ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 29/07/2014

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
הכנסת התשע-עשרה

PAGE
3
ועדת הכספים
29/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 405>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ב' באב התשע"ד (29 ביולי 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014
2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013 – של חה"כ מירי רגב. (פ/489):
1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014
2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013 – של חה"כ מירי רגב. (פ/489):
לגבי סדר הדיון
אנחנו נעבור על הסעיפים, על השינויים בסעיפים. אנחנו מצביעים דבר ראשון על ההסתייגויות, בין אם הן יתבקשו במהלך הדיון - - -

<משה גפני:>
רגע, אבל אדוני היועץ המשפטי, אפילו בשם של החוק, מה שהונח עכשיו לפני, יש שינוי מהצעת החוק המקורית, אז קודם כל צריך לדון על זה.

<אייל לב-ארי:>
אמרתי
אנחנו נעבור גם על השינויים, נביא את זה בפניכם.

<משה גפני:>
רק שנייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, לא, תן לו לסיים, רב מוישה.

<משה גפני:>
אתה, אל תגיד לי מה לעשות. אמרת לי כבר מספיק. יותר לא תגיד לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אגיד לך מה לעשות. אני אגיד לך מה לעשות.

<משה גפני:>
בקדנציה הזאת כבר לא תגיד לי יותר מה לעשות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, אני אגיד לך מה לעשות.

<משה גפני:>
אתה לא תגיד לי, אתה לא תגיד לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה תיתן לו לסיים.

<משה גפני:>
עם כל הכבוד, אמרת לי שנה וחצי, עם החזירוּת הזאת. מספיק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה תיתן לו לסיים.

<משה גפני:>
אני רוצה לשאול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אתה תיתן לו לסיים ואז תשאל.

<משה גפני:>
אדוני היועץ המשפטי, אני רוצה לדעת: אמרת שיש רק הצבעות. על השם של החוק יש דיון.

<אייל לב-ארי:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי אמר שלא?

<משה גפני:>
לא שאלתי אותך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל תן לו להסביר.

<משה גפני:>
אבל לא שאלתי אותך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם תמשיך ככה, פשוט אני אוציא אותך החוצה.

<משה גפני:>
תוציא. אתה יכול להוציא כבר מעכשיו בגלל שככה אני הולך להתנהג.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אני אוציא אותך, תדע לך.

<משה גפני:>
תוציא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מישהו אחר מטעמכם שיצביע, וזה הכול.
<משה גפני:>
מאה אחוז. תוציא.

<יעקב אשר:>
דע לך, להוציא אותי זה יותר כבד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מקווה שלא תמשיך כך ותיתן לו לסיים את הדברים, כי זה בדיוק מה שהוא תכנן לעשות.

<משה גפני:>
בסדר, הכול ברור. העיקר ההתנחלויות קיבלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. תמשיך, תמשיך.

<יעקב אשר:>
זו המציאות.

<משה גפני:>
מה זה, "תמשיך"? זה שנה וחצי ככה, אתה משלה אותנו כל הזמן, ובסוף לעצמך אתה לוקח. כמו חזיר.

<יעקב אשר:>
אולי תנאם את הנאום שנאמת פה לפני כמה ימים?

<משה גפני:>
כן, תנאם את הנאום הזה. ואני כמו מטומטם, אני מאמין לך.

<אייל לב-ארי:>
אנחנו נציג את השינויים. חלק מהשינויים שנציג בפניכם הם נושאים שעדיין נותרו פתוחים – אין דיון ואין הכרעה של הוועדה. כמובן, לאחר הצגתם, תהיה הצבעה על ההסתייגויות. ככל שהסתייגות תתקבל, היא תשולב בנוסח. ככל שהיא תידחה, היא תעלה למליאה, ולאחר מכן הוועדה תצביע על הנוסח שמונח בפניה.

<משה גפני:>
עד איזו שעה הדיון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלנו אישור עד 16:00.

<סתיו שפיר:>
אבל יש מליאה מ-13:00.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלנו אישור עד 16:00, בכפוף לזה שאם בין 13:00 ל-16:00 תהיה הצבעה, אז אנחנו נעצור ונלך להצביע ונחזור.

<סתיו שפיר:>
יש לי שאלה ליועץ המשפטי, בבקשה.

כשאנחנו דנו בחוק, התעסקנו הרבה במקורות התקציביים. מאז השתנו כמה דברים לאור המצב הביטחוני. גם עכשיו אנחנו עדיין במהלך מבצע שעלותו הולכת להיות מעל ארבעה מיליארד שקלים למערכת הביטחון ואנחנו עדיין לא יודעים בכלל מתי זה מסתיים, מעבר לנזקים שזה גורם למשק ולהכנסות ממסים. הסתבר לנו מפרסומים בתקשורת שהאוצר עובד על הצעת תקציב חדשה לאור העניין הזה, וגם, שוב, מהפרסומים בתקשורת, אנחנו מבינים שמדברים על יעד גרעון אחר מהיעד שתוכנן – עלייה ל-2.9.
והשאלה שלי ליועצים המשפטיים היא
האם אפשר במסגרת התנאים האלה, כשאנחנו לא יודעים מהו יעד הגרעון, ואנחנו לא יודעים מהן ההערכות התקציביות, מהם המקורות התקציביים, מה הצפי לגביית מסים, מאיפה אנחנו הולכים להביא את הכסף, האם בכלל אפשר לדון בהצעת חוק כזו כרגע? האם לא עדיף לדחות את זה לתחילת המושב הבא עד שנבין איפה אנחנו עומדים, ונוכל לעשות את זה בצורה שהיא יותר אמינה ונאמנה למצב?
<אייל לב-ארי:>
את השאלה הזאת צריך לשאול את האוצר, שהוא אמון על הכנת התקציב ועל הראייה המרחבית שלו לגבי ההוצאות שניצבות בפני המדינה לאור האירועים האחרונים.

<אלעזר שטרן:>
מה אתה עונה לה כיועץ משפטי - - -

<אייל לב-ארי:>
השאלה היא שאלה נכונה - - -

<סתיו שפיר:>
מה זאת אומרת? אבל זו שאלה משפטית; מאחר שהצעת החוק היא הצעת חוק של שר האוצר, קצת קשה לשאול את אנשי האוצר שאלות בנוגע להצעת החוק שלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, אנחנו היום רק בהצבעות, ולא בדיונים. נגמרו הדיונים, הופיע בפנינו האוצר - - -

<סתיו שפיר:>
אבל מדובר במצב חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האוצר הופיע והסביר את מה שהסביר.

<סתיו שפיר:>
אבל ניסן, השתנו דברים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם זה לא מקובל על מישהו, אז הוא יוכל להצביע נגד.

<סתיו שפיר:>
השתנו דברים מאז שהאוצר ישב פה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל היום משתנים דברים, אם בגין זה, אם בגין דברים אחרים. זה לא רלוונטי לנושא שלנו.

<סתיו שפיר:>
המקורות התקציביים שדיברה עליהם גברת מבורך בישיבה הקודמת, שהיתה לפני יותר משבוע, הם כבר לא אותם מקורות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אמרתי
היו, הציגו.

<סתיו שפיר:>
אבל זה היה לפני שבועיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא משנה, תמיד יש שינויים במדינה.
<סתיו שפיר:>
לא נכון. לא ברמה כזאת. מאיפה הולך להגיע הכסף למימון הצעת החוק הזו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היתה השאלה הזאת, היו האוצר והסבירו. כל עוד הם לא באים להגיד לנו משהו אחר, אז יש לנו את התשובה הזו.

<סתיו שפיר:>
האם יש פה נציגים של האוצר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא דיון עכשיו, בבקשה. היום אנחנו רק בהצבעות.

<סתיו שפיר:>
למה רק הצבעות? אייל אמר שיש עוד נושאים שצריכים לעלות לדיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז לא הבנת מה שהוא אומר.

<סתיו שפיר:>
הוא אומר לי עכשיו
נכון, בזמן שאתה אומר שלא הבנתי מה שהוא אומר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא מתכוון
תוך כדי דיון כשיקראו פה, ירצו להגיד הסתייגויות, יצביעו ונגמר, ומתקדמים הלאה.
<יעקב אשר:>
לא, אבל זה רלוונטי, הדבר שלה, במיוחד כשלפי ההצעה החדשה זה כנראה עוד תוספת על ההצעה הישנה שהיה עליה דיון. אז צריך דיון תקציבי מיוחד על התוספת בין ההצעה הזו להצעה הקודמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יכול לדעת רק איך אנחנו מתקדמים? מי מקריא את זה?

<יעקב אשר:>
לא, אבל אני רוצה תשובה של היועץ המשפטי.

<אייל לב-ארי:>
אנחנו כבר הקראנו - - -

<משה גפני:>
אני מבקש הצעה לסדר.

<יעקב אשר:>
אם יש שינוי בתקציב לאור השינויים בהצעה החדשה הזאת, יש עלות כנראה של למעלה מחצי מיליארד או יותר – האם צריך לקיים על זה דיון תקציבי, לשמוע את האוצר? נושא המלחמה זה נושא נוסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעקב, בבקשה, היום זה רק הצבעות.

<יעקב אשר:>
אני רוצה את התשובה ממנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא נותן לך את התשובות.

<יעקב אשר:>
למה לא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי אני נותן לך את התשובות.

<יעקב אשר:>
אז בשביל מה נתת לו לפתוח את הדיון ולהסביר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק להסביר את הנוהג.

<יעקב אשר:>
אז את זה הוא לא יכול להסביר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, את זה אני מסביר.

<יעקב אשר:>
הוא יועץ משפטי, צריך לתת לו חופש התבטאות.

<סתיו שפיר:>
מה זאת אומרת, ניסן? גם אתמול לא ישבו יועצים משפטיים בזמן העברות תקציביות, וגם אז היתה לנו שאלה שלא נענתה כי לא היה ייעוץ משפטי בוועדה. עכשיו יש פה ייעוץ משפטי ואתה לא נותן להם לענות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, רצית הצעה לסדר, בבקשה.

<משה גפני:>
אני שוחחתי אתך, אדוני היושב-ראש, לגבי הדיון ביום רביעי ואנחנו הגענו להסכמה שלא נעכב את החוק בהקראה שלו, והתקיים פה דיון על ההקראה ואנחנו לא היינו בישיבה, כדי לאפשר לסיים את ההקראה.

הסיכום בינינו היה שאם, בסופו של דבר, אתה לא מצליח עם שר האוצר, אז אנחנו נדון כאשר זה יובא לדיון על ההסדרים. זה היה הסיכום.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא זוכר כזה סיכום.

<משה גפני:>
מה לעשות שאני כן זוכר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כזה סיכום לא עשינו.

<משה גפני:>
בסדר, אתה צודק, לא סיכום. בגלל שהמילה "סיכום" היא לא בדיוק המילה המתאימה בין שנינו. זאת אומרת, כשאני עושה את זה עם מישהו אחר זה סיכום. אתך זה משהו אחר. אבל זה מבחינתי היה הסיכום, אחרת לא הייתי מסכים. אני הייתי מסכים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני ביקשתי ממך לא להיות או כן להיות? אני לא מבין מה אתה מבקש.

<משה גפני:>
אני אומר לך את דעתי. אתה תגיד שזה לא נכון, אתה תגיד גם שלא נכון שאמרת את מה שאמרת בוועדת הכספים. יש פרוטוקול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאמרתי – גם היום אני אומר אותו דבר.

<משה גפני:>
זה שאתה אומר, זה בסדר, זה מס שפתיים. אבל החוק הזה בעיקרו נעשה נגד הציבור החרדי – סליחה, טעיתי, נגד הציבור הערבי, כאשר הערבים לא כאן.

דבר נוסף, במהלך הדיונים בוועדה התברר שהחוק הזה לא הולך להיטיב בנושא של הדירות; לא נמצא אפילו אחד, כמה שחיפשת מתחת לאדמה אם יש מישהו, איזה כלכלן שיבוא ויגיד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משה, הצעה לסדר, בבקשה.

<משה גפני:>
הצעה לסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אתה נותן נאום.

<משה גפני:>
לא, זו הצעה לסדר. אם לא תפריע לי זה יהיה קצר לגמרי.

אף אחד לא אמר שזה הולך לשנות את מצב הדיור במדינת ישראל. אפילו אחד לא מצאת. יש כאלו שהקצינו ואמרו שזה יזיק, אבל ודאי שאף אחד לא אמר שזה - - -

<בועז טופורובסקי:>
משרד השיכון אמר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בועז, הוא באמצע הצעה לסדר, אז תן לו.

<בועז טופורובסקי:>
הוא לא עושה הצעה לסדר, הוא מבזבז - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע, הוא אומר שהוא מקצר.

<דב ליפמן:>
זה בזבוז זמן.

<משה גפני:>
משרד השיכון עשה הסכם עודפים עם שר האוצר. זה לא רלוונטי, הרי עמדת שר השיכון ידועה לי. הוא צריך את מה שהוא צריך.
<יעקב אשר:>
מחיר מטרה ועוד מטרות נוספות.

<משה גפני:>
מחיר מטרה.

<יעקב אשר:>
ומטרות נוספות.

<משה גפני:>
מכיוון שזה המצב, ואנחנו נמצאים במצב של מלחמה, נמצאים במצב בו החוק הזה יגרום למחלוקת עצומה בגלל שזה חוק שמפלה לרעה, הוא מפלה כל מיני קבוצות – המציאות הזאת, של להביא את זה עכשיו בבהלה כזאת, בצורה כזאת בה אנחנו נריב בוועדה, נריב במליאה, אם זה יגיע למליאה, כאשר זה המצב מבחינת מדינת ישראל, לא היה דבר כזה אף פעם.

אני לא יודע מה הדחיפות בעניין הזה, אני לא יודע למה אתה צריך להכניס אותנו עכשיו למלחמה פנימית כזאת פה, כשכולם מאוחדים במה שקורה בדרום. אני חושב שאסור לעשות את זה. אני מבקש לדחות את הדיון הזה. לא יקרה שום דבר אם החוק הזה לא יאושר היום. הוא יכול להיות מאושר בתחילת החורף, הממשלה גם יכולה להביא אותו בפגרה. זה לא זמן לעשות את זה, כאשר המציאות היא שהחברים הערבים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי את הבקשה.

<משה גפני:>
אגב, יש לי שאלה
מתי קיבלנו הזמנה לישיבה הזו? מתי החלטת על זימון החברים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההודעה על הישיבה היתה כל הזמן.

<משה גפני:>
לא, מתי על הנושא הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סדר היום אתמול - - -
<משה גפני:>
זה לא היה על סדר היום. על זה, מתי זה היה?

<יעקב אשר:>
היום בבוקר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתמול בשמונה נשלחה לכולם הודעה - - -

<יעקב אשר:>
לא נשלחה הודעה על ישיבה. נשלחה הודעה על טיוטת הצעה של היושב-ראש.

<משה גפני:>
גם זה לא נשלח. הוציאו את זה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההצעה שלך - -
<משה גפני:>
לא, רק אינפורמציה, שנדע, בגלל שלפי דעתי יש בעיה משפטית אם זה יצא מאוחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - היא מכובדת בעיני, ורק אם תצליח לשכנע את מי שהגיש את החוק, שר האוצר, שהוא יבקש למשוך את זה, אז לא נקדם את הדיון.

<משה גפני:>
מכיוון שאני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, ושר האוצר ביקש ממני הרבה בקשות, אני סוברני להחליט כיושב-ראש הוועדה אם אני מקיים דיון או לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אמרתי שאני לא סוברני - - -

<משה גפני:>
אלא אם אתה עבד שלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא אמרתי שאני לא סוברני, אמרתי לך מה הדרך - - -

<משה גפני:>
אין דרך, מה דרך? אתה הכתובת. הדיון אצל שר האוצר הוא דיון סגור. כאן זה לעיני כל ישראל. כאן תהיה מחלוקת, שהמחלוקת הזאת תהדהד, שהציבור יגיד שאתם פשוט חבורת מטומטמים. בשעה שיש מלחמה כזאת קשה, אתם יושבים פה ורבים על שטויות. מה, "שר האוצר"? מה אתה שולח אותי לשר האוצר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, הצעה לסדר.

<כרמל שאמה-הכהן:>
לא הצעה, הסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל רגע, עוד לא התחלנו. עוד דקה נתחיל לעבור.

<כרמל שאמה-הכהן:>
אה, עוד לא התחלנו לעבור?

<אייל לב-ארי:>
שם החוק – מתווסף לו הוראת שעה - - -

<משה גפני:>
אני רואה בזה נושא חדש.

<אייל לב-ארי:>
אז לטעמנו זה לא נושא חדש, כיוון שהתקנון מדבר על - - -

<משה גפני:>
דעת הלשכה המשפטית בעניין הזה לא רלוונטית . התקנון קובע שגם אם בור ועם הארץ כמוני חושב שזה נושא חדש, זה נושא חדש, וצריך לעצור את הדיון.
<אייל לב-ארי:>
סעיף 85(ב) מאפשר שאם הוצע בוועדה תיקון להצעת חוק, וחבר כנסת טען שהתיקון המוצע חורג מגדר הנושא של הצעת החוק, מביאים את העניין להכרעת ועדת הכנסת. ככל שנשמעת טענה כזו, אז לנושא הזה הוועדה, עד להכרעת ועדת הכנסת, לא יכולה להמשיך ולדון.

<משה גפני:>
צריך לעצור את הדיון.

<אייל לב-ארי:>
לגבי הוראת שעה – היא אינה משנה את גדר נושא הצעת החוק.

<כרמל שאמה-הכהן:>
אבל התקנון אומר
"טען".

<שגית אפיק:>
זה לא נכנס בכלל להגדרה של נושא חדש. זה נכון שהשיקולים לקביעה אם דבר מסוים הוא נושא חדש, הם שיקולים שאינם משפטיים ואינם מקצועיים, והם יכולים להיות גם שיקולים פוליטיים טהורים. אבל לדעתנו, הוראת שעה לא נכנסת בכלל לגדר הסעיף שמתייחס לנושא חדש. אנחנו בהצעת חוק - - -
<משה גפני:>
אבל מכיוון שאתם מתווכחים אתי משפטית, אז אני רוצה להגיד את דעתי.
אמרו פה אנשי משרד האוצר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רב מוישה - - -

<משה גפני:>
אני רוצה להסביר למה זה נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה, מאחר ש - - -

<משה גפני:>
מה, "רק שנייה"? אני רוצה להסביר להם.

אמרו פה נציגי משרד האוצר במהלך כל הדיון שהחוק הזה חייב להיות חוק קבוע.
<יעקב אשר:>
נכון, במהות שלו.

<משה גפני:>
איפה אנשי משרד האוצר? ברחו? איפה ערן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רב מוישה, הסברת את דבריך.

<משה גפני:>
לא, לא הסברתי. אמרתי שאני אומר וזהו. מכיוון שמתווכחים אתי על הנושא המקצועי, מבחינה משפטית, אני רוצה להסביר למה הוראת שעה זה נושא חדש.

טענו משרד האוצר – הם מביאים את החוק, ככה אתה אומר כל הזמן, משרד האוצר הם בעלי הבית - - -

<כרמל שאמה-הכהן:>
גפני, אבל אתה מאבד את הטענה שלך כי עצם זה שטענת, אתה לא צריך לנמק ולהוכיח.

<משה גפני:>
אבל השאלה היא אם עוצרים את הדיון.

<כרמל שאמה-הכהן:>
התקנון אומר
עצם זה שאתה מעלה את הטענה, זה צריך לעבור לוועדת הכנסת. אז למה אתה נכנס לנימוקים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, יהיו לנו מספיק נושאים שיהיו נושאים חדשים - - -

<משה גפני:>
לא, לא, לא יהיו נושאים. רק זה. מאיפה אני יודע מה יהיו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם טוענים שזה לא נכנס לגדר של נושא חדש.

<משה גפני:>
אני הולך להסביר שזה כן נכנס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הסברת ושמענו אותך.

<משה גפני:>
לא הסברתי, אמרתי וזהו. אני רוצה להסביר.

הנושא של החוק הזה, כל מהותו, ככה אמרו לי פה בוועדה, אמרו לכולנו אנשי משרד האוצר, שלא יהיה עם העניין הזה - - -

<בועז טופורובסקי:>
הוא אמר
נושא חדש, עכשיו הוא עוד מנסה למשוך על זה זמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נמשיך הלאה.

<משה גפני:>
אנחנו לא נמשיך. אני הולך להסביר למה זה נושא חדש בגדר החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלו את זה שזה נושא חדש - - -
<משה גפני:>
לא, לא, לא, לא. עם כל הכבוד, יש תקנון לכנסת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעשה לי טובה, סלח לי, אנחנו ממשיכים הלאה.

<משה גפני:>
לא, אני רוצה להסביר למה זה נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא צריך להסביר. אמרת
נושא חדש, קיבלו את - - -

<משה גפני:>
אז אני מבקש לעצור את הדיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אבל לא צריכים לעצור. הם אומרים שממשיכים הלאה.

<משה גפני:>
אז הם מתווכחים אתי.
<שגית אפיק:>
זה אותו נושא.

<משה גפני:>
אבל אני הולך להסביר למה זה נושא חדש, למה זה נופל בחוק הזה.
<שגית אפיק:>
חבר הכנסת גפני, אבל גם אם זה נושא חדש, לשיטתך, זה עוצר את ההצבעה לגבי הנושא להוראת שעה. היושב-ראש יכול להמשיך להצביע על סעיפים 1 ואילך עד שנגיע לסעיף שעוסק בהוראת שעה.

<משה גפני:>
אבל אם הנושא שמעלים עכשיו, לפי דעתי, מאיין את החוק כולו, הוא נכנס לתוך ההגדרה שזה דיון מסוג אחר, האם אז עוצרים את הדיון? הוא מאיין את החוק.
<שגית אפיק:>
הוא לא מאיין.

<משה גפני:>
אני הולך להסביר למה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. די.

<משה גפני:>
אין דבר כזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש דבר כזה.

<משה גפני:>
אין דבר כזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אז תגיש תלונה אם אתה לא רוצה.

<משה גפני:>
אני רוצה להסביר למה זה נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, גמרנו. הלאה. תמשיך הלאה.

<משה גפני:>
אני רוצה להסביר למה זה נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא.

<משה גפני:>
רק שנייה, יש לי שאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך הלאה, בבקשה.

<משה גפני:>
רגע, אדוני היושב-ראש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא דיון. יש לך הסתייגות?

<משה גפני:>
קבעת שזו הוראת שעה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<משה גפני:>
בסדר. יש לי שאלה לאנשי משרד האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא שואלים שאלות עכשיו.

<משה גפני:>
אבל זה עכשיו דבר חדש.

<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
היות ועכשיו זה בא לראשונה, יש לי שאלות לאנשי משרד האוצר. חייבים לתת לי לשאול אותן אם אני מבקש. הרי זה לא היה קודם, כזה ראה וקדש. איפה אנשי משרד האוצר? תביא אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אבל רק שנייה. סליחה.

<משה גפני:>
אתה, אל תגיד לי לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה נפשך? אם אנחנו דנים על זה, זה טוב. אתה צריך להחליט: או שזה נושא חדש - - -

<משה גפני:>
אני רוצה להבין מה זה. אחרי שאנשי משרד האוצר יסבירו לי אני אחליט אם זה נושא חדש או לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין כזה דבר. תחליט
אם זה נושא חדש, אין דיון עליו. אם אתה עכשיו שואל אותם, אנחנו מצביעים על זה, וזה לא נושא חדש.

<משה גפני:>
באמת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<משה גפני:>
אני צריך לשמוע מה הם אומרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אין כזה דבר. די, נגמר. תחליט: נושא חדש או לא.

<משה גפני:>
אני אחליט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו.

<משה גפני:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא? אז אנחנו ממשיכים הלאה.

<משה גפני:>
אתה לא יכול להמשיך, עם כל הכבוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני ממשיך הלאה.

<משה גפני:>
יש לשכה משפטית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעשה לי טובה, די. אי אפשר ככה.

<משה גפני:>
אין "תעשה לי טובה". מה זה פה, "טובות"? אני חשבתי שאתה עושה לי טובה. התברר לי שאתה חזיר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע, אני יודע.
<משה גפני:>
אני רוצה לשאול שאלה את משרד האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. תמשיך הלאה.

<משה גפני:>
אני יודע. אתה לא יודע. אתה חושב שאתה יודע. אתה עוד לא יודע כלום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע שאני לא יודע. זה ההבדל בינינו.

<משה גפני:>
אני כן יודע מה שאתה מתכוון. על הכול אני יודע, על הכול. לאן הלך הכסף של הישיבות אני יודע, לאן הלכו כל הכספים של תלמידי חו"ל אני יודע, לאן אתם לוקחים את כל הנושא של הרבנות אני יודע. הכול יֵצא החוצה. הכול יֵצא החוצה.
<בועז טופורובסקי:>
הוא לא יפסיק עד שתוציא אותו. הוא אפילו לא חבר בוועדה. הוא לא יפסיק עד שלא תוציא אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך הלאה.

<משה גפני:>
אני מבקש לשאול את אנשי משרד האוצר, היועצת המשפטית אמרה שאני יכול לשאול.

<שגית אפיק:>
ניסן, זה לא בסדר שאנשי הממשלה לא נמצאים כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה לא? נמצאים כאן כולם.

<משה גפני:>
לא נמצא פה אחד מהממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן נמצא כאן, נמצא אורי שני, נמצאים כאן האנשים.

<משה גפני:>
אני רוצה לשאול את אנשי משרד האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. תחליט
אם הטענה היא שזה נושא חדש, לא שואלים, זה יעלה למעלה.

<משה גפני:>
אני שואל את אנשי משרד האוצר, ואני אחליט אחרי זה אם זה נושא חדש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אין כזה דבר. אין. נקודה.

<משה גפני:>
אני רוצה לשאול את אנשי משרד האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אתה לא יכול לשאול.

<משה גפני:>
אני כן יכול לשאול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך, בבקשה. אמרת
נושא חדש, אז הוא ידון שם. או שתרד מה"נושא חדש", תשאל אותם ואחר-כך נצביע. תחליט מה שאתה רוצה. לא הולך על שניהם.

<משה גפני:>
אני לא יודע אם זה נושא חדש. אני לא יודע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך הלאה, תמשיך הלאה.

<רוברט אילטוב:>
כבוד היושב-ראש, אתה יכול להחליט אם אתה מקבל את העמדה שלו, או לא. למה אתה מתווכח אתו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מתווכח. אני אומר לו להמשיך הלאה, זה הכול.

<רוברט אילטוב:>
אם אתה קובע שזה נושא חדש - - -

<משה גפני:>
הוא לא יכול לקבוע, זה לוועדת הכנסת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא נושא חדש, אבל נעביר את זה גם כן.

<רוברט אילטוב:>
הוא יכול לקבל את העמדה הזאת או לא, וזהו. מה אתם מתווכחים שעה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך.

<אייל לב-ארי:>
לפני סעיף 1 - - -

<משה גפני:>
רגע, אבל אני לא מבין, הלשכה המשפטית לא נותנת לי גיבוי?

<בועז טופורובסקי:>
לא נותנים לו להוציא משפט מהפה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלשכה המשפטית אמרה שזה לא נושא חדש. אתה מסרב לקבל את עמדתם - - -

<משה גפני:>
עם כל הכבוד, הלשכה המשפטית אמרה שאם אני מחליט - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל יש הגדרה מה זה "נושא חדש" - - -

<יעקב אשר:>
מה זה אומר? שיסבירו לנו.

<שלומית ארליך:>
עכשיו אנחנו עוברים להסתייגויות שלפני סעיף 1. בעצם יש לנו הסתייגויות שביקשו להכניס סעיפי מטרה לפני סעיף 1, ואנחנו נתחיל שם.

ההסתייגות הראשונה היא של קבוצת - - -

<משה גפני:>
רגע, אז אני לא יכול לשאול את אנשי משרד האוצר? אני רוצה להבין. אני רוצה לדעת אם היושב-ראש עובד על-פי החוק. האם אני יכול לשאול את אנשי משרד האוצר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה לשאול? עכשיו אין דיון. נגמר הדיון. אין דיון עכשיו.

<קריאות:>
- - -

<יעקב אשר:>
כל שינוי שיש פה, יש עליו דיון. לא היה על זה דיון - - -

<בועז טופורובסקי:>
הוא לא נותן להוציא משפט מהפה. תוציאו אותו כבר.

<משה גפני:>
אי אפשר. לפניך, הרבה רצו להוציא אותי מהכנסת. תאמין לי, לא הצליחו.

<בועז טופורובסקי:>
לא מהכנסת. מהחדר הקטן הזה.
<משה גפני:>
אני אהיה בכנסת הרבה אחריכם, בעזרת השם.

<בועז טופורובסקי:>
בזה אין ספק.

<שגית אפיק:>
בהמשך סעיפי הצעת החוק יש סעיף שמפרט מהי התקופה של הוראת השעה. כשנגיע לסעיף הזה, יסביר יושב-ראש הוועדה את התיקון שהוא הכניס בדבר הוראת השעה, ואתה תהיה רשאי לשאול את נציגי הממשלה, את נציגי האוצר, את השאלות שלך.

<משה גפני:>
מתי?

<שגית אפיק:>
כשנגיע לסעיף הזה.

<משה גפני:>
איפה? סליחה, רק דקה, איפה זה? זה משהו חדש שהגיע. איפה זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה הגיע אתמול.

<שגית אפיק:>
סעיף 36, עמוד 21 למטה.

עכשיו אנחנו בהסתייגויות לפני הסעיף.

<משה גפני:>
זאת אומרת, אני אוכל לשאול את אנשי משרד האוצר - - -

<שגית אפיק:>
אחרי שיושב-ראש הוועדה יסביר את הסעיף ואת הוראת השעה שהוא הכניס כתיקון, תוכל לשאול שאלות לגבי הוראת השעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.
<משה גפני:>
מה "בסדר"? לא, בגלל שאתה תחזור בך עד סעיף 36, כמו שחזרת בך מהסיכומים אתי.

<סתיו שפיר:>
ניסן, יש לי שאלה נוספת לייעוץ המשפטי, בבקשה.

חברי הכנסת הערבים נמצאים בעיצומו של חג, והצעת החוק הזו משפיעה – ויאמרו פה הרבה, ואני ביניהם – לרעה על הציבור הערבי, אבל הם לא יכולים להגיש הסתייגויות, והם לא יכולים לדבר על החוק, ואפילו לא להשתתף בהצבעות. האם מבחינת הייעוץ המשפטי הדבר הזה מקובל? אפשר בכלל לדון בהצעת חוק בשעה שחלק מחברי הכנסת לא יכולים להיות נוכחים? חברי הכנסת שהצעת החוק הזו פוגעת בציבור שהם מייצגים באופן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מסביר: מאחר שיושב-ראש הכנסת אִפשר את כל הישיבות ואת כל ההצבעות, אז זה אפשרי.

<סתיו שפיר:>
אבל אני שואלת את הייעוץ המשפטי.

<שגית אפיק:>
הכנסת לא עצרה את הפעילות שלה. ממשיכות להתקיים הצעות חוק, ועדות ומליאה - - -

<סתיו שפיר:>
אתמול הפנה יושב-ראש האופוזיציה מכתב ליושב-ראש הכנסת, ועדיין לא נענה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. די, קיבלת תשובה.

<סתיו שפיר:>
לא קיבלתי תשובה, ניסן.
<שגית אפיק:>
אנחנו סבורים שכל עוד הכנסת לא עצרה את הפעילות שלה בוועדות בשל החג - - -

<סתיו שפיר:>
אתם ממליצים לכנסת כן לעצור את הפעילות שלה?

<שגית אפיק:>
אנחנו לא ממליצים שום דבר בעניין הזה.
<סתיו שפיר:>
בעניין של חוק שהיועץ המשפטי לכנסת אמר שהוא חוק מפלה כנגד הציבור הזה – האם בהתחשב בעובדה שהוא עצמו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש – שאלת, קיבלת תשובה. זה לא דיון.

<משה גפני:>
למה אתה היום חסר סבלנות?
<סתיו שפיר:>
ניסן, זה שאתה מייצג ציבור מסוים, לא אומר שאתה לא צריך לראות את הציבורים האחרים.

<משה גפני:>
למה תמיד אתה נותן לסתיו שפיר לדבר, והיום לא? למה אתה לא נותן לה לדבר? מה אתה חסר סבלנות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר להמשיך?

<משה גפני:>
מה קיבלת תמורת זה שתעביר את החוק היום?

<סתיו שפיר:>
סליחה, המחויבות שלנו היא גם כלפי ציבורים שהם לא המצביעים שלנו ושלא מיוצגים בוועדה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלת תשובה, נגמר. תמשיך הלאה.

<סתיו שפיר:>
טוב, אני מצרפת, בבקשה, את רע"מ-תע"ל לכל ההסתייגויות שאנחנו הגשנו פה. תצרפו אותם באופן אוטומטי לכל הסתייגות.
<שגית אפיק:>
לקבוצת העבודה? אוקי.

<משה גפני:>
רגע, סתיו, יש הסתייגויות של כולנו יחד חוץ מכמה הסתייגויות שאתם לא בפנים.
<שגית אפיק:>
הסתייגויות לפני הסעיף
קבוצת העבודה - - -

<משה גפני:>
סליחה, גברתי היועצת המשפטית, הסיכום כאן בוועדה היה שלהוציא מספר הסתייגויות שאנחנו מגישים - - -

<סתיו שפיר:>
כל ההסתייגויות משותפות, אז אני מצרפת אליהן גם את חברי הכנסת הערבים.
<משה גפני:>
בסדר, מצוין. וחברי הכנסת הערבים גם מצטרפים להסתייגויות שלנו שלא הצטרפתם אליהן.

<סתיו שפיר:>
בסדר גמור.

<משה גפני:>
בגלל שהם דתיים.

<סתיו שפיר:>
לא, זה לא ייאמן שהם לא יכולים להשתתף בדיון הזה - - -

<משה גפני:>
פשוט לא היה דבר כזה, תאמיני לי. לא היה דבר כזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, די. רב מוישה - - -

<סתיו שפיר:>
פשוט לא ייאמן – הצעה שמשפיעה על 20% מהציבור הישראלי, והם לא יכולים להשתתף בדיון.

<משה גפני:>
נכון. יכולה להיות פה הצבעה, וזה על חודו של קול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, אתה לא תשמע אחר-כך ולא נחזור על זה.
<סתיו שפיר:>
מה זה משנה?

<אייל לב-ארי:>
קבוצת העבודה - - -

<משה גפני:>
לא, את הקודם, לא שמעתי. רגע, לא שומעים אותך, תחבר את המיקרופון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אמרתי
לא נחזור. לא נחזור אם אתה לא תשמע.

<משה גפני:>
אתה כן תחזור. מה, אתה רוצה שאני לא אשמע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה תמשיך כל הזמן - - -

<משה גפני:>
לא, אם אתה תבקש שגם החרדים לא יהיו כאן, אנחנו נצא.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, תקרא.

<אייל לב-ארי:>
קבוצת העבודה מציעה להוסיף - - -

<משה גפני:>
אם תפסיק להציג עלינו, לפחות תגיד לנו את האמת בפנים. אה אוהב אותנו כמו יאיר לפיד.

<אייל לב-ארי:>
סעיף מטרה 1א: "מטרתו של חוק זה הינה להיטיב - - -

<משה גפני:>
לא, לא שמעו את מה שאמרתי.

<אייל לב-ארי:>
"מטרתו של חוק זה הינה להיטיב עם חיילים משוחררים."
<משה גפני:>
מה? מה?

<אייל לב-ארי:>
זו הסתייגות של קבוצת העבודה.

<שגית אפיק:>
ורע"מ-תע"ל שהצטרפו עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<סתיו שפיר:>
לא, להסביר את ההסתייגות.

<משה גפני:>
לא, צריך לנמק את ההסתייגות.

<סתיו שפיר:>
מה זאת אומרת? הם לא יודעים על איזו הסתייגות מדובר.

<משה גפני:>
רגע, צריך לנמק את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<סתיו שפיר:>
ניסן, הם לא יודעים על איזו הסתייגות מדובר. מותר לי לנמק אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, תסבירי בדקה.

<משה גפני:>
סתיו, רק שנייה. אני מבקש מהלשכה המשפטית, הסתייגויות שהסברנו והסברנו נורמלי, אנחנו לא מבקשים להסביר. אנחנו לא עושים פה הצגות.

<שלומית ארליך:>
הסתייגויות שהוגשו בכתב יוכלו להיות - - -

<משה גפני:>
הסתייגויות שהגשנו בכתב וגם שאנחנו עכשיו מבקשים להוסיף אותן, אם לא נימקנו אותן והן הסתייגויות מהותיות נורמליות, אנחנו מבקשים להסביר נורמלי, להתנהג נורמלי. זה הכול.

<שגית אפיק:>
הסתייגויות מהותיות שאכן יש כוונה שייכנסו - - -

<משה גפני:>
מהותיות, כן. אין אצלי הסתייגות לא מהותית. אבל מה שהסברנו – הסברנו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, יש לך דקה, בבקשה.

<סתיו שפיר:>
במהלך הדיונים הפניתי למשרד האוצר שאלה אם לא עדיף לקחת את ההטבה הזו, שהיא הטבה מאוד-מאוד גדולה, ולחלק אותה באופן שווה במענקי שחרור לחיילים על-מנת שההטבה תגיע לכל החיילים כולם, ולא רק למי מהם שיכול להרשות לעצמו דירה, שאנחנו יודעים כולנו שזה מספר מאוד מצומצם של חיילי צה"ל.
אם ההצעה הזו באמת באה, לפי הפרסומים, על-מנת לסייע לחיילים משוחררים, עדיף בעיני לחלק אותה באופן שווה בין כל החיילים המשוחררים, מה שיתאם את אורך השירות, את טיב השירות, את אופי השירות, וייתן הטבה משמעותית לכל משוחררי צה"ל, וככה יעודד גיוס ויעודד שירות משמעותי.

נציגי האוצר סירבו לענות על השאלה הזו וגם לא התקבלה בוועדה תשובה משמעותית שאומרת מדוע נבחר לחלק את ההטבה הזו, כל-כך גדולה, רק לקומץ מצומצם מהמשוחררים, הקומץ המצומצם שיכול להרשות לעצמו דירה בישראל על חשבון כולם – כולם הולכים לשלם מסים ולממן את ההטבה הזו. לא ניתנה לזה תשובה ולכן אנחנו מגישים הסתייגות ואני מצפה מכל חברי הכנסת שאכפת להם ממשוחררי צה"ל שיצביעו בעד ההסתייגות הזו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו?

הצבעה 1

בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

<סתיו שפיר:>
זאת אומרת, שההצעה בעצם לא נועדה להיטיב עם חיילי צה"ל המשוחררים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סליחה, אין לך זכות דיבור. הלאה.

<סתיו שפיר:>
רק חיילים עשירים.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות שנייה - - -

<משה גפני:>
רגע, אנשים לא הבינו. חברי הכנסת לא הבינו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעשה לי טובה, בבקשה.

<משה גפני:>
חברי הכנסת לא הבינו ולכן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, בבקשה.

<משה גפני:>
ולכן אני מבקש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רביזיה, בסדר.

<סתיו שפיר:>
מצטרפת לבקשה של גפני.

<משה גפני:>
לפי החלטת היועץ המשפטי לכנסת אי אפשר להצביע מיד על רביזיה, אז אפשר רק בעוד חצי שעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, בבקשה, כולם יודעים את זה.

<משה גפני:>
חברי הכנסת לא הבינו מה ההסתייגות שלה. הם היו עסוקים. אני ראיתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה, תמשיכי.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות שנייה
קבוצת מרצ וקבוצת חד"ש - - -

<משה גפני:>
לאן את ממהרת?
<שלומית ארליך:>
קבוצת מרצ וקבוצת חד"ש מציעות שיתווסף סעיף מטרה בו ייכתב: "מטרתו של חוק זה היא לגרום לאפליה נוספת של הציבור הערבי בישראל."
<משה גפני:>
ההסתייגות היא של כל הקבוצה.
<סתיו שפיר:>
גפני, אתה רוצה להסביר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה היה בכתב?

<שלומית ארליך:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר את זה?

<בועז טופורובסקי:>
זה לא על ההסתייגות בכלל. זה מרצ וחד"ש, אף אחד כאן לא על ההסתייגות.

<סתיו שפיר:>
לא, גם אנחנו על ההסתייגות. זה מכל הקבוצה.
<שלומית ארליך:>
הצטרפה יהדות התורה, ולכן - - -

<משה גפני:>
כולם, כולם.
<סתיו שפיר:>
וגם העבודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הדקה רצה.

<משה גפני:>
איזו דקה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
להסביר את ההסתייגות, אם מישהו רוצה.

<משה גפני:>
אה, אני רוצה. מה השאלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, בבקשה. יש לך דקה. היא רצה.

<משה גפני:>
אין לי דקה. מה, דקה? אני רוצה להסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך דקה, לא יותר.

<משה גפני:>
אתה אל תגיד לי כמה שיש לי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני כן אגיד לך.

<משה גפני:>
אתה לא תגיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין מה לעשות, אני אגיד לך.

<משה גפני:>
יש מה לעשות. אוהו, יש מה לעשות. חבל על הזמן מה שיש לעשות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה כבר עברת חצי דקה.

<משה גפני:>
אני לא אמרתי שום דבר.

מטרת החוק הזאת, אנחנו ראינו במהלך כל הדיונים, ואמר את זה אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – כדי להגדיר את החוק, אם הוא חוקתי, צריך לדעת מה המטרה שלו: האם המטרה שלו להוזיל את מחירי הדירות? האם המטרה שלו להפלות? האם המטרה שלו בכלל לעשות משהו אחר?

ומכיוון שראינו במהלך הדיונים שמטרת החוק היא להפלות, בגלל שאם לא מטרת החוק להפלות לא היו מביאים אותו במתכונתו הנוכחית, בוודאי לא היו מגיעים הסדרים, כפי שאני שומע, גם עם הציבור הדרוזי וגם עם הציבור של העולים החדשים. זאת אומרת, משאירים פה מבוּדדים לחלוטין את הציבור הערבי.

המטרה של החוק הזה, בגלל שאם אכן היתה מטרה – עוד פעם הדבר המעצבן הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, אין מה לעשות.

<משה גפני:>
יש מה לעשות
להפסיק את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, רב מוישה.

<משה גפני:>
רגע, רגע.

אם אכן המטרה היתה להוזיל את מחירי הדירות – הסעיף הזה של האפליה – היו מביאים היצע גדול של מקומות שבהם אפשר לבנות דירות. זה עלה מכל הדיונים כאן.

אם אכן הפירוש של הדבר הזה הוא שרוצים רק להפלות, החוק הוא לא חוקתי, מכיוון שאמר המשנה ליועץ המשפטי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, תודה.

<משה גפני:>
אני לא מדבר על מה שאמר היועץ המשפטי של הכנסת, שדעתו היא חד-משמעית. מה שאמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בשם היועץ המשפטי, שהוא לא מתערב בעניין הכלכלי, אבל אם אכן מטרת החוק היא רק אפליה – וזה ברור לגמרי שיאיר לפיד לא היה מביא את החוק הזה אילולא האפליה – כאשר המדובר הוא על חוק שעלותו קרוב לשלושה מיליארד שקל לשנה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני איאלץ לעשות את ההצבעה באמצע הדברים שלך - - -

<משה גפני:>
לא אתה לא יכול, הנה אני מסיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז תסיים. אמרנו
דקה, אתה כבר ממשיך - - -

<משה גפני:>
אני מסיים. לכן החוק הזה מטרתו אחת: המטרה היא להפלות ציבורים בישראל; זה היעד של שר האוצר, זה היעד של המשת"פ שלו, שזה אתה; המטרה שלך היא להפלות גם את הציבור הערבי וגם את הציבור החרדי, כמו שאתה נוהג שנה וחצי, ולכן אסור להביא את החוק הזה, מבחינה חוקתית, - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה.

<משה גפני:>
- - בגלל שהמטרה היא לא מטרה שעליה דוּבּר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, די. תודה רבה.
<משה גפני:>
זאת מטרה אחרת - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

<משה גפני:>
- - ובמטרה האחרת זה לא מידתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
אני, כמובן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ירים את ידו?

הצבעה 2

בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, ההסתייגות נפלה. הלאה.

<משה גפני:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
רביזיה.

הסתייגות חלופית של קבוצת מרצ, קבוצת חד"ש, יהדות התורה והעבודה – סעיף המטרה יהיה: "מטרתו של חוק זה היא לפגוע בציבורים שקיבלו פטור משירות צבאי, וכעת יש ניסיון לעקוף - -

<משה גפני:>
גם ש"ס. למה ש"ס לא?

<שלומית ארליך:>
- - את החקיקה הקיימת ולגרום להם להצטער על כך שצייתו לחוק."
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו הסתייגות כתובה?

<אייל לב-ארי:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
לא. צריך לנמק. זה משהו חדש. את מנמקת, או אני? אני, טוב. אבל תחליפו אותי באמצע, בגלל שאני הולך להסתייג פה הרבה שעות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה.

<משה גפני:>
מה , דקה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך דקה.

<משה גפני:>
מה, אתה מפעיל זה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, הפעלתי. בבקשה.
<משה גפני:>
יש בחוק הזה יעד של להוזיל את מחירי הדירות, ונוסף לזה עוד נושא של אפליה, שירות צבאי, שירות לאומי וכולי. יש ציבורים בישראל שהחוק פוטר אותם משירות צבאי, החוק פוטר אותם מדברים רבים; זה יכול להיות עולים חדשים, זה יכול להיות ציבור ערבי, זה יכול להיות אפילו ציבור חרדי, וזה יכול להיות סתם ישראלי שהוא איננו עומד בתנאי הסף של הנכות של ה-70% כפי שעלה כאן בדיונים, שהגברת אז העלתה את העניין זה, שהיא רצתה להתגייס ולא אפשרו לה, ובעצם אומרים פה, את לא תקבלי את ההטבה הזאת בגלל שאת מצייתת לחוק.
המציאות הזאת היא מציאות בלתי חוקתית בעליל – תפסיק את זה. תגיד לי מתי לעצור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אני אומר לך לעצור.

<משה גפני:>
אז רגע, אז עוד דקה.

<מיכל בירן:>
אני גם עוד לא הבנתי את הנקודה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, מיכל.

<משה גפני:>
אני מסביר, אני מסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה חבל, פשוט - - -

<משה גפני:>
רגע, אני מסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסברת, היתה לך דקה.

<משה גפני:>
אתה יודע מה, אני עוצר.

לכן אני חושב שזה לא חוקתי - - -

<יעקב ליצמן:>
בתשעת הימים אסור לעשות את זה - - -

<משה גפני:>
עזוב, בכלל, כל העבירות שבתורה.

אני מבקש להצביע בעד ההסתייגות, אבל לפני ההצבעה אני מבקש התייעצות סיעתית.

<יעקב ליצמן:>
זבולון, למה אתה צוחק?

<זבולון כלפה:>
לא, אני מבסוט מזה.

<יעקב אשר:>
אם אתה היית מקבל מה שהוא קיבל בהסכמים, גם אתה היית צוחק.

<סתיו שפיר:>
אנחנו הוספנו להסתייגות הזו את עניין הנשים הדתיות?

<משה גפני:>
רגע, רגע, זה אחרי ההתייעצות הסיעתית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא.

<משה גפני:>
עוד לא היתה התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ב-11:04 אנחנו ממשיכים – התייעצות סיעתית.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:55 ונתחדשה בשעה 11:05.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, סיימנו את ההתייעצות הסיעתית ואנחנו ניגשים להצבעה. רב יעקב, סיימנו את ההתייעצות. רבותי, הסתיימה ההתייעצות הסיעתית. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<משה גפני:>
רגע, האנשים שכחו, צריך להזכיר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, לא.

<קריאות:>
- - -

<קריאה:>
רגע, איזה עמוד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בעמוד הראשון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, מי - - -

<משה גפני:>
רגע, איציק כהן רק עכשיו הגיע.
<קריאות:>
- - -

<יצחק כהן:>
סליחה, אני רוצה להצביע – על מה?

<שלומית ארליך:>
אנחנו לא בעמוד, אנחנו בעצם הצגנו הסתייגות של - -

<יעקב ליצמן:>
מי בעד הפסקת אש?

<שלומית ארליך:>
- - של קבוצת מרצ, קבוצת חד"ש, יהדות התורה והעבודה, ועכשיו זה עולה להצבעה.

<יצחק כהן:>
וש"ס.

<קריאות:>
וש"ס, וש"ס.

<משה גפני:>
לנמק, לנמק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<סתיו שפיר:>
אף אחד פה לא יודע על מה ההסתייגות, אף אחד לא זוכר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? רבותי, רגע - - -

<משה גפני:>
ההסתייגות עברה.

<קריאות:>
עברה, עברה.

<יצחק כהן:>
ההסתייגות התקבלה, אדוני.

<קריאה:>
ההסתייגות עברה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד?

<קריאות:>
לא, לא, לא, לא, לא.

<יצחק כהן:>
זה לא עובד ככה, אדוני.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד?

<קריאות:>
- - -
<משה גפני:>
ההסתייגות עברה.

<יעקב ליצמן:>
אדוני עושה מחטף. לא, לא, לא, לא, לא.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות?

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
לא, לא, לא ניתן לך.

<יצחק כהן:>
ההסתייגות עברה. ההסתייגות עברה. ההסתייגות עברה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, מי נגד?

<יעקב ליצמן:>
לא, לא, לא, לא, לא, לא.

<יצחק כהן:>
יש מצלמות, הלו.

<קריאות:>
ההסתייגות עברה. לא, לא, לא, לא.

<יעקב ליצמן:>
לא, לא, לא. לא ניתן לך. לא, לא, לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בין כה וכה אתה צועק כל הזמן, אז מה?
<יצחק כהן:>
ההסתייגות עברה. לא, לא.

<יעקב ליצמן:>
- - - אל תטיף לי מוסר.

<קריאות:>
- - -

<יצחק כהן:>
ההסתייגות עברה.

<משה גפני:>
עברה. ארבע נגד שתיים. ודאי.

<יצחק כהן:>
אתה יכול להגיש רביזיה אם אתה רוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה אני יודע.

<משה גפני:>
לא, הוא לא יכול להגיש רביזיה.

<יצחק כהן:>
אה, נכון, נכון, נכון. ההסתייגות עברה. היא בגוף החוק.

<שגית אפיק:>
זו לא היתה רביזיה. הוא יכול להגיש רביזיה.

<משה גפני:>
אה, נכון, סליחה. אתה יכול להגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מגיש רביזיה. ואני עכשיו אומר עוד פעם: אם יהיה רעש ובגלל זה לא ישמעו, פשוט אני אוציא את האנשים שעושים - - -

<קריאות:>
תוציא - - -

<יעקב ליצמן:>
תוציא, אפשר לחשוב - - -

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
כבוד גדול לשבת אצלך.

<קריאות:>
- - -

<סתיו שפיר:>
יהיה לך הכי נוח אם תוציא גם את החרדים, וגם הערבים ממילא לא בדיון, אז האוכלוסיות שנפגעות מהחוק הזה הכי הרבה פשוט לא יהיו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה גם היא לסעיף המטרה, כשבעצם אותן קבוצות - - -

<משה גפני:>
רגע, רגע, הוא הגיש רביזיה, או לא? אני רוצה להבין מה קרה.

<שגית אפיק:>
ההסתייגויות לא בפניכם. אנחנו נמצאים כרגע בסעיף שהוא לפני סעיף 1. שלומית עוברת על ההסתייגויות, היושב-ראש יצביע עליהן אחת-אחת. ככל שאין - - - תוכלו לנמק אותן בזמן סביר. קדימה.

<משה גפני:>
אבל היושב-ראש הגיש רביזיה, או לא?

<שגית אפיק:>
הגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הגשתי רביזיה.
<משה גפני:>
מתי יצביעו עליה?

<יצחק כהן:>
בשמונה בערב.

<יעקב ליצמן:>
איפה ההסתייגויות?

<סתיו שפיר:>
אני מבקשת שכדי שנמנע אי-הבנות כאלה בענייני הצבעות, נעשה הצבעות שמיות על ההסתייגויות.

<יצחק כהן:>
בדיוק. בדיוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את מוכנה, שלומית?

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
אי אפשר שהיא תגיד לנו עכשיו – אני רוצה לראות מה ההסתייגויות.

<שלומית ארליך:>
זה הסתייגויות שאתם הגשתם לנו בכתב.

<יעקב ליצמן:>
בסדר, אבל - - - הסתייגויות. אני רוצה שיביאו לנו הסתייגויות לפנינו, שנוכל להצביע - - -

<יצחק כהן:>
אני מציע שתעשה הפסקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיכי, נו.

<שלומית ארליך:>
אנחנו בהסתייגות נוספת לסעיף המטרה שהגישו קבוצת מרצ, קבוצת חד"ש, יהדות התורה, העבודה וש"ס, שהמטרה תהיה: "מטרתו של חוק זה היא לפגוע בשוויון המהותי בין אוכלוסיות שונות בציבור הישראלי ולסייע ליחסי הציבור של שר האוצר."
<יעקב ליצמן:>
אדני היושב-ראש, כל המטרה של זה היא רק להראות שאפשר לדפוק את החרדים ואת הערבים וגם את כל - - -

<יצחק כהן:>
הדרוזים והצ'רקסים.

<יעקב ליצמן:>
- - - בעוד מקום שעד היום לא דפקו אותם. היו כאן בתקציבים, היו בקצבאות ילדים, היו במע"מ, היו בגני ילדים, במעונות יום, איפה לא אפשר לדפוק אותם, ועכשיו בא גם בדיור. אז הגו רעיון פתאום לעשות את הנושא של המע"מ במחיר זה.

אגב, זה יו-יו, אני לא מבין מה יושב-ראש הוועדה השיג בזה שיש הוראת שעה לשבע שנים.

<יצחק כהן:>
שבע שנים?

<יעקב ליצמן:>
שבע שנים עד שמיטה, עד שמיטה הבאה. אבל לא יודע בדיוק מה - - -

<משה גפני:>
לא, הוא לא השיג את זה. זה עפר שלח דרש.

<יצחק כהן:>
שבע שנים?

<משה גפני:>
לא יודע. זו היתה ההצהרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הדקה שלך נגמרת.

<קריאות:>
- - -

<יצחק כהן:>
למה דקה? יש לו ארבע דקות, שלוש דקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, יש לך דקה להסביר. לא יותר. די, יש לך דקה להסביר. היא כבר נגמרת.

<יעקב ליצמן:>
אני לא יודע, נדמה לי שהשעון שלך לא הולך טוב. תבדוק אותו. אני דווקא שען לא רע, אם תנסה לבדוק.
ולכן אני חוזר ואומר
כל הצעת החוק הזו זה רק לראות איך אפשר - - - תל-אביבים – לא תל-אביבים אפילו, אבל עשירים, לרמת-אביבים, לאיפה שהוא גר שם, לדירות יוקרה ולפטור אותם ממע"מ. וזו כל הצעת החוק.

<חמד עמאר:>
תפסיק את השעון.

<משה גפני:>
די, זה מעצבן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא צריך לגמור - - -

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
זה נראה כמו אזעקה, אנחנו מפחדים.

ולכן אני אומר שאם זו מטרת החוק, אז צריך לשנות את שם החוק, ואני מבקש מכולם - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותי - - -
<משה גפני:>
רגע, הוא אמר דברים רציניים ולכן אני רוצה להתייעץ אתו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, לא, לא.

<משה גפני:>
אני מבקש התייעצות סיעתית.

<קריאות:>
מה, לא? מה, לא?

<משה גפני:>
מה, לא? מה, לא? הוא אמר דברים רציניים, אני רוצה להתייעץ אתו, מה לעשות עם זה.
<יעקב ליצמן:>
"לא, לא, לא, לא, לא, לא". יש התייעצות סיעתית – על כל סעיף מותר - - -

<שלומית ארליך:>
אנחנו עדיין נמצאים באותו סעיף שבה נעשתה ההתייעצות הסיעתית הקודמת - - -

<משה גפני:>
לא, אבל יש הסתייגות חדשה.

<יעקב ליצמן:>
אבל זה נושא אחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<יעקב אשר:>
זה נושא אחר.

<סתיו שפיר:>
הצבעה שמית.

<קריאות:>
הצבעה שמית.

<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
שמית. זו הסתייגות רצינית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא חייב. קדימה.

<מיכל בירן:>
זה לא חייב, אבל כדאי כי היו בעיות בהצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? אני חוזר עוד פעם, אני כן הוגן אתכם, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<סתיו שפיר:>
אני דורשת הצבעה שמית. היועץ המשפטי, אפשר שזה יתנהל בהצבעה שמית?

<אייל לב-ארי:>
זו סמכות רשות של יושב-ראש הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסברתי את זה כבר כמה פעמים בוועדה.

<מיכל בירן:>
אבל אנחנו באים לקראתו. הוא לא היה טוב בספירה פה.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<סתיו שפיר:>
קודם טענו שההסתייגות לא עברה בשעה שהיא עברה, אנחנו לא סומכים על הספירה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. שמעון, תהיה אתנו. חבר'ה, אי אפשר ככה.

הצבעה 3

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

<יצחק כהן:>
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שבעה. הוא גם הצביע. טוב, ההסתייגות נפלה. הלאה.
<יעקב ליצמן:>
שבעה דברים בגולם.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות נוספת - - -

<יצחק כהן:>
רגע, מי בעד? מי בעד? מי בעד?

<שלומית ארליך:>
היה כבר.

<קריאות:>
לא היה. מה היה? לא שאלתם מי בעד.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות נוספת - - -

<יעקב ליצמן:>
תראי, יכול להיות שאת היועצת שלו, אבל זה לא יכול ללכת נגד הוועדה.

<יצחק כהן:>
מי בעד? לא שאלת מי בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

שאלתי מי בעד. פעמיים שאלתי מי בעד. תמשיכי הלאה, בבקשה.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות של קבוצת מרצ, קבוצת חד"ש, יהדות התורה, עבודה וש"ס, שסעיף המטרה יהיה: "מטרתו של חוק זה היא להגדיל את הפערים החברתיים בישראל, שהם מהגבוהים במדינות המפותחות."
<סתיו שפיר:>
רגע, אני לא שמעתי עד הסוף. מה אמרת?

<שלומית ארליך:>
"מטרתו של חוק זה היא להגדיל את הפערים החברתיים בישראל, שהם מהגבוהים במדינות המפותחות."

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מישהו שרוצה – זו הסתייגות כתובה?

<שלומית ארליך:>
כן, הם יכולים להסביר.

<סתיו שפיר:>
אני אשמח להסביר. לא בשמחה רבה, אבל אסביר.

החוק הזה, בהגדרתו, פוגע במספר אוכלוסיות שעליהן דוּבּר גם בהסתייגויות הקודמות באופן מאוד משמעותי. בנוסף, יש בו חוסר היגיון מבחינת חלוקת נטל המס.

<משה גפני:>
לא שמעתי. את יכולה לחזור?

<סתיו שפיר:>
בוודאי. לחזור לאט יותר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, בבקשה. זה הזמן שלך, חבל לך.

<משה גפני:>
למה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי הדקה רצה.

<סתיו שפיר:>
יש בו עיוות בנטל המס.

למעשה, בשעה שכל אוכלוסיה משלמת מסים ומסים גבוהים מאוד, רק חלק מאוד קטן מהאוכלוסיה יזכה להשתמש בהטבה הזו, שהיא הטבה בסדר גודל מאוד גדול. אנחנו עכשיו מדברים, אחרי הרחבות, על סכום שיעלה על ה-2.4 מיליארד שדוּבּר עליו בתחילת העבודה על החוק, ויכול גם להגיע ליותר משלושה מיליארד בשנה.
זאת אומרת, בעוד שכל הציבור משלם מסים, הציבור שייהנה מההטבה הוא ציבור של אלפי אנשים בלבד על חשבון הציבור כולו. מי ששילם מסים גבוהים אבל אין ביכולתו לרכוש דירה, ואנחנו יודעים שהיום שני מיליון אזרחים בישראל חיים בדירות בשכירות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, תסיימי בבקשה.

<סתיו שפיר:>
סליחה, אבל לא סיימתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את תסיימי, בבקשה.

<סתיו שפיר:>
אנחנו יודעים שהוצאות הדיור לעניים, ועל זה דיברה הוועדה למלחמה בעוני, למי שאין בבעלותו - - -
<יעקב ליצמן:>
אני אציע ליושב-ראש הכנסת לשנות את שם הוועדה ל: "ועדה לסתימת פיות".

<סתיו שפיר:>
עניים שאין בבעלותם דירה, הוצאות הדיור שלהם מגיעות ל-75% מהשכר, כך שהחוק הזה הוא מפלה, ובמקום להשתמש במנגנון המצוין של הטבות מס ושל מיסוי כדי לצמצם פערים, אנחנו משתמשים בו כדי להרחיב אותם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.
<סתיו שפיר:>
אני חושבת שהמפלגה שהקימה את הוועדה למלחמה בעוני לא יכולה להצביע נגד ההסתייגות הזו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

<סתיו שפיר:>
אז למה הקמתם את ועדת אלאלוף? מה היה הטעם בוועדת אלאלוף אם אתם לא מתכוונים לקדם - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע?

<שלומית ארליך:>
ביקשת עכשיו להכניס הסתייגות נוספת למטרה?

<סתיו שפיר:>
- - -

<משה גפני:>
סתיו, ההסתייגות על מה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה, רבותי.

<קריאות:>
על המטרה.

<משה גפני:>
אה, אז אנחנו מבקשים התייעצות.

<סתיו שפיר:>
על הפגיעה בנשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עדיין זה באותו נושא. כרמל, בבקשה.

<כרמל שאמה-הכהן:>
אני רוצה להוסיף הסתייגות שמוסיפה סעיף של יישום החוק ומקדם ההטבה, ואני רוצה לנמק ברשותך, אדוני היושב-ראש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי שמגיש עכשיו הסתייגות גם מסביר אותה?

<כרמל שאמה-הכהן:>
כן, אני אסביר אותה ביותר מדקה. אני לא הגשתי פה עשרות הסתייגויות.

החוק זה – אני לא אחזור על הדברים בהם הוא נתון במחלוקת ועל הכשלים שיכולים להיות בו, אלא רק לגבי העניין הזה. מאחר שנראה שהחוק הולך לעבור, אני רוצה לנסות לרכך אותו.

<משה גפני:>
לא, לא, לא.
<כרמל שאמה-הכהן:>
רגע, אני מעריך כך, אבל יכול להיות שאני טועה.

<יצחק כהן:>
מה, שהוא עובר או לא עובר? מה עם קבוצות רכישה - - -

<כרמל שאמה-הכהן:>
הממשלה אומרת שהיא מכינה תוכנית אחרת ושהחוק הזה הוא חוק משלים לטווח הקצר. כלומר, בטווח הבינוני והארוך יהיו יותר דירות במשק, והמחירים ירדו ויהיו מאוזנים ושפויים.

מה שהחוק הזה עלול לעשות בטווח הקצר זה הגדלת הביקושים והתנפלת על הדירות ועל הקבלנים, ויצירת כל מיני עיוותים, בין אם עליית מחירים ובין אם כל מיני דברים פסולים בין הקבלנים לבין הרוכשים.

ההצעה שלי מדברת על זה שהחוק ייושם בהדרגה. כלומר, לתגמל את האנשים בדחיית הרכישה של הדירה. כלומר, מי שייקח את הקופון וירכוש אותו בשנה הראשונה, יקבל 20% מהקופון, וככה בהדרגה במשך חמש שנים.

הרי אנחנו, המדינה, אומרים היום לרוכשים, ושר האוצר אומר את זה מעל כל במה: המחירים ירדו, אני מבטיח לכם. בפריסה הזו אנחנו אומרים שני דברים: אנחנו גם נותנים איזושהי פוליסת ביטחון למקרה שהמחירים לא ירדו או עלו; ככל שתחכה יותר, אנחנו נפצה אותך יותר. בי"ת, אני מקל על ההוצאה התקציבית, בטח לאור המלחמה - - -
<משה גפני:>
תן לו, מה זה? זה גם לא מנומס. הוא חדש.

<כרמל שאמה-הכהן:>
חדש, הא?

<משה גפני:>
רק שתלמד איך אנחנו סובלים פה כל הזמן

<כרמל שאמה-הכהן:>
הוא סבלני דווקא.

<משה גפני:>
הוא סבלני?

<כרמל שאמה-הכהן:>
אני חייב לומר שכּן.

<משה גפני:>
אתה לא יודע מה אנחנו סובלים פה שנה וחצי.

<כרמל שאמה-הכהן:>
יכול להיות. שנה וחצי אני לא יודע. היום אני רואה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההיפך, ככה אני נותן להם לדבר בשפע, אבל זה לא עוזר. לא חשוב.

<משה גפני:>
מה זה, לא עוזר? אם היית עומד בסיכומים, היה עוזר חבל על הזמן. אתה לא עומד בסיכומים.
<כרמל שאמה-הכהן:>
קבלת סעיף כזה מעבירה מסר כפול: אחד לא כדאי להתנפל, תמתינו – תרוויחו יותר, אנחנו מאמינים שתרוויחו כפול, גם כי אנחנו מאמינים והולכים לעבוד שמחירי הדירות ירדו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה שהמע"מ יהיה דיפרנציאלי?

<כרמל שאמה-הכהן:>
לא דיפרנציאלי. בשנה הראשונה גודל ההטבה יוכפל ב-20%, בשנה השנייה ב-40%.

<יצחק כהן:>
עד שהוא יקבל דירה חינם.

<כרמל שאמה-הכהן:>
ככה אתה נותן תמריץ לאנשים לא לרוץ ולהתנפל על הדירות בטווח הקצר.

<רוברט אילטוב:>
אתה מתכוון ל-20% מהמע"מ?

<כרמל שאמה-הכהן:>
כן, מכל ההטבה שמגיעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, אז זה מע"מ דיפרנציאלי.

<אייל לב-ארי:>
כל שנה 20%?

<כרמל שאמה-הכהן:>
כן, מ-2015 עד 2019, ואחרי זה מלא.

זה מאזן את החוק ומונע סכנות של העיוותים שהוא יכול ליצור בטווח הקצר, וזה משלים באופן מלא את מדיניות הממשלה וגם את הצרכים של הממשלה שהתפתחו לאור ההוצאה התקציבית הלא-צפויה במלחמה שמתקיימת גם ברגעים אלו.
זו ההצעה שלי, ואני חושב שהיא מרככת את החוק ועושה אותו כלכלי יותר ונכון יותר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, מי - - -

<משה גפני:>
רק שנייה. שנייה, שנייה.
<יעקב ליצמן:>
הקואליציה תומכת בזה?

<משה גפני:>
שנייה, רק רגע. הוא העלה נושא מרכזי בחוק. אני מבקשת לדעת את התייחסות הממשלה להצעה שלו. עם כל הכבוד, לא יעבור פה חוק כזה ככה.

<יצחק כהן:>
בוא נצביע על ההסתייגות - - -

<כרמל שאמה-הכהן:>
רגע, רגע, הוא מעלה פה נושא מרכזי. אני מבקש לדעת את התייחסות הממשלה.
<כרמל שאמה-הכהן:>
אתה בציניות, גפני?

<משה גפני:>
לא ציני. אני רוצה לדעת את התייחסות הממשלה.

<מיכל בירן:>
לפני שמצביעים, כדאי לשמוע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני ארצה לדעת, אתה תצביע בעד, גפני?
<משה גפני:>
כן. כן, למה לא? נשמע את הממשלה.

<יעקב ליצמן:>
אם יש טוּב טעם, נצביע בעד אולי.

<משה גפני:>
בדיוק.

<מיכל בירן:>
אנחנו מתכוונים להצביע רק בענייניות.

<משה גפני:>
בדיוק. אנחנו מצביעים עניינית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן, אתה שמעת או שאתם לא שומעים בכלל? אתם לא אתנו.
<משה גפני:>
לא, אם אתם לא שומעים, אנחנו עוצרים את הדיון.

<יעקב ליצמן:>
לא, לא. תעשה את זה עוד פעם.

<משה גפני:>
בדיוק. תציע מחדש. הם לא שמעו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן, שמעתם אותו?

<ניצן ערן:>
לא.

<משה גפני:>
לא, הם לא שמעו.

<כרמל שאמה-הכהן:>
אני אנמק שוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, אני אומר שוב, מספיק קשה לנו גם כך - - -

<משה גפני:>
לא, מה, לא קשה לך בכלל. קיבלת להתנחלויות, מה קשה לך?

<יצחק כהן:>
מה הוא קיבל?

<משה גפני:>
הוא קיבל להתנחלויות.

<יצחק כהן:>
מה? מה?

<משה גפני:>
תסתכל בדף החדש.

<יצחק כהן:>
איזה דף חדש?

<סתיו שפיר:>
אנחנו נגלה את זה בהעברות התקציביות של השבוע הבא.

<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
לא, לנמק, לנמק, לנמק. כרמל, לנמק. רק רגע, אם אתם לא מקשיבים לדיון, אז אנחנו עוצרים את הדיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - - הם סתם משתמשים בך. הם הרי יצביעו נגד.

<כרמל שאמה-הכהן:>
לא, אבל אני באמת מאמין בהסתייגות הזו. אני לא מושך את הזמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אני אומר
תסביר להם בדקה - - -

<משה גפני:>
לא בדקה. שיסביר להם.

מה, תפעילו עוד פעם את המעצבן הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני מסמן לו דקה עכשיו.

<משה גפני:>
שלא תפעיל את המעצבן הזה.

<מיכל בירן:>
ה"מעצבן" זה השעון, או שזה אחד האנשים?

<כרמל שאמה-הכהן:>
מי פה מייצג את האוצר? ערן, אתה מקשיב עכשיו? ההצעה שלי מדברת על כך שהחוק ייושם בהדרגה, כך שייתן אינסנטיב, תמריץ, לאנשים לדחות את רכישת הדירה. ככל שהרכישה תיעשה בשנה מאוחרת יותר, החל מ-2015 עד 2019, גודל הקופון שהוא יקבל יהיה גדול יותר – מ-20% בשנה הראשונה ועד 100% ב-2019, באופן לינארי.
<יצחק כהן:>
הגיוני לגמרי.

<כרמל שאמה-הכהן:>
זה אומר שבשנה הראשונה תהיה לך פחות הוצאה תקציבית בשנים הראשונות, גם פחות התנפלות על שוק הדירות, אתה גם יכול לתת תמריץ אפילו יותר גדול כי אתה פורס את ההטבה. מכל הבחינות זה עושה לך טוב.
יש קצת בעיה פוליטית, שהאנשים יגידו: רגע, הבטחת לנו היום את הכול - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הבין את זה. תאמין לי שהבינו, כי אנחנו דומים.

<ניצן ערן:>
אתה מדבר על 20%, 40% וכולי, מההטבה?

<כרמל שאמה-הכהן:>
כן.

<משה גפני:>
אתם בעד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סלח לי, בבקשה. ערן, קצר.

<משה גפני:>
לא קצר. תסביר.

<מיכל בירן:>
אנחנו רוצים להבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא צריך להסביר. רק כן או לא.

<משה גפני:>
לא, אני רוצה להצביע. רגע.

<קריאות:>
- - -

<מיכל בירן:>
עם עמדה מנומקת. מה זה, לא להסביר?

<ניצן ערן:>
בסופו של יום, זו דרך יותר מתוחכמת אולי להגדיר את המושג: מע"מ דיפרנציאלי דה פקטו, עם בעיות תפעוליות רבות - - -

<כרמל שאמה-הכהן:>
איפה מע"מ דיפרנציאלי, סליחה? המע"מ לא דיפרנציאלי פה בכלל.

<מיכל בירן:>
הוא לא דיפרנציאלי בין אנשים - - -

<יצחק כהן:>
אותה תוכנית, רק מדורגת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היית צריך - - - אתו לפני כן ולדבר אתו, עכשיו כבר - - -

<משה גפני:>
תגיד לי, מה, אתה אומר לו מה לעשות?

<יצחק כהן:>
מה זה משנה? מה, אנחנו לא יכולים לשמוע?

<יעקב ליצמן:>
הוועדה לסתימת פיות.

<משה גפני:>
למה אתה סותם לו את הפה? הוא מביא את זה לוועדה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותי - - -
<משה גפני:>
לא טוב. לא הבנתי כלום.

<יצחק כהן:>
הוא לא סיים. הוא לא סיים.

<יעקב ליצמן:>
מה עמדת הממשלה?

<יצחק כהן:>
מה עם הבנייה הרוויה?

<משה גפני:>
ערן, למה אתה אומר שזה דיפרנציאלי?

<מיכל בירן:>
אם משהו דיפרנציאלי פה, זה הדיפרנציאליות באוכלוסיות שמקבלות את זה. כאן מדובר על פעימות, על זמן.

<משה גפני:>
זה לא דיפרנציאלי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן, בבקשה, תסביר.
<כרמל שאמה-הכהן:>
יש לך תשובה לזה?

<ניצן ערן:>
אנחנו מתנגדים משום שבדה פקטו מדובר על מערך דיפרנציאלי של מע"מ שמאפשר - - -

<משה גפני:>
זה לא דיפרנציאלי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, בבקשה, אני נותן לו להסביר כדי שנבין.

<כרמל שאמה-הכהן:>
מע"מ אפס לא דיפרנציאלי?
<ניצן ערן:>
- - - עם בעיות תפעוליות – יש פה את רשות המסים – בעיות תפעוליות לא פשוטות בכלל.

<כרמל שאמה-הכהן:>
איזה ביות תפעוליות?

<מיכל בירן:>
כל החוק הזה הוא בעיות תפעוליות. זאת הבעיה התפעולית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה רוצה, קח אותו ואני אצביע על זה אחר-כך, או שנצביע עכשיו.

<כרמל שאמה-הכהן:>
לא יודע. מה שהוא רוצה. עוד לא שמעתי תשובות. התשובות שלו לא ענייניות.

<מיכל בירן:>
זה פחות מסובך - - -

<יעקב אשר:>
זו לא תשובה - - -

<כרמל שאמה-הכהן:>
זו לא תשובה. התשובה לא עניינית. הוא מציע פה מע"מ דיפרנציאלי, והוא מאשים אותי במע"מ דיפרנציאלי. משהו לא נורמלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אין לי ברירה. אז אני אצביע.

<כרמל שאמה-הכהן:>
טוב, תצביעו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? - - -

<משה גפני:>
רגע, התייעצות סיעתית. מתי חוזרים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
11:29.

<קריאות:>
- - -
(הישיבה נפסקה בשעה 11:25 ונתחדשה בשעה 11:34.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, נגמרה ההתייעצות. אני מבקש מכולם דממה. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו?
הצבעה 4

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה. תמשיכו הלאה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
רביזיה.

חבר הכנסת גפני הגיש הסתייגות נוספת עכשיו, בשם יהדות התורה.

<משה גפני:>
בשם כולם. אגב, זה כל חברי הכנסת, בגלל שאם זה ייפול פה, חס וחלילה, כל חברי הכנסת ינמקו את זה במליאה. זאת אומרת, כתוב: יהדות התורה – זה שבעה חברים, כתוב ש"ס – זה 11 חברים, והעבודה זה 15 חברים.

<יצחק כהן:>
בדיוק. זה כל החברים בש"ס, וכל החברים ביהדות התורה, ואנחנו נביא לך חתימות.

<משה גפני:>
כל אחד רוצה לנמק.

<שלומית ארליך:>
אין בעיה, רק אנחנו צריכים לקבל את החתימות עוד היום.

<יצחק כהן:>
תקבלו חתימות.

<מיכל בירן:>
כי זה אחרת, ולכל אחד יש את הגוון שלו - - -

<משה גפני:>
בוודאי. יש גוונים - - - במרצ.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות אומרת
"מטרתו של חוק זה היא לגרום לאפליה נוספת של הציבור החרדי."
<יעקב ליצמן:>
אפשר להסביר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי? ליצמן?

<משה גפני:>
כן, כן. מה, אתה נגד ליצמן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חס ושלום.

<משה גפני:>
אני אמרתי "ליצמן", אתה עשית ככה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי
בבקשה.

<משה גפני:>
אה, סליחה.

<יעקב ליצמן:>
היה איזה צליל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. הפוך, הפוך. בשמחה.

<משה גפני:>
ליצמן, ניסן לא נגדך. לא, הוא ממש לא נגדך. הוא נגד כולנו.

<יעקב ליצמן:>
לא, הוא אמר
"בשמחה". בשמחה בתשעת הימים – אסור.

<משה גפני:>
אסור לשמוח בתשעת הימים.

<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
זו הטענה שלנו, למה אתה מביא את זה עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יעקב, הפעלתי.

<משה גפני:>
רגע, צריך להגיד משהו לגבי חורבן בית-המקדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. זה הזמן שלו. תגיש הסתייגות.

<משה גפני:>
לא, לגבי שמחה, שאסור בתשעת הימים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תגיש הסתייגות על זה.

<משה גפני:>
למה, אתה נגד שאני אגיד הלכה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני בשמחה. אבל אתה עושה הפוך: אתה עושה כאן קרקס ואתה אומר שאסור לשמוח.

<משה גפני:>
אני עושה קרקס? הלוואי והיית סוגר את הישיבה, הייתי הולך לבכות, באמת, על תשעת הימים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפוך: אתה תבכה אם החוק יתקבל.

<משה גפני:>
כתוב בגמרא ככה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה תבכה אם החוק יתקבל.

<משה גפני:>
רגע, שנייה, אל תעצור אותי בהלכה.

כתוב בגמרא שבגלל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים. מה הסיפור של קמצא ובר קמצא? הסיפור הוא - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חרבה ביתר.

<משה גפני:>
בסדר, אני גם רוצה להסביר לגבי היתד של המרכבה בביתר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. נו, די.

<משה גפני:>
מה, לא? עפר רוצה לדעת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, רב מוישה.

<קריאה:>
תעשה אחר-כך התייעצו סיעתית.

<משה גפני:>
לא אחר-כך, עכשיו. אחר-כך לא יהיו הרבה אנשים.
לגבי קמצא ובר קמצא - - -

<מיכל בירן:>
אני גם מודה שאני לא מכירה, ואני אשמח לשמוע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, נו.

<משה גפני:>
שנייה, אני רוצה להסביר.

אי אפשר בתשעת הימים לשמוח. אי אפשר, אסור על-פי ההלכה. למה? בגלל שחרבה ירושלים בגלל הסיפור של קמצא ובר קמצא.

<קריאה:>
שנאת חינם.

<משה גפני:>
שנאת חינם. רגע, אבל אני רוצה להסביר, שיבינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, רב מוישה.

<משה גפני:>
זה לא סתם שנאת חינם. זה קמצא ובר קמצא.

קמצא היה אחד מהחברים של אחד שעשה חתונה, זה היה אחד החברים שלו. והוא שלח את השליח שלו להזמין אותו לחתונה, והשליח טעה, ובמקום להזמין את קמצא הוא הזמין את בר קמצא.

<יצחק כהן:>
הפוך, הפוך.
<משה גפני:>
לא חשוב. הפוך. הוא צודק. הכול הפוך פה, שיבינו.

בר קמצא היה החבר שלו, וקמצא היה היריב שלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, נו, באמת.

<משה גפני:>
רגע, רגע,אני צריך לדעת מי היה החבר ומי לא. איציק, קמצא היה?

<יצחק כהן:>
החבר.

<משה גפני:>
קמצא היה החבר, בר קמצא היה השונא שלו.

<חמד עמאר:>
לא, הפוך. הפוך.

<משה גפני:>
חמד אומר
הפוך. אני כבר לא יודע מה להחליט.

<יצחק כהן:>
תגיד: זו דעתי ואני תומך בה.

<קריאה:>
יש מסורת דרוזית. אל תפריע.

<משה גפני:>
אני לא הולך נגד המסורת הדרוזית. במיוחד שהגעתי אתם להסכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אפסיק אותך עוד חצי שנייה - - -

<משה גפני:>
לא, אל תפעיל את הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא אומר דברי תורה אפילו.

<משה גפני:>
אל תוציא את המשחן הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא אומר דברי תורה אפילו.

<משה גפני:>
על כל פנים, הוא הלך והזמין, במקום להזמין את החבר שלו, הוא הזמין את השונא שלו. והשונא שלו היה בטוח שאם הוא מזמין אותו, הוא בטח יתפייס אתו. הוא היה בטוח שהוא מוזמן לחתונה בגלל שזה באמת המצב.

<אלעזר שטרן:>
זה לא חתונה. זה היה dinner.

<משה גפני:>
אני לא יכול. אלוף במילואים, מאיפה אתה יודע שזה היה dinner? היתה חתונה. לא כתוב dinner בגמרא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כתוב: סעודה. נו, הלאה.

<משה גפני:>
סעודה, וזה היה חתונה. מה היה בסעודה? מה, סתם סעודה? , העבירו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, רב מוישה, בבקשה.

<מנחם אליעזר מוזס:>
בתשעת הימים לא עושים חתונות.

<משה גפני:>
לא היה אז תשעת הימים. זה היה לפני חורבן הבית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דרך אגב, השאלה הזאת, אם היה או לא, זה לא פשוט, כי היה חורבן בית ראשון.

<משה גפני:>
אתה יכול לברר את העניין הזה?

<כרמל שאמה-הכהן:>
התייעצות סיעתית על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה חורבן בית ראשון. שאלו את הנביא, האם אבלים על חורבן בית ראשון גם בזמן בית שני? כי בית שני הוא - - -

<משה גפני:>
אז הוא צודק, מוזס, שזה היה תשעת הימים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מחלוקת גדולה. כמו שיש מחלוקת, כשיבוא גואל, אם אנחנו נמשיך הלאה לזה או לא.
<משה גפני:>
מוזס, מה שניסן אומר זה דבר חשוב. זאת אומרת, שהיה כבר אבל על חורבן בית-המקדש הראשון, אז איך הוא עשה סעודה? הוא היה מהבית היהודי. טוב, לא חשוב. לא, לא שאני יודע. לא יודע.

<מיכל בירן:>
הערכה. הערכה מלומדת.
<משה גפני:>
הערכת מצב. לא שאני יודע. אני, חס וחלילה, לא רוצה להוציא שם רע לבית היהודי. הם מוציאים לעצמם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - - בגלל זה שוברים את הכוס כזכר לאבל, אחרת - - -

<משה גפני:>
ואז הוא הגיע לסעודה - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, נו, עזבו. אני אפסיק. די, די, רב מוישה.

<משה גפני:>
מסיים, מסיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, תסיים וזהו.

<יצחק כהן:>
אבל זה ארוך, הוא בהתחלה. זה סיפור ארוך.

<משה גפני:>
אבל אתה העלית נושא מאוד חשוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבמשה, חשבתי שאתה באמת אומר דבר תורה, אבל אתה לא אומר. חשבתי שאתה אומר דבר תורה, אז אמרתי: אולי, אבל אתה לא אומר.
<ישראל אייכלר:>
תזכור
קמצא היה הידיד, ובר קמצא היה היריב.

<משה גפני:>
נכון.

בר קמצא התיישב לסעודה, הוא היה בטוח שהשליח בא להזמין אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, בבקשה.

<משה גפני:>
הנה, אני מסיים.

הוא התיישב לסעודה, הגיע אליו בעל הבית, והוא אומר לו: תגיד לי, מה זה, מה אתה פה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, תקצר, יודעים את הסיפור.

<משה גפני:>
לא, אבל שיבינו. אתה מכיר את זה. לא כולם מכירים את זה.

<מיכל בירן:>
אני לא מכירה.
<משה גפני:>
היא לא מכירה, מיכל בירן לא מכירה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז תעשה את זה אתה אחר-כך בהפסקה, בהתייעצות.

<משה גפני:>
אני עושה את זה קצר. קצר, לא התייעצות.
ואז הוא אומר לו
צא מהסעודה, הוא הלבין את פניו ברבים. יושבים שם כל מועצת חכמים של הבית היהודי – לא של הבית היהודי - - -

<קריאה:>
של יהדות התורה זה היה דווקא.

<משה גפני:>
לא היה יהדות התורה.

<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
זה היה הדתיים של יש עתיד.

<קריאה:>
לא יכול להיות. חשבנו שהבית היהודי זה המצאה חדשה, גפני.

<משה גפני:>
בקיצור, ההוא נעלב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, תסיים. די.

<משה גפני:>
הוא נעלב, ואמר
אם לא מגינים עלי, אז - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, אל תמשיך יותר.

<משה גפני:>
לא, רגע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. זה מספיק. די, לא.

<משה גפני:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גמרנו, מספיק.

<משה גפני:>
עפר שלח רוצה לדעת מה זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. די, מספיק.

<עפר שלח:>
אני יודע מה זה.

<משה גפני:>
אתה יודע, אז יש אחרים שלא יודעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, משה. אז בהתייעצות הסיעתית תמשיך.

<משה גפני:>
ואז - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותי - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, מי בעד? - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די. רב מוישה, תסביר, בבקשה, את ההסתייגות.

<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
ואז - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, רבותי.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. ליצמן מתחיל להסביר את ההסתייגות.

<קריאה:>
תמשיך עם הסיפור.

<משה גפני:>
ואז - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, רב מוישה, לא עכשיו.

<משה גפני:>
ואז - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא עכשיו. זה יהיה בהמשכים.

<קריאה:>
מה הרבנים עשו בסוף?

<משה גפני:>
בהמשך. נדבר על - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, רב יעקב. אם לא, אז אני מצביע.

<קריאות:>
לא.

<משה גפני:>
לא, אתה לא יכול להצביע. תשעת הימים, אתה לא יכול לשמוח.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסביר, בבקשה.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסביר, בבקשה.

<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
בתשעת הימים הוא לא – נכון.

<קריאות:>
- - -

<קריאה:>
הרבנים?
<קריאה:>
הרבנים טעו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יעקב, בבקשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ולכן, ניסן - - -

<קריאה:>
ולכן הלך להיות משת"פ של יש עתיד של הבית היהודי.

<משה גפני:>
ולכן נחרב בית-המקדש ונשרף בית המקדש. ולכן אסור לנו לשמוח בתשעת הימים, משום שבתשעת הימים לא מביאים כאלה חוקים. זאת אומרת, אני יכול להראות לך את זה גם בהלכה: אסור להביא חוק כזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חשבתי שתגיד שאסור להרבות בשנאת חינם. אתה מדבר אתי על שמחה?

<משה גפני:>
נכון, אסור להרבות בשנאת חינם. למה אתה מרבה בשנאת חינם?

<יעקב ליצמן:>
תאמין לי, זה לא בחינם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ועוד איך בחינם.

<קריאות:>
- - -
<משה גפני:>
אני אמשיך לדבר לגבי הסיפור שלי אחר-כך.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. די, מספיק.

<משה גפני:>
אחר כך אני אמשיך.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב-ראש, אולי הייעוץ המשפטי יזכיר לי על איזה דבר אני צריך - - -

<שגית אפיק:>
אפליית חרדים.

<יעקב ליצמן:>
אבל מה הנוסח של - - -

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות אומרת
"מטרתו של חוק זה היא לגרום לאפליה נוספת של הציבור החרדי."
<יעקב ליצמן:>
ולכן אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כל להסביר מה זה "חרדים".

<קריאה:>
ותצרף את העולים ואת הערבים, את הצ'רקסים ואת הדרוזים.

<יעקב ליצמן:>
לא, לא. זה אחר-כך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יעקב, יש לך דקה, ואני מצביע.

<יעקב ליצמן:>
אני לא יודע בשעון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אז הוא יצפצף לך.

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה להסביר, אני רוצה להסביר, אני רוצה להסביר - - -

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
אדוני, אני לא יכול לדבר.
אני רוצה להסביר מה זה "חרדי". "חרדי" זה בן-אדם שעושה טוב לשני, הוא לומד, מתפלל, עושה חסד, הוא נרדף על-ידי הבית היהודי, הוא נרדף על-ידי יש עתיד; וזה המוגדר של החרדי. ועל זה קמו היום. מנסים לעשות עוד פעם חורבן בית ומנסים לעשות כל החוקים שבעולם במשך שנה וחצי – אני אפילו לא דיברתי 20 שניות, השעון שלך מזויף.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא מזויף, תאמין לי.

<יעקב ליצמן:>
תשאל את כולם
20 שניות אני מדבר.

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
20 שניות אני מדבר.

<יעקב אשר:>
זה שעון מפלגתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
ברגע ש - - - הבית היהודי, אתה מפעיל את השעון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מרגע שקיבלת רשות דיבור.

<יעקב אשר:>
זה שעון מפלגתי.

<יעקב ליצמן:>
- - - אני קיבלתי, אבל אני מנסה לדבר.

<יעקב אשר:>
גם השעון מושפע.

<יעקב ליצמן:>
הוא מזויף כמו הבית היהודי.

<עפר שלח:>
זה טרנספורמטור - - -

<יעקב ליצמן:>
ולכן, זה - - -

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
אני לא יכול לדבר. מה אתה רוצה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אם החברים שלך מדברים - - -

<יעקב ליצמן:>
זה לא החברים - - -

<משה גפני:>
לא, לא. זה הם שואלים מה זה - - -
<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
רק רגע, אני לא חבר של ליצמן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אמר שאתם לא חברים - - -

<משה גפני:>
תגיד לי, מה אתה חושב, אנחנו זה הבית היהודי? - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שהוא אמר. זה מה שהוא אמר.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעקב, - - -

<יעקב ליצמן:>
אתה תיתן לי עוד 40 שניות.

<משה גפני:>
כן, בדיוק.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זבולון, זבולון, חבר'ה.

<יעקב ליצמן:>
אתה תיתן לי עוד 40 שניות.

<משה גפני:>
כן, בדיוק.

<יעקב ליצמן:>
ולכן, אדוני היושב-ראש, לאור מה שהסברתי, כמה אנחנו נרדפים בארץ – ואגב, קמצא ובר קמצא זה ראשי תיבות של לפיד, בנט ונתניהו וסלומינסקי. אם זה לא בדיוק לפי הא"ב, אז תשנה את סדר האותיות, מה שתרצה, אבל זו המשמעות של זה. לא קמצא, זה בר קמצא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יחד עם הלמ"ד, נכון.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אתה עושה לנו בעיות באוזניים עם הדבר הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, מה אני יכול לעשות?

<משה גפני:>
תוריד את המשחן הזה כבר.

<עפר שלח:>
תשבי על-יד גפני ואחר-כך תתלונני על בעיות באוזניים.

<סתיו שפיר:>
הקול של גפני הרבה יותר נעים מהצפצוף הזה.

<יעקב ליצמן:>
ולכן הצעתי שהחוק הזה בא להפלות את החרדים, ואני בטוח שתתמכו בהסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקי, מי בעד ההסתייגות?

<יעקב ליצמן:>
רגע, רגע, רגע - - -

<משה גפני:>
רגע, רגע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. זה לא שייך.

<משה גפני:>
מה, לא שייך? מה, אתה נגד הערבים? חנא סוייד רוצה לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.
<משה גפני:>
רגע.

<יעקב ליצמן:>
תרים. אתה לא מרים?

<חנא סוייד:>
אני לא מצביע.
<יעקב ליצמן:>
למה?

<קריאה:>
אין לו חברוּת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.

הצבעה 5

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

<יעקב ליצמן:>
תיקו, תיקו, תיקו.

<משה גפני:>
תיקו.

<עפר שלח:>
גם בתיקו היא נפלה. ליצמן, מה אתה עושה עניין?

<יעקב ליצמן:>
אבל למה היושב-ראש לא תופס מה שאתה תופס?

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<סתיו שפיר:>
בשם כולנו.

<שלומית ארליך:>
חברת הכנסת סתיו שפיר ביקשה - - -

<סתיו שפיר:>
יש לי הסתייגות נוספת למטרה
"מטרת החוק היא גם להפלות את אוכלוסיית העולים בישראל, מאחר שאנשים שביצעו עלייה לישראל לאחר גיל גיוס ולא יכלו לשרת בצבא, מופלים מלקבל את ההטבה הזו."
<משה גפני:>
רגע, רגע, תעצרי שנייה. הם לא מקשיבים לך.

<סתיו שפיר:>
כן, ניסן לא שמע אותי, אז אני אצטרך לחזור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעתי את הנושא של האפליה של העולים.

<סתיו שפיר:>
אבל אתה הבנת למה? אתה נגד עלייה גם?
<משה גפני:>
רגע, רגע, סתיו. אי אפשר ככה. זאת הסתייגות חשובה והם לא מקשיבים לך.

<סתיו שפיר:>
אתה נגד עלייה לישראל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, זה מספיק לשמוע.

<סתיו שפיר:>
אתה נגד עלייה, כן? זה מה שאמרת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את עכשיו מסבירה.

<סתיו שפיר:>
אז תקשיב לי. תכבד אותי לפחות ותקשיב לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעתי. אני שומע אותך מצוין.

<משה גפני:>
אז תקשיב. אתה לא מקשיב לה.

<סתיו שפיר:>
שים לי את השעון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמתי אותו.
<סתיו שפיר:>
תודה.

<משה גפני:>
לא, עכשיו מתברר לי שאתה גם נגד נשים.

<סתיו שפיר:>
זו עוד הסתייגות.

החוק מפלה את אוכלוסיית העולים מאחר שמי שעלה אחרי גיל גיוס ולא זכה לשרת בצה"ל לא זכאי להטבה. אנחנו יודעים שמדובר באוכלוסיה שהיא לרוב אוכלוסיה מוחלשת יותר, ולגבי רוב רובם של העולים, והעובדה שהם מגיעים לישראל ומשלמים מסים – ניסן, אתה שוב לא מקשיב לי אז תפרק את השעון.
אם הם עולים לישראל והם צריכים לשלם מסים גבוהים וגם לא יכולים לזכות בהטבה הזו, אנחנו פוגעים בכולם. ולכן אני מבקשת לשנות את מטרות החוק כך שהחוק נועד גם כדי לפגוע באוכלוסיית העולים לישראל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.
<משה גפני:>
הסתייגות חשובה.

<סתיו שפיר:>
גם "יש עתיד" נגד עלייה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד?

הצבעה 6

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

<סתיו שפיר:>
למה להשקיע כל-כך הרבה כסף ב"תגלית" וב"מסע" אם אתם בסוף נגד העולים?

<יעקב ליצמן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<סתיו שפיר:>
רביזיה בשם כולם.

<חנא סוייד:>
אדוני היושב-ראש, ניסן, יש לי הודעה שאני מבקש להקשיב לה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה, הודעה?
<חנא סוייד:>
אני רוצה להגיד משהו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הצעה לסדר?

<חנא סוייד:>
כן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז תגיד קצר - - -

<חנא סוייד:>
אדוני היושב-ראש, אני חושב שהדיון הזה מתקיים בצורה שלא עולה על הדעת, כשחלק ניכר מחברי הכנסת שהחוק הזה פוגע הם - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העלו את הנושא הזה - - -

<משה גפני:>
רגע, רגע.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו תומכים.

<חנא סוייד:>
פה מדובר בחברי הכנסת הערבים – הם לא נמצאים כאן, הם לא יכולים לחוות את דעתם ולא להשתתף בדיון הזה, ולא להעלות השגות.

<יצחק כהן:>
זה חמור מאוד.

<חנא סוייד:>
אי חושב שזו בושה וחרפה.
<יצחק כהן:>
אין לזה תקדים, דרך אגב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב - - -

<חנא סוייד:>
אדוני היושב-ראש, תן לי להגיד את דברי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אמרו את הדברים האלה .

<קריאה:>
אבל מדם לבו הוא מדבר.

<חנא סוייד:>
חשוב לי גם להגיד. תראה, מה שאומר גפני יכול להגיד גם מישהו אחר. אני רוצה להביע את דעתי. אני חושב שזה לא יעלה על הדעת, לא יכול להיות. אנחנו הודענו מראש ליושב-ראש הכנסת שהחוק הזה והדיון בו ייפול בזמן החג. לא יכול להיות שהציבור שהכי הרבה ייפגע מהחוק הזה לא תינתן לו האפשרות לדבר ולהביע את דעתו.

אני דורש באופן קטגורי להפסיק את הדיון הזה. זה מבייש את כנסת ישראל.

<יצחק כהן:>
הוא צודק.

<משה גפני:>
נכון.
<יעקב ליצמן:>
אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית אתו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. רבותי, רבותי.

<ישראל אייכלר:>
מאז קום המדינה לא היו עושים כנסת בימים שבהם - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה, תמשיכי.
<קריאה:>
רגע, רגע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר שניתנה כבר תשובה - - -

<חנא סוייד:>
אם פרלמנט באירופה היה עושה דבר כזה בחג יהודים, אני חושב שכל העולם היה עומד על רגליו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, חנא סוייד - - -

<חנא סוייד:>
לא יכול להיות. אתה אדם דתי, איך אתה מקבל דבר כזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חנא, דיברת, תודה.
<יצחק כהן:>
מה היה ההסבר? אני לא שמעתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסבר הוא שמאחר שיושב-ראש הכנסת והכנסת החליטו - - -

<משה גפני:>
לא, אבל הוא העלה את העניין שאתה אדם דתי. אנחנו לא אמרנו את זה.
<קריאות:>
מה החליטו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
החליטו שמקיימים את כל הדיונים, אז אנחנו ממשיכים - - -

<קריאות:>
מי החליט? מי החליט? מי החליט?

<חנא סוייד:>
מי החליט? אני רוצה לדעת מי החליט, מי קיבל את ההחלטה. אני רוצה ללכת נגדו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היושב-ראש.

<חנא סוייד:>
איזה יושב-ראש?

<יעקב ליצמן:>
תרשום לך - - - נגד המגזר החרדי והערבי. תרשום את זה, שלא תבין אחרת. הוא שונא חרדים, הוא שונא ערבים. תרשום את זה, שלא תבין אחרת. הוא שונא חרדים, הוא שונא ערבים - - -
<קריאות:>
- - -

<קריאה:>
הכול רשום. הכול רשום.

<משה גפני:>
ניסן, חנא סוייד העלה נושא חדש - - -

<חנא סוייד:>
מה אתה אומר על זה, אדוני היושב-ראש? אני רוצה לשמוע מה אתה אומר על זה .

<משה גפני:>
הוא העלה נושא חדש שאנחנו לא העלינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נתנו תשובה - - -

<משה גפני:>
לא, אבל הוא אומר שאתה אדם דתי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יושב-ראש הכנסת לא הפסיק את הדיונים, לא בכנסת ולא בוועדות, ולכן אנחנו ממשיכים.

<ישראל אייכלר:>
זה לא בסדר - - -

<חנא סוייד:>
זה לא תפקידו. מה, תפקידו להפסיק דיונים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, כן.

<חנא סוייד:>
אני חושב שאתה, כיושב-ראש ועדה, צריך לשקול את הדבר הזה ולהתייעץ אתו.

<משה גפני:>
לא, לא. הוא צריך להחליט.

<יצחק כהן:>
- - - מה עם הבנייה הרוויה?

<משה גפני:>
הוא העלה נושא שאנחנו לא העלינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, גפני, בבקשה.

<משה גפני:>
לא, אבל הוא העלה שאתה אדם דתי - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, בבקשה. תפסיק.

<משה גפני:>
אנחנו לא העלינו את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקריא.

<אייל לב-ארי:>
יש הסתייגות בסעיף 1, סעיף ההגדרות של קבוצת יהדות התורה, ש"ס, קבוצת העבודה - - -

<משה גפני:>
מרץ והסיעות הערביות.

<אייל לב-ארי:>
הם מציעים שההגדרה "בן זוג" תימחק.

<משה גפני:>
אה, אתה כבר בזה?

<אייל לב-ארי:>
סעיף 1.

<סתיו שפיר:>
לא, ההסתייגות שלנו היא אחרת.

<משה גפני:>
לא משנה. התייעצות סיעתית.

<יעקב ליצמן:>
כן, התייעצות סיעתית.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התייעצות – רבותי, עד 12:00, בבקשה.

<משה גפני:>
לפני ההתייעצות, אני רוצה להגיד משהו.
אתה אמרת, כשההסתייגות הזאת הוגשה, אתה אמרת שלגבי נוסח החוק אנחנו עוד נדבר, כשמשרד האוצר אמר שאין צורך בסעיף הזה, הוא קיים בלאו הכי, גם אם הוא לא כתוב. אלא מה? אנחנו רוצים להדגיש את זה; אתה הולך להעביר חוק שאתה מדגיש את המרידה בבורא עולם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי אמר לך שאני - - -

<משה גפני:>
אני אומר לך. אתה הולך להדגיש את המרידה בבורא עולם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אוקי. יש התייעצות סיעתית, נו.

<משה גפני:>
אני יכול להתייעץ אתך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אתי, אני הולך להתייעץ - - -

<משה גפני:>
אה, לך תתייעץ. אנחנו נחכה. ניתן לך עוד ארבע דקות התייעצות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמש דקות, עד 12:00 - - -

<משה גפני:>
לא חמש. אתה גם צריך להתייעץ. עשר, שתים-עשרה דקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד 12:00.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:55 ונתחדשה בשעה 12:02.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אנחנו נמצאים בסעיף 1, ב"בן זוג" - - -
<סתיו שפיר:>
רגע, איך הגענו לזה? אבל יש לי עוד הסתייגות לשם החוק.

<שגית אפיק:>
לא לשם החוק. לסעיף מטרה, את מתכוונת.

<סתיו שפיר:>
לסעיף מטרה.

<משה גפני:>
לא, יש הסתייגויות שלנו לשם החוק.

<סתיו שפיר:>
וגם על הוראת השעה יש לי הסתייגות.

<משה גפני:>
לא, יש לי "לחלופין".

<שגית אפיק:>
רגע, רגע. טענת נושא חדש לשם החוק, אז הוא לא הצביע עליו, נכון? ולכן לא הוצגו גם ההסתייגויות שלו. אלא אם אתה מוותר על טענת נושא חדש - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, לא לא.

<סתיו שפיר:>
בסדר, אני לא טענתי נושא חדש ולי יש הסתייגויות.

<משה גפני:>

אם הוא היה מפסיק את הדיון, היינו מוותרים.

<שגית אפיק:>
זה עוצר את הדיון בנושא של - - -

<מיכל בירן:>
בסדר, אבל הוא עוד ימשיך, הדיון הזה, אחרי שתהיה הצבעה על נושא חדש. הכול בסדר.

<סתיו שפיר:>
לא הבנתי.

<שגית אפיק:>
את לא יכולה להגיש הסתייגויות על שם החוק כיוון שנטענה לגביו טענת נושא חדש. נעצר הדיון בעניין זה כרגע.

<סתיו שפיר:>
אבל לא קיבלתם את הטענה של נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אמרנו שמאחר שזה מחלוקת, אני נותן לו ליהנות מהספק. אלא אם הוא יחזור בו, אז אפשר. זו שטות שעל זה דווקא הוא מגיש.
<סתיו שפיר:>
אוקי, אז אני רוצה עוד הסתייגות על מטרות החוק.

<משה גפני:>
אם ועדת הכנסת תחליט שזה לא נושא חדש, אז יש לי הסתייגויות.

<קריאות:>
- - -

<סתיו שפיר:>
מטרת החוק היא גם לפגוע בציבור הנשים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, סליחה. איפה אנחנו נמצאים?

<שגית אפיק:>
היא אומרת שיש לה עדיין הסתייגויות לסעיף המטרה, לפני סעיף 1.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למרות שהתחלנו כבר?

<סתיו שפיר:>
לא התחלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה פירוש? עשיתי הפסקה להתייעצות רק על הנושא של "בן זוג".

<סתיו שפיר:>
אבל לא התחלנו אותו, מה לעשות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ועוד איך התחלתי. למה עשיתי הפסקה?

<שגית אפיק:>
כי לפני סעיף 1 אין הצבעה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל בטח שהתחלתי את זה. על זה עשינו הפסקה.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אתה לא התחלת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עשינו הפסקה על הנושא של "בן זוג".

<סתיו שפיר:>
אני ביקשתי עוד לפני ההתייעצות, אמרתי שיש לי עוד הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע. אני לא שמעתי - - -

<סתיו שפיר:>
אפשר לקרוא את הפרוטוקול. בואו נחכה עד שייצא הפרוטוקול ונקרא. אפשר גם להסתכל בהקלטה, אבל אז גם נראה מי הצביע בעד ונגד, ואני לא בטוחה שניסן ירצה.
<כרמל שאמה-הכהן:>
להקשיב להקלטה.

<סתיו שפיר:>
יש גם הקלטה שאפשר להסתכל עליה.

<כרמל שאמה-הכהן:>
אין.

<קריאה:>
יש וידאו.

<שגית אפיק:>
סתיו, אז תגידי את ההסתייגויות.

<סתיו שפיר:>
להוסיף למטרת החוק, שמטרת החוק היא גם לפגוע באוכלוסיית הנשים בישראל מאחר שהרבה מהנשים שיש להן פטור בחוק מגיוס – אבל אני אשמח שחברי יש עתיד יקשיבו לי, כי אולי הם ישנו את דעתם.

<יעקב ליצמן:>
הם לא נמצאים.

<סתיו שפיר:>
בועז פה, ודב פה, ושמעון פה. זה אנשים שאכפת להם מנשים.

החוק גם נועד לפגוע באוכלוסיית הנשים בישראל, מאחר שהרבה מהאנשים שהמדינה נתנה להם פטור הן נשים, כמו למשל: נשים דתיות, נשים חרדיות, נשים ערביות, נשים דרוזיות, נשים בדואיות, ועוד ועוד ועוד, כך שהחוק פוגע במובהק בנשים.

ואני מוסיפה להסתייגות ובכלל לכל ההסתייגויות שלנו, את סיעת מרצ, למקרה שזה עוד לא - - -

<משה גפני:>
זה כולם.
<סתיו שפיר:>
כולכם? מצוין.

<משה גפני:>
די, זה פגיעה בכולם. זה פגיעה בנשים, נכון.
<קריאה:>
הדרת נשים.

<סתיו שפיר:>
סיימתי, ניסן. אפשר להצביע.

על ההסתייגות של העולים הצבענו?

<שגית אפיק:>
כן.

<משה גפני:>
מתי אתה מצביע על הרביזיות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נודיע. אני לא רוצה להודיע על כל אחת בנפרד.

<משה גפני:>
אה, אז אנחנו לא נגיד "רביזיה" עכשיו. אנחנו נגיד "רביזיה" אחר-כך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אנחנו נרכז קבוצה - - -

<סתיו שפיר:>
אבל מרגע ההודעה צריך חצי שעה.

<משה גפני:>
רק שנייה, היועצת המשפטי, אנחנו יכולים להגיש רביזיה יותר מאוחר?

<כרמל שאמה-הכהן:>
ברור. עד שלא מניחים במליאה, אתה יכול להגיש רביזיות. בגלל זה אני לא מבין למה אתם קופצים עכשיו.

<משה גפני:>
לא, סתם. כדי להרבות את השמחה.

<קריאה:>
בתשעת הימים?

<משה גפני:>
לא, אני מתכוון שמחה של עצב.

<סתיו שפיר:>
אייל, סיעות
מרצ, חד"ש ורע"מ-תע"ל מצטרפות לכל ההסתייגויות שלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ולהסתייגות הזאת גם יהדות התורה וש"ס.

<סתיו שפיר:>
אני מדברת על כל ההסתייגויות שלנו, באופן כללי, מעתה ועד עולם. ופה זו הסתייגות מטעם כל הקבוצה. אנחנו לא מצביעים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מחכה, יש התייעצות.

<משה גפני:>
יש הפסקה.
<סתיו שפיר:>
באיזה עניין? שתפו אותנו.

<ישראל אייכלר:>
בעניין הכניסה לאום אל-פחם. לא מבינים שכאשר מכריזים מלחמה על מיליון ו-200 אלף ערביי ישראל, בסוף תהיה שם אינתיפאדה, ויהיו מנהרות ותצטרכו להיכנס לאום אל-פחם, כמו שנכנסים לעזה.

<אלעזר שטרן:>
למה אתה מסית? למה אתה מסית?

<משה גפני:>
בגלל שהולכים פה נגד הערבים. מה, למה? מה, למה?

<ישראל אייכלר:>
בגלל שאתם נלחמים נגד אוכלוסיות שלמות בישראל. במקום לאחד את אזרחי ישראל, ויש לך הרבה שכנים בגליל, ליד הושעיה, שרוצים לחיות אתך בשלום. אתה נלחם בהם, אז אל תהיה מופתע שהם נלחמים נגדך.
<משה גפני:>
כן, למה עושים להם את זה? הוא צודק, אייכלר.

<ישראל אייכלר:>
אתה לא מתחשב אפילו ב"עיד אל-פיטר" שלהם.

<משה גפני:>
אייכלר, אתה צודק. אייכלר, אתה צריך להגיש על זה הסתייגות, למנוע מנהרות אום אל-פחם.

<יצחק וקנין:>
שטרן, בוא נגיד שאתה רוצה לדפוק את החרדים וגם את הערבים – לא אתה, לא אתה, אנחנו יודעים מי – אבל למה את הבדואים גם? למה את הבדואים?

<משה גפני:>
גם זו הסתייגות.

<יצחק וקנין:>
תסביר לי. הם דורסים אותו. הרי אצל הבדואים אין בנייה רוויה. הם לא ייהנו מהמע"מ. הם לא ייהנו מהמע"מ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איציק, איציק, לא.

היתה הסתייגות של סתיו. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.

<סתיו שפיר:>
מה, אתם נגד נשים? מה הולך אתכם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ירים את ידו.

הצבעה 7

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

<קריאה:>
אין להם בושה, אין להם בושה.

<משה גפני:>
למה? למה נגד נשים? למה?

<סתיו שפיר:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, ההסתייגות נפלה.

עכשיו עברנו לחוק, לנושא ההגדרה "בן זוג". ליאת, בבקשה, תני לנו הגדרה חלופית לזה.

<ליאת גרבר:>
אנחנו מציעים להפנות להגדרת "בן זוג" בחוק הבטחת הכנסה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למחוק "לרבות הידוע בציבור", והפניה.

<ליאת גרבר:>
לכתוב
"בן זוג כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה".

<יעקב ליצמן:>
מה זה שם, אבטיח? מלון? תפוח-עץ? תפוח-אדמה? מה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

<יעקב ליצמן:>
לא. רגע, רגע.

<משה גפני:>
יש הסתייגויות.

<יעקב ליצמן:>
יש לי עוד הסתייגות על מה ההגדרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני הולך לשנות את זה. אז מה אתה רוצה? אתה רוצה להשאיר את זה איך שזה?

<יעקב ליצמן:>
מה אתה הולך לשנות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיה כתוב
"בן זוג", ומפנים את זה למשהו.

<שגית אפיק:>
"כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה", במקום שיהיה כתוב: "לרבות הידוע בציבור".

<בועז טופורובסקי:>
אבל הידוע בציבור עדיין נכנס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שם, בחוק שם.

<יעקב ליצמן:>
אני שואל עוד פעם: האם ההגדרה שמס הכנסה הביאו כרגע נכנסת לבסיס החוק?

רבותי, אי אפשר ככה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם נצביע ואם כן, אז זה ייכנס. אני מציע למחוק: "לרבות הידוע בציבור", ולכתוב: "בן זוג כהגדרתו בחוק - - -

<יעקב אשר:>
אולי לא צריך לכתוב את זה, אם זה מוגדר כבר בכל מקרה. לא צריך לכתוב: בן זוג כהגדרתו.
<יעקב ליצמן:>
אני רוצה להבין מה ההגדרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אז תשאל, בבקשה.

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
התייעצות, אוקי. יש לי עוד כמה הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יעקב, בין כה וכה בחוק, בית-המשפט כבר קבע את הכללים.

<יעקב ליצמן:>
לא משנה. זה לא אומר שאני צריך להצביע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא רוצה שזה יהיה כתוב פה, אז אני מוחק - - -

<סתיו שפיר:>
יש לי שאלה לייעוץ המשפטי לגבי העניין הזה – אם כתוב: "לרבות ידועים בציבור" בחוק, האם יכולה בעתיד לעלות טענה לגבי חוקים אחרים שבהם לא כתוב: "לרבות ידועים בציבור", שהם לא חלים על ידועים בציבור?

<שגית אפיק:>
בחוקים אחרים זה נכנס מכוח הפסיקה, למעשה. בחוקים אחרים - - - זה לא מופיע, זה נכנס מכוח הפסיקה ממילא, ולכן לא תעלה הטענה הזאת. כאן זה מופיע.

<סתיו שפיר:>
אז למה זה מופיע כאן, אם בכל מקרה זה מוכנס מכוח הפסיקה?

<שגית אפיק:>
כי זה חוק חדש.

<סתיו שפיר:>
ואי אפשר יהיה לטעון שבגלל שזה לא מופיע בחוקים אחרים אז זה לא כולל ידועים בציבור?

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה התייחסות לה. זה לא פשוט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אמרתי, עשיתי קודם התייעצות על זה.

חבר'ה, שלוש דקות התייעצות.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:12 ונתחדשה בשעה 12:17.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, נגמרה ההתייעצות הסיעתית.
<ישראל אייכלר:>
אני רוצה לדעת מה הוחלט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהתייעצות?

אנחנו נמצאים בהגדרות, סעיף 1, בחוק זה –
<יעקב ליצמן:>
אבל אנחנו לא יודעים את ההגדרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, בבקשה.

<ליאת גרבר:>
הואיל ופסיקת בית-המשפט העליון, כפי שהסברנו, קובעת ש"בן זוג" כולל גם ידוע בציבור, אנחנו מקבלים את הערת הוועדה שאין טעם להכניס את זה בהגדרה, זה ברור מאליו. ולכן ניתן להוריד את ההגדרה ולהשאיר את המילה "בן זוג".
<שלומית ארליך:>
וזה מקובל על משרד המשפטים?

<ספי זינגר:>
כן. הפרשנות שלנו, של החוק, אומרת ש"בן זוג" גם ללא הגדרה תכלול ידוע בציבור בהתאם לפסיקה - - -

<יעקב ליצמן:>
אולי תגיד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, רב יעקב - - -

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה שינסח לי - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עזוב, רגע.

<ספי זינגר:>
ולכן מבחינתנו די בהבהרה הזאת להגדרת "בן זוג".

<סתיו שפיר:>
רגע, אז אתם מורידים את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה למחוק את זה, אני רוצה להוריד.

<יעקב ליצמן:>
לא, לא, לא. זה נושא אחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז מי בעד? - - -

<יעקב ליצמן:>
רגע, רגע.

<סתיו שפיר:>
יש עתיד, למה אתם מתקפלים לדבר הזה?

<יעקב ליצמן:>
אני מבקש, אדוני, שהם יגידו לי בדיוק את המילים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מוחקים את זה.

<יעקב ליצמן:>
מה מוחקים?

<שגית אפיק:>
הם מציעים למחוק את המילים
"לרבות הידוע בציבור כבן זוג", למחוק את ההגדרה "בן זוג".

<ספי זינגר:>
ההצעה שלנו היא להוריד את ההגדרה הזאת.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מוחקים את כל ההגדרה, מוחקים את כל זה.

<סתיו שפיר:>
למה אתם מוותרים על ההגדרה הזאת?

<בועז טופורובסקי:>
סתיו, את צודקת. אנחנו נצביע נגד.

<סתיו שפיר:>
תצביעו נגד מה?

<בועז טופורובסקי:>
נגד שינוי ההגדרה.

<שגית אפיק:>
ההגדרה "בן זוג" יורדת מהסעיף - - -

<ספי זינגר:>
ההגדרה הזו הופכת להיות מיותרת מכיוון שההגדרה של "בני זוג" כוללת ידועים בציבור.
<שגית אפיק:>
לדעתכם. זאת אומרת, גם בחוקים אחרים אתם לא תכניסו יותר הגדרה של "בן זוג" כי היא מיותרת?

<ספי זינגר:>
לא אמרתי "בחוקים אחרים". אני לא אומר אמירות כלליות. אמרתי: במקרה הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מי בעד למחוק את ההגדרה הזאת? ירים את ידו?

<סתיו שפיר:>
ניסן, למה אתה בעד למחוק את ההגדרה הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הסביר עכשיו
בין כה וכה זה קיים.

<סתיו שפיר:>
למה אתה צועק? תירגע. זה לא בריא ללב.

<מיכל בירן:>

אבל יש פה עניין סימבולי. ניסן, זה לא לעניין.

<סתיו שפיר:>
עד שיש עתיד עושים משהו שמקדם אותנו, בוא נתמוך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, מאחר שקיבלנו את ההסבר שבין כה וכה זה קיים - - -
<סתיו שפיר:>
לא קיבלנו. שמענו אותו, לא קיבלנו אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסבירו לנו, גם הייעוץ המשפטי וגם משרד המשפטים - - -
<מיכל בירן:>
זה התנגדות עקרונית שמדירה. לא מספיק שכל החוק הזה מדיר אוכלוסיות, עכשיו אתה רוצה להיטפל גם למי שבחר שלא להתחתן באופן קונסרבטיבי או אורתודוכסי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? - - -

<סתיו שפיר:>
ניסן, אבל אני באמת רוצה לקבל את ההסבר שלך, כיושב-ראש הוועדה, למה אתה רוצה להוריד – מסקרנוּת.

<מיכל בירן:>
אם אתה יכול להסביר, ניסן, העמדה שלך מאוד לא ברורה, ולפחות תהיה אמיץ ותגיד את זה לפרוטוקול.

<יעקב ליצמן:>
אפשר לקבל אתכם התייעצות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, עזבו, רבותי.

<מיכל בירן:>
אני מאוד רוצה לנסות לשכנע אותך, ליצמן.

<יעקב ליצמן:>
אני אשמח מאוד, אבל לא נראה לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, עזבו, עזבו.

<משה גפני:>
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשכנע את חברי באופוזיציה, אני יכול? פה, עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. תשכנע אותם, הרי תשכנע אחרים הפוך.

<מיכל בירן:>
אנחנו לא מסכימים, ואני גם הייתי רוצה לנסות לשכנע אותם.

<משה גפני:>
תשאיר את ההצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, קיבלנו את ההסבר של הייעוץ המשפטי וגם של משרד המשפטים - - -
<מיכל בירן:>
אבל תגיד את האמת
זאת לא הסיבה שלך. הסיבה שלך היא הומופוביה, ניסן. תעמוד מאחורי זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אמרתי, שמענו את ההסברים של הייעוץ המשפטי, של רשות המסים ואת ההסברים של משרד המשפטים - - -

<בועז טופורובסקי:>
למה צריך להוריד את זה? אני לא מבין.

<סתיו שפיר:>
אבל זה נשמע מאד משונה שככה מוותרים על זה פתאום. הדבר הזה נכנס לחוק בכוונה.

<מיכל בירן:>
אני גם רוצה לדבר על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אני מבקש מכולם שקט.

<גילה גמליאל:>
אם גם ככה זה חלק אינטגרלי, אז למה - - - אפשר לבטל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיכל, רצית? מיכל?

<משה גפני:>

לא, בסדר. נו, תצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לקבל את עמדת משרד המשפטים ולהוריד את זה? ירים את ידו.

<סתיו שפיר:>
למה? מה ההצדקה? מה ההצדקה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? ירים את ידו?

<מיכל בירן:>
אני מתנגדת לזה נחרצות.

הצבעה 8

בעד – רוב

נגד – מיעוט
השינוי נתקבל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השינוי התקבל.
<סתיו שפיר:>
אז אני רוצה להוסיף עוד הסתייגות: ההצעה גם פוגעת בבני זוג מאותו מין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, על מה את מדברת עכשיו?

<סתיו שפיר:>
על הביטול של "בן זוג".

<יעקב ליצמן:>
אבל אין סעיף. אם אין סעיף, את לא יכולה להתייחס.

<סתיו שפיר:>
אז נוסיף את זה לפני הסעיף הראשון.

<שגית אפיק:>
בעצם את מבקשת להחזיר את ההגדרה "בן זוג"?

<סתיו שפיר:>
כן, ההצעה בהתחלה רצתה להכניס בני זוג מאותו מין ולכלול אותם בהצעת החוק, ועכשיו הוחלט להסיר אותם, ולכן היא פוגעת בבני זוג מאותו מין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, זו רביזיה.
טוב, הלאה – "בנייה רוויה", בבקשה.

<קריאות:>
- - -

<קריאה:>
יש לו הסתייגות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה, על בנייה רוויה?

<קריאות:>
כן.

<משה גפני:>
בנייה רוויה לכולנו יש.

<יעקב ליצמן:>
לא לכולנו. לשר האוצר אין.

<משה גפני:>
לשר האוצר אין הסתייגות. לכולנו יש.

<אייל לב-ארי:>

יש שינוי בהגדרה של "בנייה רוויה", אני אקריא אותה: "בנייה של שש יחידות דיור לפחות לדונם במבנה אחד בשתי קומות לפחות או בנייה צמודת קרקע של 15 יחידות דיור לפחות באותו פרויקט בנייה ובלבד שהבנייה נעשתה באזור עדיפות לאומית כמשמעותו בפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009."
<יעקב ליצמן:>
לא הבנתי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אסביר את זה.

<יעקב ליצמן:>
קדום כל, סטטוס
האם זה התקבל? זו הצעה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני כתבתי את זה. זה הנוסח כרגע.

<יעקב ליצמן:>
כן, אבל למה כל הסתייגות שלי לא נכנסת, רק שלכם?

<שלומית ארליך:>
זו לא הסתייגות. זו הצעה לנוסח.

<יעקב ליצמן:>
יש לי גם הצעות לנוסח שלא התקבלו. מה, זו אפליה?

<שגית אפיק:>
זה המנדט של היושב-ראש.

<יעקב ליצמן:>
לא, אל תגזימי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<יעקב ליצמן:>
איך יכול להיות שהוא, יש לו הצעה והוא מכניס את זה בתוך צבע אדום, וכשיש לי הסתייגות, לכולנו, זה לא מופיע.

<משה גפני:>
זה צריך להופיע, הוא צודק.
<יעקב אשר:>
בירוק, לא אדום.

<משה גפני:>
אנחנו מסכימים שזה יהיה ירוק. בכחול.
<יעקב אשר:>
אדום זה פררוגטיבה של היושב-ראש.

<רוברט אילטוב:>

לא מופיע בכלל, מה שאתם מציעים?

<משה גפני:>
לא מופיע. הוא צודק, ליצמן. מה זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, ההגדרה - - -
<משה גפני:>
רק שנייה, איפה אתה אוחז?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
להגדיר "בנייה רוויה".

<משה גפני:>
אה, אז יש לנו הרבה הסתייגויות על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם כל, אני אסביר.

<משה גפני:>
אבל לא כתוב. איפה זה?

<אייל לב-ארי:>
כרגע יושב-ראש הוועדה מסביר את ההצעה שלו - - -

<משה גפני:>
רגע, וזו הצעה חדשה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה תוכל לבקש.

<יעקב ליצמן:>
לא, תסביר לנו. תסביר, קודם כל.
<משה גפני:>
לא, רגע, אנחנו עוד לא מבקשים. קודם תסביר. אולי זה לא נושא חדש. אי אפשר לדעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

ספי, תפזרו את ההפגנה שם.

<משה גפני:>
ספי, אתם לא יכולים להפריע לדיוני מליאת ועדת הכספים.

<ספי זינגר:>
אנחנו יוצאים.

<משה גפני:>
לא, אל תצא אתו.

<מיכל בירן:>
זה לא לעניין להפריע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, בהצעה שהונחה בפנינו היתה רק הגדרה אחת, שהחוק הזה יחול רק על בנייה רוויה, שמשמעותה שש יחידות דיור לפחות לדונם במבנה אחד בשתי קומות.
בוועדה הובעה כמעט פה אחד, אולי אני טועה, הדעה שאומרת: לא יכול להיות שאנחנו נגביל את זה, כי המשמעות של זה היא שכל אותה פריפריה – ויש הגדרה ממשלתית: בצפון - - -

<משה גפני:>
התנחלויות, נו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא התנחלויות. אלקנה לא בתמונה.

<משה גפני:>
אלקנה בתמונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<משה גפני:>
אני לא יודע אם בונים או לא בונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אלקנה לא באזור עדיפות. אז אני נקי.
<משה גפני:>
תעשה לי טובה, זה ההתנחלויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, מה פתאום?

<משה גפני:>
כן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעשה לי טובה, נו, זה הצפון - - -

<ישראל אייכלר:>
למה רק באזור עדיפות? אין אנשים עניים באזורים אחרים?

<משה גפני:>
התנחלויות, אייכלר. זה ההתנחלויות.
<יעקב ליצמן:>
אני מוחה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, תנו לי להסביר ואחר-כך כל אחד ישאל.

<משה גפני:>
למה זה לא באלקנה? אנחנו מתנגדים לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, תנו לי להסביר ואחר-כך - - -
<משה גפני:>
לא, רגע, שנייה. זה ההתנחלויות? תגיד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מוכן לתת לי להסביר?

<משה גפני:>
שנייה, לפני שאתה מסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני מבקש, די.

<משה גפני:>
לא, תגיד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, תן לי להסביר.

<משה גפני:>
האם יש לך נגיעה בדבר הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שאין לי נגיעה.

<משה גפני:>
אבל זה ההתנחלויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<משה גפני:>
זרקת אותנו לכלבים בגלל הסעיף הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה אתה מדבר? אני לא יודע מה שאתה מדבר.
<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אי אפשר ככה. היתה כאן בוועדה עמדה כוללת – רבותי, אי אפשר - - -

<משה גפני:>
אוי, אתה כבר מכניס את עצמך לקונצנזוס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שדיברה על זה שאנחנו לא מוכנים - - -
<משה גפני:>
קיבלת אתנן כדי להעביר את החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, נו. מספיק, באמת.
<גילה גמליאל:>
מה, דיברתם שעתיים על "בן זוג"?

<מיכל בירן:>
עשינו דיון מאוד יסודי, חברת הכנסת גמליאל.

<גילה גמליאל:>
אני לא מאמינה.

<משה גפני:>
שנייה, רגע, אני צריך להסביר לה מה היה עד עכשיו.

<מיכל בירן:>
מאוד חשובה לנו היסודיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בן, אני אצטרך את ההגדרה של "אזור עדיפות".

<משה גפני:>
מה אתה רוצה ממנו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הביא לי את ההגדרה.

<חמד עמאר:>
ניסן, היום אנחנו מצביעים על החוק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, כל הזמן אנחנו מצביעים.
<חמד עמאר:>
אנחנו עדיין לא הצבענו. לא אישרנו שום דבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אישרנו, אישרנו.

התבקש פה שלא יכול להיות מצב שאנחנו מפקירים את הפריפריה, שם הבנייה היא לא בנייה לגובה, אלא בנייה על הקרקע.

<משה גפני:>
ההתנחלויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין התנחלויות, תעשה לי טובה. די, מספיק. בוא, תהיה פעם רציני.

<משה גפני:>
מה, מספיק? - - -

<יעקב אשר:>
מה זה על הקרקע? תן דוגמה איפה. איפה יש פריפריה חברתית שם בונים שטוח? וילות בונים בשטוח. תן לי דגם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה קשור, וילות?

ולכן אני ביקשתי שהכלל הזה – רבותי, אני מבקש מכל אלה שמדברים, בבקשה - - -

<משה גפני:>
הם יושבים משתוממים, איך עשית הסכם לזרוק את החרדים תמורת ההתנחלויות. זה מה שהם מדברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו הכניס לך לראש, ואני ממש לא מצליח להבין אותך. אבל לא חשוב, תמשיך.

<יעקב אשר:>
לא מבין את זה? כל ילד חרדי מבין את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה קשור להתנחלויות?!
<קריאות:>
- - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אנחנו ביקשנו שבכל אזורי הפריפריה, שם לא בונים בנייה על קומות, שגם להם יהיה פתרון. ולכן הפתרון שהצעתי, שנמצא פה, הוא שגם בבנייה צמודת קרקע ובתנאי שיהיה קבלן – וזו הדרישה המרכזית של רשות המסים, שיהיה קבלן ושיהיו לפחות 15 יחידות, גם לגביהם יחול החוק הזה.

פריפריה – אמרו לי שאין הגדרה כזאת, אז לקחנו את ההגדרה שקיימת בממשלה, של "אזור עדיפות". בוא תסביר.

<משה גפני:>
שר האוצר מסכים לזה? אני לא הולך לריב עם שר האוצר. שר האוצר מסכים לזה? שר האוצר מסכים לזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה.

<משה גפני:>
לא, אי אפשר ככה להעביר את זה בוועדה בלי לדעת את עמדתו של שר האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב מוישה, אני מבקש, בבקשה.

<מיכל בירן:>
אפשר אבל לשמוע את עמדתו של שר האוצר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, תסביר להם, תגיד את השם והתפקיד.

<אלעזר במברגר:>
שלום לכולם, אלעזר במברגר - - -
<משה גפני:>
לא, אבל רק שנייה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב משה, עשה לי טובה, די.

<משה גפני:>
מאוד חשוב לשמוע אותו, אבל אני רוצה לשמוע את עמדת שר האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש, אתה לא מנהל את הישיבה.

<משה גפני:>
הוא היועץ המשפטי של משרד השיכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחרי שנסביר את הדבר - - -

<משה גפני:>
- - - אני העוזר של היושב-ראש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. אז לכן אני יכול להגיד לך: שב בשקט, לא עכשיו.

<משה גפני:>
רגע, אבל שר האוצר לפני זה.

<אלעזר שטרן:>
במברגר, בוא שב פה רגע.

<משה גפני:>
לא, לא. רגע, רגע. במברגר יבוא לדבר, אבל קודם שר האוצר. איפה שר האוצר? מה עמדתו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תגיד את השם ואת התפקיד - - -

<משה גפני:>
אתה תגיד גם את עמדת שר האוצר?

<אלעזר במברגר:>
שלום, אלעזר במברגר, יועץ משפטי, משרד השיכון.

כדי שלא תיפול טעות בנושא עדיפות לאומית, בעניין הזה חשוב להסביר. כרגע ההגדרה אומרת: אזור עדיפות לאומית כמשמעותו בפרק כ"ו בחוק כך וכך - - -

<יעקב ליצמן:>
זה לא החוק, אדוני. זו רק הצעה. זו רק הצעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יעקב, תן לו להסביר, נו.

<אלעזר במברגר:>
צריך להבין שאין רשימת יישובי עדיפות לאומית לפי החוק שמוזכר כאן. החוק שמוזכר כאן הוא חוק שמסמיך את הממשלה לקבל החלטה על אזורי עדיפות לאומית, ולכן כרגע זה מפנה לקבוצה ריקה למעשה. אין רשימת יישובים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הגבולות של זה?

<יעקב ליצמן:>
ראית פעם אחת שכותבים הצעת חוק על דבר שאין?

<יעקב אשר:>
הטבלה ריקה. הטבלה ריקה.

<יעקב ליצמן:>
רק אפס. רק אפס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם מוכנים לתת לו לדבר? מה הגבולות של זה?

<קריאה:>
אפס על אפס.

<משה גפני:>
אם אתה מקבל את זה, אז אנחנו לוקחים את זה בתור הסתייגות אפס על אפס.

<אלעזר במברגר:>
אני מניח שהוועדה לא רוצה להוציא מתחת ידיה קבוצה ריקה, אלא לכוון כאן לרשימה מוגדרת וידועה של אזורי עדיפות לאומית.

יש מפה כזאת, היא מפה של משרד הבינוי השיכון, היא נוצרה בממשלה.

<ישראל אייכלר:>
מפה לא צודקת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, נשמע את הכול, חבר'ה.

<ישראל אייכלר:>
לא, שיידעו שזה לא צודק - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז, אבל קודם כל נשמע.

אתה מוכן להסביר לנו מה זו המפה הזו?

<אלעזר במברגר:>
לפי החוק שמוזכר כאן, מוסמכת הממשלה לקבוע אזורי עדיפות לאומית לעניינים שונים. יכולות להיות מפות שונות לתחומים שונים. משרד הבינוי והשיכון – לתחומים שלו, להטבות שהן מעולם הבינוי והשיכון – קבע מפה, מפת אזורי עדיפות לאומית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מוכן להגיד מה זו המפה הזו?

<אלעזר במברגר:>
זו מפה של יישובים - - -
<יעקב ליצמן:>
איזה יישובים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תן את הגבולות. איפה זה הגבולות, נו?

<יעקב ליצמן:>
איזה יישובים?

<אלעזר במברגר:>
זו מפה כמו כל מפה. יש בה מאות יישובים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי
מעכו בצפון - - -

<משה גפני:>
מה, עכו בצפון, עכו בצפון? מפת יישובים – הולכים לעשות חוק שמכוון לקבוצת יישובים.

<יעקב ליצמן:>
סכנין בתוכו?

<אלעזר במברגר:>
היא מאוד מדויקת. היא קיימת באתר משרד הבינוי והשיכון. אפשר לראות אותה.

<משה גפני:>
אפשר להביא אותה עוד לפני שאנחנו מצביעים על ההגדרה הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו מוכן להגיד אותה?

<יעקב אשר:>
המפה הזאת מחייבת לחוק זה?

<יעקב ליצמן:>
אי אפשר להצביע עד שאני לא רואה את זה.

<משה גפני:>
זה מכוון לקבוצת יישובים.

<אלעזר במברגר:>
אנחנו אומרים שעל-מנת שזה לא יפריע לקבוצה - - - להפנות למפה כלשהי.

<משה גפני:>
אין, אין. לא יכול להיות דבר כזה. לא היתה מעולם חקיקה שמכוונת לקבוצת יישובים ואנחנו לא יודעים מי הם. איפה הרשימה? סכנין בפנים? הוא שואל אותך.
<יעקב ליצמן:>
לא, הוא אומר שאין. הוא אומר שאין בכלל הגדרה.
<יצחק וקנין:>
תנו לי רגע, אני צריך לעשות פה סדר, מאחר שאני בא מאזור הפריפריה.

<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
וקנין, אני לא מבין כלום, תסביר באריכות.

<יצחק וקנין:>
אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי של הוועדה, האם יש לינקג' בין מה שהוא אומר, האם זה סוגר את הסעיף, כפי שהוא מנסח אותו כרגע. הוא אומר שבעצם יש מפה במשרד השיכון, ואנחנו יודעים שהמפה הזו כרגע היא אפס.

<קריאות:>
לא, לא. לא, הוא לא אמר שהיא אפס.

<אורי מקלב:>
בחוק אין הסבר.

<יצחק וקנין:>
אנחנו יודעים שהממשלה ניסתה להביא לנו את אזורי העדיפות וזה לא אוּשר עדיין, זה לא אוּשר.

<משה גפני:>
נכון, אבל הוא אומר שבמשרד השיכון יש מפה.

<יעקב ליצמן:>
אבל זה לא מוכר לגבי מס הכנסה.

<יצחק וקנין:>
זה מה שאני אומר
האם יש לינקג' – החוק הזה הוא מע"מ אפס, זה אוצר, זה לא שיכון. אם יש לינקג', זה מה ששאלתי אותו.

<משה גפני:>
יפה, זאת השאלה.

<יעקב אשר:>
- - - איך הבאתם חוק בלי מפה, בלי שום דבר?
<קריאות:>
- - -

<יצחק וקנין:>
ואני שואל יותר מזה, את שלטונות המס: אתם מכירים בזה?

<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
ליאת, אני לא מבין - - -

<יעקב אשר:>
הם הביאו חוק בלי מפה.

<משה גפני:>
ליאת, מה אתם צוחקים? מביאים לכם מפה חדשה למע"מ.

<יעקב אשר:>
גפני, הם הביאו חוק בלי שום דבר, כשהוא היה צריך להכניס מה שהוא היה צריך להכניס, שמו איזה מפה - - - והם הביאו חוק כזה.

<שגית אפיק:>
- - -

אז אתה רוצה את כל הרשימה?
<יעקב ליצמן:>
בלי הרשימה אי אפשר להצביע.

<קריאות:>
- - -

<יצחק וקנין:>
רבותיי, אתם מטעים כאן את כולם. אם ילכו לבג"ץ, יפילו את הסעיף הזה. מכיוון שכמו שמצוין פה, זה מע"מ, זה רשות המסים. זה לא משרד הבינוי והשיכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא רוצה משרד. אני רוצה משרד ראש הממשלה, יותר רחב.

<משה גפני:>
מי זה ראש הממשלה בכלל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש כאן את כל הישובים. אני אצלם את זה ואני אחלק.

<יעקב ליצמן:>
האם מס הכנסה מכיר ברשימה, כן או לא? אם זה מע"מ אפס, הוא צריך לפעול.

<משה גפני:>
משרד האוצר והמשפטים, האם הבנתם מה עושים לכם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעקב, אתה לא מבין שהם לא רוצים את זה. הם לא רוצים שיכניסו גם את הפריפריה. אתה לא מבין את זה?

<יעקב ליצמן:>
אני מבין. אנחנו נפיל את החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איזה חוק תפיל? אתה עושה את זה יחד אתם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם תקבל את זה, אולי תפיל את החוק. אתה לא מבין?

<משה גפני:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, הראש שלך עובד הפוך.

<משה גפני:>
אם מישהו מאתנו היה יושב ראש ועדת הכספים, היו רצים אחרינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש רשימה של כל הישובים. יש לך את הישובים הערבים. את כולם. אם אתם רוצים, תקבלו את זה עוד מעט.

<יעקב ליצמן:>
כן.

<אורי מקלב:>
בונים 15 בניינים ביחד? זורים חול בעיניים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני אומר מי הישובים.

<קריאה:>
מי שלא גר באזור הביקוש, נקפח אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה רוצה להכניס גם בלי קבלן, יהיו לך עוד מעט קבוצות רכישה ותוכל אז לדבר.

<משה גפני:>
הם אמרו. משרד האוצר.

<יצחק וקנין:>
יותר מזה אני אומר, כמי שבא מהפריפריה, שאולי כל העסק הזה יתפוס רק בהתנחלויות.

<משה גפני:>
זה מה שאני אומר.

<יצחק וקנין:>
אני אומר למה. אצלנו בדרך כלל כל אחד מקבל את הקרקע ובונה. אני גר בהתיישבות, באזור הצפון, בפריפריה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם בהרחבות זה כך אצלכם?

<יצחק וקנין:>
כן. בהרחבות כל אחד הולך לקבלן וסוגר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה לא מקבל את זה קבלן ובונה?

<יצחק וקנין:>
כך זה. לא כמו במערכת שלכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא המערכת שלנו. עשה לי טובה.

<משה גפני:>
תן לו להסביר. הוא מסביר.

<יצחק וקנין:>
אצלנו כבר הרחבנו את הישוב במעל מאה יחידות דיור חדשות. כל אחד קיבל קרקע ובנה.

<משה גפני:>
ומה בהתנחלויות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתם נכנס לכם לראש. מנכ"ל משרד השיכון.

<משה גפני:>
מה נכנס לנו לראש? כל פעם אתה עושה את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בן, אתה מוכן להסביר?

<שלמה בן אליהו:>
כן.

<משה גפני:>
זה כולל את ההתנחלויות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יסביר.

<יצחק וקנין:>
כן, ודאי.

<משה גפני:>
זרקתם את החרדים לכלבים לטובת ההתנחלויות.

<יעקב אשר:>
מה היה לפני התיקון הזה?

<משה גפני:>
כמו שעשית עם הישיבות וכמו שעשית עם החינוך. בסדר. קיבלתם את ההתנחלויות וזרקתם את החרדים לכלבים. בסדר.

<יעקב אשר:>
איזה מפה הייתה קודם? מה המפה שהייתה קודם? רק אזור המרכז? מה היה?

<משה גפני:>
שר האוצר מסכים לזה?

<יצחק וקנין:>
כן. התשובה היא כן.

<משה גפני:>
הסברתם לו שגם אתם יכולים להיפגע?

<יעקב אשר:>
איזה מפה הייתה קודם?

<נעמה שולץ:>
ניסן, מבחינתנו זה ה יכול להיות צמודי קרקע. נקודה. בלי אזורים. בכל הארץ, צמודי קרקע. נקודה.

<משה גפני:>
מה זה מבחינתנו?

<נעמה שולץ:>
מבחינת האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד יותר טוב. כמה מלחמה עשינו על זה. כמה רבתי את שייתנו לדרום ולצפון. אם היא מוכנה לכל, בסדר. עד אתמול ב-11 הם לא הסכימו גם לזה.

<יעקב אשר:>
הוא לא חשב על ההתנחלויות.

<משה גפני:>
שנה וחצי אתה מוכר אותנו לטובת ההתנחלויות והמוסדות שלך. שנה וחצי בחזירות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נדמה לי שבאת מאופקים. עכשיו אתה הולך נגד אופקים, נכון?

<משה גפני:>
אני לא הולך נגד שום דבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה הולך נגד אופקים.

<משה גפני:>
אתה הולך נגד אופקים.

<יעקב אשר:>
אתה אומר אופקים ומתכוון למשהו אחר.

<משה גפני:>
אתה מתכוון להתנחלויות ואתה אומר אופקים. בסוף עוד תרצה שנגיד לך תודה רבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אל תגיד לי תודה רבה.

<משה גפני:>
אני באמת לא אגיד. שנה וחצי אתה עושה לנו את זה.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו נסיים את הוויכוח כאשר נשמע כמה קיבלת ומה קיבלת עבור זה. תגיד מה קיבלת עבור השינוי הזה ואז אנחנו נפסיק את הוויכוח.

<יעקב אשר:>
מה זה כל הארץ? גבולות חוקיים? גבולות לא חוקיים?

<משה גפני:>
זה סעיף חדש. את כל מה שלקחתם מאתנו במשך שנה וחצי, לקחתם לעצמכם בחזירות. תלמידי חוץ לארץ, העברתם, לקחתם לכם. את הקיצוץ בישיבות, לקחתם לישיבות שלכם. חכה איזה תחקיר הולך להיות. עכשיו גם כן. מכרתם אותנו לכלבים תמורת ההתנחלויות.

<יעקב אשר:>
אל תקרא לזה התנחלויות. תקרא לזה אופקים.

<משה גפני:>
אופקים, הוא לא יודע מה הוא אומר. הוא לא יודע איפה זה.

<יעקב אשר:>
אופקים הוא קורא לזה. חושב שאנחנו מטומטמים.

<קריאה:>
הרב גפני, אתם מתווכחים על משהו שלא נולד.

<משה גפני:>
אנחנו אומרים את האמת. היום זה יום מכונן. עד היום האמנו לו אבל היום זה יום מכונן. נגמר העניין. אנחנו החלטנו שהבית היהודי יותר גרוע מ-יש עתיד. החלטנו את זה. יותר גרוע.

<יצחק וקנין:>
ההערה של הגברת ממשרד האוצר, האם זה פותר את ה-15 או לא? זה מוריד את הרף?

<קריאה:>
ודאי שלא.

<יצחק וקנין:>
אז לא עשיתם כלום. השארתם את זה אותו הדבר.

<משה גפני:>
אופקים. הבנת? אופקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באופקים לא בונים קבלן? אתה יודע מה בונים באופקים? יש לך מושג?

<משה גפני:>
אין לי מושג. אני גרתי בבתים האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע, אז מה אתה עושה עכשיו?

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, אני דורש לדעת מה ההסכם בינך לבין שר האוצר. מה קיבלת? אני דורש לדעת מה קיבלת.

<משה גפני:>
אתם קיבלתם וילות. אני קיבלתי בית לעולים חדשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז למה אתה הולך נגד זה?

<משה גפני:>
אני לא הולך נגד. אתה לוקח את זה רק להתנחלויות.

<יעקב אשר:>
הוא הלך ללפיד לדבר אתו על אופקים. הוא הלך ללפיד וישב אתו לילה שלם על אופקים. זה נקרא תכנית אופק חדש. תגיד באומץ שקיבלת את מה שרצית.

<אורי מקלב:>
יש דבר כזה בארץ?

<משה גפני:>
אתם עושים צחוק? זה אופקים? אנחנו רוצים הסבר ממשרד האוצר איך ירד עכשיו העניין הזה של אזורי עדיפות. איך זה ירד?

<יצחק וקנין:>
עדיין המגבלה של ה-15 קיימת.

<משה גפני:>
המגבלה קיימת, כמובן. איפה משרד האוצר?

<יעקב אשר:>
מה זה הארץ? איזה גבולות? קו ירוק? תגידו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בן, שב ודבר בבקשה.

<יעקב ליצמן:>
אגב, למה זה נולד רק עכשיו?

<משה גפני:>
כן. מה זה הדבר הזה?

<יעקב ליצמן:>
מה ההסכם שקיבלתם עבור זה?

<משה גפני:>
אני לא מחפש תשובה. את התשובה אני נתתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בן, תסביר.

<משה גפני:>
התשובה היא שתמורת ההתנחלויות זרקתם את החרדים לכלבים. עכשיו תשאל.

<יעקב ליצמן:>
גם את הערבים.

<משה גפני:>
גם את הערבים, כמובן.

<יעקב אשר:>
הם סובלים בגללנו.

<משה גפני:>
את העולים החדשים. את כולם.

<יעקב ליצמן:>
מתי נולדה ההגדרה הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די. אני מבקש שקט.

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה לדעת מתי נולדה ההגדרה הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש לתת למנכ"ל להסביר.

<יעקב ליצמן:>
בכל דבר יש כאן פתקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי אומר שאני הולך על זה? בן, תסביר. בן, תסביר.

<משה גפני:>
איפה נעמה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא משנה. תלוי אם אני אקבל את זה או לא. גם כך אני רב אתו מספיק.

<יעקב אשר:>
על מה אתה רב אתו?

<משה גפני:>
על ההתנחלויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בן, בבקשה תסביר.

<שלמה בן אליהו:>
בישובים הכפריים, בהרחבות, גם ביהודה ושומרון, החוק הזה לא חל מסיבה מאוד פשוטה. הקצאות הקרקע הן הקצאות שנותנים אותן לדיירים. הן לא מוצעים במכרז לקבלנים. לכן כל מה שמקבלים, גם אם יש קבלן שבונה ל-15 משפחות, הוא נותן רק שירותי בנייה והחוק לא חל עליו. לכן פורמלית אני אומר שזה חל ביש"ע, זה חל בישובים הכפריים, אבל באופן מעשי זה לא חל בשום מקום במגזר הכפרי. כמעט בשום מקום במגזר הכפרי.

<אראל מרגלית:>
איפה זה מחוץ לאפקה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תן לו להסביר ואחר כך תשאל.

<שלמה בן אליהו:>
איפה זה יחול לחול. כאשר בקרקע פרטית, אם קבלן או אדם יזם יקנה קרקע פרטית ויהיו לו מעל 15 יחידות - - -

<משה גפני:>
קבלן.

<שלמה בן אליהו:>
רק קבלן.

<משה גפני:>
קבלן שהוא יזם.

<שלמה בן אליהו:>
רק קבלן.

<דב ליפמן:>
או גם הבעלים של הקרקע.

<יעקב ליצמן:>
או קבוצות רכישה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. זה לא כאן. אלה לא קבוצות רכישה.

<יעקב ליצמן:>
גם כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה לא קבוצות רכישה.

<שלמה בן אליהו:>
רבותיי, תנו לי בבקשה להסביר. אפשרות שנייה היא כאשר המינהל משווק קרקע מעל 15 יחידות דיור לקבלנים, הקבלן קונה את הקרקע הזאת ורוצה למכור אותה, וזה בני ביתך, דהיינו, זה יותר נכון צמודת קרקע, אז זה יכול לחול עליו. קודם כל, זאת ההגדרה על מי זה חל.

<אראל מרגלית:>
אם זה 1.6 מיליון.

<שלמה בן אליהו:>
באיזה אזור זה חל, כיוון שיש את הגגות האלה, בהתחלה הנוסח היה שזה חל באזורי עדיפות לאומית ומפת אזורי עדיפות לאומית, יש מספר מפות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט יביאו אותן.

<שלמה בן אליהו:>
המפה מוגדרת כאן, ואפשר להתייחס למפה הזאת, אבל ההצעה של משרד האוצר אומרת שהיא מוכנה לרדת מהמפה, זה יחול בכל הארץ. למה אם זה יחול בכל הארץ זה לא פותח את התקציב מי יודע מה? כי במרכז הארץ, דירות כאלה, הם לא נכנסים לגגות של 1,6 מיליון אלא הן מעבר לזה. לכן זה לא רלוונטי.

<יעקב אשר:>
אבל הוא יבנה חלק. יבנו את זה בשלבים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באיזה אזורים זה רלוונטי?

<יעקב ליצמן:>
זאת אומרת, זה ישראבלוף. עושים את זה כאילו לכולם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השמאי מראש לא מאשר את ההסדרה של אותו אזור. השמאי קובע אזורים. אזורים שהממוצע שם מעל זה, הוא לא ייתן.

<יעקב אשר:>
זה תלוי בגודל הדירה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה ממש רק לפריפריה. לא לנושא שלנו.

<משה גפני:>
באמת, לפריפריה.

<שלמה בן אליהו:>
באר שבע, ירוחם, קריית גת, קריית מלאכי, בכל המקומות האלה שהמינהל משווק קרקע לצמודת קרקע לקבלנים, זה יחול.

<אורי מקלב:>
למה רק לקבלנים ולא לקבוצות רכישה?

<שלמה בן אליהו:>
הסברתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה סעיף אחר. נגיע לסעיף הזה ונתווכח עליו. זה לא הסעיף הזה.

<אלעזר שטרן:>
אבל גם הסעיף הזה בנגב ובגליל, המינהל משווק, הוא לא משווק לקבלנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא כן משווק.

<שלמה בן אליהו:>
אמרתי את המשפט. המינהל משווק לקבלנים ויכול לשווק לקבלנים גם בבאר שבע, גם בירוחם גם בדימונה, גם בכרמיאל.

<אלעזר שטרן:>
יכול, אני יודע. אני מבין את זה אבל אני אומר לך שלמצפים בגליל בישובים - - -

<שלמה בן אליהו:>
שם זה לא חל. בישובים העירוניים, שם זה חל.

<אלעזר שטרן:>
מה לעשות שאנחנו לא רק בישובים העירוניים?

<יעקב אשר:>
איזה בנייה צמודת קרקע יש לך בישובים עירוניים? רק לעשירים.

<אלעזר שטרן:>
אני אומר לך שאני לא אצביע על חוק כזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה שוב להסביר. יש שני דברים. הלוואי שנוכל לקבל גם את מה שאתם רוצים.

<אלעזר שטרן:>
לא אכפת לי מה זה הלוואי. אני אומר לך עכשיו כאן שאני לא אצביע בעד זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא תצביע בעד כל החוק?

<דב ליפמן:>
כן. הוא לא יצביע. חד וחלק.

<אלעזר שטרן:>
אם אי אפשר לבנות בישובים בגליל, אני לא אצביע בעד החוק הזה. אמרתי את זה קודם.

<שלמה בן אליהו:>
אפשר בגליל - - -

<משה גפני:>
איך אפשר? אמרת שאי אפשר.

<שלמה בן אליהו:>
בנייה עירונית. הסברתי.

<יעקב אשר:>
איפה יש צמודי קרקע בבנייה עירונית?

<אלעזר שטרן:>
אני אומר לך שהילד שלי, לא שלו ולא של השכן, אני לא רוצה שהוא ילך לכרמיאל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, יש כאן שתי הערות.

<משה גפני:>
אני מציע שתצביע עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש כאן שני דברים.

<יצחק וקנין:>
יש צורך בהתייעצות?

<משה גפני:>
לא. אין צורך. מצדי הוא יכול להצביע עכשיו. לא צריך התייעצות ולא צריך כלום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, יש כאן שני דברים. יש כאן את ההצעה הבסיסית שהייתה ועל זה האוצר אולי רוצה שזאת תהיה רק בנייה רוויה. נקודה. ההצעה הבסיסית הראשונה, וזה מה שהאוצר רוצה, שתהיה רק בנייה רוויה בהגדרה שלו על קומות וזה בדרך כלל במרכז הארץ.

<יעקב ליצמן:>
נעמה הודיעה על השינוי והיא חייבת להודיע על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בדיונים שהיו לנו, אנחנו אמרנו לא רוצים את ההגדרה, רק את זה, אלא אנחנו רוצים לפתוח את זה יותר. התנהל דו שיח. להגיד שהסכימו למה שאני הצעתי? לא הסכימו גם לזה אבל אמרתי שאנחנו פותחים את זה לכל המקומות האחרים בהם אין בנייה רוויה ובונים שם גם בצורה שונה.

<משה גפני:>
למשל איפה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי לך. באופקים, בירוחם.

<יעקב אשר:>
במתחם עירוני?

<יצחק וקנין:>
כן. התשובה היא כן.

<יעקב אשר:>
כמה בונים? מי בונה וילה במקומות כאלה? אני קורא לזה וילה, סליחה, זה בית פרטי, במקומות עירוניים ולא כפריים? רוב הבנייה היום היא בנייה רוויה גם בפריפריה.

<שלמה בן אליהו:>
אתה טועה.

<משה גפני:>
זה לא הולך על מצפים בגליל.

<יעקב אשר:>
למי זה הולך? לאיזו שכבת אנשים? לאנשים המסכנים? כמה דירות יש לך בעירוני?

<שלמה בן אליהו:>
אלפיים יחידות דיור.

<זבולון כלפה:>
רק בדרום לבד, כל שנה אלפיים יחידות דיור.

<יעקב אשר:>
זאת השכבה שצריכה לקבל את הסיוע הזה? חלקם כן וחלקם לא. כדי לעמוד בקריטריונים האלה הם יבנו חצי וילה ובעוד כמה שנים יבנו את החצי השני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<שלמה בן אליהו:>
הבנתי שהמטרה של הוועדה היא להוסיף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם מתים לא להוסיף ואני לא מצליח להבין.

<יעקב ליצמן:>
המטרה של הוועדה היא להפיל את החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התחילו בעשרים והורדתי אותם ל-15. בואו נסכים על העיקרון. הם רצו עשרים ואני הורדתי אותם ל-15 אבל לא יכולתי יותר.

<ישראל אייכלר:>
15, לא בונים בשום מקום 15.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בונים. ברוב המקומות קבלן לוקח ובונה.

<ישראל אייכלר:>
במושבים זה עד עשר דירות מקסימום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. בהרחבות לא. בן נמצא כאן ויש לו את כל הנתונים. אנחנו רצינו להרחיב את הנושא הזה והייתה מלחמה גדולה. עוד אתמול התנגדו לגמרי לכך. זה שהם מוכנים להוריד גם אזורי עדיפות, לא יודע להבין. עבורי זאת הפתעה גדולה.

<משה גפני:>
היא הלכה ואני רוצה לשאול אותה. אי אפשר לדון על זה.

<יצחק וקנין:>
אין כל ערך לפריפריה כי זה לא נוגע לה. אין כל ערך לכל זה שאתה אומר אזורים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אומר לך מנכ"ל המשרד.

<משה גפני:>
למה זה לא נוגע להם?

<יצחק וקנין:>
כי אצלי בישוב שלי, אני אקבל את זה? אני לא אקבל את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מקומות שכן ויש מקומות שלא.

<משה גפני:>
במצפים יקבלו את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הוא אומר שזה לא קשור.

<משה גפני:>
הוא לא יקבל, אז נשארו רק ההתנחלויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההתנחלויות לא נמצאות.

<משה גפני:>
כן נמצאות. זה החרדים תמורת ההתנחלויות. אם ההתנחלויות לא בפנים, הוא לא מביא את זה.

<קריאה:>
כרגע בנוסח הנוכחי, הן לא בפנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בן, אתה מוכן להסביר שוב?

<זבולון כלפה:>
יש כאן בעיה אחרת שלא מודעים לה. אני אומר לך את האמת.

<משה גפני:>
ההתנחלויות בפנים.

<יצחק וקנין:>
ודאי. 300, 400, 500 משפחות בפנים בהתנחלויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך הן בפנים? מה אתה מבלבל את המוח?

<אלעזר שטרן:>
שם יש קבלנים שבונים.

<משה גפני:>
אלעזר צודק.

<קריאה:>
זה לא חל שם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא חל שם. לך להגדרה של אזורי עדיפות, הגדולים לא נמצאים באזורי עדיפות.

<משה גפני:>
מה אתה מדבר, ההתנחלויות בפנים. הוא צודק.

<קריאה:>
הן לא בפנים.

<אלעזר שטרן:>
אני אתן לך דוגמה. רק בבא"ח גולני 15 חיילים. מה שאתה אומר להם עכשיו זה שאם אתם רוצים להמשיך לגור בישוב, החוק הזה נותן לכם קדחת. אני לא מוכן לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אתה בא מכיוון אחר לגמרי מהכיוון שלהם.

<יעקב אשר:>
אנחנו מגיעים לאותה צומת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לאותה צומת, כן.

<משה גפני:>
איך זה מגיע לאופקים? איך הגעת לאופקים? זה לא חל על הישובים האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה לא? באופקים בונים עכשיו חמישים יחידות דיור עם קבלן, אז למה לא?

<משה גפני:>
עשה לי טובה], אתה יודע מה בונים באופקים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אני יודע.

<משה גפני:>
מאיפה אתה יודע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי אני חי שם יותר ממך.

<משה גפני:>
באמת? יותר ממני? כל הכבוד לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם אם אתה מגיע, אתה מסתובב במקום אחר.

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה לדעת את ההסכם.

<משה גפני:>
אתה מצוי שם יותר ממני? איפה נפל אתמול בערב הטיל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה אתה יודע. כן.

<משה גפני:>
אני שם. הוא נפל על בית ספר. טוב, לא חשוב.

<אלעזר שטרן:>
תתייחסו להושעיה כמו לדרוזים ולבדואים בגליל. שיגידו עכשיו.

<יעקב אשר:>
עשו הסכם.

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה לדעת מה ההסכם בין היושב ראש לשר האוצר.

<יעקב אשר:>
אתה צודק. חבל על הזמן. אותו הסכם. אדוני היושב ראש, הצעה לסדר. אותו הסדר שעשו, חבר הכנסת חמד עמאר, שיעשו על כל המקומות שזה לא חל.

<יעקב ליצמן:>
אני לא יודע מה הסעיף. אתה יודע על מה מדברים?

<משה גפני:>
לא.

<יעקב ליצמן:>
אתה יודע על איזה סעיף מדברים?

<משה גפני:>
לא.

<יעקב ליצמן:>
כי לא קיבלנו משהו מוגדר.

<משה גפני:>
נכון. מה היה קודם ומה יש עכשיו. זה משהו אחר לגמרי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להבין על מה אנחנו מדברים בכלל. עדיפות עליונה? פתאום חתמתם את הכול? אני לא יודע מה אתם עושים. אני לא מצליח להבין.

<יעקב אשר:>
שיסבירו.

<יעקב ליצמן:>
אם אתה לא הצלחת להבין, איך אנחנו נבין?

<יעקב אשר:>
מה אתה רוצה מאתנו? אתה חושב שאנחנו מושכים זמן אבל אנחנו לא מבינים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם באים עכשיו כאשר אנחנו הולכים להצביע עם כל מיני דברים.

<יעקב ליצמן:>
מסכן היושב ראש, הוא לא מבין על מה מדברים כאן.

<כרמית יוליס:>
משרד המשפטים. אני רוצה להתייחס להוספה של הוועדה.

<יעקב ליצמן:>
איזו הוספה? אנחנו לא יודעים. אתה לא אמרת על איזה סעיף מדברים. היא הולכת להתייחס לסעיף ואני רוצה לדעת על איזה סעיף מדברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נשמע אותה.

<יעקב ליצמן:>
לא. היא הולכת להתייחס לסעיף ואני רוצה לדעת לאיזה סעיף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על בנייה רוויה.

<יעקב ליצמן:>
לא. היא לא מדברת על זה. אין משהו מוגדר ואני רוצה לדעת על מה מדברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, דברי.

<כרמית יוליס:>
אני רוצה להתייחס להגדרה שהוקראה כאן בעניין בנייה רוויה. היא כוללת התייחסות שהיא לא מוסכמת על הממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מוכן לתת לה לדבר?

<משה גפני:>
מה היה קודם בהחלטת הממשלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש שקט מכל אלה שיושבים מסביב. רבותיי, התרעה אחרונה לפני שפשוט נוציא את כולכם החוצה.

<כרמית יוליס:>
ההצעה של הממשלה דיברה על בנייה רוויה כפי שהיא מוגדרת בהצעה שמונחת לפניכם ולא כוללת את התוספת שמרחיבה למעשה את תחולת החוק גם על בנייה צמודת קרקע. הנחת העבודה של החוק הזה היא לדבר על המסות הגדולות של הבנייה ולכן היא לא מתייחסת לסוגי בנייה אחרים. היא מדברת אך ורק על בנייה רוויה. בהתאם למגעים קדחתניים שהתקיימו עד אתמול בלילה, גם בתוך הממשלה וגם עם חברי הכנסת, הושגה הסכמה שביחס לבנייה צמודת קרקע, ככל שמדובר עדיין על מסה שזה תנאי שאנחנו מאוד מבקשים לשמור עליו, אנחנו מדברים על מסה של 15 יחידות דיור לפחות.

<יעקב ליצמן:>
זה לא חל על אף אחד.

<כרמית יוליס:>
אנחנו מדברים על מסות של 15 יחידות דיור לפחות ובתנאי שמדובר על רכישה מקבלן, מעוסק במקרקעין. בסיטואציה הזאת אנחנו נהיה מוכנים להחיל את ההטבה שהחוק מעניק גם על בנייה מהסוג הזה אבל כל המנגנון שהחוק הזה קובע, שמדבר על תורת המספרים הגדולים עם המנגנון השמאי המורכב שהוסבר כאן בפני הוועדה, הוא פשוט לא רלוונטי לבנייה מהסוג הזה.

לכן הסעיף שאנחנו מציעים, אני יכולה להקריא אותו, מדבר על כך שבסוף החוק יהיה סעיף שמפנה בעצם הסמכה לתקנות שיובאו לאישור הוועדה הזאת בהסכמת שר המשפטים עם שר האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הנוסח שאתם מציעים?

<כרמית יוליס:>
אני אקריא. למעשה זה בסוף החוק, סעיף 32א.

<יעקב אשר:>
זה מבלבל אותנו.

<יעקב ליצמן:>
מה יהיה כתוב ב-(ב)?

<כרמית יוליס:>
אנחנו לא רוצים לתקן את ההגדרה של בנייה רוויה. אנחנו רוצים להוסיף את הסעיף שאני עכשיו אקריא.

"על אף האמור בהגדרה בנייה רוויה והאמור בפסקה (3) להגדרת דירה מוטבת, הוראות חוק זה, למעט פרק ג' בו – שזה כל המנגנון השמאי שלא רלוונטי לבנייה הזאת – יחולו גם על יחידת דיור בפרויקט לבנייה צמודת קרקע ובלבד שהיא עומדת בכללים לעניין אופן קביעת שווי יחידת דיור הזכאית להטבה כאמור בסעיף 3 לחוק זה, כפי שקבע שר האוצר בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים. כללים כאמור ייקבעו בתוך תשעים ימים מיום התחילה. לעניין זה, "יחידת דיור בפרויקט לבנייה צמודת קרקע", יחידת דיור הנמכרת על ידי קבלן בפרויקט שבו 15 יחידות דיור לפחות".

<יעקב ליצמן:>
מה שהיא עושה, היא עושה את אותה גניבה ומעבירה אותה לסוף. שום דבר.

<זבולון כלפה:>
כשהגדרת את המספר הזה, אתם הסכמתם בהתחלה לנוסח שהביא היושב ראש, עשיתם בדיקה על מי זה כן חל הדבר הזה ואיפה זה כן תופס?

<טל רבי:>
כל הסעיף הזה, מטרתו לומר שצמודי הקרקע ייבחנו בדרך אחרת כמו שהוסבר כאן לוועדה ולא בדרך השמאית של המנגנון שנקבע כאן בפרק ג'.

<יעקב אשר:>
אז תעשו חוק חדש.

<טל רבי:>
אם אנחנו נכלול את זה גם כאן, אי אפשר יהיה ליישם את זה בכל מה שקבענו במנגנון.

<יעקב אשר:>
למה צריך את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה אתה מתנגד? אני לא מבין למה זה קשור.

<יעקב אשר:>
כי זה לא פותר את הבעיה של המסכנים באמת.

<יעקב ליצמן:>
בחוק הזה, בסעיף הזה, אין לפריפריה כלום. היא חידשה את אותו הדבר.

<יעקב אשר:>
זה כיסוי למשהו אחר.

<יעקב ליצמן:>
בגמרא נאמר שהרוצה לשקר, ירחיק עדותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מקבל את התיקון שלכם.

<מיכל בירן:>
כי אתה מבין שגם לא יגידו בקול רם שותפים ובעצם זה יחול רק שם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מצליח להבין. הסבירו אולי עשרים פעמים שזה לא חל. חבל על הזמן.

<מיכל בירן:>
אני סומכת על אלעזר.

<אלעזר שטרן:>
ניסן, יש קבוצה. זבולון כלפה ואנחנו קבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תכף נגיע לזה.

<טל רבי:>
לגבי המיקום, המחיר כבר יעשה את הסיווג האוטומטי. בפריפריה הרחוקה מאוד, יהיו דירות צמודות קרקע במחיר של 1,6 מיליון. ככל שמתקרבים למרכז, המחיר הזה כבר לא רלוונטי כך שהם נופלים באופן אוטומטי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איפה זה יהיה? ככל שהפריפריה יותר רחוקה, זה יהיה רלוונטי.

<טל רבי:>
נכון. ככל שמתקרבים לאזורי המרכז.

<יעקב אשר:>
אבל כמה הבסיס של זה? כמה צמודי קרקע יש לך באזורי פריפריה? תוריד את האזורים הכפריים. על מי אתם צוחקים? כמה יש?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נמצא כאן המנכ"ל. יש בנייה כזאת?

<שלמה בן אליהו:>
יש. מעל אלפיים יחידות דיור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחרת האוצר לא היה מתנגד לזה. אני מוכן לקבל את ההגדרה הזאת מאחר שצורת השמאות שם צריכה להיות שמאות פרטנית ולא ממוצע. אני מוכן שנוריד את ההגדרה כאן ונשאיר את זה כסעיף 32. עת נגיע אליו נוכל לקבל את זה. אלעזר, עד אז נצטרך לפתור את הנושא שלכם.

<אלעזר שטרן:>
גם בתוך זה יש לי הסתייגות.

<יעקב אשר:>
תסביר.

<ערן ניצן:>
הערה נוספת. הסיכום שנעשה או הפשרה בנושא הזה, מרחיבים יחידות דיור שלא היו נכללות בהצעה, ואני אומר גם לפרוטוקול שלפי החישובים וההבנה שלנו מדובר על הרחבה של סדר גודל של 150 מיליון שקלים בשנה בהטבה שמייצגת את כמות יחידות הדיור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<משה גפני:>
מאיפה יהיה הכסף?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאותו מקור ממנו יגיע כל הכסף.

<יעקב אשר:>
מהאפס.

<יעקב ליצמן:>
משרד האוצר אמר שאין לו כסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלעזר, רצית להגיד משהו.

<אלעזר שטרן:>
שני דברים. אני רוצה להוסיף משפט אחד על מה שאמרתי קודם. שיטת השיווק בישובים האלה בנגב ובגליל היא שלא משווקים לקבלנים אלא משווקים לאנשים פרטיים. לכן מהבחינה הזאת, היינו מוכנים לקבל – להלן הקבוצה, זבולון ואני –

<זבולון כלפה:>
בהסתייגות אחת.

<אלעזר שטרן:>
תכף. היינו מוכנים לקבל עם מה שנאמר כאן על הדרוזים בתוספת לזה שתאמרו לנו שקבלן יהיה עשר יחידות ואפילו לא 15. זה אתה אומר שזה הגיוני. אתה לא רוצה להתחשבן עם כל אחד, אל תתחשבן. המחיר של הקרקע הוא קבוע, המינהל מוכר את זה במחיר קבוע, כולם יודעים ולא כל אחד קונה את המגרש שלו.

<יעקב אשר:>
הסדר הדרוזים.

<זבולון כלפה:>
לא. זה לא הסדר הדרוזים.

<אלעזר שטרן:>
מקובל עלי שיכריחו שיהיה קבלן אחד, מה שנקרא בנייה מרוכזת.

<שלמה בן אליהו:>
בנייה מרוכזת, איך זאת בנייה? זה לא חל על זה.

<אלעזר שטרן:>
תקראו לזה איך שאתם רוצים. לא אכפת לי. יש חשבונית אחת שמשרד האוצר יודע עם מי לדבר ויש לו כתובת בעניין הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה אומר למעשה מעין קבוצת רכישה.

<אלעזר שטרן:>
לא. אל תכניס את המושג הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז איך זה נקרא?

<שלמה בן אליהו:>
שיווק לקבלנים, או 15 או 20 או 10 יחידות, מה שיחליטו בכנסת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא על זה הוא מדבר.

<זבולון כלפה:>
דיברנו על שיווק ישיר לאנשים. ההתארגנות היא בשירותי הבנייה לקבוצה.

<יעקב אשר:>
כמו בגליל והנגב. זה הרוב.

<זבולון כלפה:>
חשוב קודם כל להבדיל. הסיכום שהגיעו אליו לגבי הדרוזים, זה דבר אחד וזה לא רלוונטי לנגב. בנגב ערך המגרשים הוא נמוך מאוד וזה לא נכנס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי הצעה מעשית. מאחר והורדנו את זה לסעיף 32, ואני מניח שעד 1:30 – כרגע זה עומד על 1:30 – לא נספיק - - -

<יעקב אשר:>
ערן, מה העלות של הדרוזים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עזוב. אלעזר וזבולון, יהיה לנו קצת זמן ואני מניח שנתקדם ואתם תשבו עם מי שצריך, ואחר כך גם אני אשב אתכם, וננסה לפתור את זה.

<יעקב אשר:>
שאלתי את ערן שאלה. כמה העלות של הסדר הדרוזים? אני רוצה לדעת איך זה משפיע.

<משה גפני:>
למה חמד עמאר יושב עכשיו כמו ילד טוב?

<חמד עמאר:>
כי אני ילד טוב.

<יעקב אשר:>
כמה זה עולה לנו? לפי זה אפשר לתת פתרון לגליל.

<משה גפני:>
לדרוזים מגיע.

<יעקב אשר:>
נכון.

<משה גפני:>
אבל לא קשור בכלל לחוק הזה.

<יעקב אשר:>
אני שואל מה העלויות. זה פתרון גם לנגב ולגליל. זה פתרון לקרקעות הפרטיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לנו הסתייגויות.

<אלעזר שטרן:>
יש לי הסתייגות גם למה שכתוב כאן.

<משה גפני:>
לא הבנתי מה הסיכום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כרגע נשאר בנייה רוויה כמו שהיה, בלי התוספת. אני קיבלתי את מה שהם עשו, הם ניסחו את זה יותר טוב כי כאן יש גם שיטת חישוב אחרת.

<זבולון כלפה:>
שמאות אחרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמאות אחרת.

<יעקב ליצמן:>
מה הנוסח?

<כרמית יוליס:>
מה שהקראתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בדבר הזה יש שמאות פרטנית. לכן הם הקריאו את הנוסח והוא יעבור לסעיף 32. כאשר נגיע לשם, נדון בזה.

<יעקב ליצמן:>
מה הנוסח?

<שלומית ארליך:>
אני מקריאה. הנוסח של הגדרת בנייה רוויה בסעיף 1 יהיה: בנייה של שש יחידות דיור לפחות לדונם במבנה אחד בשתי קומות לפחות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה בהתניה של מה שהם אמרו בסעיף 32.

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה לדעת על מה מצביעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא מצביעים על זה. לא מצביעים על 32.

<יעקב ליצמן:>
בזה זה נגמר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<יעקב ליצמן:>
אז למה צריך להסביר? די. אין הסברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע מה אתה רוצה.

<יעקב ליצמן:>
יש נוסח שצריך להצביע עליו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש הסתייגויות.

<יעקב ליצמן:>
הסתייגויות, כן, אבל שלא תוסיף הסברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הסברים. אני מוסיף סעיף.

<משה גפני:>
ליצמן צודק.

<יעקב ליצמן:>
על מה מצביעים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא מצביעים על זה עכשיו. על סעיף 32 לא מצביעים עכשיו.

<שלומית ארליך:>
אני קוראת לכם מה יתווסף לפי הסיכום. יתווסף סעיף ובסעיף ייכתב: על אף האמור בהגדרה בנייה רוויה - - -

<יעקב ליצמן:>
לא מעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אותך זה לא מעניין.

<שלומית ארליך:>
אני מקריאה את הסעיף שמשרד המשפטים ביקש להוסיף:

"על אף האמור בהגדרה בנייה רוויה והאמור בפסקה (3) להגדרת דירה מוטבת, הוראות חוק זה, למעט פרק ג' יחולו גם על יחידת דיור בפרויקט לבנייה צמודת קרקע ובלבד שהיא עומדת בכללים לעניין אופן קביעת שווי יחידת דיור הזכאית להטבה כאמור בסעיף 3 לחוק זה, כפי שקבע שר האוצר בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים. כללים כאמור ייקבעו בתוך תשעים ימים מיום התחילה".

<משה גפני:>
איפה זה מופיע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד לא הגענו לזה. משרד המשפטים הקריא את זה ואנחנו חוזרים על ההקראה.

<שלומית ארליך:>
זה סעיף שמשרד המשפטים הקריא.

<יעקב ליצמן:>
לגבי הסעיף הזה, אני אומר לך שזה נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור, אבל כשנגיע לזה.

<יעקב ליצמן:>
אם זה לא מעניין עכשיו, למה מקריאים אותו? אם מקריאים את זה, זה נושא חדש.

<יעקב אשר:>
אל תבלבלו אותנו.

<יעקב ליצמן:>
אני לא רוצה לשמוע את הסעיף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא רוצה, אז אל תשמע. אני מבקש ממך.

<משה גפני:>
מה אתה מבקש? אנחנו ביקשנו ממך כמה פעמים.

<שלומית ארליך:>
זה יהיה עוסק במקרקעין ולא קבלן. אני ממשיכה בהקראה
לעניין סעיף זה, "יחידת דיור בפרויקט לבנייה צמודת קרקע", יחידת דיור הנמכרת על ידי עוסק במקרקעין בפרויקט שבו 15 יחידות דיור לפחות בקרקע הנמצאת באזורי עדיפות לאומית כהגדרתם".

כרמית, האם ההגדרה כאן - - -

<יעקב ליצמן:>
מה זה מעניין? אתה לא יכול להקריא את הסעיף הזה.

<יעקב אשר:>
מי שלח לה את זה? צריך להניח את זה לפנינו. הניסוח כאן הוא לא עד הסוף.

<ליאת גרבר:>
לפי הסעיף של כרמית, כהגדרתם. זה לא הדיון על הסעיף הזה אלא היא רק מקריאה אותו.

<יעקב ליצמן:>
אי אפשר להקריא את זה עכשיו.

<זבולון כלפה:>
ליצמן, אני יושב כאן כבר שלוש או ארבע שעות ואני לומד כאן הרבה. ביום שאתה תשב שם, האמן לי, למדנו כאן הרבה היום.

<יעקב ליצמן:>
שכחתם שאז תהיו אתי.

<שלומית ארליך:>
לפי מה שמשרד המשפטים ורשות המסים אומרים, זאת תהיה יחידת דיור לפחות בקרקע, בלי הנמצאת באזורי עדיפות לאומית. לא תהיה הפניה לאזורי עדיפות לאומית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נמשיך הלאה.

<יעקב ליצמן:>
לא. אני מוחה. הסעיף הזה לא רלוונטי ואתה לא יכול לעשות את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. הלאה.

<יעקב ליצמן:>
מה זה הלאה?

<משה גפני:>
מה זה הלאה?

<משה גפני:>
לימדו אותי היועצות המשפטיות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש ממך.

<משה גפני:>
כשאני ביקשתי ממך, נענית לבקשתי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, הסתייגויות.

<משה גפני:>
אין לקרוא סתם.

<יעקב ליצמן:>
אני יכול לדעת על מה אנחנו מדברים?

<שלומית ארליך:>
כן. אנחנו עכשיו נמצאים בהגדרה של בנייה רוויה. כמו שאמרנו, ההגדרה הזאת תהיה: רק בנייה של שש יחידות דיור לפחות לדונם מבנה אחד ושתי קומות לפחות.

<משה גפני:>
מאיפה את קוראת?

<שלומית ארליך:>
מהנוסח.

<יעקב ליצמן:>
אין כאן שום תוספת לזה.

<שלומית ארליך:>
בדיוק.

עכשיו אנחנו עוברים להסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ר' משה. בבקשה. הוא לוקח זמן הפרעות. בזמן נטו הוא קיבל כבר חצי שעה.

<משה גפני:>
לא לוקח זמן הפרעות. יש לי עכשיו דיון במליאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תלך אליו. בכבוד. אין לי בעיה.

<יעקב אשר:>
לא הייתה כאן שום הפרעה. שום הפרעה לא הייתה כאן. אני כאן מהבוקר והפרעה אחת לא הייתה. על איזו הפרעה הוא מדבר? שאלות מקצועיות הן הפרעה?

<יעקב ליצמן:>
עכשיו אתה הולך לגנוב עוד פעם דברים.

<משה גפני:>
נכון.

<יעקב אשר:>
שאלות מקצועיות הן הפרעה? מה הולך כאן?

<יעקב ליצמן:>
בשעה 13:30 יש הפסקה ולא ניתן לך לנהל את הישיבה דקה אחת לאחר מכן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא נותן גם לפני כן. מה ההבדל?

<יעקב אשר:>
לא. ניהלנו דיון יפה מאוד. זה היה דיון ממצה מאוד.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הראשונה להגדרה בנייה רוויה היא הסתייגות של קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס וקבוצת העבודה.

<יעקב ליצמן:>
על מה את מדברת?

<שלומית ארליך:>
חבר הכנסת ליצמן, אנחנו בהסתייגויות להגדרה בנייה רוויה.

<גילה גמליאל:>
עם כל הרעש הזה, גם אני לא שומעת שום דבר.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עכשיו מתחילים את ההסתייגויות. הסתייגות להגדרה בנייה רוויה.

<אלעזר שטרן:>
לי יש הסתייגות ל-10. במקום 15 יהיה 10.

<משה גפני:>
ההגדרה היא הגדרה של הצעת החוק הממשלתית?

<שלומית ארליך:>
נכון.

<קריאה:>
לכן אתה לא יכול לטעון נושא חדש כי אין כאן תיקון.

<משה גפני:>
מה שהקראת, לא רלוונטי.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הראשונה היא להגדרה בנייה רוויה.

<משה גפני:>
מה שהקראת, לא רלוונטי.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הראשונה היא של קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס וקבוצת העבודה: בהגדרה בנייה רוויה, במקום שש יחידות דיור יהיו שמונה יחידות דיור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

<משה גפני:>
רגע. צריך להסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. מי מסביר?

<משה גפני:>
אני פניתי ליושב ראש והוא אמר לי שהישיבה היא עד 13:30. ב-13:30 יש מנחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמת.

<גילה גמליאל:>
זה עוד שש דקות.

<משה גפני:>
אני הולך לנמק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה.

<משה גפני:>
זאת הסתייגות שצריך עליה כמה דקות.

<גילה גמליאל:>
על מנת שלא יהיה פיליבסטר, צריך לקדם כמה דברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל בינתיים השר לא רוצה לקדם.

<יעקב אשר:>
איזה שר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, אתה מוכן? זה הזמן שלך.

<משה גפני:>
אתה דיברת עם גילה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה משנה? אתה יכול לדבר.

<משה גפני:>
אני לא מדבר סתם באוויר.

<משה גפני:>
גפני אף פעם לא נכנס למישהו באמצע הדברים. תסיים את השיחה עם גילה ואז תודיע לו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן שלך. דבר.

<משה גפני:>
היות ומדובר בחוק שמטרתו להוזיל את מחירי הדירות, אני כמובן חולק על זה. אני סבור שמחירי הדירות לא יוזלו. דעתי כמו דעתם של כל אנשי המקצוע שהיו כאן. לכן מחירי הדירות לא יוזלו אלא להפך, יצטרכו כסף שאין היום למדינה שהיא צריכה אותו לצרכים אחרים.

<יעקב ליצמן:>
הם לא יודעים כמה כסף.

<משה גפני:>
הם גם לא יודעים כמה כסף כי מתווסף.

<יעקב ליצמן:>
הם לא יודעים להגיד מאיזה סעיף.

<משה גפני:>
אני רוצה שהחברים יבינו כדי שהם יצביעו בעד ההסתייגות. היות ולא יודעים על כמה כסף מדובר והיות ולפי דברי שר האוצר מדובר בהוזלת מחירי הדירות, לכן אף על פי שאני לא מקבל את העמדה הזאת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני. תודה. רבותיי, מי בעד ההסתייגות?

<יעקב ליצמן:>
לא. אתה לא יכול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני כן יכול.

<משה גפני:>
לא. אתה לא יכול.

<יעקב ליצמן:>
אתה לא יכול לסתום פיות.

<משה גפני:>
לכן אנחנו מציעים שאלה לא יהיו שש יחידות דיור אלא שמונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

<משה גפני:>
אני מבקש התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

<משה גפני:>
אבל אני מבקש התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל התחלתי כבר להגיד מי בעד.

<יעקב ליצמן:>
אז מה?

<משה גפני:>
אמרת שתעזור לנו. עזרת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אומרים לי שכבר הייתה התייעצות סיעתית.

<יעקב ליצמן:>
לא על זה. על הסעיף הקודם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על בנייה רוויה כבר הייתה התייעצות סיעתית.

מי בעד ההסתייגות?

הצבעה 9
בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות לא התקבלה.

<יעקב ליצמן:>
בתשעת הימים אתה פשוט לא יודע מה אתה עושה.

<משה גפני:>
רביזיה.

<גילה גמליאל:>
ניסן, תנהל כבר את הישיבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש עוד שלוש דקות. כך זה כל היום.

<משה גפני:>
אני הגשתי עוד הסתייגויות.

<יעקב ליצמן:>
יש לנו עוד כמה הסתייגויות.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים להסתייגות חלופית של קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס קבוצת העבודה. במקום שש יחידות דיור יבוא יחידת דיור אחת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר את ההסתייגות?

<יעקב ליצמן:>
כן, גפני רוצה.

<שלומית ארליך:>
במקום שש יחידות דיור, יחידת דיור אחת.

<יעקב ליצמן:>
אני הגשתי את זה. אני אסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השעון רץ.

<יעקב ליצמן:>
השעון רץ, אז מה? גם אתה רץ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בתום הדקה אני מצביע.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, אנחנו דיברנו על כך שבנייה רוויה במקומות מסוימים, זה לא חייב להיות בתל אביב אבל בהחלט זה יכול להיות במקומות אחרים, שם דירה רוויה היא דירה אחת. לכן אנחנו חשבנו שנכון להכניס את זה כהסתייגות.

<יעקב אשר:>
על זה אני חייב התייעצות סיעתית. אני דיברתי על חצי ואתה רוצה אחת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

הצבעה 10
בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות לא התקבלה.

<יעקב ליצמן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות חלופית של קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס וקבוצת העבודה: במקום שש יחידות דיור, יבוא ארבע יחידות דיור.

<משה גפני:>
הסתייגות טובה.

ההסתייגות היא שיהיו ארבע במקום שש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<יעקב אשר:>
אני יכול להסביר את ההסתייגות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. די. נגמר. הוא יסביר על שלוש יחידת הדיור.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה 11
בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות לא התקבלה.

<משה גפני:>
אנחנו הולכים למנחה ומפסיקים את הישיבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לנו עוד חצי דקה.

<משה גפני:>
לא. אין לך חצי דקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השעה 1:29.

<משה גפני:>
הטלפון שלי הוא הקובע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, תקראי עוד הסתייגות אחת.

<משה גפני:>
אי אפשר. אני לא מסכים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. אנחנו סוגרים את הישיבה. אם נקבל אישור מהיושב-ראש להמשיך עד 18:00 כי ההצבעות מתחילות במליאה ב-18:00, נודיע על כך.

<משה גפני:>
לא בא בחשבון.

<יעקב ליצמן:>
אתה לא יכול לקיים דיון בזמן המליאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר שוב. אם יהיה אישור, תקבלו הודעה ונמשיך עד 18:00.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו נהיה במליאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי אם יהיה אישור. בלי קשר לזה, תקבלו הודעה על המשך הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:30.

קוד המקור של הנתונים