. אבל יש סכום כל כך גבוה של כסף שיושב בקופה ומיועד לצרכים האלה. הרי בסופו של דבר הנזק הכלכלי שייגרם בתוך כמה שנים מקריסה של עסקים, יהיה נזק שקשה מאוד לאמוד אותו, אבל בפיטורי עובדים, באבטלה, יכול להיות הרבה יותר גרוע מהשקעה שאנחנו נדרשים להשקיע היום. לכן אם יש לנו סכום כזה גבוה של כסף ולעומתו מעט פיצוי שעבר, ואת זה צריך לבחון בחודשים הקרובים, יכול להיות ששווה להגדיל את המתווה אל מעבר ל-40 קילומטר כפי שאנחנו ביקשנו בוועדה עוד בזמן המלחמה, מאחר והפגיעה של הרקטות הייתה הרבה יותר רחוקה הפעם הזו משהיה בפעמים הקודמות ויש לשקול זאת.

על כן, הוועדה כן צריכה להתכנס ולדון בזה גם בין לבין, ותוך כדי התהליך, אין סיבה להמתין עם הסיפור הזה, כי בזמן שאנחנו ממתינים העסקים קורסים.

<משה גפני:>
הוא אומר שב"עמוד ענן" העבירו יותר בפרק הזמן הזה, משרד האוצר. 80% העבירו, אז היה שר האוצר שטייניץ.

<פנינה תמנו-שטה:>
לא, זה מה שהוא אמר.

<משה גפני:>
אלה עובדות.

<פנינה תמנו-שטה:>
אני את העובדות לא גוזרת ממה שאתה אומר, את העובדות אני גוזרת מהפקידים.

<משה גפני:>
את יודעת כמה פעמים ישבה הוועדה אחרי "עמוד ענן" כאן? עשתה להם את המוות שישלמו מיד, אנשים מחכים, אנשים התמוטטו, שלא תהיה לכם טעות.

<זבולון כלפה:>
סיכמנו שאנחנו בודקים אפשרות - - -

אני רוצה לתאר לכם מה המשמעות כשאומרים לגבי נזקים ישירים ואיך העסק עובד. חשוב לציין שכל תקופת המלחמה עצמה כשהיה ירי אנשי רשות המסים עבדו באמת בצורה יוצאת מן הכלל, הגיעו לכל נקודה, טיפלו באנשים בצורה מידית. מהרגע שהסתיימה המלחמה, הייתה ירידת מתח בפועל בשטח. המציאות היא שלמס רכוש ישנו בעצם בתחום החקלאי ישנו אדם אחד שהוא עוסק בזה בשוטף, ולצורך העניין צורכים שירותים של אנשים, פרי-לנסרים חיצוניים. אותם פרי-לנסרים בחלק מהמקרים, אני מדגיש, שהוא לא קטן, חשוב לי להדגיש את העניין, אני מקבל תגובות על יחס מאוד משפיל בצורה שהיא ממש, אפילו הייתי אומר, לטעמי לא אנושית, לא מוסרית ולא נכונה בכלל להתנהל בצורה הזו. הובטח לי על ידי אנשים בכירים ממשרד האוצר שהדבר הזה השתנה, שהוא לא יבוא לבד לשטח, אלא יבוא עם אנשים אחרים.

בפועל כנראה זה לא עובד, במבחן התוצאה לא מעט פעמים את אותו שמאי, ספציפי אני יודע על מקרה אחד לפחות, ביקשו שלא יגיע לשטח יותר. אז יכול להיות שזה משרת אינטרסים של אנשים כאלו ואחרים, אבל ודאי לא פותר את הבעיה. בנושא הזה שמדברים פה על נזק ישיר בחקלאות, אני אתן דוגמה כדי שנבין איפה הוויכוח הגדול. אם חממה נפגעה בנזק ישיר, אז יש לנו נזק ישיר למבנה פעם אחת, יש לנו נזק ישיר לצמחים, ויש לנו נזק עקיף לתוצרת ולשיווק לאחר מכן, אז על המבנה משלמים מידית כי זה יחסית הכסף הקטן. על השתילים אומרים רגע, נכון, זה נזק ישיר, אבל רגע, מה יהיה ביחס לנזק העקיף, בטח יהיה כך או אחרת.

שורה תחתונה, אני אומר לכם, יש לא מעט מקרים של אנשים מהיום ומאתמול. אני מקפיד להסתובב בשטח, אני לא מדבר מתוך תקשורת, אלא מדבר מתוך המציאות שאני רואה בעיניים. אנשים היום הלכו לבנקים לקחת הלוואות כי אם כל הכבוד, הכסף לא מגיע, הם צריכים לכלכל את הצעדים שלהם. ישנו מקרה קיצון שכולם, אליבא גם אנשי מס רכוש ורשות המסים, כולם מבינים שהמקרה הזה של אותו חקלאי זה מקרה קיצון. היחס אליו, אם זה המקרה הקיצון, וכך מטפלים, אז אני אומר לכם, אנחנו נמצאים בבעיה קשה מאוד. כי אם הבן אדם כבר הוא חנוק לגמרי, ושם מדובר בהיקף לא קטן של קרוב ל-1,000 דונם, הוא לבדו בנזק מצטבר של למעלה מ-10, 12 מיליון שקל ואחרי תחינות ומענות הוא מקבל מקדמות עכשיו בהיקף של סדר גודל של קרוב ל-10% בלבד אז יש לנו פה בעיה.

נקודה נוספת זה הסיפור הזה של הפיצוי ביחס לעמוד ענן. לא יעלה על הדעת שהנוסחה תאמר מספר הימים כפול 80% של עמוד ענן, במקרה של החקלאות זה אפילו 50%. ככל שהתמשכות הימים, ממילא זה פוגע באחוזים. זה חייב להיות בצורה כזו שצריך להיות פה, ממילא בתקנות עצמן יש המון סמכות למנהל – רשאי המנהל, מוזכר שם עשרות פעמים, אז יהיה רשאי המנהל גם כן להגדיל טיפה את הראש, וליצור פה מציאות שתיתן פה פתרון אמתי.

נקודה אחרונה לפני ההצעה הפרקטית, הנושא הזה של שיקום קרקע ששמענו, הנזק של הדבר הזה הוא נזק אדיר, שיקום קרקע זה תהליך ארוך, הוא תוצאה של שטחי הכינוס של צה"ל במקומות השונים, כלים כבדים שנסעו שם, המלחמה התמשכה על פרק זמן ארוך מאוד, היו שם לא מעט מחפורות. להחזיר את הקרקע לפעילות חקלאית בתקופה הזאת זה קריטי בגלל הגשמים שממשמשים ובאים. מהרגע שיתחיל הגשם הנזק יהיה גדול יותר שבעתיים ממילא, אז ההתמהמהות הזאת, וההדרה של אנשי משרד החקלאות מהוועדה, במקום לעבוד בשיתוף פעולה, ולא לקחת פה מעקפים וגורמים פרטיים, יש משרדי ממשלה, יש מדינה, יש משרד החקלאות שאמון על שימור הקרקע, על הטיפול בקרקע, לעבוד עם האנשים שלהם. אז התחילו, ואחרי כמה זמן כאשר ראו שהפערים הם גדולים בצורה, כנראה מאוד משמעותית, אז במקום לשבת ולסגור את הדברים ביניהם, אז גרמו לכך שבעצם אין כלום.

<יעקב ליצמן:>
למה משרד החקלאות לא לוקח יועץ חיצוני?

<זבולון כלפה:>
אני מבקש כזה דבר, שאם אפשר שבמנדט של אותו צוות שמטפל בסוגיה של החקלאות, בוא נתחום את העסק הזה בלוחות זמנים, נקבע מפה ואילך מספר דיונים כבר מידית, כדי שבאמת העסק הזה ייכנס פה למסגרת של זמן, ולא נחזור למציאות שהיה לנו ב"עמוד ענן" במציאות שהיתה בעופרת יצוקה, כי באמת היה פה רצון טוב.

<פנינה תמנו-שטה:>
מהדברים שלך ניתן להבין שאין בעיות בתחומים האחרים?

<גילה גמליאל:>
מה אתה צריך מאיתנו, כי מבחינתנו כשאנחנו הסמכנו אתכם כחברי הוועדה מטעמנו, מה אתה מרגיש שחסר לך בעצם, אתה יכול לתחום לך זמנים לבד, למה אנחנו צריכים ועדה בעצם?

<זבולון כלפה:>
במנדט הקודם שהיה, הדיבור היה לגבי הנושא של הסכמה לגבי התקנות, אף אחד לא דיבר לגבי הפיקוח והבקרה, זה דבר חדש שאנחנו מייצרים היום. אני רוצה היום שהנושא הזה של הפיקוח והבקרה והמעקב יחזור לסמכות של הועדה הזו בצורה מסודרת, ננהל את הדוח שיח עם החקלאים, עם רשות המסים, עם כל הארגונים למיניהם.

<גילה גמליאל:>
יכול להיות שזה פתרון טוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הועדה כולה זה גדול וכבד.

<זבולון כלפה:>
לא, לצוות המצומצם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור, אנחנו נעמוד בקשר.

<גילה גמליאל:>
בוא תקבל את ההחלטה הזו שנתקדם. הוא טוען שלא הייתה לו את הסמכות הזאת, הוא רוצה שנסמיך שוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לו את הסמכות.

<גילה גמליאל:>
אז הנה, קיבלת.

<מיכל בירן:>
ניסן, אני מודה על הכינוס של הדיון הזה בפגרה, ואני לא מבינה את ההתמרמרות פה של איציק. כשבאים לדבר בסוף הדבר היחיד שאפשר לעשות זה נתיחה לאחר המוות לעשות רטרוספקטיבה. תוך כדי אפשר לשנות את המסלול ולנסות לתקן ולשפר.

אני אמרתי ואני ממשיכה להגיד את זה, טווח הטילים הוא טווח הפיצויים, גם לא נעים להגיד את זה, מי שקבע את הטווח הוא החמאס ולא ממשלת ישראל. במקום שבו נפלו טילים, במקום שבו נגרמו נזקים, שם צריך לתת גב לאנשים זה הפרמטר, ולא איזה קו דמיוני שמישהו צייר איפשהו. כבר יש תקדימים כי בעופרת יצוקה הקו היה 80 קילומטר ואף להחליק את זה אחרת.

<פנינה תמנו-שטה:>
אין דמיון יש מציאות. אני מבינה שאת מפנה את הדברים שלך אליי.

<מיכל בירן:>
פנינה, אני מבקשת שתתני לי לסיים את דבריי.

<פנינה תמנו-שטה:>
יש פער בין ראשון לציון לאשקלון עם כל הכבוד, לא פופולרי לומר את זה אבל יש פער.

<מיכל בירן:>

אני שמחה שאת אומרת את מה שכל כך קשה להגיד.

<פנינה תמנו-שטה:>
לא, אני לא מבינה, היא מותחת עליי ביקורת שאני יש לי יותר הזדהות עם אשקלון ולא עם תל אביב - מה לעשות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנינה, עוד מעט יהיה לך את הזכות לדבר.

<מיכל בירן:>
ההיגיון אומר מעגלים מתרחבים – מי שנפגע הכי הרבה, מי שהכי קרוב לגבול, יש גם הבדל בין אלה שממש נמצאים בקו הגדר, מלוא הפיצוי ורוב הפיצוי, וזה שזה יותר קל צריך להיות אליהם, אבל זה לא בינארי, זה לא אפס או אחד. אני לא חושבת שמפעל בתל אביב שאולי היתה לו ירידה קטנה לא מורגשת צריך לפצות אותו. אבל אם יש בית עסק שהקיץ מחזיק אותו בשביל כל השנה, שהתפוסה שלו ירדה ב-90% - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
למה תל אביב, למה לא פתח תקווה?

<מיכל בירן:>
פנינה, תני לי לסיים.

ולא אמרתי לא פתח תקווה. אני חושבת שבמעגלים היותר רחבים אנשים צריכים להתאמץ יותר, להוכיח שהנזק שנגרם להם הוא באמת בגלל "צוק איתן", ושהוא לא הושלם בחודשים שלאחר מכן. אבל מי שמוכיח שנגרם לו נזק משמעותי שיכול לגרום לפשיטת רגל שלו ולפיטורי עובדים, אני כן חושבת שיש מקום. אני מבינה את החשש מפריצת הקונספט של קו גיאוגרפי. יש כאן פתרון אלגנטי. ממילא הפתרון של תעשיית התיירות הוא לא גיאוגרפי. באותם 500 מיליון שקלים במקום שתהיה רק למלונות הגדולים, אפשר לפצות גם חלק מהמסעדות, שוב, בהסכמה, לא לכולם, רק מי שיוכיח נזק. אפשר לתת גם את ההנחה בארנונה, אפשר לעזור להם בהלוואות מהקרן לעסקים קטנים, זה דברים אפשריים, הם לא מוגזמים לתת להם לעבור את המשבר הזה. האתוס שאני גדלתי עליו - לא משאירים פצועים בשטח, כמובן בחיי אדם, אבל גם ביכולת להתפרנס.

אחרון חביב, דוד, זה מופנה אליך. אני שלחתי ב-30 ליולי מכתב לרשות המסים ששואל מה קורה עם פיצויי "עמוד ענן" של בארי שממתינים כבר כל כך הרבה זמן, אפילו תשובה על המכתב עוד לא קיבלתי, שלא נדבר על זה שהבעיה עוד לא נפתרה. חוץ מכל מה שאנחנו מדברים, ויש פה כל כך הרבה רצון טוב לנסות ולשפר את המתווה, בסוף אם זה לא קורה בשטח, ואם אתם ממסמסים את האנשים – אלי, שאלה מאוד פשוטה, אתה אומר המסמכים הוגשו במלואם, האם אתם מוסיפים מסמכים תוך כדי התהליך, או שבן אדם כשהוא מגיש תביעה הוא יודע מה הוא צריך להגיש.

<אלי אהרון:>

התשובה חיובית.

<מיכל בירן:>
אם אתם יכולים להוסיף כל הזמן, אז אין לזה סוף.

<גילה גמליאל:>
רק שאלה טכנית לרשות המסים. בזמנו כאשר דיברנו על זה בפגישה הראשונה, משה אשר אמר שהפעם אתם תסייעו לעסקים בזה שאתם תדאגו בעצם לאותם יועצים שייעצו לאנשים וידאגו שהכול יוגש בפניהם, והם לא הצטרכו לשלם ליועצים, ולא הצטרכו להתמודד עם שאלות, איפה זה עמד, זה פעל נכון, זה פעל טוב, איך זה קיבל את הביטוי בפועל?

<אלכס מילר:>
תודה אדוני היושב ראש. העלו כמה נקודות הנציגים של גופים שונים וארגונים. ראשית, אדוני היושב ראש, אני חושב שהוועדה חייבת לדרוש את הארכת הזמן של ההגבלה שקיימת היום עד 10 בדצמבר, וכן כל הסוגיות של 15 לחודש של הגשת הדיווח על מע"מ, והחגים גרמו לכך שזה לא באמת אותם ארבעה חודשים שהתכוונתם אליהם.

רבותיי, אם זה שינוי חקיקה, עוד מעט משרד האוצר מגיש את חוק ההסדרים, תכניס את זה לשם, אני אפצל תוך שבוע אנחנו יכולים לשנות את זה עד ה-1 בפברואר, וזה לדעתי גם יכול לסייע, זה דבר ראשון. דבר שני, בעניין יועץ חיצוני של כל הסוגיה שמשרד החקלאות דיבר עליה – תשמעו, רבותיי, אני לא הבנתי עד עכשיו את הרציונל של הדבר הזה. אני אשמח אם תבהירו בצורה מאוד מפורשת איך אנחנו הגענו למצב שהמשרד שבעצם כל כולו מתעסק בנושא הזה, הופך פתאום להיות לא רלבנטי ולוקחים בן אדם מבחוץ. אני מבין שבמשרד האוצר זה נהוג עכשיו בזמן האחרון לקחת יועצים חיצוניים, זה חשוב ואולי מקדם, אבל פה אנחנו מדברים על נושאים מאוד מקצועיים, שלדעתי לפחות לשלב, איזשהו נציג שעובד במקביל יחד עם הנציג שהבאתם אותו, כי בסופו של דבר, רבותיי, אנחנו נמצא את עצמנו אם לא כאן, אז בוועדת ביקורת המדינה, מוועדת ביקורת המדינה, נגיע למבקר המדינה, אז הדברים האלו אחר כך יציפו, יגידו, הנה, בבקשה הם יכולים לעשות אחרת - למה להגיע לכאן? אם משרד החקלאות בעצמו בא ואומר, אם אנחנו היינו עושים את זה, זה היה נראה אחרת. צריך אולי לעשות סטופ קטן, אולי להוסיף נציג של משרד החקלאות, ולעשות את זה בצורה הרבה יותר מקצועית. רבותיי, הם עוסקים בזה יום יום, כמו שאתם עוסקים בסוגיות של מס רכוש, אני הייתי רוצה שמשרד האוצר היה מחליט לעצמו לקחת יועץ חיצוני לנושאים של המסים, ולהוציא את רשות המסים מכל הסוגיה הזאת החוצה, מה אתם הייתם אומרים על זה?

עוד דבר, אדוני היושב ראש, אני חושב שאדוני חייב לבצע. אני אומנם למדתי, אבל קשה לי מאוד מהמילים לחבר כאן את המספרים שניתנו. אפשר לשלוח כאן בצורה מסודרת את כל הגרפים של הפרופורציה לבין התביעה, בנוסף יחד עם המקדמה, למול כמה שהייתה תביעה, כמה בן אדם קיבל, אנחנו נראה החזר מול התביעה שקיימת לכמה שחוזר לאותו התובע.


סוגיה נוספת שעלתה, זה עניין של הביורוקרטיה של אותם טפסים שצריך למלא. אדוני היושב ראש, אם אנחנו יודעים לבוא ולעשות את הביקורת של הסוגיה הזאת, ולבדוק אם אכן קיימת ביורוקרטיה עד כדי כך שאנחנו מגיעים בסך הכול לתביעה אחת בסוגיה של החקלאות כפי שנאמר, אז יכול להיות שבאמת יש בעיה וצריך לבדוק אותה. יכול להיות שיש אובר ביורוקרטיה שצריך לצמצם אותה דווקא כשאנחנו מדברים בנושאים האלו.

הדבר האחרון – הסוגיה של מקומות בילוי. אני מסכים לחלוטין שאכן הייתה פגיעה, ראינו את זה בפועל. ברגע שירד התיירות, אנחנו ראינו פגיעה במקומות של התיירים. אנחנו ראינו פגיעה באותם מקומות בילוי, לא רק בראשון לציון ובתל אביב, בכל אותם מקומות איפה שיש חופים, במקום שיש תנועה של צעירים שחששו לצאת ולבלות, וצריך לבוא ולתת לזה מענה ולא לדחות לאחור, אנחנו נמצא את עצמנו שגם הענף הזה יכול לקרוס כפי שראינו במקומות אחרים וחבל שבזמן אמת לא נתנו לזה מענה. תודה רבה.

<חמד עמאר:>
אדוני היושב ראש, תודה על הדיון, מה ששמעתי מנציג רשות המסים, והעלתה את זה לפניי, חברת הכנסת פנינה, דיון כזה חשוב מעקב של ועדת הכספים, שאני חושב שהיא ועדה חשובה מאוד בכנסת. אני חושב שרשות המסים הייתה צריכה לבוא מוכנה יותר, מוכנה יותר עם כל הנתונים שאנחנו ביקשנו. לא יכולה ועדה לבקש נתון ואין לך.

כשאתה מדבר ששילמו כבר 53% מאלה שהגישו תביעות, ואנחנו שואלים אותך כמה הם הגישו תביעה יחסית לכסף שקיבלו שזה 15 מיליון שקל, אני חושב נתון כזה משנה את כל הדיון כאן, ואתה לא מצליח לתת לנו את הדיון. כשאנחנו שואלים אותך כמה חקלאים קיבלו מקדמה, ולמה רק חקלאי אחד קיבל, אתה אומר אין לי את הנתון הזה. זה היה צריך להיות מתחילת הדיון כאשר שאלנו אותך. אם יש לך עכשיו תבורך. לכן אני חושב, אדוני היושב ראש, דיון כזה צריך לדרוש, לא לבקש, שנציג האוצר יבוא מוכן עם כל הנתונים, עם כל הדברים שאנחנו צריכים לקבל כאן כוועדה, כי זה אחד הדברים החשובים כאן כוועדה.

הנושא השני נושא התיירות, והעלנו את זה כאן. שמעתי את הנציג של המסעדות. אני לא יודע למה זה קורה? כי לא שמענו את הנציג של משרד התיירות או נציג של הממשלה שאמרו שהחריגו - - -

<מיכל בירן:>
כי הם לא מיליארדרים.

<חמד עמאר:>
לא ידענו למה. האם אנחנו נשמע כי הוקמה ועדה, לא ועדת צוות, אמרנו שנתנו מסקנות, לא שמענו את המסקנות של אותו צוות, כשנשמע אז אנחנו נדע למה החריגו את הנושא של המסעדות ומקומות הבילוי.

הנקודה השלישית והיא החקלאות. אני לא מבין, כשאני שומע את נציג משרד החקלאות כאן אומר יש לי הרבה מומחי קרקע, אני צריך להביא מומחה חיצוני. אני צריך גם כאן לקבל תשובה, למה מומחה חיצוני ולא מומחים ממשרד החקלאות שאני חושב שכאשר מעסיקים אותם כל השנה אנחנו סומכים עליהם. בנושא הזה אנחנו גם יכולים לסמוך עליהם, ואיפה שיתוף פעולה בין משרד החקלאות למשרד האוצר? לא יכול להיות מצב כזה שני משרדים שיושבים באותה ממשלה לא יהיה שיתוף פעולה בין שני המשרדים, ומשרד החקלאות לא ייכנס בכל הנושא של הפיצויים לחקלאים ושיקום קרקע. כשאנחנו שומעים מאחד שמבין בקרקע, זבולון, אני בטוח שהוא מבין בנושא החקלאות, אומר לך הפגיעה היא פגיעה קשה מאוד לחקלאים אם לא נעשה את זה מהר. ממה שהבנתי ממך, 11 יישובים מתוך 35 קיבוצים הגיעו אליהם כשיש לנו עוד 24 מקומות שצריך להגיע אליהם ועוד לא הגענו אליהם, ואנחנו חודש אחרי, ואנחנו לקראת הגשם.

נקודה אחרונה, ניסן, צריכים להמשיך במעקב הזה, לדעת בדיוק איך זה הולך ואיך זה מתקדם, ואפילו לכנס את הועדה בפגרה אם זה מקדם את הנושא, כי אנחנו שומעים כאן שזה יכול לעזור, נעלה נקודות שאנחנו לא ידענו ולא הכרנו, ונשמע תשובות מהאוצר. תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה.

<שמעון סולומון:>
תודה אדוני היושב ראש. כל הנושא של להרחיב, אני אמרתי את זה גם בפעם הקודמת. לפעמים כשאנחנו רוצים להיות אולי פופוליסטים, ולדבר שכולם צריכים וכולם יקבלו, בסוף מי שיפגע זה אלה שבאמת צריכים לקבל. לכן אנחנו צריכים להיות זהירים בדברנו, ולמקד את הדברים, להכין סדרי עדיפויות ושלא התעכבו כל אותם הגופים שצריכים לקבל, כי כך עוד ועדה, ובסוף מי שייפגע זה העסקים הקטנים, זה אותם אנשים שבאמת צריכים לקבל. לכן להיות פופוליסטים, ולהגיד – כולם צריכים, לכולם לתת, אתם יודעים שזה לא יקרה, ולכן צריכים לגלות אחריות.

<מיכל בירן:>
שמעון, כבר שחררנו כדי לא לעכב אף אחד מזמן, עכשיו מתקנים?

<יצחק כהן:>
השר שלכם מחלק מיליארדים.

<פנינה תמנו-שטה:>
איציק, לא היית פה. - - -

<מיכל בירן:>
שמעון, תן דוגמה אחת שבה אנחנו מעכבים, אחת.

<שמעון סולומון:>
אותם גופים שאתה צריך שהם יקבלו, אנחנו צריכים להיות מאוד ממוקדים, פה אמרו מהאופוזיציה – האופוזיציה דואגת לדרום, כאילו שפה - זה לא נכון.

<יצחק כהן:>
זה נכון.

<שמעון סולומון:>
זה לא נכון, אתם לא נותנים, אתה יודע את זה.

<יצחק כהן:>
האופוזיציה דואגת לעצמה.

<שמעון סולומון:>
דבר נוסף לגבי התביעות. יש כאן אוצר, כלכלה, חקלאות, אני אומר לך, יש כאן זעקה מהשטח, שאותם אנשים שצריכים לקבל עסקים קטנים שעסוקים ביום יום שלהם, ולא יודעים איך להציג, לא יודעים איך לתת, ולכן לפעמים גם נאלצים לקחת גופים חיצוניים כי יש להם קושי למלא, להדביק את הניירת הזאת. פעם אחת שמעתי שגם הכלכלה, גם האוצר אמרו, וזו שאלה בשבילך, אמרו שהם מעמידים את כוח האדם הדרוש בכדי שבשטח כמו מט"י ואחרים יתנו להם את הסיוע הדרוש. אני רוצה לדעת אם זה מתקיים, ואם זה עוזר, מה אתם מקבלים מהשטח.

הדבר האחרון לגבי הניירת. אם אנחנו לא רוצים להתעסק, ואנחנו לא רוצים להגדיר את האנשים בשטח כחשודים מראש, ואסור שנחשוב שהם חשודים מראש, צריכים לפשט, צריכים לעשות את הניירת כמה שיותר פשוטה וקצרה. הייתי מבקש שנקבל את הניירת הזאת. לא יכול להיות שאנשים בשטח לא יודעים למלאת את הטופס המזורגג הזה. אני אומר לך, אני שומע אנשים, אני יושב איתם, הם לא יודעים למלאת את הטפסים. אם רוצים לתת להם את מה שמגיע להם, ולא רוצים לתת להם לתבוע בתוך הניירת, צריך ליצור משהו פשוט, משהו קליט, משהו שעושים אותו באופן קצר ועובר הלאה.

לכן, אני מבקש, אדוני היושב ראש, אני רוצה לראות את הטפסים האלה לא רק בשביל עכשיו גם בשביל העתיד. אני רוצה גם שנציע הצעות קונקרטיות כדי לפשט את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה.

<עיסאווי פריג':>
תודה על הדיון שאני חושב שצריך לקיים אותו בתדירות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ברוך הבא.

<עיסאווי פריג':>
תודה.

חברים, בוא נקרא לילד בשמו, הגיע שעת האמת. בזמן המלחמה הרבה חיבוקים, הרבה ביקורים, הרבה הבטחות, זה תהליך טבעי, אבל אחרי זה מתחיל חשבון הנפש - מאיפה אני אביא את הכסף. עכשיו אנחנו נמצאים במצב הזה. אני שמעתי את שר האוצר במסיבת העיתונאים של הצגת התקציב.

<משה גפני:>
על התקציב הוא עשה את זה ביום חול, על הבלוף הוא עשה בשבת. את מסכימה עם זה שהוא עשה מסיבת עיתונאים בשבת?

<פנינה תמנו-שטה:>
מה העניין עכשיו? אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת פריג' שאומר בדרך כלל פנינים, אז בבקשה.

<משה גפני:>
מזמינים את הכתבים הכלכליים בדקה וחצי בשבת בחנייה של הבית שלו כשהכול בלוף.

<יצחק כהן:>
מדינה יהודית, אתם מבקשים מאבו מאזן שיכיר במדינה יהודית. מדינה יהודית, אבו מאזן שיכיר במדינה יהודית. קודם כל שאתם תכירו מדינה יהודית.

<משה גפני:>
עזוב את אבו-מאזן, אדם שדורך על כל הערכים שלנו, זה הכול.

<פנינה תמנו-שטה:>
נפלתי ברשת שלהם, אני לא ידעתי אפילו על חילול שבת.

<משה גפני:>
על מה הייתה מסיבת עיתונאים, על מה? אם הייתי חלילה ב"יש עתיד" הייתי מוחה על זה.

<עיסאווי פריג':>
אני הקשבתי בקשב רב למסיבת העיתונאים של הצגת התקציב.

<יצחק כהן:>
עוד פעם בשבת?

<עיסאווי פריג':>
לא, ביום חול. שמעתי דבר מאוד מעניין, שכל כך טוב, ושלכולם טוב, אבל לחקלאים רע מאוד, אז אני שואל את עצמי למה אם המצב כל כך טוב, למה אני שומע מהחקלאים המצב רע, ולמסעדות המצב עוד יותר גרוע, אני שואל את עצמי.

חברים, בואו ואסתכל לכם בעיניים ואגיד לכם, אני לא צופה דברים טובים. האטה שבמשק פועלת לרעתכם, ואלמנט הזמן פועל לרעתכם. כל יום שעובר, אתם לא תקבלו, אני לא אופטימי. מי שיציל אתכם על פי החקיקה שאנחנו מחוקקים חוקים, מכניסים לנו, כמו שאמר חבר הכנסת כלפה, והוא צודק – "רשאי המנהל". יש גמישות, יש קשיחות ויישום החוק, הכול תלוי בבני אדם. אני עכשיו לא אביא לכם פתרונות קסם, אבל מלת "רשאי המנהל" והגמישות בהתייחסותו לתביעות היא הפתרון של כל הבעיות. השאלה היא שאנחנו מחוקקים את החוקים, ומשתמשים במלה - רשאי המנהל, מתי הרשאי פועל לטובת האזרח ומתי לא. אני אומר את זה, ואני אומר בכאב רב. כאן תפקידנו כוועדת הכספים, אדוני היושב ראש, אני חושב ומאמין, בוא נהיה ענייניים, אתה כיושב ראש ועדת הכספים, ואני משוכנע באופן מלא, בכוחך לפתור את העניין הזה בימים הקרובים. להגיע למצב של 53% מהתביעות רק שולמו לעומת 80% שהיה במבצע הקודם תוך 22 יום, זה אומר דרשני וניתן. המפתח נמצא אצל רשאי המנהל, ואתה יש לך את הסמכות שרשאי המנהל יהיה לטובת החקלאים. למה הדאגה שלי? כי הכלכלה הבדיונית שאנחנו עוברים בתקופה הזו מפחידה אותי, אני רוצה שהמציאות תקבע עכשיו.

<פנינה תמנו-שטה:>
אני, להבדיל מחברי כנסת נכבדים שדיברו לפניי, דווקא מסכימה עם חבר הכנסת איציק כהן, לגבי זה שהדיון מעט הקדים את זמנו. אני בטוחה שדווקא אם היינו עושים את זה עוד שבוע, שבועיים, לאחר שאנחנו רואים מיצוי של הביצועים, לא מיצוי, אבל לפחות בדרך למיצוי, אז יכולנו לראות תמונה הרבה יותר רחבה, מה שגם חבר הכנסת חמד עמר הדגיש את זה, ואני חושבת שזה חשוב שיילקח לתשומת ליבכם משרד האוצר, שצריך להגיע לכאן בצורה קצת יותר מכובדת, גם אם אתם לא יכולים לתת עותקים לכל חברי הכנסת, כי אנחנו סביבה ירוקה, או לא יודעת מה, עדיין יש לנו אמצעים אחרים שאפשר להציג כל מה שתרצו רק להציג.

חשוב לי באמת, אם אני כך בוררת מהנקודות שהועלו כאן בתוך הוועדה, שהייתה צריכה להיות הרבה יותר קונקרטית כדי לפתור בעיות, לצערי, ככה זה בוועדות הכנסת, אנחנו יכולים לשנות את זה, עדיין אם אני בוררת, ועלו כמה נקודות שהן חשובות, שאחת מהן נושא של הטפסים, צריך להפשיט, להנגיש, ולבדוק את המערכת עצמה, כי עלתה פה טענה מאוד קונקרטית, שהרבה פעמים הדברים הקטנים האלה הם החשובים ביותר, והם משנים את כל המציאות כולה.

תלכו ותעשו שיעורי בית, תמנו אדם שבא ובודק, יושב איתם, איפה בדיוק זה נופל, האם יש דברים מסודרים, האם כל פעם מבקשים מהם, מתזזים אותם. השרות הזה שאמור להינתן לאזרח הוא בסוף הכי חשוב, וכל השרשרת הזו זה הדבר הכי חשוב. אם בסופו של דבר בקשות נופלות על זה, זה דבר שעלול להיות חמור, לכן אתם צריכים להרים את הכפפה.

הדבר השני של אי שיתוף הפעולה, ונאמר פה הרבה לפניי, בין משרד החקלאות למשרד האוצר, אנחנו לא גנון, אני חושבת שבסופו של דבר, נכון, הוועדה אמורה לפקח על עבודת הממשלה, אבל אתם צריכים לשבת היום ולא מחר, אתם צריכים לפתור את הדבר הזה, שלא לדבר, אני לא יודעת כמה עולה היועץ הזה שהם לקחו, אבל יכול להיות שיש מצד אחד טעמים שהיה צריך לעשות את זה, אבל מצד שני לא ייתכן שבאים לפה ובסוף לאנשים שמתמודדים עם בעיות באים ואומרים אנחנו רבים בינינו אז זה יבוא על חשבונכם – אסור שזה יקרה.

לעניין התיירות, עוד נקודה שעלתה פה ואני חושבת שצריך לתת לה פתרון. שמעתי שחבר הכנסת כלפה ימשיך לעשות את העבודה, היה מיקוד על החקלאות, אבל התיירות, אני לא מצליחה להבין, צר לי, אבל צריך לעשות פה שיקול מדוע הרוב, לא הרוב, כמעט כל ה-500 מיליון הולכים למלונאות.

אם יש מסעדות, ואני לא מדברת על ראשון לציון ותל אביב, כי היה פה לכרוך את דין שדרות ואשקלון כדין תל אביב וראשון לציון, אני ממש חושבת שזה פופוליזם זול, כי אי אפשר לבוא ולומר שדבר אחד לא בא על חשבון השני, כי באמת זה בא אחד על חשבון השני, כי אנחנו לא קופה בלתי נדלית. אני חושבת שצריך כן לבדוק את נושא המלונאות שכן מקציב כספים למסעדות קטנות.

בכל אופן, אני רק אומרת, שבסופו של דבר צריך להודות על האמת. הקופה היא לא בלתי נדלית. אני חושבת שהיחס שצריך להינתן בוודאי הוא לא יחס של אנשים שבאים לעשוק את הקופה של המדינה, אבל צריך להיות ריאליים. הממשלה החליטה את ההחלטות שלה 0-8, ו-0-40, היינו חכמים אם היינו מתמקדים בהגדרה הזאת של הקילומטרים ולבדוק שיש רק של ביצועים שהוא נכנס ומתכנס ל-15 בדצמבר, עד אז אני ממליצה, אדוני היושב ראש, לקיים עוד ישיבה בעוד כשבועיים, ולבדוק שאנחנו בדרך לשם, או לפחות עשינו את מרבית הדרך. תודה.

<יצחק כהן:>
תודה רבה, אדוני היושב ראש, אני מבין את הרצון שלך לכנס את הישיבה בכדי לעזור לחקלאים תושבי הדרום, המסעדנים, המלונאות ולכולם, אני מצטער לומר לך את זה, הישיבה הזו מלבד לבכות אחד על הכתפיים של השני לא הועילה שום דבר, ולמה? מכיוון שמדובר פה בתהליך עם המון פרטים. זה תהליך שרק שמענו שהדד ליין של דצמבר, קודם כל זה בעיה, הוא נושא שיפויי כוח, מה שצריך לעשות, אני רוצה להציע, להקים צוות תגובה מהיר, שהוא יעקוב באופן רציף, לא כל פעם שנכנס ישיבה, נכנס את כולם, ונשמע את אותן טענות, והפקידים שהם פקידים טובים מאוד, אני מכיר אותם מקרוב, עושים עבודה טובה, נשמע את התגובות שלהם, זה לא הדרך. אני מציע, שהוועדה תמנה צוות קטן, מצומצם של תגובה מהירה, שהוא יעקוב אחרי כל התהליכים מול הפקידים, מול הציבור ולראות מה אפשר לעשות. לכנס את כל מליאת הוועדה, לכנס את כולם, מה יצא מהדיון הזה? בוא תכלס', שמענו, שמענו שהעסק תקוע.

<פנינה תמנו-שטה:>
לא, לא שמענו שהעסק תקוע, העסק רץ, אבל צריך שירוץ יותר.

<יצחק כהן:>
על כל פנים זו ההצעה שאני רוצה להציע. אנא ממך, תקים צוות תגובה מהיר שהוא יהיה בקשר עם האנשים יום יום, והוא יוכל לבדוק את זה מול הממשלה ולראות איך הדברים יזוזו, בסוף התהליך, תכנס את מליאת הוועדה שהצוות ידווח ונשמע את האנשים, זו תכנית יעילה. אבל לכנס פה את כל הפורום הזה, מהשעה עשר עד השעה שתים עשרה, שעתיים יקרות, ולצאת מפה במפח נפש, לדעתי זה לא טוב. אני מבקש לאמץ את ההצעה שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה.

רק תדע, שבהיעדרך, היו כמה תלונות בנושא של תיירות, ברים וכו', מאחר ואתה בצוות, ביקשנו גם שאתם תחדשו את הפעילות שלכם כצוות.

<משה גפני:>
או שאתה יכול לדווח מה עשיתם עד עכשיו.

<אלעזר שטרן:>
יש פה חלק מהאנשים שנפגשו איתנו גם תוך כדי, הם קיבלו אבל לא מספיק. אני רוצה ללכת לבעיות שאני חושב שהן פתירות.

נקודה אחת, ההשוואה היא לשנה קודמת. אני חושב שבהתחשב בחגים, הרי אנחנו מדברים על תיירות חוץ, אז מה שצריך לראות, החגים השנה הם בשני חודשים. לפני שנה הם היו בחודש אחד, בספטמבר, כיוון שלצערי הרב אנחנו עוד לא עובדים בחודש העברי, אז מה שצריך לראות, שאת ספטמבר אוקטובר יעשו כשני חודשים יחד וישוו אותם לשנה קודמת, ולא ישוו כל חודש לחוד.


הדבר השני, לרשות המסים ולאוצר, צריך לבוא על מבצע פי 5 זמן כדי לתת 80% ביחס לעמוד ענן. האקוויוולנט אם לא נותנים לפחות יתנו 200% זה ברור לאן זה הולך. אם רוצים ללכת לקראת, ומבינים, ורוצים להסתמך אני מתכוון לזה, וזה עדיין יהיה הרבה פחות מהפעם הקודמת.


הדבר השני שאמרתי גם קודם, אני לא חושב באמת, אני אומר את זה לרשות המסים ולמשרד האוצר גם, שצריך לבוא לפה על מבצע שלקח פי חמש זמן, ולתת 80% פיצוי ביחס ל"עמוד ענן". הרי האקוויוולנט של ה-80% הוא בערך 400%. אז אם לא נותנים 400%, לפחות תתנו 200%. אנחנו רואים את המספרים האלה וזה ברור לאן זה הולך. אם כבר באמת רוצים ללכת לקראת, ומבינים, ורוצים להסתמך על אותן תוצאות, אז תלכו באמת ל-200% אני מתכוון לזה, וזה עדיין יהיה הרבה פחות מהפעם הקודמת.

הדבר האחרון, לא נעים לי להגיד, אני קצת מתפלא על משרד הביטחון. אני חושב שהצבא שנכנס

לשטח, ועושה תמרונים בשטח, ולא משרד החקלאות צריך לתקן את זה. משרד הביטחון כשרוצים ללכת פנימה, יודעים להעמיס את הדברים האלה, ויש להם מערכות, של יש להם יתרון לגודל. לא נעים להגיד, כשרצו לטפל במפוני גוש קטיף, בחלק שרצו, לקחו את ויקטור בר גיל, בזמנו אריק שרון, ואמר לו תבנה יישוב, אנחנו יודעים באיזה מהירות בנו יישוב. אני חושב עוד לפני החורף בכלל, צבא שיצר פודרה בשטחים חקלאיים, לא בגלל שנתנו לקטיושות ליפול בשטחים פתוחים, אלא בגלל שהפך את שטחי החקלאות למטחנה תחת השרשראות. אני חושב שהצבא עשה נכון שהוא באמת הרחיק והשתמש באותם שטחים, אבל, בבקשה, תחזיר לחקלאים, לא נגמרה המשימה של צה"ל בדרום עד שלא מחזירים את השטחים למה שהיה. אני, דרך אגב, לא חושב שאם הצבא היה פורץ גדר של ישוב, או טנק היה נכנס לצורך העניין לעובר גדר, היו משאירים את זה או גדר של שדה אפילו, ואומרים, בסדר, נחכה עכשיו שיתקנו.

אני חושב שמה שצריך לעשות זה מערכת הביטחון, הרי בסוף הכול זה כסף של המדינה, צריכה לשים את ההוצאות האלה שם ולתקן את הדברים האלה. עוד משפט אחד לגבי התיירות. נתנו פה 50 מיליון, אני ראיתי על הנושא של השיווק. אני חושב שגם ה-50 מיליון האלה צריכים ללכת לאותם עסקי תיירות שיודעים להביא תיירים. החשש שלי שעם הוועדות שיקומו כאן, בסוף הכסף יישאר במשרד התיירות, ומשרד התיירות יכול להיות שישים כמה שלטים או כמה מודעות בעיתונות זרה.

אני חושב שיבואני התיירות הם נפגעו, את הכסף הזה שאנחנו רוצים עכשיו להביא אותם, צריך להזרים אותו.

<אלכס מילר:>
כן, זה אחרי לשכת הפרסומים.

<אלעזר שטרן:>
הוא ייקח את הכסף משם, אנחנו יודעים מי מביא אותם בסוף.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, אני מודה לך על הדיון הזה, הוא נעשה מאוחר מדיי אבל הוא נעשה וזה חשוב. נעשה מאוחר מדיי, היה צריך להיעשות הרבה קודם. אני לא אוהב את הדיון הזה, דיון מתוקתק כזה, שכאילו אנחנו מדברים על דברים בשוליים. שנדע, אני אומר לעצמי, אני אומר לכולם, אדם שנפגע מהמבצע והוא נפגע, יש פעמים שהוא מתמוטט כלכלית והוא לא יכול להשתקם אם המדינה לא עוזרת לו, אין בעניין הזה סיסמאות. אם אתם רוצים וכיוון שעשו השוואה בעמוד ענן אני הייתי יושב ראש ועדת הכספים, אני קיימתי דיונים רציפים בוועדה, ואני לא נתתי לממשלה לזוז, אני גם הייתי חבר בקואליציה, וחבר מאוד משמעותי, יושב ראש ועדת הכספים זה תפקיד בכיר, ולא נתתי לממשלה לזוז. איך אמרו לי לפני שהתחיל פה הדיון, קבעת רף גבוה מדיי, 24 ימים אחרי המבצע כולם קיבלו 80% מקדמות, מעניין, פנינה, אם את יודעת שזה מה שהיה כשהיה שר אוצר אחר, היום זה לא המצב.

<פנינה תמנו-שטה:>
כשאתה היית יושב ראש ועדת כספים העניינים תקתקו יותר לאט.

<שמעון סולומון:>
גפני, עדות מהשטח, שהיום מקבלים מטופלים הרבה יותר טוב מבעבר, זה מה שאומרים כולם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנדע, מקדמות קיבלו כבר 97%.

<משה גפני:>
בסדר, הרבה לא קיבלו. אתה יודע מה, אני עושה השוואה ואני לא מציע לך לעשות את ההשוואה הזאת.

<פנינה תמנו-שטה:>
אתה בעצם - - - כי הסגן שלו היה איציק, אבל הוא כבר לא פה הוא יצא.

<משה גפני:>
לא שילמו, אתם רוצים לייפות את המצב תייפו, זה לא התפקיד שלכם, לא תפקיד של חבר כנסת. חבר כנסת יכול להיות בקואליציה, תפקידו לבקר את הממשלה, תפקידו לפקח על מה שהממשלה עושה, אל תייפו את זה, בשביל מה אתם עושים את זה.

<פנינה תמנו-שטה:>
אתה לא שמעת את הדברים שאמרתי, אני חושבת שהייתה לא מעט ביקורת בתוך דברים שלי.

<משה גפני:>
אני לא אומר רק לך.

<פנינה תמנו-שטה:>
המשחק צריך להיות הוגן.

<משה גפני:>
בסדר, לא משנה, תייפו את המצב, אתם לא יכולים להעביר ביקורת, אין לכם את היכולת, אתם מוגבלים בעניין הזה, אני גם מבין את זה, אין לי טענות. אבל התפקיד של הוועדה זה לבקר את הממשלה, לפקח. אנחנו מדברים על פיקוח נפש. אנחנו מדברים על מקרים שבהם אנשים התמוטטו, אי אפשר לבוא ולהגיד אנחנו רוצים לתת את הכסף לכולם, אם באים מסעדנים שלא היה ב"עמוד ענן", אלא היה את זה עכשיו במבצע האחרון, אנשים הולכים להתמוטט כלכלית. אנשים מפוטרים. 150 אלף עובדים שיכולים לא לחזור לעבודה חלקם, המדינה לא יכולה לעמוד מהצד. זה שאין כסף, יש לי סעיף תקציבי שאני יכול להביא משם כסף, אם זאת הבעיה, זה למעלה מ-3 מיליארד אם זה מה שחסר. אם זה חסר אני יכול להביא, תאמינו לי.

הבעיה של סדרי עדיפויות, האם מתחשבים באיש הקטן? באיש שצריך לקבל את היכולת להמשיך להתקיים אחרי מה שהוא ספג במבצע "צוק איתן" האם נותנים לו את היכולות האלה, או שעושים דברים אחרים סיסמאות. הממשלה מחליטה 500 מליון שקל, שר האוצר מכניס 3 מיליארד שקל עם כל מיני סיסמאות כאלה שאין מאחורי ולא כלום. בכסף הקטן שעליהם אנחנו מדברים לשקם את האנשים אני אביא לכם רשימות של אנשים שלא קיבלו כלום, על מה אתם מדברים? אז יושבים פה, ואתה יודע, מדברים כמו איזה דיון אקדמי. אתה צריך שיהיה לך שיניים יותר חזקות מול הממשלה, להגיד להם אני אביא אתכם לפה בשבוע הבא אם אני לא אראה התקדמות. מה המשחק הזה? עושה ועדות משנה, וועדות המשנה לא עושות כלום עם כל הכבוד. מי קיבל מקדמה כתוצאה מהעבודה של ועדת הכספים? מי?

אדוני היושב ראש, אני משבח אותך על זה שאתה מקיים את הישיבה. אני לא מרוצה מתוכנה. אני ציפיתי שתהיו יותר חזקים, שכולנו נהיה יותר חזקים, שנעמוד מול הממשלה. הממשלה רוצה למרוח את זה, מטבע הדברים היא לא רוצה להתאמץ בגלל שהולך להיות לה הוצאות שהיא לא יודעת מאיפה לספוג אותם, היא לא יודעת מאיפה היא תביא 3 מיליארד שקל למע"מ אפס, אז היא תחפש כל מיני דרכים. אנחנו צריכים לבקר אותם. אני מבקש ממך תהיה חזק, אבל לא רק בדברים שלך, גם בדברים של כלל ישראל.

<יצחק כהן:>
מהם הדברים?

<משה גפני:>
2 מיליון שקל לוועד ישני חברון. אלה משלמים כל הזמן. היושב ראש, 2 מיליון שקל ועד היישוב בחברון.

<יצחק כהן:>
הם מחליפים מזוודות כל הזמן.

<משה גפני:>
איזה מזוודות? הוא מקבל טפטוף והם מקבלים מיליארדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נעמי שליוותה אותנו גם מאז ממשרד הכלכלה מהסוכנות לעסקים קטנים, אם יש לך הערות בעיקר לגבי הטפסים או הייעוץ וכו', ואחר כך ניתן לדוד.

<משה גפני:>
כאן בוועדה בפעם הקודמת היו הטפסים ושינינו אותם, שינינו את הטפסים אז.

<דוד רוטנברג:>
היום רק החקלאות השתנה.

<משה גפני:>
שינינו אז את הטפסים, אי אפשר היה למלא אותם.

<שירלי אביבי:>
זה אותם טפסים אחרי ששינינו.

<משה גפני:>
אבל כל פעם משתפרים יותר, קיוויתי שעכשיו השתפרו עוד יותר. ירדנו עד לרזולוציות האלה, אבל כל הסיבה הייתה בגלל שאתה היית סגן שר האוצר.

<נעמי היימין רייש:>
התחלנו וממשיכים עם התכנית של היועצים. אנחנו נותנים אפשרות - - -

<יצחק כהן:>
בישיבה הקודמת התחלתם.

<נעמי היימין רייש:>
לא, אנחנו עכשיו ממשיכים. התחלנו ברגע שנגמר, עכשיו התחילו להגיש את התביעות. אני אסביר. יש לנו תכנית שאנחנו מעמידים לרשות העסקים, יועצים שמלווים אותם בתהליך הגשת הבקשות, גם בקשות למקדמות וגם התביעות. בינתיים הגישו 107 טפסים של תביעות לפיצויים, התהליך עצמו עובד בגדול בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הבנתי, 107 שביקשו עזרה?

<מיכל בירן:>
איך את מסבירה את זה

<נעמי היימין רייש:>
107 אנשים שהם בתהליך כרגע. פנו כמה מאות של עסקים כדי להשתמש בכלי הזה, חלקם אחרי שיחה עם היועץ אמרו שהם בסופו של דבר כן עושים את זה עם הרואה חשבון שלהם. אני רוצה רק להסביר, שהמטרה שלנו הייתה בזה שאנחנו מציעים את השרות הזה בצורה חינמית היא מטרה כפולה, גם לתת לעסקים מענה של מישהו שילווה אותם בתהליך הזה, אבל גם להציב איזשהו רף לרואה חשבון שהם אלה שאמורים לעשות את זה, והם לא אמורים לגבות על זה סכומים נוספים. אז אם כתוצאה מהשרות שאנחנו נותנים יש בעלי מקצוע אחרים שהתיישרו עם הרף שקבענו, או צמצמו את התעריפים שלהם, ולעסק יותר נוח לעבוד עם הרואה חשבון שעובד איתו ממילא, אז גם בכך אנחנו משיגים את המטרה שרצינו לסדר.

<משה גפני:>
כמה קיבלו מקדמות?

<נעמי היימין רייש:>
אני לא יודעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
97%.

<נעמי היימין רייש:>
אז התהליך עובד ככה – העסק פונה אלינו ומקבל ייעוץ, הוא עוזר לו לבחור את המסלול, הוא עוזר לו להגיש את התביעה. הטופס נשאר מתויק, ורשות המסים מגיעים לסניף שלנו של המעוף כדי לאסוף את הבקשות שהוגשו. בדרך אני יכולה לציין שני עניינים שצריך להציף אותם, אחרי הנגלה הראשונה של המילוי של הבקשות, כבר הגיעו כל מיני בקשות להשלמת חומרים ודברים שלא עשו טוב ככה, צריך עוד פה ושם. אנחנו בודקים האם זה דברים שהם באמת היו חסרים, איזושהי טעות של המילוי בקשה, או שזה הסיפור שאנחנו כולנו שמענו אותו מהפעמים הקודמות שמתחילים לבקש עוד ועוד אחרי בקשה נוספת, אלה דברים שאנחנו נמצאים עם האצבע על הדופק כדי לבדוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה התוצאה של הבדיקה שלכם?

<נעמי היימין רייש:>
זה ממש עכשיו נמצא בבדיקה, כי אני מקבלת מידע, זה משהו שקרה לאחרונה. בשבוע שעבר קיבלתי את המידע הזה מהשטח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם עובדים לפעמים עם אנשי מקצוע מומחים. כשאתם העליתם את הטפסים עבור התובעים, עשו את זה אנשי מקצוע. האם גם הם יכול להיות שרשות המסים אומרת אתם לא מילאתם נכון, זה יכול להיות דבר כזה?

<נעמי היימין רייש:>
המילוי הוא מילוי של איזשהו טופס. בנוסף לטופס הזה ביקשו לסדר בצורה אחרת, למשל, חשבוניות לשים אותם בטבלת אקסל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם בדקתם שיסדרו אותם בצורה נכונה?

<נעמי היימין רייש:>
אנחנו בודקים האם הבקשה להשלמות היא כתוצאה מאיזושהי טעות שנעשתה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה המסקנה שלכם?

<נעמי היימין רייש:>
עוד אין מסקנה, בבקשה כרגע.

<אלכס מילר:>
לפי מה שזה נראה, האם ההליך הוא מסובך, או שהוא בסדר? המסקנה שבינתיים האם ההליך הביורוקרטי הוא מסובך, או שאפשר להתגבר עליו בצורה כזו או אחרת כי יש טענה בגלל שההליך מסובך, בגלל שהתוספות מאותו טופס שצריכים להגיש החקלאים, בגלל זה בעצם המצב שאנחנו רואים רק תביעה אחת מכל הטופסולוגיה שמסביב שבעצם תוקעת את ההליך.

<נעמי היימין רייש:>
התהליך כשלעצמו בבסיס הוא תהליך פשוט. אחרי שמגישים את מה שצריך להגיש, אז מתחיל האם זה מסובך או לא מסובך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה חזרו בבקשה לתוספות מתוך מה שהגשתם? נניח, אם הגשתם מאה וכמה, כמה מתוך זה?

<נעמי היימין רייש:>
אני לא יכולה לענות עכשיו, זה בדיוק משהו שאני בודקת אותו ביומיים האחרונים. כשיהיה לי מידע אני אעביר.

<אלכס מילר:>
בקשה קטנה, אם הגוף שלכם מזהה שיש בעיה מסוימת בתוך המנגנון הביורוקרטי אפשר להצביע עליה, ואת רואה לפי הסטטיסטיקה שרוב רובם שמגישים בעצם נתקעים עם דבר כזה או אחר, תודיעי לנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
או לדבר עם רשות המסים שיעשו את השינוי, או את העברה כדי שאנשים סתם לא יפלו בזה.

<נעמי היימין רייש:>
אני נמצאת בקשר עם רשות המסים, גם הולכים לעשות תדרוך, סבב נוסף של תדרוכים ליועצים כדי ליישר קו עם כולם לוודא לענות על עוד שאלות. בקטע הזה יש באמת שיתוף פעולה מאוד טוב בינינו לבין רשות המסים. יש דברים שהם דינמיקה, ואני רואה את זה בהרבה מאוד מקרים של רגולציה, יש פער בין מטה לבין השטח כי הדברים הולכים לחלחל למטה ולהתפזר על יותר בעלי תפקידים, אז מטבע הדברים הם מתחילים להיות קצת יותר מסובכים. אנחנו כן נמצאים עם אצבע על הדופק על הסיפור הזה, אני לא זוכרת מי אמר את זה, שצריך מעקב צמוד. אנחנו עושים את המעקב הזה ביחס למקרים שאנחנו חשופים אליהם, אלה עסקים ממש קטנים.


הדבר השני שכרגע אין לו פתרון כי כך הוחלט שלא יהיה לו פתרון זה אותם עסקים שלא יקבלו מענה במסגרת הנוסחאות הקיימות כי הם נופלים בנוסחאות כי הם עסקים שגדלו. פשוט בניגוד לפעם הקודמת שדיברתי על זה שהיה משהו תאורתי, ועכשיו כשאני מדברת על זה, אלה עסקים שיש להם פנים ושמות, ואז זה מתחיל להיות קצת יותר כואב. אני לא יודעת אם יש מה לעשות עם זה עכשיו, אבל אני כן חושבת שזה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. למלחמה הבאה שתהיה שאנחנו לא נשב פה באמצע הלחימה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את מדברת רק על המקדמה.

<נעמי היימין רייש:>
לא על המקדמה, על הפיצוי בכלל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפיצוי בכלל יש כן פתרון, זה הוכח שלוקחים את החודשים לפני כן.

<נעמי היימין רייש:>
זה עסקים חדשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא רק חדשים, עסקים שגדלו, דוד, אין להם פתרון?

<נעמי היימין רייש:>
יש לנו כבר מספר מקרים של עסקים, שלפי המצב שלהם הם לא יוכלו לקבל שום פיצוי בגלל שהם גדלו מהשנה החולפת. זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת לפעם הבאה, כי הדינמיקה שנוצרה זה שכל פעם מתקינים את התקנות תוך כדי הלחימה, ואז נצמדים לנוסחאות הקיימות כי אין זמן לעבוד על נוסחאות חדשות.

<דוד רוטנברג:>
אלא אם כן אדום ואז אפשר.

<חמד עמאר:>
השנה הזאת גדלה יחסית לשנה שעברה, לחזור כמה חודשים אחורה באותה שנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא תוכל לתת לו פיצוי, הוא לא הפסיד, אלא הוא יותר גדול עכשיו.

<חמד עמאר:>
למה לא לקחת כמה חודשים אחורה מאותה שנה?

<נעמי היימין רייש:>
כי זה מה שהתקנות מאפשרות. אני לא יודעת אם זה משהו שאפשר לתת לו את הפתרון עכשיו, זה משהו שלהבא בוודאי צריך לתת לו פתרון, שבן אדם שספג נזק מבחינה טכנית הוא לא מצליח להוכיח את הנזק שלו זה לא סביר.

נושא שני – התיירות. הפעלנו לחצים, הרבה מאוד לחץ על משרד התיירות כדי שיכלול, ייתן מענה כמה שיותר לעסקים הקטנים.

<מיכל בירן:>
ישבת בוועדה? את עצמך לא ישבת בוועדה?

<נעמי היימין רייש:>
לא, היו מפגשים עם משרד התיירות, לא ישבנו באיזושהי ועדה. אני לא יודעת איך טכנית התהליך הזה עבר, היו הרבה שיחות עם האנשים, היה מפגש עם אנשי מקצוע.

<מיכל בירן:>
איך להבנתך זה באמת זה קרה שהעסקים הקטנים בחוץ?

<נעמי היימין רייש:>
מי שבחוץ זה ענף המסעדות, אי אפשר להגיד גורף שעסקים הקטנים בחוץ, כי מורי דרך הם בפנים.

<משה גפני:>
למה המסעדות בחוץ?

<אלכס מילר:>
רק שאני מבין, משרד הכלכלה בכלל עסק בסוגיה הזאת?

<מיכל בירן:>
זה מה שאנחנו מנסים להבין.

<נעמי היימין רייש:>
אני לא יודעת אם אני יכולה לענות בשם משרד התיירות למה הם בחוץ.

<מיכל בירן:>
ממה שאת הבנת.

<חמד עמאר:>
משרד התיירות החליט שהם בחוץ או משרד האוצר החליט?

<משה גפני:>
כעובדים זה המשרד שלכם.

<נעמי היימין רייש:>
אנחנו הפעלנו הרבה לחץ על מנת שהם כן יהיו בפנים, ושהמעגל יהיה כמה שיותר רחב דווקא לעסקים הקטנים. הצלחנו בחלק מהמקרים כי ההגדרה של העסקים שהם יהיו זכאים לסיוע היום היא יותר טובה ממה שהייתה בטיוטות אחרות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הלך לפי החתך של עסקים קטנים.

<משה גפני:>
אבל המסעדות בחוץ.

<מיכל בירן:>
הילטון בפנים, ההוא שיש לו פאב אחד ומסעדה אחת בחוץ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מסעדות גם יכולות להיות גם עסקים גדולים, זה לא בהכרח עסקים קטנים.

<משה גפני:>
הגדולים הבנו כבר בדיון, הבנו שהם בפנים.

<נעמי היימין רייש:>
לא, אבל יש עסקים קטנים שהם גם לא מסעדות.

<חמד עמאר:>
לא, להיפך, אני שאלתי את השאלה, אני מקווה לקבל תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם המסעדות בחוץ, אז כולם, לא רק הקטנים גם הגדולים בחוץ.

<אלכס מילר:>
אני רק לא מבין למה המשרד שאחראי על העסקים בעצם לא דורש את אותה דרישה שדרש ממשרד התיירות - - -

<מיכל בירן:>
אבל בלי סיבה, אז מה שהם החליטו זה לא הגיוני.

<משה גפני:>
למה?

<מיכל בירן:>
יש מסעדות שעיקר עיסוקן זה תיירות נכנסת.

<משה גפני:>
אם זה נכון הנתון שהבחור אמר שזה 150 אלף עובדים, אם זה נכון?

<מיכל בירן:>
לא, זה מעניין אותי מאוד אם שר הכלכלה היה איכפת לו רק מהילטון או מהעסקים הקטנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, בבקשה.

<נעמי היימין רייש:>
זה מה שאני אומרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי שלא החריגו בארץ לפני עסקים קטנים או לא, אלא החריגו לפי ענפים, אז אם ענף המסעדות לא קיבל פיצוי, אז זה לא משנה אם הוא קטן או גדול, לא קיבל.

<נעמי היימין רייש:>
קבעו מי הענפים שהם נחשבים כתיירות. היו גרסאות שבהם היו יותר נטייה לגדולים מאשר לקטנים, היום זה פחות, אבל עדיין המתווה שהתקבל הוא לא היה רצוי בעינינו, אבל זה מה שיש. לגבי ההמשך גם אם ניקח את עולם המלונות, גם שם יש חלוקה בין גדולים לקטנים, וגם שם כשהם הולכים לעשות להם – הרי משרד התיירות הולכים לפרוט את החלטת הממשלה שהתקבלה לפעולות מעשיות, וגם שם אנחנו נעקוב אחרי זה באמת מי שהנתח יותר גדול יילך לחיזוק הקטנים ולא הגדולים.

<מיכל בירן:>
יש לי תחושת בטן שזה יהיה מאוד קשה.

<אלכס מילר:>
בעברית פשוטה, משרד הכלכלה מנסה לתפוס טרמפ על משרד התיירות בכל הסוגיה הזאת.

<נעמי היימין רייש:>
לא, זה מה שהוחלט. התקבלה החלטה - - -

<מיכל בירן:>
אלכס, הרגשתי עכשיו כאילו אתה חושף אותנו לריב של בני זוג - - -

<משה גפני:>
אני מציע לתת לאלכס מילר להרחיב בעניין הזה.

<אלכס מילר:>
פשוט מאוד, משרד התיירות ידע לדרוש לענף התיירות, קיבלו 450 מיליון, ברגע שראו שהם קיבלו את הכסף, עכשיו משרדים אחרים מנסים לפתור את הבעיות שלהם, של המשרדים שלהם דרך משרד התיירות, קל מאוד, יפה מאוד.

<משה גפני:>
למשל משרד הכלכלה. מה יש לך לומר להגנתך?

<נעמי היימין רייש:>
אני לא כל כך מרגישה מותקפת, אז אני לא רואה צורך להגן על עצמי.

<דוד רוטנברג:>
רשמנו הכול, ונקווה שגם יש תשובות לכול, אני בטוח שיש תשובות לכול, רק צריך לזכור כמה דברים. קודם כל זה לא ישיבת סיכום, המבצע, הסיכום והפיצויים זה רק בהתחלה, רק בתחילת החודש הזה הסתיים המצב המיוחד בעורף. אנחנו רק במהלך החודש, ב-15 לחודש רק אפשר היה להגיש תביעות, אז בסך הכול אנחנו בלא ישיבת אמצע, ישיבת התחלה, ולכן אין את כל הנתונים, אז בדרך כלל כשאנחנו מגיעים, אנחנו מגיעים עם כל הנתונים שישנם. יש לנו כל יום הד-הוק, נתונים סטטיסטיים על כל פילוח שצריך להיות. פה באנו עם מה שהסטטוס נכון לאתמול, כל הפילוחים האפשריים אם רוצים אפשר להציג את זה בתוך זמן קצר, והנה, הצגנו את זה עכשיו ונציג הלאה.

אני אנסה לענות על ראשון ראשון, ואחרון אחרון, ביחס ל-15.5 מיליון ששולמו, כלומר, אחוז הביצוע של התיקים, כלומר, 53% מהתביעות שהוגשו שבגינן שולם 15.6 מיליון, סך הכול התביעה, הפיצוי שנתבע היה 17 מיליון, כלומר, אנחנו עומדים על 92% תביעה, פיצוי מול תביעה.

<אלכס מילר:>
אם היית מתחיל בזה, היית חוסך חצי מהדיון.

<דוד רוטנברג:>
נעבור הלאה, למה אין חלוקה של המקדמות לפי החקלאות, או לא חקלאות – מאחר שכל המקדמות הוגשו במסלול המחזורים, כי זה צורת חישוב המקדמות, אז כל המקדמות מוגשות במסלול המחזורים, ולכן אין לי פילוח לפי חקלאות או לא חקלאות. למה הוגשה רק אחת בחקלאות ולא יותר, כל התביעות שהוגשו בחקלאות עד היום הם 10 תביעות בסך הכול. באמת, בגלל שהתביעה במסלול החקלאות היא במסלול ייחודי, חדש, הרבה יותר טוב ממה שהיה בפעמים קודמות, אז אנחנו בונים את המערכת מחדש בשע"מ, והיה באמת באג במערכת של שע"מ רק בעניין מסלול החקלאות, ולכן אי אפשר היה להקליד את ה-9 הנוספים האלה, אז מתוך 10 תביעות שהוגשו בחקלאות, הוקלדו כרגע רק אחת. ביחס לשאר התביעות שהייתה פה הערה - - -

<ירון סולומון:>
האם זה תוקן עכשיו?

<דוד רוטנברג:>
כן.

<ירון סולומון:>

זאת אומרת כל מי שהגיש, יקבל מה שנקרא הודעה לפחות שזה נמצא בטיפול.

<דוד רוטנברג:>
ביחס לאמירה של טפסים או ייפויי כוח וכדומה, הטפסים מכל מלחמה ומלחמה לצערנו יש לנו הרבה ניסיון, והניסיון קצה מפעם לפעם, הם משופרים כל הזמן. יש התייעלות, הטפסים מאוד פשוטים, אנחנו יכולים להציג אותם פה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שנה הבאה, במבצע הבא, זה יהיה כבר טפסים מסודרים.

<דוד רוטנברג:>
נקווה. בכל אופן הטפסים מאוד פשוטים. מאחורי הטפסים ובסמוך לטפסים יש את רשימת הטפסים והמסמכים שיש לצרף לתביעה, כי גם נורא קצרה, נורא פשוטה. אנחנו קיימנו אין ספור הרצאות בעצמנו הרבה יותר מכל המבצעים הקודמים. עשינו הרצאות באזור הדרום בשביל להסביר את המסלולים יש שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה במעוף, ויש גם את כוכבית, ואימייל, ואפשרות להגיע למוקד לקבל סיוע. אופן הגשת התביעות הן נורא פשוטות, הבעיה שכנראה אנשים עוד מתעכבים בגלל דיווחי מע"מ, ובגלל התארגנות עם החגים.

<משה גפני:>
כמה תביעות הוגשו?

<דוד רוטנברג:>
עד היום הוגשו 1,835 בנזק העקיף 2,700 מקדמות.


ביחס לשיתוף פעולה צוות החקלאות שדיברנו עליו - - -

<משה גפני:>
אתם תולים את המספר הנמוך יותר של התביעות בגלל החגים, בגלל - - -

<דוד רוטנברג:>
ב-15 לחודש רק היה הגשת דוח מע"מ. רוב התביעות הן מוגשות במסלול מחזורים, אנשים חיכו ל-15 לחודש כדי להשלים את הדיווח בגין יולי אוגוסט. אנחנו רואים גם ב"עמוד ענן", היה דיליי של חודשיים מיום השלמת התקנות עד לגל הרציני של הגשת התביעות, בערך חודשיים שהגישו.

לגבי הצוות חקלאות, יש שיתוף פעולה. נאמר פה על משרד החקלאות במשרד הביטחון, הדברים לא מדויקים, יש שיתוף פעולה מלא והדוק עם משרד הביטחון ומשרד החקלאות. את מפת השטחים שניזוקו באזור שטחי הפודרה והרבה יותר מזה אפילו שניזוקו באזור אפס עד שבע בעקבות פעילות צה"ל קיבלו מאלון ישעיהו הקצין של פיקוד דרום, הוא זה שעשה את מיפוי השטחים. הוא זה שהעביר לנו את השטח שבו יש נזקים מטעם הצבא. את המומחה ששכרנו, מאחר ולא כל הידע תמיד נמצא אצלנו, ומאחר אנחנו אלה שאחראים על ביצוע התשלום, ומאחר שאנחנו תמיד בכל נזק ונזק - - -

<אלכס מילר:>
מה העלות שלו, מה התקצוב של היועץ החיצוני?

<דוד רוטנברג:>
קודם כל זה עבר מכרז.

<אלכס מילר:>
זה לא האישו, כמה עולה?

<דוד רוטנברג:>

לא יודעים כמה הוא עולה.

<אלכס מילר:>
אבל אמרת שעבר מכרז.

<מיכל בירן:>
אלכס, בפעם הבאה שיש דיון נגד מיקור חוץ, אני אשמח ששוב תבוא ותעזור.

<דוד רוטנברג:>
בכל מקרה, המומחה הזה מאחר ואנחנו אמונים על התשלום ובכל נזק, למרות שחובת ההוכחה כמובן על הניזוק, אבל בכל נזק ונזק, החל מתריס שנשבר אנחנו שולחים שמאי מטעמנו, והשמאי הוא שמאי חיצוני בעל הידע, גם במקרה הזה ביקשנו שמאי, ואת השמאי ד"ר מנחם אגסי, המומחה בעניין הזה לחקלאות הביא לנו, לא אחר מאשר יואב מורג שהוא מנהל מחוז הדרום של משרד החקלאות, הוא זה שהביא את השם, הוא זה שהמליץ על השם ואותו אנחנו לקחנו.

<משה גפני:>
אני שואל משרד החקלאות נמצא איתו בקשר?

<דוד רוטנברג:>
אחרי שהוא המליץ על המומחה הזה שהוא מומחה חיצוני, זה המידע שיש לנו.

<רזי יהל:>
- - -

<משה גפני:>
משרד החקלאות המליץ על יואב מורג.

<דוד רוטנברג:>
לא, יואב מורג מנהל מחוז דרום, המליץ על ד"ר מנחם אגסי.

<משה גפני:>
ד"ר מנחם אגסי עכשיו נמצא בשטח ובודק, למה שמשרד החקלאות לא יהיה איתו בקשר?

<דוד רוטנברג:>

אני אומר שוב, את ההגעה לשטח - - -

<משה גפני:>
סליחה, אדוני היושב ראש, אני מציע הצעת התייעלות. התהליך הזה לא בדקתי אותו, כנראה הוא בסדר, היה מכרז הוא אומר ולקחו בן אדם, אין להם מומחה לעניין, מדובר בחקלאות. למה שמשרד החקלאות לא יהיה בקשר שם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דיברנו על זה הרבה. צביקה שיושב ממש מאחוריך דיבר גם על זה, דיברנו קודם, זה דבר ששאלנו ואין לנו תשובה מסודרת.

<משה גפני:>
יש גם כבוד של הכנסת, עם כל הכבוד, שאלנו ואין תשובה. תגיד להם, אדוני היושב ראש - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כרגע אין לנו תשובה, אז אתה לא יכול לסחוט את הלימון כאשר נגמר המיץ. מה שיכולנו, שלחנו –

<משה גפני:>
אני שומר על הכבוד שלך. תגיד להם, תאמין לי, זה לא עולה כסף. תגיד להם שאתה דורש שנציג של משרד החקלאות יהיה איתו בקשר, זה הכול. נראה שרוצים למשוך זמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הטלנו על זבולון כלפה.

<משה גפני:>
תגיד לו שאני דורש שיהיה נציג משרד החקלאות - ביג דיל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמתי דוברמן עליו מה שנקרא, תאמין לי, הרבה יותר. זבולון כלפה יישב, הוא ירצה לחזור לוועדה.

<משה גפני:>
זבולון כלפה יושב כבר הרבה זמן. אני מאוד תומך בזבולון כלפה, אני חושב שהוא עושה עבודה נאמנה. הדבר הכי פשוט להגיד לאנשי רשות המסים הנחמדים שאתה דורש כשעושים את העבודה שם בשטח שיהיה נציג של משרד החקלאות, נורא פשוט, מה הבעיה בזה?

<דוד רוטנברג:>
אין שום בעיה בזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דוד, אחרי כל ההסברים שנאמרו ולא נאמרו, בעיני כולנו זה נראה משונה. גם אם אתם לוקחים יועץ חיצוני זה בסדר, אבל ודאי שמשרד החקלאות חייב להיות בתמונה. הרי בשביל זה יש משרד החקלאות. לא הפרטנו את משרד החקלאות. לכן, מה שאנחנו מבקשים, שתיקחו את הנציג, אם זה יואב מורג, אם הוא ממחוז דרום, או שהוא, או שייתן לכם נציג שילווה את הד"ר המכובד יחד אתכם - -

<משה גפני:>
זה ייעל את העבודה.

<מיכל בירן:>
אגב, אם כבר לקחתם יועץ חיצוני, למה לא לקחתם שניים, ואולי העבודה הייתה מתרחשת בזמן.

<אלכס מילר:>
בישיבה הבאה אנחנו רוצים לשמוע דבר מאוד פשוט ממשרד החקלאות ומכם, יש סנרגיה מלאה והכל מתקדם לפי מה שקבעתם. כרגע אין נציג, זו הייתה הבעיה.

<דוד רוטנברג:>
בסופו של דבר, כדי לייעל את זה, אנחנו בכוונה התייעצנו עם משרד הביטחון, כלומר, נציג פיקוד דרום ומשרד החקלאות, לקחנו את המומחה. לקחנו שלושה בכירים מאיתנו, אחד מהם אגרונום, שזה שלמה אפרים, רמי יצקן ובני שאחראי לכל הנזק הישיר, שיטפלו בזה יחד עם אותו מומחה. בשביל לייעל את זה שיהיו הרבה יותר זמינים לחקלאים להגיע לשטח, זה צוות מהיר. אנחנו מברכים על צוות תגובה, אין שום בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קחו מישהו ששייך למשרד הרלוונטי משרד החקלאות, זה לא עולה לכם כסף.

<דוד רוטנברג:>
מקדמים בברכה, נשמח מאוד.

<משה גפני:>
מה היו עושים בוועדה בלעדיי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יודע, זה לא החלטה שלו, זה בסדר, יעבור.

<דוד רוטנברג:>
אנחנו מקדמים את זה בברכה, אין לנו שום בעיה, ההיפך, אין ירידת מתח בפעילות של הצוותים בדרום לאחר סיום המלחמה והגעה ראשונית לכל הנזקים שנגרמו, הצוותים בדרום כרגע לבקשת נציגי ועדת המעקב החקלאית, כלומר, זבולון כלפה, אנחנו הפנינו הרבה מאוד מהכוח לנושא של הנזקים שנגרמו ב-0-7 על ידי הצבא, כלומר, בני מגיע לשם כדי לסייע – הצוותים בנזק הישיר שזה בני ואנשיו, בשביל לקדם לבקשת זבולון כלפה ולבקשת הועדה, כמה שיותר מהר את הנושא של ה-0-7 כדי שיוכלו לחזור לפעילות מהירה גם בגלל עונת הזריעה וגם בגלל השמיטה, אנחנו הפנינו את כל הצוותים האלה, ולכן אנחנו עובדים מהר שם עם שלושה בכירים מאיתנו, המטרה להגיע כמה שיותר מהר, לכן הספיקו כבר להגיע ל-11 מתוך 35 יישובים שזה לא מעט, בסך הכול מהיום שהצבא התיר לנו להגיע לשטח שזה לא מזמן. כלומר, הצבא התיר רק מה-3 לספטמבר ועוד כמה ימים אחר כך שאז הסתיימה - - -

<מיכל בירן:>
הגשם מתחיל ולא הגיעו עדיין לשני שליש מהיישובים. אני אומרת, יש בעיה וצריך לפתור אותה. הגשם מתחיל, תביאו עוד יועץ ותסיימו. הסבירו לכם, לא יכולים לעשות בינתיים דישון, זריעה, אתם מעכבים אותם וגורמים להם עוד נזק.

<דוד רוטנברג:>
עד כמה שאני יודע, בתחום הזה הספציפי, אני אומר בזהירות, יש 3 מומחים שמתוכם 2 לא יכלו והוא יכול, זה המומחים שיש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תשמע את הדברים, אם יש יכולת במקום ללכת בטור, תלכו במקביל, תוסיפו עוד שניים או שלושה, תגמרו את זה בזמן.

<מיכל בירן:>
ואם לא, קחו בחשבון שהם צריכים לפצות אותם גם על הנזק שאתם גורמים עכשיו בהשתהות.

<דוד רוטנברג:>
לגבי צוות המעקב, אנחנו כמובן מקדמים את זה בברכה, אין לנו שום בעיה. גם היום באופן יומיומי, חבר הכנסת זבולון כלפה איתי בקשר לגבי מקרים מסוימים, וכשיש מקרים או בעייתיות מסוימת, אנחנו פותרים אותה אד-הוק. לגבי המכתב, נטפל באופן ישיר, לא ראיתי אותו עד היום. לגבי קו ה-40 קילומטר, או 80 קילומטר, הוועדה דנה על זה בעבר, זה עניין איפה יש הגבלות של פיקוד העורף שהוגבלו ב-40 קילומטר, המפה הוצמדה לשם, וההיקף העסקים ב-40 קילומטר מגיע ל-45 אלף עסקים, וכשאנחנו מגיעים ל-60 קילומטר, זה כבר 245 אלף עסקים. אמנם בקרן יש 5 מיליארד שקל, אבל אם בעמוד ענן שולם סך הכול כמיליארד, וזה על 8 ימים, אנחנו מצפים לסכום גבוה יותר, זה ההיקף שהוסכם.

<משה גפני:>
למה המסעדות מוחרגות, מה הסיבה?

<דוד רוטנברג:>
המסעדות לא מוחרגות.

<מיכל בירן:>
מוחרגות מההסכם של ענף התיירות, מעבר ל-40 קילומטר. מהמתווה של ענף התיירות הם מוחרגים.

<משה גפני:>
למה זה מוחרג מהתיירות? צריך להחריג את הממשלה בקיצור...

<דוד רוטנברג:>
לגבי סמכות המנהל והארכות המועד למידה ויידרש, גם במבצעים הקודמים לא הייתה שום בעיה אם במידה ויידרש ויהיה לקראת ה-10 לדצמבר דרישה, המנהל, רשות המסים, רשאי להאריך את המועד, זה במקרים מסוימים גם אחרי הארכת המועד במידה ויש מקרים חריגים, אנחנו מאשרים גם את המקרים החריגים. אני מקווה שעניתי על הכול. הייתה שאלה לגבי תביעות "עמוד ענן", מתוך 784 מיליון שקל שנתבעו, שולם למעלה מ-45%, כלומר, יחס תביעה מול פיצוי.

<אלכס מילר:>
לא אמרת על הבקשה שלי להאריך את מועד הפניות.

<דוד רוטנברג:>
אמרתי, כרגע זה עד ה-10 לדצמבר, בחוק כתוב 4 חודשים בסמכות המנהל להאריך כל מועד, וכך הוא עשה גם במבצעים קודמים הוא האריך את המועד במידה ויש דרישה מהשטח ואין שום בעיה.

<אלי אהרון:>
יש הסבר למה שילמו רק 45%.

<דוד רוטנברג:>

לגבי מקרים פרטניים כאלה ואחרים שהיו אז, אני לא מכיר את המקרים, על כל פרטני יטופל.

<אלי אהרון:>

הם פשוט איימו על החקלאים, לכן שילמו רק 45%, ניסן, צריך להגיד על השולחן.

<מיכל בירן:>
בארי בגלל שיש לו כסף, לא רצה לקבל אחוז כזה נמוך מהפיצוי והמשיך בשיטה של מיסמוס, פשוט מכופפים - - -

<אלי אהרון:>

הם עשו "מסחארה" עם החקלאים.

<דוד רוטנברג:>
דבר נוסף, הוזכר גם בביקורת המדינה, במבצעים הקודמים ביקרו במוקד, אפשר לבקר במוקד ולראות. אני חושב שגם דוח מבקר המדינה התייחס במבצעים קודמים, דווקא העריך לטובה את פעילות המוקד. אנשי המוקד עושים ימים כלילות ובצורה מהירה מאוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה גם למוזמנים ולאחרים.

הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:40.

קוד המקור של הנתונים