PAGE
3
ועדת הכספים
21/07/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 395>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ד (21 ביולי 2014), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 21/07/2014
הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014
פרוטוקול
<1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014>
<2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013>
<3. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013>
<4. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014>
<5. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014>
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
שמעון סולומון – מ"מ היו"ר
מיכל בירן
משה גפני
בועז טופורובסקי
יצחק כהן
דב ליפמן
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
חמד עמאר
עיסאווי פריג'
אלעזר שטרן
סתיו שפיר
איילת שקד
ישראל אייכלר
>
טל אלדרוטי - השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים
ספי זינגר - עו"ד, משרד המשפטים
מאיר אסולין - סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המסים, משרד האוצר
ערן יעקב - סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר
ערן ניצן - סגן הממונה על התקציבים, אגף תקציבים, משרד האוצר
אביבה אטיאס - ממונה מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר
גיא גולדמן - הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר
ליאת גרבר - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר
שי דותן - מנהל תחום, רשות המסים, משרד האוצר
מיכל סופר - מנהלת תחום, רשות המסים, משרד האוצר
שוקי שרצקי - מנהל תחום, רשות המסים, משרד האוצר
יואב ארבל - יועץ משפטי, רשות שירות לאומי-אזרחי
אליאב בן שמעון - מנכ"ל התאחדות בוני הארץ
אמיר הלר - סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובנייה, התאחדות בוני הארץ
רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר
הילה שבתאי
–
יועצת משפטית, לשכת שמאי המקרקעין
רותי פרמינגר - ארגון נפגעי פעולות איבה
יאיר שחר - המשמר החברתי
ארז גילהר - לוביסט (פוליסי), מייצג את התאחדות בוני הארץ
רומן גרביץ - לוביסט (פוליסי), מייצג את התאחדות בוני הארץ
אור שושני
<1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014>
<2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013>
<3. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013>
<4. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014>
<5. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014>
"(4) הוא לא ביצע עסקה לרכישת דירה לפני יום כ"א באדר ב' התשע"ד (23 במרץ 2014) שבוטלה בתקופה שמהיום האמור עד יום תחילתו של חוק זה;".
מטרת הסעיף הזה... למעשה 23 במרץ 2014 זה היום שבו הובאה החלטת הממשלה בעניין מע"מ אפס לדירות מגורים, ולמעשה המטרה של הסעיף הזה היא כפולה: אחת, למנוע ביטולים מרובים של עסקאות בעקבות ההחלטה, שיגרמו גם למצב קשה במשק; והשנייה, למנוע ביטולים פיקטיביים – מי שרכש דירה וביטל אותה אך ורק כדי להיכנס לתחולת החוק, ולאחר כניסת החוק לתוקף - - -
אנחנו למעשה מחילים את החוק רק על מי שרוכש דירה לאחר יום כניסת החוק לתוקף, ולא על מי שרוכש לפני.
משום שברגע שהחלטת הממשלה התפרסמה אנחנו חששנו שיהיו ביטולים מרובים של עסקאות, שגם יגרמו לקריסה של קבלנים. ומטרה נוספת היא למנוע ביטולים מלאכותיים כדי להיכנס לתחולת החוק, דבר שיביא לאפליה כלפי מי שלא רכש דירה.
מי שרוכש דירה בצורה רגילה, לא במבצע הזה, והוא מבטל – האם הוא זכאי להטבות? אני לא מדבר על אפס מע"מ, אני מדבר על סיוע מממשלתי לרכישת דירה בנושאים אחרים.
אז למה צריך את הסעיף הזה? נניח שמישהו רכש דירה רגילה והוא זכאי לאיזה סיוע ממשלתי – אם הוא מבטל הוא זכאי או לא זכאי?
רגע, נניח שאדם רכש דירה לפני שנה וביטל את העסקה, אז האיש הזה כן ייכנס לנושא של מע"מ, כי זה לא ייחשב שהייתה לו דירה.
ואם הוא רכש דירה אחרי שהממשלה החליטה על החוק, ואז ביטל את זה – הוא לא יזכה, כי זה כבר תרגיל שהוא עושה: מבטל עסקה כדי...
לא, לא. אני שאלתי עוד פעם ואני אשאל פעם שלישית. זוג צעיר שלא שייך למבצע, לפני שנה, לפני שנתיים, ועכשיו הוא ביטל את העסקה והוא רוכש דירה אחרת – הוא זכאי לסיוע ממשלתי או לא? אני מדבר על הסטנדרט, לא על מע"מ אפס.
יעקב, כאן מדובר בהגדרה של "חסר דיור". מי שרכש וביטל, נחשב חסר דיור. אבל אם הוא עשה את התרגיל הזה לאחר החלטת הממשלה, אז אומרים לו: אדוני, פה זה תרגיל.
ומה קורה בעסקאות שזה קרה מסיבה שלא תלויה ברוכש, למשל הקבלן חזר בו, או משהו אחר שקרה שלא בבחירת הרוכש?
תראו, הסעיף הזה מוגבל לתקופה שמיום החלטת הממשלה ועד יום תחילתו של החוק, שאז רצינו למנוע את הביטולים האלו.
אבל היא שואלת מה קורה אם הביטול לא היה בגלל האיש אלא מסיבות שלא תלויות בו, למשל הקבלן פשט רגל. הרי לא צריך להעניש אותו, ולכן צריך להיות כאן שינוי אם הוא ביטל מיוזמתו.
אז תחשבו על זה. שלא יהיה מצב שהקבלן פשט רגל, והוא סובל כי הוא לא ייחשב כחסר דיור בגלל זה.
אנחנו נחשוב על זה ונחזור לוועדה עם תשובה.
אני ממשיכה לקרוא:
"(5) רכישת הדירה אינה מימוש של זכות לרכוש את הדירה אשר ניתנה לו לפני יום תחילתו של חוק זה;".
שהחוק לא יחול על מי שבעצם קיבל אופציה לפני כניסתו לתוקף של החוק ובעצם מממש אותה אחרי כניסתו לתוקף של החוק.
למה יש הבדל בין פסקה (4) ל-(5) מבחינת מועדים? למה כשמדובר באופציה זה "ניתנה לו לפני יום תחילתו" וכשמדובר בעסקה זה 23 במרץ? מה ההבדל?
שוב, מי שקיבל אופציה הוא למעשה כבר רכש... הוא עוד לא רכש דירה, אבל הוא לא ה"מחוסר דיור" שאליו התכוונו.
נניח אדם גר בשכירות ובהסכם יש אופציה לרכוש את הדירה – האופציה הזאת לא הופכת אותו ל"לא חסר דיור".
"אינה". זה אינה מימוש זכות. זה בסדר, יש לו אופציה לרכוש. זה לא מגביל, זה אומר "אינה מימוש של זכות", זאת אומרת שהוא לא ייחשב כלא חסר דיור. אם האופציה נחשבת כרכישה, אז הוא לא חסר דיור, אם אני מבין נכון.
אבל אייל, המטרה ב-(5) היא לא פיקציה, המטרה בו היא להתייחס למחוסרי דיור. ומי שהייתה לו אופציה שהוא מימש אותה, הוא לא באמת חסר דיור. שוב, אם החוק חל רק על מי שרוכש אחרי כניסת החוק לתוקף, אז אין סיבה לתת למי שרכש לפני כניסת החוק לתוקף.
אבל אופציה זה לא רכישה, זה מה שאתם אומרים בסעיף הזה. אם אני מבין נכון, אז החוק הזה אומר שאופציה זה לא רכישה.
לא, שאופציה היא כן. מה שהסעיף הזה אומר זה שהחוק מתחיל מכאן ולהבא; והשאלה היא מהו המועד ש"מכאן ולהבא". אז יש רכישה שהיא רכישה שהיא מכאן ולהבא, ויש אופציה שיכולה לקרות בעבר ושהרכישה תהיה בעתיד. מה שהסעיף הזה אומר זה שהאופציה, למרות שהיא קרתה בעבר, היא נחשבת שכבר הייתה לך דירה בעבר, ולכן הרכישה שתעשה אחרי כניסת החוק לתוקף לא תזכה אותך בהטבה.
איך זה יכול להיות? נניח שאני שוכר דירה ויש לי אופציה שאם שני הצדדים ירצו, אני אוכל לרכוש אותה.
אוקיי, אז נניח שזו זכות שלי, שיש לי אופציה. 20 שנה אני שוכר דירה, ויש לי את האופציה הזאת. איך אפשר לחשוב שזה נחשב כבעל דירה? האופציה הזאת תמומש או לא תמומש. 20 שנה לא מימשתי אותה, אז איך אפשר?
הסעיף כולו נולד מהבסיס שהתחלנו בהתחלה. ישנו היצע מוגבל של דירות, אבל מספר רב של רוכשים פוטנציאליים. הצגנו את זה במשפטים הראשונים של הצגת החוק, זה ידוע. והדגשנו שבמסגרת הצעת החוק אנחנו מנסים להתמודד עם העובדות הללו. ולכן אנחנו מנסים להגביל – כמו שקבעו שר האוצר והממשלה – ולייחד את החוק הזה ללב הציבור הנדרש ביותר: אותם אנשים שהם נטולי דיור. והרשינו לעצמנו בהצעת החוק להגיד שאדם שרכש אופציה, מן הסתם הוא גם שקלל אותה בשיקולים שלו והוא גם הכין לעצמו איזושהי דרך לממש את האופציה; הרי אתה לא רוכש את האופציה כשאין לך שום אמצעים לממש אותה.
ערן, קח את הציור שלי. אני גר בשכירות, ותמיד בשכירות יש או אופציה לשנה נוספת של שכירות או אופציה לקנות את הדירה. אני 20 שנה בשכירות עם האופציה הזאת, אז למה זה הופך אותי פתאום ל...?
מה זה סטנדרטי? בעל הדירה, מה אכפת לו? הוא משכיר לי את זה 20 שנה, אז מה אכפת לו למכור? הוא מוכן. אין לו קונה. 20 שנה אני גר שם עם אופציה.
בטח שזה יופיע... תלוי... לא, אני שואל על מצב תאורטי. מה שאני רוצה להבין זה למה שהאופציה תהפוך את האיש ל"לא חסר דיור".
רגע, מה, אתה החלטת לגמור את החוק ברבע שעה? מה זה "לא הייתה לו דירה", בפסקה (3)? אם הייתה לי דירה ועיקלו לי - - -
לא הסתייגות, אני שואל שאלה. הייתה לי דירה ב-1998, אבל לקחו אותה ממני, אין לי אותה יותר, לא חשוב מאיזו סיבה – בעיות כלכליות, התגרשתי, התחתנתי, לא חשוב; אין לי את הדירה הזאת, זאת הייתה הדירה היחידה. הייתה לי פעם. הרי אני מחוסר דיור.
אתה לא מחוסר דיור. נניח שלפי החוק שכתוב פה – ואנחנו שינינו את זה, או נשנה את זה – יש לך דירה מ-1995, ולא חשוב מה עשית – מכרת או לקחו – אתה כבר לא חסר דיור. אם הייתה לך דירה יום אחד אחרי 1 בינואר 1995, אתה כבר לא חסר דיור, נקודה.
זה כתוב פה, אבל אני שואל למה. יום אחד או שנה אחת אחרי 1995 קרה לי אירוע שאני יכול להראות אותו, אירוע שהפך אותי לחסר דיור - - -
משה, מדובר על אדם שהוא מחוסר דיור, אבל אם הייתה לו דירה אז הוא לא מחוסר דיור על פי הקריטריונים.
אני אגיד לך מה אני הכנסתי: עשר שנים אחורה מהיום שהוא רוכש. לא מ-1995, אלא עשר שנים.
רגע. אני שואל על מקרים מאוד חריגים, למשל אדם מחוסר דיור, הייתה לו דירה ולקחו לו אותה - - -
הוא לא מכר את הדירה, לקחו לו אותה מכל מיני סיבות – בגלל שהוא פשט את הרגל, התגרש או אני לא יודע מה.
הייתה לו דירה והוא מכר אותה – בעיה שלו. כאן באמת המדינה לא מתערבת. אבל אם לקחו לו את זה בכוח - - -
בן אדם התגרש ואשתו לקחה את הדירה. על פי פסק דין היא לקחה את הדירה והוא בלי דירה עכשיו - - -
משה, בכל ההטבות שמשרד השיכון נותן לחסרי דיור זה אותו דבר, רק שם זה מתחיל בתאריך הרבה יותר מוקדם מזה. זה אותו דבר: כל מי שהייתה לו דירה, ולא משנה מה קרה ולמה אין לו ולמה הוא מכר... טוב, תמשיכו בבקשה.
אף אחד לא נגדך. ליאת, תמשיכי. ואתה תגיש את זה בכתב. כבר דיברנו על זה, אז תגיש את זה בכתב.
אם תלך על עצם העניין, אז תדע שדעתנו אולי קרובה לפעמים; אבל אתה נכנס סתם לסעיפים שהם לא רלוונטיים לעניין.
לא יכול להיות. ככה ממש? בלי איזה כינוי גנאי? לא יכול להיות, משהו כאן לא בסדר.
הקראנו את ההגדרה ואמרנו שזו הגדרה מאוד רחבה, שכוללת בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה של הורה, צאצא, צאצא של בן זוג, ובן זוג של כל אחד מאלה.
ליאת, את לא תשבי ליד ערן יותר. ליאת, במקום להתקדם את מדברת איתו, אני לא מצליח להבין את זה.
אני מקריאה שוב: בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה של הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, ובן זוג של כל אחד מאלה; צאצא של אח או של אחות, אח או אחות של הורה, חבר בני אדם שבאחזקת אדם או קרובו, אדם שמחזיק בו וחבר בני אדם - - -
אבל אני שואל האם זה מתאים. מה זה שם? והאם זה מתאים לחוק הזה? הרי יש "קרוב" בכל מיני חוקים. אני העברתי עכשיו חוק מידע גנטי, ובו "קרוב" זה דור רביעי.
הצעת החוק הזו מפנה את זה להגדרה ששם, שזו ההגדרה שהם רוצים. אפשר לעשות על זה הסתייגות.
השאלה היא מדוע לקחתם את הגדרת "קרוב" מהחלק של רווחי הון? למה ההגדרה הזאת רלוונטית להצעת החוק כאן?
במע"מ יש הגדרה של "יחסים" מיוחדים, אבל היא לא מכסה את כל המקרים ולכן הוספנו גם את הגדרת "קרוב" מפקודת מס הכנסה, וככה אנחנו בטוחים שאנחנו מכסים את כל המקרים – למשל, קבלן שמוכר לאח של בעל השליטה. המטרה, שהיא מטרה טובה, היא שיישאר שוק כמה שיותר פתוח, שההטבה הזאת תינתן לכולם באופן שוויוני ושלא יהיו מצבים שבהם - - -
יש לי שאלה אחרת: האם זה גם הידוע בציבור? הרי לא הייתה הגדרה עד עכשיו לידוע בציבור, ועכשיו אתם... זאת אומרת, אתם מציעים את זה - - -
רגע, אני אסביר לך. אתה הכנסת ידוע בציבור להטבה. שואל חבר הכנסת ליצמן האם רק בהטבה או גם בהרעה?
אנחנו כתבו גם "יחסים מיוחדים" וגם "קרוב". "יחסים מיוחדים" מפנה לחוק מע"מ, שמפנה לפקודת המכס, ששם מופיע "בן זוג" אבל לא מוגדר "בן זוג", ולכן זה לפי הפסיקה; ובנוסף, בחוק הזה הגדרנו "בן זוג – לרבות ידוע בציבור", שאנחנו חושבים שזה מיותר, כי ברור שהכוונה היא להחיל גם את הידוע בציבור כ"קרוב".
לא, יש לזה עוד הקשרים, שאנחנו נגיע אליהם. זה לא רק בשביל יחסים מיוחדים, זה גם בשביל הרכישות - - - וגם בשביל הרוכש ובת הזוג שלו.
אז תוריד את זה בהתחלה, לא צריך את זה, היא אומרת שהם רק רוצים להדגיש. אם אתה מוריד את זה בהתחלה אז אנחנו מורידים את זה גם בסוף.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם למשהו חדש. קיבלנו מכתב לפני שבועיים מהיועץ המשפטי של הכנסת שאסור לחבר כנסת לקבל הלוואה אלא רק ממוסד בנקאי או קרן מוסדית, ולא מחברים – כנראה בעקבות כל מיני אירועים שקרו.
כל חברי הכנסת. אם לא קראת, אז תדע שאסור לך לקחת הלוואה משום חבר, רק מבנק או ממישהו שלוקח ריבית. לא מגמ"ח ולא מאף אחד אחר.
כשאני רואה פה "יחסים מיוחדים", אני רוצה להפנות למכתב של היועץ המשפטי, שלפיו אסור לקחת מחברים. זאת אומרת שאם יש קשר חברות בין הקבלן לקונה, אז הוא לא יכול לקבל את ההטבה הזאת. כלומר, "יחסים מיוחדים" זה גם חברים.
מה, אדם רגיל לא יכול לקחת מגמ"ח? מה קרה לך? מדובר רק בחבר כנסת, מחשש שהוא - - -
ניסן, תקשיב לי רגע, אני מדבר עכשיו דבר רציני. ליאת צודקת בדבריה, "בן זוג" זה גם ידוע בציבור, על פי הפסיקה ועל פי החקיקה. ולכן זה שמכניסים את "ידוע בציבור" בסעיף הראשון זה לצורכי פרופגנדה – כדי להראות לעולם ששר האוצר בעד ידוע בציבור.
חבר'ה, נו, אני לא רוצה עכשיו ויכוח על זה. יש על זה הסתייגות, ונדון כשנגיע לזה.
אני מסתייג מלהפנות לסעיף הזה "קרובו". אני לא חושב שזה רלוונטי מה שהיועצים המשפטיים הקריאו ומה שהממשלה הפנתה, הם פשוט רצו לעשות חיים קלים. צריך להגדיר מה זה "קרוב" במקרה הזה, בגלל שזה חוק אחר לחלוטין. פרשת מס הכנסה נוגעת לאלף ואחד נושאים, וזה לא המקרה. לא יכול להיות שקבלן לא יוכל למכור לנכד של הגיס שלו, זה פשוט לא לעניין.
לא, זה תלוי. בגזע המרכזי, אומרות רוב הדעות, עד סוף הדורות זה פסול; בין נכד ונין - - -
ניקח את משפחת חלבי למשל. משפחת חלבי מונה איזה 2,000 או 3,000. אם יש שם איזה קבלן במשפחה - - -
המטרה של (7) היא לוודא שההטבה מגיעה לרוכש ולבן זוגו; שזה לא יהיה למטרות השקעה אלא למטרות מוגרים. ולכן הרכישה במישרין היא לא רכישה באמצעות נאמן למשל, והרכישה לבדו או יחד עם בן זוגו נועדה לוודא שבאמת התא המשפחתי הוא זה שרוכש את הדירה ולא יחד עם שותף.
עורך דין זה בסדר. אם הוא מייצג אותך, זה ידא אריכתא. עורך דין זה ידא אריכתא שלך.
נו, באמת. הכוונה של "יחד עם בן זוגו" היא שלא יהיה מצב שבמשפחה הבעל רוכש בנפרד והאישה בנפרד ושניהם יקבלו הטבות? זו הכוונה?
לא, קודם כול הם נחשבים כתא משפחתי אחד. הכוונה היא שלא יקרה שהבעל יקנה עם חבר שלו, כלומר, שני אנשים יקנו ביחד כשותפים למטרות השקעה. המטרה של ההטבה היא לתת את זה לתא משפחתי, זו מטרת הסעיף.
בוא נגיד שהרוכש הוא רק הבעל, וכל התנאים חלים בו והוא הרוכש הזכאי – אנחנו רוצים לאחד את - - - בן הזוג. שגם בן הזוג, שהוא לא זכאי, שעומד בתנאים, ייהנה - - -
נניח שאין לו מספיק כסף לקנות דירה והוא מביא עוד שותף לקנות את הדירה ולגור יחד – הם לא יכולים?
אין לנו בעיה עם זה, כי בכל מקרה זה חצי-חצי, וככה כל אחד מהם שורף את הפטור, שהוא פטור חד-פעמי לכל החיים.
בועז, עוד פעם אתה מושך את הדיון לכיוון הלא נכון. אתמול עשית את זה וגם היום אתה עושה את זה.
לא, אני רוצה להבין. הם אמרו ששני חברים לא יכולים לרכוש את הדירה. אז הוא יצהיר שהוא בן זוגו.
כן בטח, כי זה בשבילך.
טוב, סיימנו. אייכלר בבקשה. אני רוצה להסביר שמאחר שאתמול - - -
"(א) לעניין פסקה (1) – יראו רוכש כמי שמתקיים בו התנאי האמור באותה פסקה, גם אם רכש את הדירה במשותף עם בן זוגו ולא מתקיים בו התנאי האמור;".
אני אסביר. הכוונה כאן היא שאנחנו רוצים שמי שירכוש את הדירה יהיה מי שחלים לגביו התנאים המזכים. הוא זה שבעצם יכול לרכוש את הדירה, וזאת על מנת שלא יהיו חיבורים פיקטיביים בין - - -
נכון. ואז הוא יכול לרכוש את זה יחד עם בן זוגו, אבל שלא יאמצו לצורך העניין בן זוג לרגע בשביל רכישת הדירה, לדוגמה: מישהו שלא חלים לגביו התנאים.
אז למה אצל בני זוג, אם לבן הזוג יש דירה, כלומר, הוא לא זכאי – למה הם כן יקבלו?
בוא נבהיר: הכוונה היא רק לפסקה הראשונה. זאת אומרת, אם למשל בין בני זוג רק לאחד מלאו 35 שנים אבל לשני יש רק 32 ואין להם עדיין ילד – הם כן ייחשבו.
אבל מי שיצטרך לרכוש את הדירה – או לפחות הם יצטרכו לרכוש במשותף – זה זה שמלאו לו כבר 35. אנחנו רוצים למנוע מצב שיש למשל מישהי בת 32, היא לא יכולה לרכוש דירה, אז היא תגיד למישהו בן 35 "בוא נהיה בני זוג, אני ארכוש את הדירה על שמי, ואתה אחר כך תצא מהתמונה".
במילים פשוטות, אמרתם עכשיו שבן זוג לא נחשב... הטבה של 35 זה רק על רווק, נכון?
לא, אנחנו מדברים על מצב שאין ילד. אז כאן את אומרת שרווק שהוא מעל 35 ויש לו בן זוג בן 32 – אז מה קורה?
רגע, אבל הוא נחשב כרווק או לא כרווק אם יש לו בן זוג? מכאן אנחנו מבינים שהוא נחשב כרווק. כלומר, לא מכירים בבני זוג כאשר אלה שני גברים. זה חשוב.
אם הוא רווק והוא בן 32, הוא לא יכול לקנות את הדירה. אם יש לו בן זוג שהוא בן 35, הם יכולים לרכוש יחד את הדירה.
למה זה לא נופל ב"משפחה"? לפי ההגדרה ששני גברים נחשבים גם משפחה, הוא נופל כבר ב"משפחה".
כל סוגי ההתחברות – ידוע בציבור, ידועה בציבור ועוד – אין לזה רישום מסודר במקום אחר מהרבנות? יש רישום.
נכון, ובלבד שגם אם יש ידוע בציבור בן 32, הידוע בציבור בן ה-32 לא יוכל לרכוש את הדירה במלואה על שמו, כי הזכאי הוא זה בן ה-35. כך רצינו למנוע את החיבורים לרגע האלה.
לא אכפת לי שתגדירו שזה לא משפחה, אבל לפי ההגדרה שאומרת שזה משפחה, אז זה נופל בגין משפחה, הוא לא רווק.
בסדר, בסדר. נניח שהם התגרשו אחרי שנה, והאישה עכשיו מחוסרת דיור והיא התחתנה עם מישהו אחר. היא כבר בת 35. האם היא זכאית?
משה, אחרת כל זוג יקנה דירה, יתגרש, ואז אחד משניהם יוכל עוד פעם, ואז הם יתחתנו עוד פעם.
אבל עוד שאלה באותו עניין: יש גם תנאי שצריך להחזיק בדירה חמש שנים, מה קורה לגבי התנאי הזה כאן?
אני רוצה שיהיה ברור מה שאמרו עכשיו המציעים: שיכול אדם לבוא לחברו, לעשות קנייה, ואחרי חודש להיפרד, וזה לא ייחשב מכירה.
בא בן אדם ואומר "אני רוצה לרכוש את הדירה". שואלים אותו מי בן הזוג שלו. הוא הביא איזה מישהו מרחוב ואמר "זה בן הזוג שלי, והוא זכאי לרכוש את הדירה". זה המצב.
רגע, עוד פעם, אם אני מוכר את הדירה בתוך חמש שנים, אני צריך להחזיר למס הכנסה את הכסף. אם נפרדו שני החברים הפיקטיביים, הם לא חייבים להחזיר.
לא, אבל הוא נשאר עם הדירה. אז זה בסדר, כי אחד נשאר עם הדירה והשני איבד את הזכות.
אבל הוא לא צריך להחזיר את הכסף. כשאני מוכר את הדירה, גם איבדתי את הזכות וגם אני צריך להחזיר את הכסף.
בסדר, הרי הוא נשאר עם הדירה. אם זוג רגיל קיבל דירה ומתגרש באמצע, אז מה? תעניש אותם שיחזירו את המע"מ? אחד נשאר עם הדירה - - -
ליאת, בואי תתמקדי בנו, אני מבקש. תסבירי ואז תמשיכי לסעיף הבא. תסבירי את סעיף (א) – רק להסביר – ואז תמשיכי. אבל תהיי איתנו, בלי שאלות ובלי כלום.
סעיף (א) אומר שאנחנו מתייחסים לרוכש הזכאי כמי שמקיים את התנאים. זאת אומרת, הוא בן 35 או יש ילד בחזקתו. עכשיו, אם יש לו בן זוג, אין בעיה: הם יכולים לרכוש את הדירה ביחד, ובלבד שהרוכש הזכאי צריך להירשם על הדירה הזאת. אם גם בן הזוג נרשם - - -
נכון. שניהם יצטרכו להחזיק את זה. ברגע שנרשם איתו בן הזוג שלו, אז הוא נחשב כמי שגם ניצל את ההטבה.
"לעניין פסקאות (2) עד (6) – יראו רוכש כמי שמתקיימים בו התנאים האמורים רק אם תנאים אלה מתקיימים גם בבן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, ובילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי;".
בסעיף זה אנחנו מבקשים שהתנאים, למשל דירה יחידה, יתקיימו גם בבן הזוג. זאת אומרת, אנחנו רואים את הרוכש כמי שמתקיימים בו התנאים האמורים בפסקאות (2) עד (6), למשל הגדרה של דירה יחידה, רק אם בבן הזוג שלו מתקיים התנאי האמור - - -
במילים פשוטות, אם יש משפחה שבה לאישה, רק לאישה, יש דירה, אז הם כבר לא יכולים לקבל את ההטבה.
"למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד" – זאת אומרת, יכולה להיות לו דירה נפרדת. אז מותר שתהיה לו דירה אחרת.
עוד שאלה: מה זה "למעט ילד נשוי מתחת לגיל 18"? זאת אומרת שאם יש חרדי שהתחתן מתחת לגיל 18 – כי הרי זה לא קורה בחברות אחרות - - -
אני עושה הפסקה. מאחר שאתמול עשינו מיזוג של ההצעות הפרטיות עם הצעת החוק הממשלתית ואייכלר לא היה באזור, הוא היה בתל-אביב, אז אני אמרתי שיבוא... כשהוא שאל אותי, אמרתי לו שגם במיזוג הוא יכול להתנגד. מיזוג זה לא אומר שהוא מתחייב. לכן אמרתי שהוא יבוא לפה ויכול להביע את עמדתו, כדי שזה שהוא יתמזג לא ייראה כאילו הוא מסכים עם החוק שכתוב. כי הכללים כאן בכנסת הם שונים ומשונים, ואתה יכול להתמזג למשהו שאתה לא מאמין בו ואתה נגדו, אם אתה רוצה שיתקיים דיון. אפשר גם לא להתמזג, ואז, כשיגיע הזמן, יהיה דיון גם בהצעה הפרטית.
לא, אמרתי: כדי שיהיה מודעא רבא לאורייתא; שהמיזוג שלו לא אומר שהוא מצטרף; שלא יכתבו את זה מחר בעיתונות.
אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לכפור כפירה מוחלטת בהנחת היסוד של החוק, שהוא נועד להוזיל את מחירי הדיור. כי אם זה נועד להוזיל את מחירי הדיור, אז מבחינה כלכלית ועסקית לא היו מוציאים שני מיליון צרכנים מהחוק הזה, כי אם אתה רוצה להוריד מחירי דיור אתה נותן שכמה שיותר אנשים יקנו דירות בזול יותר, כדי שהמחירים ירדו. אבל ברגע שהוצאת שני מיליון אזרחים מהחוק הזה, הווה אומר ששקר ענו האנשים שאמרו שהם רוצים להוריד את מחירי הדירות. זה לא רק לא יוריד את מחירי הדירות בפועל, אלא זה בכוונה תחילה לא נועד להוריד את מחירי הדירות אלא להפלות בין אזרחים לאזרחים.
ולכן, כשאני יוצא מנקודת הנחה שזו מטרת החוק – וגם כבודו אמר באיזו אמירת אגב שזה מיטיב עם חלק מהציבור – אז אני חושב שביום כזה, כשקוברים 13 חללים ועם ישראל נמצא כבר 20 יום במלחמה, אין זה הזמן שהכנסת תחוקק חוקים אלימים נגד קבוצת אוכלוסייה, נגד האזרחים. אנחנו הורדנו את כל האי-אמון בממשלה, כדי שעם ישראל יהיה מאוחד בימים כאלה. לכנסת יש רשות מוסרית לחוקק חוקים שמיטיבים עם כלל הציבור גם בימי מלחמה, אבל לפגוע באזרחים מימי מלחמה? אין שום סיבה שאתה לא תסגור את הישיבה עד לסיום המלחמה. אם זה היה להוזיל את מחירי הדיור ולהיטיב עם כלל הציבור, היית יכול לומר שגם בזמן מלחמה הכנסת ממשיכה להיטיב עם הציבור. אבל היות שזה נועד לפגוע בציבור, זו פעולת מלחמה שאני רואה בה כאילו שיורים רקטה אל תוך דירה ולוקחים קורת גג מאזרחים צעירים, שזה לא פחות עוין מאשר יריית רקטה. אבל רקטה, יש לנו כיפת ברזל נגד זה, ואילו פה יש לנו רק כיפת בד, כיפה שחורה, אבל קורת גג לצעירים לא תהיה.
ולכן אני מבקש קודם כול להפסיק את הדיון עד אחרי המלחמה. לא יקרה שום דבר, וזה גם ייטיב עם המשק, וגם ישחררו את שוק הדירות, שמוקפא כבר כמה וכמה חודשים. שיודיעו שעד אחרי הפגרה לא דנים בחוק הזה, כי הוא חוק שגם הכלכלנים וגם נגידת בנק ישראל, כולם, באים ואומרים שזה חוק לא טוב לשוק הדיור.
אני רוצה להעיר לך, אדוני היושב-ראש, שהיום כתוב בעיתונות – שכחתי איפה, אבל לא ב"המודיע" – שהחוק הזה בכלל לא רלוונטי, כי לא הולכים לממש את החוק הזה, בגלל המלחמה. נדמה לי שזה כתוב ב"דה מרקר".
אבא שלי זצ"ל אמר שהרבי שלו אמר שמי שקורא עיתון לא יכול ללמוד דף תוספות. אז למה אתה קורא כל כך הרבה עיתונים? מה נפל? איך אפשר? טוב, נמשיך הלאה.
כן, כן, מה שאראל אומר זה נכון. הנה, יש לך איש כלכלה שמשקיע למען המשק, והוא אומר לך שמלחמה עולה הון עתק; וכשאתה הולך לזרוק שני מיליארד שקלים בלי להיטיב עם העם – האם צריך לעשות את זה בזמן מלחמה?
בדבריך יש הרבה מאוד טעם, ואנחנו שמחים אם ממשלת ישראל, או לפחות הכנסת, הייתה מאמצת את זה.
זה תלוי בך, אדוני היושב-ראש, זה תלוי בך.
אני אגיד לך משהו לגבי מה שאמרת קודם בשם אבא שלך: מה ההבדל "ניסן" ל"נסים"? נסים זה דבר שקורה מפעם לפעם, ניסן זה דבר תמידי. ולכן חודש ניסן, שזה חודש יציאת מצרים, נקרא "ניסן". הקב"ה נתן לך עכשיו כוח כיושב-ראש הוועדה, כניסן, להמשיך בנסים שקורים לנו בשלושת השבועות האחרונים.
להפסיק את הגזרה הזאת נגד הציבור, להפסיק את הפעולה המלחמתית האלימה נגד הציבור. זה לא רק נגד הציבור הערבי, זה לא רק נגד הציבור החרדי, זה נגד כלל ציבור צרכני הדיור, שבמקום לקחת את המיליארדים האלה ולתת הטבות לדיור, שכולן הוקפאו, אז הולכים לעשות דווקא את זה.
אני רוצה לדבר על עצם החוק הזה. לגבי המיזוג או לא מיזוג, אני לא ידעתי שאתם רוצים למזג זוגות לא טבעיים בתוך המיזוג הזה. זה חלק מהאג'נדה, יכול להיות שאחת המטרות של החוק הזה זה להוסיף עוד ועוד ועוד עקירת הדת היהודית מארץ ישראל, ואני לא יכול להיות שותף לדבר כזה. וחוץ מזה, החוק שלי במהותו, נועד לאפשר לכל אזרח בישראל שהוא חסר דיור לקבל את ההטבה הזאת. כך היה במקור. ולכן משרד האוצר וסגן שר האוצר עלו על הבמה בכנסת ותקפו את החוק הזה והורידו את זה, ובכלי התקשורת כבר עימתו את סגן השר מיקי לוי עם ההיגיון שהיה לו קודם לעומת ההיגיון של עכשיו.
חוץ מזה, בחוק הכניסו לי פה עוד טעות שאני לא כתבתי: כתוב פה "לא יותר משני ילדים". אני רואה גזרת פרעה בסעיף הזה. למה לא יותר משני ילדים? אנחנו כבר בסין? יש לנו כבר מיליארד וחצי אנשים באזור, כאשר סביבנו, בשג'אעיה ובכל מחנות הפליטים כבר יש להם רק ילד אחד, שאנחנו יכולים לאפשר לעצמנו להגביל את הילודה בארץ כך שרק מי שאין לו יותר משני ילדים יוכל לקבל הטבה לדיור?
לא, אני מדבר על החוקים הפרטיים שבהם הוסיפו את ה - - - של מאיר שטרית בקשר - - - ילדים.
אז אני מבקש למחוק את זה; "מחה ימחה את זכר עמלק", כי בעיניי זה עמלקיוּת למנוע ללדת ילדים, הרי זה מה שעמלק רצה, להכרית את עם ישראל. אדרבא, אני חושב שמי שיש לו יותר ילדים ואין לו דירה – בוודאי שצריך לעזור לו.
ולגבי החוק עצמו, אני מבקש שזה יחול על כולם. אני הייתי רוצה שבית המשפט העליון... אם היה פה בג"ץ, הוא היה אומר שחוק שמפלה אוכלוסיות מסוימות הוא חוק בלתי חוקתי בעליל, ואני שמח שהיועץ המשפטי של הכנסת דיבר על זה. אני רוצה להזהיר את כל האנשים שחושבים שהיום החרדים בחולשה: אנחנו, בעזרת השם, בעוד 20 או 30 שנה, בדרך הטבע, נהיה פה רוב.
אנחנו לא דואגים, אנחנו רוצים שכולם יחיו... אני רוצה שתכניסו את עצמכם לסיטואציה שבה קם שר החינוך יצחק כהן ומודיע שהחינוך הממלכתי לא יקבל קייטנות. יסקלו אותו ברחובות, ובצדק. או יבוא שר אוצר ויגיד שמי שלא חובש כיפה לא יקבל סיוע לדיור. אתם פשוט תוציאו אותו להורג, וגם תמצאו לזה סעיף חוקי, כמו שעושים בכל מיני מקומות נגד אויבים.
ולכן אני אומר שאסור להכניס את האיבה הזאת נגד הציבור החרדי. הציבור החרדי יגדל, הוא לא יעזוב את הארץ הזאת, אין לו לאן ללכת, הרי אתם רואים את ההפגנות האנטישמיות בחוץ לארץ, שמכוונות נגד בתי כנסת. אדם שלא שומר תורה ומצוות יכול להתבולל, כפי שקורה בארצות הברית. יש לו ארץ אחרת. אבל לנו אין ארץ אחרת.
זה מה שאני אומר. אנחנו פה, אז למה להילחם נגדנו, להילחם נגד ילדינו, ולהכניס בהם - - - ?
זה לא ייתכן שאתם תעשו חוקים ואנחנו נגיד לילדים שלנו "תשמעו, המדינה הזאת יקרה מאוד, היא אויבת אתכם, היא לא רוצה שאתם תיוולדו, וכשאתם נולדתם הם לא רצו לתת לכם את מענקי הלידה, כדי שלא תיוולדו; הם לא רצו לתת להורים שלכם דיור - -
אני מבקש ממך עוד פעם: האם אתה מוכן לסגור את הישיבה עד סיום המלחמה, בהנחה שהחוק הזה לא ייטיב עם העם, לא ייטיב עם הכלכלה, לא ייטיב עם שוק הדיור? לא יקרה שום אם נעשה את זה אחרי הפגרה.
יש לי עצה מעשית ועצה פוליטית. העצה הפוליטית היא שאם תיכנסו לקואליציה – אני מדבר ברצינות – להערכתי הרבה מהדברים האלה ישתנו.
אדוני היושב-ראש, היות שהצעת הצעה - - - אני חייב לומר משהו. מכירי הדת שבירושלים לא היו יושבים, אלא אם כן היו יודעים עם מי הם יושבים. אם היית אומר "אנחנו עכשיו מבטלים את הגזרה הזאת ואנחנו נבטל עוד גזרות שיש על הציבור" – אז תבואו עם ההצעה - - -
ראש הממשלה הזמין אותי ואת גפני ביום שישי לעדכון על המצב הצבאי, ואז התברר לי שחלק מהמצב הצבאי זה גם הקואליציה. אם אתה תיתן לי עכשיו שעה לדבר, אני אסביר לך מה שהיה בשיחה בינינו לבין ראש הממשלה.
מה שרציתי רק להגיד זה שאבי היה חצי סלונים, והרב יוגל היה חבר מאוד אישי וכולי.
תדע לך שיצאתי החוצה ורתחתי מזעם. הלכתי לוועדה אחרת ובדרך חשבתי על זה שהם אמרו שידוע בציבור בלאו הכי קיים על פי החוק אבל הם רוצים להדגיש את זה. זאת אומרת, אתה נותן יד למלחמה בקב"ה.
הרי אין פה איזו סיבה אחרת, הרי על פי החוק זה קיים. מה אתה אומר לי "לא נכון"? אין סיבה להכניס את זה.
ישראל, הצעה מעשית: הייעוץ המשפטי אומר שאפשר לפנות לוועדת הכנסת ולבקש את זה, והם יוכלו להפריד. אבל תחשוב טוב אם זה כדאי או לא.
לסיום, אני רוצה להקריא שני קטעים שכתבתי ליושב-ראש הכנסת השבוע:
בזמן חירום ומלחמה וטילים שאינם מבחינים בין אזרחים, החליטו סיעות האופוזיציה היהודיות להימנע מאי-אמון בממשלה. גם היום מיליוני יהודים חיים בחרדה, סמוך לחדרי המיגון, בלי הבדל השקפות ודעות. כשם שאין אנו מעיזים לחוקק חוקים דתיים מפני המחלוקת, כך אין לאפשר העלאת חוקים שבמחלוקת. אין שום סיבה שבעולם להריץ חוקים והחלטות שנויים במחלוקת, תוך ניצול השבועות האחרונים לפני הפגרה. יש לזכור: המחלוקות לא יברחו לנו לאחר הפגרה. אין לאפשר לגורמים אנטי דתיים לנצל תקופת חירום להוציא ממנהרות החקיקה גזרות על הציבור שיש בהן קטרוג גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. אני יודע שישנם אנשים שאין להם יראת אלוקים, אבל רובו של עם ישראל מאמין ב-ה' אלוקי ישראל, ואנחנו זקוקים לחסד ה', להגנתו בכל עת ורגע. בזמן שמידת הדין מתוחה, הקב"ה מטה ידו להגן מפני טילים וחִצי מוות ושומר על חיילי ישראל. אין להתריס כלפי שמיא. בהיותנו עם השם, ניתנה - - -
כל המחבל בקדושת ארץ ישראל פוגע בכולנו, מסכן את חיי עם ישראל בארצו, ועל כן אבקשך להמשיך בנוהג המקובל בכנסת: בזמן חירום אין מחוקקים, אין מעלים נושאים ואין מריצים חוקים השנויים במחלוקת - - -
עד 14:00. אני רוצה להזכיר לחבריי שמאחר שאנחנו עושים דיונים לעומק וזה מתמשך, אז צפוי שנמשיך ביום שלישי לשעות הלילה, ואם יהיה צורך אז גם יום רביעי.
תסביר לי אתה, ניסן, למה אתה חייב להמשיך דיונים? מה, אתה עובד אצל מישהו? למה כל כך הרבה שעות? מה יש? הרי זה להרע עם העם.
אתה יודע כמה משפחות יושבות עכשיו ובוכות? כמה משפחות חרדות עכשיו? מה בוער? אני מבקש ממך: כנציג הבית היהודי, יש לך המון בוחרים שעכשיו חושבים על משהו אחר. שידעו שאתה הפסקת את הדיונים בגלל מצב החירום. מה קרה? אתה עובד אצל שר האוצר?
זה הולך לפי סעיף-סעיף: על סעיף קטן הוא מקבל קטן ועל סעיף גדול הוא מקבל גדול. יש תג מחיר לכל דבר.
פנינו ליושב-ראש הכנסת שיסכים לדחות את הפגרה, כלומר, שיאריכו את המושב, כדי שנוכל ל - - -
"(1) הוא שירת שירות צבאי, שירות לאומי-אזרחי, שירות לאומי או שירות אזרחי במשך 12 חודשים לפחות;".
"(1) הוא שירת שירות צבאי, שירות לאומי-אזרחי, שירות לאומי או שירות אזרחי במשך 12 חודשים לפחות; לעניין זה –
"שירות צבאי" – שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, למעט תקופות שאינן באו במניין זמן השירות לפי הוראות סעיף 18 לחוק האמור;
"שירות לאומי-אזרחי" – כהגדרתו - - -
""שירות לאומי-אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014;
"שירות לאומי" – כמשמעותו בפסקה 3(ב) להגדרת ילד שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי;
"שירות אזרחי" – שירות אזרחי לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002;".
מוצע בהצעת החוק שאת הטבת המס המוגדלת לדירת מגורים בשווי של עד 1.6 מיליון שקלים, יקבל רק מי שהוא רוכש מוטב. רוכש מוטב מוגדר כרוכש זכאי שהגדרנו קודם, שמתקיימים לגביו אחד משני התנאים. עכשיו הקראנו את התנאי הראשון, שהוא שירות של 12 חודשים לפחות - - -
לפני שנענה על השאלות נסביר את ההגדרות. שירות צבאי לפי חוק שירות ביטחון זה שירות צבאי רגיל, כמו שאנחנו מכירים, למעט תקופות שאינן באות במניין, למשל תקופות בהן אדם היה נפקד או בכלא. אלה תקופות שלא באות במניין לעניין חוק שירות ביטחון, וגם לעניין החוק הזה הן לא יבואו במניין של 12 חודשים.
שירות לאומי-אזרחי זה חוק חדש, שעבר בכנסת האחרונה, והוא בעצם אמור להחליף בסופו של דבר את השירות הלאומי, שהיום מוגדר בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, שחל למעשה על...
הוא עדיין לא ענה לי על השאלה. למה שמישהו ששירת 12 חודשים מקבל את אותה הטבה של מי ששירת 36 חודשים או יותר? אני, כאמור, בעד לתת מענקים לחיילים, כך שכל אחד יקבל באופן שווה, אבל נניח שזו ההצעה שהולכים אליה - - -
אני יואב ארבל, מהרשות לשירות לאומי-אזרחי. אנחנו אחראים על כל המסלולים, ואני אסביר את שלושת המסלולים שמוגדרים פה.
לא, מה שכתוב, כתוב לא נכון. איך קוראים לחוק של שירות לאומי? מה השם של החוק הזה? החוק הזה, איך קוראים לו?
לגבי שירות לאומי-אזרחי, כפי שכתוב פה, הכנסת חוקקה לפני מספר חודשים את מתווה השוויון בנטל, ובמסגרת זאת הוסדר המסלול החדש של השירות האזרחי, שבימים אלה החבר'ה מתחילים לשרת בו.
אני הולך לפי הסדר. יש פה שלושה מסלולים, ושירות לאומי-אזרחי זה מה שאמרתי עכשיו. אחרי זה מופיע שירות לאומי, שזה המסלול של כל מי שקיבל פטור מהצבא או שלא נקרא לשירות צבאי. מדובר גם על הבנות הדתיות שמקבלות פטור, גם על בני ובנות המגזר הערבי שאינם נקראים שירות, וגם על מי שקיבל פטור מטעמים בריאותיים, כלומר, כל מי שקיבל פטור מהצבא או שלא נקרא לצבא. המסלול השלישי, שירות אזרחי לפי חוק דחיית שירות, זה שירות אזרחי לפי חוק טל. הרי יש לנו כבר כמה אלפים ששירתו - - -
אבל יש כמה אלפים ששירתו לפי החוק, ואתה בטח רוצה שהם יקבלו את ההטבה. אז כדי שהם יקבלו את ההטבה, צריך להגדיר - - -
זה חוק טל, שבטל, שפקע תוקפו. 5,000 משרתים ששירתו במסגרת החוק הזה, אנחנו רוצים שגם הם יקבלו את ההטבה הזאת. בחוק הזה, בחוק טל, השירות האזרחי היה 12 חודשים, ולכן לנו היה חשוב שהמשרתים האלה יקבלו.
שאלתי כנראה לא הובנה. אמרתי כבר מספר פעמים שבעיניי, על מנת לתת הטבה לחיילים, שאני אישית מאוד בעדה, עדיף להגדיל את המענקים שמקבלים בסוף השירות, וכך כל חייל יקבל בהתאם לזמן השירות שלו ולמאמץ שלו. למשל, אם הוא היה קרבי הוא יקבל יותר וכולי. כך זה ילך לכולם, לא רק למי שיש ביכולתו לרכוש דירה. אבל אם כבר החקיקה הזו היא כל כולה סביב מענק שהוא לטובת חיילים משוחררים, אז מדוע שמי ששירת או שירתה בקושי 12 חודש, איפשהו, יקבל כמו אנשים אחרים, ששירתו שלוש שנים או ארבע שנים או שבע שנים בקרבי, ונלחמו? למה? למה 12 חודשים זה מקביל לשירות מלא?
תראו, אני לא מבינה את הפטור שמקבלות נשים דתיות באופן אוטומטי, אני חושבת שזה גם מזיק להן, וגם, רוב הנשים הדתיות רוצות לשרת שירות מלא, כמו נשים חילוניות, והפטור הזה מונע מהן לעשות כך. אבל לגבות את זה פה - - -
מתוך פניות שאני מקבלת מנשים דתיות רבות שאומרות שהן רוצות להתגייס ומרגישות שלא מאפשרים - - -
באים אליהן לבתי ספר ומזהירים אותן שאם הן ילכו לצבא אז יורידו להן את הציונים במבחני המגן.
די, בלי מריבות בתוך הקבוצה, ליצמן. למה לעודד שירות מקוצר? אם אנחנו מעודדים שירות צבאי, אז למה לעודד שירות מקוצר?
יש לי שתי הסתייגויות: אחת, שיורידו את הקריטריון לחלוטין, והשנייה, שאם כבר יש את הקריטריון הצבאי אז שיהיה לפחות על 24 חודשים.
הרי זה דבר שקיים, ואני מכיר את זה מזכאות ממשרד השיכון: אם אתה מקבל חלקה כחייל משוחרר, אתה מחויב בגיוס של 24 חודשים. אפילו מי שנפצע, אם אין לו פציעה של מעל 75%, הוא גם לא מקבל את ההטבה. אז למה כאן, בהטבה כזאת - - -
זה נכון ב-100%. יש ועדה מיוחדת שפוטרת את החייל שנפצע, ואני טיפלתי בזה אישית, וגם, השר מודע לזה ואני גם העליתי את בפניו כמה פעמים. 24 חודשים. אפילו יום אחד מתחת ל-24 חודשים – לא מגיעה לו ההטבה. אז למה כאן הוחלט על 12 חודשים? מה הסיבה? הרי זה לא בשביל ה-5,000; אני לא מקבל את הסיבה הזאת. יש סיבה אחרת ואני רוצה לדעת מהי. ואני גם רוצה להכניס הסתייגות: שגם עולה חדש שלא מחויב בשירות צבאי, שעלה אחרי הגיל, הוא גם צריך להיכלל בהטבה הזאת.
יואב, אנחנו רוצים לדעת כמה דברים. קודם כול, ממתי התאפשר השירות הזה? אנחנו שואלים על כלל האוכלוסיות, לרבות לעניין אוכלוסיות מוחלשות – חרדים, ערבים...
לגבי שירות לאומי-אזרחי, כמה שנים אחורה אנחנו מסתכלים ביחס לשירות הזה?
זאת אומרת, אם מישהו היה במלחמת השחרור ושירת 12 חודש – הוא זכאי או לא זכאי? זה מה שהיא שואלת.
מה קורה בחוק הזה מבחינת אוכלוסיות שהצבא דחה את השירות שלהם? ממה שאני מבינה, בתזכיר החוק כן הופיע איזשהו סייג שמסייג את מי שסורב על ידי הצבא - - -
האוכלוסייה הערבית שרוצה להתגייס והצבא לא מגייס, מה קורה איתה? אני מכיר הרבה באוכלוסייה הערבית שרוצים להתגייס, ביניהם אחמד טיבי, והצבא לא רוצה אותם.
יואב, האם החלופה של שירות לאומי ואזרחי קיימת לגבי... זה לא משהו שיש לגביו מכסות; האם כל מי שיפנה לשירות לאומי, תינתן לו אפשרות לשרת?
היום יש לנו מעל 3,500 מתנדבים מהמגזר הערבי. אני לא יכול להגיד בכל רגע נתון האם כל מי שרצה נכנס, אבל אי אפשר להבטיח שבכל רגע נתון כל מי שירצה יוכל לעשות שירות לאומי, אלא זה דבר תלוי כסף.
שנייה, כשכולם מדברים ביחד אנשים לא מבינים מה אומרים. ניסן, אני רוצה לשמוע את ההערות של היועצים המשפטיים.
מדובר על מעל 16,000 מתנדבים בסך הכול במסלולים שלנו, מתוכם כ-1,300 במסלול החרדי של השירות האזרחי, וכ-15,000 מתנדבים בשירות הלאומי מהמגזרים השונים.
מה קורה עם מי שאין לו תקנים ומה קורה עם בעלי מוגבלויות שלא יכולים להתגייס? איזה הטבה הם מקבלים? עד 1.6 מיליון או עד - - -
סתיו, אני חושב שיש כאן בלבול בין שני דברים. יש תקנים שהמדינה נותנת, למשל 3,500 בשירות הלאומי, שהמדינה משלמת את התקנים.
מממנת. מעבר לזה, ישנם עוד 13,000 שמוכרים את השירות שלהם, ומי שקונה, למשל בתי החולים, מממן אותם. ושם אין מגבלה, שם כמה שיבואו, יחטפו אותם. לכן אני אומר שהמגבלה היא על התקן שהמדינה מממנת - - -
- - - ממשלתיים. שהמדינה מממנת. מעבר לזה, כשליש, אולי טיפה פחות, מממנים גופים פרטיים בשוק הפרטי.
נו, אז זה מה שאני מנסה להסביר, שאין מגבלה בנושא הזה: כמה שיבואו, יש גופים שיחטפו אותם.
לא, אני מדבר על אלה שקונים את השירות שלהם, לא על אלה שהמדינה מממנת. יש עליהם מגבלה?
אני מכיר את זה ממשרד הבריאות. בבית חולים אין בעיה. אבל בית חולים מקבל מגופים, ואילו הגוף הזה מוגבל בתקציב.
אבל עוד פעם, אם אין לו תקציב אז הוא לא יקנה. אבל כל בית חולים מעדיף לקחת שלושה או ארבעה של שירות לאומי במקום תקן אחד אחר. כל אחד מעדיף לעשות את זה.
יואב, האם יש אצלכם נתונים לגבי כמה פונים בבקשה לעשות שירות לאומי ולכמה מתוכם לא ניתנת האפשרות הזאת?
המערכת היא קצת מורכבת. הפניות לא באות אלינו. אנחנו רשות ממשלתית רגולטורית, ויש שבעה גופים מוכרים, שהם בעצם אלו שהפנית באות אליהם. בנוסף, יש מן הסתם כאלה שפונים לכמה גופים, ולכן אני לא יכול לשלוף לך עכשיו נתונים כאלה. אבל זה נכון שיש היום הרבה גופים שמחפשים בנות ולא מוצאים, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה.
לך עוד לא ענו. תענו על השאלה למה 12 חודש ולא 24. אתם יכולים להגיד שזו המדיניות של הממשלה, גם זו תשובה.
הרציונל היה להשוות בין השירות הלאומי, שיש ציבור שחב בו במשך 12 חודשים, לבין שירות צבאי; ולא להפלות אותם לרעה.
חצי מנשות ישראל עושות שירות צבאי של 24 חודשים, לעומת נשים דתיות שהולכות לשירות של 12 חודש, ואם מתחשק להן - - -
אנחנו חיפשנו שירות משמעותי, ורצינו לתת בחוק איזושהי הוקרת תודה ופיצוי על חסרון כיס בגין שירות משמעותי. וחשבנו ש-12 חודשים זה שירות משמעותי, וזה גם משווה את המצב בין השירות הלאומי לשירות הצבאי, ולכן - - -
- - - אנחנו רוצים לדרבן אנשים לעשות שירות יותר משמעותי. אז אם כבר אני הולכת עם ההיגיון - - -
ההיגיון של החוק הזה הוא לא ברור. אם כבר הולכים עם העוקם של ההיגיון הזה, אז למה לא להגיד שזה יהיה לפחות 24 חודשים?
את לא שומעת אותי, את כל הזמן מדברת. אין להם תשובה לזה. את יכולה להגיש הסתייגות. הם נתנו לך תשובה ואת לא מקבלת אותה.
ה-24 חודשים זה חוק חדש, לעומת 12 חודשים, שזה מסלול שהתקיים וממשיך להתקיים גם היום, ולכן את לא יכולה לבטל את המסלול הזה ולהגיד שהם לא זכאים.
לגבי השירות הלאומי את צודקת, הם יכולים להמשיך לעוד שנה. לגבי השירות האזרחי לפי חוק טל, המסלול היה מסלול של שנה, ולא נכון לפגוע במשרתים - - -
- - - את מפלה אותי לרעה, אני עשיתי שלוש שנים. את מפלה גם את מי שעשה שירות צבאי וגם שירות לאומי. מי שעשה שלוש שנות שירות, את מפלה אותנו לרעה על פני כאלה שעושים 12 חודש.
כי זו עכשיו הצעת חוק, ואני רוצה להציע הצעה, אבל את לא רוצה לשמוע. יש אפשרות להגיש כאן... אני הגשתי בהתחלה שינוי בהגדרה, כדי לעשות דיפרנציאציה שונה. יש אפשרות לעשות בין קרבי שמשרת 24 חודש או יותר לבין מי שהוא לא קרבי, שזה כולל בדרך כלל גם את אלה שמשרתים רק 12 חודש, לבין אלה שבכלל לא משרתים. לעשות שינוי. הצעתי את זה בהתחלה. כולם יכולים לקנות דירות עד 1.6 מיליון, גם מי שלא שירת, אבל מתחילים לקבל את ההנחות במס כך שמי ששירת שירות קרבי או תומך קרבי יקבל פטור ממע"מ על כל ה-1.6 מיליון, מי שלא קרבי יקבל נניח פטור רק על 1.4 מיליון או פחות, ומי שבכלל לא, יקבל רק על 950,000, ועל ההפרש בין 950,000 ל-1.6 מיליון - - -
דקה, דקה. הוא יקבל רק על הסכום הזה. זאת אומרת, עשיתי איזה דיפרנציאציה. אם זה טוב לך, את יכולה - - -
לא, ניסן, תעשה לפי זמן השירות, כי אני בתור אישה לא יכולה להתקבל ל-90% מהתפקידים הקרביים בצבא, גם אם אני רוצה. אז אל תפלה אותי על הבסיס הזה, אלא תעשה את זה על בסיס אורך השירות.
רגע, תני לי לסיים. מה שאני רוצה להגיד זה שאת יכולה בהחלט להגיש דיפרנציאציה מסוג שונה, ונצטרך להחליט אם אנחנו רוצים את זה.
נכון, נכון, אמרתי. חבר'ה, אני יודע. אמרתי שיש כמה נושאים שהממשלה מתנגדת להם - - -
ניסן, עדיף שנלך על זה ביחד ולא מפוצל. אני שוב אומרת, נשים, למרות שהן רוצות, לא יכולות לשרת ב-90 ומשהו אחוז מהתפקידים הקרביים, ובכל זאת הרבה נשים מתנדבות לשלוש שנות שירות צבאי.
לא, את יכולה להגיש הצעה אחרת, וכשנדון בזה נקבל החלטה. אני מחליט משהו שכרגע משרד האוצר מתנגד אליו בתוקף - - -
אני מסכימה איתך על דיפרנציאציה, אבל בוא נעשה את זה לפי הזמן שבן אדם משרת את המדינה ולא לפי התפקיד.
בסדר, הבנתי מה את אומרת, ואני חושב על משהו שונה. אני חושב שכן צריכים לעשות הבחנה בנושא הזה.
אם אני מביא את זה והוועדה תקבל, אז זה חלק מהחוק. עכשיו, אני צריך לדעת כמה אני הולך נגד האוצר, וזה עכשיו חלק מהדיון. עד היום, אותם דברים שביקשנו, בסוף - - -
לא, אני שמעתי אותה; אני רוצה לחזור עליה, ותגיד לי אם הבנתי. מי שהוא חייל קרבי יקבל את מלוא ההטבה - - -
זה מתחיל לפני כן. קודם כול, כל מי שרוכש דירה, גם אם הוא בכלל לא היה בשירות צבאי, כל עוד המחיר של הדירה הוא עד 1.6 מיליון והוא עונה על הכללים – הוא בתוכו. והדיפרנציאציה תהיה בפטור.
משה, גילוי נאות לגבי מה שאמרתי: מתוך 12 הערות תשע כבר מסתדרות. יש עוד ויכוח, ואני מקווה שעד הסוף הדברים יסתדרו. אם לא, יכול להיות שבסוף לא יהיה חוק. גם זה יכול להיות.
אתה אמרת ככה: אם מישהו רוכש והוא לא שירת ולא כלום, הוא יקבל על 950,000 מתוך ה-1.6; מי ששירת שירות לאומי או שירות - -
- - שירות שאיננו קרבי, הוא יקבל עד 1.4 מיליון; ומי ששירת שירות קרבי יקבל את מלוא ההטבה – עד 1.6 מיליון. זה מה שאתה מציע?
רגע אחד, תאמין לי שאני מכיר. כרגע החוק עבר בלי זה. זאת אומרת, כרגע, אם אתה רוצה להכליל את זה בתוך החוק, אתה חייב להגיש הסתייגות - - -
בסדר, הטכניקה פחות חשובה.
אמנם אתה הורדת לי חלק מההסתייגויות, אבל אני רוצה להתחיל את ההסתייגויות שלי. קודם כול, אין היגיון בכל הדבר הזה כאשר אנחנו מדברים על שירות שהמדינה נותנת. הנושא של המע"מ וכל מה שנלווה לעניין זה אותו דבר כמו תור בבית חולים, אין לו רלוונטיות לעניין. ולכן ההסתייגות שלי היא להוריד את כל הסעיף הזה ולעשות תיקון עקיף לחוק שמתמגל את חיילי צה"ל, ובו יוסיפו כסף.
תרשה לי לעצור אותך רגע. זו הייתה הבקשה הראשונה שלי, להפוך את הכול למענק. ואל זה אלעזר שטרן הצטרף וכולי.
למה אבל? מה שנחליט, זה מה שיהיה. אם גם אלעזר בעניין וגם חמד עמאר בעניין, אז בוא ננסה לגייס עוד כמה חברי קואליציה - - -
משה, משה, אתה מכיר אותי, אני כן. במערכת שאני מכיר כרגע, הסיכוי שנצליח לעשות את זה כמענק – וממילא כבר לא יהיה חוק – זה לא סיכוי שאני יכול לעשות, כי התוצאות של זה הן - - -
רק רגע, שנייה, אני לא מוכשר כמוך, לי זה הולך לאט. אני מדבר עכשיו עם הלשכה המשפטית. אני מבקש את פסקה (1) ו-(2) להוריד, למחוק מהחוק. ההטבה הזאת של המע"מ איננה תלויה בשום דבר אחר – לא בנכות, לא בלא נכות, לא בשירות ולא בלא שירות. במקום זה, לשים תיקון עקיף לחוק של מענקים לחיילי צה"ל. לקחת את הסכום שהם יכולים לקבל מזה, ולהוסיף לחוק של המענקים. פשוט.
אם אתה מציע את שני הדברים – בסדר. מצד שני, אם אנחנו מעבירים את הכול למענקים, אז נגמר, כל זה לא קיים.
אין לי כוח לחלוק כל כך על הממשלה. לממשלה היו פה שתי מטלות: האחת, להוזיל את מחירי הדירות באמצעות מע"מ אפס. אני לא נוגע בזה. מי אני שאני אתווכח איתם בכלל?
ניסן, מתי נוכל לשאול בוועדה, לא רק בשיח שלך עם האוצר, למה הרעיון הזה – לא שני החלקים של גפני, רק החלק הראשון - - - -
נכון, אבל אנחנו פשוט נעצרים. אני רוצה שנגמור ואז נקיים דיון על כמה נושאים מרכזיים, ואחר כך נתחיל. אבל להגיד לך מתי? - -
ומפה לעשות תיקון עקיף לגבי העניין של המענקים לחיילי צה"ל. לחלופין, במידה שלא יקבלו, אני מצטרף להסתייגות של חבר הכנסת ליצמן, שבתוך הקריטריונים של שירות לאומי – למשל שמרכזנית בכנסת, שזה שירות לאומי של 12 חודש, תקבל הטבה – גם מי שלומד תורה ותורתו אומנותו, במשך 12 חודש, ולא עושה שום דבר אחר, שהוא גם יקבל את אותה הטבה. לחלופין, אני מצטרף להסתייגות שלך. במידה שלא מקבלים את ההצעה הראשונה אז אני מקבל את ההצעה... אני חושב שאני אעשה שינוי במדרג, מכיוון שאם הנושא הוא שירות קרבי, אז לחיילים שאינם קרביים נצטרך קצת להוריד. אבל על זה אני אדבר איתך אחרי זה בארבע עיניים.
לא, מה שהוא אומר זה שמע"מ אפס יחול על כל מי שעונה על הקריטריונים. עכשיו, אם רוצים לתת העדפה למשרתים על אלה שלא משרתים, זה יעבור דרך המענקים.
אני מציע עוד דבר: גם את הפטור במע"מ שהם מקבלים, שיקבלו את זה בצורת מענק. דהיינו, לא להוריד את זה מהמחיר של הקבלן, הרי אז הקבלן ייקח את זה, אלא להעביר את זה - - -
רגע. שאת הפטור מהמע"מ שהוא מקבל, במקום שהקבלן יקבל את זה, במקום שהקבלן ייקח את זה לעצמו, אני רוצה שהזוג הצעיר יקבל מהאוצר מענק כזה.
היושב-ראש, לגבי ההצעה שלך, המשמעות של הדיפרנציאליות, כלומר שחלק מההטבה יהיה אפס והיתרה תהיה 18% – זה כמובן יכניס את כל העסקאות במשק ל-1.6. כלומר, בערך 90% מהעסקאות במשק ייכללו. אלה אומדני - - -
אם היום אנחנו משקללים בין 10,000 ל-15,000 עסקאות, אז כמובן שזה יביא אותנו לסדרי גדול של בין 30,000 ל-35,000.
מותר לדבר פעם אחת ברצינות? ברגע שאתה לא פוטר מהקבלן ואז הוא יעלה את המחיר, אתה בא - - -
על ההצעה של הממשלה. הממשלה פוטרת ממע"מ, נכון? אז במקום להוריד את המע"מ, ניתן לזוג הצעיר את סכום המע"מ.
הנקודה השנייה עוסקת במענקים. צריך לקחת בחשבון שבסוגיית המענקים יש לנו ניסיון: אנחנו נתנו כבר מענקים, אמנם באופן מינהלי, ודווקא שם – וזה עובדתית וזה מגובה בנתונים – זה כן עודד עליית מחירים, למשל בירושלים ובעוד מקומות. לכן כאן הניסיון הוא לעבוד באמצעות פטור לעסקה ובאמצעים שכתובים בחוק, באופן שבו מייצרים את - - -
נשאלה שאלה סביב מענקים. גם למענקים יש חסרונות, ואנחנו ראינו את זה כשחילקנו מענקי רכישה – הם העלו מחירים.
אני אגיד לך. ראינו את זה בירושלים: כשהיה מענק מיוחד לירושלים, הקבלנים לקחו בחשבון שאותו אחד מקבל מענק, והעלו את המחיר. זו בעיה שהיא נכונה, אבל צריך למצוא את הדרך להתגבר עליה. בירושלים זה היה ככה, ולכן בוטל מענק ירושלים, כי ראו שהקבלנים ראו, הבינו והעלו את המחירים.
זה מה שאמרתי, שזה שונה. אבל להערכתי זה לא החלטה לפה, ולכן... שמענו את הדעות, אבל אם יהיה שינוי או לא – זה דבר שיצטרך לבוא בדרגים אחרים.
לא, רגע. אני מאוד מבקש מכם: אתם מייצגים את עמדת משרד האוצר, ואני מכבד את זה. קחו בחשבון... כולנו פה אנשים עם ניסיון, מי יותר מי פחות, וזה קצת מעליב אותנו שאתם מתווכחים איתנו על העניין הזה. אנחנו הרי יודעים את עמדתכם, אני על כל פנים יודע, מהשנים האחרונות. אני יודע בדיוק את עמדת משרד האוצר, מהראשון ועד האחרון. ואתם מתווכחים איתנו פה על דברים כמו האם המענק יעלה את המחיר והאם מע"מ אפס יוריד את המחיר – אבל לי אתם אמרתם ההפך. ההפך. אמרתם שמענק יוריד את המחיר, אבל אין לכם כסף; ואמרתם שהמע"מ יעלה את המחיר. אמרתם לי, ואני אגיד את השמות, את הימים ואת השעות שאמרתם לי את זה. כמה התווכחתם איתי. חלק כבר לא נמצאים במשרד האוצר בגלל המדיניות הזאת. ערן, חברים שלך, שהיו באותם תפקידים. ואני כבר לא מדבר על זה שזה לא חוקתי, ושמענו את היועץ המשפטי של הכנסת.
אבל אתה צריך גם תשובה, לא? אז בוא תבהיר את השאלה, כי זו שאלה מהותית, ואחרי שתסיים תן לו גם לענות.
בוודאי, הרי אני מת לשמוע את התשובה.
אנחנו נכנסים לבעיה של אי-חוקתיות. ותדעו שהמדינה ממשיכה אחר כך גם כן, גם אחרי ששר האוצר ילך לתפקיד אחר.
ואז המצב יהיה שאתם תצטרכו לחזור למטרות המקוריות שלכם, לעמדות המקוריות שלכם. וזאת האמת מבחינה מקצועית. אז אל תתלהבו עם התשובות, על תגידו אותן בהתלהבות כזאת, תגידו "זאת עמדת הממשלה". "הממשלה קבעה להוריד את המע"מ לאפס, זו עמדתה, והיא עשתה גם את כל התנאים האלה, ואנחנו מייצגים את העמדה הזאת". אבל זה לא בסדר שאתם מציעים - - -
ערן, מה שאני יודע זה הפוך, מהניסיון שלנו; הרי כולנו באנו מהשטח. אני מבקש ממך הסבר, בבקשה.
- - - כמו שגם הצעתי אותה, וחבר הכנסת גפני, הרי זה רק חלק מהתשובה. הנושא של מענקים מול חוק נדון ארוכות. יש יתרונות למענקים על פני חוק מע"מ, ויש יתרונות לחוק מע"מ על פני מענקים. מה שאני הדגשתי גם בפני הוועדה, שאמרה "יש לנו פתרון אאוריקה: בואו נחלק מענקים במקום חוק המע"מ", הוא שהנושאים הללו, בעבר לפחות, כאשר הם ניתנו, הם יצרו בעיות. דרך אגב, זה לא עמדת המשרד... לכן זה לא שיש פה ברירה מצוינת וברירה גרועה. וככה אני מציג את זה, וככה אני עומד מאחורי זה. ובוודאי שמעל כל אלה מונח גם מה שאתה מבקש מאיתנו שנאמר, ואנחנו נאמר את זה שוב: אחרי שנבחנו ונדונו כל האפשרויות, מה שהוחלט זה ללכת על פטור ממע"מ אפס.
אני לא התכוונתי למענקי מקום אלא למענקי שחרור. את הכסף הזה אפשר להעביר, וככה זה גם יתאים לזמן השירות ולטיב השירות. אז מה עמדת האוצר לגבי הרעיון לקחת את סדר הגודל של ההטבה הזאת, את הסכום הכולל, ולתת אותו במענקי שחרור לחיילים משוחררים?
הם יוכלו להשתמש בזה איך שהם רוצים. ככה גם מי שיכול להרשות לעצמו דירה יוכל לרכוש דירה, וגם מי שיוכל להרשות לעצמו רק שכירות, כמו רוב החיילים המשוחררים, ישתמש בזה לשכירות.
מאחר שהבעיה הקשה ביותר שמתמודדים איתה חיילים משוחררים היא שוק הדיור, אני בטוחה שכולם ישתמשו במענק הזה בין היתר גם כדי לממן לעצמם את קורת הגג שלהם.
סתיו, אני אעזור לך בנושא. כמו שהיום בחלק מהמענקים המדינה מגדירה לאיזה נושא הם הולכים ולאיזה נושאים הם לא יכולים ללכת, אפשר להגדיר כאן – וזו ההצעה הראשונה שלי – שזה יהיה מענקים כשהוא מגיע לרכוש דירה.
מה עמדת האוצר לגבי רעיון כזה, רעיון של לתת מענק לחיילים משוחררים שמיועד אך ורק לצורכי דיור, בין אם בחוזים ארוכי טווח בשכירות ובין אם ברכישת דירה?
עמדת האוצר כפי ששר האוצר הציג אותה בישיבה הראשונה של הוועדה הייתה שהפעולה הזאת תיעשה באמצעות מע"מ אפס.
אז רק הערה. מה שהם בעצם אומרים זה שמטרת החוק הזאת היא לא באמת להיטיב עם חיילים משוחררים. אם הייתם רוצים להיטיב עם חיילים משוחררים - - -
אל תקטע אותי בבקשה. אם הייתם רוצים להיטיב עם חיילים משוחררים, הייתם מקבלים את הרעיון של לתת להם מענק לצורכי דיור, והיו מי שמוציאים אותו בשכירות והיו מי שמוציאים אותו ברכישה. אבל אם אתם אומרים עכשיו שאתם מעדיפים לתת את ההטבה הזאת רק לאלפי החיילים המשוחררים שיש ברשותם כסף לרכוש דירה בעוד שמי שאין ביכולתו לרכוש דירה לא יוכל לממש את ההטבה הזאת למרות שעשה שירות צבאי, חלקם אפילו בקרבי – אתם בעצם אומרים שמטרת החוק היא לא להיטיב עם החיילים המשוחררים, זו עמדת האוצר.
נכון, נכון, הוא אמר את זה. הם הגדירו במפורש שזה לא חוק להטבות סוציאליות, אלא שהמטרה המרכזית של החוק זה להוריד את מחירי הדירות.
הם גם אומרים שבדרך אגב הם מנסים לעזור בדברים אחרים. אבל המטרה המרכזית היא - - -
אז אני רוצה להגיש את זה כהסתייגות. החוק הזה, מטרתו היא לא להיטיב עם חיילים משוחררים ולכן צריך לשנות את מטרות החוק. אני לא יודעת איפה זה מופיע, אבל בכל מקום שזה מופיע אנחנו מגישים על זה הסתייגות, מאחר שעמדת האוצר אומרת שהם לא ייתנו את המענק לכל החיילים אלא רק למי שיש ביכולתו לרכוש דירה.
דבר שני, עוד הסתייגות. אנחנו מציעים הגדלה של מענקי שחרור לחיילים, בהתאם לטיב השירות, לאורך השירות – במקום לתת את ההטבה הזאת. יש עוד משהו שפספסנו?
"(2) מתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) הוא בעל נכות רפואית של 75% לפחות שנקבעה לפי כל דין, ומקבל קצבה בשל נכותו כאמור לפי אותו דין;
(ב) הוא מקבל קצבה לפי - - -
"(ב) הוא מקבל קצבה לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי, ונקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 75%;".
זאת קצבה מיוחדת... אנחנו הכנסנו את כל פרקי הנכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לאחר התייעצות - - -
מדובר בנכויות קשות, שמצריכות גם עזרה פיזית כדי לתפקד ביום-יום. הן מחולקות לשלוש דרגות.
לא, כי ה-75% זה לפי חוקים אחרים. יש חוקים שהם ספציפיים, ומי שהוא לא בחוק ספציפי, חל עליו חוק הביטוח הלאומי. כלומר, אנחנו וידאנו שאנחנו מתייחסים לכל סוגי הנכים.
דרך אגב, גם אחרי פרסום התזכיר לציבור אנחנו קיבלנו הערות בנושא הזה, ואנחנו תיקנו כך שבאמת כל הנכים הקשים נכללים כאן.
"(ה) הוא מקבל קצבת זקנה לנכה לפי סעיף 250 לחוק הביטוח הלאומי;".
במקרה של קצבאות הזקנה - - -
אני מגיש הסתייגות: מי שההורים שלו הם נכי רדיפות הנאצים, שגם ייכלל בזה. שיהיה לו גם לפרסומת.
- - שאם יהיה זוג שאחד מבני הזוג, ההורים שלו הם נכי רדיפות הנאצים, אז אפילו אם הוא לא עומד בתנאים של פסקה (1), אז בגלל שההורים שלו הם נכי רדיפות הנאצים, יהיה זכאי כמו אלה שמקבלים קצבת זקנה. כלומר, אם ההורים שלו הם נכי רדיפות הנאצים, הוא יהיה זכאי.
קצבת זקנה מחליפה קצבת נכות: נכים שמתחילים לקבל קצבת זקנה, זה מחליף את קצבת הנכות. אז אנחנו לא נפגע בהם, הרי הם לא מפסיקים להיות נכים בגלל שהם מקבלים קצבת זקנה.
לא, לא, חבר הכנסת גפני, אני אסביר מה סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי אומר. סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי בא לשמור על קצבתו של נכה שהגיע לגיל זקנה כך שהיא לא תופחת. זאת אומרת, קצבת הזקנה שלו תישאר בשיעור קצבת הנכות ערב הגיעו לגיל פרישה. זה מה שסעיף 251 אומר.
לא, לא, יש הרבה. השאלה היא כמה מהם יכולים לקנות. כמה כאלה שאין להם דירה והם יכולים לקנות, זה חשוב. אבל אם אתה רוצה לדעת כמה יש בלי דירה – הרבה.
המגבלה האפקטיבית היא היצע הדירות, כי יש המון זכאים כבר היום. עם הנכים ובלי הנכים, יש הרבה. מה שאנחנו נעצרים בו זה ההיצע.
מכיוון שבתחילת הדיון על החוק הזה יאיר לפיד אמר שהוא מבין בתקשורת, אני כל הזמן חושב מה הוא עושה פה מבחינת התקשורת. אז הוא עושה כמה דברים. קודם כול, הוא מוזיל את מחירי הדירות, שזה ברור. אחרי זה הוא אומר שמי שלא שירת לא יקבל הטבה כזאת אלא יקבל הטבה מאוד מופחתת. ואחרי זה הוא מוסיף גם נכים - - -
לא, לא, לא. ועכשיו הוא מוסיף דבר שהוא לא רלוונטי בכלל אבל הוא אומר "קצבת זקנה". לכן אני מבקש הסתייגות, כי גם לי יש בחירות – הרי זה הכול נעשה בשביל זה.
מכיוון שקצבת זקנה היא לא רלוונטית – ליצמן צודק, זה סתם אפס, בן אדם בן 80 לא הולך לקנות דירה, הוא הולך לבית גיל הזהב – הציע חבר הכנסת ליצמן, ואני חושב שזאת הסתייגות נכונה, שיקבל גם אם ההורים מקבלים קצבת זקנה.
לא, לא, גפני, לכן אנחנו מציעים גם להם פטור. אתה צוחק, אבל מי שהולך לגיל הזהב, יהיה לו פטור.
הבנת מה שאני אמרתי, אבל מה שליצמן אמר לא הבנת. ליצמן אמר שאם מישהו זקן הולך לבית גיל הזהב והוא קונה שם דירה, הוא יהיה פטור ממע"מ.
אם את כבר אומרת את זה, אז בואי נגיד ככה: מה שמוצע פה זה לתת רק לבעלי הנכות בדרגות הגבוהות מאוד; 75% ומעלה זה נכים במצב מאוד קשה. השאלה למה לא לאפשר את זה... האם שיקולים תקציביים מונעים את זה... אם אנחנו מדברים על גיוס לצה"ל, אז למה לא לאפשר גם לנכים שלא יכולים להתגייס לצה"ל בגלל נכות, שזה לא בהכרח נכים בנכות של 75% ומעלה.
היום יש בכמה גופים – "בת עמי" ועוד כמה גופים – טיפול בנושא של נכים, והם כן מתגייסים. אני לא יודע איזה דרגות - - -
אני לא יודע, אבל אני יודע שיש טיפול מיוחד וגם יש תקצוב, ואפילו אנחנו אישרנו כאן סכומים מסוימים לנושא הזה.
אבל החוק הזה הולך גם אחורנית, ולכן צריך לדעת כמה אחורנית לא גייסו בגלל הנכות שלהם, שהיא הייתה יחסית נמוכה, למשל אנשים עם משקל נמוך מאוד, שהצבא מסרב לגייס אותם, או אנשים עם גובה מסוים שהצבא לא מגייס אותם ולא מאפשר להם חלופה אחרת. לפי הרציונל של הגדרת רוכש מוטב, הם גם היו אמורים להיכנס לזה.
נכון. לכן רציתי שיואב יבוא, כדי לשמוע אם יש סיטואציה כזאת. אני לפחות, מכיר שלוש עמותות שמטפלות בזה.
אני יודע, במו ידיי, כשהייתי צעיר, לקחתי מישהו חירש אילם שלא רצו לגייס אותו, והלכתי איתו לבקו"ם, והוא גויס והיום הוא קצין בחיל האוויר.
יש לי הערה קצרה מאוד. אני רותי פרמינגר, מארגון נפגעי פעולות איבה. אני רוצה להגיד שמה שצריך לשאול זה את מי צה"ל לא מוכן לגייס. אני מדברת מניסיון אישי שלי: אני רציתי להתגייס, מאוד ביקשתי, אבל לא קיבלו אותי.
כי אני נכה, אני הולכת עם פרוטזה. נפצעתי בפעולות איבה, נפצעתי בשדה מוקשים. ויש עוד הרבה כמוני, שמבקשים להתגייס לצה"ל ולא מתקבלים, כי זו מעמסה על הצבא. עכשיו, אני לא רוצה בכלל להטיל דופי בצבא - - -
זאת נכות שהיא פחות מ-75%. אבל אני רוצה להגיד שהאנשים רוצים להתגייס והצבא לא מקבל אותם, ומן הראוי לבדוק את זה.
אבל כאן מתחילה בעיית החוקיות של החוק הזה. מכיוון שברגע שאתה עושה קריטריון שלא ממן הטענה, אז מגיעה טענה כזאת - - -
אבל מה אכפת לך שייפול? למה אתה צריך לתקן? שזה יהיה, שהחוק ייפול בגלל זה. אני מתפלא עליך, אני לפעמים משתגע ממך.
לא, לא, אני דואג לך, שאתה תעשה חוק נורמלי. זה הכול. כי החוק הזה כמו שהוא, הוא לא נורמלי. אבל זאת דוגמה אחת מני אלפים.
יש לי שאלה נוספת לגבי זה. לגבי האנשים עם דרגת הנכות הגבוהה, 75% ומעלה, רציתי לדעת למה משרד המשפטים ראה סיבה להכניס אותם ולא את בעלי הנכויות היותר נמוכות, שגם העניין שלהם עלה על הפרק?
הטבה עודפת ניתנת לשתי קבוצות: לקבוצת המשרתים כהוקרה, ולקבוצה השנייה, קבוצת הנכים, שהיא קבוצה שהמדינה מסייעת לה בכל מיני דרכים בהמון מקרים. מה קו הגבול שבו המדינה מחליטה לסייע? זאת שאלת מדיניות; זאת שאלה שאין לה תשובה אחת נכונה. החלטת הממשלה הייתה לקבוע לנכים הקשים.
רגע. עם כל הכבוד לנושא של ההוקרה, אנחנו מדברים פה על שירות שניתן לאזרחי המדינה, זה לא הסיפור של חוק חיילים משוחררים.
הבנתי, שנייה. עכשיו, אתה, המחוקק, הממשלה, אומר שאתה נותן הטבה למשרתים. בא מישהו ואומר "אני ביקשתי לשרת, אז למה אני לא מקבל את השירות הזה, שהוא שירות בסיסי ואלמנטרי שהמדינה נותנת לאזרחיה?". מכיוון שאתה רוצה לתת הוקרה למי ששירת ולא לתת את ההוקרה הזאת למי שלא שירת, הוא אומר "אני מבקש לשרת, אבל המדינה לא לקחה אותי בגלל שאני נכה 30%, למרות שאני ביקשתי, למרות שרציתי להיות בצבא". איך מבחינה חוקתית אתה מסביר את זה?
הוא רצה לשרת בצבא אבל הצבא לא קיבל אותו בגלל שהוא נכה 30%. אז הוא הלך והקים שירות רפואה ארצי שעם זה הוא נתן שירות לכל אזרחי המדינה. הוא תרם לחברה. אבל הוא לא שירת בצבא, בגלל שהצבא לא לקח אותו.
אז אם הוא היה יכול אבל הוא לא ניצל, אז זו בעיה. ואם הוא לא היה יכול, אז כדי ללבן - - -
החוק הזה, אם הוא חס וחלילה יעבור ככה, כמו שהממשלה הביאה אותו, זה יהיה כתם על היועץ המשפטי לממשלה. הרי כולנו יודעים את עמדתו. אה, בעצם אולי לא כולם יודעים.
"לעניין הגדרה זו יראו רוכש כרוכש מוטב, גם אם רכש את הדירה במשותף עם בן זוגו, שאינו רוכש מוטב;".
זה דומה לסעיף שהקראנו קודם לגבי רוכש זכאי. גם כאן אנחנו נותנים את ההטבה לרוכש המוטב שמקיים את התנאים - - -
למה יש שוני בניסוח בין רוכש זכאי לרוכש מוטב מבחינת הסיפה? "יראו רוכש כרוכש מוטב" – למה לא להשתמש באותו דבר שם?
לגבי ההגדרה "יראו רוכש כרוכש מוטב", בעצם התנאי הזה הוא תנאי דומה למה שנקבע לגבי רוכש זכאי. אז למה לא השתמשו באותו ניסוח?
פשוט צריך לנסח את זה ככה שבמקום "שאינו רוכש מוטב" יהיה "שלא מתקיימים בו התנאים האמורים".
לא, אבל כאן יכולה להיות בעיה, בגלל שאם אתה כותב פה "רוכש מוטב" אז יגידו שרוכש זכאי לא יהיה ככה. צריך פה הגדרה כללית.
יש פה בעיית ניסוח, אבל בלאו הכי החוק לא יעבור, וגם אם הוא יעבור הוא ייפול בבג"ץ, בגלל הערבים.
""שטח דירה", "שטח מרפסת שמש", "שטח גינה", "שטח מחסן" – כמשמעותם בטופס המפרט שנקבע לפי סעיף 3(א) לחוק המכר (דירות);".
למה אנחנו פונים כאן למפרט שנקבע בחוק המכר (דירות) בעניין משמעותם, אבל אנחנו קובעים מפרט ספציפי לעניין הדירה פה?
המפרט לא קשור, המפרט אמור לחול על דירה מוטבת כדי להגדיר את טיבה הבנייה, כדי שסטנדרט הבנייה לא ייפגע. לעומת זאת, החישוב לצורך שטח הדירה, שכולל את שטח המרפסת, שטח הגינה ושטח מחסן – כאן אנחנו מפנים להגדרות המקובלות של חוק המכר.
יש לי שאלה. בחוק הזה יש הרבה מילים מיותרות, כמו למשל המפרט כאן או כמו למשל בן זוג וכולי. האם זה נובע מחוסר ביטחון שלכם בחוק הזה?
ערן, מאחר שהשאלה של משה היא טובה אבל רלוונטית גם לכל ההמשך, כי בו יש הרבה מילים מיותרות, אז תיתנו את התשובה רק בסוף.
ליאת, אולי נבהיר את השאלה. בעצם אמרנו שלגבי החוק הזה אנחנו מחילים מפרט שהוא עם שר השיכון יחד עם שר האוצר.
אבל כאן יש הגדרות לצורך החישוב שנעשה לגבי שטח הדירה, כדי לראות אם אני עומדת במחיר של השמאי. זו המטרה של ההגדרה הזאת. זאת לא אותה תכלית, כי המפרט הוחל על - - -
מפרט אחד יסביר איך תיראה הדירה ומפרט שני יתאר איך מחשבים את השטח. כלומר, הקבלנים יצטרכו להתייחס עכשיו לשני מפרטים: מפרט אחד שאומר איך אני מתייחס לשטח לעניין כל החישובים שהחוק מגדיר, ומפרט שני לעניין איך הדירה תיראה.
אתה שואל מה זה שטח מחסן? אוהו, על זה יש מלחמת עולם. אני כבר מעכב הרבה חודשים טובים הצעת חוק של משרד הפנים על צורת חישוב חדשה - - -
לפני השמאי אולי נקרא מה ההגדרה אומרת בתוך טופס המפרט שנקבע לפי סעיף 3(א). מרפסת שמש מוגדרת שם כמרפסת חיצונית לדירה; שטחה של מרפסת הוא שטח הרצפה הכלוא בתוך המצולע הנוצר על ידי הקווים העוברים על - - -
מר ליצמן, אני אסביר לך. המשמעות היא כל שטח הדירה או המרפסת, כולל מה שמתחת לקירות החיצוניים, ומקורה. זה המשמעות של מה שהיא קראה עכשיו.
יעקב, אצלי במועצה קבענו שכל שטח שהוא מקורה נחשב לשטח של הדירה ומשלמים עליו ארנונה.
אני חייב להגיד לך שבתקופתי היו קרוב ל-1,000 הגדרות של איך מחשבים מרפסת, חדר מדרגות - - -
מחסן – שטחו של מחסן הוא השטח הכלוא בין קירות המחסן בתוספת שטח קירות; כאשר קיר המחסן מפריד בינו לבין חלק של דירה אחרת, ייכלל רק השטח שמתחת למחצית הרוחב של הקיר; כאשר קיר המחסן גובל בשטח משותף, ייכלל שטח הקיר במלואו.
יעקב, יש מחלוקת: יש רשויות שמחייבות ארנונה, יש כאלה שמחייבות 50% ויש כאלה שלא מחייבות. ברשויות מסודרות מחייבים גם על מחסן, כי זה נהפך תוך זמן מסוים לשטח.
הלאה.
רק שנייה, מה שאתם מציעים בחוק הזה זה שאם יש לנו גינה גדולה, אם באותה בנייה רוויה יש גינה גדולה שהיא למעלה מ-20 מטר לכל אחד מהדיירים - - -
אוקיי. אתה זכאי לרכוש את הדירה ככל שאתה - - -, בכל שטח שהוא. השטח לחישוב שאנחנו ניקח יהיה עד שטח של 20 מטר, וזה מתוך הצורך לשמור על המחיר הממוצע שקבענו בהתחלה.
הגינה נכללת, והשטח שמחושב לך לגביו הוא עד 20 מטר. אם תקנה דירה של 100 מטר, אז 80 מטר מהגינה לא יובא בחשבון.
לא, כשאתה קונה את הדירה אז הערך של הדירה לוקח בחשבון גם אם יש לך גינה או אין לך, אם יש לך חניה או אין לך וכולי. כל זה זה חלק מהשווי של הדירה, ועכשיו הוא מסביר לך מה לוקחים.
טוב, ליאת, תמשיכי.
- - היא ששטח מרפסת שמש לא ייכלל בתוך חישוב המחיר של הדירה. הסתייגות שנייה: שטח הגינה לא ייכלל בתוך המחיר של הדירה. שטח מחסן לא ייכלל בתוך המחיר של הדירה. כמו בארנונה.
לא, אבל יש לנו הסתייגות שאמרנו קודם. "כמשמעותה בטופס המפרט שנקבע לפי סעיף 3(א)" – ביקשנו למחוק את זה. יש את המפרט הרגיל שיש לגבי החוק הזה, לא צריך להוסיף פה עוד דברים.
הגדרת "תושב ישראל" בפקודה היא הגדרה של מי שמרכז חייו הוא בישראל. אני יכולה להקריא את ההגדרה: לגבי יחיד, מי שמרכז חייו בישראל, ולעניין זה יחול - - -
"לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר מקום - - - קבוע, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע, מקום העסקתו הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו, - - - היותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים - - -
יש הגדרה אחרת במשרד הפנים לגבי מה זה תושב ישראל, ויש גם הגדרה אחרת, שלישית, במה שנוגע להטבות בתמ"ת. יש עוד הגדרה באיזשהו מקום - - -
אני רוצה להבין למה לקחו את ההטבות של מס הכנסה ולא את ההטבות של משרד הפנים. הרי זה נוגע יותר למשרד הפנים, מה זה שייך למע"מ?
אבל לגבי איפה הוא גר או לא גר – את זה אני צריך לדעת במשרד הפנים. האם אתם יודעים שיש הגדרה אחרת? אולי אתם יכולים לבדוק משהו אחר?
ההגדרות של תושב ישראל שליאת הקריאה זה הגדרות בנושא של המס. אבל בחוק הזה המע"מ הוא לא עיקר העניין, עיקר העניין הוא הוזלת מחירי הדירות – למי אנחנו רוצים להוזיל את מחירי הדירות. ולכן ההגדרה של תושב ישראל שונה פה לחלוטין. המס הוא הדבר השולי פה, הוא לא הדבר המרכזי. לא הורידו פה את המע"מ בגלל שרצו להוריד מע"מ, אלא בגלל שרצו להוזיל את מחירי הדירות. ולכן לתושב ישראל צריכה להיות הגדרה - - -
האם הם יודעים מה ההגדרה. אני רוצה שהם יאשרו קודם כול את מה שאני אומר, שיש הגדרה אחרת, ואם כן, אני מגיש הסתייגות.
לא נחכה. יבדקו לך, ואם תרצה תהיה לך הזכות להגיש כאן הסתייגות. ליאת, תמשיכי בבקשה. ליאת, בבקשה. ליאת.
"2. לכל מונח בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת."
כפי שהסברנו בישיבה הקודמת, ההטבה שניתנת כאן היא מע"מ בשיעור אפס. החוק ככלל שואב מחוק מס ערך מוסף, ולכן המונחים, אלא אם נקבע במפורש אחרת – למשל אמרנו שיש חלק תפעולי שנושק למיסוי מקרקעין – יהיו לפי חוק מס ערך מוסף.
למשל את "יום המכירה" אנחנו הפנינו לחוק מיסוי מקרקעין, כי יש כאן רכישה של דירת מגורים, ולכן - - -
אנחנו חוזרים לשאלה הקודמת: למה לא לקבוע את החקיקה הזאת במסגרת או חוק מע"מ או חוק מיסוי מקרקעין?
אני יודע, אבל עדיין אותם עניינים עולים גם כאן, כיוון שיתחילו עכשיו לבוא ולהגיד "רגע, המונח הזה נמצא לי כאן או לא נמצא לי כאן?".
לא, בגלל זה הסדרנו את זה. אם החוק שותק, אז זה מפנה למע"מ, ואם יש הגדרה ספציפית אחרת, אז כתבנו שהיא לפי הפקודה, ואם זה לפי מיסוי מקרקעין אז גם כתבנו. בגלל זה לא נכון שזה יהיה בחוק מע"מ. בגלל שיש פה ממשקים תפעוליים ואחרים לחוקי מס אחרים ויש פה מנגנון שהוא מורכב, חשבנו שזה יהיה נכון בחוק אחר. אני לא רואה איפה יש לאקונה.
לא, אני לא אמרתי לאקונה. אני בא ואומר שהסעיף הזה מחזק את הטענה שהיה יותר נכון לקבוע את זה במסגרת חוק מע"מ.
יש פה חלקים שלמים שהם ייעודיים להטבה הזאת. הם ייעודיים לפרק של השמאי למשל, וגם הפרק של הזכאות, כולו ייעודי להטבה הזאת בלבד ולא למערך הרגיל של מע"מ.
סליחה, אני הייתי צריך לעבור פריימריז כדי להגיע לפה. אתם, עם כל הכבוד לכם, לא עברתם פריימריז.
אני לא חייכתי.
בהמשך למה שאייל אמר, כל הקונספציה פה מוטעית. אני מבקש למחוק לחלוטין את סעיף 2. מדוע? מכיוון שבחלק מהדברים מביאים פה חקיקה מוגדרת. יש פה כמה דברים שמפנים אפילו כשיש חוקים קיימים, כמו למשל המפרט וכל הדברים שדיברנו קודם. יש פה חקיקה מיוחדת, הממשלה עומדת על העניין הזה שתהיה חקיקה מיוחדת, ואנחנו לא הבנו למה. למה צריך מפרט? למה צריך את כל הנושא הזה? הרי יש מפרט.
רגע. אז בינתיים יש פה החרגות מחוקים אחרים. עכשיו, מה יקרה? יהיה דיון על איך מפחיתים לו את המע"מ, וצריך סעיף מיוחד בחוק, אם לא כתוב אחרת... אדוני היושב-ראש, צריך סעיף מיוחד שאומר שאם לא כתוב אחרת פועלים על פי חוק מע"מ? מה זה ריבוי המילים פה כל הזמן? עם שמים את זה בחוק מע"מ – מה טוב. אם לא שמים את זה בחוק מע"מ, יש חקיקה נפרדת - - -
אז אתה רואה שצדקתי קודם כשאמרתי שיהיו לך עוד הרבה שאלות בנושא של איתור המילים? לכן הצעתי שהם ייתנו לך תשובה בסוף במקום כל פעם לאותה שאלה.
אני מאוד מכבד את אנשי האוצר, את אנשי משרד המשפטים ואת רשות המסים. ליאת, את מפריעה לי. אני מאוד מכבד את אנשי רשות המסים, משרד האוצר ומשרד המשפטים. אני מאוד מכבד אותם. אבל עם כל הכבוד, הם פה על תקן של יועצים. אני לא מחכה לתשובות שלהם, לי יש עמדה בעניין, אני המחוקק, ואני חושב שזה מיותר לגמרי - - -
יש לנו הערות לדיון הקודם, שהיה אתמול. אנחנו מבקשים להוסיף הגדרה נוספת בנוגע לקבוצת רכישה: כהגדרתה בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין. בהמשך אנחנו נרחיב איפה זה רלוונטי.
"3. בעסקה למכירת דירת מגורים מוטבת מעוסק במקרקעין לרוכש זכאי או לרוכש מוטב (בחוק זה – עסקה מוטבת), החייבת במס לפי חוק מס ערך מוסף, יהיה המס לפי החוק האמור בשיעור אפס, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1) העוסק במקרקעין והרוכש הגישו למנהל הצעות לפי סעיף 4;
(2) המנהל - - -
"(3) הרוכש לא מכר את זכויותיו בדירה, כולן או חלקן, עד תום חמש שנים מהמועד שבו נמסרה לו החזקה בדירה;".
הסעיף הזה בעצם נותן את שיעור האפס על עסקה מוטבת – כלומר, מכירת דירת מגורים מעוסק במקרקעין לרוכש זכאי ולרוכש מוטב – בכפוף לתנאים שמצוינים בסעיף, שהם תנאים מהותיים, כלומר, אם הם לא יתקיימו, אין הטבה, אין מע"מ בשיעור אפס.
סעיף 4 הוא סעיף ההצהרות, שמדבר על המנגנון להפעלת מתן ההטבה הזאת. בעת ההתקשרות בעסקה, יש הצהרה שמגיש הקבלן והצהרה שמגיש הרוכש – הצהרות לעניין ההטבה.
אנחנו רוצים לקבוע בחוק שהטבה תינתן אך ורק בכפוף לכך שהעוסק והרוכש הגישו למנהל הצהרות. אם הם לא הגישו הצהרות על ע"מ בשיעור אפס, אז אין מע"מ אפס. המנהל אישר לפי סעיף 5 כי העסקה היא עסקה מוטבת. אתם תראו בסעיף 4 שיש למנהל 20 ימים לקבל החלטה - - -
יש לי הסתייגות. אני לא יודע מה זה הטופס הזה, אז אני מבקש לקבל אותו מחר לדיון, כי אני רוצה לקיים דיון על הטופס. אני לא מסכים, זה קשור לחוק - - -
הוא אומר לי שיש טופס מיוחד לכל הדברים האלה, ואני רוצה לראות את הטופס הזה לפני שאני מצביע.
אתה רוצה שאני אחזור על הפרוטוקול כדי לבדוק מה שאמרת, או שאני אצטט אותך? אמרת, או מישהו אחר אמר, שיש טופס שיצטרכו להביא - - -
לפי חוק מיסוי מקרקעין יש הצהרות שממלאים המוכר והקונה. להצהרות האלה יצורפו הצהרות לעניין מע"מ: הצהרות שהדירה היא דירת מגורים מוטבת, והצהרות שהרוכש הוא רוכש זכאי או רוכש מוטב, לפי העניין. אם לא יוגשו ההצהרות האלה - - -
יעקב, רגע, תשמע. כאן למשל כתוב שאם יש לו דירה מ-1995 אז הוא לא חסר דיור. אז תאר לך שמכינים טופס לפי זה, אבל אנחנו שינינו ואמרנו תאריך אחר לגמרי. ולכן את הטופס יכינו אחרי - - -
רגע, שנייה, הרי לפני ההצבעה לא יודעים מה החוק, אז איך יכולים להכין טופס? מה, יכינו טופס לפי כל הסתייגות?
הלאה, תמשיך.
עוד פעם "אהבה"? תשמע, כשאני מגיע לרמזור נהגי המוניות פותחים את החלון ואומרים לי "אנחנו אוהבים אותך". אז אני אומר להם "אתם יודעים מה, במקום לאהוב אותי ולהצביע ש"ס, תשנאו אותי ותצביעו ג'". אל תאהב אותו, תעשה את מה שהוא אומר.
ברבי עקיבא ירושלים שמו רמזור? אה, בעצם יש. יש, יש רמזור. בימינו היה טוב עוד, לא היו רמזורים, לא היה כלום.
תצא מהקונכייה. כמו שאנחנו רואים בחקיקות רבות, יש אחרי זה תוספת, ובתוספת יש בין היתר טפסים. ליצמן מציע שיביאו את הטופס וישימו אותו בחוק. עכשיו, ברגע שישתנו דברים בחקיקה, לקראת ההצבעה - - -
כי האופציה שאני הצעתי היא אופציה יותר טובה. אני אומר שהטופס הזה יוכן לפי מה שבסופו של דבר אנחנו נסכם פה בוועדה.
הם הולכים להכניס לך... אתה יודע מה שהם הולכים להכניס לך, חמד? הצהרת הון, הצהרה של הסבתא והצהרת אני לא יודע מה.
אחרי "לרוכש זכאי או לרוכש מוטב" אנחנו מבקשים להוסיף "או לרכישת קרקע להקמת דירת מגורים במסגרת קבוצת רכישה על ידי רוכש מוטב או רוכש זכאי".
תבין, קבוצות רכישה נמצאות עכשיו בדיון, ולכשייכנסו, ייעשו כל התיקונים המתבקשים. אם בסוף זה לא ייכנס - - -
אני לא רוצה להשתיק אנשים מלהביע את דעתם, אנחנו חייבים לשמוע אותם. אם אין טעם בדבריהם, אנחנו לא נגיש. אבל אם יש טעם בדבריהם, אז גם אם הממשלה לא רוצה לשמוע אותם, אנחנו כן רוצים לשמוע אותם.
יש לי הערה לגבי סעיף 3. אתם בעצם רואים את החוק הזה כסוג של חוק מע"מ מבחינת האופי המרכזי שלו.
אני בסעיף 3. אתם רואים בהצעת החוק הזאת כחוק שנשען ברובו על עקרונות של חוק מע"מ, ולכן בסעיף 2, לגבי המשמעות, אם היא לא הוגדרה במפורש אתם מפנים למשמעויות שנקבעו בחוק מע"מ. אלא שחוק מע"מ נחשב בעצם כחוק פשוט; הדיווחים בו הם בעצם דיווחים מקוונים ברובם, והעוסק בדרך כלל לא פוקד את הפקיד במע"מ. אבל כאן בעצם אתם יוצרים פרוצדורה שונה – כולם מפנים את כל העניינים למנהל. אתם יכולים להסביר איך הפרוצדורה הזאת תעבוד? מי יטפלו בעניינים האלה? אנשים שעובדים במע"מ? אנשים שעובדים במיסוי מקרקעין?
אני אסביר את התהליך. רוכש זכאי או רוכש מוטב יכול להיכנס בכל נקודת זמן לאינטרנט, יש שם שאלון, יש שם שאלות בהתאם לזכאות שהחקיקה תקבע, ואז המערכת שלו תגידו לו אם הוא רוכש זכאי או רוכש מוטב.
אפשר לעשות את זה גם בדפים, גם לחלק שאלונים. אין פה שום בעיה, ככל שנצטרך אנחנו נמצא - - -
בשעתו, כשהם הביאו את החוק על האינטרנט, אני ביקשתי שתהיינה עמדות בלשכות של מס הכנסה, ועשיתם את זה.
אתם גדלים פי חמישה, אבל במנדטים אתם עולים בקושי באחד. זה רק בגלל שהכנסת גולם בהיכל.
אנחנו הולכים על מע"מ. אתה יודע כמה זה מע"מ? מע"מ זה 18 – אנחנו הולכים על מע"מ.
- - - הם יחתמו על הנתונים כפי שהם הצהירו, הם יגישו את זה ביחד עם ההצרה לרכישת - - - מקרקעין לפי סעיף - - - גם את התצהירים האלה, והם ימסרו את זה למנהל מס שבח. מנהל מס שבח יבדוק את התנאים, ותוך 20 יום הוא ינפיק להם אישור שמדובר בעסקה מוטבת. אם יתברר שהעסקה אינה מוטבת, הוא לא יחליט לשלול מהם את ההטבה אלא יזמין אותם לדיון ויציג בפניהם את הנתונים, כפי - - -
אנחנו נקרא את זה עכשיו. הוא יציג בפניהם את הנתונים, ואז אם הוא השתכנע שהעסקה מוטבת הוא ינפיק תעודה שהעסקה מוטבת, ואם יתברר בסוף שהעסקה לא מוטבת, הוא יוציא אישור גם לרוכש וגם לקבלן שמדובר בעסקה לא מוטבת, ואז הקבלן יצטרך לגבות את המע"מ בעסקה הזאת.
אני רק רוצה לציין שהוקמה מינהלת מיוחדת במיסוי מקרקעין, ומאיר הוא העומד בראשה.
- - - העובדים של מיסוי מקרקעין. כל הנתונים, במידת הצורך, יועברו למע"מ באופן ממוחשב, ואם יזהו שקבלן הצהיר לא נכון או עשה איזו פעולה לא נכונה, מי שיטפל בו זה מע"מ, כי הוא מכיר אותו כעובד.
על סעיף 3. אבל אני אומר לך שזה לא בסדר שאמרת שירדנו במנדט, כי התחילו להיות לי ספקות. היות שלא למדתי ליבה, לא הבנתי איך מחמישה מנדטים לשבעה מנדטים זה לרדת במנדט. אבל אמרתי לעצמי שבגלל שלא למדתי ליבה אני כנראה לא יודע איך זה יוצא.
הוא לא התכוון שירדתם במנדט, אלא שלפי הגידול הטבעי שלכם הייתם צריכים להיות עכשיו עשרה מנדטים.
אבל בסך הכול הכללי זה בסדר, כי הם עברו אלינו, ואנחנו מחוברים, ולכן זה או כאן או כן.
יש לי כמה שאלות. קודם כול, אפשר להסביר לי מה זה "הרוכש לא מכר את זכויותיו בדירה, כולן או חלקן"? מה זה "לא מכר"? מה פירוש המילה הזאת? אני עכשיו בא לקנות דירה, אני מוטב או זכאי - - -
לא, זה קשור לרישה של הסעיף: "יהיה המס לפי החוק בשיעור אפס, ובלבד שמתקיימים כל אלה". כלומר, זה יהיה לך אפס בתנאי גם שלא מכרת את זה תוך חמש שנים.
אני יכול להשכיר אותה גם לתכלית משרד, כדי לקבל שכירות גבוהה? לקבל אישור של שימוש חורג? הרי אין כאן מניעה שזה ישמש רק למגורים.
אז איך זה יפחית את הביקושים, שזו אחת מתכליות החוק? איך זה יפחית את הביקושים? אחת מתכליות החוק שהוצגו בפני הוועדה היא שזה אמור להפחית את הביקושים – אז כיצד הביקושים יופחתו בפתח הזה?
שלומית, אני רוצה להגיש הסתייגות. כתוב בסעיף 3: חמש שנים מהמועד שבו נמסרה לו החזקה בדירה; ואני רוצה: מאז שהוא חתם על ההסכם.
נבהיר רק שאין פה שום ספקולציות: כל רוכש יֵדע אם הוא רוכש זכאי וכל מוכר ידע אם הדירה מוטבת. אין פה עניין של אמונה או הנחה, אלא כל אחד ידע, ויצהיר בהתאם לידיעה שלו.
כן. אם היית בונה היום 10,000 יחידות דיור להשכרה, זה היה מוריד את כל הביקושים? נו, אז זה חלק מהעניין. אנחנו רוצים שהוא יגור, אבל אם במקום זה הוא משכיר, אז זה מוריד את הביקושים.
איך זה מתיישב עם הורדת המחירים? איך האפשרות של הרוכשים להשכיר את הדירה מסתדרת עם הורדת המחירים?
כי הורדת את הביקושים. אדם נוסף, במקום לבקש דירה, עכשיו הוא קיבל דירה, אז הורדת את הביקוש.
לא, זה לא עניין של כלכלי או לא, זה עניין של התאמה של האמצעי לתכלית, שזה אחד המבחנים החוקתיים - - -
אבל ישב פה היועץ המשפטי של הכנסת וגם המשנה של היועץ המשפטי לממשלה, והסביר שמרגע שהממשלה החליטה שמבחינה כלכלית זה עונה על הכיוון, היועצים המשפטיים יותר לא באים להגיד שלדעתם זה לא עונה.
אני יודע מה שאני עושה. אם יש דירה ואני מכניס לשם כשוכר, הורדתי את הביקוש. מה לא ברור בזה?
לא, הוא אומר לך במפורש שלא. אמרו לך שזה לא התכלית. ישבו פה והסבירו את החוק. אמרו, ככה אני זוכר, ככה אני מבין, ש - - -
רק שנייה. אבל הוא אמר שהתכלית היא לא שיגורו... הרי גם אנחנו שאלנו. הוא אמר שהתכלית היא שירדו הביקושים. אז אם נניח היום יש בשוק 1,000 ביקושים ועכשיו אדם שכר את הדירה, אז יש רק 999. כלומר, יש פחות ביקושים, שזה מה שרוצים לעשות. אז עושים את זה גם על ידי זה שמקטינים את הביקושים, ומהצד השני, שהוא העיקר, צריכים להגדיל את ההיצע. אז אמנם זה פחות מגדיל את ההיצע, אבל הדברים האחרים מגדילים את ההיצע. אבל זה שאדם נכנס בשכירות, זה מוריד את הביקוש; זו התפיסה הכלכלית. יכול להיות שיש כאלה שיחלקו, אבל יש בזה היגיון. אולי יש חילוקי דעות, אבל זה לא... הם יכולים להגיש הסתייגות ולהגיד שלא, אבל יש בזה היגיון.
אם נניח יבנו 10,000 יחידות להשכרה, זה חלק מהעניין שמוריד ביקושים, גם אם זה לא דירה שלו.
למה לא חוקתי? למה? כי הוא אומר שזה לא עונה על התכלית. ואני אומר לך שזה כן עונה על התכלית.
ניסן, תראה, עיקר הרעיון של התכנית הזו היא להוריד מחיר בשביל שיהיה דיור לאנשים שרוצים לקנות בית. לכן אנחנו צריכים לבדוק שהפתרון הוא לתת פתרון לאנשים שבאמת צריכים לקנות את הבתים האלה כדי לגור בהם. יכול להיות שתהיה בעיה טכנית לאכוף את זה, אבל בואו לא נתבלבל: להוריד מחיר בשביל מה? להוריד מחיר בשביל שאנשים שעד היום נאנקו ולא יכלו לקנות בתים, שיהיו להם בתים. זאת אומרת, לפעמים אנחנו מתבלבלים ואומרים "להוריד את המחיר". אבל אני לא שוכח את המטרה, שהיא בסופו של דבר: אנשים שלא יכולים לקנות בתים – שיוכלו לקנות בתים. זאת המטרה.
לא רק זה, אלא גם אדם שיכול, שלא ישלם כפול ממה שהוא צריך. להוריד את יוקר המחיה. נניח לאדם רגיל יש סכום מסוים, אז שהוא יוכל לקנות דירה במחיר אמיתי ולא במחירים מטורפים. זה הורדת יוקר המחיה, זה לא רק למי שלא יכול.
ולכן כל הורדה של הביקוש מצד אחד, או הגדלה של ההיצע, עונה על הנושא הזה. ולכן, מהבחינה הזאת, זה כן בתכלית.
הגענו לנקודה האמיתית. מה שאייל העיר, זאת הנקודה האמיתית. אני שמעתי גם את אבי ליכט וגם את אייל ינון. יש מטרה לחוק הזה, ולכן כאשר יש תכלית והחוק עונה על התכלית – אמר היועץ המשפטי לממשלה באמצעות מה שאבי ליכט אמר פה – זה אמנם דבר בעייתי, כי יש בעניין הזה אפליות ודברים מהסוג הזה, אבל אם זה עונה על התכלית, אז אפשר, אם אנחנו מתפשרים - - -
אני הולך להגיד. הוא מאוד התפתל בעניין הזה, אבל הוא אמר את זה בסוף. אייל ינון לא התפתל, אייל ינון אמר חד-משמעית. מה התכלית? התכלית היא להוזיל את מחירי הדירות, זאת התכלית.
לא, אני לא אומר מה שאבי ליכט אומר. עם כל הכבוד, הנושא המשפטי הוא איננו מדע מדויק. יש לוועדה לשכה משפטית, וצריך לשמוע את מה שהם אומרים. הגענו לנקודה האמיתית. אתה הממשלה. ברגע שאתה בא ואומר: לי אין דירה, ולכן נותנים לי הטבה של מע"מ אפס. אני קניתי את הדירה הזאת עם ההטבה, שזה דבר שלא נותנים לכולם, לשכן שלו לא נותנים את ההטבה הזאת. ומה הוא עשה עם הדירה? הוא לא הלך לגור שם, הוא השכיר את זה מיד למישהו אחר. מה זה אומר? זה אומר שאם התכלית היא להוזיל את מחירי הדירות, היה פשוט צריך להגדיל את ההיצע. זה מה שהיה צריך לעשות.
נכון, אבל זה לא דרך החוק הזה. הגדלת ההיצע נעשית בעיקר על ידי מחיר מטרה, הסכמי גג, הסרת חסמים וכולי.
ממש הורג אותי. תאמין לי, אני גאה בזה חבל על הזמן. אתם אפילו לא שמים לב שגדלו בשני מנדטים ואנחנו הולכים לגדול מאוד.
לא, אנחנו מאוד שמים לב. אנחנו מחכים שתגדלו עוד כדי שנוכל לעשות קואליציה - - -
רגע, מפריעים לי שם. אני מדבר רציני עכשיו, ואני רוצה שגם המשרדים ישמעו, ובעיקר משרד ה - - -
כן, כל עשר דקות אני אומר את זה.
הממשלה אמרה שכדי להוזיל את מחירי הדירות צריך שההיצע יגדל.
ללמוד את החוכמה שלך? איך אני יכול? אני צריך סדנה מיוחדת.
אין, הנושא של הביקוש הוא לא רלוונטי, בגלל שהביקוש הוא – אני לא מדבר על כאלה שרוכשים דירה להשקעה – כדי שלאדם תהיה דירה. ואנחנו מדברים בחוק הזה על מי שאין לו דירה. הסבירו את זה כל הזמן. עכשיו, מה אתה בא ואומר? אתה - - -
כן, ודאי, אבל זה נועד להוריד... 90% מהחוק הזה הוא לא להגדלת ההיצע אלא להוריד את הביקושים, מה שנקרא. אבל שידבר, נו.
מה שקורה עכשיו זה שאתה אומר שזה שאין לו דירה והוא רכש את הדירה עם ההטבה של המדינה... הוא משכיר את זה למישהו אחר. זאת אומרת, אמרת שכדי להוזיל מחירים צריך שיהיו כמה שיותר דירות בשוק. ברגע שמורידים את המע"מ הוא יכול לרכוש את הדירה, ולא חשוב אם הוא יגור שם, אבל שישכיר את זה למישהו אחר. אם זאת התכלית - - -
לא, אבל מרכז החוק זה הוזלת המחיר; אני שמעתי את היועצים המשפטיים. מה שאתם אומרים זה שהגדלת היצע זה התכלית. אם הגדלת ההיצע היא התכלית ואחת האפשרויות של להגדיל את ההיצע זה באמצעות הפחתת המע"מ לאפס ולאפשר לבן אדם לרכוש את הדירה, והממשלה טוענת שזה יוזיל את המחירים – שאני כמובן חולק על זה, אני טוען שמה שיוזיל את המחירים זה הגדלת ההיצע. ואתם מודים עכשיו שהגדלת ההיצע זה הוזלת המחירים, אחרת לא הייתם מסכימים שבן אדם ירכוש דירה ויוכל להשכיר אותה. אומר היועץ המשפטי – ואת זה אמרו גם אייל ינון וגם אבי ליכט – שאם יתברר במהלך הדיון שזו לא התכלית, אז אין הצדקה חוקתית לעשות אפליה בין סוגים שונים של אזרחים. אם התכלית היא באמת הוזלת המחירים באמצעות הגדלת ההיצע, אז תעשה הגדלת היצע; איך אתה פתאום מביא חוק שמפלה לרעה חלק מהאזרחים? טוען היועץ המשפטי – ואני מצטרף אליו, למרות שלא למדתי משפטים, אבל במהלך הדיונים אני למדתי משהו – שזה חלק מהעניין, שזה לא שאלה כלכלית, זה לא שאלה של מה הממשלה החליטה, אלא זו שאלה מעשית שצריך לדון עליה בוועדת הכספים: האם התכלית היא להוריד את המחירים, שזה באמצעות הגדלת ההיצע... החוק הזה לא חוקתי. לכן אני מציע כמה הסתייגויות.
אבל רק הערה, שינוי. מה שהיועץ המשפטי אמר מחייב אותם כיועצים משפטיים, אבל לנו כחברי הוועדה בהחלט יש סמכות לדון גם בהיבט הכלכלי.
ניסן, כשאני הגעתי לפה מה"כוילל" אמרו לי "אתה לא מבין מהחיים שלך, אתה לא יודע מה הפירוש של יועץ משפטי - - -
אמרו לי, אמרו לי, הקודמים שלך מאותה מפלגה. "אתה בכלל גלותי, אתה לא מבין כלום, אתה לא יודע מה זה דמוקרטיה, אתה לא יודע מה זה חוקתי, אתה לא יודע מה זה יועץ משפטי. יועץ משפטי זה אמירה שצריך לקבל אותה". ככה אמרו לי.
מה זה משנה מה שאני עשיתי? מה אתה עשית? אני למדתי שחבר כנסת לא זז בלי עורך דין, יועץ משפטי. גם שר.
בפסקה (3), במקום "הרוכש לא מכר את זכויותיו", מכיוון שאי אפשר לבנות על העתיד, צריך שיהיה כתוב "הרוכש במשך חמש שנים לא ימכור את זכויותיו בדירה, אבל הוא רשאי להשכיר אותה". זאת הסתייגות אחת.
הסתייגות שנייה, מכיוון שלא קיבלתי תשובה האם יתווספו אנשים למינהלת של מאיר, אני מבקש שיהיה כתוב שאם יתקבלו עובדים – היות שהחוק הזה הוא בעייתי, מאוד שנוי במחלוקת – לא יתקבלו עובדים עם זיקה למפלגת הבית היהודי או יש עתיד, מכיוון שיש לנו חשש שחלק מהחוק הזה נעשה כדי לתת ג'ובים. לא שאנחנו חס וחלילה יודעים, אבל - - -
לא, הוא צודק, על הבית היהודי אני אשים את ההסתייגות על... דרך אגב, מהבית היהודי אפשר ללמוד איך מכניסים ג'ובים, חבל על הזמן, אתם לא יודעים מה זה אפילו.
ברצינות. אני הורדתי את הבית היהודי. אני מבקש שיהיה כתוב שבמידה שיתווספו עובדים נוספים למינהלת של יישום החוק הזה, יהיה אסור שתהיה לעובד במינהלת זיקה כלשהי למפלגת יש עתיד. דרך אגב, יש עתיד יכולים ללמוד מכם איך נותנים ג'ובים.
טוב, הסתייגות שנייה, שגם הבית היהודי. וכדי שאתם תהיו נקיים מאלוקים ואדם אז גם שלא יהיה לאגודה - - -
"4. (א) רוכש דירת מגורים בעסקה מוטבת ימסור לעוסק במקרקעין ביום המכירה הצהרה כי מתקיימים בו התנאים הקבועים בהגדרה "רוכש זכאי" או "רכוש מוטב", לפי העניין; העוסק במקרקעין יצרף לפנקסים ולרשימות המנוהלים על ידו לפי סעיף 66 לחוק מס ערך מוסף, עותק על הצהרת הרוכש שנמסרה לו לפי סעיף קטן זה.".
לכן אני חוזר על מה שהצעתי קודם: לא חמש שנים מיום המגורים אלא מיום שחתם על ההסכם. חמש שנים זה לא מהיום שהוא קיבל את הדירה, כי הרי הוא מוריד את המחירים כבר ביום שהוא חתם, אז למה צריך חמש שנים?
אבל חמש שנים מהיום שחתם. כי אם המטרה היא להוריד מחירים, אז החמש שנים צריך להיות מיום שהוריד לו את המחירים.
אבל הכיוון שלנו צריך להיות הפוך. הרי מה קורה? נניח אדם חתם וקיבל את הדירה אחרי שנה, אז לפי דבריך יש לו רק ארבע שנים. אבל למה? הרי אנחנו רוצים שחמש שנים הוא לא יוכל למכור.
לא, לא, אני רוצה להקל. זאת הסתייגות. אם המטרה כאן היא להוזיל את המחירים, אז מאז שהוא חותם על הדירה - - -
זה מאותו כיוון. ההטבה תהיה מיום שהוא קנה, והוא צריך להחזיק את זה מיום שהוא קיבל את הדירה.
"(ב) על אף האמור בסעיף 73(א) ו-(ג) לחוק מיסוי מקרקעין, בעסקה מוטבת יגישו העוסק במקרקעין והרוכש למנהל את ההצעות לפי הסעיף האמור, בתוך 20 ימים מיום המכירה; להצהרות כאמור יצרפו העוסק במקרקעין והרוכש את המסמכים כמפורט להלן, לפי העניין:".
לפי סעיף 73 היום, לכל עסקת מקרקעין חובה להגיש הצהרה בתוך 40 יום. פה הקטנו את זה ל-20 יום, כי אנחנו רוצים לייצר ודאות, גם לרוכש וגם למוכר, שמדובר בעסקה מוטבת, כדי שלא נפתיע אותם בהמשך.
לא, לא, התצהיר שלו זה התנאים על הזכאות, האם הוא רוכש זכאי או רוכש מוטב, שזה לא רלוונטי ל - - -
התצהיר זה על היותו רוכש זכאי או רוכש מוטב, לפי הנתונים שהוא מילא שם, למשל שהוא בן 35 וכולי, שאלה דברים שהוא יודע. הוא חותם על תצהיר שזה נכון. לגבי העסקה עצמה של הרכישה של הזכות במקרקעין, יש הצהרה לפי סעיף 73 לחוק; והוא מצרף את זה למנהל ביחד עם שני התצהירים האלה – התצהיר שהוא רוכש זכאי או מוטב, ושל הקבלן, שהדירה מוטבת.
עד שיגמרו את זה יהיה שר אוצר חדש, שיבטל את החוק, ולכן זה לא רלוונטי. אני מגיש הסתייגות שזה יהיה טופס אחד.
דיברנו על המסמכים כמפורט להלן, לפי העניין: "(1) העוסק במקרקעין יצרף הצהרה כי דירת המגורים היא דירת מגורים מוטבת וכי לא מתקיימים בינו או בין קרובו ובין הרוכש או קרובו יחסים מיוחדים, כי העסקה אינה כאמור בסעיף 37 - - -
כתבתם את זה בסעיף הקודם בחוק. למה אי אפשר לעשות שהחוק הזה הוא גם למוכר, גם לקונה, גם לסבתא שלו וגם לסבתא של סבתא שלו? למה צריך עוד - - - ?
לא, יעקב, יש פה שני דברים. אחד, שהוא צריך לדעת כדי לקבל את האישור. עכשיו, כשהוא קונה מהקבלן, הוא צריך לתת לקבלן, כדי שהקבלן ידע לזכות אותו במע"מ.
אנחנו לא רוצים שהקבלן ידווח מע"מ בשיעור אפס אם הרוכש לא הצהיר בפניו שהוא רוכש זכאי או רוכש מוטב.
ליצמן, אם אתה מבקש שגם הרוכש יצהיר על היעדר יחסים מיוחדים, אתה צודק, זה באמת חסר, צריך להוסיף את זה.
אני אסביר את התהליך עוד הפעם. הרוכש הזכאי, יהיה לו טופס או שאלון במחשב, באינטרנט, הוא ימלא את הנתונים, יוציא את זה כתצהיר, יחתום בפני עורך דין או בפני עורך דין של הקבלן, וייתן העתק אחד לקבלן, העתק שאומר לו "שים לב, אני רוכש זכאי".
נכון. ואז הקבלן בודק שהדירה היא דירה מוטבת, ואז הוא אומר לו שהדירה מוטבת. לזה אנחנו קוראים "עסקה מוטבת". בנקודת הזמן הזאת הוא כבר רשאי לגבות כספים, לא כולל מע"מ. החומר הזה מגיע עד - - -
למה לא לחכות עד שהוא יקבל אישור שהוא זכאי? הרי זה רק 20 יום, אז למה להכניס את הרוכש, עם המוכר, לכל הנושא הזה?
שנייה, אני מסביר. בשלב הזה הם גובים רק מקדמה סמלית של 10,000 או 20,000, כדי לראות שהוא רציני. אחר כך, לפי לוח התשלומים, זה כבר סכומים יותר גדולים. לכן בשלב הזה אנחנו אמרנו שתוך 40 יום יש לך את ההודעה או האישור שזו עסקה מוטבת, ומפה אתה כבר רשאי לגבות את הכספים בלי מע"מ. אבל לפחות בתשלום הראשון, אתה צריך לתת לו איזה משהו חוקי שהוא לא יגבה עליו את המע"מ.
הוא רוצה לקנות וההוא רוצה למכור, אז נותנים דמי רצינות. בדמי הרצינות האלה משלמים מע"מ או לא?
בדרך כלל אתה צריך לשלם מע"מ. אז באים ואומרים שכדי שלא יהיה מצב שאתה תשלם והוא יחזיר לך, אז אם אתה מצהיר את זה, עוד לפני שיש לך את הטופס, הוא לא גובה ממך מע"מ, נכון?
ואחר כך, אם תביא את הטופס, אז ממילא אתה לא משלם; ואם לא תביא את הטופס, אז הוא יחייב אותך גם על המע"מ ההוא. אז ההפך, זה טוב, כדי שלא יהיה בלגן.
הלאה, תרביצו.
"... וכי לא נתן לפני יום תחילתו של חוק זה לרוכש זכות לרכוש את הדירה, וכן יצרף כל מסמך אחר שיקבע המנהל כי הוא דרוש לצורך הוכחת הפרטים האמורים בפסקה זו;".
זו הצהרה של העוסק לרשות המסים על היעדר יחסים מיוחדים, על כך שהדירה היא דירת מגורים מוטבת - - -
אין בעיה לתת תצהיר שהדירה היא דירה מוטבת, רק שהסיפה "וכן יצרף כל מסמך אחר שיקבע המנהל כי הוא דרוש לצורך הוכחת הפרטים" – אני לא יודע מה זה "מסמך אחר".
רגע, רבותיי. אם מתעוררת איזושהי בעיה, המנהל רשאי לדרוש כל מיני אישורים. עכשיו, הוא יכול לדרוש אישורים מכאן ועד להודעה חדשה או יכול להיות שלא. אז אני שואל האם מדובר בטופס אחד סטנדרטי או שזה יכול להיות מיליון טפסים?
כתוב "וכן יצרף כל מסמך שיקבע המנהל כי הוא דרוש לצורך הוכחת הפרטים האמורים בפסקה זו". אז זה כבר משהו נוסף: שהמנהל יכול לדרוש דברים נוספים.
לא, בגלל שמראש כל התפיסה של ההוכחה... נאמר פה שהחוק בא גם לטפל בבעיות שייווצרו. אז חלק מלטפל בדבר הזה, היות שההגדרות האלה לא ברורות, אז נתנו למנהל זכות בעניין של דירה מוטבת - - -
אז זה בדיוק כדי לענות על כל הבעיות שעלו פה. אם אתה זוכר, בדיון הראשון העלו פה גם הפרופסורים המכובדים וגם אחרים, סדרה של טענות שיכולות להיווצר וכל מיני קומבינות שאפשר לעשות. אז אנחנו, כדי לתת את הכלים - - -
אני רוצה לתת דוגמה. אמרנו למשל שזה לא יחול במכרזי מחיר מטרה, כי אין כפל הטבה. אז יכול להיות ששם תהיה איזושהי דרישה - - -
בואו נעשה כך: כל מה דרישה שתהיה, אם היא מופיעה כאן בחוק – אז זה בסדר, זה מה שצריך להיות. אם הדרישה להוכחה היא סוּפר - - -
אני לא מבין, אני נתתי לך רשות לדבר? אתה ממשיך לדבר כאילו זאת רשות אוטומטית לכול. אמרת את ההערה שלך, אנחנו עכשיו דנים בה, ואתה נכנס באמצע ועוד בפרט כשאני מדבר.
אז אני אומר שאם הדרישה של המנהל היא חריגה, כלומר, היא לא מופיעה פה כדבר ברור שצריך להצהיר עליו, למשל הוא רוצה מהאיש ההוא שלא מוצא חן בעיניו שיוכיח כל מיני דברים – אז אני רוצה שתהיה איזושהי בקרה, אחרת המנהל יכול יום אחד לקום במצב רוח לא טוב ולהתחיל לדרוש. אז יכול להיות שכאן צריך להוסיף "באישור ועדת ה...". אם הוא רוצה לחבר טפסים - - -
לא, אני אסביר. הדרישה היא דרישה מאוד ספציפית, למשהו מאוד קטן. בדיני המס יש הרבה פעמים שלמנהל יש סמכות להתקין טפסים או לדרוש דרישות כדי לקיים את החוק.
היתר בנייה למשל. אני רוצה לדעת אם באמת יש היתר או לא. אז הרבה פעמים יצטרך המנהל, כדי לוודא שאכן יש היתר בנייה, לבקש את ההיתר מאותו - - -
לא, אתה כותב איזשהו נוסח כולל. אמרתי שכל נוסח, כל דרישה שמופיעה פה בחוק, זה בסדר, אין לי בעיה עם זה.
לדוגמה, אם הוא רוצה לברר שיש היתר בנייה, אז זה בסדר, כי מופיע בחוק שצריך להיות היתר בנייה. אבל אם כדי להוכיח את זה הוא חושב שהוא צריך לדעת מה הגובה שלו, כדי לדעת... נניח שמבחינת המנהל זאת ההוכחה - - -
ערן, אם כל הבקשות שהוא דורש זה רק בהתאם לחוק, אז אתה לא צריך לכתוב את זה, כי ממילא - - -
לא, נניח שלא היה כתוב. הוא היה מבקש "תוכיח לי שיש היתר בנייה, כי החוק דורש היתר בנייה", אז האם מישהו יכול להגיד למנהל שהוא לא יכול לבקש את זה?
תשבו ביניכם. הנושא ברור. ברור לי שצריך לתת לו סמכות לבקש דברים שנצרכים. ברור גם לכולנו שאנחנו לא רוצים שיתחיל לבקש - - -
ערן, לי יש בעיה. תמצאו נוסח שיצמצם, שבו הוא לא יכול לבקש... הוא חושב שכל הג'ינג'ים שקרנים נניח. יש כאלה אצלנו שחושבים שכל אלה הם שקרנים. אז הוא יבקש ממנו כל מיני דברים שהם לא בסמכות. לכם אני אומר שתמצאו משהו שייתן יותר חוזק למה שאנחנו מתכוונים. הרי אין מחלוקת, רק בנוסח.
זאת לא הייתה הבקשה שלי, אגב. ההערה שלי הייתה קצת שונה. אמרתי שאם הם רוצים לקבוע למשל שיציג להם דוגמה של היתר, זה בסדר, זה לגיטימי, אבל אם זה מה שאתם רוצים אז בואו תקבעו - - -
רגע, ליאת, תני לי לדבר. כל מה שהם רוצים שהעוסק יציג להם במועד העסקה – שיבקשו את זה עכשיו.
במסגרת החוק הם רשאים לקבוע איזה דברים הם מבקשים מהעוסק. אחד הדברים שהם ביקשו כאן זה תצהיר. בסדר גמור. העוסק יצהיר על כל הדברים - - -
אחד הדברים שהם מבקשים כאן... הם כותבים כאן "כל מסמך אחר שהמנהל יחשוב שהוא צריך לצורך - - -
למשל, המנהל לא בטוח אם יש יחסים מיוחדים או אין יחסים מיוחדים, אז תוכיח לו שאתה לא בן דוד או אח של הבן אדם הזה. או למשל שלפני יום התחילה של החוק הזה לא היה בין הרוכש לבין המוכר איזושהי עסקה ביניהם. לך תוכיח שלא - - -
אז איך אתה רוצה לקיים את מה שכתוב פה? לשיטתך, אפשר לקיים את זה שלא הייתה עסקה קודמת ביניהם?
לא, התצהיר זה בסדר. אבל הם אומרים "כל מסמך אחר להוכחת התצהיר". זה אומר אולי שעכשיו הוא יוכיח לו ביומני המשרד שלו שהם לא נפגשו לפני זה.
ערן, ניקח את הדוגמה שלא הייתה עסקה קודמת ביניהם. הוא מצהיר שלא היה. איך אתה רוצה להוכיח מעבר לזה?
אתה יודע מה, מה שמאיר אומר מקובל, אבל מה שערן אומר קצת מפחיד אותי. אז תמצאו נוסח - - -
הדבר הזה נותן מענה לבעיות שהועלו פה בתוך הוועדה. הרי זו הייתה דרישה של הוועדה, נכון? הוסכם שאנחנו רוצים לאכוף, טענו פה שהחוק פרוץ - - -
ערן, אבל אני נותן לך שני דברים. נניח שהוא מצהיר והוא לא יכול לתת הוכחות יותר מזה על כך שלא הייתה לו עסקה עם הקונה. עכשיו, אם אתם חושדים, אתם תפעילו את המערכת שלכם – יש לכם בודקים, יש לכם בלשים, חוקרים – כדי לבדוק. אבל מה - - -
אי אפשר לדרוש מסמך אם אין מסמכים. ולכן לא יכול להיות... אי אפשר לדרוש ממנו משהו שאין לו, ולכן הבעיה הזאת לא מתעוררת.
לא, לא, מאיר, אני ביקשתי שתשבו עם הייעוץ המשפטי שלנו. כולנו הבנו למה אנחנו רוצים לחתור, אז תמצאו את הנוסח המתאים, כדי שנהיה יותר רגועים, זה הכול.
אני חייבת להגיד שהמנהל חייב להחליט תוך 20 יום מיום שמגישים את ההצהרות, והוא לא יכול להחליט בלי שהוא מזמין את ה - - -
טוב, רבותיי, חבל על הזמן, אתם תמצאו את הנוסח, כולנו הבנו את הרעיון ואין מחלוקת על עצם העניין.
לכן צריך לכתוב באחד הסעיפים כאן שצריך להוכיח רק מה שנוגע לסעיפים האמורים, לא דברים אחרים שלא אמורים.
רבותיי, ליאת וערן, אתם עושים את אותה טעות. אז אתם יודעים מה, אני אפתח את זה, נדון בזה, ומצבכם יהיה יותר גרוע. אתם עורכי דין ויודעים לדבר, אבל אני יותר קשה בנושא זה, אז חבל לכם.
יש לי שתי שאלות לרישה. אחת, לגבי ה-20 ימים, מה קורה אם הוא מאחר? אם זה תוך 21 ימים הוא לא זכאי להטבה? מה קורה אם הוא מאחר?
לא, השאלה היא זאת: המנהל צריך לאשר תוך 20 יום – מה אם הוא לא אישר תוך 20 יום?
לא. אני אסביר. כל עוד הוא עמד בחובת ההצהרה, זכותו לדווח מע"מ בשיעור אפס והוא ממתין לתשובה. זה הסטטוס - - -
ברישה של סעיף (ב), הסעיף אומר "יגישו העוסק במקרקעין והרוכש למנהל בתוך 20 ימים מיום המכירה" – זה צריך להיות "או הרכישה, לפי העניין", לא?
בגלל זה אני אומרת. בגלל שזה מפנה גם ל-(א) וגם ל-(ג) אז לא צריך להיות "מכירה או רכישה"?
"(2) הרוכש יצרף הצהרה כי מתקיימים בו התנאים הקבועים בהגדרה "רוכש זכאי" או "רוכש מוטב", לפי העניין, וכי הטבת המס לפי סעיף 3 ניתנת לראשונה כאמור בסעיף 32, וכן יצרף כל מסמך שיקבע המנהל כדרוש לצורך הוכחת הפרטים...", כבר קראנו את זה.
"(ג) הצהרות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיו בטופס שיקבע המנהל."
- - - המפרט פחות תלוי בהחלטת הוועדה, בהנחה שאנחנו לא נשנה את המפרט. אם נשנה את המפרט, זה משהו אחר; אבל אתה רואה שכבר שינינו ואף אחד מאיתנו לא נגע במפרט.
הלאה, תמשיך.
"5. (א) הוגשו הצהרות לפי סעיף 4, יחליט המנהל אם העסקה היא עסקה מוטבת (בסעיף זה – החלטה מקדמית) והודעה על החלטתו תימסר לעוסק במקרקעין ולרוכש, ובלבד שלא החליט המנהל כי העסקה אינה עסקה מוטבת אלא לאחר ששמע את טענותיהם של העוסק במקרקעין או הרוכש, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום שהוגשו לו ההצהרות כאמור; החלטה מקדמית תינתן בתוך 20 ימים מיום הגשת ההצהרות למנהל, ואם נשמעו טענות העוסק במקרקעין או הרוכש לצורך קבלת ההחלטה המקדמית – בתוך 20 ימים מיום שמיעת הטענות כאמור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של המנהל לעשיית שומה לפי סעיף 78 לחוק מיסוי מקרקעין.
בגדול, זה הליך הבדיקה של המנהל לאחר הגשת ההצהרות. אם המנהל מחליט שבכוונתו לקבוע כי העסקה אינה מוטבת, הוא יחליט החלטה כזאת לאחר שהוא שמע את טענות הצדדים תוך 14 ימים.
נכון. אם ההחלטה חיובית, היא תינתן בתוך 20 ימים מהגשת ההצהרות, ואם זו החלטה שלילית, זה בתוך 20 ימים משמיעת הטענות.
- - - אנחנו פשוט לא רוצים שהחלטות המנהל בדירה מוטבת, שחלק מהבדיקות שלה קשורות גם להליכי השומה, תשלול מהמנהל את הסמכות להוציא שומה או תקצר לו את הטווחים - - -
"(ב) אישר המנהל בהחלטה מקדמית לפי סעיף קטן (א) כי העסקה היא עסקה מוטבת ומצא המנהל לאחר מכן כי פרט שנכלל בהצהרה או במסמך שהוגשו לו לפי סעיף 4 היה שגוי או כוזב, רשאי הוא בתוך חמש שנים מיום שהוגשו לו ההצהרות כאמור לדרוש ממי שהגיש את ההצהרה לתקן אותה או להחליט כי העסקה אינה עסקה מוטבת; החליט המנהל כי העסקה אינה עסקה מוטבת, יראו את ההחלטה המקדמית כבטלה, והמנהל יודיע על כך לעוסק במקרקעין ולרוכש באופן מידי."
אלה מנגנוני הפיקוח והביקורת. אם התגלה כי ההצהרות כוזבות, תצא החלטה חדשה, שמבטלת את ההחלטה הקודמת.
הרי חמש שנים הוא לא יכול למכור את הדירה. אנחנו נתנו תנאי שעד חמש שנים הוא חייב להחזיק בדירה.
"(ג) הודיע המנהל לפי סעיף קטן (א) או (ב) כי העסקה מוטבת, תהיה העסקה חייבת במס ערך מוסף בהתאם להוראות חוק מס ערך מוסף; הודיע המנהל כאמור לאחר שהעוסק במקרקעין דיווח בדוח התקופתי או בדוח המיוחד על העסקה כעסקה חייבת במס בשיעור אפס, יגיש העוסק במקרקעין דוח משלים לפי סעיף 71 לחוק מס ערך מוסף, עד למועד הגשת הדוח התקופתי הקרוב."
בסיפה של סעיף (ב) רציתי לשאול אתכם למה פה הוא לא צריך לעשות שימוע טענות לפני? אם הוא מבקש ממי שהגיש את ההצהרה לתקן אותה או להחליט שהעסקה היא אינה עסקה מוטבת, אז למה פה לא לאפשר גם איזשהו שימוע?
ברגע שהמנהל מחליט שהעסקה אינה עסקה מוטבת, רואים את העסקה באופן מהותי כעסקה חייבת, גם אם מי שהגיש את ההצהרה חושב אחרת. ברגע שהחליט המנהל, העסקה חייבת בשיעור מס מלא, והקבלן, מוכר הדירה, יידרש להגיש דוח מתקן לתשלום המס המלא.
"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הודיע המנהל לפי סעיף קטן (ב) כי העסקה אינה עסקה מוטבת בשל כך שפרט שנכלל בהצהרה או במסמך שהגיש לו הרוכש לפי סעיף 4 היה שגוי או כוזב, יהיה חייב במס ערך מוסף, על אף הוראות סעיף 16 לחוק מס ערך מוסף – הרוכש, ויחולו הוראות סעיף 8 בשינויים המחויבים."
אני אסביר. במקרה שהתגלה בהמשך כי העסקה אינה מוטבת מסיבה שקשורה לרוכש, אנחנו רואים את הקבלן כמי שלא חייב בעניין הזה, כי הרוכש הצהיר הצהרה כוזבת. ולכן אנחנו נחייב את הרוכש ולא את המוכר.
כן.
"(ה) על החלטת המנהל לפי סעיף זה רשאים העוסק במקרקעין והרוכש, לפי העניין, להגיש השגה; לעניין זה יחולו הליכי ההשגה, הערר והערעור לפי פרק שמיני לחוק מיסוי מקרקעין ולא יחולו סעיפים 82 ו-83 לחוק מס ערך מוסף, ואולם אין בהגשת ההשגה, הערר או הערעור כאמור כדי לעכב את תשלום המס כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ד)."
אנחנו מפנים פה להליכי השגה וערעור ספציפיים לפי חוק מיסוי מקרקעין, ואנחנו אומרים שהשגה וערעור, אין בהם כדי לעכב את תשלום המס.
יש לי כמה הערות. אחת, לעניין חמש השנים שאפשר לבטל את העסקה; או בעצם, אחרי שהוא כבר מכר את הדירה, פתאום הם החליטו לשלוח איזשהו פקח וגילו שהדירה משום מה לא עומדת לדעתם במפרט הטכני למשל, ואז הם יכולים להודיע לו פתאום אחרי שנתיים שהעסקה לא מוטבת ושהעוסק יחזיר את המע"מ. אני חושב שזה לא סביר, לא מידתי, לא נכון. אין חוקים שפועלים בכזאת צורה רטרואקטיבית - - -
זה משהו אחר לגמרי. אתם שמים כאן חוסר ודאות לענף שלם שמוכר דירות. זה לא כאילו הוא יודע שהוא קיבל איזושהי הטבה... אגב, ההטבה לא הולכת לעוסק. הוא מכר דירה, ופתאום גיליתם שמשהו בדירה לא היה במפרט, ואז פתאום אתם מודיעים לו שהדירה שהוא מכר לא הייתה מוטבת.
גם אחריות אפשר לגדר בזמן.
דבר שני, לגבי ה-20 יום שיש לרשות המסים להודיע, אני מצטרף לאמירה שנאמרה כאן בהערת אגב: למה שלא יראו את העסקה כעסקה מאושרת אחרי 20 יום אם המנהל לא ענה ולא ביקש בקשות נוספות מהמוכר או הרוכש?
בסעיף (ג), אחרי "כי העסקה אינה עסקה מוטבת", צריך לראות שזה בגלל המוכר, בגלל העוסק, ולא סתם כי העסקה לא מוטבת; כי סעיף (ד) מתייחס לרוכש. אז תסייגו את סעיף (ג) שיהיה שהעסקה היא בגלל העוסק ולא בגלל הרוכש.
לגבי ההערה האחרונה, זו הכוונה בחוק.
לגבי ההערה הראשונה, ברור – וזה עלה פה גם מדרישת הוועדה – שבגלל שלחוק יש... אז היכולת שלנו לחזור לאותו אדם שלא פעל כחוק... הרי אם הוא פועל לפי החוק אז אין בעיה. כל דיני המס עובדים באמצעות שומה עצמית, כך שאנחנו מאפשרים לעשות שומה בדיעבד, אחרת לא יתבצעו עסקאות ולא נקיים את המשק. אז בדיוק מהסיבה הזאת, כדי לאפשר לקיים את החוק וכדי לאפשר לכל האנשים להיות בהתאם לחוק, צריך לאפשר לנו לחזור למי שלא עומד בחוק.
זאת אומרת, אתה רואה את הקבלן כמי שיודע מה האחריות ומה החוק דורש ממנו, ואם הוא מצהיר שזה עונה על דרישות החוק ומתברר שלא, אז אתם חוזרים אליו.
החוק נותן על זה מענה. הקבלן, מרגע שעמד בחובת ההצהרה, יכול לדווח מע"מ בשיעור אפס עד שהוא מקבל תשובה. אין פה עניין של מועדים, זה לא קיים פה.
בסדר, הבנתי.
טוב, רבותיי, אנחנו מסיימים את הישיבה ואנחנו נתראה מחר ב-10:00.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:05.>