PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/07/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 230>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, א' באב התשע"ד (28 ביולי 2014), שעה 10:00
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 3) (כשירות לכהונה של חבר הממשלה או סגן שר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון), של חברי הכנסת משה מזרחי, חה"כ עמר בר-לב, חה"כ תמר זנדברג, חה"כ איציק שמולי, חה"כ דוד צור, חה"כ איתן כבל, חה"כ מיקי רוזנטל (פ/1742) – הכנה לקריאה שניה ושלישית
>
מוזמנים
¶
>
עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים
תומר נאור - עו"ד, התנועה למען איכות השלטון בישראל
שרה קוולר - המשמר החברתי, פעילה
ניצן שחר - המשמר החברתי, פעיל
הצעת חוק-יסוד
¶
הממשלה (תיקון מס' 3) (כשירות לכהונה של חבר הממשלה או סגן שר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון), של חברי הכנסת משה מזרחי, חה"כ עמר בר-לב, חה"כ תמר זנדברג, חה"כ איציק שמולי, חה"כ דוד צור, חה"כ איתן כבל, חה"כ מיקי רוזנטל (פ/1742) – הכנה לקריאה שניה ושלישית
היו"ר משה מזרחי
¶
אני מבקש לפתוח את ועדת החוקה, חוק ומשפט. בוקר טוב, שיהיה בוקר של בשורות טובות. אנחנו נדון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 3) (כשירות לכהונה של חבר הממשלה או סגן שר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון). רק שתי מילים – זה עבר בקריאה הראשונה, הודיתי לך על הערנות, על השלמת הלקונה ועל ההרחבה שהיתה מתחייבת. אני חושב שזה היה מהלך ראוי ונכון ואני שמח שעשינו את זה למרות החששות. בבקשה.
סיגל קוגוט
¶
אני אקרא את ההצעה, היא כוללת שלושה מרכיבים. המרכיב הראשון הוא החמרת תקופת הצינון שיש כאשר מדובר בעבירה שבית המשפט קבע שיש עמה קלון, שבוצעה על-ידי נבחר ציבור בזמן כהונתו ושהעונש שבית המשפט הטיל היה עונש של מאסר בפועל. תקופת הצינון תהיה 14 שנה במקום שבע שנים.
המרכיב השני בהצעה הוא שכל המגבלות שחלות על כשירות לכהונה לשר יחולו גם על כשירות להרכיב ממשלה של מועמד לראש ממשלה ויחולו גם על כשירות לכהונה כסגן שר.
המרכיב השלישי שההצעה תחול בצורה אקטיבית, כלומר, מי שגמר לרצות את עונשו לפי הדין הקודם וכבר חזר להיות כשיר, ההצעה לא תחול עליו. על כל היתר ההצעה תחול. כלומר, אם יש אדם שהורשע וטרם סיים לרצות את עונשו והתנאים שבהצעה חלים עליו, אז היא תחול עליו גם אם הרשעתו היתה לפני ההצעה, אבל היא לא תחול על מי שכבר שב והיה כשיר ועברה לגביו התקופה הקודמת.
אני רק אקרא את הנוסח.
תיקון סעיף 6
1.
בחוק-יסוד
¶
הממשלה (להלן – חוק היסוד), בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר בפועל, למעט בעבודת שירות, לתקופה העולה על שישה חודשים, וביום המינוי טרם עברו 14 שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אם התקיימו לגביו כל אלה:
(1)
העבירה נעברה בזמן שהיה חבר הכנסת או חבר הממשלה;
(2)
הוא הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית ובית המשפט קבע, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון;
סיגל קוגוט
¶
כאן הבהרתי משהו לפי חוק-יסוד: הכנסת שלא היה בנוסח הכחול.
לעניין סעיף קטן זה, "מאסר בפועל" – סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לרצות ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על-תנאי שהופעל."
סיגל קוגוט
¶
זו בדיוק ההגדרה של מאסר בפועל גם לגבי חברי כנסת וכשירותם להיבחר. העברתי את ההגדרה גם לכאן.
תיקון סעיף 7
2.
בסעיף 7(א) לחוק היסוד, אחרי "שהסכים לכך" יבוא "וכשיר להיות שר".
סיגל קוגוט
¶
סליחה, לחוק היסוד. "אחרי "שהסכים לכך" יבוא "וכשיר להיות שר"." זה מחיל את כל המגבלות של החוק הזה גם על מועמד להרכיב ממשלה כראש ממשלה.
תיקון סעיף 25
3.
בסעיף 25(א) לחוק היסוד, אחרי "סגן שר אחד" יבוא "שכשיר להיות שר".
סיגל קוגוט
¶
הסעיף הזה מחיל את כל המגבלות להיות שר גם על אדם שעתיד לכהן כסגן שר.
סייגים לתחולה – זה הסעיף שמונע רטרואקטיביות.
סייגים לתחולה
4.
(א)
הוראות חוק היסוד כנוסחו בחוק-יסוד זה לא יחולו, לעניין ראש הממשלה, שר או סגן שר, על מי שהורשע בעבירה אך חלפו שבע שנים מיום שגמר לרצות את עונש המאסר או ממתן פסק הדין, לפי המאוחר, ולפיכך היה כשיר להתמנות לשר לפני תחילתו של חוק-יסוד זה.
סיגל קוגוט
¶
סעיף קטן (ב) זה לעניין ראש ממשלה וסגן שר.
(ב)
הוראות חוק היסוד כנוסחו בחוק-יסוד זה לא יחולו, לעניין ראש הממשלה או סגן שר, על מי שהורשע בעבירה והוטל עליו מאסר על-תנאי או מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, בלבד, ולפיכך היה כשיר להיבחר לכנסת לפני תחילתו של חוק-יסוד זה.
סיגל קוגוט
¶
סעיף זה נדרש מאחר שאנחנו לא רק מחילים את ההוראה החדשה, אלא גם אומרים שההוראה הקודמת לגבי שרים תחול על ראש ממשלה וסגן שר, והיא יותר מחמירה מההוראה שיש בחוק-יסוד: הכנסת. לכן עשינו סעיף תחולה גם כאן כדי שזה לא יחול רטרואקטיבית.
אורי מקלב
¶
מה הסמכות של נשיא המדינה לגבי הסמכות החנינתית? זה עלה בתקופה האחרונה ומעניין האם לנשיא המדינה יש סמכות לגעת גם בחוק הזה. הוא נוגע בכמה חוקי יסוד של חנינות שיכולות להיות, והאם גם בעניין הזה? למה אני שואל? בתקופה האחרונה דנו בממשק הגדול שיש בבחירת הנשיא למי שבוחר בו לגבי מגוון דברים, וכל חוק שמחמיר או מרחיב את היריעה לגבי אנשים שבוחרים נשיא ויש לו הדדיות בעניין הזה, השאלה היא אם חשוב לחדד את הדבר.
סיגל קוגוט
¶
סמכות החנינה של נשיא המדינה היא גם בחוק-יסוד, מצד שני, הירידה לפרטים היא בחוק שחרור על תנאי ממאסר או תקנת השבים. כאן זו הוראה בחוק-יסוד - -
סיגל קוגוט
¶
- - לא בטוח שנשיא המדינה יכול פה לקצר. עמי, אתה חושב שנשיא המדינה יכול פה לקצר אחרי שבחוק יסוד אנחנו קובעים את התקופות? לכאורה סמכות החנינה כוללת גם קיצור של תקופות ומחיקה - - -
סיגל קוגוט
¶
יש לו סמכות. יש לו סמכות למחוק תקופות, לקצר תקופות, הוא גם מוסמך לבטל את ההרשעה. אם הוא מבטל את ההרשעה, זה משהו אחר. אם נשיא המדינה ביטל את ההרשעה, אני חושבת שברור שזה יגבר על זה, אבל אם נשיא המדינה רק מקצר תקופות - - -
עמי ברקוביץ
¶
זה כאילו מבחן שונה, כי פה הספירה מיום המאסר. זאת אומרת זה תקופה מיום המאסר, אז לא ברור איך תקופת הקיצור - - -
אורי מקלב
¶
אני אשאל שאלה אחרת, אם כך, כדי לחדד את הדברים. מה דינו של אותו שר או סגן שר או אותו ראש ממשלה, שקיבל עונש מאסר וקיבל קלון והוא לא בוצע בפועל בגלל חנינה של נשיא המדינה? השאלה אם החוק הזה חל או לא חל.
היו"ר משה מזרחי
¶
זה כבר מצב שלא ייתכן, שמייד אחרי קביעת גזר הדין של מאסר בפועל של שישה חודשים, מייד הנשיא חנן אותו.
היו"ר משה מזרחי
¶
תאמין לי, אפילו איש מודאג כמוני, שיש לו סיבות טובות להיות מודאג, יש גם גבול, למרות שראינו וחזינו בדברים.
אורי מקלב
¶
לא היית מעורב כל-כך חזק בכל מה שקרה מסביב לבחירת נשיא המדינה. אתה איש ישר, לא היית מעורב בכל הנעשה מאחורי הקלעים.
היו"ר משה מזרחי
¶
האם יש משהו שאנחנו לא יודעים? יש איזה קונספירציה? זו ההזדמנות להוציא אותה לאור. חבר הכנסת מקלב, סקופ – חשבתי שיהיה דיון משעמם – שים, שים על השולחן.
היו"ר משה מזרחי
¶
אז אנחנו נוותר על זה.
אל תשכח שהחוק שהיה קיים בטרם השינוי הזה, בסופו של דבר מנע את האופציה של בחירה לשבע שנים – התמנות במקרה הזה – וגם שם היתה יכולה להיות התערבות, וגם שם היתה יכולה להיות התערבות, אף על פי כן זה לא קרה. היתה עמידה. נדיר שנשיא - - -
אורי מקלב
¶
היו דברים. היו דיבורים והרבה יותר מדיבורים כדי לאפשר בתקופת הצינון שנשיא המדינה יתערב בזה ויאפשר ובדקו את זה חוקית כדי לצמצם ולקצר את התקופה של שבע שנים. היו דיבורים אז על התערבות של נשיא המדינה. את זוכרת?
אורי מקלב
¶
זו שאלה משפטית מעניינת. חקיקה חדשה לא גורעת שום דבר מחקיקה ישנה, גם אם זה חוק יסוד. החוק הזה לא גובר על סמכויות שיש - - -
עמי ברקוביץ
¶
ממילא יש גם שיקול דעת במינוי לפי הלכות של בית המשפט, ואז אפשר יהיה לחסום את זה. זה יהיה יותר קשה. זה דרך שיקול הדעת של הנשיא, אבל בזה בהחלט יהיה יותר קשה, לכן אנחנו עושים את ההבהרה הזאת.
אורי מקלב
¶
אני לא יודע אם אפשר לעשות את זה בלי הסתייגות או להוסיף, אני לא חושב שזה נכון לעשות את זה. בשביל זה צריך לעשות בפירוש, אני לא יודע אם חקיקה נפרדת, אבל צריך להיות סעיף מיוחד, שצריך לבוא נשיא המדינה ודאי ולהגיד על המקרה הזה. לגורע מסמכותו של הנשיא - - -
אורי מקלב
¶
ראית מה שקרה כאן בחוק אחר. אני לא מעז אפילו להעלות על דעתי לעשות איזה הסתייגות, בין אם יתקבל ובין אם לא יתקבל.
הצעת חוק-יסוד
¶
הממשלה (תיקון מס' 3) (כשירות לכהונה של חבר הממשלה או סגן שר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון) אושרה ותעלה למליאה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.