PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 239>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ז' בתשרי התשע"ה (01 באוקטובר 2014), שעה 11:00

<תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (תיקון מס' 2), תשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אורי מקלב

>
עינב הכט-עמיר - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

רונן ניסים - עוזר ליועמ"ש, בנק ישראל

לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים

רומן גרביץ - לוביסט, פוליסי, לשכת רו"ח

ניצן רוזנברג

דורית ואג

שרון רפאלי
<תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (תיקון מס' 2), תשע"ד-2014>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. נדון היום בתקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולתל החוק) (תיקון מס' 2). בבקשה.

אני עו"ד לירון מאוטנר ממשרד המשפטים. זה סט שני של תקנות שהבאנו במסגרת "צוק איתן" בנושא שיקים ללא כיסוי.

אנחנו נעשה הכול להקל על אלה שהיו מגויסים וזקוקים לסיוע הזה.

אז אנחנו בדיוק באותו כיוון. הסט הראשון של התקנות דיבר על חיילי המילואים, ואת זה פתרנו. הסט השני של התקנות נועד לטפל באוכלוסייה האזרחית ולא במגויסים. אבל מי שיש לו זיקה לכל מה שקרה ב"צוק איתן", בעיקר אלה שמתגוררים בדרום או העסק שלהם נמצא בדרום. כשירדנו לפרטים מי הם אותם האנשים ומהן כל האפשרויות כדי שנוכל לכסות את כל אותם אנשים שלדעתנו יש להם זיקה לכך. יכולנו לעשות את זה לקראת סוף המבצע כשראינו מה ההיקפים ואיך נקבע על מי יחולו הסייגים. המהלך הזה שאנחנו עושים הוא מהלך משלים להוראות שהוציא המפקח על הבנקים. לפיקוח על הבנקים יש סמכות, לפי חוק שיקים ללא כיסוי, לקבוע הוראה כלפי הבנקים שאוסרת עליהם להגביל חשבונות. התקנות שלנו באות להשלים את המהלך הזה ולקבוע לגבי אותם חשבונות שהתייחס אליהם המפקח על הבנקים וחשבונות נוספים שאנחנו הרחבנו - -

מה עם אנשים שהיו במילואים? אתם לא הכנסתם את זה לחוק.

לגבי מילואים לא היה צורך במהלך המשלים הזה כי מלכתחילה עשינו את בתקנות, והכול הוסדר. הסמכות של המפקח על הבנקים היא סמכות מצומצמת יותר מאשר הסמכות של שרת המשפטים, וכל האפשרות שלהם היא רק לומר לבנקים שאסור להם באותה תקופה להגביל להם את החשבונות.

איך תדאגו לפרסם את הדברים האלה?

קודם כול, התקנות מפורסמות כפי שהן מפורסמות - -

אנחנו יודעים שפרסום של תקנות לא מגיע לידיעת הציבור.

גם אנחנו מוציאים הודעות דוברות לעיתונות, וגם עשינו את זה בתקנות הקודמות; בנוסף חלק הארי של הסעיפים מתייחס למי שמענו רשום או מענו של הבנק נמצא ביישובי הדרום. הבנקים יצטרכו לעשות את זה באופן אוטומטי – זה בכלל לא יהיה תלוי פנייה של אותו תושב שגר בדרום. רק ביחס לתושבים שהמען הרשום שלהם הוא לא במקומות האלה, כמו למשל סטודנטים ששוכרים דירה, הם יצטרכו לפנות לבנק ולומר שהם גרים בדרום אפילו אם הם לא רשומים שהם גרים בדרום ויביא אסמכתה שהוא כן מתגורר בדרום, למשל בשכירות. ואז הוא יצטרך לעשות את זה באופן יזום. זה חלק יותר קטן, אבל גם לגביהם יהיה פרסום.

אתם תדאגו לפרסם את הדברים האלה?

כן, אנחנו דואגים לפרסם את הדברים האלה.

אם אפשר רק להתייחס לעובדה שאתם מביאים את התקנות בהליך מקוצר בלי אישור שר אוצר לפי סעיף 21ב לחוק.

כמו שאמרתי זה מהלך משלים למה שעשה המפקח על הבנקים. בעצם ההוראה של המפקח על הבנקים רק קובעת שאסור לבנקים להגביל את אותם חשבונות, אבל היא לא מתייחסת למה שקורה בתום התקופה. זאת בדיוק המטרה של התקנות שלנו שבאות לקבוע שבתום התקופה של המבצע – בתקופה שבה משרד הביטחון הפסיק את ההכרזה לאותם יישובים כמצב מיוחד בעורף – יש חשש שאותם שיקים שלא כובדו אז ייספרו שוב במסגרת ההגבלות ויוטלו מגבלות עכשיו אחרי שהמבצע הסתיים.

איך פותרים את בעיית תיקי ההוצאה לפועל בדברים כאלה? הרי מה שיקרה זה שאדם קיבל שיק שחזר - -

זה בדיוק מה שהתקנות באות לעשות. הן באות לומר שכל אותם שיקים שבגינם בתקופה שההוראה של המפקח הייתה בתוקף לא הוטלה מגבלה, מיד בעקבות התקנות שלנו ייגרעו ממניין השיקים שיוצרים את המגבלה.

השאלה שלי היא לגבי ההוצאה לפועל.

זה לא יהיה חשבון מוגבל, אבל מי שקיבל את השיק, והשיק חזר - -

הוא יכול לתבוע, בוודאי.

זה לא משהו שנוגע לחוק שלנו. מה שנוגע להוצאה לפועל הוא במסגרת ההוצאה לפועל.

אולי זה קשור להסברה. יש אנשים שלא יודעים את זה, והם נמצאים בתהליך כזה או אחר, והם עושים כל מיני שינויים בעקבות הידיעה שלהם שהם נכנסים למוגבלות. מה שמאוד חשוב – הפרסום של הנושא הזה; שאנשים יידעו שיש היום תהליך של אפשרות לא להיכנס למוגבלות הזאת. ממילא גם אלה שהשיקים חזרו אליהם בדואר יידעו את זה, כולל עורכי דין.

אבל זה לא קשור להוצאה לפועל. מי שקיבל שיק שחזר - -

אבל כשהוא יודע שהוא מפסיק להיות מוגבל - -

השאלה היא אם לא ראוי שנקבע שכהוצאה לפועל - -

אבל זה לא פה.

אולי צריך לתת הוראה ללשכות להוצאה לפועל; הרי זה רק אנשים שגרים בדרום, לא מדובר בכל האנשים.

אנשים שגרו בדרום או שהעסק שלהם מנוהל בדרום.

במי מדובר? גם באזרחים רגילים, הרי. איך אדם נכנס לתחולה של התקנות?

או שהמען הרשום שלו הוא ביישובי הדרום או המען הרשום של הבנק הוא ביישובי הדרום או שהוא מביא אסמכתה לכך שהוא מתגורר בדרום ואותו דבר גם לגבי מקום עסקו בדרום.

או הסניף של הבנק נמצא בדרום.

כן, נכון, סליחה, שכחתי.

אולי גם הרשמים של ההוצאה לפועל צריכים להיות ערים לכך.

זה לא פה.

למה? זה לא פה, אבל אנחנו יכולים להעביר להם הודעה.

אחרי שהתקנות יאושרו אנחנו נודיע לכל אנשי ההוצאה לפועל שאלה התקנות שאושרו.

נא ליידע.

אבל זה מגיע לרשם, ויש לו שיקול דעת. אם הוא רואה אני מניחה שהוא יודע מה לעשות.

אני לא יודעת איך זה עובד בהוצאה לפועל. אני לא בטוחה שזה משהו שאפשר לעשות במסגרת התקנות האלה. זה מצריך חשיבה ואולי תיקון של חקיקה.

זאת פעולה שלנו, לא דרך החוק. אנחנו היום נפנה וניידע את הרשמים שיש דבר כזה ונבקש לפעול בהתאם.

אני לא חושבת שזה מספיק כדי לייצר חובה על הרשמים לפסוק באופן מסוים.

לא צריך לחייב, אני רק מיידע אותו שיש. כל החוק הזה הוא רצון טוב, לבוא לקראת. הוא לא חובה.

כשאתה מעגן את זה בתקנות זה כן יוצר חובה.

זה כבר נהפך לחוק.

התקנות האלה מטפלות רק בעניינים שבין הבן אדם לבין הבנק. זה לא קשור לעסקים שהוא עושה עם מישהו אחר.

שיק שחזר.

זה צריך להיות קשור.

אבל זה לא בתקנות האלה.

לא בתקנות האלה, בסדר.

אני בכלל לא בטוחה שזה בתקנות.

גם אני לא. זה מה שאני אומרת. זה משהו שצריך לבדוק לעומק. זה לא עניין של מה בכך.

התקנות מדברות גם על שיקים שהועברו ללא כיסוי או לא להיכנס למניין של עשרה שיקים - -

לא ייכנס למניין של עשרה שיקים.

אבל השיק עצמו, שלא ייכנס למניין, אבל זה שהוא חזר – הוא חזר.

אנחנו דואגים שלא יגבילו לאנשים את החשבון.

הוצאה לפועל יכולה להגיע גם בגלל - - -

אבל אם האיש נתן את השיק, והוא חייב את הכסף, הוא צריך לשלם אותו.

אם אתם יכולים לפרט על המועדים – למה קבעתם שתום התקופה יהיה 21 בספטמבר 2014?

מכיוון שזה היה מהלך משלים למהלך שעשה בנק ישראל אנחנו עשינו חפיפה לתאריכים שלהם, ואולי בנק ישראל יסבירו למה אלה התאריכים.

בנק ישראל, למה עשיתם את זה?

זה לפי ההכרזה לשעת חירום.

ההכרזה לשעת חירום פגה ב-2 בספטמבר 2014.

הם נתנו עוד שלושה שבועות.

זה חופף בתקנות של אנשי מילואים. זה מקביל למצב שחייב מתן מענה גם לחיילי מילואים וגם לתושבי הדרום, כמו שלירון ציינה, ולכן קבענו את התקופה הזאת. למעשה בתקופה הזאת הייתה שעת חירום, מצב מיוחד בעורף.

זאת אומרת לקחתם את סיום שעת החירום ונתתם עוד פרק זמן מסוים כדי לתת תקופת התארגנות.

נכון.

התיקון הנוסף שאת ביקשת ממני, לירון, זה שאנחנו נרשום במקום "תאגיד בנקאי", "בנק".

כן. בנק מוגדר בחוק שיקים ללא כיסוי.

אפשר לקרוא?

כן. כל דבר שיכול לעזור לאזרחים בדרום יאושר על ידי הוועדה הזאת.

אנחנו שמחים לשמוע.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 21(ב) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

גריעת שיק שסורב
1.
(א) סורב שיק בחשבונו של יחיד או של תאגיד שמתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, ייגרע אותו שיק ממניין השיקים לעניין סעיף 2(א) לחוק, אם היום שסורב בו חל בתקופה שמיום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) עד יום כ"ו באלול התשע"ד (21 בספטמבר 2014):

(1) מענו הרשום או המען להמצאת דברי דואר עבורו הרשום ברישומי הבנק, הוא באחד היישובים הכלולים בשטח בו הוכרז ביום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן – יישוב מוכרז);
(2) הוא המציא לבנק אסמכתה לפיה מקום מגוריו או מקום עסקו ביישוב מוכרז;
(3) חשבונו מנוהל בסניף של בנק המצוי ביישוב מוכרז.


(ב) בתקנה זאת –
"אסמכתה" – אישור מרשות מקומית או מרשות המס או מהמוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"מען להמצאת דברי דואר" – כמשמעותו בתקנה 12(א) לתקנות שיקים

ללא כיסוי;

"מען רשום" – כהגדרתו בתקנות שיקים ללא כיסוי;

"תקנות שיקים ללא כיסוי" – תקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.
ביטול הגבלה
2.
(א) הגבלה לפי סעיף 2(א) לחוק שהתמלאו בה התנאים לפי תקנות אלה – בטלה.


(ב) על ביטול הגבלה לפי תקנה זו ידווח הבנק לבנק ישראל, ובנק ישראל יעביר לכל בנק את הפרטים בדבר ביטול ההגבלה, הכול כפי שקבע המפקח לפי סעיף 13 לחוק.

מצב מיוחד שהוכרז בעורף זה רק בטווח 40 קילומטר?

כן.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, לפני שאתה מצביע על התקנות האלה, על כך שהואלת ומיד פינית הכול כדי לקיים את הישיבה הזאת לטובת האזרחים שהיו במצב מיוחד בעורף. שנית, גם אתם שהבאתם את זה – יסתכלו בפרוטוקולים – זאת הייתה בקשה שלנו כי דיברנו על חיילי המילואים, וביקשנו להחיל את זה גם על האזרחים עצמם. אני חושב שיש עניין לפרסם את זה. לדוברת הוועדה יש חלק במטלה - -

גם בנק ישראל וגם משרד המשפטים ידאגו לפרסם את זה.

זה מועיל. אנחנו הרי לא מסתפקים במועט, תמיד אנחנו רוצים יותר – אפשר להחיל את זה גם על העורף הרחב יותר כי גם באשדוד ובאשקלון ובמקומות קרובים יותר שלא חלה עליהם התקנה הזאת – כולנו יודעים שאמנם, לפי החוק, הם לא נמצאים בהגדרה של "מצב מיוחד בעורף", אבל הם עברו תקופה לא קלה.

זה מספיק לפי התקנות האלה שהבנק הוא באותו באזור.

אבל תושב אשקלון, הבנק שלו באשקלון.

אשדוד ואשקלון נמצאים בנספח רשימת היישובים בטווח.

כן, זה מופיע במפה.

אוקיי. אם כך זה נותן מענה רחב.

אנחנו יכולים להצביע על התקנות.

לא צריך להצביע. פה-אחד.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנות – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

התקנות אושרו

התקנות אושרו פה-אחד.

גמר חתימה טובה.

גמר חתימה טובה. שנה טובה.

תודה רבה.

תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:15.>