פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
30/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 407>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ג' באב התשע"ד (30 ביולי 2014), שעה 11:05
<סדר היום:>
<הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 18) (סייג לסיוע לתלמידים), התשע"ד-2014, הצעתם של חברי הכנסת יוני שטבון, עפר שלח, ניסן סלומינסקי, רוברט אילטוב, יריב לוין, דוד צור, עמר בר-לב, יעקב מרגי, איתן כבל>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
גילה גמליאל

יצחק כהן

אראל מרגלית

שמעון סולומון

חמד עמאר

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

עמר בר-לב

ניצן הורוביץ

עליזה לביא

יוני שטבון
<מוזמנים:>
סא"ל אורן סארגוטי - ר' ענף עוצמה אכ"א, משרד הביטחון

סגן שיר גומז דה מסקיטה - ע' רמד חקיקה, משרד הביטחון

נדב שמיר - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המועצה להשכלה גבוהה

ענבל אבנון - התאחדות הסטודנטים בישראל

גיל ברימגר - יועץ חקיקה, הבית היהודי


<ייעוץ משפטי: >
אייל לב ארי
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון - חבר המתרגמים
<הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 18) (סייג לסיוע לתלמידים), התשע"ד-2014, >הצעתם של חברי הכנסת יוני שטבון, עפר שלח, ניסן סלומינסקי, רוברט אילטוב, יריב לוין, דוד צור, עמר בר-לב, יעקב מרגי, איתן כבל
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 18) (סייג לסיוע לתלמידים), התשע"ד-2014, הצעתם של חברי הכנסת יוני שטבון, עפר שלח, ניסן סלומינסקי, רוברט אילטוב, יריב לוין, דוד צור, עמר בר-לב, יעקב מרגי, איתן כבל. דנו השבוע בנושא הזה והוא אושר בקריאה ראשונה, אושר במליאה וחוזר אלינו.

<סתיו שפיר:>
מבלי לפגוע, זה חוק חשוב מאוד, אבל זה עכשיו יותר חשוב מלהמשיך לקיים את הדיון על הפיצויים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. רק על זה נתן לי היושב ראש אישור.

<סתיו שפיר:>
זאת רמת הדחיפות?

<טמיר כהן:>
האישור ניתן רק לנושא הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רוצים לאשר את זה היום.

<ניצן הורוביץ:>
איך יכול להיות שעל הדבר הזה נתנו לך אישור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע.

<סתיו שפיר:>
אני לא מאמינה.

<ניצן הורוביץ:>
לסגור את הדיון על הנושא הקודם?

<סתיו שפיר:>
אנחנו באמצע מלחמה ומה שחשוב כרגע זה להעביר עוד הצעות חוק קטנות. ישבו כאן אנשים שלא יכלו אפילו לדבר על הפיצויים שהם לא מקבלים וזה מה שחשוב כרגע?

<ניצן הורוביץ:>
כי הוא מהמפלגה שלך. לכן סגרת את הדיון הקודם וצריך להגיד את האמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא סגרתי.

<סתיו שפיר:>
סדר עדיפויות שלך פשוט מעוות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יוני, בבקשה.

<יוני שטבון:>
תודה אדוני. אני אגיד בקצרה. כיוון שהחוק הזה בא בהסכמה לאורך כל התהליך גם עם משרד הביטחון, גם עם המועצה להשכלה גבוהה וחתומים עליה מספר חברי כנסת ממגוון סיעות, באווירת הימים הנוכחיים של הקונצנזוס, החוק עצמו בא להעביר - - -

<ניצן הורוביץ:>
איזה קונצנזוס? סליחה, ניסן, אתה לא כיבדת אותי בדיון הקודם ולא נתת לי לדבר. לא ניהלת את הדיון כמו שצריך ואני לא מכבד אותך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אמרתי שלא אתן לך לדבר.

<ניצן הורוביץ:>
מתי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחרי שהוא יסיים.

<יצחק כהן:>
ביום ראשון.
<ניצן הורוביץ:>
מה מסגרת הדיון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד 11:15.

<ניצן הורוביץ:>
עכשיו השעה 11:07. כמה זמן יהיה לי לדבר? יש לנו כאן הסתייגויות לגוף החוק. אתה לא יכול לנהל כך את הדיון. זה שוק הדבר הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אתה עושה אותו שוק.

<ניצן הורוביץ:>
סליחה, אתה. אתה מדבר אולי בשקט אבל אתה נוהג כאן כמו בשוק כי זה לא דיון רציני. לא המסגרת, לא הזמן, לא לגופו של עניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אתה מושך את הזמן.

<ניצן הורוביץ:>
לא מושך את הזמן. אני רוצה לדעת כמה זמן יהיה לי לדבר בדיון הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יוני, דבר.

<יוני שטבון:>
הצעת החוק באה לבטא גם תפיסה ערכית וגם תפיסה פרקטית שאומרת שלא יכול להיות שאנשים שהם משתמטים או עריקים מהצבא ימומנו מכספי משלם המסים. יש כאן מסר גם בהיבט הערכי, כמו שאמרתי, לגבי חובת השירות הצבאי. אני מדגיש שלא מדובר על אוכלוסיות שפטורות כחוק, כמו אוכלוסיית החרדים, הערבים או אוכלוסיות שיש להן פטור מסיבה רפואית. החוק הזה בא בעצם למנוע הטבות תשלום לסטודנטים שבזמן שחבריהם משרתים בשירות הצבאי או הלאומי, הם יקבלו הטבות ממשלם המסים, מהמדינה. החוק הזה, כמו שאמרתי לפני כן, הנוסח שמובא לפנינו, בהמשך לקריאה ראשונה, מתואם עם המועצה להשכלה גבוהה כפי שהיושב ראש ביקש ועם משרד הביטחון. זה הנוסח שמובא לפנינו. תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ניצן, בבקשה.

<יצחק כהן:>
הוא לא חבר ועדה.

<גילה גמליאל:>
מותר לו לדבר.

<ניצן הורוביץ:>
אני מחליף את זהבה גלאון.

<יצחק כהן:>
אני אתן לך לדבר במקומי.
<ניצן הורוביץ:>
אני שואל מה הצורך בחוק. כמה אנשים כאלה שהם עריקים? אם אני מכיר את החוק, עריק צריך להיות בכלא צבאי והוא לא לומד באוניברסיטה. כמה עריקים לומדים במוסד להשכלה גבוהה ומקבלים סיוע מאני לא יודע ממי? כמה?

<יוני שטבון:>
יושב כאן נציג משרד הביטחון. בזמן נתון יש 5,000 משתמטים ועריקים.

<ניצן הורוביץ:>
ואין משטרה צבאית? אין חוק? אין משטרה? אין כלום? נותנים להם ללמוד באוניברסיטה והם לא בכלא צבאי? תביא לי את השמות שלהם כי אני רוצה לבדוק את זה עם מצ"ח, איזה עריקים בורחים מהצבא ולומדים באוניברסיטה ומקבלים סיוע. מה אתם מבלבלים את המוח? שטויות. סתם ממציאים המצאות.

<יוני שטבון:>
אני אגיד לך משפט אחד.

<ניצן הורוביץ:>
מה אתם כאן הופכים את האוניברסיטה לאיזה גוף חוקר שהיא צריכה לבדוק אם הוא יוצא צבא והתייצב לשירות סדיר או לא התייצב ואיזה צידוק היה לו מול הצבא להתייצב או לא להתייצב? זה תפקיד של האוניברסיטה? זה דבר שהאוניברסיטה צריכה לעשות? באמת, האוניברסיטה זה מוסד חינוך והשכלה ולא מוסד ביקורת על מי שלא בא לצבא או כן בא לצבא. מי שלא בא לצבא, זאת עבירה חמורה והצבא צריך לטפל בו ובצדק צריך לטפל בו ולצורך כך יש את המשטרה הצבאית ויש את לוכדי העריקים. שייקחו אותם ויכניסו אותם לבית סוהר. מה אתם כאן מנסים לעשות? הרי כל החוק הזה לא קשור למציאות, בכלל לא נוגע לשום דבר. זה סתם איזו מין אמירה על רקע כל מה שקורה, להגיד שהנה אנחנו מטפלים נגד אלה שלא באים לצבא. מי שלא בא לצבא, שייקחו אותו לצבא. למה אתם מערבים את המועצה להשכלה גבוהה? חוץ מזה, למה רק מועצה להשכלה גבוהה? אפשר להכניס על ארנונה ועל כל מיני דברים של שיכון ודיור ציבורי וכל מיני דברים מתחומים אחרים.

<יצחק כהן:>
כמו שעשו לחרדים.

<ניצן הורוביץ:>
איציק, אני האחרון שתומך באפליה.

לכן אני חושב שהדבר הזה לא צריך לעבור, אין לו שם צידוק, זאת סתם איזו אמירה שזורקים כדי להראות שהנה אנחנו פועלים למען השירות וכולי. זה דבר שבעיני הוא עלוב ומעליב, בטח ביום כזה ובטח שהיו צריכים לפזר כאן את הישיבה הקודמת בעיצומה, עת אנחנו בעיצומה של מלחמה כדי להעביר את הדבר הזה כי המציע הוא חבר בסיעתך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה.

<אייל לב ארי:>
אני רוצה להפנות את תשומת לב חברי הוועדה לכמה הערות שיש לנו לגבי הצעת החוק. האחת היא תכלית סעיף 25ב לחוק המועצה להשכלה גבוהה שהוא סיוע לתלמידים.

<יצחק כהן:>
מה הסיוע?

<אייל לב ארי:>
אני אקרא את הסעיף: "במערך הסיוע שמקיימת המדינה לתלמידים במוסדות מוכרים במסגרת חוק התקציב ייקבעו אמות מידה, בין היתר להעדפתם של תלמידים שהם תושבי קבע באזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה ושל תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה או במכללות אקדמיות המצויים באזורים אלה".

אני הבנתי מנציגי המועצה להשכלה גבוהה שאמות המידה האלה – נדב, תקן אותי אם אני טועה – באות כדי לתת סיוע שהוא בעיקר על קריטריונים סוציאליים, על בסיס בעיקר מגורים או לימודים באזור עדיפות. הצעת החוק בנוסח המוצע כרגע - - -

<יצחק כהן:>
מה כולל הסיוע?

<אייל לב ארי:>
הסיוע הוא סיוע כלכלי.

<יצחק כהן:>
מה זה אומר? מי יכול לתת תשובה ולומר מה זה הסיוע הזה?

<נדב שמיר:>
מדובר על סיוע מכספי ות"ת לסטודנטים.

<גילה גמליאל:>
דרך איזו מסגרת? דרך משרד החינוך? באיזה סוג של מלגות מדובר? איזה סוג של סיוע?

<יצחק כהן:>
מה הסיוע?

<נדב שמיר:>
זה סיוע על בסיס סוציו-אקונומי שניתן לסטודנטים. אנחנו פשוט הוזמנו ברגע האחרון לדיון הזה ולכן לא נמצא אתי איש המלגות שלנו, אבל בעצם מדובר כאן על סכום נכבד שאני כרגע לא זוכר את הנתונים המדויקים, אבל הוא מחולק על בסיס סוציו-אקונומי וגם על בסיס מקום מגורים.

<יצחק כהן:>
את הקריטריונים הבנו, אבל מה הסיוע?

<נדב שמיר:>
מלגות.

<יצחק כהן:>
כמה מלגות? מה ההיקפים? מה המקסימום ומה המינימום?

<נדב שמיר:>
אין לי כרגע את הנתון. אני יכול לברר אותו.

<יצחק כהן:>
למי יש אותו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נדמה לי שזה נאמר בקריאה הראשונה.

<אלעזר שטרן:>
אתם יודעים על כמה מדובר? 5,000 הם כאלה שהם בחוץ לארץ. על כמה מדובר?

<נדב שמיר:>
כמה אנשים מגישים בקשות? בשנה שעברה היו 34 אלף בקשות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, כמה משתמטים.

<נדב שמיר:>
זה הצבא יכול להגיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סדר גודל, על כמה מדובר?

<ניצן הורוביץ:>
הוא לא יודע. אין אנשים כאלה. מי שהוא עריק, לוקחים אותו לכלא צבאי. הוא לא הולך לאוניברסיטה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נדמה לי שבקריאה הראשונה נתתם מספר.

<אורן סארגוטי:>
אני יכול לדבר על מצבת העריקים ועל הכרזות העריקים. אני לא יודע כמה מתוכם לומדים באוניברסיטה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תגיד רק סדר גודל.

<אורן סארגוטי:>
אנחנו מדברים כל שנה על סדר גודל של 5,000 עריקים עליהם מכריזים כל שנה.

<יצחק כהן:>
כמה מהם סטודנטים?

<יוני שטבון:>
אחרי החוק נדע.

<אלעזר שטרן:>
זה לא מושג.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם יבדקו כאשר יצטרכו לתת.

<יוני שטבון:>
לפי הסנכרון עם המועצה להשכלה גבוהה. אלעזר, החוק מאפשר את הסנכרון הזה.

<אלעזר שטרן:>
אני מבין את הכול, אבל אני לא אוהב חפיפניקיות וזה נראה לי כאן כך. אני אומר לכם את האמת. אני מצטרף למה שאמר חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אני חושב שהדיון הקודם באמת היה יותר חשוב ועכשיו לך תסביר, חוץ מהדבר הזה, ואלה באמת עניינים פוליטיים נמוכים בהקשר של הדיון הזה. יש כאן שאלות. אצלי על הרכב יש מדבקה "ישראלי אמיתי לא משתמט" ולכן אל תלמדו אותי מה זאת השתמטות אבל אי אפשר לבוא לדיון כאשר לזה אין את המספרים כי ההוא לא הספיק.

<נדב שמיר:>
עכשיו יש לי את המספרים.

<אלעזר שטרן:>
זה נותן נתון של 5,000. אני אומר לך שלא מדובר בזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הנתונים שיש לך?

<נדב שמיר:>
התקציב של קרן סיוע לסטודנטים הוא מאה מיליון שקלים לשנה, כאשר סטודנט מקבל 6,240 שקלים כמענק ויכול לקבל הלוואה על סך 7,000 שקלים.

<מגילה גמליאל:>
ממשרד החינוך?

<נדב שמיר:>
משרד החינוך מתפעל את המערך הזה דרך חברת טלדור ובישיבה הקודמת סוכם שאנחנו נבדוק את הפרוצדורה של העברת המידע, אם יש איזשהו צורך - - -

<יצחק כהן:>
מה הביצוע?

<נדב שמיר:>
בשנה שעברה היה 87 מיליון. חולקו 87 מיליון שקלים.

אני אוסיף ואומר שבישיבה הקודמת סוכם שאנחנו נתאם מול משרד החינוך ונבדוק את אופן העברת המידע, אם יש איזשהו צורך בהסמכה ספציפית בחוק. הנושא הזה נבדק ואין צורך. אנחנו נעשה את זה דרך הוראות החוק הקיימות בחוק הגנת הפרטיות. החברה הזאת שפועלת תחת משרד החינוך תעביר את רשימת האנשים הזכאים אחרי שהגישו את הבקשות, היא תעביר אותן לצבא והצבא בעצם יסמן עליהן את האנשים שנמצאים בסטטוס של משתמט או עריק. מדובר על אנשים שהם בסטטוס הזה, לא אנשים שכבר נשפטו ושילמו את חובם אלא כרגע נמצאים בסטטוס כזה.

<ניצן הורוביץ:>
אם אתה יודע על מישהו שהוא משתמט, למה אתה לא מדווח עליו למשטרה הצבאית כדי שיגייסו אותו?

<נדב שמיר:>
אנחנו לא אמורים לדעת.

<אלעזר שטרן:>
עריק שנשפט, מה זה משנה שהוא שילם את חובו? עריק שנשפט וישב בכלא.

<נדב שמיר:>
הוא יוצא מהרשימה. הוא זכאי.

<אלעזר שטרן:>
אז על מה מדובר?

<ניצן הורוביץ:>
אני לא יודע על מה מדובר.

<אלעזר שטרן:>
אני באמת שואל על מה מדובר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות שמדובר על אלף, אלפיים אנשים.

<אלעזר שטרן:>
אפילו לא זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר שלא נשפטים.

<אלעזר שטרן:>
אני אומר לך שאלה שלא נשפטים הם לא כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בטוח.

<אלעזר שטרן:>
הם בארץ לומדים באוניברסיטה? לא מחכה להם מישהו באוניברסיטה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. אם אין כאלה, אז לא יהיה. אם יש כאלה, יהיה.

<עמר בר-לב:>
אולי זה יהיה כבר העונש. אתה לא משרת, לא תופסים אותך והעונש שלך הוא הסיפור הזה.

<אלעזר שטרן:>
אומר לכם את האמת, אני גם בעד זה שעריק שנשפט לא ייהנה מזה.

<יצחק כהן:>
נכון.

<אלעזר שטרן:>
אבל מה עושה החוק הזה? אני לא מצליח להבין את זה. באמת, אני חושש שמרוב המהירות הזאת אנחנו נפספס כאן הזדמנות לטפל באמת בסוגיה של השתמטות. כי מה בוער לנו? זאת תופעה שקיימת כל כך הרבה זמן ואני אומר את האמת, עם כל הכבוד ואני חושב שאני חתום על החוק הזה.

<יוני שטבון:>
לא.

<אלעזר שטרן:>
בסדר, לא. כנראה מסיבות קואליציוניות פוליטיות אני גם לא חתום על החוק הזה.

<יוני שטבון:>
לא. אין סיבה. הפוך.

<אלעזר שטרן:>
לא משנה.

<עמר בר-לב:>
אני חתום על החוק הזה ואני מסכים אתך שאין כאן דחיפות. זאת לא איזו בעיה שצריכה להיגמר היום. חסרים נתונים.

<אלעזר שטרן:>
אנחנו נעשה משהו לא טוב למטרה החשובה.

<יוני שטבון:>
אני רוצה להגיב לדברים. החוק עצמו התחיל בתהליך שגם היו נתונים של משרד הביטחון. החוק הזה לא צץ בגלל שיום אחד ישבנו וחשבנו. דיברתי עם רוב חברי הכנסת שחתמנו ויש כאן שני ממדים. זה נכון שבנקודת זמן אף פעם לא נדע – זאת בדיוק הבעיה – כמה מהם הולכים לאוניברסיטאות. אין מנגנון כזה שמעביר את התהליך בין האוניברסיטאות לבין משרד הביטחון.
כאשר החוק הזה יעבור, מה שיקרה זה שהוא ייצר את אותה מערכת שתיווצר ופעם אחת תייצר מסר לאותם משתמטים עריקים שצריכים לטפל בבעיות שלהם, ופעם שנייה זה גם יאפשר לראות את המספרים ואנחנו נדע בדיוק כמה משתמטים ישנם וכמה עריקים. אם לא יהיה חוק, גם לא נדע. אם רוצים לעצור את התהליך בעודו באיבו, המדינה – המציעים, אנחנו חברי הכנסת רוצים לקדם את אותו תהליך, כך מתחילים תהליך. לא פתרנו את כל הבעיות ובאוניברסיטאות לא ייפתרו בעיות המשתמטים והעריקים על ידי חוק אחד, אבל זאת תחילתו של תהליך שהמדינה משדרת מסר למשתמטים ולעריקים והיא גם יוצרת מנגנון שיאפשר בעתיד להתפתח. אני אשמח מאוד אם תהיה עוד חקיקה רחבה יותר. זאת רק תחילת הדרך ואני שמח על כך.

<עמר בר-לב:>
אני גם לא מרגיש נוח עם השיטה שהוסברה עכשיו למרות שהבנתי מדבריך שהיא בסדר, שעכשיו האוניברסיטאות מעבירות לצה"ל את כל מי שמחליט ללכת ללמוד וצה"ל מתחיל לעשות מיון. אין לי בעיה עם המיון אבל עכשיו גם צה"ל, כל האינפורמציה של מי שלומד במדינת ישראל תהיה לו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש להם את זה.

<עמר בר-לב:>
לא מרגיש נוח עם זה.

<נדב שמיר:>
לא מדובר על האוניברסיטאות. אין שום מגע בין האוניברסיטאות, בין כל המוסדות להשכלה גבוהה לבין צה"ל. מדובר על משרד החינוך שהוא מתפעל את כל מערך הסיוע לסטודנטים והוא זה שיעביר את הרשימות לצבא.

<עמר בר-לב:>
של כל מי שנרשם לאוניברסיטה?

<נדב שמיר:>
לא. כל מי שהגיש בקשה לסיוע ונמצא זכאי.

<עמר בר-לב:>
את זה הבנתי אבל עדיין אני לא מרגיש עם זה נוח. לא שיש לי פתרון אחר אבל אני לא מרגיש עם זה נוח. אין לי בעיה עם התוצאה אבל יש לי בעיה עם הדרך.

<יוני שטבון:>
הגנת הפרטיות. זה מה שנבדק בקריאה הראשונה. בדקנו את זה כדי לחזור לכאן והדבר הזה הוא תחילה של תהליך.

<אלעזר שטרן:>
צריך להגיד ליוני שימשוך את זה ויחכה. יוני, אני אומר לך את האמת. בוא לא נעשה צחוק מעצמנו. אל תגרור אותנו. אני יודע מה יכול לצאת מכאן ואלה שני דברים. האחד, יצא חוק מטומטם, והשני, שיגידו שאלעזר שטרן היה בעד המשתמטים. תחליט.

<יוני שטבון:>
אם הייתי חושב שהחוק הוא מטומטם, הייתי אומר את זה כאן על הבמה עכשיו.

<אלעזר שטרן:>
אבל רוצים לעשות חוק טוב. אני רוצה לעזור לגיוס.

<יוני שטבון:>
אנחנו נמצאים באותו צד של המפה בהקשר של המשתמטים והעריקים. אין פה בעיה עם זה. אני רק אומר שהקשבתי לטענות שלך בקשב רב ואני לא מזלזל בהן לחלוטין. אני רק אומר שמי שחושב שאפשר עכשיו בחוק אחד לפתור את כל בעיית המשתמטים והעריקים, זה לא. יש כאן תהליך.

<עמר בר-לב:>
בסדר, אבל גם את זה לעשות כמו שצריך.

<יוני שטבון:>
הקשבתי לטענות. מה הטענה המרכזית שאלעזר מציג או אחרים מציגים? הם אומרים, במה מדובר? כמה כאלה יש בתוך המספר הזה?

<שמעון סולומון:>
זה לא משנה כמה. בניגוד למה שהם אומרים, זה לא משנה לי כמה, אם זה אלף או אלפיים. אנחנו מדברים על משתמטים שצריך להגביל את זה. המספר לא משנה. זאת שאלה ערכית.

<יוני שטבון:>
הדבר השני זה מה ששמעון אומר.

<אייל לב ארי:>
ההצעה בנוסח שלה כרגע, קצת מזכירה בנקודות מסוימות – ואמרתי את זה בדיון הקודם – את הצעת החוק הממשלתית בנושא מע"מ אפס כיוון שהיא קובעת קריטריון כאשר במקרה של מע"מ הקריטריון הוא האם שירת או לא, ובמקרה של הצעת החוק הקריטריון הוא האם אתה נמנעת מלשרת ואתה נחשב עריק וטרם נשפטת בעניין. בעניין הזה אפשר לעשות השלכה מפסק דין בשארה של בית המשפט העליון שקבע שההטבות שניתנו ליוצאי צבא היו לגיטימיות בין היתר כיוון שהשירות הצבאי או הלאומי שנקבע לא נקבע כתנאי סף לקבלה או לאי קבלה של ההלוואות אלא הקריטריון שנתן הגדלה או תוספת של מידת הזכאות של המבקש. כאן יש לנו קושי מסוים נוסף במקרה של שלילה מוחלטת. ככל שבעצם יינתן סיוע חלקי לאותה אוכלוסייה, אמנם מצומצמת, לעומת למשל המקרה של הצעת חוק של מע"מ אפס, שבעצם יוכל להינתן סיוע מסוים פחות למי ששירת, אני חושב שזה יכול אולי קצת להקהות את הקושי שיש כרגע בנוסח של ההצעה.

<ניצן הורוביץ:>
בעצם אתה אומר שהצבא צריך להעביר את כל הנתונים על אנשים שלא התייצבו לכל המכללות והאוניברסיטאות. איך זה אמור להתבצע? נגיד גם כולל התיקים הרפואיים כדי לבדוק בעיות אישיות.

<אייל לב ארי:>
לא.

<ניצן הורוביץ:>
אז האוניברסיטאות אמורות להחליט.

<יוני שטבון:>
ניצן, אתה מסבך את זה ואתה יודע.

<ניצן הורוביץ:>
לא. אני רוצה להבין איך זה אמור להיות. הצבא אמור להעביר את הנתונים האלה שחלקם גם מסווגים לגוף אזרחי?

<יוני שטבון:>
יש מנגנון.

<ניצן הורוביץ:>
מה הסיפור? איך המנגנון הזה אמור לעבוד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההערות שאתה הערת, אני רוצה לשמוע ואחר כך ייתנו תשובה לניצן.

<אייל לב ארי:>
זאת הערה לתשומת לבם של חברי הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המנגנון ביניכם קיים? בין הצבא למשרד החינוך בנושא הזה?

<נדב שמיר:>
יש את גופים שאמורים לתפעל את המנגנון הזה. חוק הגנת הפרטיות קובע הוראות ברורות איך מעבירים מידע בין גופים ציבוריים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המידע הזה יישמר?

<נדב שמיר:>
כן.

<ניצן הורוביץ:>
זה מידע של הצבא. אלה בדיקות רפואיות, החלטות לגבי מצב נפשי וכולי.

<נדב שמיר:>
אנחנו לא מדברים על אלה. אלה מקבלים פטור.

<שיר גומז דה מסקיטה:>
הצעת החוק מדברת על מי שמשתמט מהגיוס או מי שנחשב כעריק כפי שהוא מוגדר כיום בפקודות הצבא. יש הגדרות מאוד מאוד ספציפיות.

<ניצן הורוביץ:>
למה אתם לא מטפלים בו?

<שיר גומז דה מסקיטה:>
רגע. יש הגדרות מאוד ספציפיות למי שמוגדר כעריק או כמשתמט בפקודות הצבא. ברגע שהוא מוגדר כעריק או כמשתמט, הוא מוכרז כעריק או כמשתמט וזה בקריטריונים מאוד מאוד מסוימים. עריק מוכרז אחרי היעדרות של 21 ימים, משתמט מוכרז אחרי עשרה ימים. אלה הגדרות מאוד מאוד ספציפיות. המידע שיועבר, אלה השמות של אותם האנשים שהוכרזו ואפילו לא השמות אלא רק ציון שלהם כעריק או כמשתמט על גבי הרשימה שתועבר.

<ניצן הורוביץ:>
למי זה יועבר?

<חמד עמאר:>
שאלה פשוטה. אני רוצה להבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להצביע. אני מעלה את זה להצבעה.

<ניצן הורוביץ:>
סליחה, אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית על הדבר הזה.

<גילה גמליאל:>
ניסן, סגור את הישיבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הישיבה נעולה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:25.

קוד המקור של הנתונים