PAGE
12
ועדת הפנים והגנת הסביבה
29/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 369>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ב' באב התשע"ד (29 ביולי 2014), שעה 11:00

<הצעת חוק השמות (תיקון מס' 6) (שינוי שם של קטין), התשע"ד-2014 (פ/1983), של חה"כ עדי קול>

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר
נסים זאב

אברהם מיכאלי

עדי קול

רות קלדרון

>
אלי לוי - סגן ממונה מרשם דרכונים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

עו"ד אודליה אדרי - הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

דקלה גרינברג - מתמחה בלשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

ד"ר פרץ סגל - ראש תחום בכיר, משרד המשפטים

עו"ד אודיה איפרגן - יועצת משפטית, משרד הרווחה

דוד דהאן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

ד"ר שמואל חן - דובר הוועדה

גלעד קרן

לאה קריכלי

אירית שלהבת
<הצעת חוק השמות (תיקון מס' 6) (שינוי שם של קטין), התשע"ד-2014 (פ/1983)>

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בנושא הצעת חוק השמות (תיקון מס' 6) (שינוי שם של קטין), התשע"ד-2012.

חברת הכנסת קול תציג את הרציונל מאחורי הצעת החוק ותסביר לנו את הצעת החוק ואנחנו נקיים דיון קצר, אם יש הערות. אם לא, נעבור להקראה ולהצבעה.

קודם כול, תודה רבה ליושב-ראש.

מדובר בהצעת חוק של יישום מסקנות ועדת רוטלוי, ועדה שישבה במשך שנים על המדוכה וניסתה להתאים את החקיקה הישראלית לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, לבחון את כל החקיקה ולראות איפה אפשר להכניס את מקומו של הילד, את טובתו, את מעמדו כאדם בר זכויות. לצערי מסקנות הוועדה הזאת לא יושמו באופן כמעט מוחלט. הצעת החוק המרכזית שיצאה ממנה, הצעת חוק הורים וילדים, תקועה במשך זמן רב בממשלה ואני מקווה מאוד שתתקדם ותגיע לכנסת ביום מן הימים.

הצעת חוק השמות היא אחת ההצעות שנובעות מתוך הדוח הזה. המטרה שלה לשים את הילד במרכז ולהבין ששֵם הוא אחד הסממנים של זהות, של אישיות ואנחנו לא יכולים לתת להורים לשנות את השם של הילד באופן גורף בלי להתייעץ אתו ובלי לדאוג לטובתו.

הכנסנו מספר תיקונים בהצעת החוק הזאת. אחד התיקונים מבקש מהורים שרוצים לשנות את השם של קטין מעל גיל 10 להתייעץ עם הקטין, לשאול את דעתו ולקבל את הסכמתו. התלבטנו לגבי הדרך ותיכף נציג את ההכרעה, כיצד תהיה ההתייעצות הזאת.
דבר נוסף חשוב מאוד בהצעה, היום הורה יכול לשנות את שמו של קטין כאמור מתי שהוא רוצה, ואילו ילד עד גיל 18 אינו יכול לשנות את שמו, הוא צריך את הסכמת ההורים. לא רצינו לתת לו את האפשרות הזאת מחשש שכל ילד שירצה לקרוא לעצמו "ג'סטין ביבר" ילך עכשיו למשרד הפנים וישנה.

או לשנות את שמו ל"נסים זאב"...

יכולות להיות סיטואציות שבהן הורים קוראים לילד בשם שפוגע בו ושגורם לו לנזק חמור מאוד. נתקלנו בשני מקרים, האחד השם "אכזבה" והשני השם "אבלות", שמות שהורים קראו לילדים שלהם. נוצר נזק מאוד-מאוד חמור לילד שמסתובב בעולם עם השם הזה. הילדים, כזכור, לא תמיד קלים ויש נטייה להתעללות. אפילו פנה אלי מישהו עם שם שנשמע לא כל-כך נורא, שם שפעם היה מקובל, פסח. הוא אמר שעברה עליו ילדות נוראית כי כל הזמן צחקו עליו וקראו לו חנוכה ופורים והתעללו בו עד מאוד והוא חיכה לרגע שיהיה בן 18 ויוכל לשנות את שמו.

לכן אנחנו מאפשרים במקרים שילד מרגיש שהשם שלו גורם לו נזק חמור מאוד לפנות לבית-המשפט, להוכיח את זה ובית-המשפט יכול לאשר לו את שינוי השם. לא באופן עצמאי, לא על-ידי הליכה למשרד הפנים, אלא דרך בית-המשפט.

זאת הצעת החוק.

הערות? חבר הכנסת זאב, כמובן אתן לך. אם יש אנשים נוספים שמבקשים לדבר בבקשה תירשמו אצל מנהלת הוועדה.

מה קורה כאשר יש מחלוקת בין ההורים ובין הילד? למשל האם חושבת על שם מסוים והאב חושב על שם שונה, והילד רוצה שיקראו לו בכלל בשם אחר? מה קורה במחלוקת קשה כזו? האם יש אפשרות לערער אפילו לבית-המשפט העליון? מכיוון שכל הנושא הזה בסופו של דבר צריך לקבל את הכרעת בית-המשפט, האם לילד יש זכות לומר- - -

אם מלאו לו 10 שנים.

אז הוא יכול ללכת לבית-המשפט העליון?

זה החלטה שלו.

לגבי ילד שגילו קטן מ-10 שנים – ההורים צריכים להתייעץ אתו, אבל הם לא חייבים להסכים. בסופו של דבר צריך לתת משקל ראוי לעמדתו ולדרישותיו אבל ההורים הם שמכריעים בסופו של דבר. לגבי ילד שגילו גדול מ-10 שנים – יש צורך בהסכמת הילד. בכל מקרה, אם הילד לא מסכים לשינוי שמו ההורים יכולים לפנות לבית-המשפט לענייני משפחה.

כלומר, כאשר הילד בן 10 ויום – צריך את הסכמת הילד.

נכון, ואם הוא לא מסכים אפשר לפנות לבית-המשפט. צריך לזכור גם שבגיל 18 חל עליו אותו דבר. כלומר, ילד בן כמעט 18 גם הוא נדרש להסכמת הוריו.

אדוני היושב-ראש, מכיוון שלכל אדם יש שם ולכל ילד יש שם כאשר הוא נולד, הרי בזמן ברית המילה של תינוק או בשבוע הראשון ללידתה של תינוקת, אם עולים תורה, ולא משנה באיזה בית כנסת, זה יכול להיות גם בית כנסת לא כל-כך לרוחי אבל בכל זאת עולים וקוראים שֵם ועושים מסיבה. הרי הילד והילדה לא נשארים ללא שם. לילד יש שם והוא רוצה לשנות אותו. לכן אני חושב שעליו להיות קצת יותר בוגר. אני מבקש שיירשם בהסתייגות שלי שהבן יהיה מגיל 13 ומעלה והבת מגיל 12 ומעלה, כי היא נחשבת יותר עצמאית, יותר בקיאה, יותר אחראית.

גיל הבר מצווה או הבת מצווה? זה מה שאתה אומר?

כן, לבן מגיל בר מצווה ולבת מגיל 12, גיל בת מצווה, בגלל שהילדה יותר חכמה מהילד ויש לה יכולת להכריע בעתיד שלה, בנושאים יותר רציניים שנוגעים לחיים.

מה שאמרת הוא ביולוגי? יש לזה הוכחה ביולוגית?

בוודאי, חד-משמעית. תערוך מחקר ותראה שהתורה העניקה, בלי המחקרים- - -

אני לא מתכוון לערער על השאלה.

אתה לא מערער על דברי חכמים, אני יודע, ולכן אני יודע שאתה גם תסכים להסתייגות שלי.

חברת הכנסת קול, מה את אומרת על ההצעה של חבר הכנסת נסים זאב, לגבי גיל הבר מצווה או הבת מצווה?

לגבי הגיל היה לנו דיון מאוד רציני וועדת השרים לענייני חקיקה הכריעה לגבי גיל 10. ההחלטה של ועדת השרים התייחסה לגיל.

מותר להם לטעות.

אני מקבלת את החלטתם.

מבחינה משפטית, ככל שההסתייגות תתקבל, האבחנה בין גיל של בנים לגיל של בנות יכולה להוות בעיה חוקתית.

שאלתי בעדינות אם נערך מחקר ביולוגי בעניין הזה.

דנו ארוכות על הגיל במקום להשוות את זה לגילאים אחרים שיש בחקיקה. יש את חוק האימוץ שמתייחס לגיל מסוים שבו מקבלים את ההסכמה, ובהמרת דת מבקשים גיל מסוים. אנחנו יישרנו קו.

חבר הכנסת זאב, מה עוד?

לא קיבלתי תשובה אם יש מקום לערער לבית-המשפט העליון במידה והילד זכה בבית-המשפט לענייני משפחה. כלומר האם שם זה מסתיים? אם ההורים לא מוכנים לקבל את דעתו של הילד, או להיפך, האם בסופו של דבר ההכרעה תהיה בערכאה גבוהה יותר?

נשמע תשובה מד"ר פרץ סגל.

תודה, אדוני. אשיב לשתי ההצעות של חבר הכנסת הנכבד.

לשאלה הראשונה, על אבחנה בין גיל המצוות של בן ובת – אנחנו כפופים בעניין הזה לאמנה לזכויות הילד. הגיל הוא אחד, גיל 18, ואין אבחנה בין בנים ובנות. לאחרונה גם הכנסת קיבלה את התיקון לחוק גיל נישואים, שבעבר הבחין בין בנים ובנות, והשווה את הגיל לגיל אחיד. זאת התפיסה של האמנה.

מה לגבי הגיל?

הגיל שאנחנו נוקטים הוא גיל 18.

כאן מדברים על גיל 10.

מה שנאמר על גיל 10 זה רק לעניין חובת השמיעה.

לא חובת השמיעה אלא הצורך בהסכמה.

מאז קיים הצורך בהסכמה. כלומר, זה בנוסף לאפוטרופסות. אפשר להוסיף את הילד, אבל לא לפגוע באפוטרופסות של ההורים ולהוריד את הגיל. המשמעות של ההצעה הזאת היא שאנחנו אומרים: לעניין השם אנחנו מבטלים את אפוטרופסות ההורים עד גיל 18 והילד בעצמו הולך.

לעניין המרת דת, למשל, מה הגיל?

גיל 10.

אז נצמדים לזה.

צריך את הסכמת ההורים ובנוסף לזה צריך את הסמכת הילד. לא רק הילד. אותו דבר גם פה, ילד יכול גם לפני כן לפנות לבית-המשפט לענייני משפחה, כפי שהציע חבר הכנסת נסים זאב, ולהגיד: אני מעוניין לשנות את השם שלי. החוק מאפשר את זה, אבל לא לתת אוטומטית את האפשרות שילד מגיל בר מצווה יוכל לשנות את השם שלו. אם הוא רוצה, ילך לבית המשפט. החוק היום מאפשר את זה – זה לשאלה השנייה – על-ידי פנייה לבית-המשפט לענייני משפחה. בדברים האלה אפשר לערער לבית-המשפט המחוזי ואחר-כך ברשות ערעור גם לבית-המשפט העליון.

כלומר, נתונה זכות ערעור בהיררכיה.

אני חושב שלא צריך לשנות את המצב המשפטי מכיוון שהזכות הזאת עומדת לילד.

אתם בעד הצעת החוק כפי שהיא?

אם אפשר, אם כבר קיבלתי את רשות הדיבור, בדברי ההסבר, כפי שנאמר, וגם בדיון הקודם חשבנו שנכון להוסיף בהצעת החוק שני עקרונות, כפי שאנחנו נוקטים בחוקים אחרים: העיקרון של טובת הילד והעיקרון של שמיעת הילד. הנוסח ששלחתי גם לחברת הכנסת ד"ר קול התייחס לזה. אני לא יודע אם היא רוצה להתייחס לזה. אם לא, אני בשמחה אגיד את הנוסח שאנחנו הצענו לעניין הזה של הכללת שני העקרונות, שהם עקרונות שעוברים כחוט השני באמנה בדבר זכויות הילד. אנחנו עומדים על כך בחוקים שונים, למשל בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בחוק האימוץ וגם בטיוטת חוק הורים וילדיהם שתגיע בקרוב לכנסת. אנחנו קובעים את שני העקרונות האלה, שצריכים לעמוד לנגד עיני מי שמחליט בעניין הילד: ראשית, שזו תהיה טובתו, ושנית, שצריך לתת לילד את הזכות להביע את דעתו, ברוח הדברים שאמר היושב-ראש בנוגע לדברים אחרים.

ההצעה שחשבתי עליה היא בסעיף 2 להצעת החוק להוסיף את סעיף קטן (ג): "במימוש זכותו של הילד להיקרא בשם ובכל החלטה בעניין שמו לפי חוק זה טובתו תהיה שיקול ראשון במעלה ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביע את דעתו, רצונו ורגשותיו בעניין, אם הוא מסוגל לחוות את דעתו, ויינתן להם משקל ראוי בהתאם לגילו ולמידת בגרותו". אני מציע לכלול סעיף ברוח זו, שתואם את האמנה הבינלאומית וחקיקה אחרת, גם בחוק זה.

היועץ המשפטי של הוועדה מתנגד לזה.

לגבי עיקרון ההשתתפות – זה מהות הצעת החוק. בכל אחד מן הסעיפים שמופיעים פה מדובר על עיקרון ההשתתפות, בכל סעיף וסעיף. לכן אני לא רואה צורך לכתוב גם סעיף כללי בהקשר הזה.

לגבי עיקרון טובת הילד – זה נושא רחב מאוד. אני מבין שיש מחלוקות, גם מבחינת משרדי הממשלה האחרים, וזה נתון לפרשנות.

הנוסח המוצע, שזה יהיה "שיקול ראשון במעלה", לא קיים בשום חוק אחר. אני לא יודע אם זה המקום, דווקא בחוק השמות- - -

כל מהות הצעת החוק היא בעצם לתת לילד את המקום שלו ולחזק כביכול את הילד. בעצם האמירה הזאת יש בעצם- - -

יכולה להיות גם התנגשות בין העיקרון שאומר שזה יהיה שיקול ראשון במעלה לבין עיקרון ההשתתפות, שגם אותו מציע עו"ד סגל, מכיוון שיכול להיות מקרה בו דעתו של הילד תהיה שונה מטובתו, אז צריך להחליט האם העיקרון הזה גובר או העיקרון האחר.

באופן עקרוני הייתי רוצה מאוד שנושא טובת הילד יהיה כתוב בכל החוקים כי ברור לי שטובת הילד צריכה להיות עיקרון לשיקול דעת. ד"ר פרץ סגל, אני יודעת שזאת עמדתך. עוד לא הצלחנו להכניס את זה. אנחנו מחכים קודם לחוק הורים וילדים שיגדיר את העיקרון הזה באופן כללי. אני חושבת שעכשיו בחוק השמות יהיה מוקדם להכניס את העיקרון הרחב. זה בעצם לקחת את כל מה שהוועדה רצתה ולנסות ליישם את זה על חוק השמות. אני חושבת שזה לא החוק המתאים.

יש לי הסתייגות נוספת.

אתן לך בעוד רגע, אני רק רוצה לסיים את סבב ההתייחסויות. נציגת משרד הרווחה, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להצטרף לעמדה של המציעה ושל היועץ המשפטי של הוועדה. אנחנו חושבים שלא נכון להכניס את הנושא של טובת הילד דווקא ספציפית לחוק השמות.
אני רוצה להעיר, דיברתי על זה גם בישיבה הקודמת וראיתי שהנוסח שפורסם בכחול שונה במקצת ממה שהוקרא בוועדה. אני מדברת על נושא ההפניה של קטין לבית-המשפט, בסעיף קטן (ג). הרציונל שלנו היה, האידיאל הוא שאם הקטין רוצה לשנות את שמו עליו לפנות לבית-המשפט בהסכמת הוריו.

ואם הם לא מסכימים?

אם אין הסכמה אמרנו שאז יחולו הוראות סעיף קטן 13(ד), לפיהן לא סתם לקטין מתחשק לשנות את השם ואז הוא יפנה לבית-המשפט, אלא התנאי הוא – כפי שכתוב גם היום בחוק בית-המשפט לענייני משפחה – שיש פגיעה של ממש.

החלטנו לא לכתוב "פגיעה של ממש".

בישיבה הקודמת זה היה כפוף לתנאים הללו, ואילו פה כתוב "רשאי הוא להגיש תובענה".

בעקבות ההערות של הנסחית שינינו במעט את הנוסח. הנסחית סבורה שזה אומר בדיוק אותו דבר.

ההרגשה שלי היא שהנוסח הזה פחות ברור מהנוסח הקודם שהוקרא בוועדה.

מכיוון שזה עניין של ניסוח, ועל העניין המהותי אנחנו מסכימים, וגם כתבנו במפורש בדברי ההסבר שזה צריך לעמוד בתנאים הללו של סעיף קטן 3(ד), אני לא רואה צורך לשנות.

מי קובע מה זה "פגיעה של ממש "?

בית-המשפט, אבל צריך איזה תנאי סף.

עד היום מנסים לפענח מה זה "יסוד סביר להניח". כמה תיקי מח"ש נפתחו על "יסוד סביר להניח"...

וגם "אדם סביר".

יחי השסתום של מערכת המשפט הישראלית. זה שסתום כי אפשר להכניס בו כל דבר.

בנוסח הזה כתוב "רשאי הוא להגיש תובענה".

תקראי גם את ההמשך: "ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 3(ד)". זה אומר במפורש שיחולו כל הוראות סעיף קטן 3(ד).

אבל ה"רשאי" כאילו לא מסויג. אפשר לכתוב "בהתאם להוראות", או משהו כזה.

זה עניין של ניסוח.

ישבנו עם הנסחית וזה הנוסח שהוחלט עליו.

אני מבקש להעיר הערה נוספת, עוד הסתייגות שיש לי. אני חושב שכל עניין השם שלו, שיש לו זכות לשנות אם הוא מרגיש את עצמו נפגע מהשם, כאשר הוא בא לשנות את שם המשפחה יש פה פגיעה קשה בהורים. לדעתי צריך להגביל את זה רק מעל גיל 18.

למה היא פגיעה קשה בהורים?

שם משפחה הוא לא יכול לשנות. רק את השם הפרטי.

תיכף נקרא את הנוסח ואז תראה: "הוריו של קטין רשאים לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו". ההורים יכולים לשנות. לא הוא.

צריך לשמוע אותו.

ואם הוא רוצה לשנות את שם המשפחה?

הוא לא יכול עד גיל 18.

אז בסדר גמור.

אני נציגת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. עלה עניין טובת הקטין אז רציתי להגיד שאנחנו רואים את טובת הקטין כעיקרון-על ופועלים על-פיו, אין שום ספק.

והוא יבוא בחקיקה אחרת.

אני מצטרפת למה שאמרה נציגת משרד הרווחה.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת קלדרון. חבר הכנסת זאב, רצית לומר עוד משהו? בואו נקרא את סעיפי הצעת החוק.

הצעת חוק השמות (תיקון מס' 6) (שינוי שם של קטין), התשע"ד-2014
"תיקון סעיף 4
1.
בחוק השמות, התשט"ז-1956 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4, במקום הסיפה החל במילים "פרטי; אולם" יבוא "פרטי אחד".

החלפת סעיף 13
2.

"שינוי שם של קטין
13.
(א)
הוריו של קטין שטרם מלאו לו 10 שנים רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובלבד שנתנו לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין, ונתנו להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; מלאו לקטין 10 שנים, לא ישונה שמו הפרטי אלא אם כן נתן את הסכמתו בפני פקיד רישום, כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ולעניין הוספת שם נוסף על השם הקיים – אלא אם כן נתן את הסכמתו לשינוי מראש בכתב; לא נתן קטין כאמור את הסכמתו לשינוי, לא ישונה שמו אלא באישור בית המשפט.







(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו נסיבות רפואיות שבשלהן לא ניתן לקבל את הסכמת הקטין, רשאים ההורים להוסיף שם נוסף על שמו הקיים, אף אם לא נתן את הסכמתו מראש בכתב.







(ג)
קטין רשאי לשנות את שמו הפרטי בהסכמת הוריו; לא נתנו ההורים את הסכמתם לשינוי, רשאי הוא להגיש תובענה ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.







(ד)
הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו."

תיקון סעיף 14
3.
בסעיף 14 לחוק העיקרי, במקום "פסול-דין" יבוא "חסוי", ובמקום "של החסוי" יבוא "ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין או במידת הבנתו של החסוי, לפי העניין"."

מכיוון שהיושב-ראש והאחרים סברו שאין מקום להכניס את העיקרון של טובת הקטין, אף-על-פי שאני חושב שהוא נכון מכיוון שהורים רואים בשם הקטין יותר זכות שלהם ולא תמיד מסתכלים על הקטין- - -

אני חייב להגיד בהקשר הזה שלהורים, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קיימת חובה לנהוג בכל מקרה ומקרה לטובת הקטין.

זה נכון. יחד עם זה, לעניין השם הייתי מציע אולי להוסיף, ברוח מה שנמצא בטיוטת חוק הורים וילדיהם, להוסיף בסעיף 4: "לא יינתן לילד שם שאינו מכבדו". גם היום לפי חוק מרשם האוכלוסין שר הפנים יכול למחוק שם פוגעני. אני חושב שלא צריך להגיע לרמה הזאת. אני חושב שהמסר צריך להיות להורים, שהם צריכים לבחור לילד שם שמכבד אותו. לכן הייתי מציע, כפי שהצענו גם בהצעת חוק הורים וילדיהם- - -

השאלה אם ההורים יודעים מה זה שם מכובד.

אתה מציע להוסיף סעיף נוסף?

אני מציע להוסיף "לא יתנו שם שאינו מכבדו". הסעיף הוא בדרך השלילה מכיוון שלעתים הורים רואים תסכול מסוים בעובדה שנולד להם ילד ממין מסוים.

יש איזו סנקציה בצד העניין?

לא, זה סתם אמירה נורמטיבית. ד"ר פרץ סגל, קודם נביא את הצעת חוק הורים וילדים ונראה איך אנחנו מתקדמים עם העניין.

אני מסכים. אני רק אומר שזו אמירה נכונה בקונטקסט של שם הילד.

הורים וילדים זה חוק?

זה הצעת חוק שעדיין לא עברה, שמבהירה את מכלול היחסים בין הורים וילדים במשפט הישראלי.

אז אני מציע להכניס את זה שם ולא דרך הצעת החוק הזאת לנסות ולתקן.

למשל "תרח" זה שם יפה או לא?

לדעתי יפה מאוד.

ו"המן"? יש תימני אחד שקראו לו המן.

אני מעמיד להצבעה את ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לעניין הגיל. הוא הציע את גילי הבר מצווה והבת מצווה כגילאים במקום הגיל 10 כפי שמוצע בסעיף קטן 13(א) להצעת החוק. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – 3

נמנעים – אין

ההצעה של חבר הכנסת נסים זאב לעניין הגיל בסעיף קטן 13(א), לא נתקבלה.

חברת הכנסת עדי קול מצביעה במקום חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. חברת הכנסת רות קלדרון מצביעה במקום חברת הכנסת יפעת קריב.

ההצעה של חבר הכנסת נסים זאב לא נתקבלה והיא תהפוך להיות הסתייגות.

יש עוד הסתייגויות?

בן לבד ובת לבד. זה אותה הסתייגות?

זה אותה הסתייגות. אתה רוצה להציע "לחילופין"? זו הצעה אחת, הצבענו עליה והיא נפלה והפכה להסתייגות, אבל כמובן תוכל לדבר עליה במליאה.

מי בעד הצעת החוק כנוסח הוועדה? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – 1

נמנעים – אין

הצעת חוק השמות (תיקון מס' 6) (שינוי שם של קטין), התשע"ד-2014, נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה. תודה רבה. אני נועל את הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>