PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
23/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 228>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ה בתמוז התשע"ד (23 ביולי 2014), שעה 9:30

<תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אורי מקלב

עדי קול

>
לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים

עינב הכט עמיר - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

רונן נסים - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

ניצן רוזנברג

דורית ואג

אסתר מימון
<תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשע"ד-2014>

בוקר טוב. אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. האם את יכולה להסביר לנו מה אתם רוצים בתקנות האלה?

ודאי. חוק צ'קים ללא כיסוי מעניק סמכות לשרת המשפטים לקבוע בעתות חירום סייגים לתחולת החוק. החוק הזה מסדיר את כל הנושא של משיכת צ'קים ללא כיסוי ומה המשמעויות של זה, מאיזה מספר של צ'קים הלקוח הופך להיות לקוח מוגבל - - -

האם זה הגיוני לומר שמי שגויס בקשר למצב מיוחד בעורף עד תום 15 יום לאחר תום המילואים? האם לא צריך לקבוע את זה על כל אזרחי מדינת ישראל?

אני אלך אחורה. בעבר, ב-2006, כשהתקינו את התקנות, כשעוד לא היו הסמכויות המיוחדות שיש היום, באמת הלכו על כלל האוכלוסייה, אבל עשו את זה בצורה רטרואקטיבית ועל זה היתה ביקורת שזה מאוחר וכו'.

אחר-כך מבקר המדינה כתב על זה.

נכון, בגלל שלקח הרבה זמן עד שזה הותקן. אבל בנקודת מבט רטרואקטיבית יש ידיעה יותר ברורה על הצורך ועל ההצדקה - - -

איך ידעו חיילי מילואים שהם יכולים להגיש בקשה?

זה נושא אחר. איך הם ידעו? אנחנו פונים בכל מיני ערוצים כדי שידעו על זה. גם הוצאנו הודעה אחת לדוברות, לעיתונות, וגם בכוונתנו להוציא עוד הודעה אחרי שהתקנות יאושרו. בנוסף, יצרנו קשר גם עם משרד הביטחון וביקשנו שבפלטפורמות שלהם, של יידוע לחיילי מילואים על הזכויות שלהם, יידעו, וגם יצרנו קשר - - -

האם הבנקים מוציאים הודעות? ודאי לפני הצ'ק העשירי. הבנק שולח הודעה, אתה עכשיו - - -

אחרי הצ'ק העשירי.

רק אחרי?

בחמישה צ'קים יוצאת התראה.

צריך להורות לבנקים שבמכתב שהוא שולח על הצ'ק העשירי - - -

לא, אחרי חמישה צ'קים, כשהבנק מוציא התראה, שיכניס סעיף שכל חייל מילואים רשאי לבקש ביטול עשרה צ'קים לפי מה שכתוב בתקנות.

אם זה בצ'ק העשירי קל וחומר.

לבנק אין ידיעה, זה הודעות סטנדרטיות שיוצאות.

הוא יוסיף עוד מכתב.

- - -

בחמישה ובעשרה, אבל ודאי בעשרה, שלא יצטרפו לו הצ'קים האלה לחשבון.

אולי חייל המילואים כבר קיבל אחרי החמישי, אבל הוא עוד לא הגיע לעשירי.

מאה אחוז. אומר היושב-ראש גם לא בחמישי, כדי שזה לא ייספר לו, וודאי לא בעשירי, שלא ייהפך ממש למוגבל. בואו נסכם כך, למה צריך הרבה להתפלפל? במכתבים שהבנק מוציא בהתראה שאתה נמצא בהליך כזה וכזה או שחזרו לך חמישה צ'קים, הוא יוסיף לעת הזאת עוד מכתב גם בנוסח הסטנדרטי או עוד רובריקה, כפי שהציע היושב-ראש, שאם אדם שירת במילואים לפי צו 8 או צו 9, יש לך אפשרות להגיש בקשה לגרוע את הצ'קים האלה עם אישור של משרד הביטחון שהוא שירת במילואים. זו התשובה הכי טובה גם לשאלה של היושב-ראש איך חיילי המילואים ידעו את זה, והבנקים יודעים להתגבר על דבר כזה.

העיקרון כמובן מקובל והגיוני, אבל הבנקים לא נמצאים כאן ויש פה שיקולים עקרוניים. קודם כול, כמובן לא יודעים מי שירת בשירות מילואים לפי צו 8 - - -

לא יודעים, אבל יכתבו לו שאם הוא משרת - - -

לשלוח הודעות לכל הלקוחות, הודעה מיוחדת כזאת, אני לא יודע מה העלויות ומה - - -

בכמה מדובר?

הוא שולח מכתב ממילא אחרי חמישה צ'קים, נכון?

זה הכול אוטומטי.

שיוסיפו שם סעיף. מה הבעיה?

אני לא יודע מה המשמעות המעשית.

האם אתם יודעים בכמה מדובר בתקופה הזאת? הרי יש ירידה דרמטית - - -

מי שהיה במילואים וזה קורה לו, הוא בא לבנק ואומר: תראו, הייתי במילואים, גויסתי, אז ישר הם יטפלו.

הם לא יודעים מה הזכויות שלהם, הוא לא בא לבנק, הוא מקבל הודעה, אין לו מה לעשות. הוא מקבל הודעה, הוא נהפך למוגבל, הוא לא במשא-ומתן עם הבנק. אין דרך יותר טובה להודיע. אתם רוצים להודיע ברדיו? לקחו להם את הפלאפונים, אפילו לשלוח הודעות אין אפשרות. הודעות הדובר של הכנסת, גם אם הוא יוציא, לא יגיעו לידיעתם.

שוב, גם משרד הביטחון התחייב בפנינו להוציא הודעה בנושא, לא בעיתונות, אלא בפלטפורמה שהם מיידעים את אותם חיילים על הזכויות שלהם, וגם אנחנו יוצרים קשר עם אותן עמותות או גופים שעוסקים בזכויות של חיילי מילואים. אחד מהם פנה לשרה בשביל לדעת מה קורה, ועדכנו אותם, וגם בכוונתנו לעשות פנייה יזומה אליהם, כדי להנגיש את המידע הזה לחיילי המילואים.

מה המשמעות? אני רואה כאן שהיועצת המשפטית כתבה שגם בחשבון משותף בעסק או בחברה, שזה גם יחול. דהיינו, נניח אם יש לבני זוג חשבונות נפרדים, מה דינו של החשבון של האישה? בין בני זוג לא פעם קורה שמסיבות כאלה ואחרות יש חשבון אחד לאישה, חשבון אחד לבעל, והבעל משרת במילואים, הוא קיבל צו 8 או צו 9, ובגרעין המשפחתי הזה חשבון מתנהל בנפרד על כל מספר זהות, אבל זו אותה משפחה.

אמרתם שתעשו תיקון שזה יחול אוטומטית ולא נצטרך בכל פעם לאשר תקנות כאלה.

נכון. זה מה שהסברתי ליועצת המשפטית כאן. התקנות האלה קיימות, זה לא נתקע כי יש התנגדות עקרונית, פשוט היו חילופי תפקידים אצלנו במשרד, והרעיון הוא כן לקדם את התקנות האלה.

מה אדוני אומר לגבי חשבונות נפרדים?

צריך שזה יחול גם על האישה.

גם בחשבונות נפרדים?

מה אפשר לעשות? הבעל נקרא למילואים, הוא לא יכול לסדר את העניינים שלו, אז הצ'קים של החשבון של האישה חוזרים.

גם אם זה לא חשבון משותף של שניהם?

גם אם זה לא חשבון משותף. את הכסף שלי אני מכניס לחשבון של אשתי - - -

נניח שאין לה הכנסה ממנו והיא מוציאה יותר משלה.

הוא לא קיבל את הכסף כדי להעביר לה כספים לחשבון כדי שהצ'קים לא יחזרו.

למה לא עושים לכולם?

אני מבקש שתהיה אפשרות להגיש בקשה בעניין הזה, להוכיח שזה חשבון של גרעין משפחתי אחד של זוג נשוי ואחד מבני הזוג קיבל צו.

צריך לשמוע מה הם אומרים על זה.

הבנקים אגב הוזמנו לישיבה. זה לא שהם לא הוזמנו.

אנחנו דנים בהצעה הזאת לגבי תא משפחתי אחד של שני חשבונות נפרדים. זאת נקודה שלא חשבנו עליה.

רק בן זוג.

כמובן גם זה יהיה מותנה באותו נטל.

ודאי. ודאי. מה השאלה.

ב-2006 עשו על כל האוכלוסייה.

אז למה לא עושים את זה עכשיו?

תשאלי אותם, יש לזה הסבר.

תראי את סעיף 3 בנקודות לדיון, שמתייחס לתקנות קבועות.

ראיתי את זה.

אמרתם שאתם בשלב מתקדם, אני רוצה לדעת מה קורה עם זה.

זה מה שעניתי, לא הייתי אז בתקופה הזאת. אני יודעת שיש תקנות כאלה, נוסח כזה של טיוטה. בגלל חילופי תפקידים אצלנו זה כנראה לא קודם, אבל יש כוונה לקדם את זה.

שמונה שנים?

לא, זה שנתיים.

לא, 2012. שנה וחצי.

אני מציע שבפרוטוקול של 2014 נתקדם יותר, כדי שב-2016 חס וחלילה גם נוכל. נכתוב שזה לא נמצא בשלב מתקדם, אלא מתקדם מאוד, כדי שב-2016 נשאל את השאלה, נשאל מה קרה אז.

זה לא יקרה.

זה הרי לא יהיה.

אתם יותר פסימיים ממני.

למה בחרתם גם הפעם באופציה השנייה, רק על חיילי מילואים? אנחנו רואים שב-2006 זה חל על כלל האוכלוסייה.

ב-2006 זה עודכן רטרואקטיבית, ולכן היתה כבר איזו פרספקטיבה על הצורך בזה. כרגע לשמחתנו הצלחנו להרים את הדבר הזה מאוד מהר. לגבי כל תושבי הדרום או התושבים שהוכרז האזור שלהם במצב חירום, יש להם כרגע הגנה בדמות ההגנה שהוציא בנק ישראל, שקבע שלא ניתן להגביל להם חשבונות. לגבי כלל האוכלוסייה – כרגע לא מצאנו הצדקה להחיל את זה על כלל האוכלוסייה, אנחנו גם לא רוצים לעודד התנהלות של שימוש בצ'קים ללא כיסוי.

זה נכון, אבל אנשי עסקים באזור הדרום לא מרוויחים עכשיו.

יש להם כרגע הגנה.

היושב-ראש שואל גם על בית שנפגע ביהוד אתמול, בית שנהרס עד היסוד ביהוד. מה דינו של אחד שנפגע לא ב-40 ק"מ?

יש להם הגנה ספציפית בסעיף 10(א)(5) שלקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש – זה רק לגבי תושב של שטח שהוכרזה לגביו - - -

יש סעיף קטן (4).

החשש הגדול שלי שאנשי המילואים לא יודעים על זה בכלל.

אלה שני נושאים שונים: אנשי המילואים והאוכלוסייה הכללית. לגבי תושבי הדרום יש הגנה. אם נמצא במבט יותר מתקדם שיש צורך להחיל את זה על כלל האוכלוסייה, תמיד נוכל להביא שוב תקנות לכאן במבט רטרואקטיבי.

רק שאנחנו יוצאים לשלושה חודשי פגרה, וזו יכולה להיות בעיה.

יש היום הוראה שאם בתוך 21 יום זה לא נידון, זה נכנס לתוקף.

יש מסלול מיוחד של היושב-ראש. אני מכיר את החריצות של היושב-ראש - - -

אם יהיה צורך, אני אכנס ישיבה באופן מיוחד.

אני מתחייב להגיע. השאלה לגבי בתים שנפגעו. האם יש להם הגנה?

היום יש להם הגנה של המפקח על הבנקים.

לא בית שנפגע בדרום, בית שנפגע ביהוד.

לא. בית שנפגע ביהוד, שהוא לא אזור שמוכרז, הוא יכול להשתמש בסעיף 10(4) כרגע. ואם נמצא שיש הצדקה כללית לעשות - - -

בסעיף אמרת שזה בכלל - - -

לא, זה (5), הם העירו לי ש-(4) - - -

זה לפנות לבית משפט.

למה לפנות לבית משפט ולא בבקשה לבנק ישראל? זה מה שאתם מטילים עליו? למה לא בפנייה מסודרת לרשות מוסמכת, רשות ממשלתית? למה לבית משפט? למה התהליך קשה כזה?

לבנק ישראל אין סמכות כזאת כיום.

אנחנו ניתן עכשיו את הסמכות הזאת.

אני לא חושבת שאתה יכול לעשות את זה בתקנות.

זה גם עניין שיפוטי לבדוק את הקשר הסיבתי בין הנזק - - -

איך יש לכם סמכות בעניין הזה עכשיו?

יש לנו סמכות בסעיף - - -

צריך להורות לבנקים שמי שיביא אישור ממס רכוש, ממוסדות, לפי תהליך שתקבעו אתם, הוא גם יוכל לבקש הגנה שלא לגרוע את הצ'קים האלה. נעשה דבר מושלם. הרי מה שקרה עכשיו זה לא מה שהיה פעם. הפעם כל הארץ חזית. אנחנו יודעים שיש נזקים, אנחנו יודעים שיש דברים שנפגעו, לא בטווח ה-40 ק"מ שהוכרז באופן כללי, וזה בהחלט יכול להיות. דרך אגב, אני כבר מוסיף, אדוני היושב-ראש, מדברים על חיילי מילואים, אבל מה קורה לאחד שבסדיר?

בסדיר הוא כל הזמן בצבא.

עכשיו אין לו הגנה. עכשיו גם לו צריכה להיות הגנה.

יש לו הגנה, כי מה שיקרה שהוא יפנה לבית משפט, מייד יאשרו לו.

יש חייל בסדיר שילך לבית משפט? חייל מילואים יקבל את זה וחייל בסדיר לא יקבל את זה, אם הוא יוכיח - - -

בסדיר זה לא משנה - - -

ההנחה שחייל מילואים יש לו פגיעה בהכנסה.

לחייל יש חשבון והוא לא יכול - - -

נכון, אבל ההנחה היא שלחייל מילואים נפגעה ההכנסה, כשהוא נקרא לשירות מילואים ויש לו פגיעה בהכנסה.

חייל יכול לנהל עוד דברים בחשבון שלו, הוא לא היה צריך רק להביא צ'ק של מישהו שהיה חייב לו שלקח ממנו, ועכשיו הוא לא נתן.

מדובר גם על עשרה צ'קים, זה מספר צ'קים גדול, זה לא צ'ק אחד - -

אולי הוא היה לפני חתונה - - -

- - זה לא צ'ק אחד, זו התנהלות. הרעיון הוא שמצב החירום קוטע את ההתנהלות הכלכלית הרגילה של האדם.

למה שלא יחול על חיילים סדירים? למה זה מפריע לכם?

זה פשוט לא נראה לי שייך לחיילי סדיר. חיילי סדיר הם באופן תדיר נמצאים במצב הזה של היעדרות מהבית, זה לא חירום מיוחד ששונה מהמצב הרגיל שלהם, גם אין פגיעה בהתנהלות הכלכלית.

הוא לא יכול להתנהל, הוא לא יכול לענות על טלפונים - - -

אין להם פגיעה בהכנסה, ההכנסה שלהם אותו דבר.

זה לא תמיד תלוי בהכנסה, זו התנהלות בחשבון בנק, שאין לך אפשרות להכניס, להוציא, לפעול, להביא, אתה לא זמין. תביאו בחשבון שיש הרבה חיילים שתוך כדי הסדיר הם מנהלים חשבון, חשבון זה לא מה שהיה פעם חשבון בנק. היום יש בודדים, ויכול להיות שיש כאלה לפני נישואים, יש להם חשבון והם בסדיר, בקבע, והם יכולים להיפגע מהדבר הזה. המשמעות היום של אחד שנופל לחשבון מוגבל, אנחנו הרי יודעים מה המשמעות, אנחנו סוגרים אותו לגמרי, ובצדק, וזה באמת מרתיע אנשים מלהיכנס למצב של חדלות פירעון או של צ'קים שחוזרים. עשינו את התקנות האלה, אבל במצב כזה אנחנו צריכים לגרום לכך שלא ייפגע מי שלא אשם, זה לא בגלל תופעה, וזה לא משהו שיגרום לכך, שזה הרחבה של בן זוג. אנשים בסדיר או בקבע - - -

גם בקבע ההכנסה שלו לא נפגעת.

ההתנהלות שלו נפגעת.

נקודת המוצא שההכנסה שלו לא נפגעת.

לא הכול נכנס - - -

אורי, קודם כול ניתן להם את זה, אחר-כך הם יבואו עם תיקונים נוספים אם יהיה צורך.

אם הם יחילו את זה על כלל האוכלוסייה - - -

אנחנו לא מדברים על כלל האוכלוסייה, אנחנו מדברים על חיילים בסדיר וחיילים בקבע.

מה אנחנו עושים עם החשבונות שלי ושל אשתי?

של בני זוג. זאת הנקודה שאנחנו רוצים בבקשה כמה דקות לבדוק.

אתם רוצים הפסקה של חמש דקות?

לצורך העניין, מה זה "בן זוג"? האם זה זוג נשוי?

זוג נשוי.

בן זוג שמנהל תא משפחתי. אני לא יודעת, זה כבר - - -

האם אתם רוצים עשר דקות הפסקה?

כן, אנחנו נשמח.

בן זוג וגם השאלה של נשואים ולא נשואים, שתהיה מוכרעת.

אנחנו עושים הפסקה של עשר דקות, כדי שתבדקו את הנקודה על בני זוג שיש להם חשבונות.

האם יש נקודה נוספת שכרגע עומדת על הפרק שנדון גם בה?

דיברנו על מי שביתו נפגע, שלמעשה יש לו הגנה. מי שלא בטווח 40 הק"מ שהוכרז, שביתו נפגע, אני רוצה לדעת ברור שיש לו הגנה.

יש לו הגנה היום מכוח בית משפט.

ביקשנו שזה לא יהיה בית משפט.

מה אתה רוצה, שהוא יפנה למפקח על הבנקים?

כן.

איך הוא יוכיח את העובדה? ברגע שזה חייל מילואים, אין כאן הליך הוכחתי. כל מה שחייל המילואים צריך לעשות זה להביא אסמכתה מרשויות הצבא שהוא היה במילואים בתאריך כך וכך, ושזה היה צו 8.

אני חושב שגם צריך להיות שהוא שירת - - -

זה הכול קשור באסמכתה בצבא, הוא פשוט מביא את האסמכתה הזאת. זה לא צריך להיות הליך של הוכחה, שהוא צריך להוכיח שהוא נפגע. ברגע שאתה מדבר על מישהו שהבית שלו נפגע, אז צריך כבר להיות איזה הליך, ואני לא בטוחה שבכל בנק ובנק, זה המקום המתאים לנהל הליך כזה.

יש לכם עשר דקות. אני מחדש את הישיבה ב-10:00. תודה רבה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 09:50 ונתחדשה בשעה 10:05.)>

תודה רבה, רבותי. אני מחדש את הישיבה. אני רוצה לקבל תשובה.

לגבי הנושא של בני זוג, התייעצנו ואנחנו לא חושבים שנכון לקבוע את זה. אני אסביר למה, וזה משני טעמים. דבר ראשון, אנחנו חושבים שבני זוג שבוחרים לנהל חשבונות נפרדים, הם מחליטים לרוב על הפרדה כלכלית ומתנהלים באופן נפרד, לכן אותו בן זוג שבן זוגו יצא למילואים והוא מנהל בנפרד, יודע על הצ'קים שנמשכו, הוא נמצא כרגע בביתו ולא במילואים ומסוגל להתנהל באופן נפרד בחשבון שלו. דבר שני זה שאנחנו רואים קושי אדיר בזיהוי מיהו בן זוג, זה לא משהו שאפשר להטיל על בנק לעשות, אלא אם כן אנחנו הולכים רק על בן זוג נשוי, וזה לדעתי בעייתי מבחינת סוג אחר של בן זוג שלא נשוי וכן משרת במילואים, לא לתת לו את ההקלה הזאת.

הבנתי. כן, אורי.

כל ילדי כבר נישאו ברוך השם, האחרונה לפני שבועיים, אני רק רוצה להגיד לך שבני זוג, אנשים נשואים, היה להם חשבון לפני הנישואים, לא כל אחד עושה את השותפות. לפעמים זה זמן, לפעמים זה תהליך, היום כמעט ולא מגיעים לבנקים, זה הדבר היחיד שצריך בשבילו להגיע לבנק, כמעט הדבר היחיד ובקניית דירה ואתה מביא את תעודת הזהות עצמה, בלי שום תעודה אחרת. הם מתנהלים כך בגלל שלו או לה יש בחשבון מחויבויות ותיקות, שלקחו פעם הלוואה, ועם החיים זה נמשך. מה שקורה שלו יש חשבון ולה יש חשבון, והוא מעביר לה.

אורי, אני מציע שנאשר את התקנות כמות שהן ואחר כך נראה אם יש בעיות כמו שאתה מעלה.

תקראי את התקנות, בבקשה.

יש מקרים שאני לא יכול להגיד לא, כי אני יכול לפגוע באחרים, אבל אנחנו נחכה להם. במקרה הזה אתם מנצלים את העניין. הרי אתם באים לכאן עם עוד דברים שאנחנו לא מחויבים. אני הרי לא אעכב עכשיו בגלל ההתנגדות שלכם, אבל בסדר. אתם מתנהגים כך עכשיו סתם בגלל שאין לכם רצון ולא הבנה, כי אתם לא מכירים מישהו שיש לו בעיה.

אני חושבת שלא הגון לומר את זה.

אורי, תפנה לשרת המשפטים והיא תביא תיקון נוסף, מה אפשר לעשות.

תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיף 21(ב) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

גריעת שיק שסורב
1.
(א) נקרא אדם לשירות מילואים בנסיבות חירום או לשירות מילואים במצב מיוחד, לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (להלן – מגויס), בקשר למצב מיוחד בעורף שהוכרז עליו לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 ביום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014), וסורב שיק בחשבונו, ייגרע אותו שיק ממניין השיקים לעניין סעיף 2(א) לחוק, אם היום שסורב בו חל בתקופה שבה שהה בשירות מילואים כאמור, עד חמישה עשר ימים מתום תקופת המילואים.

(ב) תקנה זו תחול גם על שיק שסורב שנמשך על חשבון של שותפות או של חברת מעטים אם המגויס הוא בעל מניות בחברה או שותף בשותפות וכן מורשה חתימה בחשבון הבנק של החברה או השותפות; בתקנת משנה זו –

"חברת מעטים" – חברה שהיא בהחזקתם של חמישה בני אדם לכל היותר שאינם תאגיד; לעניין זה ייחשבו אדם וקרובו לאדם אחד;


"קרוב" – בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה.

אסמכתה מרשות צבאית
2.
מגויס המבקש גריעת שיק מהמניין או ביטול הגבלה לפי תקנות אלה, ימציא לבנק אסמכתה מאת רשות צבאית, המאשרת כי שירת שירות מילואים בנסיבות חירום או במצב מיוחד, בציון התקופה שבה שירת.
ביטול הגבלה
3.
(א) הגבלה לפי סעיף 2(א) לחוק שהתמלאו בה התנאים לפי תקנות אלה – בטלה.



(ב) על ביטול הגבלה לפי תקנה זו ידווח הבנק לבנק ישראל, ובנק ישראל יעביר לכל בנק את הפרטים בדבר ביטול ההגבלה, הכול כפי שקבע המפקח לפי סעיף 13 לחוק.

תודה רבה.

מי בעד?
הצבעה

בעד התקנה – פה אחד
תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשע"ד-2014 אושרו.

פה אחד. התקנות אושרו פה אחד. אנחנו דואגים לאנשי הצבא שלנו.

שותפים לדאגה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:10.>