PAGE
3
ועדת הכלכלה
29/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 335>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ב' באב התשע"ד (29 ביולי 2014), שעה 13:00

<1. הרחבת התשתיות וסיוע לחברות התעופה הישראליות לנוכח המגבלות בתעופה>
<2. בחינת הביצוע של העתקת הפעילות של נתב"ג לשדה התעופה בעובדה>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
רוברט אילטוב

יצחק וקנין

יעקב ליצמן

>
רון חלפון - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי ירושלמי - מנהל אגף מדיניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורן דרורי - סמנכ"ל בכיר וראש מנהל השיווק, משרד התיירות

רם ליסטמן - יועץ משפטי, משרד התיירות

אהובה זקן - סמנכ"ל בכיר תפעול תקינה ואיכות השירות, משרד התיירות

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גיורא רום - מנהל הרשות, רשות התעופה האזרחית

מרדכי שמואלי - מנהל אגף תשתיות, רשות התעופה האזרחית

ישי דון יחיא - סגן בכיר, רשות התעופה האזרחית

יואב סיני - יועץ בכיר למנהל רת"א, רשות התעופה האזרחית

שמואל זכאי - מנהל נתב"ג, רשות שדות התעופה

שלמה אורן - סמנכ"ל מסופי גבול ושדות תעופה פנים ארצי, רשות שדות התעופה

שמואל אמסלם - עוזר מנהל נתב"ג, רשות שדות התעופה

יונתן צוויקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

מארק שון - הדובר, רשות ההגבלים העסקיים

דוד מימון - מנכ"ל, חברת אל-על

יהודית גריסרו - סמנכ"ל שירות, חברת אל-על

אורי סירקיס - מנכ"ל, חברת ישראייר

ניר דגן - מנכ"ל, חברת ארקיע

יריב בר אור - משנה למנכ"ל וסמנכ"ל כספים, חברת ארקיע

אהוד שבתאי - יועמ"ש, מזכיר החברה וסמנכ"ל בכיר, חברת ארקיע

אורלי פלג מזרחי - מנהלת פיתוח עיסקי, חברת ארקיע

אהוד פלג - מנכ"ל המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

רוני זהר - חבר מועצת איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

בני טבק - חבר מועצת איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

איל מגל - חבר מועצת איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

יוסי פתאל - מנכ"ל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

יוסי רביב - מנכ"ל, חברת OAS

דוד לאופר - יו"ר, חברת לאופר GHI

טלי לאופר אפשטיין - סמנכ"ל מסחר, חברת לאופר GHI

קובי זוסמן - מנכ"ל, יאט"א

עומרי אפשטיין - פעיל, המשמר החברתי

טל טרגנו - אזרח שעוכב בטיסה באינסטנבול

מואיז טרגנו - אזרח שעוכב בטיסה באינסטנבול

לאה ורון

יפעת קדם
<הרחבת התשתיות וסיוע לחברות התעופה הישראליות לנוכח המגבלות בתעופה>

אני מודה לכל האנשים הרציניים והמכובדים שיושבים פה. חבר הכנסת וקנין, למרות שהוא לא טייס גדול הוא העביר את חוק הטיס במדינת ישראל. הוא בקי יותר מכל אחד ברחבי הכנסת בנושא הטיס. הוא יקיר התעופה הישראלית.
יש לנו שני דיונים שנקיים היום. אני לא אתן שום הערה ביטחונית, אבל ברור לחלוטין שהתיירות למדינת ישראל כמעט אבודה עד סוף השנה הזאת. ברור שתהיה לזה השפעה משמעותית על חברות התעופה הישראליות. אנחנו צריכים לראות לאיפה המבצע הזה יגיע ואיך. לאחר מכן נקיים ישיבה מיוחדת יחד עם חברות התעופה כדי לדון במצב של חברות התעופה הישראליות, כמו שנדון בישיבה מיוחדת לגבי כל ענף התיירות שהולך להיפגע בצורה מאוד משמעותית. כרגע, כל עוד הילדים לוחמים והתותחים רועמים, אני לא אוסיף בנושא הזה.
אנחנו נתייחס עכשיו לשני נושאים שיהיו היום על הפרק. אנחנו מתחילים בדיון על התעופה במבצע צוק איתן, בכל נושא הסיוע לחברות התעופה הישראליות לאור מגבלות התעופה, ובבחינת הביצוע של העתקת הפעילות של נתב"ג לשדה התעופה עובדה. השיח כבר התחיל. יש פה את האנשים שבקיאים בנושא לגבי מה שנעשה ומה שלא נעשה. מעבר לנקודה שאנשים מלקים את עצמם רבות איך פועלים ולא פועלים, הבעיה היא מה קדימה, לאיפה אנחנו הולכים. אמרנו תמיד שיש חשיבות לשליטה ישראלית בחברות גדולות ואסטרטגיות, מי מכם שזוכר לא בנושאים של תעופה. מאוד הפריע לי שכל החברות הישראליות נמכרות לזרים. זה התחיל עם תנובה, דרך אייפק, מכתשים אגן וכו'. ניסו להסביר לי שאין הבדל בין שליטה זרה לשליטה מקומית. בכל המדינות שעבדתי בעולם היו מראים שיש הבדל. כשיש בעיות ביטחוניות מדיניות חברות זרות מוציאות חלק מהייצור, לעיתים מחקר ופיתוח. לחברות שמובלות על ידי אנשים שיש להם קשר למקום - במקרה שלנו קוראים לזה ציונות - חשוב להמשיך את זה הלאה.
בנושא התעופתי ראינו את תחילתו של המשבר. באירועי הימים האחרונים היה את האיתות של חברות זרות שהפסיקו לטוס לנתב"ג יותר מ-48 שעות. רק חברות התעופה הישראליות השיבו אזרחים ישראלים הביתה. אנחנו רוצים שתהיה תעופה ותחרות. אנחנו רואים את החשיבות שיש לחברות ישראליות בתעופה ובנושאים אחרים. אני מבקש שנבחן את פעילות חברות התעופה הישראלית, את ההחלטה של משרד התחבורה להעתיק טיסות מנתב"ג לשדה תעופה עובדה, את המוכנות של רשות שדות התעופה למצב הנוכחי, האם רשות שדות התעופה מוכנה למשברים ומה קורה קדימה.

הנושא השני שיהיה יותר מאוחר יהיה נושא התעופה האזרחית בעקבות זה שסוגרים את הרצליה, סוגרים את שדה דב. אני לא רואה שום חלופה שקורית. זאת תהיה הישיבה הבאה. יש את הבעיה של התעופה האזרחית ומה שיקרה לפריפריה ואילת. אני לא רוצה לערבב שמיטה בתשמישי מיטה. נתחיל עם הסקירה הראשונה.

אני לא כל כך התכוננתי לזה, כי רציתי לשמוע את הסקירה של מנכ"ל משרד התחבורה שרואה את התמונה בכללותה. היה חשוב שנשמע אותו. אולי הוא אמור להגיע, אולי הוא בדרכו. יכול להיות שהוא ממש פה מעבר לפינה.

הוא במשרד החוץ.

הוא במשרד החוץ. יכול להיות שהוא יתעכב שם. אני מציע שתתחיל. אם הוא יצטרך להוסיף, הוא יוסיף.

את האתגר של להמשיך לקיים את התעופה במובן של הקשר הבינלאומי של ישראל, אנחנו, רשות התעופה האזרחית, הנחנו לפתחנו כבר לפני כשנתיים. בדרך כלל לא מטילים עלינו דברים, אנחנו מטילים על עצמנו. כבר לפני שנתיים סימנו את זה לעצמנו בתור דבר שאנחנו צריכים לעשות, בעיקר לנוכח האפשרות שתיפרס סוללת כיפת ברזל בגוש דן. סוללת כיפת ברזל יוצרת מצב מאוד מורכב מבחינת היכולת לקיים את הטיסות, כי אי אפשר לערבב את אזור ההגנה של כיפת ברזל שמגיע עד לב השמיים ואת הטיסה של מטוסים אזרחיים. לצורך זה הקמתי צוות של רשות התעופה האזרחית יחד עם אנשי רשות שדות התעופה, שהם בסוף אלה שמפעילים את הדברים באמצעות הבקרה והפיקוח, יחד עם חיל האוויר, שזה החייל שמופקד על סוללת ברזל, במטרה למצוא איזה שהוא מודוס ויוונדי לתעופה האזרחית במצב של כיפת ברזל. אני חושב שהגענו לקראת המבצע הזה, שלא ידענו שיקרה, די מוכנים, די בשלים, די מבינים את עולם התוכן, את הפונקציות המתמטיות, הפיזיקליות שמשפיעות על התנועה האווירית, את הנהלים שצריכים להיות שמחברים בין חיל האוויר ורשות שדות תעופה. יש פה תפעול אזרחי צבאי קריטי עם לוחות זמנים של שניות. באנו די ערוכים. באנו ערוכים כך שאם אני בודק לפי התוצאות בשבועיים הראשונים, אף אחד לא הפסיק את פעילותו. אחרי כ-7 ימים נדמה לי ש-korean air הפסיקה. יש לה 3 תדירויות בשבוע. אני לא יודע מאיזו סיבה - האם מסיבת כיפת ברזל, או שהיא השתמשה בזה כדי לא לבצע טיסות שהן לא רווחיות. אני לא בוחן כליות ולב.

במהלך ההפעלה - כמו שקורה בהמון דברים שכשאתה מתחיל לעשות בפועל דבר שתכננת באופן תיאורטי, נדרשים התאמות ושינויים שנובעים מעצם העניין - קיימנו פגישות אצלי במשרד כל יום ב--12:00 בצהריים עם אנשי רשות שדות התעופה. הלכנו והרחבנו את כושר הביצוע של התעופה, כי היה ברור שמה שלא נעשה יפגע בזרימה של התעופה. התעופה נשענת, בין השאר, על לוחות זמנים מאוד קשוחים של זמני יציאה, זמני חזרה, סלוטים באירופה, זמני סבב על הקרקע, צינור שיש לנו באזור קפריסין. יש לזה המון דברים שאני לא רוצה להיכנס אליהם. ככל שחלפו הימים כך שיפרנו את הביצועים. במהלך המבצע היו בממוצע כ-400 תנועות. זה 200 נחיתות ו-200 המראות כל יום. היו ימים שזה היה מגיע לכדי 500. זה היה בסדר גמור. היה האירוע עם הרקטה ביהוד, שבעקבות זה ה-FAA עשה מורטוריום של 24 שעות והחזיקו אחריו האירופאים. פה הייתה עבודה מאוד מאומצת שיצא לי להוביל בניסיון ליצור איזה סיבוב פרסה בארצות הברית ובאירופה. זה לקח בערך 3 ימים עד שהשלמנו את סיבוב הפרסה הזה. לעניות דעתי – אני לא יודע אם זאת התשובה המדויקת - הם חשו הרבה כבוד לארגוני התעופה בארץ ולדרך שבה אנחנו מציגים את הדברים ומנתחים את הדברים. גם הייתה לנו סדרה של 4 או 5 שיחות ועידה עם ה-FAA בשיתוף פעולה עם המטה לביטחון לאומי, שהוא מאוד אינסטרומנטלי, ועם אירופה. השתתפתי בשיחת ועידה של משהו שנקרא EACCC, שזה European Aviation Crisis Coordination Cell. הם קיבלו בסוף את ההסבר שלנו. גם הוצאנו כמה מסמכים כתובים בשביל לנמק את זה בכתב, כדי שזה לא יהיה רק בעל פה.

כשאתה מסתכל בדיעבד, האם אתה יכול להבין כאחד שישב בכובעים האלה למה ה-FAA קיבל את ההחלטה הזאת?

כן. הם אמרו לנו שבוע לפני שזה קרה. במשך כל השבועיים האלה היינו בקשר עם האירופאים ועם האמריקנים בשביל לשמור את הפעולה שלהם. ה-FAA הביאו לידיעתנו את הנוהל שלהם שאומר שאם תיפול רקטה בטווח של פחות ממייל מהגדר, הם יצטרכו להפסיק את הטיסות ל-24 שעות. ואכן הרקטה נפלה. מכל השיחות שעשיתי לאחר מכן עם ה-FAA, הם אמרו לי שאין בזה שום עניין פוליטי או איזה משהו מסדר גודל שני או שלישי, אלא רק עניין של ההחלטה של ה-FAA. הרקטה נפלה במייל נקודה 0.3. הוא יכול היה לעשות כך או כך. עוד לפני שמדדו עם הרולטקה את הטווח, כבר Delta ו-US Airways הפסיקו את הטיסות ביוזמתן. הוא כבר הוכנס לתהליך אפילו בעל כורחו. הוא לא היה יכול להגיד ל-Delta, להערכתי - -

יש אנשים שניצלו את זה כדי ליצור עודף מתח בין מדינת ישראל לארצות הברית.

זה היה, לדעתי, עניין מקצועי. בכל השיחות שניהלנו אחר כך איך לחדש את הטיסות עסקנו אך ורק באספקטים מקצועיים. אני לא רוצה להיכנס אליהם, כי חלקם עוסקים בכיפת ברזל, שזה לא תחום האחריות הישיר שלי. זה היה הסיפור. הם חזרו. אני רוצה להדגיש את עמדתי. אנחנו לא מנסים לכפות על אף אחד לטוס לארץ. אנחנו לא כמו הצופים שמעבירים זקנה את הכביש בכוח, אפילו אם היא רוצה להישאר על המדרכה הקודמת. בן גוריון פתוח לעסקים. מי שרוצה - יבוא, מי שלא רוצה, שיישאר בביתו. אני שמח שהרוב המכריע של החברות חזרו. נדמה לי שיש 3 שלא חזרו - Royal Jordanian, Air Sinai Korean כל היתר חזרו. הם לא חזרו בהיקף הרגיל של הקיץ, אבל זה שיקול מסחרי שלהם. רת"א לא נכנסת לשיקולים המסחריים של כל החברות. זה לא תפקידנו ולא ענייננו. אני חושב שבשבועיים הראשונים שבהם התקיימו הטיסות הייתה הצבעת אמון ברת"א ובתעופה האזרחית. החזרה הייתה אפילו שבעתיים יותר מזה. כל מי שהיה בצבא יודע שאחרי שמעלים כוננות קשה מאוד להוריד אותה. לחזור בך אחרי שאתה עושה משהו זה מאוד קשה. בזה שהם הסירו את האיסור הייתה הצבעת אמון לא מבוטלת, בטח של התעופה הישראלית.

קרה האירוע הזה שנפלה רקטה ביהוד. מה הסתברויות שהדברים האלה יקרו עוד פעם? מה צופה פני עתיד?

אני לא רוצה לייצג את חיל האוויר. אני מתעסק רק עם נתב"ג. אני לא אחראי על יהוד, על אור יהודה או על בית דגן. אני דואג רק למה שנמצא בשדה פלוס מייל. לאזור הזה יש בחיל האוויר תשומת לב הכי גבוהה שאפשר להעלות על הדעת, בערך כמו של הקריה. בנוסף לזה, יש מגבלות אחרות שקשורות להפעלת כיפת ברזל בנוכחות או אי נוכחות של מטוסים בכל מיני מצבים. אני לא רוצה להיכנס לזה. זאת מערכת מאוד מורכבת. אנחנו נמצאים בקשר כמעט יום יומי עם חיל האוויר. כשאני רוצה להעמיק חקר הם שולחים אלי קצין – אנחנו לא יכולים לדבר בטלפון על כל דבר - שמציג לי את הנתונים. אני לא יודע מה יהיה בעוד שעה, מחר או בעוד שבוע, אבל אני יכול להגיד לך, כבוד היושב-ראש, שחיל האוויר ער בצורה בלתי רגילה לפרמטר של מייל אחד מסביב לגדר של בן גוריון. חיל האוויר גם ער לזה שיירוטים של רקטות לא יתבצעו במקום שיגרום לשברים ורסיסים ליפול בבן גוריון, עד כמה שאפשר. יש עשרות תכניות יירוט אוטומטיות ולא אוטומטיות. הן מתוכננות כך שגם אם הרקטה תיורט, היא לא תיורט במקום בו - -

אתה רומז שזאת הסיבה שלא יירטו את הרקטה על יהוד?

הרקטה הזאת זה כבר מים תחת הגשר. אני לא רוצה להיכנס. זה באחריות מפקד חיל האוויר. אני לא רוצה להסביר שום דבר. מפה ואילך אנחנו ממשיכים את הפעולה. ידבר מנכ"ל רש"ת על היקף התנועות ועל התדירות שלהן.

אני אמשיך מהנקודה שבה גיורא הפסיק. צריך להבין שיש פה מאמץ מוצהר של החמאס להשבית את התעופה האזרחית למדינת ישראל. חאלד משעל הצהיר בקולו: "מצור תמורת מצור". המאמץ החמאסי הזה לווה בעשרות רקטות שהיעד שלהן היה נמל התעופה בן גוריון. גיורא אמר את זה. הוא העיד על עצמו. צריך להבין שמדינת ישראל הציבה מבעוד מועד מערכת שתוכננה במשך שנתיים. שותפים למערכת הזאת רשות התעופה האזרחית, שאמונה על הרגולציה ועל ההנחיות של התעופה האזרחית במדינת ישראל, חיל האוויר, שסימן את זה כיעד הגנה אסטרטגי של מדינת ישראל באמצעות מערך כיפת ברזל, ורשות שדות התעופה, שאחראית על התפעול היום יומי. יש כאן מספר שכבות הגנה ואבטחה מאוד מאוד מתוחכמות עם קשר יום יומי. מהיום הראשון של המבצע יש קצין של חיל האוויר במגדל הפיקוח בנתב"ג שנמצא בתיאום, כמו שאמר גיורא, על הרמה של השניות. יש לנו שניות להגיב. יש קצין של פיקוד העורף, שיושב בחדר המצב שלי מהיום הראשון של המבצע. היה ברור לנו שצריך לתת לזה מענה. ב-14 היום הראשונים – מכאן אני אכנס לעניין - המערכת עבדה ללא שום הפרעות. לאחר הנפילה ביהוד, כמו שגיורא תיאר, ה-FAA הוציא NOTAM. לאחר מכן, חיקו אותו חברות התעופה האירופאיות. מלבד חברות התעופה הישראליות, 27 חברות תעופה זרות המשיכו לטוס לנתב"ג. למרות ה-NOTAM של ה-FAA , למרות שחברות התעופה האירופאיות הפסיקו לטוס, 27 חברות תעופה זרות המשיכו לטוס לתל אביב. נתב"ג, אל מול הכוונה של החמאס, לא הפסיקה את התעופה הבינלאומית למדינת ישראל אפילו לא לרגע אחד. אני מציע לעצמנו שאפילו לא ברמז נרמוז לחמאס ונגיד לעצמנו - זה פשוט רחוק כמזרח מהמערב, זה לא קשור לעובדות - שהקשר למדינת ישראל נותק אפילו לרגע אחד. הוא לא נותק עד הרגע הזה.

שמוליק, כולנו מבינים את זה. לאור הדברים האלה תמשיך עם הסיפור של עובדה, קצת מהבלגן שם והבעיות.

בלגן זה עניין יחסי. מכיוון שהייתה רגישות כל כך גבוהה לעניין הזה, הוחלט על ידי ממשלת ישראל לעשות שני מהלכים. מהלך ראשון זה לאפשר לכל הנוסעים הישראלים, בעקבות ההפסקה של הטיסות הזרות, לחזור הביתה. המהלך הזה נעשה באמצעות 3 דברים מרכזיים. בכל מקום שנתקעו נוסעים ישראלים שחברות זרות לא הטיסו לארץ, חברות התעופה הישראליות נכנסו לתוך העניין. הם שינו והתאימו את סדר היום שלהן, שינו והתאימו את סוגי המטוסים שלהן כדי להביא מקסימום נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל לארץ. המהלך השני הוא מהלך ממשלתי שכוון לכיוון טורקיה. החברות הטורקיות התנערו לחלוטין מאחריותן שמעוגנת באמנות תעופתיות כלפי נוסעים שאי אפשר להטיס לנמל היעד שלהם. האמנות התעופתיות אומרות שאם הנוסע לא יכול לטוס מסיבה מסוימת למדינה, האחריות של חברת התעופה היא לשכן אותו בבית מלון, לדאוג לו ולהטיס אותו ליעד אחר שממנו הוא יכול להגיע ליעד שאליו הוא רוצה להגיע.

מה המשמעות של הדברים האלה? ברגע שהוא מפר את האמנות הבינלאומיות, זורק את הלקוחות שלו החוצה ולא מטפל בהם, מה הכלים והסנקציות שלנו כדי לטפל באותן החברות שהזניחו את הלקוחות שלהן?

לנו אין כלים. לנוסעים שנפגעו מהדבר הזה שמורה הזכות לתבוע את חברות התעופה.

המדינה יכולה לפעול?

אני לא יודע. אני לא משפטן.

יש פה מישהו שיכול לענות על השאלה הזאת?

אני חושב שהכלים שיש לנתב"ג זה לאפשר לחברות האלו, כשהן יחזרו לטוס לפה, לקבל סלוטים בעדיפות נמוכה.

אנחנו לא בפעילות הענישה עכשיו. אני רק מנסה לתאר את המצב.

יש הערת אזהרה כנגד מי שנוסע לטורקיה בימים האלה?

יש אזהרת מסע של משרד החוץ חודשים לפני המבצע. נוצר מצב שיש 500 נוסעים של Turkish Airlines ו-Pegasus שתקועים באיסטנבול מבלי יכולת לנוע לשום מקום. זה בערך 3000 נוסעים ישראלים שנמצאים באנטליה, שמסיימים את החופשה שלהם ופשוט אין להם איך לצאת. אין חדרים בבתי המלון כי הגיעו אחרים. הוחלט לחלץ את הנוסעים הישראלים מטורקיה.

אני לא נוקט פה עמדה, אני רק רוצה להבהיר. שאל חבר כנסת אילטוב. האנשים קיבלו איזו שהיא אזהרה מסוימת. בחיים לפעמים אנשים לוקחים על עצמם את המחיר. הייתה החלטה שמשלם המסים הכללי נותן את כל הגיבוי לכל הדברים האלה. השאלה היא לא רק ההתנהלות, אלא גם התמחור של כל הנושא הזה.

תציין באיזה עלות.

מנכ"ל משרד התחבורה יענה על העלות. הייתה החלטה של ממשלת ישראל. ב-18:30 בערב מתקיים אצלי הדיון לביצוע כל האופרציה הזאת. בשעה 22:30 בערב המריא המטוס הראשון של אל על לאתונה. הביצוע התבצע בצורה שבה חברות התעופה הטורקיות שמכרו את כרטיסי הטיסה לנוסעים הטיסו אותם מאיסטנבול ומאנטליה לאתונה במקום לתל אביב. באתונה צברנו משהו כמו 4000 נוסעים ישראלים שהגיעו מאנטליה ואיסטנבול ומשם ברכבת אווירית ב-15 מטוסים.

באיזה חברות?

ישראייר, אל על, שנשאה בנטל העיקרי, וחברה בשם Bluebird שחכרנו את המטוסים שלה.

כל החברות האלו קיבלו תשלומים על הטיסות?

כל החברות האלו יקבלו תשלומים.

רון חלפון, אתה יכול להתייחס לסוגיית התשלום, לסוגיית העלויות?

אני לא יכול להתייחס לשאלת העלויות. אני יכול להתייחס לשאלתו של חבר הכנסת אילטוב. למיטב ידיעתי, אין סמכויות למדינה מול חברות התעופה. חוק פיצוי וסיוע, שנחקק פה בוועדת הכלכלה, החליט שהאכיפה תהיה אזרחית ולא ממשלתית, ולכן הכלי של הנוסעים הוא לתבוע את חברות התעופה.

עכשיו אני מגיע לעניין עובדה. חלק מחברות התעופה שהודיעו שהן מפסיקות את הטיסות שלהן לנתב"ג שאלו אם הן יכולות לנחות בנמל תעופה אחר בתוך מדינת ישראל. היעד שלנו היה, כמו שאמרתי, להחזיר את כל הישראלים הביתה. למה צריך להחזיר את הישראלים מאיטליה, הרי איטליה לא דומה לטורקיה, זאת לא מדינה שיש עליה אזהרת מסע? משום שבאמנות התעופתיות המקובלות, כשיש פורס מז'ור החברה מחויבת לנוסעים ל-24 שעות. אחרי 24 שעות יורדת מחויבות החברה לנוסעים. ב-24 השעות הראשונות היא מחויבת לשכן אותם בבית מלון. הנוסע יכול להשתמש בבית המלון שיש לו התקשרות עם חברת התעופה, אבל הוא צריך לשאת את זה על עצמו. אני אומר כאן באמירת סוגריים עם שלושה סימני קריאה שראש רת"א של מדינת ישראל אמר ש-Ben Gurion international airport is under safe and secure environment . למרות ההצהרה הרשמית של מדינת ישראל הם החליטו מכל מיני סיבות – FAA, רת"אות שלהם, לא משנה מה- לא לטוס. הוחלט אז על ידי שר התחבורה לפתוח את עובדה. לפתוח את עובדה כדי להחזיר את הישראלים הביתה באמצעות חברות תעופה זרות שרוצות לנחות שם. לגבי המשימה הזאת, שהייתה התכלית של פתיחת עובדה, לא הייתה שום בעיה. 1800 נוסעים ישראלים שחברות התעופה שלהם רצו לנחות בעובדה' החזירו את הנוסעים ונחתו בעובדה ללא שום עיכוב. על הפלטפורמה הזאת של מטוסים שנחתו רצו חברות התעופה הזרות, שכבר הנחיתו את המטוסים שלהן בעובדה, להטיס לצרכים מסחריים נופשים ישראלים שקנו כרטיסים מבעוד מועד לנופש שלהם בצפון איטליה. אנחנו אישרנו את זה. עובדה רחוק מנתב"ג 5 שעות נסיעות באוטובוס. עובדה הוא נמל תעופה צבאי שמאושר לצאת משם לטיסות אזרחיות. יש בו בסך הכל 4 עמדות חניה למטוסים אזרחיים. באישור מיוחד של רת"א ניתן להוסיף עוד שני מטוסים שחונים על מסלול הסעה שנקרא קושרת שמחבר בין הרחבות לבין המסלול. הנוסעים האלה הגיעו לנתב"ג, הועלו על אוטובוסים ושונעו לעובדה. המטוסים שהגיעו לעובדה הגיעו באיחורים שלא תלויים במדינת ישראל.

אתה אומר שלא הייתה בעיה להביא את ה-1800, אבל ברגע שחיברו את זה עם ההטסה של ישראלים אחרים דרך עובדה נוצר שם בלגן של עודף ביקוש של המקום, תשתיות שלא עמדו. זאת הייתה הבעיה.

נכון. נוצר עומס.

מי היה יכול למנוע את זה?

נוצר עומס כזה שנמל התעופה בעובדה לא יכול היה לעמוד בו.

זה לא היה צפוי? לא היה ברור שזה יקרה?

היה צפוי שזה יקרה, ואכן זה קרה, אבל אנחנו יצאנו מנקודת הנחה שמעבר לאי נוחות, ונגרמה אי נוחות לנוסעים שבסופו של דבר הביאה לזה שהיה delay של שעתיים ל-12 שעות ביציאה של הנופשים הישראלים - -

הם היו מעדיפים לחכות 12 שעות, להיטלטל ולהגיע לורונה - -

רק של אותם נוסעים שהיו אמורים לטוס מעובדה, או שגם הקליטה של הנוסעים שהגיעו לעובדה מטיסות מחו"ל?

הכניסה התבצעה בדיוק לפי התכנון. 1800 נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל הגיעו לעובדה במקום לנתב"ג, כי חברת התעופה ששינעה אותם בחרה לנחות בעובדה ולא בנתב"ג. הם נחתו, הועלו על 45 אוטובוסים, הובלו על ידי רשות שדות התעופה לנתב"ג, ומשם פוזרו לבתיהם. זה באשר לכניסות. לגבי היציאות, היו עיכובים שחלקם נבעו מזה - -

שמוליק, אתה אומר שאולי הטעות הייתה קבלת ההחלטה שאומרת שהצרכנים יעדיפו, ואני מקצין את זה, סבל של 12 שעות בשביל להגיע לורונה באמצעות עובדה מאשר להיתקע בארץ. זה מה שאתה פחות או יותר אומר?

לא, הצרכנים לא ידעו שייגרם להם הסבל הזה.

הם לא ידעו, אבל אתה אומר שהם היו מעדיפים את זה.

יש רק 30 נוסעים שבחרו לא לטוס ולבטל את הטיסה שלהם. כל יתרת 1300 הנוסעים נסעו.

השאלה שלי היא לגמרי פשוטה, כי מה שהיה היה. יש גם דיווחים – אני לא יודע, זה היה בחלק מהעיתונות – שיש נוסעים שהמתינו 3 שעות בתוך המטוס.

נכון.

זאת בעיה לשבת 3 שעות במטוס. אם על פי המידע שיש לך עכשיו האירוע הזה היה חוזר, האם זה היה הפתרון, או שהיו צריכים להגיד, "רבותיי, לא טסים לורונה, יש פתרון חלופי"? האם כאשר יש לך את כל האינפורמציה אחרי מעשה היית נוקט באותה פעולה, או שהיית עושה את זה אחרת?

הייתי עושה את זה אחרת. לגבי כל הלקחים מהאירוע הזה ומה יכולנו לעשות טוב יותר ביצענו תחקיר, כי זה יכול לקרות גם מחר בבוקר. אנחנו עדיין בלחימה. כל הלקחים שלנו כבר הופקו. הם הורדו לגופים המבצעים.

השאלה נהיית עוד יותר קשה. כמי שקצת טיפל בחקיקה בנושא של מנחתים. אם אין לנו נתב"ג, קח אקדח ותתאבד. מה אומרים לנו? אני לא פעם דיברתי. חבל שמנכ"ל משרד התחבורה לא פה. גם השר היה צריך להיות בדיון הזה. מחר סוגרים את שדה דב.

זה הדיון הבא.

אלו ההשלכות. מה קורה מחר עם הרצליה? ריבונו של עולם, המדינה לא יכולה להישען על מקום אחד. מישהו היה צריך לתת את הדעת על זה. מה אתה עושה אם אין לך את נתב"ג? חבר'ה, אנחנו נמצאים במדינה שהאיומים עליה הם מכל פינה. אם החיזבאללה מחליט שהוא מרים את הכלים שלו, מה אנחנו עושים פה? סוגרים את המדינה למחרת.

יש פה אנשים עם ותק. העדתי לפני ועדת סוארי. נאבקתי ששדה התעופה יהיה בנבטים. ישבנו כאן ובמקומות אחרים על השאלות. גיורא, גם אתה ישבת פה. מה שנשאר זה רק נתב"ג מכל הדיונים האלה.

זה זועק לשמיים. אם סוגרים את שדה דב, סוגרים את השני, גמרו את המדינה הזאת. אני לא יודע איך מקבלים את ההחלטות מבלי למצוא חלופות. או שאין שיקול דעת, או שאין שיקול מעמיק. אני פונה בצורה מאוד רצינית. רבותיי, אנחנו במצב בלתי אפשרי. מציאות כזאת שחווינו בשבוע שעבר יכולה לקרות מחר ובעוד שבועיים. אנחנו משותקים לגמרי, המדינה משותקת. מזל שיש לנו את אל על. אם ימכרו את העסק הזה וימכרו את ישראל, לא יישאר פה שום דבר. אני לא יודע במי נהיה תלויים. אני מקצין את הדברים בכוונה.

אני תומך בכל מילה שחבר הכנסת וקנין אמר. אני רוצה לשאול שאלה שנוגעת לדברים. אני זוכר שאחרי האסון בניו יורק הממשלה פנתה אלי כיושב-ראש ועדת הכספים באישון לילה. היו צריכים לצאת מטוסים ב-24:30. כל חברות הביטוח סירבו לבטח את אל על. בעקיפין זה היה גם עם ארקיע, אם אני לא טועה. ביקשו אז שאני אאשר להם ביטוח דרך ענבל. עשיתי את זה. ארקיע באה אז בטענות למה היא לא. גם את זה אישרתי. האם בעקבות מה שקורה בימים האחרונים חברות הביטוח העלו את הפרמיות? האם מבקשים את זה? אם כן, אני רוצה להגיד שזה לא שייך לחברות, זה צריך להיות על הממשלה.

אנחנו תכף נתייחס, חבר הכנסת ליצמן - יושבים פה נציגי החברות - לשאלה הזאת. ברשותך אני רוצה להתחיל עם השאלה האסטרטגית ששאל איציק, לאור העובדה ששמואל זכאי אמר שהוא היה עושה את הדברים אחרת. מה למדנו? האם היה נוהל חירום להפעלה של עובדה? האם הוא הופעל כתקנו? מדוע המתינו אנשים בנוהל הזה 3 שעות במטוס? ספציפית, בלי להיכנס לפרטים, מה התיקונים שצריכים לעשות אם חס וחלילה נעמוד, כמו שנאמר פה, לפני אירוע נוסף בקרוב?

אני אתחיל מהסוף. הלקח המרכזי שהופק מהאירוע הזה הוא שאנחנו צריכים להתאים את לוח הזמנים של הגעת המטוסים לעובדה ליכולת של נמל תעופה עובדה ושל הצוות שנמצא שם, עם תגבורים שהוא מקבל מנתב"ג, לטפל בדבר הזה. לא להעמיס עליו יותר ממה שהוא יכול לעשות. התשתיות שם מוגבלות. הלקח המרכזי הוא לווסת את התמונה בצורה כזאת שאפשר לטפל בנוסעים באופן סביר והגיוני.

בקשר לנוהל. יש נוהל קיים ומתורגל. קוראים לנוהל הזה "נוהל כנפי כסף". הנוהל הזה נועד למקרה שבו נתב"ג מושבת לחלוטין. נתב"ג לא היה מושבת אפילו לרגע אחד.

זה כנפי ארד, לא כסף.

סוג של כנפיים. בהקשר לשאלה של נמל תעופה משלים. העמדה של רשות שדות תעופה - אני יודע שזאת גם עמדת משרד התחבורה - כאנשי תעופה - -

הממשלה - -

כמי שמבינים בעניין הזה אנחנו תומכים בכל מילה שאמרת. כל דבר שאוסיף רק גורע. צריך להיות נמל תעופה משלים.

אני חייב להפסיק אותך. זה שייך לדיון הבא. אני אומר לך שיש פה איזו שהיא עצימת עיניים. במשרד התחבורה לא מדברים את מה שאתה אומר. אני אומר לך את זה באחריות. הם הולכים לסגור את שדה דב – זה כבר בתהליך - והולכים לסגור את הרצליה. אני לא יודע לאן זה הולך להגיע.

זה הדיון הבא.

בשדה דב והרצליה אי אפשר להנחית תעופה בינלאומית בסדרי הגודל של המטוסים שנוחתים בנתב"ג.

שמוליק, בשדה דב אפשר.

עם כל הכבוד, ניר, 747 לא יכול לנחות בשדה דב.

אין ספק שבישראל יש מחדל איום של שנים. 16 שנים הייתי נשיא אוניברסיטה ו-8 שנים אני בפוליטיקה. אחרי 3 שנים כבר נתתי את העדות בוויכוח על שדה תעופה נוסף. מאז שום דבר לא קרה.

אני צריך להגיד פה הרבה תודה לגיורא. כדי שנעלה מקטגוריה 2 ל-1 פעלנו פה במהירות במשך שנה. אני חושש שמה שקורה עלול להוריד אותנו בחזרה. ההתייחסות שלנו לשדות התעופה ולאלטרנטיבות עלולה להוריד אותנו. משרד התחבורה, תשמעו טוב מה שאני אומר.

שאלתי בקריאת ביניים מה עמדת הממשלה. אני רוצה לפרוטוקול לדעת את זה.

אני לא רוצה לדבר בזמן מלחמה כי זה כואב לי, אבל אני אתייחס כאילו אין מלחמה וזה זמן שלום. לצערי, ממשלת ישראל זה מזמן כל אחד לעצמו ואלוהים לאף אחד. שנים מדברים. אני חוזר, כמו קאטו הזקן, על כך שהמשילות בישראל היא מהגרועות בעולם השלישי בעסקים, בבנייה. למה? כי כל אחד עובד לעצמו, כשבאמצע יש עודף בירוקרטיה. אין פרויקטים לאומיים. תודה לאל שיש כזאת עוצמה של העם הזה שעדיין סוחב את הסיפור הזה.

אני לא יכול לומר בשם הממשלה. לא הסמיכו אותי. אני יכול להגיד לכם את עמדת רשות התעופה האזרחית. בסוף שנת 2010 הוצאנו מסמך מאוד ברור שהבהיר את הצורך. זה לא שדה תעופה משלים. המילה הזאת "משלים" היא מילה לא לעניין. מדובר על שדה תעופה בינלאומי שני. אנחנו חושבים שהוא צריך להיות בצפון. התחיל מהלך של שנים שבו הרבה אנשים טובי לב חשבו שצריך לעשות את זה בדרום.

כולל עבדך.

אני יודע. אנשים טובי לב וחסרי מושג. ישבתי איתך שעה וחצי. אני אומר לך ששינית את דעתך. זה היה לי לכבוד. אני חושב שבשנה וחצי האחרונות שכנענו את מערכת הביטחון, את חיל האוויר וגם את הצד האזרחי. אני לא יכול לדבר בשם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, אבל אני חושב שהוא קיבל את זה ששדה התעופה השני הבינלאומי צריך להיות בבסיס רמת דוד. הוא צריך להפוך לשדה אזרחי שבהסדר מסוים ייתן לחיל האוויר להשתמש בו באופן מוגבל ובהתאם לצרכים הביטחוניים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מגלה לאחרונה סימנים של פעילות בכיוון של רמת דוד. זה מתחיל בזה שרשות התעופה האזרחית יוזמת ומתכננת התקשרות עם גוף ייעוץ בינלאומי בוושינגטון, שנקראMIT Research . גוף מאוד מרשים. הוא ייתן לנו את כל הניתוח לגבי המרחב האווירי והאפשרות לקיים את זה. במקביל צריך להציג לממשלה את זה. שלחתי מכתב מאוד מפורט למנכ"ל משרד התחבורה לפני כ-10 ימים. אבישי, תאמין לי, כתבתי באותיות גדולות מה צריך לעשות צעד צעד. אני בטוח שאנשי משרדי התחבורה יובילו את זה בעוצמה המתבקשת ובסופו של דבר יקום השדה ברמת דוד. זה מה שצריך להיות.

אני בטוח שלא קאטו אמר את זה, אבל בסיטואציה הזאת לא אלמן ישראל. אל מול מאמץ של ארגון טרור להשבית את התעופה האזרחית במדינת ישראל, עמדה ועומדת מדינה שמנעה ממנו את ההישג הזה. נתב"ג והתעופה האזרחית למדינת ישראל לא הושבתו אפילו לרגע אחד. אני לא מכיר שום מדינה בעולם המערבי שעל חשבונה מגייסת תוך 4 שעות פלטפורמות אוויריות, כלומר מטוסים, מחלצת 4000 ישראלים שנמצאים בפינות שונות ברחבי העולם ומביאה אותם הביתה. כל הנושאים שעלו כאן והם מאוד מאוד חשובים לגבי נמל תעופה נוסף וכן הלאה בולטים על רקע המצב, אבל כמו שגיורא אמר, הם לא חדשים. ביום שאחרי צריך להחיש את תהליך קבלת ההחלטות ולהביא אותם לביצוע, משום שכנראה זה דבר הכרחי. זה לא דבר שניתן, אלא דבר הכרחי שיהיה למדינת ישראל.

דיברתי על זה עם ראש הממשלה איזה 20 דקות. הסברתי לו למה זה צריך להיות רמת דוד.

אתה יכול בקצרה להסביר גם לנו למה זה צריך להיות ברמת דוד ולא בדרום?

שדה תעופה מורכב משני דברים. א', ממה שמונח על הקרקע. את זה רוב האנשים מבינים. מעל שדה תעופה מונחת קוביית אוויר ענקית פרטית של שדה התעופה. דרכה נכנסים מטוסים ויוצאים מטוסים. מטוסים שלא הצליחו לנחות צריכים ללכת סביב. זאת קוביית אוויר מאוד גדולה. אין אפשרות להכניס את קוביית האוויר הזאת בין קוביות האוויר שכבר קיימות בדרום בין חצרים ונבטים, שדה תעופה רמון והנתיבים של חיל האוויר שיורדים דרומה של מטוסי הקרב שחוזרים מהצפון. אין אפשרות להשחיל את קוביית האוויר הזאת.

בצפון אפשר לעשות את זה?

בצפון אנחנו חושבים שאפשר. MIT Research תעשה עבורנו את הניתוח המדויק.

היא תעשה ניתוח על הצפון ועל הדרום, או שרק על הצפון?

אני חושב שרק בצפון. חבר הכנסת אילטוב, עזוב רגע את קוביית האוויר. תיקח את מדינת ישראל ותחלק אותה ל-3 שלישים. תראה שבשלישי המרכזי חיים 3 ושלושת רבעי מיליון אנשים, בשליש הצפוני שניים ושלושת רבעי, ובשליש הדרומי אחד ושלושת רבעי. אתה שואל את עצמך מה מרכז הכובד של הביקוש, איפה הביקושים. אם בסוף זה יהיה בנבטים - -

גיורא, אני לא רוצה לפתוח את כל הדיון הזה עכשיו. היה דיון בוועדת הכלכלה בראשותי ב-24 ביוני 2013. אני קורא: "אם לא רוצים להגיע למצב שאין איפה לנחות ולהמריא, צריך לקבל את ההחלטה על הקמת השדה המשלים - נקרא לו נוסף - כבר בחודשיים הקרובים". מי אמר את זה? שר התחבורה כץ בתגובה לשאלתי. רבותיי. זה היה ביוני 2013. צריך להגיע להחלטה. אנחנו נקיים פה דיון. הגיע הזמן לחתוך את הבירוקרטיה, לזוז ולהקים פה עוד שדה. על דרום או צפון נדון לחוד. צריך לגמור את זה. אם אי אפשר מסיבות ביטחוניות ואחרות בדרום, שיהיה בצפון. צריך להחליט ולהתקדם.
אנחנו שומעים על מצב חברות התעופה. אמרנו שאל על עשתה עבודה יפה. אמרתי לך בשיחה בינינו שצריך לפעמים למכור דברים נכונה. אל תסביר לנו את הכרטיסים אלף פעמים, כי לא יצאת טוב עם הדבר הזה. מה המצב שלכם? שאל חבר הכנסת ליצמן על העניין של הביטוחים. לאור המצב שיהיה קדימה, מה המצב של חברת אל על?

תודה רבה על ההזדמנות ועל הדיון החשוב הזה. אני חושב שזאת הפלטפורמה הנכונה להציג את המצב של חברות התעופה בעקבות מבצע צוק איתן. אנחנו עדים בשבוע הרביעי למבצע לעצירה מוחלטת של הזמנות של תיירים לחודשים הקרובים. אני מדבר על יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר. ההזמנות היחידות הן ממש בודדות. זה טפטוף קטן, בעיקר יהודים שרוצים להזדהות עם העם היהודי. הם מגיעים לפה רק בשביל להזדהות. אין כניסה של הזמנות של תיירים. בהתחלה הייתה יציאה יפה של ישראלים, הפגיעה הייתה זניחה, אבל ככל שהמבצע נמשך יש פגיעה גם של ישראלים. לא באותם היקפים של התיירים, אבל עדיין יש פגיעה. כשהמשפחה נלחמת בעזה, לא משנה אם זה בן, אב, אח או קרוב משפחה, אין מצב רוח לטוס, כולם בדאגה פה בארץ. עשינו איזו שהיא הערכה ראשונית לפני כשבוע. אנחנו כחברה ציבורית מחויבים לדווח לרשות החברות. אנחנו דיווחנו על הכנסות צפויות של כמעט 50 מיליון דולר. אני מדבר רק על הרבעון השלישי.

דוד, מה הגירעון המצטבר שלכם היום?

כל שנה אנחנו מדווחים. יש לנו הון עצמי חיובי. אני לא אפרט מעבר לזה כרגע. המצב הוא שרק ברבעון השלישי אנחנו מדווחים על הפסד הכנסות צפוי של כמעט 50 מיליון דולר. מניסיון עבר בשלל מבצעים פחות ארוכים ומסובכים מאלה השיקום של התיירות לקח בין 4 ל-6 חודשים. יש מדינות, כמו צרפת, שזה 4 חודשים. יש מדינות, כמו גרמניה, שזה 6,7,8 חודשים.

אני חושב שאם זה יהיה עד סוף השנה נהיה בצרה צרורה.

נכון. עוד לא עשינו הערכת נזק לרבעון הרביעי. נצטרך לעשות את זה לקראת אמצע אוגוסט כאשר נדווח על הרבעון השני. אנחנו חושבים שהנזק יגדל. אנחנו חושבים שזאת הפלטפורמה להניע את התהליך. ממשלת ישראל צריכה להתייחס לעולם התיירות והתעופה כמו שהיא מתייחסת לפיצוי שהיא נותנת לעסקים הקטנים בעוטף עזה. אל על הוכיחה בשבועיים האחרונים שבלעדיה כנראה מדינת ישראל הייתה נעצרת. עם כל הכבוד לאותן 29 חברות התעופה שטסו לפה, אנחנו נשאנו ברוב הנטל. חברת אל על הציעה רכבת אווירית של 11 טיסות כדי להביא 2500,2600 נוסעים ביממה אחת. אני חושב שזה אומר דרשני.

האם יש לכם הוצאות ביטחון בעקבות המבצע, חוץ ממה שדיברתי על הביטוח?

גם לביטוח אני רוצה להתייחס. הטסנו 7000 נוסעים של חברות זרות מכל קצווי העולם למדינת ישראל ללא תוספת תשלום. מי שנשא בתשלום לאל על בסכום סימבולי לחלוטין, בין 20 ל-300 דולר, היו החברות הזרות. יושב פה מנכ"ל יאט"א, הוא יכול להסביר את מה שאני אומר בצורה מקצועית. כל זה חברת אל על עשתה בתקופה של השבועיים האחרונים. חברת אל על גם ויתרה על דמי ביטול בסך מאות דולרים לכל כרטיס - עלות כוללת של מיליוני דולרים מתחילת המבצע עד היום - לא רק למחזיקי צו 8, אלא לכל מי שמחזיק כרטיס טיסה, לא משנה אם הוא מגויס או לא מגויס. כולם קיבלו את הפטור. כל מי שרק רצה בכך. אם המבצע יימשך, ומי יודע כמה הוא יימשך ומה הסיכונים הגדולים שאנחנו יכולים להיחשף אליהם בשבועות הקרובים - - אנחנו חושבים שממשלת ישראל צריכה לדון בסיוע דחוף לחברות התעופה - גם לדון בסקטורים נוספים בתיירות - בצמצום תשלומים עבור תשתיות בנתב"ג. אני מבין שגם נתב"ג נפגעת. אין לי טענה. אני לא חושב שהכסף צריך לבוא מנתב"ג. ממשלת ישראל צריכה לפצות את נתב"ג, כאשר נתב"ג צריכה לפצות את חברות התעופה. אנחנו לא נוכל לשלם את כל האגרות שקיימות היום. זה ארנונה, זה כל התשתיות שאנחנו משלמים בשדות התעופה. אנחנו משלמים עשרות מיליוני דולרים בשנה. אם תיקחו תקופה של חצי שנה זה עשרות מיליונים. ממשלת ישראל, לדעתי, צריכה לשפות את חברות התעופה הישראליות. אני לא מדבר בשם אל על, אני מדבר בשם כל התעופה הישראלית. יש הזדמנות למדינת ישראל להכריז על "טוס כחול לבן". שר התחבורה פנה לחשבת הכללית באוצר בבקשה לאשר עד סוף השנה לטוס כחול לבן לכל החברות הישראליות. לצערי, טרם הגיעה תשובה.

מה המשמעות של "טוס כחול לבן"?

המשמעות שפקידי ממשלה - -

כל הממסד הישראלי - -

אנחנו נבקש שיטוסו בישראייר, בארקיע ובאל על.

אלא אם כן זה לא מסתדר.

נכון, כמו שקורה במדינת ארצות הברית. בארצות הברית אין מצב שפקיד אמריקני מהשלטון יטוס בחברה שאינה אמריקנית. אין מצב כזה. בתקופת החשכ"ל שונתה ההנחיה במדינת ישראל. אני אומר לפחות לתקופה של חצי שנה, שנה נטוס כחול לבן, נתמוך בחברות התעופה הישראליות. זאת אפשרות לא מסובכת, לא מורכבת. אני מקווה שייענו לבקשת שר התחבורה ויאשרו את זה.

היום כל משרד ממשלתי קובע לעצמו?

לא, הוא פונה לסוכנות הנסיעות של ממשלת ישראל, שקוראים לה ענבל, והיא מחליטה במה טסים. חלק באל על, חלק בחברות הזרות. הרבה מאוד טסים ב-Turkish. מדובר באותם טורקים שזכאי תיאר איך הם תקעו 4000 נוסעים.

חברת ענבל מחליטה?

כן. ענבל היא חברה ממשלתית. יש לה סוכנות נסיעות.

אני חושב שצריך לחזק את מה שהוא אומר. אני לא יודע באיזו דרך. צריך לחשוב איך מחזקים את הנושא הזה. אני חושב שהוא צודק לחלוטין.

אנחנו ניתן לכם את הגיבוי לזה.

אני חושב שצריך לעשות כל פעולה מבחינת חקיקה כדי לסגור את הפינה הזאת.

מה לגבי השאלה של חבר הכנסת ליצמן בעניין הביטוח?

קיבלנו לפני כשבוע פנייה מחברות הביטוח שמבטחות את חברת אל על. הן שואלות שאלות קשות. אנחנו מסתייעים ברת"א שתיתן תשובות שנוכל להעביר לחברות הביטוח. נתנו לנו שבוע. הם יכולים בהתראה של שבוע להודיע שהם מסירים את הביטוח מחברות התעופה, ואז מדינת ישראל בצרה צרורה. כרגע זה לא המצב. הם רק ביקשו הבהרות.

הם יכולים להעלות את הפרמיה?

הם יכולים להעלות את הפרמיה בוודאות. מי שקורא היום עיתונים יודע שכבר מדברים על העלאת הפרמיה, ללא קשר למבצע צוק איתן, בגלל מה שקורה באוקראינה, אולי במלזיה. כבר מדברים על העלאת הפרמיה.

מה שקורה באוקראינה זה לא עניין שאנחנו נדרוש. מה שקורה כאן - -

צריך להעלות את זה. יש לך הערכה לדברים כאלה?

אנחנו עוד לא יודעים. מדובר במיליוני דולרים.

האזרח ישלם את זה.

תמיד זה - -

יש חוק שירותי תעופה במדינת ישראל, שעבר לפני שנה, שנה וחצי. אנחנו מבקשים שתהיה החרגה בתקופת החירום לכללים הנוקשים של היקף השעות לגבי עיכובים, כי לפעמים זה לא תלוי בך. אם יש כרגע בעיה של מטוס שנתקע בגלל סבבים ארוכים יותר, בגלל הסעות ארוכות יותר, בגלל שכיפת ברזל לא מאפשרת המראה, אז ההסעה היא שעה, שעה וחצי, ואז בסבב כשהוא חוזר הוא לא יכול לעמוד בלוחות הזמנים האלה. אנחנו מבקשים שבתקופות החירום זה לא יחול.

אין סמכות לוועדה ולאף אחד במדינת ישראל להגיד שחוק לא יחול או תהיה הקפאה בזמן כזה או אחר.

בתקנה.

לא מדובר על תקנה.

יש החרגה בחוק לגבי מרכיב הפיצוי. הוא לא חל בתקופות כאלו. שני המרכיבים שחלים זה השבת כרטיס או הסטת טיסה אם אכן לא בוצעה הטיסה, והחובה לדאוג לנוסע עד לטיסה החלופית. פיצוי מוחרג בעיתות כאלו.

הוא מוחרג רק בסיטואציות מסוימות, לא בכל הסיטואציות.

דוד, תיקח את העו"ד שלך כדי לבדוק עם אודי פלג מהמועצה לצרכנות. אולי יש את הפתרון.

מדובר בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), שעשתה ועדת הכלכלה בכנסת הקודמת.

יכול להיות שהכל יש לך שם.

דיברנו עם היועצת המשפטית של משרד התחבורה בעניין. היא הבטיחה לבדוק. זה היה בפגישה אצל שר התחבורה.

אנחנו ממליצים לעשות את זה מאוד במהרה.

ברמת העיקרון אני רוצה להעלות כמה דברים. התקיים אתמול דיון בוועדה לפניות הציבור בנושא תעופה. אני חושב שלא היה מוצדק בכלל שהוא יעלה בוועדה לפניות הציבור, אלא בוועדת הכלכלה. הגישה לא הייתה שם כפי שמתבקשת להיות. גם אם הגיעה תלונה או פנייה לוועדה לפניות הציבור בנושא מורכב כמו תעופה וכל הסוגיות שאנחנו דנים עליהן פה לעומק ברמה מאוד מקצועית עם גופים מקצועיים, ראוי היה שהדברים האלה יעלו בוועדת הכלכלה. על כך הערתי.

אתם רואים שיש גם בלגן בכנסת, כל אחד חוטף. שכחו שיש נורמות ויש כללים.

אני חושב שצריכה להיות פה איזו שהיא אתיות בסוגיה הזאת. הערתי על כך גם בוועדה עצמה. נראה שהדיון לא היה בכיוון הנכון. יצא מצב שחברות ישראליות שדווקא לקחו על עצמן את כל העומס ואת כל הפתרון לבעיות, יצאו לא בסדר.

קיבלו רק את הכותרת השלילית.

זה לא היה הרצון והכיוון. אני חושב שחברות התעופה בכל אירוע ביטחוני הן הראשונות שנפגעות והראשונות שמביאות את הפתרונות לאזרחי מדינת ישראל. ברמת העיקרון אנחנו צריכים לצאת בקריאה לממשלה לחזק את חברות התעופה הישראליות, לתת להן גיבוי ותקצוב במקרים כאלה, כי הן בעצם מבצעות את בקשת המדינה להחזיר את האזרחים הביתה. אני חושב שחשוב שהוועדה תבהיר את זה בצורה מאוד ברורה. אנחנו צריכים לבחון את הסוגיה הזאת של החברות הבינלאומיות שמבקשות להתחרות על השמיים הפתוחים, כאשר ברגע שיש בעיה קטנה הן פתאום מבטלות את הטיסות. אנחנו לא יכולים לעבור על זה בשקט ולסדר היום. אני חושב שצריך לקבוע איזה שהם כללים שהמדינה במקרים האלה תאכוף או תעניש את החברות שמסרבות להביא את האזרחים שלנו הביתה. התחרות היא לא רק בימים שטוב פה. החיים נמשכים גם כשרע פה. אני חושב שחברות, גם אם הן פרטיות, צריכות להבין שלטוס לישראל זה לא רק לטוס כשיש שלום, אלא גם כשיש בעיות. יש פה שני דברים. אחד זה החיזוק של חברות ישראליות, הגיבוי של חברות ישראליות, חיזוק הצי שלהן, והנושא השני זה הפעולה מול אותן חברות שמבטלות את הטיסות שלהן.

אני מתריע, ויש פה מספיק אנשים מנוסים, שאנחנו לא יכולים לאיים על כל העולם, כי בסופו של דבר נפגע רק בעצמנו. אם יש לנו במקום מסוים בעיה מדינית זה דבר אחד, אבל אוי לה למדינת ישראל אם היא תתחיל להעניש את כל העולם. היא תמצא את עצמה מנודה. לצערנו, אנחנו לא ארצות הברית, אנחנו לא סין. אנחנו סך הכל ישראל הקטנה.

זה אינטרס כלכלי של אותן חברות תעופה.

זה לא אינטרס כלכלי. זה יפגע בך. אם תתחיל להתעסק עם המדינות בעולם, אתה תמצא את עצמך, לא רק עם חברות התעופה - - מדינת ישראל היא ממילא מדינה מבודדת עם בעיות קשות. דעת העולם מאוד קשה על המבצע הזה. יש מספיק ניסיון לעשות את זה בחוכמה.

לא אמרתי לא לעשות את זה בחוכמה. צריך למצוא מכשיר כך שהחברות האלו יהיו אחראיות.

אם אתה יכול - נהדר. אני אומר תמיד שלא נשאג כאריה ונפעל כזבוב.

אולי בהתייחס למה שהזכרת. גם גיורא נגע בזה קודם. חשוב להבין שכשחברת תעופה מחליטה לא לטוס ליעד מסוים אי אפשר לפקפק ברצון שלה לשמור על הביטחון של הנוסעים, של הצוות, של המטוס. הזכיר מנכ"ל אל על את הנושא הביטוחי שהוא מאוד מאוד חשוב. בוודאי שהפרמיות עולות בזמנים כאלה. הזכיר גיורא את האמירה של הרגולטור. כשרגולטור אומר לא לטוס, חברות התעופה מצייתות. אם מנסים להבין למה חברות תעופה לא טסות לישראל או לא טסו בשבוע שעבר, אלו בדיוק הסיבות, לא אחרות.

זה שאלוף במיל' גיורא רום אמר את זה וגם אתה אומר את זה זה מאוד חשוב. תסלחו לי, אבל אנחנו בעידן הברברת. כבר אמרו שיש הוראה של נשיא ארצות הברית לעשות את זה ולהכניס את זה. אני מאוד שמח שזה לפחות נרשם פה, אבל זה לא ישנה את אלה - -

יש סיבות מאוד מקצועיות למה חברת תעופה לא טסה. הנושא הביטוחי שחבר הכנסת ליצמן נגע בו הוא מאוד מאוד חשוב בכל הנושא של תפעול חברת תעופה. אמנם הנושא של הדיון הזה הוא הסיוע לחברות התעופה הישראליות, וכמובן שזאת עמדתה של יאט"א, אבל צריך לזכור וגם להעריך - בסופו של דבר גם הזכיר את זה מנכ"ל שדה התעופה - שעדיין עשרות חברות תעופה זרות טסו לארץ.

אמרתי את עמדתי. אני בטוח שגם וקנין. "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" זאת סיסמא מוסרית נהדרת, היא לא נכונה מדינית וכלכלית.

בעולם התעופה הנושא של הקולקטיביות של מדינה היא קרדינאלית בהישרדות הגאו פוליטית שלה, בהישרדות הכלכלית שלה, בהישרדות המסחר. אחד התפקידים שלנו כיאט"א זה להסביר לרגולטורים כמה חשובה תעשייה איתנה וחזקה. אולי רק לסבר את האוזן, התרומה של התעופה לכלכלה הישראלית זה משהו כמו 2.7% מהתל"ג, שזה שווה ערך למשהו כמו 23,24 - -

התיירות, אם אני לא טועה, זה 2% מהתל"ג.

התעופה היא 2.7% מהתל"ג. לתעופה יש תרומה של משהו כמו 25 אלף עובדים באופן ישיר ומשהו כמו 85 אלף עובדים באופן עקיף לכלכלה הישראלית. אחד התפקידים שלנו זה כל הזמן להסביר למה צריך תעופה חזקה.


בנושא של הפחתה זמנית באגרות נגע מנכ"ל אל על. אני בפעם הראשונה מזכיר את הנושא של האגרות. זה לא דבר שלא מקובל בעולם. ממשלת יוון ומפעילים של שדות תעופה בימים אלה, לא מסיבה של טילים ומצב חירום לאומי, הפחיתו באופן מודע את האגרות בשדות התעופה ב-50%, זאת על מנת לעודד תנועה של תיירים לאותם איים ביוון. מה שאני טוען ומה שמנכ"ל אל על הסביר לפניי זה שאנחנו רואים צורך עכשיו לתת לחברות התעופה הישראליות והזרות כאחת הפחתה באגרות. אגב, עמדת משרד התחבורה בנושא הזה של האגרות שלילית לחלוטין.

בוא נשמע את טל שנתקע באיסטנבול.

אני אסביר ממש בקצרה 3 ימים של סיוט. אנחנו עלינו על טיסת connection לפני כשבוע בדיוק לתל אביב. כשהיינו מעל תל אביב וכבר ראינו את שדה התעופה והמטוס כבר פתח את הגלגלים - -

איזו חברת תעופה?

Pegasus. מיד הוא סגר את הגלגלים.

של איזו מדינה חברת Pegasus?

חברת טורקית. פתאום הוא עלה בעלייה מאוד מאוד חדה, הסתובב רבע שעה מעל נמל תעופה בן גוריון.

טל, היית מודע לכך שיש אזהרת מסע לטורקיה, שיש שם בעיות?

לא הייתי מודע. שני ההורים שלי נולדו בטורקיה. הלכנו לבקר משפחה.

למרות כל הסכנות.

הודיעו לנו שאנחנו חוזרים לאיסטנבול חזרה. אימא שלי חולת סוכרת. היא מיד נלחצה בגלל כל המצב שקורה. היא קיבלה התקף. כשהגענו לשדה תעופה אף אחד לא הסביר לנו כלום. לקחו לנו את הדרכונים. אמרו לנו שצריך לבטל את החותמות כי לא באמת יצאנו. 3 שעות עמדנו שם בלי כיסאות, בלי מקום. לא ידענו מה קורה איתנו. רק אחרי 3 שעות קיבלנו את הדרכונים חזרה. אמרו שמגיע לנו לילה במלון. השעה הייתה 5:00 לפנות בוקר, כך שלילה לא באמת היה. היו כמה שעות שבסופן קיבלנו כמה שעות לישון בבית מלון. בבוקר אמרו לנו שהמצב יימשך שבוע, כאשר שהשבוע הוא על אחריותנו, זאת אומרת, צריך לשלם את בית המלון ואין מה לעשות. מה שעשינו זה הלכנו לבית מלון שהיה קרוב לשדה תעופה – airport hotel . שם פגשנו קבוצה של 60 ישראלים שהיו בחברת Turkish airlines וזוג ישראלים שביחד איתנו היינו 5 מחברת Pegasus. היינו 2 לילות במלון הזה. שילמנו כמובן על עצמנו. אחרי 2 לילות התברר שמשרד התחבורה מארגן משלחת לאתונה, כאשר באתונה מחכים לנו מטוסים שיביאו אותנו לישראל בחינם. ביררנו בוודאות שגם נוסעי Pegasus יכולים לעלות לטיסה, כי הרוב שהיו שם היו מ-Turkish airlines. פחדנו שאולי אותנו לא יקבלו. אמרו לנו שכל ישראלי שנמצא הם יקבלו. הלכנו לשדה התעופה כדי לאסוף עוד ישראלים כי שמענו שהם תקועים שם. נסענו לשדה התעופה הסמוך, שזה שעה נסיעה. שם התברר שרק מי שבחברת Turkish airlines יכול לעלות על המטוס. השאירו שם 5 אנשים, כאשר אני וההורים שלי בתוכם. כולם, חוץ ממני, היו מבוגרים וחולים. השאירו אותנו שם. אמרו לנו שאין לנו מקום, שהמקום היחיד זה לנוסעי Turkish airlines. ממש עשו איפה ואיפה. זאת הייתה מן סלקציה נוראית.

הטורקים.

כן, הטורקים. אמרו לנו שאנחנו לא יכולים לעלות על המטוס.

Turkish airlines זה האל-על שלהם. Pegasus זה כמו ישראייר.

אני ידעתי עליך באיסטנבול.

זה לא הטורקים. הישראלים עשו את הסלקציה הזאת.

אני ידעתי שיש נוסעים של Pegasus שתקועים. התשובה שקיבלתי מ-Pegasus – אני רציתי להעלות אתכם על המטוס – היא שהנוסעים הישראלים לא רוצים לחזור לתל-אביב.

תהליך המיון הזה לא היה על ידי הטורקים.

לא היה על ידי הטורקים.

מי מהישראלים החליט ש-Turkish airlines כן וPegasus לא?

שם במקום.

את הטיסה ארגנה הקונסוליה הישראלית בטורקיה. דיברתי עם הקונסול. אמרתי לו בטלפון שלא מעלים אותי למטוס. שאלתי מה אני אמור לעשות. הוא אמר שאני אעלה על המטוס שיוצא ב-10:00 בבוקר מאתונה לישראל. השעה הייתה 04:00 לפנות בוקר. בדקתי מה הטיסה הבאה. הטיסה הבאה הייתה ב-07:00 בבוקר לאתונה. זה היה בסדר, יכולנו להספיק. אמרנו להם שנעלה. לא היה מקום גם על הטיסה הזאת. מה שהקונסול עשה זה פתח במחשבים שלהם 5 מקומות. כנראה שהייתה לו גישה למחשבים. היינו צריכים לשלם. כל אחד מאיתנו שילם 1500 שקל על טיסה one way מאיסטנבול לאתונה, שזה 40 דקות טיסה. שילמנו 1500 שקל מהכיס שלנו. כשהגענו לאתונה התברר שהמטוס של 10:00 בבוקר לא באמת יוצא ב-10:00 בבוקר. היה כאוס עצום בשדה התעופה באתונה. אלפים של ישראלים, זקנים ותינוקות שרוצים לעלות על המטוס שבכלל לא הגיע. בסופו של דבר הצלחנו. תודה רבה לאל על שהעלו אותנו למטוס. זה היה ב-20:00 בערב.

לא הבנתי את נושא המיון, כשעשו את ההפרדה. מי עשה את זה? שמוליק, יש לך מושג?

אני אסגור לכם את המעגל כדי שתבינו. חברת Turkish airlines סירבה להטיס את הנוסעים שלה מאיסטנבול לאתונה. בשעה 22:00 בלילה, אחרי שמדינת ישראל הביאה שני מטוסים אחרים והנחיתה אותם בנמל התעופה אטאטורק באיסטנבול, הודיע לי סמנכ"ל המבצעים של Turkish airlines, שהבין שאין לו ברירה ואם הוא לא ייקח את הנוסעים אנחנו ניקח אותם, שהוא מתחייב להוציא טיסה אחת בשעה 04:00 וטיסה אחת בשעה 04:30 בבוקר. אמרתי לו שישלח את זה בכתב אחרת אני מעלה את הנוסעים. החברות הטורקיות לא רק שהתנערו מהאחריות שלהן לנוסעים הישראלים שהיו באיסטנבול, הן התנערו גם מהאחריות כלפי 1300 תיירים רוסים שהיו במדינת ישראל שהגיעו ל-one day tour והיו תקועים בנתב"ג. חברות התעופה איבדו איתם את הקשר. מי שהטיס את הישראלים מאתונה לתל-אביב הייתה מדינת ישראל. מי שהוציא את התיירים שהחברות הטורקיות לא רצו לקחת החוצה זו מדינת ישראל, שעשתה את זה באמצעות החברות הישראליות שהעבירו אותם לאתונה.

מה לגבי הסלקציה שהייתה שם?

זאת לא סלקציה. הקונסול הישראלי היה שם מעורב. היינו איתו בקשר כל הלילה.

משה קמחי?

כן. רצינו לקחת את כל הנוסעים הישראלים של Turkish airlines ושל Pegasus שנמצאים באיסטנבול, להעלות אותם על המטוסים של Turkish , שהיו להם מקומות, ולהעביר אותם לאתונה.

למה לא - -?

משום שחברת Pegasus אמרה לנו שהיא מוכנה להטיס אתכם, אבל אתם לא רוצים לטוס. עבדו עלינו בעיניים.

זה לא נכון.

עלינו על אוטובוס החילוץ של כל הישראלים. בודדו אותנו מכולם.

העלו את כולם. אותנו שמו בצד.

מי שעשה את זה הייתה חברת Turkish airlines.

לא.

כן.

ה-connection היה של Turkish airlines .

למה אנחנו בנפרד? השאירו דווקא את הזקנים ואת החולים.

בשביל זה תטוסו באל על.

חבר'ה, אנחנו לא נפתור את כל - -

אין אל על לטורקיה. התקשרתי אתמול למשרד התחבורה וביקשתי החזר על הכסף שבזבזנו כדי להגיע לאתונה. ההנחיה הייתה לעלות על המיניבוס, לעזוב הכל. הלחיצו אותנו מבחינה ביטחונית שכנראה צריך לטוס כמה שיותר מהר משם. עלינו עם הקבוצה הישראלית. הפרידו אותנו. אמרו לנו לשלם מהכסף שלנו. ההורים שלי פנסיונרים, אני סטודנט. היו איתנו עוד זוג מבוגרים, שאחד מהם חולה מאוד. שילמנו 1500 שקלים כל אחד. ענה לי בחור בשם אבנר ממשרד התחבורה. הוא אמר לי שהוא מסיר כל אחריות מהנושא הזה והוא לא מוכן.

אני מבקש שתכתוב לי את הדבר הזה. מר חלפון, אני רוצה שתיקח ממנו עכשיו את הפרטים, תבדוק ותיתן לנו תשובה במידי כדי שנדע אם מגיע לו פיצוי, אם לא מגיע לו פיצוי.

ממי מגיע לו פיצוי? ממשרד התחבורה, או מחברת התעופה?

משרד התחבורה ארגן את ההסעה לישראל בחינם.

המדינה הוציאה 2.5 מיליון שקל. הייתה כתבה. למה הם היו צריכים לתת אותו בכלל?

אנחנו לא צריכים 2.5 מיליון, אנחנו רוצים את הכרטיסים חזרה.

אני מבקש שתכתוב את הדבר. רון, כשזה מגיע אליך, תשלח לגברת לאה ורון. אנחנו נבדוק את כל הסיפור הזה.

אני חייב להתחיל במבצע ההירואי של נוסעי טורקיה. אנחנו מדברים כאן על מלחמה. יש אזעקות צו 8 ברגעים האלה. יש את הנוסעים שתקועים במלונות לעומת המלחמה שקורת פה. בואו ניקח את הכל בפרופורציה הנכונה, ונחזור למה שהדיון הזה כונס בשבילו. אני אגיד פה כמה מילים על ארקיע. יש 3 מובילים אוויריים פרטיים בישראל. בתקופה הזאת אין אף חברה לאומית. בעת הזאת כל שלושת המובילים, כולל ישראייר, הם מובילים לאומיים. כולם התגייסו. אל על עשתה את טורקיה, ארקיע הטיסה את קבוצת נוסעי לופטהנזה מלרנקה. חשוב לי להגיד, לא להרחיב מידי כי זה נאמר, על הנזקים. נזקים תוך כדי אזעקות זה כסף. הנזקים מתבטאים בעיקר בנושא חוסר הזמנות קדימה. העונה אבודה. עלויות התפעול של חברות התעופה עלו פראית, כשהמחיר יורד. אנחנו טסים יותר זמן ומשלמים יותר בכל מקום. הפער הזה מכניס אותנו לצרה. בקשתנו היא להתייחס שוב למכתב של שלושת המנכ"לים שנכתב ביום הראשון של המלחמה על ידי דוד, אורי ואני. היינו איתו במשרד התחבורה. אנחנו מבקשים להתייחס לנקודות שמופיעות בו. אני לא אכנס אליהן שוב עכשיו.

תעביר לנו את המכתב הזה, כי אנחנו מפקחים על משרד התחבורה. אני אשמח לקבל את זה. תעביר בצורה מסודרת, כדי שכל חברי הכנסת יקבלו אותו.

אני אעביר. הדבר השני זה הדברים שממש בידינו וקשורים לשלושת המובילים הלאומיים. הם קשורים לנתב"ג. תפתחו לנו את הלילה בנתב"ג ללא מגבלות לפחות עד תום תקופת החגים, כדי שנצליח טיפה להתאושש אם העסק יחזור לאן שהוא.

מר דגן, תסביר מה הכוונה ב"לפתוח לנו את הלילה", כי לא כולם מודעים?

ב-01:00 בלילה.

חלק מהטענות של האנשים בסביבה זה נושא הרעש בלילה. אתה אומר שבמקרים האלה צריך שהחבר'ה האלה יסבלו קצת יותר מהרעש כדי לעזור.

הציבור סובל מספיק. אני לא אומר את המילים "לסבול יותר". בתקופה הזאת וגם בחודשים הקרובים - - שני האנשים המכובדים שיושבים פה, שזה מנהל נתב"ג ומנהל רת"א, יסכימו שבתקופה הזאת עד אחרי החגים אפשר לעשות את ה-extra effort לחברות ישראליות בלבד. אני מציין את טרמינל 1, כי זה מקור, זה תשתית. הדיון הזה הוא על תשתיות ועל חברות תעופה ישראליות. טרמינל 1 הוא תשתית בעלויות מופחתות. אפשר לפתוח את שעות הפעילות שלו עבור החברות הישראליות.

לפני שנתיים, בתפקידי כיושב-ראש איגוד הטייסים, עמדתי ליד השולחן הזה - -

באיזו חברה אתה טס?

באל על, אבל אני מייצג פה את הטייסים בכל החברות הישראליות. לפני שנתיים עמדתי ליד השולחן הזה בדיון אחר. נתתי התחייבות שבשעות חירום הטייסים הישראלים יהיו אלה שישמרו על הקשר בין מדינת ישראל לעולם. עמדנו בזה בכבוד, למרות שרבים מהטייסים כרגע מגויסים. אנחנו יום יום טסים. אני אישית עשיתי מילואים רק עד גיל 57, אבל אחרים שטסים איתי, בבוקר פועלים בעזה, אם זה בהתקפה או בחילוץ פצועים, ואחרי מנוחה שנדרשת על פי החוק הם באים וטסים. אני רוצה להסתכל על הדברים לא מהצד הכלכלי הנמוך, אלא מהצד הגבוה יותר. דיברו פה על שדות התעופה כנכס אסטרטגי. מדינת ישראל צריכה להחליט אם התעופה כולה וחברות התעופה בכללן הן נכס אסטרטגי. אני חושב שאחרי השבוע הזה התשובה ברורה. אני פונה פה לחברי הכנסת שבטוח מבינים למה אני מתכוון. הם צריכים לדעת שיש מחיר כשאתה מכריז על משהו כנכס אסטרטגי. אני רוצה להגיד מילה מאוד טובה לרשות שדות התעופה ולרשות התעופה האזרחית, כי כל מה שתיארו פה על היציאה והכניסה לנתב"ג והפעילות של נתב"ג בחירום זה לא טריוויאלי, זה מתנקז אלינו לתא. ממה שאנחנו רואים בתא אנחנו מטיסים כרגע את הנוסע הישראלי בבטחה ובביטחון, למרות שמדובר בתקופת חירום. אין זה דבר טריוויאלי. אנחנו מעבירים את המסר הזה לאיגודי הטייסים בעולם, כי בעולם יש כוחות. הוא סיפר על טייס שהלך מסביב. לפעמים הטייס הוא זה שיחליט אם לנחות בארץ או לא, לא החברה שלו, הביטוח ואף אחד אחר. אנחנו מנסים להעביר להם את המסר שנתב"ג בטוח, שמדינת ישראל היא מקום נכון להגיע אליו.


הדבר האחרון שאני חייב להגיד פה כאזרח, לא כאיש האיגוד, בקשר לנושא הטורקי. אני חושב שזאת בושה למדינת ישראל ש-Pegasus והחברה של ארדואן - Turkish טסים לפה עדיין כמו שהם טסים. אין לנו כבוד עצמי אם זה מה שקורה. אני לא מקבל את מה שנאמר פה שאין לנו מה לעשות. אני חושב שאפשר לבטל את הסכם התעופה מול טורקיה. העונש יהיה שאנחנו לא נטוס לטורקיה. להזכירכם, זה לא קורה, אנחנו לא טסים לטורקיה. אני כאזרח מדינת ישראל מתבייש במה שקורה.

מבחינה פרקטית אני שואל את אלוף רון ואת תת אלוף זכאי במיל' אם לאור הפנייה שנעשתה פה באמצעות ניר דגן הם מוכנים להתייחס לאפשרות להאריך את משך זמני הטיסות בנתב"ג רק לחברות ישראליות במקרים מסוימים שיבקשו. האם זה נראה לכם רלוונטי?

טיסות בלילה זה עניין של גיורא.

אני אתחיל מהסוף. אין בתעופה מושג כזה רק לחברות ישראליות.

אוטומטית זה violaition.

כן. לתעופה יש אתיקה של התנהלות. אתה לא מנהל שום דבר רק לחברות הישראליות, כי אתה לא רוצה לקום בבוקר ולראות שבקנדה זה רק לחברות קנדיות.

ולגבי כולן?

לגבי כולן אם לפתוח את הלילה או לא אני צריך לחשוב ולראות את היתרונות ואת החסרונות. אף אחד לא ביקש את זה ממני בצורה מסודרת. כשאני אקבל את זה כתוב - -

לגבי הבקשה השנייה של חברות התעופה הישראליות - צריך לשים אותה בקונטקסט יותר הגיוני - להרחיב את שעות הפעילות של טרמינל 1 שבהן חברות טסות עם אגרות מופחתות כדי לתת לחברות הישראליות לטוס בבוקר ,כלומר לעשות את הסבב של הבוקר, אנחנו נשקול ונודיע לחברות הישראליות.

תודיע גם לוועדה בכתב.

אני מסכם את הדיון הראשון. אני מודה לאלה שעשו במלאכה. אני מודה פה לגיורא, לשמוליק, לצוותים, לכל הטייסים, לדוד מימון והצוות ולכל החברות האחרות שעשו פה עבודה ברוכה. כמובן שהיו כשלים. כמו שאמרת, חלק מהכשלים האלה אפשר היה לצפות, כמו הנושא של עודף הביקוש שיקרה בנמל עובדה אם רוצים להטיס אנשים לורונה ולהכניס גם ארצה. בתור אנשים מנוסים הייתם צריכים להבין שזה יקרה. זה גרם סבל ומעבר לזה. אנחנו מסתכלים קדימה. אנחנו מקווים שכל הלקחים בנושא הזה יישאו פרי. הדבר החמור ביותר, שהוא לא הנושא המידי במשבר הזה, זה מה שקראתי בהערה של שר התחבורה מיוני 2013.
ועדת הכלכלה שבה וקוראת לשר התחבורה, בוודאי על רקע האירועים האחרונים והבעיות שהתעוררו בהעתקת הטיסות לשדה התעופה עובדה, לקדם במהירות את הקמתו של שדה תעופה בינלאומי נוסף מעבר לנמל התעופה בן גוריון. הוועדה תובעת ממשרד התחבורה, באמצעות האוצר כמובן, לסייע לחברות התעופה הישראליות בשל ההפסדים שנגרמים להן, ומצטרפת לפנייה לחשבת הכללית באוצר לחייב את נציגי ממשלת ישראל, במובן הרחב של המילה, לטוס כחול לבן בשנה הקרובה. הוועדה מציינת לחיוב את ההחלטות שהתקבלו על ידי משרד התחבורה, חברות התעופה הישראליות וגורמים נוספים להשיב הביתה את אלפי הישראלים, מטורקיה, עם כל הכאב, וממדינות נוספות. הוועדה דורשת שבעלות הטיסות האלו לא יישאו חברות התעופה הישראליות. אני מודה לכם על הדיון.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:35.>