PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
04/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 250>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"א בחשון התשע"ה (04 בנובמבר 2014), שעה 12:15

<תקנות הגנת הפרטיות (אגרות) (תיקון), התשע"ד - 2014>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אברהם מיכאלי

>
ניר גרסון - עו"ד, יועץ משפטי בפועל, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע

לימור שמרלינג מגזניק - עו"ד, מנהלת מחלקה, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע

צילי נאה - עו"ד, משרד המשפטים

שרה ונסו - מרכזת ועדת האגרות הבינמשרדית, משרד האוצר

ניצן רוזנברג

דורית ואג

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<תקנות הגנת הפרטיות (אגרות) (תיקון), התשע"ד - 2014>

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בתקנות הגנת הפרטיות (אגרות) (תיקון), התשע"ד-2014.

תיקון התקנות שלפניכם נועד להתמודד עם המצב הקיים בו מערך גביית האגרות באמת סובל מקשיים שתכף אפרט. בגדול, על פי החוק, מערך גביית האגרות נועד לממן את פעילות הפיקוח של הרשם, שוב, בהתאם לסדר העדיפויות שלו ובהתאם לדרך בה הוא רואה לנכון להגן על הזכות שהוא אמון עליה. כיום, במצב המשפטי הקיים, האגרות מבוססות על נוסחת חישוב מסובכת. נוסחת החישוב המסובכת כיום היא בעצם מבוססת על כמה וכמה פרמטרים: סוג בעל המאגר, מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר, רמת רגישות המידע במאגר וכמות המאגרים של בעל המאגר.

המצב הזה בעצם יוצר לנו קשיים הן מהותיים והן תפעוליים. בכל הנוגע לפרמטרים של מספר הרשומות ושל רמת הרגישות, בעצם אנחנו מגיעים למצב בו מדובר בפרמטרים שהם בידיעתו של כל בעל מאגר ולא בידיעת הרשם. כמובן שאין אפשרות לוודא לגבי כל אחד ואחד מהם שאכן הנתונים המדווחים הם הנתונים האמיתיים ואכן אותו בעל מאגר משלם את מה שהוא אמור על פי דין לשלם. זה קודם כל. בנוסף, מדובר בנתונים שמשתנים הרבה במהלך השנה ונוצר לנו קושי מהותי והן קושי תפעולי.

את יכולה להסביר לי את תקנה 4? מאגר מידע בבעלות יחיד שאינו למטרות עסק. מה זה למטרות עסק?

חוק הגנת הפרטיות מזכיר את המונח הזה למטרות עסק בהקשרים אחרים אבל המונח נמצא בחוק. למטרות עסק זה מאגר שמטרתו היא הפקת רווחים עסקיים.

אם נניח למשרד עורכי דין יש מאגר של כל הלקוחות שלו, הוא למטרות עסק?

כן.

זאת אומרת, בסופו של דבר מי שיחליט אם זה למטרות עסק, זה הרשם.

בהתאם לפרשנותו את החוק. בהחלט, כמו בהקשרים אחרים. יש תפיסה כללית מהו עסק במדינת ישראל, גם בהקשרים של רשויות מס. אין כאן איזשהו חור שחור.

לי לא זכור שנתקלנו בבעיה או בטענות לגבי פרשנות.

מי אדוני?

היועץ המשפטי בפועל של הרשות למשפט וטכנולוגיה.

אני רוצה לחדד נקודה לגבי הקשיים במצב הקיים. כמו שאמרתי, אנחנו חושבים שהם גם מהותיים וגם תפעוליים. מהותיים ברמת השוויון בין בעלי המאגרים שחייבים באגרות. כרגע אנחנו לא יכולים לומר בוודאות שנשמר ביניהם השוויון ושהם כולם פועלים על פי דין.

מאחר שקיים לכם קושי לפקח על הנתונים שהם מוסרים לכם?

מאחר שקיים לנו קושי. כן. זה בלתי אפשרי ברמה המעשית לפקח על הנתונים האלה ביחס לכל אחד ואחד מבעלי המאגרים. לכן נוצר מצב שבו אנחנו לא יודעים אם באמת כל אחד ואחד מהם אכן משלם בהתאם לחובתו על פי דין.

שוב, יש קושי ברמת השוויון וגם יש קושי תפעולי שמגיע לרמה של יצירת איזשהו מעגל בו האגרות שנועדו לממן את כל פעולת הפיקוח של הרשם בהתאם לסדרי העדיפויות שלו, בעצם חלק ניכר מהסכום מושקע בגביית האגרות עצמה. יש כאן תהליך שהוא גם לא יעיל בנוסף לכך שהוא מעורר קושי מהותי.

לכן אתם מציעים לפשט את המנגנון של קביעת האגרות.

נכון.

ולקבוע מנגנון חדש. איך הוא יפעל?

אנחנו מציעים לפשט ולבסס את סכום האגרה שייגבה על נתון מרכזי של סוג בעל המאגר, לפי מה שראוי, הנטל שראוי להטיל עליו. במובן הזה אנחנו ממשיכים את הקו עם התקנות הקיימות כי זה עיקרון שמצוי כבר בתקנות הקיימות ואנחנו חושבים שהוא ראוי וראוי להמשיך אותו, ומספר המאגרים שבבעלותו. מבחינת ההבחנה בין סוגי בעלי המאגרים, חשוב לנו לומר שההבחנה הזאת משקפת גם את הנטל שראוי להטיל עליו, בין אם זה גוף שהוא באמת מפיק רווחים מהמידע או שהוא פועל למטרה ציבורית וחברתית. זה פן אחד. הפן השני, ההבחנה בין הגופים, לפחות בין יחיד לבין תאגיד, משקפת באיזשהו ממוצע גם את מידת המשאבים שצריך להשקיע בפיקוח על אותו גוף. בדרך כלל תאגידים דורשים יותר משאבי פיקוח מאשר יחידים.

איך אתם יודעים לעלות על הגופים האלה אם הם לא מדווחים לכם שהם מחזיקים מאגר?

אם הם לא מדווחים שהם מחזיקים מאגר? קודם כל, חשוב לי להדגיש שהאגרה שאנחנו עוסקים בה כרגע ושאנחנו מתקנים אותה, זאת אגרה על בעלי מאגרים קיימים. אנחנו לא נוגעים באגרת הרישום החדשה של מאגרים חדשים. את זה חשוב לי להבהיר. זה מה שאנחנו מתקנים כרגע.

אני מנהלת מחלקת רישוי ופיקוח ברשות למשפט וטכנולוגיה. אנחנו מפעילים את מרשם מאגרי המידע, בין היתר במחלקה וגם עוסקים בפיקוח ובאכיפה המינהלית.

אני אומר שכמו שאמרה צילי, אני מפרידה כרגע לצורך הדיון בין השתת אגרות על בעלי מאגרים רשומים, שרשומים במרשם ובעצם מקבלים שירות מהמדינה גם מעצם הרישום בזה שהם מחזיקים אישור על רישום מאגר, לבין בעלי מאגרי מידע שאינם רשומים ולא קיימו את חובתם החוקית וכאן זאת שאלה נפרדת. איך לדעת אם בעל מאגר שחייב ברישום לא נרשם אצלנו, אנחנו יכולים לדעת על ידי פעולות פיקוח, על ידי דרישת ידיעות ומסמכים, על ידי פיקוח ובירור עובדתי של מה הפעילות של אותו בעל מאגר, האם יש לו מידע ממוחשב. יכולים להיות מצבים בהם אנחנו ניתקל בפעילות מסוימת שמתנהלת על בסיס ניירות מבלי שנאסף מידע אישי במאגרי מידע ממוחשבים ואז באמת עשויה לא להיות חובת רישום. יכולים להיות בעלי מאגרי מידע במשק שלא קיימו את החובה להירשם ולא רשומים וכדי להוכיח שהם חייבים ברישום, אני צריכה להוכיח עובדתית שהם אוספים מידע אישי כהגדרתו בחוק, מכניסים אותו לתוך מאגר מידע ממוחשב ומשתמשים בו לצורך הפעילות שלו.

יש לכם צוות פיקוח?

יש לנו יחידת פיקוח.

כמה תקנים יש לכם?

יש לנו חמישה תקנים.

בכל הארץ.

בכל הארץ. יש לנו סמכות על המגזר הפרטי והציבורי.

בעצם מי שהיום מדווח לכם כגוף מסודר, גובים ממנו אגרה, ומי שלא מדווח, יכול גם לעבור על החוק וגם לא לשלם אגרות.

זה נכן.

אבל הוא עובר על החוק.

הוא עובר על החוק, הוא עובר עבירה פלילית. הוא מנהל מאגר מידע תוך עבירה על החוק.

יש גופים מסודרים שמקימים התקשרויות עם קבלנים, לאט לאט מתחילים שלא לקבל שירות ממי שהמאגר שלו לא רשום.

אצלנו במרשם רשומים היום 8,500 גורמים שונים שהם בעלי מאגרים. שבעים אחוזים מהם הם תאגידים. כמות יפה של התאגידים המרכזיים, הבולטים בתחום מאגרי מידע במשק, כן רשומים, חברות הביטוח, הבנקים, חברות התקשורת, חברות קמעונאות, חברות ביו-פארמה ותרופות, חברות אינטרנט והיי-טק, גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה, עמותות שונות. אנחנו בהחלט לא מקיפים את כלל המאגרים במשק, אבל אנחנו רואים לאורך השנים יותר ויותר גופים מרכזיים שומרי חוק שכן נרשמים במרשם מאגרי המידע.

חשוב לי להוסיף לדבר הזה שבאמת אחד הרציונאלים לתיקון שאנחנו רוצים לעשות עכשיו הוא כדי שיותר משאבים יוכלו להיות מופנים למערך הפיקוח שעושה בין היתר את מה שאדוני שאל לגביו ולא לתפעל את מערך גביית האגרות עצמו באופן שבסוף לא משרת את הציבור ואת התכלית של ההסדר.

מבחינת הסכומים. אני אציין שהתיקון שהם מציעים לעשות, היום תאגידים משלמים בין 266 ל-995 שקלים כסכום אגרה בסיסי. התיקון המוצע הוא לקבוע סכום של 550 שקלים. זאת אומרת, יש כאלה שהתיקון המוצע יגרום להם לשלם יותר ויש כאלה שהוא יגרום להם לשלם פחות. מבחינת מלכ"רים, היום מלכ"ר עם מידע רגיש שיש לו מעל 500 אנשים במאגר משלם 265 שקלים מבחינת סכום האגרה הבסיסית ומאגר מידע שאין בו מידע רגיש או שיש בו מתחת ל-500 אנשים, פטור לחלוטין מתשלום. התיקון המוצע יביא לכך שכל המלכ"רים ישלמו 170 שקלים. שוב, יש לנו כאלה שמשלמים יותר ויש לנו כאלה שמשלמים פחות. גם לגבי יחידים, היום יש יחידים שהם פטורים ויש יחידים שמשלמים 265 שקלים במקרה שמדובר במאגר מידע עם מידע רגיש ושיש בו מעל 500 אנשים. התיקון המוצע, כמו שיושב ראש הוועדה ציין קודם, משתמש בקריטריון נוסף של השאלה האם המאגר של היחיד הוא למטרות עסק או לא למטרות עסק, כאשר אם הוא למטרות עסק, היחיד ישלם 250 שקלים אגרה בסיסית ואם המאגר הוא לא למטרות עסק, הוא יהיה פטור. שוב, גם כאן יש לנו לכאן ולכאן.

האמת שהנציגים של רמו"ת עשו עבודה מאוד יסודית ומקיפה. אם אתם רוצים להציג אותה, הם יציגו מבחינת נתונים כמה מבין התאגידים, המלכ"רים והיחידים מצבם עומד להשתנות לרעה או לטובה.

אם אני יכול לראות באגרות המוצעות עידוד לגופים שעד עכשיו לא דיווחו, אולי אלה סכומים סבירים והם ייכנסו למאגר של הדיווחים ואולי את זה נרוויח.

כל התהליך אמור להיות פשוט יותר. כל התהליך של הגבייה וגם הסכומים. אפשר להגיד בהמשך למה שניצן אמרה שבהתאם לנתונים של 2014, באמת נערכה איזושהי סימולציה כדי לראות מה תהיה ההשפעה על כלל ציבור בעלי המאגרים המשלמים והתוצאות בסך הכול הראו שאין כאן איזושהי הכבדה משמעותית.

לגבי בעלי מאגרים יחידים, הסימולציה העלתה שכולם, למעט כחצי אחוז שיש לגביו תקלה בנתונים, לגבי רובם ככולם התיקון המוצע יפחית את סכום האגרה שלהם. הם ישלמו 250 שקלים במקום 265 שקלים.

לגבי מלכ"רים, 81 אחוזים מהם ישלמו פחות מכפי שהם משלמים היום.

לגבי תאגידים, 74 אחוזים ישלמו פחות או בערך אותו הדבר.

על התאגידים אני לא מרחם. אני רוצה לתת למלכ"רים וליחידים שהם מחזיקים מאגרים ואני רוצה שהם ישלמו פחות וגם ידווחו, אלה שלא דיווחו עד היום.

נכון. כאן חשוב להעיר שמבחינתנו גם תאגידים או בעלי מאגרים ששילמו פחות, אנחנו חושבים שסיכויים גבוהים מאוד שאם היינו יודעים בוודאות מה סוג המידע במאגר שלהם, הם היו צריכים לשלם יותר ממה שהם משלמים היום. מידע רגיש כהגדרתו בחוק, הוא בעצם מאוד רחב. הגדרה מאוד רחבה.

עניין אחד נוסף. אנחנו ראינו במסמכים שאתם בעצם עשיתם את התחשיב של הסכומים החדשים על בסיס של חישוב של שישה אחוזים גידול מסכום האגרה הנוכחי, שזה אומר – אם הבנתי נכון – בערך 150 אלף שקלים יותר מבחינת תשלום האגרה. אם תוכלו לפרט קצת איך עשיתם את החישוב .

אני אחדד ואומר בשורה התחתונה שאני חושבת ש-שישה אחוזים הם לגמרי בתוך טווח הטעות של סימולציות מהסוג הזה שנעשות על בסיס נתונים חסרים בוודאות. אנחנו עשינו קודם כל את הסימולציה לקראת ועדת האגרות הבין-משרדית עת נבדקו הסכומים במשרד האוצר ולכן היא התבצעה על נתוני שנת 2013. אנחנו הצבנו את הסכומים החדשים על בסיס הגבייה של שנת 2013 וראינו מה היה קורה אם היינו עובדים בשיטה החדשה. לגבי חלק מבעלי המאגרים, אנחנו לא ידענו בוודאות כמה הם היו צריכים לשלם באותה שנה ולכן אנחנו הנחנו כל מיני הנחות עבודה. כל זה באקסל בצורה לכאורה מתמטית אבל עדיין עם מרווח טעות. שישה אחוזים הם ממרווח הטעות. המטרה של הסימולציה הייתה כדי לראות שאנחנו לא פוגעים בבסיס ההכנסה של היחידה בצורה משמעותית משום שהיקף הגבייה שלנו הוא שנתית סדר גודל של 2,5 מיליון שקלים שהם מיועדים בחוק לתקציב היחידה לממן את פעולות הפיקוח. לכן היה לנו חשוב לראות שאנחנו לא מפריזים בעלייה וגם לא פוגעים בירידה משמעותית.

כמה אחוזי גבייה יש לכם?

אני חושבת שבסביבות שישים אחוזים, שבעים אחוזים.

מה אתם עושים נגד אלה שלא משלמים?

עד עכשיו לא יכולנו לעשות. בגלל שהאגרות היו מבוססות על שלל נתונים כאלה לא ודאיים, קשה היה לנקוט הליכי גבייה וחילוט והטלת עיקולים וירידה לנכסים כדי לגבות את החובות, משום שלא ניתן היה להוכיח בצורה סבירה בהליכים כאלה שזה באמת החוב.

אבל אם היו עד עכשיו תקנות שקבעו סכום, מה זה משנה?

כן, אבל היה צריך להוכיח כל מקרה ומקרה מתוך כל 8,500 המשלמים.

שזאת האגרה הסבירה לגביו.

שזאת האגרה שהוא היה צריך לשלם לפני שאפשר לנקוט בהליכי הוצאה לפועל.

רשם החברות לדוגמה שולח לך הביתה הודעה שאם את לא משלמת, כך וכך יהיה.

נכון.

יש אצלנו הליך דומה שנקטנו בו.

נקטנו בהליך של התליה. החוק נותן לנו מנגנון שברגע שבעל מאגר לא משלם, אחרי שישה חודשים רישום המאגר שלו מותלה ואסור לו להשתמש בו. עדיין זה לא מאוד אפקטיבי. מטרת התיקון היא לייצר ודאות חשבונאית תקינה כדי שאפשר יהיה לעשות גבייה אפקטיבית הרבה יותר והרבה יותר נכונה.

דודו, אני צריך לפרוש. אני תומך בזה.

נקריא.

תקנות הגנת הפרטיות (אגרות) (תיקון), התשע"ה-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיף 36א לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות הגנת הפרטיות (אגרות), התשס"א-2000 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי ההגדרה "הרשם" יבוא:

""יחיד" – אדם למעט תאגיד".

2. החלפת תקנה 3

במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:

"אגרה תקופתית

3.
(א)
הרשם יגבה אגרה תקופתית לתקופה של שנה, בעד מאגר מידע הרשום בפנקס,

למעט מאגר מידע שבבעלות המדינה, בסכומים המפורטים להלן (להלן – הסכום הבסיסי).

(1) בעד מאגר מידע בבעלות תאגיד שאינו מלכ"ר – 550 שקלים חדשים.
(2) בעד מאגר מידע בבעלות מלכ"ר – 170 שקלים חדשים.
(3) בעד מאגר מידע שאינו מנוי בפסקה (1), (2) או (4) – 250 שקלים חדשים.
(4) מאגר מידע בבעלות יחיד שאינו למטרות עסק – פטור. ובלבד שבעל המאגר הגיש תצהיר לפיו המאגר אינו משמש למטרות עסק, והרשם שוכנע כי המאגר אינו משמש למטרות עסק כאמור.

(ב)
האגרה התקופתית שישלם בעל מאגר מידע אשר בבעלותו יותר ממאגר מידע אחד החייב באגרה תקופתית לא תעלה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר מאגרי המידע שבבעלותו החייבים באגרה תקופתית:

(1) יותר מ-10 מאגרי מידע – פי ארבעה מן הסכום הבסיסי.
(2) יותר מ-5 ולא יותר מ-10 מאגרי מידע – פי שלושה מן הסכום הבסיסי.
(3) עד 5 מאגרי מידע – כפל הסכום הבסיסי.

(ג)
האגרה התקופתית תשולם לא יאוחר מ-1 במאי של כל שנה (להלן – מועד התשלום).


(ד)
תקנה זאת לא תחול על השנה שבה נרשם המאגר".

3. תיקון תקנה 4

בתקנה 4(א) לתקנות העיקריות –
(1) בפסקה (1), במקום "עד 30 באפריל של השנה" יבוא "תוך 60 ימים ממועד התשלום".

(2) בפסקה (2), במקום "עד 30 ביוני של השנה" יבוא "החל מן היום ה-61 ממועד התשלום".

מה התקנה הזאת?

התקנה הזאת היא כורח של תיקון מועד תשלום האגרה. בתקנה הקודמת בסעיף קטן (ג), תקנת משנה (ג), שינינו את המועד לתשלום האגרה בתקנות הקיימות, כאשר במצב המשפטי הקיים זה ה-1 במרץ, וכאן אנחנו העברנו את זה ל-1 במאי, שוב, במסגרת סידור כל התחום הזה של גביית האגרות. אנחנו חושבים שזה המועד הנכון בשים לב לכל מה שצריך לעשות לפני כן. בגלל ששינינו את מועד הגבייה, אנחנו צריכים לשנות את הסכומים שייגבו או את המועדים לגבי מי שמפגר בתשלום. זאת המשמעות של תיקון תקנה (4). במקום ה-30 באפריל, אנחנו בעצם נגבה סכומים גבוהים יותר ממי שלא שילם את האגרה תוך שישים ימים מהמועד החדש שהוא ה-1 במאי.
4. תחילה

תחילתן של תקנות אלה, ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015).

מי בעד אישור תקנות הגנת הפרטיות (אגרות) (תיקון), התשע"ה-2014?

הצבעה

בעד – פה אחד
התקנות אושרו

התקנות אושרו פה אחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:35.>