הכנסת התשע-עשרה
PAGE
3
ועדת הכספים
29/07/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 405>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ב' באב התשע"ד (29 ביולי 2014), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 29/07/2014
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
<1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014>
<2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013 – של חה"כ מירי רגב. (פ/489)>
<3. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013 – של חה"כ מאיר שטרית, חה"כ אורי מקלב, חה"כ יצחק וקנין, חה"כ עמרם מצנע, חה"כ דוד צור, חה"כ אלעזר שטרן, חה"כ איציק שמולי, חה"כ סתיו שפיר, חה"כ אראל מרגלית חה"כ עמר בר-לב. (פ/1005) >
<4. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014 – של חה"כ גילה גמליאל. (פ/2440)>
<5. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014 – של חה"כ ישראל אייכלר. (פ/2462)>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב
מיכל בירן
גילה גמליאל
משה גפני
בועז טופורובסקי
יצחק כהן
זבולון כלפה
דב ליפמן
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
שמעון סולומון
חמד עמאר
אלעזר שטרן
עפר שלח
סתיו שפיר
ישראל אייכלר
יעקב אשר
יואב בן צור
יצחק וקנין
מנחם אליעזר מוזס
אורי מקלב
חנא סוייד
כרמל שאמה-הכהן
מוזמנים
¶
>
אלעזר במברגר - יועץ משפטי, משרד הבינוי והשיכון
ערן ניצן - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
ערן יעקב - סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר
מאיר אסולין - סמנכ"ל בכיר מיסוי ומקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר
שי אהרונוביץ - מנהל אגף א' מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר
שי דותן - מנהל תחום בכיר, רשות המסים, משרד האוצר
איילת מינסטר-שר - כלכלנית-אנליסטית, רשות המסים, משרד האוצר
יואל בריס - יועץ משפטי, משרד האוצר
עו"ד ליאת גרבר - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר
עו"ד גיא גולדמן - לשכה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר
טל רבי - מתמחה, משרד האוצר
טל אלדרוטי - השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים
כרמית יוליס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד ספי זינגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אוריאל לין - נשיא, איגוד לשכות המסחר
רונן סולומון - מנכ"ל תחום פיננסים, איגוד לשכות המסחר
ישראל זעירא - יו"ר, פורום קבוצות רכישה
רוני בריק - סגן נשיא, התאחדות בוני הארץ
אליאב בן שמעון - מנכ"ל, התאחדות בוני הארץ
אמיר הלר - סמנכ"ל, התאחדות בוני הארץ
יהודה אוליבה - פורום קבוצות רכישה
דן הרצוג - ועד פורום קבוצות רכישה, לשכת המסחר
חובב ינאי - רכז משקיפים, המשמר החברתי
שבתאי קטש - אזרח
אבי מזרחי - אזרח
משה ביבי - לוביסט (גורן עמיר)
ארז גילהר - לוביסט (פוליסי), מייצג את בוני הארץ
אירדה קריימר - לוביסטית, (גלעד יחסי ממשל), מייצגת את פורום קבוצות רכישה
רישום פרלמנטרי
¶
הדר אביב
חבר מתרגמים
<1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014>
<2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013 – של חה"כ מירי רגב. (פ/489)>
<3. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013 – של חה"כ מאיר שטרית, חה"כ אורי מקלב, חה"כ יצחק וקנין, חה"כ עמרם מצנע, חה"כ דוד צור, חה"כ אלעזר שטרן, חה"כ איציק שמולי, חה"כ סתיו שפיר, חה"כ אראל מרגלית חה"כ עמר בר-לב. (פ/1005)>
<4. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014 – של חה"כ גילה גמליאל. (פ/2440)>
<5. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014 – של חה"כ ישראל אייכלר. (פ/2462)>
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה שנועדה להצבעות על חוק מע"מ אפס. אני מבקש מכולם, וקודם כל, מהיושבים בשורה השנייה – לא מדברים ובטח שלא מתערבים. גם היושבים בשורה הראשונה – לא מדברים אחד עם השני. מי שרוצה לדבר, או בטלפון, מוזמן, אבל החוצה, שיעשה את זה ויחזור.
אנחנו מתעכבים כי הנוסח שעל-פיו נדון נסגר אתמול בלילה ועבר במייל אל חברי הוועדה, אבל אנחנו יודעים שקשה לדון כשיש את המייל, אז זה מודפס וברגעים אלה זה עולה במעלות הקודש אלינו, בעוד דקה יגיע לפה ואז נוכל להתחיל.
בינתיים, אני אתן לייעוץ המשפטי להסביר את המהלך של הדיונים שיהיו. אייל, בבקשה.
אייל לב-ארי
¶
אנחנו מצביעים על הנוסח של הצעת החוק הממשלתית. כפי שאתם זוכרים, הוועדה אישרה מיזוג של עוד ארבע הצעות חוק פרטיות - - -
אייל לב-ארי
¶
היום ההצבעות הן על הצעת החוק הממשלתית. כפי שאתם זוכרים, הצעת החוק הזו, מוזגו לתוכה עוד ארבע הצעות חוק פרטיות. כיוון שהמיזוג עדיין לא אושר בוועדת הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת החוק הממשלתית.
אייל לב-ארי
¶
זכור לי.
ככל שהמיזוג יאושר על-ידי ועדת הכנסת, ההצבעות יחולו גם לגבי הצעות החוק הפרטיות, כיוון שהן מתמזגות והדיון הוא לפי הנושא שעבר קריאה ראשונה - - -
לגבי סדר הדיון
¶
אנחנו נעבור על הסעיפים, על השינויים בסעיפים. אנחנו מצביעים דבר ראשון על ההסתייגויות, בין אם הן יתבקשו במהלך הדיון - - -
משה גפני
¶
רגע, אבל אדוני היועץ המשפטי, אפילו בשם של החוק, מה שהונח עכשיו לפני, יש שינוי מהצעת החוק המקורית, אז קודם כל צריך לדון על זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מקווה שלא תמשיך כך ותיתן לו לסיים את הדברים, כי זה בדיוק מה שהוא תכנן לעשות.
אייל לב-ארי
¶
אנחנו נציג את השינויים. חלק מהשינויים שנציג בפניכם הם נושאים שעדיין נותרו פתוחים – אין דיון ואין הכרעה של הוועדה. כמובן, לאחר הצגתם, תהיה הצבעה על ההסתייגויות. ככל שהסתייגות תתקבל, היא תשולב בנוסח. ככל שהיא תידחה, היא תעלה למליאה, ולאחר מכן הוועדה תצביע על הנוסח שמונח בפניה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
קיבלנו אישור עד 16:00, בכפוף לזה שאם בין 13:00 ל-16:00 תהיה הצבעה, אז אנחנו נעצור ונלך להצביע ונחזור.
סתיו שפיר
¶
יש לי שאלה ליועץ המשפטי, בבקשה.
כשאנחנו דנו בחוק, התעסקנו הרבה במקורות התקציביים. מאז השתנו כמה דברים לאור המצב הביטחוני. גם עכשיו אנחנו עדיין במהלך מבצע שעלותו הולכת להיות מעל ארבעה מיליארד שקלים למערכת הביטחון ואנחנו עדיין לא יודעים בכלל מתי זה מסתיים, מעבר לנזקים שזה גורם למשק ולהכנסות ממסים. הסתבר לנו מפרסומים בתקשורת שהאוצר עובד על הצעת תקציב חדשה לאור העניין הזה, וגם, שוב, מהפרסומים בתקשורת, אנחנו מבינים שמדברים על יעד גרעון אחר מהיעד שתוכנן – עלייה ל-2.9.
והשאלה שלי ליועצים המשפטיים היא
¶
האם אפשר במסגרת התנאים האלה, כשאנחנו לא יודעים מהו יעד הגרעון, ואנחנו לא יודעים מהן ההערכות התקציביות, מהם המקורות התקציביים, מה הצפי לגביית מסים, מאיפה אנחנו הולכים להביא את הכסף, האם בכלל אפשר לדון בהצעת חוק כזו כרגע? האם לא עדיף לדחות את זה לתחילת המושב הבא עד שנבין איפה אנחנו עומדים, ונוכל לעשות את זה בצורה שהיא יותר אמינה ונאמנה למצב?
אייל לב-ארי
¶
את השאלה הזאת צריך לשאול את האוצר, שהוא אמון על הכנת התקציב ועל הראייה המרחבית שלו לגבי ההוצאות שניצבות בפני המדינה לאור האירועים האחרונים.
סתיו שפיר
¶
מה זאת אומרת? אבל זו שאלה משפטית; מאחר שהצעת החוק היא הצעת חוק של שר האוצר, קצת קשה לשאול את אנשי האוצר שאלות בנוגע להצעת החוק שלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סתיו, אנחנו היום רק בהצבעות, ולא בדיונים. נגמרו הדיונים, הופיע בפנינו האוצר - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל היום משתנים דברים, אם בגין זה, אם בגין דברים אחרים. זה לא רלוונטי לנושא שלנו.
סתיו שפיר
¶
המקורות התקציביים שדיברה עליהם גברת מבורך בישיבה הקודמת, שהיתה לפני יותר משבוע, הם כבר לא אותם מקורות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היתה השאלה הזאת, היו האוצר והסבירו. כל עוד הם לא באים להגיד לנו משהו אחר, אז יש לנו את התשובה הזו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא מתכוון: תוך כדי דיון כשיקראו פה, ירצו להגיד הסתייגויות, יצביעו ונגמר, ומתקדמים הלאה.
יעקב אשר
¶
לא, אבל זה רלוונטי, הדבר שלה, במיוחד כשלפי ההצעה החדשה זה כנראה עוד תוספת על ההצעה הישנה שהיה עליה דיון. אז צריך דיון תקציבי מיוחד על התוספת בין ההצעה הזו להצעה הקודמת.
יעקב אשר
¶
אם יש שינוי בתקציב לאור השינויים בהצעה החדשה הזאת, יש עלות כנראה של למעלה מחצי מיליארד או יותר – האם צריך לקיים על זה דיון תקציבי, לשמוע את האוצר? נושא המלחמה זה נושא נוסף.
סתיו שפיר
¶
מה זאת אומרת, ניסן? גם אתמול לא ישבו יועצים משפטיים בזמן העברות תקציביות, וגם אז היתה לנו שאלה שלא נענתה כי לא היה ייעוץ משפטי בוועדה. עכשיו יש פה ייעוץ משפטי ואתה לא נותן להם לענות?
משה גפני
¶
אני שוחחתי אתך, אדוני היושב-ראש, לגבי הדיון ביום רביעי ואנחנו הגענו להסכמה שלא נעכב את החוק בהקראה שלו, והתקיים פה דיון על ההקראה ואנחנו לא היינו בישיבה, כדי לאפשר לסיים את ההקראה.
הסיכום בינינו היה שאם, בסופו של דבר, אתה לא מצליח עם שר האוצר, אז אנחנו נדון כאשר זה יובא לדיון על ההסדרים. זה היה הסיכום.
משה גפני
¶
בסדר, אתה צודק, לא סיכום. בגלל שהמילה "סיכום" היא לא בדיוק המילה המתאימה בין שנינו. זאת אומרת, כשאני עושה את זה עם מישהו אחר זה סיכום. אתך זה משהו אחר. אבל זה מבחינתי היה הסיכום, אחרת לא הייתי מסכים. אני הייתי מסכים?
משה גפני
¶
אני אומר לך את דעתי. אתה תגיד שזה לא נכון, אתה תגיד גם שלא נכון שאמרת את מה שאמרת בוועדת הכספים. יש פרוטוקול.
משה גפני
¶
זה שאתה אומר, זה בסדר, זה מס שפתיים. אבל החוק הזה בעיקרו נעשה נגד הציבור החרדי – סליחה, טעיתי, נגד הציבור הערבי, כאשר הערבים לא כאן.
דבר נוסף, במהלך הדיונים בוועדה התברר שהחוק הזה לא הולך להיטיב בנושא של הדירות; לא נמצא אפילו אחד, כמה שחיפשת מתחת לאדמה אם יש מישהו, איזה כלכלן שיבוא ויגיד - - -
משה גפני
¶
לא, זו הצעה לסדר. אם לא תפריע לי זה יהיה קצר לגמרי.
אף אחד לא אמר שזה הולך לשנות את מצב הדיור במדינת ישראל. אפילו אחד לא מצאת. יש כאלו שהקצינו ואמרו שזה יזיק, אבל ודאי שאף אחד לא אמר שזה - - -
משה גפני
¶
משרד השיכון עשה הסכם עודפים עם שר האוצר. זה לא רלוונטי, הרי עמדת שר השיכון ידועה לי. הוא צריך את מה שהוא צריך.
משה גפני
¶
מכיוון שזה המצב, ואנחנו נמצאים במצב של מלחמה, נמצאים במצב בו החוק הזה יגרום למחלוקת עצומה בגלל שזה חוק שמפלה לרעה, הוא מפלה כל מיני קבוצות – המציאות הזאת, של להביא את זה עכשיו בבהלה כזאת, בצורה כזאת בה אנחנו נריב בוועדה, נריב במליאה, אם זה יגיע למליאה, כאשר זה המצב מבחינת מדינת ישראל, לא היה דבר כזה אף פעם.
אני לא יודע מה הדחיפות בעניין הזה, אני לא יודע למה אתה צריך להכניס אותנו עכשיו למלחמה פנימית כזאת פה, כשכולם מאוחדים במה שקורה בדרום. אני חושב שאסור לעשות את זה. אני מבקש לדחות את הדיון הזה. לא יקרה שום דבר אם החוק הזה לא יאושר היום. הוא יכול להיות מאושר בתחילת החורף, הממשלה גם יכולה להביא אותו בפגרה. זה לא זמן לעשות את זה, כאשר המציאות היא שהחברים הערבים - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - היא מכובדת בעיני, ורק אם תצליח לשכנע את מי שהגיש את החוק, שר האוצר, שהוא יבקש למשוך את זה, אז לא נקדם את הדיון.
משה גפני
¶
מכיוון שאני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, ושר האוצר ביקש ממני הרבה בקשות, אני סוברני להחליט כיושב-ראש הוועדה אם אני מקיים דיון או לא.
משה גפני
¶
אין דרך, מה דרך? אתה הכתובת. הדיון אצל שר האוצר הוא דיון סגור. כאן זה לעיני כל ישראל. כאן תהיה מחלוקת, שהמחלוקת הזאת תהדהד, שהציבור יגיד שאתם פשוט חבורת מטומטמים. בשעה שיש מלחמה כזאת קשה, אתם יושבים פה ורבים על שטויות. מה, "שר האוצר"? מה אתה שולח אותי לשר האוצר?
משה גפני
¶
דעת הלשכה המשפטית בעניין הזה לא רלוונטית . התקנון קובע שגם אם בור ועם הארץ כמוני חושב שזה נושא חדש, זה נושא חדש, וצריך לעצור את הדיון.
אייל לב-ארי
¶
סעיף 85(ב) מאפשר שאם הוצע בוועדה תיקון להצעת חוק, וחבר כנסת טען שהתיקון המוצע חורג מגדר הנושא של הצעת החוק, מביאים את העניין להכרעת ועדת הכנסת. ככל שנשמעת טענה כזו, אז לנושא הזה הוועדה, עד להכרעת ועדת הכנסת, לא יכולה להמשיך ולדון.
שגית אפיק
¶
זה לא נכנס בכלל להגדרה של נושא חדש. זה נכון שהשיקולים לקביעה אם דבר מסוים הוא נושא חדש, הם שיקולים שאינם משפטיים ואינם מקצועיים, והם יכולים להיות גם שיקולים פוליטיים טהורים. אבל לדעתנו, הוראת שעה לא נכנסת בכלל לגדר הסעיף שמתייחס לנושא חדש. אנחנו בהצעת חוק - - -
משה גפני
¶
אבל מכיוון שאתם מתווכחים אתי משפטית, אז אני רוצה להגיד את דעתי.
אמרו פה אנשי משרד האוצר - - -
משה גפני
¶
מה, "רק שנייה"? אני רוצה להסביר להם.
אמרו פה נציגי משרד האוצר במהלך כל הדיון שהחוק הזה חייב להיות חוק קבוע.
משה גפני
¶
לא, לא הסברתי. אמרתי שאני אומר וזהו. מכיוון שמתווכחים אתי על הנושא המקצועי, מבחינה משפטית, אני רוצה להסביר למה הוראת שעה זה נושא חדש.
טענו משרד האוצר – הם מביאים את החוק, ככה אתה אומר כל הזמן, משרד האוצר הם בעלי הבית - - -
כרמל שאמה-הכהן
¶
התקנון אומר: עצם זה שאתה מעלה את הטענה, זה צריך לעבור לוועדת הכנסת. אז למה אתה נכנס לנימוקים?
משה גפני
¶
לא הסברתי, אמרתי וזהו. אני רוצה להסביר.
הנושא של החוק הזה, כל מהותו, ככה אמרו לי פה בוועדה, אמרו לכולנו אנשי משרד האוצר, שלא יהיה עם העניין הזה - - -
שגית אפיק
¶
חבר הכנסת גפני, אבל גם אם זה נושא חדש, לשיטתך, זה עוצר את ההצבעה לגבי הנושא להוראת שעה. היושב-ראש יכול להמשיך להצביע על סעיפים 1 ואילך עד שנגיע לסעיף שעוסק בהוראת שעה.
משה גפני
¶
אבל אם הנושא שמעלים עכשיו, לפי דעתי, מאיין את החוק כולו, הוא נכנס לתוך ההגדרה שזה דיון מסוג אחר, האם אז עוצרים את הדיון? הוא מאיין את החוק.
משה גפני
¶
היות ועכשיו זה בא לראשונה, יש לי שאלות לאנשי משרד האוצר. חייבים לתת לי לשאול אותן אם אני מבקש. הרי זה לא היה קודם, כזה ראה וקדש. איפה אנשי משרד האוצר? תביא אותם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין כזה דבר. תחליט: אם זה נושא חדש, אין דיון עליו. אם אתה עכשיו שואל אותם, אנחנו מצביעים על זה, וזה לא נושא חדש.
משה גפני
¶
אני כן יודע מה שאתה מתכוון. על הכול אני יודע, על הכול. לאן הלך הכסף של הישיבות אני יודע, לאן הלכו כל הכספים של תלמידי חו"ל אני יודע, לאן אתם לוקחים את כל הנושא של הרבנות אני יודע. הכול יֵצא החוצה. הכול יֵצא החוצה.
בועז טופורובסקי
¶
הוא לא יפסיק עד שתוציא אותו. הוא אפילו לא חבר בוועדה. הוא לא יפסיק עד שלא תוציא אותו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תמשיך, בבקשה. אמרת: נושא חדש, אז הוא ידון שם. או שתרד מה"נושא חדש", תשאל אותם ואחר-כך נצביע. תחליט מה שאתה רוצה. לא הולך על שניהם.
שלומית ארליך
¶
עכשיו אנחנו עוברים להסתייגויות שלפני סעיף 1. בעצם יש לנו הסתייגויות שביקשו להכניס סעיפי מטרה לפני סעיף 1, ואנחנו נתחיל שם.
ההסתייגות הראשונה היא של קבוצת - - -
משה גפני
¶
רגע, אז אני לא יכול לשאול את אנשי משרד האוצר? אני רוצה להבין. אני רוצה לדעת אם היושב-ראש עובד על-פי החוק. האם אני יכול לשאול את אנשי משרד האוצר?
שגית אפיק
¶
בהמשך סעיפי הצעת החוק יש סעיף שמפרט מהי התקופה של הוראת השעה. כשנגיע לסעיף הזה, יסביר יושב-ראש הוועדה את התיקון שהוא הכניס בדבר הוראת השעה, ואתה תהיה רשאי לשאול את נציגי הממשלה, את נציגי האוצר, את השאלות שלך.
שגית אפיק
¶
אחרי שיושב-ראש הוועדה יסביר את הסעיף ואת הוראת השעה שהוא הכניס כתיקון, תוכל לשאול שאלות לגבי הוראת השעה.
סתיו שפיר
¶
ניסן, יש לי שאלה נוספת לייעוץ המשפטי, בבקשה.
חברי הכנסת הערבים נמצאים בעיצומו של חג, והצעת החוק הזו משפיעה – ויאמרו פה הרבה, ואני ביניהם – לרעה על הציבור הערבי, אבל הם לא יכולים להגיש הסתייגויות, והם לא יכולים לדבר על החוק, ואפילו לא להשתתף בהצבעות. האם מבחינת הייעוץ המשפטי הדבר הזה מקובל? אפשר בכלל לדון בהצעת חוק בשעה שחלק מחברי הכנסת לא יכולים להיות נוכחים? חברי הכנסת שהצעת החוק הזו פוגעת בציבור שהם מייצגים באופן - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מסביר: מאחר שיושב-ראש הכנסת אִפשר את כל הישיבות ואת כל ההצבעות, אז זה אפשרי.
סתיו שפיר
¶
בעניין של חוק שהיועץ המשפטי לכנסת אמר שהוא חוק מפלה כנגד הציבור הזה – האם בהתחשב בעובדה שהוא עצמו - - -
סתיו שפיר
¶
טוב, אני מצרפת, בבקשה, את רע"מ-תע"ל לכל ההסתייגויות שאנחנו הגשנו פה. תצרפו אותם באופן אוטומטי לכל הסתייגות.
משה גפני
¶
סליחה, גברתי היועצת המשפטית, הסיכום כאן בוועדה היה שלהוציא מספר הסתייגויות שאנחנו מגישים - - -
משה גפני
¶
סתיו, רק שנייה. אני מבקש מהלשכה המשפטית, הסתייגויות שהסברנו והסברנו נורמלי, אנחנו לא מבקשים להסביר. אנחנו לא עושים פה הצגות.
משה גפני
¶
הסתייגויות שהגשנו בכתב וגם שאנחנו עכשיו מבקשים להוסיף אותן, אם לא נימקנו אותן והן הסתייגויות מהותיות נורמליות, אנחנו מבקשים להסביר נורמלי, להתנהג נורמלי. זה הכול.
סתיו שפיר
¶
במהלך הדיונים הפניתי למשרד האוצר שאלה אם לא עדיף לקחת את ההטבה הזו, שהיא הטבה מאוד-מאוד גדולה, ולחלק אותה באופן שווה במענקי שחרור לחיילים על-מנת שההטבה תגיע לכל החיילים כולם, ולא רק למי מהם שיכול להרשות לעצמו דירה, שאנחנו יודעים כולנו שזה מספר מאוד מצומצם של חיילי צה"ל.
אם ההצעה הזו באמת באה, לפי הפרסומים, על-מנת לסייע לחיילים משוחררים, עדיף בעיני לחלק אותה באופן שווה בין כל החיילים המשוחררים, מה שיתאם את אורך השירות, את טיב השירות, את אופי השירות, וייתן הטבה משמעותית לכל משוחררי צה"ל, וככה יעודד גיוס ויעודד שירות משמעותי.
נציגי האוצר סירבו לענות על השאלה הזו וגם לא התקבלה בוועדה תשובה משמעותית שאומרת מדוע נבחר לחלק את ההטבה הזו, כל-כך גדולה, רק לקומץ מצומצם מהמשוחררים, הקומץ המצומצם שיכול להרשות לעצמו דירה בישראל על חשבון כולם – כולם הולכים לשלם מסים ולממן את ההטבה הזו. לא ניתנה לזה תשובה ולכן אנחנו מגישים הסתייגות ואני מצפה מכל חברי הכנסת שאכפת להם ממשוחררי צה"ל שיצביעו בעד ההסתייגות הזו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו?
הצבעה 1
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.
שלומית ארליך
¶
קבוצת מרצ וקבוצת חד"ש מציעות שיתווסף סעיף מטרה בו ייכתב: "מטרתו של חוק זה היא לגרום לאפליה נוספת של הציבור הערבי בישראל."
משה גפני
¶
אני לא אמרתי שום דבר.
מטרת החוק הזאת, אנחנו ראינו במהלך כל הדיונים, ואמר את זה אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – כדי להגדיר את החוק, אם הוא חוקתי, צריך לדעת מה המטרה שלו: האם המטרה שלו להוזיל את מחירי הדירות? האם המטרה שלו להפלות? האם המטרה שלו בכלל לעשות משהו אחר?
ומכיוון שראינו במהלך הדיונים שמטרת החוק היא להפלות, בגלל שאם לא מטרת החוק להפלות לא היו מביאים אותו במתכונתו הנוכחית, בוודאי לא היו מגיעים הסדרים, כפי שאני שומע, גם עם הציבור הדרוזי וגם עם הציבור של העולים החדשים. זאת אומרת, משאירים פה מבוּדדים לחלוטין את הציבור הערבי.
המטרה של החוק הזה, בגלל שאם אכן היתה מטרה – עוד פעם הדבר המעצבן הזה?
משה גפני
¶
רגע, רגע.
אם אכן המטרה היתה להוזיל את מחירי הדירות – הסעיף הזה של האפליה – היו מביאים היצע גדול של מקומות שבהם אפשר לבנות דירות. זה עלה מכל הדיונים כאן.
אם אכן הפירוש של הדבר הזה הוא שרוצים רק להפלות, החוק הוא לא חוקתי, מכיוון שאמר המשנה ליועץ המשפטי - - -
משה גפני
¶
אני לא מדבר על מה שאמר היועץ המשפטי של הכנסת, שדעתו היא חד-משמעית. מה שאמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בשם היועץ המשפטי, שהוא לא מתערב בעניין הכלכלי, אבל אם אכן מטרת החוק היא רק אפליה – וזה ברור לגמרי שיאיר לפיד לא היה מביא את החוק הזה אילולא האפליה – כאשר המדובר הוא על חוק שעלותו קרוב לשלושה מיליארד שקל לשנה - - -
משה גפני
¶
אני מסיים. לכן החוק הזה מטרתו אחת: המטרה היא להפלות ציבורים בישראל; זה היעד של שר האוצר, זה היעד של המשת"פ שלו, שזה אתה; המטרה שלך היא להפלות גם את הציבור הערבי וגם את הציבור החרדי, כמו שאתה נוהג שנה וחצי, ולכן אסור להביא את החוק הזה, מבחינה חוקתית, - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי נגד? ירים את ידו?
הצבעה 2
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.
שלומית ארליך
¶
רביזיה.
הסתייגות חלופית של קבוצת מרצ, קבוצת חד"ש, יהדות התורה והעבודה – סעיף המטרה יהיה: "מטרתו של חוק זה היא לפגוע בציבורים שקיבלו פטור משירות צבאי, וכעת יש ניסיון לעקוף - -
משה גפני
¶
לא. צריך לנמק. זה משהו חדש. את מנמקת, או אני? אני, טוב. אבל תחליפו אותי באמצע, בגלל שאני הולך להסתייג פה הרבה שעות.
משה גפני
¶
יש בחוק הזה יעד של להוזיל את מחירי הדירות, ונוסף לזה עוד נושא של אפליה, שירות צבאי, שירות לאומי וכולי. יש ציבורים בישראל שהחוק פוטר אותם משירות צבאי, החוק פוטר אותם מדברים רבים; זה יכול להיות עולים חדשים, זה יכול להיות ציבור ערבי, זה יכול להיות אפילו ציבור חרדי, וזה יכול להיות סתם ישראלי שהוא איננו עומד בתנאי הסף של הנכות של ה-70% כפי שעלה כאן בדיונים, שהגברת אז העלתה את העניין זה, שהיא רצתה להתגייס ולא אפשרו לה, ובעצם אומרים פה, את לא תקבלי את ההטבה הזאת בגלל שאת מצייתת לחוק.
המציאות הזאת היא מציאות בלתי חוקתית בעליל – תפסיק את זה. תגיד לי מתי לעצור.
משה גפני
¶
עזוב, בכלל, כל העבירות שבתורה.
אני מבקש להצביע בעד ההסתייגות, אבל לפני ההצבעה אני מבקש התייעצות סיעתית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ב-11:04 אנחנו ממשיכים – התייעצות סיעתית.
<(הישיבה נפסקה בשעה 10:55 ונתחדשה בשעה 11:05.)>
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, סיימנו את ההתייעצות הסיעתית ואנחנו ניגשים להצבעה. רב יעקב, סיימנו את ההתייעצות. רבותי, הסתיימה ההתייעצות הסיעתית. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מגיש רביזיה. ואני עכשיו אומר עוד פעם: אם יהיה רעש ובגלל זה לא ישמעו, פשוט אני אוציא את האנשים שעושים - - -
סתיו שפיר
¶
יהיה לך הכי נוח אם תוציא גם את החרדים, וגם הערבים ממילא לא בדיון, אז האוכלוסיות שנפגעות מהחוק הזה הכי הרבה פשוט לא יהיו - - -
שגית אפיק
¶
ההסתייגויות לא בפניכם. אנחנו נמצאים כרגע בסעיף שהוא לפני סעיף 1. שלומית עוברת על ההסתייגויות, היושב-ראש יצביע עליהן אחת-אחת. ככל שאין - - - תוכלו לנמק אותן בזמן סביר. קדימה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו בהסתייגות נוספת לסעיף המטרה שהגישו קבוצת מרצ, קבוצת חד"ש, יהדות התורה, העבודה וש"ס, שהמטרה תהיה: "מטרתו של חוק זה היא לפגוע בשוויון המהותי בין אוכלוסיות שונות בציבור הישראלי ולסייע ליחסי הציבור של שר האוצר."
יעקב ליצמן
¶
אדני היושב-ראש, כל המטרה של זה היא רק להראות שאפשר לדפוק את החרדים ואת הערבים וגם את כל - - -
יעקב ליצמן
¶
- - - בעוד מקום שעד היום לא דפקו אותם. היו כאן בתקציבים, היו בקצבאות ילדים, היו במע"מ, היו בגני ילדים, במעונות יום, איפה לא אפשר לדפוק אותם, ועכשיו בא גם בדיור. אז הגו רעיון פתאום לעשות את הנושא של המע"מ במחיר זה.
אגב, זה יו-יו, אני לא מבין מה יושב-ראש הוועדה השיג בזה שיש הוראת שעה לשבע שנים.
יעקב ליצמן
¶
אני לא יודע, נדמה לי שהשעון שלך לא הולך טוב. תבדוק אותו. אני דווקא שען לא רע, אם תנסה לבדוק.
ולכן אני חוזר ואומר
¶
כל הצעת החוק הזו זה רק לראות איך אפשר - - - תל-אביבים – לא תל-אביבים אפילו, אבל עשירים, לרמת-אביבים, לאיפה שהוא גר שם, לדירות יוקרה ולפטור אותם ממע"מ. וזו כל הצעת החוק.
יעקב ליצמן
¶
זה נראה כמו אזעקה, אנחנו מפחדים.
ולכן אני אומר שאם זו מטרת החוק, אז צריך לשנות את שם החוק, ואני מבקש מכולם - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. שמעון, תהיה אתנו. חבר'ה, אי אפשר ככה.
הצבעה 3
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות של קבוצת מרצ, קבוצת חד"ש, יהדות התורה, עבודה וש"ס, שסעיף המטרה יהיה: "מטרתו של חוק זה היא להגדיל את הפערים החברתיים בישראל, שהם מהגבוהים במדינות המפותחות."
שלומית ארליך
¶
"מטרתו של חוק זה היא להגדיל את הפערים החברתיים בישראל, שהם מהגבוהים במדינות המפותחות."
סתיו שפיר
¶
אני אשמח להסביר. לא בשמחה רבה, אבל אסביר.
החוק הזה, בהגדרתו, פוגע במספר אוכלוסיות שעליהן דוּבּר גם בהסתייגויות הקודמות באופן מאוד משמעותי. בנוסף, יש בו חוסר היגיון מבחינת חלוקת נטל המס.
סתיו שפיר
¶
יש בו עיוות בנטל המס.
למעשה, בשעה שכל אוכלוסיה משלמת מסים ומסים גבוהים מאוד, רק חלק מאוד קטן מהאוכלוסיה יזכה להשתמש בהטבה הזו, שהיא הטבה בסדר גודל מאוד גדול. אנחנו עכשיו מדברים, אחרי הרחבות, על סכום שיעלה על ה-2.4 מיליארד שדוּבּר עליו בתחילת העבודה על החוק, ויכול גם להגיע ליותר משלושה מיליארד בשנה.
זאת אומרת, בעוד שכל הציבור משלם מסים, הציבור שייהנה מההטבה הוא ציבור של אלפי אנשים בלבד על חשבון הציבור כולו. מי ששילם מסים גבוהים אבל אין ביכולתו לרכוש דירה, ואנחנו יודעים שהיום שני מיליון אזרחים בישראל חיים בדירות בשכירות - - -
סתיו שפיר
¶
אנחנו יודעים שהוצאות הדיור לעניים, ועל זה דיברה הוועדה למלחמה בעוני, למי שאין בבעלותו - - -
סתיו שפיר
¶
עניים שאין בבעלותם דירה, הוצאות הדיור שלהם מגיעות ל-75% מהשכר, כך שהחוק הזה הוא מפלה, ובמקום להשתמש במנגנון המצוין של הטבות מס ושל מיסוי כדי לצמצם פערים, אנחנו משתמשים בו כדי להרחיב אותם.
כרמל שאמה-הכהן
¶
אני רוצה להוסיף הסתייגות שמוסיפה סעיף של יישום החוק ומקדם ההטבה, ואני רוצה לנמק ברשותך, אדוני היושב-ראש.
כרמל שאמה-הכהן
¶
כן, אני אסביר אותה ביותר מדקה. אני לא הגשתי פה עשרות הסתייגויות.
החוק זה – אני לא אחזור על הדברים בהם הוא נתון במחלוקת ועל הכשלים שיכולים להיות בו, אלא רק לגבי העניין הזה. מאחר שנראה שהחוק הולך לעבור, אני רוצה לנסות לרכך אותו.
כרמל שאמה-הכהן
¶
הממשלה אומרת שהיא מכינה תוכנית אחרת ושהחוק הזה הוא חוק משלים לטווח הקצר. כלומר, בטווח הבינוני והארוך יהיו יותר דירות במשק, והמחירים ירדו ויהיו מאוזנים ושפויים.
מה שהחוק הזה עלול לעשות בטווח הקצר זה הגדלת הביקושים והתנפלת על הדירות ועל הקבלנים, ויצירת כל מיני עיוותים, בין אם עליית מחירים ובין אם כל מיני דברים פסולים בין הקבלנים לבין הרוכשים.
ההצעה שלי מדברת על זה שהחוק ייושם בהדרגה. כלומר, לתגמל את האנשים בדחיית הרכישה של הדירה. כלומר, מי שייקח את הקופון וירכוש אותו בשנה הראשונה, יקבל 20% מהקופון, וככה בהדרגה במשך חמש שנים.
הרי אנחנו, המדינה, אומרים היום לרוכשים, ושר האוצר אומר את זה מעל כל במה: המחירים ירדו, אני מבטיח לכם. בפריסה הזו אנחנו אומרים שני דברים: אנחנו גם נותנים איזושהי פוליסת ביטחון למקרה שהמחירים לא ירדו או עלו; ככל שתחכה יותר, אנחנו נפצה אותך יותר. בי"ת, אני מקל על ההוצאה התקציבית, בטח לאור המלחמה - - -
כרמל שאמה-הכהן
¶
קבלת סעיף כזה מעבירה מסר כפול: אחד לא כדאי להתנפל, תמתינו – תרוויחו יותר, אנחנו מאמינים שתרוויחו כפול, גם כי אנחנו מאמינים והולכים לעבוד שמחירי הדירות ירדו.
כרמל שאמה-הכהן
¶
כן, מ-2015 עד 2019, ואחרי זה מלא.
זה מאזן את החוק ומונע סכנות של העיוותים שהוא יכול ליצור בטווח הקצר, וזה משלים באופן מלא את מדיניות הממשלה וגם את הצרכים של הממשלה שהתפתחו לאור ההוצאה התקציבית הלא-צפויה במלחמה שמתקיימת גם ברגעים אלו.
זו ההצעה שלי, ואני חושב שהיא מרככת את החוק ועושה אותו כלכלי יותר ונכון יותר.
משה גפני
¶
שנייה, רק רגע. הוא העלה נושא מרכזי בחוק. אני מבקשת לדעת את התייחסות הממשלה להצעה שלו. עם כל הכבוד, לא יעבור פה חוק כזה ככה.
משה גפני
¶
לא, לנמק, לנמק, לנמק. כרמל, לנמק. רק רגע, אם אתם לא מקשיבים לדיון, אז אנחנו עוצרים את הדיון.
כרמל שאמה-הכהן
¶
מי פה מייצג את האוצר? ערן, אתה מקשיב עכשיו? ההצעה שלי מדברת על כך שהחוק ייושם בהדרגה, כך שייתן אינסנטיב, תמריץ, לאנשים לדחות את רכישת הדירה. ככל שהרכישה תיעשה בשנה מאוחרת יותר, החל מ-2015 עד 2019, גודל הקופון שהוא יקבל יהיה גדול יותר – מ-20% בשנה הראשונה ועד 100% ב-2019, באופן לינארי.
כרמל שאמה-הכהן
¶
זה אומר שבשנה הראשונה תהיה לך פחות הוצאה תקציבית בשנים הראשונות, גם פחות התנפלות על שוק הדירות, אתה גם יכול לתת תמריץ אפילו יותר גדול כי אתה פורס את ההטבה. מכל הבחינות זה עושה לך טוב.
יש קצת בעיה פוליטית, שהאנשים יגידו: רגע, הבטחת לנו היום את הכול - - -
ניצן ערן
¶
בסופו של יום, זו דרך יותר מתוחכמת אולי להגדיר את המושג: מע"מ דיפרנציאלי דה פקטו, עם בעיות תפעוליות רבות - - -
מיכל בירן
¶
אם משהו דיפרנציאלי פה, זה הדיפרנציאליות באוכלוסיות שמקבלות את זה. כאן מדובר על פעימות, על זמן.
כרמל שאמה-הכהן
¶
זו לא תשובה. התשובה לא עניינית. הוא מציע פה מע"מ דיפרנציאלי, והוא מאשים אותי במע"מ דיפרנציאלי. משהו לא נורמלי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, נגמרה ההתייעצות. אני מבקש מכולם דממה. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו?
הצבעה 4
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.
משה גפני
¶
בשם כולם. אגב, זה כל חברי הכנסת, בגלל שאם זה ייפול פה, חס וחלילה, כל חברי הכנסת ינמקו את זה במליאה. זאת אומרת, כתוב: יהדות התורה – זה שבעה חברים, כתוב ש"ס – זה 11 חברים, והעבודה זה 15 חברים.
משה גפני
¶
רגע, שנייה, אל תעצור אותי בהלכה.
כתוב בגמרא שבגלל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים. מה הסיפור של קמצא ובר קמצא? הסיפור הוא - - -
משה גפני
¶
שנייה, אני רוצה להסביר.
אי אפשר בתשעת הימים לשמוח. אי אפשר, אסור על-פי ההלכה. למה? בגלל שחרבה ירושלים בגלל הסיפור של קמצא ובר קמצא.
משה גפני
¶
זה לא סתם שנאת חינם. זה קמצא ובר קמצא.
קמצא היה אחד מהחברים של אחד שעשה חתונה, זה היה אחד החברים שלו. והוא שלח את השליח שלו להזמין אותו לחתונה, והשליח טעה, ובמקום להזמין את קמצא הוא הזמין את בר קמצא.
משה גפני
¶
לא חשוב. הפוך. הוא צודק. הכול הפוך פה, שיבינו.
בר קמצא היה החבר שלו, וקמצא היה היריב שלו.
משה גפני
¶
על כל פנים, הוא הלך והזמין, במקום להזמין את החבר שלו, הוא הזמין את השונא שלו. והשונא שלו היה בטוח שאם הוא מזמין אותו, הוא בטח יתפייס אתו. הוא היה בטוח שהוא מוזמן לחתונה בגלל שזה באמת המצב.
משה גפני
¶
אני לא יכול. אלוף במילואים, מאיפה אתה יודע שזה היה dinner? היתה חתונה. לא כתוב dinner בגמרא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היה חורבן בית ראשון. שאלו את הנביא, האם אבלים על חורבן בית ראשון גם בזמן בית שני? כי בית שני הוא - - -
משה גפני
¶
מוזס, מה שניסן אומר זה דבר חשוב. זאת אומרת, שהיה כבר אבל על חורבן בית-המקדש הראשון, אז איך הוא עשה סעודה? הוא היה מהבית היהודי. טוב, לא חשוב. לא, לא שאני יודע. לא יודע.
משה גפני
¶
הערכת מצב. לא שאני יודע. אני, חס וחלילה, לא רוצה להוציא שם רע לבית היהודי. הם מוציאים לעצמם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבמשה, חשבתי שאתה באמת אומר דבר תורה, אבל אתה לא אומר. חשבתי שאתה אומר דבר תורה, אז אמרתי: אולי, אבל אתה לא אומר.
משה גפני
¶
הנה, אני מסיים.
הוא התיישב לסעודה, הגיע אליו בעל הבית, והוא אומר לו: תגיד לי, מה זה, מה אתה פה?
ואז הוא אומר לו
¶
צא מהסעודה, הוא הלבין את פניו ברבים. יושבים שם כל מועצת חכמים של הבית היהודי – לא של הבית היהודי - - -
משה גפני
¶
ולכן נחרב בית-המקדש ונשרף בית המקדש. ולכן אסור לנו לשמוח בתשעת הימים, משום שבתשעת הימים לא מביאים כאלה חוקים. זאת אומרת, אני יכול להראות לך את זה גם בהלכה: אסור להביא חוק כזה.
יעקב ליצמן
¶
אדוני, אני לא יכול לדבר.
אני רוצה להסביר מה זה "חרדי". "חרדי" זה בן-אדם שעושה טוב לשני, הוא לומד, מתפלל, עושה חסד, הוא נרדף על-ידי הבית היהודי, הוא נרדף על-ידי יש עתיד; וזה המוגדר של החרדי. ועל זה קמו היום. מנסים לעשות עוד פעם חורבן בית ומנסים לעשות כל החוקים שבעולם במשך שנה וחצי – אני אפילו לא דיברתי 20 שניות, השעון שלך מזויף.
יעקב ליצמן
¶
ולכן, אדוני היושב-ראש, לאור מה שהסברתי, כמה אנחנו נרדפים בארץ – ואגב, קמצא ובר קמצא זה ראשי תיבות של לפיד, בנט ונתניהו וסלומינסקי. אם זה לא בדיוק לפי הא"ב, אז תשנה את סדר האותיות, מה שתרצה, אבל זו המשמעות של זה. לא קמצא, זה בר קמצא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.
הצבעה 5
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.
סתיו שפיר
¶
יש לי הסתייגות נוספת למטרה: "מטרת החוק היא גם להפלות את אוכלוסיית העולים בישראל, מאחר שאנשים שביצעו עלייה לישראל לאחר גיל גיוס ולא יכלו לשרת בצבא, מופלים מלקבל את ההטבה הזו."
סתיו שפיר
¶
זו עוד הסתייגות.
החוק מפלה את אוכלוסיית העולים מאחר שמי שעלה אחרי גיל גיוס ולא זכה לשרת בצה"ל לא זכאי להטבה. אנחנו יודעים שמדובר באוכלוסיה שהיא לרוב אוכלוסיה מוחלשת יותר, ולגבי רוב רובם של העולים, והעובדה שהם מגיעים לישראל ומשלמים מסים – ניסן, אתה שוב לא מקשיב לי אז תפרק את השעון.
אם הם עולים לישראל והם צריכים לשלם מסים גבוהים וגם לא יכולים לזכות בהטבה הזו, אנחנו פוגעים בכולם. ולכן אני מבקשת לשנות את מטרות החוק כך שהחוק נועד גם כדי לפגוע באוכלוסיית העולים לישראל.
חנא סוייד
¶
אדוני היושב-ראש, אני חושב שהדיון הזה מתקיים בצורה שלא עולה על הדעת, כשחלק ניכר מחברי הכנסת שהחוק הזה פוגע הם - - -
חנא סוייד
¶
פה מדובר בחברי הכנסת הערבים – הם לא נמצאים כאן, הם לא יכולים לחוות את דעתם ולא להשתתף בדיון הזה, ולא להעלות השגות.
חנא סוייד
¶
חשוב לי גם להגיד. תראה, מה שאומר גפני יכול להגיד גם מישהו אחר. אני רוצה להביע את דעתי. אני חושב שזה לא יעלה על הדעת, לא יכול להיות. אנחנו הודענו מראש ליושב-ראש הכנסת שהחוק הזה והדיון בו ייפול בזמן החג. לא יכול להיות שהציבור שהכי הרבה ייפגע מהחוק הזה לא תינתן לו האפשרות לדבר ולהביע את דעתו.
אני דורש באופן קטגורי להפסיק את הדיון הזה. זה מבייש את כנסת ישראל.
יעקב ליצמן
¶
תרשום לך - - - נגד המגזר החרדי והערבי. תרשום את זה, שלא תבין אחרת. הוא שונא חרדים, הוא שונא ערבים. תרשום את זה, שלא תבין אחרת. הוא שונא חרדים, הוא שונא ערבים - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יושב-ראש הכנסת לא הפסיק את הדיונים, לא בכנסת ולא בוועדות, ולכן אנחנו ממשיכים.
משה גפני
¶
לפני ההתייעצות, אני רוצה להגיד משהו.
אתה אמרת, כשההסתייגות הזאת הוגשה, אתה אמרת שלגבי נוסח החוק אנחנו עוד נדבר, כשמשרד האוצר אמר שאין צורך בסעיף הזה, הוא קיים בלאו הכי, גם אם הוא לא כתוב. אלא מה? אנחנו רוצים להדגיש את זה; אתה הולך להעביר חוק שאתה מדגיש את המרידה בבורא עולם.
שגית אפיק
¶
רגע, רגע. טענת נושא חדש לשם החוק, אז הוא לא הצביע עליו, נכון? ולכן לא הוצגו גם ההסתייגויות שלו. אלא אם אתה מוותר על טענת נושא חדש - - -
שגית אפיק
¶
את לא יכולה להגיש הסתייגויות על שם החוק כיוון שנטענה לגביו טענת נושא חדש. נעצר הדיון בעניין זה כרגע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, אמרנו שמאחר שזה מחלוקת, אני נותן לו ליהנות מהספק. אלא אם הוא יחזור בו, אז אפשר. זו שטות שעל זה דווקא הוא מגיש.
סתיו שפיר
¶
אפשר לקרוא את הפרוטוקול. בואו נחכה עד שייצא הפרוטוקול ונקרא. אפשר גם להסתכל בהקלטה, אבל אז גם נראה מי הצביע בעד ונגד, ואני לא בטוחה שניסן ירצה.
סתיו שפיר
¶
להוסיף למטרת החוק, שמטרת החוק היא גם לפגוע באוכלוסיית הנשים בישראל מאחר שהרבה מהנשים שיש להן פטור בחוק מגיוס – אבל אני אשמח שחברי יש עתיד יקשיבו לי, כי אולי הם ישנו את דעתם.
סתיו שפיר
¶
בועז פה, ודב פה, ושמעון פה. זה אנשים שאכפת להם מנשים.
החוק גם נועד לפגוע באוכלוסיית הנשים בישראל, מאחר שהרבה מהאנשים שהמדינה נתנה להם פטור הן נשים, כמו למשל: נשים דתיות, נשים חרדיות, נשים ערביות, נשים דרוזיות, נשים בדואיות, ועוד ועוד ועוד, כך שהחוק פוגע במובהק בנשים.
ואני מוסיפה להסתייגות ובכלל לכל ההסתייגויות שלנו, את סיעת מרצ, למקרה שזה עוד לא - - -
כרמל שאמה-הכהן
¶
ברור. עד שלא מניחים במליאה, אתה יכול להגיש רביזיות. בגלל זה אני לא מבין למה אתם קופצים עכשיו.
סתיו שפיר
¶
אני מדברת על כל ההסתייגויות שלנו, באופן כללי, מעתה ועד עולם. ופה זו הסתייגות מטעם כל הקבוצה. אנחנו לא מצביעים?
ישראל אייכלר
¶
בעניין הכניסה לאום אל-פחם. לא מבינים שכאשר מכריזים מלחמה על מיליון ו-200 אלף ערביי ישראל, בסוף תהיה שם אינתיפאדה, ויהיו מנהרות ותצטרכו להיכנס לאום אל-פחם, כמו שנכנסים לעזה.
ישראל אייכלר
¶
בגלל שאתם נלחמים נגד אוכלוסיות שלמות בישראל. במקום לאחד את אזרחי ישראל, ויש לך הרבה שכנים בגליל, ליד הושעיה, שרוצים לחיות אתך בשלום. אתה נלחם בהם, אז אל תהיה מופתע שהם נלחמים נגדך.
יצחק וקנין
¶
שטרן, בוא נגיד שאתה רוצה לדפוק את החרדים וגם את הערבים – לא אתה, לא אתה, אנחנו יודעים מי – אבל למה את הבדואים גם? למה את הבדואים?
יצחק וקנין
¶
תסביר לי. הם דורסים אותו. הרי אצל הבדואים אין בנייה רוויה. הם לא ייהנו מהמע"מ. הם לא ייהנו מהמע"מ.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
טוב, ההסתייגות נפלה.
עכשיו עברנו לחוק, לנושא ההגדרה "בן זוג". ליאת, בבקשה, תני לנו הגדרה חלופית לזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם נצביע ואם כן, אז זה ייכנס. אני מציע למחוק: "לרבות הידוע בציבור", ולכתוב: "בן זוג כהגדרתו בחוק - - -
סתיו שפיר
¶
יש לי שאלה לייעוץ המשפטי לגבי העניין הזה – אם כתוב: "לרבות ידועים בציבור" בחוק, האם יכולה בעתיד לעלות טענה לגבי חוקים אחרים שבהם לא כתוב: "לרבות ידועים בציבור", שהם לא חלים על ידועים בציבור?
שגית אפיק
¶
בחוקים אחרים זה נכנס מכוח הפסיקה, למעשה. בחוקים אחרים - - - זה לא מופיע, זה נכנס מכוח הפסיקה ממילא, ולכן לא תעלה הטענה הזאת. כאן זה מופיע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לכן אמרתי, עשיתי קודם התייעצות על זה.
חבר'ה, שלוש דקות התייעצות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 12:12 ונתחדשה בשעה 12:17.)>
ליאת גרבר
¶
הואיל ופסיקת בית-המשפט העליון, כפי שהסברנו, קובעת ש"בן זוג" כולל גם ידוע בציבור, אנחנו מקבלים את הערת הוועדה שאין טעם להכניס את זה בהגדרה, זה ברור מאליו. ולכן ניתן להוריד את ההגדרה ולהשאיר את המילה "בן זוג".
ספי זינגר
¶
כן. הפרשנות שלנו, של החוק, אומרת ש"בן זוג" גם ללא הגדרה תכלול ידוע בציבור בהתאם לפסיקה - - -
מיכל בירן
¶
זה התנגדות עקרונית שמדירה. לא מספיק שכל החוק הזה מדיר אוכלוסיות, עכשיו אתה רוצה להיטפל גם למי שבחר שלא להתחתן באופן קונסרבטיבי או אורתודוכסי?
סתיו שפיר
¶
ניסן, אבל אני באמת רוצה לקבל את ההסבר שלך, כיושב-ראש הוועדה, למה אתה רוצה להוריד – מסקרנוּת.
מיכל בירן
¶
אם אתה יכול להסביר, ניסן, העמדה שלך מאוד לא ברורה, ולפחות תהיה אמיץ ותגיד את זה לפרוטוקול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, אמרתי, שמענו את ההסברים של הייעוץ המשפטי, של רשות המסים ואת ההסברים של משרד המשפטים - - -
סתיו שפיר
¶
כן, ההצעה בהתחלה רצתה להכניס בני זוג מאותו מין ולכלול אותם בהצעת החוק, ועכשיו הוחלט להסיר אותם, ולכן היא פוגעת בבני זוג מאותו מין.
אייל לב-ארי
¶
יש שינוי בהגדרה של "בנייה רוויה", אני אקריא אותה: "בנייה של שש יחידות דיור לפחות לדונם במבנה אחד בשתי קומות לפחות או בנייה צמודת קרקע של 15 יחידות דיור לפחות באותו פרויקט בנייה ובלבד שהבנייה נעשתה באזור עדיפות לאומית כמשמעותו בפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009."
יעקב ליצמן
¶
איך יכול להיות שהוא, יש לו הצעה והוא מכניס את זה בתוך צבע אדום, וכשיש לי הסתייגות, לכולנו, זה לא מופיע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, בהצעה שהונחה בפנינו היתה רק הגדרה אחת, שהחוק הזה יחול רק על בנייה רוויה, שמשמעותה שש יחידות דיור לפחות לדונם במבנה אחד בשתי קומות.
בוועדה הובעה כמעט פה אחד, אולי אני טועה, הדעה שאומרת: לא יכול להיות שאנחנו נגביל את זה, כי המשמעות של זה היא שכל אותה פריפריה – ויש הגדרה ממשלתית: בצפון - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אישרנו, אישרנו.
התבקש פה שלא יכול להיות מצב שאנחנו מפקירים את הפריפריה, שם הבנייה היא לא בנייה לגובה, אלא בנייה על הקרקע.
יעקב אשר
¶
מה זה על הקרקע? תן דוגמה איפה. איפה יש פריפריה חברתית שם בונים שטוח? וילות בונים בשטוח. תן לי דגם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה זה קשור, וילות?
ולכן אני ביקשתי שהכלל הזה – רבותי, אני מבקש מכל אלה שמדברים, בבקשה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אנחנו ביקשנו שבכל אזורי הפריפריה, שם לא בונים בנייה על קומות, שגם להם יהיה פתרון. ולכן הפתרון שהצעתי, שנמצא פה, הוא שגם בבנייה צמודת קרקע ובתנאי שיהיה קבלן – וזו הדרישה המרכזית של רשות המסים, שיהיה קבלן ושיהיו לפחות 15 יחידות, גם לגביהם יחול החוק הזה.
פריפריה – אמרו לי שאין הגדרה כזאת, אז לקחנו את ההגדרה שקיימת בממשלה, של "אזור עדיפות". בוא תסביר.
משה גפני
¶
שר האוצר מסכים לזה? אני לא הולך לריב עם שר האוצר. שר האוצר מסכים לזה? שר האוצר מסכים לזה?
אלעזר במברגר
¶
שלום, אלעזר במברגר, יועץ משפטי, משרד השיכון.
כדי שלא תיפול טעות בנושא עדיפות לאומית, בעניין הזה חשוב להסביר. כרגע ההגדרה אומרת: אזור עדיפות לאומית כמשמעותו בפרק כ"ו בחוק כך וכך - - -
אלעזר במברגר
¶
צריך להבין שאין רשימת יישובי עדיפות לאומית לפי החוק שמוזכר כאן. החוק שמוזכר כאן הוא חוק שמסמיך את הממשלה לקבל החלטה על אזורי עדיפות לאומית, ולכן כרגע זה מפנה לקבוצה ריקה למעשה. אין רשימת יישובים.
אלעזר במברגר
¶
אני מניח שהוועדה לא רוצה להוציא מתחת ידיה קבוצה ריקה, אלא לכוון כאן לרשימה מוגדרת וידועה של אזורי עדיפות לאומית.
יש מפה כזאת, היא מפה של משרד הבינוי השיכון, היא נוצרה בממשלה.
אלעזר במברגר
¶
לפי החוק שמוזכר כאן, מוסמכת הממשלה לקבוע אזורי עדיפות לאומית לעניינים שונים. יכולות להיות מפות שונות לתחומים שונים. משרד הבינוי והשיכון – לתחומים שלו, להטבות שהן מעולם הבינוי והשיכון – קבע מפה, מפת אזורי עדיפות לאומית.
משה גפני
¶
אין, אין. לא יכול להיות דבר כזה. לא היתה מעולם חקיקה שמכוונת לקבוצת יישובים ואנחנו לא יודעים מי הם. איפה הרשימה? סכנין בפנים? הוא שואל אותך.
יצחק וקנין
¶
אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי של הוועדה, האם יש לינקג' בין מה שהוא אומר, האם זה סוגר את הסעיף, כפי שהוא מנסח אותו כרגע. הוא אומר שבעצם יש מפה במשרד השיכון, ואנחנו יודעים שהמפה הזו כרגע היא אפס.
יצחק וקנין
¶
זה מה שאני אומר: האם יש לינקג' – החוק הזה הוא מע"מ אפס, זה אוצר, זה לא שיכון. אם יש לינקג', זה מה ששאלתי אותו.
יעקב אשר
¶
גפני, הם הביאו חוק בלי שום דבר, כשהוא היה צריך להכניס מה שהוא היה צריך להכניס, שמו איזה מפה - - - והם הביאו חוק כזה.
יצחק וקנין
¶
רבותיי, אתם מטעים כאן את כולם. אם ילכו לבג"ץ, יפילו את הסעיף הזה. מכיוון שכמו שמצוין פה, זה מע"מ, זה רשות המסים. זה לא משרד הבינוי והשיכון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יעקב, אתה לא מבין שהם לא רוצים את זה. הם לא רוצים שיכניסו גם את הפריפריה. אתה לא מבין את זה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש רשימה של כל הישובים. יש לך את הישובים הערבים. את כולם. אם אתם רוצים, תקבלו את זה עוד מעט.
יצחק וקנין
¶
אני אומר למה. אצלנו בדרך כלל כל אחד מקבל את הקרקע ובונה. אני גר בהתיישבות, באזור הצפון, בפריפריה.
משה גפני
¶
כמו שעשית עם הישיבות וכמו שעשית עם החינוך. בסדר. קיבלתם את ההתנחלויות וזרקתם את החרדים לכלבים. בסדר.
נעמה שולץ
¶
ניסן, מבחינתנו זה ה יכול להיות צמודי קרקע. נקודה. בלי אזורים. בכל הארץ, צמודי קרקע. נקודה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עוד יותר טוב. כמה מלחמה עשינו על זה. כמה רבתי את שייתנו לדרום ולצפון. אם היא מוכנה לכל, בסדר. עד אתמול ב-11 הם לא הסכימו גם לזה.
יעקב ליצמן
¶
אנחנו נסיים את הוויכוח כאשר נשמע כמה קיבלת ומה קיבלת עבור זה. תגיד מה קיבלת עבור השינוי הזה ואז אנחנו נפסיק את הוויכוח.
משה גפני
¶
זה סעיף חדש. את כל מה שלקחתם מאתנו במשך שנה וחצי, לקחתם לעצמכם בחזירות. תלמידי חוץ לארץ, העברתם, לקחתם לכם. את הקיצוץ בישיבות, לקחתם לישיבות שלכם. חכה איזה תחקיר הולך להיות. עכשיו גם כן. מכרתם אותנו לכלבים תמורת ההתנחלויות.
משה גפני
¶
אנחנו אומרים את האמת. היום זה יום מכונן. עד היום האמנו לו אבל היום זה יום מכונן. נגמר העניין. אנחנו החלטנו שהבית היהודי יותר גרוע מ-יש עתיד. החלטנו את זה. יותר גרוע.
יעקב ליצמן
¶
אדוני היושב ראש, אני דורש לדעת מה ההסכם בינך לבין שר האוצר. מה קיבלת? אני דורש לדעת מה קיבלת.
יעקב אשר
¶
הוא הלך ללפיד לדבר אתו על אופקים. הוא הלך ללפיד וישב אתו לילה שלם על אופקים. זה נקרא תכנית אופק חדש. תגיד באומץ שקיבלת את מה שרצית.
משה גפני
¶
אתם עושים צחוק? זה אופקים? אנחנו רוצים הסבר ממשרד האוצר איך ירד עכשיו העניין הזה של אזורי עדיפות. איך זה ירד?
שלמה בן אליהו
¶
בישובים הכפריים, בהרחבות, גם ביהודה ושומרון, החוק הזה לא חל מסיבה מאוד פשוטה. הקצאות הקרקע הן הקצאות שנותנים אותן לדיירים. הן לא מוצעים במכרז לקבלנים. לכן כל מה שמקבלים, גם אם יש קבלן שבונה ל-15 משפחות, הוא נותן רק שירותי בנייה והחוק לא חל עליו. לכן פורמלית אני אומר שזה חל ביש"ע, זה חל בישובים הכפריים, אבל באופן מעשי זה לא חל בשום מקום במגזר הכפרי. כמעט בשום מקום במגזר הכפרי.
שלמה בן אליהו
¶
איפה זה יחול לחול. כאשר בקרקע פרטית, אם קבלן או אדם יזם יקנה קרקע פרטית ויהיו לו מעל 15 יחידות - - -
שלמה בן אליהו
¶
רבותיי, תנו לי בבקשה להסביר. אפשרות שנייה היא כאשר המינהל משווק קרקע מעל 15 יחידות דיור לקבלנים, הקבלן קונה את הקרקע הזאת ורוצה למכור אותה, וזה בני ביתך, דהיינו, זה יותר נכון צמודת קרקע, אז זה יכול לחול עליו. קודם כל, זאת ההגדרה על מי זה חל.
שלמה בן אליהו
¶
באיזה אזור זה חל, כיוון שיש את הגגות האלה, בהתחלה הנוסח היה שזה חל באזורי עדיפות לאומית ומפת אזורי עדיפות לאומית, יש מספר מפות.
שלמה בן אליהו
¶
המפה מוגדרת כאן, ואפשר להתייחס למפה הזאת, אבל ההצעה של משרד האוצר אומרת שהיא מוכנה לרדת מהמפה, זה יחול בכל הארץ. למה אם זה יחול בכל הארץ זה לא פותח את התקציב מי יודע מה? כי במרכז הארץ, דירות כאלה, הם לא נכנסים לגגות של 1,6 מיליון אלא הן מעבר לזה. לכן זה לא רלוונטי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
השמאי מראש לא מאשר את ההסדרה של אותו אזור. השמאי קובע אזורים. אזורים שהממוצע שם מעל זה, הוא לא ייתן.
שלמה בן אליהו
¶
באר שבע, ירוחם, קריית גת, קריית מלאכי, בכל המקומות האלה שהמינהל משווק קרקע לצמודת קרקע לקבלנים, זה יחול.
שלמה בן אליהו
¶
אמרתי את המשפט. המינהל משווק לקבלנים ויכול לשווק לקבלנים גם בבאר שבע, גם בירוחם גם בדימונה, גם בכרמיאל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, יש כאן שני דברים. יש כאן את ההצעה הבסיסית שהייתה ועל זה האוצר אולי רוצה שזאת תהיה רק בנייה רוויה. נקודה. ההצעה הבסיסית הראשונה, וזה מה שהאוצר רוצה, שתהיה רק בנייה רוויה בהגדרה שלו על קומות וזה בדרך כלל במרכז הארץ.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בדיונים שהיו לנו, אנחנו אמרנו לא רוצים את ההגדרה, רק את זה, אלא אנחנו רוצים לפתוח את זה יותר. התנהל דו שיח. להגיד שהסכימו למה שאני הצעתי? לא הסכימו גם לזה אבל אמרתי שאנחנו פותחים את זה לכל המקומות האחרים בהם אין בנייה רוויה ובונים שם גם בצורה שונה.
יעקב אשר
¶
כמה בונים? מי בונה וילה במקומות כאלה? אני קורא לזה וילה, סליחה, זה בית פרטי, במקומות עירוניים ולא כפריים? רוב הבנייה היום היא בנייה רוויה גם בפריפריה.
יעקב אשר
¶
זאת השכבה שצריכה לקבל את הסיוע הזה? חלקם כן וחלקם לא. כדי לעמוד בקריטריונים האלה הם יבנו חצי וילה ובעוד כמה שנים יבנו את החצי השני.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
התחילו בעשרים והורדתי אותם ל-15. בואו נסכים על העיקרון. הם רצו עשרים ואני הורדתי אותם ל-15 אבל לא יכולתי יותר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. בהרחבות לא. בן נמצא כאן ויש לו את כל הנתונים. אנחנו רצינו להרחיב את הנושא הזה והייתה מלחמה גדולה. עוד אתמול התנגדו לגמרי לכך. זה שהם מוכנים להוריד גם אזורי עדיפות, לא יודע להבין. עבורי זאת הפתעה גדולה.
אלעזר שטרן
¶
אני אתן לך דוגמה. רק בבא"ח גולני 15 חיילים. מה שאתה אומר להם עכשיו זה שאם אתם רוצים להמשיך לגור בישוב, החוק הזה נותן לכם קדחת. אני לא מוכן לזה.
יעקב אשר
¶
אתה צודק. חבל על הזמן. אותו הסכם. אדוני היושב ראש, הצעה לסדר. אותו הסדר שעשו, חבר הכנסת חמד עמאר, שיעשו על כל המקומות שזה לא חל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה להבין על מה אנחנו מדברים בכלל. עדיפות עליונה? פתאום חתמתם את הכול? אני לא יודע מה אתם עושים. אני לא מצליח להבין.
יעקב ליצמן
¶
איזו הוספה? אנחנו לא יודעים. אתה לא אמרת על איזה סעיף מדברים. היא הולכת להתייחס לסעיף ואני רוצה לדעת על איזה סעיף מדברים.
כרמית יוליס
¶
אני רוצה להתייחס להגדרה שהוקראה כאן בעניין בנייה רוויה. היא כוללת התייחסות שהיא לא מוסכמת על הממשלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש שקט מכל אלה שיושבים מסביב. רבותיי, התרעה אחרונה לפני שפשוט נוציא את כולכם החוצה.
כרמית יוליס
¶
ההצעה של הממשלה דיברה על בנייה רוויה כפי שהיא מוגדרת בהצעה שמונחת לפניכם ולא כוללת את התוספת שמרחיבה למעשה את תחולת החוק גם על בנייה צמודת קרקע. הנחת העבודה של החוק הזה היא לדבר על המסות הגדולות של הבנייה ולכן היא לא מתייחסת לסוגי בנייה אחרים. היא מדברת אך ורק על בנייה רוויה. בהתאם למגעים קדחתניים שהתקיימו עד אתמול בלילה, גם בתוך הממשלה וגם עם חברי הכנסת, הושגה הסכמה שביחס לבנייה צמודת קרקע, ככל שמדובר עדיין על מסה שזה תנאי שאנחנו מאוד מבקשים לשמור עליו, אנחנו מדברים על מסה של 15 יחידות דיור לפחות.
כרמית יוליס
¶
אנחנו מדברים על מסות של 15 יחידות דיור לפחות ובתנאי שמדובר על רכישה מקבלן, מעוסק במקרקעין. בסיטואציה הזאת אנחנו נהיה מוכנים להחיל את ההטבה שהחוק מעניק גם על בנייה מהסוג הזה אבל כל המנגנון שהחוק הזה קובע, שמדבר על תורת המספרים הגדולים עם המנגנון השמאי המורכב שהוסבר כאן בפני הוועדה, הוא פשוט לא רלוונטי לבנייה מהסוג הזה.
לכן הסעיף שאנחנו מציעים, אני יכולה להקריא אותו, מדבר על כך שבסוף החוק יהיה סעיף שמפנה בעצם הסמכה לתקנות שיובאו לאישור הוועדה הזאת בהסכמת שר המשפטים עם שר האוצר.
כרמית יוליס
¶
אנחנו לא רוצים לתקן את ההגדרה של בנייה רוויה. אנחנו רוצים להוסיף את הסעיף שאני עכשיו אקריא.
"על אף האמור בהגדרה בנייה רוויה והאמור בפסקה (3) להגדרת דירה מוטבת, הוראות חוק זה, למעט פרק ג' בו – שזה כל המנגנון השמאי שלא רלוונטי לבנייה הזאת – יחולו גם על יחידת דיור בפרויקט לבנייה צמודת קרקע ובלבד שהיא עומדת בכללים לעניין אופן קביעת שווי יחידת דיור הזכאית להטבה כאמור בסעיף 3 לחוק זה, כפי שקבע שר האוצר בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים. כללים כאמור ייקבעו בתוך תשעים ימים מיום התחילה. לעניין זה, "יחידת דיור בפרויקט לבנייה צמודת קרקע", יחידת דיור הנמכרת על ידי קבלן בפרויקט שבו 15 יחידות דיור לפחות".
זבולון כלפה
¶
כשהגדרת את המספר הזה, אתם הסכמתם בהתחלה לנוסח שהביא היושב ראש, עשיתם בדיקה על מי זה כן חל הדבר הזה ואיפה זה כן תופס?
טל רבי
¶
כל הסעיף הזה, מטרתו לומר שצמודי הקרקע ייבחנו בדרך אחרת כמו שהוסבר כאן לוועדה ולא בדרך השמאית של המנגנון שנקבע כאן בפרק ג'.
טל רבי
¶
לגבי המיקום, המחיר כבר יעשה את הסיווג האוטומטי. בפריפריה הרחוקה מאוד, יהיו דירות צמודות קרקע במחיר של 1,6 מיליון. ככל שמתקרבים למרכז, המחיר הזה כבר לא רלוונטי כך שהם נופלים באופן אוטומטי.
יעקב אשר
¶
אבל כמה הבסיס של זה? כמה צמודי קרקע יש לך באזורי פריפריה? תוריד את האזורים הכפריים. על מי אתם צוחקים? כמה יש?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אחרת האוצר לא היה מתנגד לזה. אני מוכן לקבל את ההגדרה הזאת מאחר שצורת השמאות שם צריכה להיות שמאות פרטנית ולא ממוצע. אני מוכן שנוריד את ההגדרה כאן ונשאיר את זה כסעיף 32. עת נגיע אליו נוכל לקבל את זה. אלעזר, עד אז נצטרך לפתור את הנושא שלכם.
ערן ניצן
¶
הערה נוספת. הסיכום שנעשה או הפשרה בנושא הזה, מרחיבים יחידות דיור שלא היו נכללות בהצעה, ואני אומר גם לפרוטוקול שלפי החישובים וההבנה שלנו מדובר על הרחבה של סדר גודל של 150 מיליון שקלים בשנה בהטבה שמייצגת את כמות יחידות הדיור.
אלעזר שטרן
¶
שני דברים. אני רוצה להוסיף משפט אחד על מה שאמרתי קודם. שיטת השיווק בישובים האלה בנגב ובגליל היא שלא משווקים לקבלנים אלא משווקים לאנשים פרטיים. לכן מהבחינה הזאת, היינו מוכנים לקבל – להלן הקבוצה, זבולון ואני –
אלעזר שטרן
¶
תכף. היינו מוכנים לקבל עם מה שנאמר כאן על הדרוזים בתוספת לזה שתאמרו לנו שקבלן יהיה עשר יחידות ואפילו לא 15. זה אתה אומר שזה הגיוני. אתה לא רוצה להתחשבן עם כל אחד, אל תתחשבן. המחיר של הקרקע הוא קבוע, המינהל מוכר את זה במחיר קבוע, כולם יודעים ולא כל אחד קונה את המגרש שלו.
אלעזר שטרן
¶
תקראו לזה איך שאתם רוצים. לא אכפת לי. יש חשבונית אחת שמשרד האוצר יודע עם מי לדבר ויש לו כתובת בעניין הזה.
זבולון כלפה
¶
חשוב קודם כל להבדיל. הסיכום שהגיעו אליו לגבי הדרוזים, זה דבר אחד וזה לא רלוונטי לנגב. בנגב ערך המגרשים הוא נמוך מאוד וזה לא נכנס.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לי הצעה מעשית. מאחר והורדנו את זה לסעיף 32, ואני מניח שעד 1:30 – כרגע זה עומד על 1:30 – לא נספיק - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עזוב. אלעזר וזבולון, יהיה לנו קצת זמן ואני מניח שנתקדם ואתם תשבו עם מי שצריך, ואחר כך גם אני אשב אתכם, וננסה לפתור את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כרגע נשאר בנייה רוויה כמו שהיה, בלי התוספת. אני קיבלתי את מה שהם עשו, הם ניסחו את זה יותר טוב כי כאן יש גם שיטת חישוב אחרת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בדבר הזה יש שמאות פרטנית. לכן הם הקריאו את הנוסח והוא יעבור לסעיף 32. כאשר נגיע לשם, נדון בזה.
שלומית ארליך
¶
אני מקריאה. הנוסח של הגדרת בנייה רוויה בסעיף 1 יהיה: בנייה של שש יחידות דיור לפחות לדונם במבנה אחד בשתי קומות לפחות.
שלומית ארליך
¶
אני קוראת לכם מה יתווסף לפי הסיכום. יתווסף סעיף ובסעיף ייכתב: על אף האמור בהגדרה בנייה רוויה - - -
שלומית ארליך
¶
אני מקריאה את הסעיף שמשרד המשפטים ביקש להוסיף:
"על אף האמור בהגדרה בנייה רוויה והאמור בפסקה (3) להגדרת דירה מוטבת, הוראות חוק זה, למעט פרק ג' יחולו גם על יחידת דיור בפרויקט לבנייה צמודת קרקע ובלבד שהיא עומדת בכללים לעניין אופן קביעת שווי יחידת דיור הזכאית להטבה כאמור בסעיף 3 לחוק זה, כפי שקבע שר האוצר בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים. כללים כאמור ייקבעו בתוך תשעים ימים מיום התחילה".
שלומית ארליך
¶
זה יהיה עוסק במקרקעין ולא קבלן. אני ממשיכה בהקראה: לעניין סעיף זה, "יחידת דיור בפרויקט לבנייה צמודת קרקע", יחידת דיור הנמכרת על ידי עוסק במקרקעין בפרויקט שבו 15 יחידות דיור לפחות בקרקע הנמצאת באזורי עדיפות לאומית כהגדרתם".
כרמית, האם ההגדרה כאן - - -
זבולון כלפה
¶
ליצמן, אני יושב כאן כבר שלוש או ארבע שעות ואני לומד כאן הרבה. ביום שאתה תשב שם, האמן לי, למדנו כאן הרבה היום.
שלומית ארליך
¶
לפי מה שמשרד המשפטים ורשות המסים אומרים, זאת תהיה יחידת דיור לפחות בקרקע, בלי הנמצאת באזורי עדיפות לאומית. לא תהיה הפניה לאזורי עדיפות לאומית.
שלומית ארליך
¶
כן. אנחנו עכשיו נמצאים בהגדרה של בנייה רוויה. כמו שאמרנו, ההגדרה הזאת תהיה: רק בנייה של שש יחידות דיור לפחות לדונם מבנה אחד ושתי קומות לפחות.
יעקב אשר
¶
לא הייתה כאן שום הפרעה. שום הפרעה לא הייתה כאן. אני כאן מהבוקר והפרעה אחת לא הייתה. על איזו הפרעה הוא מדבר? שאלות מקצועיות הן הפרעה?
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות הראשונה להגדרה בנייה רוויה היא הסתייגות של קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס וקבוצת העבודה.
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות הראשונה היא של קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס וקבוצת העבודה: בהגדרה בנייה רוויה, במקום שש יחידות דיור יהיו שמונה יחידות דיור.
משה גפני
¶
היות ומדובר בחוק שמטרתו להוזיל את מחירי הדירות, אני כמובן חולק על זה. אני סבור שמחירי הדירות לא יוזלו. דעתי כמו דעתם של כל אנשי המקצוע שהיו כאן. לכן מחירי הדירות לא יוזלו אלא להפך, יצטרכו כסף שאין היום למדינה שהיא צריכה אותו לצרכים אחרים.
משה גפני
¶
אני רוצה שהחברים יבינו כדי שהם יצביעו בעד ההסתייגות. היות ולא יודעים על כמה כסף מדובר והיות ולפי דברי שר האוצר מדובר בהוזלת מחירי הדירות, לכן אף על פי שאני לא מקבל את העמדה הזאת - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
על בנייה רוויה כבר הייתה התייעצות סיעתית.
מי בעד ההסתייגות?
הצבעה 9
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות חלופית של קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס קבוצת העבודה. במקום שש יחידות דיור יבוא יחידת דיור אחת.
יעקב ליצמן
¶
אדוני היושב ראש, אנחנו דיברנו על כך שבנייה רוויה במקומות מסוימים, זה לא חייב להיות בתל אביב אבל בהחלט זה יכול להיות במקומות אחרים, שם דירה רוויה היא דירה אחת. לכן אנחנו חשבנו שנכון להכניס את זה כהסתייגות.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות חלופית של קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס וקבוצת העבודה: במקום שש יחידות דיור, יבוא ארבע יחידות דיור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. די. נגמר. הוא יסביר על שלוש יחידת הדיור.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה 11
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר. אנחנו סוגרים את הישיבה. אם נקבל אישור מהיושב-ראש להמשיך עד 18:00 כי ההצבעות מתחילות במליאה ב-18:00, נודיע על כך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי אם יהיה אישור. בלי קשר לזה, תקבלו הודעה על המשך הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:30.>