PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
28/07/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 292>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, א' באב התשע"ד (28 ביולי 2014), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 28/07/2014
התחדשות עירונית בנווה שרת - התעלמות מהיבטיים קהילתיים ואי שיתוף הציבור, התחדשות עירונית בנווה שרת, התחדשות עירונית בנווה שרת
פרוטוקול
סדר היום
<1. התחדשות עירונית בנווה שרת - התעלמות מהיבטים קהילתיים ואי שיתוף הציבור, הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חה"כ גילה גמליאל>
<2. התחדשות עירונית בנווה שרת, הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חה"כ מיקי רוזנטל>
<3. התחדשות עירונית בנווה שרת, הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חה"כ אילן גילאון
>
מוזמנים
¶
>
עינת גנון - מנהלת תכנון ובינוי ערים, משרד הבינוי והשיכון
חגית אלדר - ראש ענף בודק תוכניות, משרד הפנים
סימונה ליבוביץ - נציגת דיירים
ברברה צור - ועד נווה שרת, נציגי דיירים
אסתר מזרחי - ועד נוה שרת, נציגי דיירים
פרחיה חיים - ועד נציגי הדיירים, נציגי דיירים
איה קנר - ועד נווה שרת, נציגי דיירים
עמוס סופר - יושב-ראש ועד שכונת נווה שרת
שגיא תמרי - מתכנן עיר בכיר, עיריית ת"א
שני אגמי כהן - דוברת החברה, חברות משכנות
הגר שרן - מנהלת מחלקת קשרי ממשל, חברות משכנות
יריב בר דיין - מייצג את התושבים
רישום פרלמנטרי
¶
הדס צנוירט
<1. התחדשות עירונית בנווה שרת - התעלמות מהיבטים קהילתיים ואי שיתוף הציבור, הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חה"כ גילה גמליאל>
<2. התחדשות עירונית בנווה שרת, הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חה"כ מיקי רוזנטל>
3. התחדשות עירונית בנווה שרת, הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חה"כ אילן גילאון
היו"ר חיים כץ
¶
בוקר טוב, יום שני בשבוע, א' באב התשע"ד, 28 ביולי 2014. אנחנו שבוע שלישי של לחימה, והחיים הם לא רגילים. כל יום אנחנו קוברים את מתינו. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. ההצעה על סדר-היום: התחדשות עירונית בנווה שרת - התעלמות מהיבטים קהילתיים ואי שיתוף הציבור – של חברת הכנסת גילה גמליאל; אותה הצעה לסדר של חבר הכנסת אילן גילאון ואותה הצעה לסדר של חבר הכנסת מיקי רוזנטל, שכנראה, ייכנס ויגיע במהלך הדיון. גילה, בבקשה, תציגי את מה שיש לך להציג.
גילה גמליאל
¶
ראשית, בוקר טוב. אני רוצה להודות לך, כבוד היושב-ראש, על שכינסת את הדיון במהירות.
אני עשיתי סיור, לראות את הפרויקט של ההתחדשות העירונית בתל-אביב. לא רחוק מאיפה שאני גרה יש התחדשות עירונית בשכונת נווה שרת. מדובר בפרויקט הגדול ביותר שקיים היום בסוגיית פינוי-בינוי. חשבתי, כמה נחמד, שבאים ובאמת מבצעים עכשיו מעין שיקום שכונות כזה, דירות חדשות. האוכלוסייה אמורה לקבל דירה מרווחת יותר, מחסן. כמה נפלא.
אלא מה, כשנכנסתי, החלום הזה פשוט התנפץ אל מול עיניי, ופתאום הבנתי שיש פה ניצול ציני ממש של אוכלוסייה שגרה במקום מסוים, בנווה שרת במקרה הזה. שם מכרו את החלום הזה לכל כך הרבה אנשים, רק לא חשפו בפניהם, עם מה הם הולכים להתמודד; עם מציאות שבה החלום הזה לא יכול להיות ממומש בפועל בעצם זה שהם יוכלו לגור באותה שכונה. הסיבה היא פשוטה – לא עדכנו אותם שבאותם מגדלים, שהם אמורים לעבור לגור, יש דמי ניהול של מאות שקלים כל חודש, ואותה אוכלוסייה, אין לה מאיפה לשלם. לא עדכנו אותם גם שהארנונה הולכת לעלות בהתאם, שגם את זה, מאות שקלים, שמהיכן האוכלוסייה הזאת אמורה לשלם? כלומר יש פה הטעיה מכוונת, מדאיגה מאוד, שאמורה בסופו של יום ובסופו של תהליך להעתיק את אותם אנשים מהסביבה הטבעית שלהם לאזורים לא ידועים. כלומר כסף זה לא הכול בחיים. זה שעכשיו מנסים לדבר על זה שערך הדירה עלה מצד אחד, אבל מצד שני, איכות החיים של אותם אנשים, שרגילים לאותה מכולת ולאותו מיליה של אנשים שהם מתורגלים להם ביום ביום-ביום, לסביבה התומכת, למועדונית שקיימת ליד הבית, לאותם אנשים עכשיו, אף אחד לא עדכן אותם שהם יצטרכו לחפש עכשיו שכונה אחרת לגור בה.
אני חושבת שזה דבר מקומם, זה דבר שערורייתי לכל הדעות, שלא לדבר על אותם אנשים שגרים בדיור הציבורי. מערימים עליהם קשיים ברכישות הדירה. ראשית, לא נותנים להם אותן הטבות בדבר שווי הדירה שנותנים במקומות אחרים, שאין התחדשות עירונית – מצד אחד. מצד שני, כבר אם נותנים להם את הזכאות המוגבלת, נותנים להם פרק זמן של חודש לשלם מרגע שמודיעים להם על הזכאות.
אני חושבת שיש פה עושק של אוכלוסייה. אני במקרה הגעתי לשם. אני רוצה להודות לעמי, שבהחלט הרים את הכפפה, והכיר לי את האוכלוסייה המדהימה הזאת של נווה שרת. אני ביקרתי שם, הייתי בבתים, ראיתי מה קורה שם. אני רוצה שבדיון הזה גם נשמע אותם.
אני כבר לא מדברת על השלב של הבנייה עצמה. אתה מגיע לשם, ולא דאגו להם לדבר אלמנטרי כמו מינהלת, שתטפל בהם מטעם העירייה. שם בשכונה ב-22:00 עדיין יש משאיות שנוסעות. לפעמים נותנים אישורים חריגים אפילו לבנייה באמצע הלילה, כי אין מי שייצג את האוכלוסייה שם מול העירייה, כי אין מינהלת שיכולה לנהל את הדברים בשוטף. רואים פשוט תת-תנאים בשלבי הבנייה, זה ממש מקומם, לראות גם מקומות שהם ממש סכנה בטיחותית עבור ילדים. לא האמנתי לראות, איפה שחופרים את כל הבורות - הכול שם פרוץ ופתוח. אין בקרה, אין התייחסות.
שאלו אותי, למה הנושא הזה לא מגיע לפתחה של ועדת הפנים. אמרתי: רק חיים כץ בראשות ועדת העבודה והרווחה יכול לבוא ולהוביל אתי, יחד עם חבריי אילן גילאון ומיקי רוזנטל, שזעקו לשמיים כדי לפתור את הסוגיה הזאת, וחברי יעקב מרגי, שהצטרף גם כן לנושא כדי לבדוק איך אנו נוכל לטפל, ואיך נוכל להסתכל לאנשים האלה בעיניים, ולתת להם גם מענה.
אילן גילאון
¶
היטיבה גילה ודייקה. אדוני, זה עוד חלק מפרויקטים של אבו-נפחא כאלה, אתה יודע – קבוצת יזמים משתלטת, מנצלת את תום לבם של האנשים, שלא יודעים בזמן מתי להגיב, מתי ללכת. על-פי הפרסומים, זה מאוד קשה, ונראה לי שכל התוכנית הזאת היא עלומה. צריך לציין דבר אחד חשוב פה – האנשים האלה הם בעלי קרקע במקום הזה, לכן כל תחשיב שייעשה, והקבלן בדרך כלל מגיע, ויזמים מגיעים ואומרים: לנו זה עולה יותר ואתם מרוויחים הרבה יותר וכו'. צריך להביא בחשבון אלמנט כזה.
נראה לי שכרגע הדבר שצריך לעשותו, היות שהתוכנית כבר הגיעה לוועדה מחוזית - להחזיר אותה לוועדת משנה לבניין ערים, שהם יהיו שותפים – בכל אופן, הם בעלי קרקע בעניין הזה, ושהם יידעו מה מתרחש אתם. לכן גם צריך לעשות חישוב עתידי, מה תהיינה העלויות בעתיד בבניין רב קומות, שהערך של מי שבונה אותו עולה מאוד-מאוד, אבל מי שצריך לתחזק אותו על-ידי שומר ואבטחה וכל הדברים האלה, הוא בלתי-אפשרי.
מלבד זה כולנו תומכים ביוזמה של גילה, שגם ביקרה במקום.
יריב בר דיין
¶
זה לא קשור לנושא השיחה. תודה שהזמנתם אותי. אני לא חושב שאני רלוונטי פה רק אתן מניסיוני – אשמח לעשות את זה. זה כמו מילואים.
יריב בר דיין
¶
אסביר. שמי יריב בר-דיין. אני עורך דין כבר עשרים שנה. אני מלווה פרויקט של פינוי-בינוי בשכונה הזאת כבר 12 שנה. אני מייצג את הדיירים בפרויקט הזה. כל הדברים שאמרה הגב' גמליאל, לא קיים אצלנו. קיים בדיוק הפוך. אם אחר כך תהיה לי ההזדמנות, אסביר איך עושים את זה נכון.
יריב בר דיין
¶
הפרויקט של התחדשות עירונית כפרויקט לאומי, מעבר לחשיבות הכלכלית, החשיבות החברתית והחשיבות הביטחונית שקיימת בו הוא, פרויקט רווי קשיים בעל סיכויי היתכנות נמוכים. הפרויקטים הללו עוברים תהליכי הבשלה במשך שנים ארוכות. תקופה ממוצעת של הבשלת פרויקט כזה היא בין שש, שבע, שמונה ותשע שנים. השילוב החברתי בתוך האלמנטים הכלכליים הוא לעתים בלתי-אפשרי. האיזון בין האינטרסים השונים של השחקנים השונים, כולל מדינת ישראל, כולל עמידר- - -
יריב בר דיין
¶
אני מודה על ההזדמנות. התהליך הזה הוא מורכב כאמור. לא ניתן גם לבודד אותו כעסקת מקרקעין רגילה. זה לא שאתה לוקח אקסל ואתה עושה אקסל, כי כפי שאמרה חברת הכנסת גמליאל, יש פה דיירים, והם בעלי הקרקע.
אני רוצה להציג פה זווית שבה אנחנו עובדים. רוב השוק לא עובד בזווית שבה אנחנו עובדים. הזווית שבה אנחנו עובדים, אני קורא לה המודל החברתי. התחלנו בנווה שרת. נווה שרת זו דוגמה מצוינת. לכן גם שמחתי לבוא לכאן. ראינו שהדרך לאפשר את קיום הפרויקט הזה היא מהזווית של הדייר. אצלנו בתהליך שבו אנחנו מנהלים, הדייר הוא לא המפונה; הוא בעל הקרקע. הטרמינולוגיה הזאת, יש לה משמעות אדירה. היא גם במסמך וגם בסטייט אוף מיינד.
יריב בר דיין
¶
הפרויקט שאתם מדברים עליו, אני לא כל כך מכיר אותו, נמצא בפאתי השכונה. בפרויקט שאני מטפל יש 154 משפחות יקרות. בכולם אנחנו מטפלים. אנחנו דואגים להם מהרגע הראשון. הפרויקט כבר 12 שנה. אני בפרויקט הזה עשר שנים. הדיירים, בניגוד למה שאמרה חברת הכנסת, יודעים- - -
היו"ר חיים כץ
¶
אבל אנחנו מדברים פה על דיירים שלא יודעים. אתה בא מפרויקט אחד, שאולי הוא מוצלח ובסדר, ואין לנו טענות לפרויקט, אבל אין מין בשאינו מינו.
עמוס סופר
¶
כיום יש בשכונה כ-7,500 תושבים, סדר גודל של 2,600 יחידות דיור. נכון לעכשיו יש שלושה תתי-מתחם שנמצאים בביצוע. זה אותו מתחם שחברת הכנסת גמליאל ראתה, שזה למעשה מתחם אחד, שנקרא מתחם בית אל. בתוכו יש שלושה תתי-מתחם של סדר גודל מ-90 ועד 154, יש מתחם אחד של 90 דירות מפונות ומתחם אחד של 154 דירות מפונות ומתחם אחד של 120 דירות מפונות, כלומר יש סדר גודל של 450 דירות בערך; 390, משהו כזה, של הכול יחד, שהופכים להיות בהמשך סדר גודל של 800 יחידות דיור אחרי שייגמר השלב הזה של הפינוי-בינוי. אגב, הפינוי-בינוי הזה אושר ב-2006 בוועדה המחוזית, ומאז הדברים מתגלגלים בנושא של הסכמות תושבים, החתמות וביצוע.
לצורך העניין אנחנו העלינו כמה סוגיות שאני רוצה להעלות אותן בצורה סדורה.
עמוס סופר
¶
זה בדיוק העניין, שזה מתחיל עוד בשלב של להחתים אותם. מה שקורה, כפי שאמרה חברת הכנסת גמליאל, נווה שרת היום היא אחד האתרים של התחדשות עירונית הכי גדולים בארץ. לבה של השכונה הפך להיות סוג של אתר בנייה אחד גדול, וגם בשלב הביצוע יש כשלים מאוד גדולים, שאנחנו מנסים לעבוד גם עם העירייה לצמצם אותם, שאדם שיוצא מהבית, אין לו חניה, כי עובדי הקבלן- - - הכביש כל הזמן מלא עפר, כי משאיות עוברות ומפילות עפר. איכות החיים, יש אנשים חולי אסטמה שעזבו לגמרי את השכונה. דברים של ביצוע, אל"ף-בי"ת של חיים.
עמוס סופר
¶
בשלב הזה של הביצוע אנחנו ביקשנו מהעירייה לקיים מינהלת, כמו שבשנות ה-80', כשהיה פרויקט שיקום שכונות, היתה לכל שכונה מינהלת שכונתית. אי-אפשר בכלל להשוות את סדרי הגודל של הביצוע שקורה. על אחת כמה וכמה כשצריך תיאום בין גורמי החינוך- - -
היו"ר חיים כץ
¶
שוב, סליחה, כמה משפחות הן מחוץ למשחק הזה, אלה שלא חתמו וממשיכים לגור שם, סביב אתר הבנייה?
עמוס סופר
¶
לצורך העניין, כל נווה שרת במסגרת תוכנית מתאר תל-אביב 5,000 הוגדרה כאזור להתחדשות עירונית. לדעתי, אפשר לקרוא לזה התחדשות עירונית מוגברת. איני מתנגד לזה, רק צריך לעשות את זה בצורה קצת יותר עדינה. כל נווה שרת הוגדרה כאתר אחד גדול להתחדשות עירונית, ולכולם יש הזדמנות מתישהו ליהנות מהתחדשות עירונית. הבעיה היא שעכשיו גם אלה שקנו את הדירות החדשות, אני בטוח שאף אחד לא סיפר להם שיש להם סדר גודל של עשר שנים- - -
עמוס סופר
¶
אני מסכים אתך, שהדירה שלהם תהיה באמצע אתר בנייה אחד גדול.
כשעושים מחלף חדש על צומת חי, ובתוך התכנון של הצומת החדש מתכננים איך נותנים לתנועה להמשיך לזרום בזמן הבנייה. לדעתי, הדברים הללו לא קרו בנווה שרת בתור מקום שיש לו התחדשות עירונית מאוד גדולה, ואמצעי הביניים נעשים בצורה של ניסוי וטעייה: יצעקו – יעשו; לא יצעקו – לא יעשו.
עמוס סופר
¶
זה רק בנושא של החיים שאחרי או תוך כדי הבנייה. יש עוד הרבה כשלים מערכתיים, אני חושב, עוד בהתחלה. היום, כשהגדירו את נווה שרת כאזור התחדשות עירונית ענפה, יוצא שהעירייה גם לקחה צעד אחורה, ואומרת: ניתן לכוחות השוק לשחק, וכוחות השוק יממנו את ההתחדשות העירונית, ובפועל משאירה את תושבי השכונה סוג של טרף מול יזמים- - -
היו"ר חיים כץ
¶
אחזור אליך. עינת גנון, מנהלת אגף ההתחדשות העירונית, משרד הבינוי והשיכון. שמעת אותו. תתחילי לתת לנו פתרונות.
היו"ר חיים כץ
¶
יש פה ערבוב, שהדיון הזה בכלל לא צריך להיעשות פה; הוא צריך ללכת לוועדת הפנים, אבל יאללה, בסדר, אנחנו פה.
עינת גנון
¶
יש מספר דרכים לקדם פרויקט להתחדשות עירונית. אחת הדרכים הראשיות שהיום הפרויקט שבביצוע קודם במסגרתה היא מסלול הרשויות המקומיות. במסלול הזה יוזם התהליך הוא עירייה. במקרה הזה, עיריית תל-אביב. משרד השיכון מממן את התוכנית, וכן סיוע לדיירים באמצעות חברה מנהלת. זה מה שנעשה בפרויקט- - -
עינת גנון
¶
הפרויקט הוכרז ב-2002, והיום הוא בביצוע. הפרויקט שנמצא היום בביצוע, במצב המקורי יש בו כ-370 יחידות דיור קיימות. במקביל, ככל שידוע לי, יש עכשיו יוזמות לפרויקטים נוספים בשכונה, שמקדומים ביוזמות פרטיות; לא באמצעות העירייה ולא באמצעות משרד הבינוי והשיכון. ההתנהלות בהם שונה, וכל פרויקט מתנהל מבחינת היחס מול הדיירים- - -
היו"ר חיים כץ
¶
למה משרד השיכון לא הולך ומטיל את חיתתו על כל האזור? גם אם יבוא אחד פרטי, ימכרו את המגרש שלהם, ויתחיל לבנות קבלן והדיירים שמכרו מרוצים, וקיבלו לעילא ולעילא. יחד עם זה, הבנייה שם באתר גורמת נזק לתושבים שגרים שם, ואם העירייה לוקחת את הפרויקט כפרויקט, היא צריכה לאכוף את כל המבנים, כולל הפרטיים, ולנסות לשפר את איכות החיים של התושבים שנשארים לגור עד שהם יתפנו, אם בכלל, ולתת להם איכות חיים. אחריך ידבר עיריית תל-אביב.
עינת גנון
¶
לשאלתך, אנחנו מגיבים ליוזמות של הרשויות המקומיות. אנחנו מאפשרים להם שני סוגי מימון של שני סוגי תוכניות: אחת, תוכניות מפורטות כמו הפרויקט שנמצא היום בביצוע, והשני, תוכניות שכונתיות. אנחנו מקדמים תוכניות לשכונה שלמה בראייה כוללת עם מענה על כל ההיבטים הציבוריים של מוסדות ציבור, שצ"פים, גינות, מסחר וכו'. כל עוד העירייה לא פנתה אלינו, לא קידמנו תהליך.
עינת גנון
¶
פנו אלינו רק לגבי הפרויקט שנמצא היום בביצוע, ואותו אנחנו מימנו. אני לא יכולה לענות, למה לא פנו אלינו.
מה שחשוב לי לומר שאנחנו עושים, גם אנחנו זיהינו שיש בשוק דווקא בפרויקטים שמבוצעים על-ידי יזמים פרטיים, יש לקונה, נקרא לה, שלא מגיע מספיק מידע לדיירים. אנחנו בהחלט מודעים לכך.
עינת גנון
¶
אענה מה אנחנו עושים לגבי פרויקטים שהם לא בטיפול שלנו. לפני מספר חודשים פרסמנו מדריך לדיירים. בו יש בדיוק, מה הדברים שהדיירים צריכים לשים לב אליהם, כאשר יזם פרטי דופק להם בדלת, ומציע להם: בואו תחתמו, אני אסדר לכם את עסקת חייכם. פרסמנו מדריך מאוד מפורט. הזהרנו את הדיירים קודם כל לא למהר לחתום, לבחון את הפרויקט, לקחת עורך דין שייצג אותם. אחר כך, כאשר הם כן מחליטים לחתום, מה צריך להיות כתוב באותו הסכם. אילו ביטחונות הם צריכים לקבל.
עינת גנון
¶
ברשותך, אני רק רוצה לומר משפט אחד כללי: אל תשכחו שהאנשים שחיים היום בשיכונים הללו, נתונים לאיומים של טילים, ואין להם ממ"ד.
היו"ר חיים כץ
¶
סלח לי. פה מדברים רק כשמקבלים רשות דיבור. הצעתי לך. אתה לא שייך לפה. עזוב. אל תסבירי לי ואת תחנכי אותי - ממ"ד, לא ממ"ד. מה את עושה כדי לשמור על איכות החיים של האנשים האלה, שלא יבלעו אבק כל היום, שלא יגורו באתר בנייה? זה שאת אומרת להם: אם יבוא אליכם עורך דין ויציע לכם - זה בסדר. קחו עורך דין, שלא יעבדו עליכם.
עינת גנון
¶
נאמר פה, לפחות במסמך שקיבלתי לקראת הדיון, שהדיירים לא יודעים בפני מה הם עובדים. אז באותו מסמך אנחנו מבהירים להם- - -
עינת גנון
¶
כן. אני לא יכולה לענות על הבנייה בפועל. אם יש משאיות שב-22:00 בלילה מסתובבות בשכונה, זה לא בתחום הסמכות שלי.
היו"ר חיים כץ
¶
תודה. העירייה, מה אתם יודעים לעשות, שהתושבים שלכם, שמשלמים ארנונה ובוחרים בכם לעירייה, יקבלו איכות חיים?
שגיא תמרי
¶
שלום. אני שגיא תמרי, אני אדריכל, ובשנתיים האחרונות אני מלווה את כל ההתחדשות העירונית בשכונת נווה שרת מטעם עיריית תל-אביב.
אני חושב שיש פה כל כך הרבה שבבי מידע, ואני רוצה לנסות לעשות פה סדר בין תכנון וביצוע, בין פרויקטים שהם בתהליך ובין פרויקטים שהם בתכנון. תוכנית המתאר של תל-אביב היא הופקדה, היא בשלב התנגדויות, והיא קבעה ומצאה את נווה שרת כשכונה שראויה להתחדשות עירונית, אבל היא אמרה שעם כל זאת, יש צורך להכין מסמך מדיניות. אנחנו לא רוצים פרויקטים בודדים. כיוון שאנחנו מבינים שיש פוטנציאל מימוש בעקבות הפרויקט שהיום בבנייה ובעקבות עשרות פניות – אם אראה לכם את מפת המיפוי של השכונה, 80 אחוז מהשכונה כבר ממופה לפינוי, כלומר אין בניין בשכונה, אם אני קופץ לסוף התהליך, שעירית תל-אביב אמרה לו שלא יקבל פינוי-בינוי. נהפוך הוא. אמרנו: כולם מקבלים פינוי-בינוי. זה מסקנות המסמך.
שגיא תמרי
¶
השכונה בסופו של דבר מתייצבת על אזור 40 אחוז ציבורי, 60 אחוז פרטי, על-פי תקנים. הכול על-פי תקנים.
יש פה תהליך מעניין. הפרויקט הראשון שיצא לפועל היה פרויקט התנעה. הפרויקט המדובר, זה שיש בו הרבה אבק והרבה בנייה, כי מה לעשות, כשבונים בסדר גודל כזה יש הרבה אבק והרבה בנייה. זה, כנראה, בלתי-נמנע.
שגיא תמרי
¶
זה לא כך, ותכף אדבר על הליך שנקרא בינוי-פינוי-בינוי, שזה הליך שמבחינתנו, יש בו גם אלמנט חברתי וגם משהו שלא יוציא את האנשים מחוץ לשכונה, ובנייה בשלבים.
אבל בואו נחזור רגע למדיניות הזאת. המדיניות הזאת הבינה, הבנו שהשכונה הזאת, כנראה, תהיה השכונה הראשונה בארץ שיש סיכוי שכל המבנים שם יתממשו לפינוי-בינוי. לכן היה צורך להכין תוכנית אב, שהיא לא סטטוטורית; היא מנחה. למה היא לא סטטוטורית – כי רוב הקרקעות שם, מעבר לקרקעות הציבוריות, הן קרקעות פרטיות. כל התוכניות הן תוכניות פרטיות של הדיירים. אין אף תוכנית שהיא תוכנית עירונית. הכול זה תוכניות פרטיות. עם זאת, כל התוכניות הללו מגובות בתקנים, בתקן 21 של הוועדה המחוזית, כלומר בעצם תוך כדי תנועה גם הממשלה, גם הוועדות למדו איך מתנהלים עם פרויקט של פינוי-בינוי, ואת אותם ערכים הקרנו לתוך המדיניות הזאת.
המדיניות הזאת קבעה כתריסר מתחמי תכנון. כל מתחם תכנון הוא באזור 200 יחידות נכנסות, ובאזור 580, 570 יחידות יוצאות. היחס שנקבע הוא של 1 ל-2.57. אם אתם בקיאים מעט ביחסים של פינוי-בינוי, זה יחס מאוד נמוך. למה – התברכנו בערכי קרקע גבוהים, לכן אנחנו יכולים לייצר פינוי-בינוי נמוך, ולייצר מינימום מעמסה על תשתיות ומינימום ציפוף לתושבים.
היו"ר חיים כץ
¶
בסדר. השכונה תהיה במקום טוב. הכול בסדר. אתה אדריכל ומהעירייה. תן לנו את התשובה, אם אתה יודע לתת לנו, איך אנחנו נותנים בדרך של היצירה הזאת של המקום המבוקש הזה, שהוא יהיה יפה ותענוג לגור בו, איך אנחנו נותנים איכות חיים בפרק הזמן של 15 השנה לפחות, עד שיגמרו אותו, לתושבים שגרים שם?
שגיא תמרי
¶
לנו לי שנייה לסיים את עקרונות המדיניות האלה. בעצם המדיניות הזאת אמרה: אנחנו לא יכולים היום בשלב הזה לומר איך כל בניין ייראה. אנחנו מגדירים קווים כחולים.
שגיא תמרי
¶
ודאי. אנחנו רק קבענו את הקו לתב"ע, כי בסופו של דבר השטח הציבורי החדש, אם זה דרכים, אם זה שצ"פים, אם זה שב"צים, אמורים- - -
שגיא תמרי
¶
כולם יודעים מזה.
נוצר פה פרדוקס בשכונה הזאת, כי בגלל הפרויקט הראשון, שעדיין השכונה היתה בפלוס גבוה מאוד של שטחי ציבור ושל שב"צים, אמרנו: כדי להניע תהליך מהיר אנחנו פותרים את הפרויקט שהיום בבנייה.
שגיא תמרי
¶
שטחים למבני ציבור. יש שם שצ"פים – שטח ציבורי פתוח ושטח בנוי ציבורי. נקרא לזה מבני ציבור. אמרנו, כדי שהמבנה ירוץ, והשכונה היא בפלוס גדול בשטחים הציבוריים, כרגע אפשר לא לבקש הקצאות נוספות. יש דוגמה של פרויקט אחי דקר, שהבנתי שבגלל זה התכנסנו, ויש דוגמה- - -
שגיא תמרי
¶
הדיון הזה הוא מבורך. ויש פרויקט מקביל. שני הפרויקטים האלה נעשו בהתאם לתפישת המדיניות – הגדרה של מתחם, בנייה משולבת של בנייה מלוות רחוב של כשמונה קומות ומגדלים רק לייצר את הכלכליות. כלומר אנחנו כתפישה לא אומרים מגדלים אלא פינוי מלווה רחוב, מבנים מרקמיים של שמונה קומות.
שגיא תמרי
¶
המתחם הקיים הוא מאושר. זה 300 או 400 יחידות דיור מתוך 2,700 שבשכונה. העירייה אמרה: אנחנו עושים עכשיו תוכנית חדשה, תוכנית אב.
שגיא תמרי
¶
יותר מזה. וכל הדברים האלה פה, בהחלטת הוועדה של עיריית תל-אביב. יהיו יחידות ממומנות עבור המגדלים באחזקה. כל הדברים האלה נתונים. יהיו שפ"צים ושב"צים והפקעות לדרכים כדי לשרת את כל האוכלוסייה.
שגיא תמרי
¶
יחידות מממנות לאחזקת המבנים הגבוהים. לא רק זה – העירייה אמרה: לא ייתכן רק מגדלים, כי אם ילמדו מהטעויות של הפרויקט שנעשה היום – נלמדו הטעויות.
שגיא תמרי
¶
אני הבנתי שמדברים על כל השכונה. הפרויקט הזה קיים בביצוע מאושר, אין מה לעשות. הוא חוק. אנחנו מדברים על ההמשך, כך אני חושב, שהראייה שלנו צריכה להיות הראייה העתידי לשאר 2,400 היחידות.
אז אמרנו
¶
יש תקנים של שב"צים, יהיו תוספת של שני בתי ספר, יש תוספת של שטחי ציבור פתוחים. יש לי פה מצגת, אשמח להראות לכם איך השכונה תיראה.
שגיא תמרי
¶
אז בואו נתייחס לפרויקט של היום. דובר על המינהלת. בשבוע הבא מתכנסת פגישה של שלושת המנכ"לים של החברות הבונות. זה יותר משלושה, כי יש שם חברות מעורבות; זה חמישה, יחד עם ארנון גלעדי, שהוא סגן ראש העירייה, אני הבוסית שלי גם, כדי להתחיל להניע את הסיפור הזה של – דבר ראשון, נהלי בנייה תקינים עבור - - -
שגיא תמרי
¶
דבר ראשון, זמני עבודה; דבר שני, למצוא פתרונות למשאיות שחוסמות דרכים; ודבר שלישי, לוודא – וזה כבר נעשה על-ידי העירייה – שיש מעברים בטוחים לכל מבני הציבור שבסביבות הפרויקט, שגני הילדים מתפנים. אני הייתי השבוע בסיור, וכבר הוחלטו - כל גני הילדים שהם בקרבת פרויקטים, יעברו לבית הספר הסמוך, שיש שם כיתות ריקות היום. הם יעברו לכיתות האלה.
היו"ר חיים כץ
¶
נציג ועד השכונה, מה אתה מצפה מהוועדה? באת לכנסת, ביקשת שיעשו דיון. ממה היית מרוצה, אם היינו עושים?
עמוס סופר
¶
כמה דברים פשוטים. כמו שהכנסת נתנה בעבר חוק דייר סרבן, אני חושב שבחוק שיש התחדשות עירונית, שהכנסת תחייב מינהלת ניהול של ההתחדשות העירונית.
שגיא תמרי
¶
בוא נפריד בין הדברים. יש מינהלת אחת, שהיא מינהלת ביצוע לביצוע עבור הפרויקט שבשטח. פה אנחנו ננסה לתת את התגובה המהירה ביותר שאפשר; אני מקווה שחודשיים, באזור החגים.
אילן גילאון
¶
אני רוצה לשאול אותך שלוש שאלות פשוטות, ואני מבקש תשובות קונקרטיות ופשוטות: אחת, כמה יעלה לדייר בשביל איכות החיים הזאת, שאתם נותנים לו במבנה החדש שהוא יהיה יותר מאשר עולה לו קודם, מבחינת מה שאמרת, יחידת המימון; שתיים, איפה שותפו הדיירים בעניין של שני בתי ספר – אחד אנתרופוסופי, אחד אחר, בכל הכבוד; ומה מערך הפיצוי שאתם נותנים?
עמוס סופר
¶
אני מבקש שהכנסת תיתן גם כלים לעירייה לבוא לקראתנו. כשאנחנו מבקשים מהעירייה סוג של התחשבות בארנונה לדיירים חלשים שנכנסים- - -
היו"ר חיים כץ
¶
אתה נמצא בכנסת ישראל. כנסת ישראל זה המקום הכי מסודר מבחינת עבודה שיש במדינה הזאת. כל מה שאתה מבקש, אי-אפשר לעשות אותו. אם יבוא אילן גילאון חברי, חברי על אמת, לא במירכאות, אתי, וייקח גם את גילה ואת מרגי, ונניח הצעת חוק של מה שאתה אומר, הסבירות שזה יעבור היא אפס. יכול להיות שיהיה כתוב בעיתון שהנחנו הצעת חוק כזאת. אם אתה רוצה שנתחמן אותך, אתה יכול לכתוב לי הכול, ואקריא לך.
גילה גמליאל
¶
כבוד היושב-ראש, לדעתי, הדרישה כן עונה. דיברתי אתם, ואני ויודעת מה הדרישה. הדרישה אומרת שאותם אנשים שבאים ממעמד סוציו אקונומי נמוך במקומות שבהם מתבצעת התחדשות עירונית, ישלמו את אותה ארנונה שהם שילמו טרם המעבר לדירות החדשות, מכיוון שלאותם אנשים בני 60, 65, אין שום יכולת- - -
אילן גילאון
¶
אל נא תרע לתמימים. זה אומר אותו ציבור שלא מסוגל להתארגן מול הדבר הזה בסופו של דבר משלם את המחירים.
גילה גמליאל
¶
אחרת אין התחדשות עירונית אלא התחדשות פרסונלית של אנשים שיגיעו למקום הזה. זה עבודה בעיניים.
גילה גמליאל
¶
לא לעבוד על אנשים. משרד השיכון מאשר את זה, יש בזה רציונל. כבוד היושב-ראש, בוא נדבר בתכל'ס. אם מדברים על התחדשות עירונית, כמו שאתה אומר, אתה לא רוצה לעבוד על אנשים, ואתה לא יכול שייתנו לעבוד על אותם אנשים. לא יהיה להם מאיפה לשלם את מאות השקלים הנוספים, אז זה לא התחדשות עירונית.
גילה גמליאל
¶
אל"ף, כינסתי את הדיון הזה בכוונה כאן, כי זה נושא רווחה; זה לא נושא של ועדת פנים, כי יש פה אוכלוסייה חלשה מנוצלת. זו רק ההתחלה, וזה כמות קטנה של הפרויקט. על-מנת שלא ניצור את העוולה הזאת עבור כמות אוכלוסייה הרבה יותר גדולה, חובתנו כאן למצוא את המענה הזה.
אתם דורשים מאנשים התחדשות עירונית בגלל כל הסיבות שמנינו. אין בעיה, נעשה את זה באהבה. מדובר בהצעת חוק ייעודית, כמו שאנחנו עושים את זה בהרבה מקרים, של פינוי, של הרבה מאוד שכונות שאנחנו רואים שנעשה בהן עושק. גם כאן אותה אוכלוסייה – לא הילדים והדור הבא – שגרה היום ביישוב הזה של בני 60 ו-65, לא יקרה לעירייה שום דבר, ותרחיש כזה של התחדשות עירונית, לבוא ולספוג את הארנונה הזאת, או גם 40.
יעקב מרגי
¶
הגענו לוויכוח על הגיל. אתם יודעים, הדיון הזה מבורך, כי אלה שפינו אותם ממעברת נוף ים בהרצליה, יודעים איפה הם גרים? הם גרים בשכונות של דיור ציבורי בנתניה, בחדרה, באולגה, רק לא בנוף ים.
יעקב מרגי
¶
לכן הדיון הזה מבורך. אסור שיקרה מצב שהוא קיבל דירה גדולה והוא לא יכול להחזיק אותה, והוא יעבור וימכור אותה.
סימונה ליבוביץ
¶
שמי סימונה ליבוביץ. להבדיל מעמי, יושב-ראש ועד השכונה, אני נציגת הדיירים במתחם אחי דקר. הוא המתחם הכי גדול בשכונת נווה שרת, שעומד לצאת לפועל. מדובר ב-451 בתים. הפרויקט מתוכנן להיות הפרויקט הכי גדול בארץ, בסביבות 1,159 יחידות דיור.
אנחנו בהידיינות ובתהליך ארוך גם מול היזמים. היתה יוזמה פרטית, שפנתה את התושבים, והציגה עצמה, ונוצר פה מצב די אבסורד, ושגיא מודע לו היטב, כי פנינו אליו לא מעט פעמים, נוצר פה מצב שהיזם תפס את מקומה של העירייה, והוביל פה מהלך מול תושבים, שבכלל לא מודעים לקראת מה הם הולכים. אם מדברים על נושא שיתוף ציבור, אני חושבת שמן הראוי שתוכנית כזו, שאמורה להשפיע על עתיד התושבים ועל עתיד ילדיהם, צריכה להיעשות בשיתוף עם הציבור והתושבים, וזה לא נעשה כך.
אגב, לגבי המפגשים שציינת, שגיא, עם עמי ועוד נציגים - לא שיתפו אותנו, נציגי המתחם. אני מדברת כרגע על המתחם ולא על כלל נווה שרת. לא נעשתה פרוגרמה מסודרת מול התושבים. לא שאלו אותם מה הם היו רוצים לראות. אדבר בהמשך לגבי הארנונה ונושא השיפוי.
סימונה ליבוביץ
¶
ביקשנו לקבל מהם אסמכתא מדויקת על מה חתמו ומי חתמו, וזה לא קרה עד היום. שנה אנחנו רצים אחרי העניין. כך התהליך הוא בערפול. אנשים לא מודעים מה יקרה במהלך 15 שנה שהם הולכים להיות בתוך אתר בנייה. הם לא מודעים על ההשלכה לכך שייתכן שהם לא יוכלו לתחזק את אותו בניין. גם אותם בנינים של 9, 10, 14 קומות, עדיין- - -
היו"ר חיים כץ
¶
זה בסדר. אני רוצה בית חדש. אני גר שם ואת לא מעניינת אותי, ואני רוצה לקנות. מותר לי. אבל אם אני גר בבניין יחד אתך, ויש עוד ששה דיירים, ויש שם שלושה שלא חתמו, אף אחד לא יהרוס את הבית.
סימונה ליבוביץ
¶
צוות תכנון צפון, ושגיא במפורש מכיר היטב את הכשלים ואת הטענות שהעלינו. עד היום לא קיבלנו תשובה. אחד הדברים שאמרנו – כמו שמונה יועץ תחבורה ומונה סקר שצ"פים – כל הדברים הלאה לא קיבלנו. ביקשנו. זה כתוב. אני פניתי לכל מקור אפשרי שיכול לעזור. ביקשנו לקבל פרטים. כלום.
היו"ר חיים כץ
¶
אמא שלי עליה השלום אמרה: יש שני סוגי אנשים: יש מסבירים ויש מצליחים. כשאתם נוגעים בפרויקט כל כך יקר וכל כך מסובך, לא יכול להיות שבכסף קטן לא תשיגו עורך דין ולו גם זוטר. לא ייתכן.
סימונה ליבוביץ
¶
לכל עורך דין שפנינו – חלק, אגב, היזם ברוב נחמדותו העמיד עורך דין משלו לטובת הדיירים.
סימונה ליבוביץ
¶
אם לעירייה קשה להתנהל מול אוכלוסייה כל כך גדולה – תאר לך שאנחנו הדיירים, שאין לנו הכלים הנכונים. מדובר פה במינהלת. ביקשנו יועץ חברתי שיעבור, וזה לעולם לא נעשה. שיישב עם התושבים, יסביר להם בדיוק לקראת מה הם הולכים.
היו"ר חיים כץ
¶
אבל תעלה דירה חדשה באזור הזה יותר מ-2 מיליון ו-250. אחד שהולך לקבל שם דירה לא יודע לשים 100 שקל מכל השכונה כדי למצוא עורך דין?
היו"ר חיים כץ
¶
לא לוקחת לשום מקום. עוד חמש דקות נגמר הדיון, גילה.
אגיד לך מה שאני מבקש ממך. תארגני עורך דין. תבואי לדיירים, תגידי: 50 שקל מכל אחד. יהיה לך עורך דין, יפנה לבית המשפט, יביא לך את רשימת החותמים. לא תצטרכי לחייך. מצחיק ועצוב שבחורה אינטליגנטית כמוך, שיודעת להתבטא, לא יודעת לאסוף מכל הדיירים 50 שקל מכל אחד, ולהביא עורך דין.
בבקשה.
איה קנר
¶
שמי איה, ואני תושבת השכונה, ומתגוררת בפרויקט פינוי-בינוי. גם הייתי נציגת ציבור בצוות תכנון צפון. אני רוצה רק הערה קטנה לגבי מה שסימונה אומרת: זה לא ה-50 שקלים. זה העניין שהפרויקט הזה קצת נולד בחטא. כרגע 451 המשפחות הללו שסועות: חלק בעד הקבלן, כי הם כבר רואים את המזוזה מותקנת על הדירה החדשה. חלק נגד התוכנית, כי הם רואים- - -
היו"ר חיים כץ
¶
אבל הם לא יודעים את החלקים. הם לא יודעים כמה בעד וכמה נגד. הם רוצים לדעת. הקבלן, שחסר לו גרוש ללירה, אין לו הלירה. הם בכסף מסוים מביאים מידע שהם לא יודעים להביא אותו. חוסר מידע זה אחד המובילים לטרגדיה.
איה קנר
¶
אני מסכימה לחלוטין. הבעיה, מי האנשים שיגיעו לעורך דין, כי יש כזה חוסר אמון בין 451 המשפחות האלה. אלה לכאן, אלה לכאן. את מי הוא ייצג?
אסתר מזרחי
¶
שלום, שמי סטלה מזרחי, אני מוועד שכונת נווה שרת יחד עם עמי סופר, ואני מייצגת את הדיור הציבורי. יש לנו כאן קרוב ל-40 משפחות, ששילמו, ולפני שהיה הפינוי ולפני ש- - - הדירות, שפנו לעמידר, ששילמו שמאות, עשו הכול, ואין קול ואין עונה. הם לא נותנים מחירים לדירות. הדירות שנהרסו, עכשיו שמו אותנו בצד.
היו"ר חיים כץ
¶
זה שאת פונה, זה אופרה אחת. זה שאנחנו מהוועדה נפנה לעמידר, זה אופרה אחרת. זה שינוי סטטוס. תוציאי מכתב, גשי לווילמה מנהלת הוועדה אחרי הדיון. מבחינתנו, ננסה ללמוד את הבעיה. אמרה הגברת, ואמרה יפה, והיא שמה את הדברים על השולחן: חלק רוצים. אומרים: אל תפריעו לנו. חלק לא רוצים, וסיבותיהם אתם. חלק רוצים יותר, חלק רוצים פחות. חלק אומרים: יש הזדמנות, חיכיתי שלושים שנה. אני רוצה לסדר גם את הנכדים, וזה לא בושה. מסחר. יחד עם זה, אנחנו צריכים ללמוד את העניין הזה. אנחנו ננסה להתעמק וננסה לעזור לך.
אתה חוזר אלינו עם תשובת המינהלת לוועדה.
אילן גילאון
¶
סליחה, נבלע בין הדברים של סימונה שהם מבקשים מידע, אני מניח מעיריית תל-אביב, את התיק ואת התוכנית, והם לא מקבלים את זה במהלך שנה.