PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
23/07/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 228>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ה בתמוז התשע"ד (23 ביולי 2014), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 23/07/2014
תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
<תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשע"ד-2014>
מוזמנים
¶
>
לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים
עינב הכט עמיר - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
רונן נסים - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל
היו"ר דוד רותם
¶
בוקר טוב. אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. האם את יכולה להסביר לנו מה אתם רוצים בתקנות האלה?
לירון מאוטנר לוגסי
¶
ודאי. חוק צ'קים ללא כיסוי מעניק סמכות לשרת המשפטים לקבוע בעתות חירום סייגים לתחולת החוק. החוק הזה מסדיר את כל הנושא של משיכת צ'קים ללא כיסוי ומה המשמעויות של זה, מאיזה מספר של צ'קים הלקוח הופך להיות לקוח מוגבל - - -
היו"ר דוד רותם
¶
האם זה הגיוני לומר שמי שגויס בקשר למצב מיוחד בעורף עד תום 15 יום לאחר תום המילואים? האם לא צריך לקבוע את זה על כל אזרחי מדינת ישראל?
לירון מאוטנר לוגסי
¶
אני אלך אחורה. בעבר, ב-2006, כשהתקינו את התקנות, כשעוד לא היו הסמכויות המיוחדות שיש היום, באמת הלכו על כלל האוכלוסייה, אבל עשו את זה בצורה רטרואקטיבית ועל זה היתה ביקורת שזה מאוחר וכו'.
לירון מאוטנר לוגסי
¶
נכון, בגלל שלקח הרבה זמן עד שזה הותקן. אבל בנקודת מבט רטרואקטיבית יש ידיעה יותר ברורה על הצורך ועל ההצדקה - - -
לירון מאוטנר לוגסי
¶
זה נושא אחר. איך הם ידעו? אנחנו פונים בכל מיני ערוצים כדי שידעו על זה. גם הוצאנו הודעה אחת לדוברות, לעיתונות, וגם בכוונתנו להוציא עוד הודעה אחרי שהתקנות יאושרו. בנוסף, יצרנו קשר גם עם משרד הביטחון וביקשנו שבפלטפורמות שלהם, של יידוע לחיילי מילואים על הזכויות שלהם, יידעו, וגם יצרנו קשר - - -
היו"ר דוד רותם
¶
לא, אחרי חמישה צ'קים, כשהבנק מוציא התראה, שיכניס סעיף שכל חייל מילואים רשאי לבקש ביטול עשרה צ'קים לפי מה שכתוב בתקנות.
אורי מקלב
¶
מאה אחוז. אומר היושב-ראש גם לא בחמישי, כדי שזה לא ייספר לו, וודאי לא בעשירי, שלא ייהפך ממש למוגבל. בואו נסכם כך, למה צריך הרבה להתפלפל? במכתבים שהבנק מוציא בהתראה שאתה נמצא בהליך כזה וכזה או שחזרו לך חמישה צ'קים, הוא יוסיף לעת הזאת עוד מכתב גם בנוסח הסטנדרטי או עוד רובריקה, כפי שהציע היושב-ראש, שאם אדם שירת במילואים לפי צו 8 או צו 9, יש לך אפשרות להגיש בקשה לגרוע את הצ'קים האלה עם אישור של משרד הביטחון שהוא שירת במילואים. זו התשובה הכי טובה גם לשאלה של היושב-ראש איך חיילי המילואים ידעו את זה, והבנקים יודעים להתגבר על דבר כזה.
רונן נסים
¶
העיקרון כמובן מקובל והגיוני, אבל הבנקים לא נמצאים כאן ויש פה שיקולים עקרוניים. קודם כול, כמובן לא יודעים מי שירת בשירות מילואים לפי צו 8 - - -
דורית ואג
¶
מי שהיה במילואים וזה קורה לו, הוא בא לבנק ואומר: תראו, הייתי במילואים, גויסתי, אז ישר הם יטפלו.
אורי מקלב
¶
הם לא יודעים מה הזכויות שלהם, הוא לא בא לבנק, הוא מקבל הודעה, אין לו מה לעשות. הוא מקבל הודעה, הוא נהפך למוגבל, הוא לא במשא-ומתן עם הבנק. אין דרך יותר טובה להודיע. אתם רוצים להודיע ברדיו? לקחו להם את הפלאפונים, אפילו לשלוח הודעות אין אפשרות. הודעות הדובר של הכנסת, גם אם הוא יוציא, לא יגיעו לידיעתם.
לירון מאוטנר לוגסי
¶
שוב, גם משרד הביטחון התחייב בפנינו להוציא הודעה בנושא, לא בעיתונות, אלא בפלטפורמה שהם מיידעים את אותם חיילים על הזכויות שלהם, וגם אנחנו יוצרים קשר עם אותן עמותות או גופים שעוסקים בזכויות של חיילי מילואים. אחד מהם פנה לשרה בשביל לדעת מה קורה, ועדכנו אותם, וגם בכוונתנו לעשות פנייה יזומה אליהם, כדי להנגיש את המידע הזה לחיילי המילואים.
אורי מקלב
¶
מה המשמעות? אני רואה כאן שהיועצת המשפטית כתבה שגם בחשבון משותף בעסק או בחברה, שזה גם יחול. דהיינו, נניח אם יש לבני זוג חשבונות נפרדים, מה דינו של החשבון של האישה? בין בני זוג לא פעם קורה שמסיבות כאלה ואחרות יש חשבון אחד לאישה, חשבון אחד לבעל, והבעל משרת במילואים, הוא קיבל צו 8 או צו 9, ובגרעין המשפחתי הזה חשבון מתנהל בנפרד על כל מספר זהות, אבל זו אותה משפחה.
לירון מאוטנר לוגסי
¶
נכון. זה מה שהסברתי ליועצת המשפטית כאן. התקנות האלה קיימות, זה לא נתקע כי יש התנגדות עקרונית, פשוט היו חילופי תפקידים אצלנו במשרד, והרעיון הוא כן לקדם את התקנות האלה.
היו"ר דוד רותם
¶
מה אפשר לעשות? הבעל נקרא למילואים, הוא לא יכול לסדר את העניינים שלו, אז הצ'קים של החשבון של האישה חוזרים.
אורי מקלב
¶
אני מבקש שתהיה אפשרות להגיש בקשה בעניין הזה, להוכיח שזה חשבון של גרעין משפחתי אחד של זוג נשוי ואחד מבני הזוג קיבל צו.
לירון מאוטנר לוגסי
¶
אנחנו דנים בהצעה הזאת לגבי תא משפחתי אחד של שני חשבונות נפרדים. זאת נקודה שלא חשבנו עליה.
לירון מאוטנר לוגסי
¶
זה מה שעניתי, לא הייתי אז בתקופה הזאת. אני יודעת שיש תקנות כאלה, נוסח כזה של טיוטה. בגלל חילופי תפקידים אצלנו זה כנראה לא קודם, אבל יש כוונה לקדם את זה.
אורי מקלב
¶
אני מציע שבפרוטוקול של 2014 נתקדם יותר, כדי שב-2016 חס וחלילה גם נוכל. נכתוב שזה לא נמצא בשלב מתקדם, אלא מתקדם מאוד, כדי שב-2016 נשאל את השאלה, נשאל מה קרה אז.
היו"ר דוד רותם
¶
למה בחרתם גם הפעם באופציה השנייה, רק על חיילי מילואים? אנחנו רואים שב-2006 זה חל על כלל האוכלוסייה.
לירון מאוטנר לוגסי
¶
ב-2006 זה עודכן רטרואקטיבית, ולכן היתה כבר איזו פרספקטיבה על הצורך בזה. כרגע לשמחתנו הצלחנו להרים את הדבר הזה מאוד מהר. לגבי כל תושבי הדרום או התושבים שהוכרז האזור שלהם במצב חירום, יש להם כרגע הגנה בדמות ההגנה שהוציא בנק ישראל, שקבע שלא ניתן להגביל להם חשבונות. לגבי כלל האוכלוסייה – כרגע לא מצאנו הצדקה להחיל את זה על כלל האוכלוסייה, אנחנו גם לא רוצים לעודד התנהלות של שימוש בצ'קים ללא כיסוי.
אורי מקלב
¶
היושב-ראש שואל גם על בית שנפגע ביהוד אתמול, בית שנהרס עד היסוד ביהוד. מה דינו של אחד שנפגע לא ב-40 ק"מ?
לירון מאוטנר לוגסי
¶
יש להם הגנה ספציפית בסעיף 10(א)(5) שלקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש – זה רק לגבי תושב של שטח שהוכרזה לגביו - - -
לירון מאוטנר לוגסי
¶
אלה שני נושאים שונים: אנשי המילואים והאוכלוסייה הכללית. לגבי תושבי הדרום יש הגנה. אם נמצא במבט יותר מתקדם שיש צורך להחיל את זה על כלל האוכלוסייה, תמיד נוכל להביא שוב תקנות לכאן במבט רטרואקטיבי.
לירון מאוטנר לוגסי
¶
לא. בית שנפגע ביהוד, שהוא לא אזור שמוכרז, הוא יכול להשתמש בסעיף 10(4) כרגע. ואם נמצא שיש הצדקה כללית לעשות - - -
אורי מקלב
¶
למה לפנות לבית משפט ולא בבקשה לבנק ישראל? זה מה שאתם מטילים עליו? למה לא בפנייה מסודרת לרשות מוסמכת, רשות ממשלתית? למה לבית משפט? למה התהליך קשה כזה?
אורי מקלב
¶
צריך להורות לבנקים שמי שיביא אישור ממס רכוש, ממוסדות, לפי תהליך שתקבעו אתם, הוא גם יוכל לבקש הגנה שלא לגרוע את הצ'קים האלה. נעשה דבר מושלם. הרי מה שקרה עכשיו זה לא מה שהיה פעם. הפעם כל הארץ חזית. אנחנו יודעים שיש נזקים, אנחנו יודעים שיש דברים שנפגעו, לא בטווח ה-40 ק"מ שהוכרז באופן כללי, וזה בהחלט יכול להיות. דרך אגב, אני כבר מוסיף, אדוני היושב-ראש, מדברים על חיילי מילואים, אבל מה קורה לאחד שבסדיר?
אורי מקלב
¶
יש חייל בסדיר שילך לבית משפט? חייל מילואים יקבל את זה וחייל בסדיר לא יקבל את זה, אם הוא יוכיח - - -
עינב הכט עמיר
¶
נכון, אבל ההנחה היא שלחייל מילואים נפגעה ההכנסה, כשהוא נקרא לשירות מילואים ויש לו פגיעה בהכנסה.
אורי מקלב
¶
חייל יכול לנהל עוד דברים בחשבון שלו, הוא לא היה צריך רק להביא צ'ק של מישהו שהיה חייב לו שלקח ממנו, ועכשיו הוא לא נתן.
לירון מאוטנר לוגסי
¶
- - זה לא צ'ק אחד, זו התנהלות. הרעיון הוא שמצב החירום קוטע את ההתנהלות הכלכלית הרגילה של האדם.
לירון מאוטנר לוגסי
¶
זה פשוט לא נראה לי שייך לחיילי סדיר. חיילי סדיר הם באופן תדיר נמצאים במצב הזה של היעדרות מהבית, זה לא חירום מיוחד ששונה מהמצב הרגיל שלהם, גם אין פגיעה בהתנהלות הכלכלית.
אורי מקלב
¶
זה לא תמיד תלוי בהכנסה, זו התנהלות בחשבון בנק, שאין לך אפשרות להכניס, להוציא, לפעול, להביא, אתה לא זמין. תביאו בחשבון שיש הרבה חיילים שתוך כדי הסדיר הם מנהלים חשבון, חשבון זה לא מה שהיה פעם חשבון בנק. היום יש בודדים, ויכול להיות שיש כאלה לפני נישואים, יש להם חשבון והם בסדיר, בקבע, והם יכולים להיפגע מהדבר הזה. המשמעות היום של אחד שנופל לחשבון מוגבל, אנחנו הרי יודעים מה המשמעות, אנחנו סוגרים אותו לגמרי, ובצדק, וזה באמת מרתיע אנשים מלהיכנס למצב של חדלות פירעון או של צ'קים שחוזרים. עשינו את התקנות האלה, אבל במצב כזה אנחנו צריכים לגרום לכך שלא ייפגע מי שלא אשם, זה לא בגלל תופעה, וזה לא משהו שיגרום לכך, שזה הרחבה של בן זוג. אנשים בסדיר או בקבע - - -
אורי מקלב
¶
דיברנו על מי שביתו נפגע, שלמעשה יש לו הגנה. מי שלא בטווח 40 הק"מ שהוכרז, שביתו נפגע, אני רוצה לדעת ברור שיש לו הגנה.
ניצן רוזנברג
¶
איך הוא יוכיח את העובדה? ברגע שזה חייל מילואים, אין כאן הליך הוכחתי. כל מה שחייל המילואים צריך לעשות זה להביא אסמכתה מרשויות הצבא שהוא היה במילואים בתאריך כך וכך, ושזה היה צו 8.
ניצן רוזנברג
¶
זה הכול קשור באסמכתה בצבא, הוא פשוט מביא את האסמכתה הזאת. זה לא צריך להיות הליך של הוכחה, שהוא צריך להוכיח שהוא נפגע. ברגע שאתה מדבר על מישהו שהבית שלו נפגע, אז צריך כבר להיות איזה הליך, ואני לא בטוחה שבכל בנק ובנק, זה המקום המתאים לנהל הליך כזה.
היו"ר דוד רותם
¶
יש לכם עשר דקות. אני מחדש את הישיבה ב-10:00. תודה רבה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 09:50 ונתחדשה בשעה 10:05.)>
לירון מאוטנר לוגסי
¶
לגבי הנושא של בני זוג, התייעצנו ואנחנו לא חושבים שנכון לקבוע את זה. אני אסביר למה, וזה משני טעמים. דבר ראשון, אנחנו חושבים שבני זוג שבוחרים לנהל חשבונות נפרדים, הם מחליטים לרוב על הפרדה כלכלית ומתנהלים באופן נפרד, לכן אותו בן זוג שבן זוגו יצא למילואים והוא מנהל בנפרד, יודע על הצ'קים שנמשכו, הוא נמצא כרגע בביתו ולא במילואים ומסוגל להתנהל באופן נפרד בחשבון שלו. דבר שני זה שאנחנו רואים קושי אדיר בזיהוי מיהו בן זוג, זה לא משהו שאפשר להטיל על בנק לעשות, אלא אם כן אנחנו הולכים רק על בן זוג נשוי, וזה לדעתי בעייתי מבחינת סוג אחר של בן זוג שלא נשוי וכן משרת במילואים, לא לתת לו את ההקלה הזאת.
אורי מקלב
¶
כל ילדי כבר נישאו ברוך השם, האחרונה לפני שבועיים, אני רק רוצה להגיד לך שבני זוג, אנשים נשואים, היה להם חשבון לפני הנישואים, לא כל אחד עושה את השותפות. לפעמים זה זמן, לפעמים זה תהליך, היום כמעט ולא מגיעים לבנקים, זה הדבר היחיד שצריך בשבילו להגיע לבנק, כמעט הדבר היחיד ובקניית דירה ואתה מביא את תעודת הזהות עצמה, בלי שום תעודה אחרת. הם מתנהלים כך בגלל שלו או לה יש בחשבון מחויבויות ותיקות, שלקחו פעם הלוואה, ועם החיים זה נמשך. מה שקורה שלו יש חשבון ולה יש חשבון, והוא מעביר לה.
היו"ר דוד רותם
¶
אורי, אני מציע שנאשר את התקנות כמות שהן ואחר כך נראה אם יש בעיות כמו שאתה מעלה.
תקראי את התקנות, בבקשה.
אורי מקלב
¶
יש מקרים שאני לא יכול להגיד לא, כי אני יכול לפגוע באחרים, אבל אנחנו נחכה להם. במקרה הזה אתם מנצלים את העניין. הרי אתם באים לכאן עם עוד דברים שאנחנו לא מחויבים. אני הרי לא אעכב עכשיו בגלל ההתנגדות שלכם, אבל בסדר. אתם מתנהגים כך עכשיו סתם בגלל שאין לכם רצון ולא הבנה, כי אתם לא מכירים מישהו שיש לו בעיה.
לירון מאוטנר לוגסי
¶
תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשע"ד-2014
בתוקף סמכותי לפי סעיף 21(ב) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
גריעת שיק שסורב
1.
(א) נקרא אדם לשירות מילואים בנסיבות חירום או לשירות מילואים במצב מיוחד, לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (להלן – מגויס), בקשר למצב מיוחד בעורף שהוכרז עליו לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 ביום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014), וסורב שיק בחשבונו, ייגרע אותו שיק ממניין השיקים לעניין סעיף 2(א) לחוק, אם היום שסורב בו חל בתקופה שבה שהה בשירות מילואים כאמור, עד חמישה עשר ימים מתום תקופת המילואים.
(ב) תקנה זו תחול גם על שיק שסורב שנמשך על חשבון של שותפות או של חברת מעטים אם המגויס הוא בעל מניות בחברה או שותף בשותפות וכן מורשה חתימה בחשבון הבנק של החברה או השותפות; בתקנת משנה זו –
"חברת מעטים" – חברה שהיא בהחזקתם של חמישה בני אדם לכל היותר שאינם תאגיד; לעניין זה ייחשבו אדם וקרובו לאדם אחד;
"קרוב" – בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה.
אסמכתה מרשות צבאית
2.
מגויס המבקש גריעת שיק מהמניין או ביטול הגבלה לפי תקנות אלה, ימציא לבנק אסמכתה מאת רשות צבאית, המאשרת כי שירת שירות מילואים בנסיבות חירום או במצב מיוחד, בציון התקופה שבה שירת.
ביטול הגבלה
3.
(א) הגבלה לפי סעיף 2(א) לחוק שהתמלאו בה התנאים לפי תקנות אלה – בטלה.
(ב) על ביטול הגבלה לפי תקנה זו ידווח הבנק לבנק ישראל, ובנק ישראל יעביר לכל בנק את הפרטים בדבר ביטול ההגבלה, הכול כפי שקבע המפקח לפי סעיף 13 לחוק.
היו"ר דוד רותם
¶
תודה רבה.
מי בעד?
הצבעה
בעד התקנה – פה אחד
תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשע"ד-2014 אושרו.