PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
22/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 246>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ד (22 ביולי 2014), שעה 9:00

<תקנות העתיקות (ניהול רשימת מצאי), תשמ"ג-1983>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

>
אוסנת חיטרון - עו"ד, משרד המשפטים

נטלי אתי שמילה - תקציבנית, משרד התרבות והספורט

מירב כהן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התרבות והספורט

אמיר גנור - ראש מינהל פיקוח, רשות העתיקות

ד"ר איתן קליין - מפקח על המסחר בעתיקות, רשות העתיקות

פראס בדחי - עו"ד, יועץ משפטי, רשות העתיקות

מוטי ארד - עו"ד, מייצג סוחרי עתיקות

רוני פירר - סוחר עתיקות

ישעיהו צדוק - סוחר עתיקות

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<תקנות העתיקות (ניהול רשימת מצאי), תשמ"ג-1983>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום תקנות העתיקות (רשימת מצאי). הדיון הבוקר הוא המשך לדיון קודם. היינו בסעיף 4.

שאלתי אתכם לגבי השמטה של תקנה 3 בתקנות הקודמות שאומרת שמספר העתיקה ילווה אותה בכלל הרישומים לפי החוק. אני מבינה שעכשיו זה מיותר.

כן. הצבענו על 4? נדמה לי שכן.

מישהו רוצה להעיר עוד משהו על סעיף 4?

לגבי הזמן.

נגיע לזה. זה לא קשור לסעיף 4.

יש את יום העסקים האחד. אמרת שנחזור לזה.

נחזור לזה. אנחנו נחזור לשני דברים. האחד, לעניין היום האחד או שלושה ימים ולעניין של זמן להחלת התקנות. לקראת הסוף נחזור לשני הדברים האלה.

אם לא הצבענו, אנחנו מצביעים על סעיף 4 .

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 4 אושר

סעיף 4 אושר פה אחד.

5.
עדכון רשימת מצאי
(1) מכר סוחר עתיקה או הוציאה מהמלאי המסחרי שברשותו בדרך אחרת, ימחק את רישומה מרשימת המצאי בד בבד עם ביצוע העסקה או הפעולה האחרת כאמור, ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון שאחרי מועד ביצוע העסקה או הפעולה כאמור.
(2) מכר סוחר עתיקה שהיא מטבע כאמור בתקנה 3(ג)(2) או הוציאה מהמלאי המסחרי שברשותו בדרך אחרת, יתקן את הרישום המציין את מספר המטבעות בחבילה עם הוצאת המטבע מן החבילה, ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון שלאחר היום שבו נמכרה או הוצאה כאמור.
(3) על הוספת מטבע כאמור בתקנה 3(ג)(2) לחבילה תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.

(4) העביר סוחר עתיקה ממקום למקום בעסק, יתקן את הרישום בטור "הערות" לפי תקנה 2(ב). בסוף כל יום עסקים ידאג הסוחר כי רשימת המצאי שלו מעודכנת לפי הוראות תקנה זו.

בסעיף (ב) זה צריך להיות 4(ג)(2).

גם ב-(ג).

במקום 3(ג)(2) יהיה 4(ג)(2). כך בתקנה (ג). גם שם, במקום 3(ג)(2) יהיה 4(ג)(2). זאת טעות דפוס.

לגבי הזמנים, באותו יום עסקים בעניין הממוחשב, אנחנו מבקשים שיהיה להם עוד זמן קצר נוסף ולא אותו יום עסקים. זה אותו עדכון כפי שקיים ב-4.

הסיפא של (ד) מתייחסת רק להעברה או מתייחסת לכל התקנה? המשפט האחרון.

יש לך התייחסות לזה גם בסעיף (א).

כן, אבל בסוף כל יום עסקים.

זה לגבי העברה ממקום למקום בעסק.

לא. זה לא ברור כי כתוב לפי הוראות תקנה זו. האמירה היא כללית ולכן אני שואלת. לפי הוראות תקנה זאת, זה לא רק (ד) אלא כל התקנה. זה גם לא מתאים בימים.

אני חושב שהמשפט "מבסוף כל יום עסקים" צריך לקבל ספרור משלו כי הוא בעצם מתייחס לכל פעולה שנעשתה. הוא צריך להיות אולי סעיף (ה).

אבל אז זה לא מתאים לזה שנותנים להם עוד יום למחרת.

נכון. יש כאן סתירה.

צריך לזכור שהיא כבר נמצאת על המחשב. הם כבר רשמו אותה.

כן. רק צריך להעביר אותה או למחוק.

נכנס לקוח, קונה את העתיקה, לא צריך שלושה ימים

אם כך, יש כאן סתירה. אם אתה כותב שבסוף כל יום עסקים ידאג הסוחר לרשימת המצאי שלו מעודכנת, זה סותר את האמירה שאם הוא העביר ממקום למקום, הוא יתקן בתום יום העסקים הראשון שאחרי מועד ביצוע העסקה.

זה לא יכול להיות מעודכן באותו יום.

זה אומר שזה לא באותו יום. זה אומר שזה יום אחרי.

מקובל. נמחק את המשפט אחרי יום עסקים.

נמחק את המשפט מ"בסוף".

לא צריך אותו. אתה אומר את זה ב-(ב) ו-(ג).

אבל יתקן את הרישום לפי תקנה 2(ב). בסוף כל יום עסקים ידאג הסוחר כי רשימת המצאי שלו מעודכנת לפי הוראות תקנה זו.

"תקנה זו", לא מתייחס רק ל-(ד) אלא מתייחס לכל התקנה.

גם ל-(א) ואז זה סותר.

תיקון הרישום לגבי העברה, גם זה תוך יום אחד או באותו יום?

להערת אדוני היושב ראש. יום אחרי כל יום עסקים והמשפט יסתיים במילה "מעודכנת".

תמחק את זה.

לא צריך את זה.

אתה לא צריך את זה.

אתה מחייב אותו ב-(ב) ו-(ג). רק נשארת שאלה לגבי העברה ממקום למקום בעסק, תוך כמה זמן הוא צריך לרשום.

לגבי (ד), לפני העניין של מתי לעדכן.

כתוב לפי 2(ב). אתה כותב שלא יאוחר מתום יום העסקים הראשון שלאחר היום.

לא. 2(ב) הוא עצם ההעברה, עצם הציון של מחסן.

לדעתי הסעיף הזה צריך להמשיך להיות קיים כי הוא מדבר על אותו בית עסק רק למשל אם יש לו חנות ומחסן. הוא יעביר מהחנות למחסן.

אני שואלת אותך שאלה פשוטה. הסעיף האומר "בסוף כל יום עסקים ידאג הסוחר כי רשימת המצאי שלו מעודכנת" מתייחס לכל התקנה או רק ל-(ד)?

רק ל-(ד). לכן אמרתי למחוק את "לפי הוראות תקנה זו".

לפי הוראות סעיף זה.

נכון. תקנת משנה זאת.

תכתבי בסוגריים 5(ד).

זה הניסוח. זה אומר את זה. זה אומר שלגבי העברה, הוא צריך לעדכן באותו יום.

גם זה ממוחשב. למה לגבי העברה זה באותו יום? בגלל האכיפה?

כן.

המשמעות של מה שכתוב כאן היא שברגע שיש מטבע נוסף, צריך לצלם אותו בנפרד או לצלם את כל החבילה מחדש.

איפה זה כתוב?

אם אני צריך לצלם כל עתיקה, כתוב במקום אחר שאני צריך לצלם כל עתיקה שנכנסת לחנות.

נכון.

יש לי חבילה וקניתי עוד מטבע אחד.

אתה צריך לצלם אותו.

אם אני מצלם אותו, הוא צריך להיות בנפרד כי יש לו מק"ט נפרד.

הם טענו שהמטבעות הם בחמישים ולא אחת-אחת.

אני שאלתי אתכם את השאלה הזאת.

אני הבנתי שהתחולה של המטבעות רשומה על המיכל.

בלי קשר. בצילום, מצלמים ביחד.

נאמר כאן, וזה לא נרשם לצערי הרב, שמטבעות אפשר לצלם בקבוצות של חמישים למעט מטבעות זהב וכסף. כך נאמר. אם אני קונה מטבע אחד שהוא לא זהב והוא לא כסף, אני צריך לצלם אותו בנפרד כי אחרת לא יהיה צילום. אם אני רוצה לצרף אותו לקבוצה, אני צריך לצלם את הקבוצה הזאת מחדש.

את כל הקבוצה.

את כל הקבוצה או שיהיה לי מכל עם מטבע אחד ואחר כך עוד מכל עם מטבע אחד וכולי.

יש הסכמה למכלים, לכלי קיבול. מה אתם אומרים?

כרגע לכאורה, כתבתי לכם את זה בהערות, איך שהתקנות מנוסחות, זה מחייב צילום של כל מטבע בנפרד.

אני הבהרתי את זה. הדבר הזה היה ברור לרשות העתיקות כבר לפני שנה. הבהרתי להם את זה. זה לא משהו שאני ממציא כרגע.

במידה וסוחר קונה קבוצה של מטבעות, הוא יצלם אותם וייתן להם מספר אחד.

הוא קונה רק מטבע אחד. יש לקונה בסיסית בתקנות האלה. אנחנו נראה בהמשך שזאת לא הלקונה היחידה. למשל, עניין של חפצים קטנים אפשר לשים ביחד אבל כתוב במפורש בתקנות שרק במטבעות אפשר לעשות עדכון אחר. זאת אומרת, זה לא חל על חפצים קטנים. אם יש לי חפצים קטנים ביום שפתחתי את הרשימה, כל חפץ קטן נוסף כבר לא חפץ קטן כי אין לי אפשרות לעדכן בחבילה לפי התקנות. מאז והלאה, כל החפצים הקטנים, כל אחד יצולם בנפרד. כל חץ כזה יצולם בנפרד. זאת המשמעות של מה שכתוב כאן.

בואו נבדוק.

יש עוד לקונות כאלה.

נגיע אליהן.

אני אבהיר מה התכוונו עת התייחסנו לנושא הזה. כוונת המשורר הייתה שאם אתה קונה חמישים מטבעות, אתה אמור לצלם אותם. אם אתה קונה מטבע, יש לך כוונה לקנות מטבע, סימן שהמטבע הזה חשוב ואתה צריך גם לרשום אותו כמטבע ולתת לו מספר. לזה הייתה כוונתנו. הפרקטיקה והנוהג הקיים, אם אתה כסוחר רוצה לקנות ולעשות מסחר במטבע מסוים, סימן שלמטבע הזה יש חשיבות או יש לו ערך.

עשרים שקלים. למכור אותו בארבעים שקלים.

זה לא משנה. מה ההבדל?

אני רוצה להבהיר את הנקודה. אתם אמרתם בתקנות שמטבעות שהם לא כסף וזהב, יכולים להיות בכלי קיבול ועל כלי הקיבול כותבים את מספר המטבעות שיש בפנים. אני מבין שכאשר מיישמים את כלי הקיבול הזה בפעם הראשונה, כל מטבע צריכה להיות מצולמת אבל היא לא חייבת להיות מצולמת בנפרד אלא אפשר לשטח את כולם ולצלם את כולם יחד. עכשיו הוא קנה מטבע נוסף. לא כסף, לא זהב אלא ברונזה או חמר והוא רוצה לצרף אותה לכלי קיבול. מה דין העניין?

הוא יצלם אותה ויצרף אותה לכלי הקיבול.

הוא צריך לצלם אותה בנפרד ותלת לה גם מספר נפרד.

לא. הוא ייתן לה מספר של כלי הקיבול.

זה לא ילך.

הלא לכל מטבע יש את המספר הקטלוגי שלו, גם אם הוא קטן.

בדרך כלל הסוחרים לא קונים מטבע אחד אלא הם קונים קבוצות, לפעמים אפילו של אלפים. אם הם קונים מטבע אחד, הם קונים אותו כי הם יודעים שהמטבע שווה.

אתם אומרים שאם יש מצב יוצא דופן לדעתכם של קניית מטבע אחד, אתה צריך לתת לו כלי קיבול משלו. זאת המשמעות.

וגם מק"ט נפרד.

זה פשוט לא נכון כי יכול לבוא אליך לחנות מישהו שמוכר לך מטבע אחד או שניים או שלושה.

אף אחד לא אמר שלא יכול להיות. אומרים שזה מקרה נדיר.

זה פשוט לא נכון. בוא נראה את העניין של מכירה. בא אדם, הוא חייב לקנות מאה מטבעות ביחד?

זאת לא בעיה כי המטבעות בכלי הקיבול, לכל אחד יש את המספר שלו.

מה הוא יעשה עם הצילום?

זה הכול אינטרנטי. זאת לא בעיה. הבעיה היא התוספת.

הוא יעשה איקס עם עיפרון?

הוא ימחק במערכת. במחשב.

אבל זה צילום. איך הוא ימחק בצילום?

אין שום תקנות בעולם – ואני מאשר כאן הרבה תקנות – שיכולות לתת פתרון נקודתי פינתי חריג לכל דבר.

כמו שמרנו בהתחלה, נושא הצילום - - -

אני לא אבטל את נושא הצילום.

זה לא יעמוד בבג"ץ.

תלכו לבג"ץ.

כי אין לזה שום תוחלת.

ידידי עורך הדין, אתה יודע שמקצוע עורך דין לא היה מתקיים אם לא היו פרשנויות לחוקים ואז לכולם היה ברור מה נאמר. מאחר שיש פרשנויות, הולכים לבתי המשפט.

חברים, אנחנו מתקדמים.

מה הפתרון לזה?

אני משאיר את זה כך.

יש לי עוד שתי הערות. כתוב לגבי מטבעות שצריך לרשום אותם במספרים עוקבים.

אתה עכשיו בסעיף 5?

כן.

מחקנו את זה.

זה היה בסעיף 4 אבל את 4 אישרנו.

מחקנו את זה.

את זה רציתי לשמוע.

את סעיף 4 גמרנו. הערות לסעיף 5.

אם אני קונה מטבע ואני צריך להכניס אותו, אם המספרים עוקבים נמחקו משני הסעיפים, אין לי בעיה.

בסעיף 5 לא מופיעה המילה "עוקבים".

אבל הוא מפנה ל-4 והפעולה צריכה להתבצע לפי 4.

בסעיף 4 מחקנו את זה.

יופי. מה עם חפצים קטנים?

אנחנו עכשיו בסעיף 5 שזה עדיין מטבעות.

לא. סעיף 5 מדבר על כל העתיקות במיוחד לנושא מטבעות. מה עם חפצים קטנים?

איפה אתה רואה את זה ב-5?

בסעיף קטן (א) כתוב שמכר סוחר עתיקה – צריך לעדכן.

מה השאלה?

אם הוא קונה פריט קטן?

מה משנה הגודל של הפריט?

זה אותו דבר. עניתי על זה.

אני מבין שזה מכעיס שאני מעלה שאלות.

ב-4(ב) זה מופיע כעתיקה קטנה בנפרד ו-5 מדובר על העדכון, שם זה לא מופיע. ברגע שנתנו את האפשרות שהם יהיו ביחד, בקבוצה בכלי קיבול - --

בסעיף 5 כתוב על עתיקה. אתם מפנים תשומת לב שיש גם עתיקה קטנה. עתיקה קטנה שהוא קונה, הוא יצטרך לתת לה מספר ולשים אותה בכלי קיבול חדש. זאת המשמעות.

למה שלא יהיה אותו דין כמו שיש בתקנה 4 שמטבעות ועתיקה קטנה מקבלים אפשרות להיות בכלי קיבול ביחד?

אתם העליתם את הבעיה של הצילום. אין לי פתרון לזה.

היחס בסעיף 5 שמתייחס למטבעות, יש התייחסות נפרדת למטבעות ב-(ב). כמו שיש ב-4 התייחסות נפרדת למטבעות ולעתיקה קטנה, גם ב-5 צריך להיות.

אפשר לכתוב שמכר סוחר עתיקה שהיא מטבע או פריט קטן.

עתיקה זעירה.

מאותו מטבע יכולים להיות מאה עותקים זהים. בעתיקה קטנה, אם זה חותם, נדיר שיש שניים כאלה. זאת הייחודיות של כל עתיקה ועתיקה.

אבל סעיף (ב) מתייחס בהקשר של כלי הקיבול.

עתיקה קטנה, אנחנו לא רוצים שתהיה בכלי קיבול.

יש לך את 4(ב). תקרא אותו.

בסעיף הקודם אנחנו אישרנו לעתיקות הקטנות כלי קיבול. אני מציע, כדי לא להשאיר פתח, לכתוב: מכר סוחר עתיקה שהיא מטבע כאמור בתקנה זו וזו או עתיקה קטנה.

זעירה.

זעירה.

מי יגדיר מהי עתיקה זעירה?

אלה שמותר להחזיק בכלי קיבול.

אתם מגדירים. ב-4(ב) אתם אומרים שלדעת המנהל אין אפשרות לציין את מק"ט הסוחר שלה על העתיקה.

נתתם לה יחס מיוחד.

יש לכם הגדרה.

גם ב-(ב) ו-(ג). זה גם (ג).

בסדר. בסעיף (ב) נוסיף.

גם ב-(ג).

"מכר סוחר עתיקה, מטבע או עתיקה זעירה או הוציאה מהמלאי המסחרי שברשותו בדרך אחרת, ימחק את רישומה מרשימת המצאי".

אותו הדבר ב-(ג).

"מכר סוחר עתיקה שהיא מטבע או עתיקה זעירה".

בסדר.

זה מה שאמרתי, להוסיף עתיקה זעירה.

זה צריך להיות גם ב-(ג) שמתייחס להוספת מטבע.

נכון. על הוספת מטבע ו/או עתיקה זעירה.

לגבי (ד), יש כאן שינוי משמעותי מהתקנות הקיימות. בתקנות הקיימות היה "העביר סוחר עתיקה ממקום של בית העסק למקום אחר שלו". כאן אומרים "העביר סוחר עתיקה ממקום למקום בעסק".

המשמעות היא אותה משמעות.

כן. זאת אותה משמעות כי אנחנו קבענו שעסק כולל המחסנים שלו.

אבל אפשר לכתוב מהעסק למחסן.

לא. בעסק זה גם אם למשל זה היה בחלון הראווה או בפנים על המדף.

השאלה אם צריך הסוחר לעדכן במחשב שזה עבר מחלון הראווה למדף או למגירה. למה? עוקבים אחרי חפץ רדיואקטיבי? מה הבעיה עם זה?

אני חושב שזה רק לתועלת בעל העסק, שהוא יודע איפה הדברים נמצאים.

הוא יודע.

מדברים על אלפי פריטים. איך הוא יודע?

זה לא בעל העסק.

אני חושב שהתוכנה הזאת תשרת מאוד את בעל העסק.

לא מדובר כאן על עניין וולנטרי עבור בעל העסק. מדובר כאן על מעקב.

אבל מדובר על כך שאם בא מפקח, בעל העסק יכול למצוא את הפריט. איך בעל העסק ידע איפה הפריט?

אלה תקנות שנועדו לסיוע לבעלי עסקים? זה הרי לא יעלה על הדעת. אין תקנות כאלה שאומרים לבעל עסק.

לא אמרתי שזה לסיוע לבעלי עסקים. אמרתי שזה לסיוע למפקחים.

המפקח יבוא עם רשימה.

הוא יגיד לו לפתוח את המחשב שלו ויראו מה רשום אצלו וישוו בין המחשב לבין המקום בו נמצאים הפריטים.

למה שתהיה עבירה אם המטבע היה על השולחן או בחלון הראווה?

כי ברגע שאתה פותח פתח, הדברים יכולים להיות בכל מקום שהוא.

אבל זה בחנות שלו. זאת החנות שלו. הוא צריך לדווח אם הוא מעביר ממקום למקום בתוך החנות שלו?

בסעיף קודם ביטלנו את המילה "מדויק". עכשיו זה אולי המקום לפרשנות.

יש כאן שינוי מהתקנה הקיימת.

הנקודה ברורה. ההערה שלך ברורה.

אבל מה הסיבה?

אני מסביר לך מה הסיבה. בא מפקח ורוצה בצורה פשוטה וקלה יחד עם בעל העסק לבחון האם כל הדברים רשומים והם במקומם.
עוד משהו לגבי סעיף 5. אין.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 5 אושר

אני מאשר את סעיף 5 עם התיקון שעשינו ל-(ב) ו-(ג). מחקנו גם את "בסוף כל יום עסקים".

לפי הוראות תקנת משנה זאת. זה אומר שלגבי יום אחד, אתה רוצה לחזור לזה? עדכון תוך יום אחד.

במקרה הזה מדובר על מכירה. המכירה אמורה להתבצע בלחיצת כפתור.

היא כבר רשומה.

זאת לא רק מכירה. גם תוספת וגם העברה, בסעיף (ד).

כעיקרון זאת פעולה שהוא צריך לעשות במחשב.

בסעיף (א) זאת מכירה.

בסעיף (א) זאת מכירה.

לחיצה על כפתור, נמכר.

על זה אין ויכוח. ההערה הייתה לסעיף (ד). סעיף (ד) הוא לא מכירה אלא הוא העברה ממקום למקום.

שאלת הבהרה כדי לעדכן אצלי. לגבי סעיף קטן (ד), "העביר סוחר עתיקה ממקום למקום בעסק, יתקן את הרישום בטור הערות לפי תקנת משנה זו". זה מה שאמרנו. נכון?

לא. זה בהמשך. בסוף כל יום עסקים.

בסוף כל יום עסקים הוא יעדכן אם הוא העביר את זה ממקום למקום בעסק?

כן.

נכון. זאת לא אמורה להיות בעיה.

אין בזה שום הגיון.

מפקח יכול להגיע כל יום לעסק.

אין עסק כזה במדינה. צריך סיבה אמיתית שיהיה דבר כזה במדינה.

יש לי חדשות בשבילך. בכל סופרמרקט מודרני, כשאתה לוקח את הפריט מהמדף, אוטומטית נרשם שהוא נלקח.

מאיזה מדף לאיזה מדף?

כן.

במיני-בר בבתי מלון.

היום יש חנויות שכך הם מנהלים את המלאי. חברים, הדיון בסעיף הזה הסתיים.

אני רוצה להגיד שלדעתי התקנה הזאת היא לא שונה מהתקנה כפי שהיא מופיעה בתקנות הקיימות. זה אותו הדבר. ההבדל היחידי הוא שבתקנות הקיימות זה נעשה ידנית ובתקנות האלה הוא צריך לעשות את זה ממוחשב. זה ההבדל היחידי, אם קוראים את התקנה הקיימת. לדעתי זה אותו הדבר ואין הבדל. ההבדל הוא רק בעניין של מחשוב.

התקנה הייתה קיימת באופן ידני אלא שבטח לא עשו את זה.

רק מבית העסק למקום אחר.

בעסק.

ממקום למקום.

זאת המשמעות.

העביר סוחר עתיקה ממקום של בית העסק למקום אחר.

למקום אחר. יש הבחנה.

למקום אחר של עסק.

זאת אומרת, זה יכול להיות מחסן.

זאת המשמעות גם כאן.

יכולה להיות לזה פרשנות. חברים, סעיף 5 אושר פה אחד עם התיקונים שאמרנו. אנחנו ממשיכים בסעיף 6.

סליחה, אבל למה לא לכתוב מחסן אם כתבנו שמחסן זה מקום אחר?

סעיף 6.

6.
מסירתה של רשימת מצאי
(1) סוחר ידווח על רשימת מצאי בצורה מקוונת לאחר הזנת שם משתמש וסיסמה שרשות העתיקות הנפיקה לו. הסוחר יעדכן את הדיווח באמצעות אתר האינטרנט של הרשות לפי הטופס שבתוספת הראשונה הכוללת הזנת תמונה של כל פריט ופריט. דיווח כאמור ייעשה בתום כל יום עסקים.

(2) במועד הגשת בקשה לרישיון יצרף מגיש הבקשה רשימת מצאי ידנית שתהיה לגבי עתיקות שיהיו המלאי המסחרי במקום העסק כפי שתואר בטופס הבקשה לרישיון. לא היו ברשות המבקש עתיקות תצרכי המסחר בשעת הגשת הבקשה, יציין את הדבר במקום המוזכר בטופס הבקשה לרישיון.

כאן בעיקרון צריך להבחין בין שני דברים. צריך להבחין בין מה שנדבר עליו בסוף, שזאת הוראת המעבר לגבי סוחרים קיימים, לבין התקנה הזאת שהיא תחול מעתה ואילך גם על סוחרים חדשים. לכן יכול להיות שהסוחר יגיש בקשה לפני שבכלל יש לו מלאי. לכן צריך קודם כל את הסיפא של סעיף קטן (ב) להזיז ותכף נדבר על זה, אבל צריך גם לקבוע זמן לסוחר לפי תקנה 6(א) אחרי שהוא מקבל את שם המשתמש והסיסמה להזין את הרשימה הידנית. זאת אומרת, כאן זה חסר.

לא הבנתי.

בעיקרון אנחנו נקבע שהתקנות האלה מתחילות תוך איקס ימים. לגבי סוחרים קיימים, תוך איקס ימים הם יקבלו את שם המשתמש ויזינו. התקנה הזאת ממשיכה לחיות ונגיד שבעוד שנתיים יבוא סוחר חדש והוא יגיש בקשה ידנית עם רשימה ידנית - - -

למה שיגיש ידנית?

כי זה מה שכתוב. כתוב שהוא מגיש את הבקשה והוא יצרף רשימת מצאי ידנית.

כי אין לו עדיין שם משתמש וסיסמה.

הוא חדש. הוא פותח עסק חדש. הוא מגיש רשימה ידנית.

לפני שהוא פותח עסק חדש לא יכולים להיות לו פריטים?

יכול להיות שכן.

אבל אין לו רישיון להיות סוחר. זה ההבדל.

הוא גם יכול להצהיר ממי הוא הולך לקנות.

הוא יכול להגיש רשימה ידנית.

יש כאן טעויות. חבל לדון על זה.

מה זה חבל לדון? עם כל הכבוד לך, אתה מעליב אותנו. אתה מתאר לך שאני מבזבז זמני עכשיו? מה זה חבל לדון על זה?

לפני שנכנסים לפרטים, יש כאן רעיון מסוים וצריך לדון בו. רצוי לדון ברעיון לפני שנכנסים לפרטים.

מה הרעיון שעוד לא דנו בו עד עכשיו?

כאשר כתוב כאן מועד הגשת בקשה לרישיון – סוחר מבקש כל שנה רישיון. כל שנה הוא מבקש רישיון מחדש. המשמעות היא שאת הרשימה הידנית צריך להגיש כל שנה.

לא. התשובה היא לא נכון.

לכן אני אומרת שזה לא נכון. לכן אני אומרת שזה לא מנוסח טוב.

זה לא רישיון חדש. זאת הארכת רישיון.

לא. אבל בהארכת רישיון הרשימה כבר במחשב ואין צורך להגיש אותה ידנית. הוא צודק. בעיקרון בחידוש רישיון לא מדובר על רשימה.

אני רוצה עוד פעם לקרוא את זה כפי שהוא. אני לא יודע למה הסתבכתם. סוחר ידווח על רשימת מצאי בצורה מקוונת לאחר הזנת שם משתמש וסיסמה שרשות העתיקות הנפיקה לו. הסוחר יעדכן את הדיווח באמצעות אתר האינטרנט של הרשות לפי טופס מיוחד. הדיווח ייעשה בכל יום עסקים.

הגשת הרשימה המקוונת היא פעם אחת.

אז לא צריך בכלל לכתוב את זה כאן.

זה מה שאני אומרת. אני אומרת שצריך להבחין בין הפעם הראשונה שסוחר מגיש את הרשימה, שזאת פעם אחת.

אני שאלתי בפעם הקודמת. אין כמעט דבר כזה של סוחרים חדשים ואני מניח שרשות העתיקות גם תעשה את הכול שלא יהיו סוחרים חדשים כאלה. על כן, אם אתם רוצים, צריך לכתוב סוחר בעל רישיון.

לא, אבל אין מניעה שסוחר חדש ייכנס.

תחריגי את זה אחר כך. תכתבי סעיף על סוחר חדש.

זה מה שאני אומרת.

אבל הסעיף הזה לא דן בסוחר חדש.

הוא כן.

הוא לא. התשובה היא לא.

הוא לא דן והמשמעות היא שצריך להמשיך להחזיק.

לא. אם מישהו הבין את זה, אנחנו נתקן את זה. לא יהיה דבר כזה.

סעיף 2(א) מפנה לתקנה 6.

סעיף 6 עוסק בשני דברים שונים.

נכון.

לכן צריך להפריד.

תסבירו לי למה בכלל צריך את סעיף 6. עד עכשיו דיברנו על כך שסוחר מנהל את כל הרשימות ודיברנו איך הוא מנהל אותן. למה צריך את סעיף 6?

כי זה מדבר על הפעם הראשונה.

אז אני רוצה סעיף שדן בסוחר חדש. לסוחר קיים כבר לא צריך את הסעיף הזה.

צריך רק את הפעם הראשונה וזאת הוראת המעבר. זה בדיוק מה שאמרתי.

בואי נפריד בין סוחר קיים שמחדשים לו את הרישיון כל שנה לבין סוחר חדש. למה סעיף 6 צריך בכלל לחול על סוחר קיים?

כי אנחנו נותנים לו שם משתמש וסיסמה.

כל שנה מחדש?

לא. פעם ראשונה נותנים לו והיא אישית.

ולפני כן זה לא כתוב בשום מקום?

לא.

זה לא כתוב.

זה כתוב רק כאן. החיוניות של סעיף 6 היא חשובה כי אנחנו עושים הבחנה ונותנים לסוחר הקיים שם משתמש וסיסמה דבר המהווה זיהוי לאותו סוחר וגם אחריות לאחר מכן.

אני הבנתי.

זה לא מופיע באף מקום, חוץ מהסעיף הזה.

צריך לחלק את זה לשניים.

סוחר קיים שהחזיק ברישיון במועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה, זה סוחר קיים.

לתקנה (ב), במועד הגשת בקשה לרישיון או חידושו?

לא. לא צריך להגיש ידנית פעמיים. אני אומרת שוב. התקנות צופות פני עתיד. אלה בדרך כלל התקנות. אנחנו מטפלים גם בדברים שאנחנו רוצים לקבוע להם הוראת מעבר שזה בסוף. זה החריג. הכלל הוא מה יהיה מעתה ולהבא. זה הכלל. גם אם לא יהיו הרבה סוחרים חדשים - - -

אני מקבל אבל צריך להפריד את זה.

נכון. זה בדיוק מה שאמרתי.

יש דבר מאוד חשוב. בהמשך לשם משתמש וסיסמה, כאן יש את העניין של התמונה שלא מוזכרת באף מקום חוץ מאשר בסעיף הזה.

מה זה לא מוזכרת?

הזנת תמונה של כל פריט ופריט.

צריך לחלק את הסעיף.

את סעיף 6 צריך לחלק לשני חלקים.

מסכימים.

אני כתבתי איך צריך לעשות את זה כרונולוגית כאשר סעיף 6 בא לפני 2. צריך את סעיף 6 לשים לפני סעיף 2.

ראיתי את ההערה ואני מסכים לה.

אני רוצה להגיד עוד דבר. לדעתי גם סוחר חדש לא צריך להגיש רשימה ידנית.

הוא משתמש בסיסמה זמנית.

בדיוק. עם הגשת הבקשה לרישיון הוא מקבל מכם שם זמני וסיסמה זמנית וממלא את מה שצריך. אחרי אישור של המלאי שיש לו, הוא מקבל סיסמה קבועה.

זה נכון מה שאתה אומר ואני אוסיף לדבריך. בדרך כלל סוחר חדש יקנה את המלאי מסוחר אחר.

אז בכלל אין בעיה.

אז תהיה העברה דרך המערכת.

אז הוא לא יצטרך לצלם מחדש.

לא. לא צריך.

הוא פשוט יעביר מסוחר אחר.

אני מבקש לנסח.

אני אעזור להם לנסח.

להעביר לי לראות את זה ולהעביר גם להם. אנחנו לא נעשה ישיבה נוספת. תעבירו לי ותעבירו לסוחרים.

אני מורידה את ה"ידנית".

אין ידנית.

מה שהציע אדוני היושב ראש שתינתן סיסמה ושם משתמש זמניים למבקש להיות סוחר חדש. הוא יעדכן את המערכת ברשימה המקוונת באינטרנט ואנחנו נראה אותה. ניתן זמן של שלושים ימים למשל לעדכון הרשימה שהוא רוצה. אחרי כן נקבל אותה.

כן. אפילו תשעים ימים. אין כאן מגבלה. זאת הבעיה שלו לקבל את הרישיון כמה שיותר מוקדם.

הכוונה גם להעביר את זה להיות תקנה 2?

לא. אני אומרת שצריך כרונולוגית לסדר את זה נכון. צריך קודם כל להגיש בקשה ואחר כך עדכון. עדכון לא בא לפני הגשת בקשה. צריך לפרק כאן סוחר חדש ואחר כך נדבר על סוחרים קיימים ועל חידוש רישיון. חידוש רישיון למעשה לא חל עליו הדבר הזה אלא רק הוא ימשיך לעדכן.

יש לי עוד הערה עקרונית. כשאתם כותבים "סוחר ידווח", במונחים של פעם זה צריך להרים טלפון או צריך לשלוח מכתב. כאן כל הדיווח הוא בעצם מקוון.

זה למעשה לפי הטופס שבתוספת. זה סידור הסעיפים ואני אעשה את זה.

בסדר. תעשי זאת.

אבל כתוב שידווח בצורה מקוונת.

כן, אבל זה כאילו מסר משהו. הלא כאן אתם בונים מערכת שעצם ההקלדה פנימה מתאשרת גם אצלכם.

סעיף 6(א) נשאר?

מתקנים אותם.

אנחנו נחבר בין 6 ל-2, נסדר את זה אחרת. יהיה הגשת בקשה ראשונית עם שם משתמש וסיסמה זמנית, שזה ייבחן וברגע שיינתן לו רישיון, שם המשתמש והסיסמה או יהפכו לקבועים או שייתנו לו חדשים ואז הרשימה נכנסת. אחר כך העדכון. בחידוש רישיון לא צריך עוד פעם רשימה אלא צריך להמשיך לעדכן.

מופיעה כאן המילה "פריט".

במקרה הזה אני חייב לומר שרשימה ידנית היא חשובה מכיוון שלא כל הבקשות מאושרות.

אתם אמרתם שזה יוזן באופן זמני.

חלק מהבקשות לא מתקבלות כי הם לא עומדים בקריטריונים של סוחר. אם הבקשות לא מתקבלות, למה להעלות את המלאי העתידי שלו למערכת?

תעזבו. הוא מגיש בקשה של סוחר חדש.

אולי בלי צילומים.

לא. זאת טעות. אל תעשו את זה. סוחר מבקש להתקבל, הוא מעביר.

מחקנו את ההערה.

בוודאי.

לגבי מה שהיום ב-6(א). הזנת תמונה של כל פריט ופריט אבל אמרנו שיש פריטים שזה לא יהיה של כל פריט ופריט אלא זה יהיה בקבוצה.

כן. כל פריט ופריט לא שולל את האפשרות שזה בקבוצה.

של כל פריט. המילה כל פריט ופריט נותנת מחשבה שזה בנפרד.

לא. כל פריט ופריט יכול להיות גם בקבוצה.

אז כל פריט. למה להגיד כל פריט ופריט?

כל פריט. אין בעיה.

7.
העתקי עתיקות וחיקויי עתיקות

(1) סוחר יחזיק רשימת מצאי של העתקי עתיקות וחיקויי עתיקות, לפי עקרונות המספור בתקנות 4 ו-5. הרשימה תעודכן בסוף כל יום עסקים.
(2) רשימת המצאי לגבי העתקי עתיקות וחיקויי עתיקות תהיה ידנית, תיערך לפי הטופס שבתוספת השנייה ותועבר לרשות ב-15 בינואר לגבי השנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר שקדם לה.

למה עוד פעם ידנית?

מכיוון שלא מדובר בעתיקות. אנחנו לא רוצים להכניס את זה לפול של העתיקות. יש פריטים שקשה מאוד לדעת אם הם עתיקות או לא על פי הצילומים שלהם.

אז תכתבו. תנו מונח אחר.

גם בחנויות אנחנו מפרידים בין העתקי עתיקות לבין עתיקות אמיתיות. יש מדפים מסוימים שמסומנים כהעתקי עתיקות.

אדוני, בעניין הזה מדובר בהקלה על הסוחרים כי להכניס ולדווח להם על חיקוי של עתיקה, זה משהו נוסף. אלה לא עתיקות, זה לא שוד עתיקות, זאת לא גניבה אלא זה חיקוי. כאן מקלים עליהם כי הנטל של הצילום הוא כבד כשלעצמו. לחייב אותם לצלם גם את ההעתקים, זה להכביד קושי על קושי.

בסדר.

אני מקווה שברור לכולם שצריך על העתקי הבדיקות לשים פתק עם מספר.

יש תקנות לעניין הזה. התקנות ברורות לגבי איך מסמנים עתיקה או חיקוי.

כרגע התיקון הוא שצריך מספור. למספר כל אחד.

אבל זה מופיע בתקנות נפרדות לגבי החיקוי. אין חדש בעניין הזה.

אם כל הצדדים מקבלים, אני מסכים.

תועבר לרשות עד ה-15 לינואר ולא ב-15 בינואר.

בסדר.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 7 אושר

סעיף 7 אושר.

8.
ביטול


תקנות העתיקות (ניהול רשימת מצאי) התשמ"ג-1983 – בטלות.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 8 אושר

סעיף 8 אושר.

ראשית, אתם צריכים לתת לי תשובה לגבי הסיפור של השלושה ימים.

כן. אנחנו ניתן תשובה לעניין של לוח הזמנים. אנחנו הצענו את הדבר הבא: קודם כל, אנחנו מסכימים שעד סוף השנה יש להם את הזמן לעדכן. כלומר, יש להם כמעט חמישה חודשים לעדכן את המערכת וזה זמן סביר מאוד בהתחשב בכך שאנחנו יודעים מה יש אצל הסוחרים מבחינת הכמויות שהם צריכים לעדכן לתוך המחשב.

אנחנו אומרים שבנוסף לזה אנחנו מסכימים שייכנס סעיף שיתייחס לחריגים, לגבי סוחר שיש לו כמות למשל שהיא מעל עשרים אלף פריטים שהוא צריך להכניס למחשב ולכן הוא צריך יותר זמן. אמרנו שאנחנו מוסיפים סעיף וניסחנו הוראה מיוחדת אותה העברנו לבדיקה ואישור של מירב, בה אנחנו נותנים אורכה של שלושה חודשים נוספים על חמשת החודשים שקיימים עכשיו כדי לעדכן את המערכת. אני חושב שבנסיבות האלה זה יהיה מאוד סביר אם אנחנו נותנים את הזמן הזה עד סוף השנה ועוד שלושה חודשים בנסיבות חריגות לסוחרים שיש להם כמויות יותר גדולות. אני חושב שזה מאוד סביר והגיוני לעדכן מערכת כזאת בזמן כזה של חמישה חודשים ועוד שלושה חודשים לחריגים.

אנחנו לא מדברים על עניין שיש בו דחיפות אמיתית שהעסק לא עובד בלי זה וגם מה שנעשה עד היום, שחיכינו עוד שנה עד שהדברים הפכו מהנחיות לתקנות. אנחנו הראינו שכדי להיערך לצילום הזה ולצלם כל כך הרבה פריטים, זה לוקח בין חודשים ואפילו אנשים יצטרכו לגייס מספר אנשים שיעשו את זה עבורם.

אם באמת יחריגו סוחרים שיש להם יותר מ-10,000 פריטים?

לפי החישובים שלנו הכמות שייקח חודשים לצלם, לפי שמונה שעות ביום וימי עבודה, צריכה להיות 5,000 פריטים ומעלה. לא תשנה הכניסה של התקנות לתוקף אם זה יקרה ב-1 בינואר או זה יקרה בעוד שנה ביולי 2015. הדברים קיימים כיום. יש את הרשימות הידניות ומה שקיים, קיים ולא קורה כלום.

אנחנו רוצים לקדם את התקנות שייכנסו כמה שיותר מוקדם.

הן ייכנסו. הן נכנסות.

עדיין צריך להסביר שהעניין של הצילום בטכנולוגיה שקיימת כיום – אפילו באייפון שלך היום ברזולוציה קיימת – אתה יכול לצלם ולהעלות לאתר. עדיין מדובר בחמישה חודשים ובעוד שלושה חודשים לחריגים, שמונה חודשים, זה זמן מאוד סביר שכל אחד יכול להתארגן ולעשות את זה.

יש להתחשב בכך אדוני היושב ראש שהמערכת כבר קיימת וחלק מהסוחרים כבר עדכנו והמערכת לא חדשה להם.

שאלה. בהתפלגות של הסוחרים, לכמה סוחרים יש מעל 10,000 פריטים?

מעל 10,000 או מעל עשרים אלף?

מעל עשרים אלף, אמרתם שניים

אולי שלושה סוחרים עם מעל עשרים אלף פריטים.

היה ויכוח על מטבעות ומטבעות בכמויות גדולות בכל פריט.

אתם יודעים כמה סוחרים יש עם מעל 10,000 פריטים?

חמישה, שישה, שבעה. משהו כזה.

השאלה אם אתם מפרידים את העניין של המטבעות והעתיקות הקטנות שהיום צריך לשים אותם בנפרד.

אם אנחנו מכניסים את המטבעות, באמת הרוב יהיו עם מעל 10,000 פריטים.

הם לא מצלמים מטבע-מטבע.

הם מצלמים בקבוצה.

לצלם קבוצה לוקח יותר זמן מאשר פריט אחד.

בהתחשב בכך שאנחנו נותנים חמישה חודשים ועוד שלושה חודשים, אני חושב שזה נכנס במתחם הסבירות.

יש אנשים שאין להם מחשב והם יצטרכו להכניס את המחשב ולהסתדר עם התמונות.

לקחת 10, 15 או 20 מטבעות ולסדר אותם לצילום משותף, זה לוקח יותר זמן מאשר לצלם אחד-אחד.

צריך גם תאורה.

רוב הסוחרים באינטרנט ולכן הם כבר צילמו את הדברים.

ואם יש אחד שלא?

פריט פה ופריט שם.

אמרנו שזה ייכנס לחריגים, אדוני היושב ראש.

אתה צריך להכניס לחריגים כאלה שיש להם כבר מחשבים כאלה או אין להם. אתה מסתבך כאן עם החריגים.

מניסיון ומידיעה, אלה שאין להם מחשבים, אמרנו בדיון הקודם, אולי אחד או שניים, אבל לרוב הסוחרים יש מחשבים והם חושפים את הסחורה שלהם בפני כל העולם כדי שיבואו ויקנו אותה. הם חושפים אותה באינטרנט. הם מנהלים את המסחר שלהם דרך אתר האינטרנט. הם מקדמים מכירות.

לא 10,000 פריטים. שלושה עד עשרה פריטים. אנחנו בחוק העתיקות ולכן יש זמן. מה הדחיפות?

זה נכנס למבחן הסבירות. זה מסדר את העניין.

העניין מסודר. הנה, יש תקנות ולכן העניין מסודר, אבל מה הדחיפות? תן לאנשים להתארגן.

אבל הם מתארגנים. כבר שנה הם מתארגנים והם עושים זאת עוד לפני שבאנו לוועדה.

לא, הם לא מתארגנים כי מבחינתם לא היו תקנות אלא היו הנחיות והיו רעיונות.

אתה יודע שלכולם כבר יש את התוכנה והם עובדים אתה. חלק התקינו וחלק מתקינים אותה.

רק 16 אנשים נכנסו מתוך 64.

הטמענו את התוכנה אצלם.

כולם נכנסו. כל הסוחרים נכנסו. כל הסוחרים עברו הדרכות.

העניין הוא שאתם רוצים לדחות את האכיפה.

יותר מזה. אנחנו גם הכשרנו עובדים של הסוחרים לעניינים האלה.

תנו זמן נוסף לתמונות. המערכת והתקנות נכנסות לתוקף, הצילומים יקבלו זמן נוסף. תפרידו את זה.

אי אפשר להזין פריט בלי הצילום שלו. זה לא עובד במערכת.

מי שכתב את התוכנה יכול לשנות.

לא. אי אפשר.

להפך, זאת עבודה הרבה יותר קשה עבורם.

אדוני, אנחנו חושבים בנסיבות הקיימות, באמת, אנחנו לא רוצים להכביד ואם היינו חושבים שזה לא סביר, היינו מתגמשים ומוכנים להרחיב את לוח הזמנים. אני עוד פעם אומר שהמערכת כבר הוטמעה אצל הסוחרים, המערכת קיימת אצל הסוחרים, היא קיימת כבר שנה ועובדת, הכשרנו עובדים של הסוחרים לעבוד עם המערכת ומעבר לזה אנחנו אומרים שיש להם עוד חמישה חודשים ועוד שלושה חודשים לחריגים. אני חושב שזה סביר בכל קנה מידה שתסתכל על זה, בהתחשב בטכנולוגיה הקיימת בצילומים הקיימים, בזה שחלק מהעבודה כבר בוצעה והיא מוזנת לתוך המחשב. הדרישה כאן היא פשוט בקשה לדחיית כוח האכיפה של רשות העתיקות. זה כל העניין וצריך להגיד את האמת.

רשות העתיקות אוכפת הרבה שנים וכל מה שהיא רוצה יום זה כלי נוסף שגם לא הבנו מה המטרה שלו.

היו תקלות ועכשיו אנחנו מסדירים את הכלי יותר טוב.

אם תהיה תקופה כדי שאנשים אלה יכניסו את הדבר הקשה ביותר הזה. אתה סוחר עתיקות? צילמת פעם עשרות אלפי תמונות של עתיקות?

עובדים עם זה יום יום.

אתה מצלם עתיקות?

אנחנו מכירים את הפרקטיקה.

אני אישית עבדתי עם סוחרי עתיקות והייתי אתם כשהם הכניסו והעלו את העתיקות לאתר ולגבי חמישים פריטים למשל, זה לא לוקח יותר מרבע שעה.

סליחה, היית נוכח אצלי עם אדם ששכרתי במיוחד. אני לא נוגע במחשב. ראית שזה לוקח הרבה יותר זמן.

קודם כל, לא הייתי אצלך.

צריך ללכת לארון ולהביא כל פריט ואחר כך להחזיר.

ברגע שיוצרים שיטה נכונה.

זה מקסימום עשרים פריטים לשעה.

אני מציע את הניסוח הבא: תחילתן של התקנות תהיה תוך שישה חודשים ומנהל רשות העתיקות רשאי לתת דחייה של עוד עד שישה חודשים ליישום התקנות.

לבקשת הסוחר.

צריך להיות לבקשות ספציפיות.

סוחר בעל פריטים רבים.

אני לא אומר איזה. מנהל רשות העתיקות, על פי בקשה שתוגש על ידי סוחר עתיקות, רשאי להאריך.

לפי איזה קריטריונים?

הוא יקבע את הקריטריונים.

הוצאתי כאן ניסוח האומר: "המנהל רשאי להתיר לספק או לסוג ספקים להעביר דיווח באמצעי אחר אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בהיתר האמור".

זאת אומרת, הניסוח יהיה שמנהל רשות העתיקות רשאי להתיר לסוחר מסוים - - -

או לסוג סוחרים יש להם מעל מספר מסוים של עתיקות.

כל אחד צריך לפנות בנפרד.

להעביר את הדיווח המקוון - - -

בתקופה נוספת של עד שישה חודשים אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בכך.

אפילו אין כאן את מה שהם הציעו קודם לכן, של מעל 10,000 עתיקות.

הם הציעו חמישה פלוס שלושה חודשים ואני נותן שישה חודשים פלוס שישה חודשים.

אבל זה עוד חודש אדוני כי ששת החודשים הנוספים זאת בקשה פרטנית שאין שום קריטריון.

אני סומך על מנהל הרשות.

כל אחד ילך לבג"ץ על זה.

למה אתה חושב שהוא ילך לבג"ץ? הוא ינמק ויסביר.

אולי אם היינו אומרים סוג, כן היה אפשר להכניס את הנושא של למשל מעל 10,000 או עשרים אלף פריטים.

מי שאין לו בכלל מחשב, גם 5,000 פריטים זה קשה לו. על כן תשאירו למנהל רשות המסים.

אבל לא אמרנו כמות אלא סוג.

תשאירו למנהל רשות העתיקות את חופש הפעולה לקבל בקשה מנומקת ולהחזיר תשובה מנומקת. אם הוא ישתמש בסמכותו באופן לא מידתי, תלכו לבג"ץ. אני חושב שאם יגלו רצון טוב ויראו התקדמות ועשייה, אני מניח שלא תהיה בעיה לאשר חודשים נוספים.

הצעת אדוני עלינו מקובלת.

רק שתהיה אפשרות שזה גם יהיה לקבוצה מסוג מסוים של סוחרים.

הוא יכול לעשות את זה.

הוא יכול גם קבוצה אבל אני חושב שעדיף שיפנו אליו. דרך אגב, אם קבוצה מתאגדת ומגישה נימוק משותף, הוא יכול.

עכשיו אני חוזר לסיפור של השלושה ימים. סעיף 4. לא יאוחר מיום אחד אחרי יום העסקים. אני בעד שני ימי עסקים. גם אני מאמין שבסוף מדובר באנשים מיומנים והכל בלחיצת מחשב ויותר זמן יאלץ אותם לנהל איזושהי פנקסנות.

אני אסביר לך ממה אנחנו חוששים. לעתים לחנויות מגיעים משוד עתיקות ארגזים עם עתיקות בפנים. הם יכולים להביא את הארגזים האלה לחנות ומתי שנגיע לבדוק אותם, הם יאמרו שזה הגיע אתמול ועוד לא רשמנו.

הם יצטרכו להגיד ממי זה הגיע ואיך זה הגיע.

אם זה ארגז, יכול להיות שלוקח לו יום-יומיים כדי להוציא את זה מהארגז ולפתוח את האריזות.

שלושה ימים זה הרבה מאוד זמן.

אבל הטענה שלכם נכונה גם ליום אחד.

אתם כל הזמן יושבים בחנויות של כולם? אתם מגיעים לחנות של מישהו במקרה בביקורת פתע ואז דווקא אצלו תמצאו את הארגז שיושב שלושה ימים?

מבחינתנו זה צריך להיות באותו היום.

לכן אני אומרת שבין יום ליומיים כבר אין הבדל כי הארגז הזה יכול לשבת יום והוא יכול לשבת יומיים. אז הוא יגיד שהארגז הגיע אתמול.

פותחים כאן פתח.

בתקנות המקוריות, זה היה הניסוח. כלומר, לא שינינו אותו.

ההבדל הוא בזה שזה מקוון וצריך לצלם את זה ולהכניס את זה למחשב. אתה לא סתם פותח פנקס ורושם.

כפי שידוע, זה גם לא בוצע.

מי שלא עשה את זה, נתנו לו ארכה.

אז תכתבו את זה כמו שצריך.

הסיכום שלי הוא שאנחנו ניתן יומיים אחרי יום העסקים.

שני ימי עסקים. לא יאוחר משני ימי עסקים אחרי.

יומיים במקום יום אחד.

אני באמת לא מבין למה.

כדי לאפשר לאנשים להתארגן.

רוב הרכישות יהיו מסוחרים אחרים. גם כך זאת תהיה לחיצה במחשב.

ומה עם התמונה?

זה עובר אוטומטית עם התמונה.

אם זה סוחר, אבל אם בא לך אספן?

זה לא עובר עם התמונה. כשאני קונה מטבעות מתוך חבילה של חמישים, אני צריך לצלם מחדש.

גם אם זה אספן, הסוחר לא יכול לקנות את העתיקה מאספן לפני שהאספן קיבל אישור.

חברים, זמני הסתיים.

יש עוד את הטפסים ועוד שאלה לגבי החתימה.

היושב ראש, הייתה לי בקשה אישית ולא קיבלתי תשובה. לגבי אנשים שלא השתמשו אף פעם במחשב ויש כאן הרבה אנשים שיעידו שזה נכון. יש שני סוחרים שאף פעם לא השתמשו במחשב ואין להם מחשב ואין להם ידיעה להשתמש במחשב.

הם יצטרכו לקחת עובד שיש לו ידיעה במחשב.

המשמעות היא עובד יום יום.

אם אתה רוצה להיות סוחר עתיקות ולסחור.

זאת התשובה?

כן. השאלה אלי. זאת התשובה.

למה זה שונה בתקנות מס הכנסה?

זאת מטריה אחרת. אנחנו בדקנו את זה.

אני אוהב להיענות לבקשות אישיות, אבל במקרה הזה לא ניענה לבקשה.

שני אנשים בלבד.

לא נחריג שני אנשים בגלל שיש להם פוביה ממחשב.

או הבעיה היא שהם לא יכולים.

אז הם צריכים לקחת עובד.

צריך לאשר את הטפסים. יש שני טפסים. אני לא יכולה להבין בזה. יש לכם הערות לטופס?

למה צריך לאשר טופס? כל פעם שהם יצטרכו לקבל את הטופס, צריך לאשר אותו עוד פעם בנפרד.

נכון.

זה בתוספת.

לא משנה. הרי טופס משנים פה ושם.

זאת הכרעה שלכם.

אני לא מציע להכניס את הטופס לתוך התקנות או להכניס אותו אבל לאפשר שינויים פנימיים שלהם.

הוא יכול לשנות את הטופס אבל זה חלק מהתקנות וצריך לאשר את זה אצלנוף.

אי אפשר להכניס בתקנות סעיף לכך?

לא, כי החוק מחייב.

אז שזה לא יהיה בתקנות.

בהגדרות כבר כתוב אתר האינטרנט של הרשות. זה מפנה לאתר.

בתקנות יש הפניה לאתר האינטרנט.

אפשר להכניס איזשהו משפט באיזשהו מקום.

בעצם בנהלים. הטופס יהיה בנהלים.

כן. לא בתקנות כי אם תצטרכו לשנות כאן משהו, תצטרכו להביא את זה לכאן לאישור הוועדה.

במקום לפי הטופס המקוון בתוספת הראשונה לפי הטופס המפורסם באתר הרשות?

הטופס המקוון שקבע המנהל. לא, קבע זה לא טוב. שאישר המנהל.

לגבי הטופס הידני, אפשר לאשר אותו. לגבי החיקויים. יש שם תיקונים.

גם את הטופס הזה, תשימי אותו באותו מקום. אם הם ישנו מילה בטופס, הם צריכים לבוא לאישור הוועדה.

כאן זה פחות בעייתי.

שני הטפסים יהיו בנהלים.

לגבי החתימה. לפי התקנות הקיימות כמובן הם צריכים לחתום בחתימה ידנית ואז אין בעיה. כאן למעשה צריך שמי שיחתום על הטופס, צריכה להיות רובריקה של חתימה. לא נדרוש מהם חתימה אלקטרונית אבל צריכה להיות רובריקה של חתימה. אני חושבת שמה שצריך להגיד זה שהסוחר הוא זה שיחתום. בעל הרישיון הוא זה שיחתום על הטופס ואם הוא חברה, צריך להגיד מי בחברה.

מקובל עלינו. שם משתמש וסיסמה, זה הכול אישי והוא חותם. מקובל. מי שמדווח.

תהיה חתימה למטה, הוא כותב מי הבן אדם. אם זאת חברה בע"מ, אתה צריך לדעת מי יחתום שם, למי אתה נותן לחתום. בעיקרון הדוח יהיה חתום בידי בעל הרישיון, ואם מדובר בחברה – אתה צריך לפרט את פרטי התאגיד. צריך להיות מי שמוסמך לחתום. יש לנו נוסחים לגבי תאגידים. מורשה החתימה והוא כמובן צריך לציין את הפרטים שלו.

למה שלא נסתפק שברגע שמנפיקים שם משתמש וסיסמה, הם חותמים. אף אחד לא יכול להיכנס. ברגע שהוא מקבל שם משתמש וסיסמה, הוא חותם.

אתה לא יכול שכל אחד בחברה יחתום. מחר המנהל מתחלף. זה לא שם משתמש.

חתימתו של מורשה חתימה.

מורשה חתימה. בסדר. בעל הרישיון ואם הוא חברה או אם הוא תאגיד, מורשה חתימה.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 9 אושר

אנחנו אישרנו את סעיף 9 המתוקן.

אני מזכיר לפרוטוקול שסעיפים 6(א) ו-(ב) ישונו ויעברו לקדמת המסמך. הם ישונו כך שיאפשרו הפרדה בין סוחר חדש לסוחר קיים.

ולא צריך להגיש כל שנה בעת חידוש רישיון אלא רק בבקשה לרישיון.

כן. סוחר קיים מחדש רישיון וסוחר חדש מגיש ומקבל, בהתאם למה שאמרנוף.

תשעים יום מיום קבלת הסיסמה.

כן. יקבל שם משתמש וסיסמה זמניים.

אני מבקש שאת הנוסח הזה תעבירו גם לאדונים המכובדים וגם אלי. אנחנו לא נתכנס פעם נוספת ואם יהיה צורך, אפילו נדבר בטלפון או משהו כזה.

בעיקרון הנוסח צריך לתאום את החלטות הוועדה.

בדיוק.

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנות העתיקות (ניהול רשימת מצאי) אושרו

אנחנו מאשרים את כל תקנות העתיקות (ניהול רשימת מצאי).

תודה רבה. אני מקווה שבאמת המעבר לדיווח המקוון והמצולם ישרת לא רק את המפקחים אלא גם את בעלי העסק.

נקווה שעוד יישארו סוחרים אחרי הדבר הזה כי המטרה כאן ברורה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:15.>