ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 09/09/2014

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
09/09/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 419>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ד באלול התשע"ד (09 בספטמבר 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014
2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013, של חה"כ מירי רגב (פ/389):
1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014
2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013 של חה"כ מירי רגב (פ/389):
(הישיבה נפסקה בשעה 11:17 ונתחדשה בשעה 11:22.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי.

<שלומית ארליך:>
אז בעצם עצרנו בסעיף 5.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תרוצי, בבקשה. תמשיכי.

<משה גפני:>
אני יכול להתייעץ עם גילה גמליאל שנייה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לי שום בעיה, רק תעשו את זה בחוץ.

<משה גפני:>
אני יכול לדעת למה איחרת?

<שלומית ארליך:>
אוקיי, אז בעצם בסעיף 5 יש תוספת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא איחרתי.

<משה גפני:>
לא, אתה יכול תמיד לאחר, זה בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל לא איחרתי גם.

<שלומית ארליך:>
ובלבד שלא יחליט המנהל, אני קוראת בסעיף 5, סעיף קטן (ב), עמוד 8 באמצע. יש שם תוספת ב - - -

<משה גפני:>
איפה אנחנו? רק רגע.

<שלומית ארליך:>
בסעיף 5, סעיף קטן (ב), עמוד 8 באמצע, בסעיף קטן (ב) יש תוספת שאחרי 'לדרוש ממי שהגיש את ההצהרה לתקן אותה, או להחליט כי העסקה אינה עסקה מוטבת', והתוספת - - -

<יעקב אשר:>
זו הסתייגות בעל פה או בכתב?

<שלומית ארליך:>
זו לא הסתייגות, זה הנוסח. בנוסח בפניכם יש תוספת של שורה - - -

<יעקב אשר:>
תוספת של מי?

<שלומית ארליך:>
שקיימת בנוסח, 'ובלבד שלא יחליט המנהל כי העסקה אינה עסקה מוטבת, אלא לאחר', זה צריך להיות 'שניתנה לעוסק במקרקעין או לרכוש, לפי העניין הזדמנות להשמיע את טענותיהם' וכך בהתאמה גם למעלה בסעיף קטן (א).

<יעקב ליצמן:>
איפה את מקריאה?

<שלומית ארליך:>
אני ב-5(ב).

<יעקב אשר:>
איך הגענו ל-5?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש על זה הסתייגויות?

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים בעצם להסתייגויות.

<יעקב אשר:>
לא דנו בתוספת הזאת.

<שלומית ארליך:>
הם כבר הסבירו אותה.

<משה גפני:>
רק שנייה, גברתי היועצת המשפטית, הממשלה הסבירה את מה שהיא הוסיפה?

<שלומית ארליך:>
לדעתי כן.

<משה גפני:>
לא, אני לא זוכר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל מה שהיה - - -

<משה גפני:>
'ובלבד שלא יחליט המנהל כי העסקה אינה עסקה מוטבת'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל מה שהיה בנייר היה בדיון שלנו והיו על זה גם הסתייגויות וגם הסברים וכו'.

<משה גפני:>
איפה? אני לא רואה - - -

<יעקב אשר:>
אין על זה הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
או שהיו או שלא היו, אבל זה היה על הנייר.

<יעקב אשר:>
לא, אבל אם לא היו זה סימן שלא היה על זה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה לא קשור. בואי תתחילי עם ההסתייגויות.

<שלומית ארליך:>
בעצם במהלך הדיון אנחנו ביקשנו, בהתאמה לסעיף 5(א), להוסיף גם ב-5(ב), את האפשרות הזאת לתת לעוסק במקרקעין או לרוכש, הזדמנות להשמיע את הטענות שלהם. כיוון שזה קיים גם בסעיף 5(א) רצינו שזה יהיה קיים גם בסעיף 5(ב).

<יעקב אשר:>
מצוין, אבל הנוסח הזה לא היה לעיני הוועדה, הוא לא הוסבר סופית, אז אנא שיסבירו אותו.

<שלומית ארליך:>
הוא היה לעיני הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא היה לעיני הוועדה.

<משה גפני:>
לא, אין הסתייגויות על זה. גם לא הכנו הסתייגויות על זה.

<שלומית ארליך:>
עכשיו אנחנו מתחילים את ההסתייגויות ל-5. ההסתייגות הראשונה שהגיש חבר הכנסת גפני, זה 93 אצלך, חבר הכנסת גפני, בסעיף קטן (א), בסוף המילים שבסוגריים ייכתב ש'תהפוך לסופית בחלוף חמש שנים'.

<משה גפני:>
לא הבנתי, את מדברת על סעיף - - -

<שלומית ארליך:>
סעיף 5(א). הסתייגות 93 שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אתה רוצה להסביר?

<יעקב אשר:>
אני רוצה להסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, דקה.

<משה גפני:>
מה דקה? אבל יש לו הסבר, הוא מכין את זה כבר שבועיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה. זה רץ כבר.

<יעקב אשר:>
מאשר ש - - -

<משה גפני:>
רגע, שישמעו אותך, שנייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן רץ.

<משה גפני:>
לא רץ.

<יצחק כהן:>
רגע, גפני, תעצרו - - -

<יעקב אשר:>
יושב ראש ועדת הפנים - - -

<יצחק כהן:>
לא שאלתם אותי, לא הרמתם טלפון.

<יעקב אשר:>
יושב ראש ועדת - - -

<יצחק כהן:>
רגע, רב יעקב, אני מוחה. אלכס מילר, ברוך הבא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן רץ, בבקשה.

<משה גפני:>
לא, מה?

<יעקב אשר:>
אתה היית צריך לקדם אותו בברכה. לא עשית את זה.

<משה גפני:>
למה אתה לא מקדם את אלכס בברכה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן נגמר.

<משה גפני:>
לא. מה קרה לך? בא חבר ועדה חדש.

<יצחק כהן:>
אלכס מילר צריך להסביר לו הכול.

<משה גפני:>
חדש ישן.

<יעקב אשר:>
אדוני היושב ראש, מאחר שהאחריות שלך היא, גם כיושב ראש ועדת הכספים וגם כחבר מפלגת הבית היהודי - - -

<יצחק כהן:>
ראיתי שפתחת את הבורסה.

<יעקב אשר:>
אתה מקודם הסברת - - -

<יעקב ליצמן:>
מה אתה חושב, שהבית היהודי יעשה משהו?

<יעקב אשר:>
למרות שאמרת במפורש לפני כמה ימים, שהייתה לך בקשה מראש הממשלה, לכנס את הישיבה הזאת ולקדם את החוק, מאחר שהתברר שזה לא כך, אמרת ראשי המפלגה, ואני רוצה לומר לך שמה שמסתתר מאחורי המילים שלך זה דבר אחד, פרוטקשן. יש עצירה של שר האוצר שהוא לא נותן לקדם את הנושא הזה של מחיר מטרה, למרות שהכול מוכן, הכול מזומן, אפשר היה להתחיל עם זה, הוא לא נותן לקדם את זה, לשר שלך, מהמפלגה שלך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלכס, אלכס.

<יעקב אשר:>
אתה לא מקשיב לי ואתה צריך לתת לי את הזמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלכס, אנחנו כבר מתחילים.

<אלכס מילר:>
לא, אנחנו כאן.

<משה גפני:>
מה, נתתם להם עולים חדשים, שאתה מוכרח אותו? מה, הם לא עבדים שלכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לי מושג על מה אתה מדבר
<משה גפני:>
מוכרח, לא מוכרח.

<יעקב אשר:>
אדוני היושב ראש, אני פונה אליך לאחריות שלך - - -

<משה גפני:>
איפה אלכס?

<יעקב אשר:>
עזוב, תן לי דקה על חשבוני, אני אחזיר לך את זה בהזדמנות. לאחריות שלך, היום יש פרוטקשן - - -

<יצחק כהן:>
איפה היית אתמול בערב?

<יעקב אשר:>
איציק, למה אתה מפריע לי?

<יעקב ליצמן:>
מה היה אתמול בערב?

<משה גפני:>
רק שנייה, אנחנו רוצים לדעת מה בועז מספר, איזה מתח.

<יצחק כהן:>
הייתה לו פגישה והוא לא הגיע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, אז אנחנו נצביע ואני אתן לך להמשיך אחר כך. זה יהיה גם רלוונטי להסתייגות הבאה.

<יעקב אשר:>
אני אסיים את המשפט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש כאן פרוטקשן שבו שר האוצר לא מאפשר להעביר את מחיר מטרה, אנשים סובלים מזה, אפשר היה לצאת לשיווקים כבר במחירי מטרה, אתם מחזיקים את מדינת ישראל כבני ערובה לגחמות פוליטיות, שפעם אתה זורק את זה על ראש הממשלה והיום אתה זורק את זה על ראשי המפלגה שלך.

<יצחק כהן:>
גילוי נאות. למה הקבלנים הפכו את - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

<יצחק כהן:>
למה אתם בעד החוק? מה קרה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
רגע, מה פתאום התהפכתם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
בעד ההסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ירים את ידו.

<יצחק כהן:>
1, 2, 3.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
לא, לא שאלת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? בסדר, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
<יצחק כהן:>
אני מבקש למסור הודעה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, רק שנייה, תמשיך בהסתייגות.

<משה גפני:>
לא, אין דבר כזה.

<יעקב אשר:>
לא, לא, לא, לא.

<יצחק כהן:>
לא.

<יעקב אשר:>
מה זה תמשיך? הודעה על הסעיף הזה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה לסעיף - - -

<משה גפני:>
לא, מה זה הסעיף הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות הבאה.

<יצחק כהן:>
לא, לא, לא.

<משה גפני:>
לא, לא, לא. יש לו הודעה על הסעיף הזה.

<יצחק כהן:>
יש לי הודעה, אני רוצה למסור הודעה לפרוטוקול.

<משה גפני:>
לא על הסעיף הבא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<שלומית ארליך:>
- - - לפי סעיף - - -

<יצחק כהן:>
אני רוצה למסור הודעה לפרוטוקול.

<משה גפני:>
יש הודעה לסעיף הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, ההסתייגות, רב יצחק - - -

<משה גפני:>
לא, יש הודעה לסעיף הזה. אתה לא תשחק איתנו.

<יצחק כהן:>
אבל יש לי הודעה לסעיף הקודם.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו לא שומעים כלום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, רב יצחק.

<יצחק כהן:>
מכיוון שהקבלנים שינו את דעתם והפכו לפתע - - -

<משה גפני:>
יש הודעה על הסעיף.

<יצחק כהן:>
אני רוצה להודיע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו ההסתייגות שלו.

<יעקב אשר:>
לא, לא. הייתה הסתייגות שאני נימקתי, עכשיו יש לו הודעה על ההסתייגות הזו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, לא.

<יצחק כהן:>
כן, כן, יש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין מושג כזה - - -

<יעקב אשר:>
באמת? אז איך תדע אם אנחנו רוצים רביזיה או לא רוצים רביזיה?

<יצחק כהן:>
אני אמסור אותה. גם עם ההתנגדות שלך אני אמסור הודעה.

<יעקב אשר:>
איך תדע אם רוצים רביזיה או לא?

<יצחק כהן:>
כחברי הוועדה אנחנו רוצים לדעת מה הסיכום עם הקבלנים שהם שינו את דעתם והיום הם תומכים בחוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מבין מה שאני מתכוון - - -

<יצחק כהן:>
עד שלא נקבל את זה אני מבקש להגיש רביזיה על החלטה קודמת.

<יעקב אשר:>
מה הוא אמר?

<יצחק כהן:>
רוצים את זה בכתב, כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב.

<יצחק כהן:>
רגע, לנמק את ההסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא ינמק את ההסתייגות הבאה.

<יצחק כהן:>
לא, אני מנמק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך עוד 10 שניות.

<יעקב אשר:>
לא, לא, ניסן. ניסן, אלול.

<חמד עמאר:>
איפה אנחנו עכשיו?

<יצחק כהן:>
הם התקדמו לסעיף 5. עמוד 8.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב אשר:>
רגע, הוא לא נימק אותה. תנמק.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. 4. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? טוב, ההסתייגות נפלה.
הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, דקה.

<משה גפני:>
לא, אין רגע. אתה תעצור את ה - - - תשמע, אל תתחיל איתי. יש לי קול יותר גדול ממך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אני יודע.

<משה גפני:>
ואני לא אתן לך לנהל את הישיבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוה, זה - - -

<משה גפני:>
יש תקנון לכנסת. עם כל הכבוד. יש לי הודעה על הסעיף הזה, מה הסעיף הבא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אין בתקנון - - - מי כמוך יודע שאין אצלנו נושא של הודעה.

<משה גפני:>
בסדר, יש לי הודעה. אני בדקתי את ההצבעה - - -

<יעקב אשר:>
יש ביטוי של חברי ועדה.

<שלומית ארליך:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע, לכן אני אומר אין.

<משה גפני:>
כן, יש.

<יעקב אשר:>
זה החובה שלהם.

<משה גפני:>
אתה יודע מה, אין בשום מקום בתקנון שאסור לי לצעוק כל הזמן.אין. מה דעתך? אני לא אתן ליועצת המשפטית לקרוא, בסדר? אני אצעק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו בבקשה. תעשה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<יצחק כהן:>
לא, הודעה זה חלק מהתקנון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא.

<יצחק כהן:>
כן, כן, כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רביזיה כן, לא הודעה.

<יצחק כהן:>
לא, גם רביזיה וגם התייעצות סיעתית.

<יעקב אשר:>
לא כתוב שרביזיה צריכה להיות שתי מילים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כתוב.

<יעקב אשר:>
זה יכול להיות גם ארבע, או עשרים.

<משה גפני:>
כחברי האופוזיציה אנחנו בדקנו ואנחנו שמנו לב שאתם לא יודעים על מה הצבעתם.

<יצחק כהן:>
קיבלתם, לא קיבלתם? מה נהיה?

<חמד עמאר:>
קיבלנו ולא קיבלנו ואנחנו בדרך - - -

<יעקב ליצמן:>
אתם רק הבטחות.

<יעקב אשר:>
רגע, יש הודעה.

<יצחק כהן:>
הודעה, קיבלנו ולא קיבלנו ובדרך לקבל. תרשום את זה לפרוטוקול.

<יעקב אשר:>
תגיד לי, אתם ה-3.5 מיליארד של ליברמן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, הלאה.

<משה גפני:>
ולכן - - -

<חמד עמאר:>
- - -

<יצחק כהן:>
אנחנו יודעים מה ביקשתם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמד, בבקשה.

<יצחק כהן:>
חמד, אל תתבזו, החוק הזה לא יעבור.

<משה גפני:>
מכיוון שאנחנו שמנו לב שחברי הקואליציה - - -

<חמד עמאר:>
אתה אומר שהחוק לא יעבור וגם התקציב לא יעבור.

<יצחק כהן:>
בדיוק. אני מוקלט.

<חמד עמאר:>
אני שמעתי אותך, אני לא יודע אם זה יהיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמד - - -

<יצחק כהן:>
לא יעבור. לא יעבור. אתם תעברו, הוא לא יעבור.

<חמד עמאר:>
היושב ראש שלך אמר אחרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמד.

<חמד עמאר:>
אבל גם החוק יעבור וגם ה - - -

<יצחק כהן:>
החוק לא יעבור והתקציב לא יעבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמד, זה לא היושב ראש שלו.

<חמד עמאר:>
כן, היושב ראש שלו.

<יצחק כהן:>
אתה כבר מחלק - - -

<יעקב אשר:>
זה לא בנט. זה לא כמו אצלך. אצלו יושב הראש זה שלו.

<רינה פרנקל:>
זה לא יעזור, כמה שתצעקו לא יעזור. שום דבר לא יעזור לכם.

<יצחק כהן:>
אוה, שלום עליכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, רינה, אנחנו משחקים לידיים שלהם.

<יעקב אשר:>
ברוכה הבאה.

<יעקב אשר:>
אתה לא שולט בישיבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני.

<יעקב ליצמן:>
איפה ליפמן? איפה הוא נעלם?

<יצחק כהן:>
הוא מפחד שהוא ייעצר.

<קריאה:>
בשבוע שעבר ליפמן הוציא הודעה עליי - - -

<משה גפני:>
כדי שתוכלו לבחון את הדברים מחדש.

<קריאה:>
ואמרתי להם 'לא יכול להיות'.

<משה גפני:>
רק רגע, שלומית. רשמת שאנחנו הגשנו - - -

<יעקב אשר:>
על דעת כל הקבוצה.

<שלומית ארליך:>
הרביזיה היא בשם כל הקבוצה, כן. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, בסעיף קטן (ב), עדיין סעיף 5, אחרי המילה 'פרט' יבוא 'מהות'.

<יצחק כהן:>
אני רוצה לנמק אותה. אתה יודע, כשפרצה המהפכה הבולשביקית ברוסיה, הנה הרוסים פה יודעים את זה, זה יותר מ-70 שנה הגיעו לכפרים - - -

<קריאה:>
מה 70 שנה? 100 שנה.

<יצחק כהן:>
100 שנה. הגיעו לכפרים שליחים מטעם המפלגה הקומוניסטית והתחילו להסביר להם מה זה. אז באו לראש הכפר, אמרו לו 'בוא תבין מה זו השותפות הזו. יש לך טרקטורים, חצי שלך, חצי של אמא רוסיה. יש לך אדמות? חצי שלך, חצי של אמא רוסיה'.

<עיסאווי פריג':>
מה קורה כאן? שמעתי את הצעקות.

<משה גפני:>
ברוך הבא.

<יצחק כהן:>
רגע. רגע. חבל, אני באמצע. אני לא אספיק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן.

<יצחק כהן:>
לא, חבל. אי אפשר לנתק. אמרו לו, 'יש לך סוסים, חצי שלך, חצי של אמא רוסיה'. טרקטורים, מגרשים, 'חצי שלך', פרות, בסדר, הסכים לכול. אמרו לו, 'יש לך תרנגולות? חצי שלך', פה הוא התקומם, התחיל להשתולל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק, דקה.

<יצחק כהן:>
'לא, בשום אופן', אמרו לו, 'לא התעקשת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה, רב יצחק. אני אתן לך להמשיך.

<יעקב אשר:>
הוא בסיום, הוא בפינאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ה - - -

<יצחק כהן:>
רגע, רגע. עזוב, אף אחד לא בעד.

<יעקב אשר:>
לא תחסום שור בדישו, בואנ'ה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ירים את ידו.
<קריאה:>
תשימו לב שבהסתייגות הזו אנחנו השתפרנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? טוב.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
<יצחק כהן:>
אני יכול להמשיך את הסיפור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך, דקה.

<משה גפני:>
רגע, אבל יש - - - אני לא חושב שזה מנומס להפסיק את חבר הכנסת יצחק כהן באמצע המתח.

<יצחק כהן:>
בשיא המתח.

<משה גפני:>
בשיא המתח של המהפכה הבולשביקית.

<קריאה:>
בעיקר כשזה הגיע לתרנגולות.

<משה גפני:>
אבל מכיוון - - -

<יצחק כהן:>
אני יכול להמשיך?

<משה גפני:>
רגע, לא.

<יעקב ליצמן:>
שם היה אפס מע"מ?

<יצחק כהן:>
תיכף, נגיע לאפס, תראה.

<משה גפני:>
אבל מכיוון שהפסקת אותו אז בטח לא ידעתם על מה אתם מצביעים, לכן החלטנו להגיש רביזיה.

<יעקב אשר:>
על דעת כל הקבוצה.

<משה גפני:>
נרשם שהגשנו רביזיה, כל הקבוצה?

<שלומית ארליך:>
נרשם שהגשתם רביזיה, כל הקבוצה.

ההסתייגות הבאה, עדיין בסעיף קטן 5(ב), במקום 'יודיע על כך לעוסק במקרקעין ולרוכש' יבוא 'יודיע על כך לרוכש'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יפה מאוד. רב יצחק, אתה יכול להמשיך.

<יצחק כהן:>
על כל פנים, ככה הסביר, 'חצי שלך, הטרקטורים, המגרשים, התבואה, הפרות, הכול', עם התרנגולות, פה הוא התחיל להשתולל, לא, התרנגולות בשום אופן לא, אמרו לו, 'אמרת לטרקטורים כן, למגרשים כן, לכספים כן, לתרנגולות לא?', הוא אמר, 'זה הדבר היחידי שיש לי. מגרשים אין לי, טרקטורים אין לי, זה הדבר היחידי שיש לי, אז זה ודאי שלא'.

מה אתם עושים? תגידו לי. אין לכם תקציב, חסר לכם מיליארדים, אז אתם לוקחים פה את ה-3 מיליארד ועוד פטורים עוד 3 מיליארד, מה אתם עושים, אדון ניסן?

<יעקב ליצמן:>
מי הבולשביק?

<יעקב אשר:>
מי התרנגול? זו השאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא מי התרנגול, מה התרנגול שיש - - - תסביר לי, מה התרנגול שיש.

<יצחק כהן:>
ניסן, אני לא מבין אותך, אתה נגד החוק הזה, איך אתה מרגיש בתוך סתירה פנימית, כשאתה מנסה להעביר את החוק הזה ואתה נגד. תסביר את הפסיכולוגיה של העניין.

<יעקב אשר:>
אני אסביר לך.

<משה גפני:>
מה זה?

<יצחק כהן:>
הוא נגד החוק, ביבי, דרך אגב, אני לא רוצה - - -

<משה גפני:>
הוא נגד החוק.

<יצחק כהן:>
ברור שהוא נגד. כל בר דעת הוא נגד החוק. לא תמצא אדם אחד שהוא בעד החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יצחק כהן:>
5.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ירים את ידו.

<יצחק כהן:>
5.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כאן בצד שלך יש 3.

<עיסאווי פריג':>
איפה 3?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זבולון.

<עיסאווי פריג':>
לא, זבולון לא מצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זבולון כן הצביע.

<יעקב ליצמן:>
לא הצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עשו לי טובה.

<יצחק כהן:>
עוד פעם. זבולון, תרים את היד.

<יעקב אשר:>
זבולון, יש תקנון מחר.

<זבולון כלפה:>
אתה יושב ראש הוועדה?

<יצחק כהן:>
לא, אבל לא רואים אותך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ראו. 7. בסדר.

<יעקב ליצמן:>
חשבתי שהיושב ראש לא יודע לספור.

<יצחק כהן:>
6, איפה השביעי?

<שמעון סולומון:>
הנה בועז, לא ספרת אותו.

<יצחק כהן:>
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, איפה השביעי? אין לך שבע. עכשיו הוא נכנס.

<יעקב אשר:>
אדוני, סגן שר האוצר לשעבר סופר יותר טוב מיושב ראש ועדת הכספים.
<יצחק כהן:>
גנבתם הצבעה. לא, זה זיוף הצבעה, אמרת שבעה והיו שישה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שישה. אוקיי.

<יצחק כהן:>
תגיד 'טעיתי'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טעיתי.

<יצחק כהן:>
יפה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<יעקב אשר:>
רגע, מי נגד?

<יצחק כהן:>
אתה עובר על הטעות הזו לסדר היום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרנו. שאלתי מי נמנע גם.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב אשר:>
הודעה.

<סתיו שפיר:>
צריך לעשות הצבעות שמיות. זה לא יכול - - -

<יצחק כהן:>
נעשה. נעשה על כל שלוש, אחת שמית.

<משה גפני:>
לגבי הנושא, אתה אמרת מי התרנגול, אתה גם את התרנגול לא רואה, אז דווקא נחום ברנע - - -

<יצחק כהן:>
החוק הזה הוא לא טוב, את לא מבינה?

<יעקב אשר:>
לא שומעים אותך.

<משה גפני:>
- - - התרנגול גדול - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אפילו לא אפרוח.

<משה גפני:>
באמת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, סתם אני צוחק. מה הקשר בכלל?
<רות קלדרון:>
- - -
<יצחק כהן:>
אבל זה חוק לא טוב.

<רות קלדרון:>
בסדר, תנמק.

<יצחק כהן:>
אני מנמק.

<יעקב אשר:>
600%?

<רות קלדרון:>
- - -

<יצחק כהן:>
לא - - - החוק הזה הוא הפקרות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - - ממחזר את זה. כמה חודשים ממחזרים - - -

<סתיו שפיר:>
לא, ממש לא ממחזרים את הדברים.

<יעקב אשר:>
הפקרות. לא למדת את זה. דברי עם כלכלנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה. נו.

<יעקב אשר:>
דברי עם כל הכלכלנים. לא חרדים, כלכלנים, למדו ליבה, כולם נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, ההסתייגות הבאה.

<משה גפני:>
לא, יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז תודיע.

<יצחק כהן:>
רגע, אורי אריאל רוצה לפגוש את - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני לא רוצה בשם, אני רוצה שתודיע.

<משה גפני:>
אני מודיע. מאחר שהיה פה מתח לגבי הנושא של התרנגול - - -

<יעקב אשר:>
אני אגיד תיכף מי התרנגול.

<משה גפני:>
וכולם היו - - -

<יצחק כהן:>
רגע, תחזור אולי. לא הבינו את התרנגולות.

<משה גפני:>
וכולם היו שקועים בעניין, מה שניסן אומר שמה שנחום ברנע כתב זה אפילו לא אפרוח, אז אני חושב שהאנשים היו שקועים במה שאמרת והם לא שמו לב למה שהיה כאן בהצבעה, הם רק הלכו לבדוק האם זה שש או שבע.

<יצחק כהן:>
רגע, יש לי באמת הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יאללה.

<יצחק כהן:>
יש פה בקשה. תקשיב, יעקב, יש פה בקשה לפגישה בין השר אורי אריאל לח"כים החרדים בנושא דיור בשיכון. בשום פנים ואופן שאף אחד לא יילך.

<משה גפני:>
ולכן אני מבקש בשם - - -

<יצחק כהן:>
שאף אחד לא יעז ללכת, יעקב.

<משה גפני:>
להגיש רביזיה על ההסתייגות הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רביזיה. נרשם.

<יעקב אשר:>
בשם כל הקבוצה.

<שלומית ארליך:>
הרביזיה נרשמה.

<יעקב אשר:>
נרשמה רביזיה בשם כל הקבוצה?

<שלומית ארליך:>
לגמרי נרשם.

<עיסאווי פריג':>
ותגידי - - -

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (ג) ההסתייגות הראשונה, הסיפה החל במילים 'הודיע המנהל כאמור' תימחק.

<יעקב אשר:>
אני מנמק.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה לנמק.

<עיסאווי פריג':>
אנחנו רוצים לשמוע, לא שמענו.

<שלומית ארליך:>
הסיפה החל במילים 'הודיע המנהל כאמור', תימחק.

<יעקב אשר:>
לא שומעים. אדוני היושב ראש, תשתלט על הדיון.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, אתה לא - - -

<יעקב אשר:>
אתה לא משתלט על 'יש עתיד'.

<יצחק כהן:>
רגע, גפני.

<יעקב אשר:>
תשתלט על הדיון.

<יצחק כהן:>
גפני, אתה הולך לפגישה עם אורי אריאל?

<משה גפני:>
לא, לא.

<יעקב ליצמן:>
ביקשתי נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נושא חדש, בסדר.

<משה גפני:>
רגע, ליצמן ביקש - - -

<יצחק כהן:>
רגע, נושא חדש.

<משה גפני:>
אל תעבור את זה.

<יצחק כהן:>
נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נושא חדש, נגמר.

<משה גפני:>
לא, נגמר ה - - -

<יצחק כהן:>
שלומית, על כל נושא חדש יש הסתייגויות.

<משה גפני:>
לא, לא.

<יצחק כהן:>
יש לנו הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגויות האלה נפלו.

<משה גפני:>
לא, אז לא אומרים נושא חדש.

<יצחק כהן:>
לא, נושא חדש, יש הסתייגויות.

<יעקב ליצמן:>
אגב, מה זה משנה עכשיו או אחר כך?

<משה גפני:>
בגלל שאתה צריך לנמק הסתייגויות קודם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<יעקב ליצמן:>
אם זה לא נושא חדש, שבא חזרה לוועדה, אז אנחנו מתחילים את ההסתייגויות. אם לא אמרנו קודם. אם אמרנו קודם, לא, אבל אם לא אמרנו קודם אז כן.

<משה גפני:>
עניינית אתה צודק, אבל ניסן התחייב שהוא מעביר את זה בהצבעה. לא אכפת לו נושא חדש, ואז האחריות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, עזבי את הפרשנויות.

<יעקב ליצמן:>
אם - - -

<יעקב אשר:>
רגע, צריך לנמק.

<משה גפני:>
אתה צודק, אבל אותו זה לא מעניין.

<יעקב ליצמן:>
יש המון סיבות שלא - - -

<יעקב אשר:>
לא, צריך לנמק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, (ג).

<יעקב אשר:>
רגע, לנמק.

<שלומית ארליך:>
אתה מנמק?

<יעקב אשר:>
כן. לגבי התרנגול - - -

<עיסאווי פריג':>
אבל, ניסן, לא שמענו את ההסתייגות.

<שלומית ארליך:>
אני אקרא אותה שוב.

<עיסאווי פריג':>
תקראי, שנשמע במה מדובר.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (ג), הסיפה החל במילים 'הודיע המנהל כאמור' תימחק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב אשר.

<יעקב אשר:>
לגבי התרנגול, אז שאלו מי התרנגול פה שמפחד, כי זה לא ביבי, הרי מישהו פה מפחד, נכון? אז ידוע מתחום העופות, היה ברוסיה אחד שהחזיק תוכי, שהתוכי דיבר נגד השלטונות. הוא היה עצמאי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, שנייה. רבותיי, אני מבקש מכולם, בבקשה. כל אלה שיושבים בשורה השנייה.

<יעקב אשר:>
והתוכי דיבר נגד הממשלה, נגד אמא רוסיה. הוא היה עצמאי, הוא אמר שהוא נגד מע"מ אפס וכו'. יום אחד דפקו בדלת ואמרו לו 'שמענו שיש לך תוכי שמדבר נגד השלטון, נגד הפריץ', כשהוא ראה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, מה זה שם?

<יצחק כהן:>
משא ומתן, מה זה?

<יעקב אשר:>
איציק, אתה תדע מי התרנגול בסוף. כשהוא ראה שבאים לחפש את התרנגול הוא הכניס אותו לפריזר, חיפשו חיפשו חיפשו, לא מצאו, יצאו החוצה. אחרי שעתיים הוא מוציא את התוכי החוצה, לקח לו שעתיים להפשיר והתוכי מפשיר ופתאום הוא מתחיל להגיד, 'ויוה ברזנייב, ויוה מוסקבה' - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, שנייה.

<יעקב אשר:>
לא, אתה לא תעשה את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני במתח.

<משה גפני:>
לא, זה לא קשור להסתייגות הבאה.

<יעקב אשר:>
ניסן, אני לא - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני אתן לך להמשיך.

<יעקב אשר:>
לא, אני בסוף. כבד בן אדם גם כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אתה לא בסוף.

<משה גפני:>
בסוף, בסוף.

<יעקב אשר:>
ויוה ברז'נייב, ויוה מוסקבה, פתאום הוא בעד חוק מע"מ אפס, הוא הרי דיבר נגד, אומר לו בעל התוכי, 'מה קרה לך?' הוא אומר 'שעתיים, נראה אותך בהקפאה בסיביר נראה איך אתה תדבר'. אחרי שאמרת את זה, אתה מזדהה עם זה. אתה עמדת כאן ודיברת נגד מע"מ אפס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<יעקב אשר:>
דיברת נגד, עכשיו אתה ויוה יאיר לפיד, ויוה ברז'נייב

<רינה פרנקל:>
הבדיחה שלך לא מוצלחת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב אשר:>
מי שלא מוצלח שלא יחייך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ואני מבקש מכולם להרים. שבעה. טוב, ההסתייגות נפלה.

<יעקב אשר:>
רגע, מי נמנע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע?

<סתיו שפיר:>
לא הבנתי, אתם הצבעתם בעד או נגד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, הצביעו ל - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, הצביעו איתנו.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, נו, יאללה.

<יעקב אשר:>
מה יאללה? מה זה יאללה? ליצמן, מה זה יאללה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיכי הלאה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה היא לסעיף קטן (ה).

<יצחק כהן:>
יש הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז תודיע.

<יעקב ליצמן:>
איפה ליפמן? איפה האלימות?

<יצחק כהן:>
אתה עדיין לא הסברת לוועדה ואתה חייב את זה לוועדה, כי אתה יושב ראש הוועדה ויש לך אחריות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זו לא הודעה.

<יצחק כהן:>
לא, זו הודעה. על הסתירה הפנימית שאתה נגד החוק ואתה עושה את הכול להעביר את החוק.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אני מבקשת קריאה לסדר.

<יצחק כהן:>
אשר על כן, יש פה מין זיוף ש - - -

<סתיו שפיר:>
מה זה? למה אין - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין, אנחנו באמצע הצבעות.

<יצחק כהן:>
יש פה זיוף שמעורר צמרמורת, ניסן.

<סתיו שפיר:>
מה זה אין? יש פה מידע חדש - - -

<יצחק כהן:>
אשר על כן אנחנו מגישים רביזיה בשביל להציל אותך מעצמך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה היא לסעיף קטן (ה), הסיפה, החל במילים, 'ואולם אין בהגשת ההשגה' תימחק.

<סתיו שפיר:>
אני מעבירה את ההצעה לסדר לנימוק ההסתייגות, בבקשה.

<קריאה:>
רגע, את יכולה לקרוא את כל הסעיף בבקשה? כי אני רוצה להבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, בבקשה.

<סתיו שפיר:>
חברים, תראו, בסוף השבוע פורסם תחקיר על מה שקורה בחטיבה להתיישבות, גוף שאנחנו היינו צריכים לאשר פה בוועדה העברה של מאות מיליוני שקלים אל הגוף הזה. באחת הישיבות, לא פעם, ניסן, יושב ראש הוועדה, טען שהגוף הזה מעביר כספים לכל יישובי הפריפריה באופן שווה, אפילו כעס על אלה מחברי הכנסת שזעמו לנוכח אי השוויון שבהעברת הכספים של החטיבה, אבל מהמחקר שהתגלה, בעקבות מידע שהגיע מהחשבות, נתונים רשמיים של המדינה, התגלה שלא רק שיש חוסר שוויון בין ההעברות ליהודה ושומרון לבין כל מדינת ישראל, ש-75% מתקציב החטיבה עובר ליהודה ושומרון ורק 25% לגליל, לנגב, לגולן וכו' - - -

<יצחק כהן:>
לעוטף עזה.

<סתיו שפיר:>
אלא גם שיש ניגוד עניינים משמעותי בין יושב ראש הוועדה, בעיסוקו בענייני החטיבה להתיישבות, מאחר שהחטיבה להתיישבות מעבירה כספים לעמותות שמחוברות לבית היהודי, למשל יושב ראש ועדת החוקה של הבית היהודי מנהל עמותה שמקבלת כספים מהחטיבה להתיישבות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
לא, צריכים לשמוע עד הסוף.

<סתיו שפיר:>
לא, לא, לא, סליחה. ניסן, אתה תשמע אותי עד הסוף - - -

<יצחק כהן:>
לא, לא, לא. אתה לא תוביל מהלכים של שחיתות. לא.

<סתיו שפיר:>
אתה חייב לנו תשובות על העניין הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך להמשיך עוד מעט, כולם - - -

<סתיו שפיר:>
לא, אבל זו לא הסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו - - -

<סתיו שפיר:>
אתה חייב לנו תשובות על זה שאתה ישבת פה ואמרת לנו שאפשר להעביר כספים ושצריך לבטוח בחלוקה השוויונית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ארבע. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יצחק כהן:>
לא, תמשיכי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שבעה. ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות
בעד – 4
נגד – 7
ההסתייגות לא אושרה.
<יצחק כהן:>
רגע, תמסרי הודעה, תמשיכי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, די.

<יצחק כהן:>
זה הודעה. בגלל השחיתות, בגלל גילויי השחיתות היא רוצה למסור הודעה.

<סתיו שפיר:>
הודעה. מאחר שאנחנו מגלים שיש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא תוכל להמשיך את זה בהסתייגות הבאה.

<סתיו שפיר:>
לא, ניסן, אתה תיתן לי למסור הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, רגע - - -

<עיסאווי פריג':>
למה לא?

<סתיו שפיר:>
מאחר שנתגלו לנו שיש פה מקרים ועילה ואולי גם חשד לשחיתות בהעברות תקציביות של העברה של כספי מיסים אל גוף שמנוהל על ידי אנשיך, מפלגת הבית היהודי משתמשת בגוף שממומן על ידי כספי מדינה כדי לשרת את נבחריה ובוחריה- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אוקיי, תקראי את ההסתייגות. בבקשה, שלומית, תקראי את ההסתייגות הבאה.

<סתיו שפיר:>
ואת המקורבים לאנשי המפלגה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך להמשיך בהסתייגות הבאה. בבקשה.

<סתיו שפיר:>
לא ייתכן שאנחנו נמשיך בדיונים האלה בצורה כזו - - -

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לסעיף 6.

<סתיו שפיר:>
יש פה ניגוד עניינים ברור.

<שלומית ארליך:>
במקום 'שיעור אפס' יבוא 'בשיעור המס - - -

<יעקב ליצמן:>
לכן אנחנו מבקשים רביזיה.

<משה גפני:>
רגע, רגע, רגע.

<סתיו שפיר:>
ובוודאי שאנחנו מבקשים רביזיה.

<יצחק כהן:>
מבקשים רביזיה.

<משה גפני:>
סעיף 6, אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית.

<יעקב ליצמן:>
יש לשלומית שיתוף פעולה עם היושב ראש וזה מטריד אותי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, אתם רוצים התייעצות סיעתית.

<סתיו שפיר:>
רגע, אני ממשיכה את הנימו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, יש התייעצות סיעתית.

<סתיו שפיר:>
ניסן, נמשיך את הנימוק ואחריו נצא להתייעצות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, עכשיו עשרה ל-12, בחמישה ל-12, לפי השעונים שלנו אנחנו חוזרים להמשיך להצביע. התייעצות סיעתית.

<משה גפני:>
רק רגע, שנייה. קודם כל זה לא חמישה ל-12. באיזה שעה חוזרים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד חמש דקות.

<משה גפני:>
איך חמש דקות? באיזה שעה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמישה ל-12.

<יצחק כהן:>
יש לך את הרשימה של העמותות? אני רוצה שתקריאי אותן לפרוטוקול, כי אחרי זה ניקח את זה לוועדה, הוועדה לביקורת המדינה.

<משה גפני:>
11:51.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, בסדר, אנחנו כבר מדברים דקה.

<משה גפני:>
מה מדברים? ברגע שאמרת הסתכלתי.

<סתיו שפיר:>
הגשנו בקשה.

<יעקב ליצמן:>
גפני, ביבי על הקו.

<משה גפני:>
מה הוא אומר?

<יעקב ליצמן:>
שהוא לא דיבר עם הבית היהודי.

<משה גפני:>
אז למה באמת אתה אומר את זה? מה, יש לך עניין? זה יכול להיות בגלל מה שסתיו - - -
(הישיבה נפסקה בשעה 11:51 ונתחדשה בשעה 11:55.)
<יצחק כהן:>
צריך לפרוטוקול את התוצאות של ההתייעצות. אחרי ששמענו את הפרטים המזעזעים, החלטנו פה אחד - - - איפה פה אחד? שייכנסו, תכניסי את ה'פה אחד'.

<שלומית ארליך:>
אז בסעיף 6, ההסתייגות הראשונה, במקום 'בשיעור אפס', יבוא 'בשיעור המס החל לגבי תרופות מצילות חיים'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר?

<יצחק כהן:>
סתיו.

<סתיו שפיר:>
כן, אני אמשיך להגיד את מה שהתחלתי.

<יצחק כהן:>
תכניס אותם רגע.

<סתיו שפיר:>
ואני רוצה גם להבהיר שלא מדובר רק בהסתייגות, אלא בהסתייגות לכל הדרך שבה מנוהל פה הדיון. ניסן, אני אשמח אם תקשיב לי. לפחות תן לנו את הכבוד הזה. במהלך הדיונים שאנחנו ישבנו פה ביחד עם דני קריצ'מן, יו"ר החטיבה, שישב פה לצדך ואתה לאורך כל הדיון אמרת, 'איך אתם מעזים בכלל לשאול שאלות על התקציב הזה, שהרי התקציב מחולק באופן שווה והחטיבה מיישמת את תפקידה ומפתחת את כל חלקי הארץ'. הדבר הזה הוא פשוט לא נכון, רק בית אל קיבלה השנה ב-2014 יותר כסף מכל הנגב והגליל ביחד. בית אל קיבלה 51 - - -

<יעקב ליצמן:>
כמה תושבים יש שם?

<סתיו שפיר:>
5,000 ומשהו תושבים קיבלו 51 מיליון שקלים מהחטיבה להתיישבות, לעומת 49 מיליון שקלים לכל הנגב והגליל ביחד.

<רות קלדרון:>
- - - סתיו, באמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עזבי, רות, למה את - - -

<יצחק כהן:>
זה לא משנה.

<סתיו שפיר:>
חוף מועצה מקומית, השקעה ב - - -

<יצחק כהן:>
זה לא משנה, הוא לא יכול לנהל את הדיון. הוא בניגוד עניינים.

<סתיו שפיר:>
השקעה של החטיבה במועצת הר חברון היא 1,417 שקלים לתושב כשתושב במועצת חוץ אשקלון זה 12 שקלים בלבד.

<רות קלדרון:>
- - -

<יצחק כהן:>
עזבי עוולות קודמות. לא היה? בטח שהיה.

<סתיו שפיר:>
- - - את התשובות שלך להאשמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

<יצחק כהן:>
רגע, מה שמות העמותות לפרוטוקול?

<סתיו שפיר:>
מה התשובות שלך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<סתיו שפיר:>
איך אתה בתור בן אדם שמגדיר את עצמו ציוני יכול לבוא ופשוט לעמוד בשקט אל מול הנתונים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
רגע, בעד, לא ספרת בעד.

<יעקב ליצמן:>
לא, הוא ספר.

<יצחק כהן:>
לא ספרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? רגע, רות.

<יצחק כהן:>
שש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. חמד.

<סתיו שפיר:>
לחברי יש עתיד אין שום בעיה עם העברות הכספים האלה לעמותות ש - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, הם גם מקבלים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב ליצמן:>
בירה אלכסנדר זה שלהם.

<יצחק כהן:>
תגידי את ההודעה.

<סתיו שפיר:>
אגב, אולי תשמחו לדעת, הודעה, שאחת העמותות האלה יושבת ברמת אביב, ממש קרוב לבית של יאיר לפיד, ומה שהעמותה הזו עושה זה להעביר פעולה מיסיונרית בתוך רמת אביב - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בואי, אנחנו עוברים להסתייגות הבאה.

<סתיו שפיר:>
בית מדרש שמטרתו החזרת אנשים בתשובה וגם היא מקבלת 375,000 שקלים ב-2014 מהחטיבה להתיישבות. מה הקשר בין זה לבין התיישבות?

<אורי מקלב:>
את מבקשת לפסול את היושב ראש? את צריכה להגיד מה את מבקשת.

<סתיו שפיר:>
מה הקשר?

<יצחק כהן:>
מה את מבקשת?

<סתיו שפיר:>
אני חושבת שהיושב ראש נמצא בניגוד עניינים ולא יכול לנהל ישיבות שנוגעות לתקציב החטיבה להתיישבות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות, הסעיף יימחק.

<סתיו שפיר:>
ואני מבקשת שעכשיו אתה תפסול את עצמך מלנהל בעתיד ישיבות כאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר? בבקשה, הזמן התחיל לרוץ.

<יצחק כהן:>
תסביר.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אני מבקשת שאתה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר?

<סתיו שפיר:>
אני מסבירה.

<יצחק כהן:>
תמשיכי.

<סתיו שפיר:>
אני מבקשת שהיושב ראש יפסול את עצמו מלנהל דיונים בענייני התקציב של החטיבה להתיישבות, מאחר שהתגלה מנתונים רשמיים של המדינה שהתקציב הזה מועבר בחלקים נרחבים ממנו לעמותות ששייכות לבית היהודי.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, התייעצות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, התחלנו.

<יעקב ליצמן:>
לא, לא, לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מסבירים את ההסתייגות.

<יצחק כהן:>
לא, היא בהודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, מה זה לא? היא מסבירה את ההסתייגות.

<יעקב ליצמן:>
רגע, שלומית, אפשר?

<שלומית ארליך:>
לא, היא יכולה לסיים את ההסתייגות ואז לפני ההצבעה אנחנו - - -

<יצחק כהן:>
אבל היא באמצע הודעה להסתייגות הקודמת, היא רוצה לבקש רביזיה. היא לא גמרה את ההודעה הקודמת. תגמרי את ההודעה.

<סתיו שפיר:>
לא ייתכן שאדם שמפלגתו מעבירה כספים לעמותות ומקורבים של המפלגה, מכספי מיסים של אזרחי ישראל, גם ינהל את הישיבות על אותן העברות כספים. אתה נמצא בניגוד עניינים חריף.

<יצחק כהן:>
אנשים נכנסו לכלא על דברים כאלה.

<סתיו שפיר:>
ואני מצפה שאתה תענה תשובות לחברי הוועדה, שאותם אתה הטעית לאורך כל הדיונים כשמסרת לנו מידע שקרי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי - - -

<אורי מקלב:>
אני מבקש חוות דעת משפטית.

<יעקב ליצמן:>
רגע, התייעצות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אם אתם רוצים התייעצות, אז יש לכם - - -

<יעקב ליצמן:>
חמש דקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמש דקות, זה 12 ודקה, עד 12 ושש דקות.

<יעקב ליצמן:>
12 ושתי דקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
12 ושתי דקות. בסדר. עד 12 ושבע דקות.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:02 ונתחדשה בשעה 12:07.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, תודיע אני מתחיל. מי בעד?

<יעקב ליצמן:>
לא הסברנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסבירו את ההסתייגות. חבר'ה, נו.

<עיסאווי פריג':>
איציק, אתה עושה צחוק מהדברים, אז תחכה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, אחרי ההסתייגות אמרנו שנעשה את זה.

<סתיו שפיר:>
האם מתוכנן זמן שבו אתה תתמודד עם הטענות האלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<משה גפני:>
איזה מספר?

<סתיו שפיר:>
ניסן, אם אין שום בעיה, מה הבעיה שלך להגיד מה עמדתך בעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד פעם. טוב, מי נגד? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב אשר:>
יש לי הודעה. מאחר שאנחנו היינו עדיין באמצע התייעצות סיעתית, כדי שלא תהיה תקלה תחת ידכם, חלילה, כי אני בטוח שאתה רוצה לעשות את עבודתך המקצועית ונכון, כפי שחונכת בבית היהודי - - -

<משה גפני:>
אם אפשר בבקשה לא להיסחף.

<יעקב אשר:>
אלול.

<משה גפני:>
גם באלול לא צריך - - -

<יעקב אשר:>
לכן אנחנו מאפשרים לך עדיין התייעצות של כל הסיעה, על דעת כל הקבוצה, היועצת המשפטית לא שומעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא שומעת.

<יעקב אשר:>
על דעת כל הקבוצה כדי לאפשר לניסן לחזור בו מחוסר המקצועיות שמתנהלות ההסתייגויות, אז אנחנו, על דעת כל הקבוצה, להלן – הקבוצה, מבקשים רביזיה על הסעיף הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, תודה רבה.

<סתיו שפיר:>
ואני מבקשת מהייעוץ המשפטי שיגיד מה עמדתכם בעניין ניגוד העניינים של יושב ראש הוועדה, בבקשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תשמע - - -

<סתיו שפיר:>
שנייה, ניסן, ביקשתי מהם להגיב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא רלוונטי לדיון עכשיו.

<סתיו שפיר:>
זה מאוד רלוונטי.

<יעקב אשר:>
הם צריכים להגיד שזה לא רלוונטי.

<סתיו שפיר:>
אני לא חושבת שאתה אפילו בעמדה להגיד להם אם כן או לא, מאחר שמדובר בך.

<יעקב אשר:>
הם צריכים להגיד שזה לא רלוונטי, לא אתה.

<סתיו שפיר:>
מה אומר הייעוץ המשפטי על העניין הזה?

<יעקב אשר:>
שהם רק יגידו.

<סתיו שפיר:>
אתם ישבתם פה בזמן ההעברות התקציביות לחטיבה, מה אתם אומרים על ניגוד העניינים של סלומינסקי?

<שלומית ארליך:>
אנחנו לא יודעים על ניגוד עניינים.

<סתיו שפיר:>
מה?

<שלומית ארליך:>
אנחנו לא יודעים על ניגוד עניינים.

<סתיו שפיר:>
הנה, חשפתי בפניכם את הפרטים שיצאו מהתקציב - - -

<משה גפני:>
יושב ראש ועדה של - - -

<יעקב אשר:>
אולי תעשו התייעצות של היועצים המשפטיים?

<משה גפני:>
יושב ראש ועדת החוקה של הבית היהודי, עמותה שלו מקבלת כסף ממה שניסן סלומינסקי הצביע בעד, העביר.

<סתיו שפיר:>
אין פה ניגוד עניינים בעיניכם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה.

<שלומית ארליך:>
לסעיף 8 - - -

<משה גפני:>
הוא יושב ראש ועדת החוקה, שמגיש את החוקה - - -

<סתיו שפיר:>
סליחה, ניסן, מותר לנו לקבל ייעוץ משפטי בזמן הוועדה.

<יעקב ליצמן:>
שלומית, תתייעצי - - -

<סתיו שפיר:>
אתה לא יכול למנוע מאיתנו לקבל פה ייעוץ משפטי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התייעצות סיעתית? בסדר.

<יעקב ליצמן:>
התייעצות סיעתית, רבותיי.

<סתיו שפיר:>
ואני מבקשת שהיועצים המשפטיים ידסקסו ביניהם וימצאו תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
12 ורבע - - -

<שלומית ארליך:>
אין עובדות ש - - -

<סתיו שפיר:>
יש את העובדות, מדובר בתקציב - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרב ליצמן, 12 ורבע.

<סתיו שפיר:>
אלה נתונים רשמיים של החשבות הכללית.

<משה גפני:>
חברת הכנסת שפיר טוענת, ולי יש סימוכין לעניין הזה, על כמה דברים, אבל אחד הדברים הבולטים, יושב ראש ועדת החוקה של הבית היהודי, טרופר, הוא מגיש את החוקה הזאת שנפתלי בנט הולך לשלוט במפלגה. לניסן סלומינסקי יש בזה אינטרס חד משמעי כחבר הבית היהודי, הוא העביר כאן תקציב לחטיבה להתיישבות שמממנת עמותה של טרופר. ניגוד עניינים או לא ניגוד עניינים?

<יעקב אשר:>
וזה היה לפני חוק המע"מ כתנאי להעברת החוק.

<אורי מקלב:>
זה נקרא פרופר ניגוד עניינים.

<משה גפני:>
נעביר לכם את זה? חד וחלק, יש אחד נסימי, הם כולם חברי הבית היהודי, כולם נמצאים בתוך המערכת הזאת שעכשיו הם מדברים עליה, ניסן העביר להם כסף לעמותות שלהם, דרך החטיבה להתיישבות.

<סתיו שפיר:>
צריך להקפיא את כל דיוני הוועדה בראשות ניסן על הסוגיות האלה. לא יכול להיות שאנחנו פה כחברי כנסת לא נקבל מידע מלא ויסתבר לנו בדיעבד, ממידע עקיף, פתאום לאיפה באמת עברו הכספים שאנחנו הולכים להצביע עליהם. זה לא יכול להיות.

<עיסאווי פריג':>
למה אתה שותק?

<סתיו שפיר:>
זה לא יכול להיות.

<משה גפני:>
אם את רוצה, או אתם רוצים, נעביר לכם את החומר.

<עיסאווי פריג':>
למה אתה שותק? אין לך מה להגיד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי אנחנו בהתייעצות סיעתית.

<סתיו שפיר:>
אנחנו בהתייעצות משפטית כרגע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, את יכולה, אין לך התייעצות סיעתית.

<שלומית ארליך:>
אין התייעצות - - -

<עיסאווי פריג':>
אין לך מה להגיד בעניין?

<סתיו שפיר:>
אנחנו בהתייעצות משפטית כרגע.

<שלומית ארליך:>
אין התייעצות משפטית. תעבירו פנייה שמפרטת את כל העובדות, את כל הנתונים שנמצאים בפניכם. תעבירו לנו פנייה מסודרת, נתייחס אליה. אני לא יכולה להתייחס לטענות ש - - -
<סתיו שפיר:>
חשוב להתייחס אליהן לפני שאנחנו ממשיכים את הדיונים.

<חמד עמאר:>
יש הפסקה עכשיו, או מה קורה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, התייעצות סיעתית.

<סתיו שפיר:>
או שכל הדברים שאנחנו אומרים בדיונים צריכים להתבטל, מאחר ואנחנו לא מקבלים מידע מ - - -
<חמד עמאר:>
מתי אני אצטרף אליכם?

<משה גפני:>
בכל עת ובכל שעה.

<סתיו שפיר:>
אבל אנחנו אומרים על חבר כנסת אחר שהוא נמצא בניגוד עניינים.

<שלומית ארליך:>
- - - להעלות אותו על הכתב, להביא את כל העובדות ואת כל הנתונים, אין לי יכולת עכשיו לקבל החלטה ו - - -

<סתיו שפיר:>
כן, אבל זה פשוט לא ייאמן, הרי גם את חוק המע"מ ניסן מעביר בגלל שהוא סגר דיל עם יש עתיד. אז אנחנו יודעים כבר שהיו קודם דילים בחטיבה להתיישבות, עכשיו יש דיל נוסף עם יש עתיד על כספים להתנחלויות. באמת. אז אי אפשר לעשות פה - - -

<רות קלדרון:>
זה גפני המציא את השיטה. באמת. את הולכת ל - - -

<סתיו שפיר:>
די, נו, חברי המפלגה שלך הודו בזה בתקשורת.

<רות קלדרון:>
גפני לא המציא את השיטה הזאת?

<יעקב אשר:>
איזה שיטה? איפה היית כשהוא המציא את השיטה? היית פה?

<סתיו שפיר:>
ככה עובדים פה? חשבתי שאתם מביאים פוליטיקה חדשה.

<יעקב אשר:>
בטלוויזיה.

<משה גפני:>
מה שאת אומרת זה נכון, זו האמירה הכי רדודה שנעשית פה בבניין הזה.

<סתיו שפיר:>
אני שמעתי שיש עתיד זה פוליטיקה חדשה.

<משה גפני:>
אני הייתי חשוף פה לעיני כולם. אם אני הייתי עושה את מה שהוא עושה הייתי מאחורי סורג ובריח. זאת שחיתות במיטבה. מאיפה את יודעת? תני לי דוגמה.

<רות קלדרון:>
כי אני התבוננתי במסמכים.

<משה גפני:>
תני לי דוגמה. תני, תגידי. מה את אומרת סתם באוויר? מה את פוגעת בשמי הטוב? אני פה 26 שנה, אף פעם - - -

<יעקב אשר:>
ועוד בחודש אלול, הרבנית קלדרון. הרבנית קלדרון, את דואגת שתהיה אהבת חינם. ככה את מטיחה בו? על מה? ארבע שנים הוא ניהל את הכול.

<רות קלדרון:>
מדוע אתה צורח?

<יעקב אשר:>
כי זה כואב.

<רות קלדרון:>
הקול שלך יינזק, חבל.

<יעקב אשר:>
כי אתם מושחתים. אתם מושחתים.

<רות קלדרון:>
סתם, חבל להרוס את הקול.

<יעקב אשר:>
אתם בובות, מריונטות.

<משה גפני:>
למה את אומרת?

<יעקב אשר:>
מריונטות, מריונטות של הבוס שלכם.

<שמעון סולומון:>
אל תטיף מוסר, מי שמושחת זה אתם, זה לא אנחנו.

<יעקב ליצמן:>
הפריימריז של יש עתיד.

<יעקב אשר:>
מריונטות. בתור אדם חרדי היו משפדים אותו. משפדים אותו אם הוא היה עושה ככה.

<שמעון סולומון:>
תפסיק לזרוק סתם מילים.

<רות קלדרון:>
כל השיטה הזאת התפתחה על ידי היושב ראש הקודם של ועדת הכספים.

<אורי מקלב:>
אולי את מוכנה להסביר למה התנגדתם ל - - -

<משה גפני:>
חברת הכנסת קלדרון - - -

<אורי מקלב:>
אתם התנגדתם לתקציב הזה, מה קרה פתאום?

<משה גפני:>
חברת הכנסת קלדרון, לא צריך לצעוק, צריך להגיד לי ש'אתה עשית את אותו דבר'. אנחנו מדברים פה על שחיתות פלילית.

<רות קלדרון:>
לא את אותו דבר, אמרתי שהשיטה של ה - - -

<יצחק כהן:>
לא, זה פסול.

<משה גפני:>
את לא יכולה להגיד את זה, אפילו לא בשקט.

<רות קלדרון:>
מסורת. מסורת ועדת הכספים נבנתה על ידך.

<משה גפני:>
תיתני דין וחשבון לעצמך. אני פה 26 שנה, מעולם לא אמרו עליי, מעולם, שעשיתי איזה משהו לא נכון.
<רות קלדרון:>
מעולם?

<משה גפני:>
וזו שחיתות פלילית, את אומרת שאני המצאתי את השיטה? באמת.

<סתיו שפיר:>
זה בסדר שיש הסכמים פוליטיים, אבל זה לא בסדר לא לחשוף אותם. אם לא חושפים דיל פוליטי, זה אומר שיש פה משהו להסתיר.

<יצחק כהן:>
שקיפות.

<יעקב אשר:>
גפני, הם באו לשנות. גב' קלדרון, הרבנית, אתם באתם לשנות.

<רינה פרנקל:>
זה כואב שבאנו לשנות - - -

<יעקב אשר:>
באתם לשנות.

<רות קלדרון:>
אנחנו נשמח אם נדבר על כך שלא נעשה פה קרקס.
<רינה פרנקל:>
כואב שבאנו לשנות. כן, באנו לשנות וכואב לכם שבאנו לשנות.

<יעקב אשר:>
אתם יושבים פה ואתם לא יודעים על מה אתם דנים.

<יצחק כהן:>
אני מוחה. ההתייעצות הייתה אמורה להיגמר לפני עשר דקות ואני מוחה.

<משה גפני:>
לא, עזוב. אתם התנגדתם לתקציב של החטיבה להתיישבות. התנגדתם, מה קרה ששיניתם את דעתכם? הרי התנגדתם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, רבותיי.

<יעקב אשר:>
'באנו לשנות', 'פוליטיקה חדשה'. צבועים.

<משה גפני:>
מה קיבלתם בשביל זה?

<שלומית ארליך:>
אז אנחנו עצרנו בסעיף 8. אנחנו בהסתייגויות לסעיף 8.

<משה גפני:>
לא שמעתי.

<יעקב אשר:>
רגע, אדוני, תעשה סדר בדיון. היושב ראש, גם הקואליציה עושים רעש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקריאי, בבקשה.

<שלומית ארליך:>
אנחנו בסעיף 8, סעיף קטן (א), בהסתייגויות. ההסתייגות הראשונה של קבוצת יהדות התורה וש"ס - - -

<משה גפני:>
כולם. רגע, רק שנייה.

<שלומית ארליך:>
זה הגשתם בנפרד.

<משה גפני:>
לא, אז ביקשנו - - - אלא אם כן תהיה מפלגה שתגיד שהיא לא מעוניינת להצטרף להסתייגות מסוימת, אבל - - -

<עיסאווי פריג':>
בשם כל הקבוצה.

<משה גפני:>
אמרנו כבר בישיבה הקודמת, זה בשם כל הקבוצה.

<יעקב אשר:>
כל ההסתייגויות, למעט למי שתהיה הסתייגות על זה.

<משה גפני:>
בדיוק, ומישהו שיאמר שהוא לא רוצה.

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (א) המילה 'וריבית' תימחק.

<משה גפני:>
רגע, אז סיכמנו שזה כל הקבוצה?

<יעקב אשר:>
אז תודיעי את זה בקולך לפרוטוקול.

<שלומית ארליך:>
אני מודיעה שזה כל הקבוצה.

<משה גפני:>
יפה. אז איזו הסתייגות?

<יעקב אשר:>
מכאן ולהבא ואחורנית גם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקריאי, בבקשה.

<שלומית ארליך:>
קראתי. בסעיף קטן (א) המילה 'וריבית' תימחק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, מי רוצה להסביר?

<משה גפני:>
רגע, איזו הסתייגות?

<שלומית ארליך:>
זה לא ברשימה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר? התחיל לרוץ.

<משה גפני:>
שנייה. מה ההסתייגות?

<שלומית ארליך:>
המילה 'וריבית' תימחק.

<משה גפני:>
עיסאווי.

<עיסאווי פריג':>
עכשיו אני אומר לך, אדוני היושב ראש, ברגע שאני שומע דיון שכל החוק עכשיו - - -

<יעקב אשר:>
אפשר להדליק את ה - - -

<עיסאווי פריג':>
נהיה מסביב לחטיבה להתיישבות והחברים מיש עתיד יושבים כאן ולא יודעים בכלל על מה הם הולכים להצביע, אז אני אומר שהפוליטיקה החדשה הובילה אותנו למצב שצריך ללמוד מכם, אנשי הבית היהודי, שיעורים בפוליטיקה, חבל על הזמן.
<יצחק כהן:>
מה, שיעורים בשחיתות?

<עיסאווי פריג':>
אבל זה עובר, יש עתיד קונה את זה בצורה חלקה - - -

<יצחק כהן:>
זה בגלל יש עתיד. יש שותפים לשחיתות.

<עיסאווי פריג':>
אנחנו מתעקשים ומבקשים ונחזור ונבקש לאורך כל הדיון את מה שחברת הכנסת סתיו שפיר העלתה על הקשר שלך לעומת החטיבה להתיישבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אני אתן לך להמשיך.

<משה גפני:>
לא, לא, לא. תן לו עוד חצי דקה והוא מסיים.

<עיסאווי פריג':>
אתה לא יכול להמשיך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד - - -

<משה גפני:>
רגע, רגע, רגע.

<עיסאווי פריג':>
כי זה דברים שגובלים בפלילים.

<יעקב אשר:>
אתה פוגע בו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא פוגע בו.

<עיסאווי פריג':>
אי אפשר לשתוק על זה. צריך לחזור ולהגיד את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<משה גפני:>
למה אתה לא מקשיב?

<יעקב אשר:>
צריך לענות. צריך גם לענות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
למה אתה לא מכחיש את זה?

<עיסאווי פריג':>
הם לא יודעים על מה הם מדברים ועל מה הם מצביעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. ארבעה.

<יעקב אשר:>
רגע אחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ירים את ידו. זבולון, אתה הצבעת?

<יעקב אשר:>
זבולון, יהיה בסדר, דנה אמרה שיהיה בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, ההסתייגות נפלה.

<יעקב אשר:>
רגע, מי נמנע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע?

הצבעה על ההסתייגות
בעד – מיעוט
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<קריאה:>
אתה רוצה להיות הדובר של הוועדה אולי?

<משה גפני:>
הודעה.

<קריאה:>
רגע, הפעם התור של עיסאווי להודיע.

<יעקב אשר:>
לא, זה גפני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, עיסאווי ימשיך עם ההסתייגויות.

<יעקב אשר:>
בדיוק.

<משה גפני:>
האמת היא שאנחנו לא חשבנו להגיש עכשיו רביזיה, אבל חיכינו שאחרי האשמות כאלה, של חברת הכנסת סתיו שפיר ואנחנו הצטרפנו אליה, שתגיד שזה לא נכון. להגיד, והייתם נקיים מה' ומישראל. ציפינו שתגיד 'כל מה שאמרת לא נכון', 'כל מה שאת אומרת שיש נגיעה שלי לעניין לא מתחיל ולא נגמר'. אם לי היו אומרים דבר כזה, כמו שאמרה רות קלדרון, אני מיד קפצתי מהמקום ואמרתי 'לא היה בחיים דבר כזה ולא יהיה דבר כזה'. לא אמרת את המשפט הכי פשוט. זה לא נוגע לחוק הזה, בסדר, אבל אומרים - - - אוי נו באמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רב משה.

<יעקב אשר:>
ולכן?

<משה גפני:>
ולכן, האמת היא בניגוד למחשבה הראשונה, שלא להגיש רביזיה, החלטנו כן להגיש רביזיה.

<יעקב אשר:>
רביזיית מחאה.

<שלומית ארליך:>
הרביזיה נרשמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסתייגות.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה, עדיין לסעיף קטן (א). המילים 'שומה או השגה' יימחקו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רות, בבקשה.

<משה גפני:>
רות, לפני שאת מדברת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, אתה רוצה להמשיך?

<עיסאווי פריג':>
כן. אני - - -

<משה גפני:>
כן, אני העברתי כסף לישיבות, העברתי כסף לאוניברסיטאות, העברתי כסף ליהודים, העברתי כסף לערבים. העברתי לכולם. נכון.

<יעקב ליצמן:>
גפני, לא גינית את האלימות.

<יצחק כהן:>
כל סוג של אלימות.

<עיסאווי פריג':>
אנחנו בסעיף הזה מדברים על מכירת דירה בתוך חמש שנים ועכשיו אני קורא את כל הסעיף ואני אומר, יש לנו מנהל שאמור לנהל את הדברים בצורה מעניינת. המילה 'מנהל' מופיעה לאורך - - - תקשיב, אתה יושב ראש ועדת הכספים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני שומע אותך.

<עיסאווי פריג':>
אתה צריך לתת את התוכן. אז אתה בהקשבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני בהקשבה מלאה.

<יעקב אשר:>
הוא יוצק תוכן לחטיבה להתיישבות.

<עיסאווי פריג':>
זה משהו אחר. נעביר את הדיון לחטיבה להתיישבות? אין לי בעיה. גם זה אפשרי. אני רואה שאתה מסתכל על השעון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוודאי.

<עיסאווי פריג':>
אתה רואה? הוא לא רוצה את התוכן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך להמשיך.

<עיסאווי פריג':>
אתה לא רוצה את התוכן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. חמישה. מי נגד? ירים את ידו. שבעה. אפילו שמונה.

<יצחק כהן:>
איך ההרגשה להיות חותמת גומי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – 5
נגד – 8
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<יצחק כהן:>
איך התחושה?

<משה גפני:>
תמסור הודעה, עיסאווי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא מסביר את ההסתייגות.

<משה גפני:>
לא.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה למסור את ההודעה. אדוני, אני מוחה על כך שאתה באופן שיטתי מנסה לרוקן אותנו מתוכן וסותם לנו את הפה. לאור זאת, בצורה מחאתית, אני בשם הקבוצה מגיש רביזיה על ה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה.

<יעקב אשר:>
זה היה קצר מדי.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה עדיין בסעיף קטן (א). בסעיף קטן (א) המילים 'ערר' או 'גבייה' יימחקו.

<משה גפני:>
זה בעל פה?

<שלומית ארליך:>
זה עדיין בעל פה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, מי רוצה להסביר את זה?

<משה גפני:>
מה אמרת, מה ההסתייגות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, אתה רוצה להמשיך?

<משה גפני:>
רגע.

<שלומית ארליך:>
המילים 'ערר' או 'גבייה' יימחקו.

<יצחק כהן:>
אלכס, ישר חותמת גומי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק, אתה היית קודם באמצע ה - - -

<משה גפני:>
רגע, עיסאווי.

<עיסאווי פריג':>
כן, אחי.

<יעקב אשר:>
דבר.

<עיסאווי פריג':>
אתה רואה? אתה צודק. כשאנחנו משתמשים במילה 'ערר', הרי המילה הזו, יש לה נגיעה לאנשי מקצוע, ומאחר שכאן, בוועדת הכספים, לא הצלחתם, לא אתה ולא שר האוצר ולא כל האנשים מסביב, להביא כלכלן אחד, איש מקצוע אחד, שייתן לנו הסבר וישכנע אותנו למה החוק הזה טוב, לא הצלחתם, ואתם משתמשים במלל מקצועי. פשוט זה לא מסתדר לראש.
<יצחק כהן:>
איזה מקצועי?

<עיסאווי פריג':>
אז אני אומר, זו תעודת עניות וזה מביש, ואני אומר לך, לכל החברים כאן, שאני צריך להשתמש בכל המילים 'ערר' ו'השגה' וכל הדברים האלה, שהם מבית היוצר המקצועי, ואין אף איש מקצוע שתומך בחוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, תודה.

<יעקב אשר:>
מה אתה אומר על זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טיעון מכובד. מי בעד?

<יעקב אשר:>
רגע, השעון לא צפצף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הטיעון שלו מכובד ואמיתי.

<עיסאווי פריג':>
אמיתי, אבל איך זה משתקף בהצבעות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע, בואו נראה עכשיו. מי בעד?

<יעקב אשר:>
איך תסתכל בעיני בוחריך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי בעד? חמישה. מי נגד? שמונה. מי נמנע? טוב, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – 5
נגד – 8
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<שלומית ארליך:>
עדיין הסתייגות בסעיף קטן (א).

<יעקב אשר:>
הודעה. מאחר שפריג' באמת הסביר את הדברים בצורה כל כך רצינית, אנחנו פשוט לא מבינים, ולכן למרות שאנחנו לא אוהבים להשתמש בכלי הזה שנקרא רביזיה, אבל מאחר שכאן באמת ה - - -

<יצחק כהן:>
ודוחקים אותנו לקיר.

<יעקב אשר:>
התכנסנו כולנו, נדחקנו לקיר ועל דעת כל הקבוצה - - - אני אחכה, יש התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב - - -

<יעקב אשר:>
רגע, מאחר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי. רשמנו.

<יעקב ליצמן:>
הוא לא אמר עדיין.

<יעקב אשר:>
כל הקבוצה, עם הלשון המשפטית, להלן הקבוצה, אנחנו מגישים רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, תודה. הלאה.

<שלומית ארליך:>
עדיין בסעיף קטן (א) המילה 'ריבית' תימחק.

<משה גפני:>
בעל פה?

<שלומית ארליך:>
כן.

<משה גפני:>
ליצמן, אתה רוצה?

<עיסאווי פריג':>
אני, יש לי רק - - -

<יעקב אשר:>
הוא מחכה לליפמן.

<משה גפני:>
למה לא יכולתם להביא את ליפמן היום?

<יעקב אשר:>
יוחזר ליפמן לאלתר.

<עיסאווי פריג':>
גפני, אני אחרוג - - -

<אראל מרגלית:>
ליפמן אמר שכל מה שהבאנו מהדרום, זה הכול היה פעילות של מפלגת העבודה.

<עיסאווי פריג':>
אני אחרוג. שכני וידידי, מר ניסן סלומינסקי, אני אחרוג מעכשיו מהנימוקים.

<קריאה:>
רגע, אתה רוצה טופס הצטרפות עכשיו?

<עיסאווי פריג':>
בגלגול הבא, בכיף.

<משה גפני:>
בגלגול הבא הם לא יהיו.

<יעקב אשר:>
גם בגלגול הזה הם לא יהיו.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, זה מאוד חשוב שתשמע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שומע, שומע.

<עיסאווי פריג':>
עכשיו אנחנו בשנת - - -

<משה גפני:>
רגע, אל - - -

<עיסאווי פריג':>
אל תסתכל על השעון, זה חשוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפוך, אני רוצה שתספיק להגיד.

<עיסאווי פריג':>
עזוב את השעון.

<יעקב אשר:>
שכן מדבר. טוב שכן טוב מאח רחוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפוך, אני רוצה שיהיה לך זמן.

<עיסאווי פריג':>
גפני, זה חשוב. אנחנו בשנת 2014, כפר קאסם, עיר שמונה 21,000 תושבים, סוף סוף בשנת 2014, שלשום, הקמנו קבוצת כדורסל - - -

<יעקב אשר:>
מזל טוב.

<עיסאווי פריג':>
והיא תשחק בליגה, בליגה ב'. אבל יש לנו בעיה, אין לנו אולם כדורסל. הלכנו לאלקנה - - -

<יעקב אשר:>
תבואו לאלקנה.

<עיסאווי פריג':>
הלכנו לאלקנה ולשערי התקווה ולאורנית לבקש אולם. נכון לעכשיו נדחינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נדחיתם גם באלקנה?

<עיסאווי פריג':>
אני עכשיו מקבל, ליד כולם, כפר קאסם, עד שיהיה לנו מגרש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מוכן לטפל בזה. לא ידעתי.

<יעקב אשר:>
אוה, סוף כל סוף לקחת פיקוד.

<עיסאווי פריג':>
אני מבסוט, יש הישג.

<משה גפני:>
למה אין לכם מגרש? למה לכולם יש?

<עיסאווי פריג':>
כי אנחנו עיר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי, מי בעד - - - לא, עיסאווי - - -

<משה גפני:>
למה אין להם מגרש?

<עיסאווי פריג':>
זו שאלה חשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, אני אתן לך עוד מעט.

<עיסאווי פריג':>
שאלה חשובה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.
<עיסאווי פריג':>
שאלה חשובה.

<משה גפני:>
מאוד מאוד.

<עיסאווי פריג':>
אני אענה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ארבעה. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
איך ארבעה?

<יעקב אשר:>
איזה ארבעה? היה חמישה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שבעה.

<יעקב אשר:>
אבל היו חמישה בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא הצביע, אבל נכניס אותו, חמישה.

<יעקב אשר:>
רגע, מי נמנע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? אוקיי, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – 5
נגד – 7
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<עיסאווי פריג':>
הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל לא מהסוג הזה.

<סתיו שפיר:>
תגידו, התנועה באה - - -

<משה גפני:>
רגע, הודעה. אני רוצה להגיד לכם, רבותיי. אני ישבתי פה במתח כשחבר הכנסת עיסאווי פריג' העלה את הנושא. עיסאווי, כשאתה העלית את הנושא אני הייתי במתח רב, כשאמרת שהקמתם שלשום קבוצת כדורסל - - -

<עיסאווי פריג':>
ב-2014. 21,000 תושבים. 11 בתי ספר.

<משה גפני:>
2014. 21,000 תושבים. בתי ספר. ובאורנית יש מגרש כדורסל - - -

<עיסאווי פריג':>
שני אולמות יש, 4,000 איש.

<משה גפני:>
שני אולמות. באלקנה יש.

<עיסאווי פריג':>
יש.

<יעקב אשר:>
זה מהחטיבה להתיישבות.

<יצחק כהן:>
יש. יש.

<משה גפני:>
בשערי תקווה?

<יצחק כהן:>
יש, יש.

<עיסאווי פריג':>
שמעת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, גפני. לא, עזוב.

<משה גפני:>
לא, חשבנו להגיש הסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז תגיש.

<יעקב אשר:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהסתייגות תוכל לדבר.

<משה גפני:>
ולכן האמת היא, לא רציתי להגיש הסתייגות, זה לא קריטי, אבל אחרי מה שהוא אמר, שהם הקימו קבוצת כדורסל ואין להם מגרש, מה שאני הייתי עושה, הייתי עוצר את הדיון והולך לבדוק למה אין להם מגרש. זה מה שהייתי עושה.

<יעקב אשר:>
כתחליף לזה אנחנו מבקשים רביזיה.

<משה גפני:>
רביזיה.

<עיסאווי פריג':>
רביזיה.

<יעקב ליצמן:>
ועידת הבית היהודי תאשר את זה מחר.

<יעקב אשר:>
שיהיה בהצלחה לקבוצה. יש לך גבוהים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי.

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (א) אחרי המילים 'ישולם בידי הרוכש', יבוא 'לפי החלק היחסי של ההטבה, לפי חשבון חלוקת סך ההטבה במספר השנים שנקבעו בניכוי השנים בהם מתגורר בדירה'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני, בבקשה, או תחלק למי שאתה רוצה.

<עיסאווי פריג':>
לפני - - -

<יעקב אשר:>
אתה רוצה להמשיך?

<עיסאווי פריג':>
רק תיקון הודעה.

<זבולון כלפה:>
הוא רוצה לתקן, עשינו את החשבון.

<עיסאווי פריג':>
בדקתי, אני וחבר הכנסת כלפה, וגילינו שבכפר קאסם זה 12 בתי ספר ולא 11. אז לצורך הפרוטוקול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנו, זה משנה את כל התמונה.

<משה גפני:>
אחרי המילים 'ישולם בידי הרוכש', אני מבקש לומר, מגישים כאן הצעת חוק, שהצעת החוק הזאת פוגעת בציבור הערבי, היא פוגעת, אני לא זוכר, לא בזמן שליצמן היה יושב ראש ועדת הכספים ולא בזמני, אני לא זוכר שנעשה עוול כלפי הציבור הערבי. כשהיה מעלה חבר כנסת נושא ששייך לציבור הערבי, אנחנו היינו מטפלים בזה. אותו דבר היה בכמה מקרים שאני והחברים יודעים את זה. טיפלנו, הבאנו כסף מהאוצר וטיפלנו בעניין הזה. היום עיסאווי פריג' יכול להגיד קבוצת כדורסל, אתה לא מניד עפעף, אתה לא אומר לו 'תשמע, אני אלך לדבר עם משרד התרבות, אני אלך לדבר עם משרד - - -', אתה לא אומר כלום.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה לצמצם פשע ואלימות. זאת המטרה, שיהיה עיסוק לצעירים.

<משה גפני:>
כן. אתה לא אומר שום דבר. מה אתה כן עושה? אתה יושב פה שעות וימים ארוכים כדי לפגוע בציבור של כפר קאסם, כדי להפוך את החוק הזה, שהחוק הזה יפגע בציבור הערבי. לא היה דבר כזה ואני מבקש, בעיקר מיש עתיד, שהם משתפים איתכם פעולה, שלא יזרקו עלינו את כל המחדלים שלהם. 'כך היה אצל גפני', 'כך היה אצל ליצמן', לא היה ולא נברא. אתה יכול להתקשר לחבר כנסת לשעבר, שכיב שנאן, שהוא העלה כאן בוועדה נושא של הציבור הדרוזי בגליל, עצרתי את הדיון. זה לא הציבור שלי, זה לא הציבור - - - אתה לא עושה את זה.

<עיסאווי פריג':>
ועל כמה וכמה שמדובר בשכנים. אתה יודע מה זה שכנים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז דיברתי איתך.

<עיסאווי פריג':>
שכנות. אתה לקחת על עצמך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דיברתי. טוב, רבותיי, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

<משה גפני:>
הודעה. למה אדוני היושב ראש, למה, למה לא אכפת לך מהציבור הערבי? למה? הם עשו לך רע? הנה, יש פה עיסאווי פריג', חבר כנסת מצוין, נחמד, מייצג את הציבור. כמה בתי ספר אמרת בכפר קאסם?
<עיסאווי פריג':>
12.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה לא בהודעה, זה בהסתייגות תסביר.

<משה גפני:>
זה לא הסתייגות, זה הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אמרתי, לא בהודעה את - - - בהסתייגות, אחר כך, הבאה, תוכל.

<משה גפני:>
בסדר, הודעה. למה? אנחנו רצינו להצביע איתך והכול בסדר ולגמור את העניין והכול, אבל בגלל שאתה ככה שונא את הציבור הערבי, אתה ויש עתיד - - -

<עיסאווי פריג':>
לא, לא שונא, הוא מפלה.

<משה גפני:>
מפלה, סליחה, לא שונא.

<עיסאווי פריג':>
לא, שונא אני לא יכול להגיד. מפלה.

<משה גפני:>
מפלה, מפלה. נכון, מפלה. צודק. אתה ויש עתיד, שחברתם יחד לפשע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כן? לכן?

<משה גפני:>
לכן אנחנו מגישים רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז, מכובד.

יופי, ההסתייגות הבאה.

<עיסאווי פריג':>
יש עתיד לא למדו את ה-66 שנים.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה, עדיין בסעיף קטן (א).

<משה גפני:>
תגיד לי, ליש עתיד יש חבר כנסת ערבי?

<עיסאווי פריג':>
בגלגול הבא יש כוונה, בפעימה הבאה יש כוונה, אבל הם לא יגיעו. אולי היא תהיה חצי פעימה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי.

<שלומית ארליך:>
הפסקה, החל במילים 'המס כאמור' ועד 'על גביית מס זה' תימחק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי יסביר את זה?

<משה גפני:>
עיסאווי. אראל, אתה רוצה?

<אראל מרגלית:>
לא כרגע.

<יעקב ליצמן:>
יש לי הצעה לעיסאווי. אני מציע לך, היות שמחר מתכנסת ועידת הבית היהודי, תעלה את ההצעה הזו, שתוכל לשחק באלקנה, ואני בטוח שפה אחד הם יאשרו לך שם בוועידה. בטוח, כי בנט, חבל על הזמן, בעד ערבים.
<עיסאווי פריג':>
ליצמן, חברי וידידי ושותפי נגד החוק הזה - - -

<יצחק כהן:>
להלן הקבוצה.

<עיסאווי פריג':>
להלן הקבוצה. כש-65% מהנוער הערבי, אין להם זכאות לבגרות ואין להם כרטיס כניסה לחברה, זה לא פלא שיש לנו פשע, לא פלא שיש לנו אלימות - - -

<אלכס מילר:>
שיעשו שירות לאומי, אולי ייצא להם משהו. שיעשו שירות לאומי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב.

<עיסאווי פריג':>
לא צפצף השעון, ניסן. באמת, גם בזה אתה סותם לי את הפה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז.

<עיסאווי פריג':>
בזה שאנחנו מעודדים את הצעירים למלא להם את הוואקום, שישחקו כדורסל וכדורגל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, הנה עכשיו צפצף. אתה תמשיך עוד מעט, אני אתן לך להמשיך.

<עיסאווי פריג':>
אתה לועג לי? ככה זה שכן, הא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יצחק כהן:>
כן, כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גילה, עוד לא עשינו - - -

<יעקב ליצמן:>
גילה הצביעה בעד. איזה איומים? מה אתה מאיים עליה?

<יצחק כהן:>
לא, לא, לא.

<יעקב ליצמן:>
לא, לא.

<יצחק כהן:>
תיקו, תיקו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ירים את ידו.

<יעקב ליצמן:>
היא לא יכולה להצביע פעמיים. גילה, את לא יכולה להצביע.

<יצחק כהן:>
זו הצבעה כפולה, גילה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? אוקיי, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב.
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
<יצחק כהן:>
גפני, תמסור הודעה לפרוטוקול.

<גילה גמליאל:>
- - - שעות לא הגיוניות.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש. אדוני היושב ראש, אתה לא מקשיב לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מקשיב לך.

<יעקב ליצמן:>
יש הודעה דרמטית אצל ביבי עם בנט.

<גילה גמליאל:>
המפלגות מתאחדות.

<עיסאווי פריג':>
מי?

<גילה גמליאל:>
לא, נתתי לו הודעה דרמטית.
<משה גפני:>
דרך אגב, אני לא יכול לספר, ואני לא מתכוון גם לעשות את זה, על שיחות פרטיות שיש לי עם שרים. אני לא יכול. אם הייתי יכול לספר - - -

<עיסאווי פריג':>
לשם שינוי תשבור את זה. תגיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה בהתנגדות תגיד.

<משה גפני:>
לא, לא, לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בהודעה.

<אראל מרגלית:>
אתה רוצה לגלות שיאיר לפיד הוא נגד מע"מ אפס, רק הוא לא אומר?

<משה גפני:>
לא, יאיר לפיד הוא היחיד בעד. ולכן, היות שאני לא יכול לספר על שיחה שהייתה לי עם השר נפתלי בנט, אני לא מתכוון לספר, האמת היא שלא רצינו להגיש רביזיה, אבל אחרי השיחה שהייתה לי איתו ואני לא הולך לספר מה הוא אמר לי, אנחנו הקבוצה כולה, כולה, מגישה רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מכובד.

<קריאה:>
תספר מה אתה אמרת בשיחה, זה מעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות הבאה.

<שלומית ארליך:>
אז אנחנו עוברים לסעיף קטן (ב), אנחנו עדיין ב-8.

<משה גפני:>
תאמין לי, איזה קרקס שהולך פה. כל השרים נגד, כל השרים נגד. ראש הממשלה נגד.

<יצחק כהן:>
זה לא מובן, מה הטירוף הזה?

<עיסאווי פריג':>
מה ההסתייגות, ניסן?

<שלומית ארליך:>
אני מקריאה.

<יצחק כהן:>
זה טירוף מערכות.

<עיסאווי פריג':>
באיזה סעיף?

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (ב), 8(ב), אחרי 'לחוק מיסוי מקרקעין' יבוא 'וכן אם דירת המגורים היא דירת מגורים מוטבת'.

<משה גפני:>
מאיפה את קוראת?

<שלומית ארליך:>
בעל פה.

<עיסאווי פריג':>
אחרי 'לחוק מיסוי מקרקעין' מה יבוא?

<שלומית ארליך:>
'וכן אם דירת המגורים היא דירת מגורים מוטבת'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי או אראל?

<משה גפני:>
אראל.

<אראל מרגלית:>
אני רוצה לומר, הרי הורידו את הריבית במשק - - -

(היו"ר בועז טופורובסקי)
<משה גפני:>
רק שנייה, אתה יוצא? לא, מפני שאם אתה נותן למישהו אחר - - -

<אראל מרגלית:>
אז אנחנו נמתין.

<עיסאווי פריג':>
לא, זה לא מכובד. זה לא מכובד שחבר ועדה מנמק והיושב ראש - - -

<אראל מרגלית:>
לא, לא, לא.

<עיסאווי פריג':>
לא, גילה, זה לא מנומס.

<אראל מרגלית:>
חבר'ה, בואו נחכה.

<משה גפני:>
אין בעיה.

<אראל מרגלית:>
כנראה ניסן נפגע בשבוע שעבר מהנושא של הדרום, אז כשאני בא לדבר אז הוא יוצא.

<משה גפני:>
אבל אנחנו ביום חמישי מביאים את עובדי הדואר.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
סיימת את ההסבר? אני מעלה את זה להצבעה.

<משה גפני:>
לא, לא - - -

<עיסאווי פריג':>
לא, אתה לא - - -

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
לא.

<משה גפני:>
לא, הוא לא מינה אותך.

<עיסאווי פריג':>
אתה עושה צחוק ילדים.

<משה גפני:>
הוא לא מינה אותך.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
אני שואל פעם אחרונה, מי בעד ההסתייגות? אף אחד לא בעד. מי נגד ההסתייגות?

<עיסאווי פריג':>
אתה כמו גן ילדים, זה מתאים לכם.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
ההסתייגות נפלה, תודה רבה. שלומית, תמשיכי.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב.
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
<יצחק כהן:>
הודעה.

<עיסאווי פריג':>
גן ילדים. אתם לא יודעים על מה אתם מדברים.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
כן, שלומית.

<עיסאווי פריג':>
זה לא מתאים לכם.

<משה גפני:>
טמיר, הוא מינה אותו? באמת? טוב, עם כל הכבוד.

<אראל מרגלית:>
שלומית, זה לא מקובל. יש יושב ראש לוועדה, כשיושב ראש הוועדה יהיה פה - - - הוא לא נמצא פה, אנחנו לא דנים.

<שלומית ארליך:>
אבל - - -

<עיסאווי פריג':>
נדבר על בראשית.

<יעקב ליצמן:>
מי בעד להדיח את בועז? ירים את ידו.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
בכיף.

<יעקב ליצמן:>
מי נגד? בועז, הודחת.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
אני מעלה עוד פעם להצבעה. מי בעד - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, היא לא אמרה כלום. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא ניתן לך. אין אלימות, אנחנו נגד אלימות.

<עיסאווי פריג':>
גן ילדים.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו נגד אלימות.

<עיסאווי פריג':>
גן ילדים.

<יעקב ליצמן:>
איפה ליפמן?

<יצחק כהן:>
נגד כל סוג של אלימות. זו גם אלימות.

<עיסאווי פריג':>
גן ילדים.

<משה גפני:>
לא, זה לא יכול להיות דבר כזה. זה כנסת.

<יצחק כהן:>
לא, לא, לא, אין הצבעה.

<עיסאווי פריג':>
הוא עושה צחוק מהעבודה זה.

<יצחק כהן:>
אנחנו מגנים כל סוג של אלימות, זה סוג של אלימות.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
לא, זה לא נכון.

<יעקב ליצמן:>
האם אתה אותה מפלגה של ליפמן?

<יצחק כהן:>
לא, לא, לא, לא, הודעה. ההודעה היא שההצבעה הקודמת לא הייתה חוקית, היא הייתה סוג של אלימות.

(היו"ר ניסן סלומינסקי)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה?

<יעקב ליצמן:>
לא, היא לא הקריאה שום דבר.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש - - -

<אראל מרגלית:>
ניסן, אתה רצית שאני אנמק ואני רציתי לנמק ואתה יצאת החוצה, אז אני מחכה לך.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, שנייה. ניסן, ממלא המקום שלך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בועז, זה היה לפני שזה צפצף?

<בועז טופורובסקי:>
כן.

<אראל מרגלית:>
הוא לא נתן לנמק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז בוא תשלים את זה.

<משה גפני:>
ניסן, שנייה, תקשיב לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, תשלים, כי הזמן רץ.

<משה גפני:>
ממלא המקום שלך זה גילה גמליאל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. בסדר.

<משה גפני:>
אז למה הדחת אותה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי אני נשארתי פה, לא עשיתי אפילו - - -

<משה גפני:>
מה היא עשתה לך רע? מה?

<יעקב אשר:>
זה מהפחד, כמו התוכי.

<משה גפני:>
תגיד לי, אתה נגד גילה גמליאל?

<יעקב אשר:>
מהפחד. זה הדרת נשים גם כן, הדבר הזה.
<משה גפני:>
מה אתה נותן לבועז?

<אראל מרגלית:>
תגיד לי מתי להתחיל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תתחיל. השעון רץ.

<אראל מרגלית:>
לא.

<עיסאווי פריג':>
לא, אתה תגן עליו. אתה לא נותן לו הגנה.

<אראל מרגלית:>
עכשיו אני אתחיל. מה שאני רוצה לומר - - -

<יעקב אשר:>
מפלגת העבודה - - -

<משה גפני:>
גילה הולכת להיות שרה בממשלה. צריך שיהיה לך דרך ארץ בפניה.

<אראל מרגלית:>
הרב גפני, אתה רוצה שאני אנמק?

<יעקב אשר:>
רגע, אני אבקש דקה, על הפגיעה בגילה.

<אראל מרגלית:>
קודם כל אני מוחה על הפגיעה בגילה.

<יעקב ליצמן:>
מי בעד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה, זה הזמן שלך.

<גילה גמליאל:>
הנה, הצבעתי.

<אראל מרגלית:>
קודם כל גילה סוף סוף הצביעה והפעם היא איתנו. ודבר שני, אני רוצה לומר שתשימו לב שגם הורדת הריבית עכשיו של הנגידה, לפי הסטטיסטיקה האחרונה, לא מזיזה את שוק הדיור. כלומר העסק מוקפא. אני רוצה לומר ואני רוצה למחות, כי בעצם הוקם קבינט הדיור, שבשנה וחצי האחרונות התכנסו חמש פעמים. חמש פעמים. כלומר כשהיה קבינט ביטחוני - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, זה כבר הפעם השנייה. אני אתן לך להמשיך.

<אראל מרגלית:>
אוקיי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<יעקב אשר:>
אמצע קבינט כלכלי אתה ככה עוצר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי. מי נגד? ירים את ידו.

<אראל מרגלית:>
אתה היית צריך להצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שבע.

<יעקב אשר:>
איפה? מי הצביע?

<יצחק כהן:>
מי מי מי? עוד פעם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלושה.

<יצחק כהן:>
ההסתייגות התקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יעקב אשר:>
רגע, מי נמנע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע?

<יעקב אשר:>
מי הצביע נגד?

<יצחק כהן:>
הוא נמנע. יש פה בעיה.

<יעקב ליצמן:>
אני לא הצבעתי קודם.

<יצחק כהן:>
מהתחלה, מהתחלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב.
נמנעים – מיעוט
ההסתייגות לא אושרה.
<עיסאווי פריג':>
אין לך רוב כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש, מה לא?

<אראל מרגלית:>
ניסן, אפשר להקדים את ההפסקה לאחת בצהריים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. הלאה, בבקשה.

<שלומית ארליך:>
עדיין בסעיף קטן (ב). אחרי ש'יקבע המנהל' יבוא 'באישור ועדת הכספים של הכנסת'.

<יצחק כהן:>
החוק הזה - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, יש הסתייגות כאן, תלוי מי היושב ראש.

<יעקב אשר:>
רגע, מה עם ההודעה?

<יעקב ליצמן:>
שלומית, מי היושב ראש?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כבר קראנו - - -

<יעקב אשר:>
לא, הודעה על הסעיף הקודם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביחד, נו.

<יעקב אשר:>
לא, ההודעה היא, אני אגיד לך מה ההודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן רץ, אראל.

<אראל מרגלית:>
אז קודם כל אני רוצה רגע להמשיך. קבינט הדיור התכנס חמש פעמים בסך הכול. תשימו לב - - -

<סתיו שפיר:>
אתה זוכר כמה פעמים שר האוצר הגיע לוועדת כספים? זה קשה לזכור, כי זה היה רק פעמיים.

<אראל מרגלית:>
בדיוק. רבותיי, תראו, העניין הזה של הדיור. אם במדינת ישראל, נגיד נושא, קח את ההיי טק, הוא מתנהל בצורה מובילה. בנושא הדיור אנחנו מתנהלים כמו רוסיה, כמו התרנגולות של איציק כהן.

<יצחק כהן:>
של אמא רוסיה.

<אראל מרגלית:>
כן. עכשיו אני רוצה לומר, זה לא ייתכן. זה לא שאין תכניות דיור בר השגה במקומות אחרים, שבהם היינו תומכים. למשל התכנית של מחיר מטרה, יש בה מרכיב מאוד חשוב של תכנית נכונה, שהוא מביא - - -

<יעקב אשר:>
אבל תוקעים את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, נעצור ואני אתן לך להמשיך.

<משה גפני:>
אראל, לגבי מחיר מטרה, מה אתה אומר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב אשר:>
מה עם מחיר מטרה? מה אתה אומר על מחיר מטרה?

<יעקב ליצמן:>
אנחנו נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ירים את ידו.

<קריאה:>
בועז, אתה נגד?

<יעקב אשר:>
מי נמנע? מי נמנע?

<יעקב ליצמן:>
אין להם שישה אפילו.

<יצחק כהן:>
אתה באמצע הצבעה, ניסן. ניסן, אתה באמצע הצבעה. זו התנהגות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע?

<יצחק כהן:>
מי היה בטלפון?

<עיסאווי פריג':>
מתי יש הפסקת אוכל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אגיד כבר עכשיו.

<משה גפני:>
אחת וחצי.

<יעקב אשר:>
רגע, הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רק רוצה להגיד מי היה בטלפון.

<יצחק כהן:>
אוהו.

<יעקב אשר:>
אוה.

<עיסאווי פריג':>
כן, זה מעניין.

<משה גפני:>
אוה, זה מתחיל להיות מעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התקשרתי לראש המועצה המקומית אלקנה, שאלתי אותו, אם תיפנו, אם הם מוכנים שאתם תשחקו שם כדורסל, הוא ביקש לחשוב שתי דקות, חזר אליי ואמר שכן.

<יעקב אשר:>
כמה הוא ביקש?

<עיסאווי פריג':>
יש. שיחקנו - - -

<יעקב אשר:>
רגע, בלי להעביר כסף מהחטיבה?

<עיסאווי פריג':>
יש. אתה רואה? יצאתי עם משהו.

<יעקב ליצמן:>
אני מבקש, תעביר את זה לוועידה מחר.

<עיסאווי פריג':>
עכשיו אני מודיע ליושב ראש. מה קרה?

<יעקב ליצמן:>
לא, צריך להביא לזה אישור בוועידה מחר.

<עיסאווי פריג':>
אני מודה לך, ניסן. שייפנו אליו בצורה מסודרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, אל"ף, שייפנו אליו וינסו ל - - -

<עיסאווי פריג':>
כל הכבוד. ניסן, הנה דוגמה שמדברים איתך ואתה מבין ועושה.

<עיסאווי פריג':>
כמה שיעלה נשלם, מה הבעיה?

<אראל מרגלית:>
יש לי הודעה. אני רוצה להזמין את הקואליציה למשחק כדורסל נגד האופוזיציה באלקנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, זה לא קשור לכך ש - - - אני מקווה מאוד שגם לכם יהיה מגרש.

<עיסאווי פריג':>
יפה.

<אראל מרגלית:>
אני אומר לכם, הקואליציה נגד האופוזיציה - - -

<יעקב אשר:>
עכשיו יש הודעה, הודעה לסעיף הקודם.

<משה גפני:>
רגע, רגע, רגע.

<יצחק כהן:>
קיבלתי טלפון מאחמד טיבי, הוא מתנגד לזה.

<משה גפני:>
רגע, יש לנו הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קצר.

<משה גפני:>
אנחנו חשבנו להגיש רוויזיה. אחרי מה שהודעת מראש המועצה של אלקנה - - -

<יצחק כהן:>
פרץ השלום.

<משה גפני:>
שאתם נעתרתם לבקשתו של חבר הכנסת עיסאווי פריג', אנחנו לא נגיש - - -

<גילה גמליאל:>
איך קשור אלקנה לפריג'?

<יעקב ליצמן:>
לא, גפני, אל תיסחף. כי בנט, הוא דווקא אמר לי כן להגיש רביזיה - - -

<סתיו שפיר:>
חבר'ה, אני לא מבינה, אם החברים עיסאווי היו מקבלים רבע מהתקציב שמקבלים החברים של ניסן באלקנה הם היו יכולים לבנות לעצמם איזה מגרש כדורגל או כדורסל שהם רוצים. נו באמת. מה זה העברת הטובות האלה?

<יעקב ליצמן:>
לא, אולי תגידי לי למה הוא לא יכול לקבל מהחטיבה להתיישבות מגרש?

<יצחק כהן:>
נכון.

<סתיו שפיר:>
כי לוקחים את הכסף, 75% הולך להתנחלויות. והוא לא מתנחל אז הוא לא יכול לקבל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לסעיף קטן (ג), 8(ג).

<יעקב ליצמן:>
יש לנו נושא חדש?

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הראשונה, שהסעיף יימחק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, הסעיף יימחק, מי רוצה להסביר?

<יצחק כהן:>
אני אסביר. זו לא פעם ראשונה בהיסטוריה, רבותיי, שהמקרה הזה חוזר על עצמו, שכל המנהיגים בלי יוצא מן הכלל, החל מראש הממשלה, כל השרים, כל האקדמיה, כל הכלכלנים מבינים שהחוק הזה הוא הרה אסון, החוק הזה הוא לא טוב, אבל מה? לא יודע מה הולך פה, אני פשוט לא מבין. חברי הקואליציה הם אנשים אינטליגנטים, אני מאוד מעריך אותם - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אדוני, מי זה שעומד מאחוריהם?

<יעקב אשר:>
מהחטיבה להתיישבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק מדבר, אני מתפלא עליכם.

<יצחק כהן:>
רבותיי, זה לא הפעם הראשונה בהיסטוריה - - -

<יעקב אשר:>
רגע, מדבר איציק כהן עכשיו. היושב ראש, מה? אנחנו צריכים לעזור לך?

<יצחק כהן:>
ולסימפטום הזה קוראים נירון קיסר. שראש הממשלה, כל השרים, כל הצמרת הכלכלית, ה-OECD, חברות דירוג האשראי, אומרים שהחוק הזה הוא לא טוב וכולם הולכים כמו צאן לטבח, בראשות היושב ראש. אני יודע שבמשרד האוצר הקימו חדר מצב, הם עוקבים אחרי הדיונים פה. נירון קיסר שרף את רומא ולקח כלי נבל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה, לפני שאתה מתחיל, אני אתן לך להמשיך. נעשה רק את ההפסקה. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. שבעה.

<יעקב אשר:>
רגע, שישה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שבעה. מי נמנע? ירים את ידו.

<יצחק כהן:>
בדרך כלל ליצמן נמנע. איפה הוא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא הצביע.

<יעקב ליצמן:>
לא הצבעתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב.
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב אשר:>
הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה הודעה?

<יעקב אשר:>
הודעה, כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני נותן את ההסתייגות.

<יעקב אשר:>
לקראת ההסתייגות. מאחר שליצמן לא נמנע לכן לא אמרנו את הזה, ומאחר שההצבעה נפלה, למרות שהיינו באמצע היסטוריה עם מה שתיאר לנו איציק כהן, אבל לאחר התייעצות, כדי לתת לכם אפשרות שוב לחשוב - - -

<יצחק כהן:>
להתעשת.

<יעקב אשר:>
הקבוצה החליטה שהפעם באופן יוצא דופן אנחנו נבקש רביזיה על דעת כל הקבוצה, כמו שסיכמנו עם היועצת המשפטית, שזה גם קדימה וגם אחורה, על דעת כל הקבוצה.

<שלומית ארליך:>
הרביזיה נרשמה.

<יעקב אשר:>
תודה רבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, יישר כוח. הסתייגות.

<שלומית ארליך:>
עדיין בסעיף קטן (ג) בסופו יבוא 'סעיף זה ייכנס לתוקף לאחר קבלת חוות דעת מהמפקח על הבנקים לעניין השפעת הסעיף על המשכנתאות'.
<יצחק כהן:>
נגידת בנק ישראל עומדת כמו אותו ילד, עם האצבע בתוך הסכר, ומישהו מושך אותה, רוצים שהסכר הזה יתפרץ. והיא מצטרפת לכל אותם מומחים, לכל אותם שרים, לכל אותם ראשי המשק, לכל אותם מומחים ב-OECD, ולא, אתם ממשיכים לרוץ בריצת אמוק אל התהום. אתה זוכר מה קרה עם נירון קיסר. נירון קיסר עלה, שרף את רומא ולקח כלי נגינה והתחיל לנגן, עד שזה נשרף. ניסן, זה מה שאתה עושה יחד עם שר האוצר. זה מה שאתה עושה.

<עיסאווי פריג':>
אתה אמרת שזה לא יעבור והממשלה לא תהיה.

<יצחק כהן:>
הממשלה לא תעבור, כי אני מאמין שהאינטליגנציה של חברי הקואליציה בסופו של דבר תגבר על ריצת האמוק המטורפת הזאת ויהיה קצת יושר אינטלקטואלי. תצילו את הכלכלה הישראלית. אנא, הבחירות יעברו, אתם אולי כן תהיו, לא תהיו, אבל התקופה הזאת תיעלם. תירשמו בהיסטוריה לדיראון עולם שהעברתם חוק שגרם נזק בלתי הפיך לכלכלה הישראלית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, מכובד. הדברים רציניים. מי בעד ההסתייגות שנומקה יפה על ידי רב יצחק? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.

<יצחק כהן:>
יש הודעה.

<עיסאווי פריג':>
יש לי הודעה, אדוני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, מי נמנע? טוב, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב.
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
הודעה.

<עיסאווי פריג':>
עכשיו אני כל כך שמח שסוף סוף אנחנו - - -

<משה גפני:>
בכדורסל?

<עיסאווי פריג':>
נזרוק לטבעת, נממש את החלום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, את ההודעה.

<משה גפני:>
אני רק מבקש שתודיע לנו אם זה באמת התממש. לי יש ניסיון עם חברים בבית היהודי שהם אומרים דבר אחד ועושים דבר אחר. אז תודיע לנו.

<עיסאווי פריג':>
לא, אבל, ניסן, אני חושב - - -

<משה גפני:>
לא, ניסן, כן.

<יעקב אשר:>
לא, ניסן בסדר.

<עיסאווי פריג':>
הוא זן - - -

<משה גפני:>
כן, הוא אמר לנו שראש הממשלה פנה אליו ובסוף מתברר שהוא לא פנה אליו.

<עיסאווי פריג':>
הוא ממקימי המקור.

<יעקב ליצמן:>
הוא אמר שליפמן צודק.

<משה גפני:>
כן.

<יעקב אשר:>
אני לא מבין למה ראש ממשלה לא מדבר איתך אישית. למה הוא לא מדבר איתך אישית?

<משה גפני:>
לא, הוא לא נגד אלימות, הוא אמר שליפמן צודק.

<יצחק כהן:>
אנחנו מגנים כל סוג של אלימות.

<יעקב אשר:>
כשגפני וליצמן היו יושבי ראש, הוא כל הזמן דיבר איתם אישית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה נכון.

<יעקב אשר:>
למה איתך לא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
במקרה הזה אתה צודק.

<יעקב אשר:>
דרך נפתלי, דרך זה, מה?

<עיסאווי פריג':>
אני מוחה על כך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה צודק. ראש הממשלה לא - - -

<משה גפני:>
לא, שראש הממשלה יעשה תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ראש הממשלה לא נמצא בקדנציה הזו בעניין הכלכלי, לצערי.

<משה גפני:>
מה פתאום? ראש הממשלה דיבר עם ליצמן כל הזמן.

<יעקב אשר:>
יושב ראש ועדת כספים אומר שראש הממשלה לא נמצא בעניין הכלכלי. זה סקופ.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא סקופ, אמרתי את זה הרבה פעמים.

<יעקב אשר:>
לא שמעתי.

<עיסאווי פריג':>
אדוני, אני מוחה על כך שאת דעתו של המפקח על הבנקים אתם לא מחשיבים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, עוד לא אמרו את ההסתייגות. רצית - - -

<משה גפני:>
לא, הודעה.

<עיסאווי פריג':>
לא, אני ב-105. הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, מה שאתה מתחיל עכשיו זה כבר - - -

<משה גפני:>
לא, הודעה.

<עיסאווי פריג':>
אתה רואה שאתה לא איתנו? מה שחשוב לך - - -

<יעקב אשר:>
אתה רואה למה ביבי לא מדבר איתך?

<עיסאווי פריג':>
אתה לא איתנו. הודעה. אני מוחה על כך שאתם מזלזלים בדעתו של המפקח על הבנקים ולא מוכנים להקשיב לה ולא להחשיב אותה, ועל כך אני מוחה ואני מבקש רביזיה. בשם כל הקבוצה.
<יעקב אשר:>
נרשם, גברתי.

<שלומית ארליך:>
נרשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המפקח על הבנקים זה הוא, לא היא. זה דודו זקן.

<עיסאווי פריג':>
נכון.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לסעיף 9.

<בועז טופורובסקי:>
נושא חדש. בבקשה לסעיף הבא.

<משה גפני:>
רגע.

<יעקב ליצמן:>
אין בעיה. הוא יחזור על כל הסתייגות שהביאו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר גם עכשיו.

<משה גפני:>
סעיף 9, נושא חדש?

<בועז טופורובסקי:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם נדון עכשיו בהסתייגויות, אז אחר כך לא יהיה.

<יצחק כהן:>
נושא חדש. הוא אמר נושא חדש, זהו, נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נושא חדש. בסדר. פרק ג'.

<יצחק כהן:>
אני גם מכריז נושא חדש. גם הקבוצה מכריזה נושא חדש.

<יעקב ליצמן:>
צריך דיון ההסתייגויות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיה דיון על ההסתייגויות. עוד פעם, הכלל אומר שאם על הנושא הזה - - -

<שלומית ארליך:>
זה לא איזה משהו שקבוע, רק אם מוסיפים משהו חדש.

<יצחק כהן:>
מה לא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכלל אומר שאם אנחנו מקיימים את הדיון עכשיו על ההסתייגויות ואחר כך מבקשים נושא חדש, אז כשהוא יחזור אלינו כבר לא יתקיים דיון על ההסתייגויות. לעומת זאת אם לא התקיים, אז הוא יחזור ואז יהיה.

<יצחק כהן:>
רגע, אבל נושא חדש, יש מקום להסתייגויות חדשות.

<שלומית ארליך:>
לא. מה שהגשתם הגשתם. אלא אם כן מדובר בהוספת משהו חדש שלא נמצא בנוסח הקודם. כמו שהיה בדיון הקודם.

<יצחק כהן:>
לא, סליחה, אני מאוד מכבד אותך, אבל לא, כל נושא חדש הוא חדש. מתחילים, זה פריש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, מה פתאום? זה היה הכול על השולחן והיה את הזמן להגיש תיקונים גם על זה וכו'.

<יצחק כהן:>
לא.

<יעקב אשר:>
אז בואו נדון בהסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה, פרק ג'.

<משה גפני:>
אני מבקש התייעצות סיעתית.

<יצחק כהן:>
חשוב מאוד. עד 13:28.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד דקה לפני אחת.

<משה גפני:>
לא, עד אחת.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:54 ונתחדשה בשעה 13:00.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו יודעים להעריך מה זה דקה. אתה יודע כמה לימוד תורה אתה יכול ללמוד בדקה? איש קונה עולמו.

<משה גפני:>
איציק, אתה הגשת נושא חדש גם על מה שבועז אמר?

<יצחק כהן:>
כן, בטח.

<בועז טופורובסקי:>
ניסן, בוא נתחיל. זה שהם לא נכנסים בזמן זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להתחיל.

<שלומית ארליך:>
אנחנו בסעיף 10, בהגדרת דירה. ההסתייגות הראשונה של חדש ובל"ד - - -

<אראל מרגלית:>
חבר'ה, בואו נחכה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביקשתי שיבואו. הם צריכים לבד להיכנס. שלחתי את האיש שלהם, אל תדאג, אני עוד לא מצביע.

<אראל מרגלית:>
אני יודע שבועז רוצה לשמוע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלומית, בבקשה.

<שלומית ארליך:>
בהגדרה דירה במקום האמור בה יבוא 'דירה – דירת המגורים הבנויה לפי תכנית מתאר מאושרת, לפי סף קיבולת צפיפות מינימלי לרבות הדרגתי, של 3.5 יחידות דיור לדונם, שמתקיימים - - -

<יעקב ליצמן:>
איפה את מקריאה?

<שלומית ארליך:>
זו הסתייגות, לא מהרשימה. '(1) שטח הדירה הוא לכל היותר 160 מ"ר; (2) היא בנויה או עתידה להיבנות בבנייה רוויה לפי תכנית מתאר מאושרת, לרבות מימוש קיבולת הצפיפות בהדרגה; (3) יש בה לכל היותר שישה חדרים; (4) מחיר הדירה כולל מס ערך מוסף ולכל היותר 3.5 מיליון שקלים חדשים'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אתה רוצה להסביר את זה?

<אראל מרגלית:>
מה שאני רציתי להגיד, בהמשך לדיון הקודם, זה שמבחינת הנושא של תכנית דיור אמיתית, זה שתכניות הדיור, גם בארצות הברית וגם באירופה, שעובדות באופן גורף, הן תכניות שמביאות בחשבון כמה נושאים. האחד זה את מחירי הקרקע, שמביאים אותם לאפס, לאותן קבוצות אוכלוסייה שרוצים ביקרן, שתיים, זה שנותנים בעצם הטבות מס לקבלנים או ליזמים שרוצים להיכנס לתוך קטגוריה שנקראת דיור בר השגה. שלוש זה שבעצם מכניסים את הבנקים בחוק להשקיע חלק קטן מההון העצמי שלהם בתוך הנושא, וארבע, זה שבעצם המדינה מסייעת. ואז ארבע קבוצות אוכלוסייה מקבלות את הסיוע.

<יעקב ליצמן:>
השעון שלך רץ.

<אראל מרגלית:>
אני רק אגיד את הקבוצות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני אתן לך להמשיך. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. חמישה. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב.
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
ההסתייגות הבאה.

<משה גפני:>
לא. אורי, הודעה. אני חושב שהתחלת מוקדם מדי את ה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
להיפך. עוד קראנו לך והכול.

<אורי מקלב:>
אדוני היושב ראש, יש גם שעון להתייעצות סיעתית או התייעצות קבוצתית, שעון של חמש דקות. לא שמענו את הצלצול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא היית פה.

<משה גפני:>
אני לא זוכר מקרה כזה, זו האמת.

<יעקב ליצמן:>
מה קורה אם ניסן נופל באלול?

<משה גפני:>
אני לא זוכר מקרה כזה. ככה לא היינו מגישים רביזיה, אבל כולם נגד. כולם נגד באמת, לא מן השפה ולחוץ.

<יעקב ליצמן:>
האם קיבלת הדלפה מבנט-ביבי? אין הודעה דרמטית?

<משה גפני:>
עוד אין. ולכן אני רוצה בשם הקבוצה להגיש הודעה דרמטית, שדיברנו אבל מאוד בשוליים. רמזנו על ההודעה הזאת, ואנחנו מבקשים בשם כל הקבוצה רביזיה. זה לא יכול להיות שזה הישאר ככה באוויר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, רביזיה, ותמשיכי להסתייגות הבאה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה, בהגדרה 'דירה', המילים 'למעט - - -

<משה גפני:>
אני מנמק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אראל היה באמצע. תן לו. אבל רגע, היא תקריא את ההסתייגות.

<שלומית ארליך:>
בהגדרה דירה, המילים 'למעט דירה שצמודים אליה גינה או גג' יימחקו.

<משה גפני:>
זה את קוראת מהנייר, זה לא בעל פה.

<אראל מרגלית:>
אז בעצם ארבע קבוצות האוכלוסייה שמקבלות את התשובה בתכנית הדיור בר השגה האמיתית הם גם זוגות צעירים, או שבארצות הברית הרבה פעמים זה נקרא young professional, שזה בעצם אותה קבוצה שעכשיו פה מקבלת את ההטבה, שזה בסדר, אבל מקבלת את זה בצורה אחרת, לא בכל המערכת שדיברתי. גם גיל שלישי, ניסן, גם מחוסרי דיור. אם שמת לב, בהארלם, בברונקס, במקומות האלה היום יש דיור בר השגה אמיתי, זה נראה פנטסטי, וגם היזם מרוויח מזה, כי זו תכנית אמיתית, המדינה נתנה את הקרקע בחינם, הבנקים היו מחויבים להשקיע, היזם קיבל פטור ממס ויש מערכת כוללת וגם סטודנטים, מה שנקרא דיור בשכירות, וסתיו הגישה הצעה שהיא מאוד דומה לזה, ובעצם הביאו תכנית מערכתית אמיתית שנותנת לכלכלה לעבוד ולא הורסת אותה ולא הורסת את - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך להמשיך. מי בעד?

<סתיו שפיר:>
אני רוצה הסתייגות נגד השעון הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב ליצמן:>
סתיו, 30 שקל יש לך חדש.

<סתיו שפיר:>
אני אקנה אחד מתחרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד?

<יעקב ליצמן:>
אין לך רוב. באמת לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה לא? יש כאן - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, איפה? מה? - - - קבע שהוא בקואליציה?

<יעקב אשר:>
הוא כל הזמן מתבלבל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב.
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
הלאה, תמשיכי להסתייגות הבאה.

<שלומית ארליך:>
עדיין בהגדרת דירה.

<יעקב אשר:>
רגע, הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תגיש כבר על הכול.

<משה גפני:>
לא, לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבל על הזמן.

<משה גפני:>
מה זה חבל על הזמן? חבל על הזמן, תסגור את הישיבה. למה אתה צריך אותה? חבל על הזמן באמת.

<יעקב אשר:>
אנחנו חשבנו שאין מקום להגיש רביזיה דווקא בדבר הזה, אבל במחשבה שנייה, גם בגלל זה שאנחנו רואים שוב הצבעה אוטומטית, ללא חשיבה, ללא שום דבר. התחלפו פה עשרה חברי כנסת, כשתבחן אותם על מה הם הצביעו, הם לא יודעים אפילו לאיזה חוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה בהסתייגות.

<משה גפני:>
לא, זה בהודעה.

<יעקב אשר:>
לכן בהתייעצות של כל הקבוצה, להלן הקבוצה, גברתי היועצת המשפטית, אנחנו כן נגיש רביזיה, באופן לא חד פעמי, אולי אנחנו נשקול את זה - - -

<שלומית ארליך:>
הרביזיה נרשמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות הבאה.

<שלומית ארליך:>
בהגדרה 'דירה', 111, בפסקה (1) במקום האמור בו יבוא 'שטח הדירה הוא עד 160 מטר רבוע'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי. אתה רוצה שאראל ימשיך?

<אראל מרגלית:>
אני אמשיך. מה קרה? הרי אומרים שדיור בר השגה, בתכנית שלו זה קצת כמו - - - אומרים שזו תכנית של הסוציאל דמוקרטים סוציאליסטים, אבל שימו לב מה קרה בניו יורק עם התכנית הזאת. בעצם מייקל בלומברג, שהוא מספיק קפיטליסט גם בשביל נתניהו וגם בשביל לפיד, הוא הביא את התכנית הזאת. ובבת אחת, כלומר שמונה שנים 168,000 יחידות דיור, נשארו מלא צעירים בתוך העיר, מלא שכונות מצוקה השתנו וניו יורק, שהייתה במצב קשה מאוד אחרי 11 בספטמבר, התעוררה לחיים בזכות זה שהיא השאירה את צעיריה ונתנה למבוגריה מקום, וגם הכניסה את המגזר העסקי, יצרה שוק של דיור בר השגה. היום, אם אתה בנק ואתה לא משקיע איקס בשוק אתה מאבד את הרישיון שלך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפני שאני עושה הצבעה, מאחר שאתה אומר באמת דברים רציניים, אני מציע, יושב כאן מי שמרכז את קבינט הדיור, אז אני מציע שתשבו בנפרד, לא עכשיו - - -

<סתיו שפיר:>
לא, אנחנו כולנו נשמח לשמוע אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, תשבו בנפרד.

<משה גפני:>
למה בנפרד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, כי הוא אמר דברים - - -

<סתיו שפיר:>
אז בואו, נשמח מאוד לשמוע את אורי בתוך הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<סתיו שפיר:>
גם חבל שהוא יושב כאן כל הזמן, מבזבז את זמנו בלי להגיד מילה. נשמח לערוך על זה דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? שבעה. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב אשר:>
רגע, הודעה. למרות שאראל באמת הוא איש שגם הוכיח במעשים וגם אדם שמגיע מתחום שהניף את הכלכלה בהרבה מקומות, גם היום, אגב, בצפון הארץ, פרויקט מרשים מאוד שזכיתי להיות אפילו בטקס ההשקה שלו לא מזמן - - -

<אראל מרגלית:>
תודה רבה.

<יעקב אשר:>
אני חושב שהיה צריך באמת לשמוע אותו ומאחר שלא שמעו אותו בקשב רב, ולצערי אפילו היושב ראש לא שמע אותו בקשב רב - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעתי אותו בקשב רב.

<סתיו שפיר:>
אז למה אתה לא נותן לפתוח את הדיון?

<משה גפני:>
למה אתה לא נותן לקיים את הדיון הזה?

<יעקב ליצמן:>
למה לא תמכת בו?

<יעקב אשר:>
מאחר שאתה לא רוצה לקיים את הדיון על הדבר הזה, ויכולת לעשות את זה, אפילו עכשיו לתת לעניין הזה עשר דקות, לא יקרה כלום.
<אראל מרגלית:>
תן להציג, אני אציג בכמה שורות.

<יעקב אשר:>
זה רק מכבד אותך.

<אראל מרגלית:>
אתה יודע איך נקלעתי לזה? אני אספר - - -

<סתיו שפיר:>
אתה יודע שלא נערך דיון רציני - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך עוד מעט.

<יעקב אשר:>
חברי, ניסן, מעבר לזה, ברמה האישית והחברית, יושב פה חבר כנסת בזמן פגרה, אומר דברים נכוחים, אפשר לקיים על זה דיון. אבל בגלל זה, בהתייעצות שלנו, אנחנו נגיש רביזיה על העניין הזה, בשם כל הקבוצה, רק כמחאה על כך שאי אפשר לדון בוועדת כספים, שזה הגוף הכי חשוב שצריך לדון בדברים האלה. גברתי היועצת המשפטית, תהיי בהקשבה, יש רביזיה. בשם כל הקבוצה, להלן הקבוצה. נרשם בפרוטוקול?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נרשם.

<אראל מרגלית:>
אבל אני רוצה רגע לספר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, אני אתן לך, דקה.

<שלומית ארליך:>
עדיין בהגדרת דירה, בפסקה (1) במקום האמור בה, יבוא 'שטח הדירה הוא עד 180 מ"ר'.

<יעקב אשר:>
בעל פה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אתה רוצה להמשיך? בבקשה.

<אראל מרגלית:>
כן. אני אגיד לכם בכלל איך הגעתי לדיור בר השגה בניו יורק, מה לי ולזה? אני באתי לשם, עברתי עם המשפחה לשנתיים, כי הבטחנו לילדות שלנו - - - שתי הבנות הקטנות, השלישית הייתה בבית ספר אחר, נתקעו מתחת למגדלי התאומים ב-11 בספטמבר. הוצאנו אותם משם בנס. באמת. לכן אני מאמין בנסים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, תאמין בקדוש ברוך הוא שעושה נסים.

<אראל מרגלית:>
העיר הייתה הרוסה. אנחנו לא היינו יכולים לחזור לדירה שלנו, אי אפשר היה לחזור לבית הספר וכולם היו צריכים לצאת. ג'וליאני היה, אבל הוא גמר את הקדנציה והגיע בלומברג. העיר, אנשים ברחו ממנה, ואז בלומברג, ובמקרה, מה, אני ניו יורקי? אני לא ניו יורקי, הוא כינס אנשים לשני דברים, חדשנות ודיור. הוא כינס קבוצה ולכן אני נכנסתי לתוך הדיון איתו וכך עלינו על הדבר הזה. חבר'ה, זה עשה מהפכה, וזה טוב גם לפריפריה וזה גם טוב לערים הגדולות וזה גם טוב למקומות כמו קטמונים או כפר שלם או משהו כזה. זה טוב, יש תכניות שעובדות. אני לא מבין למה לא מאמצים אותן. לא מאמצים אותן, כי חושבים שזה כאילו יפגע במחירי הדיור ויוריד אותם, אבל זה יכול בצורה דרמטית לשנות את המצב הכלכלי של הרבה מאוד מתושבי ישראל. אני אומר לכם. ואז אתה יכול לקחת את השיטה הזו, גם לבאר שבע וגם לאשקלון, וגם לספיר וגם לצפון, וגם למרכז הארץ, ואתה תחליט, אנחנו נחליט מי עומד בקריטריונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך.

<יעקב אשר:>
הוא הקשיב לך? ההוא בניו יורק הקשיב לך? היה מקיים על זה דיון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב ליצמן:>
קוראים לו בלומברג.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, מי נגד? ירים את ידו.

<יעקב ליצמן:>
תיקו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד פעם. שבעה. מי נמנע?
הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
שיהיה גילוי נאות. עיסאווי, קיבלתי עכשיו גם הודעה, מראש המועצה, חוץ מהטלפון - - -

<יעקב אשר:>
שאי אפשר השבוע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
'נשמח לארח אצלנו. שיהיה בקשר עם מנהלת המתנ"ס, איריס, לתיאום הדרוש', יש כאן את הטלפון שלה והוא מודיע שהיא כבר מעודכנת בנושא. עיסאווי, אחר כך תבוא, אני אתן לך את המספר שלה.

<בועז טופורובסקי:>
אני יכול לתת עוד הודעה שקשורה לזה?

<עיסאווי פריג':>
בבקשה.

<בועז טופורובסקי:>
4.5 מיליון ₪ ממתינים בקרן של הטוטו למימוש לאולם הספורט, העירייה עדיין לא יצרה קשר עם היועץ המשפטי של הטוטו בשביל להגיש את הבקשה.

<עיסאווי פריג':>
אז יש עתיד, יהיה לנו מגרש.

<בועז טופורובסקי:>
לא - - -

<עיסאווי פריג':>
לא, שמעתי על זה. שמעתי את זה לפני - - -

<משה גפני:>
לא הבנתי, מאיפה ההודעה הזאת?

<בועז טופורובסקי:>
עשינו בירור.

<משה גפני:>
ומה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש להם 4.5 מיליון, רק הם לא יצרו קשר.

<בועז טופורובסקי:>
לא ביקשנו. זה כבר קיים בלי קשר.

<עיסאווי פריג':>
עשו בירור. יש לנו 4.5 מיליון שקל שעתידים - - -

<משה גפני:>
עיסאווי, תעשה לי טובה, תבדוק את העניין הזה. אני רוצה לדעת מי דובר אמת ומי לא ולקדם את העניין.

<עיסאווי פריג':>
במה שבועז אמר יש בזה משהו, ידוע לי, ואנחנו עובדים על קידום העניין. נכון לעכשיו אנחנו רוצים לצאת עם הספינה.

<משה גפני:>
אני מצטרף לעזור לך.

<יעקב אשר:>
אבל תודה ליושב ראש על הפעילות.

<עיסאווי פריג':>
יש לי קצת פחד, שערי תקווה הסכימו לתת לנו ויום למחרת חזרו בהם. אני לא רוצה שנחזור על הסיוט הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה ראש מועצה וכבר עבר להנחיה למנהלת המתנ"ס.

<עיסאווי פריג':>
בסדר, אני מודה לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך את הטלפון עוד מעט.

<עיסאווי פריג':>
תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות הבאה.

<איל לב-ארי:>
ההסתייגות הבאה, בהגדרת דירה, 113, בפסקה (2) במקום 'בבנייה רוויה' יבוא 'בבנייה רוויה וצמודת קרקע'.

<משה גפני:>
אני מבקש, אדוני היושב ראש, ואני רוצה לפנות באמצעות הבמה כאן לציבור החרדי. בציבור החרדי הרבה פעמים יש כאלה שאומרים שאתם פונים אליהם, אתם אומרים, הרי לנו יש יישובים שנמצאים מעבר לקו הירוק, יישובים חרדים, ביתר עילית ומודיעין עילית ועמנואל ואתם פונים אלינו הרבה פעמים ואתם אומרים 'תשמעו, צריך לעזור ליהודה ושומרון בגלל שאז גם אתם תיהנו מזה'. אני מבקש להקריא את הדוח של ד"ר שלמה סבירסקי, ממכון אדווה, מסקנתו, לפני שאני קורא את הכול, היא כזאת: 'הוצאותיהם של ההתנחלויות עמדו ב - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול להגיד רק מי זה המכון?

<משה גפני:>
מכון אדווה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה? איזה מכון זה?

<משה גפני:>
של ד"ר סבירסקי, ידוע ומפורסם. אבל אתה יודע מה? אני לא צריך את המכון. תן לי לסיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך עוד מעט.

<משה גפני:>
לא, תן לי לסיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך עוד מעט, כי זה ארוך.

<משה גפני:>
זה לא ארוך.

<יעקב אשר:>
תן לו, הוא בסערת נפש, הוא לא יכול לעצור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב ליצמן:>
יש להם בקואליציה כאילו יותר חברים מאשר יש חברים.

<יצחק כהן:>
יש הודעה לרב גפני.

<משה גפני:>
אני רוצה להודיע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא על מכון אדווה. זה אני אתן לך בהסתייגות.

<משה גפני:>
בסדר, על מכון אדווה בהסתייגות הבאה. אני רוצה להגיד לך, זה לא בסדר כל ההתנהלות. אתה עוצר באמצע בדברים רציניים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בשטף הדברים.

<משה גפני:>
לא רק שטף הדברים. אלה דברים רציניים, אתה הופך את הוועדה למין דבר כזה לא רציני. אנחנו רוצים להאריך את הדיון כמה שאפשר יותר, למה אנחנו רוצים להאריך את הדיון? מכיוון שאנחנו סבורים שאתם תתעשתו בשלב מסוים, בגלל שאתם נגד, לכן אנחנו מגישים רביזיה. בשם כל הקבוצה.

<יעקב אשר:>
היועץ המשפטי, נרשם?

<חמד עמאר:>
הקבוצה אותה קבוצה, או שיניתם אותה?

<משה גפני:>
אותה קבוצה. אנחנו קוראים אותך להצטרף.

<איל לב-ארי:>
בהגדרת דירה בפסקה (3) במקום האמור יבוא 'יש בה שני חדרים ומעלה'. 114.

<משה גפני:>
ומה עם 113?

<איל לב-ארי:>
113 הצבענו.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, אני קורא את המסקנה של ד"ר סבירסקי, של מכון אדווה. אני לא צריך את מה שהוא כותב, אני יודע את זה בין כה וכה: 'הוצאותיהם של ההתנחלויות עמדו ב-2012 על 6,431 ₪, אולם כאשר מבחינים בין התנחלויות חרדיות ללא חרדיות', אגב, מבחינתי זו לא התנחלות, זה יישוב שלא הייתה ברירה ולכן הוא שם, 'ההוצאה לנפש בתקציב הרגיל בהתנחלויות החרדיות 3,569, הייתה הנמוכה ביותר, נמוכה אף מזו של היישובים הערביים, בעוד שההוצאה בהתנחלויות הלא חרדיות 7,416'. למעלה מכפול ההתנחלויות שלכם מקבלות ביהודה ושומרון, כשאנחנו מקבלים פחות מהיישובים הערביים.

<עיסאווי פריג':>
אנחנו עברנו אתכם. אתה מפתיע אותי.

<יעקב אשר:>
אותו יהודי, אותו יהודה ושומרון, אותו קו ירוק, הכסף - - -

<משה גפני:>
אתם, כשאתם רואים כסף אתם לא סופרים אף אחד ממטר. כל מה שהארגון - - - אל תיפנו יותר לציבור החרדי.

<יעקב אשר:>
דבר עם ראש המועצה. לא ביקשנו מגרש כדורסל, הוצאה לנפש. לא דוחים נפש בפני נפש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. ארבעה. מי נגד? ירים את ידו. שבעה. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – 4
נגד – 8
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב אשר:>
רגע, הודעה. אתה שומע את הרב גפני מקריא דברים שבעצם היו אמורים לעשות איזה שהיא הפסקה מתודית של העניין ולחשוב האם לכאן אנחנו רוצים להביא את עצמנו. אנחנו יודעים שיש קשר בין החטיבה להתיישבות, גם להתיישבות הזאת של הוועדה עכשיו כאן, והאילוץ, שאתה יושב כמי שכפאו שד כדי להעביר את החוק שאתה נגדו, ואנחנו מאפשרים לך פעם אחר פעם לעשות דבר שאנחנו לא אוהבים לעשות, רביזיות, בטח לא כחברי אופוזיציה, ודאי שלא, אבל בכל זאת אנחנו שקלנו, כדי לתת לכם זמן לחשוב, להתעשת, לבדוק את הנתונים ולבוא באומץ לקיסר שר האוצר - - -

<יצחק כהן:>
לנירון. ששורף את המדינה.

<יעקב אשר:>
להגיד לו 'אדוני, ותר על הצעצוע שלך'. תוותר על הצעצוע. כדי לתת לכם את הזמן, אנחנו, על דעת כל הקבוצה, אדוני היועץ המשפטי, להלן הקבוצה, מבקשים רביזיה.

<עיסאווי פריג':>
תגיד, ניסן, יש לי שאלה. הערבים יכולים להיות מתנחלים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה לא?

<עיסאווי פריג':>
אפשר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מניח שכן. אמרתי, אם תבוא לגור אצלי, בכבוד.

<איל לב-ארי:>
הסתייגות חלופית, 'יש בה שני חדרים עד שבעה חדרים'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר?

<יצחק כהן:>
אני אסביר. חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, עוד מעט נגיע לעשרת ימי תשובה, נתחיל לומר אבינו מלכנו - - -

<יעקב ליצמן:>
לא יעזור להם תשובה. אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, לא - - -

<יצחק כהן:>
לא מספקים בידו לעשות תשובה. אבינו מלכנו, מלא בישועות לבנו לטובה. וכי משאלות לבנו הן לא לטובה? ודאי שהן לטובה, אז מה זה מלא משאלות לבנו לטובה? כי משאלות לב שאדם חושב עליהן לא תמיד זה טוב, לפעמים זה לא טוב. וידוע הסיפור - - - ההרצאה הזאת צריכה לפחות עשר הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך, לאט לאט, יש זמן.

<יצחק כהן:>
ידוע על אותה מלחמה שהייתה במדינה רחוקה, שיש שם שלושה גנרלים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, בואו נעשה הפסקה.

<יצחק כהן:>
תזכרו שלושה גנרלים.

<עיסאווי פריג':>
לא, אתה אמרת לו 'יש לך זמן'. אתה לא היית פייר. לא היית הגון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא אמר עשר הסתייגויות. לא, דיברנו על הסתייגויות.

<עיסאווי פריג':>
אתה קטעת אותו. הוא דיבר דברי טעם ואתה קטעת אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. שמונה. מי נמנע? אוקיי, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<יצחק כהן:>
לסתיו יש הודעה.

<סתיו שפיר:>
ניסן, מאחר שכל הטענות שמשמיעים פה, בצדק, חברי הוועדה, גם בנוגע לניגוד העניינים שלך בניהול העברות תקציביות, גופים שמחוברים לבית היהודי ולשקרים ולהטעיות שהושמעו פה לאורך החודשים האחרונים בנוגע לכספים האלה, שיוצרים פה מצב שבו אנחנו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, את רוצה להודיע את ההודעה?

<סתיו שפיר:>
זה עוד לא סוף משפט. יוצרים פה מצב שבו לנו כחברי כנסת קשה להאמין שאנחנו מקבלים את המידע המלא על כל נושא ונושא שמגיע לפה לוועדה. לאור המידע המצער הזה, מעבר לעובדה שאנחנו נפנה ליועץ המשפטי ונדרוש את תגובתם על העניין, אנחנו גם חייבים להגיש רביזיה על ההסתייגות הזו.

<יעקב אשר:>
בשם כל הקבוצה.

<סתיו שפיר:>
כמובן שבשם כל הקבוצה.

<יעקב אשר:>
היועץ המשפטי, על דעת כל הקבוצה.

<משה גפני:>
תגיד לי, אתה לא מתכוון לענות לי למה אתם פונים לציבור החרדי - - - למה? למה?

<יעקב אשר:>
והייתם נקיים. תענה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<איל לב-ארי:>
בהגדרה דירה, פסקה (4) - - -

<סתיו שפיר:>
בנוסף גם אנחנו נשמח לקיים פה דיון מהותי בהצעת החוק ביחד עם אורי שני ו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
116.

<איל לב-ארי:>
בהגדרת דירה, פסקה (4) במקום '500,000 שקלים חדשים' יבוא '300,000 שקלים חדשים' ובמקום '3.5 שקלים חדשים' יבוא '5.5 מיליון שקלים חדשים'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. רב יצחק - - -

<משה גפני:>
תן לי רק לסיים את הקודם. אתם, כשאתם - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה הזמן. אתה לוקח לו את הזמן, זה הכול.

<משה גפני:>
רב יצחק, בסדר. אתה פשוט לא רוצה לשמוע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק. אתה התחלת עם מדינה רחוקה.

<יצחק כהן:>
כן. אבינו מלכנו, מלא משאלות לבנו לטובה על עבודתנו.

<יעקב ליצמן:>
איל, למה זה צריך לעלות 500?

<איל לב-ארי:>
זו ההסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הקריא הסתייגות.

<יעקב ליצמן:>
לא, אבל אני אומר לעצם החוק. אז רגע, אני רוצה שיהיה 300.

<איל לב-ארי:>
זו ההסתייגות, במקום 500 יבוא 300.

<יצחק כהן:>
אז סיפרנו על אותה מדינה רחוקה שהייתה נתונה במלחמה, מלחמה קשה, ולא הלך להם. בסופו של יום הקיסר תכנן איזה שהוא מהלך וביקש משמעת מכל האריק שרונים שהיו שם, מכל הגנרלים.

<עיסאווי פריג':>
אוה, השעון הזה.

<יעקב אשר:>
אתה לא איפסת את השעון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איפסתי.

<יעקב אשר:>
אתה לא יכול לעשות ככה. זה לא מכובד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
רגע, תן לו לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<עיסאווי פריג':>
אז יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעשה קצר, כי אני רוצה לתת לו עוד הזדמנות לדבר.

<משה גפני:>
אתה לא יכול לתת לו, כי אנחנו הולכים למנחה. מנחה זה באחת וחצי, אני לא הולך לאחר. אז אל תיתן לו עוד הסתייגות. שתי דקות הודעה, בגלל שאחרי זה אנחנו הולכים למנחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, חצי דקה.

<עיסאווי פריג':>
כבוד היושב ראש, מדובר בהסתייגות מהותית. להעביר את התנאי של החדרים משלושה עד חמישה, להעביר משתיים לשבע. בעיניים זה מהותי. אתה עכשיו, יש לך גול עצמי. מה שאני מבין, פרו ורבו, אתה פועל נגד הפרו ורבו. רוצים שבעה חדרים, אם כבר לתת אז לתת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה ההודעה? אתה מדבר על הסתייגות אחרת, אבל לא חשוב.

<עיסאווי פריג':>
זה מהותי ויש רביזיה עליו.

<יעקב ליצמן:>
מה זה פרוזבול?

<יעקב אשר:>
מכל הקבוצה. היועץ המשפטי, בשם כל הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בשתיים ורבע.

<משה גפני:>
ניסן, שתיים וחצי. אמרת התנהגות, התנהגתי יפה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, שתיים וחצי.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:30 ונתחדשה בשעה 14:30.)
<שלומית ארליך:>
אנחנו ממשיכים בהסתייגויות לסעיף 10. ההסתייגות הבאה, בהגדרה 'דירה', בפסקה (4), היא תימחק.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? מי נגד? ירים את ידו. ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה, בהגדרה 'המועד הקובע' ייכָּתב לגבי ערך מטר מרובע דירתי, 'יפורסם אחת לרבעון על ידי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נימוק? אין. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה היא עדיין בסעיף 10. ביחס לשמאי הממשלתי. רק לפני זה יש בהגדרה 'נתוני המנהל' איזה שהיא תוספת, אז אני אקריא את ההגדרה 'נתוני המנהל', 'נתונים שדווחו למנהל לפי חוק מיסוי מקרקעין וכלולים במאגר לפי סעיף 105א לחוק האמור'. זה גם תוספת שנוספה כתוצאה מהבקשה של רשות המיסים להעביר את הנוסח. גיא, תסביר את זה במילה.

<גיא גולדמן:>
זה בסך הכול שינוי נוסח להפניה לנתוני רשות המיסים, אז הפנינו לפי איזה סעיף, מאגר המידע, איפה הוא מופיע ספציפית בחוק מיסוי מקרקעין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור. יש על זה הסתייגויות.

<שלומית ארליך:>
על זה אין הסתייגויות. אנחנו בעצם עוברים להגדרה 'השמאי הממשלתי'. שם, אחרי המילים 'שמאי מקרקעין מטעמו שהוא עובד מדינה', ההסתייגות הראשונה אומרת שיבוא 'או שמאי החבר באיגוד שמאים'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר את ההסתייגות? לא. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
<שלומית ארליך:>
הסתייגות נוספת לשמאי הממשלתי, אנחנו עדיין בעמוד 10, בסוף הגדרה, אחרי 'עובד מדינה' יבוא 'שאינו עובד קבלן'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר את ההסתייגות? מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
<שלומית ארליך:>
קבוצת חד"ש וקבוצת בל"ד הגישו הסתייגות לאחרי סעיף 10. הם ביקשו שאחרי הסעיף יבוא 'פרסום נתונים', סעיף 10א, 'שר האוצר יפרסם את תנאי קביעת ערך למטר מרובע דירתי בשפה העברית ובשפה הערבית אחת לשישה חודשים. פרסום כאמור יהיה בהודעה בארבעה עיתונים ובכלי תקשורת שונים לרבות באתר האינטרנט של משרד האוצר'. אבל אין פה אף אחד מחד"ש ומבל"ד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר?

<שלומית ארליך:>
אין פה אף אחד, אז אתה לא יכול להצביע.

<משה גפני:>
אני מבקש לנמק.

<שמעון סולומון:>
מה לנמק?

<משה גפני:>
לנמק את ההסתייגות, מה מה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, נמק.

<משה גפני:>
רגע, שנייה, מה אתה יש לך אתה? אני לא מבין, ככה אתה מעביר חוק?

<שלומית ארליך:>
הוספת סעיף של פרסום נתונים.

<משה גפני:>
איפה הניירות? אני רוצה את הניירות.

<עדי קול:>
גפני, אולי תשב בצד השני - - -

<משה גפני:>
עדי, אם יש מישהו שאני יכול לדבר איתו בשכל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב משה. אתה רוצה על ההסתייגות?

<משה גפני:>
שלומית, איזו הסתייגות זו עכשיו?

<שלומית ארליך:>
עכשיו זו הסתייגות שלא מופיעה ברשימה שלך, חבר הכנסת גפני, אלא הסתייגות של חד"ש ובל"ד, שאתם רוצים להצטרף אליה. שאחרי סעיף 10 יבוא סעיף 10א, שידבר על פרסום נתונים, 'שר האוצר יפרסם את תנאי קביעת ערך מטר מרובע דירתי בשפה העברית והערבית אחת לשישה חודשים. פרסום כאמור יהיה בהודעה בארבעה עיתונים ובכלי תקשורת שונים, לרבות באתר האינטרנט של משרד האוצר'.

<משה גפני:>
אני חושב שלאחר הסיפור של אולם הכדורסל בכפר קאסם אנחנו באמת צריכים להתקדם לכיוון הזה של מה שהם מציעים, שצריך לפרסם את זה גם בשפה הערבית, ולמה צריך לפרסם את זה בשפה הערבית? מעבר לנושא של אולם הספורט בכפר קאסם בעובדה - - - אני מדבר ליושב ראש הוועדה, זה הדבר הכי חשוב עכשיו. ולמה צריך לפרסם את זה בשפה הערבית? מכיוון שלפי מה שראינו, שאתם מחלקים את הכסף ביהודה ושומרון אתם נותנים ליישובים הערביים יותר ממה שאתם נותנים ליישובים החרדים. אז בסדר, אז באידיש לא צריך לפרסם, כמו החרדים שם, שחלק מהם מדבר באידיש, ולדבר בשפה כזאת שהחרדים מבינים גם לא מבינים, בגלל שהחרדים אצלכם נמצאים בתחתית המדרג, אחרי הערבים. אתם לוקחים את הכי הרבה כסף, כמעט פי שלושה מאשר יישוב אחר, אחריכם זה הערבים ואחרי הערבים אנחנו נמצאים אי שם למטה. אל תפנו, אני מזהיר אותך, לציבור החרדי, אתם שונאים אותו. שונאים את הציבור החרדי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי - - -

<משה גפני:>
מה מי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.

<משה גפני:>
עדי, את נגד? מה, השפה הערבית.

<עדי קול:>
אני בעד שפת האידיש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.
הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
רק רגע, יש לי הודעה. מאחר שאני רואה שאתה מזלזל בדברים שלי, אני חשבתי לא להגיש על זה רביזיה. למה לא להגיש על זה רביזיה? בגלל שבסדר, אני חשבתי שאתה תדאג - - - מה, הוא העביר שלוש הסתייגויות בלי שהייתם פה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב משה, אתה באמצע הודעה.

<משה גפני:>
לכן מה שאני סבור שלאחר העניין הזה שאתה לא מוכן שיהיה גם בדברים של השר האוצר, שיהיו גם בשפה הערבית, זה נראה לי דבר חמור מאוד.

<יעקב ליצמן:>
יש הודעה דרמטית מבנט וביבי. מתנגדים שניהם לחוק.

<משה גפני:>
יש משהו שאמרתי לא בסדר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא רק מחכה שתגיד את ההודעה.

<משה גפני:>
יש הודעה דרמטית, הוא אומר, מראש ה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה בהסבר על ההסתייגות.

<משה גפני:>
על כל פנים, לאחר שאני רואה שלא דואגים לציבור הערבי, גם החוק הזה הוא נגד הציבור הערבי וגם לא מוכנים בשום פנים ואופן שיהיה ארגון בשפה הערבית, אני חושב שזה דבר - - - אז אני מבקש רביזיה. בשם כל הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, רביזיה.

<משה גפני:>
רגע, יש לי עוד הודעה חשובה. לגבי מה שהעברת שלא היינו פה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז כולם ביחד, הגשנו רביזיה על כולם.

<משה גפני:>
מי הגיש?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בשמך, שלוחו של אדם כמותו וזו מצווה.

<משה גפני:>
על שלוש ההסתייגויות, על הראשון והשלישי אני - - -

<יעקב ליצמן:>
התייעצות הייתה כבר?

<משה גפני:>
על האמצעי אני לא מגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז.

<יעקב ליצמן:>
לא הייתה התייעצות.

<משה גפני:>
מה זה האמצעי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה, בואי נמשיך הלאה.

<יעקב ליצמן:>
רגע, התייעצות הייתה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו אנחנו מגיעים לזה.

<יעקב ליצמן:>
לא, עוד לא. לא היה. התייעצות לא הייתה.

<משה גפני:>
התייעצות סיעתית, הוא צודק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בטח שהיה.

<יעקב ליצמן:>
לא היה, הוא מורח אותנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו בסעיף 10. חבר'ה, אל תגידו לא היה.

<יעקב ליצמן:>
לא היה. על 10 לא היה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, בואו נתחיל, בינתיים בודקים את זה ואחר כך - - -

<יעקב ליצמן:>
מה בודקים? איפה בודקים?

<שלומית ארליך:>
אני לא הייתי פה, אני אבדוק.

<יעקב ליצמן:>
לא היה, אני אומר לך לא היה.

<משה גפני:>
התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אם היה?

<יעקב ליצמן:>
לא היה. עכשיו הולכים להתווכח חמש דקות היה או לא היה. כמו בבוקר, חמש דקות הפסקה, כן היה, לא היה. זה הקטנוניות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הגענו לסעיף 11, פרסום רשימת הגושים.

<משה גפני:>
איך הגענו לסעיף 11?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז בין כה וכה יש לכם זכות ל - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, מה קרה? על כל דבר יש התייעצות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז בודקים על ההתייעצות. בינתיים יש לכם התייעצות סיעתית. עכשיו, אם הייתה התייעצות על 10 אז ההתייעצות שלך תהיה על 11. אם לא הייתה - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, בתוך 10 יש כמה.

<שלומית ארליך:>
הייתה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הייתה. על 11 אתם רוצים?

<משה גפני:>
כן.

<יעקב ליצמן:>
אמרו שיש נושא חדש?

<שלומית ארליך:>
אף אחד לא הגיש.

<יעקב ליצמן:>
לא נושא חדש, אני מדבר על התייעצות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, ב-2:48 חוזרים מההתייעצות.

<משה גפני:>
רק שנייה, על סעיף 9, ביקש בועז נושא חדש ואז אנחנו הצטרפנו לזה. על זה אנחנו מבקשים - - -

<יעקב ליצמן:>
על זה אנחנו מדברים.

<שלומית ארליך:>
בסדר, סעיף 9 נרשם כנושא חדש.

<יעקב ליצמן:>
לא, אבל אחר כך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו עכשיו בתוך הזמן של ההתייעצות הסיעתית.

<משה גפני:>
לאן אתה ממהר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי, יש לכם עד 2:48.

<(הישיבה נפסקה בשעה 11:44 ונתחדשה בשעה 14:50.)>
<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לסעיף 11. בסעיף 11 יש תוספת בסעיף קטן (ב)(2)(א), זה בהתאם למה שהוועדה ביקשה בזמן הדיונים, שהמגרשים שווקו במכרז שנערך לא רק בשנים 2011 עד 2012, אלא גם בשנת 2013, ולכן התיקון.

אז אנחנו עוברים להסתייגויות. ההסתייגות הראשונה לסעיף קטן (א) היא שבמקום 'המנהל' יבוא 'מנכ"ל משרד השיכון ולעניין יש"ע מנהל החטיבה להתיישבות'. חבר הכנסת גפני, זה 121.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני רוצה להסביר?

<משה גפני:>
על החטיבה להתיישבות.

<יעקב ליצמן:>
ואתה מגנה אלימות.

<משה גפני:>
קודם כל כמובן אני מגנה אלימות, זה לא יכול להיות שככה נמשיך בצורה הזאת.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו מחכים לליפמן?

<משה גפני:>
לא. מה שאני מבקש לומר, איפה הנייר של אדווה? אתה שלם עם עצמך, בראש השנה אתה הולך להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא, אתה אומר שאתה לא תעשה עוול לאף אחד. אתה יכול להסביר לי למה הילד בביתר עילית שונה מהילד באלקנה? למה הילד באלקנה מקבל יותר מכפול עבור החינוך שלו, עבור השירותים המוניציפאליים, עבור כל הדברים. למה הילד במודיעין עילית או בביתר עילית, למה הוא מקבל פחות? בגלל שהוא חרדי? אני אומר לך שמה שאתם עשיתם מאז קום המדינה לציבור החרדי, לפיד לא עושה אפילו מילימטר. אתם כל הזמן, אתם שונאים את החרדים, אתם פוגעים בחרדים.

<יעקב ליצמן:>
שמת לב שהוא הזיז את השעון?

<משה גפני:>
אני יודע שהוא הזיז את השעון. לפיד לא עשה בחיים שלו את מה שאתם עושים לילדים החרדים, לציבור החרדי. ומה שהכי גרוע, שלפיד לא מנסה לבוא לרבנים שלנו. אתם באים לרבנים שלנו ואתם מסבירים להם כמה שאתם נחמדים ועוזרים ליש"ע בגלל שעוזרים לביתר עילית. פשוט שקרנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
יש לי רק הערה קטנה, שאני מנסה לדבר עם הקדוש ברוך הוא לא רק בראש השנה, בכל יום, לפחות שלוש פעמים.

<משה גפני:>
ומה אתה מסביר לו? אולי תגיד לנו גם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רצית להודיע הודעה.

<משה גפני:>
הודעה, בטח. אתה גם הודעת. אני שואל אותך, אני במתח לדעת. כשאתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא, מה אתה אומר לו? למה הילד שלך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אין הודעה? אז אנחנו נמשיך.

<משה גפני:>
הודעה. אל תגיד שאתה מדבר איתו כל יום.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, תמשיכי עם ההסתייגות.

<משה גפני:>
הודעה. תגיד לי, אתה רוצה שאני אריב עם יועצת של שר האוצר? אתה לא רב איתה, אז למה שאני אריב?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני כבר גמרתי לריב איתה.

<משה גפני:>
אתה גמרת לריב? אתה עושה מה שאומרים לך. איך היא הפריעה לך במנחה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא כבר לא אומרת לי.

<משה גפני:>
באמצע התפילה. הפסדת, כשנעמה באה אליי באמצע התפילה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, ההסתייגות הבאה.

<משה גפני:>
לא, לא. הודעה. מכיוון ש - - -

<יעקב ליצמן:>
איציק כהן לא הגיע. הוא נפגע שהוא לא קיבל כדורסל באשקלון.

<משה גפני:>
מכיוון שאנחנו כולנו סבורים שההתנהגות שלכם - - - האמת שלא היה צריך להגיש רביזיה, בשבילי זה - - -

<יעקב ליצמן:>
אני מבקש שתתייחס להודעה הדרמטית של בנט וביבי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, זה בהסבר.

<משה גפני:>
מכיוון שהיה, לפי מיטב ידיעתנו, זאת אומרת כולנו יודעים שגם יושב ראש הבית היהודי וגם ראש הממשלה מתנגדים לחוק ולכן הם כנראה יתמכו גם בהסתייגויות שלנו, ואתם הצבעתם נגד, בניגוד לדעתם, אז אני מבקש שתהיה רביזיה, כדי שתוכלו לחזור בתשובה. היות שאתה מתפלל כל יום לקדוש ברוך הוא, שתוכל לחזור בתשובה. שלוש פעמים ביום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפחות.

<משה גפני:>
ומה אתה אומר לקדוש ברוך הוא? למה הילד שלך מקבל פי שלושה מהילד שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לאור הישיבות פה, אני חושב שקצת יותר אפילו.

<משה גפני:>
למה? אם הילד שלי גר בביתר עילית למה הילד שלך באלקנה מקבל פי שלושה?

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה, אחרי סעיף קטן (א) יבוא סעיף קטן (א1), 'גושים כאמור בסעיף קטן (א) יהיו בפריסה ארצית שווה'. חבר הכנסת גפני, זה 122.

<משה גפני:>
לא הבנתי. הוא הפריע לי עכשיו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא חשוב.

<משה גפני:>
יש הודעה ממשה כחלון.

<יעקב ליצמן:>
את מרשה לו להגיש הסתייגות?

<אלכס מילר:>
עכשיו צריך לעצור את הישיבה. הודעה דרמטית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שהוא מצטרף ל'יהדות התורה'.

<משה גפני:>
לא. יש הודעה ממשה כחלון, שהוא אומר שהחוק הזה לא טוב. הרבה שואלים אותי למה - - -

<יעקב ליצמן:>
לכן הוא מצטרף ללפיד.

<משה גפני:>
הוא דיבר נגד לפיד. רבים מחבריי שואלים אותי למה אתם מקיימים את דיוני הסרק האלה? הרי בלאו הכי ניסן סלומינסקי יעשה מה שלפיד אומר לו והוא - - - גם ההודעות אצלכם מצונזרות. תשמע, מה שקרה פה עכשיו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, נעצור רגע.

<משה גפני:>
לא נעצור, אני באמצע ה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? אני אתן לך.

<משה גפני:>
לא, אתה עצרת אותי. כחלון על תכנית מע"מ אפס. דירות זה לא קולה, שאתה מכניס מים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

<משה גפני:>
רגע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך להגיד באופן שנוכל לשמוע.

<משה גפני:>
לא, אל תיתן לי. אתה לא נותן לי בכלל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
אני אתן לך לדבר כמה שאתה צריך. באמת, אל תדאג. הלאה.

<משה גפני:>
אז אני הולך לנמק. תעשו לי טובה, לפני שאני אשכח. לפני שאני הולך לנמק, אתה רצית לבלבל אותי ואני מאוד מעריך את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חס ושלום, אותך לבלבל? אם אני אבלבל אותך אתה תחזור לדרך הישר.

<משה גפני:>
אתה רצית שאני אדלג על הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, חס ושלום, ממש לא.

<משה גפני:>
אז יש לי הודעה. מכיוון שנעמה בלבלה אותי והביאה מעיתון אחר ויש לי מהעוזר שלי מעיתון אחר, מדה מרקר, ואומר כחלון 'המע"מ אפס לא יעבוד בשוק שבו לא נבנות דירות', ולא נבנות דירות. ואני חשבתי, אחרי שנעמה הראתה לי שם את מה שמופיע אצלה, אצלה זה אייפון מצונזר, רק מה ששר האוצר רוצה נכנס. נכון? על כן אני סבור שאי אפשר לעבור על מלחמת האייפונים לסדר היום - - -

<יצחק כהן:>
את זה ראית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט.

<משה גפני:>
מה יש שם?

<יצחק כהן:>
משה כחלון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, ההסתייגות הבאה.

<משה גפני:>
לא.

<יצחק כהן:>
רגע, התמונה הזו. נתניהו יוצא בהודעה רשמית שהוא נגד מע"מ אפס.

<משה גפני:>
ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לברר את מלחמת האייפונים הזאת, את מלחמת העיתונים, ולכן צריך לדון על כל העניין מחדש. אם היית מסכים, היינו דנים כבר עכשיו, אבל אם אתה לא מסכים אני מבקש בשם כל הקבוצה רביזיה.

<יצחק כהן:>
אני תומך בבקשה שלו.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה היא בסעיף קטן (א) - - -

<יצחק כהן:>
זה המשך הסיפור של אבינו מלכנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך כבר.

<שלומית ארליך:>
יבוא 'וכן בשני אתרי אינטרנט בשפה הערבית ובשני אתרי אינטרנט בשפה הערבית'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, אבינו מלכנו.

<יצחק כהן:>
כן, אמרנו אבינו מלכנו מלא משאלות לבנו לטובה, וכי יש משאלת לב שהיא לא לטובה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תשאל פה. אם כל אחד היה אומר את משאלות הלב שלו היית כבר רואה את כל - - -

<יצחק כהן:>
לא, יש פה משאלות לב אבל הן לא לטובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המשאלה שלך, יכול להיות שהיא הפוכה מהמשאלה שלו.

<יצחק כהן:>
זה מה שאני אומר, אנחנו מבקשים מריבונו של עולם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז מה טוב?

<יצחק כהן:>
אנחנו מבקשים מריבונו של עולם, מלא משאלות ליבנו לטובה. המשל הוא על מדינה רחוקה שהייתה נתונה במלחמה קשה, לקיסר נמאס כבר מהסיטואציה הזו ואז הוא החליט הוא מתכנן את הקרב, הוא מתכנן את האסטרטגיה. המלך תכנן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<יצחק כהן:>
הוא יכול לנמק את ההימנעות שלו. תנמק.

<משה גפני:>
שתדעו, כדי שלא תישארו באי הבנה, אני הלכתי לבדוק עם נעמה לגבי כחלון והתברר שמה שהיא אמרה זה נכון, שהוא אמר שזה משהו - - -

<יצחק כהן:>
לא, שזה לא קולה.

<משה גפני:>
לפני הקולה. אבל הוא אמר את זה בכנס בנתניה בינואר. מאז ינואר היום אנחנו נמצאים בספטמבר ומה שאני הבאתי זה בשמו היום, שהוא אומר - - - ולכן כחלון איתי, לא איתכם. אני פחדתי שהוא איתכם.

<יעקב ליצמן:>
אבל יש הודעה של ביבי עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, רק רגע, זה יהיה בהסתייגות הקרובה וזה חשוב מאוד.

<משה גפני:>
אבל יש לי הודעה. לכן מכיוון שהתברר שבמלחמת האייפונים היות שמה שנעמה אמרה, ומה שאני אמרתי זה גם נכון, אבל היא שייכת לינואר ואני שייך - - - לכן אני מבקש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רביזיה. היא רשמה.

<שלומית ארליך:>
רביזיה, בשם הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נקריא ואני אתן לך להמשיך.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות של חבר הכנסת אראל מרגלית.

<יצחק כהן:>
הוא ביקש ממני לנמק. לסעיף (א) אחרי 'ערך מטר מרובע', 'כפי שייערך בטבלה המפרשת - - -

<משה גפני:>
רגע, שנייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, שנייה, אני אתן לך - - -

<יעקב אשר:>
זה קשור אליך. דיברו עליך עכשיו בערוץ הכנסת, ניסן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן.

<משה גפני:>
ניסן, הכבוד שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כבוד מוציא את האדם מדעתו. ויתרתי על הכבוד שלי.

<משה גפני:>
ערוץ הכנסת, תשמע מה שהוא אומר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד דקה אני אתן לך.

<שלומית ארליך:>
חבר הכנסת אראל מרגלית הגיש הסתייגות לסעיף (א) שיתווסף אחרי 'ערך למטר מרובע', 'כפי שייערך בטבלה המפרטת מחיר בהתאם לגודל דירה לכל גורם הקובע את השוני במחיר'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יפה מאוד. אתה רוצה אתה?

<יצחק כהן:>
אני באמצע. המלך הכריז על תכנית אסטרטגית - - -

<יעקב אשר:>
ראש הממשלה אמר משהו עכשיו בערוץ הכנסת.

<אורי מקלב:>
אני מוכן להגיד את זה בהצעה לסדר ולא בהסתייגות.

<משה גפני:>
תגיד, לא מעניין אותך מה שאמרו עליך בערוץ הכנסת?

<אורי מקלב:>
מה היה בערוץ 99, מה היה הדו שיח בין ראש הממשלה לבין חבר הכנסת סלומינסקי.

<משה גפני:>
דרך אגב הם אומרים בטלוויזיה שאתה אמרת שראש הממשלה דיבר איתך. הם הביאו הקלטה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ואמרתי שלא איתי אלא עם ראשי מפלגתי. אמרתי את זה בערוץ - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, הרגע אמרו.

<משה גפני:>
הרגע דיברו על זה.

<יעקב אשר:>
מה זה ראשי מפלגתי? יש ראש למפלגה, מה זה ראשי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקראי את ההסתייגות. רב יצחק, נגמר - - -

<יצחק כהן:>
התכנית האסטרטגית של המלך לא הייתה מוצלחת.

<אורי מקלב:>
תגיד, היית פעם מורה? מורה להיסטוריה.

<יצחק כהן:>
תקשיבו טוב, אני יודע שאתם סרבנים. מי שסוטה מילימטר מהתכנית האסטרטגית בקו האחרון אחת דינו למות. שלושה גנרלים ניתחו את התכנית וראו שהיא לא טובה, תכנית לא טובה, כמו מע"מ אפס. אמרו 'זה לא טוב, אם הולכים לפי התכנית של המלך מפסידים את הקרב, המדינה הולכת'. אבל בכל אופן יש גזרה, אם סוטים גזר דין מוות. אבל הם אמרו שהמדינה חשובה יותר, עם כל הכבוד למלך, וסטו מהתכנית וניצחו את הקרב. המלך נתן להם צל"שים אבל הוא נתן להם גם את פסק הדין, מוציאים אותם להורג. היה רעש גדול במדינה, משה, כל העם רתח ולא הסכים, הייתה מחאה חברתית - - -

<אורי מקלב:>
אבל למה לא מוציאים להורג את מי שעשה את התכנית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שנייה, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
יש לי הודעה. אבל שנייה, לפני זה, יש לי פה משהו שאני מוטרד מאוד. אין את הדוברים מיש עתיד. אין. אין ארבעה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, ההסתייגות הבאה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.
<אורי מקלב:>
אני מבקש להפסיק את הדיון. כל זמן שאין ארבעה מסיעת יש עתיד אי אפשר להמשיך ככה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש להם רק שלושה, הרביעי זה של הליכוד שהם קיבלו.

<יצחק כהן:>
רב משה, תודיע את ההודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודיע, כי אנחנו באמצע המתח.

<משה גפני:>
זה שהבית היהודי שם - - -

<אורי מקלב:>
יש עתיד יכולה להשאיר את האצבע פה, לא חייבים להיות פה.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, הסתייגות.

<משה גפני:>
רגע, הודעה. מכיוון שיש מישהו מיש עתיד שלא נמצא כאן ואני לא יודע אם הוא היה מה - - -

<חמד עמאר:>
אתה כותב בפרוטוקול?

<יצחק כהן:>
כל מילה. גם מה שאמרת עכשיו.

<משה גפני:>
ואם הוא היה כאן אני לא יודע מה הוא היה מצביע, ולכן אני חושב שזה מחטף להצביע כשאין פה ארבעה - - -

<יצחק כהן:>
דיון חוזר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כן רביזיה.

<משה גפני:>
על כן, כדי ש - - -

<יצחק כהן:>
אין לכם מה לדאוג, אמרנו, תלכו לנוח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם מה שיהיה מסודרים.

<יצחק כהן:>
אין קבוצות רכישה בתכנית.

<משה גפני:>
כדי שלא ייפגע החבר התורן מיש עתיד שצריך להיות בשעה הזאת כאן בוועדה, אז אני רוצה, כדי לאפשר לו להצביע כרצונו, אני מבקש בשם כל הקבוצה, שאנחנו דואגים ליש עתיד ולכל חבר וחברה - - -

<יצחק כהן:>
שלא יהיה להם עתיד.

<אורי מקלב:>
לא, אנחנו דואגים לעתיד של מדינת ישראל.

<משה גפני:>
להגיש רביזיה. אבל אם זה הזה שמאיים אז אנחנו מבטלים את הרביזיה.

<יעקב אשר:>
איפה בועז, החונך, אתה יכול להמשיך בלעדיו? יש לך אישור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלתי, תיכף אני אבדוק.

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (ב)(1) במקום 'עשר עסקאות' - - -

<משה גפני:>
רגע. אין לי תפיסה כזאת מהירה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יצחק מנמק, בבקשה.

<שלומית ארליך:>
ב-11 עשית התייעצות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על 11 הייתה התייעצות.

<יעקב ליצמן:>
לא, על 10 היה. על 10 היה ויכוח קודם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, היא בדקה שהיה על 10. אז היה על 11.

<יעקב ליצמן:>
שיתוף הפעולה עם הייעוץ המשפטי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק, אנחנו במתח גדול.

<יצחק כהן:>
רבותיי, מצד אחד המלך נתן להם צל"ש על ניצחון בקרב.

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (ב)(1) במקום 'עשר עסקאות' יבוא 'עשרים עסקאות'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק, בבקשה.
<יצחק כהן:>
אתם זוכרים את ההתחלה של הסיפור. תקציר הפרקים הקודמים, מצד אחד קיבלו צל"ש, מצד שני גזרת המלך זה להוציא אותם להורג. העם רגש ורעש, מחאות חברתיות, מיליונים יצאו לרחובות, המלך אמר, 'טוב, מה עושים?' אז אחד מהשלושה, יאללה, לא את כל השלושה, אחד מהשלושה, אבל איך בוחרים מי מהשלושה? מה עושים, איך בוחרים אותו? המלך אמר 'תתפסו איזה ילד או ילדה בחוץ, תכניסו אותם פנימה לחדר, ניתן להם שלושה כדורים, שניים לבנים, אחד אדום ושהילד או הילדה ייתנו את הכדורים, מי שהכדור אדום אכל אותה'. בסדר, הכניסו אותם לחדר, השליש יצא החוצה, מצא ילדה צעירה, קרא לה, 'כנסי בחדר הפנימי', היא מאוד נבהלה בהתחלה, הוא אמר 'אל תיבהלי', המלך הבטיח לה 'תעשי מה שאני אומר, בסופו של יום מה שתבקשי תקבלי'. אוקיי, הרגיע אותה. 'כנסי לחדר הפנימי, יש שם שלושה אנשים, עם הגב אלייך. יש לך שלושה כדורים, שניים לבנים, אחד אדום, תחלקי אותם לשלושה'. היא לא יודעת מה מו מי, ילדה קטנה. הכדור האדום זה של הנידון למוות. הם בגב אליה, אבל היא זיהתה את אבא שלה, היא אמרה, 'לאבא שלי אני אתן את הכדור הכי יפה'. הילדה לקחה את הכדור האדום ושמה אותו ביד של אבא שלה. באותו רגע היא חרצה את דינו. הייתה שם מהומה, הבת שלו, היא זיהתה את אבא. הסתובב אליה האבא, חיבק אותה ונישק אותה, הוא ידע מה היא עשתה לו, הוא ידע שהיא לא אשמה. היא הבינה את הסיטואציה, דמעות, צרחות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכלו להגיש רביזיה אז?

<יצחק כהן:>
היא ביקשה רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה, דקה. הוא יוכל להשלים. תוך דקה.

מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב

נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב אשר:>
הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הודעה, אבל מהר, כי אנחנו במתח.

<יעקב אשר:>
ודאי מהר, מה פירוש? בגלל המתח שלו אין ספק שחלק מהאנשים מרוב מתח לא הבינו כל כך את ההסתייגות הזאת ולמרות שאנחנו לא אוהבים לעשות רביזיה על כל דבר, כי אנחנו לא עובדים אוטומטית כמו שהקואליציה עובדת כאוטומט, אנחנו מאפשרים ובהתייעצות סיעתית חשבנו שיש צורך דווקא במקום הזה והפעם הזאת - - -

<חמד עמאר:>
למרות שאתם לא רוצים למשוך זמן.

<יעקב אשר:>
במיוחד שחמד עמאר עוד לא גמר את העניינים שלו, לא עם העולים ולא עם הדרוזים, הכול באוויר כרגע, אנחנו נותנים לכם שהות ולכן אנחנו חושבים כן לבקש רביזיה, בשם כל הקבוצה. גברתי, בשם כל הקבוצה, להלן הקבוצה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה. חבר הכנסת אראל מרגלית הגיש לסעיף (ב)(2)(א).

<משה גפני:>
רגע, מה נגמר עם ההסתייגות הקודמת?

<שלומית ארליך:>
נפלה ויש רביזיה. בשם כל הרביזיה.

<יעקב אשר:>
שתי הפתעות, גם נפלה וגם שיש רביזיה.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (ב)(2)(א) - - -

<יעקב אשר:>
זו אחת הוועדות הכי דומיננטיות שאני ראיתי בכנסת מהיום - - -

<משה גפני:>
שנייה, סעיף קטן (ב)(2) זו התקדמות מהירה מדי.

<שלומית ארליך:>
חבר הכנסת אראל מרגלית הגיש הסתייגות שבמקום 2011 עד 2012 - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<משה גפני:>
מה הלאה? זו התקדמות מהירה מדי.

<שלומית ארליך:>
יבוא 'בין השנים ינואר 2010 עד יוני 2014'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק, בבקשה.

<יצחק כהן:>
בקיצור, הילדה מתוך אהבה - - -

<משה גפני:>
לא, שנייה, שנייה. זה הוסבר?

<יצחק כהן:>
הייתה לה מחשבה טובה, לתת לאבא שלה את הכי טוב, היא נתנה לו את הכדור האדום, אבל היא חרצה את גורלו. טוב, כמובן הוא מחבק אותה ומנשק אותה ומבקש ממנה שלא תיקח ללב, היא נכנסה להיסטריה, היא סך הכול רצתה ואז היא באה למלך והיא אומרת לו 'אתה זוכר שהבטחת לי שמה שאני אבקש תיתן לי?' אמר לה, 'כן', 'אני רוצה שתחזיר את אבא הביתה'. החזיר את אבא הביתה. מילה של מלך זה מילה.
מה זה אומר? מלא משאלות לבנו. לא תמיד משאלות לבנו הן לטובה. הדוגמה הזו של הילדה הייתה משאלת לב, אבל היא יצרה מצב שהיא הייתה משאלת לב טרגית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נעצור ואתה תמשיך.

מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
לא, זה נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דיברנו על זה כבר.

<יעקב אשר:>
יש פה תוספת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
זה נושא חדש. מה זה דיברנו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ירים את ידו.

<משה גפני:>
לא, אתה לא יכול. שלומית, אני טענתי שזה נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<שלומית ארליך:>
חבר הכנסת גפני מבקש לטעון לסעיף 11(ב)(2)(א) נושא חדש כיוון שיש בו תוספת ולכן אנחנו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל כבר הצבענו עליו.

<משה גפני:>
לא הצבעת. היועצת המשפטית, לפני שהוא הביא את זה להצבעה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה הולך לנושא חדש.

<משה גפני:>
לא, אתה לא תעשה כרצונך. מה שהיועצת המשפטית תפסוק זה יהיה. אני רוצה לדעת - - -

<יצחק כהן:>
נושא חדש, שלומית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, בסדר, נושא חדש.

<יצחק כהן:>
ההצבעה מבוטלת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, ההצבעה לא מבוטלת.

<יצחק כהן:>
אין דבר כזה.

<יעקב אשר:>
לא הייתה הצבעה.

<יעקב ליצמן:>
שלומית, גפני ביקש לפני ש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, כשהיה כבר בהצבעה.

<יעקב ליצמן:>
מה פתאום?

<יעקב אשר:>
הוא שאל אותך, לא ידעת.

<משה גפני:>
רק רגע, מה שהיועצת המשפטית אומרת אני מקבל ככתבה וכלשונה. מה אמרה היועצת המשפטית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שהיא אמרה אנחנו עושים.

<משה גפני:>
אם ועדת הכנסת תחליט שזה לא נושא חדש, מה שאני לא מעריך, אני הולך לנמק את ההסתייגות.

<שלומית ארליך:>
זה יחזור לכאן ותוכל להציג את ההסתייגות.

<אורי מקלב:>
לא הסתייגויות, עוד אתה מוסיף הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אי אפשר, כבר אמרנו - - -

<שלומית ארליך:>
זה חדש - - - שלא נמצא בנוסח - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם משהו נמצא בנוסח. כל זה נמצא.

<יצחק כהן:>
לא, אבל מה שלא נמצא. יש הרבה כאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין עוד, עד עכשיו אין. לא היה אף אחד.

<יצחק כהן:>
קודם היו עוד המון. מה אתה מדבר? כל מה שלא בבלו פרינט - - -

<יעקב אשר:>
רשות המיסים. על זה לבד אלף הסתייגויות.

<יצחק כהן:>
ניסן, כל מה שבכחול, רק מה שבכחול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם יוסיפו.

<יצחק כהן:>
לא, בכחול.

<משה גפני:>
לא, לא יהיה פה חוק אם לא נוכל להסתייג. אין דבר כזה.

<יצחק כהן:>
לא, גפני, מה שבכחול אתה לא יכול. מה שלא בכחול אתה יכול כמה שיותר.

<משה גפני:>
נכון. לא נוכל להסתייג על מה שלא שבכחול?

<אורי מקלב:>
הייתה כאן הוספה?

<יצחק כהן:>
בטח.

<אורי מקלב:>
אז אתה יכול להגיש הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה פתאום.

<יעקב אשר:>
רגע, אנחנו רוצים להודות ליושב ראש שהיועצת המשפטית קיבלה את דבריו של הרב גפני ואכן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה לא קשור לזה.

<יעקב אשר:>
קיבלה, נכון?

<שלומית ארליך:>
בואו נעשה סדר, בסדר?

<משה גפני:>
לא, היא אמרה את עמדתה המשפטית.

<שלומית ארליך:>
בנוגע לטענת הנושא חדש. טענת נושא חדש נטענה ולכן הנושא הועבר. כיוון שהיא נטענה לפני ההצבעה על ההסתייגות, ההסתייגות האחרונה לא תילקח בחשבון ואם תרצו להחזיר אותה אחר כך, לטעון אותה שוב, תוכלו, אם זה באמת יעבור את ועדת הכנסת ויחזור חזרה לוועדה. בנוגע לעניין ההסתייגויות - - -

<יצחק כהן:>
מה שבבלו פרינט אין הסתייגויות. מה שלא בבלו פרינט - - -

<שלומית ארליך:>
רגע, כל מה שנמצא בנוסח הזה, זה לא אומר הבלו פרינט, חבר הכנסת יצחק כהן, אלא גם לרבות התוספות שמופיעות כאן כבר בנוסח, אלה דברים שכבר הוגשו לגביהם הסתייגויות ולכן אם תרצו, תוכלו את ההסתייגויות האלה שדילגנו עליהן, להעלות בחזרה. לגבי דברים חדשים שהתווספו, כמו למשל בישיבה הקודמת, שרשות המיסים ביקשה - - -
<אורי מקלב:>
משמורת משותפת.

<שלומית ארליך:>
בדיוק, למשל חזקה משותפת, ניתן יהיה להגיש הסתייגות.

<יצחק כהן:>
אנחנו אומרים אותו דבר, למה את חולקת עליי? אין מחלוקת בכלל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל עוד פעם, אתה מדבר על הכחול.

<יצחק כהן:>
אין עוד פעם, תתכונן לעוד אלף הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אתה לא מבין, אין כאן - --

<יעקב אשר:>
גברתי היועצת המשפטית, על מה שמופיע בכחול היה דיון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על הכול היה דיון.

<יצחק כהן:>
לא, מה שלא מופיע בכחול יהיו הסתייגויות.

<יעקב אשר:>
מתי היה דיון על זה?

<אורי מקלב:>
אני רוצה לשאול עוד שאלה בעניין הזה, שלומית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא עכשיו.

<אורי מקלב:>
אני שואל שאלה בעניין הזה.

<משה גפני:>
מתי אתה מסיים את הישיבה?

<אורי מקלב:>
כשאני מבקש התייעצות סיעתית אני יכול לבקש את זה גם לאחר שנימקתי? גם אם התחלתם נושא חדש.

<שלומית ארליך:>
כל עוד לא הייתה הצבעה עדיין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אבל אז כבר יותר לא תהיה לך אפשרות לנמק.

<אורי מקלב:>
אני יכול להתייעץ התייעצות סיעתית גם בסעיף אחר. אם כל מה שבסעיף הזה לא דנו, נניח סעיף ויש סעיף 1 ויש סעיף 2 ואני לא התייעצתי סיעתית בסעיף הראשון, אני רוצה בשלישי להתייעץ סיעתית, שם באה לי המחשבה - - -

<יצחק כהן:>
הוא כל כך צודק.

<אורי מקלב:>
אז אני לא יכול להתייעץ?

<משה גפני:>
היגיון בריא. מה אתה מתעלם מאורי מקלב? אני יכול לדעת?

<אורי מקלב:>
הוא לא מתעלם, הוא לא מסכים.

<משה גפני:>
לא, מה הוא מתעלם? הוא מדבר לעניין.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה, בסעיף קטן (ב)(2) - - -

<משה גפני:>
רגע, שלומית, אורי מקלב מדבר לעניין.

<שלומית ארליך:>
יימחק.

<חמד עמאר:>
תלך להביא את בועז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה לנמק?

<יצחק כהן:>
אני אנמק.

<יעקב ליצמן:>
שלומית, יש שיתוף פעולה או אין?
<יעקב אשר:>
בועז לא פה, תהיה נחמד.

<יצחק כהן:>
כשאתה מדבר על בועז, יש לי שאלה. פרשת השבוע הייתה לא תחרוש שור וחמור יחדיו. מה אכפת לך ששור וחמור יחרשו יחדיו? למה התורה אוסרת את זה?

<יעקב ליצמן:>
זה לפיד ובנט.

<יצחק כהן:>
הבעל טורים נותן שם נימוק מדהים. השור מעלה גרה והחמור רואה אותו, הוא חושב שהוא אוכל, הוא בטוח שהוא אוכל, הוא מתעלל בו. תראה לאיזה רמה ירדה התורה של צער בעלי חיים, אתה מבין?

<אורי מקלב:>
הם עושים צער בבני אדם, לא רק בבעלי חיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז למה צמר ופשתים אי אפשר?

<יצחק כהן:>
חכה, נגיע לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה, אז בוא נעצור פה. דקה. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. אוקיי. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? אוקיי, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<אורי מקלב:>
מי שמפסיק באמצע דברי תורה מאכילים אותו גחלי - - -

<יצחק כהן:>
מתחייב בנפשו.

<אורי מקלב:>
ותדע לך שאתה שאלת את השאלה, אפילו את התשובה לא נתת עד הסוף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן, אנחנו ממשיכים.

<אורי מקלב:>
לא, מה זה נמשיך? זה באמצע.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<יצחק כהן:>
משה, השור והחמור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא נותן הודעה,עוד מעט אני אתן לך לדבר.

<משה גפני:>
חבר הכנסת אורי מקלב הסביר פה הסבר ממש מדהים מבחינת ה - - - אני שם לב, כל פעם שאני מנמק הודעה, שזה דבר נדיר, רועי מפריע. אי אפשר היה להתעלם מהעניין הזה. יש פה עוד דבר, כשחבר הכנסת יצחק כהן שאל לגבי העניין הזה של שור וחמור, שאלת שאלה מצוינת על צמר ופשתים. זה לא יכול להיות שאתה פתאום תצביע בלי שנדע את התשובה. המשנה במסכת אבות אומרת, וזה נכון - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אבל בוא תסביר, יש לנו עוד הזדמנות. עוד מעט אנחנו נשלים.

<משה גפני:>
כל האומר כמה נאה ניר זה מתחייב בנפשו. באמצע שאלה כזאת זה פשוט מתחייב בנפשו ואתה צריך לתת תשובה לפני שאני מוסר את ההודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההודעה?

<משה גפני:>
אחרי ההודעה. תגיד אתה את התשובה, אני מודיע שההתנהגות פה הייתה לא ראויה ולכן צריך לחזור על הכול מחדש ואני מבקש בשם כל הקבוצה שיהיה כתוב שאנחנו מבקשים רביזיה. אלא אם כן תהיה לך תשובה על צמר ופשתים עכשיו, רצינית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב. תקראי את ההסתייגות.

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (ב)(2)(ב), בסופו יבוא 'לפי תכנית - - -

<משה גפני:>
מאיפה את קוראת?

<שלומית ארליך:>
זה בעל פה. 'המאושרת לרבות ניצול קיבולת מצטבר'.

<יעקב אשר:>
זה סעיף חדש?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק, אתה רוצה עוד להמשיך?

<יצחק כהן:>
אני מעביר למשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לגבי החמור והשור הסתיים?

<יצחק כהן:>
לגבי החמור והשור אני אומר לך, התורה ירדה לעומק - - -

<משה גפני:>
מה ההסתייגות?

<שלומית ארליך:>
'לפי תכנית המאושרת, לרבות ניצול קיבולת מצטבר'.

<יצחק כהן:>
מי חשב בכלל שיש פה צער בעלי חיים? בגלל שהשור מעלה גרה והחמור חושב שהשור אוכל ומסכן השור, זה המבנה הפיזיולוגי שלו. ד"ר, אני מסביר ואת מקלידה, זה לא יפה.

<עדי קול:>
אני לא מקלידה.

<יצחק כהן:>
נתתי הסבר על צער בעלי חיים, למה אסור לחרוש עם שור וחמור יחדיו? כי החמור לא מעלה גרה, הוא מסתכל על השור והשור מעלה גרה והוא בטוח שהשור אוכל ולו לא נותנים אוכל, נותנים רק לשור והוא מצטער. התורה לא רוצה שהחמור יצטער.

<משה גפני:>
מה עם צמר ופשתים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב. קודם כל על החמור. גם אצל משה רבנו, כשהוא לקח - - -

<משה גפני:>
עזוב את השעון הזה. זה מתאים לחמורים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהסתייגות הבאה אני אסביר גם על החמור וגם על צמר ופשתים.

מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<אורי מקלב:>
התחלת להסביר על החמור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תדאגו, עד הערב נסביר את הכול. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
הם אמרו שחמור בגימטרייה זה הבית היהודי, אז אמרנו שזה לא נכון, חסר, אז הם אמרו, 'מוסיפים 20 מיליון'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.

<יעקב אשר:>
תיקו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איזה תיקו?

<יעקב ליצמן:>
הם הצביעו בעד ההסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד פעם. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<יצחק כהן:>
רגע, נתניהו מתנגד לחוק מע"מ אפס על דירות, ההערכות: ייתן ללפיד להתרסק עם ההצעה. וואי וואי וואי. ראש הממשלה. לא אני, לא גפני, לא הרב ליצמן, ראש הממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? רבותיי, מי נגד? חמד ושמעון.
<אורי שני:>
עכשיו אתם צריכים לתמוך.

<יעקב ליצמן:>
מה הקבלנים קיבלו?

<יצחק כהן:>
הם עשו פרסה לא בזמן, תעשו עוד פעם פרסה.

<יעקב אשר:>
רגע, תחזור על זה, הוא לא שמע. זה חשוב לך, אתה איש פוליטי.

<יצחק כהן:>
עיתון גלובס, 'בדרך לנקודת משבר, נתניהו מתנגד לחוק מע"מ אפס על דירות. הערכות: הוא ייתן ללפיד להתרסק עם ההצעה'. אבינו מלכנו שמע קולנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, ההסתייגות הבאה.

<משה גפני:>
הודעה. לאחר מה שאמר חבר הכנסת יצחק כהן - - -

<יעקב אשר:>
הקבלנים ברחו.

<אורי שני:>
הקבלנים פה.

<קריאה:>
מה נשמע, חבר הכנסת יעקב אשר? מה שלומך?

<אורי מקלב:>
חישוב מסלול מחדש. אם ראש הממשלה - - - התייעצות סיעתית, של כל הקבוצה.

<משה גפני:>
לאחר מה שאמר חבר הכנסת איציק כהן - - -

<יעקב אשר:>
זה בלוף.

<משה גפני:>
לא חשוב. לא, בגלל שהוא לא יגיד סתם - - -

<קריאה:>
גלובס עיתון רציני.

<יעקב ליצמן:>
הוא מתנגד למע"מ אפס?

<משה גפני:>
לאחר שהוא הודיע בשם ראש הממשלה, שהוא מתנגד לחוק הזה, והוא רוצה שלפיד יתרסק - - -

<יעקב ליצמן:>
יש התייעצות, גפני, בין איווט ליברמן ללפיד על זה.

<יצחק כהן:>
אני במקום לפיד שם את המפתחות והולך הביתה, שראש הממשלה יגיד לי להתרסק? מה זה חוצפה, לא יכול להיות דבר כזה.

<משה גפני:>
יש לנו בקשה, חברי האופוזיציה, אנחנו מבקשים, לאחר שיותר ויותר מהבוקר אנחנו יודעים, חבר הכנסת ליצמן ואני יודעים את זה גם כן, אבל אנחנו לא מפרסמים את זה - - -

<יעקב אשר:>
נכון, מילה הם לא אמרו.

<יעקב ליצמן:>
רק הדלפנו את זה. לא אמרתי כלום. הבטחתי, גפני.

<משה גפני:>
כן, הבטחנו שאנחנו לא נדליף את זה. המציאות הזאת שראש הממשלה מתנגד והוא זה ויתרסק והכול, אנחנו חברי האופוזיציה, אנחנו מבקשים אם אפשר לעצור את הדיון, להביא את יושב ראש הקואליציה - - -
<יצחק כהן:>
הכתבה מזעזעת הרבה יותר מהכותרת. ההסתייגות הבאה אני מנמק. לפרוטוקול.

<משה גפני:>
אני מבקש להביא לפה את יושב ראש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הגשת הסתייגות?

<משה גפני:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, יש הסתייגות, אנחנו נמשיך.

<יעקב אשר:>
לא, לכן הוא מבקש - - - זו לא הסתייגות.

<משה גפני:>
לכן אני מבקש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רביזיה. שמענו.

<משה גפני:>
אתה מביא את יושב ראש הקואליציה?

<יצחק כהן:>
אני רוצה לנמק. זה חייב להיכנס לפרוטוקול, לדברי הימים.

<משה גפני:>
ולכן על דעת כל הסיעות, אנחנו סבורים שצריך לכבד את ראש הממשלה, יכול להיות שההצבעה של חברי הקואליציה הייתה לא נכונה, בגלל שראש הממשלה מתנגד. על כן אנחנו מגישים רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. עכשיו ההסתייגות הבאה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה, של חבר הכנסת אראל מרגלית, סעיף קטן (ב)(2)(ב), התווסף סעיף הקובע שייכּללו גם מגרשים פרטיים בהם לא בוצע שיווק של רשות מקרקעי ישראל ובתנאי שחלה עליהם תכנית המאשרת בנייה רוויה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני, עכשיו ברצינות. אתם רוצים באמת שנגיד איזה דבר תורה?

<משה גפני:>
כן, בטח.

<יצחק כהן:>
אבל הציבור במתח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם על צמר ופשתים. תדעו לכם שהדבר עמוק מאוד, אני לא צוחק.

<יצחק כהן:>
גם החמור ו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אם אתה מפריע לי, לא.

<יצחק כהן:>
לא, אבל השור והחמור זה לא עמוק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המדרש מביא שקין והבל הביאו מנחה, אז מה הביא קין?

<משה גפני:>
מפרי האדמה.

<יצחק כהן:>
אבל מהבררה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ומה הביא הבל?

<יצחק כהן:>
ממיטב הצאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיטב הצאן מה זה?

<יצחק כהן:>
צמר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה צמר ומה שהוא הביא זה פשתים. אומר המדרש, שימו לב, בבראשית, לא יעלה על הדעת, אומר הקדוש ברוך הוא, שאני אתן לצמר ולפשתים להיות ביחד. לא נערבב את תפיסת עולמו של קין עם תפיסת עולמו של הבל ולכן לא יעלה על הדעת שאפשר יהיה לקחת צמר ופשתים. זאת אומרת האיסור של צמר ופשתים, שנראה כאילו אין לו שום היגיון, הוא שולח אותנו לבריאת העולם, לוויכוח הגדול בין קין שאמר לקדוש ברוך הוא, 'לא צריך לתת לו, אני אתן לו רק מהשאריות', לבין תפיסת עולם של הבל שאומר שהקדוש ברוך הוא הראשון והכול אני נותן לו. ושם אומר הקדוש ברוך הוא, 'לא אתן שצמר ופשתים יהיו ביחד' ולכן יש את האיסור של צמר ופשתים. זה ממש דבר מדהים.

<אורי מקלב:>
לפעמים רואים שני דברים נוגדים ביחד, כמו הבית היהודי ויש עתיד. סימן ששניהם - - - זה מה שקורה בסופו של דבר, ששתי השקפות עולם הולכות ביחד - - -

<יצחק כהן:>
אני חייב הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בייסוד העולם כבר היה את העולם הזה. בהסתייגות הבאה אני אסביר על החמור.

<משה גפני:>
יישר כוח על דבר תורה. אני הולך להגיד לך תודה רבה על דבר התורה הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה בהודעה.

<משה גפני:>
לא בהודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
צריך לנמק אותה, ניסן.

<קריאה:>
ניסן, נראה לי שאתה צריך להתקדם כבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<אורי מקלב:>
דבר התורה היה על חשבוננו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כך סיכמנו, לקחנו את זה כפליים זמן, אל תדאג.

מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש חמישה ואתם שניים. מי נמנע? אין נמנע. שניים הצביעו.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
אין הודעה, אז אנחנו ממשיכים.

<משה גפני:>
לא. הודעה.

<יצחק כהן:>
אני יכול להקריא לפרוטוקול?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, אני אתן לך לנמק.

<משה גפני:>
קודם כל אני רוצה להגיד לך יישר כוח על דבר התורה. מה שהתברר מדבר התורה, התברר שלא רוצים שיהיו שני דברים שהם מנוגדים, שהם לא אותו דבר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, בתפיסת עולם.

<משה גפני:>
כמו שאתה עושה בתפיסת העולם - - - ואחרי זה כתוב בתורה לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. זה כתוב, ואיך אתה עושה את זה? אתה עושה את זה כמו חסיד גור, בדבקות כזאת.
<יעקב ליצמן:>
גפני, אתה יכול לחזור על מה שניסן אמר קודם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא עכשיו.

<שמעון סולומון:>
ניסן, אפשר משפט? מי שרוצה לשמוע - - -

<יצחק כהן:>
לא, לא, אתה לא רוצה לשמוע?

<שמעון סולומון:>
תתקדם, תן לנו להצביע. באנו בשביל להצביע.

<יצחק כהן:>
אתה לא רוצה לשמוע? צא החוצה. לא.

<אורי מקלב:>
מה, בסך הכול שור וחמור?

<יצחק כהן:>
אל תתעצבן, ראש הממשלה נגדכם.

<אורי מקלב:>
מה, מדברים על חמור בסך הכול.

<יעקב אשר:>
דווקא רבי שמעון היה עד עכשיו בסדר.

<יעקב ליצמן:>
חבר הכנסת סולומון, אני צריך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון, חבל על הזמן.

<שמעון סולומון:>
אני מוכן ללמוד אצלך תורה, אבל כראוי. עכשיו מה שאנחנו עושים זה צחוק מהתורה.

<יצחק כהן:>
מה שהם עושים זה צחוק מהעבודה.

<יעקב ליצמן:>
סך הכול הוא אמר שחמור נכנס לי הביתה - - - 20 מיליון שקל - - -

<משה גפני:>
אני רוצה להודיע הודעה, אבל שמעון לא יודע שאנחנו באנו לפה בשביל דברי תורה. שאר הדברים זה סתם בשוליים, הם לא רציניים. על כל פנים אני רוצה להגיד לך יישר כוח על דבר התורה שאמרת, באמת משהו חשוב מאוד.

<יעקב אשר:>
עמוק.

<משה גפני:>
היות שאמרת שזה עמוק, אחרי זה אני כל הזמן חושב האם יצור הכלאיים הזה של הבית היהודי ושל יש עתיד, האם היה לזה רמז בבריאת העולם? בגלל שזה באמת דבר משונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל זה לא עכשיו, זה בהסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אני מבקש - - -

<אורי מקלב:>
זה לא שתי תפיסות עולם, זו תפיסת עולם אחת - - -

<יצחק כהן:>
אני יכול להקריא את זה? אני יכול לנמק? שמעון, אחרי שאני אקרא את זה, על הכבוד שלך אתה תקום ותלך.

<משה גפני:>
אני אסיים את ההודעה. לכן אני מבקש אם אפשר, שהלשכה המשפטית, היועצת המשפטית והיועץ המשפטי, תרשום שאנחנו, כל הקבוצה, אחרי התלבטות גדולה, ביקשה רביזיה ושאנחנו נוכל להצביע על זה פעם נוספת ויכול להיות שאז יהיה עוד דבר תורה חשוב מניסן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נקרא את ההסתייגות.

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (ג)(1), הסיפה החל במילים 'ובלבד שבחמש השנים' תימחק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש שתי אפשרויות.

<יצחק כהן:>
כן, אני מסביר. מכיוון שאנחנו בשידור, כל עם ישראל רואה אותנו עכשיו, אני רוצה קודם כל לפרגן ללילך וייסמן שהיא כתבת מעולה, היא הביאה את ההודעה, וגם עיתון גלובס, שהוא אחד העיתונים הכלכליים הטובים ועל YNET, קודם כל צבי לביא, שיושב פה, לא כמו הכתבים שבחוץ, הוא יושב פה לאורך כל הדיונים, יישר כוח, YNET וצבי לביא. 'נקודת משבר רצינית, נתניהו מתנגד לחוק מע"מ אפס. הערכות: ייתן ללפיד להתרסק עם ההצעה'.
<עדי קול:>
ניסן, זה בתוך הזמנים שהוא מקריא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד הצפצוף.

<יעקב אשר:>
היא ממלאת המקום של בועז.

<יצחק כהן:>
'גורמים בכירים במערכת מעריכים זה מכבר - - - תן לי רגע. 'נתניהו מתנגד לתכנית מע"מ אפס הצפויה לגרוע 2-3 מיליארד שקל מתקציב המדינה בשל ירידה צפויה בהכנסות המדינה. נתניהו נמנע עד כה מלצאת בפומבי', עכשיו הוא שינה, הוא יוצא בפומבי נגד התכנית ולאחר מכן הוא מתכונן לתת ללפיד להתרסק עם ההצעה ואכן בינתיים לפיד מתקשה מאוד להביא את ההצעה ולא מקבל גיבוי מנתניהו. נתניהו פומבית מודיע שהוא נגד ההצעה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות הבאה.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (ג)(2), בסופו יבוא 'באישור מועצת הרשות - - -

<משה גפני:>
מה עם ההודעה?

<שלומית ארליך:>
'הנמצא בתחום שיפוטן של - - -

<משה גפני:>
לא, רגע, יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל היא כבר התחילה לקרוא.

<משה גפני:>
אז מה? אני מבקש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סיימת? אז עכשיו יש שתי אפשרויות. אתה רוצה להמשיך להסביר את ההסתייגות?

<יעקב אשר:>
לא, הודעה לקודמת.

<משה גפני:>
יש הודעה.

<יעקב אשר:>
ניסן, אתה מבזבז יותר זמן.

<משה גפני:>
הודעה על הסעיף הקודם. אני מבקש להודיע הודעה דרמטית. הכי קצר.

<חמד עמאר:>
עכשיו ההודעה שלו זה תמיכה בחוק והסרת כל ההסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מזה אני מפחד.

<יעקב אשר:>
ביום שזה יקרה מה שסיכמו איתך ייקחו חזרה.

<משה גפני:>
ההודעה, שאצלנו גוברים הקולות לחסוך את כל ההסתייגויות ולתמוך בחוק, כמו שהציבור אצלנו, ואז מה תעשו? איך תאכלו את השטות הזאת? איך תבזבזו את ה-3 מיליארד שקל, ולכן כל עוד שאין החלטה שאנחנו מושכים את ההסתייגויות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מגיש רביזיה?

<משה גפני:>
ההסתייגויות רציניות, כל עוד שאין החלטה שאנחנו מושכים את כל ההסתייגויות, נותנים להן להתרסק בחוק הזה אז אנחנו מגישים רביזיה. השאלה אם זה רשום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא רשמה את זה.

<משה גפני:>
אני סומך על הלשכה המשפטית שאם הם אומרים שזה רשום זה רשום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה רשום. מישהו רוצה להסביר את ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
כן. הפעם אני רוצה מ- YNETכי לא ראיתי את זה. צבי לביא, 'נתניהו מתנגד לחוק מע"מ אפס'. 'באופן ברור נתניהו מתנגד לחוק מע"מ אפס. כחלון: עד שלא תיפתר בעיית שיווק הקרקעות לא תיפתר בעיית הדיור. ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנגד לחוק מע"מ אפס'.

<יעקב ליצמן:>
אני מציע לא להביא קולה, היות ש - - -

<יצחק כהן:>
אני חושב, אם ראש הממשלה מתנגד, מה הטעם?

<יעקב אשר:>
ניסן, מה אתה עושה? מה, אתה הולך נגד ראש הממשלה?

<יצחק כהן:>
מה אתה ממשיך עם זה? זה אנרכיה. זה באמת אנרכיה.

<יעקב אשר:>
תעשה הפסקה, תקבע איתו פגישה לעוד חודשיים. מה?

<יצחק כהן:>
אם ראש הממשלה מתנגד למע"מ אפס זו אנרכיה. אנחנו צריכים להפסיק את הדיונים, לקבל עמדה ברורה של ראש הממשלה. לפי מה שכתוב פה ב-YNET - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הדברים שאתה אומר הם דברים מאוד רציניים.

<יצחק כהן:>
אז בוא תפזר את הממשלה. אנחנו רוצים שראש הממשלה יגיע לכאן וינמק את עמדתו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הדברים מאוד רציניים ולכן מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב אשר:>
בועז חזר.

<יצחק כהן:>
אני חושב שלבועז יש הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? אין. ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, אבל תעשו את זה מהר, כי לא יכול להיות שההודעה תיקח יותר זמן מ - - -

<משה גפני:>
עכשיו ודאי שאני חייב מהר, כי אחרת בועז יצעק עליך. אנחנו מקדמים בברכה את חבר הכנסת בועז טופורובסקי. לא הסתדרנו בלעדיו, האמת היא - - -

<בועז טופורובסקי:>
מה, זה התקדם מהר?

<משה גפני:>
כן, התקדם מדי מהר. והאמת היא שהוא הפסיד את דבר התורה שדובר, החמור והשור. ולכן אנחנו צריכים לחזור על כל התהליך הזה מחדש. בדקתי בתקנון איך אפשר לחזור, כל מה שדובר כאן בדיון על שור וחמור ועל צמר ופשתים, איך אפשר לחזור על זה. עשינו את זה באמצעות זה שאני מגיש רביזיה.

<יעקב אשר:>
אבל לא רק בשמך, בשם כל הקבוצה ושזה יירשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יירשם. אוקיי, תקראי את ההסתייגות הבאה.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (ג)(2) בסופו יבוא רשות מקרקעי ישראל תנמק פנייה כאמור בתיאום אינטרס ציבורי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו צריכים להסביר את ההסתייגות. אם אתם לא רוצים אני אסביר. על החמור, על דבר תורה.

<אורי מקלב:>
חצי על חשבונך, חצי על חשבוננו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסבירו אתם, לי לא אכפת. בבקשה. הזמן רץ.

<אורי מקלב:>
אנחנו נסביר. קודם כל אני רוצה להגיד לך, אני רוצה למחות על כך שאתה לא נותן לנו הצעות לסדר וכל נושא של תהליך ההצבעה ותהליך ההסתייגות והאפשרות להוסיף הסתייגות, אנחנו לא יכולים לעשות את זה בצורה מסודרת. אנחנו בקושי בקושי מאפשרים בסופו של דבר ליועצת המשפטית להגיד את דבריה ועדיין הדברים לא ברורים וכשאנחנו רוצים לשאול וללבן את הדברים אנחנו לא מצליחים. אז אנחנו צריכים, על חשבון הדקה שיש לנו בהנמקת ההסתייגויות, ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, שכל נושא, בין שנטען כלפיו שהוא נושא חדש, בין אם הוא התקבל בטענה שלו שהוא נושא חדש ובין אם הוא לא התקבל בטענה שהוא נושא חדש, אבל הוא נושא שהגיע לוועדה אחרי הגשת ההסתייגויות שלנו, נוכל להגיש עליו הסתייגויות, כפי שנהוג וכפי שמקובל וכפי שהתקנון מאפשר לכל אחד על כל סעיף להגיש הסתייגויות. ואז יש גם הסתייגויות ויש גם התייעצות סיעתית. אי אפשר למנוע את הנושא הזה אף פעם וכפי שאני עוד פעם אומר, אתה לא מאפשר לבקש התייעצות סיעתית אחרי שהתחילו לדבר, אחרי שנימקו. לא כן הדבר, זה לא לפי התקנון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן אפשרנו.

<אורי מקלב:>
אפשר לבקש התייעצות סיעתית כל זמן ש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן אפשרנו. טוב, רבותיי, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

<יעקב אשר:>
הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו גם מקציבים אותה.

<יעקב אשר:>
צריך לומר לשבחו, אורי, היושב ראש כן נתן, בגלל שגם אנחנו מבינים שהוא מבין שעל כל דבר צריך לחשוב, אי אפשר להצביע, לא כמו חמור וגם לא לדהור כמו שור.

<חמד עמאר:>
גפני אמר לי 'קח חופש'.

<יעקב אשר:>
לכן כדי לתת את ההזדמנות לחברים אנחנו משתמשים באותו כלי שגפני מצא ממש בתקנון לפני כמה ימים ואנחנו מבקשים בשם כל הקבוצה, להלן הקבוצה, ואנחנו רוצים שזה יירשם גם בפרוטוקול על ידי היועץ המשפטי, אנחנו מבקשים רביזיה. נרשם?

<שלומית ארליך:>
הרביזיה נרשמה.

<יעקב אשר:>
חמד ביקש לפרט את הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא צריך, הלאה.

<יעקב אשר:>
יהדות התורה, ש"ס, בל"ד, מפלגת העבודה.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (ד), במקום 21 ימים יבוא 60 ימים.

<אורי מקלב:>
אני רוצה להמשיך להסביר. עכשיו אני אדבר לא רק על השור והחמור, אדוני היושב ראש, על החמור והכלב. החמור והכלב, יש כאלה שראיתי כאן שלא מתעניינים בחמורים, נראה לי שהרבה מתעניינים, בין אלה שנמצאים ובין אלה שלא נמצאים פה. כאן נשאלת השאלה מדוע קופח החמור מהכלב. החמור סחב את כל ביזת במסע הביזה של בני ישראל במצרים, חמורים נשאו משאות על הכתפיים שלהם, על הגב שלהם, משאות מאוד כבדים, הם לא קיבלו שום שכר, פטר חמור, משהו קטן. הכלב קיבל שכר מאוד גדול, על מה הוא קיבל שכר? על זה שהוא לא נבח כשיצאו בני ישראל, לא יחרץ כלב לשונו, אז אנחנו נתנו להם - - - איך יכול להיות שאותו כלב, שהוא בסך הכול לא נבח, מה היה קורה אם היה נובח? יצאו כמה מיליוני יהודים ממצרים. מגיעים ככה וככה היה 600,000, אם עושים חשבון עם מכפלות של נשים ושל ילדים, כמה וכמה מיליונים, ובסך הכול מה שהכלב עשה, הוא לא נבח, על זה הוא מקבל כזה שכר גדול שכל הטריפה לכלב תשליכון. ככה התורה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע. הקושיה חזקה, אז אנחנו מחכים. מי בעד ההסתייגות?

<אורי מקלב:>
אבל זה לא בזמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכול בזמן. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?

<יעקב אשר:>
אין נמנעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

<עיסאווי פריג':>
יש לי הודעה.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, אני מוטרד שיועצת השר עזבה את החדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וגם גפני עזב את החדר. לאור מה שהם דיברו קודם, אז אנחנו בבעיה.

<עיסאווי פריג':>
אדוני היושב ראש, אני מתאר לעצמי שדיברתם על זה, חבר הכנסת ליצמן, מה שראיתי וקראתי, שנתניהו מתנגד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה אומרים בהסבר על ההסתייגויות.

<יעקב אשר:>
ובהודעה, אני אגיד במקום פריג', ההודעה לאור הדברים הללו, ופריג' התכוון לזה, הוא רוצה להשתמש באותו סעיף שדיברנו עליו מקודם, שנקרא רביזיה, לכן על דעת כל הקבוצה, אני רוצה גם שיירשם בפרוטוקול על ידי היועצת המשפטית, אנחנו מבקשים לעשות רביזיה שהיא בעצם דיון חוזר, עם אפשרות לבדוק את הדברים. אישור היועצת המשפטית?

<שלומית ארליך:>
נרשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה. ההסתייגות הבאה.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (ה), אחרי רשאי יבוא 'לאחר שהתייעץ עם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון'.

<עיסאווי פריג':>
אני נותן את ההסתייגות. תראה, אתה כיושב ראש ועדת הכספים ואיש הבית היהודי, עכשיו אנחנו באים להיטיב ולתת לכם עוד מעמד שראוי לכם, למה שהאוצר ייקח את כל הקרדיט על החוק? אתם צריכים שיהיה לכם גם מעמד מיוחד. עכשיו אנחנו באים ואומרים לתת לשר השיכון עוד יותר כוח, יותר מעורבות בחוק, יותר מעקב ואתה בא ואומר 'לא'. אתה נגד ההיגיון, הכול בשם שלמות הקואליציה? אני חושב שיש מקום שתצביעו איתנו על ההסתייגות הזו, כי בהסתייגות יש טעם ואתם במיוחד, אנשי הבית היהודי.

<יעקב אשר:>
מה קיצרת? תסביר.

<עיסאווי פריג':>
עד שנכנסים לקצב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. אנחנו שישה. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

הודעה. שמנו את ההודעות גם במסגרת. אנחנו עומדים להכניס את ההודעות גם במסגרת זמן, אלא אם כן תעשו את זה בזמן סביר.

<משה גפני:>
הממשלה עושה מעצמה צחוק.

<אורי מקלב:>
זרקו את רב הונא מבית המדרש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם כל לא רב הונא, זה רבי ירמיה. דרך אגב, זה גם מהלך מעניין. שלוש או ארבע פעמים מופיע שהוא שאל, פעם על ניפול, רגל אחת פה, רגל אחת פה. שלוש-ארבע פעמים אותו דבר. כנראה לרבי ירמיה הייתה תפיסת עולם. אחר כך החזירו אותו. הייתה לו תפיסת עולם מעניינת, אבל לא עכשיו.
<אורי מקלב:>
לא, אבל תסביר, למה באמת שלוש פעמים, למה בפעם הראשונה הוא לא זרק אותו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא עכשיו, הוא באמצע.

<אורי מקלב:>
אתה קובע כאן תובנה שלא הייתה עד היום בעם ישראל. להגיד דברי תורה באמצע שאלה ואתה מפסיק אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב אורי, יש הבדל. אתה מסתכל על האיש ואומר 'בזמן שאתה מניח תפילין אתה שם גריז על העגלה', אני מסתכל בדיוק הפוך ואומר 'תראה יהודי, בזמן שהוא שם גריז על העגלה, גם אז הוא שם תפילין'.

<משה גפני:>
העבודה שלך זה לא גריז על העגלה, זה גריז על השכל. לא משנה, על כל פנים, היות שאנחנו לא דוברים בשם ראש הממשלה ובשם שרי הממשלה, אני מבקש להמתין עם הדיון, אנחנו רוצים לברר מה באמת העמדה של הממשלה. זה חשוב מאוד לדעת.

<בועז טופורובסקי:>
היא לא הבהירה את זה?

<משה גפני:>
היא הבהירה, מכיוון שיאיר לפיד בא ואמר, אני יודע את זה גם מבנט, שהייתה החלטה להעביר את מע"מ אפס ואם לא יעבירו את זה הוא יפרוש מהקואליציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, רב משה, זה בהסבר על ההסתייגויות, לא בהודעה.

<משה גפני:>
ולכן אם אתה עוצר את הדיון, זה לא אומר שום דבר, אם אתה לא עוצר את הדיון אז אני חושב שמה שהצבענו היה לא לעניין, בגלל שיש פה חלק מרכזי שאנחנו לא יודעים אותו, צריך לברר אותו.

<יעקב ליצמן:>
מאיפה אנחנו יודעים שלפיד לא יחזור בו ברגע האחרון? ואז הדיון עקר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ועל כן? אתה רוצה שיהיה רביזיה?

<אורי מקלב:>
לא, אנחנו דורשים התייעצות. לא רביזיה, הרב גפני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הייתה על זה התייעצות.

<משה גפני:>
לכן, אדוני היושב ראש, אתה לא נותן לי להשלים את ההודעה.

<אורי מקלב:>
על חשבוננו תלך להתייעץ. על דעת כולם.

<משה גפני:>
איך הייתי בטוח שכשאני אדבר רועי יבוא.

<אורי מקלב:>
הרב גפני, לא רביזיה, התייעצות.

<משה גפני:>
אני פונה לאחריות שלך, לעצור את הדיון, לבדוק בדיוק את הדברים, לשמוע את מה שאומרים האנשים, לברר גם עם השרים. גם אתה צריך לברר עם ראש המפלגה שלך, גם אנחנו רוצים באופוזיציה לברר עם כולם, מה שנראה כרגע שאנחנו נותנים פול גז - - -
<יעקב ליצמן:>
אנחנו קיבלנו הודעה - - -

<אורי מקלב:>
יכול להיות שנמשוך את הרביזיות.

<משה גפני:>
אנחנו מקיימים פה דיון על חוק שיכול להיות שבכלל ימשכו אותו.

<יעקב ליצמן:>
מאיפה אני יודע, אדוני היושב ראש, שלפיד לא יחזור בו ברגע האחרון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז, הלאה. אתה צודק, מאה אחוז.

<יעקב ליצמן:>
אז בוא נפסיק את הדיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אשקול את זה. שעתיים, תנו לי לחשוב על זה. ואז אולי נפסיק את הדיון.

<יעקב ליצמן:>
בסדר, יש הפסקה שעתיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אחשוב על זה עד שש ואז אולי נחליט על להפסיק את הדיון.

<משה גפני:>
עד מתי הדיון היום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שש.

<משה גפני:>
אתה לא יכול עד חמש?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר עד שבע.

<שלומית ארליך:>
עוברים לסעיף 12.

<עיסאווי פריג':>
התייעצות. מתייעצים.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, אתה לא שמעת את ההודעה שלי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמענו.

<אורי מקלב:>
אבל אנחנו לא שמענו.

<משה גפני:>
אני אמרתי משהו? לא אמרתי. האופוזיציה דורשת להפסיק את הדיון ולכן אני מבקש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תצלמו.

<משה גפני:>
עוד פעם אתה עושה את זה. באמת, זה ממש לפריימריז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעקב, מצלמים אותו ואתה לא בתמונה. זה חמור מאוד. מחר יגידו שאין לך מסירות נפש.

<יעקב אשר:>
עליך יגידו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דרך אגב, על זה אני משבח אתכם לתקשורת, שיש לכם מסירות נפש.

<יעקב אשר:>
עליך גם יגידו את זה, אבל על מה? על מה אתה מוסר את נפשך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רציתם הסתייגות.

<משה גפני:>
לא הסתייגות. בשם כל הקבוצה אני מבקש לעצור את הדיון, ואם לא עוצרים את הדיון אנחנו מבקשים רביזיה.

<עיסאווי פריג':>
בקשה מאוד לגיטימית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, יפה. רבותיי - - -

<בועז טופורובסקי:>
לא, אתם לא מבקשים רביזיה, כי ביקשו התייעצות סיעתית, הדיון נעצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. רבותיי, גמרנו, רשמנו רביזיה. עכשיו שלוש ו-54, בארבע, נתתי לכם שש דקות.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:54 ונתחדשה בשעה 16:00.)
<שלומית ארליך:>
אז אנחנו עוברים לסעיף 12. רק נעיר שבסעיף 11 הייתה בקשה של משרד המשפטים לעשות שינוי בנוסח, אבל אין פה אף אחד ולכן אנחנו ממשיכים הלאה.

<משה גפני:>
רגע, אנחנו בהתייעצות סיעתית. מה זה? באמת.

<שלומית ארליך:>
בסעיף 12, ההסתייגות הראשונה, בסעיף קטן (א), ההסתייגות של חבר הכנסת אראל מרגלית - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הכול היה הולך אחרת, היה אפשר להגיד, חצי מהזמן היינו חוסכים בזה וחצי מהזמן היינו אומרים דברי תורה מכובדים ויפים.

<אורי מקלב:>
אנחנו נכנסים לקטנות? תגיד, יש לך דבר תורה, אתה מחכה להסתייגות על חשבוני? לא ייאמן.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות של חבר הכנסת אראל מרגלית לסעיף 12(א), יתווסף, 'השמאי יערוך טבלה המפרטת ערך למטר רבוע עבור כל גודל דירה, 2, 3, 4, 5 חדרים, ויערוך מקדם הקובע שוני ב - - -

<יעקב ליצמן:>
זה של כל הקבוצה?

<שלומית ארליך:>
אראל מרגלית הגיש אותה.

<משה גפני:>
כל הקבוצה.

<עיסאווי פריג':>
מרצ מצטרפת.

<שלומית ארליך:>
'בהתאם למיקום הדירה בכל בניין'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם רוצים את זה? לא דבר תורה?

<משה גפני:>
אבל איפה השמאי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרגע הוא היה פה.

<שלומית ארליך:>
מאחוריך, חבר הכנסת גפני.

<אורי מקלב:>
יש שינוי בסעיף? אדוני היושב ראש, מכיוון שדבר תורה אתה מפסיק באמצע, אז אם כך אין באמת תועלת בכל דברי התורה, במיוחד בדברי תורה שמפסיקים אותם באמצע, באמצע קושיה, באמצע תירוץ, ובלי תירוץ ובלי קושיה. כשאנחנו יושבים פה הבנקים כבר מכינים את עצמם, יחד עם השמאים, איך מממשים את ההלוואה. אחד מהחוקים פה אומר שבמידה שהאדם שקנה דירה, קיבל את הפטור ממס ערך מוסף, אבל לא עומד בתשלומים, כפי שקורה להרבה זוגות, מה קורה אז? הבנק מממש את הנכס. היום הוא נותן הלוואה של 75%, למה 75%? אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאולי הדירות יירדו, בכלל הוא לא יכול לתת את מלוא ערך הדירה, שיהיה לו ממה לגבות, כדירה יד שנייה שכבר השתמשו בזה שנה. מה יקרה אז? אומר החוק בפירוש, את כל מס ערך מוסף צריך לשלם, מי משלם את זה? הרי הדירה הזו היא בלי מס ערך מוסף, מי משלם את זה? הבנק משלם. מה התוצאה של החיוב הזה? ברגע שיש מימוש, שיש מכירה לפני חמש השנים, בגלל שהבנק מממש את הדירה הזאת? הוא משלם את כל מס הערך המוסף. מה ייצא? כדי לתת 75% שהוא לא יכול, הוא צריך להחזיר 18%, הוא לא ייתן יותר מ-60%-50% מערך הדירה. זה הפועל היוצא. זה הרי אבסורד מה שיקרה. הזוגות הצעירים לא יקבלו ולא רק הזוגות הצעירים שיממשו, ההלוואות, איך יהיה התמהיל, איך הנוסחה של ההלוואות? מכיוון שהבנק יהיה חייב לממש את זה, אדוני. אתה הבנת מה שאמרתי?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בטח שהבנתי ואפילו היה על זה דיון עמוק. תאמין לי, היה על זה דיון עמוק.

<אורי מקלב:>
לא היה על זה דיון עמוק, זה הבנקים עכשיו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה דיון על זה.

<יצחק כהן:>
ניסן, אני עכשיו חוזר מבחוץ, יש סערה גדולה מאוד לגבי ההצהרה של ביבי. סערה גדולה מאוד, אמרו שלא ייתכן, זו אנרכיה מוחלטת שראש הממשלה מתנגד לחוק הזה, כפי שפרסם צבי לביא.

<אורי מקלב:>
עד שראש הממשלה לא מכחיש - - -

<יצחק כהן:>
לא, אני מבקש להפסיק את הדיונים.

<אורי מקלב:>
אם זה לא נכון, שראש הממשלה יכחיש.

<יצחק כהן:>
אני מבקש להפסיק את הדיונים, לא יכול להיות במדינה מתוקנת, אנחנו לא בסוריה, סליחה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
לא, אי אפשר. ניסן, לא יכול להיות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
אתה לא עונה לי. מי נגד אנרכיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? אנחנו שישה נגד. מי נמנע? אוקיי, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

<יצחק כהן:>
הודעה. אני מודיע לך, אני חוזר עכשיו, פוק חזי מאי עמא דבר, זה כלל ידוע, כשיש משהו בספק יוצאים החוצה לשמוע מה אומרים, כל המון ככל שדי. אני אומר לך שיש פה היסטריה מוחלטת, אנשים לא מבינים מה קורה פה. ראש ממשלה שהוא ראש ממשלה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הודעה אתה מוסר. זה לא הסתייגות. עוד מעט תוכל לעשות את זה.

<יצחק כהן:>
לא, אני מבקש להפסיק את הדיונים, אם לא, בשם הקבוצה אני מגיש רביזיה. ואני מבקש להפסיק את הדיון. ברצינות, ניסן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז.

<יצחק כהן:>
אתה לא נמצא, לא בזימבבואה ולא באוגנדה, אתה נמצא במדינת ישראל, ואם אתה רוצה להרוס את כל המערכות אז תמשיך את הדיון הזה. אם אתה רוצה באמת טיפה כבוד למדינה, תפסיק את הדיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב.

<יצחק כהן:>
מה טוב?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה.

<עיסאווי פריג':>
מה ענית, ניסן?

<אורי מקלב:>
למען לא ניגע לריק. מה זה לא ניגע לריק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה תקריאי את ההסתייגות.

<שלומית ארליך:>
129, בסעיף קטן (א), בסיפה יבוא 'אחת לשנה יפרסם המנהל דוח על הרכיבים הכלולים במקדם וימליץ האם לעדכן'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר את ההסתייגות?

<משה גפני:>
אורי. אבל תפסיק לצפצף כבר. תקשיב, אורי מדבר דברים רציניים, לא כמו שאני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אמרתי שלא? אפילו ההיפך, גם דיברנו על זה באריכות.

<אורי מקלב:>
לא דיברנו מההיבט הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אורי לא היה פה.

<משה גפני:>
תקשיב, אל תצפצף לו עם ה - - -

<אורי מקלב:>
הרי אנחנו אומרים ממה נפשך. במידה ש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ואם הייתי שם את שעון החול זה היה עוזר?

<אורי מקלב:>
הרי החלק מהחוק הוא לא רק לתת מענק, לשפר, או לתת את האפשרות לזוגות צעירים שיוכלו לקנות דירה. המשמעות של החוק הזה היא להוריד את מחירי הדירות.

<יצחק כהן:>
אבל הוא כבר העלה.

<אורי מקלב:>
הוא ייקר בצורה דרמטית. החוק הזה כבר היום הוא לא רלוונטי, הוא איבד מהאפקטיביות שלו. גם למי שאמר, האחד שאמר, שהחוק הזה יהיה אפקטיבי, כנגד כל המומחים, כנגד בנק ישראל, גם היום הוא צריך לבוא ולהודות, להגיד שהחוק הזה איבד מהאפקטיביות שלו, ולא רק שהוא לא יצליח להוריד את המחירים, אלא הוא כבר העלה. הוא לא יצליח לעשות שום דבר, לשבור את בעיית הדיור במדינת ישראל. אבל גם לדבריהם, אם הדירות יירדו, כבר מי שנותן 75% הלוואה והוא ירצה אחרי זה לממש כשמישהו לא משלם, הוא ירצה לקחת ביטחונות. ממה לוקחים ביטחונות? או שמייקרים את ההלוואה או שמקטינים את ההלוואה. ביטחונות חייבים, בנק ישראל לא ייתן לבנקים להסתכן, קל וחומר שאם בשלב אפילו ההתחלה הוא צריך להחזיר את ההלוואה, הבנק צריך לשלם 18%, איך הוא ישלם את ה-18%?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אמרת גם בהסתייגות הקודמת. נכון, הדברים הם לא פשוטים.

<אורי מקלב:>
אתה צודק, אבל מה שאני רוצה להוסיף, שזה לא רק - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אני אתן לך להוסיף עוד מעט.

<אורי מקלב:>
זה לכל מקבלי ההלוואות, הוא לא יעשה הלוואות מיוחדות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני עוד מעט אתן לך להסביר. רבותיי, הוסבר. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יצחק כהן:>
שש.

<יעקב אשר:>
אתה מוכרח להודות שזו הייתה הסתייגות מאוד מכובדת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמת.

<יעקב אשר:>
לא ראיתי שהתייחסת לזה כל כך. רציתי לשמוע את דעתך על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? מי נמנע? אוקיי, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

<יעקב אשר:>
הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני הודעתי קודם שזה כבר היה בדיון עמוק כשדנו בזה וזה נכון, זה דבר לא פשוט. כמו שיש עוד הרבה דברים שאנחנו לא במאה אחוז יודעים איך זה יסתדר עם הקבלנים ועם זה. יש כל מיני דברים - - -

<יעקב אשר:>
על זה נצטרך לקיים עוד דיונים נפרדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, כשהחוק ייכנס לתוקף - - -

<יעקב אשר:>
לפני.

<יעקב ליצמן:>
החוק לא ייכנס לתוקף, לכן לא - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הודעה.

<משה גפני:>
האמת היא שיש היגיון במה שאתה אומר, שאורי מקלב מנמק נימוקים שהיו לגביהם דיונים ועומק והכול. אם היית על הסתייגות אחת מצביע בעד ועל הסתייגות אחרת מצביע נגד הייתי מקבל את מה שאתה אומר, אז באמת דיון עמוק לגופו של עניין. הוא מנמק נימוקים הגיוניים, שאף אחד מאיתנו לא חשב עליהם, יש דברים שהם הגיוניים. כדי להוכיח את כוונת - - -

<עיסאווי פריג':>
המחוקק.

<משה גפני:>
לא, את הכוונה שאתה באמת מתכוון ברצינות למה שאתה מקשיב - - -

<יעקב אשר:>
להלן כוונת היושב ראש.

<משה גפני:>
היושב ראש, לזה אני מתכוון. אז הסתייגות אחת תצביע בעד. ההסתייגות שאתה מקבל אותה, שאתה חושב שהיא נכונה.

<יעקב אשר:>
אפילו למראית עין.

<עיסאווי פריג':>
זה הפגנת מנהיגות. ואז אני מבטיח לך, אף אחד לא יעזוב את הקואליציה, הממשלה תמשיך להתנהל. תירגע.
<משה גפני:>
ולכן אני מציע, נחזור על ההצבעה עוד הפעם ותצביע בעד ההסתייגות על הנושא הזה.
<עיסאווי פריג':>
הברקה יפה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם לא, אתה רוצה שנעשה את הרביזיה.

<עיסאווי פריג':>
לא, תעשה הצבעה נוספת.

<יעקב ליצמן:>
לא, ואם לא, אז נעשה דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל כמו שאמר קודם רב אורי, שלא הולכים בקטנות. או שהולכים על כל החוק או שלא הולכים על שום דבר. לא עושים קטן פה, קטן שם. או הכול כן או הכול לא.

<יעקב אשר:>
אבל השלם מורכב מפרטים, אדוני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אתה לא מוציא פרטים. אתה רוצה להוציא איזה פרט ועל השאר אתה תסכים ללכת?

<יעקב אשר:>
אני? אני מדבר עליך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה עליי?

<יעקב אשר:>
ביקשו ממך להצביע פעם אחת, על הסתייגות אחת.

<משה גפני:>
ולכן היות שאתה תפסת לאיזה כיוון אני צועד, אז אני רוצה להגיד לך שהייתה התלבטות לגבי הנושא של אם להגיש רביזיה, כן או לא, בגלל שאז יכול להיות שעד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני, בסוף נקציב לזה זמן.

<משה גפני:>
יכול להיות שכמו שעד היום אתה הצבעת כל הזמן יחד עם יש עתיד - - -

<בועז טופורובסקי:>
לא אמרתם שאתם לא משקרים באלול?

<משה גפני:>
לכן אני אדבר בקצרה ואני מודיע בזאת שאנחנו החלטנו להגיש רביזיה מכיוון ש - - - מרוב דברי תורה חס וחלילה יכולים להשמיט פה דברים שהם יכולים להיות בעיה מבחינה חוקית. אני רוצה לדעת מהיועצת המשפטית של הוועדה האם היא רשמה את מה שביקשנו, אנחנו הקבוצה, להגיש רביזיה.

<שלומית ארליך:>
ביחס להסתייגות הזאת או לכל אלה שלפני?

<יעקב אשר:>
לא, זאת.

<שלומית ארליך:>
נרשם.

<אורי מקלב:>
אבל בשם כל הקבוצה.

<יעקב אשר:>
אני אזכיר לך את הסיעות, יהדות התורה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הלאה.

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (א) אחרי יפרסם המנהל יבוא 'בשני אתרי אינטרנט בשפות הערבית והעברית'.

<יעקב ליצמן:>
לא, אני נגד ההסתייגות.

<משה גפני:>
זה בעל פה, זה לא שלנו.

<שלומית ארליך:>
של חד"ש ובל"ד.

<עיסאווי פריג':>
אני אנמק את זה.

<יעקב ליצמן:>
לא, אנחנו לא שם.

<משה גפני:>
אנחנו לא בהסתייגות הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ועדיין לכם יש אינטרנט ולי אין.

<משה גפני:>
איך יש לנו אינטרנט?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לכם מחשבים, לא? אין לך מחשב על השולחן? אצלי אפילו את זה אין.

<משה גפני:>
אצלנו במשרד בדגל התורה אין אינטרנט.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, גם לי אין, הנה.

<משה גפני:>
אתה יכול לשים מחשב ולהפסיק את הדיון על החוק.

<עדי קול:>
ניסן, הדיון על המחשב, האם הוא רלוונטי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, זה זמן.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, הנה, איפה יש אינטרנט?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות.

<עיסאווי פריג':>
אני אסביר את ההסתייגות. צר לי מאוד, אמנם זה אחד מהחלומות באספמיא של חלק מחברי הכנסת של ישראל ביתנו והבית היהודי גם וחלק מהליכוד, שהגישו הצעת חוק לבטל את הערבית כשפה רשמית, צר לי מאוד שזה קרה והם רוצים להקדים את העניינים, אז כל עוד ההצעה לא התקבלה והחוק לא עבר אני חושב שמאחר שהשפה הערבית היא שפה רשמית במדינה, זה מאוד טבעי ומתקבל על הדעת ומחויב ומחייב שאכן הדברים יפורסמו בשפה הערבית. עצם העובדה שאתם מוציאים את הכוונות החוצה ורוצים לממש את זה לפני שהחוק עובר, זה לא מוסיף. אני חושב גם שהחבר'ה של יש עתיד ועורכת הדין - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, היית מאוד ברור וטוב.

<עיסאווי פריג':>
לא, אני בכוונה מעלה, זה בלתי חוקתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היית טוב.

<יעקב אשר:>
אתה צריך להגיד את זה עכשיו בערבית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נעשה את ההצבעה ואחר כך - - -

<עיסאווי פריג':>
לא, זה לא עניין - - -

<יעקב אשר:>
קח עוד דקה, לא יקרה כלום.

<עיסאווי פריג':>
אני שואל את היועצת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסתכל עכשיו הפתעה, מי בעד ההסתייגות?

<עיסאווי פריג':>
לא, לא, אני שואל את היועצת המשפטית, הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל, נכון לעכשיו, אני לא יודע מה יקרה בעתיד. מאחר שהיא שפה רשמית האם לא מחובת המחוקק שיפרסם את הדברים בשפה הערבית? אני שואל אותך. רציתי לשמוע את היועץ המשפטי, שיגיד משהו. אני רוצה לשמוע ממנו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, מאחר שאתה הרי רוצה שהחוק הזה לא יעבור, נכון?

<עיסאווי פריג':>
לא, עזוב את החוק. אני מדבר על - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני נותן לך עצה טובה. תשאיר את זה כך, תלך לבג"צ וזה ייפול בגלל זה.

<עיסאווי פריג':>
אני לא רוצה בג"צ. אני מבקש לשמוע את דעתו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<עיסאווי פריג':>
למה אתה משתיק את היועץ המשפטי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<עיסאווי פריג':>
אבל תן לי לשמוע את דעתו.

<עיסאווי פריג':>
הם מדברים, תסתכל. יועצים משפטיים.

<עיסאווי פריג':>
מה, שהיועץ המשפטי יגיד את דעתו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ירים את ידו.

<עיסאווי פריג':>
מה זה? אני ביקשתי את דעתו של היועץ המשפטי.

<יצחק כהן:>
מי בעד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע?

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

<עיסאווי פריג':>
חבר הכנסת עמאר, אתה נגד פרסום בערבית? אני שואל אותך, אתה נגד?

<חמד עמאר:>
אני בעד.

<עיסאווי פריג':>
אז למה הצבעת ככה?

<חמד עמאר:>
מה הצבעתי?

<עיסאווי פריג':>
עכשיו, נגד ה - - -

<חמד עמאר:>
אתה לא רוצה שהחוק יעבור.

<עיסאווי פריג':>
זה לא קשור לחוק, אנחנו מדברים על ההסתייגות. אני מעוניין לשמוע את דעתו של היועץ המשפטי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה, בבקשה.

<יעקב אשר:>
רגע, הודעה.

<עיסאווי פריג':>
למה אתה בורח מזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא בורח משום דבר.

<עיסאווי פריג':>
הצבענו על זה, זה עבר. אני רוצה לשמוע את דעתו של היועץ המשפטי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נשמע את זה בהזדמנות אחרת.

<עיסאווי פריג':>
למה? למה? למה - - -

<אורי מקלב:>
אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי אם מותר לו לנמק את ההסתייגות בערבית.

<עיסאווי פריג':>
מותר לי ועוד איך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין שום בעיה, את ההסתייגות שינמק.

<עיסאווי פריג':>
כן, אבל אני רוצה לשמוע את היועץ המשפטי.

<יצחק כהן:>
תנמק, תנמק.

<משה גפני:>
הודעה.

<עיסאווי פריג':>
יש הודעה, ניסן. למה אתה משתיק את היועץ המשפטי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלתי אם אתה רוצה רביזיה.

<עיסאווי פריג':>
יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודיע, רק קצר.

<עיסאווי פריג':>
(מדבר בערבית).

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, זה ארוך מדי.

<עיסאווי פריג':>
(מדבר בערבית).

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקראי את ההסתייגות.

<יצחק כהן:>
רגע, מה הוא אמר?

<עיסאווי פריג':>
שיפרסם בערבית.

<יצחק כהן:>
לא, שלומית, מה הוא אמר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה. שלומית.

<יעקב אשר:>
אני מבקש שזה יירשם בפרוטוקול בדיוק כמו שהוא אמר את זה. לא משנה מה הוא אמר.

<עיסאווי פריג':>
כן, איך אתה, היועץ המשפטי, נותן לדבר כזה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תדברי לתוך המיקרופון.

<יעקב אשר:>
איך אומרים רביזיה בערבית?

<יצחק כהן:>
בלאדי, בלאדי, בלאדי.

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (ב) אחרי '40 ימים' יבוא '45 ימים ו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר את ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
עיסאווי.

<עיסאווי פריג':>
אני. (מדבר בערבית).

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה תסביר את ה - - -

<יעקב אשר:>
מילים כדרבנות, אני אומר לך.

<עיסאווי פריג':>
(מדבר בערבית).
<יעקב ליצמן:>
מישהו יצטרך להסביר את זה. אני לא מבין מילה אחת ממה שהוא אומר.

<אלכס מילר:>
זה - - -

<יצחק כהן:>
אתה לא קובע, אלכס. אתה יכול רק לצאת החוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות?

<יעקב ליצמן:>
אי אפשר להצביע.

<עיסאווי פריג':>
עכשיו בעברית, הודעה.

<יעקב ליצמן:>
אי אפשר להצביע עד שלא מבינים מה שהוא אמר. אולי הוא דיבר על מזג האוויר?

<יצחק כהן:>
אולי צריך להצביע נגד? אולי בעד?

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה להבין.

<יצחק כהן:>
מה אמרת?

<עיסאווי פריג':>
זה לא מתפקידי לתת תרגום, זה מתפקידה של מדינת ישראל וועדת הכספים - - -

<יצחק כהן:>
נכון, אלכס יתרגם.

<עיסאווי פריג':>
שתביא מתורגמן שיישב שם וייתן את התרגום. זה לא מתפקידי.

<יעקב ליצמן:>
לא יכול להיות שנצביע למשהו שלא מבינים.

<יעקב אשר:>
הודעה.

<יעקב ליצמן:>
מה הודעה? לא הבנתי כלום.

<שלומית ארליך:>
איך אפשר ככה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר.

<יעקב ליצמן:>
אפשר בהחלט. לא, לא, לא. לא שומעים כלום. לא יהיו מחטפים כאן. לא, לא, אדוני היושב ראש. אתה חייב להסביר לנו מה זה. לא יהיה שום דבר, לא ניתן לך, בשום אופן לא. לא ניתן לך. אני רוצה להבין מה שהוא אמר. לא ניתן לך.

<עיסאווי פריג':>
אתה לא יכול.

<יעקב ליצמן:>
לא ניתן לך עד שתסביר. לא משנה, אתה תיתן להסביר לנו. אי אפשר להבין. אני לא יכול להצביע.

<עיסאווי פריג':>
לא, אתה משתיק אותה.

<יצחק כהן:>
אל"ף, אני רוצה תרגום מערבית לעברית.

<אלכס מילר:>
תעלה את ההצעה - - -

<יעקב ליצמן:>
מותר לו לדבר מה שהוא - - -

<אלכס מילר:>
ניסן, תעלה את ההצעה - - -

<יצחק כהן:>
אי אפשר.

<יעקב ליצמן:>
אולי הוא אמר בדיוק הפוך? אני לא יכול להצביע.

<יעקב אשר:>
בשביל מה הוא יושב פה? אנחנו רוצים להצביע.

<יעקב ליצמן:>
אני לא יודע מה להצביע, אני לא יודע אם הוא דיבר על אסד, או על מזג האוויר. חייב לבוא - - -

<חמד עמאר:>
בואו נשמע את ההצעה של היועץ המשפטי.

<יעקב ליצמן:>
לא מוכן. הוא הולך לסדר היום. לא ניתן לך. בשום אופן לא. לא ניתן לך, בשום אופן לא. עד שלא נבין בדיוק על מה מדברים לא ניתן לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב ליצמן:>
לא מעניין אותי, לא ניתן לך. בשום אופן לא, עד שלא נבין בדיוק מה מצביעים. בשום אופן לא ניתן לך.

<יעקב אשר:>
לא תהיה הצבעה.

<יעקב ליצמן:>
לא יהיה שום דבר, אדוני עושה מחטפים. לא הצבעת אפילו על הסעיף הנכון. זייפת את הסעיף הנכון. אני אומר לך. אתה פשוט טעית.

<עיסאווי פריג':>
עכשיו זה באמת רפובליקת בננות.

<יעקב ליצמן:>
20 מיליון שקל עושים גם זיופים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסיפה - - -

<יעקב ליצמן:>
לא ניתן לך עד שתסביר בדיוק על מה מצביעים. לא יהיה, אדוני היושב ראש. לא יהיה.

<עיסאווי פריג':>
אתה עושה צחוק מהוועדה, אדוני היושב ראש.

<יעקב ליצמן:>
לא יהיה, תעשה מה שאתה רוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא רוצה להסביר.

<יעקב ליצמן:>
אני לא יודע, הוא מסביר בערבית, מה אני יודע? אני לא מבין כלום. אני רוצה לדעת מה צריך להסביר כאן. הוא הולך להסביר.

<עיסאווי פריג':>
אני אגיד, ברשותך. אדוני היושב ראש, אני מוחה נמרצות על דבריו של חבר הכנסת אלכס מילר, שנותן רוח גבית לחברי ישראל ביתנו שהגישו את הצעת החוק על ביטול הערבית. חבר הכנסת אוחיון, ואתה - - -

<אלכס מילר:>
אני גם מבקש להעלות אותך לסדר, בוועדת הכספים לא יהיו נימוקים בשפה זרה.

<עיסאווי פריג':>
לא, תגיש הצעת חוק.

<יעקב ליצמן:>
מילר, אנחנו ניתן לך גם ברוסית. תסביר ברוסית. יש לך הסתייגות? תסביר.

<יצחק כהן:>
זו גזענות, אלכס.

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה להבין על מה הייתה ההצבעה.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, אנחנו איתך עד אור הבוקר. אני מבקש ממך לחזור להסתייגות המקורית שבה הפסקנו ולשמוע את חוות דעתו של היועץ המשפטי לגבי זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נגמר הזמן. מי בעד ההסתייגות?

<יעקב ליצמן:>
לא ניתן לך. לא, לא, לא, לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד?

<עיסאווי פריג':>
לא, לא, לא.

<יעקב ליצמן:>
אדוני, אני לא יודע מה להצביע. בשום אופן לא. לא יודע מה להצביע, הוא דיבר ערבית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? אני כבר נמצא - - -

<יעקב ליצמן:>
מה מעניין אותי איפה אתה נמצא, אתה מזייף בכסף, אתה - - -

<אורי מקלב:>
אתה משתיק אותנו, זה בסדר, אדוני היושב ראש, אבל המעשה הזה - - -

<יעקב ליצמן:>
20 מיליון שקל זה עלה.

<אורי מקלב:>
אל תאבד את העשתונות. אל תיקח ממנה את הדף הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
132 - - -

<יצחק כהן:>
תן לה להקריא.

<יעקב ליצמן:>
אתה תסבול מזה כל השנה בדיוני הוועדה, כי אנחנו נעשה את זה כל השנה איתך.
<אורי מקלב:>
אנחנו נביא את זה גם לבג"צ.

<יעקב ליצמן:>
אם זה הניהול שלך, מהיום, אני אומר לך, כל הצבעה כאן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, אל תתחייב לכלום.

<יעקב ליצמן:>
אני לא מפחד ממך ולא מראש הממשלה. עשה מה שאתה רוצה, אני מבטיח לך שמהיום כל ישיבה כאן יהיה פיליבסטר. אתה תיתן להסביר בעברית מה ש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשאתה מתרגז אתה מאבד - - -

<יעקב ליצמן:>
אני לא מתרגז, אני רוצה שאתה תיתן לו להסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא מכבד את מי ש - - -

<יעקב ליצמן:>
אני לא מכבד שום דבר. מה שאתם עשיתם זה רשע. זה רשעות מה שעשית עם ליפמן.

<יצחק כהן:>
זה גזענות, מה שאתה עושה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
132 - - -

<אורי מקלב:>
הצעה לסדר. אנחנו רוצים להקשיב. אל תעשה את זה, אתה מאבד עשתונות, זה לא תקין - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מאבד?

<יעקב אשר:>
כן, אתה לא רואה את עצמך.

<אורי מקלב:>
תן לה להקריא את זה. תחזיר לה את הנייר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תכתיב לי תנאים. אם אתם תהיו בשקט, תיתנו לה לקרוא - - -

<עיסאווי פריג':>
אדוני היושב ראש, אם אתה לא תיתן לנו את ההסבר מהיועץ המשפטי, אני אומר לך, את כל ההסתייגויות אני אנמק בערבית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תנמק. אתה מפחיד אותי?

<עיסאווי פריג':>
ואני היחידי שאדבר ואנמק אותן בערבית.

<יעקב אשר:>
אתה חייב על פי חוק להביא מתורגמן. אתה מחויב על פי התקנון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה מפריע לי - - -

<עיסאווי פריג':>
אני אגיד את כולן בערבית, אני אומר לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני לא מחויב. מה פתאום? עשה לי טובה.

<אורי מקלב:>
יש מיליון ערבים שנפגעים מהחוק הזה. זכותו להסביר - - -

<יעקב ליצמן:>
תגיד לי, ניסן, את הכסף אתה סופר בערבית?

<יעקב אשר:>
תבדוק בבקשה בתקנון, אדוני, אם לא צריך להביא מתורגמן אם אחד מחברי הכנסת החליט לדבר בערבית. האם צריך לתרגם את זה או לא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אעשה עוד פעם ניסיון לתת לה להמשיך. בבקשה, 132.

<עיסאווי פריג':>
לא, תחזור ל-130.

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה חוות דעת משפטית האם מותר להגיד - - - בשביל יש לך יועץ משפטי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רואה?

<אורי מקלב:>
היא תקריא ואחרי זה היא תסביר האם אפשר לנמק גם בערבית.

<שלומית ארליך:>
מהמילים 'רשאי הוא לפרסם' יבוא 'לאחר ש - - -

<יעקב ליצמן:>
החליפה הציונית הכריזה מלחמה על מיליון ערביי ישראל והוא רוצה להביע בערבית את הדברים שלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה לנמק?

<עיסאווי פריג':>
אני אנמק.

<יעקב ליצמן:>
תנמק בערבית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באידיש?

<יעקב ליצמן:>
אני אעשה את זה באידיש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה? תדבר קצת באידיש.

<יעקב ליצמן:>
אני אגיד לך מה שלובה אליאב אמר כאן במליאת הכנסת על מישהו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, הזמן רץ.

<יעקב ליצמן:>
לא, בערבית.

<עיסאווי פריג':>
בערבית לעשות את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רק תבזה את עצמך, אבל תעשה את זה.

<עיסאווי פריג':>
אני אחליט אם אני מבזה או לא, כבוד היושב ראש. השפה שלי מאוד יקרה לי והיא חלק ממרקם החיים המשותפים במדינה ואתה לא תיקח לי אותה ולא עשרים הצעות חוק ייקחו לי אותה. היא חלק מהחיים המשותפים שיש לנו במדינה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה אתה רוצה ממני עם הצעת החוק?

<עיסאווי פריג':>
אז כשאני מדבר בערבית אני לא מבזה את עצמי.

<יעקב ליצמן:>
הכרזתם מלחמה על מיליון ערביי ישראל, הוא רוצה לבטא את כאבם.

<עיסאווי פריג':>
ואני חושב שאתה מבזה את עצמך.

<יעקב ליצמן:>
מילא על היהודים אתם נלחמים, אבל על ערבים?

<עיסאווי פריג':>
על הסתייגות ב-132 שבאה לתת לך כבוד, ליושב ראש ועדת הכספים, אחרי אישור ועדת הכספים של הכנסת ואתה בלי שום חשיבה, בעצימת עיניים אתה נגד עצמך. באה ההסתייגות לתת לך כוח, לתת לך כבוד, לתת לך מעמד, לתת לך שאתה תיקח חלק ביישום החוק ואתה נגד הדבר הזה? איך זה מתקבל על הדעת? באים ואומרים לך שזה יהיה לאחר אישור ועדת הכספים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עבר הזמן. הדברים שאתה אומר - - -

<יעקב ליצמן:>
אפשר לקבל הודעה מהיועצת המשפטית? מה החוק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

<יעקב ליצמן:>
למה אתה מתעלם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשיהיה לה היא תיתן לך. מי בעד?

<יעקב ליצמן:>
אז חכה עד שהיא תביא חוות דעת. אי אפשר להצביע ככה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב ליצמן:>
אי אפשר להצביע, אני מוחה על ההצבעה. אי אפשר להצביע עד שלא מקבל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב אשר:>
אנחנו לא משתתפים בהצבעה.

<עיסאווי פריג':>
אבל למה היועץ המשפטי לא אומר את דברו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

הצבעה בעד ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

בואי נמשיך הלאה. 133.

<אורי מקלב:>
בערוץ הכנסת הביאו את ההקלטה שאתה אומר שראש הממשלה צלצל אליך לבקש שתקדם את החוק.

<אלכס מילר:>
גם את - - - אם היית אומר בעברית אז הם היו - - -

<יעקב ליצמן:>
איך ראש הממשלה יכול - - -

<אלכס מילר:>
עכשיו אף אחד לא הבין - - -

<יעקב ליצמן:>
איך ראש הממשלה יכול לשקר ולהגיד שהוא לא ביקש ממך? ראיתי היום אותך אומר בערוץ הכנסת, בהקלטה שהביאו היום שאתה אומר 'ראש הממשלה צלצל אליי וביקש לקדם את החוק'. ככה אמר, ראש הממשלה משקר.

<משה גפני:>
הודעה. אני מבקש, אדוני היושב ראש, להגיד לך, אתה נושא באחריות - - -

<יעקב ליצמן:>
אתה מדבר בעדינות מדי.

<משה גפני:>
אתה נושא באחריות על מה שקורה כאן.

<יצחק כהן:>
גם ראש הממשלה נושא באחריות.

<בועז טופורובסקי:>
אתם עושים, אתם מתנהגים כמו ליצנים.

<אורי מקלב:>
הם הביאו את ההקלטה הזאת כמה פעמים.

<עיסאווי פריג':>
הצעת החוק כולה הצעה ליצנית, קרקס אחד גדול, ואתה אומר שאנחנו ליצנים? הצעת חוק כזו היא לא ליצנית?

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, כמו כל יושב ראש ועדה אתה נושא באחריות על מה שקורה פה. אמר לך חבר הכנסת מקלב וגם אני אומר את זה, אל תאבד את העשתונות מכיוון שאתה עושה פה דברים שאתה לא יכול לעשות אותם מבחינת התקנון. חברי הוועדה אינם נושאים באחריות, התפקיד שלהם להביע את עמדתם איך שהם רוצים. לא יכול להיות שאתה תיקח מהיועצת המשפטית, שאתה תיקח את החומר של ההסתייגויות, שאתה לא נותן לה, ואני שמעתי איך שהם אמרו לך שאתה לא יכול - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש, אתה רוצה להגיש רביזיה או לא? את זה תוכל לעשות בהסתייגות, לא עכשיו.

<משה גפני:>
אני מסיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא עכשיו. על כן?

<משה גפני:>
אתה רוצה לעצור אותי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ולכן?

<יעקב ליצמן:>
למה אין תרגום מערבית לעברית?

<משה גפני:>
אנחנו רוצים לחזור על מה שעיסאווי פריג' דיבר בערבית, רובנו לא הבנו מה הנימוק.

<יעקב ליצמן:>
כולנו, מה רובנו?

<משה גפני:>
אולי יש מישהו שכן. אתה צריך לאפשר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אנחנו נמשיך הלאה. אלא אם כן? תגיד. עכשיו אין הודעה, אתה רוצה רביזיה או לא רוצה רביזיה?

<יעקב ליצמן:>
להבדיל מהשפה הרוסית והשפה האידיש השפה הערבית היא שפה רשמית של המדינה.

<משה גפני:>
לכן אני מבקש רביזיה. על דעת כל הקבוצה אני מבקש רביזיה רק על הסעיף הזה. אני לא מבקש רביזיה על הסעיף שעיסאווי - - -

<עיסאווי פריג':>
ערבית זה שפה רשמית.

<משה גפני:>
מכיוון שעל דעת הלשכה המשפטית זאת לא הייתה הצבעה.

<יעקב ליצמן:>
אידיש ורוסית אתה לא חייב לתרגם, אבל מערבית צריך לתרגם.

<משה גפני:>
לא היה נימוק של ההסתייגות ואתה נושא באחריות. באמת אני אומר את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז. בסדר. הלאה.

<משה גפני:>
דרך אגב, על פי החוק הערבית היא שפה רשמית ובמליאת הכנסת - - -

<יעקב ליצמן:>
וזה נוגע ליותר ממיליון ערבים.

<משה גפני:>
שמנמקים בערבית. אגב, אתם הייתם בעד החוק הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, בבקשה, תמשיכי.

<שלומית ארליך:>
סעיף (1)(ג), במקום '14 יום' יבוא '21 יום'.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, אל תקל ראש במה שאמר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מקל ראש.

<עיסאווי פריג':>
אם אני יועץ ההשקעות שלך הייתי אומר לך לקחת פסק זמן להתייעצות על נושא כל כך חשוב. ואני יועץ השקעות טוב.

<שלומית ארליך:>
אבל זה עדיין אותו סעיף. סעיף 12.

<יעקב ליצמן:>
זה נושא חדש.

<שלומית ארליך:>
אבל אין נושא חדש, אין פה תוספת.

<יעקב ליצמן:>
יש.

<שלומית ארליך:>
אתה מדבר על סעיף קטן (ב)?

<יעקב ליצמן:>
כן. נושא חדש.

<שלומית ארליך:>
אז חבר הכנסת ליצמן מבקש בעצם שסעיף קטן (ב), כיוון שיש שינוי, במקום 45 ימים, הממשלה ביקשה לעשות את זה 40 ימים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז רק על (ב) יהיה - - -

מישהו רוצה לנמק את ההסתייגות שהיא הקריאה?

<משה גפני:>
רגע, אתה טענת נושא חדש?

<שלומית ארליך:>
נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה לנמק? בבקשה. 133.

<משה גפני:>
אני מבקש לנמק.

<ישראל אייכלר:>
אני רוצה לברר אם נתניהו שיקר לכם אתמול כאשר שמעתי היום כמה פעמים בערוץ הכנסת - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, הוא אמר לא מן האמת.

<ישראל אייכלר:>
אבל ניסן אומר שראש הממשלה צלצל אליו, ראיתי את זה כמה פעמים היום. ניסן לא משקר, זה ברור לי. אז איך יכול להיות שראש הממשלה משקר לכם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, הזמן רץ.

<ישראל אייכלר:>
ניסן סלומינסקי אמר בערוץ הכנסת שראש הממשלה צלצל אליו וביקש ממנו לקדם את החוק. הוא הסביר שכל הקואליציה עומדת על זה, כי לפיד יפיל את הקואליציה והוא לא יכול לקחת על עצמו את הפלת הקואליציה.

<משה גפני:>
בסדר, אני חוזר ואומר, אליך פניתי קודם - --

<ישראל אייכלר:>
הם הביאו את זה כמה וכמה פעמים, ועכשיו ראש הממשלה בא ואמר שהוא לא אמר לו כלום.

<משה גפני:>
המציאות הזאת שבה מה שמתחולל כאן הוא לא רלוונטי מבחינה משפטית, זה רלוונטי מבחינה ציבורית, אבל יש פה דברים שהם נוגעים מבחינה משפטית. אתה לא יכול להתעלם, אנחנו נמצאים בבית המחוקקים, נמצאים בוועדה מהחשובות שבכנסת, כאשר ברור לחלוטין שמה שנעשה כאן הוא לא חוקי. אני מבקש מהיועצים המשפטיים, גם היועץ המשפטי וגם היועצת המשפטית, לומר לחברי הוועדה ולומר ליושב ראש. אם זה לא חוקי, אני לא יודע למה אתה מתעקש, הרי הזמן שלוקחים על הדיון הזה מסביב הוא הרבה יותר זמן מאשר הדיון עצמו. הרי אם הם היו אומרים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, משה, הבנו. שמעתי את ההצעה שלך.

<משה גפני:>
לא, אחרי זה בועז יגיד לי שאנחנו ליצנים. הרי יש דברים שאנחנו אומרים שהם דברים רציניים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<עיסאווי פריג':>
לבקש פרסום בערבית זו ליצנות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נמנע?

<יעקב אשר:>
אין נמנעים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה. אני חוזר על בקשתי, שהיועצים המשפטיים - - - אני הולך להתקשר גם ליועץ המשפטי של הכנסת, אלא אם כן אתם תגידו פה, האם מה שהיה קודם בנימוק של עיסאווי פריג', שהוא נימק בערבית ואף אחד לא הבין על מה מדובר ושהיושב ראש קרא את ההסתייגות, אנחנו לא ידענו על מה מצביעים, האם זה חוקי? האם צריך לחזור על ההצבעה הזאת, כן או לא. אין דבר כזה שבוועדה מוועדות הכנסת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ולכן?

<משה גפני:>
ולכן אני אומר את ה'לכן'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מבקש רביזיה?

<משה גפני:>
ולכן אין דבר כזה שבוועדה מוועדות הכנסת, זה לא יילך על פי חוות דעת של הייעוץ המשפטי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מאלץ אותי לשים גם את הרביזיה על הזמן הזה.

<משה גפני:>
ולכן אני מבקש רק על הסעיף הזה רביזיה. אני לא מבקש על הסעיף שאמר עיסאווי פריג', ואני לא יודע למה אתה לא נותן ליועצים המשפטיים להביע את דעתם. כולנו שואלים ואתה לא נותן להם.

<יעקב אשר:>
זה בשם כל הקבוצה ואני מבקש אישור של היועצת המשפטית שזה נרשם.

<שלומית ארליך:>
נרשם. בשם כל הקבוצה.

<יעקב אשר:>
להזכיר את המפלגות עוד פעם? יהדות התורה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. נו, הלאה.

<יעקב ליצמן:>
מתי תהיה לכם תשובה?

<שלומית ארליך:>
עוד מעט.

<משה גפני:>
רק שנייה, אני רוצה לדעת את ה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר?

<יעקב אשר:>
היא לא הקריאה, רגע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא הקריאה.

<עיסאווי פריג':>
אני כחבר כנסת חדש בוועדה השנה, קדנציה ראשונה - - -

<משה גפני:>
אני הולך להתקשר ליועץ המשפטי של הכנסת.

<עיסאווי פריג':>
יש דברים שאני לא - - - אני שואל מתי - - -
<ישראל אייכלר:>
היועץ המשפטי לממשלה ישאל אחר כך מה היו העסקאות שעשית כדי להעביר את החוק הזה בפגרה כשאף חוק לא יכול לעבור.

<יצחק כהן:>
וכשאתה מתנגד לחוק.

<משה גפני:>
גם החוק הזה לא יעבור.

<ישראל אייכלר:>
אפילו אם הוא יעבור הוא לא יבצע את זה.

<עיסאווי פריג':>
אני שואל מתי - - -

<ישראל אייכלר:>
אבל משהו קיבלת על זה והיועץ המשפטי יחקור את זה ואתה יודע שהתשלום במערכת המשפט זה עניין של שנתיים-שלוש, אז תיזהר במה שאתה עושה.

<עיסאווי פריג':>
כבוד היושב ראש, רק שאלה פשוטה, מתי ובאיזה מצב כחבר ועדה אני יכול לפנות לשמוע את פיו ואת דעתו של היועץ המשפטי. באיזה מצב? מתי? מתי אפשר שהוא ינחה ויגיד לנו, איך אפשר לפנות אליו?

<יצחק כהן:>
מה אתה עושה, בועז? זה לא המזגן.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה תשובה ממך, שאני אבין מתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו עכשיו במסגרת הצבעות מעלים ומצביעים, אם מתעורר נושא שהיועץ המשפטי חושב שהוא צריך להתערב אז הוא יתערב. זה הכול.

<עיסאווי פריג':>
אז הייעוץ המשפטי רצה להתערב בסוגיית השפה ואתה לא אפשרת לו את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, תסלח לי, היא לא הצליחה לקרוא, כי אתם צעקתם. לקחתי את זה, אמרתי שאני אולי בקול יותר חזק אוכל להעביר את זה. זה הכול.

<עיסאווי פריג':>
ברשותך אני ארצה לשמוע את דעתו בסוגיה הזו.

<ישראל אייכלר:>
אבל אם ראש הממשלה לא מעוניין?

<עיסאווי פריג':>
למה אתה לא נותן לו להגיד את דעתו בסוגיה הזו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הם אמרו שהם בודקים. נקודה.

מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.
<יצחק כהן:>
מי בעד השפה הערבית? אגב, שתדעו שהרמב"ם כתב בערבית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<ישראל אייכלר:>
השאלה אם ראש הממשלה הוא לא בעד החוק, כל הכלכלנים נגד החוק, ישראל ביתנו נגד החוק, אתה בעצמך אמרת שאתה נגד החוק, מה בוער לך ומה מניע אותך לעשות עוול גדול כזה לעם ישראל בערב ראש השנה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה, בבקשה.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (ה) בסופו יבוא - - -

<יעקב ליצמן:>
רגע, יש רביזיה.

<ישראל אייכלר:>
איזה רוח רעה תפסה בך? זה אני לא מבין.
<יעקב ליצמן:>
יש פרשת השבוע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, מי רוצה להסביר - - -

<משה גפני:>
הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, קראו את ההסתייגות הבאה.

<משה גפני:>
לא, הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תגיד ביחד את שניהם.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, אתה לא תעצור אותי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא צריך לעצור אותך, צריך להצביע.

<עיסאווי פריג':>
החוק מאפשר לו הודעה, שיגיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, החוק לא מאפשר הודעה.

<משה גפני:>
בהודעה הזאת אני רוצה לאחל מזל טוב לאלדד שנולדה לו בת. אלדד, העוזר של ניסן סלומינסקי.

<יעקב ליצמן:>
תגיד את זה בערבית.

<בועז טופורובסקי:>
תזמין אותי להגיד מילים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי.

<משה גפני:>
לא, אני אגיד לך למה זה קשור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעשה את זה תוך כדי - - - כי אני מפעיל את הזמן.

<משה גפני:>
אני אגיד לך למה זה קשור לרביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה קשור להסתייגות גם. זה רץ כבר.

<משה גפני:>
לא הסתייגות, יש הודעה על הסעיף הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין הודעה, הזמן רץ.

<משה גפני:>
לא, זה לא הסתייגות. אני מציע לתת לאלדד להגיד כמה מילים כדי לאחל לו מזל טוב, וכל עוד שאתה לא נותן לו לדבר אני מגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו בוא תסביר את ההסתייגות.

<משה גפני:>
לא אני מסביר את ההסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר את ההסתייגות?

<ישראל אייכלר:>
אני רוצה להסביר את ההסתייגות. אני רוצה שמדינה - - -

<יצחק כהן:>
אייכלר, תתחיל מקום המדינה. כשגזזו פאות.

<ישראל אייכלר:>
מקום המדינה. כשבן גוריון הקים את המדינה, זה לא היה נראה שאור הדמוקרטיה האיר עליו. הוא הבין שכשהוא מקים מדינה הוא חייב להתחשב בכל אזרחיה, גם הערבים, גם הדתיים, גם החרדים. לא לחינם הוא נתן למימון מהמזרחי את כל מה שהוא נתן, את כל הסטטוס. הוא הבין שאי אפשר לעשות דברים בכוחניות, באלימות. מי שרוצה ללכת באלימות יכול להקים חליפה איסלמית ולערוף ראשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בן גוריון הבין את זה?

<ישראל אייכלר:>
בן גוריון הבין את זה, שהוא היה דיקטטור גדול במהותו, אבל הוא הבין שהוא לא יכול לכפות על עם שלם את התזות שלו. הוא חייב להקים פרלמנט, להכיר במנחם בגין, ואף שכינה אותו אפילו היטלר, שהחרים אותו. הוא קרא לו היטלר והוא לא נבהל, אבל הוא נתן לו את הזכויות ואת החסינות ואת הכול, כי הוא הבין שאי אפשר ל - - - פה קם שר, יאיר לפיד, שבועט בכל הכללים הדמוקרטיים, הולך לפגוע במיליון ערביי ישראל, במיליון יהודים חרדים - - -

<יצחק כהן:>
תגיד את זה בערבית.

<ישראל אייכלר:>
והם עוד חושבים שזה יגרום לאנשים להתגייס לצבא, כך שמעתי היום את אלכס מילר, שאומר שמטרת החוק היא שאנשים יתגייסו לצבא. כשאתה מדיר מיליון אנשים או מאות אלפי זוגות אנשים מזכויות אזרח בסיסיות אל תצפה שהם יבואו לשרת אותך ביחד לעולם. זה חוסר היגיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
מי בעד אנרכיה?

<משה גפני:>
אבל הוא לא סיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<עיסאווי פריג':>
יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעשה אותה קצרה.

<עיסאווי פריג':>
במדינה מתוקנת, אני קורא את ההסתייגות שאנחנו מדברים לגביה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אתה לא מסביר את ההסתייגות.

<עיסאווי פריג':>
לא, שבית המשפט במרכז העניינים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הסבירו כבר, אתה צריך רק להודיע אם אתה רוצה רביזיה או לא. אייכלר הסביר בטוב טעם כבר.

<ישראל אייכלר:>
עד שהוא לא מביא מתרגם תתרגם אתה מערבית.

<עיסאווי פריג':>
ממילא תהיה התייעצות עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אתה רוצה רביזיה או לא?

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה רביזיה.

<משה גפני:>
לא, רגע, עוד לא, הוא מתלבט.

<עיסאווי פריג':>
אני משתדל להיות יועץ טוב לך, לא יועץ רע. אם ועדת הכספים - - - לאור זאת אני מגיש רביזיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא רוצה?

<משה גפני:>
כן מגיש, אתה לא מקשיב לו. אני עכשיו הבנתי למה הוא אומר בערבית, בגלל שכשהוא מדבר בעברית אתה לא מקשיב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, יאללה.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לסעיף 13.

<עיסאווי פריג':>
לא, התייעצות, חבר'ה, סעיף 13.

<יצחק כהן:>
התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם רוצים התייעצות? השעה ארבע ו-49, עד ארבע ו-55.

<משה גפני:>
חמש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, בארבע ו-55 דקות. בחמש הדקות האלה נעשה עוד שתי הסתייגויות.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:50 ונתחדשה בשעה 16:55.)
<שלומית ארליך:>
בסעיף - - -

<יעקב ליצמן:>
רגע, צריך לחדש את הישיבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי, אני מחדש את הישיבה.

<ישראל אייכלר:>
אבל למה אתה מחדש את הישיבה? את זה אף אחד לא יכול להבין. מה בוער לך? מה מניע אותך? אני לא חושד בכל מה שאומרים בתקשורת, על המיליונים והדברים האלה, אבל צריך להיות איזה שהוא מניע הגיוני. כל הכלכלנים, כל השרים, כולם מתנגדים, ואפילו לפיד יודע שהוא לא יכול לשלם את זה והוא יצטרך לדחות את זה. הוא צריך את זה לבוחרים שלו, אתם צריכים לבנות את המפלגה של לפיד ולכן מעסיקים את כל ועדת הכספים ואת כל חברי הכנסת באמצע פגרה? כדי להעלות אותו בסקרים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, בסדר, אנחנו מחדשים את הישיבה.

<ישראל אייכלר:>
לא בנט צריך את זה, לא ליברמן צריך את זה, ביבי לא צריך את זה, מי צריך את זה?

<שלומית ארליך:>
אז אנחנו מתחילים בסעיף 13. בסעיף 13(א) חבר הכנסת אראל מרגלית ביקש שיתווסף 'השמאי יקבע מקדם לשוני בין דירה לדירה על פי גורמים משפיעים על מחיר הדירה וזה כולל גם נוף ייחודי, אור, כיוון, כמות הדירות בקומה, קומת הדירה, הצמדות לדירה ומרפסות'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר את זה?

<אלכס מילר:>
ממתי מעלים הסתייגות של אחד שלא נמצא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, כולם בקבוצה.

<אורי מקלב:>
אנחנו לא יכולים, אבל כל אחד יסביר את כל ההסתייגות - - -

<יעקב ליצמן:>
הקבוצה - - - גם בכנסת. זה שבאת לכנסת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה להסביר?

<אורי מקלב:>
לא, אני רוצה לדעת מה בדיוק קורה כאן, אפשר או אי אפשר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר. אנחנו נותנים כל הזמן, זו קבוצה. אתה רוצה להסביר?

<ישראל אייכלר:>
אני רוצה להסביר. שמעתי היום עוד ועוד כלכלנים, לא נמצא אפילו אחד שיגיד שהחוק הזה יוזיל את מחירי הדיור. כל אזרח יודע שזה נועד רק בשביל שר האוצר, שהוא נמצא במצב קשה מבחינת הסקרים בציבור שלו - - -

<בועז טופורובסקי:>
איזה כלכלן - - -

<ישראל אייכלר:>
כל הכלכלנים שהופיעו בכלי התקשורת, כולם, ולא היה אפילו אחד שיגיד שזה יוזיל את המחירים. הווה אומר שגם בנט, גם ליברמן, גם נתניהו, ונציגיהם בכנסת, עובדים בשביל יאיר לפיד לבחירות הבאות, כדי שהוא יוכל לעלות בסקרים. על זה לוקחים 3 מיליארד שקלים לאזרחי המדינה וזורקים את זה בזמן מלחמה?

<יעקב ליצמן:>
ממתי בהסתייגות מדברים לעניין?

<ישראל אייכלר:>
אבל אין מה לעשות, אני רוצה להבין למה - - - אני יודע שלבנט יש עכשיו בעיה בתוך המפלגה ויכול להיות שמכל החלומות שלו תתפצל הציונות הדתית לשתי מפלגות, אבל מה יהיה לו מזה שהוא בונה עכשיו את לפיד באמצעותך ואומר לך לקיים את הישיבות האלה? אני מבקש ממך, אל תבזה את עצמך, לא את הציונות הדתית, לא את מפלגות הקואליציה, ואל תעביר חוק שכל אזרח כבר יודע ועוד יידע שזה פשוט נועד לקחת 3 מיליארד שקל מאזרחי המדינה לקדם את הסקרים של לפיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אייכלר, יישר כוח.

<אורי מקלב:>
זה לא משפיע. אתה לא הולך היום להצביע על החוקה של המפד"ל? תראה מה אתה מקריב בשביל זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. אייכלר דיבר דברים - - -

<אורי מקלב:>
זה היום או מחר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מחר. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?

<אורי מקלב:>
אין נמנעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
אתם רוצים רביזיה?

<משה גפני:>
זה לא בסדר, אני הייתי באמצע ראיון ל'יתד נאמן' ואני הסברתי על כל השחיתות של הציונות הדתית - - -

<עדי קול:>
אני רוצה להגיד שזה לא בסדר שאתה מציע להם לבקש רביזיה.

<משה גפני:>
ועל האפליה של הילדים בביתר עילית לעומת הילדים באלקנה.

<עדי קול:>
הייתה פה הצעה שלך לבקש רביזיה. אתה לא תציע הצעות כאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עדי, כדי לחסוך בזמן. טוב, רבותיי.

<משה גפני:>
רגע, יש לי הודעה.

<אורי מקלב:>
עדי, מה דינו של אחד כזה? שעוזר ל - - -
<עיסאווי פריג':>
הוא עושה לכם את העבודה מצוין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, גפני.

<משה גפני:>
אני מבקש שלא תפנה יותר לציבור החרדי, להגיד לו שאידיאולוגית וכל מיני דברים מהסוג הזה. אל תפנה אליו. אתה לא יכול - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה רביזיה?

<משה גפני:>
כן, בוודאי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אל תעשה את זה. בבקשה

<משה גפני:>
למה? מה אמרתי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שום דבר. אני רוצה רק שתדבר על רביזיה או לא רביזיה, אל תתחיל לתת נאום שלם.

<משה גפני:>
לא נאום, עוד משפט אחד.

<אורי מקלב:>
בגלל שעדי אמרה איזה מילה? אתה באמת מפחד ממנה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה עדי? מה זה קשור לעדי?

<יעקב אשר:>
אתה שמעת את גפני מדבר ל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני תמיד מדבר לעניין, משתדל. אבל עכשיו העניין הוא רביזיה או לא רביזיה, לא הרצאה.

<משה גפני:>
ולכן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין יותר זכות לדבר.

<ישראל אייכלר:>
אני לא מבין, במקום לשבת ולקרוא את החוקה של בנט, לבדוק אם אתה בעד או נגד, אתה יושב פה על - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, תראה מה שאתם עושים לי.

<ישראל אייכלר:>
אז למה אתה עובד בשבילו? תסגור את זה.

<משה גפני:>
עד עכשיו חשבתי שאני יכול ללכת איתך. זאת אומרת אתה אומר לי לא להגיש רביזיה, אז אני לא מגיש רביזיה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אמרתי לך לא להגיש?

<משה גפני:>
לא, אם אתה אומר.

<ישראל אייכלר:>
אם ראש הממשלה יצלצל.

<משה גפני:>
אבל אחרי שראיתי שבאלקנה אתה מקבל פי שניים וחצי מאשר ביתר עילית, זאת אומרת אתה בכלל הופך אותנו לחוטבי עצים ושואבי מים, החלטנו כל הקבוצה להגיש רביזיה.

<יעקב אשר:>
על הסעיף הזה.

<משה גפני:>
רק על הסעיף הזה. על הסעיף של עיסאווי פריג' אני לא מגיש רביזיה, בגלל ש - - -

<עיסאווי פריג':>
אנחנו מחכים לתשובה.

<יעקב אשר:>
גברתי היועצת המשפטית, האם נרשם שהייתה רביזיה מכל הקבוצה, להלן הקבוצה?

<שלומית ארליך:>
נרשם שהוגשה רביזיה מכל הקבוצה.

<שלומית ארליך:>
עכשיו אנחנו ממשיכים עם הסתייגויות לסעיף קטן (א), זה 136 אצלכם. אחרי 'מחיר למטר רבוע' יבוא 'או לחילופין מטר רץ'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה להסביר?

<משה גפני:>
לא, רק - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק, יש לך איזה משהו - - -

<יצחק כהן:>
כן. תראה, ב-1972 - - -

<בועז טופורובסקי:>
תסביר מה זה מטר רץ.

<יצחק כהן:>
אני מסביר לך, אתה לא מקשיב. שאלות בסוף, בועז. תרשום את השאלות.

<עיסאווי פריג':>
אם הוא ישכנע אותך תצביע בעד?

<יצחק כהן:>
ב-1972 הגיע לאזור ויליאם רוג'רס, מזכיר המדינה האמריקאי - - - אלכס, אני רוצה להסביר. ב-1972 הגיע לאזור מזכיר המדינה האמריקאי, ויליאם רוג'רס. הוא הציע שישראל תיסוג לקו המעברים, היא הייתה על התעלה לפני מלחמת יום הכיפורים - - -

<ישראל אייכלר:>
מעברי הגידי והמתלה.

<יצחק כהן:>
והוא הסביר להם גם את הרעיון, שסאדאת יוכל לפתוח את התעלה, הפליטים שברחו מערי התעלה לקהיר יוחזרו חזרה לסואץ, לפורט תאופיק, לפורט סעיד, הכלכלה המצרית תתחיל לפרוח ואחר כך נמשיך לדון על הפסקת האש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חוץ מזה זה קו גבול שאפשר להגן עליו יותר.

<יצחק כהן:>
לא, לא.

<יעקב אשר:>
תן לו להסביר לך. כשיושב ראש מתערב, תן לו לדבר.

<יצחק כהן:>
אבל השעון עובד. אני רוצה להסביר טעויות של מנהיגים. בזמנו גולדה מאיר, משה דיין, שמעון פרס - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק, זה חשוב מאוד, אז אני רוצה לשמוע.

<יצחק כהן:>
ישראל גלילי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב אשר:>
ניסן, זה לא יפה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לו. הוא ידבר.

מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יצחק כהן:>
תיקו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איזה תיקו? מי נמנע? אוקיי, ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב אשר:>
אני רוצה להודיע הודעה. אני אעשה אותה בקצרה, כמו שגפני עושה אותה קצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא.

<יעקב אשר:>
יותר ארוך? בסדר. מוסד הרביזיה הוא דבר שצריך לעשות אותו בשום שכל ולכן גם צריך להסביר אותו ולנמק אותו. במקרה דנן אנחנו באמת מרגישים זילות בהסתייגויות שהן בחלקן הגדול הסתייגויות רציניות ומקצועיות מאוד מאוד. ולכן אנחנו צריכים להפעיל שיקול דעת בכל סעיף - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כן?

<יעקב אשר:>
אם זה בעצם רק להקריא ואפילו לא לנמק, אתה לא מותיר בידינו שום ברירה אחרת, אלא להסתמך על אותו סעיף בתקנון שגפני מצא אותו רק היום, שקיים נושא של רביזיה. אבל מאחר שאנחנו קבוצה, אנחנו מתייעצים בינינו ועל דעת כל הקבוצה אנחנו מבקשים על הסעיף הזה רביזיה. ואני מבקש אישור של היועצת המשפטית שזה נרשם על שם כל הקבוצה, דהיינו יהדות התורה, ש"ס, מפלגת העבודה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא צריך, הלאה.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (ב) אחרי המילים 'ייקבע לכל גוש' יצטרפו 'אלא אם כן מדובר בגוש שיש בו פערים משמעותיים בין שווי החלקות, במקרה זה ייקבע המחיר לפי חלקות ולא לפי גושים'.
<יצחק כהן:>
אני אסביר. אני רוצה להסביר איך מנהיגים שעושים טעות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טעויות של מנהיגים.

<יצחק כהן:>
הגיע ויליאם רוג'רס, ביקש מגולדה מאיר, ישראל גלילי, משה דיין, שמעון פרס, אנא שישראל תיסוג לקו המעברים, תשחרר את התעלה, התושבים הפליטים שברחו מערי התעלה יחזרו חזרה לתעלה, הכלכלה המצרית תתחיל לפרוח והם התנגדו.

<עיסאווי פריג':>
איפה מוסר ההשכל?

<יצחק כהן:>
הם התנגדו. חצי שנה אחרי זה פרצה מלחמת יום הכיפורים, אלפי הרוגים ישראלים, למה? כי מנהיגים עושים טעויות ברמה של כמעט טרגדיה. מדינת ישראל כמעט הלכה מהטעות הזאת. גם פה עושים טעות, הכלכלה הישראלית תלך מהטעות הזאת ואני מתחנן לפניך, ניסן, קח טיפה אחריות לאומית, תיסוג מהאטרף שלך להעביר את החוק הזה. החוק הזה הוא רע ואתה יודע שהוא רע ואתה מתנגד לו. הכול נרשם בפרוטוקול. מה שאני אומר היום, יקראו את זה בעוד שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, תופנה אליך אצבע מאשימה, איך נתת לדבר המזוויע הזה לעבור?

<ישראל אייכלר:>
וחמור מזה, שהם לא מתכוונים לבצע אותו. זאת אומרת שהם סתם מרמים את האוכלוסייה שלהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אל תקלקל, הוא הסביר את זה בטוב טעם.

<ישראל אייכלר:>
לא, אני הולך עם ההמשך, איפה פה יום כיפור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<עיסאווי פריג':>
יש לנו הודעה.

<יצחק כהן:>
אבל בערבית.

<עיסאווי פריג':>
אתה מבין ערבית, אבל החברים לא. אחרי ששמעתי את מצעד האיוולת שתואר ב - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בטוב טעם.

<עיסאווי פריג':>
באריכות וטוב טעם של ידידי, הרב רב יצחק - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סגן שר האוצר לשעבר.

<עיסאווי פריג':>
הוא לא משאיר לנו ברירות וגם אתה צריך להצטרף, אנחנו מגישים רביזיה בשם כל החברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכבוד, תודה רבה. הלאה.

<שלומית ארליך:>
רק נאמר שבסעיף קטן (א) אנחנו ביקשנו לקבל התייחסות לגבי המונח עשירון, כיוון שאי אפשר להבין האם מדובר בעשירון מבחינת הפרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או האם הכוונה כפשוטו, עשירון, זאת אומרת 1 חלקי עשר. אנחנו מבינים שהכוונה פה, לפי השמאי?
<טל אלדרוטי:>
עשירון הוא עשירית מהאוכלוסייה הנדגמת. זה מושג בעברית.

<שלומית ארליך:>
אז צריך רק לחשוב על דרך לנסח את זה, כדי שזה יופיע בנוסח ויהיה ברור.

<יצחק כהן:>
זה בעיה, זה יחכה לשבוע הבא.

<אורי מקלב:>
לא, אנחנו נטען לזה נושא חדש.

<שלומית ארליך:>
זה נמצא כבר.

<אורי מקלב:>
אם הפירוש הוא עשירית זה נושא חדש.

<יצחק כהן:>
נושא חדש, שלומית.

<שלומית ארליך:>
נרשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, כרגע זה לא נושא חדש.

<אורי מקלב:>
גם ההסבר - - - זה לא כתוב בתוך החוק - - -

<יצחק כהן:>
היועצת המשפטית, זה נושא חדש פר-אקסלנס.

<אורי מקלב:>
ואנחנו נגיש על זה הסתייגויות.

<יעקב אשר:>
כן, על כל המשמעות של זה. הסתייגויות ודיון.

<שלומית ארליך:>
יש עשירון ויש עשירון שמתייחס ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

<אורי מקלב:>
אם אתם לא תרצו את זה, תמשכו את זה, אין שום בעיה. אם אתה חושב שזה מובן מאליו אז תמשוך את זה.
<יעקב אשר:>
למה אתה מציין את זה?

<שלומית ארליך:>
אז אנחנו עדיין בסעיף קטן (ב) עם ההסתייגויות.

<אורי מקלב:>
זה של אראל מרגלית?

<שלומית ארליך:>
לא, מספר 138, שלכם, 'מחיר הדירה ייקח בחשבון נוף לים'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה ממש נגד ירושלים. אצלנו רואים את הים, אבל אצלם לא רואים את הים, אז מה?

<עיסאווי פריג':>
אנחנו משתדלים לראות את הים, והשמאי מקשיב לי ואני שואל, דירה שפונה לנוף ים ויש לה את הנוף, אני חושב שהיא צריכה להיות בשווי שונה מדירה אחרת ואני לא מבין את חוסר שיתוף הפעולה מצדכם לגבי ההסתייגות הזו. זה פשוט לא נראה לי ואני חושב שזה מנוגד לכל בסיס מהותי של קביעת סדרי עדיפויות של החוק.

בכל אופן, סוגיה נוספת שרציתי להתייחס באותו הקשר, הניסיון של היועצת המשפטית לתת לנו הסברים לאורך כל הסעיפים ומצד שני הלחץ המופעל עליה, הן מקדימה והן מאחורה, לידה ובכל מקום, ולמנוע ממנה לתת לנו הסברים זה - - -

<שלומית ארליך:>
לא ידוע לי על לחץ שמופעל על היועצת המשפטית.

<עיסאווי פריג':>
אני ראיתי מהצד שבאים אלייך וראיתי - - -

<שלומית ארליך:>
שואלים שאלות.

<עיסאווי פריג':>
בסדר, אבל אנחנו רואים, אנחנו ביקשנו הבהרות ולא קיבלנו. אל תפחדי, שולמית, אף אחד לא - - -

<שלומית ארליך:>
אני לא מפחדת, אנחנו אמרנו שאנחנו בודקים את הדבר.

<עיסאווי פריג':>
אז אני חושב שעקרון הפרדת הרשויות מחייב שהמחלקה המשפטית תהיה עצמאית ותשתף פעולה ותיתן לנו את ההסברים שנוכל לדעת איפה אנחנו נמצאים. דבר שלא מתקיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי. עיסאווי דיבר בטוב טעם, בעיקר בחלק הראשון של הדברים.

<עיסאווי פריג':>
זה שווה הצבעה איתי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אבל אל תקלקל לעיסאווי, שאמר בקיצור והיה לעניין. אפילו רב יעקב היה קצר.

<יעקב אשר:>
אמרתי לך שאני אהיה קצר כמו גפני.

<עיסאווי פריג':>
לא, גפני לאורך כל הדרך דיבר לעניין. למרות שאני איש מרצ אני לומד ממנו רבות ואוהב להקשיב לו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אמרתי שלא דיבר לעניין, אבל קצר.

<יעקב אשר:>
למרות שאתה שכן של ניסן אתה לומד ממנו רבות.

<משה גפני:>
אני סומך על הלשכה המשפטית. חבר הכנסת עיסאווי, אני לא חושב שמופעלים עליהם לחצים. זאת אומרת אני חושב שכן מופעלים עליהם לחצים - - -

<יעקב אשר:>
זה לא משפיע עליהם.

<משה גפני:>
אני חושב שהם עצמאים בחשיבה. אני מכיר אותם מהתקופה שאני הייתי כאן יושב ראש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ולכן?

<ישראל אייכלר:>
בתקופה הזאת עשיתם דיונים בפגרה?

<משה גפני:>
לא, אתה אל תשווה אותנו בכלל להיום.

<ישראל אייכלר:>
לא, כי אמר היושב ראש שזה תפקיד ועדת הכספים לבצע את ה - - -

<משה גפני:>
לא, ממש לא.

<עיסאווי פריג':>
אין לך מניות יסוד אצלם, שיפגינו אהדה?

<משה גפני:>
לא, להיפך. אני כחרדי, שאני תומך בלשכה המשפטית, זה חידוש גדול. כשלמדתי בכולל לא תמכתי בלשכה המשפטית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה אתם לא מצלמים את זה עכשיו?

<משה גפני:>
הם לא רוצים לפגוע לי בפריימריז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
במרצ?

<משה גפני:>
לכן מה שאני מבקש, היה פה גם היועץ המשפטי של הכנסת, הוא היה בטלפון, איל ינון, על כן אני סבור שלא להגיש רביזיה על מה שהסתייג חבר הכנסת עיסאווי פריג', בגלל שזה נמצא בלשכה המשפטית, להערכתי יצטרכו מתורגמן, על פי החוק, מכיוון שצריך להבין את ההסתייגות, הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל, היא גם נאמרת במליאת הכנסת ויצטרכו להביא מתורגמן. הם מבררים את זה, אני סומך על מה שהם יחליטו. אבל בהסתייגות של עכשיו שלא תמכת חייבים להגיש רביזיה ולכן אני מבקש, בשם הקבוצה, להגיש רביזיה, ושזה יירשם בפרוטוקול.

<יעקב אשר:>
פרט מי הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אל תפרט.

<יעקב אשר:>
אתה זוכר? זה יהדות התורה, ש"ס, מפלגת העבודה - - -

<משה גפני:>
אבל מה שאני מבקש מהלשכה המשפטית, שלומית, בגלל שיש עליכם עומס גדול, שלא תשכחו את הרביזיה הזאת. תרשמו אותה, גם שהיא בשם כל הקבוצה, כמו שיעקב אמר, וגם שהיא תהיה רשומה.

<עיסאווי פריג':>
ומתי מחליטים להגיש רביזיה על מה שאמרתי קודם?
<משה גפני:>
לא מגישים רביזיה, בגלל שצריך מתורגמן. זה תלוי ועומד.

<עיסאווי פריג':>
כי גם את ההסתייגות הבאה, אם כך, אני אשתמש בזכות שמונחת לי.

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (ב) בסיפה, במקום '20 עסקאות' יבוא '5 עסקאות'.

<עיסאווי פריג':>
אני אתרגם. אני רוצה בערבית להגיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, גפני רוצה באידיש.

<יעקב אשר:>
לא, זו לא שפה רשמית.

<משה גפני:>
אתה יכול בערבית, אתה יכול באידיש, אבל דבר ככה רציני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן רץ.

<עיסאווי פריג':>
אדוני היושב ראש (מדבר בערבית).

<אלכס מילר:>
תגידו לי, אתם רוצים להעלות את ההצעה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלכס, הם רוצים להתווכח.

<עיסאווי פריג':>
(מדבר בערבית).

<אלכס מילר:>
כשאני יצאתי מכאן דיברו פה בעברית. שנה וחצי לא הייתי כאן, חזרתי, מדברים בערבית? מה זה?

<עיסאווי פריג':>
(מדבר בערבית).

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, נגמר הזמן.

<עיסאווי פריג':>
עוד לא סיימתי, לא העברתי את המסר.

<אלכס מילר:>
חמד, אל תתרגם.

<אורי מקלב:>
אדוני היושב ראש, ערבית היא שפה - - -
<חמד עמאר:>
הוא אמר שהוא מסתכל על החוק מבחינה מקצועית - - -

<משה גפני:>
רגע, שנייה, שנייה.

<חמד עמאר:>
הוא לא רוצה שאני אתרגם אותו.

<עיסאווי פריג':>
אתה חבר בוועדת כספים, זה לא מתורגמן. לך יש אינטרס אחר. האינטרס שלך מנוגד.

<אורי מקלב:>
כן, חמד, מה הוא אמר?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.
<משה גפני:>
לא, אי אפשר.

<יעקב אשר:>
אדוני, אני לא הבנתי כלום. או שתסביר אתה בתמצות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב אשר:>
על מה אתה מצביע נגד? על מה?

<חמד עמאר:>
אני הסברתי לו.

<עיסאווי פריג':>
אתה לא הסברת.

<יעקב אשר:>
תכתבי בפרוטוקול שרק בועז ידע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע?
הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<אורי מקלב:>
אדוני היושב ראש, גם אם אתה לא מתרגם השפה הערבית היא שפה מתנגנת, היא שפה ארוכה יותר, אתה לא יכול לתת דקה, זה חצי מהזמן.

<עיסאווי פריג':>
זה נכון. ניסן, אתה בצורה שיטתית עובר על התקנון של ועדת הכספים. יושב כאן יושב ראש ועדת הכספים, יש יועץ משפטי ואומרים לך את זה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, אתה מפריע לגפני.

<משה גפני:>
לא, הוא לא מפריע.

<עיסאווי פריג':>
אתה הולך למקום לא טוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (ב)(1) - - -

<משה גפני:>
הודעה.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, אתה הולך למקום לא טוב. זה לא נכון מה שאתה עושה.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש - - -

<אורי מקלב:>
קודם כל תתייחס למה שאני אמרתי.

<עיסאווי פריג':>
אתה הודעת על רביזיה, גפני?

<משה גפני:>
לא היית צריך לעשות את זה. למה לא היית צריך לעשות את זה? בגלל שיש דיון משפטי. יכול להיות וסביר להניח, אני גם חושב כך, שיצטרכו מתורגמן על מה שהוא אמר. יכול להיות, אני לא משפטן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אתה רוצה - - -

<משה גפני:>
ודאי, אני הולך להודיע.

<עיסאווי פריג':>
אתה כיושב ראש ועדת כספים, איך היית נוהג? מה היית עושה בישיבה ברגע זה? היית מפסיק אותה?

<אורי מקלב:>
הרביזיה שלך, אם צריך מתורגמן אז אתה לא מבקש רביזיה.

<עיסאווי פריג':>
עכשיו ננהל את כל הישיבה בערבית, מה היית עושה?

<משה גפני:>
ולכן אני סבור שאנחנו לא נגיש רביזיה, בשם הקבוצה, כולנו מדברים בשם הקבוצה - - -

<אורי מקלב:>
אם היועץ המשפטי יקבל את הטענה שצריך, אז יכול להיות שהרביזיה שאנחנו מבקשים עכשיו לא - - - הרביזיה היא עכשיו על מה שהיה עכשיו.

<משה גפני:>
כן. הייעוץ המשפטי צריך להסביר לנו, אחרי ש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, גפני, בבקשה.

<עיסאווי פריג':>
הוא מסביר את הדברים, מה אתה רוצה?

<יעקב אשר:>
לא, שלא תהיה פה טעות.

<משה גפני:>
אחרי שלא הגשנו רביזיה, מכיוון שאנחנו סבורים שצריך מתורגמן, אני לא יודע איך להצביע, ליצמן לא פה, אני ממלא מקום, אז לא ידעתי איך להצביע ולא היה לי את ליצמן כדי לשאול אותו, לכן אם אכן יתברר מהלשכה המשפטית שההצבעה הייתה חוקית אז אני אגיש רביזיה. אם לא, אז אני מבקש דיון מחדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, תמשיכי. רק כמו שגפני תומך בדיבור בוועדת הכספים בערבית - - -

<משה גפני:>
לא אמרתי את זה.

<עיסאווי פריג':>
הוא לא אמר את זה.

<משה גפני:>
אתם העברתם את החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנה, הוא עומד מאחור. למה אתה לא מצלם?

<אורי מקלב:>
הוא מצלם אותך, מה שאתה אומר, אחר כך רואים את זה בערוץ 99.

<משה גפני:>
פעם היית יכול לדבר בשמנו. אחרי שהילד שלך מקבל פי שניים וחצי מהילד שלי, אל תדבר בשמנו. מפלה אחד לרעה. סחטן, מדבר בשמי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה.

<שלומית ארליך:>
בסעיף קטן (ב) (1), במקום 10 יבוא 5.

<משה גפני:>
אם אני ערבי או לא - - -

<אורי מקלב:>
אתה בעד תרגום. אתה בעד ערבית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו הוא מתחיל לצלם.

<ישראל אייכלר:>
(מדבר באידיש).

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך עוד מעט.

<ישראל אייכלר:>
היא הקריאה כבר. באידיש (מדבר באידיש).

<עיסאווי פריג':>
אני מוחה. זה בלתי חוקי. האידיש לא שפה רשמית במדינה. אין לך את הזכות הזו. ערבית ועברית כן, האידיש היא לא שפה רשמית.
<ישראל אייכלר:>
(מדבר בערבית ובאידיש).

<עיסאווי פריג':>
אני מבקש תרגום.

<עדי קול:>
עבר הרבה יותר מדקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, נו.

<עיסאווי פריג':>
לא הבנתי, אני מבקש תרגום.

<חמד עמאר:>
זו לא שפה רשמית.

<ישראל אייכלר:>
כן, אבל זכותו לקבל תרגום.

<משה גפני:>
רגע, רגע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<עיסאווי פריג':>
רגע, לא הבנתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
הודעה.

<שמעון סולומון:>
ניסן, אני מבקש להמשיך בלי להפסיק. הם לא רציניים - - -

<עיסאווי פריג':>
איזה לא רציניים? מה, החוק שלך רציני? החוק הזה רציני? זה קרקס אחד גדול, החוק הזה.

<יעקב אשר:>
תגיד באמהרית.

<עיסאווי פריג':>
כשאתה מביא קרקס של חוק אז תקבל גם קרקס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה.

<שמעון סולומון:>
אתם באמת עושים מזה צחוק. מספיק.

<עיסאווי פריג':>
אז תביא חוק רציני, חוק לא מפלה, חוק מוסרי, תקבל יחס דומה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דבר.

<משה גפני:>
אבל אין לי קול חזק בשביל לצעוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך קול חזק יותר מכולנו.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, אני לא הבנתי. הרב אייכלר מדבר דברים של טעם. לא הבנתי בכלל מה שהוא אמר.

<שמעון סולומון:>
זה קרקס, לא?

<משה גפני:>
חוץ ממה שהוא אמר שמשרד החינוך גנב.

<יעקב אשר:>
את רוח הדברים הוא הבין.

<משה גפני:>
בכל מקרה, אני מבקש, אדוני היושב ראש, בשם כולנו, גם בשם עיסאווי פריג', גם בשם כולם, אנחנו מבקשים באמת, בגלל שהוא אמר דברים רציניים, רק לא הבנו אותם, רוח הדברים הבנו - - -

<שמעון סולומון:>
ניסן, אפשר להצביע?

<עיסאווי פריג':>
למה אתה מתערב בעבודה של היושב ראש? חבר הכנסת סולומון, אתה תישאר עד שש כאן, לא יעזור לך בית דין.

<משה גפני:>
לכן אני בעניין הזה, בניגוד למה שאמר עיסאווי, אני מבקש בשם הקבוצה, היות שהוא דיבר דברי טעם, רק לא - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תחזור על זה עוד פעם.

<משה גפני:>
אנחנו מבקשים רביזיה.

<יעקב אשר:>
אבל אני רוצה לדעת אם זה מכל הקבוצה, אם זה נרשם.

<שלומית ארליך:>
נרשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, הלאה.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (ב)(2) יימחק.

<עיסאווי פריג':>
אני אנמק, חברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע בשפת האילמים. נשאיר דממה של דקה.

<עיסאווי פריג':>
תלחץ עכשיו על הכפתור, כי אתה דיברת, לא אני.

<אורי מקלב:>
אם מדברים דקה, אם שותקים שתי דקות.

<יעקב אשר:>
אני נותן את הדקה לסולומון, באמהרית.

<עיסאווי פריג':>
אתה רוצה לנמק, סולומון? אין לי בעיה, אני נותן לך. אבל יזמינו אותך לוועדת משמעת, תיזהר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם רוצים דבר תורה? על החמור, אתם רוצים על החמור? אבל גפני יוצא.

<אורי מקלב:>
הוא החמור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, שהוא יחזור, שאני אוכל לדבר.

<עיסאווי פריג':>
החוק הזה, חברים, נמדד לפי מבחן התוצאה. מאחר שמבחן התוצאה שאנחנו אמורים לקבל מהחוק הזה אמור להראות יותר אפליה, יותר פערים ויוקר דירות, בשם החברים אני חושב שמחיקת הסעיף הזה וההסתייגות הזו היא מהותית וצריך להצביע בעדה. למדנו גם שמבחן התוצאה הוא שאמור להפעיל אותנו ואנחנו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, אתה עושה את זה קצר ולעניין.

<עיסאווי פריג':>
אבל אתה מפריע לי, אני לא העברתי את המסר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אל תקלקל, עשית את זה יפה, ענייני.

<עיסאווי פריג':>
אז מה שקורה, שהבית היהודי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נגמר הזמן. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? מי נמנע?

<משה גפני:>
עכשיו עליזה מחליפה את מי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
בועז, התורנית ביש עתיד, מה הבלגן הזה?

<יעקב אשר:>
הודעה.

<אורי מקלב:>
דבר תורה לפני ההודעה.

<יעקב אשר:>
מאחר שאנחנו כבר מבולבלים לגמרי מהתורנות של יש עתיד ולכן יש פה באמת הרבה אנשים שמצביעים, נכנסים מצביעים, יוצאים, הם מבולבלים מאוד, אני חושב שאם אני הייתי יושב ראש הוועדה, אני בטוח שהרב גפני עשה ככה כשהוא היה יושב ראש ועדה, הוא היה מביא הזדמנות חוזרת להצבעה, כדי שהם יבינו על מה הם מדברים. מאחר שאתה לא עושה את זה, כי אתה מפחד וחושש מהלחץ של הפוריץ, אז יש חוק. גפני היום חשף שיש בתקנון דבר שנקרא רביזיה ואנחנו רוצים להשתמש בו בשום שכל ולא מהשרוול, לאחר התייעצות בשם כל הקבוצה, שמונה את יהדות התורה וש"ס ומפלגת התורה, רע"מ-תע"ל, מרצ וחד"ש, אנחנו מבקשים להפעיל רביזיה בסעיף הזה. ואני מבקש אישור של היועצת המשפטית שאכן זה נרשם בפרוטוקול.

<שלומית ארליך:>
נרשם.

סעיף קטן (ב)(3) במקום '0.075' יבוא '0.8'. 142.

<משה גפני:>
אתם לא מתחשבים בי בכלל, אני רוצה התייעצות עם הדובר שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה תוך כדי. אתה רוצה שאני אסביר את זה בדבר תורה?

<עיסאווי פריג':>
אני חושב בהסתייגות הזו, קביעת אחוז - - -

<אורי מקלב:>
אם זה על חשבונך, כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם רוצים לשמוע דבר תורה אמיתי?

<אורי מקלב:>
תראה את הצביעות שלך, אנחנו דיברנו דברי תורה, דיברת דברי תורה על חשבוננו - - -

<עיסאווי פריג':>
תלחץ על הכפתור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לחוץ.

<עיסאווי פריג':>
לא, עכשיו. אתה ניהלת שיח - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד עכשיו זה לא לחוץ. עכשיו.

<עיסאווי פריג':>
אני חושב, מכובדי היושב ראש, שהאחוז שנקבע בחוק, 0.075, בהיעדר כל שיקול - - -

<יעקב אשר:>
אני לא מבין. אתה יכול להסביר לי בערבית?

<עיסאווי פריג':>
אני השתדלתי, באמת התעמקתי והשתדלתי להבין איך הגיעו לאחוז הזה. שאלתי אנשי מקצוע, אז הגיעו למסקנה, האחוז הזה אמור לשרת את מעמד הביניים. שאלתי מה הנוסחה להיות במעמד הביניים, אמרו לי שהנוסחה מחייבת שהאחוז הזה יהיה מרכיב בה. לשם כך הצעתנו הנגדית לבטל את האחוז הזה ולהביא אחוז אחר, בכדי להגיע למצב שנוכל לשרת כמה שיותר אנשים. אני רואה מולי, הבית היהודי תולש מצד אחד, ישראל ביתנו תולש מהצד השני והכול נקרע מבפנים, כל אחד תולש כדי שייקח חלק מהעוגה, אבל בינתיים המדינה בפנים מדממת. איך היא מדממת? הסדר האזרחי ומעמד הביניים, שמחכה להטבות, שבסוף יקבל - - - בשם כך, אדוני, אני מבקש לשקול שוב ולהצטרף אלינו בהצבעה על ההסתייגות.
<יעקב אשר:>
יש סיכוי שתצביע איתנו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי תמיד מדבר דברי חוכמה.

<יעקב אשר:>
אבל יש סיכוי שבהצבעה אחת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נתתי לו דקה ו-17.

<אורי מקלב:>
מתי מתחיל הצפצוף, בסוף הדקה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב אשר:>
הודעה. אורי, בכבוד, הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה רביזיה? אני לא מבין.

<יעקב אשר:>
הוא לא אמר שהוא רוצה רביזיה, הוא רוצה להודיע אם כן או לא, אדוני. לא תכניס מילים בפיו.

<אורי מקלב:>
ההרגשה שלנו שיש כאן שינוי בדקות שנותנים כאן למסתייגים. אני מדבר ברצינות. בהתחלה היה נראה שנותנים לזה זמן שאפשר באמת להתבטא, אפשר להעביר איזה מסר, אפשר להסביר את ההסתייגות. לאחרונה אנחנו מרגישים, במיוחד בשעות האחרונות, שהדקות מתקצרות, הן הרבה יותר קצרות ממה שנתנו עד היום ועכשיו אנחנו חוקרים מתי אתה מפסיק את הדקה, האם סוף הצלצול - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, זה כבר - - -

<אורי מקלב:>
האם סוף הצלצול הוא הדקה, בשביל הפעם הבאה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה מתאים להסתייגות, לא להודעה.

<יעקב אשר:>
זו הודעה ראשונה שלו, תן לו.

<אורי מקלב:>
האם הדקה של ההסתייגות, זה מסתיים בתחילת הצפצוף שלך או - - -

<עיסאווי פריג':>
אין התייעצות סיעתית ביניים בסעיף?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כן?

<משה גפני:>
זה כבר פגיעה בדגל התורה.

<יעקב אשר:>
באושיות דגל התורה.

<אורי מקלב:>
ולכן אני אומר פה, מכיוון שלא נימקנו את זה עד הסוף, גם חבר הכנסת פריג' לא יכול היה לנמק עד הסוף, לכן אנחנו רוצים שאולי בכל אופן נצליח לשכנע, אנחנו מבקשים רביזיה - - -

<יעקב אשר:>
מי זה אנחנו?

<אורי מקלב:>
לא רק הסיעה המאוחדת, הקבוצה, לא הסיעה. אנחנו רוצים לדעת אם זה נרשם.

<שלומית ארליך:>
זה נרשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נרשם. בבקשה.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות של חבר הכנסת אראל מרגלית לסעיף קטן (ב), יתווסף כי השמאי יקבע מקדם לשוני במחיר בהתאם למקום ובניין הדירה בתוך הגוף.

<משה גפני:>
אייכלר, אתה מנמק את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן רץ.

<ישראל אייכלר:>
קודם דיברתי על זה שגם בנט וגם נתניהו וגם ליברמן לא ירוויחו מהחוק הזה, והציבור בוודאי לא ירוויח, אני רוצה לומר שגם לפיד לא ירוויח, למה? כי הוא לא יוכל לקחת את ה-3 מיליארד שקל האלה, לא יהיה לו מאיפה לקחת את זה, כי יש לו 10 מיליארד שהוא צריך לתת בשביל המלחמה והוא צריך להכין תקציב שהוא לא יוכל לעמוד בזה ואז גם הבוחרים שלו יראו שהוא לא נתן את החוק הזה והוא יקפיא את זה והוא יעשה חוק הסדרים שימנע את זה, ואז גם הם לא יצביעו בשבילו. אז כולם יפסידו. ואומרים שיש חדר מצב במשרד האוצר שעוקב אחרי הדיון הזה, שם יושבים גם אנשים שהיו שותפים להתנתקות, גם אז הם הבטיחו ואמרו וצעקו להם וכולם אמרו להם שזה אסון והם לא שמעו והם הלכו בדורסנות ועקרו 10,000 אנשים מבתיהם. עכשיו אתם שותפים לעקור עשרות אלפי אנשים שגרים במחסנים מבתיהם שמגיע להם כדין, שהם רוצים לקנות אותם ואתם מונעים את זה מהם, לא רק חרדים ולא רק ערבים, אלא גם זוגות צעירים, ואז הם יפסידו, המדינה תפסיד וזה יעלה 10 מיליארד שקלים, כפי שעלתה ההתנתקות. הולכים מדחי אל דחי. זה מה שאמר פה הרב יצחק כהן, שלפני מלחמת יום הכיפורים אפשר היה למנוע את המלחמה הזאת, אני אומר לכם שאתם יכולים למנוע מלחמת יום כיפור כלכלית אם תבטלו את החוק הזה ותבינו שזה לא יעזור, לא ללפיד, לא לנתניהו, לא לבנט ולא לאף אחד. תחזרו בכם. הציבור עוקב ורואה וישפוט אתכם ביום הבחירות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל הכבוד, עשית את זה יפה. מי בעד ההסתייגות?

<משה גפני:>
מה פירוש כל הכבוד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שהוא הסביר את זה יפה.

<עיסאווי פריג':>
אתה נותן ציונים, אז איזה ציון מ-1 עד 10 אתה נותן לאייכלר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי כל הכבוד. מי בעד ההסתייגות? שירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? עליזה, אלכס. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
אתה שם לב למה שקורה פה? הם לא מצביעים בכלל, אתה קורא להם - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה להודיע הודעה?

<משה גפני:>
בטח שאני רוצה להודיע. אני התלבטתי בעניין - - -

<אורי מקלב:>
אתה מדבר עכשיו אחרי התייעצות, לפני התייעצות? זה אחרי התייעצות עם הדובר על חשבון הדיון פה?

<משה גפני:>
כן. היה פשוט שידור ברדיו לגבי זה בגלי צה"ל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אז אנחנו נעבור ואתה תוכל להגיד את זה בהסתייגות.

<משה גפני:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז תודיע את ההודעה.

<משה גפני:>
דיברתי עם היועץ המשפטי ואנחנו ממתינים לתשובה של הלשכה המשפטית לגבי כמה נושאים שעלו פה מבחינה משפטית. אני סומך, מה שיגידו אני מקבל. לא כמו שאתם - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי, תודה רבה.

<משה גפני:>
אני לא יכול לדבר אפילו מילים טובות על הלשכה המשפטית? תגיד, אז אני אדלג, אני אדבר מילים טובות רק על בנט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כרגע באמצע הצבעה אתה יכול לדבר על רביזיה או לא על רביזיה.

<משה גפני:>
בסדר, לא חשוב. בסדר. על כן אני חושב שזה לא בסדר, אחרי שאתה אומר כל הכבוד, כשמנמקים פה הסתייגות טובה ואתה בכל זאת - - - זה נראה חוכא ואטלולא, מה אתה מצביע נגד? תימנע. אם אתה לא יכול ללכת נגד יאיר לפיד בגלל שאתה מפחד ממנו כמו חברי יש עתיד אני מבין, אשרי אדם מפחד תמיד - - -

<ישראל אייכלר:>
אבל חברי יש עתיד צודקים, כי הם לא יהיו ברשימה הבאה אם לא ישמעו, אבל מה הוא ירוויח מזה? אני לא מבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כן?

<משה גפני:>
ולכן בשם כל הקבוצה, ללא יוצא מן הכלל, אני מודיע בזאת שאנחנו כולנו מבקשים רביזיה על ההחלטה הזאת, על ההצבעה הזאת, שהיא הייתה שגויה.

<אורי מקלב:>
אנחנו מבקשים לדעת אם זה נרשם.

<שלומית ארליך:>
הרביזיה נרשמה. בשם כולם.

סעיף קטן (ג) במקום 'במשך תקופה של שנתיים' יבוא 'במשך תקופה של השנה האחרונה'. זה 143.

<אורי מקלב:>
זה כבר שלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, הזמן רץ.

<משה גפני:>
הזמן לא רץ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני עוד לא הגעתי לדקה. נתתי לך יותר מדקה.

<משה גפני:>
אני מבקש להקריא, אדוני היושב ראש, מכיוון שאתה יודע ללמוד, מדרש ואני גם אסביר אותו. ברשותך, אם אפשר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול במשך ההסתייגויות.

<משה גפני:>
אני לא יכול לא אומר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מאיים עליי?

<משה גפני:>
תני רשב"י, ככה כתוב במדרש, אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים או בשכר משנים, שנאמר על מה אבדה הארץ, ויאמר ה' על עוזבם את תורתי. איפה נתלשו עיירות בארץ ישראל? נתלשו בגוש קטיף. מה היה לפני גוש קטיף? היה קיצוץ בישיבות, שכר סופרים ושכר משנים, שזה מלמדי תינוקות, שזה אברכים בכולל, ואז העונש היה מיידי. אתם נתתם לזה יד, הלכתם עם מפלגת שינוי, הלכתם אז עם הקיצוצים בכל מה שקשור לעניין הזה, איבדתם את גוש קטיף, עיירות שנתלשו ממקומן. היום גם עזבו את עוטף עזה, עזבו אנשים ונתלשו העיירות משם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב.

<משה גפני:>
תן לי להשלים. אני כבר אומר משהו רציני, אתה גם לא נותן לי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רואה? אני רוצה שתשלים.

<משה גפני:>
אז תן לי להשלים. מה קרה קודם? קיצצו באותם מקומות שקיצצו אז, שאתם הייתם שותפים לזה. אתם אשמים בהתנתקות של גוש קטיף, אתם. אתם אשמים במה שקרה עכשיו בעוטף עזה, ושלא תהיו אשמים במה שהולך לקרות עוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך, הוא רץ לצלם.

<משה גפני:>
בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
יש לי הודעה. אתם לא תינקו. אל תחשבו שאתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים ואין דין ואין דיין. אתם לא תעשו דברים שאתם תמנעו גם מתינוקות של בית רבן וגם מתלמידי ישיבות וגם מאברכי כוללים וגם כל מה שקשור בעניין הזה וגם תלמידי חו"ל, אתם תמנעו את הכול ולא יהיה עונש. אין דבר כזה. זה המדרש.

<אורי מקלב:>
הם משכו את הכסף הזה ולקחו לעצמם. הם חוטאים פעמיים.

<משה גפני:>
על מה עיירות נתלשו בארץ ישראל? אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו, קיצצו, על כן אני מבקש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות הבאה. תקראי.
<איל לב-ארי:>
144. בסעיף קטן (ג)(1) במקום '12' יבוא '5'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר את זה?

<משה גפני:>
אורי. אורי, תסביר באריכות. אני מבין אותך, אבל באריכות, אל תתחשב בשעון שלו.

<אורי מקלב:>
אני רוצה להגיד לכם, נפל דבר בכנסת בשבוע שעבר. לאחר שנה וחצי-שנתיים שהממשלה הזאת קיימת, כמעט או בכלל לא, לא ראינו את שר האוצר מגיע לכנסת לענות, ודאי לא על ההצעות לסדר.

<בועז טופורובסקי:>
הוא כן ענה.

<אורי מקלב:>
יכול להיות שהוא מגיע להצבעות - - -

<בועז טופורובסקי:>
הוא ענה.

<אורי מקלב:>
והנה זכינו בשבוע שעבר במלוא הדרו, עוד לפני אפילו תחילתו של הכינוס של המליאה, הופיע שר האוצר יחד עם דפיו. והיה לפלא בעינינו, מה לשר האוצר בשעה מוקדמת, לפני תחילת המליאה, בשבוע שעבר, שהוא הגיע. ביום חמישי. לא היה דבר כזה בכנסת. בכל אופן הגיע שר האוצר וראינו את דפיו, מה הוא מתכונן להגיד, והרב גפני, כאחד שכבר בעל ניסיון וקרא מחשבותיו באופן מציאותי, שמט את כל הקרקע מתחת נאומו המתוכנן של שר האוצר. איך שהוא ניסה להיבנות בגלל חוסר הפופולאריות, הפגיעה בפופולאריות ובאהדה שיש לו, הוא ניסה להיבנות כרגיל על הציבור החרדי, הוא אמר 'אני אשיג את הקול של הציבור החרדי', אמר לו גפני, 'את המשחק הזה אנחנו כבר יודעים. חבל על הזמן, אנחנו כבר יודעים'.

<משה גפני:>
הציבור החרדי בעד החוק.

<אורי מקלב:>
זה רק התחלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, רק שנייה. לא, אורי, אני אתן לך עוד מעט להמשיך. קודם כל מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך.

<אורי מקלב:>
לא, יש הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא עסוק עכשיו.

<אורי מקלב:>
ההודעה, בבקשה.

<עיסאווי פריג':>
כשאני קורא את החוק - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אתה צריך רק להגיד אם אתה רוצה להגיש רביזיה או לא.

<אורי מקלב:>
בסדר, הוא מסביר.

<עיסאווי פריג':>
אני מסביר למה החלטתי להגיע למה שאני אמור להגיד ולתוצאה הסופית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה לא מסבירים. זה מסבירים לפני כן.

<עיסאווי פריג':>
גם הרביזיה צריכה הסבר למה החלטנו לעשות את הרביזיה הזו. אני אקל עליך, אנחנו מבקשים רביזיה. אתה מבסוט? איך אני?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מאה אחוז. אמרתי לך, גם כשאתה מסביר אתה מסביר יפה, על אמת. בנימוק הבא אני אקח עוד דקה נוספת?

<משה גפני:>
כן, אני מסכים.

<איל לב-ארי:>
סעיף קטן (ג), פסקה (2) תימחק.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, תראה, אני בכפר קאסם וכשאני הולך ביישוב הערבי שואלים אותי לגבי חוק מע"מ אפס. באמת, שואלים אותי צעירים, שואלים אותי מה זה מע"מ אפס? אני אומר להם, באים לעזור למי שקונה דירה ראשונה מידי קבלן. הוא אומר, איך זה מדבר אלינו? מה זה נוגע אלינו? איך אני יכול לנצל את זה? שואלים אותי צעירים כשאני מסתובב. אני אומר להם, 'נכון לעכשיו לא', אבל שואלים אותי, 'איך יכול להיות שיאיר לפיד, שאנחנו מסמפטים אותו, עושה לנו את זה?', אז אני אומר להם, 'גם אני סמפטתי אותו, אבל הוא אמר עליי זועבי'ז', נתן לי שם פירמה אחר, נהיינו ערבים, נהיינו זועבי'ז, יעני שיפר לי את המעמד. אז לפחות ישראל ביתנו, הוא אומר לי בפנים, 'אני לא רוצה את השפה שלך', יאיר לפיד אומר לי את זה בצורה עקיפה, מחייך ונותן לי - - -

<בועז טופורובסקי:>
ככה אתה חושב באמת, עיסאווי?

<משה גפני:>
כן, גם לנו ככה.

<עיסאווי פריג':>
כן, נותן לי צ'פחה - - -

<בועז טופורובסקי:>
אתה חושב שהוא מתכוון אליך? אתה באמת חושב שהוא התכוון אליך?

<עיסאווי פריג':>
זאת המציאות. יאיר נותן לי צ'פחה ומהצד השני מכניס לי. בועז, אני זוכר טוב מאוד - - -

<בועז טופורובסקי:>
אתה יודע טוב מאוד ש - - -

<עיסאווי פריג':>
כל עוד שר האוצר מדיר אותי וקובע חוק שמפלה אותי הוא ככה.

<משה גפני:>
הוא צודק.

<אורי מקלב:>
'אני אוהב חרדים, אני אוהב ערבים'.

<עיסאווי פריג':>
שר האוצר מפלה אותי על פי חוק. תשמע טוב, הוא מבטל 20% מאזרחי המדינה ומבטל אותם על פי חוק. איך אתה רוצה שאני אחשוב, בועז?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, כבר אמרת פעמיים - - -

<עיסאווי פריג':>
בסדר, אבל זה מאוד חשוב. אני רוצה לתת תשובות לצעירים, אין לי לתת להם.

<אורי מקלב:>
והוא עוד דורש שיהיו נאמנים למדינה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, מי בעד ההסתייגות?

<משה גפני:>
אנחנו עוד לא החלטנו את מי הוא שונא יותר, את החרדים או את הערבים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
אני בעד ההסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפתעה גדולה. מי נגד? ירים את ידו.

<משה גפני:>
גם חידוש גדול שאתה נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<אורי מקלב:>
עכשיו יש לך הודעה.

<עיסאווי פריג':>
סיימנו את היום? אתה נותן לנו הנחה של עשר דקות? יש עוד שבוע, יש עוד שבועיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קדימה, מי רצה להודיע?

טוב, תקרא, נו. בבקשה.
<איל לב-ארי:>
בסעיף קטן (ג), פסקה (3) - - -

<עיסאווי פריג':>
האמירות שלי נובעות ממה שאני שומע, מה שאני רואה בתנועות הגוף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ממש לא.

<משה גפני:>
חבר הכנסת עיסאווי פריג' נימק את ההסתייגות.

<עיסאווי פריג':>
אני לא רוצה להפסיד את הדיון, זה דיון חשוב, מהותי, שאני לומד ממנו רבות ואתה לא נותן לי את זה.

<משה גפני:>
חבר הכנסת עיסאווי פריג' נימק, באמת בטוב טעם - - -

<אורי מקלב:>
בכאב רב ובאיפוק גדול מאוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כן?

<משה גפני:>
למה אני אומר שהוא אמר דברים חכמים? בגלל שגם אני עברתי את זה. יאיר לפיד דיבר איתי שהוא אוהב את החרדים והוא בעד החרדים ו - - -

<עיסאווי פריג':>
ומה עשה?

<משה גפני:>
עד כדי כך הוא חושב, שהחרדים והערבים לא מבינים מה שהוא מדבר. וזו האמת, הוא שונא את הערבים והחרדים - - -

<עיסאווי פריג':>
הוא לא שונא, הוא מפלה.

<משה גפני:>
הוא מפלה, אני חוזר בי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כן?

<משה גפני:>
על כן, כיוון שלא התקבלה ההסתייגות, אני מבקש בשם כל הקבוצה, ללא יוצא מן הכלל - - -

<עיסאווי פריג':>
ללא קיזוז, כולל הערבים שם.

<משה גפני:>
אני מבקש רביזיה על כל מה שעיסאווי אמר.

<אורי מקלב:>
אמר ומרגיש.

<משה גפני:>
בדיוק. עכשיו אני רוצה לנמק את ההסתייגות הבאה.

<איל לב-ארי:>
עוד לא קראנו אותה.

<עיסאווי פריג':>
אתה מרשה לי ללכת לשירותים? דקה שתיים לא לקרוא.

<משה גפני:>
אני אדבר קצת יותר באריכות עד שתחזור.

<ישראל אייכלר:>
שלא תפסיד את ההצבעה.

<איל לב-ארי:>
סעיף קטן (ג), פסקה (3), המילה 'לפחות' תימחק. אצלך 146.

<משה גפני:>
אני אנמק. עזוב את השעון, עד שעיסאווי חוזר. הציבור שואל אותי למה אתם מאריכים את הדיונים - - -

<אורי מקלב:>
הציבור, כשאתה אומר ציבור למה אתה מתכוון?

<משה גפני:>
הציבור כולו שואל אותי למה אנחנו מאריכים בדיונים האלה, אנחנו כבר מקיימים הרבה מאוד דיונים, ארוכים, ואני באמת רוצה להסביר, שהציבור יידע. החוק הזה הוא חוק רע למדינה, הוא חוק שהולך לצאת ממנו הרבה כסף, 3 מיליארד שקל, אולי אפילו יותר, בשעה שלמדינה אין כסף, היא צריכה את הכסף לתוצאות המלחמה, לתושבי הדרום, לכל הדברים האלה, כשהמצב הוא מאוד מאוד קשה. מה הדרך של האופוזיציה? אנחנו היינו יכולים מראש להרים ידיים ולהגיד 'אתם בלאו הכי כולכם מפחדים מיאיר לפיד', גם ראש הממשלה וגם בנט וגם ראשי הקואליציה וגם חברי הכנסת מהקואליציה 'תתייאשו, תרימו ידיים ותגידו מה אפשר לעשות'. אנחנו אופוזיציה נחושה. אנחנו החלטנו, אמנם זה נראה לפעמים לא יפה, לפעמים זה נראה כמו קרקס, לפעמים מדברים באידיש - - -

<ישראל אייכלר:>
מלחמה זה דבר לא יפה. הם הכריזו מלחמה עלינו ומלחמה זה לא דבר יפה.

<משה גפני:>
אנחנו עושים הכול ואנחנו נמשיך בעזרת ה' לעשות הכול על מנת שהחוק הרע הזה לא יתקבל, כי - - -

<ישראל אייכלר:>
אבל זכותנו להתגונן. ארצות הברית מכירה בזכות ההגנה העצמית.

<משה גפני:>
יש לנו ביקורת - - -

<עיסאווי פריג':>
מה הפסדתי, גפני?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא חזר.

<משה גפני:>
יש לנו ביקורת גם מהציבור החרדי, יש רבים בציבור החרדי שאומרים 'תנו להעביר את החוק', אחד אומר את זה בגלל שהחוק טוב מבחינת הציבור החרדי, השני אומר 'תנו ליאיר לפיד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עבר הזמן ועיסאווי חזר כבר.

<יעקב אשר:>
השעון שלך לא חוקי.

<משה גפני:>
'תנו ליאיר לפיד להעביר את החוק, בלאו הכי הוא ייפול עם זה', לכן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זהו. תהיה לך עוד הזדמנות.

<משה גפני:>
לכן שתדע, ואני אומר את זה לציבור, אנחנו נחושים בעניין הזה. זה לא נוח לנו, אנחנו לא אוהבים את ההתנהגות הזו - - -

<יצחק כהן:>
תנוח דעתך, הרב גפני, החוק הזה לא יעבור. בעזרת ה'.

<משה גפני:>
והחוק לא יעבור, לא רלוונטי מבחינתנו.

<יצחק כהן:>
יש עתיד תעבור, החוק הזה לא יעבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יצחק כהן:>
תיקו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<יעקב אשר:>
הודעה. אני חושב, אדוני היושב ראש, בתור אדם - - -

<יצחק כהן:>
עדי, אנחנו מגנים כל סוג של אלימות.

<עיסאווי פריג':>
חברת הכנסת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, עזוב.

<משה גפני:>
עדי, קרה משהו?

<עיסאווי פריג':>
אני נבהלתי.

<משה גפני:>
לא קרה שום דבר, ברוך ה'.

<יעקב אשר:>
לאחר ששמענו את הדברים שאמר חבר הכנסת גפני, אני חושב שאתה כחבר מפלגה, וגם אחרים שנמצאים פה, אני מדבר ברצינות רבה מאוד - - -

<אורי מקלב:>
קרה משהו? אם תגיד אנחנו מוכנים להפסיק באמצע הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, הלאה. טוב, תתחיל לקרוא.

<אורי מקלב:>
רק שנייה. יש הודעה.

<יעקב אשר:>
אנחנו עושים, כמו שאמר הרב גפני, את תפקידנו, גם כי זה לא טוב למדינה, גם כי אנחנו חושבים שאתם צריכים לצרוב את זה בתודעה הפוליטית שלכם, שלא יכול להיות שמעבירים דבר כזה מפלה, דבר כזה בוטה ומוצר בסיסי כל כך כמו דיור - - -

<עיסאווי פריג':>
ולא מוסרי גם.

<יעקב אשר:>
ולא מוסרי, ולכן אנחנו נמצאים פה כבר ימים שלמים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כן?

<יעקב אשר:>
ואחד הדברים שאנחנו משאירים לנו ככלים הלאה להמשך הדרך, אדוני היושב ראש, ועוד תהיה דרך ארוכה בעניין הזה, עד ש - - -

<יצחק כהן:>
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.

<יעקב אשר:>
עד שתשברו את האגו של שר האוצר, עד שתשברו את האגו של יאיר לפיד, שעל זה כל המדינה תלויה עכשיו, לכן אנחנו מבקשים רביזיה, אדוני, בסעיף הזה, בשמנו ובשם כל הקבוצה, שמדובר על ש"ס, יהדות התורה, מפלגת העבודה, רע"מ-תע"ל, מרצ, ואני מבקש אישור של היועץ המשפטי שהתקבלה רביזיה.

<איל לב-ארי:>
נרשמה.

<יעקב אשר:>
תודה רבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקרא, בבקשה.

<איל לב-ארי:>
בסעיף - - - ובלבד שאין פערים משמעותיים בין שני הגושים. 147.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר את זה? הזמן רץ.

<משה גפני:>
ההסתייגות אומרת, ובלבד שאין פערים משמעותיים בין שני הגושים. איציק, בין שני הגושים, הימין והשמאל.

<עיסאווי פריג':>
להגיד נימוק או שאיציק אומר?

<יצחק כהן:>
תתחיל בערבית, אני אמשיך בעברית.

<משה גפני:>
לא, בעברית, אני רוצה להבין.

<עיסאווי פריג':>
חברת הכנסת קול, את לא רוצה לשמוע נימוקים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן רץ.

<עיסאווי פריג':>
אדוני היושב ראש, נוצר מצב משונה בכנסת ה-19, יש לנו שני גושים, גוש הבית היהודי וגוש יש עתיד התחברו להם לקואליציה בעל כורחם - - -

<ישראל אייכלר:>
הגוש הפך לקרחון.

<עיסאווי פריג':>
והגוש הזה, אני צריך לתת לו ביטוי גם על הקרקע, אז אני הולך לגושי בנייה ומחליט מה כל גוש שווה ורואה את פערי המשמעות. נוצר מצב ששני הגושים, שכל הזמן מאיימים אחד על השני, מי יסחט יותר מהעוגה הזו, אחרת לא תהיה קואליציה, מתגוששים כאילו בשביל סחיטה ונוצר מצב - - - ומי שישלם את המחיר הזה אלה אזרחי מדינת ישראל שלא מיוצגים בגושים האלה ומשלמים את זה בריבית דריבית וזו בכייה לדורות. תקרא את הפרוטוקולים האלה בעתיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

הצבעה על ההסתייגות

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.
<משה גפני:>
הודעה.

<עיסאווי פריג':>
יש לנו עוד שתי דקות וסיימנו, נכון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אלא אם תרצו להאריך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רצה הודעה?

<עיסאווי פריג':>
אבל, גפני, שתהיה לסיום עסיסי, קטלני, משהו מיוחד.

<יצחק כהן:>
אני רוצה לסכם את היום הזה.

<משה גפני:>
אתה? בבקשה.

<יצחק כהן:>
דבר, אני אחריו.

<משה גפני:>
עדי, את יכולה ללכת.

<עיסאווי פריג':>
חברת הכנסת קול, אני אתקזז איתך, את יכולה ללכת.

<עדי קול:>
די.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כן?

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, אתה כל הזמן צוחק על הצילומים פה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא צוחק, ההיפך, אני מעריך את זה מאוד.

<משה גפני:>
לא, אתה צוחק. אל תעריך, כן מעריך, לא מעניין אותי, אני רק אומר לך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רואה שהם עושים את זה במסירות נפש.

<משה גפני:>
שמה שהיה כאן ייזכר לדיראון עולם. זה באמת מבזה את הכנסת, מבזה את ועדת הכספים. אנחנו נמצאים בפגרה, כל מה שנלווה לעניין הזה, ועדת הכספים בפגרה הייתה עוסקת בדברים חשובים באמת, לא עוסקת בשטויות האלה, בדיבורים באידיש ובדיבורים בערבית ובקרקס שפה מתנהל. אני אומר לך, זה שמצלמים את זה, ואני לא בעד צילומים, אמרתי לך, אצלי זה לא מעלה ולא מוריד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אולי באמת תבדקו את הצילומים.

<משה גפני:>
אני אומר לך, ההיסטוריה תשפוט את הקואליציה הזאת. את שר האוצר, אבל בעיקר אותך, אתה בעל הבית כאן בוועדה. אתה היית יכול לעצור את הטירוף הזה - - -

<ישראל אייכלר:>
הוא יכול עכשיו להפסיק את הדיונים עד אחרי החגים.

<משה גפני:>
במקום לקיים דיון על תושבי הדרום, במקום לקיים דיון על הצמיחה שנמצאת עכשיו בשפל של עשר שנים, שזה מה שעשתה ועדת כספים, בפגרה וגם במושב, אבל על זה היה ראוי לקיים דיון, על שער הדולר, על מה שאומר בנק ישראל, על המצב הכלכלי של מדינת ישראל, מאיפה מביאים כסף למלא את החסר בצה"ל, איך מפצים את התושבים, איך נלחמים במנהרות מבחינה כספית. כל הדברים האלה יוק. מדברים על אידיש ועל ערבית והאם ראש הממשלה אמר כך או אחרת. לכן הצילומים ייזכרו בהיסטוריה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפני שאתם עוזבים, בשבוע הבא הישיבות יהיו בשני ושלישי.

<יעקב אשר:>
רגע, ולכן.

<יצחק כהן:>
אני רוצה גם לסכם את היום הזה, ניסן.

<יעקב אשר:>
בפגרה? בפגרה אתה עושה דיון?

<יצחק כהן:>
ניסן, אני רוצה לסכם את הדיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הוא היה באמצע.

<יצחק כהן:>
הוא סיים.

<משה גפני:>
לכן כל מה שנעשה בעניין הזה ייזכר בהיסטוריה.

<יצחק כהן:>
אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לך, באמת באמת, יש רגעים בחיי אומה שצריך לומר עד כאן. עד כאן. יש רגעים שאתה, אדוני היושב ראש, צריך לקחת אחריות ולהסתכל במבט צופה עתיד ולחשוב. אם ראש הממשלה הוציא כבר את ההתנגדות שלו לחוק, הוא אמר שהוא מתנגד לחוק הזה, אתה אמרת שאתה מתנגד לחוק הזה, כולם מתנגדים לחוק הזה, למה להמשיך את זה? למה לפגוע באזרחי ישראל? למה לפגוע במשרתים בצבא? אנחנו לא נגד המשרתים, תיקח לוחם סיירת מטכ"ל שגר במצפה רמון, ההטבה שאתם הולכים לתת לו היא אלפית ממה שמקבל אותו ג'ובניק שעשה כתבות בעיתון 'במחנה' על טעימות יין בשיינקין בתל אביב. אז למה להמשיך את הדבר הזה? אנא ממך, אזור אומץ, אנחנו בחודש אלול, אזור אומץ ותאמר 'יש רגעים בחיי אומה שצריך לומר עד כאן'.

<ישראל אייכלר:>
כתוב בדין וחשבון שצריך לעשות גם חשבון מה היה אפשר לעשות בזמן הזה, דברים טובים. כל הזמן שאנחנו שורפים פה, אנחנו לא אנשים לא עסוקים.

<אורי מקלב:>
תגיד דבר תורה על החמור.

<משה גפני:>
אנחנו שש ודקה כבר.

<יעקב אשר:>
כן, נגמר. אדוני היושב ראש, היה לנו תענוג לעבוד איתך.
הישיבה ננעלה בשעה 18:00.

קוד המקור של הנתונים