PAGE
13
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
01/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 301>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ז' בתשרי התשע"ה (01 באוקטובר 2014), שעה 13:10

<תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)(מפרטים לבניית מקלטים)(תיקון), התשע"ג - 2013>

חברי הוועדה: >
היו"ר אילן גילאון – מ"מ היו"ר
יעקב מרגי

>
עומר בבלי - לשכה משפטית, משרד הביטחון וצה"ל

ישי יודקביץ - לשכת יועמ"ש מע' הביטחון, משרד הביטחון וצה"ל

בנימין שיינדל - ס יועץ משפטי פיקוד העורף, משרד הביטחון וצה"ל

גולן ואך - פקע"ר - רמ"ח מיגון, משרד הביטחון וצה"ל

צ'אלצ'או נדאו - פקע"ר - רמ"ד הנדסת מיגון, משרד הביטחון וצה"ל

איילת צור - יועצת משפטית אגף רגולוציה, משרד הפנים

ברכה גולן - מנהלת תחום תאום ומעקב תקנות בנייה, משרד הפנים

אמיר אדרי - רכז ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר

יובל טלר - רפרנט שיכון באג"ת, משרד האוצר

טלי הירש שרמן - מנהל תחום קוד הבניה, משרד הבינוי והשיכון

שמואל חיימוביץ' - ממונה נגישות ארצי, נציבות שיוויון לאנשים עם מוגבלות

ערן טמיר - ממונה משפטי, נציבות שיוויון לאנשים עם מוגבלות

רות דיין מדר - מנהלת מח' חברה, המרכז לשלטון מקומי

יעל מרום - מנהלת המח' לנגישות ע. ירושלים, המרכז לשלטון מקומי

נעמה לרנר - מנהלת המחלקה הקהילתית, בזכות

אמיר הלר - סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

אתי כהן - ס. מנהלת האגף, עיריית באר שבע

ירון לוי - מנכ"ל, ארגון הפעולה של הנכים

אייל לב-ארי

ענת כהן

יפעת קדם
<תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)(תיקון), התשע"ג - 2013>

תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)(תיקון), התשע"ג-2013.

התקנות האלו באות לקבוע התאמות נגישות במפרטים לרבות מקלטים שהם ממ"דים, בין אם לפי הסעיפים, בין אם לפי חלק ח'1.

אני מעלה תיקון טכני שקיבלנו כהערה ממשרד הפנים לגבי תקנה 178. ההפניה לחלק ח'1 צריכה להיעשות בתקנה 177. תקנה 178 היא תקנה שדנה בנושא דלת ההדף הקומתי. ההפניה בתיקון שעשינו בדיון הקודם על כך שיחולו הוראות פרט 8.58 לעניין הדרך הנגישה, נכון שיהיו לגבי נושא הכניסה למרחב המוגן הקומתי בסעיף 177. צריכה להתווסף תקנה אחרי 10.

סעיף 177 מתייחס לכניסה למרחב מוגן קומתי. הוא קובע שהכניסה למרחב מוגן קומתי תהיה מתוך השטח המשותף בקומה. סעיף 178 מתעסק בדלת עצמה. היא תפתח כלפי חוץ. היא תהיה בגודל כזה וכזה. הייתה תוספת בתיקון שמפנה להוראות פרט 8.58. פרט 8.58 בתקנות התכנון והבנייה מתעסק בדרך נגישה. הוא נותן הוראות באופן כללי לגבי דרך נגישה שתוביל מפה לפה. ההוראות הכלליות האלו מתאימות יותר לסעיף 177, שהוא סעיף כללי שמתייחס לכניסה למרחב מוגן קומתי, לא לסעיף 178 שמתעסק בתקן של הדלת. הפנינו את תשומת לב הוועדה.

ולאשר את תקנה 11.

תקנה 11א, שמודגשת אצלכם, היא תוספת שנקבעה בדיון הקודם לגבי התקנת מאחז יד קבוע לפי הוראות התקן.

למה רק במוסד חינוך?

כתוב "או במוסד חינוך".

מדובר בקומתי, או במרחב מוגן במוסד חינוך. זה בבניין ובמוסד חינוך.

במוסדות האחרים גם צריך לעשות את זה, לאו דווקא במוסד חינוך.

מוגן קומתי מכסה לך את כל סוגי הבניינים.

צריך לכתוב שיהיה אחד לפחות. מה אם מישהו ירצה להתקין 2? למה לא? כתוב: "מאחז יד קבוע אחד".

אחד לפחות. למה ההדגשה של מרחב מוגן במוסד חינוכי? יכול להיות שאני אתן פרשנות שרק במוסד חינוכי כשזה לא במרחב דירתי קומתי.

קומתי, לדעתי, יכול לכלול את החינוכי.

בנוסח הנוכחי של התקנות אין התייחסות למוסדות חינוך. כרגע יש טיוטה של מוסדות חינוך. כיוון שהם לא מוזכרים, צריך להזכיר אותם במפורש. יתר הבניינים כלולים במרחב מוגן קומתי. זה רק עניין של נוסח. לא צריך להחריג פה שום סוג אחר של מבנה.

פה מדובר על מרחב מוגן קומתי.

מבני ציבור בונים מרחב מוגן מוסדי שהוא לא קומתי.

חבר'ה, זה לא גורע משום מקום אחר.

צריכה להיות כתובה המילה "מוסדי".

כל מרחב קומתי לא כולל גם את מוסדות החינוך?

לא. כשאתה כותב "או במוסד חינוך" אתה לא יכול למעט אחרים.

במוסד אחר שהמרחב המוגן הוא לא קומתי אלא מוסדי, כמו שאריה אמר פה, זאת המשמעות. מה הכוונה?

אני לא מסכים לזה. תוריד את המילה "או", ותכתוב את האות "ו".

ערן, מה לא צריך להיות?

אני לא יודע. יש סוגים שונים של מקלטים במבנים ציבוריים ובמוסדות. לא עושים שם רק מקלטים.

כאן מדובר בקומתי, לא בכל סוג.

למה רק בקומתי? למה במקלט שהוא מרחב מוגן מוסדי ולא קומתי לא צריך לעשות את זה?

מי אומר שלא צריך?

לפי מה שכתוב, לא צריך.

זה סעיף שמתייחס לקומתי.

למה אתה מכניס מוסד חינוך?

יכול להיות שזה כתוב במקום אחר.

החינוך מוזכר, כי אין כרגע תקנות נגישות בחינוך.

אתה רוצה להוסיף בכל סוג אחר?

בכל מקום שבונים בניין שבהגדרה שלו הוא בניין ציבורי לפי חוק השוויון צריך לעמוד בדרישה הזאת.

אני צריך הגדרה משפטית, לא ארכיטקטונית.

או במרחב מוגן מוסדי, שאז זה כולל הכל.

אפשר מרחב מוגן מוסדי. אנחנו עוברים לתקנות 11ב ו-11ג, שהן תיקון תקנה 202 ותיקון תקנה 204 לתקנות המפרטים. בדיון הקודם החליטה הוועדה על נוסח שקובע את הפתרון למקרה שהגישה לכניסת הממ"ד היא גישה בסיבוב, לא גישה ישירה. הנוסח שכרגע חולק הוא נוסח שגובש לפני תחילת הדיון. צריך להתייחס אליו ולציור שבסוף התקנות. זה נוסח שגובש על ידי פיקוד העורף, על ידי משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון. גם הנציבות הייתה שותפה לו. אני מבקש שהנוסח יוסבר לוועדה.

אני אזכיר נשכחות. התקנות הוגשו לוועדה ללא הנגשה של מרחב מוגן דירתי. היו נימוקים שנשמעו בישיבות קודמות מדוע אין חובת הנגשה של המרחב המוגן הדירתי. אנחנו נדרשנו על ידי הוועדה, וגם קיבלנו הנחיה אצלנו במשרד הביטחון, לא לעסוק בשיקולים הכלכליים. יש כאן שיקולים כלכליים שאני מניח שנציגי האוצר ומשרדים כלכליים אחרים יכולים להרחיב יותר עליהם. הפיקוד נדרש, וכך עשה מול משרדי השיכון, הפנים ואנשי ההנדסה של הנציבות. זה הנוסח ההנדסי להנגשת ממ"ד. הנוסח המקורי שלנו לא כלל נושא של הנגשת ממ"ד מתוך הבנה שאנחנו לא חושבים שצריך לקבוע בתקנות האלו את הנושא של הנגשת ממ"ד, כמו שאין חובת הנגשה על דירה של אדם עם מוגבלות. אין חובה על המדינה או על הקבלן - אלא רק ברמות החוזיות - להנגיש את הדירה. כמו שלא מנגישים חדר אמבט וחדר שירותים - הממ"ד הוא אחד מחדרי הבניין – כך - -

זה סוג אחד - -

אני מזכיר נשכחות.

הוצאת את הנכים החוצה.

הוא לא מוציא כלום. אני רוצה שתתייחסו לזה כאל קביעת תקן לבניית דירה. אין פה נפקא מינה. זה לא בהכרח. מדוע כאשר בונים בית, לא להתחשב מראש? תראה איפה הבעיה. כאשר בונים בית שמים לב לארכיטקטורה, שמים לב לאסתטיקה, שמים לב לנוף לים, לכיווני אוויר. מדוע לה להביא את זה בחשבון בבסיס הבנייה, בחשיבה הארכיטקטונית? זה הרעיון. זה בוודאי נכון היום, כשהאוכלוסייה הולכת ומתבגרת. הוא צריך לעשות בזה שימוש. קודם כל, נכון עשיתם. לא תפקידכם להתייחס לעניין של הכלכלה. אנחנו צריכים להתייחס לאופטימום שאנחנו צריכים לייצר היום. כמו שאנחנו בונים במרחב הציבורי והמשותף, גם להתייחס לתקן הבנייה הפנימי. מדוע שלא יהיה? מדוע שדלת לא תהיה בתקן של 90 ס"מ ולא 80? מה העניין? נכון, העלויות יותר יקרות. מדובר פה על משהו שבסופו של דבר כל אחד משתמש בו. אני רואה את האוניברסאליות של הנגישות. תמיד אני נותן את הדוגמה של זוג הקשישים שיורד יד ביד ברמפה של כיסא גלגלים. זה לא מיועד להם. הרמפה הזאת נועדה לכיסא גלגלים, לא לזוג קשישים. אסור לנו לחשוב על דברים כאלה? על מה אתם מדברים? אמרנו לכם, ובצדק. אני מקווה שהבאתם גם תוצאות. אין שום רע בנגישות. כל המנגיש, הרי זה משובח. לפעמים יש לזה עלויות. צריך לבדוק מה הן העלויות של הדבר הזה.

העלויות - -

אנחנו כעת דנים באיך מנגישים, באיך כל אחד יגיע למחוז חפצו בצורה מכובדת ובצורה עצמאית, באיך יהיה לו הכי קל והכי מכובד, באיזו דרך אנחנו עושים את זה. האחרים צריכים לחשוב איך הכי זול לעשות את זה, מי מממן.

למה לא להנגיש את כל הדירות במדינת ישראל? אם מחר אני הולך לקנות דירה חדשה - -

השמיים הם הגבול.

אם אני רוצה לקנות דירה חדשה, אני צריך לחשוב אם יש שם נגישות או אין שם נגישות?

פה יש החרגה לדירות קטנות - -

לא תהיה החרגה לדירות קטנות. סטטיסטית אני מבטיח לכם שמי שמוגבל גר בדירות יותר קטנות. אנשים מבוגרים, קשישים, לאן הם עוברים? לדירות יותר גדולות? זאת שטות. זה כמו להגיד שלדירות שהן לא נטולות מענק נוריד את הנגישות.

במקום מה שהיה כתוב, אנחנו מציעים כך: "מקום שבו מול הדף הדלת הדירתית מצוי קיר המהווה חלק מהשלד או קיר העשוי בטון מזוין, ימוקם הקיר במרחק של 110 ס"מ לפחות ממול הדלת, ובהתאם לשרטוט המצוי בחלק ו' לתוספת השישית". אנחנו נצרף לתקנות המפרטים שרטוט.

זה אומר שאני נכנס מהצד, לא מהדלת ישר.

זה לא בדיוק השרטוט שחולק.

יהיו פה שינויים.

זיהיתי שתי טעויות. טעות אחת היא שרוחב המסדרון שאנחנו מדברים עליו הוא מטר ועשרה, הדלת היא 80, והמרחק שמופיע פה של 110 הופך להיות ל-120.

זה מוסכם איתנו.

כולם מסכימים.

כל הנוסח, מלבד השרטוט, הוסכם לפני שעתיים בערך. דקה לפני שיצאתי מהמשרד לכיוון הכנסת נשלח השרטוט. אני מבקשת שלא ישתמע מהשרטוט הזה שהמגבלה של המרחק של המסדרון תחול על קיר בטון לאורך שני מטר.

כן, זאת הכוונה.

אפשר לראות, על פי השרטוט שחולק, שהרדיוס של הכיסא לא מכסה את הכל. יש פינות מיותרות. מה שאני מנסה להגיד זה שלא תהיה חובה על כל הבונים של כל הדירות לבנות את כל האורך של שני המטר האלה, כי לא תמיד צריך את זה.

איפה שיש כניסה - -

יש כאן - - כי זה נעשה ברגע האחרון. אני לא רוצה לחייב את התאחדות הבנייה - -

אין לי שום עניין לסנז'ר אף אחד לכלום. עגלה צריכה באופן מכובד שיהיה לה מסלול נסיעה ומסלול כניסה לפי הסיבוב שלה. זה העניין של המקצוענים.

בתקן ישראלי 1918 - - בחלק 3(1) נקבע מושג שנקרא "משטח - - לפני הדלת ואחרי הדלת". שם המידות הן יותר ממה שמתואר פה. הגענו לזה כפשרה. רוצים להוריד מזה? אין אפשרות להוריד.

אף אחד לא רוצה להוריד כלום.

אנחנו רואים שגם בשרטוט הזה יש פינות מיותרות.

אין. הפינה השמאלית העליונה יכולה להיות - -

בואו נשמע את התאחדות הקבלנים. אני מבין שמדובר ב-20% מהדירות שזקוקות לדבר הזה. בכל שאר הדירות הכניסה ישירה, כך שאין בכלל צורך בעניין הזה.

כמות הדירות שנבנות עם קיר כזה לפי נתוני פיקוד העורף היא בין 5% ל-20%. הם לא יודעים להגיד בדיוק כמה בטון מזוין וכמה לא. 80% ומעלה מהדירות שנבנות בישראל בבנייה חדשה - -

הרווחתם.

אנחנו הרווחנו. השאלה אם יש עדיין אינטרס ציבורי בתקנה, כי התקנה מחייבת את שר הביטחון שמתקין את התקנה לעשות את זה בסבירות ובמידתיות.

הפכת את זה ליותר סביר.

מעל 80% מהדירות במדינת ישראל נבנות בלי הקיר הזה. הן מונגשות לכל נכה שמעוניין לרכוש את הדירה, גם כיד שנייה. מדובר כאן במיעוט של דירות שבהן רוצים להרחיב את אותו פתח.

ב-20 ס"מ.

התקן מדבר על 80 ס"מ. הסטנדרט הוא 90. אני מקבל את זה שזה בין 90 למטר ועשרה. זה עניין של 20 ס"מ.

ואורך שני מטר.

השאלה אם זה הכרחי לגזור בכ-2000,3000 דירות במדינת ישראל מידי שנה בין חצי מטר למטר משטח הדירה, שהוא בדרך כלל מהסלון - -

אל תבנו דירות כאלו בכלל. תבנו - -

לפעמים לא ניתן.

תפנו לותמ"ל, הם יתנו לכם עוד 20 ס"מ.

זה לא קשור לזה.

אל תבנו את הקיר.

אם אין בעיה - -

יש אדריכלים, הם יתכננו.

אתה אומר שיש בעיה ל-20% מהדירות.

. התקנה הזאת באה לסייע לאחוז קטן מהנכים, לא לכל הנכים, שיש להם כיסא שהוא גדול מהכיסא הרגיל. עכשיו השאלה היא האם - -

מאיפה הבאת את זה? אתה יודע מה זה הכיסא הגדול לעומת הכיסא הרגיל?

72 ס"מ.

מי אמר לך? תמדוד.

אנחנו מאוד מאוד מידתיים. אנחנו לא מבקשים מה שאין בו צורך. לא בכל דרישה בלתי סבירה אנחנו נתמוך. אם ירצו מתקן לבנג'י מכיסא גלגלים מעל הכותל המערבי, אני מבטיח שאני לא אתמוך בזה. גם בדברים פחותים מזה אני לא אתמוך. בדברים כאלה, גם כשמדובר ב-5% - - זה בדיוק הרעיון כאן.

לכמה מאוכלוסיית מדינת ישראל זה יכול להתאים?

כשאומרים לך "מידתי", אתה צריך להתייחס אם המידות ששמוליק הסכים להן הן לא מידתיות. תתייחס לזה כהתאחדות הקבלנים. כוונת המחוקק היא שתהיה הנגשה לכל מוגבל. הטיעון שלך הוא לא לדיון בכלל. תתייחס אם יש בשרטוט בפנינו איזו פזרנות או החמרה.

הסבירות והמידתיות של תקנות הן לפי היקף האוכלוסייה שנהנית אל מול היקף השינוי שנעשה בדירות. אם יש לכם את הנתונים, אני אשמח לשמוע.

החשיבות והרגישות של הנושא היא ברורה. חשוב להבין מה ההיקף, בכמה דירות מדובר, האם זה מייקר את עלויות הבנייה. יש מספר נתונים.

כשיש פחות דירות יש גם פחות ס"מ.

אנחנו מבקשים לבחון את נושא המידתיות. אנחנו רוצים להבין בכמה שטח דירה מדובר, אם זה מייקר את עלויות הבינוי. דרך זה אנחנו רוצים להבין את נושא המידתיות. על זה בסופו של דבר אנחנו אמונים. אני אומר את זה במלוא החשיבות והרגישות לנושא. צריך להבין במה מדובר. במידה ומדובר בעלויות ייקור הבנייה, אנחנו חייבים - -

תוריד את המע"מ. כל הדירות צריכות להיות נגישות.

"(ב1) מקום שבו מול דלת ההדף הדירתית מצוי קיר המהווה חלק מהשלד או קיר העשוי
בטון מזויין, במרחק הקטן מ-130 סנטימטרים ממול הדלת, המידות המזעריות של הדלת

האמורה יהיו 80/200 סנטימטרים פתח אור והמידות המרביות שלה יהיו 90/200 סנטימטרים

פחת אור;

זה משלים את הרישא של 11ג.

לא הסיפא.

אולי צריך להפנות גם שם לשרטוט.

השרטוט צריך להיבדק.

תתקנו את השרטוט.

אם יהיה צורך, נתקן את השרטוט.

השרטוט הזה הוא הרבה פחות. זאת פשרה כואבת שקשה לי להשלים איתה אל מול מה שכתוב בתקן לגבי משטח תפקוד לפני דלת. אני בספק אם מישהו יכול להוכיח בכלל אפשרות של משהו מצומצם יותר, מעבר לפינה הכתומה בצד שמאל שאין לה שום משמעות.

יש לזה משמעות.

שום משמעות.

שמוליק, תתקנו את השרטוט כפי שאתם רוצים.

הסיפא בתקנת 11ב ו-ג מחריגה את תקנות המשנה לגבי מרחב מוגן דירתי בדירה שמוגדרת כדירה קטנה. דירה קטנה לפי התקנות שנקבעו לפי סעיף 147ב כפי שהעביר משרד הפנים, היא דירה בין 30-80 מטרים רבועים שטח עיקרי. היא כוללת בתוכה את הממ"ד.

ברוב הדירות יש קיר בטון מול הדלת, כיוון שהדרישה של פיקוד העורף היא שצריך להגן על הדלת. לא מדובר ב-5% או ב-20%, מדובר ב-100% מהדירות.

התיאור הזה לא מדויק. זה רק כשיש צורך ויש חפיפה של הקיר המגן לאיזה שהוא קיר חיצוני, ויטרינה או חלון.

אפשר להימנע מהקיר הזה אם מתכננים את הממ"ד ואת הדלת שלו במיקום מוגן ממילא. אז אני לא צריך להוסיף את הקיר הזה. ברוב הדירות זה לא קורה. ברוב הדירות צריך את הקיר המגן הזה.
אני רוצה להתייחס לעניין של רוחב הפרוזדור בדירות קטנות מתחת ל-75 מטר מרובע. די ברור – נאמר על ידי היושב-ראש - שבדירות כאלו אחוז האנשים שיש להם איזו שהיא מוגבלות יהיה יותר גבוה מאשר בדירות אחרות. הגדלה של רוחב הפרוזדור ב-20 ס"מ, שזה מה שמוצע פה, ובאורך של שני מטר, זה 0.4 מטר מרובע. במחירים של הבנייה היום זה בסביבות 1500 שקל ליחידת דיור. אני לא איש משרד האוצר, אני לא יודע אם זה הרבה או לא - -

איך עשית את החישוב הזה?

לפי 4000 שקלים למטר מרובע.

עלות למטר בנוי?

עלות למטר בנוי. אני לא מדבר על מכירה. אני מדבר על עלות הבנייה. בתכנון נכון יכול להיות שההפסד יהיה יותר קטן.

אין לנו ספק בכך.

כבר דיברנו על זה שלא בכל הדירות זה יהיה נחוץ. אחד הדברים שאדריכלים לומדים כל הזמן כתוצאה מתהליך של התמקצעות והשיפור בתקנות זה שהם צריכים לתכנן יותר טוב. הם צריכים להשקיע יותר בתכנון, ואז הדירות והבניינים יוצאים יותר טוב. חשוב מאוד להנגיש את הממ"ד, במיוחד ביחס ליתר החלקים של הדירה, למרות שאני לא מקל ראש בהנגשת הדירה כולה. זה משום שהנגשת יתר החלקים של הדירה היא פחות או יותר אפשרית. יש לה עלות כספית בזמן שבן אדם גר, אבל היא אפשרית. בממ"ד היא כמעט בלתי אפשרית. אם אנחנו עוקרים את הדלת ממקומה, מרחיבים את הפתח ושמים דלת חדשה, בסבירות מאוד גבוהה הדלת לא תהיה אטומה, היא לא תהיה דלת תקנית לפי הדרישות של פיקוד העורף. רצוי מאוד שהדירה תהיה מונגשת מלכתחילה עם דלת אטומה, כדי שכל אדם, גם אם הוא לא נכה שיש לו אחוזי נכות אלא מבוגר, יוכל להיכנס בצורה נוחה וטובה לחדר.

אנחנו חיים במציאות שכל אחד צריך ממ"ד עם דירה. אנחנו מגינים על הפרט שגר בדירה. האבחנה בין דירות קטנות לגדולות - קל וחומר מה שאריה כאן אמר - לא יכולה להיות. לדברים האלה יש עלויות. זה עניין של סדר עדיפויות חברתי. נגישות זה עניין של תפישת עולם. היא עולה כסף. היא נמצאת בסדר העדיפויות שאנחנו רוצים לתת אותו. אפשר גם בלי זה בכלל. רצינו להיות ברמה של ארצות הברית. אולי יום אחד נגיע לרמה של ברלין. מי שהיה שם יכול לדעת מה מתרחש. זה ביטוי ליחס של חברה לפרטיה. הנושא של מוגבלות הוא דבר אוניברסאלי. אין אנשים בלתי מוגבלים. זה נכון באוכלוסייה שהולכת ומתבגרת. כאשר אתם עושים את החשבון דרך החור של הגרוש, אתם צריכים להבין מה האלטרנטיבות. הדבר הזה לא יעלה על הדעת. אני לא עושה אבחנה בין דירות קטנות לדירות גדולות. ממ"ד עם דירה, לא ההיפך.

אני מוריד את הסייג.

סבבה.

מה שנאמר פה לגבי העלות של 1500 לא קשור לתוספת של מטראז', אלא לאובדן של מטראז' לטובת צרכים אחרים בבית. אם ההפסד הוא 0.4 מטר לטובת הדבר הזה, זה אפילו לא שיקול אוצרי.

זה כמו להגיד כמה עולה קילו פירות. אני מכיר אנשים שמשקיעים באריחים פי 3 מהסכום הזה.

אני רוצה להרגיע את האוצר בכך שלא מדובר פה בתוספת עלות.

התקנות לא מבטאות את הסכמת שר האוצר.

בכל מקום כתוב "בהסכמת שר האוצר". אם שר האוצר יכול לפטור במע"מ 0 את הדירות, יכול להשקיע בביטחון ולא להעלות מיסים, הוא לא יוכל לעמוד ב-1500 שקל לדירה?

לא התבקשה הסכמת שר האוצר לשתי התקנות האלו. שר האוצר צריך להסכים להן בכתב. לא התבקשה הסכמה.

הסכמת האוצר נדרשת. אחרי שהנוסח יאושר בוועדה, ולפני הפרסום ברשומות, תהיה חייבת להתקבל הסכמת שר האוצר.

אני לא משפטן.

הנוסח הראשון של התקנות הועבר לכנסת בהסכמת שר האוצר. לבקשת הוועדה נערך תיקון. התיקון הזה יעבור שוב למשרד האוצר. אפשר לקוות ששר האוצר ייתן את הסכמתו.

יש יתרון לתקנות האלו. לא כל כך נעים לסרב להן.

לא מדובר בתוספת כספית. לא הייתי ער לזה קודם. גודל הבניין נקבע בתכניות בניין ערים. אי אפשר להגדיל אותו לצורך העניין הזה. זה אומר שסדר העדיפות הוא להרחיב את המסדרון ולהקטין איזה שהוא חדר. אני אישית גר בדירה בגודל הזה, עם מסדרון שתוכנן במקרה ברוחב מטר ועשרה. אני מברך כל יום על זה.

אנחנו מביאים את העניין לאישור. מי בעד אישור התקנות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

התקנות אושרו
<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>