PAGE
2
ישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים

לתקציב הכנסת

28/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 5>
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים

לתקציב הכנסת

יום שני, א' באב התשע"ד (28 ביולי 2014), שעה 11:15

<1. שינויים בתקציב הכנסת לשנת 2014
2. דיווח שנתי על ביצוע תקציב הכנסת בשנת 2013, לפי סעיף 49 לחוק יסודות התקציב>

חברי הוועדה: >
יריב לוין– היו"ר

יעקב ליצמן

אברהם מיכאלי

>

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט

חשב הכנסת חיים אבידור
נדב כספי - חשבות הכנסת

ד"ר שמואל חן - הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

<אושרה עצידה>
<1. שינויים בתקציב הכנסת לשנת 2014>
<2. דיווח שנתי על ביצוע תקציב הכנסת בשנת 2013, לפי סעיף 49 לחוק יסודות התקציב>

רבותי, אני פותח את הישיבה של הוועדה המשותפת לתקציב הכנסת כאשר על סדר היום: שינוים בתקציב לשנת 2014 ודיווח שנתי על ביצוע תקציב הכנסת בשנת 2013, על-פי סעיף 49 לחוק יסוד התקציב.

אדוני המנכ"ל, אני מציע שאולי נתחיל בדיווח ואחר כך נעבור לנושא של אישור השינויים בתקציב. בבקשה.

קודם כל, בוקר טוב לכולם. אני מניח שהרבה חברי כנסת לא הגיעו כיוון שעשינו עבודה וישבנו עם כל חברי הכנסת. החשב ישב והסביר להם על כל סעיף וסעיף. היה חשוב לנו לעשות את העבודה הזו לפני שהם מגיעים לישיבה, כי לא פעם אחת אנשים מגיעים לישיבה והם אומרים: רגע, פה מדובר על תקציב ואנחנו בעצם לא יודעים שום דבר.
קודם כל, אני רוצה להודות לחבר הכנסת ליצמן שהגיע, לחבר הכנסת מיכאלי שמשתתף יחד אתנו. כנראה שהנושא הוא מאוד מאוד חשוב ובאמת תודה רבה. אני רוצה להודות לחשב הכנסת.

חברי כנסת נמצאים כרגע בוועדת כספים, יש שם הצבעות די קריטיות.

יש גם הצבעות. אני מאוד שמח שאנחנו הודענו להם על כל מה שהולך להיות. לא ראינו ולא שמענו מחברי הכנסת דברים מיוחדים או חריגים על כל מה שאנחנו רוצים להציג היום. סך הכול, כל מה שאנחנו עושים, כל העברה, כל פיפס קטן שאנחנו עושים, אנחנו עושים כדי שהכנסת תיראה יפה, כדי שיהיו יותר אירועים, כדי שכולנו ניראה אחרת לגמרי.

מספר דברים שאני רוצה לומר לכם בקצרה ואחר כך החשב יפרט כל דבר. חברים, אנחנו עושים דברים לעוד עשר, עשרים, שלושים שנה. אין פה לעשות איזשהו דבר שהוא נגמר בעוד שנה, אני אקבל קרדיט ונאמר שעם זה סיימנו. אתן לכם דוגמה. כל המעקות שיש במרפסות הכנסת, כל הריצוף של הכנסת, לא היה תקני. במילים אחרות, היו אסור למישהו להימצא במרפסת. אין רישיון, לא היה רישיון לאדם לצאת למרפסת. קחו בחשבון שיש ארבע קומות בבניין הזה עם מרפסות, עם נוף יוצא מהכלל, ואף אחד לא יכול לצאת כי הכול לא תקני. עם הזמן התקן השתנה. כמובן שאנשים אולי קודם חשבו כן לסדר, כן לעשות דברים. אבל הם אמרו: מדובר בהוצאה גדולה ואלוהים יודע מתי זה ייגמר, למה לנו? מי שיבוא אחרינו יעשה.

הבעיה לא היתה ביטחונית?

לא, לא. זה לא עניין ביטחוני.

אמרו לנו פעם שאסור לצאת למרפסת פה בגלל בעיה ביטחונית.

אז לא. אני מדבר על עבודה בטיחותית. איפה שהיתה בעיה ביטחונית - משאגל יש מרפסת. שם אנחנו עכשיו סדרנו את כל המרפסת - זה סודר. קחו בחשבון כמה כסף זה עולה לעשות ארבע קומות עם מעקות תקניות, עם ריצוף.

ברשותכם, אני מבקש הפסקה לרגע.

תהיה הפסקה בהקלטה. אנחנו עוברים לחלק מחוץ לפרוטוקול, בבקשה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:25 ונתחדשה בשעה 11:30.)>

אפשר לפתוח את הפרוטוקול.

כל מה שתראו עכשיו והחשב יסביר זה העברה מסעיף שהוא כבר מתחיל להיות לא אקטואלי מכיוון שבסעיף זה או אחר היה חיסכון, חיסכון גדול בכסף. ומצד שני, אנחנו עושים פרויקטים שהם מאוד נחוצים, מאוד אקטואליים היום. אני אבקש מהחשב להוסיף.

אז סיימנו את הדיווח על ביצוע התקציב? אני רוצה שיהיה דיווח מסודר על ביצוע התקציב.

אני אתחיל עם דיווח התקציב, ואחר כך לפי בקשתך אעבור להעברות מתוכנית לתוכנית.

אני חושב שהיה טוב אילו היתה לנו איזה מצגת. מה, נעשה את זה ככה בעל-פה?

למה? יש את הדף לכל אחד ואחד - יש.

יש מצגת כתובה.

יש לך את זה.

אה, פה? הדף הזה בסוף?

כן.

הבעיה היא שגם שכשמקבלים לא מבינים כי אני לא מבין עברית.

בבקשה.

התקציב לשנת 2013, התקציב המקורי, עמד על 615 מיליון שקלים. לאחר העברת עודפים משנת 2012 ל-2013 עמד לרשותנו תקציב של 796 מיליון שקל.

אני חייב לציין שבתקציב הזה שעמד לרשותנו, של 796 מיליון שקל, 130 מיליון שקל היו בגין סכומים שעומדים ומתגלגלים משנה לשנה בגין תביעות משפטיות שהכנסת עומדת מולן: זה תביעת שפיר והתביעה לבית פרומין. חברי הוועדה כבר מכירים את זה בעל-פה.

אני מכיר את הסיפור הזה מהעבר.

כן. מתוך ה-180 מיליון שקל שהעברנו מ-2012 ל-2013, 130 מיליון שקל היו בגין התביעות האלה.

וזה ממשיך.

זה ממשיך, כן.

עד הגמר.

איפה אנחנו עומדים בהליכים שם?

בשפיר אנחנו עומדים ממש בתחילת הדיונים אחרי קדם משפט.

אחרי דיונים או גישור-פישור?

לא, אנחנו התנגדנו לגישור פישור. בסכומים כאלה אנחנו לא הולכים לגישורים.

אני יכול להבטיח לך, לקראת יציאתך לפנסיה בית המשפט יחליט מה שיחליט.

כן, אבל הבעיה היא שעורכי הדין יאכלו את הכול.

זה בדיוק העניין.

ובסיפור של פרומין?

הסיפור של פרומין – זה מנוהל על-ידי פרקליטות המדינה ועדיין במסגרת דיונים.

אז אין שינוי מהמצב הקודם שם.

כן. בתקציב שנת 2013 לאחר העברות שעשינו, למעשה היה ניצול של 71%, אבל אם אני אנטרל את שני הגורמים האלה שאני אמרתי שאנחנו מגלגלים משנה לשנה הניצול הוא של 88%.

כל היתרה הבלתי מנוצלת או מרביתה, פרט לדברים ששייכים לשכר, זה התחייבויות שאנחנו נעביר אותן לשנת 2014 ובשנת 2014 אנחנו ננצל כמעט את כולן. זה כורח טבעי מעצם העובדה שאני הולך עכשיו להגיד לכם על זה שאנחנו מנצלים כבר מהרזרבה, אז בשנת 2014 נראה שהניצול יהיה ניצול מקסימלי וזה לאור כל הפרויקטים שעוברים עכשיו בכנסת.

מה זה תוספת מבנה שהוא רק 12% ניצול?

תוספת מבנה זה שפיר.

אם אנחנו רואים פה 12 ועוד 4 זה 16% - זה הכסף שעובר משנה לשנה, ו-71% ועוד 16, זה מה שהתכוונת 88%?

כן, בדיוק.

מבחינת תקנים – אנחנו עמדנו עם יתרת תקנים בלתי מנוצלת של כ-70 תקנים. תקציב שנת 2013 כלל תוכניות מסוימות שבאו לידי ביטוי גם בשנת 2014, ולמעשה תקציב התקנים שהיה לכנסת בשנת 2013 ו-2014 היה זהה. בשנת 2014 אנחנו כבר מגיעים למצב שאנחנו מנצלים את מרבית התקנים. למעשה, יהיה ניצול מלא לקראת סוף השנה של כל התקנים שעמדו לרשותנו. זה מבחינת דיווח על ביצוע התקציב על-פי החוק.

אני רק רוצה לשאול שאלה. הלוא 2013 למעשה נכנסנו לכנסת החדשה מיד אחרי הבחירות. זאת אומרת שכל מה שקשור בתשלומי שכר וכן הלאה היה בסך הכול יציב מכיוון שלא היו חילופים של מעבר מממשלה לכנסת כמעט, אני מבין.

לא, היה גידול בכמות חברי הכנסת.

לא. היה גידול, אבל אני אומר היה יציב מבחינה זו שזה תאם פחות או יותר את התכנון. למשל, על רקע זה שלא היה - - -. אני שואל, אני רואה שאתה נמצא ב-99% ניצול.

נכון.

כלומר, הגעת כאילו לבול לפי התחזית, כמעט על השקל.

כן, אבל זה בגלל שאני בדרך כלל בסעיף הזה משאיר לי קצת רזרבות להפתעות.

הבנתי. כי הממשלה הנוכחית היתה יותר קטנה מהקודמת.

מה זה תנאי חברי הכנסת? זה מה שקשור בניצול של קשר עם הציבור ודברים מהסוג הזה?

גם עוזרים פרלמנטרים, גם רכבים, גם כל הדברים.

ששם אין אף פעם מאה אחוז ניצול כי מעטים חברי הכנסת שמנצלים את כל הקשר עם הציבור עד השקל האחרון.

מה זה שכר צוות פרלמנטרי?

שכר צוות פרלמנטרי זה הסיעות.

זה רק הסיעות, הבנתי.

כן.

אני מבין שגם בזה יש עכשיו כל מיני בקשות שהם יוחרגו מהתוספות של היועצים הפרלמנטריים.

איך אומרים? ברעידות אדמה יש אפטר-שוק – אתה יודע.

לא, כי מסתבר שהתעוררו בעיות.

זה מחייב תיקון חוק.

יש משהו שאתה רוצה להעיר בנושא של שיא כוח-אדם?

שיא כוח-האדם זה מה שאני אמרתי לך עכשיו מבחינת ניצול התקנים.

שוב, יש איזה משהו משמעותי שצריך לדעת אותו?

אני יכול להגיד לך שמדיניות מנכ"ל הכנסת היא לעשות את מרבית העבודה עם עובדי הכנסת ולעשות מה שפחות outsourcing ויותר insourcing. זה בא לידי ביטוי בניצול התקנים, אבל זה יבוא לידי ביטוי יותר בשנת 2014.

זה כולל צוות מזנון, אני מבין. יש פה איזה שינויים או שנשארנו באותה - - - ?

צוות מזנון – לקחו בחורה אחת שהיתה במזנון והעבירו אותה לכנסת. אבל בגדול המתכונת נשארה.

אוקיי, נעבור מפה לנושא ההעברות המתבקשות לשנת 2014 כפי שנמצאות בפנינו במכתב סימוכין 2720714 מיום 24.06.2014, בבקשה.

אני מבקש את אישור הוועדה להעביר מיליון וחצי שקל מתוכנית הרזרבה לשתי תוכניות: אחת - 500,000 שקל לתוכנית קשרי חוץ וטקסים וזה לצורך אירועים מיוחדים בכנסת. היו קצת יותר אירועים ממה שחזינו במהלך השנה של ביקורים של מנהיגי מדינות, כל מיני דברים שאנחנו צריכים - - -

וזה אחרי שבשנה הקודמת דווקא היה עודף די משמעותי, היה רק 70% ניצול.

נתפלל שיהיו ביקורים – מה אתה רוצה?

בנוסף לכך, אני מבקש עוד מיליון שקל להעביר מהרזרבה לפרויקט "כנסת ירוקה" - איזשהו גידול בפרויקט הזה.

אני אסביר את זה. מדובר בשיתוף פעולה בין הכנסת לאוניברסיטת חיפה. מדובר על הקמת גינה על הגג. זה מחקר של האוניברסיטה. לאחר שאנחנו ביקרנו שם והם ביקרו בכנסת, זה מאוד מאוד מתאים לתוכנית שלנו של "כנסת ירוקה". אנחנו שמים 50%, הם שמים 50%. בכל מה שמדובר בפרופסורים, כל החלק הזה יהיה שלהם והליווי יהיה שלהם.

אני רוצה לציין פה מילה אחת בקשר ל"כנסת ירוקה". אנחנו התחלנו בפרויקט ולא ציפינו, לא חשבנו שתהיה תאוצה כזו בכל העולם. אין כמעט פרלמנט אחד שלא פונה אלינו ומבקש מאתנו שנעביר לו חומר, שנעביר לו מצגת מה קורה. כי למה? סך הכול מדובר בחיסכון ענק. בהתחלה אתה מוציא איזשהו סכום, כמו למשל, בפרויקט הזה - 7 מיליון שקל על כל הפרויקט. הכסף הזה חוזר אחרי חמש שנים בחזרה לקופה ואז אתה ממשיך כל הזמן לחסוך כסף. שנים רבות אנחנו נחסוך הרבה מאוד.

מאיפה בא החיסכון? כתוצאה ממה?

מחיסכון ממים, מנייר ומחשמל. בשלושת הפרמטרים האלה אנחנו חוסכים הרבה מאוד כסף. אין יום אחד שלא מתקשרים, אין יום אחד שלא מתעניינים. אפילו מדינות שהן מהעולם השלישי רצות להראות לציבור קודם כל איך הפרלמנט שלהם חוסך כדי שהציבור יחסוך גם.

למה מיועדת התוספת הזו? להקמת גינה על גג הבניין?

כן. יש לנו פה את ד"ר חן. האם אתה יכול להגיד כמה מילים בבקשה על הפרויקט הזה?

הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת חיפה, מרכז קדס לחקר גגות ירוקים, לבין הכנסת לאחר הסכמה של יושב-ראש הכנסת ונשיא אוניברסיטת חיפה. הרעיון הוא להקים על גג האודיטוריום מה שנקרא "גג ירוק". זה גג שמכסים אותו בצמחייה, אבל יחד עם הצמחייה שישימו שם יתקינו גם מערכות פוטו-וולטאיות, מערכות סולריות, כששאלת המחקר העיקרית היא האם המיקרו-אקלים שנוצר מהגינה, מאותה צמחייה ששמים על הגג, מייעל את הפעילות של המערכת הפוטו-וולטאית.

יש כאן כמה אלמנטים של כדאיות: אלמנט אחד, כמובן שזה מאוד יוצא דופן שיש פרויקט מחקרי כל כך ייחודי ויחיד בעולם בין פרלמנט לבין אוניברסיטה. אבל הדבר החשוב יותר הוא שאנחנו במקביל מקימים על גגות הכנסת שדה פוטו-וולטאי על 4,650 מטר מרובע, אותן פלטות פוטו-וולטאיות. אם אכן יתברר לנו במהלך המחקר שיתבצע כמחקר לדוקטורט במהלך ארבע השנים הקרובות שזה מייעל את הפעילות של המערכת הפוטו-וולטאית יהיה ניתן אחר כך ללכת מאותו אב טיפוס של 800 מטר אל המערכת הגדולה של ה-4,650 ולהתקין שם גג ירוק ולייעל את הפעילות כך שאנחנו נגיע ליעילות אנרגטית הרבה יותר גדולה.

זה בעצם ניסוי.

זה ניסוי כשהנחת העבודה על-פי ספרות מדעית שקיימת בעולם היא שאכן המיקרו אקלים שנוצר מייעל את המערכות הפוטו-וולטאיות. לכן, בסופו של דבר, ההנחה וההערכה היא שאנחנו כן נצליח להגיע לייעול גם בסופו של דבר של המערכת הגדולה יותר.

רק לומר את המשמעות הכספית של כל הייעול האנרגטי - המנכ"ל אמר דברים מאוד מדויקים. בסופו של דבר, באמצעות הקמת המערכת הפוטו-וולטאית והצעדים האחרים לייעול אנרגטי אנחנו נחסוך מידי שנה כ-1.2 מיליון שקלים שזה כשליש מחשבון החשמל, ובכלל של האנרגיה של הכנסת.

זה נעשה עם אוניברסיטת חיפה במכרז או באיזה הסדר?

זהו, למה דווקא אוניברסיטת חיפה?

את ההליך המשפטי אני מניח שמשפטנים יכולים להסביר. העניין עם אוניברסיטת חיפה הוא שהם ייחודיים. כלומר, מרכז קדס לחקר גגות ירוקים הוא ייחודי. אין מרכז לחקר גגות ירוקים אחר במזרח התיכון.

אבל הכנת כל המערכות האלה וכן האלה זה רק הם?

לא, לא. מערכות זה לא הם. זה מכרז. כל מה שמדובר בפלטות סולריות זה מכרז. יצאנו למכרז, יש זוכה. פה מדובר במחקר שזה ייחודי לאוניברסיטה שזה רק גינה.

מה הסכום מתוך המיליון שקל האלה שעובר לאוניברסיטת חיפה?

לא עובר שום דבר. הם שמים את אותו סכום שאנחנו, והפעילות מתבצעת פה. אנחנו לא מעבירים שום שקל, אין.

הבנתי, אוקיי.

אני רוצה להוסיף עוד משפט אחד. חברים, הכנסת הפכה להיות שם של דבר בכל הנושא של איכות הסביבה בפרק זמן מאוד קצר. אין היום כנס, אין היום מפגש, אין היום כל דבר שקשור לאיכות הסביבה שלא מזמינים אותנו. ותתפלאו לשמוע, כשהייתי בפעם האחרונה - - -, איך זה נקרא?

היתה תערוכה בין-לאומית לאיכות הסביבה.

באתי לברך. הייתי שלישי, אחריי היו עוד שישה אנשים. כל השישה אחרי זה כבר לא דיברו על ה- - -, דיברו על הכנסת, כמה שהכנסת עשתה צעד קדימה, וזה חשוב.

יפה.

בשורה התחתונה אני מבין שהכנסת פה מהווה דגל גם להובלת החיסכון לפי הטכנולוגיות.

נכון, בדיוק כך.

אבל כשישאלו מחר: למה בחרו את הכנסת? אני מבין שתשתית כזו כמו שאנחנו מעמידים פה אין במקומות אחרים.

אל"ף, אין. בי"ת, אנחנו דוגמה, דוגמה לכל העם.

גם אין להם משטחים כאלה גדולים להעמיד לרשות הניסוי הזה.

נכון. במקרה הלך ביחד - גם המשטחים וגם הרצון שלנו לעשות.

אנחנו סובלים מהתוכנית כבר, אין לנו דפים בכנסת. במליאה אין לנו דפים אף פעם, אדוני המנכ"ל.

תודה. אחזקת מערכות מחשב.

אנחנו מבקשים אישור הוועדה להעברה מתוכנית אחזקת מערכות מחשב לתוכנית האמרכלות לצורך שיפוצים וזה לצורך דרישות של מערך הכיבוי לגבי ספרינקלרים בכנסת.

מאה אחוז. השאלה רק שאני רוצה לשאול היא דווקא בעניין המקום שממנו הכסף יוצא. הנושא של מערכות המחשב - העלינו אותו כאן המון פעמים. אני אומר לכם בגילוי לב, אני לא מדליק את המחשב. אין טעם, איטיות בלתי נסבלת. דובר בשעתו על אולי מציאת פתרון כך שיהיה בכל חדר לפטופ שאיננו קשור לרשת הפנימית ויוכל לעבוד על WIFI באופן נורמלי ויאפשר את העבודה באינטרנט או משהו. אי-אפשר לעבוד כך.

יריב, תעשה כמוני.

אני מוכן לעשות כמוך, אני רק לא רוצה שאחר כך יפרסמו לי.

אותי כבר פרסמו, אל תדאג. הייתי כבר מוביל.

יכול להיות שמה שצריך לעשות זה לתת לפטופ/אייפד לכל לשכה כזו כדי שאפשר יהיה פשוט לעבוד בעקיפת כל המערכת הזו כי אי-אפשר, אי-אפשר לעבוד כך. זה פשוט פוגע.

הסנהדרין לא זז, האינטרנט.

לגבי סנהדרין – בחודש נובמבר מסתיים פרויקט שנקרא "סנהדרין חדשה", סנהדרין משודרגת. אני מאמין ומקווה, אבל אני יותר מאמין, שיחול שינוי רב בזמני התגובה של הסנהדרין, ובכלל בהנדסת אנוש.

זה מאוד חשוב, אבל זה לא רק זה. אני אומר לכם, בעידן של היום כשאתה צריך להעלות לפייסבוק, אתה רוצה לענות למיילים, המצב הוא שאתה לא יכול לעשות את זה עם המערכות האלה, פשוט לא יכול. דובר גם בשעתו על זה שתהיה גם מערכת שתוכל בקלות לעבוד עם קוד וכן הלאה, שתעבוד מהר, שתוכל להביא את הלפטופ הזה מהבית לכנסת או לכל מקום ולבצע אתו את כל הפעולות האלה.

יש את זה.

אני לא יודע. בשורה התחתונה אני חושב שצריך לעשות פה איזושהי פעולה אם אין פתרון שהמחשבים הנייחים יעבדו כפי שצריך.

אנחנו נעשה.

בכלל יכול להיות שבעידן של היום למחשב הנייח בתצורה הקיימת שלו אולי אין כל כך קיום, בטח ללשכות כאלה שהן ניידות ואנשים נוסעים ועוברים ונמצאים בבניין רק חלק מימי השבוע. אני חושב שזה מצריך עבודה כי אני רואה שאם אתם בסוף מעבירים כסף משמעותי מאוד משם למקום אחר, אני חושב שצריך להשקיע שם כסף.

הכסף מושקע שם, הוא רק מושקע עכשיו בצורה הרבה יותר יעילה.

בפעמים הקודמות בקדנציה הקודמת ניסיתי להפוך למומחה למחשבים, הבנתי שאין לי סיכוי. אני לא יודע לתת לך את הפתרונות, אני לא בטוח גם שזה המקום להתחיל לפרט אותם. אבל מה שצריך להיות זה שבסוף זה יעבוד. עובדתית זו בעיה שמלווה אותנו. מראשית הקדנציה הקודמת עד היום אנחנו תקועים באותה נקודה.

יריב, ישנה בעיה שחייבים להבין אותה כמה שלא יעשו, ואנחנו נחזור לתשובה הזו. הקטע של האבטחה, ופה זה לא בטיחות, זה אבטחה, והמעבר דרך המסננת של תהיל"ה הוא גורם שמאט את המערכת. ה-WIFI שבו עובדים כל שאר המחשבים הניידים לא עובר דרך המערכת הזו.

אתמול נשלח מייל לכל עובדי הכנסת ולכל חברי הכנסת לגבי בעיה שקיימת באינטרנט בגלל תקיפת סייבר שנעשתה לכל ספקי אינטרנט. אנחנו נלחמים גם. יש לנו גם כיפת ברזל, אבל יש לנו גם - - -

אני מבין. מה שצריך - הרי דיברנו על זה בקדנציה הקודמת - צריך לתת לכל לשכה מכשיר נייד כזה או אחר שאתו אתה יכול לעקוף את זה לצורך אינטרנט, העלאת ההודעות שלך בפייסבוק, מתן מענה למייל שאיננו המייל הפנימי של המערכת.

אני אבדוק.

יריב, אפשר לעשות הפסקה רגע בנושא?

כן, ודאי – פרוטוקול ובשידור.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:45 ונתחדשה בשעה 11:47.)>

אפשר לחדש.

אנחנו כן רוצים לחזק אתכם שיישאר לכם תקציב לפרויקטים חדישים שיש היום. אנחנו מובילים בעולם אז הכנסת בוודאי חייבת להיות מובילה בעולם בנושא של מחשוב.

אני מסכים.

אנחנו לא צריכים לחשוש מכל מיני מקטרגים עלינו, אני לא חושש. אדוני החשב, אם אתה מעלה רעיונות שחברי כנסת יוכלו לתפקד יותר טוב עם ציוד כזה או אחר לא צריכים לחשוש. אני לא חושש מהכותרות בעיתונים. אבל יכול להיות שיש ציוד אחר שאנחנו קונים והוא לא שווה. יריב רמז למחשבים נייחים שהם אולי כבר פחות. כמה כבר עולה היום מחשב נייח? אחרי שבע שנים אני החלפתי והקפצתם אותי בראש הרשימה.

חברים, תנו לי לבדוק. אנחנו נבדוק.

בעידן של היום זה לא שונה מהרבה דברים אחרים.


רבותי, אני מעמיד להצבעה. מי בעד לאשר את הבקשה שמופיעה בסעיף א'?

הצבעה

בעד הבקשה בסעיף א' – פה אחד
הבקשה אושרה.

פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים.

מי בעד לאשר את הבקשה בסעיף ב'?

הצבעה

בעד הבקשה בסעיף ב' – פה אחד
הבקשה אושרה.

פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין את היעילות שאנחנו רואים בכנסת.

הקדמת אותי.

רואים שכל יום מתחילים לשפץ פה, מתחילים לשפץ שם.

כבר מזמן רציתי להעיר שאני מתבייש לארח באודיטוריום אורחים שבאים מבחוץ והם פעם ראשונה בכנסת. האודיטוריום שלנו נראה כבר אלטע-זאכן, תסלח לי. אין גם שום מערכת משוכללת של אוזניות וכאלה דברים שנמצאים בתוך הכיסאות. אני מבין שיש לכם יוזמה כרגע לשפץ גם את האודיטוריום ואני מברך אתכם על כך.

חלק שיפצנו ובעוד חודש וחצי-חודשיים את החלק השני.

יריב, חדר האוכל שהמנכ"ל יזם, זה היה בדיוק בי"ז בתמוז - - -

אדוני המנכ"ל, באמת בהיבט הזה אתה ראוי לשבח. אמרתי את שבחך גם בפניך וגם לא בפניך הרבה פעמים ואני חוזר על זה גם כאן לפרוטוקול. אני חושב שניכר שינוי, ניכרת אוזן קשבת. אני חושב שגם הבניין גם פונקציונלית וגם ויזואלית הולך ומקבל צורה של פרלמנט מכובד, לא של הפרלמנט הכי מפואר, אבל גם לא הרבה מאוד בעיות קשות שהיו לנו בעבר.

יש עוד נקודה אחת שאני מבקש בכל זאת להעלות. אני חושב שהיה בהחלט שיפור בנושא של המזנונים. אבל נדמה לי שצריך להיות שם כל הזמן עם היד על הדופק. דבר אחד אני יכול לומר – היה לנו כאן מפגש עם משלחת של חברי פרלמנט מהסנט הרוסי - ממש התביישנו.

אני יודע, טופל.

חזרה על עצמה תופעה שהיתה בקדנציה הקודמת. אגב, צורת ההגשה היתה הרבה יותר מכובדת. זה לפחות שופר משמעותית. אני גם עקבתי אחריהם, הם פשוט השאירו את האוכל ולא נגעו.

אני אמרתי כמה פעמים, ואני חוזר ואומר, יש שתי אפשרויות: או שנחליט שאנחנו פשוט לא מארחים פה לארוחות מהסוג הזה, וזה בסדר. אבל אם רוצים לארח מוכרחים לעשות את זה בצורה שמכבדת את האורחים כי זה פשוט רושם נורא.

אני יודע מהדבר - - -

למחרת היו פה הגיאורגים שהם מאוד רגישים לאוכל. הם התפלאו מה זה האוכל הזה אבל הם עדיין אכלו.

העניין טופל. הטעות היתה שלנו כי בקש"ח היו צריכים לעבור על התפריט ולראות. זאת אומרת, לא כל מדינה רגילה לאכול אוכל של מדינה אחרת. ואז סודר העניין, ואני מבטיח לך ש- - -

גם האיכות. זה היה בהחלט לא נעים כלפיהם.

- - -המלצרים עבדו עם כפפות והכול טופל נקי ואסתטי, והכול היה בסדר.

צורת ההגשה וכן הלאה היא מאוד מכובדת. היא נראית הרבה יותר טוב. הבעיה הגדולה באמת, לפחות פה, היתה ש- - -

היתה בעיה, אנחנו יודעים.

בכנסת אין לנו חדר מיוחד לארח אורחים לאוכל. אני הבנתי שבחדר ה-VIP החדש לא רוצים לערבב אוכל.

ברור, בצדק.

לכן, אדוני המנכ"ל, בוא נחשוב ביחד איפה עושים חדר שגם תהיה לשם גישה נוחה, לא לעבור דרך כל המזנון של חברי הכנסת. צריך לחשוב.

אנחנו נעשה דיון פה ואני אעביר את כל הדברים שאנחנו הולכים לעשות. אנחנו הופכים את הכנסת עד סוף השנה לאתר בנייה. באמת אתם תראו כמה דברים אנחנו הולכים לעשות, גם כולל השטיח בקומה אל"ף, השטיח הירוק הזה שאתם עוברים עליו, גם זה הולך החוצה. נעשה שם שיש כדי שהכול יהיה אסתטי, כולל החדר הזה שדיברת עליו. הוא יעבור שיפוץ ויהיה חדר מאוד יפה.

חדר האירוח שנמצא ליד הספרייה הוא יוצא מן הכלל, הוא באמת הוסיף. הישיבות נראות אחרת, אנשים באים ואתה רואה את זה גם מהתגובות.

יש שש-שבע פגישות ביום. כל אחד רץ לעשות שם פגישה.

זה מכבד אותנו.

אני חושב שזה באמת השקעות שהן קטנות ונקודתיות, אבל הן מייצרות נראות אחרת לגמרי כלפי אנשים שמגיעים לכאן. אני חושב שזה חשוב.

רבותי, תודה רבה.

תודה רבה לכם.

ישר כוח.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:55.>