PAGE
2
ועדת הכלכלה
12/08/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 340>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ז באב התשע"ד (12 באוגוסט 2014), שעה 11:00

<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר נהיגה בישראל עם רשיון זר>

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר
אורי מקלב

>
ציון מזרחי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דרור וגשל - עוזר ראשי, משרד המשפטים

אורית דנון - מנהלת מחלקת דרכונים ואשרות רשמיות, משרד החוץ

עדי מויאל - עורכת דין בלשכה המשפטית, משרד העלייה והקליטה

סימונה זילבר - תובעת באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

ג'ורג קיווקריאן - עוזר יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

מיכל יצחקי - עוזר יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

בוסנה ירדני - עוזר יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

יוסי אדלשטיין - מנהל מינהל, רשות האוכלוסין וההגירה

שמואל מלכיס - מנהל מחלקה כלכלית, איגוד חברות הביטוח

אריאל ארליך - ראש מחלקת ליטיגציה, פורום קהלת

דידי סן - חוקר, פורום קהלת

חיים קודזידלו - מנהל מחלקת בטיחות, דן, מפעילי התחבורה הציבורית

יוסי זיסקינד - מנהל בטיחות והדרכה ארצי, קווים תחבורה ציבורית, מפעילי התחבורה הציבורית

מרדכי אלמוג - קצין בטיחות בתעבורה, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

אמנון שידלצקי - קצין בטיחות בתעבורה, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

דני קדרון - יו"ר ועדת ביקורת, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

מרב רפאלי - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב תורג'מן

לאה ורון

שרון רפאלי
<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר נהיגה בישראל עם רשיון זר>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. ט"ז באב. אנחנו גם ב-12 באוגוסט שזה תאריך חשוב – בכל הצניעות, נולדתי בו.

עד 120.

את יום ההולדת שלי אני מבלה פה בכנסת.

עד 120 שנים טובות ובריאות.

לכן אני רוצה לסיים ביום הולדתי את התקנות האלה. אחרי הדיון האחרון שהיו הרבה מאוד נושאים פתוחים וביקשנו ממשרד התחבורה לעשות חשיבה נוספת גם בעניין אנשי התקשורת, עיתונאים זרים ובנושא העובדים הזרים שהייתה בעניינם בעיה שהמשטרה הציגה בצדק, ביקשנו ממשרד התחבורה לבוא אלינו עם רעיונות יצירתיים חדשים, ואני מבקש מעורכת הדין חוה ראובני שתסביר לנו מה השינוי המוצע גם בעניין אנשי התקשורת ובכלל, ונצביע על הסעיפים שנותרו לנו. בבקשה.

תודה רבה וברכותי. אנחנו בדיון החמישי בתקנות האלה. אחרי הדיון האחרון וכפי שגם אנחנו התחלנו לפתח תחושה התיקונים ותיקוני התיקונים והתיקונים של התיקונים של התיקונים יצרו נוסח לגבי הזכאים לנהיגה על סמך רישיון זר, שלדעתנו, אי אפשר היה להשאיר אותו משני טעמים: ראשית הוא היה בנוי טלאי על גבי טלאי, והיה חשש שיסבול מאותן בעיות שיש בנוסח הקיים; דהיינו, חפיפות בין קבוצות מסוימות או קבוצות שצריכות להיות בפנים ונשארות בחוץ. אם הנוסח שקיים כבר 12 שנה הוא איכשהו לא טוב, אבל למדו לחיות אתו והתפתחה לגביו תורה פרשנית, לעשות נוסח כזה מוטלא מחדש שצריך עכשיו לפרש אותו מחדש היה גורם הרבה יותר נזק מאשר תועלת. שנית יכול להיות שזה יתפתח לקבוצות זכאים ולהגדרות שלהם, וזה עמד בניגוד למדיניות שעמדה ביסוד התיקון שהגשנו במקור, שלפיה, אנחנו רוצים קבוצות רחבות, הגדרה לפי מהות. אין זכות לנהוג בישראל עם רישיון זר. בישראל נוהגים עם רישיון ישראלי, למעט מי שהוא ממש לא מקומי. כשהתחלנו ליצור קבוצות התחילו לדחוף כל מיני אנשים שביתם, מקומם, מרכז חייהם בישראל, וחשבנו שזה לא תואם את המדיניות שרצינו לגבש בתקנה הזאת. משני הטעמים האלה השר ביקש – ואנחנו חוזרים ומבקשים – לא לדון בקבוצות הזכאים, לא לשנות את ההגדרות של הזכאים לנהיגה עם רישיון זר שנמצאים בתקנות 567 ו-567א. אנחנו נקיים על זה מחשבה מחודשת וננסה לגבש נוסח חדש לתיקון כי הנוסח הקיים אכן זקוק לתיקון, ללא ספק. אנחנו ננסה להתחיל מחדש וליצור משנה סדורה בעניין הזה.
מה שאנחנו כן מבקשים זה להשאיר ולקדם את ההגדרות שאושרו לעניין התנאים לזכאות – דרישות שאושרו בישיבה האחרונה ב-24 ביוני 2014, ולאשר את התקנה שאוסרת שימוש - -

מה כן?

הדברים שאושרו בישיבה הקודמת הם האיסור לנהוג בישראל עם רישיון זר למי שיש רישיון נהיגה ישראלי פסול. זאת אומרת אדם היה בישראל, יש לו רישיון ישראלי, ובית משפט פסל אותו לשלוש שנים, והוא נסע לחו"ל והוא הוציא שם רישיון ובא לנהוג בישראל – בישראל אסור לו לנהוג. אם בית משפט פסל אותו כל זמן שהפסילה הזאת בתוקף, גם אם הוא יביא נייר ממיקרונזיה – בישראל הוא לא נוהג.

רק אם הרישיון נפסל, אבל אם הרישיון לא בתוקף?

פסול. לא לא בתוקף.

זה לא בית משפט.

יכולה להיות גם פסילה של רישוי, אבל הכוונה היא שיש החלטה פוזיטיבית לפסול.

יש לזה משמעות מאוד אקוטית. ההבדל הוא מהותי מאוד בין פסילה של בית המשפט לבין פג תוקף. הדברים הרי ברורים.

אנחנו מסכימים.

אדם היה בחו"ל, הוא לא חידש את הרישיון שלו. היום הוא מגיע עם רישיון זר. הוא לא היה שנה בארץ, ויש לו רישיון ישראלי שהוא לא חידש. הוא גר בחו"ל וחזר עכשיו לארץ – הוא יהיה פסול?

זה לא הסיפור.

זה לא פסול. זה רישיון נהיגה לא בתוקף.

אבל שאלתי אותך האם הוא פסול בגלל פסילה של בית משפט או בגלל אי חידוש הרישיון?

אנחנו מדברים על פסילה. זה לא כולל אי-תוקף, אבל פסילה היא לא רק פסילה של בית משפט. גם רשות רישוי לעיתים פוסלת נהגים. היא מחליטה שיש רישיון תוקף, והיא פוסלת אותו כי למשל מתברר לה שהנהג לא כשיר רפואית לנהיגה. למשל, הוא חלילה התעוור. יש למונח "פסול" מובן מאוד ברור וידוע.

אם היה לו ניקוד כשהוא יצא מהארץ, והוא לא עבר מה שהוא צריך לעבור, אז גם הוא נקרא פסול?

אז זאת פסילה.

זאת פסילה. רשות מוסמכת בארץ החליטה להפסיק את זכותו לנהוג – הוא לא יכול לבוא עם רישיון זר.

מה הוא צריך כדי לקבל רישיון ישראלי?

להשלים את הפסילה.

לא עם מבחנים.

תלוי. אם הוא פסול לחמש שנים הוא יצטרך מבחנים.

אבל אם הוא פסול בגלל שיטת ניקוד, ויעבור את הקורס שהוא צריך לעבור, הוא יוכל אחר כך לקבל את הרישיון ולנהוג בארץ? אם יש לו פסילה בגלל רישוי, והוא לא צריך לעשות מבחן - -

השאלה כמה זמן חלף מהפסילה.

כל עילה והתנאים שלה.

חמש שנים הוא לא חידש – מה זה? זאת לא פסילה בגלל בית משפט, אלא מכיוון שיש לו ניקוד.

זאת התליה. הוא יעשה את הקורס ויוחזר לו הרישיון. אבל אם תקופת אי-התוקף עלתה על שנה בגלל הפסילה ועד שהוא השלים את התהליכים ועד שהוא עבר את התנאים ועמד בהם כדי לקבל את הרישיון חזרה, ובינתיים חלפו שנתיים, התקנות מחייבות אותו במבחנים לחידוש. כל פסילה והתנאים שלה.

על זה דיברנו בפעמים הקודמות, שאנחנו חושבים שצריך להקל בזה ולתת מבחן התמצאות בנהיגה. הרי יש שני סוגים של מבחנים: מבחן נהיגה ומבחן שליטה.

לא דיברת על המרת רישיון?

המרה זה מבחן שליטה.

כאן נצטרך לעבור להגדרה של המרה, אבל כמו שמציגה את זה עורכת הדין ראובני זה לא המרה.

זה לא מקרה של המרה.

זה לא מקרה של המרה.

זה לא מקרה של המרה כי אם היה לו רישיון ישראלי בעבר הוא לא נדרש להמרה, אלא הוא צריך לחדש את רישיון הנהיגה הישראלי שלו שהיה לו.

כפוף לתנאים שקבועים בדין לחידוש הזה.

זה משהו אחד, ולעבור טסט מחדש.

אין שום סיבה שיהיה דין שונה בהקשר הזה בין אזרח רגיל שיש לו רישיון לבין מי שנסע לחו"ל לשנתיים.

זה דבר אחד שאושר בישיבה הקודמת. הדבר השני זה נושא תיקוני הנוסח איך מחשבים את התקופות. הנוסח הקיים מדבר על "אינה עולה באופן מצטבר", וזה מעגלי ולא ברור איך מחשבים את זה; ואושרו בשתי פסקות המשנה לגבי שתי קבוצות שונות של סוגי רכב – הרכבים הקטנים והרכבים המקצועיים – הנוסח של החישוב. חסרה לנו רק ההגדרה שטרם אושרה של כניסתו האחרונה. זה עוד נמצא על השולחן לאישור.

סעיף 2(ב)(1) "שאינו עולה על שנה באופן מצטבר" – אנחנו מדברים גם על עולים חדשים?

לא. לא נגעו בכלל בסעיף העולים החדשים. דיברנו על זה שהיה קושי לאבחן עולים חדשים ותושבים חוזרים או לקבוע מהו מועד העלייה, אז הם ביקשו לעשות חשיבה מחודשת ולא לגעת בנושאים - - -

ברשותך, דיברנו גם על כך שלא יכול להיות שתייר יוכל לנהוג עם רישיון נהיגה זמני שנתיים - -

תייר לא יכול לנהוג שנתיים עם רישיון נהיגה זמני.

לא שנתיים, אבל תייר שבא וחוזר אנחנו לא נגיד לו שום דבר. גם אם הוא בא ויצא ליום אחד וחזר.

לא, אנחנו בפירוש - -

אבל אנחנו נותנים רישיון זמני לשנה לתייר?

אנחנו גם נותנים לעולה חדש שנה.

דיברנו על כך שיש מטלות רבות וקשיי התאקלמות לא מעטים לעולה החדש. אנחנו מבקשים הארכה. אנחנו מבינים שהוא צריך כמה שיותר מהר כמו שאר הניירות - -

יותר משנה? זה מה שאתה אומר?

כן.

זה לא מונח על שולחננו.

זה כרגע לא מונח, אבל להבא - -

אנשים שמייצגים עולים חדשים דיברו על הקשיים. אנחנו הרי רוצים להקל עליהם. מתברר שהם נוהגים גם בלי רישיון וגם בלי ביטוח בגלל זה.

כשהם יבואו לאשר את התקנה הזאת - -

אנחנו כבר נבקש שהוועדה תנחה אותם לשקול הארכה לגבי עולים חדשים.

אנחנו מתחייבים לשקול את כל מה ששמענו פה. כל מה שנאמר בדיונים הקודמים מתועד אצלנו, ידוע לנו, זכור לנו, ואנחנו ננסה - -

זה מאוד רלוונטי למועד העלייה, ממתי הוא ייחשב עולה חדש. כי אם הוא באמת נכנס לישראל כמה חודשים קודם לכן יכול להיות שבמצטבר בסוף ההליך זה יהיה למעלה משנה. זאת שאלה עקרונית, וזה בעצם הנושא שעלה כאן לדיון.

אני רק אומר שגם אנחנו התייחסנו לנושא של עולים חדשים. העברנו גם מכתב עכשיו, ונהיה בקשר גם לקראת הניסוח העתידי.

עוד הערה קטנה אחת: הבעיות עם חישוב התקופות "באופן מצטבר" ו"אינה עולה על שנה" קיימות גם ב-567א. כיוון שאנחנו לא רוצים לגעת ב-567א בגלל כל הקשיים האחרים זה יישאר להשלמה במועד אחר. קודם כול ליישר את התקופות בעניין ההתאמה של כניסתו האחרונה עוד לפני שניגע בזכאויות.

לא הבנתי, סליחה.

ב-567 התיקון שרובו אושר ונשאר על ההגדרה מתייחס לדרך שבה מחשבים את התקופה של השנה. השנה הזאת קיימת גם ב-567א, ואי הבהירות לגבי דרך החישוב קיימת גם שם. אנחנו נביא לוועדה בצורה מסודרת תיקון ל-567א שלא ייגע בזכאויות עדיין, אלא רק יישר את חישובי התקופות באופן דומה למה שעשינו ב-567, כך שהמעגליות של "באופן מצטבר" לא תהיה כלולה שם.

זה לא אומר שאת מבקשת כרגע להחיל את מה שכתוב - - -

לא, כי אני חושבת שצריך לבדוק בזהירות ולא להגיע למצבים שבחטף כשאנחנו מנסים ליישר קו נעשה משהו שעושה שינויים מהותיים. אנחנו נצטרך להמשיך לעבוד על הנושא הזה, ללא ספק.

את רוצה להגיד לנו לגבי 567ב? לגבי העובדים הזרים?

567ב בא בעקבות בקשת המשטרה. היה פה נציג של משטרת תל-אביב שהסביר על הקשיים שיש עם מסתננים שבאים עם רישיונות נהיגה מזויפים או רישיונות נהיגה שניתנו לא על סמך הוכחת כשירות נהיגה וקשיים ונתונים שהצטברו אצלם על מעורבות גבוהה בתאונות. אני קראתי בעיתונות בשבוע האחרון, אבל זה ודאי לא אסמכתא, ואני מניחה שיש כאלה שיכולים להגיד טוב ממני על בתי ספר פיראטיים בדרום תל-אביב שמשמשים את הקהל של מבקשי המעמד בדיעבד. אנחנו רוצים לקבוע עיקרון שמי שנכנס לארץ שלא כדין הוא גם לא נוהג בארץ עם הרישיון שהוא הביא אתו מארץ המוצא.

זה לא חל על מי שנכנס לישראל כדין והפך להיות שוהה בלתי חוקי עקב פקיעת תוקף האשרה שלו.

נכון. נקודת המבחן לגבי תקנה 567ב המוצעת זה מועד הכניסה – האם הייתה לו מועד אשרה או לא? מי שהאשרה שלו פקעה במהלך שהותו כאן התקנה הזאת לא תחול עליו.

איך המשטרה תאכוף את הסוגיה הזאת? זה אומר שצריך להפסיק את הנהיגה של כל מסתנן שכמובן נכנס באופן בלתי חוקי. זה אירוע דרמטי.

זה אירוע דרמטי, אבל המשטרה פועלת כבר עכשיו כדי לאכוף ולהתמודד עם הנושא הזה.

ראיתי, אבל לא ציינתם את סוגי התאונות – קשות, קלות? היו גם תאונות קטלניות?

לא עשינו את הפילוח של סוג התאונות. יכול להיות שיש לי כאן, ואוכל לשלוף את הנתון הזה. בכל מקרה ההתמודדות היא גם לנהיגה של בלתי מורשים. פעולות אכיפה נעשות בעיקר בתל-אביב שבה הבעיה ניכרת במיוחד; וגם במפגש בעקבות תאונת דרכים. על סמך הנתונים שנאספו בעקבות תאונות דרכים אנחנו יכולים להצביע על כך שגם בין השנים 2013-2012 הייתה עלייה ניכרת מאוד במעורבות שלהם בתאונות דרכים. המספרים של התאונות הם קטנים, אבל כשמסתכלים על זה באחוזים אז בין 2013-2012 הייתה עלייה של 41% במעורבות שלהם בתאונות בכלל, וכשעושים פילוח לפי סוג המעורבות ובודקים את המעורבות שלהם כנהגים – שאז ההנחה היא שרמת האחריות היא גבוהה יותר לעומת זאת של הולך רגל או של רוכב אופניים אז רואים עלייה דרמטית של 31%.

מר מלכיס, מה עם הביטוח שלהם?

הם עצמם לא יהיה מבוטחים, אבל כל מי שייפגע בתאונה שהם ינהגו בה, הם יוכלו לתבוע את "קרנית".

זה רק על נזקי גוף.

רק נזקי גוף. אנחנו מדברים על ביטוח חובה. על נזקי רכוש, קל וחומר.

חברות הביטוח מבטחות?

חברות הביטוח מבטחות רכב. התוצאה היא שרכב יכול להיות מבוטח, והנהג ללא רישיון. אם אין לו רישיון, כמובן, הוא עצמו לא מבוטח, לפי סעיף 7 לחוק הפלת"ד. אבל מי שנפגע וזכאי לפיצויים על-פי החוק, ולא יכול לתבוע כי אין לו חברת ביטוח לתבוע אותה, יכול לתבוע את קרנית כאילו הוא תבע את חברת הביטוח.

אבל אני רוצה לשאול. מעסיק נותן לאחד מהמסתננים האלה לנהוג לו ברכב – שזה קורה לא מעט – והוא עושה לא הובלות, ועושה תאונה - -

אז הוא לא מבוטח.

הרכב עצמו?

לא מבוטח.

גם אם היה לו ביטוח לכל נהג?

בביטוח רכב רכוש הוא לא מבוטח כי הנהג לא היה מבוטח; ובביטוח רכב חובה הרכב ממשיך להיות מבוטח, אבל הנהג שנהג ללא רישיון לא זכאי לפיצוי, על-פי הפלת"ד. אבל מי שנפגע על-ידו, כולל אלה שישבו לידו ברכב ולא ידעו שאין לו רישיון; כי אם הם ידעו שאין לו רישיון גם הם לא מבוטחים. מי שנפגע מחוץ לרכב – הולכי רגל או מי שישב ברכב ולא ידע שלנהג אין רישיון, רשאים לתבוע את "קרנית".

זה עבירה על החוק, אדוני היושב-ראש. אם בעל הבית מאפשר למסתנן לנהוג זאת עבירה בפני עצמה.

ברור.

אנחנו מדברים על העבירה הפלילית של עצם הנהיגה ללא רישיון.

קרנית מסרו על שני נציגים שהיו אמורים להשתתף בדיון, והם לא הגיעו. גם עורך הדין אילן חגי וגם עורכת הדין נאוה מקובסקי.

חבר הכנסת מקלב, זה נכון מה שאתה אומר, אבל כשזה לא היה ברור תמיד הוא יכול לטעון שהוא הראה את הרישיון הזר שלו מהמדינה שממנה הוא הגיע, ולא היה קשר - -

אתה אמרת בפירוש שנוהגים ללא רישיון בכלל. לא מדובר כאן בתופעה של מסתננים - -

נאמר שיש לו רישיון אריתריאי או סודני בתוקף, שהוא קיבל מסודן וחתום למהדרין.

זה לא מקובל בארץ. הוא לא עומד בתקינה אירופית.

התקנה הזאת תבהיר שגם אם יש לו רישיון סודני או אריתריאי בתוקף וכשר למהדרין - -

אבל כאן משרד התחבורה - -

משרד התחבורה אומר שגם אם הוא יביא את זה הוא לא רשאי לנהוג.

זה כאילו לא רישיון.

אנחנו קושרים את זה לכניסה הבלתי חוקית שלו.

יש סיבה אחת שאתה אומר שבכלל אין רישיון; סיבה אחרת היא מי שנכנס. השאלה אם אתה רוצה להחמיר ולתת חומרה יתרה בתקנות שמי שנכנס לארץ ללא היתר - -

אני לא נכנס לזה. יכול להיות שתייר סודני שבא לפה לשבוע במסגרת "פילגרם" יכול להיות שהוא יכול לשכור רכב ולנהוג.

מסתנן אמריקני שיש לו רישיון בר-תוקף?

אסור לו לנהוג מכיוון שהוא נכנס באופן בלתי חוקי.

הרעיון של ההכרה ברישיונות זרים הוא שהמחויבות הבינלאומית של ישראל להקלת התנועה הבינלאומית היא שאנחנו לא שואלים על התנאים ועל הסטנדרטים. אנחנו מכירים בכל הרישיונות הזרים בעיקרון, ואנחנו יוצאים מתוך הנחה שכל מדינה יודעת לפקח.

אני שמח שחבר הכנסת מקלב חידד את העניין. אנחנו גם ככה מואשמים בימים טרופים אלה כמדינה - -

תכף נדבר על אופניים עם נפח מנוע של 50 סמ"ק שיהיה חייב ברישיון. המסתננים ודאי ינהגו על אופניים כאלה שכבר מחייבים רישוי מסוים. לפי התקנות החדשות של ועדת הכלכלה, אופניים עם נפח מנוע מעל 50 - -

250 סמ"ק.

הרבה נוהגים על אופניים כאלה. זה כבר רישיון.

כן, כי זה כמו אופנוע. זה חייב רישוי, רישום. זה לא רק רישיון.

כמו שאמר היושב-ראש, האכיפה של המשטרה היא לא רק על נהיגה ברכב ללא רישיון, אלא גם על אופניים ללא רישיון.

אין ספק שעכשיו האכיפה צריכה להיות מוגברת.

הכוונה היא שהאכיפה של האופניים החשמליים תהיה על-ידי פקחי הרשויות המקומיות.

עוד יותר טוב. זה יותר קל.

מוכנים להקריא את הסעיפים?

הקראה. יש הסעיפים הראשונים שכבר אושרו בוועדה בישיבה הקודמת. אני מתחילה מפסקה (2) בנוסח שמונח לפניכם:

(2)
אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(ב)
לעניין תקנה זו -

"כניסתו האחרונה" – כניסתו האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות."
בישיבה הקודמת אושר תיקון לתקנה 567 באופן שנאמר שהתקופה שמותר לנהוג עם רישיון זר אינה עולה על שנה מכניסתו האחרונה. השאלה היא מהי כניסתו האחרונה. אנחנו לא רוצים את הכניסה האחרונה שלפניה הוא שהה יום אחד בחו"ל, ואנחנו לא רוצים שעל כל יציאה מן הארץ לתייר או לסטודנט שבא לארץ ללמוד שנה ונוסע לטיול ל"סלע האדום", יתחילו לספור לו מחדש שנה כשהוא חוזר.

עקרון הדלת המסתובבת.

כן. נכנסים ויוצאים או כמו שאמר כאן העיתונאי הזר שיוצא ליום אחד וחוזר, ועושה את זה כבר 10 שנים. אנחנו רוצים לומר שהשנה הזאת מתחדשת, והמונה יספור מחדש רק מהכניסה האחרונה שלפניה הוא היה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות. מי שיצא מישראל יותר משלושה חודשים כשהוא יגיע הוא יקבל עוד שנה. אם הוא ייצא פחות משלושה חודשים אז התקופה של השנה תימנה מהפעם האחרונה שהוא היה שלושה חודשים בחו"ל.

אם כבר העלית את נושא העיתונאים, את רוצה להסביר מה אתם הולכים לעשות עם המגזר הזה?

יש מכתב של השר.

השאלה עלתה בישיבה הקודמת.

היה מכתב של השר שצורף.

נכון.

אני אציג בעל-פה מה שכתב השר. השר הנחה את רשות הרישוי קודם כול למצות את הסמכות שיש לה, על-פי התקנות היום, לתת לאוכלוסייה הזאת רישיון נהיגה ישראלי למי שעומד בתנאי ההמרה. אבל אם עד לפני כמה חודשים זה היה חצי שנה בלבד, היום ההנחיה היא לתת להם לשנתיים שזה המקסימום המותר, לפי התקנות הקיימות. במקביל יש אצלנו בהכנה תיקון משלים לתקנות על מתן רישיונות נהיגה ישראליים למי שאינם אזרחי ישראל.

לסוגיהם.

לסוגיהם, לכל מיני סוגים. אלה תקנות שחלקן אושרו ב-2011. חלק מהבעיות הסדרנו אז, ויש השלמה לגבי העיתונאים הזרים, הדיפלומטים. יש שם כמה קבוצות.

סטודנטים. למה לא? למה שהם לא יקבלו רישיון ישראלי?

אין מניעה מלקבל רישיון ישראלי. מדברים על התקופות.

אבל רישיון ישראלי לא של קרטון, אלא רישיון ישראלי ממש.

הנוסח לא לפני. אני לא זוכרת בעל-פה את כל הפרטים שכלולים בו. הכנו תיקון, ואני ממתינה.

מה הרעיון של הרישיון על קרטון?

אין קרטון. נייר. השימוש בנייר לזרים נועד למנוע את הבעיה של השימוש ברישיונות הנהיגה מפלסטיק כתעודות מזהות.

אבל אתם אמרתם בעצמכם שבמקביל לתקופה שיש לו רשות אתם כן תיתנו לזה תוקף. נניח אם הוא סטודנט לשנה - -

נכון. אנחנו נוכל לעשות את זה ברגע שניישר את תקופות הרישיון לפי תקופות הוויזות. זה הליך מתהווה. יש ההליך המחשובי של קבלת המידע מרשות ההגירה והאוכלוסין - -

זה אמנם לא מונח על שולחן הוועדה, אבל מה תעשו עם עיתונאים? כי אם הם נכנסים הם מקבלים אשרת שהייה פחותה מתקופה של שנתיים.

כיום אנחנו נותנים לשנתיים. אין לנו רישיונות לפי אורך תקופת האשרה. התיקון שנמצא בהכנה כבר ייעשה לפי אורך תקופת האשרה, כי זה מבוסס על קבלת המידע מרשות האוכלוסין וההגירה לגבי אורך האשרות. כרגע גם נבקש מהעיתונאים שיביאו אישור של לשכת העיתונאות הממשלתית.

אז בינתיים תבקשו שהם יציגו בפניכם תעודת עיתונאי וגם את תוקף אשרת השהייה שלהם?

אנחנו לא נבקש את תוקף אשרת השהייה כי כרגע אין לנו יכולת להתאים רישיונות.

זה נותן להם שנתיים?

שנתיים.

בכל מקרה? גם אם למעשה השהייה שלהם תהיה קצרה מתקופה של שנתיים.

נכון. אבל בכל מקרה הם מקבלים רישיון נייר ולא פלסטיק. נכון, ציון?

שנתיים זה תמונה.

שנתיים זה תמונה.

בסדר, אבל זה עדיין לא אומר שהם לא יכולים לנהוג עם רישיון הקרטון. הוא יהיה עדיין תקף לשנתיים.

הפתרונות לבעיות האלה הם תהליכים בהתהוות.

אם נלך לפתרון הזה, נאמר שהוא ינהג שנה, ובתום השנה הוא ימיר את הרישיון שלו אז יהיו לו עוד שנתיים.

במושב החורף נוכל, אני מקווה, להצביע על זה.

תעדכנו אותנו בעניין ההפוך – איך ישראלים ואיפה לנהוג עם הרישיון הישראלי ולא אמורים לעצור אותם? אני לא מדבר על ללכת עכשיו לאיסטנבול ויעצרו אותנו בגלל פשעי מלחמה. אני מדבר על רישיון נהיגה.

איך זה עובד? יש הסכמים בינלאומיים?

יש אמנת וינה שישראל חתומה עליה לצד כ-180 מדינות אחרות, ויש אמנת ז'נבה שקדמה לה שיש מדינות שלא הצטרפו לאמנת וינה, אבל כן חתומות על אמנת ז'נבה כמו ארצות-הברית ויפן. אבל מכוח שתי האמנות האלה יש חובה של כל המדינות החברות להכיר ברישיון הנהיגה הלאומי שתואם את הוראות נספח 6 לאותה אמנה. רישיון הנהיגה הישראלי מאוד דומה לנספח הזה, אבל אני לא יכולה להגיד שהוא זהה אחד לאחד. גם יש בעיה עם השלטונות המקומיים – גם אם בריטניה חתומה על האמנה הזאת לא כל שוטר בכל מקום יודע.

השוטר זאת לא הבעיה. הבעיה היא חברות ההשכרה.

הבעיה היא בחומרה, לא במהות. הבעיה היא שהרישיון לא דומה מבחינת חומרה בעניין הזיהוי, הזיוף.

הוא מאוד דומה.

אז מה זה אומר, שאי אפשר לקחת את רישיון הנהיגה הישראלי ולנסוע לחו"ל וצריך להמיר אותו ברישיון בינלאומי?

יש מדינות שפנינו אליהן וקיבלנו מהן אישור בכתובים שהן יכירו ברישיון הישראלי, וזה נמצא באתר. אבל אני לא יכולה לומר שלא מתעוררות בעיות, כולל עם המדינות שיש לנו מהן מכתבים רשמיים שמודיעות שהן מאשרות.

כל חברת השכרה כותבת במפורש.

איזה בעיות יש באיטליה?

איטליה לאחרונה עוררה שאלות.

אדוני היושב-ראש, כל חברת השכרת רכב דורשת במפורש רישיון בינלאומי בנוסף לרישיון הישראלי. העניין הזה לא מוסדר כמו שצריך.

- - - איטליה?

כולל מדינות ששמן מופיע באתר האינטרנט של משרד התחבורה. לפעמים העניינים דופקים, לפעמים לא. אני מודה שטסתי מארצות-הברית לקנדה, ועליתי על המטוס עם רישיון הנהיגה הישראלי שלי בלי דרכון.

- - -

לא משנה. עד כדי כך קיבלו את זה. כך עושים, דרך אגב, רוב האמריקנים שנכנסים לקנדה – מציגים רק רישיון נהיגה. במדינות השוטרים בדרך כלל לא מבינים מהחיים שלהם. הם רואים את הרישיון, ובדרך כלל מקבלים אותו כמו שהוא, אבל חברות ההשכרה לא תמיד מכירות ברישיון הישראלי או ליתר ביטחון רוצות כסת"ח ומבקשות גם את הרישיון הבינלאומי.

היו לכם בעיות גם עם כאלה שהיו להם רישיון נהיגה בינלאומי? למעשה, השאלה הזאת היא למשרד התחבורה.

עם הבינלאומי אף פעם לא הייתה בעיה.

אני נציגת משרד החוץ. עם רישיון נהיגה בינלאומי אין בעיה באף מדינה, עד כמה שידוע לנו. לגבי רישיון נהיגה ישראלי – כל מדינה לעצמה.

למה אנחנו לא יכולים לסנכרן פעם אחת ולתמיד כך שמשרד החוץ ידבר עם משרד התחבורה שכל נציג בעולם יאמר שבמדינתנו הקטנה לא אמורה להיות בעיה או כן אמורה להיות בעיה עם רישיון הנהיגה הישראלי? ואז פעם אחת יפרסמו בנורית אזהרה, שלמשל, במדינות האלה והאלה מומלץ לקחת רישיון נהיגה בינלאומי; במדינות אחרות בעיקרון אין בעיה. בעיות תמיד יכולות להיות, אבל אני לא מדבר על השוטר הבודד, אלא כמדיניות.

נעשו מהלכים כאלה. כשכל פעם שאנחנו יוצאים עם מהדורה חדשה של רישיון אנחנו מעבירים למשרד החוץ דוגמות שיפיצו בנציגויות. אני יכולה לתאם עם מדינה. מר מלכיס מדבר על חברות ההשכרה. אם המדינה אומרת לי באופן רשמי שהיא מכירה ברישיון הנהיגה הישראלי, וחברת ההשכרה שמשרדיה נמצאים באותה מדינה לא רוצה, לי כמדינת ישראל אין מה לעשות עם זה. אני לא יכולה לנהל משא ומתן עם "אביס" ועם "הרץ".

אני מודה שמעולם לא נתקלתי בבעיה בחברות ההשכרה בעניין הזה, ואני שוכר רכב כמעט בכל מקום שאני מגיע.

אני יכול להראות לך ואוצ'ר לגרמניה שבו חברת ההשכרה מבקשת ממני בנוסף לרישיון הנהיגה הישראלי את הרישיון הבינלאומי.

באתר של משרד התחבורה או במשרד החוץ רשום לתייר המצוי שנוסע? מי מחויב להודיע לו? סוכני הנסיעות? חברות ההשכרה? איך אדם אמור לדעת?

אני מחברת "קווים", תחבורה ציבורית.

אין חובה. בדרך כלל מיידעים כשאתה קונה כרטיס או בא לשכור רכב בארץ להצטייד ברישיון נהיגה בינלאומי.

זה יותר כסת"חי.

נכון. אני מסכים.

זה נראה לי יותר כסת"חי במובן הזה שלא באמת בודקים אם כן או לא, כי אנשים מצטיידים ברישיון הנהיגה הבינלאומי וממש לא עושים בו שימוש. בסוף מסתבר שמספיק הרישיון הישראלי. לכן זה כרוך בטרחה ובהוצאה נוספת, אבל על הדרך בן אדם אומר, הוצאתי כבר כל כך הרבה כסף, נוציא עוד.

16 שקלים.

זה כסף קטן.

אבל על הדרך אתה קונה גם מפות.

יש מדינות כאלה ויש כאלה. לאחרונה כשהייתי באיטליה שכרתי רכב מכאן, ובחברת השכרה איטלקית. הגעתי לשם, הצגתי את רישיון הנהיגה הישראלי, בלי בעיה נתנו לי את הרכב. אחר כך רציתי בשבילי לדעת אם הוא לא רוצה את הרישיון הבינלאומי. הוא אמר לי, עזוב, אני לא צריך את זה. אם שוטר לא יבין משהו, תראה לו. זה מה שהוא ענה לי.

יש גם מקרים הפוכים בדיוק.

אם לא מבינים זה קורה גם במדינות אחרות ולפעמים גם אצלנו, יסלחו לי משטרת ישראל.

אני מחברת "דן". שאלה ליועצת המשפטית ולציון מזרחי: באיזו דרגה יכול לנהוג תייר עם רישיון זר? בטריילר? באוטובוס?

בכל הדרגות, אבל התקופות משתנות. בדרגות הנמוכות עד שנה מכניסתו האחרונה, ובדרגות הגבוהות עד שלושה חודשים. עולים חדשים גם בדרגות הגבוהות עד שנה.

זאת אומרת הוא יכול לקחת טריילר ולנסוע בישראל?

אם יש לו רישיון טריילר, והוא בגיל של נהג טריילר בישראל, מעל 21, הוא רשאי. אם הוא תייר – שלושה חודשים, אם הוא עולה חדש – שנה.

כולל אוטובוס ציבורי?

כן.

אנחנו יכולים להעסיק אותו עם הרישיון הזר שלו?

אני מבין למה השאלה. מחר תביאו וייטנאמים שנוהגים באוטובוסים.

אבל שלושה חודשים.

- - -

רבותי, אני מבקש. אתם מוכנים להפסיק את השיח הזה? הפרוטוקול לא מבין מה אתם רוצים.

לשאלתך, עמדתי שהיא כרגע עמדת רוב הוועדה, לדעתי, שתייר או עובד זר לא יכול לנהוג במשאית או באוטובוס יותר מאשר פרק זמן קצר מאוד כדי לתת לו להתארגן על רישיון. שלושה חודשים זה נראה לי סביר.

זה מה שיש – שלושה חודשים.

זה לא הגיוני בעיני, כי בסוף זה מקצוע, זה משהו שאתה עובד בו. אז אם אתה הולך לעבוד בו אז תוציא רישיון, תטרח בעניין הזה. שלושה חודשים זה סביר לתת לו זמן להתארגן. בכלל לא לתת?

בכלל לא.

כבוד היושב-ראש, לתייר אסור לעבוד במדינת ישראל. הוא יכול לקחת סמיטריילר ולטייל אתו, זה בסדר. לעבוד – אסור לו.

על זה אני מדבר. אז שלושה חודשים – סביר.

גם שלושה חודשים – אסור לו לעבוד יום אחד.

לא אמרתי לעבוד.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שמתן רישיון נהיגה ישראלי לדרגות האלה, סמיטריילר או אוטובוס, מחייב תושבות ישראלית.

הוא שואל משהו אחר. מישהו בסטטוס של תייר שיש לו רישיון נהיגה בחו"ל ל-ג', ועכשיו הוא בא ולוקח אוטובוס ומיניבוס, ומטייל אתו עכשיו שלושה חודשים. הוא יכול.

הוא יכול עד שלושה חודשים.

לעבוד הוא לא יכול יום אחד.

אני לא עונה על שאלות בתחום דיני עבודה והעסקת עובדים זרים. זאת לא המומחיות שלי.

יתרה מכך אני שומע שאם יש לו אשרת עבודה, והוא בתחום שלושה חודשים אז הוא לכאורה כן רשאי לעבוד.

לא. יש לו אשרת עבודה לסיבת עבודה מסוימת כמו חקלאות. אין קטגוריה של נהגים - -

אם הוא בא לעבוד שיעשה מבחן.

זה לא כתוב בתקנות התעבורה פה, זה העניין. אולי צריך לחדד את זה.

תקנות התעבורה עוסקות אך ורק בשאלת תוקף רישיון הנהיגה. הזכות של מישהו זר לעבוד מוסדרת בדינים אחרים. אני לא מתיימרת להיות בקיאה בהם. אנחנו לא פה הכתובת וגם תקנות התעבורה הן לא הכתובת. שר התחבורה לא מוסמך להסדיר את הדברים האלה.

כיוון שגלשנו, וזה לא הדיון, אני מצביע על התקנה שגברת ראובני הקריאה קודם על הגדרת כניסתו האחרונה.


מי בעד?
הצבעה

בעד סעיף (2) – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף (2) אושר.

אושר פה-אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. התקנה אושרה.

אחרי תקנה 567א לתקנות העיקריות יבוא: 567ב – רישיון נהיגה זר שאינו תקף. היועצת המשפטית אמרה לפני הדיון שהיא רוצה להציע שינוי בכותרת השוליים.

כן. אני חושבת שכותרת השוליים אינה מדויקת, כי זה לא רק על כל רישיון נהיגה זר שאינו תקף. זה גם מה שמוגדר ב-567. זה רק ללא אשרה. אז אני חושבת שבמקום "שאינו תקף", יהיה "רישיון נהיגה זר" ולא אשרה. זאת ההתייחסות.

אולי "נכנס לישראל ללא אשרה".

על המינוח המדויק אפשר לדבר אחר כך, אבל בגדול כותרת השוליים אינה תואמת את מה שכתוב בסעיף, ואינה מדויקת.

"שמחזיק בו ללא אשרה", למעשה.

אבל זאת כניסה ללא אשרה, אז צריך להתייחס דווקא למועד הכניסה.

אז הניסוח של הכותרת יהיה אחר.

הקראת התקנה עצמה: "על אף האמור בתקנה 567, מי שהתקנה האמורה חלה עליו נהיגה זר
אך כניסתו האחרונה

בפועל לישראל הייתה בלא שניתנה לו אשרה, לא יראו רישיון נהיגה זר שברשותו כרישיון


בר תוקף בישראל; לעניין תקנה זו, "אשרה" – אשרה לפי סעיף2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה

לישראל, התשי"ב-1952."

הווה אומר: אנחנו מדברים על א', מי שכניסתו האחרונה היא בלי אשרה, להבדיל ממי שאשרת השהייה שלו פגה. דבר שני אנחנו סופרים את זה מהכניסה האחרונה בפועל. אני הוספתי את המילה "בפועל" כדי לבדל את זה מהגדרת כניסה אחרונה בתקנה הקודמת אף על פי שבפועל היא לא חלה, כדי להקל ולא יהיה בלבול. מי שבעבר נכנס עם אשרה ויצא, ועכשיו חזר בלי אשרה – הוא בלי אשרה. אפילו אם הוא יצא ליום אחד.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 2 – פה-אחד
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 2 אושר.

סעיף 2 אושר.

סעיף 3, תחילה, בבקשה.

(הקראה): תחילה 3.
(א) תחילתה של תקנה 567 לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 1

לתקנות אלה- 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן – יום

הפרסום).

(ב) תחילתה של תקנה 567ב כנוסחה בתקנה 3 לתקנות אלה - 4 חודשים מיום

הפרסום.

זה כדי לאפשר זמן הסברה בקרב האוכלוסייה.

זה אומר בתקנה (ב) שזה מתייחס גם למי שנכנס מיום הפרסום. ההתייחסות היא למועד הכניסה לישראל. (א) יחול גם על מי שנכנס לישראל לפני מועד תחילת התקנות?

לא, תחילה זה תחילה.

אני מדברת על (א). "תחילתה של 567 לתקנות העיקריות" – לגבי פסול נהיגה ולגבי כניסתו האחרונה – על מי תחליטו שכניסתו האחרונה זה בעצם שלושה חודשים אחורה?

חסר סעיף תחולה. את צודקת.

פתאום אני חושבת על זה וחושבת, על מי זה יחול?

זה צריך לחול על מסתננים שנכנסו - -

לא, אנחנו לא מדברים על מסתננים.

תצטרכי לומר: "תקנה 567 - - - והיא תחול על מי שנכנס לישראל - - -

הבנתי שזה רק מי שנכנס בחודשים האחרונים.

בדיוק. לכן אני אומרת שאולי כדאי להבהיר שהיא תחול על מי שנכנס ביום התחילה ואילך.

זה ברור. לגבי 567ב זה ברור.

לא, 567א.

דיברנו עכשיו על 567ב.

סליחה. אני מדברת על 567א.

יש הערות? אין. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 3– פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 3 אושר.

סעיף 3 אושר.

אני רוצה לסכם את העניין של הרישיונות הישראליים בחו"ל כי זאת סוגיה שאנחנו מקבלים עליה הרבה הערות. הוועדה ממליצה בעניין הזה שמשרד החוץ ומשרד התחבורה יעשו ביניהם את אשרור הנושאים ויעדכנו את הפרסומים באתרים גם של משרד התחבורה וגם של משרד החוץ. בכל מקרה במצב שיש אי ודאות לגבי מקומות מסוימים אנחנו ממליצים להתעדכן וגם להצטייד בכל זאת ברישיון בינלאומי כדי לא להיקלע לבעיות בארצות הם הולכים לבקר. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>