PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
13/08/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 373>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ז באב התשע"ד (13 באוגוסט 2014), שעה 10:00

<תקנות הכניסה לישראל (אשרות משקיע), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
תמר זנדברג

פנינה תמנו-שטה

>
ענת ארבל-שמיר - ראש ענף צוער, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה

דבי מילשטיין - עו"ד, ראש תחום סחר חוץ ויחסים בינלאומיים, משרד הכלכלה

אריק מקוך - צוער במטה לקידום השקעות, משרד הכלכלה

עודד דיסטל - ראש המטה לקידום השקעות, משרד הכלכלה

שמעון בן שושן - אגף לעניינים קונסולרים, משרד החוץ

רחל אוברמן - עו"ד, משרד החוץ

אביטל שטרנברג - ראש תחום יעוץ, משרד המשפטים

דרור גרניט - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אורלי דהן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

ג'ק קורקוס - מנהל תחום זכאות, הסוכנות היהודית

ענת אוזן - הסוכנות היהודית

תומר רוזנר
גלעד קרן

לאה קריכלי

יפעת קדם
<תקנות הכניסה לישראל (אשרות משקיע), התשע"ד-2014>

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. דיון במהלך הפגרה. הדיון הזה הוא בעניין תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשע"ד-2014. התקנות שלפנינו עוסקות במתן אשרות ורישיונות שהייה בישראל למשקיעים אזרחי ארצות הברית אשר יבצעו השקעה משמעותית במיזם עסקי בישראל, עובדיהם ובני משפחותיהם. אני מבינה שצמצמתם לעובדים חיוניים.

זאת הייתה ההצעה.

ההצעה הייתה לעובדים החיוניים. אני מבינה שהתקנות האלו יהיו הדדיות כך שברגע שזה יאושר אצלנו, זה יהיה גם לגבי אזרחי המדינה שיגיעו לארצות הברית. אני מבינה שנעשתה עבודת מטה מאוד מעמיקה של משרד הפנים, שלכם, עמוס, מול משרד המשפטים, משרד החוץ. גם צחי דיבר איתנו. אני מבינה שבשבוע הבא הוא נוסע לארצות הברית. הוא היה רוצה לבוא לשם עם בשורה מסוימת. זה נראה לי בהחלט נכון וגם המקום. אני מבקשת ממך, עמוס, להציג את התקנות, להציג את הסיכומים. אני מבינה שיש פערים עם משרד המשפטים.

אין פערים.

אם אין פערים, עוד יותר טוב. אנחנו נשמע את משרד המשפטים, את משרד החוץ, אם ירצה להגיב, נשמע את היועץ המשפטי של הוועדה.

בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש. אני עמדתי בראש ועדה בין משרדית מטעם רשות האוכלוסין. היא פעלה כשנתיים, משהו כזה. הרבה מאוד זמן יחסית לעבודה ממשלתית. הנושא סבוך. אנחנו נכנסנו אליו. כפי שציינת, בוועדה היו שותפים משרד החוץ בהיבט הקונסולרי, המדיני, אמנות, משרד המשפטים, משרד הכלכלה, משרד האוצר. כל מי שיש לו יד ורגל ונגיעה בעניין הזה היה שותף לעבודת המטה הארוכה הזאת.
ביוני 2012, שהיום זה כבר שנתיים פלוס, הנשיא אובמה חתם על תיקון חקיקתי בארצות הברית שמאפשר לאזרחים ישראלים להשקיע בארצות הברית כאשרת משקיע. אני לא אכנס לכל הפרטים, אבל הוא הוסיף שם מילה מאוד מקבילה או מיוחדת. הוא כתב שזה יהיה על סמך הדדיות בין מדינת ישראל לבינם. כשתהיה הדדיות מצד מדינת ישראל, יהיה אפשרי לאזרחים ישראלים להשקיע בארצות הברית. נכנסנו לעבודת מטה בעקבות אותה ועדה שהתחילה לעבוד. היום אנחנו נמצאים במצב טוב. היו עשרות דיונים בראשותי, בראשות מנכ"ל הרשות. הנושא הוצג מידי פעם גם לשר הפנים הנוכחי והקודם. היו ישיבות מעקב. ב-30 למארס 2014 היה דיון בממשלה, הנושא הוצג בממשלה. כל סיכום עבודת המטה של הוועדה הוצג לממשלה. הייתה שם הצבעה. אני אישית נכחתי באותה ישיבה. הצגנו את העניין יחד עם שר הפנים. הייתה תמיכה מקיר לקיר, כמובן בנאום ברכה על חשיבות העניין של ראש הממשלה והתייחסות השרים. כולם תמכו פה אחד בעניין הזה. הייתה איזו שהיא הסתייגות של משרד המשפטים לגבי השלכות רוחב של מדינות אחרות שבמידה והן תבקשנה להיות דומות – זה גם נאמר בנוהל עצמו ובהחלטה - אפשר יהיה להיכנס למן דיון, מו"מ או הליך החלטתי, חקיקתי, ממשלתי כזה או אחר על מנת לטפל או לבחון את הבקשות שלהן. אין היום מניעה, אין משהו שמגביל את מדינת ישראל להיכנס לעניין הזה. החלטת הממשלה מתייחסת למדינת ארצות הברית, היא לא מתייחסת ליתר המדינות. זה לא רוחבי ליתר המדינות.
הנוהל של רשות האוכלוסין, נכון לרגע זה, הוא כמעט טיוטה סופית. חיכינו לדיון הזה כדי להפיץ אותו, כדי להתחיל לעבוד בעניין. כמובן שהוא גובש יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. נכון להיום הוא גם יוצג לוועדה. אפשר להשאיר לכם עותק ממנו. הוא מסכם את כל התהליך. הוא מסכם גם את החלק הפרוצדוראלי של הגשת הבקשה, תהליך העבודה, תהליך האישור. לא ניכנס לזה כאן, כי הוא חלק טכני. הוא חלק חשוב, אבל הוא טכני. בעניין הזה נדרשים שינויים בתקנות ששר הפנים חתם עליהן ושר הכלכלה תמך. עוד מעט אורלי תתייחס בכמה מילים לשינוי התקנות בצד המשפטי. בחלק הפרוצדוראלי אנחנו די סגורים ויודעים מה אנחנו רוצים. האמריקנים מאוד מאוד מחכים להחלטה של מדינת ישראל, שנתיים וחודשיים אחרי שינוי החקיקה שבוצע על ידי הנשיא. כפי שציינת, סגן שר החוץ נוסע עכשיו לארצות הברית. זה אחד הדברים שהולכים לעלות שם. יש ציפייה בצד האמריקני שסוף סוף מדינת ישראל תאמר: מוכנים אנחנו בעניין הזה.
בהליך רחב קצת יותר, לא קשור לנושא הזה או כן קשור, אנחנו הולכים לנסות ולהרחיב את סוגי האשרות במדינת ישראל. יש עבודת מטה מסודרת אצלנו שהתחילה. זה אולי הניצן הראשון של הרחבת האשרות. לא דומה היום עובד זר בחקלאות או בסיעוד לפרופסור שבא לעבוד בטכניון או מרצה שבא לעבוד במקום אחר. כולם מקבלים אשרת ב/1. התחלנו לחשוב שאולי נכון – אולי מאוחר מידי - לעשות קטגוריזציה יותר חדה, יותר ברורה לקבוצות אוכלוסייה זרות שבאות למדינת ישראל, שכל אחת מהן תקבל ויזה שמאפיינת אותה. כך נכון לעשות. זה קיים בעולם. בארצות הברית זה מוגזם, יש שם למעלה מ-300 ויזות. בישראל יש משהו כמו 15 סוגי ויזות. זה לדיון אחר. בעבודה הזאת הבאנו לידי ביטוי את זה שאנחנו רוצים לתת אשרה שנקראת ב/5 לטובת אותו משקיע אמריקני, ב/6 לאנשים החיוניים - -

מה ההבדל בין ב/5 לב/6?

ב/6 אלה האנשים הנלווים. אם הוא משקיע או הולך לפתוח חברה בישראל ורוצה להביא את הסמנכ"ל שלו, שהוא גם אמריקני ועונה על כל הקריטריונים הנדרשים כי הוא מכיר אותו, הוא רוצה להביא אותו, אמרנו - -

אנשים חיוניים.

בהגדרה של אנשים חיוניים.

ב/51.

ב/51 או ב/6 זה פחות חשוב כרגע. זה עניין של סמנטיקה.

תיכף נקריא את התקנות.

אני לא זוכר את התקנות, כי היו כל מיני רעיונות. ב/52 זה בני משפחה. אנחנו רוצים להיות צמודים לגישה הזאת של הרחבת סוגי האשרות. לא צריך לתת להם ב/1, לא צריך לתת להם א/5, לא צריך לתת להם תושבות. הם לא עובדים זרים, הם גם לא תושבים. הם באים ככאלה שבאים למשהו ספציפי שמאפיין אותם. הלוואי ויבואו הרבה. כך ראש הממשלה התבטא, לא אני. הלוואי שיבואו הרבה אמריקנים לשים פה הרבה כסף, לקדם את הכלכלה במדינת ישראל. צריך ליצור גבולות, צריך ליצור קריטריונים. אנחנו יצרנו אותם בנוהל. אנחנו מאוד מאוד תומכים.

אנחנו נעבור להקראת התקנות. לאחר מכן, אם יהיו התייחסויות של משרד המשפטים, משרד החוץ, נשמע אותן.

תקנות כניסה לישראל (תיקון), התשע"ד-2014
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 14(א)(2) ו-(6) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן –החוק), בהתייעצות עם שר הכלכלה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי סעיף 14(ב) לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

הוספת תקנה 5א
1.
אחרי תקנה 5 לתקנות העיקריות יבוא:




"אשרות ורישיונות
5א. (א) בתקנה זו -




לישיבת ביקור




למשקיע








"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של הרשות;







"הרשות" – רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים;






"מדינת הסדר" – מדינה המנויה בתוספת השנייה;







"מיזם עסקי" – תאגיד שהוקם בישראל, ואשר השליטה





והניהול בו מופעלים בישראל, לצורך קיום פעילות






עסקית, תעשייתית, מסחרית או יזמית המיועדת







להפקת רווחים בישראל;







"מנהל בכיר" – אזרח מדינת ההסדר שהמשקיע







או המיזם העסקי מעסיקו כעובד, ובליבת עיסוקו







שליטה, פיקוח ואחריות על התפקוד הכללי של







המיזם העסקי או חלק מרכזי בו, או הכוונה או







קביעה של יעדי המיזם או מחלקות עיקריות בו;







"משקיע" – אזרח מדינת הסדר או תאגיד שהבעלות







והשליטה ב-50% לפחות ממניותיו מצויות בידי אזרחי







מדינת הסדר, שהשקיע במטרה לנהל או לפתח בישראל







מיזם עסקי;







"עובד בעל כישורים מיוחדים" – אזרח מדינת ההסדר







שהמשקיע או המיזם העסקי מעסיקו כעובד, ושהוא







בעל מיומנויות או כישורים מיוחדים, החיוניים לתפקוד







היעיל והמוצלח של המיזם העסקי;







"עובד חיוני" – מנהל בכיר או עובד בעל כישורים







מיוחדים.







(ב) לעניין מתן אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, המנהל







הכללי ימנה ועדה מייעצת (להלן – הוועדה המייעצת),

(1) עובד הרשות – והוא היושב ראש;
(2) עובד משרד האוצר שיציע שר האוצר;
(3) שני עובדים של משרד הכלכלה שיציע שר הכלכלה;
(4) עובד משר החוץ שיציע שר החוץ;
(ג) לעניין סדרי עבודת הוועדה, יחולו הוראות אלה:

(1) המלצת הוועדה תינתן על דעת שלושה
מחבריה לפחות;

(2) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה;
(3) הוועדה תבחן בקשות לאשרות ורישיונות או להארכת אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, ותמליץ בפני המנהל הכללי בדבר מתן אשרות כאמור;
(ד) אלה התנאים המקדימים למתן אשרה ורישיון

ישיבה לפי תקנה זו, שעל המשקיע להוכיח התקיימותם.

(1) טרם הגשת הבקשה, המשקיע רתם בפועל

לטובת המיזם העסקי משאבי הון בהיקף
משמעותי הצפויים להספיק להפעלתו המוצלחת של המיזם העסקי, העומדים בפני

סיכון כלכלי, ואשר מעידים על מחויבותו הבלתי חוזרת למיזם העסקי;

(2) המשקיע הוא בעלים ובעל יכולת שליטה כדין במשאבי ההון המושקעים, אשר מקורם חוקי;
(3) המיזם העסקי עשוי ליצור צמיחה כלכלית
במשק ומקומות עבודה ותורם לקידום יעדי

המדיניות הכלכלית של המדינה;

(4) המיזם העסקי הוא פעיל, ואינו מיזם שולי;
לעניין זה, "מיזם שולי" – מיזם אשר היקף

פעילותו צפוי לספק את מחייתם של מהשקיע

ובני משפחתו בלבד, ולמעט מיזם שגלומה בו

אפשרות ממשית לתרומה משמעותית למשק

הישראלי תוך תקופה סבירה.





(ה) על אף האמור בתקנה 5(א), ראש המנהל הכללי,





לאחר היוועצות בוועדה המייעצת, כי התקיימו במיזם





העסקי התנאים המקדימים המנויים בתקנת משנה (ג),





רשאי הוא להורות לעבוד הרשות ששר הפנים הסמיכו

(1) אשרה ורישיון לישיבת ביוקר מסוג ב/5 (משקיע זר) – למשקיע המבקש לשהות בישראל כדי לפתח ולנהל את המיזם העסקי בלבד, ובכוונתו לצאת את ישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
(2) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51
(עובד חיוני) – לעובד חיוני המבקש לשהות

בישראל ולעבוד במיזם העסקי, ושהוכח כי –

(1) בכוונת המבקש לצאת את ישראל
עם פקיעת רישיון ישיבתו;

(2) עבודתו של המבקש חיונית למיזם
העסקי; לעניין זה ייבחנו, בין היתר,

רמת מומחיות המבקש, ייחודיות המיומנות או הכישרון, הניסיון או ההכשרה של המבקש, שכרו המיועד של המבקש, משק העסקתו הצפוי של המבקש, וההיתכנות להכשרת כוח אדם מקומי, בהתחשב בשלב ההתפתחות של המיזם העסקי;

(3) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/52 (בן זוג – משקיע זר), לבן זוג של משקיע או של עובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולעבוד, גם שלא במיזם העסקי, אם הוכח לגביו כי בכוונת המבקש לצאת את ישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
(4) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/53 (ילד של משקיע) – לילדו של משקיע או של עובד חיוני, אם הוכח כי בכוונתו לצאת את ישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו, וכי גילו נמוך מ-21.
תיקון תקנה 24

2. בתקנה 24(א) לתקנות העיקריות, ברישה, אחרי "לתוספת",




פעמיים, יבוא "הראשונה".

תיקון תקנה 24א
3. בתקנה 24א לתקנות העיקריות –
(1) בתקנת משנה (א), אחרי "לתוספת" יבוא "הראשונה";
(2) בתקנת משנה (ה), אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה".
תיקון תקנה 25

4. בתקנה 25 לתקנות העיקריות, אחרי "התוספת" יבוא




"הראשונה".

תיקון התוספת

5. בתוספת לתקנות עיקריות, בכותרת, במקום "תוספת" יבוא




"תוספת ראשונה".

הוספת התוספת

6. אחרי התוספת הראשונה לתקנות העיקריות יבוא:

השנייה




"תוספת שנייה (תקנה 5א(א))




מדינות הסדר

(1) ארצות ברית".

הנוסח שהוצג כאן מוסכם על כל משרדי הממשלה.

משרד החוץ, אתם בוודאי בעד אישור התקנות לפני נסיעתו של סגן שר החוץ לארצות הברית.

אנחנו בעד כל התקנות. אני רוצה להודות לעמוס על העבודה המאומצת במשך שנתיים. חבל שהגענו לזה רק היום, אבל העיקר שהגענו לזה.

מרבית התקנות שהוצגו כאן הן העתקה של הגרסה האמריקנית של התקנות העוסקות בנושא. הן מקיימות את עיקרון ההדדיות. ההערה המרכזית שלנו היא שהאשרה שמבקשים לתת כאן היא אשרה לישיבת ביקור. החוק מכיר שני סוגים של אשרה לישיבת ביקור: אשרה רגילה לישיבת ביקור, שתוקפה יכול להגיע עד 27 חודשים ותו לא. אי אפשר להאריך אשרה לישיבת ביקור יותר מ-27 חודשים. הסוג השני הוא אשרה לישיבת ביקור של עובד זר, שאותה ניתן להאריך לתקופה מקסימאלית מרבית כוללת של 63 חודשים, לא יותר. במקרה של נסיבות חריגות, מיוחדות ובאישור 3 שרים של אותו עובד זר, יש אפשרות להאריך את זה מעבר ל-63 חודשים. האשרה הזאת אינה מתאימה, כפי שאמרנו, למשקיע שאיננו עובד. אשרה לעובד זר מותנת בכך שאותו אדם שמדובר בו הוא עובד. האשרה ניתנת לאדם שהוא עובד. כאן מדובר באדם שאיננו עובד, הוא משקיע, בין אם הוא בעל מניות, בעל שליטה, דירקטור. הוא לא עובד של המיזם העסקי, אלא משקיע. אין מי שמעסיק אותו. הוא בא להשקיע כאן. הוא איננו עובד זר. שימוש באשרת ביקור של עובד זר אינה אלא עשיית החוק פלסטר במובן הזה שמשתמשים באשרה שניתנת לעובד למי שאיננו עובד. יש פתרון או פתרונות אחרים במסגרת החוק הקיים שאפשר לתת את האשרה לאותו משקיע, גם אם הוא לא יוגדר כעובד זר.

איזה פתרון?

הפתרון הוא באשרה שנקראת "אשרה לישיבת ארעי", שהיא אשרה שאפשר לתת לתקופה של עד 5 שנים ולהאריך כל פעם לשנתיים נוספות. גם בארצות הברית האשרה שניתנת היא אשרה שאיננה מוגבלת בזמן. היא נבדקת מידי מספר שנים. זאת אשרה מקבילה לזאת שניתנת בארצות הברית. האשרה שם ניתנת ללא הגבלת זמן. נבדק כמובן העניין שהאדם משקיע, שהאדם מקיים את התנאים. זה נבדק מידי מספר שנים.

אחד, סוג האשרה.

סוג האשרה זאת ההערה המרכזית. הערה נוספת שלנו היא שלא צוין כאן בתקנות תנאי ההדדיות כפי שצוין בארצות הברית. אנחנו חושבים שנכון לציין שהתנאי שאנחנו ניתן את האשרות האלה הוא שגם המדינה שמוגדרת בצד השני תיתן, כלומר, כל עוד היא נותנת גם אנחנו ניתן, ולהיפך. זה מצב שמופיע, כפי שציין מר ארבל, בחוק האמריקני. אני חושב שנכון שזה יופיע בחוק שלנו. גם מבחינת שמירה של ריבונות המדינה וכבודה ראוי שזה יהיה עיקרון שיחייב הדדיות.
הערה שלישית מתייחסת לשאלה מי יהיה מוסמך לתת את האשרות. לפי חוק הכניסה לישראל, הסמכות לתת אשרות, להאריך אותן ולשנות היא סמכות שניתנת בידי שר הפנים. הוא ולא אחר. כאן מבקשים לתת את הסמכות הזאת בידי גורם שהוא מנהל רשות האוכלוסין. כמובן ששר הפנים, במסגרת סמכויותיו לפי חוק יסוד הממשלה, רשאי לאצול מסמכותו תמיד.

בתקנות צריך להיות כתוב השר או מי שהשר הסמיך.

כן.

מקובל עלי.

זו הגדרה של השר. גם בתקנות הקיימות שמדברות על האשרות הסמכות היא בדרך כלל של השר, הוא יכול להסמיך.
אני אתייחס שנייה לתקנת משנה (ג), שמדברת על התנאים המוקדמים. כתוב כאן שהמשקיעים צריכים להוכיח את התקיימות התנאים המוקדמים. כפי שמציעה הממשלה, המבקש הוא לא בהכרח המשקיע, לכן אני לא בטוח שהמבקש הוא זה שצריך להוכיח את התנאים. המבקש הוא זה שצריך להוכיח את התנאים המוקדמים לגביו. אם הוא עובד, הוא צריך להוכיח שהוא עובד חיוני וכו'. מי שמבקש את האשרה הוא זה שצריך להוכיח שמתקיימים בו התנאים לקבלת אותה אשרה.
הדבר הנוסף שהוועדה צריכה לדעת הוא שישראל מבקשת להגביל כאן את האשרה רק למיזם עסקי שהוא תאגיד. בארצות הברית הדרישה הזאת לא קיימת. המיזם העסקי יכול להיות מיזם שאיננו תאגיד. זאת דרישה שמגבילה. היא לגיטימית, אבל הוועדה צריכה לדעת שיש שוני בעניין הזה.
יש שוני נוסף שקיים בין התנאים שמציבים בארצות הברית בעניין הזה לעומת התנאים שמציבים כאן. כאן מבקשים שהעסק שבו מבקשים להשקיע יהיה עסק פעיל. בארצות הברית הדרישה היא לכך שיהיה תהליך של השקעה בעסק, לאו דווקא עסק שהוא כבר פעיל ועומד. כאן הדרישה מחמירה הרבה יותר במובן זה שהעסק צריך להיות עסק פעיל, לא רק עסק שהוא בתהליך השקעה.

מה שחשוב לי לשמוע זה על סוג האשרה, על תנאי ההדדיות כך שגם אזרח ישראלי יוכל לקבל את אותם תנאים בארצות הברית, למרות שאני מעדיפה שישקיעו בארץ ולא בארצות הברית. הדבר השלישי זה הגורם המאשר. אני חושבת ששר הפנים צריך להיות הסמכות המאשרת, עם יכולת להאציל סמכות כלפי מישהו אחר.

אני רוצה להעיר לשתי ההערות האחרונות של הייעוץ המשפטי לנושא התאגיד ולעסק שקיים בפועל. אני מבינה את הרציונל של הדבר הזה וכו'. אנחנו מסתכלים על זה מהמקום של ההדדי מבחינת יחסי החוץ ומבחינת האינטרס הישראלי, הכלכלי עסקי. אנחנו רוצים לפתח, אנחנו רוצים ליצור מקומות עבודה, אנחנו רוצים לתרום למשק וכו'. נשאלת השאלה אם משרד הכלכלה, משרד החוץ נתנו את הדעת למי זה יהיה מכוון. מי הוא אותו משקיע שאנחנו רואים בסוף הדרך? האם זה הטייקון הגדול, התאגיד שכבר מבוסס ויודע למצוא את מקלטי המס, את התכנון הנכון - יש סימן שאלה אם המשק הישראלי ירוויח מזה במקומות עבודה, בהשקעות, בפיתוח אצלנו - או שמדובר בסטארט-אפים, באנשים שמתעניינים בטכנולוגיה הישראלית? למי זה מיועד? האם זה מיועד לטייקון האמריקני, זה שבא לכאן ליהנות מכל היתרונות ולאו דווקא לתרום למשק, או שאנחנו רואים פה את טובת המשק הישראלי? איך אנחנו דואגים לזה? איפה זה בא לידי ביטוי בתקנות?

אני מציעה שמשרד הכלכלה יענה בעניין של טובת המשק. לי, בשונה מתמי, אין בעיה עם מי שבא לפה כדי להרוויח, העיקר שגם אנחנו נרוויח.

לא אמרתי שלא ירוויח. כל אחד מרוויח. השאלה אם רק הוא מרוויח בגלל איזה שהוא תכנון מס, בגלל טעמים פוליטיים כאלה או אחרים, או שגם אנחנו רואים רווח ברור.

ברור שצריכה להיות פה השקעה למשק. כתוב את זה כאן בצורה מאוד ברורה.

אני שמח שהסוגיה הזאת עלתה. המוטיבציה העיקרית שלנו בסיפור הזה היא הנושא של פיתוח הכלכלה והמשק הישראלי, יצירת מקומות תעסוקה. אם שמתם לב, יש בדברים גם אפשרות לוועדה לתת משקל לכל מיני השקעות שאנחנו נחשוב שהן השקעות שמקדמות סקטורים מיוחדים או מביאות יכולות שאינן קיימות בישראל ותורמות לכלכלה ולמשק. בהתייחסות למי זה, האם זה הטייקון או סטארט אפ, אנחנו פונים לכל הקהלים ומאפשרים הרבה מרווח ושיקול דעת לוועדה לחשוב האם ההשקעה הזאת היא השקעה שתורמת לכלכלה הישראלית. אין פה כוונה ליצור מצב שבו כל מיני עשירי תבל יבואו משיקולי מס וכדומה. לא מעניין את הכלכלה הישראלית שמישהו יבוא וישב פה. מעניין אותנו שתהיה לו תרומה משמעותית למשק.

אחד התנאים שהוועדה תבחן הוא במה המשק הישראלי יוצא מרוויח מההשקעה הזאת. זאת לא חייבת להיות השקעה רק בהייטק, זו יכולה להיות גם השקעה בחקלאות, נכון?

לגמרי.

העיקר שתהיה השקעה שהמשק הישראלי יגיד שזה חשוב לו, שזה טוב לו, שזה יוצר מקומות עבודה ותורם.

כל העולם רץ היום ומחפש את היזמים והמשקיעים האלה. יש תחרות גלובאלית על האנשים האלה. אנחנו יוצרים פה כלי שיאפשר למדינת ישראל להרוויח ולהתפתח כתוצאה מהשקעות זרות. כרגע אין לנו את הכלי הזה לתת לאותם אנשים.

כל השאלות וההערות שעלו כאן הן לגיטימיות. זה בסדר גמור. אני מכיר את עבודת הוועדה מצוין. אין שאלה אחת שלא נשאלה תוך כדי הדיונים בוועדה. יש גם שאלות שנעשו עליהן דיונים שלמים. היו אצלנו עשרות דיונים. לא הסתפקנו רק בחברים הקבועים, אלא שיתפנו כל מי שיכול באותו משרד ממשלתי כדי לעזור, לתמוך ולסייע בקידום הנוהל הזה, בקידום הסוגיה הזאת. זה מאוד מבושל בהחלטת הממשלה. אין ספק שהנושא הוא חדש למדינת ישראל. ארצות הברית היא הראשונה בעניין הזה. אולי נלמד חלק מהדברים תוך כדי עשייה ותוך כדי פעילות. אין ספק שממד הזמן, שנתיים וחצי כמעט מהחלטת הנשיא, זה לרועץ למדינת ישראל, לממשלה ישראל. אני פקיד ממשלתי. זה נראה רע, זה נראה לא טוב בעניין הזה. האם הכל סגור, הכל תפור מאה אחוז? לא. האם הוא עובד, לא עובד, תושב או לא תושב? זה משהו באמצע. איך תקרא למשקיע שבא לשים פה מיליון דולר? הוא לא מקבל שכר? הוא מקבל שכר.

לא.

אני לא עושה איתך עכשיו דיון.

אתה עושה דיון, כי זה הדיון.

נכון שזה הדיון, אבל אי אפשר לקחת את כל עבודת הוועדה ולהציג אותה ב-5 דקות. אני אומר לך שמאות שעות של דיונים היו במסגרת הוועדה. הסוגיות האלו עלו. יש לפעמים אי הסכמות. זה לא מתמטיקה, זה לא שחור לבן. בעניין הזה היינו חייבים למצוא איזה שהן תובנות. גם ממד הזמן בעניין הזה הוא קריטי וחשוב. אם היינו רוצים להיכנס לתיקוני חקיקה ראשית ולהוביל מהלכים שהם הרבה יותר דרסטיים ומשמעותיים, היינו גומרים את זה בעוד 6 שנים. אנחנו רוצים לגמור את זה נכון ומהר.

כרגע האשרה היא - -

ב/5.

למה אתם לא מקבלים את ההצעה של הייעוץ המשפטי של הוועדה?

כי הוא לא תושב. אין כאן עניין של תושבות. יש כאן עניין של עבודה. אורלי תוכל אולי להוסיף בעניין הזה. זאת לא סוגיה משפטית, זאת סוגיה מינהלתית.

אני חושבת שצריך לקחת בחשבון שלכל הסוגיה מתלוות המון זכויות סוציאליות. אם מדברים על האמריקנים, אז אלה לא התנאים הסוציאליים שעובד ישראלי שהולך לארצות הברית הולך לקבל. מכיוון שארצות הברית היא המדינה הראשונה שמופיעה - מדברים על כך שיהיו מדינות נוספות - אנחנו צריכים לחשוב טוב לפני שאנחנו - -

מה משרד המשפטים אומר על זה?

אנחנו תומכים בעמדה של משרד הפנים. הגעתי לכאן היום, כי הייתי מאוד מוטרדת מהעניין של המרת האשרה מאשרת ביקור לאשרה של תושב ארעי. אני אלך צעד אחורה ואסביר מה היא אשרת תושב ארעי. זה מספר תעודת זהות, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות.

לא נכון.

2א לחוק הביטוח הלאומי מאפשר.

גברתי מכירה את אשרת ארעי א/3?

מקובל עלינו בתפישה המשפטית שבן אדם שנמצא במדינת ישראל פרק זמן ארוך באשרת תושב ארעי, קונה מעין זכות להשתדרג. הוא בעצם עם רגל בדלת לתהליך של השתקעות. זאת לא הכוונה כאן. מבחינה משפטית אנחנו לא רואים שום מניעה לבנות על המודל של עובד זר בחוק הכניסה לישראל. אנחנו מדברים על פרשנות תכליתית של החוק. נכון, המשקיע עצמו, לא העובדים שלו, הוא לא עובד מבחינת דיני העבודה. יכול להיות שהוא עובד של תאגיד זר. עדיין אנחנו מדברים על מודל של העסקה.

אני מקבלת את התשובה שלכם.

השאלה לגבי בן זוג, ילד שמתלווים למשקיע.

הוא מקבל א/2 תלמיד, ב/2 או ב/52.

איך תאריכו לו אחרי 5 שנים?

כתבנו בנוהל שאחרי 5 שנים צריך אישור של שר הפנים, שר הכלכלה והמלצת שר אוצר.

אבל הוא לא עובד זר.

תומר, אלה דקדוקים שאני לא חושבת שמשרתים תכלית כלשהי.

אני לא חושבת שהוא צריך לקבל תושב ארעי.

איזו תושבות יש פה?

רק שזה בניגוד לחוק.

תומר, אנחנו מדברים פה על משהו שמשפטית הוא בהחלט אפשרי. אני מפנה לסעיף 3א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. זאת פרשנות תכליתית שמשרתת את ההסדר שמוצע כאן. לטעמי, ההקניה של אשרה של תושב ארעי לא משרתת את ההסדר. היא משרתת, אולי, איזה שהוא ניקיון דעת משפטי, אבל ממש לא מעבר לזה.

חוות דעתנו המשפטית היא שמתן אשרה לישיבת ביקור של עובד זר למשקיע, לילדו בן ה-3 - -

ילדו יכול להיות גם ב/2 וגם א/2. אין שום רלוונטיות לעניין הזה.

זה מה שאתם מציעים.

אחרי 5 שנים אתם מציעים שאפשר יהיה להאריך לו את זה כעובד זר.

מעל ל-5 שנים זה באישור של 3 שרים.

החוק אומר שרק לעובד זר אפשר להאריך מעל ל-5 שנים.

יהיו לנו 5 שנים לתקן חקיקה ראשית. עוד לא הגענו ל-63 חודש. כשיהיה הראשון אחרי 63 חודש, נתעסק איתו. אי אפשר להתחכם ולהמציא פה את הגלגל.

יש פה גוש משפחתי שהגיע יחד. הם התרומה הכלכלית.

מה שמעיר פה היועץ המשפטי של הוועדה היא הערה נכונה. אני מבינה את מה שאומר עמוס והמערכת המשפטית. ב-5 השנים הקרובות התקנה הזאת בסדר. אחרי 5 שנים תהיה כאן בעיה. התפקיד שלכם הוא לוודא שב-5 השנים האלה תמצאו פתרון.

גברתי היושבת-ראש, אפשר ממחר בבוקר להתחיל לפעול.

גברתי היושבת-ראש, הפתרון קיים בדין הקיים. סעיף מס' 4 לחוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים לשדרג את סוגי רישיונות הישיבה שניתנים לאדם. יש לו שיקול דעת מאוד רחב בסוגיה הזאת, כמו בכל ההפעלה של חוק הכניסה לישראל. כאשר נגיע לגשר נהיה מוכנים לחצות אותו.

תוך 5 שנים אתם צריכים להביא לנו פתרון לעניין הזה.

הפתרון קיים היום בסעיף 4 לחוק. אם נידרש לזה, יש פתרון גם באשרה א/2 שהיא אשרת תלמיד שקיימת גם היום בתקנות הראשיות. יש את הסמכות לעשות המרה של רישיונות הישיבה ולהתאים את הדברים. זה מוקדם מידי בשלב שבו אנחנו מצויים.

אם חוק הביטוח הלאומי לא יתוקן, העובדים, האנשים האלה, המשקיעים האלה יקבלו זכויות של ביטוח לאומי וביטוח בריאות, לכן ממילא נדרש פה תיקון חקיקה. מכיוון שאין אני מניח שרוצים לתת להם זכויות סוציאליות של ביטוח לאומי וביטוח בריאות, יהיה צורך לתקן את החוקים האלה.

אני מבקשת ממשרד המשפטים להתייחס להערות שאמר כאן היועץ המשפטי לוועדה. אנחנו מכירים את זה שבסוף יבוא לפה משקיע ויגיש בג"ץ על כך שהוא לא מקבל את הזכויות שלו. אנחנו נאשר את התקנות האלו רק בגלל שסגן שר החוץ נוסע לארצות הברית. לא עשיתם פה עבודה יסודית. הייתם צריכים להביא לפה את התיקון והנגזרות של העניין הזה. כדאי שתעשו את לפני שיהיה בג"ץ של אותו משקיע שיבוא לארץ ויגיד שאין לו את הביטוח. המהירות פה יכולה להיות - -

גברתי, אם יותר לי להפנות את תשומת ליבך להחלטת הממשלה שעיגנה את עבודת הצוות והייתה הבסיס לתיקון התקנות המוצעות פה. סעיף 5 להחלטת הממשלה מתייחס לכל תיקוני החקיקה הדרושים.

מתי תעשו את זה? זאת בושה. לקח לכם שנתיים וחצי. אתם רוצים שבחצי שעה נאשר את זה בלי שיש אפילו תזכיר.

רוב תיקוני החקיקה הם תיקונים של תקנות. רוב תיקוני התקנות הדרושים נמצאים כבר בטיוטות מתקדמות. תיקון החקיקה הראשי שנדרש יובא במסגרת חוק ההסדרים.

מה לגבי ההדדיות?

בעניין ההדדיות אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם ולתקן. אנחנו לא מדברים על הדדיות. הדרישה האמריקנית בחוק האמריקני והאיגרת הדיפלומטית ששלחה שגרירות ארצות הברית בישראל למשרד החוץ מדברות על similar treatment or similar terms , לא על הדדיות מלאה. ברור לגמרי שבגלל שיש הבדלים בדין בכלל ובדיני ההגירה בפרט, התנאים לא יכולים להיות אחד לאחד, על כן ההסדר הוא הסדר של תנאים דומים.

לעניין דרישת ההדדיות. אנחנו סבורים שההסדר הנוכחי תואם במידה מאוד מאוד רבה, ככל שהתיר לנו החוק הישראלי להתיישב, עם ההסדר האמריקני. בעניין הזה אני רוצה להשיב ליועץ המשפטי של הוועדה. הטענה על זה שהאשרות האמריקניות אינן מוגבלות אינה מדויקת. בדקנו את עצמנו שוב. אני אוכל להראות את אתר האינטרנט של מחלקת המדינה האמריקנית. אשרת E2 ניתנת מלכתחילה לשנתיים ימיים, כאשר ניתן להאריך אותה פעם אחר פעם.

בדיוק כמו תושב ארעי.

בדיוק כפי שמוצע במסגרת הנוהל לעניין ישומן של תקנות אלו.

לא. אתה תיתן 3 חודשים, כי אתה לא יכול לתת יותר.

את ה-3 חודשים אני אתן בארצות הברית. ברגע שהוא יגיע הוא יקבל את האשרה פה. זה יוארך. אני לא רואה בסיס לטענה, עם כל הכבוד. אנחנו מכוסים.

כתוב כאן שהחלטת הממשלה לקבוע כי הסדרים לפי החלטה זו, ובכלל זה תיקוני חקיקה, ייעשו על בסיס הדדי עם ההסדרים של ארצות הברית.

לעניין ההדדיות אני רוצה להגיד עוד דבר. מציע היועץ המשפטי לוועדה שנקבע את ההדדיות במסגרת התקנות. אנחנו סבורים שכלל כמו הדדיות הוא עניין של מדיניות חוץ. הוא צריך להיות נתון לשיקול דעתה הרחב של הרשות המבצעת שאמונה על יחסי החוץ. אם נתייחס ספציפית לסוגית האשרות מול ארצות הברית, אז אזרחים ישראלים נדרשים היום לאשרה מול ארצות הברית כתיירים, אפילו כמבקרים. את האמריקנים פטרנו. כשהם רוצים לבוא לפה כתיירים הם לא נדרשים לעבור בקונסוליה הישראלית או בשגרירות הישראלית בארצות הברית. הם יכולים פשוט לבוא ולקבל את הרישיון לישיבת ביקור, את האשרה שלהם פה בנתב"ג. אנחנו, מטעמים של מדיניות חוץ, לא תמיד דורשים הדדיות כי יש לנו אינטרס מדיני, דיפלומטי של יחסי החוץ.

בהחלטת הממשלה כן מבקשים הדדיות.

נכון. העניין הזה צריך להיות ברמה של החלטות ממשלה, לא ברמה של חקיקה. הוא צריך להיות בהסכמים בינלאומיים, בהסכמות בינלאומיות בעל פה או בכתב, לא במסגרת עיגון חיקוק.

אתה לא חייב ליישם את התקנות אם אין הדדיות.

בדיוק.

אתה מאשר את התקנות ברמה העקרונית. אם אין הדדיות, יוכל השר לא לאשר את התקנות.

יכולים להיות מצבים שבהם, כעניין של מדיניות חוץ - -

למה לא שר הפנים מאשר את חוק הכניסה?

אני מבקש להתייחס לעניין ההסמכה. אפשר לבנות את זה כפי שהציע היועץ המשפטי לוועדה, אבל לטעמנו זה פחות נכון. אני אסביר מדוע. נכון שהסמכות בחוק מסורה לשר, אבל התקנות הקיימות הגדירו שזה השר או מי שהוא הסמיך לכך. ההסמכה הזאת אפשרית מבחינת חוק יסוד הממשלה וגם בסעיף ספציפי של הסמכה ספציפית בחוק הכניסה לישראל שמסמיך את שר הפנים.

מה הבעיה לכתוב את שר הפנים או מי מטעמו?

הסיבה לזה, גברתי, היא - -

אני לא מקבלת את עמדתכם. עמדת הוועדה מקובלת עלי. מה בנושא התאגיד?

אני חושב שהיועץ המשפטי לוועדה טועה לגבי העניין הזה בדין האמריקני. אני מבקש להפנות לתקנות האמריקניות שבמקרה אני מחזיק אותן פה. קיבלנו אותן מהשגרירות האמריקנית. מוגדר שם במפורש שהמעסיק צריך להיות (1) a person having a nationality (2) an organization as least 50% own by person. גם הדין האמריקני מכיר באפשרות שהמשקיע הוא בעצם תאגיד. כך אנחנו בונים את זה באופן תואם ומדויק לדין האמריקני. זה הגיוני. אם אפל, לשם הדוגמה, רוצה להקים את אפל ישראל, תאגיד בת, והתאגיד בת הזה ירצה להעסיק עובדים אמריקנים, אנחנו - -

אתה מתייחס לטענה אחרת.

הטענה שציינו היא שההגבלה שמוטלת בהצעת התקנות כאן היא שהמשקיע - -

יותר מחמירה מארצות הברית. פה אנחנו מבקשים פעיל, לא רק מתחיל בהשקעה.

אנחנו גם אומרים פה שההשקעה חייבת להיות בתאגיד. המיזם העסקי שבו משקיעים לפי הבקשה של הממשלה כאן חייב להיות תאגיד, בעוד שבארצות הברית המיזם העסקי שבו משקיעים איננו חייב להיות תאגיד.

משרד החוץ, אני רוצה את התשובה שלכם לזה.

אני מקבל את מה שגברתי אמרה. יש כאן את הרעיון הדקלרטיבי. אמר את זה גם דרור. אני לא רואה הבדל. הנושא הזה עלה. האמריקנים לא רואים את זה אחד לאחד.

הבנתי. זה אומר שיש מדיניות כללית של הדדיות.

מדיניות כללית. הסביר את זה דרור בצורה מסודרת. לא צריך להיכנס לזה. אין לי בעיה עם מה שתומר הגדיר. הוא התייחס להדדיות בנושא של מתן אשרות. זה בסדר. אם זה יהיה במסגרת הזאת, אין שום בעיה, אפשר להכניס את זה לתקנות. אם לא, להשאיר את זה כפי שגברתי אמרה שזה מופיע בהחלטת הממשלה שהביאה לידי ביטוי את ההסכמות.

מה לגבי התאגיד?

לאורך כל עבודת הוועדה דיברנו על אדם פרטי ועל - -

ההשקעה בארץ.

ההשקעה בארץ היא רק בתאגיד?

כן.

למה? למה המשקיע מארצות הברית משקיע פה רק בתאגיד, לא גם בעסק פרטי?

העמדה של היושבת ראש היא הגיונית. מה שחשוב מבחינתנו היא שההשקעה היא השקעה משמעותית, מהותית, שמייצרת את הדברים שאנחנו רוצים להשיג.

המשקיע יכול להיות חברה או יחיד, אבל המיזם שבארץ, גם אם הוא יחיד וגם אם הוא חברה, צריך להיות רק בתאגיד. השאלה שלי היא למה המיזם פה הוא רק תאגיד. למה אי אפשר להגיד שהמיזם יכול להיות תאגיד וגם לא תאגיד? הוא רוצה להשקיע במשהו פרטי.

הוא אשר אמרתי. זה מה שרצינו. לאורך כל הדרך - -

זאת לא ההצעה שכאן. זה שרציתם זה יופי, אבל זה הולך בשני קווים מקבילים.

היינו צריכים להתפשר. חלפו שנתיים ורבע. היינו ממשיכים עם זה עוד 10 שנים. אנחנו ניסינו ללכת ברוח הדברים של האמריקנים. כפי שגברתי רואה, יש פה שתי החמרות. זה ממש לא הדדי למה שהאמריקנים נותנים.

הבסיס של כל הדיון הזה הוא שההשקעה היא השקעה משמעותית. כפי שציינה חברת הכנסת תמר זנדברג, המטרה של הדבר הזה היא שתהיה תרומה משמעותית בכלכלה. אין מדובר בעסק של מכולת. מדובר בעסקים שיש להם היקף פעילות משמעותי. מאחורי עסקים כאלה אין ולא יכול להיות שלא יהיה תאגיד ישראלי.

מדוע אין ולא יכול להיות?

בגלל מושכלות יסוד של דיני התאגידים, בגלל הצורך להפריד את האישיות המשפטית שמבצעת פעילות עסקית משמעותית מהמשקיע הישיר.

אם אני מוכן להשקיע ולסכן את הוני, אני יכול להיות או לא יכול להיות?

זאת לא ציפייה סבירה - -

האם יש ציפייה שעבודה של כמעט שנתיים של עשרות אנשים - -?

אין בעיה, אני אפתח את זה לדיון יום שלם. אם אתם חושבים שאני חותמת גומי שלכם, אתם טועים.

לא חשבתי.

אל תבוא אלינו עם אקדח לרקה. גם ככה אנחנו עושים פה מהלך - -

אני לא בא עם שום אקדח.

כל פעם הממשלה באה עם איזה חוק שעובדים עליו במשרד המשפטים 100 שנים, כאשר אנחנו הם אלה שצריכים לעשות את זה הכי מהר בעולם. מעירים הערות שמשרד המשפטים נרדם לגביהן בשמירה. אחר כך אנחנו צריכים להסביר.

ממש לא.

וחצי כן. אני לא אגיד לך על איזה חוקים עבדנו פה אחרי שעבדתם עליהם - החל מהזנה כפויה, כלה בדברים אחרים. בוא לא נפתח את זה פה.

אני לא פותח למקרים אחרים.

לא במקרה הזה.

לא במקרה הזה, אבל כששואלים אתכם שאלה, אל תגידו את המילים "עם כל הכבוד", אלא תענו תשובה ברורה.

יש תשובה ברורה. לתשובה הברורה יש שני רכיבים. לא הגעתי לרכיב השני. הרכיב הראשון והמשמעותי הוא שהיקף הפעילות צריך להיות היקף משמעותי. אנחנו לא רואים בעולם - -

אין פעילות משמעותית שהיא לא תאגיד?

לא באופן שבו אנחנו - -

משרד הכלכלה, האם יש פעילות כלכלית שתורמת למשק לא באמצעות תאגיד?

בדרך כלל הפעילות היא באמצעות תאגיד.

רוב הפעילויות במשק הן באמצעות תאגיד?

כן.

למה משרד הכלכלה, שדואג למשק הישראלי, לא חושב שזה יכול להיות גם לא תאגיד?

רוב הפעילות שתתבצע תהיה באמצעות השקעות בתאגיד. אני חושב שאנחנו צריכים לאפשר לתת את הכללים, אבל לאפשר לוועדה את מרחב התמרון.

איך אתה מיישם את ההחלטה המדינית, הרעיונית שאומרת שאנחנו רוצים להשקיע במשק באמצעות תאגיד וגם לא באמצעות תאגיד? הרי לא מדברים על אופציה שתאפשר לאדם להשקיע בסופר מרקט, חס וחלילה, או בפריפריה. זה הרי יהיה רק בתל אביב.

ממש לא.

אני סתם אומרת הערות עכשיו. סתם זרקתי את זה. אני לא מתכוונת לכל מה שאני אומרת. אני זורקת את זה לחלל האוויר. איך אתה נותן אופציה באמצעות התקנות האלו שיושקע לא רק בתאגיד כשזה תורם למשק?

אם המשקיע רוצה להקים תאגיד ישראלי, זה כלום בשבילו. המשמעות של זה היא כלום.

אני לא רוצה להקים תאגיד.

אנחנו לא מכירים פעילות בהיקף משמעותי - -

מה אנחנו יכולים להכניס לתוך התקנות שיאפשר גם לאדם - -?

צריך להשמיט את הדרישה שזה יהיה רק תאגיד.

צריך שהדרישה תהיה השקעה רצינית, לאו דווקא תאגיד.

מה זה "לאו דווקא תאגיד"? אפשר להסביר לי את הרעיון הזה?

הייתם צריכים לדבר על זה לפני.

דיברנו על זה.

קיבלתי עכשיו תשובות לשני נושאים שהיועץ המשפטי העלה. אני לא מקבלת את עניין התאגיד. איך אנחנו יכולים לנסח את זה?

בהגדרת "מיזם עסקי" בעמוד 2 למעלה.

מה אנחנו אומרים במקום המילה "תאגיד"?

עסק.

עסק שהוקם בישראל, ואשר השליטה והניהול בו מופעלים בישראל, לצורך פעילות עסקית, תעשייתית, מסחרית או יזמית. מה ההתנגדות שלכם למהלך הזה?

יש שתי משמעויות לסיפור של המיזם העסקי בתאגיד. אחד, לקיים פעילות כלכלית משמעותית.

את זה הבנתי.

גם לא התנגדנו לזה.

אני לא מתנגדת לזה. התנאי הזה קיים.

הדבר הזה מחייב תאגיד. הנקודה השנייה היא נקודת המיסוי. ביקשנו, וזאת הייתה דרישה שעמדה על השולחן ונדונה ארוכות במסגרת עבודת הצוות, שהשליטה והניהול בתאגיד הזה יהיו בישראל. זה חלק בלתי נפרד.

גם העסק בישראל.

עכשיו אני אשיב לעניין התאגיד והעסק. אנחנו לא מדברים פה על חנות מכולת שמעסיקה, לכן החרגנו – בטח ראיתם בהמשך התקנות- מיזם שולי. מיזם צריך להיות בהיקף פעילות - -

הבנתי. עזוב את זה כרגע. דיברת על מיסוי. האם המיסוי שונה בין תאגיד לעסק?

אלה שני מישורים שונים.

האם כדי שיהיה היקף פעילות משמעותי אתה חייב להיות תאגיד? לא.

לטעמנו, כן. המשמעות של תאגיד היא שהאישיות המשפטית נפרדת. מה זה אומר שזה לא יהיה תאגיד? זה אומר שהמשקיע בעצמו ישכור את העובדים, בעצמו יתקשר בחוזים, ייקח את ההלוואות, ייקח את הערבויות. לא תהיה שום אישיות משפטית חוצצת. האם מישהו באמת חושב שהיקף פעילות עסקית משמעותית יכול להיעשות על שמו הפרטי?

מה אם זה מה שבעל עסק רוצה?

מה התקנות מאפשרות לו? מה זה אומר שהוא משקיע בתאגיד ישראלי? זה אומר שהוא קונה, לצורך הדיון, תאגיד קיים, או שאם הוא נורא רוצה, הוא יכול לפנות לרשם החברות ולהקים חברה. הוא יכול לעשות את זה בעמותה אם הוא נורא רוצה.

מה החשש שלך מכך שמי שעומד בפרונט זה הפרסונה ולא האישיות המשפטית?

בעולם העסקי של היום לא מקיימים פעילות עסקית משמעותית בלי תאגיד. זה basic.

אתה אומר שבלאו הכי, גם אם אנחנו מדברים על עסק ולא על תאגיד, זה לא מפריע לך, כי מי שבסוף יגיע לזה יהיו תאגידים. אתה לא צריך להתנגד לזה נחרצות, אלא אם כן יש לך טעם אחר.

מה זה "טעם אחר"? זה הטעם.

האם יש לך טעם אחר? אתה אומר שבלאו הכי מי שמקיים היקף עסקי מאוד גדול הוא תאגיד. אני לא מבינה למה אתה מתנגד למונח "עסק" שאנחנו רוצים. אומר לך היועץ המשפטי שאתה לא יכול להטעות ולומר שכל מי שמנהל היקף עסקים גדול הוא רק תאגיד.

מה זה "להטעות"?

אני לא מצליחה למצוא את ההיגיון. אם היית אומר משהו הגיוני, היית שומע שאני מסכימה.

אולי משרד התמ"ת יאמר לנו מה ההבדל בין עסק לתאגיד.

תאגיד, כמו ששמעתם, זה חברה רשומה או שותפות רשומה. עסק לא חייב להיות רשום.

מה זאת אומרת "לא חייב להיות רשום"?

הדרישה הזאת הגיעה ממשרד האוצר. הם לא נמצאים כאן כרגע, לכן קשה לנו להסביר ולהבהיר את הנקודה הזאת.

כיושב ראש הוועדה אני רוצה להגיד שהסוגיה הזאת עלתה תוך כדי הדיונים. אנשי המיסוי של משרד האוצר השתתפו בדיונים עצמם. ההחלטה הייתה מפאת הזהירות המתחייבת להשקעה במדינת ישראל. היום זה ארצות הברית. בואו נניח שכולם טהורים, תקינים והכל בסדר, אבל מחר זה יכול להיות ניגריה ומדינות אחרות שיכולות להיות בעייתיות בהקשר של השליטה על הכסף והיכולת של מדינת ישראל לפקח על ההשקעה שלהן. יש פה גם עניין של כסף שחור, חלילה, שלא יולבן בכניסה שלו לישראל.

זה נשמע יותר הגיוני.

זה עלה לא אחת. נניח שסוחר סמים מדופלם מקולומביה רוצה לבוא ולהשקיע בישראל ולהקים פיצה, פלאפל שעוד לא המציאו את הטעם שלהם. אנחנו נאשר לו מן השקעה כזאת? זה משקיע או לא משקיע?

אתה לא תיתן לו.

הסוגיות האלו עלו. אנחנו צריכים לתת להן התייחסות. אנחנו צריכים לשמור, בוודאי בהתחלה ולגבי הפעם הראשונה. ארצות הברית זו הפעם הראשונה. היא מודל ופיילוט. לא צריך לפחד להגיד את זה. מדובר בפיילוט שלומדים עליו את הדברים. נתקן חקיקה, נשנה.

בואו נעשה את זה הוראת שעה.

אני לא יודע מה ההבדל בין הוראת שעה למשהו שהוא לא הוראת שעה. אנחנו מאוד מבושלים בלהתקדם עם זה. כן תאגיד או לא תאגיד, לא צריך לחשוש מזה.

גברתי היושבת-ראש, אפשר, אולי, לסייג את זה ולומר ששר האוצר או השר האמון יוכל לתת הוראת הרחבה מעבר לאותו תאגיד.

אלו תקנות שאמורות להיות מאושרות פה.

אפשר להשאיר את העניין של התאגיד, אבל שיהיה סעיף שיאפשר לשר, במידה והוא רואה שצריך להרחיב, להוסיף עוד סוגי עסקים. השר האמון יוכל לעשות את זה.

שתהיה אופציה גם לעסק. אני מקבלת את זה. אנחנו נשאיר את זה כתאגיד , עם אופציה שאפשר יהיה להרחיב לעסק. מי השר האחראי על זה?

האוצר.

התקנות של שר הפנים.

התקנה היא אוצרית.

הסמכות בחוק היא לא של שר האוצר.

בהתייעצות.

אפשר להגיד שהמיזם העסקי יהיה תאגיד ו/או עסק. לגבי העסק, תחליטו - -

נעשה תאגיד, אבל נגיד שאם ראה שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר - -

עזבי את הנוסח.

שר הכלכלה.

ששר הכלכלה ילך לוועדת הכלכלה.

הוא אמר שהוא מסכים.

פה אנחנו מאשרים לשר הפנים. אלו תקנות של שר הפנים, לכן שר הפנים יהיה רשאי להחליט על הרחבת התאגיד לעסק בהתייעצות עם השרים הרלוונטיים - שר הכלכלה ושר האוצר.

זה נראה לי הגיוני.

להסמיך את השרים להרחיב את התקנות בצורה כזאת זה לא מקובל. אני חושב שאפשר להסמיך את הוועדה המייעצת כך שהיא זאת שתוכל להרחיב.

אין לי בעיה. מקובל שהוועדה תאשר. תומר יסגור את הנוסח עם משרד המשפטים. למה אתם רוצים דווקא עסק פעיל ולא השקעה?

גם בסיפור הזה התפלאתי על ההערה, כי הדרישה שלנו הולמת לחלוטין את הדרישה האמריקנית.

נכון, אתה צודק. זה לא מעניין אותי אם זה הולם את הדרישה האמריקנית. אני אגיד לך למה אתה צודק. אתה צודק, כי פעיל אומר שזה ישפיע על המשק הישראלי. בהכנה, אלוהים יודע מתי זה יהיה. אני רוצה שהתקנה הזאת תביא השפעה מידית למשק הישראלי. תומר, אני לא מקבלת פה את עמדתך.

לגבי האשרה, אני מקבלת את עמדת משרד המשפטים, את עמדת הממשלה. לגבי תנאי ההדדיות, אני מקבלת את עמדת הממשלה. הסמכות תהיה סמכות של השר על פי חוק הכניסה לישראל. אני מקבלת את עמדת היועץ המשפטי של הוועדה. לגבי התאגיד, אני מקבלת את ההצעה שהורחבה פה בהמשך לדיון שהיה של היועץ המשפטי של הוועדה. תסגרו ביניכם את העניין. לגבי עסק פעיל, אני לא מקבלת את המלצת הוועדה. מי בעד התקנות כפי שהוקראו עם השינויים שנאמרו כאן על ידי הוועדה?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות אושרו

<הישיבה ננעלה בשעה 11:05.>