PAGE
4
ועדת הכספים
03/08/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 410>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ז' באב התשע"ד (03 באוגוסט 2014), שעה 14:15

<תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
גילה גמליאל

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

זבולון כלפה

יעקב ליצמן

שמעון סולומון

חמד עמאר

סתיו שפיר

שמעון אוחיון

אילן גילאון

יצחק וקנין

איציק שמולי

>
אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

גדעון שניר - סמנכ"ל בכיר, אסטרגיה ומדיניות, משרד התיירות

עובד קדמי - עו"ד, יועץ משפטי, משרד התיירות

ענת ורשיצקי - יועצת למנכ"ל משרד התיירות

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

יעל מבורך - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יוסי כהן - משנה לממונה על השכר, משרד האוצר

ערן יעקב - סמנכ"ל בכיר, תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל קרן פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

דוד רוטנברג - מנהל מחלקה, רשות המסים, משרד האוצר

שירלי אביבי - רשות המסים, משרד האוצר

ורד טננבוים - מנהלת תחום בכירה, רשות המסים, משרד האוצר

באסם אבו סעדה - ממונה, מפקח נזק עקיף, רשות המסים, משרד האוצר

רמי מזרחי - פקיד שומה גוש דן, רשות המסים, משרד האוצר

אייל שני - עו"ד, הלשכה המשפטית, אגף השכר, משרד האוצר

מעין נשר - אגף התקציבים, משרד האוצר

איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר

רס"ן רונן פינטו - ס' קצין מודיעין פיקוד העורף, משרד הביטחון

שלמה יצחקי - ממונה ראשי על יחסי עבודה, משרד הכלכלה

נעמי היימיש רייש - ממונה תחום בכירה, רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

יגאל גורביץ - יועץ בכיר למנכ"ל משרד הכלכלה

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף לוי - יועץ למנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

זאב חושן - יו"ר אגף הפנסיה, ההסתדרות הכללית החדשה

אמיר חייק - מנכ"ל התאחדות התעשיינים

יהל בן-נר - סמנכ"ל כלכלה, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

ישראלה מני - סמנכ"לית אגף מסים וכלכלה, איגוד לשכות המסחר

שמואל צוראל - מנכ"ל התאחדות בתי המלון

דוד גולדברג - רו"ח, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - עו"ד, היועצת המשפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

רמי אריה - עו"ד, לשכת עורכי הדין

עידית ארואץ - עו"ד, לשכת עורכי הדין

דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים

גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת התאחדות האיכרים

אליאב בן שמעון - מנכ"ל התאחדות בוני הארץ

יצחק גורביץ - משנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ

עידן אור - סגן נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים

מוטי שפירא - מנכ"ל לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים

יצחק אבוהב שביט - מזכיר ועדת מסים, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

עמוס רגב - יו"ר ענף חקלאות, איגוד שמאי ביטוח

אמנון חניה - יועץ מס, תנועת האיחוד החקלאי

צבי אלון - מנכ"ל מועצת הצמחים

בני כפיר - יו"ר אגודת מורי הדרך

שי מנחם - מנכ"ל אגודת מורי הדרך

יוסי פתאל - מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

איתן צחור - עו"ד, יועץ משפטי, עמ"ל

מיכאל מוסקוביץ - יועץ תקשורת, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים

ענת שור - לשכת התאום של הארגונים הכלכליים

איציק טייב - יו"ר התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

יהודה כהן - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

אדיר חרמון - סמנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

עמי אתגר - מנכ"ל לשכת מארגני התיירות

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות

רמי שביט - מנכ"ל המשביר לצרכן

אמיר אבני - סמנכ"ל כספים, המשביר לצרכן

דורית גבאי - רו"ח, משרד רו"ח דורית גבאי

נדב גיל - רו"ח, שותף, מנהל מחלקת תמריצים, דלויט

ליאור פיינברג - כלכלן, דלויט

רון מיטל ויינפלד - משנה למנכ"ל קסטרו

יוסף שוורץ - בעלים, קבוצת פורום

יורם יפרח - בעלים, מפעל תיירות חמי יואב

אפרים קרמר - מנכ"ל אשת טורס, ארגון שירותי תיירות בע"מ

אילן ישעיהו - סמנכ"ל כספים, אשת טורס, ארגון שירותי תיירות בע"מ

שמואל דונרשטיין - מנהל כלי ובעלים, רב בריח

שי נער - סמנכ"ל כספים, טרה

דינה סבן - משרד רואי חשבון

יואב ביין - עו"ד, משרד פרופ' ביין ושות'

אילונה קליאס - עוזרת מנכ"ל פוקס

עידית אריאלי - עו"ד

צבי זרחיה - עיתונאי, דה מארקר

חובב ינאי - המשמר החברתי

אביבה ברעם - לוביסטית, פוליסי, מטעם התאחדות האיכרים

רומן גרביץ - לוביסט, מטעם התאחדות בוני הארץ

עופרה שקד - לוביסטית, גורן עמיר, מייצגת את טרה

רחל כהן - לוביסטית, מייצגת את אגודת מורי הדרך

ענת אלון - לוביסטית, מייצגת את לה"ב

שלומית ארליך
אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014>

צהרים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים.

הצעה לסדר. מכיוון שיושבים כאן אנשים שהגיעו מכל הארץ לדבר לפני משה אשר, מן הראוי שהם גם ישמעו את התשובות כי אנחנו צריכים לקבל את המשוב על הדברים האלה. כלומר, אנחנו העלינו נושאים רבים ויש הרבה דברים בהם אנחנו מחכים לתשובה, אבל לא פחות חשוב זה שיש הרבה מאוד עסקים שיש להם כבר את הניסיון בפועל. יצאתי להפסקת צהרים, אני חוזרת ואני מבינה שהם לא מגיעים לרשות הדיבור.

כולם דיברו.

זה שהם דיברו, זה יפה, אבל זה שמשה אשר לא השיב להם כשהם נוכחים, זאת בעיה. זה לא לדבר חד-צדדי.

שמענו את הדברים. אתם הרי רוצים לסיים את זה.

משה אשר נתן לי תשובות אבל לא אני עם הידע ולא אני עברתי את זה הלכה למעשה בעמוד ענן אלא בעלי העסקים הם אלה שעברו את זה.

הם ישאלו והוא ייתן תשובות.

אני חשבתי שבאותו הרכב בו משה היה משיב, אם היו הערות קונקרטיות ממוקדות על הדברים האלה היינו שומעים ואז אפשר היה לנהל כאן דיון נורמלי. עכשיו זה קצת בעייתי.

אנחנו חברי הכנסת צריכים להתקדם.

מה זה להתקדם? יש דברים קונקרטיים.

שמענו את שני הצדדים שמענו אותם ונשמע אותו.

הם היו יכולים להאיר את תשומת לב הוועדה וזאת בדיוק הייתה מטרת הישיבה.

שמענו וחלק אפילו שמענו פעמיים.

אבל הם לא שמעו את התגובות שלו ולא ישמעו.

נניח הם ישמעו ואחר כך הם ידברו וכולי. נגיע לערב ולא נעשה כלום. אני רוצה להתחיל להתקדם. גילה מציעה הצעה לסדר לפיה צריך להחזיר את כולם.

אמרתי שלא יעלה על הדעת שמיום חמישי מגיעים לכאן מכל אזור הדרום. הם דיברו, כמה נפלא, אבל משה אשר לא השיב על השאלות בפניהם. זאת אומרת, הם לא שמעו את התשובות של רשות המסים. מכיוון שלצערי הם לא נמצאים כאן כדי להאיר את תשומת לבנו לניואנסים הקטנים, שבעיני זה מחדל מלכתחילה- - -

מי לא נמצא כאן?

כל בעלי העסקים מהדרום שחוו על בשרם גם את עמוד ענן. אני מנסה לומר שמי שמגיע, תנו לו להיכנס.

לא סגרתי שום דבר. ביקשתי שייתנו לנו לשבת עם עצמנו כדי להתחיל לדון ולהתקדם.

אנשים הבינו שזה סגור בפניהם ושהם לא יכולים להיכנס. מי שיכול, שייכנס ובהחלט יהיה ערני לגבי הדברים. היה כאן נציג של לשכת עורכי הדין שהבין שהישיבה סגורה.

נציג לשכת עורכי הדין קיבל את רשות הדיבור פעמיים. אני לא רוצה לפתוח שוב את הדיון.

לא לפתוח את הדיון. אמרתי שמי שנמצא, שתהיה לו דלת פתוחה להיכנס.

תהיה היום הצבעה?

כן. לזה אני חותר.

יש היום גם העברות תקציביות?

לא.

אני מדגישה את מה שאמרתי קודם לגבי המהירות לעומת גובה הפיצויים. אני מרגישה שמכופפים את ידינו. זאת אומרת, כדי לשחרר את המקדמות, כאילו חיברו את זה לתקנות וזה אומר שאם אנחנו כולנו לא נשתוק על ארבעים הקילומטרים, לא ייתנו.

לא. אין מצב. אפשר להגיש תקנה בשתי שורות שמיועדת רק למקדמות.

הם לא עושים את זה.

לשם כך מתקיימת הישיבה.

לדעתי יש לנו כאן קונצנזוס של אופוזיציה וקואליציה לגבי זה שאת המקדמות צריך לשחרר.

את המקדמות צריך לשחרר.

אם במקום לדבר, ייתנו לי לדבר, נוכל להתחיל.

למה אנחנו שוב מדברים? בואו נתחיל להתקדם.

אנחנו פותחים את הדיון.

אנחנו בערב ט' באב. אנחנו גומרים את זה היום. כן?

אם נצליח. יכול להיות שנצטרך לקבל תשובות שהוא לא יוכל לתת לך.

לא. הוא יכול. כל תשובה שאתה רוצה, הוא ייתן לך.

אנחנו מחדשים את הישיבה.

אין היום הצבעה?

יש. כל אחד שואל משהו אחר. חבר'ה, תפסיקו עם זה. אמרתי, אנחנו מתכוונים לעשות את זה אבל לכל אחד יש הצעה אחרת וכל אחד רוצה משהו אחר כך שאם נלך בדרך הזאת, לעולם לא נגיע להצבעה. הישיבה לא נעולה. ביקשתי רק שייתנו לנו לשבת.

אנשים הבינו שהישיבה נעולה.

מי שרוצה, שיבוא.

כולם הבינו שהישיבה נעולה בפניהם. אני מסבירה לכם שאנשים פנו אלי בנושא הזה. התקשרתי אליך אלא שאתה לא עונה לטלפונים. אמרת חברי כנסת בלבד ואנשים הבינו שהישיבה נעולה.

כל ההסכמים שעשו עם הארגונים ועם ההסתדרות, הכול מתפורר. אתה לא מבין?

אתם רוצים להתקדם או שאתם רוצים להביא את כל האנשים?

לא. רוצים להתקדם. רוצים לגמור את הנושא. אנשים סובלים. מחר ט' באב.

אני לא סוגר את הישיבה. ביקשתי שייתנו לנו להמשיך.

אנשים חשבו שהישיבה סגורה.

אז מה לעשות עכשיו. לעצור?

זאת בעיה.

גילה, בואו נתחיל לדון.

אבל יש בעיה כי אנשים באו לכאן והם חושבים שהישיבה סגורה.

אני רואה שיש כאן אנשים.

חלק מהם נמצאים כאן ואני שמחה לראות.

לא סגרתי את הישיבה. הצעתי שייתנו לנו לשבת.

ליועץ המשפטי יש משהו לסייע בזה?

מה לעשות?

צריך לעשות כאן הבחנה בין מצב שבו חברי הכנסת מעוניינים להתייעץ בינם לבין עצמם, לכל היותר לשבת עם נציגי הממשלה, ואז לא נדרשת באמת השתתפות של המוזמנים השונים שהוזמנו לישיבת הוועדה, לבין אפשרות שהוועדה כן תתחיל לקרוא את התקנות ולדון בהן, ואז כן נדרשת לדעתנו השתתפות המוזמנים השונים שהשתתפו בחלק הראשון של הדיון הזה, כיוון שההערות שהם יעלו נראות לנו מהותיות והכרחיות.

לפי מה שאתה אומר, אי אפשר יהיה להצביע על זה היום.

אני לא אומר את זה. אני אומר שאם יתחילו להקריא, כן חשוב ונכון שהמוזמנים שהיו בחלק הראשון של הישיבה ישמיעו את הערותיהם לתקנות.

אבל כולם השמיעו את הערותיהם.

צריך להקריא כדי להצביע והם לא כאן.

כולם השמיעו.

הם השמיעו הערות, בין אם הערות כלליות ובין אם הערות ספציפיות.

מה זה משנה? הם קיבלו את יומם.

לא.

יש גם הערות שהן ספציפיות.

תגידו מה אתם רוצים.

אני מציעה הצעה לסדר.

קודם כל, הישיבה לא נעולה אלא ביקשתי שייתנו לנו לעבוד קצת בשקט.

שיסמסו לכולם שהישיבה לא נעולה.

מי רוצה, יוכל להיכנס כמו שאחרים נמצאים כאן. לא נעלתי את הישיבה.

מה אנחנו אמורים לעשות בשקט שאנחנו לא עושים מול הציבור?

שום דבר.

אז מה זה שקט?

את רוצה להצביע היום?

אני מציעה הצעה לסדר.

הישיבה פתוחה. תפתחו את הדלתות

אמרתי, הישיבה לא נעולה ולא נעלתי. עובדה שיושבים כאן אנשים.

עובדה שהם פנו אלינו בתלונות. מה לעשות? עובדה שכולם הלכו. עובדה שהחדר כאן ריק. על מה אתם מדברים? אתם בעצימת עיניים?

אני רוצה להבהיר נקודה. תוציאו הודעות SMS מטעם הוועדה לכל מי שהיה, שהוא יכול לבוא לישיבה.

אי אפשר. יש לישיבה מוזמנים ואם אנחנו רוצים לקיים את הדיון בפורום ההוא, אסור לנו מטעמי בטיחות להישאר כאן בהיקף כזה של מספר אנשים.

הייתם צריכים לחשוב על כך מלכתחילה.

הישיבה הזאת לא ננעלה. היא לא ננעלה.

הישיבה הזאת הטעתה את האנשים.

אמרתי שאני מבקש שייתנו לנו לשבת אבל אני לא נועל את הישיבה.

ביקשת ורוב האנשים נענו לבקשתך אבל לא מתוך הבנה שיש להם אפשרות בחירה אלא מתוך הבנה שזה מה יש.

תוציא SMS לראשי הארגונים. בסדר.

יש לי עוד הערה קטנה. אני מרגישה שיש כאן איזה ניסיון לכרוך שני דברים תחת לחץ זמנים מאוד ברור אל מול חברי הוועדה. יתקנו אותי חבריי כי יכול להיות שרק אני מרגישה כך. יש רצון מצד אחד לסיים היום את הסאגה שמדברת על המקדמות ולגבי המקדמות אני מציעה שנעשה את השיחה בשני קטבים.

את זה רציתי להציע.

הדבר הראשון, לדבר על המקדמות ולסיים את סוגיית המקדמות כדי שאנשים באמת יתחילו לקבל כסף. מצד שני, אין כאן הסכמה חד משמעית עם רשות המסים לגבי שאר התקנות.

מסכים. עם זה רציתי להתחיל.

לכן אני לא רוצה לכרוך את זה בחבילה אחת.

מי כרך את זה? בזה רציתי להתחיל עכשיו את הדיון, הפרדה בין מקדמות לפיצויים, אבל בואו נתחיל.

אם מדברים על המקדמות, אפשר להתחיל לדון רק על המקדמות.

לי יש נושא נוסף, הנושא של הקו.

בסדר, אבל זה עת נגיע להפרדה.

ומה יעשו המעסיקים? ישלמו שכר או לא ישלמו שכר?

לכן צריך לשחרר את המקדמות.

לא. זה לא שייך למקדמות.

בואו נתחיל באופן מסודר. כל ההערות שנאמרו לגבי דברים אחרים ייכנסו תוך כדי דיון ותוך כדי הקראת התקנות. יש דבר אחד שהוא קודם לזה ואנחנו צריכים לראות אם אנחנו מסוגלים להתקדם בו או לא וזה הנושא של הניסיון להפרדה בין המקדמות לפיצויים. יש כאן תחושה כוללת של אנשים שהמקדמות הן דבר דחוף. נכון שאם נחליט כן, גם בנושא המקדמות יהיו לנו הערות ונרצה לשנות את הגודל שלהן וכולי, אבל אני אומר שקודם כל יש רצון לשחרר את המקדמות כדי שאנשים יתחילו לנשום. אחר כך לדון בנושא של התקנות ושם זה ילך יותר לאט. זה כיוון אחד. הכיוון השני ששמענו הוא שהנושא הדחוף הן המקדמות אבל הנושא השני בחשיבותו, ואולי הראשון בחשיבותו, זה הנושא של תשלום המשכורות. לפי ההסכם שנחתם המשכורות לא ישולמו על ידי רוב הגופים, חוץ מעובדי המדינה, אלא אם כן נאשר את התקנות, דבר שמפעיל עלינו לחץ כי אנחנו רוצים שישלמו משכורות.
אני אומר שיש כאן שני אלמנטים שהם דחופים לנו כאשר האחד הן המקדמות והשני המשכורות. האחד, יכול להיות שהוא לא תלוי – ותכף נשמע – בתקנות, והשני, לפי מה שאני מבין, ודאי שהוא תלוי בתקנות וכל עוד לא יאושרו התקנות ולמעסיקים לא יהיה את הביטחון שהם מקבלים, הם לא יוכלו לשלם משכורות. אנחנו כאן בדילמה.

אני אתחיל עם הנושא הראשון, המקדמות. יש כאן רצון כללי של האנשים להפריד בין המקדמות לבין הדיון על התקנות עצמן. אנחנו יכולים להפריד?

אני אסביר את הדברים.

לפני כן, למה לא לדבר על התקנות?

על זה הוא מדבר.

רוב הציבור חושב שצריך להפריד בין המקדמות.

אני אתייחס. גם במבצעים קודמים, גם בלבנון השנייה, עופרת יצוקה ועמוד ענן, לא שילמו כספים לפני שהיו תקנות.

בלבנון השנייה זאת, לא?

לא. דרך הטעות הזאת אנחנו נטפל בנושא הזה. אנחנו יכולים לשלם מקדמות, להוציא כסף מהקרן, אם יש לנו בסופו של יום תביעה. ברגע שיש תביעה. לפי המצב החוקי כרגע הקרן לא יכולה לשלם אגורה למרות שיש אנשים ניזוקים. כל עוד לא עברו התקנות, אי אפשר לשלם את הכסף. ולכן אם אי אפשר לשלם את הכסף, גם אי אפשר לשלם מקדמות. אני לא בטוח שבסופו של יום יהיו תקנות. לכן הדברים כרוכים אחד בשני.

בעבר לא שילמנו גם מקדמות. מה שקראו בעבר מקדמות – ובטח איציק כהן זוכר את הדבר מעמוד ענן – אמרו שברגע שתגיש תביעה, נשלם מקדמה על חשבון התביעה שהגשת, אחרי שיש תקנות כמובן, תוך 45 ימים נשלם חמישים אחוזים מסכום התביעה שהגשת על בסיס תקנות, ואם עד 180 ימים לא הסתייע, נשלים לך לתשעים אחוזים מהתביעה. בכלל לא דובר על מקדמות על חשבון תביעה שעדיין לא הוגשה. זה לא היה. לא היה בעמוד ענן, לא היה בעופרת יצוקה, לא היה בלבנון השנייה.

לכן, ברגע שיש לנו את התקנות ואנחנו יודעים ומחייבים את האנשים שיש כבר תקנות ויש סעיפי תקציב והאנשים יגישו בקשה למקדמה, הם יתחייבו להגיש תביעה על פי התקנות – זאת הנקודה שאנחנו יכולים לתת מקדמה על חשבון תביעה.

אנחנו מצפים שברגע שיהיו לנו התקנות, נוכל גם לקדם את הנושא של המקדמות.

אפשר להבין מהייעוץ המשפטי במה כרוך העניין הזה? אם אנחנו רוצים להפריד וכן איכשהו למצוא את הדרך להפריד?

השאלה אם חוקית זה אפשרי או לא.

כמו שאמרנו קודם, זה משהו שלא נעשה בעבר. אלה כרגע התקנות שנמצאות בפני הוועדה. אם באמת יש רצון לדון במקדמות לפני שדנים ומאשרים את כל סעיפי התקנות שמונחות על שולחן הוועדה, צריך להביא תקנות שעוסקות רק במקדמות.

האם זה משהו שניתן לייצר לשעות הקרובות כדי שנוכל לאשר את המקדמות?

השעות הקרובות זה משה אשר.

לא, לייצר תקנות רק לטובת המקדמות.

היא אומרת שגם אם נצביע כולנו, אין לזה על מה לחול.

היא אומרת שאם משה אשר מביא תקנות.

אם הוא מביא, אז אפשר לאשר.

בואו לא נסבך את הדיון. האם אפשר להעביר עכשיו תקנות מצמצמות רק לטובת המקדמות?

רשות המסים.

רשות המסים צריכה להביא אותן. היא יכולה.

אם הוא יביא תקנות אחרות, ודאי שכן. אנחנו ניסינו לראות אם אנחנו יכולים להפריד על סמך התקנות האלה.

זכות התביעה נגזרת מהתקנות. אנחנו מדברים עכשיו על לייצר מערך זמני של התקנות האלה כדי להעביר את המקדמות על מנת שאנחנו נוכל לדון במערך תקנות אחר שהוא רחב יותר מהמתווה שאתם מדברים עליו, כזה שכולל את כל הדברים שאנחנו פירטנו, את מה אפשרי לשלם ולהעביר אותו בהמשך אבל העיקר לא לעכב את המקדמות אבל כן נוכל להרחיב את המתווה. זה מה שכולם דורשים. זה נראה לי מאוד ברור.

אלא אם כן ספר לנו מה קיבלת מהרחבת המתווה ואז אולי זה יסייע ונוכל לסיים את הכול היום וכמה שיותר מהר.

את החיוך הבנתי, אבל לא מעבר לזה.

במהלך היומיים האינטנסיביים האלה מיום חמישי ועד היום הוצפת בהרבה מאוד דרישות מסביב שהן בהחלט חורגות מהמסגרת הראשונית עליה דיברתם.

נתייחס לזה.

תתייחס לנקודה נקודה.

אם יש פתרון יצירתי לבעיות האחרות, יכול להיות שזה יהיה פתרון. באמת חבל לבזבז את הזמן.

יש לך יכולת להפריד?

לא.

אבל אומר הייעוץ המשפטי שיש אפשרות.

טכנית קיימת אפשרות.

אין רצון.

זאת שאלה של רצון.

לנו אין את האפשרות. אם לא תהיה תביעה, לא נוכל לתת מקדמות.

אבל התביעה תלויה בתקנות.

אני מסביר שוב. בואו נדון בתקנות ונתקדם.

נסיים עם התקנות.

רצינו לראות אם אפשר להפריד בין הדברים.

מה שקורה כאן זה שמסנדלים אותנו להצביע על תקנות שהן מאוד מצומצמות. אנחנו כולנו רוצים בטובת העסקים.

אנחנו נדון על כל דבר.

כולנו רוצים להעביר את המקדמות בהקדם האפשרי.

לחץ הזמן לא ימנע מאתנו לקיים את הדיון כמו שצריך.

בואו לא נתבלבל. גם ההסתדרות, גם התעשיינים וגם העסקים רוצים שנגמור את זה היום. אנחנו יותר צדיקים מהם. ההסתדרות רוצה שנגמור את זה היום.

לשכות המסחר לא רוצים.

אבל התאחדות התעשיינים חתמה על הסכם וההסתדרות חתמה על הסכם. זה טוב להם והם בעד. אנחנו מעכבים. אנחנו גורמים להם נזק. האויב של הטוב מאוד הוא המצוין.

אם בועז טופורובסקי מסכים, אין בעיה.

מאחר ואין לנו תקנות נפרדות לגבי המקדמות ומאחר ואנחנו מבינים שגם לא יביאו לנו תקנות נפרדות למקדמות, אין לנו על מה לדון בנפרד על המקדמות. כך אני מבין ולכן בואו נדון על התקנות עצמן.

אתה רואה למה הערתי את ההערה?

בסדר. בואו נתקדם.

רשות המסים תתחיל להקריא את נוסח התקנות.

הצעה לסדר. אני חושבת שיש בעיה טכנית. אני יודעת שכולנו לחוצים לסיים את התקנות היום אבל יש הרבה דברים שהעלינו אותם בפועל ועדיין לא קיבלנו את התשובה של משה אשר.

נקבל אותה תוך כדי ההקראה.

אבל זה לא מדויק כי עכשיו אתה מדבר אתי על סעיפים טכניים ועל נקודה ופסיק בתקנות. קודם כל, אני מציעה הצעה לסדר. משה אשר ישיב על השאלות שהוא נשאל באופן כללי ולאחר מכן נראה היכן עושים הדבק, כל דבר לסעיף המדובר ואז אפשר לקרוא את התקנות. אי אפשר לקרוא את התקנות ולהתחיל לדבר על דברים בלי למצוא להם את ההקשר.

אין לי שום בעיה אבל אני אומר שזאת כפילות מבחינת הזמן.

לא כפילות. אנחנו רוצים להבין.

זאת כפילות מבחינת הזמן.

אין מה לעשות. אם יהיו לנו פתרונות, לא נצטרך לשאול את השאלות.

תצטרכי לשאול שאלות.

דיברנו עד עכשיו על כמה המקדמות הן חשובות. ההערה שהערתי קודם לא הייתה בגלל שאני חכם אלא הייתה בגלל ששמעתי מה שהוא אמר לגבי המקדמות. מקדמות לא נוכל להעביר לאנשים האלה והמקדמות הן חמצן. צריך להעביר אותן לאנשים האלה שמחכים להן.
אני מציע לדון על התקנות ולהעביר את זה כי אחרת מה יהיה? אנחנו נחכה, ננסה להרחיב ונפגע באלה שממילא הם פגועים. במקום כל מיני הצעות של לדחות למחר ולמחרתיים, בואו נדבר על התקנות ונעביר אותן כדי שנוכל להעביר מקדמות לאנשים שזקוקים להן.

משה, רשמת לך הערות.

כן. רשמתי. אני אתייחס אליהן.

תוכל להתייחס מהר כדי שנוכל להתחיל לקרוא?

כן. בחלק גדול מהמקרים אנשים חזרו על ההערות בצורה כזאת או אחרת ואני אנסה להתייחס לדברים בצורה מתומצתת וחד פעמית.

בכל הנושא של החקלאות – ומינית צוות בראשות זבולון כלפה ומשרד החקלאות בדק את הנושא – הבנתי שנמצא פתרון.

לחקלאות נמצא פתרון.

כן. נמצא פתרון ואנחנו נקריא את התיקונים הנדרשים.

זה מעכב את התקנות?

לא. זה בסדר. לסוגיית החקלאות נמצא פתרון.

חקלאות היא חלק מהתקנות. אמרתי שנושא החקלאות הסתיים ובמסגרת ההקראה יביאו את הדברים המוסכמים.

נושא התיירות – ברמה ההיקפית שלה שזה גם בתי המלון, הצימרים, חדרי אירוח, מורי דרך, מישהו דיבר על מארגן תיירות כללית וכולי – זה מגזר מאוד רחב. אני חושב שרק חלק ממנו כאן ואולי הוא לא יוצג במלואו. כאן משרד התיירות יצטרך להכין מתווה לטיפול. לצורך העניין הזה הוא יקבל מהאוצר, מאגף התקציבים, סיוע, תזרים נקודתי ואז הוא ידע איך לחלק אותו בצורה כזאת ואחרת.

כמה?

הבנו שגם שניים מאתנו יהיו שותפים בנושא. הקמנו את הצוות של רוברט אילטוב ואלעזר שטרן. כל הרעיון היה שהם יהיו שותפים לעניין.

בכמה מוערך הסיוע לענף הזה?

אני לא יודע. אני אומר שוב שמי שצריך להוביל את הנזקים, זה מנכ"ל משרד התיירות. יעל מאגף התקציבים תהיה הנציגה שלנו בצוות של אילטוב.

כבר חזרו אליכם ממשרד התיירות?

לא. ייקח להם זמן לגבש את זה.

משרד התיירות אמר היום בדיון שהוא עוד לא יודע לאפיין בדיוק את הצרכים שלו אבל הם עשו סדרת פגישות בשבוע שעבר בצורה מאוד אינטנסיבית ומחר הם נפגשים שוב. הצוות הזה יעבוד מול הנציגים.

הוא דיבר על יומיים-שלושה.

יומיים-שלושה. אני מקווה מאוד שזה יקרה כמה שיותר מהר.

זה כולל גם מורי דרך שלא חיים בדרום?

קשה לי להגיד כי הוא עוד לא גיבש את המתווה. הוא כגורם האחראי בממשלה על תחום התיירות יגבש את המתווה לפגיעה בתעשייה ואנחנו ננסה להגיע ביחד להסכמות ולהבנות כי אנחנו מבינים שצריך לתת מענה בנושא.

אני מבקשת שזה יחזור לוועדת הכספים.

אני מניחה שזה יחזור בפנייה תקציבית.

התיירות לא יכולה להיכנס למסגרת הזאת כי היא לא במסגרת של הארבעים קילומטרים. היא תצטרך לבוא בפתרון נפרד שיסוכם ביניהם ויעבור כהעברה כספית.

רק כדי לחדד את העניין. מדובר פה בסדר גודל של שבוע עד עשרה ימים כדי שהפתרון יוצג כאן בוועדה כהעברה תקציבית.

אני מאמינה שכן.

לא מאמינה. אנחנו צריכים לתחום זמנים.

המנכ"ל אמר יומיים-שלושה.

הכנסת תהיה סגורה.

גם בשבוע הבא תהיה לנו ישיבת ועדה.

אתה אומר להם עד שבוע הבא?

כן.

עד שבוע הבא אתם צריכים לתת לנו תשובה.

כמובן שהתיירות עד ארבעים קילומטרים מפוצה לפי המסלולים.

לא. מעל ארבעים קילומטרים.

אנחנו מדברים על תיירות שלא קשורה לארבעים הקילומטרים.

מעל ארבעים קילומטרים, אתם נותנים לנו תשובה בשבוע הבא.

יעל, אין לכם הערכות תקציביות?

צריך להגיד מה הצורך.

זה נותן פתרון לתיירות.

הנושא של פריצת ארבעים הקילומטרים. אנחנו מתנגדים. אנחנו רואים את זה גם במידע שהגיע אלינו מפיקוד העורף וגם בנזק הישיר, כפי שציינתי קודם. הפריצה הזאת היא פריצה משמעותית.

אם כן, מה המענה שלכם?

אתה יודע להעריך הערכה כספית מה המשמעות של יציאה מארבעים הקילומטרים?

אני רואה את הכמות של העוסקים. אם בעמוד ענן הגישו 14 אלף עוסקים, כאשר אתה מכסה את תל אביב אתה מגיע למעלה מ-250 אלף עוסקים. אתה יכול להעריך בעצמך לכמה אנחנו נגיע. אנחנו מבינים את המשמעויות. אפילו לא עשינו תמחיר תקציבי.

מה עם מצב הדרגתי שעד חמישים קילומטרים בגובה מסוים ועד שישים קילומטרים בגובה אחר?

אנחנו חושבים שזה לא נכון.

למה?

אבל היו ערים הייתה בהן פגיעה ייעודית.

בזמן לחימה כל המשק באופן עקרוני נפגע בצורה כזאת או אחרת.

אבל יש אזורים שנפגעו פגיעה חריגה.

זה עיקרון שרירותי כלשהו.

לא. זה עיקרון גם על הוראות פיקוד העורף ועל הכרזת המצב המיוחד בעורף על ידי ועדת חוץ וביטחון בבקשה לצבא, לנפילות שאנחנו ראינו וכמו האזעקות במקומות השונים. אנחנו ממש לא שרירותיים.

ההבדל בין הקילומטר ה-40 לבין הקילומטר ה-45, הוא הבדל שולי.

תתרגם לנו את זה כספית. מה המשמעות הכספית לדרישה הזאת של המעבר לארבעים קילומטרים? לנס ציונה, ראשון וישובים כאלה

נתנו את האינדיקציה שאם אנחנו מכניסים את המתווה עד ראשון, אתה מגיע לכמות עוסקים שהיא לא 14 אלף כמו שהיה לנו בפעם שעברה – ואולי הפעם יהיו לנו יותר - אלא בפוטנציאל ל-250 אלף.

כסף? תרגם לכסף.

הרבה יותר.

כמה?

לא עשינו את התמחיר הזה. בטח לא מעכשיו לעכשיו.

לא ביצעתם תמחיר למעבר לארבעים הקילומטרים?

תמחיר לארבעים קילומטרים עשיתם?

יש לנו הערכות ראשוניות. זה יכול להגיע ל-700 מיליון שקלים.

700 מיליון שקלים?

700-750 מיליון.

כמה עולה עד שישים קילומטרים? בקרן יש חמישה וחצי מיליארד שקלים. למה 700 מיליון שקלים מהווים בעיה?

אגף התקציבים, אין לכם הערכה כספית לגבי הסכום שהוא מעבר לארבעים קילומטרים?

ערן, אני שאלתי אותך אם אתה יודע לתת לנו הערכה. אם מגדילים את ארבעים הקילומטרים לשישים קילומטרים, מה המשמעות הכספית של זה?

המשמעות יכולה להיאמד במיליארדים רבים.

התשובות האלה של הפקידות. אתה יכול לתרגם ולומר מזה מיליארדים רבים? זאת אמירה בומבסטית.

אל תשכחו שלפני שבוע כשהיא הורידה את חוק המע"מ הוועדה חסכה לכם הוצאה של ארבעה מיליארד שקלים בשנה. יש עכשיו הרבה כסף פנוי כדי להעביר לתושבי הדרום. לפחות ארבעה מיליארד שקלים בשנה יכולים לעבור עכשיו לעסקים בדרום.

כתוב לי כאן שבלבנון השנייה 162 אלף עוסקים עד שמונים קילומטרים, שולם 3.6 מיליארד שקלים.

עד שישים קילומטרים, כאן יש כמות כפולה של עוסקים מזאת שאמרת.

זה היה על השבתה מלאה.

בפרופורציות, לגבי כמות עוסקים מדובר בכמות עוסקים הרבה יותר גדולה. מעבר לכך, אני אומר שהמשמעות של הפיצוי יכולה להגיע – גם עכשיו, הפיצוי אותו אנחנו מנסים לאמוד, היכולת שלנו לאמוד בדיוק כזה או אחר, היא מוגבלת. הפוטנציאל, כמו שמשה אמר, בנתונים שמרניים, יכול להגיע ל-750 אלף שקלים אבל הדבר הזה יכול להיות יותר, חד משמעית יכול להיות יותר, וככל שגדלים בקילומטר, עד שישים קילומטרים, צריכים להבין ששישים קילומטרים זה אומר עד מרכז תל אביב בפנים. המשמעות של הדבר הזה, ואני אומר לך באחריות מלאה, היא שהפוטנציאל הוא מיליארדים רבים. לא אחד , לא שניים, לא שלושה, גם לא ארבעה וגם לא חמישה.

אתה לא מדבר על השבתה מלאה.

אני מדבר במונחים של היום. במונחי המסלולים היום. במונחי התקנות.

תנקבו במספר. מה זה מיליארדים רבים?

אני לא יודע להגיד לך מספר מסוים. אני יודע להגיד לך מה הפוטנציאל .

מה הפוטנציאל על גרימת נזק לעסקים האלה? כמה זה יעלה לכלכלה הישראלית אם העסקים האלה יקרסו? כמה זה יעלה לכלכלה הישראלית אם כל העסקים האלה יקרסו פתאום? זה לא יעלה הרבה יותר מהסכום הזה עליו אתה מדבר?

לא בדקתי את זה ואני לא יודע. אני חושב שדיברו היום על חצי אחוז תוצר. אני לא יודע, תעשי את החישוב בעצמך. זה לא חצי אחוז תוצר כי תוצר זה עשרה מיליארד. אלה המשמעויות.

תוסיף על כך את האבטלה של התושבים והגירת התושבים מהדרום.

את הדיון הזה נמשיך בהמשך? הוא לא מוצה.

מה קורה עם קרן הפיצויים?

משה, תמשיך בתשובות.

בקרן הפיצויים יש חמישה וחצי מיליארד שקלים. מדוע לא משתמשים במאגר הזה על מנת לשלם את הכסף? משה מדבר על 700 מיליון שקלים.

משה, תמשיך לתת תשובות.

לגבי הטווח, דיברנו. לגבי שיעור המקדמות, כפי שהעלה משרד הכלכלה, אנחנו נבחן שיעור גבוה יותר, 150 אחוזים מעמוד ענן.

בבקשה תסביר שוב את הנקודה הזאת.

לגבי המקדמות. שיעור המקדמות.

הוא מסכים שזה יצטרך לעבור שיפור. כשנגיע לתקנות, אנחנו נציע את ההצעות שלנו.

אבל זה יעלה היום.

כן.

לגבי תנועות הנוער. אנחנו מקווים שהעברה תקציבית תטפל בנושא הזה.

של כמה?

דובר על 11 מיליון שקלים. מיכל בירן העלתה את זה.

לא אמרתי.

הם עשו עבודה והביאו רשימה מפורטת מכל תנועות הנוער איזה נזק נגרם להן. אני העברתי את זה למשה. זה סדר גודל של 11 מיליון שקלים. זה לא יוכל להיכנס במסגרת של החוק כי מדובר על חלק שעשו בצפון, אבל בודקים ונקווה שזה יסוכם.

אתה אומר דברים ממש חד משמעיים. מקווה שיסוכם. באמת, אתם עושים צחוק מאנשים?

כרגע זאת התשובה.

אבל צריכים לקבל כאן תשובות ברורות. לא במסגרת, זה לא יהיה היום בתקנות, נקווה שזה יסוכם. או שזה יסוכם או שזה לא יסוכם.

אנחנו נסכם אבל כרגע הוא נותן לך תשובות.

או שזה כן או שזה לא.

את רצית את השיטה הזאת.

אבל מה זה נקווה שיסוכם? אני בוועדת הכספים רוצה לקבל תשובות.

אני לא רציתי לעשות כך. אני רציתי שנתחיל להקריא ולסכם דברים.

משה, אנחנו רוצים תשובות כמה שיותר מהר על כל הדברים. סוכם או לא סוכם לגבי תנועות הנוער?

אני אסביר שוב. במסגרת האוצר, אגף התקציבים יעשה העברה תקציבית. אני לא יודע את הסכום המדויק ואיך זה הולך.

יעל כאן והיא תסביר לנו.

אני לא מכירה את ה-11 מיליון שקלים עליהם אתם מדברים. שמענו את הדברים ונעשה בדיקה ונשיב לוועדה אבל זה לא יהיה היום.

לא יאומן.

מתי?

נשיב לכם בהקדם. נשיב השבוע.

ניסן, מתי אתה מקיים ישיבה לגבי כל הדברים אתם הם צריכים לחזור אלינו?

הם יחזרו אלינו הרבה יותר מוקדם.

לגבי הסניפים. אנחנו נישאר במנגנון אותו הצענו. סניפים מקבלים פיצוי במתכונת של אובדן שכר. אם הם יכולים להוכיח הנהלת חשבונות נפרדת, הם יוכלו להיכנס למסלול המחזורים.

כלומר, אם המשרד נמצא בתל אביב והסניף בשדרות.

אם יש לו סניף בדרום והסניף הזה יכול להביא אישור רואה חשבון על המחזורים שלו, על המשכורות שהוא צריך לשלם, על זה הוא יקבל פיצוי.

יש חנות בשדרות שהיא יכולה להיות רשת אבל אני לא רוצה דווקא להתנות את זה ברשת. יכול להיות שהמשרד שמוציא לה את ההפניות אליכם וכולי נמצא בתל אביב כי כך יותר נוח. החנות או העסק נמצא בשדרות או בנתיבות. לפי מה שכתוב כאן, הוא לא זכאי.

למה לא?

כי המשרד נמצא בתל אביב. זה דבר שלא יעלה על הדעת.

אם המשרד בתל אביב הוא רק מוכר לדרום, זה משהו אחד. אבל אם יש לו סניף בדרום, בגין הסניף הוא יוכל לקבל פיצויים.

לא הבנתי. יש עסק בשדרות והנהלת החשבונות שלו שמוציאה לכם את הכול נמצאת בתל אביב. מה מצבו? הוא מקבל או לא?

אם יש עסק בשדרות, יש עובדים בשדרות - - -

אין. הוא אומר לך שאין.

לא. הוא אומר שיש.

יש עסק בשדרות אבל המשרד שמוציא להם את הדוחות וכולי נמצא בתל אביב. כפי שאני מבין מכאן, הם לא מקבלים.

אני מסביר שוב.

זאת התשובה לשאלה שלי. אמרו שהם לא זכאים.

נשמע מה הוא אומר.

אתה מדבר על עיקר הפעילות?

על הפעילות עצמה. יש עסק בשדרות.

זה לא קשור לעיקר הפעילות.

זה לא עיקר הפעילות. הוא אומר לך שאם יש לך סניפים בדרום, הם כן מקבלים על הסניפים בדרום.

הסניפים בדרום מקבלים.

אתה מדבר על רשת בכל הארץ ויש לה גם כמה סניפים בשדרות. הם ודאי שיקבלו. אני מדבר על עסק שעובד בשדרות והמשרד שמכין את הדוחות ועושה את הנהלת החשבונות נמצא בתל אביב והוא מדווח לכם. העסק הזה יקבל או לא יקבל?

אני לא מבין. אם הוא בשדרות, הוא בשדרות.

העסק בשדרות.

אם אפשר להפריד את הפעילות שלו.

אם זה עסק של הנהלת חשבונות שנמצא בתל אביב, הוא יקבל.

לפי הכתוב כאן, זה לא ברור.

אם אפשר להפריד את הפעילות של העסק בדרום, נפריד אותה ונקבל פיצוי.

מה עם הספקים שאמורים לספק לדרום? ספקים שנמצאים מעבר לארבעים הקילומטרים.

הם לא מקבלים.

איזה מין דבר זה?

יש לך יצרן תל אביב שמוכר לדרום, הוא לא מקבל.

יש ענפים שלמים שהם לא ענפים תלויי גיאוגרפיה. בן אדם הוא ספק סחורות ומספק סחורות בעיקר לדרום אבל בוטלו לו כל ההזמנות. אתה לא יכול להתעלם ממנו. תגדירו את זה אחרת. תאמרו שמי שרוב עיסוקו נמצא בדרום ללא קשר להיכן הוא גר. אם רוב העיסוקים שלו תלויים בדרום או בכלכלה בדרום, תכללו אותו במתווה.

זה נורא קל להגיד אבל מאוד קשה ליישם. מאוד קל לבקש אבל מאוד קשה לבצע.

אני לא מבינה למה. אלה לא תשובות.

אתה אומר שמהיום והלאה יזניחו את הדרום? לא ישתלם לעבוד מול הדרום ולספק להם את הצרכים?

המטרה היא לייצר את הגמישות הזאת שתספק לכמה שיותר אנשים סיוע. אנחנו לא אומרים לאנשים שהם רמאים וסחטנים. אנחנו רוצים להעניק להם סיוע אמיתי.

מי שמספקים עד אזור שנפגע כמו תל אביב, שאתה לא נותן להם את הפיצוי ומצד שני אם הם כן פעלו באזור הדרום, כן לאפשר להם.

נכון, כי אזור הדרום הוכרז כאזור מיוחד בעורף ושם ניתנו הנחיות ושם היו רוב הפצמ"רים ורוב האזעקות. לכן שם מגיע הסיוע.

אבל אנשים לא יכלו להגיע לשם.

מצד שני, עסקים אחרים יכולים גם למכור במקומות אחרים. מי שנמצא בתל אביב, יש לו הרבה מאוד לקוחות גם בדרום וגם במקומות אחרים.

אם יוכיחו לך?

אם יוכיחו, לא ניישם את הטיפול לא בעוד שנה אלא בעוד חמש שנים כי יצטרכו להוכיח.

אנחנו נגיע לזה בהמשך ונראה איך לנסח את זה.

יש לך עוד תשובות?

אני חושב שיתר הדברים יעלו תוך כדי הקראה.

לא שמעתי לגבי מלכ"רים.

זה עדיין לא עלה.

אבל אם הוא נותן תשובות, אולי הוא יודע.

יתר הדברים יעלו תוך כדי הקראה.

הנוסח שנמצא כרגע בפני הוועדה הוא נוסח שנשלח מאוחר לדיון הראשון שעשינו בנושא הזה. לכן רשות המסים תקריא ותסביר כל פסקה. מקומות בהם יש שינוי מהנוסח הראשון שנשלח לוועדה והונח על שולחן הוועדה, אנחנו נציין זאת במפורש.

אם יהיו בקשות שלנו, הן ייכנסו עכשיו.

עוד חידוד אחד אחרון. לגבי מילואימניקים, זה לא תקף. לא משנה היכן הם היו ומה הם עשו, בכל הארץ.

מה זאת אומרת? לא הבנתי.

מילואימניקים. אני שואלת כדי לקבל הבהרה. מה המצב של המילואימניקים שנמצאים בסיטואציה עליה דיברנו קודם, מעבר לגבולות הארבעים קילומטרים? מה היחס אליהם?

היחס אליהם הוא יחס בדיווחים לרשויות המס. אנחנו דוחים להם את הדיווחים. מקלים בדברים האלה. שוב, לא פרסנו את ארבעים הקילומטרים.

כולל מילואימניקים.

כולל מילואימניקים.

בעיני זה חמור מאוד. לפחות לגבי מילואימניקים, זה דבר שבהחלט אתם יכולים לעמוד בו מבחינה כלכלית ואני חושבת שזאת אמירה מאוד מאוד חשובה שמעבר לגבולות ארבעים הקילומטרים, כל מי ששירת במהלך המלחמה, כן יזכה לאותן הקלות עליהן דיברנו קודם.

מה היה בפעם הקודמת?

הם מקבלים פיצוי מביטוח לאומי. אותם אנשים שהם שכירים או עצמאים, באופן עקרוני מקבלים פיצוי מהביטוח הלאומי.

זה אומר שאתה יכול לאמוד את הנזק שלו כמו שאתה אומד אותו במקומות אחרים?

לא. אני אומר שהביטוח הלאומי מפצה אותם.

סליחה, יש כאן שני דברים שהם שונים. יש הבדל בין פיצוי מהביטוח הלאומי לבין הפיצויים עליהם אנחנו מדברים.

מה היה בעמוד ענן?

ניסן, אני חושבת שכאן צריך לבדל את המילואימניקים.

כשנגיע לזה, נראה אם אפשר.

צריך לתת להם את הקדימות בנושא הזה של המבצע. זה באופן חד משמעי ולא חשוב היכן הם נמצאים. באיזו עלות מדובר?

אני לא יודע. המילואימניקים מקבלים מביטוח לאומי.

הם בעלי עסקים בקו שמעבר לארבעים הקילומטרים.

יש להם ביטוח לאומי.

אנחנו מדברים על פגיעה בעסקים.

מה מצבו שונה היום לעומת מה שהוא היה מקבל קודם לכן, לא בתקופת מלחמה?

יש הבדל בין מישהו שגר בתל אביב לבין מי שגר בגדרה.

למה שיקבל שונה היום מכפי שהוא היה מקבל לפני חודשיים? מה ההבדל?

זה שונה כי היום אם יש פגיעה והרי יש פגיעה באזורים כמו ראשון ונס ציונה, כאשר באזורים האלה יש פגיעה שהם לא רוצים לפרוץ את המסגרת. אנחנו עוד נדבר על זה בהמשך. באופן עקרוני הם לא מוכנים לפרוץ את המסגרת. כלומר, חייל מילואים שיש לו את אותו עסק שנמצא בשדרות לצורך הדיון או חייל שיש לו עסק בנס ציונה לצורך הדיון, שניהם עם אותו עסק ועם אותה פגיעה במהלך התקופה, בשרות נותנים לו מענה כי הוא במסגרת ארבעים הקילומטרים ובנס ציונה לא.

גם אם הוא לא חייל מילואים אלא אדם רגיל.

לכן אני רוצה להתייחס למילואימניקים. חשבתי שכבר נתנו על זה מענה.

אנחנו מבקשים, בלי קשר לתקנות האלו, שהמדינה כמעסיק הגדול ביותר תוביל ותדחה את כל התשלומים שהתושבים צריכים לשלם. מצד שני, מה שהיא צריכה לשלם, שוטף פלוס תשעים או שישים, גם זה לא יהיה.

במסגרת ההחלטה של הממשלה לפני שבוע וחצי, ביום חמישי הקודם, הממשלה הצהירה שהיא דוחה את תשלומי המע"מ והקדימה את כל התשלומים שהיא יודעת להקדים, גם של הממשלה, כאשר כל השוטף פלוס שלושים וכולי, כולם קוצרו לאפס. זה קרה גם בחברות הממשלתיות כמו מעצ והרכבת אם אני לא טועה.

חברת חשמל.

אני לא חושבת שזה נעשה בחברת חשמל. אם אני זוכרת נכון, זה מעצ והרכבת. יש מענה שניתן בקרן לעסקים קטנים.

בכמה זמן דחו?

דחו בחודש.

ואת התשלום משלמים מיידית.

כן. כבר שילמו.

צריך להאריך בחודש.

נכון.

אנחנו כבר ב-28 ימים.

מתי המועד הבא של מע"מ?

אנחנו דחינו לעסקים בדרום ל-15 באוגוסט את תשלומי יוני. לגבי המילואימניקים שצריכים לשלם, דחינו להם עד שיחזרו ואז יסדירו מול המשרדים, כל אחד לפי סיום צו 8 שלו. גם מתוך העסקים שדחינו, חלקם כבר שילמו וחלקם לא שילמו. למרות שנתנו דחייה, לא כולם השתמשו בה. כאשר יגיע ה-15 באוגוסט ויצטרכו לשלם, אם אנשים יצטרכו פריסה כזאת ואחרת בגלל בעיות תזרים, אנחנו ניענה לזה ברצון.

אם נניח המלחמה תסתיים מחר, אני מבין, אבל אם המלחמה ממשיכה, קחו יוזמה ואל תחכו.

לקראת ה-15 לחודש נעשה שיקול נוסף.

בסדר. נתחיל להקריא.

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הוראת שעה
לעניין נזק באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) או עד יום ה' באלול התשע"ד (31 באוגוסט 2014) המוקדם מביניהם (להלן – תקופת ההכרזה), יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) –
בתוך התקנות העיקריות של 1973 אנחנו מחליפים הגדרות מסוימות שהן בתקנות העיקריות ולצורך הוראת שעה מגדירים אותן אחרת. לדוגמה, מהו האזור של יישובי ספר, כלומר, כל האזור של ארבעים הקילומטרים ייחשב כאילו ישוב ספר ולכן הוא יהיה זכאי לנזק עקיף. אז אנחנו מגדירים מהו שוויו של הנזק העקיף לפי המסלולים שיפורטו להלן.

תסביר בבקשה את העניין של התאריכים.

מיום תחילת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שזה ה-8 ביולי לפי מה שפורסם ברשומות.

זה היה גם לפני כן. אנחנו יודעים מהמפעלים והרשויות שנדמה לי שזה התחיל בסוף יוני.

מאז ומעולם, תמיד התקנות של הוראת השעה הוצמדו להכרזות על מצב מיוחד בעורף של שר הביטחון.

כל פעם הממשלה מכריזה על מצב חירום יותר מאוחר ואנחנו יודעים את זה. אם כותבים את המוקדם מביניהם, למה שלא ייתנו לפחות לעוד חודש ויהיה המוקדם מביניהם? מה הפחד כאן?

יש כאן עוד חודש.

נתנו את ה-31 באוגוסט.

אמרתי עוד חודש. 31 באוגוסט, מהיום זה כבר פחות מחודש ואני לא רואה את הסוף. לכן אני אומר שצריך לתת עוד חודש. אתה כתבת המוקדם מביניהם.

ערן, אתה עכשיו מייצג את משה. מה קורה אם נניח המצב ממשיך אחרי ה-31 באוגוסט? יצטרכו לעשות את התקנות שוב?

בטח.

למה שלא תשנו את זה כבר עכשיו? הרי כתוב המוקדם מביניהם, אז מה הבעיה?

כאשר כתבנו את התקנות, התאמנו היום את הנוסח כך שהתקנות ממשיכות לאוגוסט. כאשר כתבנו את התקנות ביולי, ההערכה הייתה שהן יסתיימו במהלך אוגוסט או לכל המאוחר עד אוגוסט.

מה זאת אומרת התאמתם?

בכל התקנות בנוסח כתוב שהיה והמלחמה תימשך לאחר ה-31 ביולי, אז יראו את זה כאילו זה 31 ביולי. זה כבר לא רלוונטי כי המלחמה כבר כאן ואנחנו באוגוסט. למעשה התאמנו את התאריך עד ה-31 באוגוסט. זה נותן תשובה גם לרב ליצמן. בעצם התקנות אמנם במחזורים, ורוב הבקשות מוגשות במחזורים, מאחר ואנחנו נותנים מסלול מחזורים יולי-אוגוסט, בעצם זה נותן כבר לעסק שתובע תביעה לפיצוי.

כפי שזבולון אמר לי, יש סברה שכדאי להשאיר את התאריך כי אם באמת המלחמה תימשך, הם יצטרכו לבוא לכאן שוב ואז אפשר יהיה לעשות מקצה שיפורים לאור המציאות שראינו.

כך היה במלחמת לבנון השנייה.

כדאי להשאיר את זה כדי שיצטרכו לבוא שוב ולעשות מקצה שיפורים.

אני מכיר אותם. הם לא יעשו שיפורים אלא יהיה יותר גרוע.

בואו נתקדם.

כך אתה אומר להם אחרי כל כך הרבה שנים שעבדתם ביחד כתף אל כתף?

כן.

(1) בתקנה 1 -
(1) במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר:
"אזור מיוחד" – האזור המסומן במפה והכולל את הישובים ברשימה, הכול כמפורט בתוספת השנייה, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופת ההכרזה.

את זה הצמדנו למה שהיה בתקופת ההכרזה של פיקוד העורף.

אנחנו הצמדנו את המפה הזאת, את האזור המיוחד בכפוף למה שפרסם שר הביטחון ועליו הוא חתם, שזה הקו עד ארבעים קילומטרים. אנחנו נהיה צמודים למפה הזאת.

מישהו יודע להסביר לי למה ארבעים קילומטרים ולא שלושים או חמישים?

ירד מהשמיים עם עשרת הדברות.

אגב, היום שר הביטחון חתם על המפה המעודכנת והמדויקת של ארבעים קילומטרים ואת זה יכול להסביר אולי נציג פיקוד העורף.

למה ארבעים קילומטרים ולא שלושים און חמישים?

המפה המעודכנת תעדכן גם כאן?

אנחנו צמודים למפה המעודכנת של פיקוד העורף. כן

האם אנחנו יכולים לראות את המפה המעודכנת?

אתה יכול להתייחס לעניין הזה של צו אלוף שחל מה-2 ביולי? למה זה לא מתחיל משם?

הוראת צו אלוף של סגירת אזור על יישובי הספר אינה פוגעת.

אבל היא לא מאפשרת לתת לעסקים שם.

היא מאפשרת להם. זה לא פוגע בזכותו של ניזוק בישוב ספר לפי כל דין אחר שיש לו.

איך היא מאפשרת להם? בליווי? בלי ליווי?

ברגע שיש יישובי ספר, וראיתי את מפת צו אלוף עת היינו אצלם ביום חמישי, מפת צו אלוף - - -

יש לי כאן אותה. הנה היא. יש לי כאן צו עם מפה.

נכון.

אני אומר לך שדיברתי עם האנשים והם אמרו לי מפורשות שהם לא יכולים להיכנס לשטח בלי ליווי צבאי.

לכן הם זכאים לנזק עקיף מלא במסלול האדום.

אנחנו יכולים לראות את המפה הזאת? אני רוצה להבין את העיקרון. קבעו כאן ארבעים קילומטרים ואני רוצה להבין למה ארבעים ולא שלושים או חמישים. יש כאן שתי סברות ואני רוצה שתאמרו כי אולי יש לכם סברה אחרת. סברה אחת אומרת שעשו דבר פשוט, לקחו מה שהיה בעמוד ענן והעבירו את זה לכאן. אם זאת הסברה, יש לנו קצת בעיה כי הסיטואציה היום היא שונה מכפי שהייתה בעמוד ענן. היום חלק יותר גדול מהארץ נמצא תחת מתקפה וכולי. סברה שנייה אותה שמעתי, אבל אולי היא לא כתובה כאן, היא שהיכן שפיקוד העורף נתן הוראה לסגירה של דברים, מאותו רגע האזור הזה נחשב כאזור שאליו צריכים להתייחס אחרת כי אי אפשר ללכת לעבודה, סגרו מתנ"סים, סגרו מעונות, סגרו קייטנות והילדים בבית כך שאחד ההורים צריך להישאר אתם. כלומר, ארבעים הקילומטרים לא נקבעו בגלל שפעם זה היה כך אלא זה נקבע כי כאן נתן פיקוד העורף הוראות על הסגירה, שזה סיפור אחר. בואו למדו אותנו מאיפה הגיעו ארבעים הקילומטרים. אולי יש סברה שלישית אבל אני לא יודע.

אני לא אכנס בנעליו של שר הביטחון. אני בטוח שהוא לא קובע את ארבעים הקילומטרים בגלל שכך היה בעמוד ענן אלא הוא קבע ארבעים קילומטרים מתוך הנחה ששם יש הנחיות.

אני מציע שפיקוד העורף יסביר את זה. נמצא כאן פיקוד העורף ואני חושב שעדיף שהוא יסביר.

אם פיקוד העורף ימליץ על חמישים קילומטרים, תקבלו?

פיקוד העורף נמצא כאן.

בכל מקרה, אנחנו נצמדים למפת פיקוד העורף. במקרה הזה, אלה היו ההשבתות לעניין מוסדות לימוד וסגירתם.

אני סגן קמ"ן הפיקוד. לגבי קו הארבעים. הוכרז מצב מיוחד בעורף במבצע הזה ולכן כל מה שתקף בתוך קו הארבעים - - -

הוא שאל למה.

הוא קודם מסביר.

איך הגיעו לארבעים הקילומטרים?

אני לא יודע להגיד איך הגיעו לקו הארבעים אבל זה מה שהוגדר.

זאת אומרת, הפיצוי הוא בגלל - - -

שהוכרז מצב מיוחד בעורף עד קו הארבעים.

מי הכריז את זה? פיקוד העורף?

שר הביטחון.

הוא הגדיר ארבעים קילומטרים ומאותו רגע חלו כל האיסורים וכתוצאה מכך נגרמו נזקים שמעבר לזה לא נגרמו כי שם כן היה מותר ללכת.

איך הגיעו לשבעה קילומטרים?

אותו הדבר.

בעמוד ענן היו אלה ארבעים קילומטרים?

כן.

איך הוגדרו שבעת הקילומטרים?

אני לא יודע להגיד למה זה הוגדר כך. אני בא לכאן לגבי סעיף הנתונים. אתה מדבר על אפס עד שבע, שבע עד ארבעים ובסוף יש את המנהלים שקובעים. יש הגיון מבצעי בדברים האלה בהתאם לטווחים והיקף האיום בטווחים השונים. לכן נקבעו הקווים.

בוועדת החוץ והביטחון היה דיון בו אישרו את המצב המיוחד בעורף באפס עד ארבעים ושם באמת נציג פיקוד העורף בא עם הנתונים המדויקים של כמות הנפילות, כמות האזעקות וכולי. על הבסיס הזה ועדת החוץ והביטחון אישרה לו את אפס עד ארבעים. כמובן שבאותן ערים, באותם ישובים שקבעו את זה, אז פיקוד העורף או למעשה הצבא תופס פיקוד ויכול להורות לרשויות המקומיות את מה לפתוח ואת מה לסגור. למעשה הוא פחות או יותר משתלט על שגרת החיים במקום. זה כאר ביתר יישובי הארץ הוא לא נותן הנחיות.

בזמנו היה כאן ראש העיר אשקלון והוא הציג בפנינו תמונה מעוותת של אזור התעשייה הדרומי באשקלון. דיבר אתי על זה גם חבר הכנסת יצחק כהן. איך נותנים מענה לזה שבאשקלון שהיא מוכת רקטות יש אזור תעשייה כאשר חלקו בתוך הגבול והשאר לא? למה לא להחיל באופן ייחודי? למה לא לקחת את אזור התעשייה של אשקלון וכן להכניס אותו פנימה לתוך שבעת הקילומטרים? אזור התעשייה של אשקלון מהווה בעיה אמיתית.

אפשר לדבר גם עוד שבעים שנים. העיקרון הזה הוא בלתי נכון ובלתי נכון בעליל. עיקרון העומק הוא לא נכון מבחינת הנושא.

אבל לא נצליח לשנות אותו, אז לפחות ננסה לשכנע להכניס את האזור הזה.

אני ראיתי את קו הארבעים. קו הארבעים הוא לא בדיוק מחוגה. יש אצבעות. למשל בגבעת ברנר יש אצבע, למשל למטה ברמת חובב יש אצבע גדולה מאוד פנימה. זאת אומרת, המחוגה היא לא כל כך מחוגה. מי שעשה את האצבעות האלה, היה לו הגיון. באזור התעשייה הדרומי, אתה רואה אבסורד. אתה רואה מפעל שיושב על הגדר, רגל פה ורגל שם. יש מפעל שחצי ממנו כאן וחצי ממנו שם.

כדאי שכל העובדים יזוזו לצד אחד.

משה אשר מבשר בשורות טובות לעיר אשקלון. תן משהו טוב.

גם הגיוני.

אני מקווה שבסוף תצביעו לטובה.

נצביע באהבה.

בדיוק כך. זאת תהיה הבשורה הגדולה. כאשר אנחנו מדברים על קילומטרים, תמיד יש את זה שנמצא במאה מטרים לכאן ויש את זה שנמצא מאה מטרים לשם. נכון שזה לא בצורה ליניארית אבל בסוף זה נחתך אבל זה נחתך לכל הכיוונים. גם הצבא חותך את זה וכדומה.

דרוש שכל ישר.

אנחנו עד סוף הישיבה, לקראת ההצבעות, נעשה התייעצות עם השר לגבי אזור התעשייה הדרומי של אשקלון.

תודה רבה.

יישר כוח. תודה רבה.

יש אפשרות להתקדם קצת יותר מהר עם התקנות? בקצב הזה עד 3:00 לפנות בוקר לא נגיע לסיום.

"הוראה על סגירת מוסד חינוך או מוסדות חינוך" – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך או מוסדות חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופת ההכרזה, או הוראה כאמור שניתנה בין התאריכים י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) ו-כ"ט בתמוז התשע"ד (27 ביולי 2014), על ידי רשות מקומית באזור מיוחד, המנויה בתוספת השלישית, במועדים הנקובים בתוספת.

לא משנה איזה מוסדות חינוך?

לא. גם בלי ליבה.

לא שמעתי תשובה ממנו.

אתה לא תגמור עד אחרי המלחמה.

הוא חייב לקרוא ולהסביר.

אני חושבת שהיועצת המשפטית של הוועדה יכולה להקריא יותר מהר.

הוא למד בכיתה א' רק שנה אחת אבל אני למדתי בכיתה א' שמונה שנים ולכן אני יכול להקריא מהר.

למה יש תאריכים חלופיים?

שם לא היו הכרזות של הרשות המקומית מעבר לתאריכים האלה. כל הוראה של פיקוד העורף בכל תקופת ההכרזה, לרשות מקומית היה רק עד ה-27 ביולי 2014.

ומעבר לזה הכול היה פתוח?

רשויות מקומיות לא סגרו ללא אישור פיקוד העורף.

אמרנו שנצביע על כל מקום שבו יש הבדלים בין הנוסח שהונח לראשונה בפני ועדת הכספים לבין הנוסח הזה. כאן ההגדרה במקור הייתה הוראה על סגירת מוסד חינוך. בכל מקום הוספתם גם ברבים, או מוסדות חינוך. מה הסיבה לכך? זה תיקון שנכנס עכשיו.

זה לא קריטי.

סתם הכנסתם את התיקון הזה?

מוסד או מוסדות.

הייתה הוראה על סגירת מוסד חינוך ואתם הוספתם או מוסדות חינוך.

מוסדות חינוך זה על ידי העירייה ומוסד חינוך הוא לפי פיקוד העורף. בהתחלה נצמדנו להנחיות פיקוד העורף ואחרי כן ביקשו מאתנו להקל ולהגיד שגם אם העירייה סגרה, גם ניתן.

זה בסדר. נתקדם.

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, השתל"ו-1975.


"מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.

"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן ולמעט פיצוי ששולם לפי החוק.

תסביר.

זה המחזור הרגיל שמדווח לרשות המסים. כלומר, המחזור כולל הפטורות במקרה שיש עסקאות פטורות, אבל מה שמדווח לפי רשות המסים בדיווח הרגיל החודשי שלו.

לא הבנתי. מה ההבדל בין מחזור למחזור? מחזור עסקאות הוא המחזור?

כן.

זה בסדר.

יש שלושה מסלולים.

עוד לא הגענו לשם.

אני יודע. מה זה המסלול השלישי?

שכר והוצאות.

תהיה לכם כאן הגדרה?

כן. בהמשך.

זה הסעיף הכללי של ההגדרות. אחרי כן יהיו סעיפים לכל אחד ואחד מהמסלולים בהם יהיו הגדרות לכל אחד ואחד מהמסלולים.

שלא תהיה אפליה בין מוסד למוסד.

"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו סעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), שמתקיימים בו שני אלה:
(1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2013, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא הייתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות).

(2) עיקר הכנסתו בשנת המס 2013 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות הייתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה.

זה למעשה במדויק כמו בעמוד ענן. אנחנו רוצים לראות שהמוסד הציבורי ניזון גם מהכנסות ולא רק מתרומות כי בעצם התרומות זה לא משהו שנפגע.

למה? הוא נפגע.

יש כאלה שדווקא קיבלו יותר.

לא במקרים האלה אלא במקרים אחרים.

אתה יכול לתת דוגמה למוסד שמקבל כסף רק מתרומות ולא מהכנסות?

כן. למשל מתנ"ס שמוכר שירותים ועושה חוגים. הוא בעצם מוכר את החוגים ומקבל חלק מהתקציב כמימון ממשרד החינוך או מעמותות כאלה ואחרות שתומכות בו וחלק מההורים. מה שנפגע בו, זה החלק השירותי של ההורים ואנחנו רוצים לפצות אותו רק על החלק הזה.

מה דין מלכ"רים?

אותו הדבר.

זה אמור לתת תשובה לגבי המלכ"רים.

האם מלכ"ר חייב לתת שכר גם למי שלא עבד אצלו? הוא לא יכול לעבוד. הוא גר באשקלון. האם המלכ"ר חייב לתת לו שכר או לא?

לא אם הוא חייב לתת אלא אם הוא מקבל. אם הוא מקבל, הוא ייתן.

אני מתחיל מזה שהוא ייתן ואחר כך אני רוצה שהוא יקבל. משה, אני רוצה לחלק את זה לשני חלקים. קודם כל, יש מלכ"ר שמקבל מהמדינה ויש מלכ"ר שלא מקבל מהמדינה. לדעתי אין הבדל. אני כרגע מדבר על כולם. מישהו עבד במלכ"ר ולא יכול היה לבוא לעבודה באשקלון או בשדרות. הוא צריך לקבל שכר כמו כולם. הוא צריך לקבל פיצוי.

זה פיצוי של המלכ"ר. לא של העובד.

זה אותו הדבר. המלכ"ר לא ישלם לעובד אם הוא לא יקבל. הוא חייב לשלם אם הוא לא מקבל פיצוי?

אם הוא מתוקצב על ידי המדינה, המדינה לא לוקחת לו כסף.

ואם הוא לא מתוקצב על ידי המדינה?

אם הוא מוכר שירותים - - -

אני לא מדבר על מכירת שירותים. הוא עובד עכשיו הוא לא יכול לעבוד. אדם לא יכול לבוא לעבודה. השאלה האם הוא צריך לקבל שכר או לא צריך לקבל שכר. לדעתי הוא כן צריך לקבל שכר.

נניח אגודת סטודנטים שהיא מלכ"ר.

נניח יד שרה, הוא מלכ"ר?

נניח שכן.

הוא גם מוכר ציוד.

אבל מה עם החלק האחר? נניח עובדים אצלו אנשים והוא משלם משכורות.

ניסן, צריך להקריא ולרוץ עם זה.

אתה רואה שאנשים רוצים לשנות.

לאגודת סטודנטים למשל יש כל הזמן הכנסות. אם ההכנסות לא נפגעו, היא תשלם משכורת. מה הבעיה?

מלכ"ר לא חייב לשלם שכר כי הוא לא מקבל. אני רוצה לחייב אותו לשלם את השכר למי שלא יכול היה לבוא לעבודה. מי שגר באשקלון, למה שלא יקבל? אני רוצה שהמדינה תפצה אותו. למה לא לחייב אותו לשלם?

החריגו את המלכ"רים?

כן.

לא. הוא אומר שהם מדובר במלכ"ר שיכול להוכיח פגיעה בהכנסה, אם אתה יכול לצבוע את הפגיעה בהכנסה, הוא כן יקבל גם אם הוא מלכ"ר. אלא אם כן לא הבנתי נכון את מה שהוא אמר.

לא. הוא לא אמר את זה. בן אדם עובד במלכ"ר במשך כל השנה. בחודש הזה הוא לא יכול לעבוד. המלכ"ר לחייב לתת לו שכר. זה העוולה ראשון. שנית, הוא לא מקבל מהמדינה ולכן הוא לא משלם שכר.

אחד תלוי בשני.

נכון. האחד תלוי בשני.

אבל אם לא הייתה לו פגיעה בהכנסה, למה שהמדינה תיתן לו?

אבל העובד צריך לקבל.

העובד יקבל מהמקום.

לא. העובד לא ייתן אם הוא לא יקבל פיצוי מהמדינה.

אם הוא מממן את זה ממכירת שירותים.

לא. אני הבנתי את הבעיה.

יש לו עובדים והם לא יכולים לעבוד היום באשקלון בגלל כל מה שקורה. הם צריכים לקבל משכורת?

הוא לא נפגע בהכנסה אבל הוא לא מעוניין לשלם למי שלא בא לעבודה.

הם צריכים לקבל משכורת? כן.

ניסן, תן לי להסביר בפשטות. זה כל כך פשוט. אם המלכ"ר לא נפגעו הכנסותיו מצד אחד, מצד שני העובדים לא הגיעו עקב המצב. המלכ"ר אומר שהוא לא רוצה לשלם להם כי הם לא באו לעבודה.

למרות שהוא קיבל הכנסות.

למרות שהיו לו הכנסות רגילות. הוא אומר, סליחה, לא באתם לעבודה, אני לא משלם. מצד שני אתה אומר שלא נפגעו ההכנסות שלו ולכן אתה לא משלם לו. מה קורה עם אותם עובדים? מי נותן להם את הכתובת? מה הכתובת לאותם עובדים שהמלכ"ר מצד אחד אומר שהוא לא רוצה לשלם ומצד שני אתה לא רוצה לשלם להם? איפה המקום של העובדים בסיפור הזה? זאת השאלה של ליצמן וזאת שאלה נכונה שכרגע אין לה תשובה ברורה.

השאלה היא לגבי העובדים. מה הזכויות של העובדים בנקודת זמן כזאת.

תרשמו ותבדקו לנו את זה.

יש לי עוד שאלה בנושא.

מה שנקבע בהסכם הקיבוצי. אם זה מקרה של אחד ההורים שצריך להישאר עם ילד עד גיל 14 בגין זה שסגרו את המוסד החינוכי, אחד ההורים זכאי לשכר. במקרה הזה המעסיק ישלם לו מכוח ההסכמים הקיבוציים או מכוח צו הרחבה של שר הכלכלה.

והמדינה תשלם למעסיק?

את זה משה צריך להגיד.

זה סוגר את המעגל. אם צו ההרחבה יחייב את אותם מלכ"רים לשלם את השכר, אז אין בעיה עם העובד. אם אנחנו אומרים שאין ירידה בהכנסות כי הוא מתוקצב לצורך העניין על ידי המדינה או על ידי תרומות, אז אין לו פגיעה בהכנסות. לכן המעגל נסגר.

אם יש לו פגיעה, הוא יכול להגיש בקשה.

צו ההרחבה ייתן לו. אם יש לו ירידה במחזור העסקים שלו, הוא מפוצה.

אם לא, יש לו את צו ההרחבה. תודה.

בהמשך למה שאמרת, האם למשל מישהו שלומד בכולל ואישה עובדת אבל לא יכלה לעבוד בגלל הילדים. האם היא מקבלת את הפיצוי או לא?

מאיפה הבאת את הדוגמה הזאת?

זאת דוגמה טובה.

אם האישה עובדת והילד הוא עד גיל 14, היא זכאית לשכר.

בכל מקרה גם אם בן הזוג שלה לומד?

גם אם בן הזוג לומד.

תודה רבה.

היא צריכה להצהיר שהוא לא מקבל את זה ממקום העבודה שלו.

ממשיכים.

ההגדרות שלהלן רלוונטיות להמשך, למסלול השכר, לצורך הפרדה בפיצוי בין מעסיק בפועל לקבלן כוח אדם.

"מעסיק בפועל" ו-"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי.

"תשומות שוטפות" – התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס, ולמעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור.

תסביר.

למעשה המחזור המדווח, כלומר התשומות המדווחות על ידי העוסק למע"מ מדי חודש בחודשו וכולל את התשומות במס אפס כדי לכלול גם עוסקים כמו ירקנים שמוכרים ירקות ובעצם התשומות שלהם לא - - -

זה היה גם בנוסחים קודמים, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס?

בנוסחים שהונחו לפניכם, כן.

לא. אני מדברת על נוסחים קודמים כמו בעמוד ענן.

למעשה בפועל זה כך.

הוספנו את זה עכשיו.

למה?

הייתה שם טעות.

בכל דבר שהוא חריג מעמוד ענן, אני יכולה לבקש שתביאו לתשומת לבנו?

נשתדל.

בעיקר אם הוא שונה לרעה.

כאשר יש עסק, כאשר המצב הוא מצב לחימה, הוא גם חוסך בהוצאות.

אולי הוא צריך לשלם כסף למדינה.

אני רוצה להתייחס ברצינות לדברים. אם כן, הוא גם חוסך בהוצאות. יש הוצאות שהוא יכול לחסוך ויש הוצאות שהוא לא יכול לחסוך. לכן בנוסחאות הקודמות של מבצע עמוד ענן לדוגמה, כתוב שם איך אתה מאתר את ההוצאות השוטפות, באמצעות התשומות השוטפות, להבדיל מתשומות שאלה השקעות. מה שנשמט בפעם שעברה אלה תשומות במע"מ אפס. קח לדוגמה מכולת. מכולת, כאשר היא נמצאת במצב לחימה, היא בהגדרה קונה פחות מהספקים שלה כדי למכור פחות כי היא יודעת שהכמות יורדת.

זה לא יותר בירוקרטיה?

בדיוק אותו הדבר. אין בעיה עם זה. כמו שהיא קונה פחות אורז ולחם כי היא יודעת שהצריכה יותר קטנה ומתחשבים בזה, כך צריך להתחשב בקניות שיש להם מע"מ אפס כדוגמת פירות וירקות. זה הכול. מיישרים את הקו.

בסדר. נמשיך.

כאן אנחנו נכנסים לפירוט המסלולים.

"שווי של נזק עקיף" – כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק:

זה בדיוק אותו דבר כמו בעמוד ענן?

בדיוק אותו הדבר.

מציעים שתסביר לפני שאתה קורא, כך שכאשר תקרא, יהיה לנו ברור מה אתה קורא.

תסביר את המסלול. בגדול מה המסלול.

למעשה מסלול שכר עבודה אומר שמפצים את המעסיק בגין העובד שנעדר – ואנחנו נפרט בשל מה הוא נעדר – והמעסיק שילם לו שכר עבודה. מפצים אותו ב-132.5 אחוזים משכר יום העבודה של העובד.

למה דווקא המספר הזה?

כך היה גם בפעם הקודמת.

אתה יודע להסביר איך זה מורכב?

זה בעיקר מגלם את שכר הבסיס פלוס הפרשות סוציאליות.

שכר בסיס הוא מאה אחוזים?

כן. פלוס הפרשות סוציאליות ומעט רווח.

במסלול הזה אנחנו מחלקים בין מעסיק רגיל לבין מי שהוא קיבוץ ולבין מי שהוא מלכ"ר וכוח אדם כאשר בכוח אדם הפיצוי מתחלק בין קבלן כוח אדם לבין המעסיק בפועל כי קבלן כוח האדם מרוויח פרמיה מסוימת והמעסיק בפועל מרוויח את הרווח. המלכ"ר, בעצם אין לו את מרכיב הרווח ולכן הוא 125 אחוזים. הקיבוץ, לפי שווי חברי הקיבוץ. ניזוק רגיל, 132.5 אחוזים.

בסדר. עכשיו תקריא.

(1) מסלול שכר עבודה.

לעניין זה –
"מסלול שכר עבודה" –
(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – 132.5 אחוזים משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני.
(2) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק כאמור בפסקה (1) בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ. לעניין זה – "שווי עבודת חברי הקיבוץ" – סכום השכר הממוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, מחולק ב-22 ומעוגן לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי היעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם.
למעשה אנחנו באים לפצות את חברי הקיבוץ שעובדים במגזר היצרני ולא הצרכני. כלומר, הם לא במכבסה ובחדר האוכל אלא הם מייצרים בקיבוץ משהו שהוא בעל תוצרת חוץ.

לעניין הסיפה הזאת, "ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם" זה משהו שגם לא ראינו שהיה קיים בנוסח הקודם.

זה היה קיים.

(3) לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם – 132.5 אחוזים משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, כאשר 117 אחוזים משכר העבודה היומי ישולם לקבלן כוח האם והיתרה תשולם למעסיק בפועל. היתרה לא תשולם למעסיק בפועל שבחר לתבוע פיצוי לפי מסלול המחזורים, כהגדרתו בפסקה (ב), או לפי מסלול ההוצאות, כהגדרתו בפסקה (ג).

(4) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2013, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות (בפסקה זו – הכנסה אחרת) בסכום הכנסתו הכוללת בשנת המס 2013, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב-125 אחוזים משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל המצב הביטחוני.

גם כאן, "ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל המצב הביטחוני".

מה שהסברנו קודם וכפי שחוש הציג את זה בדיון הקודם. למעשה אנחנו משלמים על החלק בו נפגעה הכנסתו ממכירת שירותים. כלומר, אם הוא מלכ"ר ומקבל תמיכות או תרומות או לא נפגעה הכנסתו, רק מהכנסה אחרת.

אם יש הכנסה עצמית שעדיין הוא לא החזיר אותה. נגיד משרד הכלכלה קונה איזה שירות ממלכ"ר וזה שירות שזאת הכנסה עצמית. הוא לא מחזיר את זה למשרד הכלכלה. הוא לא נפגע. אנחנו לא נפצה באותו חלק שהוא לא החזיר אותו. לא ניתן לו פיצוי כפול. ניתן לו את השכר הזה של החוג והוא קיבל אותו ממקום אחר. רק אם זה נגרם מכך.

לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת.
למעשה אם הוא נעדר יותר משעה אחת, ישלם לו באופן יחסי על חלק ההיעדרות שלו.

"שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד – כאן יש תשלום שכר - אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים –בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה.
"שכר ים עבודה של העובד" - שכר עבודה רגיל לים של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים.

זה נעשה כדי שלא יכניסו פתאום עובדים פיקטיביים?

כן.

"השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.

תסביר.

יש לנו תקרת שכר שהיא על פי שתיים וחצי מהשכר הממוצע לעובד.

לא מסתכלים כמה הוא קיבל בפועל.

כמה הוא מקבל בפועל עד פי שתיים וחצי מהשכר הממוצע.

פעמיים שכר ממוצע במשק. פעמיים וחצי.

במסלול שכר אין תקרה של שלושה מיליון. אין תקרה בכלל. התקרה היא בשכר ממוצע לעובד, שהוא לא יקבל יותר מפעמיים.

לא משנה אם במציאות הוא קיבל יותר.

גם אם המשכורת החודשית שלו היא מאה אלף שקלים בחודש, הוא לא יקבל.

מנהל סניף בנק בשדרות, לא יקבל לפי מה שאתה אומר.

העובד יקבל לפי שכרו שלו. הפיצוי יהיה לפי התקרה הזאת.

הבנק חייב לתת לו כרגיל.

למה? כי המדינה לא רוצה שיהיה שכר כל כך גבוה? למה לא הלכו לפי מה ששר האוצר אמר, נדמה לי פי שלוש וחצי?

לא. פי שתיים וחצי.

אין תקרה גם אם זה יהיה יותר משלושה מיליון שקלים עבור אותו עסק, גם אם זה היה 15 מיליון, הוא יקבל 15 מיליון. אין תקרה. התקרה היא בעובד עצמו.

כמה יוצא השכר בפועל? מה זה אומר כפול שניים וחצי?

1,020 ליום עבודה. זה היה בפעם הקודמת.

כמה אתה מדבר חודשית. לא שכר גבוה יותר מ-22 אלף שקלים?

22.5.

הם אומרים שהעובד יקבל את מה שמגיע לו.

הוא יקבל.

המעביד יקבל פיצוי רק על החלק הזה.

לעניין משרות של ישראלים. בנוסחים קודמים לא היה כתוב משרות של ישראלים אלא היה כתוב בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון אך כולל עובדים שמעבידיהם - - -

זה נוסח יותר מדויק.

אבל מדובר באותה קבוצה?

כן. אותו דבר בדיוק.

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כאן עשינו הקלה ואני אסביר אותה - יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל המצב הביטחוני, למעטי יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר באזור שבין 0 ו-7 קילומטרים גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:

ההתחלה אומרת – וזאת הקלה – שמטווח הישובים אפס עד שבע, אנחנו לא דורשים היעדרות בשל שמירה על ילד או שמוסד הלימודים נסגר, אלא בעצם כל אדם שנעדר, כל עובד שנעדר, יקבל פיצוי בגין יום ההיעדרות הזה.

בלי קשר.

בלי קשר. זאת הקלה.

והמעביד יקבל גם בגין זה.

כן.

המעביד חייב לשלם לעובד.

זאת הקלה משמעותית.

האם זה שפיקוד העורף הורה לפני כשבועיים לגבי אשדוד ואשקלון.

לא. כבר עברנו על זה. זה הסעיף של מוסדות חינוך.

לא זה. האם שאמרו להמשיך לפעול כרגיל בא למנוע קבלת פיצוי?

הם דיברו על זה כאן והם גם שינו את ההגדרות לגבי מוסדות חינוך.

אני לא מדבר על מוסדות חינוך.

ההקלה אומרת שבעורף אמרו לכו לעבודה.

בואו קודם נסיים את זה.

למעשה בשל המצב של המנהרות ובשל הפחד של העובדים באזור לצאת מהבתים באופן כללי, החליט השר בשבוע שעבר, בין שלישי לרביעי, לתת הקלה בנושא הזה של אפס עד שבע. כל עובד שנעדר בשל כל סיבה שהיא.

מכובד.

התנאים שהיו קודם כוללים את כל האפס עד ארבעים ועכשיו הם חלים לשבע עד ארבעים וגם שם יש הקלה מסוימת.

אם העובד אינו מתגורר באזור שבין אפס לשבעה קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת הזה, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:

(1) הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק.

(2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ולבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה -

(1) מוגבלותו ידועה למעביד, או שהוא, או ההורה לי העניין, המציא למעביד אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה.
(2) הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו עליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופת ההכרזה.

והכול ובתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 3, פסקאות (א) ו-(ב), בשינויים המחויבים.

מה זה האישור שאתם מציינים ב-(א)?

אישור רפואי כלשהו על מוגבלות.

רשום אישור או תיעוד רפואי. זה לא אישור רפואי.

או אישור על תעודת נכות או אישור מוגבלות או תיעוד רפואי. כאן יש הקלה לכל, לפי הכתוב בהסכם הקיבוצי.

מבקשים כאן אישור או תיעוד רפואי על המוגבלות של הבן אדם אם היא לא ידועה למעביד. האם נדרש כאן תיעוד רפואי או הצהרה?

מה בדרך כלל ההגדרות אצלכם?

אסור לדרוש דבר כזה.

בעיקרון מי שיש לו רקורד של מוגבלות אצל המעסיק, לא מבקשים ממנו עוד משהו. מי אין לו רקורד של מוגבלות אצל המעסיק, צריך להביא אישור שיש לו את המוגבלות.

אולי הוא מוגבל כתוצאה ממבצע או משהו.

יכולה להיות גם מוגבלות זמנית.

אני לא מבין את הצורך באישור רפואי ולמה לא די בהצהרה של העובד עצמו שהוא נעדר עקב מוגבלות.

כי לגבי מוגבלות פיזית, המקובל הוא שמבקשים אישור רפואי. זה הכלל הנהוג.

האם הפיצויים של ביטוח לאומי הם אותם פיצויים שמקבלים כאן?

מישהו יודע לענות?

אני יודע לענות אבל אתה יודע מה אני יודע לענות?

לא אנחנו מבקשים את האישור הרפואי הזה אלא הוא מראה למעביד למה הוא לא הגיע.

אני שואל האם ביטוח לאומי נותן אותם פיצויים כפי שמקבלים כאן.

אין קשר בין ביטוח לאומי.

אין קשר, אבל מישהו נפצע, הוא מקבל מביטוח לאומי ולא מכאן, אז הוא יקבל פחות פיצויים?

לא. אין קשר בין תשלומי ביטוח לאומי לבין תשלומי מעסיק. תשלום המעסיק הוא תשלום שכר, תשלום ביטוח לאומי הוא תשלום בגין אירוע ביטוחי, אם זאת נכות או פגיעה בעבודה. אין קשר בין הדברים.

אפשר להמשיך.

(3) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:

(1) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד.

(2) בן זוגו של העובד הוא עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

למעשה כאן אנחנו נותנים לאחד מבני הזוג שנשאר לשמור על הילד ולא לשני בני הזוג.

הוראות פסקה זו יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ואולם היעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד.

לעניין זה –
"אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה.

"הורה יחיד", "ילד", "מוסד חינוך" –כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים שעת חירום, התשס"ו-2006.

מדובר על זכאות של שני הורים, נכון?

כאן אנחנו נותנים אפשרות לזכאות להורה אחד. לאחד משני ההורים שנשאר לשמור על ילדו.

אבל ילד עם מאה אחוזי נכות?

אחד משני ההורים.

בכל מצב אחד משני ההורים.

משבע עד ארבעים.

אפס-שבע, זה כל מי שנשאר בהגדרה אבל מדברים על שבע עד ארבעים.

אפס עד שבע, כולם, כל מי שנשאר ויכולים אלה להיות שני ההורים.

לעניין ההגדרה של אומן. בנוסחים הקודמים היה כתוב מי שאושר על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים לשמש כמשפחת אומנה בין לבדו ובין יחד עם בן זוגו. למה הכנסתם כאן תיקון בהגדרה? עכשיו זאת רק משפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו.

אני חוב שגם קודם זה היה כך.

זאת נראית לי הגדרה נכונה יותר.

כן. זאת הגדרה נכונה יותר.

אדם נכה משבע עד ארבעים, אם הוא לא נשאר לשמור על ילדו, הוא לא יכול להיעדר מהעבודה. זה לפי לשון הסעיף שיהיה לכם ברור.

נדמה לי שלהם יש סעיף נפרד.

מה מצבו של אדם נכה שלא קשור לשמירה על הילד?

גם הוא מקבל.

אבל אדם נכה זה כמו אדם שיש לו ילד נכה.

אדם נכה מקבל.

תסביר את המסלולים ואחר כך תקרא.

מסלול מחזורים הפשוט והרגיל מתבסס על השוואת המחזור של זמן המלחמה למחזור מקביל בשנה קודמת במכפלה של ההוצאות הנחסכות של העובד וזה הפיצוי שמגיע לו.

2) מסלול מחזורים
לעניין זה –
"מסלול מחזורים" –
(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – שהוא בעצם מלכ"ר - סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת.

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – כאן אני מדלג על הקטע של יולי כי אנחנו כבר בסביבת אוגוסט - ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת המס 2013 מחולקת ב-6 לבין סכום הכנסתו בחודשים יולי ואוגוסט 2014, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת. והכול לא יותר מ-3,000,000 שקלים חדשים, ובלבד ששילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני.
את הקטע לגבי יולי אנחנו משמיטים מהנוסח.

תגיד מה אתה משמיט.

אני משמיט מהמילים אחרי חוק מס ערך מוסף, ההפרש החיובי שבין שנת המס 2013 מחולקת ב-12,עד ל-31 ביולי 2014.

תסביר.

למעשה מסלול מחזורים מבוסס על השוואת המחזורים כפי שדווחו בדיווחי מע"מ ולמלכ"ר אין מחזורים מדווחים. לכן אנחנו לוקחים את ההכנסה החייבת שלו. בעיקרון היא הייתה מחולקת לחודש יולי חלקי 12, הכנסה חייבת בשנת המס 2013, ועכשיו אנחנו עושים את זה חלקי שש כי זה יולי ואוגוסט.

תסביר את המגבלה של שלושה מיליון.

זאת המגבלה שקבע השר. המגבלה אומרת שגם אם הפרש מחזורים בין יולי-אוגוסט השנה לבין יולי-אוגוסט שנה קודמת בהכפלה של ההוצאה הנחסכת לבין הפיצוי של יותר משלושה מיליון שקלים, זה נחתך.

למשל אינטל בקריית גת. יכול להיות שיש לה הפסד באחוזים כמו בכל מפעל אבל מאחר והמחזור שלה גדול, הפער הוא הרבה יותר משלושה מיליון שקלים. מה עושים?

זה נחתך בשלושה מיליון. זה עבר מבחן בג"ץ במלחמת לבנון השנייה.

תסביר את ההיגיון.

ההיגיון הוא הגיון תקציבי. רצינו להגדיר את הפיצוי בגג עד שלושה מיליון שקלים למרות שיש עסקים שמגיעים לסכום הזה. רוב מכריע של העסקים לא מגיע לתקרה הזאת. יש עסקים שמגיעים מעל לשלושה מיליון.

אם היה לו הפסד של שישה מיליון, הוא יקבל שלושה מיליון ועל שלושת המיליון האחרים אין פיצוי במסלול כלשהו?

אין. בשום מסלול.

כמה זמן היה עמוד ענן?

11 ימים.

אז שר האוצר נתן שלושה מיליון שקלים על עשרה ימים.

לא. זה היה מיליון. בעמוד ענן הייתה מגבלה של מיליון שקלים.

זאת בדיוק הנקודה. עמוד ענן היה תשעה ימים. חלקו מיליון שקלים לתשעה ימים, זה יוצא מעל מאה אלף שקלים ביום. כאן, במקרה הזה, אם לוקחים 55 ימים עד סוף אוגוסט, בהנחה שזה יימשך, לוקחים שלושה מיליון. זה לא שלושה מיליון לחודש ואת זה צריך להדגיש. אז הפיצוי ליום, אם אני לא טועה, אחת מחברות הכנסת הבוקר הצהירה על כך שצריך להיות פיצוי לפי תחשיב ליום.

הערה שנייה שאני רוצה להעיר. אם אנחנו הולכים לעמוד ענן, חלק מהמגזר העסקי חשב שזה לא נכון ללכת על עמוד ענן כי זה מודל מאוד מצומצם, אבל אם הולכים על זה, למה הכניסו כאן בתקנות עכשיו את הלינקג' לשלם שכר עובדים? הרי דיברנו הבוקר והזכירו הרבה אנשים הבוקר שיש הרבה מאוד עסקים קטנים שהם בבעיה תזרימית מאוד קשה בגלל שהם צריכים לשלם ארנונה, חשמל, מים וכולי. אנחנו עכשיו באים לעסקים האלה ואומרים להם: אנחנו קצת תקועים עם המקדמות, אנחנו עוד לא יודעים כמה תקבל ואם תקבל אותם, תקבל חצי ממה שקיבלת בעמוד ענן שזה שקל וחצי, אנחנו אומרים לך שאתה חייב לשלם את שכר העובדים שלך ורק אז אנחנו נבוא לעשות אתך תחשיב של פיצויים. מה אנחנו עושים בזה? אנחנו גם יורים בעסקים וגם עושים וידוא הריגה? אני לא מצליחה להבין את החשיבה הזאת.

את רוצה שלא ישלמו משכורות?

לא אמרתי שלא ישלמו שכר.

איך זה קשור לשלושה מיליון?

זה אותו סעיף. הוא הקריא את זה. הוא הקריא גם סעיף שאומר בהמשך שהוא לא יקבל את זה אלא אם הוא משלם שכר לעובדים. מה אנחנו עושים לאותו עסק אם תשעים אחוזים מכלל העסקים בדרום הם עסקים קטנים? אין לו כסף לשלם עכשיו לעובדים שלו, ומה הוא עושה? הוא לא יכול לגשת ולקבל פיצוי.

אני רוצה להסביר. המטרה של הסעיף הזה היא שמי שמקבל פיצוי, אנחנו גם מצפים שהוא ישלם לעובדים.

בוודאי. השאלה מה קודם למה. קודם כל הוא צריך לשלם את המשכורת ורק אז הוא יקבל פיצוי או הפוך?

כן.

מה עושה עסק קטן שאין לו כסף.

לכן אנחנו נותנים לו את המקדמות. אנחנו מעבירים מקדמות.

כלומר, המקדמות לא קשורות לזה.

לא. אנחנו לא מתנים את תשלום המקדמה בתשלום השכר.

היא צודקת. אני מציע להעלות משלושה מיליון לארבעה מיליון.

כמה עסקים כאלה אתם מכירים בארבעים הקילומטרים האלה?

מניסיון עמוד ענן אנחנו יכולים להגיד לך שכאשר אז היו מיליון שקלים, עסקים מעטים מאוד הגיעו לרף הזה.

אבל אלה היו תשעה ימים.

שלושה מיליון שקלים, זה מעבר לעניין הזה של כמה עסקים לא הגיעו. זה נותן איזשהו קייפ מסוים שאומר שיכולת תשלום צריכה להיות גם מוגבלת במובן הזה שגם עסקים בסוף, ככל שהם גדולים, יש להם יכולת להתבסס טוב יותר וגם יש להם יכולת להתמודד ככל שזה עובר את התקרה.

תחשבו לתת קצת יותר, כי זה לא סביר. יש עסק גדול שאתה יודע שהוא באמת מפסיד, למה הוא צריך לסבול ביחס לכל עסק אחר?

באירועים הקודמים אז עשינו תקנות לאחר תום המלחמה, ידענו לאמוד את הנזק וידענו לדעת בערך מה יכול להיות. כאן אנחנו באמצע המלחמה.

תרשום לך ותן לנו תשובה.

אין כל כך הרבה מפעלים כאלה.

"הכנסה בחודשים יולי 2014" – נמחקה.

כולל סעיפים קטנים (1) ו-(2).

כן.


"הכנסה בחודשים יולי ואוגוסט 2014" –
(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בחודשים יולי ואוגוסט 2014 שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודש יולי ואוגוסט 2014.

(2) לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בחודשים יולי ואוגוסט 2014, שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין.

שום דבר לא השתנה מאז עמוד ענן.


"הכנסה בשנת המס 2013" –
(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בשנת המס 2013 כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה.
(2) לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בשנת המס 2013 כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין.

כשאתה משווה את זה אחורה, לשנה שעברה, זה אמור לגבי מה? לגבי התשלום הסופי? זה לא לגבי המקדמות, נכון?

לא לגבי המקדמות.

אם אתה רואה שהעסק גדל, היה ינוקא ב-2013 ועכשיו הוא התפתח, למה אתה מפצה אותו רק ביחס לזה?

הנושא הזה עלה גם בעמוד ענן.

משה, נניח שיש גוף שב-2013 קם והיה לו איזה מחזור מסוים, עכשיו הוא התפתח ויש לו מחזור הרבה יותר גדול.

זה עובד לשני הכיוונים. יש מפעלים שהיו בהאטה ויש כאלה שהם בצמיחה. זאת כבר בדיקה פרטנית.

אלה שהם בהאטה ושילמת להם יותר חס ושלום, לא קרה כלום. לעומת זאת, יכול להיות מקרה הפוך.

זה נדון גם בעמוד ענן.

גם בעמוד ענן הייתה תביעה כזאת ואמרנו שלא נצא מזה. אתה לא יכול רק למעלה. אנחנו אמרנו לפני זמן מה שאנחנו לא מפצים את הכול.

למה אתה לא יכול לקחת חודש לפני המבצע ולראות. אם הוא באמת גדל משמעותית, לך אתו הלאה.

ואם הוא ירד?

ירד, לא יודע, תחליט אתה. אני דואג יותר לזה שעולה ומפסיד.

בעופרת יצוקה היה מקדם האטה בעקבות המשבר הכלכלי ודרשו להוציא את מקדם ההאטה בעמוד ענן.

לא עמוד ענן. עסק שגדל ומתפתח, דבר שקורה הרבה פעמים בעיקר בעסקים הקטנים כי הגדולים יכול להיות שהם יכולים לספוג אבל עסק קטן מתפתח בזיעת אפיו ואתה בא ומשווה אותו אחורה ואומר, מצטער. למה?

זה חלק מהחליפה.

מה זה חלק? אפשר לשנות את החליפה. זה לא ירד עם משה מסיני. אני נותן לכם דרך איך אפשר לעשות את זה. קח חודש לפני המלחמה והחודש המקביל שהיה ב-2013. אם תראה שהמחזור גדל משמעותית, זאת אומרת העסק באמת מתפתח, לך אתו על זה.

השאלה אם נוכל לעשות את זה גם עם מקדם ההאטה.

אתם כמדינה יכולים לספוג אבל העסק התפתח ופתאום אתם קוטעים אותו באמצע.

אנחנו לא מדברים כאן על צמיחה או האטה כללית במשק ועל כך שהמשק חווה מיתון.

לא. על העסק עצמו.

על העסק ספציפית. אם רשות המסים מראה לגבי עסק שהוא כן הלך במסלול ירוק, היא מראה שההפסדים שנגרמו לו לא היו כתוצאה מהמלחמה, זאת אומרת במקרה בו הייתה לו האטה או איבוד לקוחות, הם מוציאים אותו מהמסלול הירוק והם כן מורידים לו. ההפך זה לא עובד.

את זה אני שואל.

אני אתייחס לדבריה של נעמי. מה שנעמי אמרה זה לא עניין של הנוסחה או לא נוסחה אלא מה שנעמי אמרה, הכוונה היא שכאשר אנחנו מפחיתים, יש לנו פסיקה, צריך להיות תנאי סף ברור שהנזק נגרם בשל המלחמה.

לא. היא אמרה שכאשר הולך להפחתה, אתם כן יודעים לעשות את ההבחנות. אז כאן תעשו גם את ההבחנות כשזה הולך לכיוון למעלה. זה הכול. לא שזה זה בדיוק.

זה יהיה נכון לעסקים חדשים שלמעשה אין להם בסיס ויש להם אילו חודשי הרצה. אנחנו ננטרל להם את חודשי ההרצה. לאלה אפשר למצוא פתרון. אי אפשר למצוא לכל עסק במדויק כי אחרת אתה לא תצא מזה. אנחנו מכירים את ההתנהלות בתביעות האלה, אנחנו רוצים שזה יהיה כמה שיותר מהר וכמה שפחות בירוקרטיה.

אתה תבקש ממנו שייתן לך את המחזור חודש לפני.

אני לא רוצה לבקש. אני רוצה לקבל את נתוני המע"מ ולהשוות.

תשווה את נתוני המע"מ חודש לפני המלחמה לשנה לפני כן באותו חודש. אם תראה שיש צמיחה גדולה, סימן שהעסק צומח ותמשיך אתו הלאה בזה.

ואם יש האטה, אני אוריד לו?

אמרתי. אם יש האטה, לא יודע.

אנחנו הולכים בצורה סימטרית.

לא. הראו לך כאן שאתה לא הולך סימטרי.

בפועל בעמוד ענן לא היה מקדם האטה ולא מקדם האצה. בפועל המפקחים שלך עשו מקדם האטה כי כן היה נכון לעשות, אבל מקדם האצה לא נעשה. אנחנו יושבים כאן ומדברים ומראה לי מפקח בצורה נכונה שיש ירידה וכתוב בתקנה שצריך להוכיח שהנזק הוא מהמלחמה. אם כן, זה כן נעשה. אני מאוד מבקש שכן יהיה מקדם האצה לכולם.

משה, אני רוצה תשובה על זה כי אנחנו מדברים כאן בסך הכול על עסקים קטנים שרוצים לחזק אותם ולעודד אותם אבל כאן בגלל המלחמה הורגים אותם.

זאת הסיבה ששלושים אחוזים מהעסקים לא קיבלו פיצוים.

משה, למה שלא תכניסו גם את זה. הוא נותן לך נתון אחד של חודש לפני המלחמה.

חודשיים.

או חודשיים. לא חשוב. מכאן ומכאן ואתה רואה אם הוא באמת גדל ואז לך אתו.

זה מה שהיה בעופרת יצוקה.

חייב להיות משהו אחיד.

ניסן, תזכור שהתהליך כאן הוא תהליך נורמטיבי שגם היכולת שלנו תהיה להגיע לעסקים מהר מאוד. כשאתה אומר שאתה מתחיל לסרבל את העניינים של מקדם האצה כמו שמשה אומר ומתחיל לקדם חלק שיש להם מקדם הפחתה, היינו בתהליך הזה והחלטנו לא להביא את מקדם ההפחתה.

כל עסק הוא או כך או כך.

בסוף יש כאן תהליך שהוא תהליך נורמטיבי ומהיר שמאפשר לעסקים האלה לקבל את הכסף מהר.

ערן, זה לא מעכב כלום. זה לא נכון להגיד שזה מעכב.

אתה הולך מהר והאיש מפסיד.

לא. הוא לא מפסיד.

מה הבעיה שלך לקחת חודשיים לפני כן?

זה מסרבל.

מה לגבי עסקים חדשים?

עסקים חדשים, יש להם. אין בעיה.

אז איפה הבעיה?

אין בעיה. הוא רוצה מקדם האצה לחברות. בסוף זה גם לא עוזר לעסקים קטנים.

הם מסתכלים רק ביחס למה שהיה לפני שנה וכאילו הוא לא גדל.

לטוב ולרע.

יש לי שאלה שאולי יכולה לפתור את הבעיה. שאלה פשוטה. בעסקים משתנים אתם לא יכולים לשלם להם מאה אחוזים מעמוד ענן בתור התחלה? במקדמה?

לא, לגבי המקדמות, ניתן את המקדמות. לא מאה אחוזים. ניתן.

זה משמעותי. אני דיברתי היום עם כמה גורמים והם אמרו שאם משלמים להם במקדמות מאה אחוזים עמוד ענן, אין להם בעיה.

מאה אחוזים של עמוד ענן, זה בערך חמישים אחוזים כאן.

לא משנה. יכול להיות פתרון ואני מבקשת שתקשיבו. בדרך כלל אני יצירתית בפתרונות.

אני הצעתי פתרון.

אנשים שדיברו אתי במהלך כל התקופה הזאת בחוץ וגם ביום חמישי אמרו שני דברים. אפשרות אחת מדברת על כך שתתייחסו למספר הימים של המבצע או שתתייחסו למאה אחוזי המקדמה של עמוד ענן. אם אתם מסכימים למתן המקדמות של מאה אחוזים של עמוד ענן, מבחינת האנשים, בינתיים לא היה מישהו אחד ששמעתי שהתנגד לזה, הם הסכימו שאלה יהיו המקדמות. אם זה הפתרון, זה נותן לך מענה.

לא. אנחנו מדברים על הסכום הסופי שישלמו לה. אם הוא הולך על מחזור, הוא מסתכל על מה היה החודש לפני שנה, באותו חודש, והוא משווה את המחזורים. אם עסק סטטי, זה בסדר להשוות ואז אתה רואה כמה הוא הפסיד.

אבל בנושא המקדמות, זה ייתן לנו פתרון.

עוד נגיע למקדמות.

רשמנו את ההצעה. יהיו עוד כמה נקודות.

"הפרש המחזורים" – אני מוחק מהמילה ההפרש עד 30 ביולי 2014 - ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי ואוגוסט 2013 לבין מחזור עסקאותיו בחודש יולי ואוגוסט 2014 ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות ממספר סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים אינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר.

כל זה בכפוף להערה שהייתה כאן כרגע.

זה קשור למעלה, כי זה מסביר את הדברים האלה.

"מחזור עסקאות בחודש יולי 2013" -
אנחנו נתאים את זה למלחמה שהתמשכה עד חודש אוגוסט ולכן סעיף (1), החד חודשית, יימחק.

סעיף (2) גם יימחק ואני מקריא את סעיף (3) ו-(4) שאלה בתי מלון שיועתקו מכאן להגדרה של מחזור עסקאות בחודשים יולי ואוגוסט 2013.

סעיף (1) ו-(2) נמחקו.

פסקאות (1) ו-(2).

פסקאות (1) ו-(2) נמחקו.

מה קורה עם סעיף (3) ו-(4)?

עוברים להגדרה הבאה.

לאגוסט.

כן. לאוגוסט.


"מחזור עסקאות בחודשים יולי ואוגוסט 2013".


הרישא האומרת שהסתיימה תקופת ההכרזה נמחקת עד ה-31 ביולי 2014.

מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2013 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014). ולגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום כ"ג בתמוז התשע"ג (2 ביולי 2013) עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי2014) – יום לפני תחילת המלחמה – והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014), מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש יוני 2014 מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2.
זאת ההגדרה של מחזור העסקאות 2013. זאת תקופת הבסיס להשוואה למלחמה.

אני חוזר לסעיפים (3) ו-(4) שמועברים לכאן.

(3) לגבי ניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, חדר אירוח, אולם שמחות או גן אירועים – האמור בפסקאות (1) או (2)- שזה עסק חדש ורגיל – לפי העניין, או לפי בחירתו של ניזוק כאמור שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או (ב) –סכום הכנסתו לתקופה שמתחילה ביום כ"ג בתמוז התשע"ג (1 ביולי 2013) ומסתיימת ביום כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013) ולפי בחירת הניזוק עד כ"ז בחשוון התשע"ד (31 באוקטובר 2013), בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין, הכול כפי שהוכח על ידי הניזוק באמצעות אישור מאת רואה חשבון בנוסח שיורה המנהל –
אני אסביר במה מדובר ועוד מעט גם יהיו התנאים. אנחנו נותנים לבתי מלון מסלול מחזורים מורחב שכולל תקופת התאוששות.

בתי מלון רק בתוך האינטרוול.

כן. רק באפס עד ארבעים. בתי מלון באפס עד ארבעים וגם אולמות אירועים.

או חדרי אירוח.

או חדרי אירוח. מי שמתכנן חתונה או אירוע או אירוח באחד מהעסקים האלה, ברגע שנפתחה המלחה הוא מבטל אוטומטית את האירוח שלו, גם אם לצורך העניין זה יהיה עכשיו בספטמבר, הוא מבטל את החתונה כי הוא לא ייקח סיכון, הוא לא מבטל את החתונה אלא מעביר אותה צפונה. לכן אנחנו נותנים את האפשרות הזאת של בתנאים מסוימים שעוד מעט אני אקריא אותם ב-(א) ו-(ב), לעסקים מהתחום הזה, מהתיירות או האירוח או אולמות האירועים, תקופת מחזורים מוארכת יותר. לפי בחירתו התקופה יכולה לכלול או את ספטמבר או גם את אוקטובר אם הוא ירצה. כלומר, יולי, אוגוסט, ספטמבר ואם הוא רוצה, הוא יכול גם את אוקטובר, לפי מה שנוח לו ומה שטוב לו.

איזה חודש שהוא רוצה או את כל החודשים?

הוא יחליט האם הוא מגיש תביעה לחודשים יולי, אוגוסט, ספטמבר או יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר אבל הכול ביחד. כמקשה אחת.

מחזור מול מחזור.

כן. בעצם זאת תקופת התאוששות לעסקים האלה. יש להם שני תנאי סף לכניסה למסלול הזה.

עכשיו אין לנו כאן את פסקאות (1) ו-(2).

נכון.

לאחר מכן תוכלו לעשות את זה. זה היבט טכני משפטי.

בסדר. אנחנו עשינו הבוקר ב-5:00 בבוקר.

סעיף (א) הוא התנאים לכניסה למסלול ההתאוששות של התיירות או אולמות האירועים.

(1) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד תום תקופת ההכרזה, במספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים האמורים בשנת 2013, עד למועד המקביל ליום האחרון בתקופת ההכרזה, בשנת 2013 אינו גבוה מ-70 אחוזים.

אנחנו משווים את התפוסה.

את התפוסה הבנתי, אבל מה זה השבעים אחוזים?

אנחנו רוצים לראות שיש ירידה מעל שלושים אחוזים. שיש ירידה מול תקופה מקבילה, האם בתקופה המתוכננת כפי שעד ליום תחילת ההכרזה היה לו.

עד שלושים אחוזים הוא לא יפוצה אלא רק אם זה יהיה יותר משלושים אחוזים?

לא. זה תנאי סף לכניסה למסלול התיירות המורחב. אם לא, הוא יכול לקבל יולי-אוגוסט רגיל, במסלול מחזורים רגיל.

כדי להגיע לספטמבר-אוקטובר, הוא חייב שבעים אחוזים. הוא צריך להראות שליש פגיעה בתקופה.

בתקופה המוארכת הזאת, תקופת המלחמה והתקופה המוארכת ביחס לשנה קודמת באותה תקופה.

שזה היה יותר משליש.

כן.

אז הוא יקבל על הכול, גם על השליש הזה.

כן. אז הוא מקבל על כל התקופה יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר לפי בחירתו.

התנאי השני האפשרי, אלה לא תנאים מצטברים אלא זה אחד משניהם. הוא יכול כמו שאמרתי או להשוות את התקופה הזאת מול שנה קודמת או פשוט להראות את התקופה הזאת הרלוונטית.

(2) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) – כלומר כמה חדרים או אירועים הוזמנו עד יום זה - ושבוטלו עד תום תקופת ההכרזה, במספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014, ולפי בחירת הניזוק שבחר כאמור גם ברישה של פסקה זו גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014), הוא שלושים אחוזים לפחות.

הוא יכול לבחור איזה שהוא רוצה.

בדיוק. איזה תנאי כניסה שהוא רוצה.

מחזור עסקאות בחודש יולי 2014 – נמחק.

אותו אולם שמגלגל שמונה מיליון שקלים בחודש, יש לו לספוג ארבעה חודשים עד שהוא יקבל את הפיצוי בינואר. המקדמה עליה מדברים לא מהווה כלום. השאלה אם הוא יכול להגיש את החודשיים.

אין לו בעיה.

מה זה סעיף (4)?

זה עסק חדש. קראנו אותו. נתאים את זה.

"מחזור עסקאות בחודש יולי 2014" –
זאת בעצם תקופת המלחמה להשוואה. גם כאן אנחנו מוחקים את ההגדרה ככל שרלוונטי ל-(1), (2) ו-(3).

(1), (2) ו-(3) – נמחקו.

גם (3) נמחק כי דו חודשי וחד חודשי, זה לא רלוונטי.

פסקה (4) תותאם ותודבק גם למחזור יולי-אוגוסט 2014 ואני מדלג לשם.
"מחזור עסקאות בחודש יולי אוגוסט 2014".

הסתיימה תקופת ההכרזה לאר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014) – נמחק.

מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2014 כפי שדווח לרשות המסים בישראל.

אני מדביק את אותו דבר כפי שהיה לגבי המלונות.

אתה כרגע בעמוד11 .

כן. בעמדו 11 למטה.

מחזור עסקאות בחודש יולי-אוגוסט 2014.

כן.

עכשיו תגיד מה אתה מדביק לזה.

רגע. מה מחקת עד למקום הזה?

מחקתי בהגדרה "מחזור עסקאות בחודש יולי 2014".

את כולו?

את (1), (2) ו-(3).

ב-(4), ה-(א) ו-(ב) שלו ייכנס כאן.

כן.

אבל ברישא של מחזור עסקאות בחודש יולי-אוגוסט כמו שזה קיים היום, שם אתה גם מוחק משהו?

לא. את זה בינתיים הוא השאיר.

המשפט הראשון נמחק. במחזור עסקאות בחודש יולי-אוגוסט 2014, אני מוחק את המלים "הסתיימה תקופת ההכרזה" עד ה-31 ביולי 2014.

ואז נשאר "מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2014 כפי שדווח לרשות המסים בישראל".

זה נשאר. כן.

לאן אתה הולך לכאן? להדביק את מה שאמרנו קודם?

כן.

תתחיל לקרוא מ-(4), בעמוד 10.

עמוד 10, פסקה (4), אני מדביק לעמוד 12.

כל השינויים האלה, כתוצאה ממה נולדו?

נולדו היום, ב-5:00 בבוקר. נכנסנו לחודש אוגוסט.

אתמול ושלשום לא ידעתם שנכנסים לאוגוסט?

קיווינו שיש הפסקת אש ב-1 באוגוסט.

עכשיו זה מצב עובדתי שלא ישנה שום דבר.

ב-1 לאוגוסט הוכרזה הפסקת אש שהתבטלה. חשבנו שזה באמת ייגמר בסוף יולי.

ניסן, זה כרגע לא עוזר לנו לדיון.

זה עוזר, כי זה בלגן שלם כאן.

אבל אפשר להבין.

זה נגמר עכשיו.

תקריא.

(4) לגבי ניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, חדר אירוח, אולם שמחות או גן אירועים - האמור בפסקות (1) ו-(2), לפי העניין, או לפי בחירתו של ניזוק כאמור שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או (ב) להלן, סכום הכנסתו לתקופה שמתחילה ביום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) ומסתיימת ביום ו' בתשרי התשע"ה (30בספטמבר 2014), ולפי בחירת הניזוק עד ז' בחשוון התשע"ה (31 באוקטובר 2014) בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין, הכול כפי שהוכיח הניזוק באמצעיות אישור מאת רואה חשבון בנוסח שיורה המנהל.

זה אותו עיקרון.

זה אותו עיקרון בדיוק. זה החודש שהוא מדווח עכשיו.

(1) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט-ספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד תום תקופת ההכרזה, במספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים האמורים בשנת 2013 עד למועד המקביל ליום האחרון בתקופת ההכרזה, בשנת 2013, אינו גבוה משבעים אחוזים.

(2) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014, ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי2014) ושבוטלו עד תום תקופת ההכרזה במספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014, ולפי בחירת הניזוק שבחר כאמור גם ברישה של פסקה זו גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014), הוא שלושים אחוזים לפחות.

ובלבד שלגבי ניזוק כאמור שחלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, יהא מחזור עסקאותיו בחודש יולי 2014 או חודשים יולי-אוגוסט 2014, לפי העניין, המחזור שהיה מדווח אילולא חלה עליו התקנה האמורה.

כאן גם יולי צריך להימחק? בסיפה, ובלבד.

יכול להימחק.

תמחקו. מה שיכול להימחק, תמחקו.

"שיעור ההוצאה הנחסכת" –

תסביר את זה ואחר כך תקרא.

אנחנו בעצם משווים את מחזור העסקאות של חודש המלחמה מול חודש שנה קודמת אבל מאחר והייתה מלחמה והוא לא עבד, יש לו הוצאות נחסכות כי העסק היה סגור כמו חשמל, מים וכולי.

זה היה בעמוד ענן?

זה היה בעמוד ענן. זה תמיד היה. המחזור של המלחמה מול המחזור של שנה קודמת וההפרש ביניהם, צריך להכפיל אותו בהוצאה הנחסכת, כמה הוא חסך בזה שהוא לא עבד.

אז אתה מוריד אז את זה?

מכפיל את התוצאה של הפרש המחזורים במשלים הוצאה נחסכת ואני נותן לו את הפיצוי.

כלומר, אתה מוריד לו את זה מהפיצוי.

מוריד את מה שהוא חסך.

מוריד בהפרש.

מוריד לו מהפיצוי.

זה היה בעמוד ענן, בעופרת יצוקה, במלחמת לבנון השנייה.

עד כדי כך אתם נכנסים לקישקעס? את מבינה מה שהם עשו? מה שעשו, זה משהו אחר, אבל הם אומרים שהוא חסך כמה גרושים כי העסק היה סגור ואת זה מורידים לו.

אבל יש כאן הוצאות מוגדרות.

זה בסדר גמור. זה בסדר.

זה הגיוני כשאתה בא לחתוך למישהו, אבל כשהיינו צריכים להוסיף, זה לא היה הגיוני.

אני לא רואה איך אתה מגלם את הדברים האלה.

במלחמת לבנון השנייה היה שיעור הוצאה נחסכת.

לגבי הוצאה נחסכת, בסוף נחסכו לו הוצאות וזה בא לידי ביטוי בתוך אותה נוסחה. אם אתה רוצה להתחיל לחשב את זה בדיוק, המשמעות של זה היא גם אורך זמן. יש לזה משמעויות. זה בא לידי ביטוי בצורה מאוד טובה.

אתה לוקח את המחזור, כאן אתה משווה מחזורים ומוריד.

משווה את המחזורים ורואה איזו הוצאה נחסכה.

ומוריד את ההוצאה הנחסכת.

כן.

כשאתה מדבר על מחזור ולא על סך ההוצאה, מה לא נכנס? ארנונה או דברים כאלה נכנסים פנימה במחזור?

כן.

הכול נכנס.

כל ההוצאות הקבועות נכנסות.

יש בזה הרבה הגיון.

אתה יכול להקריא לנו איך זה מתבצע?

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק כמפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2013, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב-0.85.

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי- סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה בשל שנת המס 2013 שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2013.

(3) לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2013, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2013 ומוכפל ב-0.85.

תגיד לי בעברית מה זה ההוצאה הנחסכת. מכאן אני מבין שזה 15 אחוזים.

לא.

תן לי דוגמאות.

תסיים קודם להקריא עד הסוף ואז תסביר.

(4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר – למעשה איחוד עוסקים - לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2013, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, כשהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2013 ומוכפל ב-0.85.

תסביר לי מה זה ה-15 אחוזים. מה זה ה-15 אחוזים שאתם מקזזים לו. תן דוגמאות.

הדוגמה היא די פשוטה. משה אמר קודם לגבי סופרמרקט לדוגמה שביום השני כבר לא קונה את אותה כמות של פירות וירקות לסופר בו הוא מוכר ולכן הוא חסך חלק מההוצאות השוטפות. חנות פלאפל לדוגמה, הוא מוכר 500 פיתות ביום וביום השני הוא כבר לא קונה 500 פיתות אלא הוא קונה עשרים פיתות כי הוא לא עובד. לכן הוא חסך חלק מההוצאות שלו.

מה ההיגיון בזה. יש הכנסות שזה מחזור העסקאות שלו למעלה. אנחנו משלימים לך בדיוק כמו שזה היה צריך להיות. ההוצאות שלך מלמטה היו אמורות לעלות למעלה.

זה לא בא לידי ביטוי במחזור?

אני אתן את הדוגמה.

תן את הדוגמה של הפלאפל.

בדוגמה של הפלאפל. אנחנו עכשיו משלימים לו בירידת מחזורים את המחזור כמו שהוא היה צריך להיות ללא מלחמה. השלמנו לו את זה למעלה. אם השלמנו לו את זה למעלה, ההוצאות, כדי להשיג את המחזור, היו צריכות לעלות מלמטה. ההוצאות השוטפות שלו.

אבל ההוצאות וההכנסות לא באות לידי ביטוי במחזור.

לא. המחזור זה ההכנסות וההוצאות אלה הוצאות שהוא מוציא.

איך זה יכול להיות?

מחזור זה רק הקופה. מה שהוא הכניס לקופה. אנחנו מחזירים לו כאילו הוא הדפיס בקופה רגיל, אבל מה, יש הוצאות שהוא חסך והוא לא השתמש בהן. ההוצאות מלמטה היו צריכות לעלות. אין דרך להעלות את ההוצאות.

מחזור זה לא ההוצאות.

לא. מחזור זה הכנסות. מחזור זה רק ההכנסות. מחזור עסקאות, זה רק ההכנסות.

המשכורת לא נכנסת בפנים?

לא. מחזור זה מחזור. זה מה שהוא מוכר בקופה כל יום. אלה לא הכנסות פחות הוצאות. זה רק המחזור למעלה. אנחנו משלימים לו את זה כאילו הוא עבד כל יום והדפיס בקופה. אם יש הוצאות שהוא חסך, אין דרך להעלות את ההוצאות מלמטה והדרך היא באותו יחס של ההוצאות שיש לו, להפחית רק 15 אחוזים מהיחס הזה. לא את כל היחס כי אנחנו אומרים שאת רוב ההוצאות הוא כן הוציא כמו חשמל וארנונה. הוא הוציא אותן ואנחנו לא מקזזים את זה. בסך הכול 15 אחוזים מההוצאות הוא חסך.

הבנתי מה שהוא אומר, אבל.

למעשה אלה אותם שימורים שלא יצאו מהחנות. זה בסדר. המחלוקת היא לגבי הגודל.

על זה נדבר.

"משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5 אחוזים. המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים בהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק.

למעשה זה היה כמו בעמוד ענן, ושנית, זה מה שאמיר הסביר.

אני עוד רוצה להתייחס לזה. בסופרמרקט הזה, נניח הוא קנה פחות אבל חלק גדול מהסחורה שהוא קנה, הוא היה צריך לזרוק כי אנשים לא קנו ופג התוקף. איפה זה בא לידי ביטוי?

זה מתבטא גם במחזור המדווח. זה מתבטא באי מכירה ולא משנה מאיזו סיבה.

מה פתאום?

איפה זה בא לידי ביטוי? בוא ניקח שימורים שיכולים להחזיק מעמד שנה. דברי חלב, יש להם תאריך ואחר כך אתה צריך לזרוק אותם. אם קנו פחות, שניהם לא נרשמים במחזור. שימורים, הוא לא הפסיד, אבל כאן הוא הפסיד. איפה בא לידי ביטוי ההבדל הזה?

המכולת קונה פחות חלב כדי למכור.

לא משנה. חלק מהדברים הוא צריך לזרוק. הוא מפסיד.

זה בתוך ה-85 אחוזים.

זה בדיוק בהוצאה הנחסכת ולכן הוא מקבל 0.85 שזה רוב ההוצאות השוטפות שהוא כן מקבל.

זה לא מספיק.

את זה הוא מקבל בהוצאות השוטפות. 0.85 נותן לו פחת מאוד מאוד קטן על ההוצאות השוטפות.

בהלכה יש עין טובה, עין בינונית ועין רעה וזאת לא עין טובה אלא זאת עין רעה.

זאת עין טובה שהייתה גם במלחמת לבנון השנייה וגם בעופרת יצוקה.

אנחנו צריכים לשלם כמו במלחמת לבנון ואני לא יודע אם זה מדד או לא. שם היו כמה ימים וכאן זאת תקופה ארוכה. אנשים סובלים ומפסידים ואנחנו במקום להיות קצת יותר לארג'ים, לתת להם, אנחנו מדקדקים אתם. בסך הכול הוא הפסיד. יכלו לעשות עשרה אחוזים אבל לא 15 אחוזים ועוד שיגידו תודה.

זאת הקלה. אם נעשה 10 אחוזים, הוא יקבל פחות.

המסלול הבא הוא מסלול הוצאות.

לעניין זה -


"מסלול הוצאות" –

את פסקה (1) אנחנו מוחקים.

אני רוצה לבקש שאחרי כל ההתעקשות על כל מילימטר בנוסחה הזאת, שיהיה כתוב בסוף שמספר חיובי שיוצא כאן, חזקה שהוא נזק מלחמה לצורך החוק הזה.

לא. עזוב.

אני אגיד למה אני אומר את זה. אדוני היושב ראש, אתה שאלת את זה קודם. מה שקורה, הם יכולים לבוא ולהגיד שהנוסחה לא מתאימה לא משקפת.

יש כבר פסיקה של בית המשפט.

הפסיקה של ועדת ערר אמרה שכאשר הנוסחה לא משקפת, אפשר להתעלם ממנה אבל זה רק כלפי מטה. אדוני היושב ראש, אתה שאלת וזה חשוב מאוד.

הבנתי. בסדר. בואו נתקדם.

אני אסביר את מסלול ההוצאות. מסלול ההוצאות נוצר לעסק שאין לו הפרש מחזורים בגין המלחמה. כלומר, המחזור הנוכחי שלו, של זמן המלחמה, תואם את המחזור הקודם או אפילו יותר ולכן בעצם מסלול המחזורים לא נותן לו מענה. לכן מסלול ההוצאות השוטפות נותן לו מסלול בו כאשר אין ירידת מחזורים, הוא יקבל על ההוצאות השוטפות שהוא הגדיל אותן. למעשה חנות מכולת, מאחר והקונים לא הגיעו אליה, כדי למכור את הסחורה שלה היא שכרה טרנזיטים והתחילה לעשות משלוחים. למעשה המחזור לא ירד מול מחזור שנה קודמת אבל ההוצאות השוטפות כן עלו.

אז אתם מגדילים את זה?

אז יש לו מסלול מותאם שקוראים לו מסלול הוצאות שוטפות שבא לשקף את הנזק בזה שהיו לו הוצאות נוספות.

בכמה אתם מגדילים את זה. ב-15 אחוזים?

נקרא את זה עכשיו. כוללים את התשומות השוטפות שלו בנוסחה. זה לא מסלול מחזורים אלא זה מסלול חדש ואחר. כוללים את התשומות השוטפות הנוספות שהוא הוציא ומכפילים ב-1.1.

זה היה קיים בעבר?

כן. בדיוק אותו הדבר.

כמה השתמשו בזה בעבר?

0.01 אחוז.

שבעה אחוזים.

זה מסלול לא קיים. הוא לא מציאותי.

שבעה אחוזים מתוך 14 אלף.

מתוך 14 אלף תביעות שהיו בעמוד ענן, שבעה אחוזים הגישו או שבעה אחוזים קיבלו?

הגישו.

כמה קיבלו?

המסלול הזה, גם לטעמנו, הוא לא מסלול מיטבי, אבל השארנו אותו. מבחינתנו אפשר לבטל אותו כי הוא לא מסלול מיטבי.

השארתם מסלול מטעה וחבל. תמחקו אותו כי הוא מיותר.

אנחנו בעד. אין לנו בעיה.

אל תבטלו שום דבר עד שאין משא ומתן.

כרגע זה בפנים. אנחנו רושמים בפנינו שאתם רוצים לבטל אותו.

זה מסלול מיותר.

תעזרו קצת למשרד הכלכלה.

אם יורשה לנו במלחמה הבאה לעשות חשיבה, אנחנו נעשה מסלול יותר טוב.

מסלול הוצאות. מבטלים את הפסקה הראשונה כי היא לא רלוונטית ליולי. אני מתחיל מהפסקה השנייה שהופכת להיות פסקה (1). אני מוחק בה את המלים "לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו חודשית". המלים האלה יימחקו.

(1) ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל החודשים יולי-אוגוסט 2014, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו של החודשים האמורים ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בחודש יולי-אוגוסט 2014, לבין סך כל מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי-אוגוסט 2014.

זה נותן מענה גם לחברה וגם לעצמאי.

הבהרה. צריך לחכות כאן ל-15 לספטמבר כדי להגיש את התביעות?

כולם. כן.

כל המסלולים.

לא. שכר לא.

הפסקה הבאה נמחקת. הסתיימה תקופת ההכרזה עד החישוב יהיה לפי פסקה (2) – נמחקת. זה לא רלוונטי.

פסקה (4) הופכת להיות פסקה (2).

(2) על אף האמור בפסקה (1), לא ישולם פיצוי במסלול זה לניזוק שתוצאת החישוב של הכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באחת או יותר מתקופות הדיווח בחודשים יולי 2013 עד יוני 2014 – כלומר, שנה קודם למלחמה - סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל התקופה האמורה ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם - בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק באותה תקופת דיווח, בניכוי סך מחזור עסקאותיו של הניזוק באותה תקופת דיווח, הוא גדול מאפס והכל לא יותר מסכום התקרה.

כך בדיוק היה בעמוד ענן. זה אומר שעסק שנמצא בהפסדים, עוד לפני תקופת המלחמה, לא יקבל את המסלול הזה כי בעצם העסק נמצא בהפסדים ולכן אין לו כניסה למסלול.

"סכום התקרה" – הנמוך מבין שני אלה:

(1) שלושה מיליון שקלים חדשים.

עוד נקבל תשובה אם להעלות את זה או לא.

בפסקה (ב), אני מוחק את המלים: "ולגבי ניזוק שהחישוב לגביו הוא כאמור בסעיף קטן (1) לעיל – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2013". אני מוחק גם את "ולגבי ניזוק שהחישוב לגביו הוא כאמור בסעיף קטן (2 או (3) לעיל".

(2) מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2013.
אני מוחק את "כשהוא מחולק ב-2".

התקרה שלו היא יולי-אוגוסט.

"השכר המרבי החודשי" – כהגדרתו בפסקה (א) כשהוא מוכפל ב-22.

"חבר בני אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה.

"הכנסה חייבת בחודש יולי 2014" – נמחק.

"הכנסה חייבת בחודש יולי אוגוסט 2014" – הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס 2013 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים – כשהיא מחולקת בשש ובלבד שהיא לא עולה על פעמיים השכר המרבי החודשי.

"תשלומי שכר עבודה" – סך כל תשלומי השכר לכלל העובדים של ניזוק כפי שמדווחים לרשות המסים בישראל, ולבד שלא יימנו תשלומי שכר לעובד כלשהו שעולים על השכר המרבי החודשי או שהם פיצויי פיטורין.

זה לא היה כבר פעם.

זה היה. זאת הגדרת תשלומי שכר עבודה לעניין הוצאות שוטפות וזה היה אלא שמגדירים שוב.

4) מסלול חקלאות.

לעניין זה –

מסלול חקלאות.

תסביר ותאמר מה השתנה.

שירלי אביבי תסביר את המסלול.

מסלול החקלאות הוא מסלול שמבוסס על גידולים חקלאיים של פירות וירקות. הוא מבוסס עלך מחזור העסקאות שלהם לשנים 2010 עד 2013, לא כולל את 2014 כאשר הוא מוכפל במקדם של הוצאה נחסכת, 0.775, ומקדם פיצוי.

תסבירי שוב בעברית.

לקחנו את מחזור העסקאות, ממוצע מחזור של 2010 עד 23013, הכפלנו אותו במקדם הוצאה נחסכת, כל הפעולות שהוא בעצם נמנע לעשות אותן ברגע שהוא לא קטף.

כמה זה המקדם הזה?

0.775.

22.5.

22.5 זה ההוצאות הנוספות.

הכפלנו את זה במקדם פיצוי שזה בהתאם לטווח בין 0,8 ל-0,2, בהתאם לטווחים. 0,8 זה בין אפס לשבע. בין שבע לעשרים זה 0.4. אם החקלאי יוכיח שיש ירידה במחזורים של 2014 לעומת הממוצע של מעל העשרים אחוזים, הוא יקבל 0.5 ובין עשרים לארבעים, המקדם עומד על 0.2. כך בנויה הנוסחה.

זבולון, זה מקובל עליכם?

בתנאי שיש, כמו ששירלי אמרה, יש מקדם בירידה בין 2013 ל-2014 של עשרים אחוזים.

את זה היא אמרה.

שירלי, בנוסף לזה היה סיכום לגבי חמשת היישובים.

לא שישה ישובים?

אחד ממילא כבר בפנים, לפחות לפי ההגדרות שלהם.

תקומה בפנים.

נשארנו עם חמישה.

כשאתם מקריאים עכשיו, אתם כבר מגלמים את התיקונים שהכנסתם?

כן.

זה נוסח מתוקן.
"מסלול חקלאות" –
הגדרת מסלול חקלאות ואנחנו מפרידים בין גידולים בפעילות לגידולים באי פעילות. אולי אני אסביר קודם את הנוסחה באופן עקרוני. זאת בעצם הכפלה של הממוצע של יולי - - -

לא צריך להסביר.

שירלי הסבירה.

(1) לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים בפעילות – ממוצע מחושב כשהוא מוכפל במקדם ימי מבצע, במקדם משלים ההוצאה הנחסכת ובמקדם הפיצוי, ובלבד שהתוצאה אינה עולה על שלושה מיליון שקלים חדשים.

(2) לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים באי פעילות, בשטחים חקלאיים בטווח שבין אפס לשבעה קילומטרים מרצועת עזה - מחזור שנת 2013 של הגידול כשהוא מוכפל במקדם ימי מבצע, במקדם משלים ההוצאה הנחסכת ובמקדם אי פעילות, ובלבד שהתוצאה אינה עולה על מאה אלף שקלים חדשים לניזוק חקלאי.

והכול לא יותר משלושה מיליון שקלים חדשים.
"ניזוק חקלאי" – ניזוק שהוא חקלאי שעיסוקו בגידולים בענף הצומח, למעט ענף הגינון, בשטחים חקלאיים, שהם בטווח של בין אפס לשבעה קילומטרים מרצועת עזה, או בטווח של עד ארבעים קילומטרים מרצועת עזה, לפי העניין.

כאן אתה כולל גם את המשתלות?

כן.

שירלי, תקריאי את הפיצול כי היועצת המשפטית עוקבת אחרי זה.

חוץ מבעלי חיים.

כן. חוץ מבעלי חיים.

גידול בפעילות וגידול באי פעילות. אנחנו מפצלים את ההגדרה.

"גידול בפעילות" - גידול לגביו קיימת הכנסה בתקופת ההכרזה בשל היותו בשלב הקטיף בתקופה האמורה.

"גידול באי פעילות" – גידול שלא מתקיים לגביו האמור בהגדרת "גידול בפעילות" בהתאם לרשימה ששר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, פרסם ברשומות. רשימה כאמור תפורסם בתוך 14 ימים מיום פרסום תקנות אלה.

אנחנו עוברים להגדרה הבאה.

"מקדם משלים ההוצאה הנחסכת" – לגבי כלל הגידולים שיעור של 0.775.

"מוצע מחושב". אני מוחק את סעיף קטן (1) שמדבר על חד חודשי ומוחק את סעיף קטן (3) שמדבר על הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר 31 ביולי. סעיף (2) לא יהיה (2) אלא כפי שהוא. אני מוחק בו את המלים "לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו חודשית".

ממוצע מחזור עסקאותיו של הניזוק החקלאי, בחודשים יולי ואוגוסט בשנים 2010, 2011, 2012, 2013 - מוחק את המלים "ומחולק בשתיים" – כפי שדווח לרשות המסים עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014).

"מקדם ימי מבצע" –
(1) לגבי גידול בפעילות – מספר הימים שבתקופת ההכרזה – אני מוחק את המלים "כשהוא מחולק ב-31, ובאם תקופת ההכרזה הסתיימה לאחר יום 31 ביולי 2014" – כשהוא מחולק ב-62.

(2) לגבי גידול באי פעילות – מספר הימים שבתקופת ההכרזה כשהוא מחולק ב-365.

"מקדם פיצוי" –
שיעור הפעילות שנמנע לגבי ניזוק חקלאי, המגדל גידול בפעילות בשטחים חקלאיים, בתקופת ההכרזה, בהתאם לאמור להלן:

(1) בטווח של בין אפס לשבעה קילומטרים מרצועת עזה – 0.8.

זה מקדם הפיצוי שאומר כמה הוא ניזוק או כמה הוא לא קטף בשטח.

(2) בטווח של בין שבעה לעשרים קילומטרים מרצועת עזה – 0.4, ואם הוכיח הניזוק החקלאי כי התוצאה המתקבלת מהפחתת מחזור יולי אוגוסט 2014 כהגדרתו בסעיף קטן (ב) מהממוצע המחושב, חלקי הממוצע המחושב, עולה על עשרים אחוזים – 0.5.

כלומר, המקדם יהיה 0.5 במידה והוא הוכיח שההפחתה לגביו היא עשרים אחוזים.

זה לא מסתדר. הוכיח הניזוק החקלאי כי התוצאה המתקבלת מהפחתת מחזור יולי אוגוסט 2014 כהגדרתו בסעיף קטן (ב) מהמחזור המחושב, חלק המחזור?

עושים הפחתה בין יולי אוגוסט 2014.

המלל לא הסתדר לה.

אני אסביר ואז המלל יסתדר יותר ברור. אני עושה את ההפרש בין יולי אוגוסט 2014 לעומת הממוצע שהיה לנו לפני כן.

מה זה הממוצע? שהיה מתי?

של ארבע השנים האלה. את ההפרש הזה אני מחלקת בממוצע של ארבעת השנים האלה. אם ההפרש הזה עולה על עשרים אחוזים, המקדם של אותו חקלאי יהיה 0.5 ולא 0.4.

אם יש ירידה משמעותית מעל עשרים אחוזים, הוא יקבל 0.5.

3) בטווח של בין עשרים לארבעים קילומטרים מרצועת הזה – 0.2

"מקדם אי פעילות" –
ניזוק חקלאי המגדל גידול באי פעילות בשטחים חקלאיים בטווח של בין אפס לשבעה קילומטרים מרצועת עזה, שיעור אי הפעילות בתקופת ההכרזה יהיה 0.2.

"מחזור שנת 2013 של הגידול" –
סך כל מחזור העסקאות של הניזוק לגבי כל הגידולים באי פעילות בשנת 2013, מאושר על ידי רואה חשבון.

(ב)
בהגדרה "ניזוק" – של התקנות העיקריות - בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה " שוויו של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (א) בהגדרה האמורה – לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקאות (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני".
למעשה אנחנו כאן נותנים למי שהוא עוסק מחוץ לאזור המיוחד, כלומר, לצורך העניין עוסק תל אביב שיש לו עובדים שלא הגיעו בשל שמירה על הילד או בשל מוגבלות כזאת או אחרת. הוא יקבל שכר עבור העובדים האלה. זה היה גם בעמוד ענן.

לגבי הנושא של המקסימום למעלה, שלושה מיליון.

אנחנו צריכים לקבל תשובה. אני ביקשתי להגדיל.

(2) בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת", נאמר "לעניין זה "מס" – מס לפי החוק ולפי הפקודה".

מה המשמעות של זה?

זה היה גם בתקנות הקודמות. אנחנו מגדירים מס. לכל מה שינוכה ממנו, חובות שהוא חייב לרשות המסים, מס הוא לפי החוק ולפי הפקודה, גם מס הכנסה וגם מיסוי מקרקעין. אם יש לו חובות כלפי רשות המסים, זה מקוזז. זה היה בכל התקנות הקודמות, בנוסחים הקודמים.

(3) בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" – בתקנות העיקריות יש הגשת תביעה תוך חודש ואנחנו הארכנו את התקופה - נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצוים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014".
למעשה המנהל ייתן אפשרות לארבעה חודשים.

(4) בתקנה 8 -

(1) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:

"(ב1)
על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנה 8(ב) ו-(ג) -




זה בעצם סעיף המקדמות.

(1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א), בתך 45 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של חמישים אחוזים מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר.

(2) חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של ארבעים אחוזים מסכום הפיצויים שדרש – כלומר, השלמה לתשעים אחוזים - ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר.

במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.

(ב2)
דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב".

(2) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:

"(ד)
לסכום הפיצויים המשולמים – כאן הוספנו ריבית והצמדה - לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום שלושים ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה הדו חודשית ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום".

למה אתם לוקחים 45 ימים?

אין מועד.

מה זה אין מועד?

בכל החוק הזה, גם בתקנות העיקריות, אין מועד לסיום הטיפול בנזקים. אין מועד. אפשר למשוך את זה לנצח.

קודם כל, למה 45 ימים?

אני אסביר. כאן מדובר במצב שכבר הגישו את התביעה. ברגע שהגישו את התביעה, אנחנו מטפלים בה. לא דיברנו על המקדמה עליה דיברנו קודם.

תכף אני אחזור לזה.

בלי קשר למקדמה. לגבי התביעה, בדיוק כמו שעשינו בעמוד ענן. אם תוך 45 ימים - - -

למה לא לצמצם את המספר? למה לא שלושים ימים?

נכון. אתה הסברת לי ש-75 אחוזים נענו תוך 29 ימים.

אני לא יכול להתחייב לזה ואני גם לא אתחייב לזה. אני אומר לך שאנחנו נשתדל לעשות את זה אפילו יותר קצר. התביעות הפשוטות, הרגילות, אלה שאין בהן סיבוכים, בפעם שעברה, בסטטיסטיקה שלנו, באמת 9,000 מתוך 14 אלף תביעות שילמנו תוך שלושים ימים. אנחנו נשתדל לשפר את זה.

אתה רוצה להכניס כאן שלושים ימים:

אם לא מכניסים שלושים ימים, מוכרחים להגדיל את המקדמה.

אנחנו נדבר על הגדלת המקדמה. לא המקדמה הזאת. ההיא.

לא. אני מדבר על המקדמה הזאת. חמישים אחוזים. כלומר, האיש הגיש תביעה, עברו 45 ימים והוא מתמוטט לגמרי.

הוא לא מתמוטט כי הוא מקבל מאתנו.

הוא מקבל מקדמה, ביחס למה?

לעמוד ענן.

מה זה רלוונטי לכאן? זה בכלל לא רלוונטי. כשנדבר על המקדמה, נראה. עמוד ענן היה איקס ימים וכאן מדובר בשלושה איקסים.

אני רוצה להבהיר כאן. מה הבעיה לצמצם את זה לשלושים ימים? כוח אדם? למה לא תתעל יותר כוח אדם לנושא הזה?

יש תביעות פשוטות אותן אנחנו מריצים יחסית מהר ומטפלים בהן. יש תביעות יותר מורכבותץ.

מה אתה צריך? אנחנו מוכנים לעזור לך.

בה תהליך.

משה, המקדמה כאן חייבת להיות שמונים אחוזים כי אחרת העסק מתמוטט. הוא קיבל מקדמה שהיא לא רלוונטית ועוד מעט נדבר עליה. היא רלוונטית למבצע שהיה שמונה ימים וכאן מדובר בתקופה ארוכה.

אתה מכפיל להם את כפול הימים של כל המבצע?

זה קשור לתביעה שלו.

משה, בוא נעשה סדר. עברו 45 ימים ולא נתתם לו תשובה, תשלמו לו שמונים אחוזים מהתביעה. בידיכם לעשות את זה פחות. אני מסתכל על האיש עצמו. הוא כבר הגיש תביעה ועכשיו כבר ידוע על מה מדובר. האיש נפגע קשה ואתה מושך את זה אחרי 45 ימים. מה הוא יעשה בינתיים?

לכן בוא נצמצם לשלושים ימים.

באוכלוסייה של 14 אלף ניזוקים, זה פחות או יותר הקצב בו אנחנו יכולים לעמוד.

בסדר, תן לו שמונים אחוזים ואחר כך תחזיר. הרי הוא לא בורח ואתה מתחשבן אתו לאורך כל הזמן.

הכוונה שלנו היא לסיים את התביעות כמה שיותר מהר.

אז מה הבעיה?

אדוני היושב ראש, בפועל לא שילמו מקדמות. התחננו עם מכתבים לקבל מקדמות. בואו נגיד על השולחן. 45 אחוזים וחמישים אחוזים, זה בסדר וזה נורמלי אבל שישלמו בפועל.

משה, בוא נעשה סדר. המקדמה כאן תהיה שמונים אחוזים.