PAGE
3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
30/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 257>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ג' באב התשע"ד (30 ביולי 2014), שעה 9:00

<התאמות והקלות במוסדות להשכלה הגבוהה - בתקופת "צוק איתן">

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

יחיאל חיליק בר

בועז טופורובסקי

איציק שמולי

>
סלומון מלול - מנהל מחלקה תקצוב ובקרה, משרד הכלכלה

אופיר קבילו - נציג אכ"א, משרד הביטחון

נועה חלד - ר' היח' לסיוע נוסף להכשרה מקצועית, משרד הביטחון

ציפי פריד - ר' ענף ביצוע תקציבים ותוכניות, משרד הביטחון

מיכל נוימן - סמנכל מזכירות אקדמית, מל"ג

מעיין גורמס - רכזת הוועדה לסטודנטים במילואים, מל"ג

דבורה מרגוליס - ר' מינהל ור"ה, ור"ה

דוד ארז - מייסד "הכיכר המרכזית"

עופר ברקוביץ' - סגן ראש עיריית ירושלים

מרדכי מיכאל סולטן - דיקן הסטודנטים מרכז אקדמי לב -מכון לב, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

ענבל אבנון - קשרי ממשל, ארגוני סטודנטים

רחל אורן - רכזת במדור מעורבות חברתית אגודת הסטודנטים דוד ילין, ארגוני סטודנטים

בר אסולין - רכזת אקדמיה ומילואים מכללת ספיר, ארגוני סטודנטים

אבי בן-הלל - יו"ר אגודת הסטודנטים אגודת הסטודנטים בן גוריון, ארגוני סטודנטים

מורן ברנס - יו"ר אגודת הסטודנטים מכללת ספיר, ארגוני סטודנטים

דורין גרינשפן - רכזת במדור מעורבות חברתית דוד ילין, ארגוני סטודנטים

דור חיים - יו"ר אגודת הסטודנטים מכללה למנהל, ארגוני סטודנטים

הילה שאול - רכזת מילואים באגודה מכללה למנהל, ארגוני סטודנטים

עמיחי גרין - מנכ"ל התאחדות הסטודנטים הארצית, ארגוני סטודנטים

אוראל להב - סיו"ר אגודת הסטודנטים בר אילן, ארגוני סטודנטים

עמרי סטארק - יו"ר אגודת הסטודנטים מכללת הדסה, ארגוני סטודנטים

שיר רינות - רכזת מילואים באגודה המרכז הבינתחומי, ארגוני סטודנטים

הילה קורדנה - יו"ר אגודת הסטודנטים האוניברסיטה הפתוחה, ארגוני סטודנטים

אלין ריבלקה - אגודת הסטודנטים מכללה למנהל, ארגוני סטודנטים

גלית צבי - ר' מדור מלגות ואחראית פרויקטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

זיו חורב - מנכ"ל המכללה האקדמית אחוה, מכללות

ענת לובזנס - מזכ"ל ארגון הסגל האקדמי הזוטר אב"ג

רביד נבו - רכזת מגדר הורות ומילואים בדיקנטו הסטודנט

נעמי עיני - עמיתה בבי"ס מנדל למנהיגות חינוכית


ליאור רז - פעילה, המשמר החברתי

שולמית רז - פעילה, המשמר החברתי

נעמן פרנקל - פעיל, המשמר החברתי

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית (פוליסי) בשם ור"ה

יהודית גידלי

שרון רפאלי
<התאמות והקלות במוסדות להשכלה הגבוהה - בתקופת "צוק איתן">

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. נפתח את הדיון באיחולים לחיילי צה"ל שיחזרו לשלום הביתה. הייתה לנו יממה קצת יותר שקטה כשמשווים אותה לימים הקודמים לכך. אנחנו שמחים על כך. נאחל לפצועים החלמה מהירה, ונשתתף בצער המשפחות השכולות.

את הדיון הזה יזמו במשותף אנשי "הכיכר המרכזית" ואגודת הסטודנטים וגם פניות ישירות אלי ולוועדה. בהתראה מאוד קצרה החלטנו לקיים את הדיון כי מי שלא יודע הכנסת היום מסיימת את כינוס הקיץ ויוצאת לפגרה. לא שאי אפשר לעשות דיונים גם בפגרה, אבל מבחינת העבודה המסודרת והמאורגנת היום הוא יום הסיום. אולי זה סמלי שהדיון האחרון שהוועדה בראשותי מקיימת זה בנושא הזה של השכלה גבוהה, סטודנטים, מילואים, צבא. אני מקווה שפתיחת כינוס החורף תהיה במציאות אחרת.

רבים מהסטודנטים נמצאים במילואים. לא רק סטודנטים שנמצאים במילואים חווים את החוויה של הצורך בהתאמה של מערכת הלימודים והבחינות, אלא יש גם בנות זוג ובני זוג – ראיתי גם מילואימניקיות – שהיעדרו של אחד מבני הזוג מטיל עליהם את כל העומס ואת כל העבודה, וזה בתקופת חופשה כשגם הילדים נמצאים בחופשה בבית או בדרום שבכלל נמצאים במרחב מוגן כמעט כל הזמן או קרוב למרחב מוגן. בקיצור, נדמה לי שכל מערך ההשכלה הגבוהה, וכמובן תכניות הבחינות והלימודים כמו כל שאר החיים החברתיים והכלכליים במדינת ישראל נפגעו בצורה כזאת או אחרת. לכן נדרשות התאמות והיערכויות מותאמות ומיוחדות באוניברסיטאות, במכללות ובמוסדות ההשכלה הגבוהה כולם.
אנחנו כאן כדי לשמוע וכדי לראות מהן ההמלצות למערכת ההשלכה הגבוהה להתמודד עם המציאות שכולנו נגררנו אליה. זה, כמובן, בניסיון מצד אחד לתת הזדמנויות נוספות, אבל מצד שני, כמובן, לא לפגוע באיכות הלימודים, במעמד הלימודים ובצורך לקבל בסוף הסמכה ראויה בלימודים של כל אחד מכם ושל מי שאתם מייצגים.
סדר הדיון יהיה שאני אתן לאנשי התאחדות הסטודנטים, אגודות הסטודנטים ול"כיכר המרכזית" שיזמו את הדיון, לאנשי האקדמיה, לאנשי משרד הביטחון ולכל מי שירצה להתבטא. הדיון יימשך עד 11:00. הוא לא חייב להיגמר ב-11:00, אבל עד 11:00. תודה רבה.
עמיחי גרין, מנכ"ל התאחדות הסטודנטים הארצית, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. גם אצלנו מגויסים. גם אורי היושב-ראש שלנו נמצא בצו 8 וגם יוסי הסגן שלנו כמו אלפי סטודנטים וסטודנטיות שמגויסים עכשיו. לצערי, המערכת האקדמית כבר די מתורגלת בכל מה שקשור למצב שאנחנו נמצאים בו כרגע. אני לא אכנס לדברים הנקודתיים – יש פה כמה יושבי-ראש של אגודות סטודנטים שיכולים לדבר על הצעות ורעיונות קונקרטיים – אבל לנו רק חשוב לשים דגש על דברים עקרוניים יותר.

ברור לכולם שיש עכשיו אי ודאות עצומה בכל מה שקורה במוסדות. סטודנטים וסטודנטיות ממש לא יודעים מה הולך להיות עם סוף השנה האקדמית שלהם. במוסדות בדרום, ללא ספק, המצב הרבה יותר חמור, וגם אבי מבן-גוריון וגם מורן מספיר יתארו את המצב אצלם בקמפוס. ברור לנו, ואנחנו מאמינים שזה יקרה – אני אפילו לא מצפה שיהיה משהו אחר – שהמוסדות יתגייסו כולם לטובת מציאת התאמות תוך שמירה על סטנדרט אקדמי. גם לנו חשוב שהסטנדרט האקדמי יישאר. אף אחד לא רוצה שתהיה פגיעה בלימודים ובהסמכה של הסטודנטים. יחד עם זאת המוסדות הרבה פעמים הם מוסדות כבדים עם יכולת לא מספיק גבוהה להיות גמישים. חשוב מאוד לשים על זה דגש ולמצוא פתרונות שמתאימים לכל מוסד ולאופי המוסד שלו; כי מה שמתאים לאוניברסיטה לאו דווקא מתאים למכללה, ומה שמתאים למכללה לעיצוב לא מתאים למוסד אחר.

יחד עם זאת המל"ג צריך לחשוב על עקרונות מנחים למוסדות ושכל מוסד ימצא את החליפה המתאימה לסטודנטים שלו יחד עם עבודה ישירה מול אגודות הסטודנטים שעובדים ללא לאות בנושא הזה בשבועות האחרונים מול הנהלות המוסדות כדי למצוא פתרונות אף על פי שכרגע אף אחד לא יודע להגיד עדיין מה יהיה בפועל.

מבחינתנו הדגשים צריכים להיות על מציאת פתרונות קונקרטיים כדי שסטודנטים יוכלו לסיים שנה ולא להיגרר לתחילת השנה הבאה; שלא תהיה פגיעה כלכלית בסטודנטים. אם סטודנט צריך עכשיו לדחות קורס, ודאי שלא יצטרך לשלם בשנה הבאה. לתת קורסי עזר חינם לטובת השלמת הלימודים למבחנים אם וכאשר הם יתחדשו. בכלל, כמה שיותר לשחרר חסמים בירוקרטיים. כל מוסד צריך להנגיש מידע. היום סטודנטים אפילו לא יודעים אל מי לפנות בתוך המוסדות. זה משהו שהמוסדות חייבים לעשות. אנחנו שאנחנו לא נמצאים בקצה, מקבלים מאות פניות כל שבוע מסטודנטים ומסטודנטיות שפונים אלינו בכל מיני שאלות. אנחנו כמובן מפנים אותם או לאגודות או לדמות הרלוונטית במוסדות, אבל המוסדות חייבים להדגיש הרבה יותר אל מי פונים. בנוסף צריך כמה שיותר לרכז את כל הדברים שקשורים להתאמות במקום אחד. צריך שיהיה one stop shop לכל מילואימניק שחוזר עכשיו מהשטח, שידע שהוא מגיע לגורם אחד ולא מתחיל לתזז בין עשרים אנשים שונים; כי הרבה פעמים זה מה שקורה אחרי תקופה כזאת.

כמו שאמרתי, אני לא מצפה שנהיה פה עוד חודשיים, וננסה להגיד למה המוסדות לא נתנו את ההתאמות. אני באמת מאמין שהמוסדות ייתנו את כל מה שצריך. כולם מבינים שהמצב הזה הוא לא מצב רגיל, וצריך ללכת לקראת הסטודנטים והסטודנטיות שנקראו לגיוס ואפילו לא חשבו פעמיים. אני מאוד מקווה שזה מה שיהיה. אנחנו, כמובן, נעמוד ונוודא שזה מה שקורה. אני אשמח אם אבי, מורן ודור יוכלו להוסיף עוד.

תודה. הצטרפו אלינו חברי הכנסת שמעון אוחיון וחיליק בר.

מורן ברנס, בבקשה.

שלום לכולם. אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים במכללת "ספיר". מי שלא מכיר, מכללת "ספיר" נמצאת סמוך לעיר שדרות. הדיון היום נקרא "הטבות והתאמות לסטודנטים בתקופת "צוק איתן"". אנחנו ב"ספיר" נצטרך התאמות לאחר מבצע "צוק איתן". המכללה סגורה כבר למעלה משלושה שבועות. אין שגרה אקדמית, אין מבחנים, אין מטלות. הסטודנטים שלנו חלקם במילואים או איש-איש בביתו במקומות אחרים בארץ או נשארו להתנדב באזור. סיטואציה לא פשוטה בכלל. המון אי ודאות, המון חשש של סטודנטים שמבינים שעצם העניין שהמכללה סגורה הולך להכניס אותם לסיטואציה מאוד מורכבת ביום שאחרי. הפתרונות שאנחנו שומעים ממוסדות אחרים וגם דברים שאנחנו חושבים עליהם – כרגע הכול זה אופציות. אנחנו מאוד מצפים ומחכים גם לשקט מהבחינה של החיילים שלנו והחיילים בכלל שיחזרו הביתה לשלום, אבל מאוד חוששים מהיום שאחרי. התקופה של חופשת הסמסטר זאת תקופת זמן שאנחנו יכולים לעבוד, ואנחנו יכולים לחסוך כסף כדי לשלם את כל ההוצאות שיש לנו במשך השנה, ואלה הוצאות שכולם יודעים עד כמה הן גדולות. אנחנו מודעים לכך שאי הוודאות הזאת היא בכל המוסדות ובכל העם. אבל הסטודנטים שלנו – אני אגיד בצורה מאוד מפורשת – מתחרפנים מאי הוודאות הזאת, מאוד חוששים. יש לנו מצוקה של סמסטר קיץ שמכיוון שהמכללה עדיין סגורה הוא לא נפתח כרגע, ובשגרה הנוכחית הוא גם לא ייפתח. זאת סיטואציה שהולכת להשפיע על סטודנטים שלא יוכלו לעשות את המכינות, לא יוכלו לעשות לימודי השלמה, ולא יוכלו להתחיל את השנה הבאה כמו שהיו אמורים להתחיל. זה חסם של כניסה של עוד סטודנטים להשכלה הגבוהה, וחבל. אף על פי שאנחנו יודעים שאתם יוצאים לפגרה מאוד נשמח אם תבואו לשדרות ולמכללת "ספיר" כדי שתראו ותחוו קצת מהחוויה שאנחנו בתור סטודנטים והתושבים חווים שם. אני מאוד גאה באגודות סטודנטים אחרות שמגיעות לאזור כדי להתנדב, כדי לתמוך ולתת יד. נראה לי שזה חשוב שגם אתם תגיעו כדי שתראו את זה מהזווית שלכם.

לראות גן סגור.

זה כואב.

תודה. דוד ארז, בבקשה.

שלום ותודה רבה על הדיון ועל ההיענות שלך ושל כל הצוות. מדהים שיש לראות שיש כזאת פתיחות לטפל בנושא במהירות כזאת – גם חבר הכנסת חיליק בר שטיפל בחלק מהתלונות שהגיעו אלינו.

אני פחות בקי בנושא המנהלי של המכללות והאוניברסיטאות. הייתי סטודנט, ואני גם מילואימניק, אבל לצערי, הפעם לא עשיתי מילואים.

יש קושי גדול שהוא כפול, כמו שציין ידידי מ"ספיר"; הרבה סטודנטים כתבו שגם אם יש להם פתרונות אסור לשכוח שהם משלמים שכר דירה, והם צריכים לעבוד. יש בעיה אמיתית גם למעסיקים שהם צריכים את כוח האדם ולא יכולים לשחרר אותם. אז נכון שהבעיה של העסקים היא לא בעיה שלכם, אבל צריך לקחת בחשבון שהם גם צריכים לעבוד כדי להתפרנס בשאר השנה. זה משהו שחייבים לקחת בחשבון.

עלתה סוגיה ששמעתי מכל מיני מכללות ואוניברסיטאות שכמובן, יש אנשים שלא עושים מילואים וכן נהנים מההפקר. בסופו של דבר בימים כאלה מצופה מהמערכת להבין שמי שעשה והתאמץ כן מרוויח מזה, ויהיו כמה שלא התאמצו יותר מדי ולא עשו, אז לא נורא, שירוויחו. אבל אני לא יודע אם כל הנהלים באותם גופים מאפשרים את אותן הקלות, התאמות ואפשרויות. אני אשמח לקבל את כל המיילים של כל המוסדות שרוצים כי ב"כיכר המרכזית" אנשים לא רק מתלוננים, אלא גם מציעים איך לעשות. אף אחד מהם לא כתב, אני עכשיו בחברון, מחליף את הסדירניקים, ואני רוצה פטור. כולם הציעו כל מיני הצעות: לתת מועדים דחויים יותר, אם יש קורסים שנתיים אז לקבל שעבודות יקבעו את הציון סופי; אם יש שלושה קורסים לסיום התואר ושניים חובה אז לעשות שניים חובה, ובשלישי לקבל "עובר" אוטומטית, והם לא יהיו הציונים כחלק מהשקלול של הממוצע של התואר – הצעות מאוד יפות. כמי שלמד, הן נראות לי מאוד רלוונטיות, מאוד לא מתבכיינות, מאוד פרקטיות, ואני אשמח להנגיש את זה לכמה שיותר גופים כדי שתוכלו לבחון את זה. כל מה שאני מבקש בשם אותם סטודנטים מחברון ומעזה שפנו אלי זה פתיחות. לא מה לא, אלא מה כן; כי באמת הם עושים את זה ונושאים בנטל, והם עובדים קשה ומנסים ללמוד, וכל מה שצריך זה מה כן, ולא מה לא. תודה רבה.

תודה. אבי בן-הלל מאוניברסיטת "בן-גוריון".

בוקר טוב. אני אבי, יושב-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת "בן-גוריון". גם אנחנו היינו צריכים להתמודד עם המצב. בהתחלה זה היה להתמודד עם זה שלא נחזור לשגרה תחת אש, ואחרי זה להתמודד עם חוסר הוודאות של טיפול משבוע לשבוע או מיום ליום במצב כי בהתחלה לא ידענו שזה יתגלגל כל כך הרבה זמן. בימים האחרונים אנחנו בעיקר שוקדים על פתרון יחד עם המוסד; פתרון ארוך טווח שיהיה קבוע ויפורסם לסטודנטים עוד היום. עד עכשיו באוניברסיטת "בן-גוריון", החל מ-8 ביולי לא היו מבחנים ולא כל פעילות אקדמית. בהזדמנות הזאת אני חייב להגיד מילה טובה למוסד שבפיסת האלוהים הקטנה שלו מאוד באים לקראת הסטודנטים, משתפים אתנו פעולה, יושבים אתנו, חושבים יחד אתנו בצורה מאוד אחראית בדברים שלא יפגעו בפעילות האקדמית או ביוקרה האקדמית של התואר, ומצד שני יתאפשרו הקלות מרביות לסטודנטים כדי לעבור את התקופה הקרובה.

יחד עם המוסד השגנו מתווה לחזרה ללימודים, שאם תרצו אני יכול לפרט אותו, אבל כמות ההקלות תוכל לפתור את הבעיה ל-85%-80% מהסטודנטים. מי שיש לו בעיות נקודתיות, כנראה יצטרך לקבל פתרונות נקודתיים, ואז יפנה לוועדות הוראה. הפתרונות הם להרחיב – במקום שני מועדי בחינה, לעשות שלושה מועדים, ומתוכם לבחור שניים לגשת אליהם; עוברים בינאריים – המחלקות יפרסמו רשימת קורסים שמתוכם סטודנטים יוכלו לבחור שני קורסים שבהם הם יחליטו לקבל "עובר" בינארי. כמובן, צריך לעבור את הקורס כדי לקבל את זה; הערכה חלופית – אנחנו אמורים לחזור למבחנים ב-26 באוגוסט, ומרצה יכול להחליט שהוא עושה הערכה חלופית ולהמיר את המבחן למבחן בית או לעבודה; כל הסטודנטים יקבלו 15 דקות הארכת זמן; האפשרות לסגור את התואר תתארך, ורישום לקורסי המשך תתאפשר בעקבות ביטול קורסי הקיץ באוניברסיטה. כמובן, מפה גם נגזרות הטבות הרבה יותר משמעותיות למילואימניקים שיחזרו, ואז ניתן להם מערך הטבות הרבה יותר טוב. אני סתם יכול לזרוק באוויר – הם יוכלו לגשת לכל שלושת המועדים, ומתוכם לבחור את הציון הגבוה מבין השניים; הם יוכלו לבקש שלושה עוברים בינאריים, יקבלו 20% תוספת זמן; כמובן, בעיות פרטניות תטופלנה במסגרת המחלקות השונות, במסגרת ועדות ההוראה. כמובן, תתאפשר הערכה חלופית הרבה יותר גמישה לסטודנטים שמשרתים במילואים. כל מועדי הבחינות – במקום להחזיק סטודנטים משבוע לשבוע אנחנו לוקחים את שני המועדים שאנחנו עדיין צריכים לעשות ומעבירים אותם צמוד לשנת הלימודים הבאה. זה בגדול המתווה. אני חייב לציין שהאוניברסיטה שוקדת בשבועות האחרונים לגייס תרומות כדי להעניק מענקים לסטודנטים שמשרתים במילואים. זה יכול להקל על הסטודנטים את החזרה באיזשהו אופן. המתכון להשיג את זה היה שיתוף הפעולה בין המוסד לבין אגודת הסטודנטים. זה קריטי בימים האחרונים, וחשוב שכל שאר המוסדות יעשו את זה.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת בועז טופורובסקי שהיה יושב-ראש התאחדות הסטודנטים.

וגם יחד אתי ועם חבר הכנסת מיכאלי יושב ראש השדולה למען הסטודנטים וההשכלה הגבוהה. אנחנו מתעסקים עם הסטודנטים עצמם אז הבלטתי את זה. ההנהלה דואגת יפה לעצמה.

בין הדוברים אשבץ את חברי הכנסת. חבר הכנסת שמעון אוחיון, בבקשה; לשעבר מאוניברסיטת בר-אילן.

לשעבר. גם הייתי יושב-ראש אגודת הסטודנטים – גם הסיפור עצמו במלחמת יום כיפור וכל המאבקים שלנו בשעתו.

אני מודה על הדיון הזה. פניתי אליך, אדוני היושב-ראש, לקיים דיון לגבי כל ההתנהלות של מערכת החינוך בכלל. שלשום הייתי בוועדת הכספים וראיתי את ההתמודדות של הערים בחזית – אשקלון, אשדוד, גן-יבנה. למעשה, אפשר להגיד במילים פשוטות שהן כמעט הופקרו בהתמודדות במערכות החינוך. שמעתי שאשדוד ואשקלון השקיעו עשרות מיליונים מתקציבם כדי לעשות בקיץ פעילות הפגה, והתקציב שעמד לרשות משרד החינוך הסתכם על 4 מיליון בלבד. אבל זאת סוגיה אחרת, ואנחנו מתעסקים כרגע עם הסטודנטים.
אני רוצה שהוועדה שלנו תפנה לכל מוסד להשכלה גבוהה, בעזרת השם כשהמלחמה הזאת תסתיים, לקיים אירוע, כנס, לחבק כמו כל המוסדות בארץ, כמו כל ההתארגנויות הספונטניות. שהמוסדות להשכלה גבוהה יביעו במילים של הוקרה והערכה בטקס כזה או אחר את התרומה ואת ההתגייסות של הסטודנטים שלנו שנמצאים בחזית. אני מקווה שלא נצטרך לעשות זאת כתגובה ליוזמה של חנין זועבי שתעשה משהו, ומנגד אנחנו נצטרך לעשות משהו; אלא מלכתחילה כמו שכל עם ישראל התגייס בתקופה האחרונה גם אנחנו נתגייס ונבקש מהמוסדות להשכלה גבוהה לקיים טקסים ואירועים של הוקרה והערכה לתרומה הגדולה של הסטודנטים.
לגופם של דברים – יש לנו כבר תקדימים. כפי שאמר החבר בעניין הזה, יש לנו סופרמרקט של התמודדות כשהאוניברסיטה רוצה, ובמקרים מסוימים של קורסי יסוד ושל קורסי בחירה או קורסים שהם אינם ממש חובה. אז אפשר להגיד, יש ציון עובר מאחר שהסטודנט היה מגויס תקופה ארוכה ונמנע ממנו. אבל בוודאי לגבי חומרים שצריך להעמיד לרשות הסטודנטים, האפשרויות של מועדים נוספים וכו'. אני דואג גם לאותם נרשמים חדשים. אני שומע מסטודנט שאומר שהוא התקבל לפקולטה למשפטים, אבל אמרו לו שהוא לא נכנס לפני שהוא עושה מבחן אמיר שקובע את הקבוצה שלו ואת רמת הלימוד באנגלית. אני מקווה שהאוניברסיטאות לא יעמידו את המכשול הזה, ואפשר לארגן קורס מיון מזורז, ולא להיכנס לבירוקרטיה. בוודאי צריך לשים לב לא רק לאותם סטודנטים שנמצאים במערכת, אלא גם לאלה שמתדפקים כרגע ועומדים להיכנס, ויש כל מיני חסמים בירוקרטיים ואחרים מכיוון שהם כרגע מגויסים. לכן אנחנו צריכים לפנות אל המוסדות להשכלה גבוהה שיישבו יחד, שור"ה ישב ויעבדו את ההנחיות בצורה מסודרת, מקפת, שייתנו לסטודנטים הללו להתמודד – מי שצריך לקבל פטור, יקבל פטור; מי שצריך לקבל מועד נוסף יקבל מועד נוסף, מי שצריך לקבל מבחן אמיר חדש, יקבל. אני גם מברך את אוניברסיטת בן-גוריון על היוזמה הנפלאה הזאת לאותם סטודנטים. אני גם מקווה שיהיו גם קרנות שיענו בצורה חיובית כדי לעזור ולהתמודד כלכלית. זאת הקריאה שצריכה לבוא מוועדת החינוך. תודה.

תודה. חבר הכנסת חיליק בר, בבקשה.

תודה. אני מתנצל, אני פשוט צריך להחליף מישהו בוועדת כספים, אבל חשוב לי לומר כמה דברים. קודם כול, תודה לך, אדוני היושב-ראש, על הדיון הזה. דוד ארז, תודה על היוזמה. הגיעו המון פניות דרך הכיכר המרכזית דרך התעוררות של עופר, דרך ההתאחדות ואורי רשטיק.

חשוב לי לומר כמה דברים בקצרה: המענה שהמועצה להשכלה גבוהה נותנת לא מתיישב עם מה שקורה במציאות. זה כאילו הם לא קוראים את המציאות ונותנים מענה שלא קשור בכלל לשטח, ואני כמובן מדבר על הסטודנטים שיוצאים לשירות מילואים. קודם כול, עדיין אין לנו צפי לסיום המבצע. כולנו היינו רוצים לדעת מתי הוא ייגמר, אבל הלוחמים הסטודנטים נמצאים כבר למעלה מ-20 יום בשטח, ואף אחד לא יודע מתי זה ייגמר, כך שכל פתרון שכביכול נותנים עדיין לא רלוונטי. יש סטודנטים רבים שכבר הפסידו את כל תקופת הבחינות וגם הפסידו ימי עבודה לא מעטים, ושוכחים שהם צריכים להשלים גם את הבחינות וגם עבודה, כי – מה לעשות – לא כולם יכולים לעצמם לא לעבוד. שני הדברים האלה באים זה על חשבון זה וצריך להבין שזה יוצר עוד יותר לחץ. חלק מהסטודנטים מפסידים כבר היום סמסטר קיץ שגם אותו הם יהיו צריכים להשלים, ואנחנו שוכחים את זה. המועדים המיוחדים שמתוכננים להתקיים בחודש אוגוסט, כנראה שהם לא יוכלו בכלל להגיע אליהם פיזית אם המבצע הזה ייגמר ובטח אם הוא לא ייגמר עד אז. לכן במצב הזה שנוצר, גם אם המבצע הזה ייגמר בזמן סביר זה יהיה קשה עד כמעט בלתי אפשרי להשלים את הפערים, א', כי אף מעסיק לא ייתן לסטודנטים חופשה. גם המעסיקים נפגעו בעצמם. כל אחד דואג לעצמו, ומי שבסוף יהיה בצבת הזה זה הסטודנטים שיצטרכו שוב לבחור אם לעבוד או להשלים מבחנים, אם בכלל יגיעו למועד. יש גם תופעה של סטודנטים במערכת החינוך. חלק מהסטודנטים עובדים במערכת החינוך שמתחילה להתכונן כבר לשנת הלימודים הבאה – אנשי הוראה, מחנכים. זה במקרה הטוב ייתן להם מקסימום שבוע להתארגן לשנת הלימודים הבאה.

לכן עלו פה כמה הצעות, ואני קורא לוועדה לבחון אותן: המרת מבחנים בעבודות. לא יקרה כלום אם חלק מהמבחנים יומרו בעבודות שיינתן זמן סביר לסטודנטים לעשות אותם; שנית, הפחתת מספר המבחנים. אפשר להחליט שבאופן חריג מפחיתים את מספר המבחנים. למשל אם סטודנט היה במילואים בתקופה של חמישה מבחנים אז יפחתו לו את המבחנים לשלושה. זה לא יהפוך אותו לסטודנט פחות טוב; ובשני המבחנים האחרים הוא יוכל לקבל ציון עובר; שלישית, הפחתה משמעותית בכמות החומר לכל המבחנים. כולנו היינו סטודנטים – אני בוגר האוניברסיטה העברית – ואפשר להפחית את כמות החומר הנלמד שמתבקש לכל מבחן; וכמובן, האפשרות להיבחן עם חומר פתוח. כסטודנטים מאוד אהבנו את זה. לא תמיד נתנו לנו, אבל אם יש סיבה להיבחן עם חומר פתוח זה בוודאי המקרה; דבר נוסף – אני מצטרף לדברים שנאמרו פה – להוסיף עוד מועד ואפילו שניים, המערכת יכולה לעמוד בזה. לכן אני קורא לוועדה לנסות להציע את כל אחד מחמשת הפתרונות האלה לרווחת הסטודנטים. בסופו של דבר גם המוטיבציה שלהם שהיא בהחלט גבוהה וגם היותם חלק מהמערכה הזאת מחייבת אותנו לתת להם פתרונות. אני אודה לוועדה שתמליץ על חמשת הפתרונות האלה. תודה.

תודה.

אני חייב להוסיף משהו חשוב – יש גם בסיס חוקי לבוא לקראתכם ולתת לכם את מה שאתם רוצים. סעיף 20 בחוק המילואים קובע שהממשלה יכולה להסמיך את הממשלה עצמה ואת כל מי שקשור למערכת הציבורית להיטיב עם המילואימניקים על פי מה שנראה להם נכון.

למה אתה הולך לחוק המילואים? בחוק זכויות הסטודנטים מ-2007 ואמנת הסטודנטים – רק שנממש את מה שמופיע שם - -

אני עוד פחות בקי ממך בכל החוקים של הסטודנטים. אבל אני אומר שיש תשתית חוקית.

תודה. דור חיים, בבקשה.

בוקר טוב. אני דור חיים, יושב-ראש אגודת הסטודנטים מהמכללה למנהל. אני רוצה לברך את הוועדה שהתכנסה בדיוק בזמן. אני לא יודע אם היושבים פה מבינים – זה בדיוק הזמן שבו מקיימים את הדיונים ומקבלים את ההחלטות. יושב-ראש הוועדה, אמרת בתחילת הדיון שרבים מהסטודנטים נמצאים במילואים. על-פי נתונים של פיקוד העורף, רבים מהמילואימניקים הם סטודנטים, כשליש, פחות או יותר.

זה במקרה הגילאים המתאימים פשוט.

זה משהו שחשוב לציין כי זאת מסה מאוד רצינית. זאת אוכלוסייה רבה ואוכלוסייה עדינה. אני מאמין, כמו שנאמר, שהמוסדות יהיו בגישה להקל ככל הניתן, אבל אני יכול להגיד שהמוסדות נמצאים בדיסוננס בין היוקרה האקדמית שלהם לבין ההקלות שהם מעוניינים לתת לסטודנטים. יושב-ראש האגודה מ"ספיר" ויושב-ראש האגודה באוניברסיטת בן-גוריון מספרים – אנחנו אמנם לא נמצאים באותו מצב, אבל אנחנו מייצגים אוכלוסייה לא פחות קטנה שנמצאת בתפר. הלימודים אצלנו לא הושבתו. הושבתו לשלושה ימים והופסקו בתחילת הלחימה, ואז חזרנו למעין שגרת חירום.

יש לכם נתון כמה מהסטודנטים במילואים?

אכן. אצלנו במכללה של למעלה מ-10,000 סטודנטים גויסו כ-200. זה אומר שבממוצע בכל כיתה יש מילואימניק. הם נמצאים בפנים כבר למעלה מ-20 יום. אנחנו בקשר שוטף איתם. איתי נמצאים פה ראש מחלקת מילואים ורכזות מילואים מהאגודה שעובדות מאוד קשה לילות כימים כדי לשמור על קשר שוטף איתם.

אני רוצה להצטרף לדברים של חבר הכנסת חיליק בר בקריאה למל"ג שהפנייה שלו למוסדות הייתה מאוד לקונית ומאוד חלשה ולא באמת מנחה מה אפשר ומה ניתן לעשות. רק אמרו בצורה מאוד אמורפית שכל מוסד יעשה ככל הניתן להקל. אני קורא למל"ג למנוע אי שוויון. אני מדבר פה על האוכלוסייה של המילואימניקים. כל מוסד יקבל את ההחלטה שלו איך הוא מקל – איפה יותר ואיפה פחות; אבל המל"ג כארגון על שתחתיו נמצאים כל המוסדות צריך לצאת באיזושהי הנחיה ועידוד קצת יותר נקודתי וספציפי מה ניתן לעשות, ובאלו אמצעים הוא ממליץ למוסדות לנקוט. כמו שהמל"ג עשה בעבר, ועכשיו החליט – ואני לא מבין כל-כך למה – לא לעשות אותו הדבר – יש צורך בפתרונות ברמת המקרו. כמו שכבר נאמר פה לא חסרים פתרונות אפשריים, כולל מניעה של בירוקרטיה שזה לא צוין, וכמובן, קרנות ומענקים למילואימניקים שהפסידו ימי עבודה וימי לימודים. שוב אני מברך על הוועדה הזאת. תודה.

תודה. עופר ברקוביץ', סגן ראש עיריית ירושלים.

תודה. תודה על הדיון ביום האחרון של המושב. זה לא טריוויאלי. אני סגן יושב-ראש עיריית ירושלים ויושב-ראש תנועת התעוררות שמייצגת הרבה מאוד צעירים שנמצאים עכשיו בחזית. הדברים נאמרו בגדול, אבל אני כן אחדד ואשים את הדגשים. אנחנו בימים שיש בהם סולידריות גבוהה בעם ישראל, והרבה מאוד מהערכים שנפגעים – המשק, המשפחות והעולם הסטודנטיאלי והאקדמי – אין ספק שצריכה לצאת מפה אמירה ברורה למוסדות האקדמיים שמתנהלים בצורה מסודרת בשגרה, שצריך להיות שינוי דרמטי בשל התקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה. זה צריך לבוא לידי ביטוי באחת ההצעות שעלו פה. אני אחדד שיש לא רק סטודנטים בחזית שהם מילואימניקים, אלא גם אנשי קבע שלומדים. אני יודע שגם בעניינם בחלק מהמוסדות לא ניתנו ההנחיות המתאימות לגבי האנשים האלה, והם מופלים לרעה. אותם אנשי קבע רוצים לעשות את התואר האקדמי שלהם, ולא זוכים לאותן הקלות. צריך להתייחס גם אליהם לא פחות מאשר לכל מילואימניק אחר.

ביחס להצעות שעלו פה – כל רעיון שלא פוגע באיכות האקדמית צריך להתקבל היום. דהיינו מועד נוסף שבהחלט לא מבטא שום פגיעה באיכות האקדמית, תשלומים על קורסים נוספים במקומות שאנשים ייכשלו; נושא של דחיית מועד הגשה של עבודות וסמינריונים – כל הרעיונות האלה, אין בהם שום פגיעה אקדמית, וזה רק עניין בירוקרטי להחליט עליהם. בעניין הזה צריכות לצאת הנחיות ברורות. על מעבר אוטומטי של קורסים אני מבין שיש פה דיון קצת יותר עמוק ומשמעותי, אבל יש הרבה מאוד כלים שצריכים להיות מוגדרים ככלים בסיסיים שנוקטים. לא ציינתי גם את ציון המגן באמצעות עבודות, זאת אומרת ללכת לקראת הסטודנטים באמצעות הדברים שהם מילאו בתקופת השגרה.

אמירה נוספת לגבי מה שנאמר פה – שהמצב עדיין לא ברור ולא צופים את סוף הלחימה – צריכות להתקבל החלטות עכשיו כדי להגדיר מה המצב ומה נותנים עכשיו, ובמידה שהמצב יימשך ויוחמר – להתייחס בהמשך. אבל אני בהחלט חושב שיש לשים סוף לחוסר הוודאות הזאת מצד הרבה אנשים שנמצאים בה. אני שוב מברך על הדיון. יש כאן חברי כנסת צעירים ורציניים שמכירים את העולם הסטודנטיאלי, ואני יודע שגם אתה קרוב אליו - -

רציתי להגיד שיש גם מבוגרים.

יש פה רק חבר כנסת צעיר אחד.

אל תלעגו - -

לא, בועז לא מבין שצעירות זאת מחלה שעוברת עם השנים.

אתמול ישבתי עם השר לאזרחים ותיקים. הוא מתכוון להציף את האוניברסיטאות עם גמלאים.

תודה. מי מייצג פה את המל"ג?

שלום לכולם. שמי מיכל נוימן, סמנכ"ל לעניינים אקדמיים ומזכיר המל"ג. לצערנו הרב, מצב המלחמה הזה הוא לא דבר זר – מכירים, עברנו. לא רוצה להגיד שכנראה גורלנו הוא כזה שעוד נעבור.
בוקר טוב, בועז. בועז היה חבר מל"ג בתוקף תפקידו כיושב-ראש התאחדות הסטודנטים.

ב-9 ביולי שלחנו הודעה לכל המוסדות בבקשה להתחשב. ההודעה הייתה, כמובן, קולגיאלית. המוסדות כמונו, בתוך עמנו אנו חיים, מכירים את המצב, יודעים איך להתמודד אתו. תמיד היו ויהיו בעיות בעניין הזה. יחסית אנחנו נמצאים במצב מתקדם מכיוון שבשנת 2012 תוקנו הכללים להקלות ולטיפול בסטודנטים שנמצאים בשירות מילואים. נדמה לי שאגודת הסטודנטים הייתה גורם פעיל מאוד בנושא הזה. אנחנו נמצאים באי ודאות. יש לנו שני ערוצים: א ', המוסדות בדרום שפשוט סגורים ברובם והערוץ השני זה סטודנטים שנמצאים במילואים ולומדים במוסדות אחרים ברחבי הארץ, בצפון ובמרכז, ולא יכולים לגשת לבחינות ולסיים את שנת הלימודים. המוסדות עצמם עושים מאמצים עילאיים לטפל בסטודנטים, אבל אין מה לעשות, המצב הוא כזה שאנחנו באי ודאות ולא יודעים מתי תיגמר המלחמה. יושבת לשמאלי נציגת ור"ה, ואני מניחה שגם היא תגיד כמה דברים. הניסיון של כולם מראה שהבעיה הגדולה ביותר היא אחרי המלחמה כי אז בעצם צריך למצוא את הפתרון. שמעתי כל מיני בקשות לבקש מהמוסדות לא לקיים בחינות בתחילת שנת הלימודים הבאה. אי אפשר להגיד כרגע מתי הבחינות יתקיימו. אם, חלילה, המלחמה הזאת תימשך עוד כמה שבועות טובים, וניכנס לתקופת החגים? הדברים עדיין לא ברורים, ולכן אני יודעת שהדבר בעייתי. בתוך המוסדות, למיטב ידיעתנו, כן מפרסמים הודעות לסטודנטים, והיכן שלא אנחנו נוציא הודעה, ונבקש לרענן את האתרים. בכל מוסד אמור להיות אדם, ולמיטב ידיעתנו, קיים אדם שאליו ניתן לפנות גם לפי הכללים לסטודנטים במילואים. אנחנו יודעים שהמוסדות נותנים מענה. אני בטוחה שהוא לא שלם ולא מושלם, הוא לא יכול להיות כזה במצב הנוכחי. אני יכולה להגיד לכם כקוריוז שאנחנו גם מקבלים פניות מסטודנטים שמבקשים לא לדחות את הבחינות. הם גם טוענים שזה הדבר היחיד שמפיג את תשומת הלב מהמלחמה, וגם אומרים שבחגים לא טוב להם בגלל מי שיוצא ללימודים בחו"ל או כל מיני תכניות אחרות. לכן הפניות אלינו מאוד מגוונות, ואנחנו משתדלים לתת מענה. אבל המענה בסופו של דבר הוא פר-מוסד. אחד הדוברים הקודמים אמר כאן שאין אוניברסיטה עם 20,000 סטודנטים כמכללה עם מספר קטן יותר של סטודנטים ועם מגוון יותר קטן של תכניות לימודים. המענה יינתן.
אני אומרת – לא יהיה מצב – וזאת התחייבות שלנו וגם של המוסדות – שסטודנט שיצא למילואים או בן-בת זוג של סטודנט שנקרא בצו 8 ויצא למילואים לא יגמור את שנת הלימודים בגלל המלחמה.

מיכל, אני מאוד מעריך את מה שאמרת, אבל הוצאתם הודעה לקונית. אני מבין שדין אוניברסיטת חיפה הוא לא כדין מכללת "ספיר" במצב הזה. אבל דין מילואימניק מאוניברסיטת חיפה ודין מילואימניק ממכללת "ספיר" כן צריך להיות אותו דין, ויש מקום למל"ג להוציא הוראות אחידות בנוגע לסטודנטים במילואים, כי סטודנט במילואים, זה לא משנה איפה הוא לומד – הוא במילואים. אם סטודנט חוזר ממילואים באוגוסט זה לא משנה איפה הוא לומד – הוא חוזר מהמילואים באוגוסט. אז אני מבין שיכול להיות שבמכללת "ספיר" שהייתה ריקה לחלוטין כשהייתי שם בסיור. זה לא אותו דבר כמו בחיפה שחוץ מהפגנות פה ושם לומדים כרגיל. השאלה מה עושים במקום שברור שיש סטודנטים שנפגעים מזה עכשיו.

אני חוזרת ואומרת, הדברים ידועים. עברנו מלחמות. עברנו את מלחמת לבנון השנייה ששם הצפון היה בקושי, והמצב היה שונה מבחינת הפריסה בארץ. אבל עדיין מילואימניקים הם מילואימניקים, וניתן מענה נקודתי במוסדות. אנחנו לא יכולים ולא רוצים להוציא הנחיה אחידה לכל המוסדות כי המצב שונה בין האנשים, המצב שונה בין סטודנטים – אם הוא שנה א' או שנה ג' או סיים את התואר ורק צריך להגיש פרויקט סיום בהנדסה. הפתרונות הם נקודתיים. לא יכול להיות שהמוסדות לא ייתנו לזה מענה. מניסיוננו ניתן מענה, ובמקום שיש בעיות הן מטופלות. אנחנו לא ניתן ולא יהיה מצב שסטודנטים ייפגעו.

אני לא לגמרי מקבל את זה, כי סטודנט להנדסה. סטודנט לפני הגשת עבודה זה לא משנה באיזה מוסד הוא לומד אם הוא מילואימניק.

מצבו היחסי של סטודנט בחיפה לעומת סטודנט ב"ספיר" שהיא סגורה לגמרי – שונה.

הוא יותר רע.

של הסטודנט בחיפה הוא יותר רע, כי שם יש כמה בודדים, ובמכללה שהיא סגורה לגמרי אמורים לתת פתרונות לכולם, לא רק לאלה שהיו במילואים.

אני מקווה שגם באוניברסיטה בחיפה יש ראש גדול. הם לא צריכים להיות מקובעים, וידעו גם למצוא פתרון.

תודה. דבורה מרגוליס, ראש מנהל ור"ה, בבקשה.

שלום לכם ותודה על הדיון החשוב. אתם הולמים בדלת שהיא לא פתוחה, היא פעורה לרווחה. בהמשך למה שמיכל אמרה כאן – ואני כמובן מצטרפת לכל מילה – כל האוניברסיטאות הוציאו הודעות ועדכנו את אתרי האינטרנט שלהן; כל הסטודנטים קיבלו הודעות במייל ובצורה שבה האוניברסיטה בדרך כלל מתקשרת איתם. כל האוניברסיטאות נערכו ונערכות לטפל בבעיות האלה. אני גם רוצה להזכיר שלאוניברסיטאות יש גם סגל אקדמי וסגל מנהלי שחלקו מגויס, וגם שם יש הדברים שצריך להתייחס אליהם. כל הנושא של מועדי ג', פתיחת שנה והיערכות במוסדות שכן לומדים בהם לקיום בחינות במהלך אזעקה, ושורה ארוכה של התאמות והטבות. הדברים נעשים. נציג הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון דיבר פה, והדברים דומים בהתאמות הנדרשות של כל מוסד ובהרכב שלו בכל המוסדות האחרים. כל ההנהלות של האוניברסיטאות מחבקות ודואגות בדיוק כמו כל עם ישראל והסטודנטים שנמצאים בחזית. גם בני זוג יקבלו הקלות שניתנים לסטודנטים במילואים. ההנחיה הזאת יצאה. הדברים האלה לגמרי ברורים ומובנים. כמובן, יידרשו פתרונות נקודתיים, והם יינתנו. כפי שנאמר כאן, לא יהיה סטודנט שייפגע סיום השנה שלו בעקבות המבצע הזה.

ד"ר זיו חורב, מנכ"לית המכללה האקדמית "אחווה", בבקשה.

שלום. מיכל, אני פונה גם אליכם, יש לי הרגשה שיש כאן קונצנזוס מאוד גדול סביב השולחן לגבי סוגית ההערכה – בחינות, עוברים בינאריים, מועדים נוספים, דחייה, מתן הזדמנות חוזרת – אלה הפתרונות שאנחנו מכירים. במגוון שיש לפנינו אני בהחלט חושבת שכל מוסד ימצא את הפתרון המתאים לאוכלוסייתו.

המכללה האקדמית "אחווה", כמו "ספיר", סגורה מ-8 ביולי, ומתקשה לראות את הקצה. לאוניברסיטאות יש קצת יתרון דווקא בגלל היוקרה האקדמית שמאפשרת להם להתגמש מראש. פה אנחנו נצטרך קצת את הגב שלכם, אבל נראה לי שסוגית ההערכה היא פתירה.

הסוגיה המורכבת, בעיניי, שהיא נכונה יותר למכללות, היא הסוגיה של סמסטר קיץ. סמסטר קיץ שבנוי לאלה שמתחילים לימודים בסמסטר ב', שבנוי לתכניות-קדם, היא סוגיה מאוד מורכבת שמשפיעה על שני מישורים. מישור אחד הוא מישור הקבלה ללימודים. אני מזכירה תכניות של מכינות מואצות לאוכלוסיות מוחלשות – אני לא אנקוב עכשיו שמות; תנאי קדם באנגלית בתכנית שאמורה להיפתח בתשע"ה שלא יאפשרו קבלה ללימודים מן המניין. אמרו מבחן, אבל הבעיה היא לא המבחן וגם אלה שעברו מבחן. עכשיו יודעים שהם צריכים להספיק עד 20 באוקטובר שני קורסים באנגלית כדי להגיע לרמת כניסה. אחד מהם כבר נגמר או ליתר דיוק, נגמר בלי להתקיים. הסוגיה הזאת מאוד מורכבת.
יתר על כן בסוף השבוע הבא הלך שליש סמסטר קיץ – איך מחדשים סמסטר קיץ? גם אם יפרוץ השלום ותפורז עזה במהרה בימינו מחר – איך מחדשים סמסטר קיץ אחרי אובדן של 25% מהסמסטר? המשמעות של זה בעבור העוברים בין שנה ב' ל-ג' או בין א' ל-ב' היא משמעות קריטית – לא רק אובדן הפרנסה, אלא אובדן הפרנסה העתידי. פה אנחנו צריכים קצת עזרה כי לא לכולנו יש ניסיון מלחמת יום כיפור מסמסטר א' 73' או מסמסטר קיץ של "עופרת יצוקה". פה צריך לשים לב למוסדות הסגורים שהם שונים בהקשר הזה. מעבר לכך, כמובן מוסדות סגורים מתקשים מאוד. לנו יש כבר שני ימים פתוחים שבוטלו – מחר אמור היה להתקיים היום השני שלא יתקיים. הקושי להיערך לשנה הבאה מבחינת קליטת סטודנטים, שיווק – אני יודעת שהדיון הוא על הסטודנטים, אבל צריך לשים לב גם לזה. הסוגיה הקשה היא דווקא לא ההערכה, אלא הסמסטר הנעלם. יש מוסדות שעבורם הסמסטר הנעלם הוא קיומי. לנו היו אמורים להיות 700 לומדים. תודה.

תודה. משרד הביטחון, בבקשה.

אני נציג צה"ל, ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים באגף כוח אדם. קודם כול אין צורך להכביר מילים על החשיבות של הטיפול באוכלוסייה זאת של הסטודנטים – גם במקום שהם נמצאים, ועצם זה שגייסנו אותם בצו 8 בעצם המשימה שהם מתמודדים איתה. גם אנחנו היינו צעירים ובסוף זאת שכבת גיל שמתמודדת עם מורכבויות מעבר ללימודים עצמם. בהתייחס לסוגית השכר צה"ל בשיתוף המוסד לביטוח לאומי ישלם שבוע הבא מקדמות לסטודנטים עצמאיים וכאלה שלא עובדים כחלק מחוק המילואים מופיע 68%. מאחר שרוב החודש אנשים לא עובדים מתקיים תהליך כזה, ובשבוע הבא אמור להיכנס לחשבונות הבנק. במקביל אנחנו משלמים דרך המוסד לביטוח לאומי תשלום למעסיקים כדי להבטיח את תשלום השכר של חודש יולי. זה קשור לכל האוכלוסייה שגויסה בצו 8. זה בהיבט הכלכלי, וזה חלק מהמענה.

חוק זכויות הסטודנט מבהיר בצורה מאוד ברורה הרבה מאוד היבטים שעלו כאן. לצד זה יש תקנות מ-2012, אם אני לא טועה, של המל"ג בכל ההיבטים שנוגעים לטיפול בסטודנטים. צריך להעמיק בזה ולראות שמממשים אותם מעבר לכל הרעיונות שעלו כאן כדי להשלים את המענה לאוכלוסייה. אכן קיים חוסר בהירות מתי מסתיים המבצע, אבל מצד שני מצופה שייצאו כבר הגדרות ואמירות לסטודנטים כי חוסר הבהירות מוצפת בכל מקום. לא ברור להם מה יקרה, מה עושים, ויכול להיות שכולם ינגישו את המידע, והכול יופיע באתרים – הם לא יודעים. הרבה מאוד סטודנטים המגויסים מעלים את השאלות על מועדי ג', על צמידות של מבחנים – איך הם יתמודדו יום אחרי יום במבחן; כשהוא חוזר, האם יהיה לו מספיק זמן ללמוד; ועוד היבטים כאלה ואחרים, כולל רעיונות איך לחשב ציונים. הרבה מהרעיונות הוצגו כאן. לדעתנו, נכון להבהיר להם את התמונה ולאן זה מתקדם כי זה מאוד משפיע ומאוד מפריע להם. תודה.

תודה. רביד נבו, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רכזת מגדר, הורות ומילואים בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית. בעוונותי, בנוסף לכך, רב-סמל בשירות מילואים פעיל וסטודנטים לתואר שני באוניברסיטה העברית. כולם פה דיברו מה קורה עם הסטודנטים שייתקלו בבעיות פרטניות. בשביל זה אני כאן, בשביל זה אני שם. יש החוקים שדיברו כאן עליהם – תיקון לחוק זכויות הסטודנט שנכנס בתשע"ב לתוקפו, והפניות של הסטודנטים הם בעיקר על מה שלא נופל בחוק. בשביל זה יש בכל המוסדות רכזי מילואים שזה התפקיד שלהם. הייחוד באוניברסיטה העברית לעומת מקומות אחרים – ואני יודעת שזה מתקיים גם בטכניון – שאני נושאת בשני כובעים: רכזת מילואים ורכזת מגדר והורות. בשלב הזה אני יכולה לעשות את האיזון ואת ההתאמה בין כל המקרים שדיברו עליהם גם פה וגם מה שעלה אתמול בוועדה לקידום מעמד האישה. אנחנו מטפלים גם בבנות זוג ובבני זוג של המשרתים במילואים. אצלנו הדברים האלה רלוונטיים גם למשרתי קבע, ובמקרה שלנו גם לעתודאים ולחיילים בסדיר. אנחנו משתדלים לתת שמיכה רחבה, ככל האפשר, ומי שלא נופל תחת החוק הבסיסי אנחנו תופרים חליפה אישית בין אם זה נוגע לקורסי קיץ, בין אם זה נוגע למעבר משנה לשנה.

תודה. ענת לובזנס מארגון הסגל האקדמי, בבקשה.

שלום. אני מזכ"ל ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן-גוריון. ראשית, רציתי להודות על קיום הישיבה ולהביע את הנכונות הרבה של כל חברי הסגל שהם עצמם חברים צעירים בארגוני סגל זוטר. יש נכונות הרבה לעזור לכל אותם סטודנטים שנתקלים בקשיים, שנמצאים בחוסר ודאות, שנמצאים במילואים. רבים מחברי הסגל שלנו גם נמצאים במילואים. גם הם צעירים, רובם סטודנטים לתארים מתקדמים, לרובם יש כבר משפחות וילדים, וחוסר הוודאות שלהם זהה לחוסר הוודאות של הסטודנטים רק שהם במקביל צריכים לתת מענה לחוסר הוודאות של הסטודנטים. הרבה פעמים פונים אליהם בתקווה לקבל אחיזה במציאות וניסיון לתת קרקע שאפשר להתייצב עליה.

דובר הרבה על הקשיים של הסטודנטים, ולדעתי, יש לא מעט סטודנטים לתארים מתקדמים שייתקלו בקושי נוסף; הם צריכים להשלים עבודה שהם לא יודעים מתי הם יידרשו להשלים אותה. לא נערכים דיונים עם חברי סגל אקדמי זוטר ולא עם הנציגים שלהם במוסדות לגבי אופן ההשלמה וההשלכות של זה. יש חברי סגל שלא רק ייאלצו להשלים עבודה, אלא ייאלצו להשלים את אותם לימודים ומחקר שהם הפסידו בזמן המילואים או בעת שמשפחותיהם היו במילואים.

הנושא של סגל אקדמי זוטר הוא קצת מורכב כי יש חברי סגל שהם פעילים בכמה מוסדות. חלק מהמוסדות נמצאים באזורים בצפון שבהם לא היה שום שינוי, וחלק מהמוסדות נמצאים בדרום שבהם הייתה סגירה של המוסד. עם השינויים הצפויים לא ברור הם יהיו צריכים לנסות לסנכרן בין עבודות שהם התחייבו להן או תעסוקה עתידית שמתחדשת כל סמסטר לבין ההתחייבויות הקודמות שלהם שאמורות להסתיים. יש חברי סגל שאמורים לנסוע לכנסים בחו"ל, להתחיל עבודות אחרי תואר שני או תואר שלישי ומצאו מעסיק שמעוניין לקלוט אותם בעתיד, ונשארו להם התחייבויות שלא באשמתם הם לא יכלו לקיים. אנחנו מקבלים הרבה פניות של חברי סגל שהקורסים שלהם נקטעו בייחוד בפקולטות שלא פועלות בסדר הרגיל כמו הפקולטות לרפואה ומדעי הבריאות. הפקולטות האלה מעוניינות מאוד להשלים ככל הניתן את הפעילות האקדמית שהופסקה, והם מוטרדים מזה ששכרם ייפגע ומזה שהם לא יוכלו להשלים את הפעילות האקדמית שחשובה להם מאוד. מוטרדים מהרמה האקדמית, ממועדים נוספים, הקלות שיהיו; שיוכלו להתחשב, אבל ישמרו על רמה אקדמית שלא פוגעת באף אחד.

יש ביטולים של קורסי קיץ, קורסים במכינות הקדם-אקדמיות, קורסים עתידיים באוניברסיטאות שנסגרו. יש כל מיני רעיונות לפתרונות; אצלנו דיברו על כך שחלק מהמועדים יתקיימו בסמסטר א' הבא – דבר שיכול לגרום לביטול של קורסים בדיעבד תוך כדי הסמסטר. האוניברסיטאות לא מקבלות על כך, ככל הידוע לנו, שיפוי כספי, אבל אותם עובדים שמתחייבים להעסקה ייאלצו לוותר על חודשי העסקה חשובים בעת השינוי. כתיבת המועדים הנוספים שזאת הקלה מאוד מבורכת זאת עבודה מאוד מאומצת. לכתוב מועד למבחן זה עניין של כמה ימי עבודה, שלא לדבר על הבדיקה של המבחנים. אם אתה נאלץ לעשות את זה תוך כדי סמסטר ותוך כדי מחויבויות אחרות יש קושי נוסף שמעמיסים על חברי סגל שהם ברובם גם סטודנטים לתארים מתקדמים, וצריך לקחת את זה בחשבון. צריך לראות איך אפשר לטפל בנושא הזה. כבר יצאו פניות לא נעימות מצד חברי הנהלה, למשל הרקטור של אוניברסיטת בן-גוריון שדרש באופן בלתי משתמע לשני פנים שכל המחויבויות האחרות של חברי הסגל יתבטלו מול ההקלות העתידיות. לא תמיד זה אפשרי. לא תמיד מישהו מוכן לוותר על העסקה עתידית בשביל להיות נוכח במבחן או כדי לבדוק מבחן תוך עשרת הימים או השבועיים הנדרשים. צריך גם את זה לקחת בחשבון. לפי דעתי, צריך לקחת את המשמעות הכלכלית המאוד זעומה יחסית למשמעות הכלכלית המגוונת וההשלכות הכלכליות של המבצע הזה גם על סטודנטים, גם על תוספת הזמן שתינתן, היכולת לפצות אותם בשכר לימוד. יש פה גם פיצוי כלכלי, וצריך יהיה לחשוב איך מתמודדים עם מקרים שלא ניתן לקיים הקלה או שיש קושי לקיים אותה מבחינת אותו חבר סגל. אני שוב אומרת – מאוד חשוב לנו לנסות להקל ככל הניתן, ואני מבקשת שיהיה אורך רוח גם מצד נציגי ארגוני הסטודנטים. לא תמיד חבר סגל יכול לעמוד באותן הקלות שסטודנט מרגיש שמחויבים להן – גם לו יש מחויבויות אחרות. רבים מחברי הסגל שלנו גרים בדרום, נמצאים עם משפחות, עם בני זוג במילואים. הם לא מקבלים הקלות על כך שיש להם בן זוג במילואים. צריך להתחשב בזה. תודה.

רשמנו את כל רשימת ה"צריך".

חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה.

אני אתחיל בטוב. חייבים להעריך גם את הפעילות של המוסדות וגם את הפעילות של הסטודנטים ושל הסגלים לאורך המבצע – המילואמיניקים, ההתנדבות שיש בכל רחבי הארץ, מרכזי הסברה שנפתחים בחלק מהמוסדות. שיתוף הפעולה שיש בין הסגלים ובין הסטודנטים זה משהו שחייבים להעריך. אני רואה יחסית למבצעים או למלחמה קודמת שיש פחות תלונות של סטודנטים ויותר היערכות מראש שמתואמת עם הסטודנטים. זה בהחלט ראוי לציון. גם השדולה ברשותנו, שמעון, שלחה מכתב להתאחדות הסטודנטים ולראשי המוסדות והסברנו חלק מהבעיות כמו שאנחנו רואים את זה, ואמרנו שאנחנו לרשותכם בכל בעיה ובכל נושא.

אני בעיקר פונה כאן למל"ג. בקונוטציות אחרות יש הבדל בין להגיב לבין ליזום. יש אפשרות להיות מל"ג מגיב, שאם יהיו בעיות פרטניות אז נגיב וננסה לפתור אותן – כמו בירוקרטיה רעה – לעומת בירוקרטיה טובה – מל"ג יוזם. זאת אומרת יש בעיות שאנחנו יודעים עליהן מראש. יש סטודנטים בכל רחבי הארץ שיש להם אותה בעיה. אם מישהו הולך למילואים, והוא סטודנט להנדסה בטכניון או בבן-גוריון – יש להם אותה בעיה. אפשר להכין מראש את סט הפתרונות, ובהידברות עם המוסדות להגיע להסכמה. אני יודע שהמוסדות כן רוצים ורואים איך הם רוצים להגיע להסכמה ולאיזושהי אחידות במקום שאפשר לעשות אחידות.

מעבר לזה אני מציע שהמל"ג ירכז את כל ההקלות שיש לסטודנטים ולסגלים, ולפרסם את זה. הרי זה ייעשה בכל מקרה או על-ידי כתבים שיעשו את זה מאינטרסים כאלה ואחרים או על-ידינו חברי הכנסת שנבקש שזה ייעשה. ראוי לעשות את זה – כך המוסדות יוכלו להשוות ביניהם, כך אולי אפשר יהיה לעשות סיעור מוחות בין מקבלי ההחלטות השונים. זה משהו שלדעתי, הוא מאוד חשוב. למוסדות אני אומר, תראו, יש לכם אגודות סטודנטים. אגודות סטודנטים יודעות בדיוק מה הבעיות הפרטניות שיש פה ושם. שיתוף פעולה – שאני מבין שיש, אבל תמיד אפשר לעשות את זה יותר טוב – הוא חשוב. חשוב מאוד שתהיה הידברות עמוקה וברורה עם הסטודנטים ועם הסגלים בטח בשעה כזאת. שמתי לב שאין כאן נציגים של הסטודנטים ממע"ת.

יש.

אני יודע שזה לא כפוף למל"ג, אבל שלא נשכח גם אותם כי גם הם סטודנטים, ויש להם אותן בעיות. אני לא יודע אם במשרד הכלכלה או במשרד החינוך יש גם הפתרון הזה. חשוב, לדעתי, לשמוע שגם שם זה הולך בכיוון החיובי.

תודה. גלית מהמרכז הבינתחומי.

בוקר טוב. במהלך מבצע "צוק איתן" איבד המרכז הבינתחומי שלושה מטובי בוגריו: סגן-אלוף דולב קידר, רב-סרן אמוץ גרינברג ורב-סרן צפריר בר-אור זכרם לברכה. במכתב שהוציא פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי לסטודנטים ולסגל, הוא התחייב התחייבות מלאה לתמוך בלוחמים, לסייע ככל האפשר לעורף ולקיים רוח התנדבות, סולידריות ואחריות. כבר מהרגע הראשון של המבצע, החל מיום 9 ביולי, התחלנו לפעול בנושא בשיתוף פעולה מלא עם אגודת הסטודנטים ששותפים לכל קבלת ההחלטות בנושא כדי להקל ככל הניתן על מגויסי צו 8 ועל הסטודנטים המתגוררים ברדיוס של 40 קילומטר. על כן אנחנו שמחים על קיומה של הישיבה הזאת כדי שתאפשר לנו לשמוע רעיונות שעולים ולבחון את היישום שלהם ואת האפשרויות ליישם אותם בפועל בלימודים אצלנו.

הנהלת המרכז הבינתחומי פרסמה כבר הודעה על קיומו של לוח בחינות מיוחד שיתקיים בחודשים ספטמבר-אוקטובר, ובכך לאפשר לכל סטודנט להיבחן בשני מועדים. במקביל נמסרה הודעה לסטודנטים כי מגויסים שלא ניגשו למועד א' או ב' ויבחרו במועד מיוחד וחריג, יוכלו לקבל מועד כזה שייכתב באופן מיוחד עבור אותו סטודנט. בנוסף אנחנו נותנים דחיה במועדי הגשות ובעיקר בהגשות לבקשת סיוע כלכלי ולמלגות.

אני רוצה לציין את התארגנות הסטודנטים שלא גויסו לצו 8 שמוכיחה את עומק המחויבות שלהם למבצע. בכל יום הוצאנו אוטובוסים מהקמפוסים, סטודנטים שיגייסו להתנדבויות בעוטף עזה. מתחילת המבצע מפעילה אגודת הסטודנטים שלנו חמ"ל הסברה שבו פעילים מאות סטודנטים. יש לציין שחלק ניכר מהם הם סטודנטים בינלאומיים מרחבי העולם שמאיישים את מרכז ההסברה הזה ביותר מ-30 שפות זרות. החמ"ל נאבק על התודעה הבינלאומית ועל הלגיטימציה הישראלית.

יש לנו כרגע הרבה סטודנטים שמגויסים למילואים, ובנוסף לכך יש לנו מאות סטודנטים שהם אנשי כוחות ביטחון שהגיעו במסגרת לימודי "אופק", שב"כ, מוסד, משטרה וכדומה. אנחנו מנסים לתת להם את הפתרונות. הם מגלים מצוקה, הם שולחים לנו הודעות. אנחנו עובדים סביב השעון כדי לתת להם את כל הידע. אנחנו עושים ונעשה כל מה שאפשר יחד עם אגודת הסטודנטים ובשיתוף פעולה הדוק כדי להקל על חיילי המילואים שלנו ונושאים תפילה שכולם ישובו הביתה לשלום.

תודה רבה. אין אצלי רשומים לדיבור. אם יש מישהו שרצה ולא ניתן לו, בבקשה. מישהו חדש. אחר כך אתן גם לאלה שכבר דיברו.

אני ממשרד הביטחון, ראש יחידת השכלה וסיוע נוסף ומטפלת בנושא של המכינות הקדם-אקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה. קודם כול אני מאוד מעריכה את ההוקרה את החיילים המשוחררים והלוחמים. אני מרגישה שאני מייצגת את החיילים המשוחררים. אבל מוסדות הלימוד חייבים להבין שזה ההון האנושי שלנו שגם מגן עלינו, וצריכים לבוא לקראתם. אנחנו המוסד המתקצב את המכינות הקדם אקדמיות וגם לימודים אחר-כך להנדסאים או שנה א' בפריפריה. צריך לתמוך ולתקצב בצורה הטובה ביותר כשאנחנו חושבים שבעתיד אולי לתקצב במכינות את כל אלה שהשתתפו ב"צוק איתן". זה צריך לעבור אצלנו הנהלת קרן וכדומה.

כרגע במכינות הקדם אקדמיות אנחנו ממשיכים לשלם דמי קיום לחיילים משוחררים מגויסים – אם הוא לומד במכינה בטכניון ומגויס או אם הוא לומד במכללת סמי שמעון ובמכינה הקדם-אקדמית באוניברסיטת בן-גוריון. אנחנו משלמים דמי קיום אף על פי שבאופן כללי דמי הקיום מותנים בנוכחות בלימודים. אנחנו ממשיכים כדי לא לפגוע בהם.
שנית, אנחנו ממשיכים לשלם את מלגת שכר הלימוד שאנחנו משלמים במכינות הקדם-אקדמיות גם במכינות הסגורות כמו "ספיר" או "אחווה" כיוון שאנחנו לא רוצים לפגוע ברמה הכלכלית. לכן אנחנו מצפים שהמוסדות האלה יבואו לקראת החיילים האלה, שייתנו שיעורי עזר, ייתנו השלמות, ייתנו הקלות, ויראו גמישות אם תלמיד למד במכינה; יתסכלו גם אחורנית ויגידו, הוא היה בסדר, נעביר אותו כדי שלא יפספס שנת לימודים כי במכינות הקדם-אקדמיות האוכלוסייה היא לא מאוד חזקה, והמטרה שלנו היא לא לפגוע בהם עוד יותר ממה שהם נפגעו. כך שבמשרד הביטחון אנחנו עושים את מרב המאמצים לבוא לקראת האוכלוסייה הזאת. ברור שאנחנו לא המועצה להשכלה גבוהה שיכולה לקבוע את הכללים כי אנחנו לא נכנסים לצדדים הפדגוגיים. תודה.

תודה רבה.

אני אוראל להב, סגן יושב ראש האגודה של בר-אילן. שמעתי פה קודם התייחסות לכמה אלמנטים שקשורים למורכבות האקדמית, ואצלנו בבר-אילן גובשה הנוסחה. לדעתי, אפשר לשתף פה את הנוכחים, ואולי זה ייתן קריאת כיוון. כמובן, אם המבצע יימשך זה יצריך היערכות נוספת, אבל כרגע זה מה שגובש נכון לנקודת הזמן הנוכחית.

המוסד שלנו נתן מועדים מיוחדים לכולם בלי יוצא מן הכלל, וכמובן, גם לאנשי המילואים שתהיה להם התייחסות נוספת; מאחר שהאידיאל אומר שגם בנות הזוג של אנשי המילואים וגם החברים שנמצאים באזור המרכז שנמצאים בשגרת חירום גם זכאים למועד מיוחד. בסופו של דבר מאחר שהמועדים נמצאים בעיצומה של מערכה ביטחונית האוניברסיטה גם נתנה את הציון הגבוה מבין שני המועדים. זה משהו שהאוניברסיטה אומרת, אני מאזנת בין הצורך האקדמי ושמירת איכות אקדמית לבין התחשבות במצב המיוחד. שמעתי פה קודם את העניין של האנגלית וקורסי מעבר. בדרך כלל זה קיים אצל חבר'ה בכלכלה שצריכים לעשות קורסי קדם ואנגלית. האוניברסיטה שלנו בשיתוף האגודה וראשי האגודה גיבשה נוסחה שלפיה, כל מי שנרשם, עצם הרישום לקורסים יאפשר מעבר לקורסים ההמשכיים או לשנה העוקבת. כלומר מי שנרשם לאנגלית או לקורסי מעבר- -

קופץ רמה?

אוטומטית יוכל להמשיך בשנה העוקבת, זה לא יעכב אותו. האוניברסיטה שלנו גיבשה את זה יחד עם האגודה, זאת אומרת מתן הציון לא יהווה שלב מעבר, אלא עצם זה שנרשמת לקורס זה יהיה שלב מעבר. לדעתנו, זה מה שכרגע נותן את סל ההטבות וההקלות הנכון.

האם אפשר לשמוע את מה"ט? סטודנטים במכללות הטכנולוגיות.

שמי סלומון מלול, ואני מנהל מחלקה תכנון ותקצוב במה"ט במשרד הכלכלה. רבות מהבעיות שעלו פה הן מנת חלקן של הסטודנטים שלנו במכללות. אני לא הוסמכתי לתת פה החלטות, אבל דבר אחד אני מבטיח: כל סטודנט שיצטרך להיבחן, ייבחן, ולא חשוב מתי. אני מאמין – וכמו שאמרתי, אני לא יכול להבטיח – אנחנו נדון בהקלות נוספות. התלמיד היה במערכה, והדברים לא פשוטים. אנחנו נבדוק אפשרויות נוספות להקל על הסטודנטים. אני לא רוצה להגיד במה, כי זה יישמע הבטחה, אבל אנחנו בהחלט נלך לקראת הסטודנטים שהיו במערכה הזאת.

אני רוצה להעלות שאלה גם בפני מה"ט – יש התאמות שנקבעו כבר ואמורות להיכנס לתוקף בינואר, שהן רלוונטיות לסטודנטים ההנדסאים והטכנאים. כמה שנים אחרי מה שהצלחנו להשיג לסטודנטים האקדמאים הדברים מתעכבים. זה בדיוק הזמן לפרסם את התקנות, לפרסם את כל הדברים למוסדות. הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות לא יודעים שום דבר. אם יש אי ודאות - -

סליחה, במה התאמות?

יש התאמות לסטודנטים מילואימניקים. אף על פי שיש הרבה פחות סטודנטים הנדסאים מגיעות פניות מסטודנטים הנדסאים. אף אחד לא יודע מיהם רכזי המילואים במוסדות – דברים שאתם חייבים פשוט לפרסם. מל"ג כן שם דגש על הדברים האלה ועובד מול המוסדות, ואנחנו מרגישים שמה"ט לא נותן מענה מספיק טוב.

אני מכיר את הבעיה, ואני אטפל בזה.

אתה מדבר בכלל.

על מה"ט.

כן, אתה צודק.

יש 26,000 סטודנטים הנדסאים. חייבים לתת להם מענה.

במכללות לחינוך הכול בסדר?

במכללות לחינוך יחסית בסדר. יש גם פחות מילואימניקים ומילואימניקיות.

תודה. אבי, בבקשה.

חשוב להדגיש את הנושא לא רק של מתן הטבות אקדמיות, אלא גם ההנגשה שלהן. בבן-גוריון יש כ-1,200 סטודנטים מגויסים מתוך 20,000. זה אומר שהתשתיות הקודמות למימוש ההטבות האקדמיות שיינתנו להם לא מספיקות. כלומר לא מספיק רכז אחד שיטפל בהם, אלא צריך משמעותית לתגבר את המערכים האלה. אנחנו נערכים לזה מאוד חזק עם המוסד. הקמנו משרד מילואים בלובי "בית הסטודנט", שזה משהו מאוד נגיש, וגם כוח אדם שיתפעל את המשרד הזה זה משהו מאוד חשוב. בנוסף לא רק מילואימניקים מגויסים אלא גם עובדי מל"ח – משק לשעת חירום. כך שכל ההטבות שניתנות למילואימניקים יצטרכו להיות תקפות גם לעובדי מל"ח, וכמובן גם לבנות זוג או בני זוג של משרתי מילואים עם ילד מתחת לגיל 14.

תודה. בבקשה, דור.

אני לא יודע עד כמה זה קשור לוועדה הזאת כי מדובר על המועצה לראיית חשבון. בימים אלה כ-10,000 סטודנטים ייגשו ב-3 באוגוסט וב-21 באוגוסט לבחינות הסופיות שלהם. כרגע המועצה נוקטת עמדה של כיבוי שריפות, והודיעו לסטודנטים שהמועדים מתקיימים כרגיל, כולל זה שמתקיים בשבוע הבא.

זה הבערת שריפות, לא כיבוי שריפות.

הבערת שריפות זאת גם דרך להתייחס לזה.

המועצה הודיעה שיינתן מועד מיוחד למבחן הראשון מבין השניים; בלי להודיע מתי או מה קורה עם המבחן השני.

אני ממלא מקום יושב ראש אגודת הסטודנטים במכללת הדסה. אני רוצה להתייחס לסוגיה קצת אחרת – הסטודנטים שגרים בדרום, וסמסטר הקיץ שלהם התחיל. אצלנו במכללה יש כ-800 סטודנטים בסמסטר קיץ או נבחנים במועדי ב'. בדומה למה שאוראל מבר-אילן אמר, גם אנחנו קיבלנו כמה הטבות בנושא של מבחנים ואי חובת נוכחות, אבל צריך לשים לב שעצם זה שיש סטודנטים שלא יכולים להגיע ללימודים זה פוגע בהם כשהם מגיעים למבחנים עצמם. לכן אני רוצה להעלות את הבעיה כשמגיעים למבחן עצמו, במיוחד במקצוע כמו אנגלית.

תודה. דוד, בבקשה.

משהו ארגוני: אני באמת אשמח – לא רק אומר את זה – להעביר לכם את ההמלצות של הסטודנטים עצמם, איך כן אפשר לעשות הקלות. שום דבר מהם לא היה הצעה, כמו יאללה, תנו לנו פטור. בפייסבוק של "הכיכר המרכזית" יש תיבת מייל, ואני אשמח לקחת מהפרוטוקול של הוועדה את תיבות המיילים. מי שירצה מהמוסדות ומהמל"ג שנעביר להם את ההמלצות שלהם, אני חושב שזה שווה צפייה.

אני בר אסולין, רכזת אקדמיה ומילואים מאגודת הסטודנטים "ספיר". אני פונה בבקשה גם למה"ט וגם למל"ג – אף אחד לא הודיע לנו מראש שבעוד שבוע יש הפסקת אש ונחזור לשגרה. השאיפה והבקשה שלנו גם ממה"ט וגם מהמל"ג – אנחנו יודעים שיש אי ודאות, אבל נשמח לקבל מתווה מוכן מראש ולא שאתם תחכו ליום שאחרי ואז תפרסמו את מתווה ההמלצות שלכם למוסדות האקדמיים - כדי שאנחנו, אגודת הסטודנטים, נגיע מוכנים ליום שאחרי. ברגע שיהיה הפרסום הזה על חזרה לשגרה באותו רגע נוכל לתת מענה מידי לסטודנטים שלנו שיידעו, שמחר חוזרים לשגרה ומסיימים את השנה הזאת כמה שיותר מהר ובצורה האיכותית ביותר. אם נחכה ליום שאחרי רק נגרור את זה יותר ויותר, וכל הסטודנטים יגיעו לתחילת השנה הבאה כשהם עדיין שקועים בחובות אקדמיים של השנה הנוכחית. זה מצב שאנחנו לא רוצים להגיע אליו.

תודה. אנחנו בסיכומים. שמעון, בבקשה.

תודה לכל הנציגויות ולדיון הזה. אני בכל זאת רוצה להעביר פנייה למל"ג. אני פונה אלייך, מיכל, בעניין הזה. אני הייתי עד לדיונים בנושאים מקבילים – לא בדיוק כזה. היה דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, היה דיון בוועדת החינוך, והנחיות כלליות של ור"ה או של המל"ג אינן מספיקות. צריכה להיות גם מעורבות. אני מצפה מהמל"ג, שרוצה להיות רגולטור בענייני תקציבים ושכר גם לעסוק בדברים הללו. יש כאן יצירתיות רבה. היא לא צריכה להישאר לוקלית. מפגש ותיאום הן בור"ה במסגרת הזאת בוודאי יולידו תכנית מקיפה יותר ומגוונת שעונה על אפשרויות אחרות וגם תיתן מענה ממלכתי יותר. אם מישהו במוסד מסוים רוצה לעזור ולנקוט משהו יחסית חריג, יודע שהוא מגובה, שיש כאן מדיניות מלמעלה, יש כאן הכוונה. היו הנחיות כמו בסוגיה של הטרדה מינית באוניברסיטאות, והשאירו את האוניברסיטאות לבד. היו שדאגו לשלוח נציג. הייתה איזושהי התעלמות עד שקיימנו פה דיון וחייבנו. לכן הסוגיה הזאת היא מנת חלקנו. הנושא הזה הוא חלק מקיומנו. זה דבר שאנחנו חווים אותו יום-יום, וחשובה גם הגישה הממלכתית. אני מתפעל ממה שעושה המרכז הבינתחומי כמוסד פרטי. אני לא יודע עד כמה הוא מחובר ומקושר בהתנהלות היומיומית למל"ג. אבל אפשר גם להקשיב למה שאמרה נציגת מכללת "אחווה" – אל תשאירו אותנו לבד, תנו לנו גם הנחיות כללית. בואו נלמד זה מזה כדי לפתור בעיות וגם כדי להיות ממלכתי כמה שיותר בסוגיה הזאת.
דבר אחד היועצת שלי העירה לי, האם יש כאן נציג של המרכז הארצי לבחינות? מישהו יכול לענות לגבי אלה שמחכים לבחינות הפסיכומטריות? מי נתקע ומי לא נתקע? בחינות אמי"ר הן גם חלק מזה, אבל אם יש נציג בעניין הזה, אולי מישהו יכול לומר לנו אם גם הם בתמונה?

המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הוקם מכוח החלטה של ועד ראשי האוניברסיטאות אף על פי שהם עמותה נפרדת ועצמאית. כמובן, הם מודעים וגם הם נערכים, ויימצאו הפתרונות. אני מבינה שאתה מדבר על מועד יולי.

הוא מדבר על מועדי אמי"ר.

אמי"ר וגם יולי.

אמי"ר זה משהו שנעשה בתיאום עם האוניברסיטאות. חשבתי שאתה שואל על הבחינות הפסיכומטריות – גם שם יהיו התאמות. תודה.

אני רוצה, ברשותכם, לסכם את המפגש הזה. המטרה שעומדת לפני כולם היא מזעור הפגיעה בסטודנטים. כולנו מבינים שבמציאות הנוכחית יש, וכנראה, תהיה פגיעה. הדרך היא למזער את הפגיעה ככל הניתן ולטפל גם בבעיות העקרוניות הכלליות וגם בבעיות הפרטניות.
מצטרף אלינו חבר הכנסת שמולי לסיכום.

זה גם חשוב.

שנית, יש פה שתי קטגוריות שונות: המוסדות הסגורים בדרום או אלה שגם אם אינם סגורים מתפקדים במוגבלות גדולה מאוד. כתוצאה מכך כל הסטודנטים שלהם – בין אם משרתים במילואים ובין אם לא משרתים במילואים – מכל מיני סיבות אחרות ומוצדקות נפגעים מהתקופה הזאת. האוכלוסייה האחרת היא כל השאר: סטודנטים מהמוסדות האחרים שמגויסים, בני זוג ובנות זוגות או כאלה שלא עומדים בלחצים הקיימים, וכתוצאה מכך לא מרגישים יכולת לגשת לבחינות, לקיים את המחויבות וכדומה. צריך להבדיל בין המקרים כי זה סיפור אחר.

שלישית, זה לא מלחמת יום הכיפורים. נכון שיש גם בתקשורת ויכוחים על טרמינולוגיות – מבצע, מערכה, מלחמה. למה אני אומר את זה? כי עדיין רוב ציבור המילואים לא מגויס. הדבר השני שאנחנו עוסקים בו בדברים אחרים – נשיאה בנטל וכדומה – גם רוב הציבור הישראלי לא עושה מילואים. אני אומר את זה לא כדי להמעיט בהיקף הבעיה, אלא כדי לומר שאפשר לטפל נקודתית בכל אחת ואחת מהבעיות בהתייחסות אישית, נקודתית, ממוקדת. זה לא כולם מכל מקום ומכל דבר. המילואימניקים עצמם גם לא נכנסים לשטח ללחימה – משתדלים לא להכניס מילואימניקים, אף על פי שיש לנו גם נפגעים שהם מילואימניקים. זה בכל זאת מאפשר טיפול נקודתי.

לי מפריע שאין פה אף אחד מראשי המוסדות, מנשיאי המוסדות, מהמנכ"לים - -

אני מנכ"לית מכללת "אחווה".

מנכ"לית אחת, כל הכבוד, אבל זה עדיין לא מספיק. אני בתחושה שכולם מדברים הרבה בסיסמאות ולא מבינים שכל אחד צריך לעשות קצת יותר ממה שחובתו, סמכותו, מקומו בכוח.
לכן אני קורא למל"ג לקיים מפגש של מל"ג גם כדי לתת תמיכה באמירה, בהכרזה לכלל הסטודנטים והמרצים שנמצאים היום במציאות שאנחנו נמצאים בה. אני יודע שבטח חלק גדול מהמרצים ומהפרופסורים נמצאים בשבתונים ובנסיעות, בסדר. אני קורא לקיים מועצת מל"ג ולקבוע הנחיות כלליות המכוונות לכל מוסדות ההשכלה הגבוהה המתוקצבות והלא מתוקצבות; כי כולם כפופים למל"ג, בין אם הן מתוקצבות ובין אם לא. להוציא הנחיות למציאות שאנחנו נמצאים בה שהיא מציאות אמנם לא מלחמתית, אבל היא שונה ממציאויות שהיו בעבר. אף פעם העורף לא הותקף כפי שהעורף מותקף במציאות שבה אנחנו חיים, גם לא במלחמת לבנון השנייה. ההנחיות הן לא תחליף לכך שכל מוסד אקדמי – ושמענו פה דוגמות חיוביות, ואני מניח שיש עוד דוגמות חיוביות שלא שמענו כאן למוסדות שהקשר בין ההנהלה לבין האגודה הוא טוב. בקשר כזה גם אפשר ליצור אמון, אמינות ופתרונות. לכן כל מוסד כשלעצמו צריך גם כן להוציא נהלים, הוראות וכללי התנהגות ליום שאחרי כפי שאמרה פה אחת הנציגות. היום שאחרי יקרה פתאום, ואז כולם מתרוצצים. על כן יש המציאות הנוכחית, ויש היום שאחרי.
צריך לוודא שבכל מוסד ומוסד יש תחנה אחת – one stop shop – שידועה לכל הסטודנטים, שמשלבת הנהלה של המוסד ואגודה. במקום הזה אפשר לתת טיפול בכל נקודה. אבל חשוב שהסטודנט הנבוך, המבולבל שלא יודע, לא קרא, לא שמע, לא הסתכל – תהיה לו נקודה אחת. כפי שאנחנו יודעים לשים שלטים בכל מקום כשנכנסים לאוניברסיטה, שיידעו איפה זה.
יש כמה בעיות. אחת, זה נושא של מועדים מיוחדים – אנחנו לא יכולים להכתיב, כמובן, אבל צריך ליצור מועדים מיוחדים; צריך לאפשר רישום מאוחר לכאלה שלא יכלו להירשם בזמן ולקבל אותם.

בנושא המבחנים אני יכול לחזור על מה שהעלו פה: עבודות, מבחנים שתוצאתם היא "עבר", "לא עבר"; הפחתת מבחנים, הפחתת חומר במבחנים – אלה הם כללים שכל מוסד יכול לקבוע לעצמו. אבל המל"ג צריך לתת את הכיוון, את האפשרויות השונות שעומדות בפני המוסדות. כי המוסדות הגדולים יודעים היטב וגם מרגישים עצמאות די גדולה; במוסדות הקטנים דרושה יותר הדרכה.
אין תחליף לשכל ישר, לרגישות ולנכונות להקשיב לכל אחת ואחת מהבעיות. אני גם מציע, ואולי המל"ג צריך ליצור את זה כי הוא היחיד שיושב מעל המכללות והאוניברסיטאות – ליצור שולחן עגול של השתתפות של ההתאחדות של המוסדות. לא כולם צריכים להיות נוכחים שם, אבל אפשר שם להעלות בעיות בעלות מכנה משותף לכולם כדי להתמודד. גם הצבא ומשרד הביטחון יכולים להיות שם כדי ליצור אפשרות שבה מעלים נושאים עקרוניים ושומעים זה את זה איך ניתנו פתרונות לבעיות כלליות ופותרים אותן.
חיילים משוחררים מגויסים הם קבוצה מאוד חשובה שאני יודע שאתם מטפלים בה, ונכון להיות בקשר עם המוסדות השונים בין אם זה במכינות הקדם-אקדמיות ובין אם זה בתקופת הלימודים עצמם. הייתה פה הערה לכל מי שעוסק בסטודנטים ובלימוד, בין אם זה במכללות לטכנאים והנדסאים, בין אם זה רואי חשבון, עורכי דין וכדומה. יש לנו בארץ מערך שלם של מחויבויות, של הסמכות ושל בחינות. אני אומר שוב – אין תחליף לרגישות, להקשבה ולשכל ישר. על הבסיס של התחושה בציבור הישראלי של "יחד", של סיוע הדדי – שלא מתבטא רק בשליחת חבילות מזון, אלא מתבטא גם במקום שכל אחד נמצא בעמדה שלו ובמקום שהוא נמצא. מחשבה תחילה, רגישות, פתיחות. לדעתי, ניתן להתמודד ולפתור את כל הבעיות. גם דברים שנראים קשים ומורכבים וחס וחלילה פוגעים ביוקרתו של המוסד – הזמן עושה את שלו. מי שהקלו עליו בבחינה ומי שנתנו לו בעצם זה שהוא נרשם לקורס את העובדה שהוא נכח בקורס, ומי שהקלו לו בבחינות – הלוא זה לא סוף הדרך. יש אחרי זה עוד קורסים ועוד לימוד, ואפשר כמובן תמיד לבחון את יכולתו, את התאמתו ואת כשירותו לעמוד במבחנים הדרושים.
אף על פי שהכנסת יוצאת לפגרה אנחנו נמשיך לעקוב. אני בהחלט מזמין את ההתאחדות ואתכם ב"כיכר המרכזית", אם תחושו שעולות בעיות יותר עקרוניות שמחייבות התערבות שלנו – אנחנו לרשותכם.

תודה רבה.

תודה רבה ותשמרו על עצמכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:35.>