PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
08/09/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 378 >
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ג באלול התשע"ד (08 בספטמבר 2014), שעה 11:00

<מצב הביטחון במגזר הערבי בכלל ובטייבה בפרט>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר

טלב אבו עראר

דוד אזולאי

דוד צור

עפו אגבאריה

דב חנין

אחמד טיבי

חנא סוייד

>
תנ"צ שמעון בן הרוש - סממ"ז מרכז, המשרד לביטחון פנים

דני שחר - מנהל תכנית 'עיר ללא אלימות', המשרד לביטחון פנים

סנ"צ דוד פילו - מפקד משטרת טייבה , המשרד לביטחון פנים

ענת סבידור - משנה לפרקליטת מחוז מרכז, משרד המשפטים

איתן רגב - קב"ט מחוז מרכז, משרד החינוך

מוחמד ג'יוסי - ביטחון מחוז מרכז, משרד החינוך

כמאל ריאן - יועץ לענייני ערבים, שלטון מקומי

אריק ברמי - יו"ר הוועדה הקרואה, טייבה

חוסאם עאזם - מזכיר חד"ש בטייבה

יחיא לטיף - מזכיר מק"י בטייבה

עדנאן עאזם - מנהל בית ספר עמל

מוחמד חאג' - סגן מנהל בית הספר עמל טייבה

יחיא עבדאלראדי - חאג', אזרח

שדא עאמר - ע"פ לח"כ דב חנין

תובל צ'סלר

לאה קריכלי

ס.ל., חבר המתרגמים
<מצב הביטחון במגזר הערבי בכלל ובטייבה בפרט>

אני יושב ראש הוועדה הקרואה של טייבה, אני פה שנה בתפקידי. אתם תראו את העיר, העיר הזאת בת 21,000 תושבים לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אמיתי מעל 50, יש פה מעל 10,000 שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) שגרים פה ומתקיימים פה. אף אחד גם לא רוצה להכיר בזה, זו אחת מהבעיות שנעלה, יש פה מעל 50,000 תושבים.
אני אקח אתכם לסיור בעיר ואנחנו נראה את בית הספר שבו היה הרצח. זה בית ספר של 1,450, שהוא ספינת הדגל של כל ישראל, לא של האוכלוסייה הערבית, ברמה של עמל. המנהל הזה היה אחד מהטובים ביותר של עמל. העיר הזאת סבלה מהיעדר מנהיגות ומפגיעה לא פשוטה של המדינה בעיר הזאת. אתם תראו אותה, אנחנו בתהליך של שיקום, אני מקווה שנצליח, אבל אני אעביר אתכם במקומות לא יפים, במקומות שהם בעייתיים, בשביל שתבינו שבכל דבר יש פה בעיה. תודה רבה.
(בית ספר עמל)

הוא עלה במדרגות כאן, הגיע לחדר של המנהל, לא אמר, עשה איזה סימן לפקידה שתשתוק או תצא, נכנס פנימה ועשה את מה שעשה.

באופן עקרוני המקום הזה מרושת מבחינת מצלמות?

המקום הזה מרושת, כמעט כל טייבה, כל מקום, הבתים פה - - -אני לא יודע למה - - - אבל זה לא היה בלימודים ואני לא יודע לענות. החקירה נמצאת בחיסיון, אני לא יכול להגיד שום דבר שהוא מעבר למה שאמרתי, אבל יש כיוון.

משרד החינוך גם שותף למינוי של המנהל.

בטח. בוקר טוב לכולם. ועדת הפנים של הכנסת הגיעה לכאן מתוך רצון לעסוק בדבר הכי בוער היום, שאנחנו סבלנו ממנו עכשיו, סבלנו פגיעה קשה מאוד והוא בעיית האלימות במגזר הערבי. אני מודה לחברת הכנסת מירי רגב שלקחה על עצמה להוביל בתחום הזה. אנחנו לא מתעכבים פה, כי הם באו לראות את העיר ולדבר איתכם מעט ואחרי זה להיות גם במשפחה המתאבלת, לכן אני מבקש שניתן לאחד מכם לדבר, לא לכולם ולמנהל. בבקשה, תתחיל אתה.

כמו ששמעתם, מקרה מזעזע, מקרה שלמעשה רמס את כולנו כאן בבית הספר, כי זה שהוא נכנס ולפני מורים וכאילו שום דבר לא קרה, הוא יצא בקלות כזאת, כאילו שהוא לא עשה כלום. זה ממש מזעזע. שתי מילים אני אומר על המנוח, שהוא היה איש ממש כריזמטי, שהניף את בית הספר, שהעלה את אחוז הזכאים, מספר התלמידים הגיע ל-1,400, לפני שהוא בא זה היה 600 בערך, את הסביבה ואת המעבדות. אני לא רוצה לדבר על הכול, אבל למעשה הוא הפך את הכול. הוא הוביל את בית הספר ממקום למקום אחר בכלל. אנחנו בשבוע הראשון ניסינו להתארגן ולהתחיל ולפי דעתי הצלחנו, לאחר טיפול בכל הנפגעים, גם בתלמידים וגם במורים ואני חושב שאנחנו הולכים בכיוון של לצאת מזה. זה קשה מאוד, במיוחד למורים שהיו מאוד קרובים אליו, לי במיוחד, הייתי גם חבר, אבל הדרך היא לצאת מזה.

תודה רבה. יש מישהו שאתה רוצה שהוא יגיד דברים?

מהצוות?

שורוק. שורוק הייתה בתוך הישיבה בשעה שהוא נרצח.

אני, מוחמד ועוולה היינו בתוך חדר המנהל בזמן שהאירוע התרחש. אנחנו היינו לקראת הכנה לפתיחת שנת הלימודים עם דלת סגורה. אתם רואים שיש לנו כאן שיפוצים ובנייה, ניסינו לשבץ את הכיתות וגם המעבדות על מנת לפתוח את השנה ולא להפריע לתחילת שנת הלימודים ובבת אחת הדלת נפתחה והמנהל נרצח מול עינינו. מבחינה נפשית אני לא רוצה לדבר על זה, כי כולכם יודעים שאנחנו עברנו טראומה מאוד קשה, ומעבר לזה ההפסד הוא הפסד גדול, לא רק לבית הספר, אלא לעיר כולה, כי המנהל היה איש חינוך ידוע שעשה שינויים גדולים, שהוביל תהליכים חינוכיים מאוד חשובים. אני לא רוצה להגזים ולומר שאין הרבה כמוהו, לא יודעת אם יש. אנחנו מנסים בכל כוחנו להמשיך ולהמשיך בעשייה החינוכית שלנו. אנחנו יודעים שהתלמידים נתנו בנו אמון רב והגיעו לבית הספר במספרים גדולים ובאיכויות מאוד טובות, אנחנו רוצים לשמר את ההצלחה שלו.

אנחנו מעריכים מאוד שהגעתם לכאן, אבל אנחנו שילמנו מחיר מאוד כבד, לא רוצים לעבור על זה כאילו שקרה מקרה וזהו. המחיר הכבד הזה ששילמנו, אנחנו רוצים שיהיה לו הד וההשפעה שלו תהיה השפעה חיובית על כולנו. תעשו מה שאפשר לעשות על מנת למגר את התופעה הזאת של האלימות, של הזלזול באנשים, בחיי בני אדם, להיכנס למקום כל כך קדוש ומקודש, אנחנו חשבנו שאנחנו כאן נמצאים בסביבה בטוחה, שאנחנו באמצע עבודה, באמצע עשייה, ונרצח אדם כשהוא באמצע עבודתו. זה דבר שאסור לעבור עליו בשקט. צריך להמשיך בכל המהלכים הדרושים על מנת שהרצח הזה לא יהיה לשווא, שהמחיר הכבד ששילמנו לא יילך עם הזמן ויעבור כאילו ששום דבר לא קרה. אנחנו מאוד מעריכים את הביקורים שלכם, מאוד מעריכים את הליווי שלנו לבית הספר, אבל תמשיכו, עד שתשיגו את המטרה, עד שכולנו נשיג את המטרה לדורות הבאים, שהרצח הזה יועיל לנו, שניקח ממנו את הדברים הטובים, שהדור הבא בטייבה, הצעירים, בני הנוער, לא יחוו עוד פעם דברים דומים. ואתם תדעו מה צריך לעשות, אני בטוחה שיש לכם את היכולת ואת כל האמצעים להשיג את המטרה, אנחנו סומכים עליכם, אל תאכזבו, לא אותנו ולא את התלמידים.

מישהו מחברי הוועדה רוצה להגיד משהו בפורום הזה?

אני רכזת פדגוגית בבית הספר 15 שנה.

אני מבין שכל הצוות שהיה כאן עבר טראומה קשה. היה לכם קשר עם הצוות הפסיכולוגי?

כן, הם ביקרו אותנו בבתים, וגם השירות הפסיכולוגי.

היו לכם שיחות אישיות?

היו לנו ואנחנו עדיין לא מוכנים, אנחנו צריכים עוד, אנחנו זקוקים לעוד.

התלמידים הגיעו כולם לבית הספר?

כן, התלמידים הגיעו כולם.

את יכולה לדבר על 100%?

אני אגיד לך מה, אני אמרתי את זה קודם ואני אחזור על זה עוד פעם, הרצח התרחש ביום שני, יום לפני כל כיתות י' פעם ראשונה נכנסו לבית הספר, המנהל קיבל אותם, קרא את השמות שלהם, הכניס אחד אחד מהם לכיתות. למחרת התרחש הרצח המזעזע הזה וביום שלישי פתחנו את שנת הלימודים באיחור של יום והיה לנו פחד, לכולנו, גם לעדנאן, גם לצוות כולו, שהתלמידים, במיוחד התלמידים של כיתות י' שרק עכשיו התחילו ושמעו על הרצח, יפחדו. ואני אישית נכנסתי לכיתה ונוסף תלמיד אחד. בדקנו בסופו של יום, התלמידים הגיעו כולם, כי הם מאמינים שבית הספר הזה הוא בית ספר מצליח, יש לו שם טוב, יש לו מוניטין טוב, הם מאמינים בנו וגם הם מאמינים שהמנהל המנוח עשה עבודה שהיא לא תעבור ותיעלם ביום אחד. הדברים מאוד חזקים, מבוססים, מוצקים, שהם יכולים להמשיך בהשפעתו עוד הרבה שנים.

משרד החינוך מלווה כאן את המהלך? מי כאן ממשרד החינוך?

אני. אני קב"ט מחוז מרכז של משרד החינוך. אנחנו ליווינו את בית הספר, היינו בקשר הדוק, ביקרנו את ראש הוועדה הקרואה מספר פעמים, היינו בבתי הספר, נפגשנו עם מנהלי בתי הספר, היינו עם המשפחה ואנחנו ממשיכים ללוות את התהליך באמצעות - - -

דאגנו שיהיה כאן קצין משטרה לשעבר, שלום לך, חבר הכנסת צורי, אז הוא הגיע. מעבר לליווי של המשפחה אתם מלווים גם את בית הספר מכל הבחינות, מעבר להיבט הבטיחותי שאמור לא לחזור על עצמו וזה אני מתארת לעצמי שאתם בקשר עם המשטרה, עיר ללא אלימות, ותיכף נדבר על זה בדיון של הוועדה והשאלה גם מבחינת לוודא שתלמידים מגיעים, שמורים מקבלים את הסיוע שהם צריכים לקבל, כפי שאמרה כאן הגב' המכובדת. דיברתְ מאוד יפה, מאוד נוגע ללב.

אבל אנחנו ביקשנו שני מאבטחים ועדיין לא קיבלנו כלום. התלמידים מגיעים ואין מאבטח. אין צדק בצד הראשון ואין מאבטח ואין נשק בצד השני. הדברים עדיין אותו דבר, התלמידים עדיין מפחדים. נכון שהם נותנים לנו ביטחון, גם אני מפחדת, כשאני מחנה את הרכב שלי למעלה בחניון, מאיפה ששמעתי שהרוצח הגיע, אני יורדת מהאוטו בריצה. אם אני חוזרת משם ואין מסביבי מורים אני מפחדת. אז מה התלמידים אומרים? ביקשנו מהיום הראשון מאבטח עם נשק בצד של הכניסה.

אז מה הבעיה? אנחנו אישרנו את זה מבחינה חקיקתית, לא? הייתה בעיה דווקא עם משרד החינוך, שלא רציתם שיהיה פה מאבטח עם נשק בגלל החשש שישתמשו בנשק - - -

לא, יש טעות. קודם כל אני לא יודע מה המדיניות ברמה הארצית נניח במחוז המרכז, אבל הנקודה היא כזאת, אנחנו שליחי המשטרה לצורך העניין. המשטרה מגדירה מה היא רמת השמירה, המשטרה מגדירה מה היא רמת ההכשרה, המשטרה באמצעות קציני האבטחה במרחבים ובמחוזות מנחה ובפועל הרשות המקומית מבצעת, כך שההגדרה הייתה לא שלנו. אנחנו צד פסיבי בעניין הזה, אנחנו יותר בנושא של בטיחות וחירום.

משטרה, מה לגבי האבטחה פה בבית הספר? אחר כך נקיים את הדיון הרחב יותר, רק מילה על האבטחה בבית הספר.

האם תוגברה האבטחה בבית הספר אחרי האירוע או לא תוגברה? זו השאלה.

היא לא תוגברה.

בואו ניתן למשטרה לענות.

קודם כל בישיבה אחרי זה יהיה כאן סגן מפקד המחוז, מפקד התחנה, אני לא רוצה להחליף אותו, והוא ייתן את התשובה הספציפית לגבי אבטחת בית הספר. רק אם אני לא טועה היינו כאן ביום שלישי והגברת ביקשה מנטור לכל הנושא של הצד הרך, טיפול באלימות וכו', ואני כבר העמדתי צוות עם ד"ר נרי הורוביץ, מי ששמע עליו, שהוא מתכלל את כל הטיפול אל מול הנהלת בית הספר והתלמידים.

שאלנו שאלה אחרת ולא קיבלנו עליה תשובה. מנהל בית הספר יהיה בישיבה שלנו?

כן, בטח.

מנהל בית הספר, אתה תעלה את הסוגיה הזאת של האבטחה. חברים, אנחנו צריכים ללכת. אני רק רוצה להגיד לכם שהיה חשוב לנו ל - - -

אני רוצה לעורר דבר אחד. לפני הרצח המנהל היה שקט ועבד על זה קשות, בשביל לעשות את הכיתות האלה, מיום הרצח ועד היום, שבוע לפני ועד היום דממה, אין פה עבודה, אין פה התפתחות. אנחנו רוצים ומבקשים מהעירייה לעבוד בפן הזה, להמשיך לפתח, שאנחנו נמשיך ל-1 בספטמבר הבא ואין לנו כיתות עוד הפעם. אנחנו במצוקת חדרים פה.

ביום רביעי מתחילים שוב?

יבורך עמלכם.

חברים, אני רק רוצה להגיד לכם, משום שאנחנו מן הסתם לא ניפגש והדיון שנעשה יהיה בעירייה, ועדת הפנים חשבה, חשבתי שנכון לבוא במהלך הפגרה לבקר כאן בטייבה, להביע גם את הצער ואת הזעזוע העמוק מהרצח במהלך היום של מנהל בית הספר, כששמעתי על בית ספר עמל, שמעתי על ההישגים שכולכם שותפים להם, של בית ספר עמל טייבה, ולהגיד לכם שלא ירפו ידיכם, שתמשיכו לעשות למען הדור הבא, למען הדור של צעירי טייבה, שיוציאו בגרות, שיוכלו להשתלב בחברה הישראלית, שילמדו כמו שצריך ואנחנו בנושאים האחרים של כל מה שקשור למשטרת ישראל, לחינוך ולבנייה, נטפל אנחנו כוועדה ואם זה לא יקרה במהלך השבועיים הקרובים אז יש לי מייל וכל אחד יכול לכתוב לי, אני מבטיחה לכם שזה גם יקרה. באנו לכאן מתוך כוונה לפעול ולהגיד לכם שאנחנו נמשיך לעשות כל מה שצריך, אל"ף, כדי למצוא את הרוצחים של המנהל, ובי"ת, כדי לטפל, ואני אומרת את זה כאן, באוזלת ידה של המשטרה בכך שלא יכול להיות מצב שבאור יום נכנס רוצח ורוצח מנהל בית ספר. זה דבר שלא יעלה על הדעת ואנחנו נטפל בזה כפי שצריך לעשות ואנחנו נמשיך את הדיון בחדר המנהל.

תודה רבה לכם, שתהיה לכם שנת לימודים מוצלחת ותעשו טוב בטייבה.

(בבית הנרצח יוסף חאג' יחיא)

צהריים טובים. הוועדה, ועדת הפנים של הכנסת, בראשותה של חברת הכנסת מירי רגב ביקשה להגיע ולנחם את משפחתו של יוסף חאג' יחיא. כמובן שבשבילי זו הייתה גאווה שהם יבואו לפה. היא שאלה, 'הם מוכנים שאנחנו נבוא?' אמרתי 'ודאי, מה זאת אומרת?' אני שמח שבסוף הוועדה כאן, חשוב שהיא תבוא לכאן.

קודם כל אנחנו כולנו משתתפים בצערכם. היינו בבית הספר עכשיו, נפגשנו עם המורים, נפגשנו עם המנהל, שמענו על כמה יוסוף היה איש חינוך, כמה הוא תרם לבית הספר, כמה הוא רצה שאנשים יבואו וילמדו ויוציאו בגרות ויתערו בחברה הישראלית ויהיו אנשים עם מקצוע ומכובדים. דיברה שם המרכזת הפדגוגית, שורוק דיברה מאוד יפה, היא הייתה יחד עם יוסוף בחדר המורים כשזה קרה. היא דיברה על הצער, היא דיברה על הכאב, היא דיברה על המראה הקשה של מה שהם ראו וחוו שם והם כמובן דיברו על זה שהצוואה שהוא הותיר להם זה שבית הספר יפעל וימשיך לעשות ולפעול בדרך שהוא הוביל. לכן גם בית הספר נפתח במועד, כולם הגיעו, כיתות י' הגיעו, הייתה חרדה אם כן או לא יגיעו אנשים, וחשבתי שלמרות הפגרה נכון שנקיים ועדה של ועדת הפנים בטייבה, נבוא ונבקר גם בבית הספר, נבוא לבית המשפחה, נביע את הצער ואת הזעזוע העמוק מרצח לאור יום, דבר שלא יכול להיות, שמחייב את המשטרה לבדוק את עצמה, יחייב את המשטרה למצות את הדין עם הרוצחים, אנחנו גם נדבר על זה בוועדה, ולהגיד לכם שאנחנו מזועזעים מהמצב הזה, שאסור שהוא יקרה ושה' ייתן לכם כוח להתמודד עם הכאב של יוסוף ז"ל.

אני רוצה להודות לחברת הכנסת ולוועדה על הביקור כאן בטייבה. הביקור שלכם בא לאחר טרגדיה קשה ביותר שהכתה, אל"ף במשפחה, בי"ת, בכל אחד מאיתנו. טייבה הלומה אחרי הרצח הנורא הזה של יוסף. יוסף לא היה רק מורה, מדובר במחנך, במורה דרך, במנהיג מקומי, לכן גם הרצח בתוך חדר המנהל תרם להלם. הבעיה עם הרצח הזה הוא שהכתובת הייתה על הקיר ולכן במשפחה ובטייבה לא מבינים למה יש צו איסור פרסום. יש שחושבים שצו איסור הפרסום הוא כדי לכסות על המחדל של המשטרה. אני נוטה להסכים עם הטענה הזאת. גם להאריך את צו איסור הפרסום פעם אחר פעם באופן - - -

תיכף נשמע את זה, נציג המשטרה יגיע לעירייה, נשמע גם את הטענה הזאת.

אמרנו כבר כמה וכמה פעמים שהנשק שנמצא כאן מחייב טיפול משטרתי, מחייב לאסוף אותו, ועדת המעקב קראה, חברי הכנסת, חלון הזדמנויות כזה עוד לא היה, אפילו השר לביטחון פנים אמר שהנהגת הציבור הערבי קוראת 'תבואו לאסוף את הנשק'. זה נשק שהורג אותנו. אם מישהו היה חושב שהנשק הזה מופנה נגד מה שקרוי ביטחון המדינה דקה הוא לא היה נשאר. בכפר כנא ירו על חייל פעם, לפני כמה שנים, תוך 48 שעות אספו מאות כלי נשק מכפר כנא. אז מה, כל יישוב צריך לירות על חייל כדי שתאספו את הנשק? לא זו הדרך. לכן הזעם הוא רב ואנחנו עדיין בתקופה של הלם. גם מוסטפא, גם אבו ג'יהאד, גם עמיד הבן, גם אמיר, האישה, הבנות, כל טייבה. כל טייבה וכל הציבור הערבי רוצים אולי אולי להקל בכאב, למצוא את הרוצח.

נכון.

למצוא את האשמים, את הרוצח והאשמים. לפחות זה המינימום שהמשטרה יכולה לעשות למשפחה, לטייבה כיישוב. אגב, בניגוד לתדמית, טייבה בשנים האחרונות, הפשע והפשיעה בה, מעשי הרצח, ירדו בצורה דרסטית. בשנים האחרונות ירדו. המעשה הזה ולמחרת היה עוד רצח, שהוא לא קשור, זה גם פגע בטרנד החשוב הזה של ירידה במעשי הרצח והפשיעה. אבל אומרים שיש יותר מ-20,000 כלי נשק ביישוב הזה.

בטייבה?

כן, בוא נגיד באזור. זה נורא.

המשרד לביטחון פנים עובד על ה - - -

על התהליכים.

לא, על הרישיונות.

אגב, רבותיי, הנה קצין משטרה בכיר לשעבר, חבר כנסת צור, בנתניה הייתה פשיעה יותר מטייבה, טיפלו בה והצליחו. אבל מה? הפשיעה זלגה ליישובים מסביב. מישהו חשב שזה מספיק, נגמר, הוא יכול לנוח. זה נורא. זה נורא שהנשק הזה הורג אותנו והנשק הזה יכול להרוג גם אתכם ותיקחו את זה בחשבון. זה מרגיז אותנו שזה הורג כל אדם.

עמיד, אני רוצה שתגיד כמה מילים. ד"ר עמיד הוא הבן של יוסף.

בשמי ובשם המשפחה אני מודה לכם על זה שבאתם לנחם אותנו בבית שלנו על רצח אבא שלי, אני גם רוצה להוסיף כמה מילים על ד"ר חבר הכנסת אחמד טיבי. המשטרה באמת צריכה עכשיו לפענח את זה ולמצוא את הרוצח. לא רק מנחם אותי שימצאו את הרוצח עצמו שעשה את זה, אני רוצה גם כן את מי שהיה אחראי על זה, מי שתמך בזה - - -

שיזם את זה.

הכול. אני לא רוצה רק איש אחד, אני רוצה את כל האנשים שהיו מאחורי הרצח הזה ושיענישו אותם בחומרה ויעמידו לדין ושהם יקבלו את העונש המקסימלי. איך אני אומר? אבא שלי כבר הלך, לא יחזור, אבל למען טייבה, למען המגזר הערבי, צריך לעשות סדר פה. לכל אחד יש נשק, אין אמון, אין ביטחון. אני הייתי יושב, חבר שלי בא לנחם אותי בחצות ואני יושב לבד פה ושמעתי צרור, כאילו ליד הבית, אבא שלי נרצח לפני שבוע, לפני שבועיים ויום אחרי, אני דיברתי עם נשיא המדינה, דיברתי איתו אישית, אבא שלי לא יהיה המקרה הראשון ולא האחרון אם לא תעשו משהו. אנחנו רוצים באמת מעשים, לא רוצים דיבורים. למחרת הרגו אחד מול המשטרה. אז הם לא דופקים חשבון, לא למשטרה, לא לחוק, לא לאנשים, לא לכלום והמעשה הזה הוא יותר חמור, שהוא עשה אותו בתוך בית הספר, בתוך העבודה של אבא שלי, בתוך העבודה הקדושה הזאת. אם אנחנו לא נעשה משהו, אם לא נתפוס אותו אז אנחנו נותנים גיבוי לכל אנשי הפשע, לכל העולם התחתון שיעשו כמוהו, הנה הוא עשה את זה ולא תפסו אותו אז אנחנו יכולים לעשות יותר חמור מזה. והבא בתור אני, את או כל אחד פה, בתוך המשרד שלו.

חד משמעית.

אז צריך לעשות משהו, לא רק לתפוס אותו.

תיכף אני אגיד כמה מילים על זה. דוד, אתה רוצה להגיד משהו?

כן. קודם כל רציתי גם להביע את תנחומיי. אני חושב שגם בגלל העיתוי של האירוע הנורא הזה, בזמן הלחימה, אז איכשהו הוא נבלע בתוך כלל האירועים אבל אין ספק שזה אירוע שבכל מקום היו מזדעזעים ממנו וטוב עשתה יושבת ראש הוועדה שהחליטה להגיע לכאן, גם כדי להביע תנחומים, אבל גם בעיקר כדי להביע את העוצמה של האירוע הזה.

אני רוצה להתייחס גם למה שאמר חבר הכנסת טיבי בעניין של האמל"ח, והוא צודק. צודק לגמרי. אני חושב שבעניין הזה המשטרה עושה מבצעים, יש פיקים, נכנסים, לוקחים, אבל אחר כך זה הולך ונעלם. צריך לומר לזכותו של השר לביטחון פנים הזה שכן הוא הציב את זה כיעד ומטרה, אנחנו, התפקיד שלנו לראות שזה קורה ולא מורידים את הרגל מהגז. יש פה נכונות, יש פה גם ציבור שהיום מבין ודורש שירותי משטרה. תחנת טייבה בזמני לפחות, אמנם לא הייתי מפקד מחוז פה, אבל הייתה תחנה יחסית חלשה, קטנה, היום זה אורגן גדול, חזק, עושה פעילות פה במשולש, לכן אנחנו בצדק צריכים לתבוע ממנו גם למנוע אירועים כאלה. אני יכול להגיד לכם שהמשטרה היא מצוינת בחשיפה של פשעים, לצערי היא פחות טובה במניעתם. בעניין הזה אנחנו חייבים לעקוב אחרי הנושא הזה.

אצלנו יש בעיה בשניהם, גם בחשיפה וגם במניעה.

לא.

בטייבה 23 מעשי רצח, 3 פוענחו.

אבל רציתי להגיד את המשפט האחרון. דווקא הנושא של צו איסור הפרסום, שאני לא מסכים עם מה שאחמד אומר - - -

הוא אמור לזרז את מציאת הרוצח.

הוא לא אמור לכסות על חידלון משטרתי, אם היה כזה או אחר, כי בסופו של דבר צו האיסור הזה יירד, אז הוא יירד עוד חודש, עוד שבועיים, עוד חצי שנה, אז לכאורה החידלון אמור להיחשף. לכן אני אומר, הטענה הזאת שכאילו צו האיסור אמור לכסות על חידלון, הוא לא מחזיק מים, הוא כן תורם לחקירה. לכן תנו את הזמן לעניין הזה, לצו איסור הפרסום, וכפי שאמרת, גם מאוד חשוב שזה לא יהיה רק הרוצח, אלא כל מי שמסביבו. אני יכול להבטיח לך, יושבת פה פרקליטת מחוז, שיודעת להגיד לך גם שבסוף לא ינוחו עד שלא יביאו את כל האנשים בהנחה שיהיו ראיות. לעניין הראיות נדרש גם שיתוף פעולה של האנשים מפה וזה לא דבר פשוט. אני אומר את זה באופן כללי, לא דבר פשוט להשיג שיתוף פעולה במקומות האלה, כי אנשים חוששים. יכול להיות שהמערכת כולה צריכה לתת גם מעטפת יותר טובה, היום יש גם שיטות של תכנית להגנת עדים שמאפשרת גם, אם צריך, ולכן שיתוף הפעולה הוא מאוד חשוב. אני כמעט משוכנע שהמשטרה תגיע לתוצאות, אני אומר את זה גם מידיעה.

ראשית אני מצטרף לדברי התנחומים של חבריי, באמת מקרה מזעזע, מצער מאוד, לאור היום להיכנס לאסיפת מורים ולבצע מעשה נתעב ונפשע כזה, ודאי שאין על כך שום מחילה ואני בטוח שבסופו של יום יימצא הרוצח. אני רוצה להציע לך, גברתי היושבת בראש, יש לי ניסיון עם הדבר הזה, בזמנו, מי שזוכר, היה רצח בחיפה של מנהל חברה קדישא, גם כן רצח נורא ואיום, על יד ביתו ואנחנו כוועדה קיימנו דיון, עקבנו אחרי העניין הזה, לא נתנו מנוח למשטרה ואני מבקש ממך, זה התפקיד שלנו, זה התפקיד הקלאסי שלנו כוועדת הפנים, לעקוב אחרי העניין הזה, לא לתת מנוח למשטרה עד שאכן יימצאו אותם רוצחים ובסופו של דבר הרצח בחיפה שהיה, של מנהל חברה קדישא, נמצא הרוצח ונענש ואני מאמין שגם פה תהיה אותה תוצאה. אני אומר שוב, זה תלוי מאוד בנו, איך נעקוב אחרי העניין הזה. תודה.

אנחנו לא מקיימים פה דיון ועדה,

אפשר להגיד מילה?

ממש מילה, כי הדיון כאן הוא לא דיון בוועדה.

אני רוצה להגיד שלא צריך לדחוף את המשטרה, המשטרה משקיעה בתיק הזה מעל ומעבר. יש פרקליטה מלווה צמודה לתיק הזה, יש התייעצויות אצל פרקליטת המחוז באופן קבוע, שגם אני משתתפת בהן, כלומר כל מה שניתן. לא צריך לדרבן את המשטרה, המשטרה הופכת כל אבן ומקווה מאוד להגיע לתוצאות. צריך לזכור, האיש הגיע כולו מכוסה בשחור, קשה מאוד לזהות את האיש וזו חקירה מאוד מאוד סבוכה.

תודה רבה לך על ההערה הזאת. אני רוצה להגיד כאן לבני המשפחה, אנחנו באנו לכאן משום הרצח הזה מזעזע לא רק את המגזר הערבי, אלא גם את היהודים, את כולנו. לא יכול להיות שנכנסים לבית ספר בצהרי היום ורוצחים מנהל בית ספר בחדר המורים יחד עם צוות המורים שלו. זה מצב שלא יעלה על הדעת. גם המשטרה צריכה ללמוד מזה ולראות האם באמת, כמו שאומר כאן חבר הכנסת טיבי, זה היה ידוע מראש ולא עשו עם זה דבר, או שזה משהו שאי אפשר היה למנוע אותו.

אני כאן מסכימה עם הפרקליטה ומסכימה גם עם מה שאמר חבר הכנסת דוד צור, לא נכון לדחוק במשטרה, נכון לעמוד על כך שימצאו את הרוצח וימצאו את היוזמים ואת הסיבה לכך כמה שיותר מהר. אני בדרך כלל חושבת שכשיש צו איסור פרסום, המשטרה לא מקבלת מיד צו איסור פרסום, כשיש צו איסור פרסום על המהלך הזה כנראה שיש כאן כל מיני נושאים שהמשטרה צריכה לעקוב אחריהם ולהגיע בשקט לאותו רוצח אכזר שעשה את המעשה הנתעב הזה. לכן אני מבטיחה לכם, באנו לכאן במהלך פגרה, הוועדה, באו לכאן הרבה מאוד חברי כנסת כדי לבוא ולהגיד לכם שאנחנו לא ניתן למצב הזה לרדת לטמיון, אנחנו לא נגיע למצב שאנחנו לא נשים את היד על הדופק עד שיימצא אותו רוצח ועד שתימצא הסיבה לכך שאיש חינוך, שמנהל בית ספר, שאדם שהוא מכובד פה בקהילה, נרצח בצהרי היום. זה אני אומרת לכם - - -

הכוונה לרוצח האמיתי, לא רק זה שלחץ על ההדק.

כן, לכל הסיבות. לא רק לזה, מי שלח אותו ולמה הוא הגיע וכל מה שזה אומר. אני לא רוצה לפרט כי יש פה, כמו שאמרנו, צו איסור פרסום, ולכן אנחנו נעשה את כל מה שניתן כדי לתת לכם את התשובה. כמו שאמרת, את אבא אי אפשר יהיה להחזיר, אבל להחזיר את הכבוד ולדעת מי עשה את זה, זה דבר אחד שאני מבטיחה לך שנעקוב אחרי זה.

לגבי איסוף הנשק, אנחנו נשקול תיכף בדיון שנעשה, יכול להיות ששווה להקים ועדת משנה בסוגיה הזאת, צריך לצמצם את כמות הנשק במגזר הערבי, ולא רק במגזר הערבי, חברים, גם במגזר היהודי. צריך לצמצם את כמות הנשק. מי שלא צריך להיות עם נשק לא צריך להיות עם נשק. גם בעניין הזה אנחנו נדון. יכול להיות שנקים ועדת משנה לסוגיה הזאת וכמובן נמצאת פה הנציגה מהפרקליטות שתגיד לנו מה אתם עושים בכלל, כמה כתבי אישום בכלל נפתחו כתוצאה מרצח ואלימות במגזר הערבי, מה העונשים שקיבלו ומה המסר שמעבירים להמשך. לא חוכמה רק לדבר על המקרה הזה אלא ללמוד ממנו להמשך. אנחנו לא נקיים פה את הדיון, אנחנו הולכים עכשיו לדיון.

אנחנו באמת באנו להגיד לכם שאל"ף, אנחנו משתתפים בצערכם, שאנחנו מזועזעים מהרצח הנתעב הזה ושאנחנו מקווים בעזרת ה' שנמצא כמה שיותר מהר את הרוצח ואת שולחיו כדי לפחות להביא שקט למשפחה בעניין הזה. שלא תדעו יותר צער, שניפגש רק באירועים משמחים.

תודה רבה לכם.

(ישיבת ועדה בעיריית טייבה)

חברים, שלום לכולם, אני פותחת באופן פורמלי את ועדת הפנים והגנת הסביבה בסוגיית אלימות במגזר הערבי ובטייבה בפרט. אני רוצה בראש ובראשונה להודות לכל חברי הכנסת שהגיעו כאן לסיור והגיעו לוועדה במהלך הפגרה. זה לא מובן מאליו, אני רוצה להודות לך, אריק. זה לא סוד ואני אגיד את זה, אני פעם ראשונה פה בטייבה, תמיד התדמית הייתה בעיניי שטייבה זאת עיר שהפשע גואה בה. הסתובבתי פה יחד עם חברי הוועדה, ראיתי את העיר, ראיתי איך שהיא נקייה, איך שהיא מסודרת, איך שהיא מגוננת, את תכנית המתאר שאישרת לעיר, שנה אתה פה בעיר, את הגבייה שכבר עשית. אני רוצה להגיד לך שאפו גדול, כשאיכות החיים של התושבים טובה אז גם יורדת האלימות וגם כל אחד מהאזרחים רוצה לחיות בצורה טובה, שהילדים שלו ילמדו כמו שצריך. היינו בבית ספר עמל, ראיתי את הסיוע שאתם נותנים בבית ספר עמל, את החניכים שהגיעו, את התלמידים, את צוות המורים, את הסיוע שאתם נותנים לבית הספר, פשוט יישר כוח, אני שמחה לשמוע על כך. תיכף כמובן אתה תפתח ותגיד כמה דברים.

לפני שאני אתן לך ולחברי הכנסת לדבר ואז כמובן משטרת ישראל ומשרד המשפטים יתייחס גם הוא אני רוצה להודות לחברי דוד אזולאי שהתקשר אליי כבר בשבוע שעבר ואמר לי 'מירי, בואי נקיים את הדיון הזה, זה חשוב'. אני אמרתי לך שכבר יש מספר דיונים שקיימנו, אבל אני חושבת שזה נכון וחשוב וכפי שאתה רואה, תוך ארבעה ימים הצלחנו לארגן את הביקור הזה כאן ואת הסיור הזה כאן. אני מודה לך, זה חשוב. תודה רבה לך, חברי חבר הכנסת דוד אזולאי.

כפי שאמרתי, אנחנו כאן משום שיש איזה שהיא תחושה, ואני רוצה להגיד כאן מילים טובות על משטרת ישראל, משטרת ישראל עושה ופועלת בהרבה מאוד תחומים בכוח אדם לא גדול, בתקציבים לא משופעים והיא עושה כדי שהביטחון האישי בקרב כל אזרחי המדינה יהיה גבוה. עם זאת נוצרה אצלי תחושה שבמגזר הערבי יש יותר מדי נשק בלתי חוקי שלא אוספים אותו, יש יותר מדי נושאים של אכיפה שהמשטרה לא מטפלת בזה, והרצח האחרון ועוד מקרי רצח נוספים שהיו, מראים על איזה שהיא אוזלת ידה של המשטרה לפעול ולטפל ברצח ולדאוג לכך שלא יכול להיות מצב שבצהרי יום נכנס רוצח לבית ספר ורוצח מנהל בית ספר לעיני המורות שלו. מצב בלתי אפשרי. אני יודעת שיש צו איסור פרסום על האירוע עצמו, אין לי שום כוונה שתפתחו את צו איסור הפרסום ותגידו דברים שאתם לא צריכים להגיד, אבל כן בוודאי להתייחס לעניין של הפשע ושל עליית המדרגה באלימות בקרב הציבור והמגזר הערבי. אני שוקלת להקים ועדת משנה בסוגיה הזאת של איסוף נשק במגזר הערבי. עד סוף הדיון הזה, אם אני אחליט שכן, כבר היום, מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי של הוועדה נמצא כאן? אז בסיום הוועדה אנחנו נצביע על השמות של חברי הוועדה, ברגע שאני אקבל את ההחלטה.

אני שוב מודה לכל הגורמים שהגיעו, גם ממשרד החינוך. אריק, בבקשה. לאחר מכן לדיבור, חברי כנסת.

קודם כל תודה רבה. זה תקדים שוועדה מגיעה בכזה הרכב מלא, עם כזה רצון לעזור, זה לא בא ברגל. אני רואה פה גם את המשטרה בהרכב כמעט מלא, הממ"ז פה כבר הפך להיות תושב קבע.

מפקד המרחב.

מפקד המרחב וכמובן מפקד התחנה.

את מפקד התחנה לא ראיתי.

פילו. הסגן שלו פה גם. בסך הכול אנשים שעושים למען - - - אני רואה גם את דני שחר שהוא כמעט כל ביקור מצטרף לכולם. בסך הכול אני מרגיש, כאיש טייבה, לא תושב, כאיש טייבה, שאנחנו מקבלים תמיכה, שאנחנו מקבלים כתף. אבל אני רוצה לנצל את הביקור הזה של הוועדה החשובה הזאת, עם מירי הפושרית, שאני יודע שהיא לא נחה והיא בחורה שכל מה שהיא לקחה ליד עד היום היא סיימה את הטיפול עד תום, לכן אני רוצה לנצל את זה ומה שהיא תגיד שהיא לוקחת על עצמה, אני יודע שזה יהיה, ויש לי פה שמונה נושאים. אני אעבור עליהם ביעף.

קודם כל שתדעו, טייבה, אמרתי לכם באוטובוס, אני חוזר עוד פעם, טייבה זו עיר גדולה מאוד, היא לא בדיוק כמו שהיא מופיעה בלמ"ס והיא גם על שטח קטן מאוד. זו עיר של 50,000 תושבים על שטח קטן, של 19,000 דונם, זה לא הרבה. יש מקומות שיש בהם צפיפות אדירה ולכן זה גם מקשה על המשטרה. אני לא מסנגר עליהם אבל זה מקשה על המשטרה להיכנס לשם ולחפש ולעשות כל מיני פעולות. יש שם בתים בתוך בתים בתוך בתים, יש בתים שאף אחד לא מכיר אותם ברישום, הם לא רשומים, כך שיש פה בעיה קשה מאוד.

אני אמרתי בפעם הקודמת לשר לביטחון פנים שחייבים להשאיר את הכוח שהמשטרה קיבלה לצורך המבצעים. הם קיבלו 120-130 שוטרים סך הכול תוספת לתחנה, בגלל האירוע הזה, ואני פונה פה למפקד המרחב ומפקד המחוז שיפעלו להשאיר את הכוח הזה למרות שאני יודע שיש בעיה, אבל זה חשוב מאוד, במיוחד לביטחון של האנשים פה. את שמעת את המורים בבית הספר. תוך כדי זה הם צריכים להיכנס לעניין של איסוף הנשק. דיברנו על זה ואני מקווה, למרות ששמעתי שכבר התחילו לעשות פה פעולות בעניין הזה - - -

אני ביקשתי אז ואני אומר לך, מירי, זה חשוב מאוד, שייתנו פה תוספת, אולי לנו בנפרד, אולי לנו כייחודיים, לנושא של 'עיר ללא אלימות'. התקציב שאנחנו מקבלים הוא לא תקציב גדול.

כמה אתם מקבלים?

מיליון.

היה פה עוד תקציב אחד, שכחתי אפילו איך קוראים לגוף הזה שנתן לנו, שביטלו אותו.

ידידות.

קרן לידידות, ביטלו אותו. באותה נשימה אני אומר לך, מירי, חשוב שגם ימשיכו לרשת לנו את המצלמות בעיר. עד עכשיו רישתו לנו חלק.

זה גם 'עיר ללא אלימות', כן?

כן, זה גם דני, אבל הוא מתייצב סביב התקציב שיש לו. הוא מאוד רוצה לעזור, הוא גם עוזר מעבר, אבל פה צריך לתת לו כוח.

בסביבת זירת הרצח, אני מבין שהיו מלא מצלמות.

לא של העיר, מצלמות של הבתים.

לא חשוב, מצלמות של מישהו.

כן, כן.

זה לא מנע את ה - - -

המשטרה אספה את כל ה - - - של כל הבתים.

לא, אני אומר שזה לא מנע את זה.

לא, זה לא מנע את הרצח, אבל לפחות אפשר להגיע אולי למישהו.

ופה אני רוצה לעבור לשלושת הנושאים האחרים שלי. הנושא הכי הכי חשוב פה, יש פה שלושה בתים שבנויים על גדות נחל אלכסנדר. זה חמישה בתים, אבל הם בנויים בתוך קבוצה של עוד עשרה שהתלבשו עליהם, לא על כל העשרה, והלכו איתם כמעט עד הריסה של הבתים, אם לא אנחנו מתערבים פה, אנחנו זה ראש עיריית קלנסווה ואני וחברי הכנסת וכל העולם, גם המשטרה - - -

זה בנייה בלתי חוקית?

זה דיון שהתקיים אצלי.

ואז, זה דיון מהיר, לא? שלך? של דב חנין.

ואז גם דב חנין היה פה ומפקד התחנה נותן פה סיוע, כאיש חברה, לא כאיש משטרה, אבל אני אומר לכם שאם בסופו של תהליך - - -

מי החליט על זה? הדרג המשפטי.

כן, אבל המשטרה המליצה אז לא לעשות את זה - - -

יש החלטה משפטית ל - - -

אני אומר לך, חברת הכנסת מירי, אם זה יהיה תהיה פה - - - אני לא יודע איפה זה ייעצר. אני לא יודע איפה זה ייעצר. הם כבר התבצרו שם עם בלוני גז ומה שאת לא רוצה ואני חושב ש - - -

השטח בכלל של קלנסווה.

זה שטח של טייבה, התושבים של קלנסווה.

אתה פותח עכשיו פתח לכל ה - - -

במיוחד אחרי כל מה שהיה - - -

הם היו בבית משפט ובית המשפט לא קיבל את העמדה שלהם.

עכשיו צריך איכשהו להיכנס - - -

זה בעייתי לשנות.

הפרקליטה פה.

תיכף נשמע מהפרקליטה, אבל החלטת בית משפט קצת קשה לשנות ואנחנו רוצים להתמודד עם כל אותה בנייה - - -

אפשר לשנות תכנון.

הגשנו תכנון חדש - - -

אנחנו תיכף נשמע התייחסות של הפרקליטה.

הנושא השני שהוא בסמכותם, הוועדה, זה פסולת הבניין שיש פה. יש פה 200,000 טון פסולת בניין שנאגרה במשך שנים רבות. אף אחד לא שם עליה. אני חייב להוציא אותה מכאן, העלות של הדבר הזה 8.5 מיליון שקל. העניין הזה כמעט בסוף הדרך והולכים לאשר, רק עוד פוש אחד שלך - - -

מול המשרד להגנת הסביבה?

נכון מאוד, מול השר פרץ. הוא דרך אגב מחויב לעניין.

אז איפה זה תקוע?

זה תקוע עוד אצלם באוצר - - -

בבירוקרטיה?

בדיוק. ואנחנו רוצים להוציא את ה-200,000 טון האלה. הנושא האחרון שאני רוצה להעלות פה, יש אתר פסולת שהוא במזרח העיר, שהוא בוטל, כאילו הפסיקו לשפוך שם פסולת, אבל אף אחד לא טיפל בפסולת שנשפכה שם ולידו יש אישור לבנות עוד 4,000 בתים. אי אפשר לבנות בתים כשיש שם אתר פסולת. אנחנו הגשנו את זה בקול קורא, הטיפול באתר הזה הוא 10 מיליון שקלים וגם הקטע הזה, לפי עמיר פרץ, הוא המליץ שאנחנו נקבל את הכסף הזה, אבל זה כסף שנותן המינהל.

המינהל זה בנצי?

כן, בנצי.

הבנייה היא של יזמים פרטיים?

הבנייה היא של תושבי טייבה, לכל אחד יש שם חלקה משלו וכולם רוצים לבנות.

אין יזמות.

פה אין יזמות.

אפשר היה להשית את זה אולי על היזם, אבל - - -

גם להגנת הסביבה יש פה אינטרס שהפסולת הזאת לא תהיה שם, אז צריך להיות פה איזה שהוא תקציב משותף של שניהם.

אין פה יזמות ופה צריך לעשות את המקסימום לעזור לנו בזה. אם עזרתם לנו בדברים האלה, אני חושב שטייבה צועדת למקום אחר. אחרי זה נתחיל לאכוף, כי היום אנחנו לא יכולים לאכוף, אנחנו לא יודעים איפה שמים, אתה מנקה כאן, נכנס לך לשם, אתה מנקה פה - - - צריך במכה אחת לגמור את כל האשפה הזאת ולתת להם לבנות.

אנחנו ברוך ה' הצלחנו להעביר את תכנית המתאר, יש לנו היתרים לבנות כמה שאפשר, יש הרבה מקומות לבנות פה עכשיו, כנ"ל נושא המט"ש, לא היה פה מט"ש, לא הגיעו לשום סיכום עם - - -

מט"ש, יש גם ניקוז, הביוב. פשוט כל הנושא של התשתית, זה דבר נהדר.

כן. ופה אני נותן לכם דקה אחת של סקירה לסיום. הייתה החלטת ממשלה, סוף כל סוף ממשלה אחת החליטה לתת כסף לטייבה. כמובן שעשינו על זה מלחמה, סוף כל סוף כסף לטייבה, לא לתשלום חובות, אלא לאיכות חיים. זה משהו שלא נהוג פה. העיר הזאת הייתה פעמיים בפשיטת רגל, פעמיים היה לה נאמן, פעמיים שילמו מיליוני שקלים חובות, אבל לא טיפלו, התושבים פה המשיכו לחיות בלי ביוב, בלי מים, בלי כבישים. עכשיו, אחרי מלחמה קשה מאוד שעשינו, בעזרתו של שר הפנים, הממשלה החליטה לתת לנו 151 מיליון שקל, בתוספת עוד 4 מיליון שקיבלנו לפני כמה ימים, כשה-151 מיליון האלה, כמעט 70 מיליון שקל יעסקו במים, ביוב וניקוז, כל היתר יעסקו בספורט, תשתיות תחבורה ומיסוד שדרה ניהולית בעיר הזאת. תמי עושה את העניין הזה. בעיר הזאת אף פעם לא הייתה שדרה ניהולית. מי זה אגף תחזוקה, ומי זה אגף זה וכל אחד התערבב עם השני. פה אנחנו בונים עכשיו עץ מבנה מסודר ואנחנו גם התחלנו לבנות את המחלקות בהתאם לזה. אני חושב שכשאנחנו נעזוב פה אנחנו נמסור את הדגל כשהכול פה יהיה מסודר כמו בכל עיר נורמלית, לא כמו בכל עיר בעייתית. יהיה מנהל אגף זה, מנהל אגף זה, מנכ"ל, סמנכ"ל, כל מה שצריך בשדרת הפיקוד.

אלה הדברים שרציתי להגיד. אני מודה לך באופן אישי ולוועדה. לדעתי זה הביקור הכי חשוב שהיה פה ואני לא מזלזל באף שר ולא בנשיא ולא בכלום, אבל הביקור הזה, כי אני מכיר את הנפשות שפועלות פה, אז הדברים האלה ייפלו על אוזן קשבת וייסעו הלאה.

תודה רבה לך, אריק.

ראשון הדוברים חבר הכנסת דב חנין, לאחריו דוד אזולאי.

תודה רבה, גברתי. אני רוצה לברך על הביקור הזה, זה ביקור מאוד חשוב, אבל המבחן של הביקור הזה יהיה בתוצאות שלו. אני רוצה להגיד כמה דברים בנושא האלימות ולא לדבר דווקא על המקרה הקונקרטי שנמצא בחקירה, אלא להשתמש במקרה הזה כדי למנף שינוי רציני בגישה לכל הסוגיה של הנשק הבלתי חוקי באוכלוסייה הערבית. גברתי יושבת הראש, אני כבר מתקשה לזכור כמה פעמים העלינו את הנושא הזה במליאת הכנסת. אני מסתכל פה על חברי הכנסת ואני חושב שכל אחד מאיתנו, חבר הכנסת אגבאריה וחבר הכנסת חנא סוייד וחבר הכנסת דוד אזולאי דיבר במליאה לא פעם ולא פעמיים על הנושא הזה. אני גם זוכר את התשובות של השרים לביטחון פנים ולפעמים התשובות הן טובות, אבל בין התשובות הטובות לבין הביצוע הטוב יש פער בלתי נסבל. אנחנו את הפער הזה חייבים לסגור.
מה שמקומם זה שיש כאן שילוב בלתי רגיל בין הזדמנות לבין החמצה. דיבר חבר הכנסת אחמד טיבי בבית האבלים על עמדתה של הנהגת האוכלוסייה הערבית שמתחננת לאסוף את הנשק. אני זוכר שהייתי פה בטייבה, אני זוכר שהייתי בטירה, אני זוכר הפגנה ציבורית ענקית שהייתה בטירה עוד לפני שנתיים וחצי, כל ראשי הציבור שם פנו בצורה נרגשת וביקשו מרשויות המדינה לאסוף את הנשק הבלתי חוקי. היום בציבור הערבי מבינים שנשק בלתי חוקי זה לא כבוד, זו בושה. זה לא משהו שצריך להתהדר בו, אלא זה משהו שצריך להתבייש בו. לכן את ההזדמנות הזאת צריך לממש ואת הנשק צריך לאסוף.

איך עושים את זה? המפתח לעניין הזה זה קודם כל שיתוף פעולה עם הציבור ועם הנהגת הציבור, עם הנהגת היישובים, עם הנהגת הכוחות הפוליטיים, עם כל הגורמים באוכלוסייה הערבית, ראשי רשויות, ועדת מעקב. כל הגורמים הציבוריים באוכלוסייה הערבית, צריך לגייס אותם למערכה הזו ולפעולה הזו. צריך לבחון איפה נמצאים הכשלים, האם יש כשלים ברמה הציבורית, האם יש כשלים ברמה המערכתית, איפה בדיוק נמצאים החסמים, למה זה לא קורה. הרי זה לא קורה סתם במקרה, יש חסמים ויש כשלים בתוך המערכת שאיתם צריך להתמודד בצורה מאוד מאוד שיטתית, חייבת להיות פה תכנית עבודה, תכנית עבודה ארצית ותכניות עבודה מקומיות עם לוחות זמנים ועם יעדים מדידים, יעדים שאפשר לראות האם אנחנו עומדים במה שביקשנו, במה שדרשנו, או לא עומדים במה שדרשנו. לא להסתפק בסיסמאות כלליות אלא תכנית עבודה עם יעדים מאחוריה. חייבת להיות שיטתיות בעבודה. זה לא יכול להיות גלים של התלהבות ואז עושים משהו ואחר כך תקופות של רגיעה ולא נעשה שום דבר.

גברתי יושבת הראש, אני רוצה לברך על הצעתך, המחשבה הראשונית שהעלית, להקים לנושא הזה ועדת משנה. אני באופן אישי מאוד אשמח להיות חבר בוועדת משנה כזאת, אני חושב שאנחנו ככנסת חייבים לעקוב אחרי הנושאים האלה ממש באופן יומיומי, ממש לשבת מול תכניות, מול ביצוע, לראות איפה הדברים תקועים, איפה הדברים זזים ולגרום לדברים האלה לזוז.

שתי הערות מאוד קצרות לגבי הדברים של אריק על נושאים אחרים שקשורים לטייבה. גברתי יושבת הראש, אנחנו קיימנו בראשותו של חבר הכנסת צור דיון באותם בתים, שזו פשוט טרגדיה אנושית, לא רק ציבורית, אלא טרגדיה אנושית, באמת, של אזור שמשום מה מוגדר בלי שום הצדקה כאזור נחל, למרות שאין שם שום נחל, כל האזור בנוי בצורה בלתי מותרת, ללא אישורי בנייה, כי לא הייתה שם שום תכנית בתוקף, אבל מכל האזור, שכולו אזור מוזנח לחלוטין, בחרו שלושה בתים של אנשים שנמצאים אגב במצוקה, גם אנושית וגם כלכלית מאוד קשה, ואת הבתים האלה רוצים להרוס. אז בהמשך לדיון שעשינו בוועדה - - -

רק, דב, אתה מכיר את רשויות המשפט, אנחנו הרבה מאוד זמן באותו נושא בגבעת עמל מול בתי המשפט. ברגע שיש החלטת בית משפט לנו ככנסת קשה מאוד להתערב בהחלטות האלה. זה בלתי אפשרי.

את צודקת, אנחנו גם לא אמורים להתערב בהחלטה של בית משפט, אבל בזה זה הרבה יותר פשוט, כי כאן לא מדובר בקרקע פרטית. אין בצד השני יזמים פרטיים שרוצים את הקרקע כדי לבנות שם גורדי שחקים, הצד השני פה זה המדינה. אנחנו לא אוהבים להתערב בהחלטות של בתי משפט, אבל אנחנו יכולים להתערב בשיקול הדעת של התביעה. הרי התביעה במקרה הזה זה לא איזה שהוא מישהו פרטי, אלא זה אנחנו, מדינת ישראל. אז אנחנו יכולים לדרוש מרשויות התביעה לשנות את המדיניות בנושא הזה, להכריז על מורטוריום באותם מקומות, בכל אופן זאת גם המדיניות של העיריות הרלוונטיות, גם בקלנסווה וגם בטייבה. לא רק מכיוון שזה צודק, זה מאוד צודק במקרה הקונקרטי הזה, תגיעו למקומות האלה ותראו כמה שזה צודק, אלא גם כי זה חכם. זה חכם כי בעסק הזה פשוט אפשר להכרית עבודה שנעשתה לאורך הרבה הרבה זמן.
והערתך, אריק, על נושא אתר הפסולת. אנחנו מדברים על משבר בנייה, גברתי היושבת ראש, והנה דוגמה לחסם. אפשר לבנות 4,000 יחידות דיור, צריך לטפל באתר פסולת. אתר הפסולת הזה זה כסף קטן יחסית לתועלת העצומה שאנחנו יכולים להפיק מזה ש-4,000 משפחות יוכלו לבנות בתים. אני מציע שנתגייס לנושא הזה ובכל דבר נעמוד לרשותכם כדי לעשות את מה שצריך בעניין.

תודה רבה לך.

אדוני יושב ראש הוועדה הקרואה, אריק ברמי, גברתי היושבת בראש, ראשית אני רוצה להודות לך על ההיענות שלך לקיים את הדיון ואני חושב שמספר הנוכחים מחברי הכנסת בדיון הזה מוכיח עד כמה הנושא הזה חשוב. למרות הפגרה נמצאים פה חברי כנסת וזה לא דבר שגרתי שכל כך הרבה חברי כנסת באים לסיור בימי הפגרה. זה מעיד שהנושא הוא חשוב ואני באמת באמת מודה לך שקיימת את הדיון ודווקא במקום ולא אצלנו בוועדה.
דיברו כאן על נשק לא חוקי. אני רוצה להגיד לך ולכל החברים, הנושא של נשק לא חוקי, לצערי הרב זה לא רק בטייבה, היום בכל המגזר הערבי יש מלאי של נשק לא חוקי שמסתובב וצר לי להגיד אבל התחושה שלי שנוח למשטרה להעלים עין, אחרת אי אפשר להסביר איך כל כך הרבה נשק, אם זה באירועים, אם זה בסתם ימים של חול, אתם שומעים את הדברים, זה מזעזע. אני חושב שהרצח שהיה כאן בטייבה, רבותיי, צריך להדליק נורה אדומה אצל כולנו, זה דבר נורא ואיום. לאור היום, במקום פומבי, בזמן דיון, באים ויורים במנהל בית ספר, אני לא משתחרר מהדבר הזה, זה מזעזע. אני פונה כאן, דיברתי על זה גם במליאה, אני מקווה שהמקרה הטרגי הזה יהיה מנוף לחיסול הנשק הבלתי חוקי לא רק בטייבה אלא בכל המדינה. אבל פה צריך להיות המקום הראשון, צריך לנצל, יש היום רצון גם של התושבים לחסל את זה, כולם מבינים היום שהנשק הזה לא יודע להבחין בין יהודים ללא יהודים, הוא יכול לפגוע בכולם.

אני רוצה לשאול את מפקד המרחב, אני מבקש לדעת, ידוע לי, אולי אני טועה, שבשנתיים האחרונות היו פה 23 מקרי רצח, כמה מתוכם פוענחו. אנחנו נשמח לשמוע, אם אני טועה, תקן אותי ואני אשמח גם לשמוע את הנתון הזה ממך.

לסיכום דבריי אני רוצה לפנות אלייך, גברתי היושבת בראש, שהוועדה תקבל החלטה שאנחנו נמשיך ונעקוב אחרי המקרה הזה ואחרי איסוף הנשק. אסור להרפות מהעניין הזה, כי אני חושב שמעקב שלנו יכול לתת לנו גם איזה שהיא תמונת מצב, לא רק על החקירה, אני מאמין שהמשטרה בעניין הזה לא תניח והיא תעשה את עבודתה, אבל דיברו כבר לא רק על הרוצח הספציפי אלא אלה שמסביבו, ואני מאוד מקווה שבסופו של יום הדבר הזה יתגלה ואני מבקש ממך שאנחנו כוועדה או כוועדת משנה נמשיך לעקוב אחרי העניין הזה.

יש עוד שני דברים שכדאי להעלות אותם, אולי הם נאמרו כלאחר יד, אבל חשוב שנדגיש אותם. אחד זה נושא של אבטחה בבתי הספר.

כן, רשמתי לי את זה.

בנושא האבטחה בבית הספר, שמענו שיש אולי דרישה של המשטרה, אבל קרה מקרה, אפילו בשביל תחושת הביטחון של התלמידים, מן הראוי לתגבר ואני מדגיש, זה לא צריך לבוא על חשבון העירייה, מכיוון שזה מקרה חריג, העירייה לא יכולה להוציא את זה, אלא צריך באופן חריג גם לתקצב אבטחה לתקופה מסוימת, כדי לתת הרגשת ביטחון לאותם תלמידים שבוודאי כולם יודעים וכולם מכירים.

הנושא השני זה הצוות הפסיכולוגי שצריך ללוות גם את הצוות החינוכי, גם את צוות המורים. וגם פה אני דורש שהדבר הזה לא יבוא על חשבון הרשות המקומית. רבותיי, הרשות המקומית לא יכולה לעמוד בדברים לא צפויים מבחינה תקציבית, שלא לדבר על הקיצוצים שהיו באחרונה שכולנו שמענו עליהם. פה צריכה לבוא דרישה של ועדת הפנים, שהמערך הפסיכולוגי חייב להיות מתוגבר לצורך הפתרון של אותם אנשים שאכן נפגעו מהמצב הזה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת אזולאי.

קודם כל אמרנו כבר שהוועדה הזאת במכלול הדברים שהיא מטפלת בהם, אז יש כמעט ממשק לכל אחד מהנושאים שהעיר טייבה יכולה להסתייע בוועדה. בצדק ציין פה אריק את הנושאים גם של התב"ע, גם פינוי האשפה, שיכול לאפשר פיתוח של המקום, ואני חושב שמאוד חשוב שאנחנו נעסוק בנושאים האלה בראש ובראשונה.

אני רוצה להגיד משהו שמצד אחד מסנגר על המשטרה, מצד שני גם מבקר אותה, אני רוצה גם כמי שמכיר קצת את העבודה מבפנים וגם מסתכל עליה מבחוץ. אחת מנקודות הצומת אולי הכי משמעותיות לגבי עבודת המשטרה בתוך המגזר הערבי הייתה ועדת אור אחרי אירועי אוקטובר. ועדת אור ציינה הרבה מאוד נושאים, גם לגבי המשטרה, אבל היא ציינה גם לגבי נושאים אזרחיים. אני אומר, בסופו של דבר, כשבודקים לאחור, לוקחים את ועדת אור ורואים מה נעשה מתוך המלצות ועדת אור במגזר הערבי, תמצאו שדווקא בענייני המשטרה כמעט היישום הוא מקסימלי אם לא נאמר אפילו מעבר לזה, מתוך מקורות ומשאבים שלא בהכרח גם ניתנו אקסוגניים, אלא הייתה פה התייעלות מבפנים. זה נכון לגבי פתיחה של נקודות משטרה, מש"קים שנפתחו במגזר הערבי, אורגנים וגם כפי שפה קמה תחנה גדולה וחזקה.
אלא מה? פה עכשיו אני הולך למה לא מבוצע, ואולי גם צריך להוסיף את השכבה של ההידברות, שהיא שכבה מאוד חשובה שהייתה חסרה בעבר. זאת אומרת אנחנו שומעים כמעט בכל מקום שאני מגיע אליו, וגם הוועדה שמגיעה, בתוך המגזר הערבי, על הביקוש העצום שיש לשירותי משטרה. דבר שהוא לא מובן מאליו, להיפך, פעם היו רואים במשטרה גורם עוין, שלטון, כמעט עדיין מה שנקרא ספחים של כיבוש במרכאות ולא גורם אזרחי שאמור לתת שירות. לכן השינוי הזה, וכאן אני מצטרף למה שאמר חברי דב, זה שיש פה מצד אחד ביקוש גדול מאוד לשירותי משטרה, הקלאסיים, ומצד שני יש פה מצב שבו הנכונות של פרנסי היישוב, נקרא להם, זו שעת כושר להרים את הכפפה הזאת ומעבר לאמירה - - - חברי אחמד טיבי וגם לא מעט חברי כנסת אחרים שדיברו על הנושא של הנשק הבלתי חוקי בתוך המגזר, בצדק טוענים לעניין הזה, המשטרה בנושא הזה, לא כפי שאמר חבר הכנסת אזולאי, שנוח לה להתעלם מזה, כי זה בשיח של נושאים שמפקדי משטרה נבחנים עליהם, אז זה מופיע באחד המקומות הגבוהים, אבל אני חייב להגיד, ופה יש לי ביקורת לגבי העקביות של הנושא הזה, זה לא משהו שהמשטרה ביום יום עוסקת בו באופן מספיק משמעותי לדעתי, ואני אומר את זה גם כמי שפיקד על אזורים שבהם הנשק היה מאוד זמין. יש גם גורמים נוספים שצריכים ואפשר לעשות שיתוף פעולה איתם. שיתוף פעולה הוא חשוב, אבל אני אומר לכם, בסוף אין מודיעין. לדעתי המודיעין בעניין הזה לוקה, אני אומר את זה לצערי, כי המודיעין הולך למקומות אחרים וכי גם שיטת המודיעין ידועה ואני לא רוצה להיכנס פה לפרטים, אבל בגדול בעיניי המודיעין לא מספיק אפקטיבי בנושא של הזמינות של האמל"ח במגזר הערבי. בעניין הזה אני חושב שבצדק צריך לעשות פה יותר. אם אני טועה, אגב, הלוואי - - -

אתה עדיין מדבר בראש של שוטר ולא בראש של חבר כנסת.

קודם כל אני שמח על המחמאה הזו, אני רואה בזה מחמאה. היתרון שלי שאני יכול להסתכל על זה גם מכאן וגם משם. אז אני אומר את זה כאיש מקצוע, כי בסוף כדי להגיע לנשק הזה צריך מודיעין, מה לעשות, עפו. אם תעמוד בראש חוצות ותגיד 'תחזירו בבקשה את הנשק, זה דבר לא חיוני בתוך המגזר הערבי', אז אני לא רואה את התורים הארוכים של אוחזי הנשק הבלתי חוקי - - -

קודם כל אפשר לעשות מבצע כזה.

מאה אחוז, אבל אני לא רואה את התורים הארוכים האלה.

דרך אגב, זה היה פעם בצבא. כל מי שגנב נשק מהצבא, משטרה צבאית אמרה 'מי שגנב נשק ואמל"ח מהצבא, לא יואשם, תחזירו את זה לתחנות משטרה רלוונטיות של משטרה צבאית'. אפשר לעשות את זה.

אז אל"ף, זה ייעשה, כי זה אקט - - -

אני אומר, אמרו להם תוך שלושה חודשים תחזירו ואתם תקבלו תמורת זה. אחרי זה מי שלא יחזיר אז הוא לא יקבל תמורת זה, ואחרי זה מי שלא יחזיר תוך חודש הוא ייענש.

היתרון שלי זה שאת הנאיביות שלי כבר בשנת 80' ו- השארתי בצד. אז אני אומר, זה ודאי מצוין, לקרוא קריאה להחזרת הנשק הבלתי חוקי, יהיה פקיד משועמם אחד שיקבל שניים-שלושה כלי נשק בכפר, אבל בסוף צריך לאכוף את הדבר הזה. לכן בעיניי זה הדבר הכי עקרוני וחשוב וצריך לעשות את זה ואם תמני ועדה, אז זה בוודאי טוב.

לגבי העניין של התקצוב והנושא של התב"עות ואפשרות ההתפתחות של המקום, אני חושב שבעניין הזה אנחנו כן חייבים וצריכים לעקוב, לראות. הסוגיה של הבנייה הבלתי חוקית היא סוגיה מאוד מאוד בעייתית, מאוד טעונה, יש פה אלפי בתים, לא עשרות, אלפי בתים שהולכים אחורה, שהם בנויים בצורה בלתי חוקית, אז ההלבנה שלהם, או ההכשרה שלהם, או ההסדרה, איך שנקרא לזה במילים מכובסות, היא דבר נכון לעשות באיזה שהוא שלב, אבל בסוף אי אפשר - - -

אבל המדיניות צריכה להיות כוללת לכולם.

כן, בסוף אי אפשר שלא לאכוף בנייה בלתי חוקית, כי אחרת המצב הזה יהיה כל דאלים גבר.

תודה רבה.

טוב, חברים. אני מברך על ביקור הוועדה, אני אברך יותר באמת אם הביקור של היום יישא פרי. כולם, כל קודמיי, דיברו כאן על בעיית איסוף הנשק. אני מאמין שלא זו הפעם הראשונה שאנחנו מעלים ומבקשים, כמו שנאמר, אנחנו מתחננים למשטרה, לממשלה, כדי לאסוף את הנשק. כאן זה לא כשל מודיעין, כמו שאמר צור, אלא המודיעין, השב"כ, כל יום וכל לילה וכל רגע יודעים בדיוק מה כל אזרח במדינת ישראל, במיוחד מה כל ערבי עושה בכל רגע, אבל אני שומע ורואה שתופסים חוליות או יחידים, אלא שמשתייכים לחיזבאללה, לבן לאדן, לדאעש, באותו יום תופסים אותם.

גם את הרוצחים של שלושת החטופים שלנו מצאו תוך יום.

אבל מה? אנחנו רואים, כמו שהיא פתחה באמת את הישיבה, גב' רגב, כשהיא אמרה שרואים פה את אוזלת ידה של המשטרה, שבאמת, בזדון אני אומר, הם יודעים, מתחמקים, מתעלמים. אני בנגב לקחתי את המשטרה לכמה בתים בשכונות, הראיתי להם 'בדיוק כאן מוכרים את הנשק', מביאים איתם כלבים שיריחו את הנשק. כמה יכול הכלב להריח? חצי מטר. הבדואי חופר אולי 200 מטר שם, תביא באגר. לכן המשטרה כאן לא כשלה, אלא היא מתכוונת לזה. סליחה שאני אומר את זה, ממש שהם לא מפענחים מקרי רצח, לא מאתרים רוצחים, נותנים לעולם הפשע אוטונומיה. הארגונים האלה הולכים ומתעצמים, הולכים ומתגברים ואז באמת אולי באחד הימים גם נגיע למצב שנרים את הידיים כולנו.

חברים, תדעו לכם, פושע ערבי שרוצח אזרח ערבי, לא יהיו גבולות לפושע הזה להגיע גם ליהודי. מי שרוצח בטייבה ירצח גם בראש העין, זה בטוח, באותו נשק. ואם באמת השב"כ והמשטרה ישתפו פעולה ביניהם ויגיעו בדיוק למחזיקי הנשק הבלתי חוקי, אולי יגיעו למסקנה שמי שמכר את הנשק לערבי הזה הוא אולי חייל, אולי שוטר, אולי סוכן שב"כ. גם זה. תגיעו לעובדות הנכונות, האמיתיות. קרו מקרים כאלה שאת הנשק הזה קנו מידי שוטרים או חיילים.

לכן אני בא ואומר, צריך לאתר את כל הנשק הזה ואני מבקש גם לשתף פעולה עם ההנהגה של האוכלוסייה הערבית, שבאמת אנחנו התכנסנו בשבועיים האחרונים אחרי שרשרת מקרי הרצח האלה, וביקשנו וסיכמנו את הדיונים שלנו שנשתף פעולה עם המשטרה כדי באמת למגר ולנסות לפחות למנוע את הרצח הבא. הרי זה ממשיך. ביום שאנחנו מתכנסים, רק מסיימים את הישיבה ושומעים ברדיו שיש רצח ברמלה, בלוד, בטייבה, בטירה. המשולש הזה נהיה הכי מסוכן, האזרחים כאן איבדו ביטחון. הם במדינה דמוקרטית והמדינה הדמוקרטית הזאת, מירי רגב, תתעוררי קצת ותעבירי את זה לממשלה שלך, או של כולם - - -

גם שלך.

שלנו. אני מתקן את עצמי. תן לי לדבר. אנחנו לא בכנסת. תעבירי שגם האזרחים הערבים הם אזרחי המדינה. אם היו מקרי הרצח, מר צור, עשרה מקרי רצח, אם היו יהודים, לא הייתה המדינה מתקוממת? באמת, היו מיד מכנסים ועדות, לא יודע מה, מביאים את כל צמרת המשטרה, מפטרים שוטרים, מפטרים שב"כ. אבל שהנרצחים הם ערבים, זה בכלל כאילו לא שמעתם. בדיוק כך, זה המצב. חברים, תתעוררו, מי שהורג ערבי יהרוג אותך מחר. זה המצב בדיוק כך. לכן אני גם אחזור לכמה סיבות, כמה מניעים ש - - -

טלב, רק תסכם.

אני מסכים. אין לי, בוא נגיד, תקציבים או משאבים למסגרות לנוער. בואו נחשוב על המצוקה. יש מצוקות שתורמות לפושעים להמשיך בפשעים האלה. מצוקת הדיור, במגזר הערבי בכלל ובאזור הזה, בטייבה גם, וזה אחד המניעים. עכשיו תכנית בשיתוף פעולה עם ההנהגה הערבית, תכנית משטרתית עם האוכלוסייה הערבית, איך אפשר להתגבר.

שמירה בבתי הספר במגזר הערבי. אם היה שומר עומד בכניסה או בשער של בית הספר של המנוח יוסף, נדמה לי שאם היה שומר שם הוא היה מונע. היה לפחות שואל את הבן אדם הזה, מכוסה הפנים, רעול הפנים הזה, מה אתה רוצה? למה הפושעים לא רוצחים פושעים כמוהם? הפסיקו. עכשיו התחילו לחפש אנשי חינוך, אנשי דת, אנשים נורמלים וזה המצב החמור, שבאמת צריך שהממשלה תשב ותיתן את הדעת על כך שהמשטרה עד עכשיו נכשלה. דיברנו על זה מלפני שנים, לא היום, העניין הולך ומסתבך. תודה

רבה לכם.

תודה רבה לך.

חבר הכנסת עפו, אחריו חבר הכנסת חנא ואז התייחסויות של המשטרה והפרקליטות ונסכם.

אני קודם כל מברך על המפגש הזה ועל הדיון בוועדה ובעיקר שזה בטייבה ואני רוצה לציין שמפגשים כאלה יכולים להוריד את המפלס, שמאוד עלה בצורה לא בריאה אחרי האירועים האחרונים. כשיש כאלה מפגשים אז אני חושב שאנשים קצת מתחילים לראות את הדברים מזווית אחרת וגם בצורה אחרת. אני חושב שדברים כאלה צריך להמשיך ולעשות אותם.

לראש העיר, או לראש הוועדה הקרואה בעיר, אני מבקר לעיתים תכופות מבקר בעיר הזו ומה שראינו היום ומה שאני רואה, אני יכול להשוות בין התקופה לפני כשנה ומעל זה לתקופה הזו אני חושב שיש התקדמות, למרות שעד היום יש הרבה בעיות שאולי אתה גם הפנית את תשומת לבנו, אם זה בעניין הצפיפות ותכנית המתאר שיש לך, מעל 500 בתים ללא היתרי בנייה ואתה ציינת גם שהעיר היא גדולה והיא על שטח שיפוט קטן מאוד וככל שהצפיפות יותר קשה, כך גם הבעיות יותר קשות. אנחנו יודעים, ככל שמספר הנעל הוא יותר קטן ככה כואב יותר. גם באזרחים ככה זה. הבעיות יהיו קשות, אנחנו יודעים שאפילו יש אזורים שלא מקבלים מים ואני טיפלתי בעניין הזה ואני מקווה שהדברים האלה יטופלו וזה יוריד אולי מהאנשים שמחוברים פיראטית למים. יש כל מיני דברים שאני מברך על זה שאתם כבר מטפלים בעניין הזה ואני מקווה שעניין הצפיפות יקבל גם את תשומת ליבה של הוועדה.

ולעניין האלימות, אני חושב שאנחנו כולנו חרדים לעניין הזה וכשדיברנו בכנסת המון פעמים על זה שאנחנו לא רוצים, לא את הנשק החוקי ולא את הבלתי חוקי, כולו, את כל הנשק אנחנו לא צריכים. גם את החוקי אנחנו לא צריכים. אני לא מבין בשביל מה צריך את זה. אבל לתלות את זה רק במודיעין, אני חושב שזה דבר לא נכון. כי במודיעין, אנחנו יודעים שלמשטרה יש מספיק מודיעין על כל מיני דברים, אפילו לביטוח לאומי ולמס הכנסה יש מעל ומעבר מודיעין במגזר הערבי ושלא יגידו לי שהחברות האלה, החדשות, שזה חברות קבלן לרצח ואתם יודעים את זה, שהרוצח הוא לא הרוצח האמיתי, הוא שלחץ על ההדק, אבל הרוצח האמיתי הוא זה ששכר אותו בכמה אלפי דולרים כדי שהוא יבצע את זה ואת זה המשטרה יודעת. הם יודעים את זה טוב, ואפילו השר לביטחון פנים הכיר בזה ואמר 'כן, אנחנו יודעים'.

ואני רק מזכיר את הוועדה הגדולה שכינסנו בזמנו בראשות ראש הממשלה, בנוכחות ראש הממשלה, מפכ"ל המשטרה, השר לביטחון פנים, על הרצח המזעזע שהיה באום אל פחם לפני 3.5 שנים, חצי שנה אחרי הרצח, וראש הממשלה אמר לגברת שאיבדה את בעלה ואת שני ילדיה, 'אל תדאגי' ודפק לה ככה על הכתף, 'אנחנו נמצא את הרוצחים'. עד היום לא נמצאו הרוצחים. אני לא מאמין שאם המשטרה הייתה רוצה לא הייתה יכולה למצוא את הרוצחים. אני לא מאמין. זה לא רק עניין של מודיעין ולא מודיעין. אם הייתה מוצאת את הרוצחים והייתה רוצה לטפל באנשים האלה, אז היא הייתה מונעת בזה את הרצח הבא, כי מי שעשה את המעשים האלה, אז כן שיראו וייראו, אבל מה לעשות, מעט מאוד הפענוחים ושלא תביאו לנו את הפענוחים של רצח על כבוד המשפחה כאילו שזה פענוח, כשמראש ידוע מי עשה את זה. אז לא צריך לבלבל את הדברים.

בכל הדברים האלה אפשר יהיה לעשות משהו. אם באמת תימצא תכנית של המשטרה להגביל את הזליגה של הנשק מהצבא, מהמשטרה, כי זה לא בא מעבר לגבול ואת זה אתם יודעים, שאולי אחוז קטן מאוד בא מהשטחים, יכול להיות, אבל לא מייצרים נשק בשטחים והכול זה תוצרת ישראל. פה בטייבה, כשמצאו בכמה בתים טילי לאו, הם מיוצרים על ידי מדינת ישראל ולא על ידי מדינה אחרת. דברים כאלה אפשר לעשות, אפשר לחסום, וכשהמשטרה תרצה אז היא תעשה את זה. אני מאוד מקווה שאם הדבר הזה ייעשה תהיה לנו אפשרות אולי להוריד לגמרי את העניין של האלימות בצורה כזאת.

דבר אחרון, אני פשוט לא מבין איך לפעמים נשק שעשה עבירה ובוצע בו רצח, הוא חוזר עוד פעם. הרי הוא נתפס ולקחו אותו למשטרה ומי שעשה איזה שהיא עבירה עם הנשק הזה נעצר, איך הנשק הזה עובר עוד פעם את המסלול וחוזר עוד פעם לשוק של העבריינים.

שמעו את זה המשטרה ויגיבו גם על זה.

חבר הכנסת חנא סוייד ולאחר מכן נציג השלטון המקומי ממש בקיצור.

ראשית כל אני מברך אותך, גברתי היושבת ראש, על עריכת הביקור הזה, לאחר המעשה המזעזע שזעזע כל אזרח במדינת ישראל. אני התפלאתי מאוד מהתגובה של המורים ושל התלמידים בבית הספר לאחר הרצח. אפשר לחשוב שלמחרת יום של רצח מנהל בבית הספר, שהתלמידים לא יופיעו. אפשר לחשוב על זה שזה מעשה גבורה של התלמידים, אבל אפשר גם לחשוב מצד שני שכבר לאף אחד לא אכפת. הרמה של הביטחון האישי בטייבה שואפת לאפס וכל דבר צפוי. אני אומר לכם, אני חושב שהכתובת הייתה על הקיר. מה, אנחנו לא מכירים את טייבה? אני גר רחוק, אני מבקר כאן לעיתים קרובות, אני ראיתי את הכתובת על הקיר. ועוד בכירים בעיר הזו הם בסכנה עכשיו, הם צריכים להיזהר, להיזהר מאוד, אם לא נוקטים בצעדים הדרושים. בשלב מסוים המדינה יצאה מטייבה. לא רק זה, היא יצאה והפושעים נכנסו. נכון שהכניסו תחנת משטרה, אבל מה זה תחנת משטרה בים כזה של בעייתיות, מה זה יועיל? אין כאן טיפול מערכתי.

אני מסתכל על תכנית המתאר. דובר על כך שאושרה תכנית מתאר, אני יודע שתכנית המתאר, למרות שהיא אושרה, יש מאות בתים עדיין ללא היתרים, למרות שרק אתמול אישרו תכנית מתאר. איזו תכנית מתאר זו אם היא לא פותרת את הבעיות? תסתכלו, בחייכם, על תכנית המתאר הזאת, היא טובה ל-50,000 תושבים? עוד עשרים שנה יהיו כאן 100,000 תושבים, התכנית הזאת, תסתכלו, מתאימה ל-100,000 תושבים לעוד עשרים שנה? תסתכלו, כביש חוצה ישראל חצה את האדמות של טייבה. נכון, יש 19,000 דונם, 11,000 מצד זה ו-8,000 דונם מהצד ההוא, ירוק כהה, כלומר מסמר אסור לתקוע שם. אז מה, אז זוללים את כל הקרקע ואחר כך אומרים 'נכון, אין מספיק קרקע' ויש שם פס כחול, אומרים שזה נחל אלכסנדר. מה, כאילו חושבים שזה האמזון כאן. בחיים שלי לא ראיתי דלי מים שם.

לא היית פה בחורף האחרון.

אני לא ראיתי. אולי אתה, שאתה נמצא כאן כל הזמן, יכול להיות, אבל האמזון הזה, מתמ"מ 3-21, צריך לבטל אותו וצריך לאפשר, כמו שבנתניה אפשרו לעיר לגדול לכיוון האחר, צריך לאפשר לעיר הזו גם לגדול לכיוון האחר.

גברתי היושבת ראש, לא בכדי שאלתי אם היו מצלמות ליד בית הספר. אני מניח שכן, אבל זה לא מנע רצח. וגם אם תרשתו את כל העיר, זה לא ימנע את הרצח. אי אפשר על טעות לבנות עוד טעויות ועוד טעויות. צריך כאן טיפול מערכתי. אי אפשר כאן לדעת מה קודם, הרצח להזנחה, או שההזנחה מביאה רצח. אני שואל את ראש העיר, האם הוא באמת משתף את המנהיגות המקומית. אני יודע שיש כאן פעילות ענפה של ועד ציבורי שמתעניין מאוד בפתרונות דיור ובעיות של תכנית מתאר. עם האנשים האלה צריכים לעבוד, איך אפשר לעבוד במנותק ואחר כך לצפות כאילו - - - אתה אולי תקבל מאות מיליונים ותבנה אולי ניקוז שכעבור שנה-שנתיים של הזנחה הוא ייסתם, כמו שקרה לקאונטרי קלאב שאתה רוצה לתקן עכשיו. צריך פה ראייה רצינית, לא יכול להיות מצב שהמדינה יצאה מטייבה והיא לא רוצה לחזור עוד פעם.

בעניין הנשק. רוצים לפרז את עזה ושם יש מנהרות ויש גבול בינלאומי. פה אין מנהרות, אין גבול בינלאומי, מה, קשה לפרז את טייבה? אני חושב שזה צחוק, אם רוצים באמת.

אל תדאג, נפרז גם את טייבה וגם את עזה.

הלוואי. במידה שזה יביא שלום וימנע רצח, הלוואי.

רק שלום.

צריכים לפרז את כל המזרח התיכון.

הלוואי, אמן. אנחנו רוצים את אותו דבר, תאמין לי.

השלטון המקומי, דקה, ולאחר מכן המשטרה.

אני לא רוצה להלאות אתכם במספרים. אחוז הנרצחים בחברה הערבית, ב-2012 היו 43% וב-2013 זה עלה ל-49%. נכון, המספרים פחתו, אבל האחוז עלה, בגלל ההצלחה שהייתה בחברה היהודית ואנחנו מברכים עליה ורוצים שהיא תעבור לחברה הערבית. עוד שני מספרים אני רוצה להגיד, אחוז הערבים שנרצחים בדרך כלל 45%, ותשמעו מה שאני אגיד לכם, אחוז הערבים השותפים ברציחות במדינה 67%, לפי המספרים של המשטרה ב-2013. זאת אומרת לא רק כאן, לא הסתפקו ב-45%, התחילו לעשות ג'וב מהעניין הזה.
הפתרון, אני עוסק בעניין הזה כמה שנים, אם המדינה לא תראה בעניין הנשק וברציחות בחברה הערבית בעיה לאומית היא לא תפתור את הבעיה. אותו דבר, אם המנהיגות הערבית, כאשר יש 93.1% מהאזרחים הערבים, כששואלים אותם מה מטריד אתכם, לפני הבית ולפני המשכורת זה הביטחון האישי, גם אם המנהיגות הערבית לא תראה בעניין הזה בעיה לאומית, גם לא יפתור את הבעיה. זו בעיה לאומית, גם למדינה וגם למנהיגות הערבית.

תודה רבה לך. אני מבקשת ממשטרת ישראל, יחליטו כאן מחוז או מרחב מי מדבר וגם 'עיר ללא אלימות'. בנוסף לכך מה שעלה, להתייחס לסוגיות שעלו ולהתייחס לכמה נושאים נוספים. אל"ף, מדוע אתם לא אוספים את הנשק הבלתי חוקי, בי"ת, מה מפקד משטרת טייבה עושה לגבי נשק בלתי חוקי בטייבה, האם הוא מונחה מבחינת המטה לטפל בזה, או שזה לא תחת האחריות שלו. הדבר השלישי שאני רוצה לדעת, למה אין כאן רישות של מצלמות, בהיבט שלך, של 'עיר ללא אלימות', והדבר הנוסף שאני רוצה לדעת מהמשטרה, מדוע אין אבטחה בבית הספר כרגע, לאור הרצח הנתעב שהיה, מדוע כרגע, לפרק זמן מסוים, של עוד אחרי החגים, לא שמים שם אבטחה, כדי לראות מה קורה. כמה גילויים הבאתם לפרקליטות להעמדה לדין, ותיכף תדבר איתנו כאן הפרקליטות, כמה הם העמידו לדין. בנוסף לשאלות האחרות שנשאלו. בבקשה.

מי שרוצה לדבר, חבר מועצת עיר, אז הוא כמובן מוזמן. אתה יכול גם להצטרף לשולחן. מנהל בית הספר, שמענו אותך.

- - - חינוך, לא פוליטיקה.

לא, אין פוליטיקה, פה חינוך. הוא דיבר על האבטחה ואנחנו נטפל בזה. תיכף נשמע תשובות ואני אתן לך תיכף להתבטא, מנהל בית הספר.

צהריים טובים. קודם כל אני באמת מברך על הדיון הזה, אני חושב שהוא חשוב בזמן הזה. אנחנו יותר מאשר נשמח להיות שותפים בכל מהלך, בכל פעילות חברתית, קהילתית, חינוכית, אנחנו כמשטרה מאוד נשמח להיות שותפים לתהליכים האלה. בכל מה שיתרום לשיפור איכות החיים של תושבי טייבה אנחנו שותפים לעשייה הזאת ונשמח להצטרף.

אנחנו מאוד מאוד מצרים על האירועים האחרונים, במיוחד על רצח המנהל, שאני חושב שפה הייתה חציה של כל הקווים. יש פה צבר של אירועים שבהחלט אנחנו מודעים לכך שהוא בהחלט משפיע על תחושת הביטחון של מה שקורה בטייבה, ולא רק בטייבה. היה פה רצף של אירועים, גם במשולש, גם מחוץ למשולש. סך הכול היה צבר של אירועים שבהחלט משפיע, אנחנו ערים לזה, אנחנו מודעים לזה ואנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שהיא שונה מהשגרה וצריכים לתת לה איזה שהוא מענה אחר.

יחד עם זה אני קובע, אין סוג של אכיפה שמשטרת ישראל לא מטפלת בו. אין דבר כזה. אין מקום שמשטרת ישראל לא נכנסת, אין סוג של אכיפה שאנחנו לא מטפלים, בכל דבר. כמו בכל מקום אחר, גם פה במשולש וגם בטייבה, אנחנו מטפלים בכל דבר, בכל עבירה, בכל מה שאנחנו יודעים. כך שאין דבר כזה ואין אוזלת יד של המשטרה. ההיפך, אני חושב שהמשטרה פה, המשרד לביטחון פנים והמשטרה בשנתיים האחרונות, כמות כוח השיטור שנמצא במשולש עלה מ-90 שוטרים ל-250 שוטרים, זה מבלי שמשטרת ישראל קיבלה אגורה ולא הייתה שותפה בכל התכנית הזאת של טייבה בעדיפות לאומית ולא זכינו בשום נתח. במסגרת תעדוף פנימי והפעילות של השר לביטחון הפנים והמפכ"ל, אנחנו פה עלינו מ-90 שוטרים ל-250 שוטרים. מי שמבין מה זה אומר מבחינה תקציבית, זה לא הולך ברגל. אנחנו פה שינינו את גבולות הגזרה, שינינו את המבנה הארגוני של התחנה, העלינו את תקן מפקד התחנה לניצב משנה, נתנו לו עוד שלושה סגנים ניצבים לידו, העלינו פה את רמת הפיקוד ואת איכות השוטרים שנמצאים פה בעשרות מונים. כך שאי אפשר לומר שמשטרת ישראל באוזלת יד ולא מטפלת, משטרת ישראל משקיעה פה בצורה מאוד מאוד משמעותית. אני לא רוצה לדבר על משרדים אחרים, אני אגיד מה אנחנו עושים.

יש לכם נתונים על איסוף נשק?

תיכף אני אגיע גם לזה. לגבי איסוף הנשק, בעיה כואבת, בעיה מורכבת, הלוואי שזה היה כל כך פשוט. שמעתי פה כל מיני הצעות של איך לטפל בזה. אנחנו פועלים ונמשיך לפעול אך ורק במסגרת החוק, לא נעשה שום דבר שהוא לא במסגרת החוק. הסוגיה הזו היא סוגיה כואבת. אנחנו תופסים יותר משנה לשנה ויחד עם זה אני אומר, לא מספיק. לא מספיק. כמויות הנשק שאנחנו תופסים, למרות שאנחנו תופסים יותר ויותר - - -

מה זה במסגרת החוק? מה, החוק לא מאפשר לך לאסוף נשק בלתי חוקי?

לא. הוא מאפשר לי בהחלט לאסוף נשק בלתי חוקי, השאלה איך עושים את זה. שמעתי פה כל מיני הצעות של איך לעשות את זה. צריך לזכור שאנחנו פועלים במסגרת החוק, אני אומר את זה, לצערי אני לא יודעים לשים יד על כל נשק שנמצא פה. לא יודעים לשים יד.

סליחה, שלא ישתמע מדבריך שכאילו פה חברי הוועדה אמרו שאפשר לפעול בניגוד לחוק כדי לאסוף נשק. עלה פה בסך הכול רעיון אחד שדיבר על כך שאולי צריך להכריז על איזה שהוא מבצע.

מבצע, אנחנו בעד ונהיה שותפים למבצע.

זה דבר לא חוקי?

דיברו על פירוז, עם השוואה לעזה וכל מיני דברים. אנחנו לא בעזה, אנחנו במדינת ישראל, כפופים לחוק, נעבוד על פי חוק ואני אומר לכם, אין שום מצב שמשטרת ישראל יודעת, אם זה ברמה המודיעינית או ברמה חקירתית, על הימצאותו של נשק ואנחנו לא מתרגמים את זה מיד לפעילות מבצעית כדי לאתר את הנשק. אין דבר כזה.

אז יכול להיות שזה מוביל אותנו שוב למה שאמר צור, שיש כאן בעיה מודיעינית.

יכול להיות. אני אומר, אנחנו לא יודעים לשים יד על כל נשק, אבל לבוא ולומר שלמשטרת ישראל נוח שיש פה נשק או שאנחנו לא רוצים - - -

לא, אני לא חושבת שנוח לה, לא אמרתי שנוח לה, אבל אמרתי שהיא לא מצליחה לאסוף את הנשק.

אנחנו לא מצליחים מספיק ל - - - זה לא מכוון. מפקד תחנת טייבה-קדמה נמדד על זה, מקבל ציון על זה, הוא מוערך על זה, הוא נותן דין וחשבון בכל שבוע ובכל חודש, ולא רק הוא, גם מפקד תחנת לוד וגם מפקד תחנת רמלה. בכל מקום שיש לנו ואנחנו יודעים שהדבר הזה קיים, מפקדי התחנות נדרשים לזה.

כמה כלי נשק אספתם השנה?

יש לי פה את המספרים.

78. מתחילת השנה.

רק בטייבה?

גזרת המשולש.

שכוללת? קלנסווה?

טייבה, טירה, קלנסווה, כפר קאסם ו - - -

מתוך כמה אלפים. 78 מתוך אלפים.

אמרנו שזה לא מספיק.

מתוך אלפים.

בסדר, הוא גם אומר מה היכולות שלו.

אנחנו שמענו הערכה שבכל טייבה יש 20,000 כלי נשק?

יכול להיות שצריך לאפשר לו את זה. כשיהיה רצח נוראי ונתעב אז זה יהיה אפשרי.

אנחנו שמענו הערכה שבאזור טייבה, אני שואל, אין לי מושג, יש 20,000 כלי נשק.

אני לא יודע מי יודע לספור את זה.

יש לכם איזה שהן הערכות?

אני לא יודע על מה זה מתבסס. אנחנו יודעים שיש נשק, אני לא יודע לנקוב אותו במספרים. אני אומר, כל דבר שאנחנו יודעים, אם זה ברמה המודיעינית או החקירתית, זה מתורגם מיד לפעילות מבצעית כדי לנסות ולהגיע לאותו נשק. זה אנחנו יודעים כן לעשות. להגיד לך שאנחנו יודעים על כל הנשק שיש? אנחנו לא יודעים על כל הנשק שיש והלוואי שהיינו יודעים.

אני אומר לצערי, עם כל הקריאה של ראשי הציבור לבוא ולהיפטר מהנשק הזה, עד היום, אני מקווה שזה יקרה בעתיד, אף אחד לא בא מיוזמתו ואמר לנו 'הנה, יש פה נשק, תיקחו', או שבא להסגיר נשק.

אני יכולה להוסיף פרט, שלא רק זה שאף אחד לא בא, אלא שברגע שתופסים נשק, הרבה פעמים מה שקורה, לוקח על עצמו את הנשק אותו אחד שאין לו עבר פלילי, בכדי שאותו אחד שהוא בעצם המחזיק - - -

אז תשנו את החקיקה, או שתשנו את ה- - -

לא, אין מה לשנות את החקיקה. הוא אומר 'הנשק שלי', אין לו עבר פלילי, אם הוא יקבל מאסר בפועל, בהיותו אדם נורמטיבי, זה יהיה נס. האיש, אותו עבריין, שהנשק בעצם שייך לו, הוא יוצא פטור. אז יש לנו נשק, אבל אין כתב אישום.

הכוונה לנשק עם רישיון.

לא. לא.

אז איך זה, אם יש לו נשק בלתי חוקי אנחנו מאפשרים לו את זה?

כשאתה נכנס לבית, בבית יש - - -

זה נשק בלתי חוקי, מה זה אם עבר פלילי או לא?

זה משנה מבחינת הענישה, אם אין לו עבר פלילי. זה מה שהיא אומרת.

אתה לא יכול להעמיד 10 איש לזה, יש חזקה, נכון, אבל עדיין גרים 10 איש, 9 מהם תמימים, לא ידעו תמימים, לא ידעו בכלל על הנשק.

בתי המשפט ומערכת המשפט צריכים לתת - - -

איך תעמידו אותם לדין? אז מה קורה? תופסים את הנשק אצלי בבית, נאמר, אני אחראית, אז הנשק הוא שלי, אבל לי יש עבר פלילי, אני לא יודעת כלום, אז נותנים הוראה לבן התמים שלו, שאין לו עבר פלילי, שהוא אולי גם קטין לצורך העניין, ואז הוא גם לא יקבל עונש, כי הוא קטין, אז מה אתה עושה? זה מה שקורה. זה מה שקורה בשטח. פה הכול עניין של חינוך. קודם כל - - -

הכול בסדר, אפשר להעביר את הכול לחינוך, אבל מערכת בתי המשפט צריכה לתת עונשים יותר כבדים בעניין הזה, נקודה.

זה לא עניין של חינוך. ברור שמדובר בפושעים כאן. מה, את מלינה על זה?

מערכת בתי המשפט נותנת עונשים - - -

ממש לא נותנת עונשים מספיק כבדים לעניין הזה, וכשיהיה כאן רצח משמעותי, ואני מקווה שלא של שופט, אז יתעוררו. אני לא רוצה כרגע לדבר, יגיע תורך ואת תוכלי להתייחס. אני מבקשת מהמשטרה לסיים את הדיווח שלה.

כמה משפטים ואני מסיים. לעניין הרצח, סך הכול יש 15 מקרים בשנתיים האחרונות, 6 מקרים פוענחו. אני מדבר על אזור המשולש. זאת אומרת אחוז הפענוחים של מקרי הרצח במגזר היהודי ובמגזר הערבי הם די זהים. לצערנו הם לא מספיק גבוהים, צריך לעשות יותר, התיקים האלה לא נסגרים, התיקים האלה נמצאים על השולחן, הם נמצאים בימ"ר, מטופלים - - -

מה אחוזי הגילוי ברצח בכלל?

כמעט 70%.

אמרת מתוך 15 6, זה 30%.

לא, מתוך 15 – 6, זה קרוב ל-40%. ההשקעה שמשטרת ישראל משקיעה בפענוח של מקרי רצח במגזר הערבי היא פי כמה בעשרות מונים יותר מאשר משקיעים במגזר היהודי. בגלל כל מיני נסיבות, שאנחנו לא נפרט פה, אבל ההשקעה שנדרשת מאיתנו לפענוח - - -

ואז מה הפרקליטות עושה עם זה?

בסופו של דבר הפרקליטות, ברגע שמתגבשות ראיות, הם מגישים כתבי אישום. אבל העבודה, עד שבאמת מתגבש אותו תיק ואותן ראיות כדי להעביר אותו לפרקליטות, ההשקעה שנדרשת ממשטרת ישראל על כל תיק כזה היא פי כמה וכמה בעשרות מונים הרבה יותר, גם מבחינת ההשקעה והתשומות שאנחנו משקיעים, גם מבחינת זמן הטיפול, גם כדי להגיע לראיות, גם בגלל חוסר שיתוף פעולה והיעדר שיתוף פעולה. כי כשיש רצח במגזר היהודי, באים, מוסרים עדות, יש עדי ראייה, אוספים ראיות, לא מטשטשים זירה והרבה יותר קל להגיע לפענוח. במגזר הערבי, לצערי אני אומר את זה, הרבה יותר קשה להגיע לממצאים האלה, כי כשאתה מגיע וככל שאתה מגיע מהר יותר אז הזירה מטושטשת והראיות נעלמות ואין שיתוף פעולה ואנשים שעמדו ואנחנו רואים אותם ויודעים שהם היו בזירת הרצח, לא משתפים פעולה במקרה הטוב, או שהם בכלל מעלימים את עצמם משם. כך שנדרשת מאיתנו הרבה יותר השקעה וצריך להבין את זה. זה לא פשוט. הלוואי שזה היה כל כך פשוט לאסוף ראיות במגזר, כמו שאנחנו עושים את זה במקום אחר. ועדיין, התיקים האלה פתוחים ונמצאים על השולחן, היחידות הכי טובות שלנו מטפלות בהם, התיקים האלה לא נסגרים ואנחנו עושים ומפענחים תיקים שהתחלנו לטפל בהם לפני שנתיים. זה לא משהו שנגמר. וזה מה שצריך לראות.

יותר מזה אני אגיד לך, כשאנחנו לוקחים את כלל מקרי האלימות בכלל בחברה הערבית, את התשומות שאנחנו משקיעים שם, גם שם אחוז הגילוי שלנו, להגיע לעבריין, כשהקורבן הוא ערבי, הוא יותר גבוה ב-10% מאשר במגזר היהודי. כי אנחנו משקיעים שם, כי זה עולה לנו. סכסוך שכנים במגזר הערבי זה שבוע ימים, עשרה שוטרים עומדים בין שני השכנים כדי שלא יתפתח שם אירוע חמור יותר. צריך להבין את הדברים האלה, צריך לראות באיזה סביבה אנחנו פועלים. ועדיין אני אומר, אנחנו לא מרימים ידיים ואנחנו נשקיע ונעשה את כל מה שצריך כדי לצמצם את האלימות בחברה הזאת - - -

איך אנחנו מתקדמים עם הפענוח של מנהל בית הספר?

אני לא אכנס ל - - -

אל תיכנס לזה, רק שאלתי איך אתם מתקדמים עם זה.

אני לא אכנס לפירוט החקירה. יש לנו שלושה תיקים שמטופלים, רצח מנהל בית הספר ועוד שני מקרים אחרונים שהיו פה. התיקים האלה מטופלים, אתמול היה סטטוס אצל המפכ"ל, הוצגו לו כיווני החקירה, יש עוד פעולות לבצע, אנחנו מבצעים את התיקים האלה. אנחנו לא נחסוך בשום דבר כדי להגיע לתיק הזה. התיק הזה הוגדר במחוז - - -

גם אנחנו נהיה במעקב אחרי התיק הזה.

התיק הזה הוגדר במחוז כתיק בסדר עדיפות עליון. עזבנו דברים אחרים, שמנו בצד - - -

מה עם אבטחה בבית הספר?

שמנו בצד דברים אחרים ואנחנו מטפלים רק בעניין הזה. עכשיו, תראו, אני אומר את זה רק ממה שידוע לנו, באזור המשולש היום יש למעלה מ-100 סכסוכים פתוחים בכל מיני רמות נפיצות כאלה ואחרות. אנחנו מגיעים לסכסוכים האלה, או לחלקם לפחות, רק בתוצאה שלהם. זה לא דבר שאתה יכול לשלוט בו, כשיש סכסוך בתוך החמולות ובתוך המשפחה כאלה ואחרים.

ברור.

אנחנו מכירים, ואני בטוח שיש יותר, מה שאנחנו מכירים זה למעלה מ-100 סכסוכים פתוחים כאלה. כל סכסוך כזה הוא פוטנציאל רצח. צריך לראות באיזה סביבה אנחנו עובדים.

מה עם אבטחה בבית הספר?

לגבי אבטחה בבית הספר בתקופה הקרובה, אנחנו נתנו הנחיה לתחנה, התחנה תתגבר שם את הפעילות. מעבר לזה, אנחנו אמרנו את זה גם לשר וגם מפקד התחנה יודע, בית הספר הזה יילקח על ידינו כפרויקט חינוכי חברתי שהמשטרה תוביל שמה, כולל אבטחה וכולל הדרכות ופעילות חינוכית וכל מה שצריך.

מתי זה יתחיל?

אחרי החגים. יכינו תכנית, מפקד התחנה יכין תכנית - - -

עזוב תכנית, מתי תהיה אבטחה שם?

אבטחה מהיום.

שמירה, שני מאבטחים ש - - -

לא שמירה, לא. שמירה בבית הספר אנחנו לא שומרים.

על זה שאלתי.

לא, שמירה זה לא שלנו. שמירה סטטית זה משרד החינוך.

באותו זמן היה חופש גדול אז לא היה שומר.

שמירה סטטית זה משרד החינוך, זה לא שלנו.

אבל המשטרה נותנת את סל האבטחה ל - - -

רגע, שנייה, למה נעשה את העבודה למשרד החינוך מול המשטרה? משרד החינוך, מה קורה עם אבטחה בבית הספר?

הקצאה לתקנים לשומרים לבתי הספר בכל הארץ היא הקצאה של חטיבת האבטחה של המטה הארצי - - -

יפה, עד כאן.

סליחה, לבוא להגיד כאן שזו אחריות משרד החינוך, לא. אין לנו תקציבים, אנחנו לא קובעים את התקנים. להיפך, וכאן אני רוצה להגיד דווקא על שיתוף הפעולה, גברתי יושבת הראש, עם מחוז מרכז. כשאנחנו רוצים להגיע למצב כשאנחנו רואים בית ספר כזה או אחר, או גן ילדים, שהוא סמוך תפר, אנחנו באים שלובי זרועות עם המחוז המשטרתי לחטיבת האבטחה. פונקציית התקנון, גברתי היושבת ראש - - -

הבנתי. הבנתי, רגב. אני מבינה מהר כשמסבירים לי לאט. שמעון, אבטחה בבית הספר, תיתנו לזה שני תקנים? שתהיה שם אבטחה עכשיו, מיידית בבית הספר, עד אחרי החגים. אחר כך נראה, תפענחו את הרצח, נראה מה קורה. בינתיים שימו שם שני אנשים, שגם המורים, גם - - - מה שקרה שם זו טראומה מאוד גדולה, שירגישו יותר תחושת ביטחון בבית הספר. בסדר?

גם פסיכולוגים.

תיכף נדבר על פסיכולוגים, זה כבר לא שלו. אבל אבטחה, אני רוצה שיהיה.

פרקליטות, שני דברים אני מבקשת לדעת. אל"ף, מה חומרת הענישה שאתם מענישים בעניין רצח במגזר הערבי? האם את יכולה להגיד לי פחות או יותר ממה שהשופטים קיבלו החלטות. והדבר השני, האם את חושבת שהכנסת יכולה להתערב בהחלטת בית המשפט בעניין שלושת הבתים, שכבר נערך על זה דיון בוועדת הפנים, הבתים שהם בקלנסואה, אבל הם בשטח השיפוט של טייבה.

את הנושא האחרון אני לא מכירה.

לא, אבל עקרונית, האם את חושבת שלכנסת יש יכולת לבוא ולהאיר את עיני פרקליטות או היועץ המשפטי לממשלה - - -

אני לא מכירה את המקרה, אבל לדעתי אם מיצו את כל ההליכים ואת הליך הערעור, אז אני לא רואה שיש דרך להפוך החלטה. שוב, אני לא מכירה את המקרה הזה, אני צריכה לבדוק אותו, אבל באופן עקרוני אני מניחה שאם המדינה חשבה על מהלך מסוים אז היא מיצתה את כל ההליכים, כולל הליכי הערעור.

לגבי עניין רצח, רצח הוא רצח, הוא מאסר עולם, אלא אם כן מדובר בקטין. אבל מה שקורה שבדרך כלל התיקים הם מאוד מאוד קשים והרבה פעמים הם מסתיימים בהריגה. ואז כשהם מסתיימים בהריגה, אז על פי הראיות ועל פי הלחצים של בית המשפט התיקים יכולים להסתיים ב-15 שנות מאסר, ב-18 שנות מאסר, ב-20 שנות מאסר. תלוי, כל מקרה על פי נסיבותיו. כאשר מדובר בקטינים אז אין מאסר עולם חובה ואז הם מקבלים כמובן עונשים יותר נמוכים.

אני רוצה להגיד שאני ממש מתקוממת על העניין הזה שיש הבחנה בין המגזר היהודי למגזר הערבי. אני יושבת, אני לא רוצה להזכיר כי אני אסגיר את גילי, אבל אני כבר 30 שנה בפרקליטות מחוז מרכז, אנחנו אחראים על כל המגזר של טירה, טייבה, קלנסואה, לוד, ואנחנו נותנים לזה את כל תשומת הלב, רק צריך להביא לנו תיק עם ראיות, וגם כשמביאים לנו תיק שאנחנו חושבים שאפשר להשלים חקירה, אנחנו עושים כל שלאל ידינו בשביל להשלים חקירה. אבל אתם צריכים להבין שבמגזר, כמו שאמר הממ"ז, במיוחד, הנושא של ראיות הוא הרבה יותר מסובך. אני יכולה לספר לכם על מקרה נוראי, למשל, שאני מטפלת בו באופן אישי, על בחור בשם מוחמד מסארווה שהפך למשותק על כיסא גלגלים, הוא פשוט צמח, בניסיון רצח שהיה ניסיון רצח של אחר, על ידי אחד בשם טאמר חיג'א, הוא הנאשם, ואדון מוחמד מסארווה, שהוא היום על כיסא גלגלים היה פשוט עובר אורח אקראי, לא שייך לסכסוך. היו שם הרבה מאוד אנשים, הם כולם ראו את האירוע, הנאשם, אדון טאמר חיג'א, היה גלוי פנים, לא כמו במקרה שהיה לנו עכשיו בבית הספר, ואיש לא ראה את זה. איש לא משתף פעולה עם המשטרה. צריך להבין, אם אין אנשים שמשתפים פעולה יש הרבה פעמים מידעים, פלוני אמר לאלמוני שהוא היה עד לרצח מסוים, אבל אם הוא מוסר את זה כמידע בלבד והוא לא בא ומוסר את זה כעדות, ראיה גלויה, שאפשר לבוא איתה לבית משפט, לא יעזור בית דין, אין מה לעשות.

יש כל כך הרבה מקרי רצח במדינת ישראל, רק תחשבו על הבר נוער, מה לא עושה משטרת ישראל, פענחנו את הבר נוער? פענחנו את רחל הלר, אם ברנס יצא זכאי? פענחנו את גיא חבר שנעלם ואני רואה את הפרטים שלו בדרך לכאן? אז להגיד שאנחנו מפלים בין המגזר הערבי - - - בשום פנים ואופן.

ברור לי שלא.

להיפך, יש לנו תשומת לב מיוחד לדבר הזה, פרקליטת המחוז ופרקליט המדינה, בפירוש אנחנו רואים בזה שליחות, אנחנו רואים בזה העתיד של מדינת ישראל, לפוגג, להתגבר על האלימות בחברה הערבית. בפירוש, זה עניין של שליחות. לכן אני אומרת, זה עניין של חינוך. קודם כל אל תשכחו גם שבחברה הערבית יש את הנושא הזה של נקמת דם ורצח בתוך המשפחה שמוסיף מספרים אדירים ואין ראיות. הנשים נעלמות, אנשים נעלמים ואין ראיות והמשטרה משקיעה בזה לפעמים מאמצים אדירים. יש לנו למשל תיק עכשיו בטירה, איימן עבדל חי, הנאשם, בחור צעיר, ממשפחה נורמטיבית, כואב הלב, ממש, משפחה עם שלושה ילדים, נדמה לי שהאבא מורה, אנשים מקסימים, הבן השתגע ועל איזה משהו שלא מצא חן בעיניו בהתנהגות של אחותו הוא הלך ורצח אותה. עכשיו ההורים, גם הלכה להם הבת וגם הם צריכים להכניס את הבן שלהם למאסר עולם.

אני חייב להזהיר אותך, שלא תגלשי למצב של האשמת הקורבן. פחות או יותר את מתקרבת לשם.

אני לא מאשימה את הקורבן, אני אומרת - - -

פחות או יותר היא מתקרבת לשם. צריך להיזהר מהדבר הזה.

אני לא מאשימה את הקורבן, להיפך - - -

אנחנו ראינו את המורה בבית הספר שדיברה כרגע, היא מפוחדת. מה, היא תלך תתאבד? את יכולה ללכת בטענות נגדה?

היא לא אמרה את זה, היא רק אומרת שיש כאן קושי.

להיפך, לא האשמתי את הקורבן. לכן אני אומרת שזה עניין של חינוך, והחינוך צריך להיות ככה, לא לאלימות. זה צריך לבוא מלמעלה, על כל דבר קטן שולפים נשק, העניין של האגו, אני שולף נשק. ברגע שאני שולף נשק אני לא יודע מה תהיה התוצאה. אני יכול להתכוון לדקירה קטנה והיא תסתיים ברצח.

טוב, בגלגול הבא נצליח לעשות הרבה שינויים, אבל עכשיו אנחנו צריכים כמה דברים - - -

רק שלושה דברים. חינוך לא לאלימות, חינוך שלהחזיק נשק זה לא כבוד. זה צריך לבוא מלמעלה. חבר'ה, לא צריך להחזיק נשק. ודבר שלישי, לשתף פעולה עם משטרה. אי אפשר להתגבר על האלימות ועל מקרי הרצח במגזר אם אתם יושבים בזירה ואתם רואים מה קורה. זה חינוך מלמעלה, שצריך לשתף פעולה על מנת לתקן את החברה.

תודה רבה.

מנהל בית הספר, ממש דקה, כי אנחנו חייבים לסכם את הדיון.

כמה משפטים. רק אני מאוד מודה לאריק על מה שהוא עשה, בהרבה דברים. בהתחלה אני ראיתי שהעולם שלי חרב, איך להוביל את בית הספר, היד הראשונה שהושטה לי היא על ידי אריק. אחר כך ראיתי מה נעשה עם התלמידים בצעדה שאנחנו עשינו ממרכז העיר לביתו של הנרצח, זה פוגג חלק גדול מהכעס והפחד שהיה להם. ועדת החינוך של המגזר הערבי איכשהו גיבשו את כל העמדות ביחד והעבירו לשר לביטחון פנים, בביקורים שלו. הוא ביקר ביום הראשון בבית הספר, התלמידים ראו אותו במסדר הבוקר על הבמה, שמשם אנחנו מעבירים דברים לתלמידים, הם ראו אותו בא ומדבר ומתעניין, ראיתי שהוא מאוד מעוניין שאנחנו נצליח ונרומם את בית הספר בכיוון מעלה.
בעניין האבטחה, אני כל הזמן דרשתי שני מאבטחים עם נשק, כי יש לנו שתי כניסות לבית הספר, כניסה אחת היא בלי שער עכשיו ובלי שומר, אבל אני שמעתי כל מיני דברים ואנשים אמרו ששומר עם נשק יכול להביא לשם אפילו עבריינים, כדי לקחת את הנשק. לא יודע, אני מהסס עכשיו ואני נותן את האחריות - - -

בוא ניתן למשטרה לפתור את הסוגיה הזאת. אני גם לא בטוחה שבבית ספר עם ילדים נכון להיות עם נשק. אני סומכת על המשטרה שתיתן פתרון, אבל כרגע היא צריכה לעשות איזה שהוא מהלך של אבטחה כמה שיותר מהר בבית הספר, תיכף נראה מי האנשים שצריכים להיות שם.

בעניין השער הפתוח, הבינוי שם אילץ אותנו לסגור את אחד השערים ופתחו גדר בלי שער. מוכרחים להתקין שם שער, זה מאוד חשוב, כי כל אדם יכול להיכנס משם ואין השגחה ואי אפשר לראות.

מיקום ומצוקה של חדרים. דיברו על זה. יש לנו כיתות של 42-43, כיתה אחת של 46 תלמידים.

אני לא מתעסקת עם זה. אני לא ועדת החינוך.

אני ביקשתי מכמה גורמים לפתור לנו את הבעיה בעזרת קרוונים, בעזרת חדרים, ועדיין הבעיה לא נפתרה.

הדבר האחרון שאני רוצה, לגבי המשטרה, הרי אנחנו בשיעור האחרון, כאשר התלמידים הולכים הביתה אנחנו רואים שיש תנועה של טרקטורונים וחרקות של מכוניות. אם המשטרה תעשה כמה פטרולים שם, בדיוק כשהתלמידים מסיימים, זה יכול להוריד בהרבה את רמת האלימות, כי זה חלק מהאלימות.

לגבי אלימות בעיר בכלל. אני חושב שחלק גדול מוטל על בתי הספר, על מערכת החינוך, ואני חושב שהם צריכים לקחת חלק בעניין. אני חושב שצריך גם שעת מחנך וגם שעה מיוחדת לטפל בבעיות האלימות.

תודה רבה.

גברתי היושבת ראש, באמת שני משפטים רק לשאלתך. הנושא של המגזר הערבי נמצא אצל השר לביטחון פנים, הוא לגמרי על סדר היום, לראיה בתוך 'עיר ללא אלימות', שיש היום 143 רשויות, 40% זה במגזר הערבי, ובכלל כל המאמץ האזרחי הוא מתוקצב בלי פרופורציה למגזר היהודי.
לעניין המצלמות, כל התהליך, בכלל במשולש היה מאוד קשה. יושב כאן פילו, שהוא ככה שותק, אבל הוא ריכז לבקשתנו הרבה מאוד מפגשים עם ראשי הרשויות כדי להסכים להכניס מצלמות. אגב, רק פה בטייבה לפני שבועיים עם נשק ירו והרסו את אחד האתרים. באוקטובר נחבר את טייבה וטירה. אנחנו בונים מוקדים אזוריים - - -

ראשי רשויות מתנגדים לזה?

כן, הייתה התנגדות גדולה של ראשי - - - לא התנגדות אישית, אבל - - - הוצאנו את המוקדים מתוך היישובים. אגב, בכל הארץ, לא רק פה. פה אנחנו הקמנו מוקד בכפר יונה, הוא ישרת את כל שבעת היישובים של המשולש.

לעניין התקציב, מה שעשינו במסגרת התקציב הקיים. לצערי הרב, במסגרת העצמת טייבה ה-151 מיליון שקל שדיבר עליהם אריק, אנחנו הכנסנו תכנית, חלקה באמת לנושא טכנולוגיה וחלקם לנושאים רכים יותר, חינוך, רווחה וכו'. לצערי הרב זה לא אושר לנו וחבל, כי אם היה 151 מיליון שקל, המצלמות, זה עושה מהפכה. במקומות שזה עובד היום במגזר הערבי זה עושה מהפכה.

אני חושב שיש מקום פה לומר הרבה מילים של תודה וברכה לאריק, שעושה עבודה מצוינת, מהבוקר עד הערב ללא לאות, עם השקעה כבירה הוא עשה מהפך.

תכנית המתאר, אני אומר פה לחבר הכנסת, זו תכנית שאני לא באתי ואמרתי שהיא פותרת את כל הבעיות. תכנית המתאר הוגשה על ידי טייבה לפני עשר שנים, כנראה חיכו שאני אגיע בשביל לדחוף אותה. אני הגעתי ודחפתי אותה. סביב תכנית המתאר יש בין 8,000 ל-10,000 בתים חדשים לבנייה ובתוך שטח המתאר אפשר להכשיר את השרץ, מה שנקרא, מתוך ה-500 בתים לפחות 300. זה עושה פה צעד ענק לטייבה וזה טוב עד 2020.

אז תפתח את התכנית לתיקונים.

פתחתי. קיבלתי אותה. לתיקונים, זה עוד פעם - - -

תשתמש במה שטוב ותתקן מה ש - - -

זה יפה ומבורך שכבר יש לו איזה שהיא התחלה. אתה יודע כמה יישובים כאלה עוד מחכים לזה.

דבר שני, ואני אומר עוד פעם ביעף, המכון לטיהור שפכים לא היה בטייבה לכן כל תכניות הבנייה היו תקועות פה. באנו, השלמנו עם מוטי דלג'ו ועשינו איתו סיכום ופתחנו את המט"ש. גם מט"ש יש פה עכשיו, זה גם פותר פה בעיות.

דבר אחרון, אני באמת חושב שצריך לעשות פה את כל הדברים, במיוחד ביישובים הערביים, עם המנהיגות המקומית, אבל לא עם המנהיגות הפוליטית, אלה שני דברים שונים. פה המנהיגות המקומית היא יותר מנהיגות פוליטית וכל דבר שאתה הולך לעשות שם, שמים לך מוקש בגלגלים. לכן אני עובד עם המנהיגות שלי בתוך העיר, שמורכבת מאנשים מכובדים פה, כמו סמי טלאווי, שמקובל פה על כולם, כמו ג'ומעה יוסף שמקובל על כולם. אני עובד פה עם המנהיגות הפנימית שגם עובדת אצלי. אנחנו עושים יחד את הדברים באמת בתיאום, בתיאום מלא, תוך שמירה על - - - יש לי פה מנהלת אגף חינוך, דריה, אני באמת עושה פה את העבודה איתם. כל מעורבות פוליטית אני לא רוצה, כי כבר אמרו שאני בצד הזה או בצד הזה ולמה הוא עושה את זה. אנחנו עושים את הדברים הכי טובים לטייבה. אני יודע שיש לי עוד שנה ורבע פה, אני מקווה שבסוף השנה ורבע הזו אני אוכל לקום ולהשאיר את המקום, כמו שאמרתי, למי שהכי טוב.

השטח של קלנסואה, אפשר לפתור את הבעיה איתם בזה שוועדת הפנים המחוזית, לא הארצית, ייתנו עדיפות לבקשה שלנו לשנות את הסטטוס של האזור שם. לדוגמה האזור שם ישתנה, אם זה יבוא ממך לוועדת התכנון הארצית, זה פותר את הבעיה. אני בא לבית המשפט עכשיו, כי בית המשפט מחכה, כבר חצי שנה עברה, אני בא לבית המשפט עם זה ואני מבקש ממנו שיפתור לנו את הבעיה והוא יפתור אותה בגדול. הנה פה יושב פילו, וגם להגיד לו מילה טובה, כי השנה האחרונה הייתה שנה, בעיניי, שקטה מאוד. בכל מקום יש גם יוצא מן הכלל. יושב פה פילו ואנחנו מדברים על זה המון, כי פילו בא ואומר לי 'אריק, שמע, אני מוציא עכשיו צו ויסגרו את הבתים האלה' ואני אומר לו 'פילו, חכה קצת', הוא אומר 'אני מעביר לממונים, אבל כמה זמן זה ייקח?' לכן אני אומר, אם את תעשי לנו פה את השירות הזה, תודה רבה.

טוב, חברים, קודם כל אני רוצה לסכם בכמה דברים. אני אתחיל ככה, נושא של נשק בלתי חוקי הוא בעייתי, זה דבר שאסור לנו לעשות. אני יודעת שהשר מתכוון והעמיד כמשימה שלו לצמצם את הנשק הבלתי חוקי, אבל לפי המספרים ששמעתי כאן זה לא מספיק. עשינו וזה לא מספיק. אני מבינה את הבעייתיות, אבל זה לא מספיק. לכן אני אקים ועדת משנה, שיש לה סמכויות רבות, יושב ראש הצוות יהיה דוד צור, חברים טלב אבו ערר, חבר נוסף דב חנין, חבר נוסף זבולון כלפה. הצוות הזה יאושר, מנהלת הוועדה, על פי היועץ המשפטי של הוועדה אני לא יכולה להצביע כרגע על הצוות, אלא רק ביום חמישי. היום ייצא סדר היום ליום חמישי, אנחנו צריכים להודיע מראש על הקמת הצוות וביום חמישי, בסיור למזרח ירושלים, הצוות יאושר. אני רק מבקשת לקיים מפגש לפני שהצוות יתחיל את עבודתו, דוד, עם ההנהגה הערבית, עם המנהיגות הערבית, אני מבקשת פה את הסיוע של השלטון המקומי. כמאל, את הסיוע שלך במפגש הזה. אני לא הולכת להקים ועדה ולהתאבד על משהו שאין שום רצון לשטח לטפל בו. אני הולכת על משימות שאני רוצה להצליח בהן. אני אקים פה צוות, אני אשקיע בצוות, יש לצוות הזה סמכויות, כולל המלצות שהמשטרה צריכה לבוא ולהגיד מה היא מקבלת ומה היא לא מקבלת ולמה לא, אבל אם לא יהיה פה שיתוף פעולה של ההנהגה הערבית לא יהיה שום צוות. זה ברור וחד משמעית אני אומרת גם לחנא וגם לכל חברי הכנסת הערבים. הדיון הזה יהיה בהשתתפות חברי הכנסת הערבים, יחד עם חברי צוות העבודה וגם חברי ועדת הפנים יהיו שותפים לה, וזה יהיה ישיבה בכנסת, או אין לי בעיה גם שהיא תהיה באחד היישובים, עם ההנהגה הערבית, אבל שיהיה ברור שאנחנו הולכים כאן למהלך של שיתוף פעולה והמגזר הערבי צריך לדעת שלנו יש נכונות ואם לא עושים את זה, למה לא נעשה את זה. לכן, לאה, אני מבקשת לקיים את הפגישה המקדימה אחרי ההצבעה על ועדת המשנה, שנצביע עליה ביום חמישי, בעזרת ה', נקיים דיון, נתאם אותו עם הגורמים הרלוונטיים, נקיים דיון מסודר של ההנהגה הערבית ואז נצא לדרך.

הדבר השני, אני מבקשת מהמשטרה, אנחנו גם נפקח, כדי לראות מתי הרצח הזה מגיע לסיומו. שום דבר בדרך אנחנו לא רוצים לדעת, אנחנו רוצים לדעת שיש התקדמות במהלך הזה. אני רוצה שהמשפחה תדע מה קרה פה, ואם הייתה כאן איזה בעיה, גם מבחינת משטרה, כן ידעו, לא ידעו, כן דיווחו, לא דיווחו, הכול צריך להיות כמובן שקוף. אני רוצה לדעת איפה זה עומד. אם צריך לקיים על זה ועדת משנה חסויה, נקיים על זה גם ועדת משנה חסויה. מנהלת הוועדה, נא להפנות את זה בכתובים, ואם צריך נקיים על זה ועדת משנה חסויה של ועדת הפנים.

אני יודעת שהמשטרה עושה ככל יכולתה לפתור את הבעיה, אני גם לא חושבת שיש הבדל בין המגזר הערבי למגזר היהודי, אבל אני עדיין חושבת שיש כאן רצח לאור יום, שמשטרה צריכה לראות כיצד היא פועלת ועושה כדי למנוע אותו. המצב הזה הוא בלתי אפשרי. באמצע היום, בצהרי היום להיכנס למנהל בית ספר, לרצוח אותו ליד המורים שלו, זה דבר שלא יעלה על הדעת. נכון שהמגזר הערבי משתף פחות פעולה מהמגזר היהודי, אבל אם צריך - - -

היו תלונות לפני הרצח?

אני לא יודעת להגיד, אני אומרת שהכול נמצא בבדיקה.

זה לא קשור לחקירה, רק לדעת, היו תלונות?

אין לי מושג, הכול נמצא בחקירה. דרך אגב, אני חושבת שצו איסור הפרסום בעניין הזה הוא נכון, כי זה מאפשר למשטרה להתקדם יותר מהר ולהגיע בסוף לרוצחים. אני רק אומרת שצריך לעשות יותר ובעיקר במגזר הערבי., שאתם יודעים שיש בין החמולות את אותם מאבקים, כדי לאתר ולדעת אם יש איזה שהוא ניסיון לרצח, לנסות לדעת על זה מראש. אני יודעת שאתם לא קוסמים ואתם עדיין לא יכולים לקרוא מראש מחשבות של אנשים, אבל צריך להשקיע פה יותר. אני יודעת שהמשטרה משקיעה פה, היא השקיעה פה יותר שוטרים, אבל צריך לראות. גם המפכ"ל דיבר באחת מוועדות הכנסת על המשימה שהוא רואה בלטפל באלימות במגזר הערבי. אם צריך לפרסם בכלי התקשורת הערביים, פה במגזר, ובקרב האוכלוסייה הערבית, שהאוכלוסייה הערבית היא עצמה לא משתפת פעולה עם העניין הזה, אז נפרסם גם את זה. אי אפשר לבוא ולהאשים את המשטרה שלא עושים, אבל גם אי אפשר להאשים את הקורבן, צריך לראות איך ביחד פועלים כדי למגר את האלימות במגזר הערבי.

לגבי רישום של בתים פה. אני מבקשת להפנות מכתב למשרד הפנים. לא יכול להיות שיש איקס רישום של אוכלוסייה בטייבה, אבל יש יותר. אני רוצה שמשרד הפנים יעשה פה סדר.

לגבי אבטחת בית הספר. אני סומכת עליך, שמעון, שהנושא הזה יטופל. שערים, כניסות, יציאות, אבטחה, כן נשק, לא נשק. תעשו סדר פה ותחזירו קצת את תחושת הביטחון לבית הספר בחודשיים הקרובים. אחר כך נראה מה צריך לעשות.

'עיר ללא אלימות', הקצבתם פה מיליון שקלים. תבדקו איך אפשר להעביר אולי כספים כרגע ב-2014, מאותן ערים שכן נכנסו ב-2014 לשיטור מקומי, לדוגמה, והם לא יוכלו לעמוד בזה. תקציב שכבר קיים עד 2014, תראו מה אפשר לעשות שם כדי לסייע. אני לא מבינה למה אני צריכה לקבל אישור של ראש העיר לרישות מצלמות של עיר. בסוף יש חוקים במדינת ישראל ויש מדיניות ובסופו של דבר מצלמות בעיר מונעות את מקרה האלימות והרצח הבא.

מחר - - -

אל תענה לי על זה, אבל אתה תקבל על זה מכתב, גם תענה לגבי הרישות וגם אני רוצה להבין למה אני צריכה לקבל אישור של ראש העיר להעמיד מצלמות בעיר אם זה לטובת הביטחון האישי של התושבים.

לגבי שלושת הבתים שנבנו בקלנסואה. אין שום בעיה, אני מוכנה ללכת על זה. אני לא הולכת דרך החלטת בית המשפט, אבל אני מבקשת שייצא מכתב כמה שיותר מהר לוועדת תכנון מחוזית, עם הסיכום שהוציא אז דוד צור, ואני רוצה להבין למה אין תשובה על זה. אם משטרת טייבה יכולה לחכות בפינוי ה - - -

הפנייה היא לוועדה המחוזית. הוועדה המחוזית היא שדוחפת את המשטרה.

הבנתי, לכן אני רוצה להעביר פנייה לוועדה המחוזית. אם יש כבר שינוי של הסטטוס מנחל, אז שיעשו את זה, שיגידו לנו לפחות שהם עובדים על זה. אם ועדת התכנון יגידו ויוציאו מכתב שעובדים על זה, 'זה בטיפול, אנחנו מבינים שיש שינוי, אנחנו הולכים לעשות שינוי ייעוד', אז - - -

תמליצי כוועדה.

אז אני גם ממליצה על זה כוועדה ואני גם חושבת שבדיון המהיר שלכם זו ההמלצה של ועדת הפנים. אני מבקשת לראות את זה ולהוציא את זה כמה שיותר מהר.

משרד החינוך, זה בסדר, תעביר למשטרה. עכשיו מה שתחת הכובע שלכם, ליווי ברמה של פסיכולוגים, יועצים, עובדים סוציאליים. כל מה שצריך בעניין של משרד החינוך מול בית הספר זו אחריות שלכם. את האבטחה העברתם, יטופל, עכשיו מה שאתם צריכים לעשות, תטפלו.

אנחנו מבצעים את זה ואנחנו נמשיך לעשות את זה. מהיום הראשון, העירייה יכולה להעיד, יש כאן פסיכולוגים שלנו ויש אנשי שפ"י שם.

אז המשך הליווי של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. ואריק, תוך חודש ימים אני רוצה לשמוע מכם, גם במעקב של הוועדה, שאכן היה שינוי גם ברמת האבטחה וגם ברמת הליווי של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, כל אחד בתחום שלו.

פסולת בניין, אנחנו נשלח מכתב לשר להגנת הסביבה, ואם צריך נקיים על זה דיון. בכלל יש סוגיה עם פסולת בניין ומחזור, דיברנו על זה ארוכות ואמרנו שנקיים על זה דיון, אבל בעניין של טייבה, 200,000 טון פסולת בניין, אני רוצה להבין מה קורה עם זה, שעמיר פרץ ייתן לנו תשובה.

מכתב שני שאני מבקשת להוציא זה אתר פסולת במזרח העיר, שבעצם אי אפשר לבנות שם 4,000 יחידות דיור, בגלל תקציב של 10 מיליון שקלים של טיפול באתר וניקוי באתר. אז כאן גם מכתב לראש מינהל מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, גם מכתב להגנת הסביבה, ושייקחו את התקציב חצי-חצי. אפשר למצוא לזה פתרון, אפשר לתת פה פתרון.

תכנית מתאר, אני חושבת שתשובתו של אריק מספקת, חבר הכנסת חנא. גם אפשר להגיד מילה טובה. כשעושים גם אפשר להגיד מילה טובה.

זה מה שאמרתי, לנצל את הטוב.

זה קשה, אבל - - -

לא קשה.

מאה אחוז, אז אפשר להגיד מילה טובה וצריך להגיד מילה טובה, אבל צריך לראות באמת אם אפשר להרחיב את תכנית המתאר ל - - -

- - - לתקן.

לתקן. אז אפשר לעשות את זה. אבל יישר כוח על תכנית המתאר, יש הרבה יישובים יהודיים שאין להם עדיין תכניות מתאר וזה יפה וזה חשוב וצריך להמשיך עם זה.

פנייה למשרד החינוך בעניין הכיתות בבית הספר.

זו אחריות משרד החינוך. אבל אריק נתן לנו תשובה בבית הספר, שביום רביעי הקרוב ממשיכים בבנייה.

ממשיכים לעבוד.

אז נכניס את זה לסיכום. מכיוון שאזולאי שאל אז אני מכניסה לסיכום. על פי תשובתו של אריק, הוא אמר שהכיתות ימשיכו להיבנות, בגלל הצפיפות שעלתה כאן, כבר ביום רביעי הקרוב. אני מבקשת שאכן תועבר תשובה בכתב לוועדה שהבנייה של כיתות הלימוד אכן נעשית והבנייה ממשיכה. זה מאריק.

מעקב אחרי כל סיכומי הוועדה בסוגיות השונות, תוך ארבעה חודשים תשובות מהמשרדים השונים, ואם לא יהיו, כינוס של ועדה נוספת בעניין טייבה, אבל זה יקרה רק בכנסת במהלך המושב.

אני רוצה להגיד לך תודה, אריק, על הפעילות שאתה עושה כאן. אני חושבת שזו פעילות יפה, אני מקווה שבעזרת ה' בעוד שנה תושבי טייבה יוכלו ללכת כאן לבחירות מתוך מקום אמיתי של דמוקרטיה ומתוך כוונה לקדם את היישוב ולא ללכת לאחור. אני חושבת שמה שאתה עושה פה זו עבודה מבורכת ועבודה חשובה, יחד עם חברי המועצה, ששמענו את חלקם כאן. תמשיכו בעשייה שלכם.

משטרת ישראל, אתם עושים, צריך לעשות יותר. אני יודעת שאתם עושים, אני יודעת שזה לא פשוט ואני מצפה שתעשו יותר. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:30.>