PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 245>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ה' בחשון התשע"ה (29 באוקטובר 2014), שעה 9:00

<1. הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 12) (סיוע משפטי לחושפי מעשי שחיתות, עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין, במקום עבודתם), התשע"ד-2014>
<2. הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון - סיוע משפטי לחושפי מעשי שחיתות, עבירות, פגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין במקום עבודם), התשע"ד- 2014>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
מיקי רוזנטל

>
ענת בהט כהן - עורכת דין בהנהלת האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

הדס אגמון - משרד המשפטים

לירון בנית-ששון - משרד המשפטים

מרים אלה - יועצת משפטית, מבקר המדינה

שלומית לוירר - מנהלת אגף, מבקר המדינה

צרויה מידד-לוזון - היועצת המשפטית, התנועה למען איכות השלטון בישראל

ניצן רוזנברג

דורית ואג

הדס צנוירט
<הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 12) (סיוע משפטי לחושפי מעשי שחיתות, עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין, במקום עבודתם), התשע"ד-2014>
<הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון - סיוע משפטי לחושפי מעשי שחיתות, עבירות, פגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין במקום עבודם), התשע"ד- 2014>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 12) (סיוע משפטי לחושפי מעשי שחיתות, עבירות ופגיעה בטוהר המידות – הצעת חוק ממשלתית; ונדון בהצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון - סיוע משפטי לחושפי מעשי שחיתות, עבירות, פגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), של חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

הדבר הראשון שאני רוצה לבקש זה החלטת ועדה - את מי אתה מחליף?

משה מזרחי או מרב מיכאלי.

אני רוצה להצביע על איחוד, מיזוג שתי הצעות החוק. נצביע על זה עכשיו, ואחר כך נעביר את זה לוועדת הכנסת, כדי שהיא תאשר את זה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

פה אחד. הוחלט למזג את הצעות החוק. נא להעביר את זה לוועדת הכנסת, כדי שהם יאשרו לנו את זה.
יש לך גם חוק בשבוע הבא באותו נושא בוועדה לביקורת המדינה. איך אתה רוצה שיעברו שני החוקים יחד?

לחוקים יש זיקה, אבל הם לא בדיוק אותו חוק. החוק בוועדת חוקה נוגע להרחבת המושג שחיתות בהקשר של הגנה על עובדים. אם החוק הזה אכן יעבור, חשוב שהחוק הזה כבר יכיל את האפשרות שהחוק ההוא יעבור – הוא נעשה בתמיכת הממשלה ובהבנה, שהחוק ראוי, ויחיל את החוק הזה גם על התיקון ההוא, אבל אני לא חושב שראוי לדון בהם יחד, אלא אם כן למישהו יש הצעה. לי אין שום מניעה שידונו בהם יחד. יש זיקה בין החוקים, אבל כאמור הם חוקים שונים: כאן מדובר במימון וסיוע לחושפי שחיתויות, ובחוק השני מדובר על הרחבת המושג שחיתות.

מה הצעת החוק שלך עכשיו?

הצעת החוק של חבר הכנסת מזרחי ושלי - החוק הנוכחי מבקש להעניק סיוע של המדינה בשתי סוגיות: הראשונה נוגעת לחושפי שחיתויות, שהם לא פעם בתוך התהליך הזה נקלעים לעימותים משפטיים כדי להגן על הזכויות שלהם במקום עבודתם; כשהם מתלוננים ומבקר המדינה ביושבו כנציב תלונות הציבור מעניק להם צו של חושף שחיתויות – קודם כל, עצם התהליך הוא ארוך למדי; לעתים לוקח שנה ויותר, ובתוך התהליך הזה אנשים נחשפים לשורת התנכלויות ממקומות עבודתם – גם ניסיונות לפטר אותם, גם ניסיונות לפגוע במעמדם, גם ניסיונות התנכלות מצד עמיתיהם לעבודה וכו'. האנשים האמיצים האלה, מעבר לעובדה שהם נחשפים לכל ההתנכלויות האלה, הם נאלצים גם להוציא לעתים סכומים ניכרים כדי להגן על זכויותיהם המשפטיות. הצעת החוק הזו אומרת, בקליפת אגוז, שמדינת ישראל צריכה להוקיר את האנשים האלה ולסייע להם, כי בסופו של תהליך הם מסייעים לנו לבנות חברה טובה יותר, בריאה יותר, להיאבק בשחיתות. אנחנו צריכים להוקיר, והדרך לעשות זאת, זה לסייע להם במאבקיהם המשפטיים, שקשורים כמובן לתהליך הזה של חשיפת שחיתויות.

הדבר השני נוגע להתנכלויות של מעסיקים גם במקומות עבודה פרטיים, שקשורים לתלונות בענייני עבודה. אנשים מתלוננים על פגיעה בזכויותיהם כעובדים, ואז עוברים תהליך דומה של תביעות ו/ או לחילופין התנכלויות, ונאלצים להגן על זכויותיהם בבתי הדין. ההצעה היא שהמדינה תסייע גם לאנשים האלה, שמבקשים לעמוד על זכויותיהם כעובדים. זה בתמצית. אחר כך ארחיב, ככל שאידרש.

משרד המשפטים, מה עמדתכם?

אנחנו שותפים לכל הדברים שחבר הכנסת רוזנטל ציין כאן. החוק המוצע שלנו הוא תוצר של יוזמה משותפת של שרת המשפטים ומבקר המדינה. הוא נועד לתת את הפתרון לכל הקשיים שאותו מתלונן צריך להתמודד אתם במהלך ההליך המשפטי.

החוק המוצע נועד להעניק סיוע משפטי ללא מבחן של זכאות כלכלית וללא עלות בהליכים שנוקט העובד שעניינם פגיעה בתנאי עבודתו או בזכויותיו כעובד בשל כך שחשף מעשה שחיתות או התנהלות בלתי-תקינה במקום עבודתו. כל זה כפוף כמובן למבחן הסיכוי המשפטי שבו נוקט האגף לסיוע משפטי. אנחנו מציעים להעניק את הסיוע המשפטי גם בגופים ציבוריים וגם בגופים פרטיים כאחד.

כמו שחבר הכנסת ציין, תכלית התיקון לתרום לשמירה על טוהר המידות וההתנהלות התקינה במקומות עבודה, ולעודד עובדים לחשוף התנהלות בלתי-תקינה. הצורך לעודד אותם נובע מהקשיים שהוא ציין: גם החשש של העובד שהוא ייקלע לסכסוך עם המעסיק בעקבות החשיפה, וגם העובדה שהמעסיק עצמו, יש לו הייצוג המשפטי שהוא זוכה לו מהארגון שבו הוא מועסק. לעומת זאת, העובד, לפעמים ידו אינה משגת כדי לממן שירות בכלל של עורך דין, ולפעמים גם לא ברמה הנדרשת מול הייצוג שלו זוכה המעסיק.
אנחנו מציעים גם להרחיב מעט ולומר שיוענק לו סיוע משפטי גם בהליכים אחרים שנלווים, או עילות אחרות שאינן לפי חוק הגנה על עובדים או לפי חוק מבקר המדינה, אבל הם נלווים להליך העיקרי שנובע מהגשת התלונה. למשל, אם מדובר בעובדת שפוטרה בהיותה בהיריון או עובד שפוטר בהיותו בשירות מילואים, יש עילות תביעה נלוות, לפי חוק עבודת נשים או לפי חוק חיילים משוחררים. גם בזה יוענק סיוע משפטי.

כמו כן, גם בהליך של שימוע, ככל שיהיה צורך בכך, אם המעסיק מתכוון לפטר את חושף השחיתות או להרע את תנאי עבודתו בהתקיים שימוע, גם שם יוענק סיוע משפטי. גם בהליך של ערעור או עתירה על כל ההליכים שמניתי קודם לכן. תודה.

מה עמדתכם לגבי מיזוג החוקים?

אנחנו תומכים.

תודה רבה. בבקשה, משרד מבקר המדינה.

בוקר טוב. שמי עו"ד מירי אלה, אני היועצת המשפטית של נציב תלונות הציבור. כמובן, אנחנו מברכים על הצעת החוק הזאת, שהיא פרי יוזמה של המשרד שלנו, שנענתה בחיוב על-ידי שרת המשפטים והסיוע משפטי. קצת להרחיב בעניין מבקר המדינה, התפקיד העיקרי של מבקר המדינה בכובעו כנציב תלונות הציבור הוא בדרך כלל לברר תלונות של אנשים מקרב הציבור על עוול שגרם להם גוף מבוקר כלשהו. לצורך הגשת תלונה כזו אדם לא נזקק לשירותיו של עורך דין; הוא יכול לבוא למשרדים שלנו, ולהגיש את התלונה בעל-פה. הוא יכול להגיש תלונה בכתב ידו - אפילו לא חייב להיות בעברית. הוא לא צריך לנסח את טענותיו בצורה משפטית. עובדי הנציבות, שהם עורכי דין בהכשרתם, מנסחים בשבילו את הטענות. בעצם הם משמשים פה למתלוננים בריב שלהם עם השלטון.
התלונות של חושפי שחיתות הם שונות מהתלונות הרגילות בכמה מובנים: ראשית, הן לא תלונות של פרט נגד הרשות אלא תלונה של עובד נגד הממונים עליו, ותלונות כאלה הן חריג לכלל שיש בחוק מבקר המדינה, שבדרך כלל נציב תלונות הציבור לא מברר תלונות של עובד נגד מעביד בנוגע לתנאי השירות שלו.

דבר נוסף, להבדיל מתלונה רגילה, שבה החלטה של הנציב זה המלצה, למרות שיש לה כוח של המלצה, ובדרך כלל מצופה מגוף נילון למלא אחריה, החלטה של נציב בתלונה של חושף שחיתות, יש לה כוח מחייב, ומי שלא ממלא אותה עובר עבירת משמעת, ואפילו צפוי להליכים פליליים.

הבדל נוסף הוא שבירור תלונה כזו הוא בירור מאוד מורכב, הרבה יותר מתלונות רגילות, ולא דומה תלונה של אדם שפתחו נגדו בהליכי גבייה על זה שלא שילם דוח חניה לתלונה של אדם שמתלונן שמתנכלים לו בעקבות חשיפת מעשה שחיתות. גם התוצאה של צו כזה של מבקר המדינה- - -

מה קורה אצלכם כשמגיעה תלונה כזו? מה אתם עושים?

הבירור של התלונות האלה הוא בדרך כלל מאוד מורכב. אנחנו ממנים צוות של שני עובדים, שמבררים את התלונה. עו"ד שלומית לוירר היא מנהלת האגף שמברר את התלונות האלה. אנחנו מתשאלים עובדים בגוף הנילון, אנחנו מתשאלים את הממונים, מעיינים במסמכים, חוקרים אנשים מבחוץ ומבפנים, בודקים את התיק האישי של העובד. הבעיה בתלונות כאלה, שבדרך כלל אין תיעוד לרצון האמתי של הממונה להתנכל לעובד. ממונה לא אומר לעובד:" אני מעביר אותך לחדר אטום וקטן בקצה המסדרון, או לוקח לך את המחשב, או מזמין אותך לשימוע, כי חשפת שחיתות. הניהול של התלונות הוא כזה שהממונה בדרך כלל, המעסיק טוען שאין שחיתות במקום העבודה, שלא יכול להיות שיש דבר כזה, שהוא בכלל לא יודע שהעובד חשף שחיתות, ולכן אין קשר בין ההתנכלות לכאורה או הפעולות שהוא עובד נגד העובד לחשיפת השחיתות, ובדרך כלל הטענה היא שהעובד לא מתאים לעבודה או עבר עבירות משמעת, וכל הפעילות כלפיו היא בגלל זה.

העניין הוא שבשנים האחרונות ההליך הזה במשרד מבקר המדינה עבר משפטיזציה מאוד רצינית. את הממונים, כפי שציינו פה, מייצג בדרך כלל או הייעוץ המשפטי של הגוף. ברשויות מקומיות ובחברות ממשלתיות זה בדרך כלל סוללת עורכי דין חיצוניים, לעתים מהשורה הראשונה, שמנהלים לפעמים נגד העובד כמה הליכים: הליך משמעת, מגישים נגדו תלונות במשטרה, מאשימים אותו בכך שיש לו בעיות נפשיות. לכל תחום כזה יש עורך דין אחר, והעובד, שהוא ברוב המקרים עובד זוטר, צריך להתמודד מול המון טענות משפטיות ומול כל המורכבות של ההליך הזה. קשה לו לעשות את זה לבד. כשהוא צריך לשכור ייעוץ משפטי, לעתים הוא מקבל ייעוץ משפטי פרו בונו מכל מיני ארגונים, אבל בדרך כלל הוא עומד לבדו, ואנחנו במסגרת בירור כזה, קצת קשה לנו לתת את הסיוע שהיינו רוצים לתת למתלוננים כאלה.

מבקר המדינה מייחס חשיבות מאוד רבה להגנה על חושפי שחיתויות. במהלך השנים נחשפנו להמון בעיות שחושפי שחיתות נתקלים- - -

מה עמדתכם לגבי מיזוג החוקים?

אנחנו מסכימים לו בהחלט.
הבעיות של ההוצאות הכספיות זה רק אחת הבעיות שחושף שחיתות נתקל בהן. מבקר המדינה הקים צוות שמנהל הנציבות עומד בראשו כדי לבנות איזה מודל של טיפול הוליסטי בחושפי שחיתות וגיוס גורמים נוספים להליך הזה. בין השאר פנינו לסיוע המשפטי, שנעתר בחפץ לב לכוונה שלנו להסתייע בו. הצעת החוק הזאת זה התוצאה.

עוד מישהו רוצה להוסיף?

אנחנו רוצים לדעת נתונים, כמה הליכים כאלה יש בשנה, גם אצל המבקר וגם לפי חוק הגנה על עובדים.

לפי חוק הגנה על עובדים, לפי נתונים שקיבלנו מהנהלת בתי המשפט, יש כ-65 תיקים, היו בשנה החולפת. זה היה ב-2012, כשהם העבירו לנו את הנתונים. משרד מבקר המדינה רוצים להשלים?

אנחנו מקבלים בין 40 ל-50 תלונות בשנה, ולא כולן מגיעות בסופו של דבר לכדי בירור.

בשנה האחרונה אושרו 12. מוגשות כמה עשרות תלונות, ואושרו 12 מתוכן, למיטב ידיעתי.

מקרה שצריך בו סיוע משפטי זה בין 15 ל-20- - -

המספרים לא גדולים, לצערנו. אנחנו רוצים בצעד הזה ובחוק הזה לעודד אנשים שנרתעים.

כולם ראו מה קרה לאיש מרשות המסים.

יש לא מעט אנשים, ומהמפורסמים בהם זה מיה קוך, שחשפה את השחיתות בתנובה, והגברת שאת שמה שכחתי עכשיו – היא חשפה את העובדה שהירשזון נטל כספים. כולם שילמו מחיר מאוד כבד, גם כלכלי. לכן החוק כל כך ראוי.

שלום, אני מהתנועה לאיכות השלטון. אנחנו מברכים על ההצעה המאוד חשובה הזאת. אנחנו מקבלים לא מעט פניות של חושפי שחיתות שעומדים בפני שוקת שבורה עם הקושי להתמודד עם ההליכים. מדובר כאמור בהליכים מורכבים. אנחנו, כמובן, כגוף, עמותה, לא יכולים לתת את הסיוע לכל האנשים האלה, אבל אנחנו חושבים שזה טוב מאוד, שהמדינה תיקח חלק בחובה הזאת להגן על אותם חושפי שחיתות ולסייע להם.

תודה רבה.

אנחנו יכולים להעביר את זה לוועדת הכנסת?

אבל עוד לפני כן, אני מבקש להוסיף משהו, ברשותך אדוני. נוצר מצב שהייתי ער לו רק בימים האחרונים, לפני שהגשתי את החוק. לפי תקנות לשכת עורכי הדין, מי שרשאי לתת את הסיוע הזה זה רק עורך דין, ואני לא רוצה כמובן לשנות ולפגוע בלשכת עורכי הדין, אבל אני מבקש בעצם - תכף גם אגיד את הניסוח שאני ממליץ, אבל במהות- - -

בוא קודם נראה שמאחדים את החוקים בוועדת הכנסת. חתמתי כבר על פנייה.

זה לא משנה. אני יכול גם להציע את זה לטובת החוק של משרד המשפטים. אני מדבר פה על עניין מהותי, שגם עורך דין שמועסק על-ידי ארגון חברתי כמו אומץ, כמו התנועה לאיכות השלטון, שמלווה; יש תנועה בשם עוגן, שמלווה חושפי שחיתויות, שגם הם יוכלו להעניק את הסיוע המשפטי, ואפשר יהיה להעביר אליהם את התשלום בגין- - -

בסדר. בבקשה.

עו"ד ענת בהט מהנהלת האגף לסיוע משפטי. אתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת רוזנטל. אנחנו גוף מטעם משרד המשפטים, גוף שעובד עם כ-1,100 עורכי דין חיצוניים. כמובן, יש תהליך שלם שבמסגרתו חוק הסיוע המשפטי ותקנות הסיוע המשפטי מסמיכות אותנו כגוף גם למנות את עורכי הדין לתת את המינוי מטעמנו וגם כמובן לאחר מכן, לפקח. כמובן, כל התהליך הזה מצריך תהליך מאוד מסודר מטעמנו של עורכי דין, ואכן יש תחומים משפטיים שבהם עורכי דין מטעם, שהם או כחלק מארגונים מסוימים, אנחנו מוצאים שהם באמת מתאימים לתחומים מסוימים. למשל, עורכי דין שעסקו קודם לכן והיו פעילים בנושא של ניצולי שואה, שזה גם תחום שהתחלנו להעניק בסיוע המשפטי לאחרונה ללא מבחן זכאות כלכלית, אבל החשוב הוא שאותם עורכי דין יעברו את תהליך הפיקוח שלנו, ויתמנו על-ידינו, ואז נוכל שהם יהיו במאגר, ויעניקו את הייצוג הזה. אנחנו לא גוף שנוכל להסמיך עמותה. זה חייב להיות פרטנית לפי עורך דין, שיעבור את תהליך המיון באופן שוויוני כמו כל עורכי הדין שיבקשו לייצג בתחום הזה.

לא הצלחתי להבין מה הבעיה שמועלית- - -

בתקנת לשכת עורכי הדין כתוב שרק עורך דין רשאי לייצג בסיוע משפטי. כמובן, איני חולק על זה, אבל גם עמותה שמעסיקה עורכי דין, שתהיה רשאית להשתתף בהליך של משרד המשפטים, כדי שזה לא ייצר אפליה בין אנשים שנותנים טיפול הוליסטי לעניין הזה. חלק מזה זה סיוע משפטי. אין לי שום כוונה להתערב, איזה עורך דין ייבחר, אני רק לא רוצה שתהיה פסלות על-פי הכללים של לשכת עורכי הדין לעמותות האלה. זה הכול.

אבל זה לא משהו שמפריע להצעת החוק הזו.

לא, היא לא מפריעה, אבל אם אנחנו מסתייעים רק בכלים הנוכחיים, ולא מבהירים את הנקודה הזאת, לטעמי – ואם אני טועה, תתקנו אותי, כי אתם המשפטנים, ואני לא הספקתי לברר את זה עד הסוף, ולכן הבאתי את זה באופן כזה חצי מבושל – את הסוגיה הזאת, שאם אין מניעה כזאת באופן ודאי, שעורכי דין, שמשמשים בעמותות האלה, ייצגו אחרי המבחן של משרד המשפטים והסיוע, אין מניעה, אבל אם יש מניעה, אני מבקש להכניס את התיקון הזה.

יש איזה לופ – הרי רק משרד עורכי דין יכול לגבות- - -

למיטב ידיעתי, אם צריך לערוך תיקון כזה, זה בתקנות לשכת עורכי הדין, וכרגע הן לא על שולחננו.

הרי המועצה החליטה על תיקון כזה, וזה תקוע איפשהו במשרד המשפטיים כבר שנתיים, ואז בנושא הזה- - -

במשרד המשפטים שום דבר לא תקוע.

יכול להיות שלשכת עורכי הדין עוצרת את זה, למרות שזה עבר במועצה, מה שיותר סביר. בעיקרון זה משהו שהיה אמור להיות מאושר לפני שנתיים. למשל, בנושא הזה של עוגן ואומץ והתנועה לאיכות השלטון, שיש להם מומחיות מאוד גדולה בהגנה הזאת אבל הם לא יכולים לעשות אותה, כי הן לא יכולות לקבל שכר. זה סוג של תיקים שעמותות לא יכולות לייצג בהליכים ממושכים כאלה מספר חושפי שחיתות בלי איזשהו מינימום של תגמול. נוצר לופ שלא יוצאים ממנו.

בסדר גמור. תבדקו את זה לקראת. אני לא כופה עליכם. אני לא חושב שיש מניעה. בין שנייה ושלישית אפשר להוסיף את זה.

אנחנו עכשיו נקרא את הנוסח, ובכפוף להחלטת ועדת הכנסת, נאשר אותו.

בסדר. אני לא רוצה לעכב את החוק, אדוני. אני מבקש להמשיך את ההליכים. נסדיר את זה או בתקנות, או נבקש מהמשרד שישאיר את זה בתקנות, או לחילופין ננסה לתקן את זה בהמשך.

עוד שני עניינים קטנים: תיקון אחד, שגם משרד המשפטים דיבר עליו: בתחילת סעיף 7, במקום הנוסח המקורי, שאמר: לאדם, יש פה תיקון: לעובד. אתם רוצים להסביר על מה מדובר ומה המשמעות התיקון?

הדס אגמון, משרד המשפטים. התכלית של התיקון, כפי שעלה פה כבר כמה פעמים, היא לתת הגנה לעובד בהליך. המינוח: אדם, זה משהו שהתלבטו בו במסגרת הכנת הנוסח. המונח: אדם נועד לכאורה למנוע מצב של פרשנות שבה מי שלא מקיים יחסי עובד-מעביר במובן הצר של המילה, לא ייכנס. במחשבה שנייה חשבנו שעדיף בכל זאת לנקוט במונח: עובד, כדי שלא ייווצר הרושם שהסיוע המשפטי נדרש להעניק פה סיוע גם למעסיק בהליכים האלה, אלא רק לעובד, מתוך הנחה שכיוון שהחוק הזה מתייחס לחוק מבקר המדינה ולחוק הגנה על עובדים, הפרשנות של המונח: עובד תיצמד לפרשנות שניתנת שם, ותהיה מטבע הדברים יותר רחבה מאשר צורת ההעסקה הפורמלית של שכיר ומעסיק, אלא תכיל בתוכה גם צורות העסקה שמקובלות היום במשק.

לפי הפרשנות של החוקים הרלוונטיים.

ולפי הפרשנות שהסיוע המשפטי ייתן לענייני בהסתמך על הפרשנות שמשרד מבקר המדינה נותן לעניין.

טוב. ועוד שני עניינים קטנים: בעצם הנוסח כרגע הוא מצמצם את הנוסח שהיה בהצעת החוק הממשלתית, והופך אותו לרחב יותר. גם חבר הכנסת רוזנטל הזכיר את זה. מה שיוצא מזה, שבעצם תיקונים עתידיים לחוק מבקר המדינה ולחוק הגנה על עובדים, ככל שייכנסו, גם להם יצטרכו לתת סיוע משפטי. זו רק הבהרה לפרוטוקול. עמדתך בהחלט התקבלה בעניין הזה.

תיקון נוסף שאתם עושים, בסעיף קטן (ב), במקום הליך לפי סעיפים 45א עד 45ו, ההצעה שלכם, לתקן את זה שזה יהיה 45א עד 45ד. אם תוכלו להסביר ממה זה נובע.

סעיף 45ה מדבר על עבירת משמעת, שעובד שהגיש את התלונה מתוך קנטרנות, זה בבחינת עבירת משמעת. הייעוד של הסיוע המשפטי ותחום ההתמחות שלהם זה תחום המשפט האזרחי ולא תחום המשפט המשמעתי, שנושק לתחום המשפט הפלילי.
מעבר לכך, גם אם יש התנכלות של מעסיק שמעמיד לדין משמעתי בשל העובדה שהוא חשף שחיתות, לנציב- - -

זה לא הסעיף הזה. הסעיף הזה מדבר על מקרה שבו נציב תלונות הציבור קבע שהתלונה הוגשה בחוסר תום לב.

נכון.

תלונה על התנכלות במקרה כזה, אנחנו לא סבורים שעובד צריך לקבל הגנה של הסיוע המשפטי, להתמודד. מקרה שעוד לא קרה אגב, שנציב תלונות הציבור קבע שהגשת התלונה היתה בחוסר תום לב. אני לא זוכרת.

רציתי לומר שבמקרה שיש מעסיק שמתנכל וכן מעמיד לדין משמעתי- - -

זה לא 45ה.

אתם אומרים אותו דבר מהצד השני שלו.

טוב. בואו נקרא הלאה.

בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972‏ (להלן – החוק העיקרי), בתוספת, אחרי פרט 6 יבוא: 7. לעובד, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, וסעיף 3 לא יחול: (א) הליך לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997; (ב) הליך לפי סעיפים 45א עד 45ד לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏; (ג) הליך אחר בפני ערכאה שיפוטית הנלווה להליך כאמור בפסקאות (א) או (ב) (בפרט זה – ההליך העיקרי) ובלבד שהוא קשור לפגיעה בעובד שבעניינה הוגש ההליך העיקרי; (ד) הליך של שימוע בפני המעסיק, בעניין הקשור להליך העיקרי; (ה) הליך של ערעור או עתירה על החלטה בהליך לפי פסקאות (א) עד (ד).

2. הוראות פרט 7 בתוספת לחוק העיקרי כנוסחן בסעיף 1 לחוק זה, יחולו גם על הליכים כאמור בפסקאות (א) עד (ה) בפרט האמור שהיו תלויים ועומדים ערב תחילתו של חוק זה.
תחילה. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו.

טוב. אנחנו יכולים להצביע על החוק בכפוף לאישור ועדת הכנסת. הוא לא יונח לפני שוועדת הכנסת תאשר את זה.

מובן, תודה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

פה אחד. תודה רבה. אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת, ואחרי שהיא תאשר, רק אז נוכל להניח את החוק.

זה כבר עבר לוועדת הכנסת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:35.>