PAGE
2
ועדת הכספים
03/08/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 408>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ז' באב התשע"ד (03 באוגוסט 2014), שעה 10:00

<תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
משה גפני

בועז טופורובסקי

יעקב ליצמן

שמעון סולומון

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

>
פרופ' שמואל האוזר - יו"ר הרשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מנהלת מחלקת חקיקה, הרשות לניירות ערך

אסף ארז - ראש תחום זירות מסחר, הרשות לניירות ערך

גיא דביר - עו"ד רישוי ופיקוח על זירות סוחר, הרשות לניירות ערך

דוד וולינר - עו"ד רישוי ופיקוח על זירות סוחר, הרשות לניירות ערך

עמית טימור - רפרנט זירות סוחר, הרשות לניירות ערך

אורלי קורן - סגנית מנהל מחלקת פיקוח על הבורסה וזירות, הרשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - יועץ משפטי, הרשות לניירות ערך

שרונה מזליאן-לוי - דוברת, הרשות לניירות ערך

דקלה אלטחן - סטודנטית בזירות מסחר, הרשות לניירות ערך

קרן גבאי - לשכה משפטית, בנק ישראל

רונן סולומון - עו"ד, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

יהושע אברמוביץ - נשיא ATRADE וקבוצת AVA

אורן אלדד - מנכ"ל ATRADE

טל אבן-זהב - יועצת משפטית, משרד עו"ד הרצוג, פוקס, נאמן

נעם בסני - מנהל סיכונים ראשי, מסחר שוקי הון בע"מ

ירון לופו - קצין ציות, מסחר שוקי הון בע"מ

מאיר נבעה - דירקטור, אפ.אקס.סי.אם בע"מ

איתן דגני - פעיל, המשמר החברתי

חובב ינאי - פעיל, המשמר החברתי

נסים עוג'ר - פעיל, המשמר החברתי

שלומית ארליך

טמיר כהן

הילה מליחי
<תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ד-2014>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בסעיף ראשון של ועדת הכספים: תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ג – 2013. מאחר והנושא הוא נושא גדול, סבוך וחשוב, הקמנו ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. הוועדה קיימה הרבה מאוד דיונים, ויש לנו את המסקנות. בדרך כלל, מקובל שאם יש ועדת משנה שעבדה ושמעה את כולם כמה וכמה פעמים, אז הדיון פה הוא דיון לאשר את ההמלצות של ועדת המשנה. אם יהיו כאלה שירצו לומר משהו, נשמע אותם, אבל קצר מאוד, כי ודאי שלא יהיו חידושים, אלא דבריהם יהיו חזרה על מה שהם אמרו במסגרת ועדת המשנה, אני מניח. אני אתן ליושב-ראש ועדת המשנה, לבועז, לפתוח. אחריו פרופסור שמואל האוזר, או שמוליק בלשוננו, ידבר, ואחר-כך נתקדם.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. ועדת המשנה לעניין תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התכנסה החל מאוגוסט 2013, אם אני זוכר נכון. קיימנו עשר ישיבות רשמיות של הוועדה, ועשרות, אם לא מאות, שעות של עבודה סביב הנושא של התקנות שמונחות לפנינו. הנושא של זירות סוחר הוא נושא שנידון לא מעט בכנסת וגם בוועדת כספים. כבר הוכרע שיהיו בנושא הזה תקנות ב-2009. מ-2010 נעשים כל מיני ניסיונות כאלה ואחרים להתקין תקנות, ועד היום זה לא צלח. ברגע שקיבלתי את האחריות על הנושא של התקנת התקנות, עשיתי את התהליך הזה בצורה הכי מזורזת שהיה ניתן. אני מודה שתכננתי שהתקנות האלה יאושרו עד סוף 2013, אבל בגלל המורכבות, בגלל עוד כל מיני אלמנטים שלא תלויים בוועדת המשנה, ובגלל רצון להביא תקנות נכונות כמה שיותר, הנושא הזה התארך עד עכשיו. אני מקווה שהיום, ביום הזה זה יסתיים.
השתדלנו לעשות בנושא של זירות סוחר איזשהו איזון בין הרצון של הרגולטור, במקרה הזה, הרשות לניירות ערך – לעשות פיקוח כמה שיותר הדוק, עם כמה שפחות חורים ועם כמה שיותר אפשרויות כדי לוודא שלא יהיו נפילות כאלה ואחרות. וגם, באותו צד של האיזון, לשמור על הביטחון של הלקוחות, של האנשים שפועלים באותן זירות מסחר, לשמור על זה שהם לא יאבדו את הכסף, לוודא שהמסחר יהיה הוגן ותקין. זה הצד האחד. מהצד השני הרצון הוא גם לוודא שהעסק הזה עדיין מתקיים. בסופו של דבר אנחנו מתקינים כאן תקנות לשוק חדש, שוק שעד עכשיו פעל ללא שום פיקוח כמעט. ללא שום פיקוח וללא שום הסדרה. מאז שאנחנו עושים הסדרה ועושים רגולציה, אנחנו לא רוצים להרוג את השוק ולא רוצים להביא למצב שיהיה שוק שיהיו לו תקנות מעולות יותר או פחות, אבל לא יהיו שחקנים בשוק. ניסינו לעשות את האיזון, אני יודע שאף אחד לא מרוצה לחלוטין – לא הזירות ולא הרשות לניירות ערך. אבל אני מאמין, א', שזה מראה שעשינו כאן עבודה טובה, לדעתי התקנות שמגיעות לכאן הן באמת מאוזנות. ב', אני בטוח שאחרי התקנות ייווצר שוק, תהיינה חברות, זירות סוחר, שלא ימשיכו לפעול. תהיינה זירות סוחר שישנו את המהות שלהן. בטח יהיו כל מיני התאחדויות של זירות סוחר כאלה ואחרות.
אבל מה שחשוב בסופו של דבר זה ליצור שוק שיהיה אמין, קיים, תוסס, והאזרח הישראלי שירצה לסחור בזירות הסוחר ידע שיש רגולציה, יש פיקוח ויש אמינות. הכסף שלו לא ייזרק לפח ולא יאבד. אני מקווה ומאמין שמכמות של כמה אלפי שחקנים שיש היום, השוק הזה של זירות סוחר יוכל לגדול בקצב מסחרר בזכות זה שהאזרחים יכולים לדעת – אחרי שאנחנו נאשר את זה – שיש רגולציה אמתית וחזקה. כאן אני גם מודיע לכל מיליוני הצופים שלנו ברגע זה ולאנשים שיקראו את הפרוטוקולים – אתם יכולים להירגע. ברגע שהתקנות האלה יועברו – אני גם ראיתי את המחלקה שקמה בשביל זה ברשות לניירות ערך, בטח פרופסור האוזר יסביר על זה עוד מעט. קיים כאן שוק מפוקח, חזק, רציני, שבו אתם יכולים להשקיע את כספכם, יכולים להיות בטוחים שכל זירה ישראלית שיש עליה פיקוח היא זירה שבה הכסף לא ייגנב, לא יעלם, לא יאבד, שבה המסחר יהיה הוגן ותקין, שבה יש פיקוח חזק מאוד על הכסף. אנחנו מאחלים לשוק הזה שיגדל, יתפתח ויצמח, ושהבעיות שהועלו – אנחנו לא נעבור על כל הבעיות – במהלך כל הדיונים האלה יגיעו למינימום.
כמה נושאים שבטח נעלה עליהם – היו נושאי ליבה בדיונים האלה, זה נושא המינוף, נושא ההון העצמי ונושאים של פרסומים כאלה ואחרים. אנחנו כבר בטח נכסה את זה. אני חייב ורוצה להגיד תודה לאנשים שליוו אותנו בסיפור הזה: ברשות לניירות ערך, כמובן, לפרופסור שמואל האוזר, שדאג וכל הזמן דחף שנטפל בזה כמה שיותר מהר. לגיא דביר, לאסף ארז, לדוד וולינר, לעמית טימור, לאיציק שורקי ולאורלי קורן. למה לא רשומים לי שרה ואמיר? שרה ואמיר, אני מצטער. בוועדת הכספים: לניסן, שעזר מאוד, לטמיר ולליאת, וכמובן, בייעוץ המשפטי לשלומית ארליך. אני לא יודע איך הייתי עושה את זה, שלומית, בלעדיך. בהתחלה שיגעת אותי, ואחר-כך הייתי מבסוט מזה. עזרת לי ללמוד את זה יותר. שלומית היא העמוד המוסרי, העמוד החוקי, המצפן, בכל הנושאים. גם במקומות שרציתי להקל עם הזירות או להקל עם הרשות – היא הייתה היושבת-ראש בפועל בהרבה מאוד מקרים. היא אומרת לי: לא, אני אומר לה: למה לא? היא אומרת לי: לא וזהו. אבל בסופו של דבר הגענו להבנות. אני רוצה להודות גם לזירות שהיו שותפות רציניות בסיפור הזה. בסך הכול זו רגולציה שלא קלה להם, לגופים שמקבלים רגולציה לא פשוטה ממצב של אפס רגולציה. הם יכלו להתנהל בצורה הרבה יותר בעייתית, והם התנהלו בצורה מקצועית ואחראית, כל הזירות. זה בהחלט נתון להערכה.

אני חושב שבכל השנה האחרונה של הדיונים לא היה בן אדם מהתחום הזה שביקש לדבר אתי ולא דיבר, זירה שביקשה להיפגש ולא נפגשה, טענה של הרשות שביקשה התייחסות ולא קיבלה, או פנית ציבור שהגיעה אלינו ולא קיבלה מענה. אני מאמין שמה שמונח לפנינו אלה התקנות הרציניות והטובות ביותר. אני מקווה שלא נגיע בעוד חצי שנה או בעוד שנה לוועדה הזאת ונגלה שיש וטעויות יותר מדי גדולות. ברור שיכולים להיות פה ושם נושאים שצריכים לתקן, אבל אני מקווה שנביא אותם למינימום בזכות התקנות האלה. תודה רבה.

תודה לך. שמוליק.

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, קודם כל אני מודה לך על הזמן של הישיבה הזאת בעת הזאת. זירות סוחר זה תחום שאינו מפוקח בישראל ואינו דומה כלל למה שקורה בשווקים המערביים המפוקחים ששם יש פיקוח. הצעת התקנות שמונחת לפניכם היא לעשות את זה ככל שניתן, תוך התחשבות גם במערכת המשפטית הישראלית, דומה למה שקורה בעולם. העובדה שזירות סוחר אינן מפוקחות היום היא בעייתית מאוד. לכן אני חושב שזה מאוד דחוף, וטוב שמתקיים הדיון הזה לסיים את הפרק הזה, כדי שאנחנו נוכל להתחיל ולפקח עליהם. החוק הזה אושר לפני שנים. מה שמונח לפניכם זה סט תקנות. ישבנו באין ספור דיונים עם הגופים המפוקחים, גם לפני מינוי ועדת המשנה, בוודאי תוך כדי. אין הסכמות על כל הנקודות, למרות זאת אני חושב שחבר הכנסת בועז טופורובסקי – ואני מודה לך באופן אישי – הצליח להביא לכלל סיום את התהליך הזה – זה לא פשוט – למרות שלא היו הסכמות, כי הגופים המפוקחים רוצים פחות פיקוח, ורוצים פחות הון עצמי, ורוצים פחות מינוף. אנחנו חושבים שצריך יותר מכל אלה, ואנחנו חושבים שצריך גיבוי.
ולמרות זאת, בנקודת הזמן הזאת, יותר חשוב מהכול זה לצאת לדרך, כי העובדה שהתחום הזה אינו מפוקח היא מאוד בעייתית. יש חשיבות רבה לכניסתן של התקנות האלה לתוקף. כל יום שעובר ללא הסדרה או פיקוח גורם נזק ללקוחות, ולכן יפה שעה אחת קודם. אני רוצה להודות בראש ובראשונה לחבר הכנסת סלומינסקי שראה חשיבות בנושא הזה והסכים למנות ועדת משנה. לחבר הכנסת טופורובסקי שעשה כל מה שהוא יכול. אני יודע שהוא השקיע, לא ראיתי הרבה שמשקיעים כל כך הרבה זמן בוועדת משנה. אבל אי-אפשר להגיד שלא הוצאת לנו את המיץ. אנחנו רוצים להודות שהבאת את זה לכלל סיום. ולהודות גם לשלומית שהובילה את זה לכל אורך הדרך. לשרה ולאמיר, לאיציק, לגיא ולכל החבורה הנכבדה הזאת, שהם אלה שגם עומדים לפקח על התחום הזה. יש חשיבות גדולה מאוד, ואני מודה לכם על כל העבודה הזאת. תודה רבה.

שלומית, אמרו שאת בעל הבית, אז לנוהל העניין.

נעבור פרק-פרק. שרה, את תציגי את הפרקים. אני אקרא לפני כן בכל פרק את התיקונים הטכניים שנכנסו. אין צורך להקריא את המספורים שהשתנו בעקבות ההערות לנוסח, אבל את ההערות הטכניות, דברים שהושמטו או נוספו כתוצאה משינויים. בפרק א', שתיכף שרה תעבור עליו, בע"מ 2 בהגדרה של "כספי לקוח" בסעיף קטן 1(ד) – אין צורך שם ב"כהגדרתו בתקנה 49(ג)". זה נמחק. בע"מ 4, בהגדרה "שירותי רשות הדואר" נמחקו "ושירותי הדואר", זו הפניה שאין בה צורך. נשמטה גם ההגדרה של "תחום פעילות". זה לעניין פרק א'. שרה.

אני חושבת שלגבי פרק א' לא כדאי לפרט. אלו הגדרות שאחר-כך עושים בהן שימוש לאורך כל התקנות, ולאורך כל התקנות אנחנו נתעכב כשצריך על ההגדרה.

בסדר. אנחנו עוברים לפרק ב'. בפרק ב' אין לנו שינויים בנוסח, רק מספור, ולכן אפשר להסביר את פרק ב'.

פרק ב' מדבר על בקשה לרישיון. הפרק הזה מפרט את כל הפרטים ומהמסמכים שיש לצרף לבקשה לרישיון, פרטים לגבי החברה, הפעילות שמתוכננת בה, נושאי המשרה, בעלי השליטה, המערכת הטכנולוגית, פרטים לגבי עמידה בתנאי הרישיון, ועוד רשימה שלמה של פרטים.

- - -

רק שנייה.

כשנגיע לפרק הרלוונטי, אם יש לכם הערות.

השאלה אם זה פרק-פרק.

רצינו להגיד כמה דברים.

מהניסיון שלי עדיף להקריא הכול ואז שיהיו להם את ההערות. אנחנו כבר דנו בכל, הם יכולים לתת עכשיו הערות שלא - - -

הפרטים שצריך להגיש, חלק מהם זה באותה מתכונת של הדיווחים שיינתנו אחר-כך. ויש פרטים כללים על בקשת הרישיון – התקנון של החברה, המבנה הארגוני, סמכויות ההנהלה והדירקטוריון, תיאור המערכת הטכנולוגית, סוגי לקוחות, דרכי השיווק, פרטים בדבר הבנקים שבהם יופקדו הכספים וכן הלאה. עוד יש פה סעיף שמאפשר את ההכללה בדרך של הפניה מדוח לדוח, כי יש פה הרבה דיווחים שונים. זה בגדול.

פרק ג'. פרק ג' מדבר על רמת המינוף. ההערות הטכניות הן בסעיף 4(ב)(1). יש שם "מערכם של מטבעות או זהב", צריך להיות גם "או חוזים עתידיים על מטבעות או זהב" בהתאם להסכמות שהתקבלו בוועדה. בסעיף קטן (א) נוספת ההתאמה: "המפורטים בתוספת השישית או חוזים עתידיים על מדדים אלה". התווסף סעיף קטן (ג): "חוזים עתידיים על תעודות כאמור בסעיף קטן (ב)".

זה פרק חשוב מאוד, הוא מסדיר את הנושא של הגבלת רמת המינוף שמותרת של המכשירים הפיננסיים שנסחרים בזירה. יש פה שינויים מינימליים של הבטוחות שנדרשות בעת פתיחת עסקה במכשיר פיננסי מתוך ערך הפוזיציה שמבטאת העסקה. פה נעשו הרבה שינויים לאור הערות הזירות. מה שקבענו זה שלוש רמות מינוף. הרמה הראשונה היא 5% לגבי עסקאות במכשיר פיננסי ברמת סיכון גבוהה, 2.5% לגבי עסקאות במכשיר פיננסי ברמת סיכון בינונית, 1% לגבי עסקאות במכשיר פיננסי ברמת סיכון נמוכה. רמת סיכון נמוכה זה מכשיר פיננסי שערכו נגזר ממטבעות או זהב או חוזים עתידיים על מטבעות או זהב. רמת סיכון בינונית זה מכשיר פיננסי שערכו נגזר ממדדים מוכרים בבורסות מחוץ לישראל, שמפורטים בתוספת או חוזים עתידיים על מדדים אלה; וכן תעודות התחייבות שיתרת הזמן שנותר לפירעון או למימוש של כל אחת מהן אינה עולה על עשר שנים, המונפקות על-ידי ישראל, ארצות-הברית, או מדינות אחרות שדירוג האשראי שלהן הוא AA מינוס ומעלה. רמת סיכון גבוהה זה מי שלא נכנס לשתי הקטגוריות הראשונות.
עוד יש לציין שבפרק הזה מיעטנו ממגבלות המינוף, פעילות לגבי לקוחות מתוחכמים, שאלו גופים מוסדיים, ולקוחות יחידים שעומדים בתנאים שנקבעו בתקנות: הון נזיל של 12 מיליון שקלים, או מחזור עסקאות ממוצע בכל חודש בחצי השנה האחרונה, ולא פחות מ-10 מיליון שקלים.

שרה, את יכולה להמשיך לפרק ד' ו-ה'. אין בהם הערות.

פרק ד' הוא פרק ניגודי העניינים. שוב, פרק חשוב לגבי הזירות כי יש פה עצימות גבוהה מאוד של ניגודי עניינים בין החברה ללקוחות. ניגוד עניינים שנובע מזה שחברה היא הצד הנגדי לעסקאות שהלקוח מבצע. יש פה גם פערי מידע בין הזירה לבין הלקוחות, וזה מגביר עוד יותר את ניגודי העניינים. העיקרון הוא שאנחנו כמעט לא מגבילים את פעילות הזירה, על-אף ניגודי העניינים, אלא מבקשים מהזירה למפות את ניגודי העניינים, להעלות אותם על הכתב ולקבל את הסכמת הלקוח. ברגע שהם עושים את זה, הם יכולים לפעול מול הלקוח. צריכים לחדש את ההסכמה פעם בשנה. פעילות שאסורה היא פעילות ייעוץ השקעות או ניהול תיקים עבור הלקוח כי פה העצימות של ניגוד העניינים היא עוד יותר גבוהה ברגע שהם פועלים מול הלקוחות. לאור בקשת הזירות אפשרנו הפניה של לקוחות למידע עובדתי אובייקטיבי ולאנליזות אובייקטיביות.

יש לי הערה לגבי הסעיף הזה. איתן דגני.

רגע, שנייה.

לא עכשיו הערות?

ממשיכים.

פרק ה' מדבר על כספי ונכסי לקוח. התכלית המרכזית של הפרק הזה היא הפרדה בין כספי הזירה לכספי הלקוח, והפקדה של כספי הלקוח בחשבון נאמנות. אחר-כך קביעה של נורמות לניהול תקין של כספי הלקוחות. החברה צריכה לפעול בזהירות ובשקידה בטיפול בנכסי הלקוח. היא חייבת לנהל רישומים מפורטים לגבי החשבונות. אסור לה לעשות שימוש בנכסי הלקוח אלא לצרכי הלקוח. היא צריכה לבצע בקרות והתאמות בצורה יומית כדי לוודא שאין חריגות בחשבונות.

פרק ו' מדבר על מידע ללקוח. בע"מ 20 בתקנה 29(6) צריך להיות: "
פירוט לפי סוג של התשלומים והחיובים שגבתה החברה, לרבות עמלות ולמעט מרווח ציטוט".

פרק ו' מדבר על המידע שיגיע ללקוח. יש פה שני נושאים. אחד הוא הסכם המסגרת שקובע את כל האזהרות שצריכות להינתן ללקוח עוד טרם ההתקשרות אתו. אזהרות לגבי הפעילות בזירה, לגבי ניגוד העניינים, לגבי הסכנה בפעילות הממונפת. יש בהסכם תיאור של המכשירים ושל השירותים שנותנת הזירה ותיאור העלויות. זה חלק אחד של גילוי ללקוח. החלק השני הוא הדיווחים ללקוח – דיווח דו-שבועי על היתרות, דיווח חודשי על יתרות ועסקאות, ואישורי עסקאות – על כל עסקה שמבצע הלקוח הוא מקבל אישור עסקה.
פרק ז' מדבר על הוראות לשמירת מסמכים. הוא קובע את החובה לשמור מסמכים בנוגע לפעילות הזירה המעידה על העסקאות, על כל הנהלים, ההסכמים, לתקופה של שבע שנים. השמירה חייבת להיעשות בישראל. החברה חייבת לקבוע נהלים לשם שמירה נאותה של המסמכים. החברה צריכה לתת ללקוח אפשרות לעיין במסמכים שקשורים לפעילות בחשבונו תוך זמן סביר ממועד הפניה.
פרק ח' מדבר על התאמת הפעילות בזירה ללקוח. בגלל שאנחנו מדברים פה על מכשירים פיננסיים מורכבים ובסיכון גבוה, במיוחד מורכבות המכשירים והמינוף, זה סיכון שהוא מיוחד, ולכן לפני שהזירה מתקשרת עם לקוח היא צריכה לבדוק את רמת ההבנה של הלקוח. לא את מצבו הפיננסי, אבל את מידת ההבנה שלו. אפשר לעשות את זה בעיקר באמצעות שאלונים. אם הזירה מגיעה למסקנה שהפעילות בזירה לא מתאימה ללקוח, היא צריכה להזהיר אותו, אבל עדיין – זה תלוי בהחלטתה – היא יכולה לאפשר לו לפעול בזירה על-אף שהוא לא מתאים אחרי שהיא מזהירה עוד פעם.

פרק ט' עוסק בפרסום ושיווק זירה. בתקנה 40(ד) זה צריך להיות: "שוכנע יושב-ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך בכתב" – במקום: "כי החברה אינה מאפשרת פעילות בעלת מינוף גבוה או כי אינה פועלת כצד נגדי לעסקאות הלקוח", צריך להיות: "כי הדבר אינו פוגע בציבור הלקוחות". ההמשך נשאר אותו דבר.

הפרק הזה מדבר על נושא של פרסום ושיווק של הזירה. אנחנו עדים בשנים האחרונות לפרסום מאוד מאוד אגרסיבי של זירות המסחר, ולפעמים מצאנו עד כדי הטעייה, פרסומים לא הוגנים ומטעים. לכן מצאנו לנכון, על-אף שיש חוקים כלליים שמסדירים, לקבוע פה פרק מיוחד עם הגבלות לגבי הפרסום. התקנות אוסרות כל התקשרות שאינה הוגנת, שיש בה כדי להטעות, שיש בה כדי להפעיל לחץ לא הוגן. אסור להם להציג רווחים מהפעילות. אם הם מציגים את העמלות הם צריכים לתת מידע שלם, והכול כדי שהלקוח יקבל מידע מלא, שלם ולא מטעה לפני שהוא מתקשר עם זירה.

פרק י' עוסק בדיווחים לרשות. בע"מ 25, בתקנה 45(ג) צריך להיות: "דירקטוריון החברה יאשר דוחות שנתיים ודוחות נוספים". אחר-כך, בתקנה 61: "חברה הרשאית לפי ההסכם עם הלקוח לשנות את תנאי הסכם המסגרת, תדווח על כל שינוי מהותי בפרקים א'" – צריך להיות עד ה' ולא עד ז'.

איזה דוחות נוספים?

תיכף שרה תסביר. בסעיף 68 שמדבר על דוחות חודשיים, בסעיף קטן (ב) במקום "דוח תקופתי" צריך להיות "דוחות נוספים". בסעיף 69 נשמט שם הסעיף. זה צריך להיות: "דוח לקוחות מפסידים ולקוחות מרוויחים". בתקנה 69(ה), במקום: "לעניין תקנות 70 ו-71", צריך להיות: "לעניין תקנה זו". בתקנה 70(ב)(3) צריכה להתווסף בסיפה הגדרה: "עניין זה, "לקוח פעיל" – לקוח המחזיק בעסקה פתוחה". בתקנה 73, בשם הסעיף, במקום "ההון העצמי המזערי", צריך להיות "ההון העצמי הרגולטורי". בתקנה 74(ד): "החברה תגיש דוח ובו פירוט על הפעילות, כמפורט" – במקום בתקנות 105 ו-106, צריך להיות "בתקנה 70". זהו, אלו כל התיקונים. שרה.

שרה, לפני כן, אני רק מוודא, התיקונים הם מהישיבה האחרונה. התקנות המקוריות שונות לחלוטין מהתקנות שמונחות כאן. אלו תיקונים מהישיבה האחרונה שאנחנו חייבים לעבור עליהם.

הבהרה חשובה.

לא חשבנו שבמשך כל החודשים האלה אלה התיקונים שעשית. לא חשדנו בזה.

הזירות נדרשות להגיש לרשות דיווחים מידיים וכן דיווחים תקופתיים, חודשיים, רבעונים ושנתיים. אגב, בהצעת הרשות אנחנו ביקשנו שכל הדוחות יהיו פומביים, אבל לאור שינויים שנעשו בוועדה, מרבית הדיווחים יהיו רק לרשות לצורך פיקוח של הרשות. הדוחות המידיים מוגשים אם יש אירוע או עניין שמפורט ברשימה של התקנות. יש פה סעיף סל שאומר שצריך לדווח על כל אירוע או עניין שיש בהם, או עשויה להיות להם השפעה מהותית על החברה, על לקוחות החברה, או על המסחר בזירה. אחר-כך יש רשימה של דיווחים מידיים שצריך – על חשד למעילה, על שינוי בפרטי החברה, על ניהול טכנולוגית המידע, הודעה לחברת ביטוח וכולי. מעבר לזה, יש דוחות ייעודיים. יש דוחות חודשיים שכוללים בעיקר את הדוחות הכלכליים – דוח על פעילות, דוח סיכוני שוק, סיכוני אשראי, דוח לקוחות מרוויחים-מפסידים, הדוח בנוגע להון העצמי. בתום כל רבעון, בתום כל שנה, אנחנו מגישים את הדוחות האלה בצורה מורחבת יותר.
בנוסף, הם מגישים דוחות במתכונת דומה לדוחות שמגישה חברה ציבורית. הכוונה לדוחות רבעוניים ושנתיים, ששם יש דוחות כספיים סגורים ומבוקרים. להם אנחנו מצרפים גם דוחות שקשורים יותר לזירות המסחר, או שלדוח הרבעוני מצרפים דוח בנוגע להון העצמי הערוך למועד הדוחות, לדוח השנתי הון עצמי וכולי. כמו שאמרנו, רק חלק קטן מהדוחות יפורסמו לציבור. מבין הדוחות המידיים רק מה שעשוי להיות לו השפעה מהותית על לקוחות החברה או על המסחר בזירה, ועוד מספר דוחות שמיקדנו. בנוסף, יש לרשות סמכות לבקש דוחות ותיקונים לפי דרישה במקרים מיוחדים.

פרק י"א: רישום עסקאות הוראות וציטוטים. אנחנו בע"מ 39. בתקנה 78, בפסקה (8) צריך להיות בסיפה: "ולמעט מרווח ציטוט". בתקנה 82 בע"מ 40, התקנה אומרת: "הרישום לפי תקנות 78 עד 81 ייעשה בכתב, בדרך ממוחשבת או בדרך אחרת, ובלבד שייעשה מיד לאחר מתן ההוראה" – צריך להיות: "ביצוע העסקה או מתן הציטוט".

הפרק הזה מדבר על הוראות רישום העסקאות. העסקאות, ההוראות והציטוטים שהזירה נותנת. היא כוללת פירוט של אותם פרטים שהזירה צריכה לרשום בקשר לכל הוראה ועסקה – המועד של העסקה, סוג העסקה, המכשיר, השער, כמות וכולי. מלבד העסקאות, זה כולל גם הוראות מידיות שלא בוצעו באופן מידי והן עשויות להתבצע בעתיד.

פרק י"ב, תקנה 83 בע"מ 41 – בהגדרה של בורסה מחוץ לישראל צריך להיות: "בורסה שאינה בורסה בישראל שקיבלה אישור בידי מי שרשאי לתתו על פי-דין, במדינה שבה היא פועלת".

פרק ההון העצמי הוא אחד הפרקים היותר מסובכים. אחד התנאים לקבלת רישיון או עמידה של החברה בדרישות שנקבעות בתקנות בנוגע להון עצמי, נכסים נזילים, פיקדון וגם ביטוח. מטרתו היא יצירת כרית הון עצמי באמצעות דרישה להון עצמי רגולטורי. התכלית היא להגדיל את ההסתברות שחברה המנהלת זירה תוכל לפרוע את ההתחייבויות שלה באמצעות הנכסים שבידה באופן מידי. המודל נבנה על בסיס עקרונות מקובלים בעולם. היא צריכה לאמוד את הסיכונים שלה במונחים כספיים באופן שוטף, ולהעמיד מול הסיכונים הון עצמי כלכלי. בנוסף, היא צריכה לבטח את עצמה. התקנה קובעת שהיא צריכה להיות בעלת הון הולם בכל זמן. אחר-כך יש קביעה של הון עצמי רגולטורי מינימלי שחייבים לעמוד בה, או לפי סכום ההקצאות, שזו פונקציה של הסיכונים של הזירה. הסכומים שקבועים הם 800,000 שקל לחברה מוגבלת, 1.5 מיליון לחברה שמתכסה באופן מלא, וארבעה מיליון שקלים חדשים לחברה שאינה חברה מוגבלת. היא צריכה בכל עת לאמוד את הסיכונים כדי לראות שהיא עומדת בדרישות.

פרק י"ג בע"מ 51 – את יכולה להקריא.

פרק י"ג קובע את האגרות שמשולמות לרשות. כידוע, הרשות אינה גוף מתוקצב, היא חיה מאגרות. הפרק הזה קובע שני סוגים של אגרות. אחת היא אגרת רישום בבקשה לרישיון – זה עומד על סכום של 50,000 שקלים, ו-25,000 שקלים לחברה מוגבלת. חברה מאוגדת שרוצה להפוך לחברה רגילה תשלם אגרה של 25,000 שקלים. המנגנון של התשלום, החישוב ומועדי התשלום הם כולם כמו כל יתר החוקים של הרשות – חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות וכולי. האגרה השנתית היא פונקציה של הכנסות, והסכומים קבועים בתוספת החמישית. שלומית, לפרט פה את הסכומים, או כשנגיע לתוספת?

כשנגיע לתוספת. פרק י"ד תקנה 98. אנחנו בע"מ 51. בסעיף קטן (א)(1) צריך להיות בסיפה: "ובלבד שההון העצמי הרגולטורי של החברה לא יפחת מן הסכום האמור". אותו תיקון גם בפסקה (2).

הפרק הזה שמדבר על הוראות שונות, קודם כל, הוא מדבר על התחילה שתהיה עוד חצי שנה מיום פרסום התקנות ברשומות. יש פה כמה הוראות מעבר, למשל שעד החלטה בבקשה, הזירה שהגישה במועד תוך חצי שנה בקשה לרישיון יכולה להמשיך לפעול ללא כל הסדרה ופיקוח עד ההחלטה בבקשה לרישיון. אם הבקשה לרישיון תידחה, יש לה חודש לסגור את הפעילות ואת החברה. לאחר קבלת הרישיון, יש לחברה חצי שנה להחתים את הלקוחות על כל הטפסים וההסכמים החדשים לפי התקנות. בנוסף, יש פה הוראת שעה לגבי ההון העצמי שנותנת לה מדרגות להגיע להון העצמי על-פי התקנות במשך שנתיים. זאת אומרת, יש שנה, שנה וחצי, ורק אחרי שנתיים היא תצטרך לעמוד בכל ההוראות של ההון העצמי.

פרק י"ג יעמוד בתוקפו שלוש שנים.

נכון. כל נושא האגרות עומד בתוקפו במשך שלוש שנים, לאור החלטת ועדת האגרות. האגרות הן בתוקף למשך שלוש שנים בלבד. נצטרך לחזור לוועדה.

אנחנו בתוספת הראשונה, ואין תיקונים.

התוספת הראשונה מדברת על נוסח של הסכם המסגרת. כמו שאמרנו, יש הסכם מסגרת שהפרקים הראשונים מוכתבים על-ידי התקנות. יש בהם את כל האזהרות לגבי פעילות בזירה, את הפרטים על החברה שצריך לכלול, תיאור המכשירים הפיננסיים שבהם סוחרת הזירה, נושא של שמירה על כספי הלקוח, תיאור הבנקים או איפה שהכספים יופקדו, וכל מחיר העלויות הנלוות.

אנחנו בע"מ 55 בתוספת השנייה. בהגדרה "הפחתה בשל התחייבויות חוץ מאזניות" צריך לרדת שם ההמשך: "(2) בהתחייבויות חוץ מאזניות במועד הדוחות הכספיים האחרונים, שפסקה (1) אינה חלה עליה". צריך להיות: "אומדן ההתחייבות, לפי מודלים מקובלים במועד הדוחות הכספיים האחרונים". בע"מ 56, בהגדרה של "מועד הדוחות הכספיים האחרונים" צריך להיות: "מועד הדוחות הכספיים שצורפו לדוח הרבעוני כמשמעותו בתקנה 74 או לדוח" – במקום שנתי – "תקופתי כמשמעותו בתקנה 75".

התוספת השנייה היא האופן שבו מחושב ההון העצמי הרגולטורי. בפרק ההון העצמי אנחנו פירטנו את כל חישוב ההקצאות שנדרש לחברה לאור הסיכונים שבהם היא נמצאת. התוספת השנייה מבהירה כיצד יש לחשב את המקורות שעומדים לחברה לצורך עמידה בדרישת ההקצאות. התוספת השלישית מפרטת את קבוצות הסיכון לגבי ההקצאות הנדרשות בשל חשיפה לסיכון אשראי. קבוצת סיכון ראשונה, קבוצת סיכון שנייה וקבוצת סיכון שלישית. הראשונה היא הנמוכה יותר, ואז שנייה ושלישית גבוהות יותר.

אנחנו בתוספת הרביעית, ע"מ 58. התיקון הראשון הוא בע"מ 61 בפרט 3(א). צריך להיות: "הרווח התפעולי בארבעת הרבעונים שקדמו למועד הדיווח הרבעוני האחרון, לא כולל הוצאות תפעוליות". המילים: "והממוצע של מחזור העסקאות היומי של החברה במהלך ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח החודשי האחרון כמשמעותם" צריכים לרדת, וצריך להיות רק: "כמשמעותו בתקנה 87".

התוספת הרביעית מפרטת מה צריך לכלול דוח לרשות בדבר חישוב הקצאות בשל סיכונים והון עצמי רגולטורי. היא מחולקת לארבעה פרקים: הקצאה בשל סיכון שוק, הקצאה בשל סיכון אשראי, הקצאה בשל סיכון תפעולי ופרטים בדבר ההון העצמי הרגולטורי. התוספת החמישית היא סוגי האגרות השנתיות שישלמו חברות בעלות רישיון. ארבע מדרגות לפי הכנסות החברות: הכנסות עד שני מיליון שקלים – 50,000 שקל. הכנסות בין שני מיליון ל-10 מיליון שקלים – 90,000 שקל. הכנסות בין 10 מיליון עד 25 מיליון שקלים – 270,000 שקל. מעל 25 מיליון שקלים – 360,000.
התוספת השישית היא רשימת המדדים לעניין תקנה 4, הוראות המינוף. לגבי הנכסים ברמת סיכון בינונית, יש פה את רשימת המדדים. התוספת השנייה מבהירה כיצד יש לחשב את המקורות שעומדים לחברה לצורך עמידה בדרישות ההקצאות של ההון העצמי. זה מבוסס על הנתונים בדוחות הכספיים. במסגרת ההתאמות האלה צריך לשערך את ערך הנכסים וההתחייבויות הרשומים בדוחות הכספיים כדי שאלו יגלמו באופן נכון את ערכם הכלכלי. בתוספת השביעית יש את רשימת כל הנכסים ואת אופן השערוך שלהם.

יש לנו עוד בקשה לתיקון. את רוצה שנגיד אותה עכשיו, שלומית? בע"מ 42 נושא קשור. עוד תיקון אחרון.

לאור בקשת הזירות, אנחנו מוכנים, בהגדרת "צד קשור" לפרק ההון העצמי, להוסיף בסיפה: "ולמעט מי שנתון לפיקוח לעניין דרישות הון עצמי מבוססות סיכון ברי השוואה לאלה הקבועים בתקנות אלה". כדי שאפשר יהיה להתכסות בצד קשור שהוא מפוקח בפן היציבותי שלו.

הייתה איזושהי טענה שזה רק אירופה.

זה לא רק אירופה וארצות-הברית. שוב, זה מי שיש לו הסדרה שהיא בת השוואה למנגנון שקבענו בתקנות האלה.

הזירות. נתחיל ברונן, שתי דקות.

אני אתן לטל להתחיל.

יש לכם שתי דקות, אז תחליטו.

זה יהיה קצר מאוד וממוקד מאוד. שמי טל אבן-זהב ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן. אנחנו מייצגים את איגוד זירות סוחר. אנחנו רוצים רק להגיד ולציין שמי שנמצא פה והיה כאן במשך כל השנים אלו אותן חברות, אותן זירות שמעוניינות להיכנס תחת הרגולציה, ומתכוונות – וגם התכוונו כל השנים האלה – לבקש רישיון לפי הרגולציה הנוכחית. אנחנו רוצים להודות לרשות, לוועדת המשנה לאורך כל השנה האחרונה, על מאמצים ועל תשומות עצומות ויוצאות דופן שהושקעו גם בדיונים, גם בהקשבה, ובכלל בנכונות להיכנס לפרטי הפרטים של הנושא המורכב מאוד הזה. יש הבדל עצום בין הנוסח המקורי של התקנות לבין הנוסח שנמצא כאן היום. לטעמנו, לא בכדי. נכון היה מלכתחילה להגיע דומה לנוסח הזה. אנחנו עדיין מצרים על כך שמלכתחילה לא נמצא לנכון לאמץ רגולציה שקיימת בעולם והיא רגולציה דומה לתחום המסוים, שיכולה הייתה למנוע חשש לאיזשהו פער רגולטורי. אנחנו חוששים שהחברות שיישארו כאן בארץ יצטרכו להתמודד אתו מול עשרות חברות מתחרות שפועלות באירופה תחת רגולציה אחרת, שלטעמנו מקלה. לכן אנחנו סבורים שנכון היה לקבוע דיון, אפילו כאן בוועדה, לפחות בעוד שנה כדי לראות מה המצב, וכמה מהחברות נשארו פה בארץ ונרשמו, ועם איזו תחרות הן נאלצות להתמודד.
מעבר לכל זה, יש שתי נקודות שאנחנו חושבים שצריך לציין אותן ולשים לב אליהן. ישנו צו הלבנת הון שהוא קריטי לפעילות של הזירות, בעיקר מול הלקוחות, למשל בנושאים קריטיים של אפשרות החזרת כספים ללקוחות וכולי. הוא עוד עומד לדיון ויש לדון ולאשר אותו - - -

הוא יגיע לוועדת חוקה. צווי הלבנת הון לא מגיעים לפה, הוא יגיד לוועדת חוקה.

הוא רלוונטי לוועדת חוקה, רק יש לשים לב להקפיד לאשר אותו. הוא חייב להיכנס לתוקף לפני כניסה לתוקף של התקנות האלה, אחרת יש כאן דברים קריטיים שהזירות לא יוכלו לפעול לפי התקנות מבלי שהצו הזה יאושר. אנחנו חושבים שצריכה להיות אמירה לעניין זה אפילו בתקנות עצמן. הנושא השני הוא נושא הפרסום. נאמר כאן גם על-ידי הרשות שיש בתקנות התייחסות והסדרים שלמים לגבי מה מותר ומה אסור לזירות לפרסם. למרות זאת, ולמרות שיש את ההסדרה הזאת, יש איזשהו תנאי כללי שכל פרסום של החברות מעבר לפרסום של השם שלהן בלבד חייב לכלול שורה ארוכה מאוד של אזהרות. היישום של הדרישה הזאת – היא ממש בלתי ישימה לגבי רוב רובם של הפרסומים של החברות, בוודאי כשמדובר בפרסום באמצעות באנרים או בפרסום באינטרנט. הנושא הזה נדון בוועדת המשנה. הבקשה שלנו לאפשר לתת את האזהרות מיד לאחר הפרסום או בסמוך אליו לא התקבלה. אנחנו חושבים שהתוצאה היא שיש איסור שהוא גם בלתי סביר והוא גם מפלה מאוד את הזירות לעומת כל הגופים האחרים בשוק ההון. המשמעות היא שאין כרגע פרסום, אלא אם כן הוא יאושר על-ידי יו"ר הרשות. אנחנו חושבים שעדיין נכון לדון בנושא הזה. תודה.

משפט, אפילו לא 60 שניות. אני רק אציין את הנקודה של נושא צו איסור הלבנת הון. מאחר וועדת הכספים – אני לא יודע איך היא תתאם את זה מול ועדת חוקה. יש אמנם חצי שנה להיערכות בתקנות, אבל או שנציין שתחילתן של התקנות יהיה במועד תחילת צו איסור הלבנת הון, או משהו בסגנון, או שיתואם מול ועדת חוקה – אני לא יודע איך עושים את זה. אדוני היושב-ראש, או שיתואם מועד התחילה מול צו איסור הלבנת הון, או שוועדת הכספים תתאם את זה מול ועדת החוקה, שהנושא של צו איסור הלבנת הון גם יקודם. אחרת יהיה מצב שלא נוכל להחזיר כסף ללקוחות, ופה הבעיה שנצטרך לפתור אותה.

תודה רבה. שוקי, בבקשה.

שלום רב, אני נשיא ATRADE ונשיא קבוצת AVA, שזו קבוצה בינלאומית שעובדת במרבית מדינות העולם, ונמצאת תחת פיקוח רגולטורי של לא מעט מדינות. ראשית, אני רוצה לברך את החקיקה, את התקנות. אני חושב שזה חשוב מאוד. מבחינתנו זה הכרח לעבוד בסביבה מפוקחת. אני רוצה לברך את חבר הכנסת בועז טופורובסקי שעשה עבודה מקצועית לעילא ולעילא. אני חושב שהתקנות שמובאות היום הן תקנות הוגנות, טובות, והן משקפות את האיזון הרצוי בין הפעילים, בין הלקוחות ובין ראיית הרשות. נקודה אחת בלבד, וזה אותה תוספת שהועלתה פה ברגע האחרון בסוגית ההון העצמי. ראשית, אני מברך על כך שהתוספת הזאת שובצה, והיא באמת מהווה מענה לבעיה של התכסות מול חברות אחרות שמפוקחות בצורה רגולטורית.
אני טיפה חושש מהנוסח כפי שהוא מנוסח מאחר והדרך שבה ההון העצמי מוגדר פה בתקנות היא ייחודית לישראל. לא לקחו את התקנות האירופאיות ותרגמו אותן. אם ירצו להקשות, יאמרו שאין אף תקנות שכל מדינה אחרת – בין אם זה יפן, אוסטרליה, מדינות שאני מכיר את הרגולציה שם היטב –שהן זהות לתקנות הללו. הן דומות באופי שלהן, אבל הן לא זהות, ואז אני חושש ממצב שבו הרשות תרצה להקשות. לכן אני מציע ומבקש שבנושא הזה תותר התכסות מול חברות קשורות שנמצאות בפיקוח רגולטורי. למיטב ידיעתי, רגולציה קיימת – אם נספור את אירופה כישות אחת, מעבר לכך, אני חושב שהיא קיימת אולי ב-12 עד 18 מדינות. והרגולציות, פחות או יותר, דומות. לכן אני חושב שכדאי להקל פה, לפחות בשלב הראשון, לומר שניתן להתכסות מול חברות שנמצאות תחת פיקוח רגולטורי, חברות שקשורות בפיקוח רגולטורי. היה ותמצאו כעבור פרק זמן מסוים שמדינה מסוימת היא לא כזאת, תבואו לוועדה. אני לא חושב שזה משהו כזה קריטי. אני פשוט רוצה לוותר ולנסות למנוע מראש את אותם דיונים מול הרשות אם הרגולציה של מדינה כזו או אחרת תואמת לרגולציה הישראלית או לא.

אני חושבת שהיה ותעשו את התיקון הזה, זה יאפשר לזירות רציניות לפעול פה עם הון עצמי סביר שייתן מענה להגנת הלקוח, ואני חושב שזה יהיה לתועלת הכלל.

בוקר טוב. שמי אורן אלדד, מנכ"ל ATRADE. אני גם רוצה להצטרף לברכות לוועדת המשנה, לעומד בראשה. נעשתה פה עבודה מקצועית מאוד. אפשר לומר שאנחנו מלווים את התקנות האלה עוד מימי כניסת החוק ב-2010. הגענו לשלב הזה גם עם חבר הכנסת הרב גפני, שגם הוא עמד בראש הוועדה הקודמת. אנחנו שמחים שהגענו לסט תקנות הגון. אני רוצה לחזק את נושא הפרסום, פרק ט'. מדובר בנושא קריטי מאוד שנחשפנו אליו במלוא עוזו בישיבה אחת לפני אחרונה. מדובר פה באפליה אל מול שאר גופי שוק ההון המפוקחים תחת הרשות לניירות ערך ורגולטורים אחרים. מדובר בדבר פשוט מאוד – בסעיף 40 (ג)(1) אנו נדרשים כזירות מסחר לצרף מגוון אזהרות על כל פרסום שלנו. לנו כמובן אין שום בעיה עם האזהרות הללו. אנחנו מפרסמים את האזהרות האלה עוד משנת 2010 באופן עצמי ללא שום רגולציה שמפקחת עלינו.

מה שאנחנו מבקשים זה שהרשות תשקול בשנית את האיסור הזה מכיוון שכרגע האיסור הזה טומן בחובו אפליה אל מול שאר הבנקים, בתי השקעות בארץ שמפרסמים באנרים ופרסומי "גוגל", השורות ב"גוגל", ללא כל אזהרה. שם הלקוח גם לא יכול להצטרף לשירות. רק לאחר הקלקה על אותו באנר אפשר להגיע למקום שבו מופיעות האזהרות, ושם הלקוח גם יכול להתקשר עמי או ליצור עמי קשר ראשוני. כל בקשתנו היא להשוות את התנאים שמוצעים כאן לתנאים של שאר החברות שמפוקחות תחת הרשות לניירות ערך, ולאפשר לנו לשים את האזהרות במקום בולט וראוי באותו דף נחיתה שאליו מגיע הלקוח. שם הוא משאיר את הפרטים, ולא בבאנרים או בשורות של "גוגל", ששם טכנית זה לא ניתן ולכן מייתרים מאתנו את הפרסום.

תודה רבה. שרה, בבקשה, בקצרה, תגיבי.

קודם כל, לגבי צו איסור הלבנת הון – כמו שאתם יודעים, אנחנו עובדים על צו איסור הלבנת הון. אבל אין צורך להתנות את התקנות האלה במעבר של צו איסור הלבנת הון. ההסדרה הזאת חייבת להיכנס לתוקף כדי שהרגולציה לזירות תתחיל. במקביל, אנחנו עובדים על צו איסור הלבנת הון, וזה יגיע לוועדת חוקה ויידון, ואני מניחה שיאושר שם.

צריך להחזיר כסף ללקוחות.

מה זה להחזיר כסף ללקוחות? צו איסור הלבנת הון מטיל עליכם חובות נוספים, כמו שאני מבינה – לזהות את הלקוחות, לרשום דברים, לדווח. אז זה יכנס לתוקף קצת יותר מאוחר. מבחינתנו זה לא תנאי.

סליחה על ההפרעה, מעבר להטלת חובות, הוא גם מאפשר דברים מסוימים, כמו המעגל הסגור וכולי.

מה צו איסור הלבנת הון עושה? הוא מקל. המערכת הסגורה - - -

בדיוק, הוא מטיל חובות ואז קובע הקלה.

- - - פרק מחובה שקיימת בצו עצמו. הוא לא פותר דברים שלא קיימים. כלומר - - - גם הפטור שכללנו לגבי - - - לא נדרש.

הוא לא רלוונטי להסדרה הזאת.

רבותי, זה לא כך. את עונה תשובה ונגמר.

זה לגבי העניין הזה. לגבי הבקשה שלכם להוריד את המילים "בר השוואה" בנושא ההון העצמי – זה לא מקובל עלינו, כי לכתוב שחלה רגולציה, זו יכולה להיות כל רגולציה בעולם. כמו שאתה אמרת, לא דרשנו זהות, אלא דרשנו רק מה שנקרא באירופה equivalency. משהו שמבחן התוצאה מביא להסדרה דומה. אני מניחה שלא אמורה להיות לך בעיה מול הרשות אם אתה תראה שאתה מפוקח באופן יציבותי, משהו שמבחינת התוצאה מביא לתוצאה שדומה למה שבתקנות האלה. זה לגבי ההון העצמי. לגבי דרישת הפרסום – לאור ההערות שלכם בישיבה האחרונה, הסכמנו להכניס סעיף כללי שמסמיך את הרשות או את יושב-ראש הרשות לפטור פרסומים מסוימים מאזהרות. כל מקרה יובא, ואנחנו נדון בו, כי אנחנו לא חושבים שצריך לתת פטור – כמו שאמרנו קודם, בנושא של הפרסום יש כשל רציני מאוד נכון להיום. יש הטעייה בפרסומים שונים. אני לא חושבת שיש פה מישהו שלא נחשף לפרסומים האלה באינטרנט. אנחנו כן רוצים שתחיו, כן שתצליחו לפרסם, אבל שהלקוח יקבל את כל האזהרות המתאימות.

זה מה שאנחנו מציעים.

זה מה שגם אנחנו מציעים.

תודה רבה. שמוליק, רצית להוסיף?

שוב, אנחנו דנו בכל הדברים האלה. אני חושב שהנוסח שמובא כאן הוא נוסח מאוזן. דנו גם בהשוואה לגופים אחרים, למשל בנקים מפוקחים – יש להם פיקוח מפה עד להודעה חדשה. זירות מסחר לא רוצות את כל הפיקוח הזה. אני לא חושב שצריך להשוות את זה גם לגופים אחרים. מה שמונח בפניכם זה איזון אחרי שדיברנו על כל הדברים, ואנחנו ניתן את הדעת כפי שהבטחנו בוועדה.

אני מסכים. עם התיקון שעשינו עכשיו בנושא של ההתכסות, גם בנושא של הפרסום – בגלל זה תיקנו שראש הרשות יכול לאשר חריגים לכלל בפרסום. גם ישיבה בעוד שנה אני מניח שכדאי שנעשה.

נעשה את זה.

לא קיבלנו תשובה לגבי ישיבה בעוד שנה של הוועדה לראות - - -

הרגע הוא אמר את זה. אני מעלה לאישור את תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ד-2014.

סליחה יש לי הערה.

די.

לרבות התיקון שהתקבל בהגדרת "צד קשור".

לרבות התיקון שהתקבל בהגדרה כפי שהקראנו. מי בעד לאשר את התקנות – ירים את ידו.
הצבעה

בעד אישור התקנות – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות אושרו.

מי נגד – ירים את ידו. אושר פה אחד. אני רוצה להודות קודם כל לבועז. עשית עבודה מדהימה, גם בהשקעה. הנה, רואים את התוצאות. אני רוצה להודות לך, לרשות ששיתפה פעולה, לשלומית, ולכל המשתתפים שליוו את התהליך הזה הרבה זמן. אני חושב שבסופו של דבר קיבלנו תקנות מאוזנות, טובות, שיאפשרו. בעוד שנה הנושא ייבדק שוב, ואם יהיה צורך, ייעשו התיקונים הנדרשים.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:50.>