ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 30/07/2014

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשע"ד-2014, הפיצויים בגין מבצע "צוק איתן"

פרוטוקול

 
PAGE
4
ועדת הכספים
30/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 406
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ג' באב התשע"ד (30 ביולי 2014), שעה 09:10
סדר היום
1. הפיצויים בגין מבצע "צוק איתן"
2. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014
נכחו
חברי הוועדה:
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב

מיכל בירן

גילה גמליאל

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

זבולון כלפה

דב ליפמן

אראל מרגלית

שמעון סולומון

חמד עמאר

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

עמר בר-לב

ניצן הורוביץ

יצחק וקנין

יוני שטבון

איציק שמולי
מוזמנים:
אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

קרן שפר - תקציבאית, משרד התיירות

ענת ורשיצקי - יועצת מנכ"ל משרד התיירות

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

ערן יעקב - סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

ורד טננבוים - מנהלת תחום בכירה תכנון ומדיניות, רשות המסים, משרד האוצר

רמי יצקן - מנהל תחום. סגן מנהל מח' פיצויים ונזקי איבה, רשות המסים, משרד האוצר

רמי מזרחי - מנהל תחום, כלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

באסם אבו סעדה - ממונה נזק עקיף, מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

פיני דואני - מנהל תחום חירום, רשות המסים, משרד האוצר

רועי מקוב - פקיד שומה, גוש דן, רשות המסים, משרד האוצר

שירלי אביבי - רשות המסים, משרד האוצר

שרית דנגור קריגר - יועצת למנהל רשות המסים, משרד האוצר

יוסי כהן - משנה לממונה על השכר, משרד האוצר

איל שני - עו"ד, יועץ משפטי, אגף הממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר

רבקה ורבנר - עו"ד, סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד הכלכלה

ענת שיחור אהרונסון - דוברת משרד הכלכלה

רונן פינטו - רע"ן פקע"א, סגן קמ"ן, משרד הביטחון

אמיר חייק - מנכ"ל התאחדות התעשיינים

יהל בן-נר - סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, התאחדות התעשיינים

אילן לוין - ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

חיזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

אוריאל לין - נשיא איגוד לשכות המסחר

ישראלה מני - סמנכ"ל כלכלה ומסים, איגוד לשכות המסחר

הראל ויזל - חבר הנהלה חטיבת רשתות קמעונאיות, איגוד לשכות המסחר

מיכל אורלי - דוברת איגוד לשכות המסחר

אייל יהודה - איגוד לשכות המסחר

רומי גורודיסקי - סמנכ"לית התאחדות בתי המלון

דובי אמיתי



גלית חזקיה-הרשקוביץ - דוברת התאחדות האיכרים

יצחק אבוטבול - סגן ראש מועצת בני שמעון, מושב תדהר, התאחדות האיכרים

נחום נסים אלון - מושב ברוש, התאחדות האיכרים

דוד קדוש - חקלאי, התאחדות האיכרים

שמעון קרן צבי - גזבר מועצת שער הנגב

אורי נעמתי - מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה

אהוד רצאבי - נשיא לה"ב - לשכת ארגוני הצרכנים

עידן אור - מנכ"ל אקט וסגן נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים

מוטי שפירא - מנכ"ל לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים

צחי אבוהב שביט - מזכיר ועדת המיסים המרכזית, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים

מוטי בסר - מנכ"ל בורסת היהלומים ויו"ר ועדת הכלכלה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים

עודד גרופמן - משנה למנכ"ל שכת סוכני התיירות הנכנסת

שי נער - סמנכ"ל כספים, מילקו תעשיות בע"מ

קרן שינמן - סמנכ"לית רגולציה, טרה

שמוליק לוי - סמנכ"ל רמי לוי שיווק השקמה

אדיר חרמון - סמנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשות

אלון נתן שוסטר - ראש מועצה אזורית שער הנגב

תמיר עידן - ראש המועצה האזורית הנכנס שדות נגב

מאיר יפרח - סגן ראש המועצה האזורית אשכול

אליהו כהן מוגרבי - רכז ועדה חקלאית משותפת, מועצה אזורית בני שמעון, מרחבים, שדות נגב

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

יאיר מנע - מנכ"ל תנועת חקלאי ישראל, משקי הנגב

עופר ליברמן - ניר עם

מאיר צור - מזכ"ל תנועת המושבים

פלג אוריון - מנהל אגף משק, תנועת המושבים

יהל אוסקר סגל - עו"ד, לשכת עורכי הדין

רמי אריה - עו"ד, לשכת עורכי הדין

ענת יונה - סמנכ"ל כספים, ניו פארם

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

אביגדור כלפה - מנהל גד"ש, חברת מושבי הנגב

בני קיויתי - יו"ר ועדת מיתוג, לשכת יועצי המס

דנה זטלאוי כהן - יו"ר מטה הצעירים, לשכת יועצי המס

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות

בני כפיר - יו"ר אגודת מורי הדרך

גל בן שימול - מזכ"ל תנועת הצופים

ערן גלזר - רכז פרוייקטים, מועצת תנועות נוער

עמוס רגב - יו"ר ענף חקלאות, איגוד שמאי ביטוח

צבי אלון - מנכ"ל ארגון מגדלי הירקות

רז ליסיצקי - חבר הוועד המנהל, שח"ם - איגוד שחקני המסך

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

יוסי פתאל - מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות ויועצי תיירות

איציק טייב - יו"ר התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

רזי יהל - התנועות הקיבוציות

זאב חושן - ההסתדרות הכללית

יוסי שוורץ - בעלים של קבוצת הסיריס 1000

טל נאמן - המשביר לצרכן

שלמה שרף - אזימוט שמאות

צפריר חיימי - מנכ"ל ושותפות חקלאית, כרם שלום וניר יצחק

עדי גרינבאום - עו"ד, לשכת רואי חשבון

אורלי אלמגור לוטן - ראש תחום מדיני-ביטחוני, ועדת החוץ והביטחון

ויקטור פתאל - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

רחל כהן - לוביסטית, מייצגת את איגוד מורי הדרך

ענת אלון - עו"ד, לוביסטית, מייצגת את לשכת לה"ב

עפרה שקד - לוביסטית, מייצגת את טרה

אביבה ברעם - לוביסטית, מייצגת את התאחדות האיכרים
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
אייל לב ארי
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון – חבר המתרגמים
1. <הפיצויים בגין מבצע "צוק איתן">
2. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014
היו"ר ניסן סלומינסקי
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. המתנו כאן כי הרבה מאוד אנשים התעכבו בכניסה וחיכינו לנציגי הממשלה שיצטרפו אלינו.

לפני שאנחנו מתחילים את הדיון בנושא עצמו, יש לי הודעה. מקובל בוועדת הכספים שמי שמקבל את רשות הדיבור מדבר, מציג את הדברים ודבריו נשמעים בלי שאף אחד מפריע לו. מי שיש לו הערות, רושם אותן ואחר כך נשתדל לתת לגופים שנמצאים כאן להביע את עמדתם. מספר הגופים, אפשר לומר שהם מהווים שיא, בכלל בוועדות הכנסת, ואני לא בטוח שנצליח לסיים את כל הדיון ולהצביע היום. אם לא נצליח, נמשיך את הדיון ביום ראשון, אז תתקיים ישיבת ועדת הכספים.
אראל מרגלית
מתי זה יעלה למליאה לאישור?
היו"ר ניסן סלומינסקי
לתקנות לא צריך מליאה. האישור שלנו מאשר את זה.
אראל מרגלית
כי אתמול היה חשוב לנו לעשות את מע"מ אפס. זה היה דחוף.
זבולון כלפה
ממשיכים היום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
לא. היום לא.

אני מקדם בברכה את כל האורחים החשובים, כל אחד לפי מעלתו ודרגתו – ראשי רשויות, ראשי ארגונים, סתם עמך ישראל שהיא הדרגה היותר גבוהה מכולנו. אנחנו נשתדל לשמוע כמה שיותר אנשים. שוב, אני מבקש מאוד, כל אלה שמסביב, קשה לנו לראות אותם, לא לדבר. מי שרוצה לדבר, מוזמן לעשות כן אבל בחוץ ולאחר מכן לחזור לכאן.

שוב, בוקר טוב. אנחנו פותחים את הדיון בנושא הפיצויים העקיפים בעקבות המלחמה.

אני רוצה להסביר לחבריי. יש נזקים ישירים עליהם אנחנו לא מדברים. הכוונה לפגיעה ישירה בגינה נגרם נזק, אבל זה לא בתחום שלנו. כל נזק כזה מפוצה ואני מקווה שזה קורה במהירות המקסימלית. מגיעים הצוותים, אומדים את הנזק והוא משולם. לגבי זה אין מגבלה גיאוגרפית. בדרך כלל הנזק הישיר באופן יחסי לנזק העקיף הוא קטן, הוא שליש, רבע, חמישית, לפי המבצעים שהיו. הנזק היותר גדול הוא הנזק העקיף שנגרם כתוצאה מזה – ועוד מעט נשמע את הפירוט – שאנשים לא יכלו ללכת לעבודה, היו צריכים להישאר בבית לשמור על הילדים כי המעונות והמתנ"סים נסגרו, נגרמו נזקים לעסקים, המחזור ירד וכולי. יש כאן הגדרות מאוד ברורות לנושא הזה של נזק עקיף ועל זה המדינה רוצה לפצות את האזרחים.

אני רוצה לומר שהפעם לא מחכים עד שיסתיים המבצע אלא המדינה מוכנה להתחיל לשלם את זה מרגע שנאשר את התקנות. זה דבר חשוב. מצד שני אנחנו כבר רואים כאן בהחלטת הממשלה שהממשלה הלכה בעקבות המבצעים הקודמים ותחמה את התשלומים למגבלות של בין אפס לארבעים קילומטרים. כלומר, יש לנו כאן שתי דרגות, בין אפס לשבעה קילומטרים – שזה הקו האדום ועוד מעט ראש רשות המסים משה אשר יסביר את הדברים, במסלול אדום למי שרוצה - ובין אפס לארבעים קילומטרים. אלה יהיו המסלולים, שלושת המסלולים הירוקים, שיוסברו. כל מי שנמצא מעבר לארבעים קילומטרים, אני מדבר על עסקים רגילים ולא על מלונות או חקלאות, לא נמצא בחוק הזה וזה יהיה חלק גדול מהדיון כי הפעם יש קצת שינוי ולמעשה כל המדינה היא חצי חזית או חזית. נצטרך להתייחס לזה ולדון בדברים האלה.

אני מבקש מראש רשות המסים, משה אשר, להציג לנו את התקנות. שוב, מי מחבריי חברי הכנסת שירצה לדבר, אתם מכירים את הנוהל, ירמוז לטמיר מנהל הוועדה, ומהאורחים אני מבקש להעביר פתק ונראה איך נסתדר עם הדברים האלה.
משה אשר
בוקר טוב ליושב ראש הוועדה, לחברי הוועדה ולכל מי שהגיע לכאן. אנחנו נמצאים ביום ה-23 ללחימה שהתחילה ב-8 ליולי. בניגוד למבצעים אחרים, תוך כדי הלחימה אנחנו מבינים – כפי שהשר הודיע – יש נזקים בדגש על אזור הדרום – אנחנו נתייחס לזה – ולכן בפרק זמן מאוד קצר מאז הכרזת שר האוצר, אנחנו מביאים בפניכם את התקנות לפיצוי נזקים עקיפים. כמו שציין היושב ראש מדובר בנזק עקיף, נזק על אובדן רווחים, תשלומי שכר לעובדים ולא על נזק ישיר שזאת פגיעה פיזית ברכוש כאשר זה מטופל בכל רחבי המדינה.

רק לסבר את האוזן. בנזק הישיר הגענו כבר למעלה מאלפיים תביעות ונזקים וכפי שאתם יודעים אנחנו מטפלים בזה בצורה יעילה.

בנושא של הנזק העקיף – כפי שכבר ציין הר – אנחנו נמצאים במתווה עמוד ענן. בעמוד ענן 2012 מדינת ישראל פיצתה באמצעות התקנות בטווחים של עד ארבעים קילומטרים ואלה הטווחים שבסופו של יום נפגעו הכי הרבה גם במקרה הנוכחי. אנחנו מבינים שבסופו של יום הרבה מאוד ענפים בכל רחבי הארץ יכולים להיפגע ברמה כזאת או אחרת, אבל אי אפשר לתת פיצוי לכולם. אנחנו יודעים שבזמן של לחימה, הרמה הכלכלית יורדת במידה מסוימת ואם נפצה על הכול, פשוט לא יהיה כסף לכולם וזה לא יהיה אחראי ולא נכון וכך גם לא נעשה בעבר. לכן, כפי שנעשה במבצעים דומים באזור הדרום – הן בעופרת יצוקה והן בעמוד ענן – טווח הפיצוי הוא בין אפס לארבעים קילומטרים.

רק כדי לסבר את האוזן. מנתונים של פיקוד העורף נכון ל-28 ביולי, בכמות האזעקות לדוגמה 83 אחוזים מהאזעקות ברחבי הארץ היו בין אפס לארבעים קילומטרים. כאני מסתכל על הנתונים שלנו בתביעות לפיצוי נזק ישיר בפועל, גם שם האחוזים הם לפחות האחוזים האלה, אם לא יותר. זאת אומרת, אנחנו רואים שבסופו של דבר האזור שנפגע בראש ובראשונה ובצורה המסיבית ביותר זה אפס עד ארבעים קילומטרים.

במהלך התקופה האחרונה קיימנו דיאלוג עם ההסתדרות ועם ארגוני המעסיקים והגיעו להסכם – ואני מניח שהנציגים נמצאים כאן – על פיצוי לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם, במתכונת שהיא דומה לעמוד ענן, בשל הלחימה באזורים האלה עם הרחבות מסוימות שנפרט תוך כדי פירוט התקנות. כתוצאה מההסכם הזה, על הבסיס של הפיצוי הזה, התקנות יבואו ויפצו את המעסיקים כדי שיוכלו לשלם את השכר לעובדים שנאלצו לשמור על הילדים עד גיל 14 או מטופלים, מוגבלים וכדומה כפי שנביא בהמשך.
מבחינת ההיערכות שלנו ברשות המסים. אנחנו מיידית נכנסים בצורה מאוד מאוד מואצת להיערכות בנושא פתיחת מוקד לתשלומי נזק עקיף בדומה למתווה עמוד ענן. הטפסים, הנהלים, גיוס כוח האדם, ההכשרות כבר בשלבי התכנון האחרונים ובשלבי הביצוע הראשונים, שוב, בהנחה שבאמת נוכל להביא כמה שיותר מהר את התקנות לאישור הוועדה ומשם לפיצוי לאזרחים.

בניגוד להסכם קודם – ושוב, לבקשת הארגונים של המעסיקים – אנחנו נפתח מהלך של תשלומי מקדמות על חשבון התביעות כי גם במבצע עמוד ענן וגם לפני כן יש זמן די ארוך להגיש את התביעות אבל ראינו שלא כולם הגישו אותן תוך חודש-חודשיים אלא זה לקח להם הרבה יותר זמן. אנחנו החלטנו לעשות מהלך של בקשה רק למקדמה ועל פי פרמטרים, בין היתר של עמוד ענן, נוכל לייצר מקדמות יחסית מהירות לעוסקים בדגש על העוסקים הקטנים שבשלב הזה צריכים לשלם משכורות ואין להם מהיכן. אנחנו רוצים לסייע עם דגש לעסקים הקטנים.
אראל מרגלית
איך אתם עושים את זה?
משה אשר
המנגנון שאנחנו הולכים לעשות, אם נסתכל על מי שקיבל פיצוי בעמוד ענן, לתת לו אחוז מסוים מהפיצוי בעמוד ענן בצורה כמעט אוטומטית, כמעט ללא מגע יד אדם. עסקים חדשים שאין להם היסטוריה של עמוד ענן - --
אראל מרגלית
איזה אחוז?
משה אשר
ניתן להם כרגע חמישים אחוזים ממה שהם קיבלו בעמוד ענן. חמישים אחוזים. עסק חדש שנפתח מאז עמוד ענן צפונה, אנחנו נעשה איזשהו תחשיב בהתאם לדיווחי המע"מ, נראה פחות או יותר לפי המחזורים וננסה לייצר לו איזושהי מקדמה שתהיה סבירה. שוב, המקדמה תהיה פחותה בהגדרה מהתביעה הכללית שהיא יגיש לנו. הוא יגיש תביעה ואז נעשה את החשבון הכולל. שוב, זה משהו זמני ומתמרץ כדי שיגישו את התביעות בצורה מסודרת.
אראל מרגלית
זה חשוב. אם לעסק בעמוד ענן הייתה רמת פיצוי מסוימת והוא מגיש בקשה פחות או יותר דומה, חמישים אחוזים ממה שהוא קיבל בעמוד ענן.
משה אשר
זאת בקשה למקדמה. זאת עדיין לא התביעה.
מיכל בירן
פחות מסמכים ופחות בירוקרטיה?
משה אשר
שום מסמך. הוא יצטרך רק למלא טופס בקשה למקדמה, יגיד שהוא רוצה לקבל תקרת חמישים אחוזים מעמוד ענן, אנחנו נעשה בדיקה לוגית מסוימת במחשב ונשגר את זה מיד לבנקים. אני לא רוצה להקדיש לזה יותר מדי כוח אדם כי אני רוצה שכוח האדם יוקדש לתביעות עצמן ומצד שני לתת כמה שיותר מהר.
אלעזר שטרן
סליחה שאני שואל, אבל אם יש הערכות בגלל משך המבצע שהנזקים הם פי שלוש בערך, אפילו פי שתיים, אני חושב שהכיוון הוא נכון אבל למה ללכת על חמישים אחוזים מעמוד ענן כאשר למעשה אולי זאת שישית ביחס למה שהיה?
משה אשר
לא היינו רוצים להגיע, במיוחד עם העסקים הקטנים, שבסופו של יום התביעה שלהם תהיה פחותה מהמקדמה וצריך לקבל כסף. אנחנו עדיין רוצים לתמרץ את הגשת התביעות כמה שיותר מהר, כי זאת הבדיקה המהותית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
חברים, בואו נתקדם ואחר כך נשאל.
אראל מרגלית
רק הסיכום הזה כי זה חשוב. במידה והייתה לעסק בעמוד ענן תביעה בסדר גודל מסוים ועכשיו הוא מגיש פחות או יותר על אותם דברים, אולי אחרי כן יותר, הוא יקבל חמישים אחוזים בלי בירוקרטיה. להערכתך תוך כמה ימים?
משה אשר
אני מניח שמיד שנכין את הטפסים, זה יכול להגיע תוך שבוע-שבועיים. הכסף יגיע לחשבון הבנק. הוא חייב להגיש תביעה אמיתית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
יהיה לו קשה להגיש תביעה כל עוד המבצע לא נגמר.
משה אשר
בדיוק. יותר מזה. התקנות מכסות את התקופה מתחילת המבצע ועד סוף אוגוסט כדי לא לחזור אליכם שוב. אם חס וחלילה המבצע ימשיך מעבר לזה, נצטרך לחזור לכאן כדי להאריך את תוקף התקנות. כולנו מקווים שהמבצע לא ימשיך מעבר לסוף אוגוסט.
היו"ר ניסן סלומינסקי
הזמן הוא לא הקריטריון למבצע.
משה אשר
מבחינת התקנות.

אנחנו נערכים להרבה מאוד בדיקות לוגיות. מנתוני מבצע עמוד ענן, היו לנו כ-14 אלף עוסקים שהגישו לנו ואנחנו במערכות המיכוניות והבקרות הלוגיות, הצלחנו לשלם את התביעה תוך שלושים ימים ל-9,000 עוסקים מתוך 14 אלף. זה אחוז יחסית טוב. אנחנו ננסה לשפר אותו במהלך הזה.
מיכל בירן
14 אלף היו מתוך כארבעים אלף עוסקים בדרום. מה עם מישהו שהוא לא חדש ולא הגיש?
משה אשר
מי שלא הגיש, לא שילמנו לו.
מיכל בירן
מה יקרה עכשיו עם מישהו שלא הגיש תביעה אז?
משה אשר
מי שלא הגיש תביעה, לא יוכל לקבל. מי שלא הגיש בקשה למקדמה, לא יוכל לקבל. מי שמגיש בקשה למקדמה, יחויב להגיש תביעה.
מיכל בירן
מי שלא הגיש תביעה בעמוד ענן. הוא לא עסק חדש אבל אז הוא לא הגיש תביעה.
משה אשר
אין בעיה. אני אומר שכרגע לא חשבנו על פתרון, אבל אם יהיו עוסקים כאלה שהם לא עוסקים חדשים, נראה מה אפשר לעשות כדי כן לשגר להם, במידה ויגישו בקשה למקדמה. אנחנו כן נראה באומדן כזה או אחר מה אפשר לעשות.

אני רוצה לציין מבחינת המסלולים.
אראל מרגלית
עוד פעם, לגבי עסק חדש.
משה אשר
עסק חדש, לפי המחזורים שיש לו, נעשה איזשהו קריטריון מסוים.
אראל מרגלית
איך הוא יקבל את המקדמה?
משה אשר
בקשה למקדמה. טופס בקשה למקדמה. אחר כך הוא יחויב להגיש תביעה.
גילה גמליאל
מה הבעיה להתייחס לעסקים שלא היו להם תביעות כמו אל עסק חדש?
משה אשר
נתייחס לזה.
סתיו שפיר
מה מסלול עסק חדש?
משה אשר
עוד לא הגענו למסלולי התביעה אבל אני מגיע לזה.

זה פחות או יותר מבחינת ההתנהלות ולוחות הזמנים. המסלולים שהיו בעמוד ענן, יוצגו בפניכם, ואלה מספר מסלולים בטווח של שבעה עד ארבעים קילומטרים ואלה מסלולים ירוקים. היתרון של מסלולים ירוקים הוא שלא בודקים כל עסק עד הפינה האחרונה שלו, בדיוק איפה קרה לו הנזק, אלא יוצרים מסלולים שהם בסך הכול מתאימים לאוכלוסיות רחבות וההתנהלות מולם היא התנהלות מהירה, הרבה מאוד בדיקות מחשוביות. הם לא טיילור מד לכל עסק ועסק, זה קיים באפס עד שבעה קילומטרים, ביישובי הספר במקום, וכל היתר נמצאים במסלולים הירוקים. היתרון של המסלולים הירוקים הוא שהם גם רצים הרבה יותר מהר. דרך אגב, מי שנמצא באפס עד שבעה קילומטרים ביישובי הספר, רשאי עדיין לבקש את המסלולים אבל יש לו בחירה או של מסלול אדום שהוא ממציא לעצמו על סמך שמאות ואומר מה הוא רוצה ומה הפגיעה, ויש את המסלולים הירוקים שהוא רשאי לבחור אותם שאלה המסלולים אותם נציג בפניכם.
קריאה
זה או-או.
משה אשר
כן. באפס עד שבעה קילומטרים זה או-או וכל היתר זה רק ירוק. רק מסלולים ירוקים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
משבעה עד ארבעים קילומטרים, זה רק מסלולים ירוקים.
משה אשר
אני אסביר שוב. ככלל, יש לכולם, לכל הטווח, מסלולים ירוקים שזה מסלול שכר, מסלול מחזורים, מסלול הוצאות ומסלול חקלאות. אלה סטנדרטים שקבענו לפיצוי. צריך להוכיח מספר תנאים ומקבלים את הפיצוי. ליישובי הספר שנמצאים באפס עד שבעה קילומטרים, רשימה סגורה, בנוסף לזה יש להם אפשרות להגיש שלא על סמך הקריטריונים שלנו אלא להמציא לעצמם קריטריונים אחרים, להוכיח אותם, כמובן שאלה בדיקות ידניות שאורכות הרבה יותר זמן, גם ההכנה שלהן אורכת הרבה זמן - - -
זבולון כלפה
זה לא להמציא. זה להציג את הנתונים.
משה אשר
כן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
להמציא, בלשון להציג.
משה אשר
כן. מהניסיון שלנו, גם האנשים שנמצאים באפס עד שבעה קילומטרים, ביישובי הספר, בסופו של יום רובם השתמשו במסלולים הירוקים.

אני אציג ממש מלמעלה את סוגי המסלולים.
אראל מרגלית
בוא נגיד גם למה, כי המסלול האדום לקח הרבה מאוד זמן.
זבולון כלפה
גם המסלול הירוק מזמן הפך לאדום. גם זאת האמת ובואו נדע את העובדות. בעמוד ענן אנחנו טיפלנו בוועדת הכספים, בוועדת המשנה, בתביעות של עמוד ענן. אני אומר לך שגם מעמוד ענן יש לא מעט תביעות במסגרת מה שנקרא מסלול ירוק אבל את הירוק כבר הפסקנו לראות מזמן.
משה אשר
אני אתייחס לזה. מבחינת עמוד ענן, עד היום גמרנו כמעט את כל הטיפול בכל המבצע. כמו שאמרנו, 9,000 ומשהו מתוך 14 אלף בתוך שלושים ימים נגמרה התביעה. מתוך 14 אלף תביעות שהיו לנו, כ-250 ערערים בבית דין לערעורים בנושאים האלה.
זבולון כלפה
יש ועדת ערערים?
משה אשר
כן.
זבולון כלפה
יש גוף כזה?
משה אשר
יש.
זבולון כלפה
הוא עובד? למיטב ידיעתי הוא לא קיים בכלל.
רמי אריה
אין חברים בו. יש גוף אבל אין בו חברים. אין ועדה בירושלים ואין ועדה בבאר שבע, נכון להיום.
משה אשר
יש. בבאר שבע מונו כל החברים.
סתיו שפיר
בעמוד ענן, בתביעות בהן טיפלתם, כמה פוצו ביותר מחמישים אחוזים ממה שהם ביקשו?
משה אשר
ברשותכם, אני אשלים את הדברים ואז אשיב לשאלות?

לסבר את האוזן. הוגשו כ-250 ערערים על 14 אלף תביעות. התביעות הסתיימו בוועדות ערר לא בתי דין. מתוך 250 ערערים, כמאתיים ערערים הם בתחום החקלאות וזאת הנקודה. היו לנו שם נוסחאות בעייתיות מאוד מאוד ולכן אנחנו עכשיו במסגרת שיחות שעשינו עם משרד החקלאות נביא לכולם, ולא רק לאזור אפס עד שבעה קילומטרים, שם הייתה בעיה גדולה יותר, נביא לכל האזורים מאפס עד ארבעים קילומטרים, לאזור החקלאות, נביא נוסחאות שמסוכמות עם משרד החקלאות. אני תקווה, ויש לי תחושה טובה, שהפעם יהיו הרבה פחות ערערים בדגש על ענף החקלאות. זאת אומרת, בנושא הזה הפריצה הייתה בגלל שהיו שם נוסחאות שהיו מאוד בעייתיות.
גילה גמליאל
אין אפשרות ליצור מסלול ייעודי?
משה אשר
המסלולים עליהם אנחנו מדברים הוא מסלול השכר, מסלול המחזורים, מסלול ההוצאות ומסלול החקלאות. יהיה מספיק זמן לדון בכל אחד מהמסלולים, אבל בגדול המסלולים הם כאלה. מסלול השכר בעסק שבגדול לא נפגע לו מחזור העסקים, וזה לבחירתו, אלא הוא רוצה לקבל פיצוי בגין תשלומי שכר שהוא משלם לאנשים שלא הגיעו לעבודה בשל הלחימה. זה מסלול השכר. הוא מקבל פיצוי בשיעור של מאה אחוזים מהשכר הבסיסי פלוס 32,5 אחוזים שמשקפים סוג של עקיפות על הוצאות השכר. השכר שמשופה לפי הדבר הזה הוא שכר של הורה שנדרש לשמור על ילד עד גיל 14 בשל הלחימה.
זבולון כלפה
אם תוכל לחדד. 117 אחוזים, אני מבין, אבל מה זה ה-15.5 אחוזים הנוספים? שיפוי בגין מה? כשאתה נותן לו 132.5, זה אומר מאה אחוזים השכר שהוא הוציא ועוד 17 אחוזים.
משה אשר
סוציאליות וקצת רווח.
זבולון כלפה
מצד שני, ברגע שהוא תבע במסלול של השכר, אין לו את האפשרות לתבוע לא במסלול של המחזורים ולא של ההוצאות.
משה אשר
נכון.
זבולון כלפה
אני מציע במקום זה, תוריד את השכר ב-15.5 אחוזים, שלם לו את השכר על הוצאות שכר ישירות ותן לו את האפשרות לתבוע את השאר.
משה אשר
אפשר לעשות דיון על כל דבר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
תנו למשה לסיים.
משה אשר
מסלול שכר אמור לפצות בעיקר את מרכיב השכר של אנשים שנעדרו בשל הלחימה בקריטריונים שקבענו.

המסלול השני הוא מסלול המחזורים. אנחנו לוקחים בגדול את המחזורים של תקופה מקבילה, משווים אותם אחד לאחד וכמובן שכאשר אתה מפצה את המחזור, בעקיפין אתה גם מפצה עבור הוצאות השכר. לכן ברגע שאתה משלים את המחזור, אתה למעשה משלים לו את הפיצוי כולל הוצאות השכר. ראינו גם במבצעים קודמים שבסוף רוב האנשים בחרו את מסלול המחזורים כי זה כיסה להם גם את אובדן הרווח וגם את אובדן ההוצאות וכל הדברים האלה כי השלמת להם את המחזור החסר ובתוך המחזור החסר, כמובן עם המחזור החסר אתה משלם את הוצאות השכר ומשלם את ההוצאות האחרות. נכון שיש לך סוג מסוים גם של חסכון של הוצאות שלא עמדת בהן כי חסכת אותן, ואנחנו לוקחים את זה בחשבון בצורה מסוימת, אבל בסופו של יום זה המסלול שנותן לך פיצוי יחסית שלם וגדול ובסופו של יום זה מה שנבחר ברוב העסקים.

המסלול השלישי הוא מסלול של הוצאות. מסלול של הוצאות שוטפות. לדוגמה, עסק קטן כדי לשמור על המחזור שלו, לדוגמה השתמש בשירותי שליחים מעבר לנורמה ויש לו הוצאות שליחים גדולות יותר וזה מה שמפריע לו. אנשים הגיעו לעבודה ואין לו שכר, המחזורים נשארו פחות או יותר אותו הדבר אבל יש לו הוצאות גדולות יותר ולכן הוא יכול לבחור במסלול הוצאות שוטפות ולקבל את הפיצוי בחלופה הזאת.

המסלול האחרון הוא מסלול החקלאות בו יצרנו יחד עם משרד החקלאות נוסחאות שמקובלות – נציג אותן בפניכם – שמכסות את כל הטווח מאפס עד ארבעים קילומטרים. כמובן עת נרד לפרטים, נוכל להציג את הדברים.

אני רוצה לציין שבסך הכול עבדנו בנושאים האלה בשיתוף פעולה עם ההסתדרות, עם לשכות התיאום של הארגונים הכלכליים ועם משרדי הממשלה הרלוונטיים. אני חושב שבסך הכול נעשתה כאן עבודה מאוד מעמיקה, מאוד מתחשבת ועל זה אני כמובן רוצה לברך.

אם יש שאלות, אני אענה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אל תדאג. יהיו שאלות. כדי שלא יהיה מצב שרק חברי הכנסת ידברו והאורחים לא, ניתן רשות דיבור לחבר כנסת ואחריו לאחד האורחים וחוזר חלילה. אני מבקש שכל אחד ידבר ממש בקצרה. אני מקווה שאני לא אצטרך להפעיל את השעון אלא כל אחד ידבר במשך שתי דקות, כי אם לא, אני אצטרך להפעיל את השעון.

חבר הכנסת זבולון כלפה, אתה הראשון שנרשמת.
זבולון כלפה
תודה רבה אדוני היושב ראש. חבריי חברי הכנסת וכל האורחים הרבים שנמצאים כאן. ברשותכם, אני רוצה להתייחס לעניין הזה משתי זוויות שונות. האחת, לגבי כלל בעלי העסקים. אני רוצה לומר שאני לא מבין למה צריך למשוך את העסק של המקדמות יותר מדי. יודעים איפה בעלי העסקים נמצאים, בתוך הטווח, יודעים מי הם בעלי העסקים, מכירים את המחזורים שלהם שהיו בעבר ואין שום סיבה שבעולם לא לשחרר מקדמות לפני שבוע-שבועיים. עמוד ענן נמשך 11 ימים והמלחמה הנוכחית הזאת המכונה צוק איתן – משום מה היא גם מכונה מבצע ואני לא מבין למה – מתנהלת כבר 23 ימים. זה תהליך שלוקח לא מעט זמן ויוצר לא מעט שיבושים ויצר כאן גם לא מעט איומים חדשים שלא הכרנו במהלך ימי הלחימה האחרים שהיו לנו עד היום. אני חושב שקודם כל השחרור של המקדמות הוא דבר הכרחי כדי להזרים לשם חמצן ולתת גיבוי לאנשים שנמצאים בחזית. חלק מראשי הרשויות התרעמו על כך שהדיון מתקיים כאן היום כי הם עדיין נמצאים בעיצומה של מלחמה. ראיתי כאן שני נציגים של ראשי רשויות. המציאות מבחינתם לא מאפשרת להם לבוא ולהציג את הצרכים של האוכלוסייה שלהם.

מילה כללית לגבי המסלולים שהציג מנהל רשות המסים. בחלופה הזאת בין שלושת המסלולים, לא ניתנת לאנשים אפשרות לבחור בין מסלול אחד למשנהו. זאת אומרת, מרגע שבחרת באחד, אתה נעול עליו לגמרי. כדוגמה, ניקח מפעל שקיים באזור הזה בטווח הזה של מאפס עד עשרים קילומטרים או בכל טווח אחר, חלק מהעובדים לא באו לעבודה בגלל שהם לא גרים באזור, בגלל מציאות התלת-קרקעי שם ולא איום תלול מסלול. התוצאה היא שהמפעל מוגדר כמפעל חיוני ונצרך לעבודה, אבל הוא עובד בצורה חלקית, יש לו מעת לעת השבתות, לפעמים שש או עשר פעמים ביום כאשר פיקוד העורף אומר לו להשבית את הייצור, חומרי גלם הולכים לפח, חלק מהעובדים לא נמצאים וחלק מהעובדים כן נמצאים, הוא משלם או לא משלם. אם הוא נכנס למסלול של השכר בלבד בגלל ה-132.5 אחוזים, כי 117 אחוזים באמת מכסים את הוצאות השכר, אבל 15.5 זה בגין הוצאות מה שנקרא המחזורים או ההוצאות או דברים כאלו. אני מציע את מסלול השכר להעמיד על 117 אחוזים וכן לתת את האפשרות לכל הפעלים לתבוע בשני המסלולים האחרים בהתאם למה שהם יציגו, מעבר לשכר כאשר על השכר הם משופים.

מכאן, ברשותכם אני רוצה לעבור לסוגיה של החקלאות והחקלאים. חילקתי לחלק מהחברים כאן – אני מקווה שהספיק לכולם – תמונות שמראות את המציאות בשטחים החקלאיים. אנחנו כל פעם שומעים שהרקטות או לא יורטו או יורטו לשטחים פתוחים. כשאומרים שטחים פתוחים, הכוונה היא שטחים חקלאיים. כך זה בדרך כלל ברוב המקרים בנגב והנגב לשמחתנו הרבה מרובה בשטחים חקלאיים שהם מאוד מאוד מגוונים. הגידולים שם מאוד שונים, החל מגידולי שלחין, בעל, חמות, מטעים, כל מיני דברים שונים ומגוונים. המציאות של המלחמה הזאת יוצרת שם מגוון גדול מאוד של נזקים, ואני לא מדבר על הנזק הישיר כי בנושא הזה יש לי רק מלים טובות לומר על אנשי רשות המסים כי בנזק הישיר הם מטפלים בצורה מהירה מאוד. אבל הנזק העקיף בחקלאות הוא מאוד מורכב והוא מאוד מגוון. הוא שונה מגידול לגידול. בסוף מדובר בצמחים וצמחים זה דבר שמגיב וזוכר דברים. זאת אומרת, כאשר לא קטפו תוצרת במשך מספר ימים, משמעות הדבר היא שקודם כל אתה צריך לקטוף את התוצרת שהיא כבר לא רלוונטית. זאת אומרת, לא נחסכת כאן עבודה.
שנית, אתה מקבל כאן תוצרת באיכות פחות טובה ובכמות נמוכה יותר ביחס לעתיד. כל הדבר הזה יחד, כולל העיכוב בעיבוד השדות, אנחנו נכנסים עכשיו לערב שנת שמיטה ולכן חלק מהחקלאים צריכים להקדים את העיבודים כדי להיות מוכנים לשנת השמיטה, כל הדבר הזה גם יחד, תוסיף לזה את המציאות הזאת של העובדים שלא יוצאים לעבוד בשטח בגלל המציאות של המורכבות של האיומים שאנחנו חווים שם, וראינו את הפגיעה הישירה שהייתה באחד המושבים החקלאיים, פגיעה ישירה בעובד זר שנפגע מפצצת מרגמה – העובדים, במקום לצאת לעבודה, נמצאים בבתים וטוב שכך, כדי להגן על עצמם, אבל בפועל המציאות היא שיש כאן נזקים מגוונים מאוד.

לכן אני חושב, אדוני היושב ראש, שצריך לקום כאן צוות משנה מטעם ועדת הכספים יחד עם אנשי רשות המסים ונציגי החקלאים, עם המשרדים הממשלתיים השונים ויחד עם אנשי משרד החקלאות, כדי לגבש כאן את העניין בצורה הטובה ביותר כדי לתת כאן מענה וכדי שלא נחזור על המציאות שראינו בעמוד ענן כאשר אנחנו נמצאים עדיין בערערים. אני אומר, משה, ועדות הערר קיימות אבל חברים מכהנים אין בהן. אני יודע על תלונות כבר במשך חודשים לגבי הסוגיות של ועדות ערר. אם אנחנו שולחים את האנשים לוועדות ערר ואין שם אנשים, לא הועלנו שום דבר בדבר הזה ולא נתנו כאן פתרון לעניין.

לכן בקשתי היא שיהיה כאן דיון בנפרד לסוגיה הזאת של החקלאות בגלל המורכבות של הנושא. תודה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
תודה רבה. אני מעביר את רשות הדיבור לאוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. אני מפעיל את השעון.
אוריאל לין
אני אהיה קצר מאוד. אדוני היושב ראש, תודה רבה. קודם כל, אני רוצה להביע הערכה לצוות המקצועי של רשות המסים. אני יודע שהם עשו עבודה מקצועית מהר מתוך התחשבות במצב. הם נמצאים באילוצים תקציביים וכולנו הרי מבינים את זה. יחד עם זאת, מה שהם עשו, המלחמה גם תפסה אותם בהפתעה. אנחנו לא ציפינו שהמלחמה תימשך כל כך הרבה זמן ושהיא תגבה מחיר כל כך גבוה. אבל צריך להבין, אנחנו לא מדברים על יצירה חדשה. כל מה שנעשה כאן היום, במידה רבה אלה מודלים שגובשו במלחמת לבנון השנייה ובעמוד ענן. גובשו קריטריונים ברורים והקריטריונים לחישוב הפיצוי עבדו, הייתי אומר, בתשעים אחוזי הצלחה בעבר וכמובן שצריכים קריטריונים אובייקטיביים.

אני רוצה להדגיש שהמגזר העסקי לא מצפה היום לפיצוי מלא כאילו לא מתנהלת מלחמה. המגזר העסקי מבין היטב שבתקופה זו של מלחמה גם אנחנו משלמים מחיר וגם אנחנו נושאים בעול. זה דבר ברור לחלוטין. יחד עם זאת, המטרה המרכזית של התקנות האלה היא לא להשאיר אותנו באותו מצב שהיינו אלמלא המלחמה אלא זה יותר לשמור על העסקים ובעיקר על העסקים החלשים מקריסה משום שזה אינטרס לאומי כלכלי. זו המטרה המרכזית. המטרה המרכזית היא בעצם לתת פיצוי ופיצוי אמת ולהתחשב בכך.

אני רוצה לתת תמונת מצב כללית, שיהיה ברור מה נמצא בתחום ארבעים הקילומטרים. 25 אלף עסקים, מתוכם 32 אחוזים מסחר, 44 אחוזים נותני שירותים, 24 אחוזים תעשייה. בתוך התמונה הזאת, קרוב לתשעים אחוזים הם עסקים קטנים. אנחנו היום מדברים על עסקים לא חזקים. אנחנו מדברים על החלק החלש במגזר העסקי ואת זה צריך להביא בחשבון.

חייבת להיות התאמה - ואני מאוד מקצר אדוני היושב ראש – בכמה קריטריונים למצב האמיתי של המלחמה. קודם כל, לעניין המרחק. ארעים קילומטרים לא עומדים במבחן משום שיש ישובים בהם העסקים ירדו בהיקף של למעלה מחמישים אחוזים והם לא במסגרת ארבעים הקילומטרים. הדבר צריך להיות ברור. יש הרבה מאוד ישובים שבואו נקרא להם עכשיו עוטף תל אביב שהם ספגו את מרבית היירוטים של הטילים שכוונו לתל אביב, כמו למשל ראשון לציון, רחובות, נס ציונה וכולי. אנחנו לא יכולים להוציא את העסקים שם לחלוטין מכלל הפיצוי ולומר ארבעים קילומטרים.

הדבר השני שהוא בעייתי, זאת תקרת הפיצוי. האוצר אמנם הגדיל את תקרת הפיצויים לשלושה מיליון. לא יכול להיות מצב שבו חברה שיש לה עשרים סניפים תקבל פיצוי כמו חברה שיש לה סניף אחד כי תקרת הפיצוי היא פר חברה והיא חייבת להיות פר סניף ולא פר חברה.
יש עוד דבר שהוא חשוב. יש חברות שעיקר פעילותן הוא בתחום ארבעים הקילומטרים, בתחום האזור שמגיע לו לקבל את הפיצוי אבל הרישום שלהם לצורכי מס ערך מוסף הוא לא באזור הזה. הרישום לא צריך לקבוע אלא מה שצריך לקבוע זה היכן עיקר הפעילות.

הערה חשובה לגבי שכר העובדים. מאחר שמדובר בעסקים חלשים, יש הרבה עסקים שלא שילמו את מלוא השכר ולא משום שהם לא רצו לשלם אלא משום שבעיות הנזילות שלהם הן קריטיות. אני לא הייתי בא ואומר היום שעסק שלא הצליח לשלם את השכר בתקופה הקשה הזו, אני אעניש אותו ולא אתן לו פיצוי. זה דבר שבעיני הוא חמור מאוד ובלתי הוגן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
תודה רבה. אני מבקש ממך להעביר לי את הדברים שאמרת. תעביר לוועדה.
זבולון כלפה
אני מבקש לתקן משפט אחד שאמרתי לגבי ועדות ערר. עודכנתי שבאמת לא כמו שאמרתי. אתמול אוישו ועדות הערר.
מיכל בירן
באיחור אופנתי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
שמולי ואחריו אהוד רצאבי.
איציק שמולי
תודה אדוני היושב ראש. הדיון הזה הוא חשוב מאוד. אני חושב שלא צריך להכביר מלים כמה בימים האלה מתחדד הקשר בין היכולת האזרחית והכלכלית, החוסן הכלכלי והאזרחי בעורף, לבין אורך הנשימה שניתן לדרג הפוליטי ולדרג הצבאי להשלים את כל המשימות שלו. אני רואה את אלון שוסטר, יושב ראש המועצה האזורית שער הנגב.
אנחנו רגילים מדי פעם להגיד לך שאנחנו מצדיעים לכם ואנחנו מחבקים אתכם אבל אני חושב שמעבר לכל החיבוקים והנישוקים, צריכים לפרוט את זה גם למעשים. לכן יש חשיבות מאוד מאוד גדולה לכך שגם תוך כדי מבצע הממשלה יודעת להזרים את אותם בלוני חמצן כלכליים שהם כל כך חיוניים כדי שהעורף יוכל להמשיך ולעמוד כל עוד הלחימה הזאת מתמשכת. לכן, למרות שאני יודע שיש כאן אלף ואחד אנשים, כולל אותי, שיש לנו מה לומר נגד התקנות, לפני הכול צריך לומר מילה טובה לממשלה ולרשות המסים ואני אומר לכם את זה כאיש אופוזיציה. אני העליתי דרישה ממש בימים הראשונים של המבצע להתחיל לשלם מקדמות תוך כדי המבצע. העלינו את זה בצורה של הצעות חוק והנה לא עבר שבוע אחד והדרישה הזאת התקבלה על ידי הממשלה. זה לא היה במבצעים קודמים ועל כך צריך להגיד לכם תודה. תאמינו לי שאין לי אינטרס לחלק כאן מחמאות יותר מדי גדולות לממשלה.
ניצן הורוביץ
המבצע הקודם היה שמונה ימים.
איציק שמולי
משה, יחד עם הרצון שלכם לשמור על נוסחאות פשוטות כדי שהעבודה תהיה מהירה ויעילה, עדיין אני חושב שיש כמה תיקונים שחייבים להיעשות. בראש ובראשונה, אני מבין שאתם נשענים על ההגדרות של פיקוד העורף לגבי הטווח של הארבעים קילומטרים אבל אם הרקטות של החמאס לא מפלות את רחובות, ראשון לציון, נס ציונה ועוד כל מיני מקומות, אין שום סיבה שהמדיניות שלכם תעשה את זה. לכן אני חושב שצריך לחשוב בצורה שהיא קצת יותר מורכבת לגבי הדבר הזה. אפשר לעשות מתווה מדורג, מודולרי, ולא להתייחס לכל בצורה של הכול או כלום.

דיברת על המסלולים הירוקים לעומת המסלול האדום. אזור תעשייה באשקלון לא נכלל בתחום הזה של השבעה קילומטרים אבל אשקלון חטפה – אין כאן תחרות – חזק מאוד במבצע הנוכחי. למה לא לנסות ולחשוב על מצב שבו בעלי העסקים באזור תעשייה באשקלון שחטפו לא מעט, חטפו מאות רקטות, לא ייכנסו לתוך המסלול האדום? צריך להתחיל לחשוב גם בכיוונים האלו. עסקים מרוחקים, ספקים שנותנים סחורות לבעלי עסקים בטווח הרלוונטי של עד ארבעים קילומטרים. כלומר, ברגע שאתה מתייחס לכל הארץ כאילו הכול או כלום, אני חושב שאנחנו חוטאים כאן למה שבאמת צריך לעשות.

מילה אחרונה לגבי החקלאות. את רוב הדברים אמר חברי שמבין יותר ממני בענייני החקלאות, זבולון כלפה. אני רק רוצה לתת לכם עצת זהב. נמצאים כאן הארגונים היציגים של החקלאים. זה בסדר גמור שאתם מדברים עם משרד החקלאות אבל אם בפעם שעברה הגענו למצב שיש מאות ערערים, זה בגלל שלא דיברו עם האנשים האלה. אני חושב שאלה הם נציגי החקלאים וצריך לדבר אתם. באותה הזדמנות צריך לדבר גם על ביטול מס מעסיקים בטווח של ארבעים קילומטרים, זה ממילא עוול אבל זה יכול להוריד לכם מהכתפיים שלכם עוול מאוד גדול.

משפט אחרון. אני חושב שנכון יהיה לדבר לא רק על מה צריך לתת אלא גם על האיך. במקרים האלה לפעמים הפרוצדורה הופכת להיות המהות עצמה. אם אתם לא תגבילו בזמן את הפעולה של הוועדות ושל ועדות הערר, אנחנו נראה כאן עוד פעם סצנריו של אנשים שנגררים שנים. בואו נמנע מראש את הסרבול, את הבירוקרטיה ואת התחינה של האנשים בתוך הוועדות האלה. תודה רבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
תודה רבה. אהוד רצאבי, נשיא לשכת הארגונים העצמאיים, לה"ב.
אהוד רצאבי
בוקר טוב לכולם. אני חושב שכולנו מסכימים לכך שחוסנו של העורף בעת מלחמה חשוב לא פחות מחוסנו של הצבא כי כאשר האדם יוצא למילואים או שהוא סוגר את עסקו, הוא צריך לדעת שיש ממשלה מאחוריו, שיש גב שדואג לפצות אותו ושהוא יכול להיות שקט בנושא הזה.

החוק דואג לשכירים כמעט באופן מלא. אדם שהוא שכיר ויוצא למילואים, מקבל את שלו. כרגע, בעקבות החוק שנחתם או ההסכם שנחתם עם ההסתדרות, גם מעסיקים יקבלו פיצוי ופיצוי מלא. הנקודה הרגישה חוזרת להיות דווקא אותם עצמאים ודווקא אותם עצמאים קטנים.

היתרון הגדול של מתווה עמוד ענן הוא המהירות שלו. אנחנו כבר יודעים מה קורה, יודעים איך זה עובד, עשינו את זה כבר פעמיים אם אני לא טועה, גם בעופרת יצוקה, ולכן המהירות חשובה ביותר כדי שאנשים יקבלו מקדמות ועל כך אני מברך, אבל מה מותר האדם? בזה שהוא לומד מטעויות שעשה בפעמים הקודמות. אני חושב שמצב שבו באזור של ארבעים קילומטרים יש 44 אלף עסקים – לפי האינפורמציה שקיבלנו כרגע – ורק 14 אלף הגישו תביעה, זה מעורר שאלה נוספת והיא האם באמת הקריטריונים של עמוד ענן כפי שהיו אז, לא דורשים חשיבה נוספת איך זה יכול להיות שרק 14 אלף אנשים ניזוקו. אולי הקריטריונים לא מתאימים? אין ספק שארבעים קילומטרים, גם הם דורשים מחשבה נוספת כי יתכן מאוד - דווקא במלחמה הזאת – שיש צורך להרחיב, ואם לא רוצים להרחיב מעבר לארבעים הקילומטרים, בואו תמצאו דווקא את אותם ענפים מיוחדים שכן צריך לדאוג להם כי כולנו כל הזמן חוזרים ואומרים שהעסקים הקטנים מהווים את עמוד השדרה הכלכלי של מדינת ישראל אבל דווקא לאלה אנחנו לא מתייחסים.

במלחמת לבנון השנייה שארכה כחודש וחצי אם אינני טועה, קרן מס רכוש שילמה כשלושה וחצי מיליארד שקלים. בקופה היום יש חמישה מיליארד, אם אני לא טועה. 5.5 מיליארד שקלים. אם כן, ממה אנחנו חוששים? במלחמת עמוד ענן או מבצע עמוד ענן שופו אנשים ב-350 מיליון שקלים.
משה אשר
400 מיליון.
אהוד רצאבי
בואו נניח שהמלחמה הזאת תעלה מיליארד שקלים. זאת הבעיה שלנו? אני חושב שזאת לא הבעיה. אני חושב שרפיסות או כישלון או קריסה של המעמד של העצמאים הקטנים, זה יכול להוביל לקריסה עתידית ולהכשיל את הכלכלה של מדינת ישראל לטווח רחוק יותר.

יש שני ענפים שבאופן בולט אני רואה את המעמד שלהם כמעמד מסוכן. האחד, כאשר מדברים על מלונאות ועל תיירות, יש את כל אותם סוכני תיירות פנים שיושבים מחוץ לאזור של ארבעים קילומטרים ולא מפוצים. אני מדבר אתך על שחקנים ואומני במה. אני מדבר על חודשים אבודים. רואי חשבון ועורכי דין לא יינזקו. עסקה שהייתי צריך לעשות היום, אני אעשה אותה גם בחודש הבא. האנשים שפועלים באזור דווקא בקייטנות, בהופעות תיאטרון וכן הלאה, לא יקבלו פיצוי משום שהם רשומים מחוץ לאזור. אני חושב שאלה הם דברים שאנחנו צריכים לתקן. הקלות ביישום של מתווה עמוד ענן, היא גם הסכנה שבו. אנחנו צריכים לחשוב ולראות איך האנשים האלה יפוצו. אני חושב שהעורף יודע שהוא לא יקבל פיצוי מלא וזה לא נורא. אנחנו מוכנים לכך אבל אי אפשר להפקיר דווקא את האנשים שמעמדם כל כך חלש ולהגיד עד כאן מכיוון שלנו קל. הקל לך הופך להיות קשה למישהו אחר. תודה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
תודה. אני רק רוצה לציין ששני הדוברים מטעם הארגונים, גם הם שייכים לחלק של חברי הכנסת ולכן כחברי כנסת לשעבר קיבלתם קצת יותר זמן.

אראל מרגלית, בבקשה.
אראל מרגלית
אני מצטרף לחבריי ורוצה להביע בפני הרבה מכם את ההערכה של כולנו על מה שאתם עושים והאופן בו אתם נותנים גב לחזית. אין מלים כאשר אנחנו רואים אתכם בשטח.

קצת קשה לדון בנושא הגדול הזה ביום האחרון לפני הפגרה. אני רוצה קודם כל לומר משהו כחבר כנסת. אני יודע שהיושב ראש שקל לפני שבוע-שבועיים לבטל את הפגרה ולהאריך את מושב הכנסת, אבל אז זה היה מבצע. אני מציע שכולנו כחברי כנסת נשקול להאריך את המושב עד לשלושה שבועות אחרי תום המבצע כי עכשיו זה כבר לא מבצע אלא זאת מלחמה.
יצחק וקנין
עזוב. זה כבר מת. חבל על הזמן.
אראל מרגלית
זה לא מת ולא כלום.
קריאה
איך זה עוזר לעסקים קטנים?
אראל מרגלית
אני אגיד איך זה עוזר. כי זה לא מבצע אלא זאת מלחמה ואני מציע כרגע להתייחס לכל האופרציה הזאת לא כמבצע אלא כמלחמה. במלחמת לבנון השנייה לקח שנתיים למדינת ישראל להודות, אחרי המבצע, שזאת מלחמה ולקרוא לזה מלחמה. מה ההבדל? ההבדל הוא שבמלחמה אפשר להסתכל על כלל הארץ ולפצות את כלל הכלכלה הישראלית בצורה הרבה יותר פתוחה. הייתה לנו כאן החלטה 846 עת החלטתם על 417 מיליון שקלים לישובים עד שבעה קילומטרים וישבו כאן החברים מאשדוד, מאשקלון ומגן יבנה ואמרו: תסתכלו על הבליסטיקה של הטיל, תסתכלו על אזור התעשייה אשדוד בו נפלו 500 טילים מ-2009 ולכן חייבים להכניס אותם לתוך הדבר המיוחד הזה. איציק כהן הוביל כאן את הדיון הזה. אנחנו המלצנו פה אחד לעשות זאת. העניין הוא שכאשר אתה מתייחס למבצע כאל מלחמה, אתה יכול להסתכל על הדברים אחרת.

אני רוצה לדבר על שלושת טווחי הקילומטרים. בטווחים המיידים של אחד עד שבעה קילומטרים, הנושא המרכזי הוא הנושא של ההורים. האופן שבו ההורים מפוצים, כלומר, אמרו שנתנו מיגון לגנים ולכן מצפים מהם שישלחו את הילדים לגנים אבל הרבה מאוד מההורים לא שלחו את הילדים לגנים, היו כאלה שנסעו לצפון ואנחנו מברכים אותם על כך, ואנחנו אומרים להם או-או. מכיוון שהיה גן ממוגן, אנחנו לא נותנים לכם את הפיצוי. אני חושב שצריך להסתכל על זה, על ההורים שנסעו צפונה או נסעו למקום אחר.
משה אשר
את זה תיקנו ואנחנו נותנים לשני בני הזוג.
אראל מרגלית
בסדר גמור. הדבר השני הוא מה שאמרנו על שלושת הערים הגדולות – אשקלון, אשדוד וגן יבנה. דיברנו על זה והמלצנו פה אחד להכניס אותם לתוך 1846. זה דבר חשוב.

הדבר הנוסף הוא הנושא עליו דיבר ידידי רצאבי, נושא העסקים הקטנים. שימו לב, הוא צודק. 14 אלף קיבלו פיצויים בפעם הקודמת אבל יש שם 44 אלף עסקים.
חמד עמאר
שמעתי כמה נתונים. כמה עסקים יש שם?
זבולון כלפה
45 אלף.
אראל מרגלית
משהו כזה. כן. אני רוצה לומר משהו על ימי השלום. הממשלה במוצע משלמת שוטף פלוס 170 לכל העסקים הקטנים שעובדים אתה בדרום. בדקנו את זה. אולי הגיע הזמן כרגע לעשות מעשה ולשלם שוטף פלוס 30? אולי גם זה יהיה הבסיס אחר כך לשנות את כל מוסר התשלומים.

בכלל, אם אנחנו עושים קרן בערבות מדינה – וזה למשרד הכלכלה – אני מציע שייפתח כקרן לערבות מדינה פתח מיוחד לנושא של מכסה מסוימת לעסקים בדרום. פשוט מכסה מסוימת כי בערבות מדינה ראינו שמספר העסקים שבסופו של דבר מקבלים את ההלוואות הוא מאוד מאוד קטן ואנחנו ראינו שהדרום בפעם הקודמת היה חלק קטן מאוד מהקרן הזאת. אנחנו רוצים שייעשה מעשה חד צדדי כזה כדי להגדיל במידה רבה את האשראי לעסקים הקטנים כדי שאפשר יהיה לצמוח.

אני יודע שהנושא של מלחמה/מבצע מפחיד אבל אם לא תהיה כאן הגדרה של מלחמה ולא יהיה הפיצוי האמיתי, בסוף, במקום לתת את הפיצוי, נקבל וניתן את הפיצוי הזה למובטלים. זה יהיה סם חיים לכלכלה הישראלית.
אהוד רצאבי
התשלום של מע"מ על בסיס מזומן נמצא על שולחן הוועדה ולא מטופל. חבל. גם זה יכול לעזור.
אראל מרגלית
חסמו אותנו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
לא. זה יטופל.

אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים.
אמיר חייק
תודה רבה אדוני היושב ראש. לא קל לעשות עסקים בישראל גם בלי המלחמה הזאת. לחלקנו יותר קשה עם המלחמה עם שער הדולר מאשר עם המלחמה בדרום. אם שער הדולר היה נראה אחרת היום, אולי היינו מרגישים אחרת גם בתחומים אחרים.

התאחדות התעשיינים או נשיאות הארגונים העסקיים למעשה הייתה צריכה להחליט בין הסכם מדויק שיטפל בכולם ויטפל בכולם בצורה היותר מדויקת אבל ייקח זמן להגיע אליו וייקח עוד הרבה יותר זמן ליישם אותו מאשר ודאות תוך זמן קצר ותשלומים מהירים לחברות ואנחנו בחרנו באפשרות השנייה. בסיכום שהיה לצביקה אורן, יושב ראש נשיאות הארגונים העסקיים, שר האוצר ויושב ראש ההסתדרות, הגענו למסקנה שאנחנו רוצים ללכת במסלול הזה כי זה המסלול שיותר קל לנו ויותר נכון לנו, למרבית החברות למסות של החברות ללכת בו.

אני חייב לציין שהיו דברים שהם לא היו בדיוק כמו עמוד ענן כי עמוד ענן למשל היה בזמן שתלמידים למדו בבית הספר ועכשיו הילדים לא לומדים בבית הספר. בעמוד ענן היה סיפור של החקלאים שרשות המסים רצתה לפתוח את ההסכם אתם ואז היא עבדה מול החקלאים. בגדול, אלו ההסכמות שאנחנו הסכמנו להן ואלה ההסכמות מאחוריהן אנחנו עומדים. אולי באופי שלי יש לי את הימים שהייתי בממשלה כמנכ"ל משרד ולכן אני לא ממהר לשלם. אני חושב שאנחנו צריכים לראות מה נכון לשלם ואיך נכון לשלם. אני אומר לכם שיהיו עסקים שלא יקבלו את מה שמגיע להם ואנחנו מודעים לזה. אני מניח שבמקרה הקיצון נוכל לטפל בזה מול רשות המסים, מול הממשלה בכלל ולכן אנחנו עומדים מאחורי ההסכם עליו סוכם בין צביקה אורן לשר האוצר ויושב ראש ההסתדרות.

חשוב לי להודות לשר האוצר על הנכונות ומה שהוא עשה ופתח דיונים כאלה בזמן שיורים. חשוב לי לציין שרשות המסים, אגף החשב הכללי, אגף הממונה על השכר, אנחנו אתם בשיחות ואני חושב שאת הטלפון האחרון סגרנו אתמול בסביבות 12:00 בלילה. אנחנו בקשר אתם בשעות הזויות והם תמיד שם כדי לעזור וכדי לפתור את העניינים האלה. באמת תודה. משה, כדאי שתעביר את התודה הזאת לכל האנשים שלכם במשרד כי באמת מגיע לכם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
תודה רבה לך. חבר הכנסת חמד עמאר.
חמד עמאר
אדוני היושב ראש, אני קודם כל רוצה את כל האנשים שהגיעו לכאן ואת מנהל רשות המסים ויושב ראש הוועדה על קיום הדיון בוועדה.

חבר הכנסת מרגלית, אתה התייחסת לפגרה. אני חושב שוועדת הכספים לא צריכה אישור של אף אחד אלא היא יכולה להתכנס באופן סדיר גם בזמן הפגרה ואני חושב שאכן כך היא תעשה ונעשה את העבודה כפי שצריך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
ביום ראשון מתקיימת ישיבת ועדה.
חמד עמאר
גם ועדת החוץ והביטחון מתכנסת בלי אישור. אני חושב שאנחנו נמשיך להתכנס ולעשות את העבודה אותה אנחנו צריכים לעשות.

לגבי החקלאים. אני אתחיל עם החקלאים ודווקא בנושא אליו אתם מתייחסים כאן. יש הגדרה של קו עימות ויש רשימה של ישובים. דווקא ארבעה ישובים יוצאים מקו עימות ויוצאים משבעה הקילומטרים. אתם הגדרתם את נושא קו העימות ושמתם רשימה של ישובים אבל דווקא ארבעת הישובים האלה יוצאים החוצה בגלל 300-500 מטרים. לנקודה הזאת אני רוצה לקבל תשובה ממנהל רשות המסים שיאמר לי למה ארבעת הישובים האלה הוצאו. אני מבקש להכניס אותם בחזרה לשבעת הקילומטרים. יש קו עימות אותו הגדירה רשות המסים אבל יש ארבעה ישובים שהוצאו בגלל 300 מטרים. אני מבקש לקבל תשובה בנושא הזה כי אתם אלה שהכנתם את רשימת קו העימות.

הנושא השני הוא נושא של פיצוי, מקדמה בגובה חמישים אחוזים. אנחנו הרי יודעים שמה שהיה בעמוד ענן לא קורה עכשיו מבחינת אורך הזמן ומבחינת זה שהמלחמה עדיין לא הסתיימה. חלק אומר שזה מבצע אבל אני אומר שזאת מלחמה שלא הסתיימה עד היום. את נושא החמישים אחוזים אני לא יכול לקבל כי אנחנו יודעים שהפיצוי יהיה הרבה יותר גדול. לכן אני מציע ללכת על אחוזים יותר גבוהים כמו שבעים ושמונים אחוזים. כך אתה יכול לפצות את האנשים והם יכולים להתקדם.

הנושא השלישי. שמעתי כאן על 45 אלף עסקים ואתה מדבר על 14 אלף תביעות שהוגשו במבצע הקודם. אני שואל למה שאר העסקים לא הגישו תביעות. אם אתה יודע, תשיב לי. אולי אנשים לא הגישו תביעות בגלל הבירוקרטיה הקשה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
75 אחוזים קיבלו.
חמד עמאר
אני לא מדבר על אם קיבלו או לא קיבלו. אני אומר שיש לך 45 אלף עסקים ואני שואל למה רק 14 אלף הגישו. שאר העסקים לא נפגעו? אני שואל האם יש לך נתון והאם אתה יודע שזה קרה בגלל הבירוקרטיה שהצבתם.

קיבלתי פנייה מחברה שהפעילות הכלכלית שלה היא באזור ארבעים הקילומטרים והמשרדים שלה במקום אחר. האם יש התייחסות לנושא הזה? אני מבקש גם אותה לפצות.

הנושא האחרון עליו אני רוצה לדבר אלה הן תנועות הנוער. אנחנו יודעים שתנועות הנוער עושות עבודה מעולה אבל התקציב שלהן מאוד מוגבל. אין להן תקציב. נכון שאני יושב ראש תנועת נוער אבל אין לי ניגוד עניינים כי התנועה שלי נמצאת בצפון והיא לא נפגעה ולא הגשנו כל בקשה. אני מדבר בשם התנועות האחרות. תנועות הנוער נפגעו קשה ואם יש להם פגיעה של 10-15 מיליון שקלים, עבורן זה אומר קריסה. הן מחזיקות עובדים, מחזיקות ילדים, עושות עבודה מעולה ואני מבקש התייחסות גם לתנועות הנוער ולפצות אותן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
התקציב של תנועות הנוער, בלי קשר למבצע או למלחמה, הוא נמוך וצריך להגדיל אותו.
חמד עמאר
אתה אמרת ולא אני. אני מדבר על תנועות הנוער שנפגעו.
מיכל בירן
נשמח לקיים דיון על זה. אנחנו מסכימים לכך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
כל שנה היינו מגדילים את התקציבים שלהן בשלושים-ארבעים מיליון שקלים.
חמד עמאר
אני מבקש שתאפשר לנציג תנועות נוער לדבר ולהביע את דעתו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
חבר כנסת לשעבר, אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.
אבשלום וילן
בוקר טוב. אני לא אדבר יותר משלוש דקות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
נראה.
אבשלום וילן
אני חושב שבסך הכול הכיוון הכללי הוא נכון. אני מציע לכם לאמץ את ההצעה של חבר הכנסת זבולון כלפה לקבוע ועדת משנה כי הסיפור של החקלאות הוא הרבה יותר מורכב ומסובך בפרטים קטנים. אני מזכיר לכם שלפני חודשיים עוד התעסקו עם עמוד ענן.

אנחנו ישבנו עם אנשי רשות המסים ביום ראשון – לא שהם יזמו אלא אנחנו פנינו לשר האוצר והוא טיפל בזה מיד ונפגשנו – אבל אני רוצה להבהיר לחברי הכנסת שתיים-שלוש נקודות עקרוניות שהן מאוד משמעותיות.

קודם כל, לגבי ההבדלים. בעמוד ענן פיקוד העורף אסר בין אפס לשבעה קילומטרים נסיעה לעבודה וזה היה פשוט אבל עם כל הכבוד, פיקוד העורף כרגע לא עצר כלום. יישובי עוטף גדר עזה, מה שנקרא אלה שיושבים לפתחי המנהרות וחוטפים את הפצמ"רים, הרי אי אפשר לומר ששם העסקים כרגיל ושם יכולים לעבוד. שם לא יכולים לעבוד. זאת לא חקלאות כי החקלאות כאילו מקבלת פתרון אבל כל שאר העבודות מסביב – הכול משקים חקלאיים – חייבים להכיר בהם. אני פונה למנהל רשות המסים. סדר גודל של עשרים ישובים שהם יישובי פצמ"רים וסכנת מנהרות, הם בקריטריון אחר לגמרי.
זבולון כלפה
21 ישובים.
אבשלום וילן
21 ישובים. אני מזכיר לכם מה הם עוד עומדים לעבור בעתיד ואיזה חיים יהיו להם. מוכרחים לעשות את זה בצורה הוגנת.

דבר שני. עם כל הכבוד לקו של צה"ל על השבעה קילומטרים, המחוגה המפורסמת, במקרה דנן, גם עכשיו, עזבו את פיקוד העורף, יש כמה וכמה מושבים שהם על העוטף. לדוגמה, יישובי תוחם. אחד בתוך השני וכאשר עושים את הקו באמצע, זה שיא הגיחוך עלי אדמות. מדובר כאן על נזקים כלכליים ולא על מיגונים. בסך הכול מבחינה זאת יש עוד כמה ישובים, בעיקר מושבים, שצריכים להיכנס לתוך המעטפת הזאת ויש כאן דברים אבסורדיים. תסתכלו על המפה. אני לא אומר את הטיעון המוכר שאחרי שבעה מגיע שבעה וחצי ואחרי כן תשעה. לא על זה מדובר.

קבעתם מודל מאפס עד שבע. אחרי כן קבעתם פערים מאוד גדולים בהורדה וזה לא הגיוני. בהתאם לנוסחאות שלכם, צריך את העקומה היורדת לעשות בשיפוע הגיוני.
אראל מרגלית
ליניארי.
אבשלום וילן
בדיוק. אני לא אתווכח כרגע על הזוויות ועל המקדמים, אבל עד שבעה נותנים בסדר פחות או יותר ואחרי כן, בבת אחת מורידים בצורה דרסטית – זה לא הגיוני. הנגב המערבי ברובו מאכלס ישובים חקלאיים. על כל הדברים הישירים לא דנים כאן אבל תחשבו רק על גדוד ארטילריה או סוללת תותחים שמתיישבת בתוך שדה או גדוד טנקים – זה נזק. קחו את הכול בחשבון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
ראיתי מה עשו באלומים בפעם הקודמת.

יצחק כהן.
יצחק כהן
תודה אדוני היושב ראש. מעטות ההזדמנויות שבפורומים כאלה אפשר לשבח את אנשי רשות המסים ואת אנשי מס רכוש. אני לא מדבר על הממשלה אלא אני מדבר על החבורה הנפלאה הזאת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
כסגן שר האוצר שלעבר, זאת מחמאה מכובדת.
יצחק כהן
אני מכיר אותם מקרוב ואני יודע את היכולות שלהם, את המוטיבציה שלהם ואת הפטריוטיות שלהם. הם עושים עבודה יוצאת מן הכלל.

אני לא אחזור על דברי חבריי כי כולם פחות או יותר אומרים אותו הדבר, אבל אני רוצה להתייחס לקריטריון מאפס עד שבעה קילומטרים, עשרה, עשרים, שלושים וארבעים. זה קריטריון פסה. המלחמה השתנתה, הנתונים השתנו, והאנשים של רשות המסים יודעים היטב לעשות ניטור מדויק של נזקים ולא חייבים להיצמד לקריטריון הישן שיכול להיות שהוא היה נכון בזמנו במבצע עמוד ענן או עופרת יצוקה. לעת הזאת הוא פשוט מיותר. צריך לבדוק במדויק, לנטר במדויק את הנזקים ולא משנים המרחקים.

דוגמה. מפעלים שנמצאים באזור תעשייה נועם, מפעלים שמייצרים – אני לא רוצה להזכיר שמות – גבינות והגבינות האלה הן עם חומרי גלם שנמצאים בתוך מכלים שעוברים איזשהו תהליך. יש אזעקה, עוזבים את הכול, נוטשים לכיוון מרחבים מוגנים לזמן מסוים וכאשר חוזרים בחזרה, לא יכולים להשתמש באותם חומרים אלא חייבים לשפוך אותם, לשטוף את המכלים, לנקות את כל המערכת ולהתחיל שוב. אלה נזקים אבל המפעלים האלה לא נמצאים בטווח המרחקים האלה של שבעה קילומטרים. דיברנו השבוע על אשקלון, אשדוד וגן יבנה. הגיע הזמן לנטר נזקים ישירים כתוצאה מהמלחמה ואפשר לעשות את זה. תאמין לי שאפשר לעשות את זה, ולרדת מהקריטריון של השבעה קילומטרים, עשרה, עשרים, שלושים וארבעים קילומטרים כי זה לא נכון לעת הזאת. תודה.

את יתרת הזמן שלי תעביר לאיציק וקנין כי הוא ידבר על החקלאים והוא יודע הרבה יותר טוב בנושא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים. אורח קבוע אצלנו.
דובי אמיתי
תודה. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ציבור האורחים. למען הסדר הטוב אני חייב לומר שהדינמיקה בין ההסתדרות ללשכת התיאום והממשלה היא בהחלט דינמיקה ראויה אך במקרה הזה הסכמנו למתווה אך לא הסכמנו למספרים. זה למען הסדר הטוב ולמען הפרוטוקול. אמיר מתקן אותי. הסכמנו למתווה ולא הסכמנו למספרים ולאחוזים כאשר בעניין הזה מדובר על החקלאים.

כתושב מטולה וכבוגר מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה ושאר המבצעים והמלחמות, אני רוצה להזכיר לכולנו שבמלחמת לבנון השנייה בהחלט הפיצוי לגליל היה פיצוי ראוי בזמן אמיתי ולצערי בלקחים של עמוד ענן, לחקלאים שיושבים כאן מסביב ויש כאן הרבה כאלה ואני מניח שנשמע אותם בהמשך, הפיצוי היה רע. המבצע הזה גרם לנזקים כלכליים קשים למגזר החקלאי ולא רק בעוטף הזה אלא בכל הגזרה הזאת. אני לא רואה היום את ההבדל. אמרתי שאני מסכים לפתיחה של המלווה ושינוי מעמוד ענן אבל אני לא רואה היום הבדל בין הקילומטר השלישי לקילומטר ה-27. אני לא רואה את ההבדל.
אדוני מנהל רשות המסים, אין הבדל. גם אתה נקטת בין אפס לארבעים קילומטרים ובכל הפתיח שלך דיברת על אפס עד ארבעים. אנחנו לא רואים את ההבדל כי חקלאי בקילומטר ה-24 לא יצא לשטח עת יש התרעה של 15 שניות אל מול אותו חקלאי שנמצא שישה קילומטרים עם אותן 15 שניות התרעה. אי אפשר לעבד. המקדמים מבחינתנו הם קשים מאוד ולא נוכל להסכים לזה. אני מציע שתמצאו את הדרך, בין אם זאת ועדת משנה של ועדת הכספים ובין אם אתנו, לשבת ולנסות לגמור על המתווה הנכון. בהחלט אנחנו מעריכים ומוקירים את הדרך אבל אנחנו לא מסכימים למספרים. תודה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
משה, הדיון הזה יימשך גם ביום ראשון. אנחנו רק בתחילתו. כדי לקדם אותו, אנחנו נרצה שתתחיל לפעול מהיום ועדה מיוחדת לנושא של החקלאות וזבולון יעמוד בראשה. תשבו ביחד כדי שאולי ליום ראשון תביאו משהו.
יצחק כהן
מי החברים בוועדה? אני רוצה גם איציק וקנין יהיה חבר בה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
בסדר גמור.
מיכל בירן
גם אני רוצה להיות חברה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מיד אחרי כן תסכמו אתו. לא ועדה אלא צוות.
גילה גמליאל
אני בהחלט חושבת שהגישה של מנהל רשות המסים, משה אשר, היא גישה מאוד נכונה וחיובית. הוא בהחלט עם הקשבה ובהחלט זה בא לידי ביטוי עם הרצונות. אני חושבת שזאת הזדמנות להעלות בפניך את כל רחשי האנשים.

מכיוון שיקום צוות בראשות כלפה – יחד עם יצחק וקנין ולהם יש את הניסיון המאוד רחב בתחום - אנחנו בהחלט סומכים על כך שכן יינתן מענה ישיר לפן החקלאי בעבודה מול הרשות.

לדעתי יש מספר נקודות שצריך לחדד אותן וצריך לבוא בראש פתוח כדי לראות איך ניתן לסייע להרבה מאוד גורמים.

הוזכרו כאן בצורה מסוימת אבל אני רוצה לחדד את זה קצת יותר, כל אותם עסקים וספקים שלא נמצאים במתחם של ארבעים קילומטרים אבל מה לעשות, העסקים שלהם הם בתוך מתחם הארבעים קילומטרים והם נפגעים פגיעה מאוד מאוד קשה מבחינה כלכלית כתוצאה מהמבצע. כרגע, לפי כל הקריטריונים של התביעות, בעצם אין להם את המענה. לדעתי זה דבר שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום וחייבים לתת לזה גם פתרון. צריך לחשוב מה הפתרון. לדעתי זה חלק מהדברים שנצטרך לקבל כאן החלטות בוועדה.

דבר שני שהוא לא פחות חשוב אלה כל אותם עסקים חדשים שנפתחו בתוך המתחם. דוגמה שהגיעה אלי זאת פנייה מקבוצת צעירים בבאר-שבע שפתחו בסוף מאי מקום ספורט בר והשקיעו מיליוני שקלים אבל אז התחילה המלחמה. איך מתמודדים עם זה? מה הפתרון שמוצע להם גם כדי לשרוד את התקופה וגם לראות ששווה להשקיע במקומות האלה לאור המצב בו אנחנו נמצאים? אנחנו לא באים לאותם צעירים ואומרים להם שאנחנו לא מבטיחים להם שבעוד כמה שנים באמת לא יהיה מבצע נוסף. מה הפתרון? אנחנו חייבים לראות איך אנחנו יוצרים את אותם פתרונות ייעודיים גם בסוגיות האלה.

יש הרבה מאוד עסקים קטנים ונאמר כאן שרק שליש מהעסקים הגישו תביעות.
אהוד רצאבי
14 אלף מתוך 45 אלף.
גילה גמליאל
שליש מהעסקים שהגישו תביעות, זה בין היתר נובע מעצם העובדה שהם לא תמיד יודעים להגיש את התביעות, לחשב את הסכומים כאשר יש גם עלויות של מייצגים שמייצגים אותם. אני חושבת שלרשות יש כאן מקום להקל בעלויות וגם להגמיש את היכולת לפתיחות יתר ולראות איך ניתן לבצע את אותם דברים.
אהוד רצאבי
יש גם קריטריונים.
גילה גמליאל
אלה הדברים שרציתי לשים עליהם את הדגשים. אני חושבת שאם יש מקום וצורך שרשות המסים תדאג לכוח אדם מתוגבר, כוח אדם גדול יותר, אנחנו מוכנים לבצע שינויים תקציביים לרשות אבל אלה בהחלט דברים שצריך לקחת אותם בחשבון. כלומר, את אותה סחבת שהייתה בגלל כל הבעייתיות בה דובר קודם, לטעמי צריך לראות גם את סוגיית כוח האדם כמדד לפתרון של הנושא.
אלעזר שטרן
בהמשך למה שדובר כאן, שלוש נקודות קצרות. אני חושב שמי שבונה על הגדרה של מלחמה עושה טעות. ההשלכות שלה הן הרבה יותר רחבות ולא צריך לעכב שום טיפול באף אחד.
כאשר מדברים כאן על חקלאות, ואני מברך על הקמת תת-ועדה או איך שתקרא לה, אני חושב שהנושא של התיירות מרמת הצימרים עד רמת בתי המלון עד סוכני הנסיעות, כל מה שנאמר כאן, הוא לא פחות חשוב. אם מקימים סוג של צוות חשיבה, תקרא לזה תת ועדה או משהו אחר, אני מציע ומבקש להיכנס גם לנושא הזה.

אני פונה למשה אשר. עם כל המחמאות שקיבלת כאן בצדק, אני רוצה לומר שוב את מה שאמרתי קודם. אני חושב ששליש שהיה נכון בפעם הקודמת בעמוד ענן, צרי להעלות אותו עכשיו גם בגלל התמשכות המבצע. אין ספק שהיחסיות הזאת, יש לה משקל. תודה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
תודה רבה. נעבור לראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר.
אלון נתן שוסטר
שלום לכם. נמצא אתנו גם תמיר עידן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אם נספיק, הוא ידבר אחר כך.
אלון נתן שוסטר
נמצא כאן גם סגנו של חיים ילין, מאיר יפרח. אנחנו נכנסנו בסביבות ה-1 ביולי למערכת של הסלמה, ועוד למעשה לפני כן. הגענו מותשים לתחילת המבצע. אני אומר את זה משום שהתקנות מתייחסות להגדרת המצב המיוחד בעורף כפי שהוכרז, ודאי אחרי ה-1 ביולי. אנחנו מתייחסים באופן די משמעותי להנחיות פיקוד העורף. אני שמח על ההתאמות נעשו לפנים משורת הדין המקובל כדי שלא ייווצר המצב ההזוי שמי שהוכה פעם אחר פעם בהיבט הביטחוני והנפשי, יוכה גם בצד הכספי ועל כך יישר כוח. אגב, על פי הנחיות פיקוד העורף, הגנים בכפר עזה, בנחל עוז ובכרם שלום, יכולים להיות מופעלים בעיצומם של ימים טרופים אלה.

אני רוצה לומר בשם חברי אלון דוידי שלא נמצא כאן שקרתה תקלה היסטורית או רישומית ושדרות איננה מוגדרת כישוב ספר, דבר שעלול לפגוע למשל בפגיעות שנעשו באותו שבוע לחימה, עשרת ימי לחימה. בהסלמה באזור שלנו נפגע מפעל, אתם זוכרים את כדור האש באזור התעשייה של שדרות, וצריך לראות איך אנחנו מתייחסים לפגיעות בעוטף, מה שקוראים 0-7, מתחילת ההסלמה.

במסלול האדום שרלוונטי לנו, אני מבקש לא להחמיר ולוותר על התנאים המקדימים להגשה. כלומר, עצירת מסחר לשבוע ועצירת תעשייה ל-24 שעות. מספיק קשה גם כך. מקרטעים את הפעילות כחודש, למעשה למעלה מחודש, והתנאים האלה הם לא נכונים אלא הם מיותרים ומכבידים על מי שגם כך קשה לו. במסלול האדום צריך לעשות עוד שני דברים. הוזכרו המקדמות ובהן צריך לגעת גם במסלול האדם. לא מגיע עונש למי שחושב שהוא זכאי למסלול אדום שעשוי להיטיב עמו. לקצוב את סיומו, לקצוב את סיום התהליך של המסלול האדום, דבר עליו דובר.

נושא נוסף בו אני רוצה לגעת אלה הן המעונות. יש כאן עוול שצריך לתקן אותו. מעונות שמוחזקים על ידי אגודה שיתופית – קיבוץ מושב, אגודה קהילתית – שיש להם סמל מעון ונמצאים בהם עשרות ילדים, גם שם העובדים זכאים לקבל את המשכורת. על פי התקנות נמצא שעבור הילדים שהם ילדים של חברי קיבוץ או מושב או אגודה קהילתית, לא מגיע כסף. הדבר הזה הוא פסול והוא בלתי הגיוני. אנחנו אומרים להשוות את המצב של האגודות השיתופיות לוויצ"ו או לנעמ"ת.

הדבר האחרון. אני מציע שחברי תמיר יהיה חלק מאותו צוות שיעסוק בנושא החקלאות.

תודה לכל העושים במלאכה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
נעשה הפסקה בשמיעת הדוברים כי משה צריך ללכת.
סתיו שפיר
אבל יש לנו עוד מספר שאלות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אנחנו נמשיך את הדיון ביום ראשון.
סתיו שפיר
יש עוד חצי שעה לדיון. אם הוא יכול להמתין ולענות על שאלות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
לפני שהוא הולך, אני רוצה את רשות הדיבור. אנחנו נמשיך את הדיון אחרי שהוא ילך.
סתיו שפיר
מה הטעם להמשיך אחרי שהוא הולך? יש לנו שאלות למשה.
משה אשר
יהיה מי שישיב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
ערן כאן.
סתיו שפיר
אבל אני רוצה לקבל את תשובותיך.
משה אשר
ברשותכם, אני רוצה להתייחס.
סתיו שפיר
ניסן, זאת לא הדרך. אתה מנהל דיון, אנחנו יודעים שהדיון נמשך שעתיים, דיון מאוד קצר בוועדת הכספים, ואגב, הוא היה צריך להתקיים אתמול לאורך יותר זמן ולא להידחות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
הוא ימשיך ביום ראשון.
סתיו שפיר
עכשיו אתה לא מאפשר לשאול את כל השאלות שהן שאלות רלוונטיות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אני לא מאפשר? את רוצה לשאול והוא לא ייתן תשובה אלא הוא ילך?
סתיו שפיר
אני מבקשת ממשה להמתין כמה שהוא יכול עד סוף הישיבה כדי שיוכל לענות לשאלות.
משה אשר
אתן לך את מספר הטלפון שלי ותוכלי לדבר אתי ונפתור את הבעיה. שנית, ערן שהוא הסמנכ"ל לתכנון וכלכלה שלנו יחליף אותי כאן וימשיך לענות לכל השאלות. הוא מכיר את החומר לפחות כמוני.

ברשותכם, אני רוצה לענות לפחות לחלק מהדברים. חלק מהדברים עלו וחזרו ואני בכל זאת רוצה להתייחס לחלקם.

לגבי תשלום המקדמות. שוב, במהלך הזה אנחנו רוצים לתת מקדמות במתכונת עליה דיברנו. אתם העליתם נושא של סף כזה או אחר. אנחנו נשקול את הנושא הזה. בגדול זה מהלך חדשני שאנחנו הולכים לעשות אותו. כרגע, לפי התקנות, כפי שהיה גם בעמוד ענן, אם לא משלמים אחרי הגשת התביעה, תוך 45 ימים צריך לשלם חמישים אחוזים מהתביעה ותוך 185 ימים להשלים לתשעים אחוזים מהתביעה. כאן אנחנו אומרים שעוד לפני שהגשת את התביעה, אתה כבר מקבל בקשה להגשת מקדמות. עוד לא גיבשת את התביעה, אתה תגבש אותה בהמשך אבל כבר מתחילים לשלם מקדמות. שוב, זה כדי לעזור בדגש על העסקים הקטנים וכדי לתת להם איזשהו חמצן כדי שיוכלו לעבור את הדברים. הבדיקה שלנו תהיה בעיקר בדיקה מחשובית. אנחנו לא נקדיש לזה הרבה מאוד תשומות של כוח אדם, שוב, כדי לשחרר כמה שיותר מהר את הכסף.

מבחינת הסיוע לעסקים הקטנים שאולי קשה להם לערוך את הדוחות. אנחנו מתאמים כרגע, ממש בזמן זה, עם מט"י והמשרד לפיתוח הנגב והגליל את זה שיהיו מספר נקודות של אנשי מקצוע אותם נדריך ונסביר להם את המסלולים ואת החקיקה והם ישבו מול העסקים וייתנו להם בחינם את השירות הזה ויסייעו להם למלא תביעה. אנחנו לא רוצים גם לסייע להם וגם לבדוק אותם ולכן אנחנו מצאנו מישהו חיצוני. הוא לא ייקח מהם עלויות. היום המייצגים לוקחים כספים ולפעמים כספים רבים עבור הדבר הזה וזה מעיק על העסקים הקטנים. אני מאוד מקווה שיותר עסקים יגישו לנו תביעות. יכול להיות שזה היה החסם, אני לא יודע, אבל אנחנו דואגים לזה שהיום באפס עלויות אנשים של מט"י ושל משרד ממשלתי אחר יבואו ויסייעו לעסקים הקטנים להגיש תביעות. יותר מזה, אנחנו הולכים לעשות שם, בהרבה מאוד מהערים בדרום הארץ, נקודות שירות בנושאים האלה.
אלעזר שטרן
תנו להם עדיפות על המאכערים. אותם תקבלו קודם.
הראל ויזל
איך שאתם הולכים עכשיו, אתם אומרים לא לפתח עסקים בגדול בדרום. זה לא הגיוני.
משה אשר
גם עסק גדול יכול.
הראל ויזל
לא. לא יכול. אתה אומר כרגע לא לפתח את העסקים בגדול בדרום אלא תתמקדו במרכז. יש לנו שם ארבעים חנויות ו-600 עובדים אבל אתה אומר לי שאני אקבל מקסימום חלק קטן מהפיצוי. זה לא נורמלי. בואו נלך כולנו לתל אביב. אני לא מבין את זה. אתם לא מבינים את צורת המחשבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
תהיה לך אפשרות לדבר.
הראל ויזל
מי שרוצה להשקיע באופקים 400 מיליון דולר, אומרים לו לא. זאת הגישה. אני באתי אתמול ואמרתי שהישיבה היום וכנראה זה ביום ראשון. לא מבין. אני מציע לכולם לא לפתוח עסקים בשדרות.
משה אשר
בסופו של יום צריך להחליט איפה העסקים נמצאים, אם הם רשומים באזור כזה או באזור אחר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
זה מה שהוא אומר ויכול להיות שישנו את זה.
יצחק וקנין
צריך להיות שכל ישר. מה זה מה שהוא אומר? צריך להיות שכל ישר בדברים האלה. הוא צודק לחלוטין. אתם מגלגלים עיניים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
אמרתי שיכול להיות שהוועדה תשנה את זה. אנחנו כרגע שומעים.
משה אשר
הנחת העבודה שעסק רשום במקום שעיקר הפעילות שלו נמצאת וכמובן שמי שחושב שרוב הפעילות שלו נמצאת באזור הדרום, יעביר את הרישומים שלו לדרום ואנחנו נוכל להתייחס לזה.
סתיו שפיר
אין הרבה עסקים שמספקים סחורה בדרום אבל הם לא נמצאים בדרום.
משה אשר
העסקים בתל אביב מספקים סחורה גם בדרום וגם בצפון וגם במרכז אבל הנחת העבודה היא שהעסק שרשום בדרום, עיקר הפעילות שלו היא בדרום.
סתיו שפיר
ספק שמספק סחורות בדרום, יבוטלו לו כל ההזמנות.
משה אשר
אם אנחנו רוצים להעדיף את המסלול המדויק, ניכנס כאן לדברים שלא נוכל לצאת מהם ולא נוכל לשלם מקדמות, לא יוגשו תביעות וזה ייקח הרבה מאוד זמן. אנחנו מעדיפים שכמה שיותר יגישו תביעות ולשלם את הדברים האלה ולכן המסלולים הירוקים, יש להם את היתרונות שלהם. זה לא טיילור מד לכל עסק ועסק, אבל זה בסך הכול נותן מספר חליפות שאפשר להיכנס ולמצוא את הפתרונות. אם אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה ורואים שבסך הכול על 14 אלף תביעות הגישו מאתיים ערעורים, זה לא כל כך רע. בסך הכול זה היה מצב טוב. אם רובם היו חקלאים, אנחנו מבינים מה קרה שם. אנחנו שמחים על הקמת תת הצוות שהחליט להקים יושב ראש הוועדה ואנחנו נגיע לשם ונציג את הדברים. אני מקווה מאוד שגם נגיע לפתרונות מוסכמים.
יש הרבה דברים שחזרו. לגבי הנושא של הגדרת מלחמה או לא. אני מניח שיש לזה השלכות פיננסיות על המשק, מעבר לתחום הפיצויים ולכן אני מציע שיישקל לעומק הנושא הזה

לגבי התשלומים לספקים. כפי שאתם יודעים החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי כבר הורתה לחשבים לשלם בצורה מיידית.
גילה גמליאל
סליחה, יש לי הצעה לסדר. אני מתנצלת. ניסן, אני חושבת שבהחלט מן הראוי בסוגיה כזאת שכאשר משה אשר ילך, ננעל את הישיבה ונקיים אותה ביום ראשון עת הוא יהיה נוכח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אנחנו נמשיך ביום ראשון.
גילה גמליאל
אני אומרת את זה חד וחלק. אני רואה כאן התקוממות. אנשים רוצים לקבל תשובות.
רוברט אילטוב
אני יושב כאן שעה וחצי כדי להגיד את מה שאני רוצה להגיד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
רבותיי, זה בסדר גמור.
גילה גמליאל
לא. אנחנו לא רוצים.
מיכל בירן
הישיבה נקבעה לשעתיים.
גילה גמליאל
לא בכדי הגשתי לך את ההצעה לסדר. כדאי שתאמץ אותה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אתם לא שומעים את מה שאני אומר. הוא יסיים לענות. לא ידעתי שהוא צריך ללכת. מי שימשיך לדבר, לא חברי הכנסת אם הם לא רוצים אבל הם יוכלו להתייחס ביום ראשון.
סתיו שפיר
הגיעו לכאן אנשים מהדרום. אתה תגרור אותם לכאן פעמיים באותו שבוע?
רוברט אילטוב
אני הגעתי לכאן לדון ואני רוצה שהפקיד הממשלתי ישב כאן עד סוף הישיבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
הוא יבוא ביום ראשון לשמוע את הדברים.
רוברט אילטוב
לא. עם כל הכבוד, לא.
מיכל בירן
ניסן, זה לא רציני.
רוברט אילטוב
אני יושב כאן כמעט שעתיים ועם כל הכבוד, לא יכול להיות דבר כזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
יש תור דוברים ארוך.
רוברט אילטוב
הדברים יישמעו כאן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
בין כה וכה הזמן ייגמר לנו.
עמר בר-לב
נקבעה ישיבה עד 11:00 ולכן למה ב-10:30 הוא יוצא?
ניצן הורוביץ
השעה 10:30. למה הוא יוצא?
היו"ר ניסן סלומינסקי
בינתיים הוא מדבר. מה קרה?
ניצן הורוביץ
תן לסיים את הישיבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אני אמרתי שלא אתן לסיים אותה? להפך.
ניצן הורוביץ
עם נוכחותו. שיישאר עוד שעה. מה קרה?
משה אשר
ברשותכם, אני אמשיך. ערן יעקב הסמנכ"ל מכיר את הדברים בצורה מושלמת ומדויקת. הוא ייתן לכם את התשובות. חוץ מזה, אני מניח שיהיה עוד דיאלוג כזה או אחר כדי להשלים את הדברים.
מיכל בירן
אתה הוזמנת לישיבה של שעתיים והיה צורך לומר מראש שאתה לא יכול להיות במשך כל הזמן.
משה אשר
לגבי תנועות הנוער, נושא שעלה כאן. ככל שהן מלכ"רים, מלכ"ר זכאי באזור הדרום יוכל גם הוא לקבל את הפיצויים.
מיכל בירן
זה לא קשור לדרום. מחנות הקיץ של תנועות הנוער היו בצפון ובכל זאת חלקם בוטלו.
סתיו שפיר
אנחנו מדברים על הפסדים של 11 מיליון שקלים.
מיכל בירן
רק לתנועת הצופים הפסד של שמונה מיליון שקלים. זה הרס מוחלט.
משה אשר
ככל שמדובר במלכ"ר זכאי שנמצא באזור הדרום, הוא יוכל לקבל פיצוי.
סתיו שפיר
שוב, תנועות הנוער שמקיימות את מחנות הקיץ, הן לא בדרום. ההפסדים שלהן היו 11 מיליון שקלים כאשר המדינה נותנת להם בסך הכול חמישה מיליון שקלים לתקציב של מחנות הקיץ. זה בכלל לא מכספי מדינה.
זבולון כלפה
כמו הצימרים בתיירות.
מיכל בירן
למיטב ידיעתי חלקן קיבלו הוראות להתפנות ולפנות את מחנות הקיץ.
משה אשר
אנחנו נבדוק את הנושא.
סתיו שפיר
לא הבנתי מה התשובה.
משה אשר
אנחנו נבדוק את הנושא.
רמי אריה
הם יכולים לתבוע נזק ישיר משום שלפי הוראות פיקוד העורף אסורות התכנסויות מעל אלף אנשים. לכן בכל מקום בארץ כאשר אסור התכנסות של מעל אלף אנשים, אפשר לתבוע נזק ישיר.
קריאה
זה לא נזק ישיר.
מיכל בירן
ואם היה מחנה בו היו רק 400 חניכים ופינו אותו? זאת לא תשובה. אתה צודק, אבל זאת לא תשובה מספקת.
רמי אריה
בסדר, אבל זאת התשובה.
קריאה
זה לא נזק ישיר.
משה אשר
לגבי שדרות. אנחנו מכניסים את שדרות לתוך יישובי הספר ולכן הם יקבלו את הפיצוי המיטבי. נכון הימים לפני המבצע, שזה ה-28 ליוני, יש לנו עוד יומיים בתוך יוני, מי שנמצא במסלול אדום ביישובי הספר הקלאסיים, הם אלה שיוכלו לדרוש את היומיים האלה מראש, אבל למעשה כל היתר, הגם שהמבצע התחיל ב-8 ביולי, ואלה כאילו הימים הפורמליים, הרי שבשיטת המחזורים, כאשר אתה משווה את חודש יולי לחודש יולי דאשתקד, למעשה אתה מכסה מה-1 ביולי ולכן דה פקטו באמצעות הנוסחאות שאמרנו אותן נכסה גם לפני ימי המבצע, אם זה ימי מתיחות כזאת או אחרת. לכן אתה מכסה את זה גם קצת לאחור.
צחי אבוהב - שביט
זה לא מה שהוא אמר.
גילה גמליאל
ניסן, מה שהוא אומר כאן זה שהמדדים בעצם מדדים מהיום, ביולי, מול מה שהיה בשנה שעברה. אבל מה קורה במצב בו נניח יש חברה שהיה לה בעמוד ענן שתי מסעדות ועכשיו נניח אחת נסגרה ונפתחו ארבע מסעדות חדשות. איך מתייחסים לזה בנקודת זמן כזאת?
מיכל בירן
לא הבנתי אם עמוד ענן היה רק 11 ימים ועכשיו אנחנו מדברים כבר על חודש, אתה מדבר על יחסית לימים?
משה אשר
אין שום בעיה. אני אסביר. אמרנו שאין סוף לדיוקים. יש עסקים בצמיחה, יש עסקים בהאטה, יש עסקים חדשים. יש כל מיני סוגים של הדברים האלה. אנחנו לא יכולים להיכנס לכל עסק ולראות מה בדיוק רמת הפעילות, אם הוא בשל ההשקעה או בשלב הפירות וכן הלאה.
יוסי שוורץ
גילה מתכוונת לכך שזה צריך להיות לפי העסק ולא פר חברה.
משה אשר
אני רוצה להשלים את הדברים. בגדול, ברגע שאתה משווה חודש לחודש, מה שהיה לו בחודש מקביל דאשתקד, זה מה שאנחנו מבצעים בחודש הזה. יש כאלה שקצת ירוויחו מזה ויש כאלה שלא.
איציק טייב
זה לא נכון לעשות את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
זאת דעתך. הוא מציג את התכנית ואחר כך אנחנו נקיים דיון.
גילה גמליאל
ניסן, אם התשובות לא מקובלות עלינו, מה קורה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
אנחנו נקיים עוד דיון ביום ראשון. כרגע אנחנו שומעים.
יצחק כהן
כולם מוזמנים ליום ראשון?
היו"ר ניסן סלומינסקי
ודאי. יצא זימון מסודר.
יצחק כהן
ומה עם חברי הכנסת שלא יכולים לבוא?
היו"ר ניסן סלומינסקי
מה אתה רוצה שאני אעשה?
רוברט אילטוב
אני יושב כאן שעתיים ואתה לא נותן לי זכות דיבור. אני ביום ראשון לא יכול לבוא. מה לעשות?
מיכל בירן
סתיו אמרה שזה היה צריך להיות אתמול.
סתיו שפיר
כן, אם לא היה כל כך דחוף להעביר את חוק המע"מ, היה אפשר לנהל אתמול ישיבה ארוכה יותר. יושבים כאן הרבה מוזמנים מהדרום ואתה אומר להם לבוא ביום ראשון, אם הם רוצים לקבל תשובות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
יהיה המשך. מה פירוש אני אומר להם? אני לא אומר לאף אחד.
סתיו שפיר
ניסן, עזוב, זאת לא דרך. ממש חוסר כבוד לוועדה הזאת. כל פעם עובר לשיאים חדשים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
שימי לב מי מתנהג בחוסר כבוד.
רוברט אילטוב
סתיו, חבל על הזמן.

אני מאוד מתנצל על מה שקורה כאן. יש כאן הרבה מאוד נושאים שעוד לא הועלו וחשוב שהם יעלו היום ולא ביום ראשון כי כל יום הוא חשוב. אחד הנושאים החשובים שיש לו השלכות רוחב, שבכלל לא עלה כאן, הוא כל נושא התיירות ונושא התעופה, כל העסקים הקטנים שקשורים לזה והעסקים הגדולים שקשורים לזה והם נפגעים באופן ישיר. הנושא הזה לא נדון כאן. חשוב שאתה תתחיל לפעול בסוגיה הזאת כבר מהיום כי העסקים פשוט קורסים. אנחנו רואים את התעופה, עת היינו צריכים אותה הם ידעו להתגייס ולהביא את האזרחים לישראל ועכשיו הם קורסים. אנחנו רואים את ביטול ההזמנות מהרקטה הראשונה ולא משנה היכן היא נופלת, האם אלה שבעה קילומטרים או יותר. זה לא רלוונטי. ההזמנות בחוץ לארץ, התייר מבטל אותן באופן מיידי ללא שום קשר למקום נפילת הרקטה. אנחנו חייבים לתת כאן תשובות לכל העסקים האלה.
משה אשר
יש ועדה יחד עם משרד התיירות שכרגע דנה בדיוק בנושא הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מיד אחריו מדבר מנכ"ל משרד התיירות.
רוברט אילטוב
אני לא רוצה לחזור על כל הדברים האחרים שנאמרו כאן, אבל אין ספק שצריך לתת את הפיצויים ואסור לערבב בין פיצויים. אתה אמרת שצריך לתת להם הלוואות אבל אני לא רוצה שאנשים ייקחו הלוואות כדי לסגור את החורים שלהם. אנחנו צריכים לתת להם פיצוי. נושא האשראי הוא נושא אשראי וצריך לטפל בנושא האשראי. האשראי צריך לעבור לאנשים אבל פיצוי הוא פיצוי ובטח לא לתת הלוואות על חשבון הפיצוי.

אלה הם שני הדברים החשובים. אני חושב שחשוב שתתחילו לפעול כי העסקים כרגע מופסדים בהרבה מאוד כסף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אמיר, מנכ"ל משרד התיירות.
אמיר הלוי
תודה רבה. אני רוצה להמשיך את דבריו של חבר הכנסת אילטוב.
גילה גמליאל
לא קיבלנו תשובות לשאלות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
יהיה המשך.
גילה גמליאל
ביום ראשון?
היו"ר ניסן סלומינסקי
כן.
אמיר הלוי
כמו שנאמר כאן, התיירות היא הנפגעת העיקרית. אני חושב שענף שמכניס ארבעים מיליארד שקלים בשנת 2013, בשנת 2014 המספרים היו שנת שיא בתיירות, התעשייה כיוונה את עצמה להשקעות, אם זה באוטובוסים, אם זה במכוניות להשכרה כאשר הכול משתזף עכשיו בשמש, אם אלה מורי דרך שחשבו שהם לא יראו את הבית והם יושבים חסרי תעסוקה, אם אלה מלונות שנכנסו להשקעות וגם לשיפוצים וגם להקמה של מלונות חדשים כדי לתת את התשובה לביקושי שיא שהיו צפויים כאן, אם אלה מסעדות שבנויות הרבה מאוד על תיירים עם מתכונים באנגלית והמסעדות קודם היו מלאות בתיירים. נכנסנו כאן למגה אירוע מבחינת התיירות. נכנסנו כאן לאירוע מאוד גדול. שדה תעופה שחברות זרות לא הגיעו אליו כמה ימים וההשלכות של זה הן מאוד גדולות.

אנחנו לא יכולים לתת היום מספרים. כמו שאמר כאן מנהל רשות המסים, אנחנו עדיין בבקרת נזקים.
זבולון כלפה
תן לנו אומדן.
אמיר הלוי
לא. אני לא רצה לתת אומדן כי אנחנו בבקרת נזקים. זה רחב מאוד. הקילומטרז' שנותנים כאן הוא לא רלוונטי. המשמעות של זה היא שאנחנו עכשיו בבקרת נזקים ובהקטנת נזקים כי אנחנו נכנסים עכשיו לפעולה שתתחיל בימים הקרובים כדי להציל את אוגוסט. תבינו שהמשמעות הגדולה היא שאם נצליח להציל את אוגוסט, אנחנו נקטין נזקים ובזה אנחנו עסוקים היום. תוך כשבוע נהיה עם אומדן ראשוני. זה לא רציני לזרוק עכשיו סתם מספרים אבל אני רוצה תבינו שהנזק הוא מאוד מאוד רחב. אלה מאתיים אלף עובדים שהיו אמורים להיות כאן בשנת שיא, אלה אטרקציות בצפון שעומדות ריקות, מצב הרוח הלאומי הוא לא כזה שאנשים יוצאים לבילויים ולבתי מלון וכולי. אני חושב שלזה צריך להתייחס. אי אפשר לקחת את זה כעוד עסקים קטנים. התיירות ביולי-אוגוסט הייתה צריכה להיות בשיא הפריחה. בשנת 2013 היינו עם מעל 3.5 מיליון והיינו אמורים להתקרב לארבעה מיליון. המספרים ירדו, המלונות התרוקנו ואני חושב שזאת השעה להבין שאי אפשר ללכת לעשות העתק-הדבק כמו שנעשה בעבר עם מבצעים קודמים. מה שקרה כאן הפעם, לא היה בעבר. לא היו השלכות על חברות התעופות כפי שקרה הפעם. עכשיו משרד התיירות הוא עם עשרים משרדים בעולם וכל יום אני שומע מה קורה. אני לא רוצה להגיד שאנחנו בקריסה. בשום אופן לא, זה ענף שהוא אופטימי והוא עתיר ניסיון במשברים כאלה והוא יעמוד גם בזה, אבל כדי הענף הזה יתחזק וכדי שהאנשים לא יפוטרו, הוא צריך קצת אוויר. אני הייתי אתמול בבתי מלון בירושלים, הם סחטו כבר את הלימון עם ימי החופשה של העובדים ועם כל מה שהמערכת הזאת הייתה צריכה לעשות כדי לא לפטר עובדים. אם אנחנו לא מצילים את אוגוסט ולא נותנים להם קצת אוויר ותקווה, יהיו בענף הזה פיטורים המוניים וזה גרוע מאוד. לכן אני חושב שכולנו צריכים לראות איך מתגייסים.
זבולון כלפה
מה אתה מציע?
אמיר הלוי
כמה שיותר מהר לתת להם את התמיכה, את המענקים לתקופה הקרובה. לא הלוואות כי הלוואות זה רק לצלול עוד יותר לבור.
מיכל בירן
מה עם מורי הדרך?
אמיר הלוי
צריכה להיות כאן ועדה רק על לנושא ענף הסוכנים ומארגני התיירות. אני חושב שההשפעה כאן היא דרמטית והיא לא הייתה בעבר. אני מקווה שזה מה שייעשה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מאחר ואנחנו יודעים ששני התחומים הם באמת שונים, חקלאות ותיירות, כמו שהקמנו צוות בנושא של החקלאות, אנחנו נקים צוות בנושא התיירות. אלעזר ורוברט, אתם תהיו ואם תרצו, תצרפו עוד חברים. זה כדי לעבוד אתכם ולעבוד מול רשות המסים ולגבש משהו שיבוא אלינו יותר בשל מאשר יהיה דיון בפורום רחב.
ערן יעקב
הוקם צוות בעניין התיירות. יש החלטת ממשלה.
גילה גמליאל
אנחנו מדברים על צוות של ועדת הכספים. צוות בראשות רוברט אילטוב.
שמעון סולומון
רציתי להוסיף ולומר שלגבי דיוני הוועדה, בלי שום קשר לתיקון, כל ועדה יכולה להתכנס ל-12 מפגשים ואם צריך להיפגש, אפשר להיפגש.

כולנו מסיירים בשטח ומהעדות מהשטח אנחנו יודעים שיש שיפור עצום בטיפול שניתן, בעיקר בעוטף עזה שם עיקר נפגעי הנזק הישיר. המקדמה עליה אנחנו מדברים שהיא בעיקר מצילה את העסקים הקטנים, אני חושב שממילא צריך בסופו של דבר לתת סכום מסוים ולכן בינתיים אפשר לתת מקדמה, ולא חורגים מהתקציב, דבר שחשוב מאוד להמשיך כך. טוב שיש החלטה כזאת של שר וסגן שר וכך גם הביצוע. אני חושב שזה דבר יפה מאוד וצריך להמשיך בצורה כזאת.

את התקנות צריך לאשר כדי שנוכל באמת לטפל באלה שצריך לטפל בהם. להרחיב ולנסות לפרוץ ולהכליל כמה שיותר היום, אני חושב שזה יכול לפגוע דווקא באלה שצריכים לקבל את מה שהם צריכים לקבל.
אראל מרגלית
מה אתה מציע לעשות עם התיירות למשל?
שמעון סולומון
אם אתה שואל שאלה, אני אענה לך. יש ועדה והיא תבחן ותמליץ. הוועדה קמה כדי לבחון ולהמליץ.
יצחק כהן
השאלה מתי. הוועדה לא יכולה להחליט אחרי חודשיים-שלושה.
שמעון סולומון
לא. היא יכולה להמליץ. תפקיד הוועדה הוא לבחון ולהמליץ.

שאלה לגבי אנשי עסקים קטנים שגרים מחוץ לארבעים קילומטרים אבל יש להם עסקים בתוך ארבעים הקילומטרים. מה דינם?
קריאה
אצבע משולשת.
ערן יעקב
לגבי מי שרשום בדרום, וזה אומר שעיקר פעילותו שם, אין לו בעיה. רק אם הוא נמצא בדרום. אם העסק רשום בדרום.
ניצן הורוביץ
יש הבדל בין רשום לבין עיקר פעילות. זה לא אותו הדבר.
ערן יעקב
לגבי מי שעיקר הפעילות באותו אזור. זאת המשמעות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
זה נושא שעלה על ידי הרבה מהדוברים ואנחנו נטפל בו.
שמעון סולומון
אני אחדד את השאלה שלי.
יצחק כהן
ניסן, צריך לחזור להצעה לנטרל את הנזקים.
שמעון סולומון
אני מחדד את השאלה. אני מדבר על איש עסקים, מישהו שגר באזור תל אביב אבל יש לו עסקים בתוך ארבעים הקילומטרים.
ערן יעקב
אני חושב שמשה כבר ענה על זה. הוא לא נמצא במתחם הפיצוי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אנחנו נקיים דיון על זה ונצטרך להחליט.

איציק טייב, יושב ראש התאחדות בעלי האולמות וגני אירועים.
איציק טייב
שלום לכולם. אני מייצג ענף שהוא לא דומה לענף אחר כי לא קיים בעולם ענף מהסוג הזה. אני מייצג ענף שהבטן הרכה שלו היא ביטולים מיידים. אני מייצג את ענף האולמות וגני האירועים בארץ. הענף הזה נפגע פגיעה מאוד מאוד קשה גם במבצעים הקודמים ולצורך העניין, במבצעים הקודמים, בתקנות של מס רכוש, נכללנו בתשלום עבור הנזק העקיף. אבל תשלום הנזק העקיף לא שיקף את הנזק האמיתי של מה שקרה בפועל. נכון להיום אנחנו מושכים על גבנו את כל הנזק שנגרם במבצעים הקודמים ואני לא חושב שיש למישהו את היכולת לעבור את הנזק שוב עם המבצע הקיים.

שני דברים אני רוצה לבקש מהוועדה. דיברתם על מקדמות וזה דבר מבורך. המקדמות צריכות להתייחס לא לחמישים אחוזים ממה ששולם בפעמים הקודמות כי אם אני לוקח את המבצע הקודם, הוא היה קצר, הרבה יותר קצר ועם נזק הרבה יותר קטן מכפי שנגרם היום.
אראל מרגלית
מה אתה מציע?
איציק טייב
אני מציע לקחת את הימים ולשקלל את מה ששולם על הימים הקודמים, לקחת את הימים מהיום של המבצע הזה ולתת חמישים אחוזים ממה שנגרם בימים האלה.

יתר על כן, לפני מספר ימים, עת הרקטות התחילו להגיע לאזור המרכז – ואתם מכלילים את ארבעים הקילומטרים שעליהם התקבלה החלטה בוועדה במבצעים הקודמים – קיבלתי טלפונים מחבריי והם בטווח השישים והשמונים קילומטרים. עת נפלו הרקטות באזור המרכז קיבלתי טלפונים מחבריי ששואלים אותי מה עושים. גן האירועים שלי נמצא באזור אשדוד ואני כבר למוד קרבות ולמוד ניסיון במצבים האלה. הם שאלו אותי מה עושים במצב כזה כאשר נופלת רקטה ובאותו רגע אותו זוג שעומד להתחתן מודיע שהוא לא יודע מה לעשות, להתחתן או לא להתחתן.
גילה גמליאל
הוא יתחתן אבל לא כאן אלא ילך למקום אחר.
איציק טייב
אין להם היום מקום אחר. במבצע הקודם אני שלחתי אנשים לאזור המרכז וסידרתי להם מקומות עם חבריי שתמכו בי. לאנשים אין היום אפשרות לשלוח למקום אחר. לאן לשלוח את הזוגות האלה שרוצים להתחתן? הנזק הוא נזק מאוד מאוד רחב.

דיברתם על החקלאות ודיברתם על התיירות. הענף הוא ענף שאין שני לו ואין דומה לו בעולם. אני מבקש לקבל התייחסות כפי שמקבלים כאן התייחסות התיירות והחקלאות.
אראל מרגלית
זה לקחת את הפיצוי באופן יחסי למספר הימים.
איציק טייב
זה לגבי המקדמות. זה לגבי העזרה הראשונה אותה אנחנו צריכים.
אראל מרגלית
אם ההצעה הזאת שלך תתקבל, זה רעיון מבריק.
איציק טייב
מה זה תתקבל? זה תלוי באיש הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
איציק, הצעת את ההצעות שלך. בסדר.
סתיו שפיר
אף אחד לא חולק על כך שהעורף התנהל ועדיין מתנהל במהלך המלחמה הזאת בצורה מדהימה וממש מעוררת השראה, בעיקר לאור העובדה שאנשים היו צריכים לעבוד תחת איומים גם מהאוויר וגם מתחת לפני האדמה. המחשבה על מה שהיו צריכים לעבור ועדיין עוברים, היא פשוט מצמררת. אני חושבת שאנחנו צריכים להתנהל בהתאם ולחזק אותם בהתאם והחיזוק הזה בא לידי ביטוי לא רק בחיבוק התקשורתי שמתקבל מכל עבר אלא בכסף.

בשבועות האחרונים עת ערכתי סיורים בדרום קיבלתי תלונות מהרבה מאוד בעלי מפעלים ובעלי עסקים שקיבלו רק עשרים או שלושים אחוזים מהפיצויים שהם ביקשו על עמוד ענן. אנחנו מדברים על השוואה לעמוד ענן. מבלי להשוות את סדרי הגודל של שני המבצעים/מלחמות האלה לעומת המבצע שמתנהל עכשיו שעוד לא הסתיים ואנחנו לא יודעים מתי יסתיים, אנחנו מדברים על סדר גודל אחר לחלוטין של פיצויים ושל צרכים.

באמת מעניינת אותי השאלה, והפניתי אותה קודם למשה אבל הוא לא ענה עליה. מתוך 14 אלף התלונות שכן טיפלתם בהן, באיזה סדר גודל טיפלתם בהן? כמה מהפיצויים דרשו הם בסופו של דבר קיבלו? מה הממוצע של הפיצויים שהתקבל? מה קרה לכל בעלי העסקים האחרים ומדוע הם לא פנו אליכם? האם עשיתם עבודה על הבירוקרטיה בהתנהלות מולכם? כמה שעות המתנה צריך לחכות למשל או דקות המתנה כדי לקבל תשובה?
ערן יעקב
מעט מאוד.
סתיו שפיר
האם אפשר לפנות אליכם בדואר אלקטרוני? איך מייעלים את הפנייה ואיך עושים גם מעשה הפוך, מצד המדינה כלפי בעלי העסקים וכלפי העורף החזק והטוב שלנו כדי לבוא לעסקים ולפנות אליהם ולשאול האם הם צריכים עזרה? לא תמיד זה צריך לבוא מצד המתלונן. כמו שיכולתם להרים את קמפיין המלשינון או קו הצדק, אותו דבר אפשר לעשות לטובת העסקים בדרום, להרים קמפיין שאומר בואו אלינו, אנחנו רוצים לעזור לכם. לפנות אליהם ולהציע עזרה.

שאלה נוספת. הרבה מאוד צעירים באזור הדרום עובדים בעבודות בהן הם מקבלים כסף בצורה של טיפים או בצורה של עמלות. סטודנטים בשדרות, באשקלון ובאשדוד חיים על טיפים במסעדות, בוטלו להם משמרות בחודש האחרון. איך הם מקבלים פיצוי? האנשים האלה לא עובדים בשכר והם לא מקבלים המחאה בסוף החודש, מעבר לחרפה שבכלל בעצם הדבר הזה, אבל מה אנחנו עושים אתם עכשיו? מדברים על סטודנטים שהיו צריכים להמשיך לשלם שכר דירה, לרוב בשעה שהם צריכים ללכת ולמצוא לעצמם מקום אחר לגור בו כי לפעמים אין ממ"ד או כי אין להם מה לעשות עכשיו תחת ההפגזות והם איבדו את עבודתם. איך אנחנו דואגים לפיצויים לאנשים האלה? חשוב לציין זה אינטרס של כולנו להשאיר את הסטודנטים האלה בדרום ואנחנו לא רוצים שחלילה לא יברחו משם. כדי לעשות את זה, צריך לחזק אותם.

שאלה נוספת. פיצוי מתגלגל. כשאנחנו מדברים על ענפים כמו ענף התיירות, המלונאות, שהצליחו לחדש את העסקים שלהם אחרי המבצע הקודם דבר שלקח להם שישה-שבעה חודשים כדי לחזור למחזור הרגיל של העסקים, מה קורה בין המבצעים האלה? אנחנו מדברים על שנה אחרי שנה שיש איזשהו סוג של מבצע צבאי, חלקם עם שמות מפוארים וחלקם לא שמות בכלל. מה קורה בין לבין. איך אנחנו מסייעים להם להמשיך ולעבוד כאשר הם נמצאים תחת האיום הזה? מה לעשות, זה קורה לא רק כאשר האיום מופיע בתקשורת אלא גם ביום יום הרגיל.

אני רוצה לחזק את מה שנאמר כאן לפני על תנועות הנוער. תנועות הנוער מקבלות תקצוב נמוך מאוד מהמדינה, בעיקר למפעלי הקיץ הכול כך חשובים האלה שאת רוב רובם הם מימנו, הם וההורים. תנועות הנוער עשו מעשה יפה והחזירו להורים את כל הכסף. המדינה מוכרחה לסייע להם ולחזק אותם.
בסוף יש חיבוק ענק מצד המערכת הפוליטית כלפי יישובי העורף.
גילה גמליאל
יש לי הצעה לסדר. אני מציעה שהם לא יענו היום.
סתיו שפיר
אני רוצה לשמוע עכשיו תשובות לשאלות שלי. הגיעו לכאן הרבה אנשים ואני חושבת שגם הם רוצים לקבל תשובות וחשוב שהתשובות האלה יהיו לפרוטוקול לא אחר כך בטלפון ובמכתבים.
קריאה
נבוא עוד פעם. אין בעיה.
סתיו שפיר
יש אנשים שלא יוכלו להגיע לכן עוד פעם. ערן, אני מבקשת, אם אתה יכול לענות על השאלות שלי שכרגע יש לך תשובות עליהן. אני מאוד אשמח לשמוע את התשובות עכשיו. הגיעו לכאן מספיק אנשים ואני בטוחה שלהרבה מהם יש ציפיות לשמוע מכם את התשובות. לא צריך לתת להם לעבור עוד סוף שבוע של חרדה כלכלית בנוסף לחרדה שהם צריכים לעבור בגלל המלחמה.
רמי אריה
לא אחזור על כל מה שנאמר. אני רוצה להציע הצעה פשוטה. אני מבקש להציע ליושב ראש ולחברי ועדת הכספים לפצל את הדיון לשני חלקים ובזה נייעל את הדיון. היות ואנחנו רואים שיש כאן בעיות מורכבות, צריך לשבת, לדון ולשקול מה קורה עם התיירות, עם אולמות השמחות, עם החקלאות וכולי. היות ומה שבוער כרגע לבעלי העסקים זה קבלת המקדמות, אני מציע לפצל את הדיון לשני חלקים. דיון אחד יהיה לגבי נושא של תקנות שיותקנו כרגע לתשלום מקדמות והן יבואו לאישור ביום ראשון הקרוב בו יהיה מנגנון מקדמות. לגבי התקנות העיקריות עצמן, ממילא אי אפשר להגיש תביעות לפני 15 לאוגוסט, לפני שנגמר דוח מע"מ.
ערן יעקב
זה לא נכון. אתה מטעה את האנשים. זה לא נכון.
רמי אריה
למה לא נכון?
ערן יעקב
כי חד חודשי יכול כבר להגיש .
היו"ר ניסן סלומינסקי
אנחנו עוד לא סוגרים את הישיבה. יש לי אישור לדון עד 11:15 רק בנושא הבא שעל סדר היום אבל לגבי הנושא הזה אין לי אישור ואני חייב לסיים אותו. אנחנו נמשיך את הדיון ביום ראשון.
סתיו שפיר
שערן יענה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
ביום ראשון יינתנו תשובות מסודרות גם של מנהל רשות המסים. אני מתנצל בפני כולם על כך שנגמר הזמן שלנו לדיון בנושא הזה ולכן הדיון בנושא הזה יימשך ביום ראשון.
הראל ויזל
אנחנו נתמקד ברעננה, שם נצליח בגדול. נסגור את כל החנויות באופקים ובשדרות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
ביום ראשון תדבר.
הראל ויזל
אתמול הייתי אמור להיות והיום הייתי אמור להיות, ועכשיו אתה אומר לי יום ראשון. אנחנו נתמקד באזור רעננה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
רבותיי, שוב אני מתנצל בפני אלה שעדיין לא הגיעו לזכות דיבור.
הישיבה ננעלה בשעה 11:05.

קוד המקור של הנתונים