ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 20/07/2014

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
20/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 394>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"ב בתמוז התשע"ד (20 ביולי 2014), שעה 11:00
<סדר היום:>
1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014
2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013, של חברת הכנסת מירי רגב:
(הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:20.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מחדשים את הישיבה. משרד האוצר. מישהו יודע מתי יעל תגיע?

<סתיו שפיר:>
ממש מדהים שמדובר בהצעת חוק של שר האוצר ואנשי המשרד שלו לא כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה? אנשי האוצר היו כאן והיו באופן מכובד.

את יכולה לומר לנו מתי היא תגיע?

<טמיר כהן:>
כולם הוזמנו לשעה 11:00.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לנו רביזיה שהגיש ליצמן.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה לא התקבלה.

<אייל לב ארי:>
לפי סעיף 84ד לתקנון, החלטת הוועדה עובדת לוועדת הכנסת לאישורה. החלטת הוועדה לעניין מיזוג הצעות החוק הפרטיות עם הצעת החוק הממשלתית טעונה אישור של ועדת הכנסת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נעבור להצעה עצמה.

<יעקב ליצמן:>
זה בגלל החוק או בגלל נושא חדש?

<שלומית ארליך:>
כך זה בתקנון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נתחיל בהקראה.

<שלומית ארליך:>
לפני ההקראה, לעניין ההצעה שמנוסחת באופן נפרד ולא כחלק מהצעת חוק מס ערך מוסף, למה עשיתם את זה במסגרת חוק נפרד? בדרך כלל כאשר עושים את זה במסגרת חוק נפרד, המשמעות היא שמדובר בהוראת שעה אבל כאן אנחנו לא מדברים בהוראת שעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. מדברים בהוראת שעה.

<ליאת גרבר:>
אנחנו לא מדברים בהוראת שעה.

<שלומית ארליך:>
למה החוק מנוסח בנפרד ולא כחלק מהצעת חוק?

<ליאת גרבר:>
בדרך כלל כל הנושא של המע"מ בשיעור אפס, הוראות בסעיף 30 שהן מאוד מאוד קצרות והחוק הזה הוא חוק יותר מורכב ויש בו ממשקים לשאר מערכי המס שכפי שנסביר בהמשך יש שם את חוק מקרקעין. לכן חשבנו שעדיף לעשות את זה בחוק נפרד ולפרט את כלל ההוראות בחוק נפרד, שזה יהיה יותר פשוט ומובן מאשר להכניס פרק שלם בתוך חוק מס ערך מוסף. מעבר לזה, אין לזה משמעות.

<אייל לב ארי:>
אבל ההוראות למשל לגבי תמ"א 38 נמצאות בחוק מע"מ, נכון?

<ליאת גרבר:>
כן.

<אייל לב ארי:>
שם אין השלכות על מיסוי מקרקעין כמו כאן?

<ליאת גרבר:>
לא.

<אייל לב ארי:>
למה?

<ליאת גרבר:>
אנחנו נסביר בהמשך את כל ההשלכות. יש כאן השלכות מבחינת דיווח. ניסינו לפשט את ההליך לאזרח עד כמה שיותר. למשל ההצהרות שלו יהיו על גבי הצהרות שנעשות גם היום לפי חוק מיסוי מקרקעין. עשינו כאן שילוב של המערכים כדי שהמתווה יהיה כמה שיותר פשוט לאזרח אבל מבחינת חקיקה, זה פחות מתאים בתוך חוק מס ערך מוסף כי כאמור זה משלב כאן מספר הוראות וזה יותר מורכב מאשר ההוראות של סעיף 30. יש כאן גם נושא של מע"מ כלפי רוכש, מה שלא קיים בחוק מס ערך מוסף באופן רגיל. לכן חשבנו שזה יותר נכון בחוק נפרד.

<אייל לב ארי:>
למרות זאת נתתם עדיפות למונחים שבחוק מע"מ.

<ליאת גרבר:>
נכון, כי באופן רגיל ההצעה הזאת היא הצעה.

<אייל לב ארי:>
חוק המע"מ הוא החוק העיקרי.

<ליאת גרבר:>
נכון. החוק העיקרי.

<אייל לב ארי:>
אם כך, למה לא לשלב אותו בפרק נפרד בחוק מע"מ?

<ליאת גרבר:>
שוב, אני אומרת שהעיקר כאן הוא באמת מע"מ בשיעור אפס. זאת ההטבה שניתנת ולכן ככלל ההפניות וההגדרות הן מחוק מע"מ. יש כאן הרבה מאוד הגדרות שהן לא מחוק מע"מ אלא הן מחוק מיסוי מקרקעין. למרות שככלל, נכון, מע"מ הוא החוק העיקרי כאן אבל מבחינה תפעולית, למשל יש כאן הרבה הוראות מחוק מיסוי מקרקעין ויש כאן גם נושא שהוא שונה מחוק מס ערך מוסף במובן של הטיפול מול הרוכשים.

<שלומית ארליך:>
אנחנו נתחיל להקריא סעיף סעיף והגדרה הגדרה כאשר לכל הגדרה צריך להיות הסבר, לומר בדיוק מהיכן זה בא, מה המשמעות וכולי.

<יעקב ליצמן:>
יש לי שאלה ליועץ המשפטי. אני הבנתי שיושב ראש הוועדה דיבר עם גילה גמליאל, עם אייכלר, עם מירי רגב ועם מאיר שטרית. על החוק של מאיר שטרית חתום גם אורי מקלב, יצחק וקנין, עמרם מצנע, דוד צור ואני שואל האם גם הם מסכימים. אתה לא יכול להצביע על החוק הזה עת אחרים שחתומים על החוק הזה לא נשאלו על המיזוג.

<אייל לב ארי:>
הנוהג הוא - - -

<יעקב ליצמן:>
מה זה נוהג? כרגע זה צירוף לו יש התנגדויות. הסעיף הראשון למשל, בן זוג לרבות הידוע בציבור. אני לא מניח שחברי הכנסת האלה הסכימו לחוק הזה. לכן צריך לשאול כל אחד לפני כן.

<אייל לב ארי:>
אני אענה בשני אופנים על השאלה של חבר הכנסת ליצמן. האחד, לגבי הליך המיזוג. סעיף 84ד לא מחייב לפנות לחברי הכנסת המציעים לקבל את הסכמתם למיזוג. זאת סמכות רשות של הוועדה, אם למזג או לא למזג. כיוון שבחר יושב ראש הוועדה לשאול - - -

<משה גפני:>
למזג זה רק כאשר הכול הוא אותו דבר.

<שלומית ארליך:>
לא חייב להיות זהה.

<אייל לב ארי:>
מדובר על נושא.

<יעקב ליצמן:>
אבל יש סתירה. נתתי לכם דוגמה של סעיף אחד שאני בטוח במיליון אחוזים שלא אורי מקלב ולא יצחק וקנין תומך. אייכלר בוודאי לא תומך. אני הצבעתי נגד האיחוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני, אתה הבאת כדוגמה מיזוג שהיה במליאה של עליזה לביא ושל שולי מועלם שסתרו אחד את השני.

<משה גפני:>
לא. זה משהו אחר.

<יצחק כהן:>
איציק וקנין מתנגד לזה. הוא לא מוכן.

<יעקב ליצמן:>
אז צריך להצביע עוד פעם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה שנשמע את התשובה של היועץ המשפטי.

<חמד עמאר:>
בואו נתחיל בחוק ואחרי כן נחזור להגדרות כי אולי נצטרך לערוך שינויים בהגדרות.

<יעקב ליצמן:>
תאר לעצמך הצעת חוק לפיה מע"מ לא ייתנו לדרוזים. היית מסכים לאחד את הצעות החוק?

<חמד עמאר:>
אנחנו לא מקבלים.

<יעקב ליצמן:>
תיאורטית.

<חמד עמאר:>
זה לא תיאורטית אלא מעשית. בואו נדלג על ההגדרות.

<יעקב ליצמן:>
לא היית מסכים לאחד את החוקים.

<חמד עמאר:>
נתחיל בחוק ואחר כך נחזור להגדרות.

<אייל לב ארי:>
זאת סמכות רשות של הוועדה למזג הצעות חוק שהן באותו נושא. כפי שאמרתי קודם, כדי שהוועדה לא תדון פעמיים על אותו עניין ולא תגיע להחלטות סותרות, קודם התחלתי להסביר את כל הרעיון של המיזוג. עוד לפני כן, לפני שלב המיזוג, כדי שההצעות האלה הגיעו לוועדה כפי שהן הגיעו התבקשה על ידי חברי הכנסת המציעים הצמדה להצעת החוק הממשלתית. כאן ההצמדה לצורך העניין היא עוד יותר מחמירה מבחינת הדרישות שלה לעומת המיזוג. ההצמדה מדברת על הצעת חוק זהה או דומה בעיקרה. אנחנו סברנו, עת אישרנו את הצמדת הצעות החוק שהן דומות בעיקרן והן נגזרות מההצעה הממשלתית.
<יעקב ליצמן:>
גם ידוע בציבור? אייכלר ומקלב מסכימים לזה?

<אייל לב ארי:>
כדי לאפשר הצמדה, היא צריכה להיות טיפה יותר מצומצמת מההצעה הממשלתית ולכן היא נבלעת בתוכה. זה אחד המבחנים. זה לעניין ההצמדה.

המבחן לפי סעיף 84 במקרה של מיזוג, הוא אפילו מבחן יותר רחב מהמבחן של הדומה בעיקרה המדברות על אותו נושא.

<יצחק כהן:>
הוא אומר שהסעיפים שונים במהות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא מסביר את זה.

<יצחק כהן:>
אנחנו יודעים מה הוא מסביר. יעקב אומר שהסעיפים שונים במהות. במהויות יש כאן שינויים.

<משה גפני:>
אם היו שתי הצעות חוק בוועדה כאשר הצעה אחת היא מאתנו והייתה עוד הצעת חוק דומה שמגיעה לוועדה. הצעה השנייה היה כתוב שמי שמקבל את ההטבה הזאת חייב לחלל שבת. אתה כיועץ משפטי מצרף את הצעת החוק שלי להצעה הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יכול להתנגד אם הוא רוצה לא לצרף. לא להתמזג.

<יעקב ליצמן:>
אבל לא שאלת אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלתי.

<יעקב ליצמן:>
חתומים על ההצעה שמונה אנשים שאתה צריך לשאול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הוא אומר ששואלים רק את הראשון. וקנין לא רלוונטי לזה.

<יצחק כהן:>
למה לא? הוא היוזם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא לא היוזם.

<יצחק כהן:>
הוא היוזם.

<משה גפני:>
אייכלר יוזם. אורי מקלב הוא חלק מהעניין.

<יצחק כהן:>
הסדר לא משנה.

<יעקב ליצמן:>
אם יבוא מקלב או אנחנו נבוא ונגיד שהנושא של הידוע בציבור הוא נושא חדש לאייכלר. אנחנו רוצים נושא חדש. לאייכלר זה בטח נושא חדש.

<יצחק כהן:>
אתה יודע מה יעשו לו בבעלז אם ידעו שהוא הציע את ההצעה הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלתם. קיבלתם תשובה ונגמר הסיפור.

<יצחק כהן:>
לא. זה נושא חדש. ועדת הכנסת.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו אומרים נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יצחק ור' יעקב, נקודה.

<יצחק כהן:>
נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרו את זה כבר קודם והורידו את זה.

<יעקב ליצמן:>
לא הורידו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תן תשובה ונמשיך.

<אייל לב ארי:>
כפי שאמרתי.

<משה גפני:>
לא יכול להיות איש יהדות התורה שתומך בידוע בציבור. זה נגד המצע שלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שיגיד שהוא לא רוצה. זה הכול.

<יצחק כהן:>
הוא לא רוצה.

<יעקב ליצמן:>
לא שאלת אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא צריך לשאול את כולם.

<יעקב ליצמן:>
דיברת עם וקנין? לא שאלת אותו. הוא מופיע כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תצעק שלוש פעמים כדי למשוך את הזמן, בבקשה. אייל, תן תשובה ונגמר הסיפור.

<אייל לב ארי:>
חברי הכנסת שחתומים על הצעת החוק ככל חברי הכנסת רשאים ויכולים להגיע לוועדה כדי להציע את ההצעות שלהם לתיקון הצעת החוק כהבנתם.

<יעקב ליצמן:>
האם אתה מוכן לבדוק אם צריך גם לשאול את החברים האחרים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא נותן לך תשובה.

<אייל לב ארי:>
הם לא נשאלים.

<יעקב ליצמן:>
לא צריך לשאול. למה אתה שאלת קודם?

<אייל לב ארי:>
אני לא שאלתי.

<משה גפני:>
הוא לא שאל. ניסן שאל.

<אייל לב ארי:>
אני אמרתי שמי שצריכה להכריע כאן וזאת סמכותה, סמכות הרשות שלה, זאת הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה.

<חמד עמאר:>
הוועדה לא חייבת לשאול אותם? אנחנו יכולים למזג אותם בלי לשאול אותם?

<אייל לב ארי:>
הוועדה רשאית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אני שאלתי.

<חמד עמאר:>
רק לידע כללי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעל מבורך, סגנית ראש אגף התקציבים. על פי החוק ועל פי מה שאנחנו מבקשים, אנחנו רוצים להבין בגדול, לא בפרטים עד האגורה האחרונה אלא בגדול - - -
<משה גפני:>
אתה לא חייב. אנחנו רוצים עד האגורה האחרונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כרגע אני אומר מה אני רוצה. אנחנו רוצים להבין. החוק הזה הוא חוק כבד מבחינה כספית ואנחנו רוצים להבין מאיפה הכסף מגיע, האם זה ילך על חשבון הגדלת הגירעון או יבוא ממקורות אחרים, כדי שנדע צופה פני עתיד.

אני מבקש לא להפריע ליעל, לתת לה לסיים את דבריה ואחר כך יהיה אפשר לשאול.

<יעל מבורך:>
מבחינת התקציב, ב-2014 כמו שאושר כאן בוועדת הכספים, התחזית בצד ההכנסות המתוכננת היא 252.8 מיליארד שקלים הכנסות ממסים ישירים ועקיפים ו-30.4 הכנסות אחרות. זאת בעצם המסגרת החוקית. זאת המסגרת של צד ההכנסות בתקציב 2014.

<יצחק כהן:>
מה זה אחרות?

<יעל מבורך:>
הכנסות אחרות זה למשל הכנסות בעיקר מאגרות אבל גם הכנסות מהמוסד לביטוח לאומי שמפקיד אצל הממשלה את היתרות שיש לו.

<משה גפני:>
אלה לא הכנסות.

<יעל מבורך:>
אלה הכנסות אחרות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, ביקשתי לא להפריע. אחר כך ניתן אפשרות לשאלות.

<יעל מבורך:>
עוד דוגמאות כדי שתבינו את הנושא של הכנסות אחרות. גם ההכנסות מסיוע חוץ למערכת הביטחון.

<סתיו שפיר:>
אבל ההכנסות של ביטוח לאומי הן לא הכנסות.

<יעל מבורך:>
הן הכנסות. אפשר להסביר אחר כך למה, אבל אלה הכנסות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, חבל על הזמן. זה נחשב הכנסות מבחינת האוצר.

<יצחק כהן:>
ניסן, אל תפריע. אנחנו מסתדרים אתה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מסתדר עם הזמן. אתה מנסה להסתדר עם הזמן ולא אתה. אני לא חושד בך שאתה לא יודע את התשובות לשאלות האלה. בואו נתקדם.

<סתיו שפיר:>
עד שאנחנו מנהלים את הדיון הזה, חשוב שנבין. זה לא כסף שאפשר להשתמש בו.

<יעל מבורך:>
יש הגדרה מה הן הכנסות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש הגדרה.

<סתיו שפיר:>
היא יודעת לדבר. היא אינטליגנטית. תן לה לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל ביקשתי שישאלו בסוף כדי שכל שנייה תהיה הפסקה ובסוף יחזרו על זה עשרים פעמים.

<הסתיו שפיר:>
היא התחילה לענות. למה אתה מפריע לה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא רוצה שיהיה באמצע.

<סתיו שפיר:>
אתה לא רוצה שהיא תענה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא תענה אחר כך על השאלות.

<יצחק כהן:>
מי שמעכב את הזמן, זה רק אתה, ניסן. רק אתה הורס את הזמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. רק אני. ממש רק אני.

<יצחק כהן:>
אתה כל הזמן מעכב.

<סתיו שפיר:>
באנו לכאן ביום ראשון כדי לשמוע את התשובות האלה. תן לה לדבר.

<יעל מבורך:>
הייתה מסגרת חוקית בתקציב 2014 כפי שאושרה כאן וכפי שאושרה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.

<משה גפני:>
אלה הכנסות.

<יעל מבורך:>
אלה ההכנסות.

<משה גפני:>
למה כשאנחנו מבקשים חצי מיליון שקלים להתנחלות, את אומרת אין כסף?

<יצחק כהן:>
דווקא להתנחלות יש.

<קריאה:>
קוראים לזה סדרי עדיפויות.

<משה גפני:>
חצי מיליון שקלים אני מבקש ממנה להתנחלות והיא לא נותנת.

<קריאה:>
לא ביקשת יפה.

<יעל מבורך:>
התחזית שהצגנו בוועדה לגבי הכנסות 2014 בדצמבר, עדכנו - 21 ימים לפני שהשנה הסתיימה – את מסגרת ההכנסות, הייתה פסימית יותר. חשבנו שלא נעמוד ביעד הזה. מאז, בחודשים ינואר, פברואר ומרץ ההכנסות היו גבוהות יותר מכפי שצפינו.

<יעקב ליצמן:>
באפריל ומאי הן ירדו.

<יעל מבורך:>
כן. תחזיות מטבע הדברים באמת משתנות כל הזמן וזה תלוי באיזה שער אנחנו נמצאים. הנתון הכי אובייקטיבי שיש לנו לגבי עמידה בגירעון, הוא נתון של הגירעון 12 חודשים אחורה. זה נתון מפורסם. משרד האוצר מפרסם אותו אחת לחודש. זאת אומרת, הוא פומבי. ב-12 החודשים האחרונים, הגירעון עמד על 2.5 אחוזים, לעומת המסגרת עליה דיברתי שאושרה ברמה החוקית בתקציב 2014 שעומדת על שלושה אחוזים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה שווה הפער הזה?

<יעל מבורך:>
בערך חמישה מיליארד שקלים. בקירוב. אני מעגלת. הגירעון הזה של 12 חודשים אחורה גם לוקח בחשבון במידה מסוימת את המצב בשוק הנדל"ן שמבוסס על הכנסות ממע"מ שהיו בחודשים האחרונים וכולי. לכן במידה מסוימת הוא כבר מגלם בתוכו את הנושא עליו אתם מדברים.

בתוך המסגרת הזאת של ה-2.5 אחוזים גירעון ביחס לתוצר, גם אם אנחנו נהיה לרגע שמרנים וניקח את המגמה של החודשיים האחרונים בהכנסות שהיא מגמה פחות מוצלחת מכפי שהיינו מקווים, אנחנו עדיין בתוך המסגרת החוקית של הגירעון ל-2014.

<משה גפני:>
של השלושה אחוזים.

<יעל מבורך:>
כן. של השלושה אחוזים.

<יעקב ליצמן:>
וזה היה לפני המלחמה ולפני הירידה בהכנסות ממסים שכל חודש אתם יורדים.

<יעל מבורך:>
אני אומרת שזה באפר - שלצורך העניין אם אנחנו כרגע נעשה אקסטרולקציה פשוטה - של חמישה מיליארד שקלים. שוב, אני אומרת, גם אם זה שההכנסות יכולות לרדת בהמשך השנה ואנחנו לא יודעים את זה.
<סתיו שפיר:>
זאת אומרת שיש גם כסף כדי לממן את ההמלצות של ועדת אלאלוף בעניין הזה?

<יעל מבורך:>
אני מדברת על צד ההכנסות ולא על צד ההוצאות. אלה שני דברים שונים.

<יעקב ליצמן:>
הוצאות אתם לא יכולים להוציא.

<סתיו שפיר:>
החוק הזה מבקש סכום כפול מהסכום אתו ביקשה ועדת אלאלוף. עלות החוק הזה בשנה היא כפולה מהעלויות שביקשה ועדת הדיור במסגרת המלצות אלאלוף. על זה הדיון, על האם יש כסף או אין כסף.

<יעל מבורך:>
אני מדברת על הכנסות ממסים. על צד ההכנסות ולא על צד ההוצאות של למשל קצבאות למיניהן.

<סתיו שפיר:>
למשל חוק המע"מ אל מול המלצות ועדת אלאלוף.

<יעקב ליצמן:>
חוק המע"מ זה גם הוצאות.

<יעל מבורך:>
למיטב ידיעתי ברובם הם בצד ההוצאות ולא בצד ההכנסות

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, בבקשה.

<סתיו שפיר:>
הכסף לא צומח על העצים.

<יצחק כהן:>
במתווה גירעון יורד, החיסרון הזה של ה-2.5 מיליארד הוא פרמננטי. זאת אומרת, לכל שנה. בעשר שנים הסכום הוא 25 מיליארד. זאת אומרת, כל הקרן הון רבעונית שאנחנו נרוויח מהגז, הכול ילך על השטות הזאת. לקחתם את זה בחשבון? אני יודעת שהתנגדתם ואתם אנוסים.

<יעל מבורך:>
תן לי לענות לגופו של עניין. מה שאמרתי עכשיו נקרא צד ההכנסות. זה רק לשנת 2014 ולא קדימה. קדימה, 2015 ואילך, הדיון הזה מתוכנן להגיע לפתחה של הממשלה שצריכה להחליט איך ייראה תקציב 2015 ואחר כך גם לכנסת.

<יעקב ליצמן:>
שם יורידו.

<משה גפני:>
אבל לא זאת הייתה השאלה.

<יצחק כהן:>
אנחנו מדברים נכון לעכשיו.

<משה גפני:>
לא הייתה תשובה לשאלה.

<יעקב ליצמן:>
ה-2.5 מיליארד שקלים הם הוצאה.

<יעל מבורך:>
זה אובדן הכנסות.

<יעקב ליצמן:>
גם השנה.

<יעל מבורך:>
אובדן הכנסות.

<יעקב ליצמן:>
זה אובדן הכנסות אבל זאת הוצאה.

<ערן ניצן:>
זה לא פוגש את מגבלת ההוצאה.

<משה גפני:>
נכון.

<ערן ניצן:>
יש מגבלת הוצאה בחוק.

<יעקב ליצמן:>
זה שאתם כרגע ב-אובר הכנסות, זה לא אומר כלום כי אתם יודעים שני דברים: ראשית, אתם הולכים לרדת באמצע ואתם לא יכולים להתבסס על תקציב שאישרנו באוקטובר, אפילו בדצמבר, כשאתם יודעים היום שזה לא רלוונטי כי אתם בהפסד הכנסות, קל וחומר במלחמה, קל וחומר בביטחון.

<יעל מבורך:>
אנחנו לא בהפסד. אני אחדד את זה עוד פעם.

<יעקב ליצמן:>
אתם בהפסד. אני אסביר למה התכוונתי. בינואר הייתם למעלה, קיבלתם יותר. גם בפברואר וגם במרץ. באפריל ירדתם. במאי ירדתם. ביוני ירדתם עוד יתר. ביולי השם ישמור. זאת אומרת, זה חוץ מהמלחמה. עד סוף השנה אתם הולכים להיות בגירעון. אתם לא יכולים לפי זה שאנחנו נאשר לכם את ההוצאות.

<יעל מבורך:>
לא, זאת לא תמונת המצב כמו שאנחנו רואים אותה היום.
<יעקב ליצמן:>
היום בטח לא כי אתם באמצע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ר' יעקב, שאלת. תן לה להשיב. זה לא ויכוח. שאלת, היא תיתן לך תשובה ונגמר.

<יעקב ליצמן:>
היא לא נותנת לי תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא נותן לה להשיב.

<יעל מבורך:>
יש נתון שהוא הגירעון מיוני 2013 עד יוני2014. זה נתון כבר ודאי. זאת לא תחזית שמשתנה אלא זה נתון אמפירי של כמה הכנסות נכנסו לנו ב-12 החודשים האחרונים לעומת ההוצאות וכולי. הגירעון הזה עומד על 2.5.

<יעקב ליצמן:>
מה רלוונטי לנו? רק 2014. לא על חצי השנה של 2013.

<יעל מבורך:>
הנתון שמעניין אותנו, זה בעצם הגירעון מדצמבר 2013 לדצמבר 2014. חצי ממנו כבר מאחורינו ויש לנו נתוני אמת. אנחנו נמצאים מתחת ליעד, מתחת לשלושה אחוזים ב-0.5 אחוזים וזה לא מעט.

<יעקב ליצמן:>
אבל יש לכם גם נתוני אמת ברגע שאין הכנסות. חודש-חודשיים אתם יודעים שאין לכם הכנסות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נשאלה השאלה והיא נתנה את התשובה.

<יעקב ליצמן:>
היא לא נתנה תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול לא לקבל את זה, אבל היא נתנה תשובה.

<יעקב ליצמן:>
לא. היא לא נתנה תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא מסבירה שכרגע יש לך חמישה מיליארד שקלים.

<יצחק כהן:>
זה רק ל-2014. גם היא מודה בזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא הסבירה שעדיין יש לך 0.5., כלומר, כחמישה מיליארד שקלים שהם עדיין סכום גבוה יותר ממה שצפית.

<משה גפני:>
גם אני נרשמתי לשאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה. אחר כך סתיו.

<משה גפני:>
אני חוזר על השאלה של ליצמן ואני מסביר לאור התשובה של יעל. אני שואל, כדי שלא יאמרו כאן שאנחנו עושים פיליבסטר או משהו כי אנחנו לא עושים פיליבסטר.

<קריאה:>
עוד לא.

<משה גפני:>
עוד לא עושים. אני שואל שאלה וזה מה שכתוב בסעיף הזה בתקנון עליו דיברו היועצים המשפטיים. אם הכסף הזה, ה-2.5 מיליארד שקלים ב-2014 או ב-2015, היה נכנס לקופת המדינה, מה היו עושים עם הכסף הזה? ברגע שמוציאים את זה לנושא של מע"מ אפס, משהו הולך להיפגע. זה לא שפחות הכנסות. כשיש פחות הכנסות, המציאות היא שבקופה יש פחות 2.5 מיליארד שקלים לשנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ה-2.5 מיליארד שקלים אלה בטח היו הולכים להוריד את החובות של המדינה.

<משה גפני:>
השאלה שנשאלה על פי התקנון היא על חשבון מה זה בא. יעל מבורך כדרכה הציגה כאן הצגה נכונה מבחינה מקרו כלכלית אבל זה לא רלוונטי. השאלה היא לא מבחינת החוק אלא השאלה היא מה שכתוב בתקנון ברגע שה-2.5 מיליארד שקלים האלה נלקחים למטרה של החוק - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעל, אני אתן תשובה ואת תגידי אם אני צודק.

<משה גפני:>
לא. לא שאלתי אותך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע, אבל אני רוצה לדעת שגם אני מבין.

<יצחק כהן:>
אל תבזבז את הזמן.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, למה אתה עושה פיליבסטר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לראות אם אני מבין. יש כרגע עודף.

<משה גפני:>
לא שאלתי אותך אלא אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אבל מותר לי לומר. אם היא תרצה אחר כך להוסיף, אני אתן לה.

<משה גפני:>
מה אם היא תרצה? אני שואל אותה. היא משרד האוצר.

<היו"ר מניסן סלומינסקי:>
מאחר וכרגע, נכון להיום, יש עודף גבייה של חמישה מיליארד, שאם לא היה קורה כלום, אני מניח שהסכום היה זורם להקטנת החוב של המדינה עם כל המשמעויות האחרות.

<משה גפני:>
אין עודף של חמישה מיליארד שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעד הגירעון היה שלושה מיליארד וכרגע נמצאים על 2.5 מיליארד, אז יש לך 0.5 אחוז שזה כחמישה מיליארד שקלים. מזה הם אומרים שבמקום להפנות את זה כנראה להורדת החוב של המדינה או דברים מהסוג הזה, הם מפנים את זה לכאן. עניתי נכון?

<יעל מבורך:>
אני רק אתקן בדבר אחד. אין עודף של חמישה מיליארד שקלים היום.
<יעקב ליצמן:>
היום יש הפסד. אתה לא שומע מה היא אומרת.

<יצחק כהן:>
היא אומרת את האמת. תקשיב.

<יעל מבורך:>
אנחנו צריכים לראות איך ההכנסות ממסים ייראו בששת החודשים הקרובים. המגמה היא מגמה שהיא מעט מדאיגה. יש אולי האטה וצריך לראות מה קורה לעסקים.

<יעקב ליצמן:>
זה מה שאמרתי.

<יעל מבורך:>
אני לא רוצה להגיד שיש עודף של חמישה מיליארד שקלים. עד שהשנה לא תסתיים, לא יהיה לנו את הנתון הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי נכון להיום.

<יעקב ליצמן:>
גם לא. זה לא רלוונטי היום, קל וחומר במלחמה.

<יעל מבורך:>
האינדיקציה הכי טובה שיש לנו למצב של הגירעון ועל היכולת שלנו לעמוד בגירעון, הנתון הוא 2.5 אחוזים לעומת שלושה אחוזים. אני חושבת שאפשר להגיד שמבחינת עמדת משרד האוצר, תמונת המצב שיש לנו היום, לרבות המשמעויות של מע"מ אפס על שנת 2014, היא שאנחנו נעמוד בהוראת החוק ולא נחרוג ממנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, בבקשה.

<סתיו שפיר:>
קודם כל, אני מאוד אשמח אם נראה את הנתונים המסודרים של הגבייה. ביקשתי שנעשה כאן דיון עם מינהל ההכנסות ונבין בדיוק מה הסיפור. אני לא מבינה אם יצא כבר דוח על 2013 או שעוד לא יצא.

<יעל מבורך:>
ל-2013 פורסמו דוחות כספיים של הממשלה.

<סתיו שפיר:>
מינהל הכנסות.

<יעל מבורך:>
שכוללים גם את צד ההכנסות כמובן וגם את צד ההוצאות.

<משה גפני:>
היא שאלה לגבי מינהל ההכנסות.

<יעל מבורך:>
אני אומרת שלגבי 2013, פורסם.

<משה גפני:>
של מינהל ההכנסות?

<יעל מבורך:>
של ההכנסות. זה לא משנה איזה גוף באוצר מוציא את זה. לישראל יש דוחות כספיים מפורסמים. כל ההכנסות שהתקבלו רשומים שם ברמה הפורמלית ביותר.

<סתיו שפיר:>
אבל יש הבדל בין הגופים האלה.

<יעל מבורך:>
הנתון מגיע ממינהל ההכנסות.

<יעקב ליצמן:>
יש שם ויכוח.

<סתיו שפיר:>
למה הם לא מפרסמים את זה בצורה עצמאית?

<יעל מבורך:>
יש דוח כספי של ממשלת ישראל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי - - -

<סתיו שפיר:>
ניסן, עכשיו תורי לשאול שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, תשאלי אבל לא חקירת שתי וערב.

<סתיו שפיר:>
למה חקירה? אני שואלת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעל, לא לתת תשובות. תשאלי את השאלות שלך והיא תיתן את התשובות.

<יצחק כהן:>
לא ייאמן.

<סתיו שפיר:>
אתה לא סומך על התשובות שלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מכיר את הסגנון שלך. לכן אני אומר.

<סתיו שפיר:>
תן לה לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. תשאלי שאלות והיא תיתן תשובות.

<סתיו שפיר:>
אתה מדבר עכשיו על הסגנון שלי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תשאלי שאלות והיא תיתן תשובות.

<סתיו שפיר:>
היא עונה תשובות ממש יפות.

<יצחק כהן:>
בניגוד לאחרים, היא אומרת את האמת.

<משה גפני:>
אמרת שיש חמישה מיליארד והיא אמרה שאין. היא לא מפחדת מאף אחד.

<סתיו שפיר:>
מדובר בשני גופים שונים ולכן אני שואלת.

<יעל מבורך:>
בסופו של דבר יש שר אוצר שאחראי על הנתונים האלה והוא מפרסם דוח כספי של משרד האוצר שיש בו נתונים אבסולוטיים של כמה כסף נכנס לבנק בחשבונות של ממשלת ישראל.

<סתיו שפיר:>
אנחנו הבנו באחת הישיבות הקודמות, עת ישבה כאן נציגה של מינהל ההכנסות שאמרה שהדוח כבר כתוב אבל הוא לא מפורסם. אני שאלתי את שר האוצר ועדיין לא קיבלתי תשובה. למה אם הוא כתוב, לא מפרסמים אותו?

<יעל מבורך:>
אני לא יודעת להתייחס לאיזה דוח ספציפי.

<סתיו שפיר:>
זה מאוד חשוב כרגע אם אנחנו רוצים לקבל החלטה האם החוק הזה הוא הגיוני או לא.

<יעל מבורך:>
אני לא יודעת באיזה דוח מדובר ומי ענה לך על איזו שאלה.

<סתיו שפיר:>
אם יש עודף בגביית מסים ממע"מ, יכול להיות שהפתרון הוא גם להוריד את המע"מ וכך להקל על האזרחים ולא רק על קבוצה נבחרת שיכולה להרשות לעצמה לקנות דירה. האם זה משהו שעובר לכם בראש?

<יעל מבורך:>
כרגע זאת הצעת החוק הממשלתית כמו שהיא מונחת כאן.

<סתיו שפיר:>
מה בנוגע לוועדת אלאלוף והדרישות שלה שמגיעות לפחות ממחצית מהסכום שהחוק הזה גובה מאתנו?

<יעל מבורך:>
שוב, אני לא הגורם המוסמך במשרד האוצר לעניין ועדת אלאלוף.

<סתיו שפיר:>
משרד האוצר הוציא הודעה לעיתונות ביום פרסום מסקנות ועדת אלאלוף ואמר שאין כסף.

<יעל מבורך:>
למיטב הבנתי, רכיבים משמעותיים של הוועדה נוגעים לצד ההוצאות והרי לנו יש ברמה החוקית הפרדה בין הכנסות - - -
<משה גפני:>
היא שואלת באופן מעשי.

<סתיו שפיר:>
אני שואלת על סדרי עדיפויות.

<משה גפני:>
אם היו הכנסות יותר גבוהות, היה אפשר לכסות את ועדת אלאלוף.

<יעל מבורך:>
זה בדיוק מה שאני אומרת. יש לנו תקרת הוצאה שהיא חוק. בחוק יש לנו תקרת הוצאה. יש לנו תקרת הוצאה שעומדת על 315 מיליארד שקלים שאושרה בוועדה ואחר כך במליאה, וזאת המסגרת החוקית שיש לנו.

<משה גפני:>
הפחתתם את יעד הגירעון.

<יעל מבורך:>
אלה שני דברים שונים. יש לנו 315 מיליארד שקלים והם כולם מחולקים בתקנות המפורטות של כל סעיפי הממשלה וההוצאות המתוכננות וכולי, מה שאנחנו מכירים מחוק התקציב וגם מגיע לוועדה. אנחנו מתוכננים לעמוד בה בסדר גודל של מאה אחוזים. כלומר, אין לנו יתרה פנויה בצד ההוצאה.

<בועז טופורובסקי:>
ניסן, אם רוצים לסכם את זה, אם תהיה הצעה להעלות את סכום ההטבה מעל 950 לאלה שלא שירתו בצבא, האופוזיציה תתנגד כי היא דואגת להכנסות המדינה. זה הסיכום של מה שאומרים כאן.

<יצחק כהן:>
כן, נתנגד. בטח נתנגד. זה יגרום נזק.

<סתיו שפיר:>
בין העניים יש גם אנשים צעירים.

<בועז טופורובסקי:>
גם את חתומה על הצעת חוק ועכשיו את שוכחת שאת חתומה? את חתומה על הצעת חוק למע"מ אפס לדירה ראשונה לזוגות צעירים.

<סתיו שפיר:>
אל תתלהב.

<בועז טופורובסקי:>
עכשיו את נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, יש לך עוד שאלה?

<משה גפני:>
למה אתה לא מאפשר לבועז להתייחס?

<יצחק כהן:>
הוא חבר קואליציה.

<בועז טופורובסקי:>
תבוא הממשלה עם הטבה לכל העניים במדינת ישראל, הם גם יתנגדו לה כי הם כאן רק כדי להתנגד. זה לא מעניין אותם.

<משה גפני:>
למה אתה סותם את הפה לבועז? למה?

<יצחק כהן:>
תן לו לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, אם את רוצה, בבקשה. רק שאלות ליעל ולא דיון.

<סתיו שפיר:>
אני חושבת שאם יש עודף בתקציב ואפשר להשקיע אותו כך שזוגות צעירים יוכלו לרכוש דירה, חייבים לעשות את זה ואין סיבה שהמדינה לא תשקיע כסף בדיוק בזוגות הצעירים האלה. זה מאוד מאוד חשוב. אני שואלת שאלה על סדרי עדיפויות. היום, במצב של לחץ כלכלי, גם עכשיו לאור הלחימה וההוצאות שתקציב הביטחון הולך לגבות מאתנו, האם אלה סדרי העדיפויות? מונחת לפנינו הצעה אחת של כשלושה מיליארד שקלים שאמורים ללכת כדי לכסות את עלויות חוק המע"מ לעומת כמיליארד וחצי שקלים שיכולים ללכת כדי לעזור למאות אלפי משפחות שסובלות מעוני ולשם כך הוקמה ועדה על ידי השר שממונה על המשרד שלך, ועדה למלחמה בעוני, משהו שיכול עכשיו לטפל בטווח הארוך בתופעה הזאת ולא למגר אותה, אבל לפחות להחליש אותה ולחזק את הקורבנות שלה. האם זה סדר העדיפויות הנכון בעיני האוצר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעל, לא לענות. יש לך עוד שאלות?

<סתיו שפיר:>
למה לא לענות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך עוד שאלות? תשאלי. זאת השאלה האחרונה. בבקשה, תשובה. אחרי התשובה אין יותר שאלות ואנחנו ממשיכים.

<יצחק כהן:>
גפני עוד לא שאל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני שאל.

<יעקב ליצמן:>
זאת ועדה לסתימת פיות.

<יעל מבורך:>
את סדרי העדיפויות של התקציב תקבע הממשלה כשהיא תדון בתקציב 2015.
<משה גפני:>
זאת לא תשובה לתקנון. התקנון אומר שהם צריכים להגיד מהיכן זה מגיע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא הסבירה.

<משה גפני:>
לא.

<יצחק כהן:>
היא אמרה שזה חזון. כאילו זאת נבואה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי מבחינתכם מקריא את החוק?

<משה גפני:>
עם כל הכבוד, לא יכול להיות דבר כזה. התקנון מחייב שיגידו מהיכן הכסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא הסבירה.

<משה גפני:>
היא לא הסבירה.

<יצחק כהן:>
מה שהיא אמרה, אלה רק ציפיות.

<משה גפני:>
לא טענו שזה לא חוקי.

<יצחק כהן:>
זה מבוסס על ציפיות ולא על עובדות.

<משה גפני:>
מאיפה זה מגיע?

<יצחק כהן:>
אייל, אלה ציפיות או עובדות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה שייך? זה מה שיש לה.

<יצחק כהן:>
אין לה כלום. היא אומרת אם ואם ואם.

<משה גפני:>
הממשלה צריכה להגיד מהיכן הכסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, בבקשה.

<משה גפני:>
מה ליאת אומרת?

<ליאת גרבר:>
אני מקריאה.

בחוק זה, בן זוג, לרבות הידוע בציבור כבן זוג - - -

<יעקב ליצמן:>
נושא חדש.

<משה גפני:>
נושא חדש.

<יצחק כהן:>
נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין כאן נושא חדש.

<שלומית ארליך:>
זה חלק מהצעת החוק הממשלתית.

<משה גפני:>
לא רלוונטי. זה ממוזג עם הצעות חוק פרטיות. אנחנו טוענים נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמענו אותך.

<משה גפני:>
לא, לא שמענו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמענו. הייעוץ המשפטי אמר שאין כאן נושא חדש.

<משה גפני:>
יש לי שאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<משה גפני:>
עם כל הכבוד, אתה לא יכול להמשיך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה? אני כן יכול להמשיך.

<משה גפני:>
אתה לא יכול. אני רוצה לשאול את היועצים המשפטיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם נתנו את תשובתם ונגמר.

<יעקב ליצמן:>
אני מבקש התייעצות סיעתית.

<משה גפני:>
החוק הזה מדבר פתאום על ידוע בציבור. אנחנו טוענים שבחוק של אייכלר זה נושא חדש.

<יצחק כהן:>
גם של וקנין.

<יעקב ליצמן:>
אני מבקש התייעצות סיעתית.

<יצחק כהן:>
התייעצות סיעתית. שבע דקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התייעצות סיעתית חמש דקות. לפי השעון שלנו אנחנו ממשיכים ב-13:05.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:05.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסתיימה ההתייעצות הסיעתית. תתחילי להקריא את הצעת החוק. אם יש למישהו הערה או הוא רוצה לשנות, שיגיד כי בהמשך נקיים דיון הרבה יותר לעומק. בינתיים, תוך כדי זה ייאמרו הדברים ואחר כך נראה.

<משה גפני:>
דיברתי עכשיו עם אייכלר. אייכלר אומר שהטעית אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הטעיתי אותו.

<משה גפני:>
אני אומר לך מה הוא אמר. אני מצטט מילה במילה. הוא אומר שהוא לא מסכים בשום אופן שבחוק שיהיה על שמו יהיה כתוב לרבות ידוע בציבור. הוא לא מסכים לזה. הוא לא רוצה את החוק שלו בתוך החוק הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<משה גפני:>
הוא אומר שהטעית אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הטעיתי אותו.

<משה גפני:>
אמרת לו שאם זה לא יהיה ממוזג, זה יבוא אחרי החגים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא יהיה במושב הזה.

<משה גפני:>
הוא יצביע נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ודאי שהוא יכול להצביע נגד. במה הטעיתי אותו? הוא שאל אותי אם הוא יכול להצביע נגד ואמרתי לו כן.

<משה גפני:>
אתה לא אמרת לו שעל שמו יהיה רשום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא על שמו יהיה רשום. את החוק עצמו הוא יודע והוא מכיר.

<משה גפני:>
זה מה שעכשיו קורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הוא לא רוצה, נוריד אותו.

<משה גפני:>
אבל את זה לא אמרת לו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את מה לא אמרתי לו בדיוק?

<משה גפני:>
בחוק על שם אייכלר כתוב לרבות ידוע בציבור. יש לך עניין שהוא לא יהיה נציג של בעלז יותר בכנסת? אז תגיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם כל, הוא יודע מה כתוב בחוק של הממשלה. הוא יודע. כשהוא מוצמד לזה - - -

<משה גפני:>
הוא אומר שאת זה הוא לא ידע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הוא לא ידע?

<משה גפני:>
שהוא מוצמד לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היום הוא מוצמד. הוא מתמזג.

<משה גפני:>
הוא מתנגד לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור.

<משה גפני:>
הוא יבוא מחר ויתנגד לזה.

<יצחק כהן:>
איציק וקנין על הקו וגם הוא מתנגד.

<משה גפני:>
גם אורי מקלב מתנגד לזה.

<יצחק כהן:>
לפרוטוקול, איציק וקנין מתנגד.

<משה גפני:>
גם אורי מקלב וגם אייכלר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, תתחילי.

<ליאת גרבר:>
הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014
פרק א'
הגדרות ופרשנות

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כאן אני רוצה רגע לעצור ולומר שבמהלך הדיון בהמשך אני אבקש שזה יהיה כהוראת שעה.

<יצחק כהן:>
מה פתאום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיה דיון אחר כך. אני רק אומר כרגע. החוק עצמו יהיה הוראת שעה.

<יצחק כהן:>
אבל לא כך זה עבר מהמליאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוראת שעה לכמה שנים.

<סתיו שפיר:>
שר האוצר התנגד נחרצות לזה שזאת תהיה הוראת שעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע.

<משה גפני:>
איפה אתה אומר את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על הצעת החוק.

<משה גפני:>
הוראת שעה לכמה זמן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כרגע לחמש שנים. הסבירות שאם זה יהיה כמו מחיר מטרה שזה שש שנים, אפשר אולי להתגמש על זה, אבל כרגע אני מדבר על חמש שנים.

<יצחק כהן:>
זה ויכוח של לפיד עם אורי אריאל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אין ויכוח. אני לא יודע לגביהם. אני אומר שכרגע אני מציע את זה.

<יצחק כהן:>
אני מתנגד להצעה שלך.

<משה גפני:>
אנחנו מציעים שנה.

<יצחק כהן:>
אני מציע שנה וחצי.

<משה גפני:>
לא, למה? חצי שנה.

<יצחק כהן:>
חצי שנה.

<משה גפני:>
שלא תהיה טעות, יש לנו רשימה גדולה מאוד של הסתייגויות שאנחנו נבקש לדון על כולן. בערך 1,500.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רק מבקש שתגישו אותן.

<משה גפני:>
נגיש. קודם נסיים את הדיון ונראה. אנחנו נגיש הסתייגויות.
<ליאת גרבר:>
1. הגדרות -
בחוק זה –
"בן זוג" – לרבות הידוע בציבור כבן זוג.

<שלומית ארליך:>
היום יש הגדרה בחוק המע"מ שמדברת על בן זוג הידוע בציבור?

<יצחק כהן:>
לא.

<ליאת גרבר:>
לא.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו רוצים למחות על זה.

<יצחק כהן:>
זה נושא חדש.

<יעקב ליצמן:>
זה נושא חדש. אני רוצה לבדוק אצל איל אלא שהוא בהלוויה ואני לא יכול לדבר אתו. אנחנו כמובן נשאל אותו אחר כך. הערתי שתי הערות והיו לי שתי שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכל אופן, כרגע להגדרת בן זוג אתם מגישים התנגדות לרבות הידוע בציבור.

<יעקב ליצמן:>
כן. הקבוצה.

<יצחק כהן:>
להלן.

<סתיו שפיר:>
לא.

<יעקב ליצמן:>
את יכולה לחזור בתשובה. לא יקרה כלום.

<סתיו שפיר:>
מותר גם לכם.

<משה גפני:>
אבל יש לי שאלה. האם יש עוד מקום בו מופיע בן זוג לרבות ידוע בציבור?

<יצחק כהן:>
הם אמרו שלא.

<ליאת גרבר:>
היום בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין, בהתאם לפסיקת בית המשפט בפסק דין עליזה לבנון, נקבע שבן זוג כולל גם ידוע בציבור.

<יצחק כהן:>
לא, בחוק המע"מ.

<סתיו שפיר:>
מדוע מכל הנקודות דווקא הנקודה הזאת מפריעה לכם?

<משה גפני:>
אני שואל על המע"מ.

<יצחק כהן:>
על המע"מ. לא על מיסוי מקרקעין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ניתנה תשובה.

<משה גפני:>
היא לא נתנה תשובה. אתה מוציא אותי מדעתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא נתנה תשובה.

<משה גפני:>
היא לא נתנה תשובה. האם במע"מ יש מושג של ידוע בציבור?

<ליאת גרבר:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא נתנה תשובה קודם, בהתחלה.

<ליאת גרבר:>
התשובה היא לא, אבל צריך לזכור שחוק מס ערך מוסף הוא חוק משנת 1975 ואנחנו כותבים היום חקיקה חדשה. בית המשפט העליון פסק שבן זוג זה לרבות ידוע בציבור.

<משה גפני:>
לא זה מה שאמרתי.

<ליאת גרבר:>
אנחנו כותבים היום חוק חדש.

<משה גפני:>
זה שכותבים חוק חדש, אני יודע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, עכשיו זה לא הדיון. הוא שאל שאלה וקיבל תשובה. יש את ההסתייגות. נמשיך הלאה.

<משה גפני:>
לא. אני מבקש לדעת. בחוק מע"מ, לפני החקיקה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא נתנה לך תשובה.

<ליאת גרבר:>
אמרתי לא.

<משה גפני:>
יש לי עוד משהו לשאול על זה. אני לא יודע למה אתה מזלזל בזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מזלזל. ההפך.

<משה גפני:>
הולכים לעשות כאן עוד משהו חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני כואב את זה.

<משה גפני:>
אתה שותף לזה. אתה שותף לכל ההרס של היהדות במדינה. אתה. בחוק מע"מ יש את המושג של בן זוג ידוע בציבור?

<ליאת גרבר:>
לא.

<קריאה:>
אין בכלל מושג של בן זוג. חוק מע"מ מדבר על עוסקים, על מי שמוגדר כעוסק ולא דן בבני זוג.

<משה גפני:>
הוא כן דן, אבל לא חשוב. יש חישוב מס מאוחד ונפרד.
<קריאה:>
הם צריכים להתאגד ולהירשם כעוסק מורשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלת תשובה.

<משה גפני:>
אז מה אם קיבלתי תשובה? חוק מע"מ ככתבו וכלשונו, האם כתוב בן זוג?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלת תשובה. זאת פעם חמישית שאתה שואל את השאלה.

<משה גפני:>
כתוב או לא כתוב?

<קריאה:>
לא.

<משה גפני:>
פעם ראשונה שמכניסים את המושג הזה בחקיקה ראשית. אתה שותף לעניין הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם זה יעבור.

<משה גפני:>
בסדר. אם זה יעבור. בינתיים יש חילול השם. יעבור או לא יעבור, זה עוד דיון.

<ליאת גרבר:>
"בנייה רוויה" – בנייה של שש יחידות דיור לפחות לדונם במבנה אחד בשתי קומות לפחות.

<יצחק כהן:>
אנחנו אומרים שמונה יחידות לחצי דונם.

<יעקב ליצמן:>
היועץ המשפטי, רשמתם את ההסתייגות שלנו?

<שלומית ארליך:>
רשמנו.

<משה גפני:>
אנחנו נבקש דיון על כל ההסתייגויות.

<יצחק כהן:>
שמונה יחידות לחצי דונם. להלן הקבוצה. סתיו, חוץ מבן הזוג, את בקבוצה.

<שלומית ארליך:>
חבר הכנסת יצחק כהן, האם אתה מדבר בשמך או בשם כל ש"ס.

<יצחק כהן:>
הקבוצה.

<שלומית ארליך:>
מי זאת הקבוצה?

<יצחק כהן:>
הקבוצה.

<שלומית ארליך:>
שמות.

<יצחק כהן:>
יהדות התורה, ש"ס ומפלגת העבודה, חוץ לנושא בן הזוג שאני לא יודע מה הם רוצים.

<משה גפני:>
בכל הדברים האחרים אנחנו יחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם לנושא הבנייה הרוויה תהיה הסתייגות. באזורי עדיפות לאומית - - -

<יצחק כהן:>
צמודי קרקע בהתנחלויות.

<משה גפני:>
גם יהודה ושומרון.

<יצחק כהן:>
גם צמודי קרקע בהתנחלויות.

<משה גפני:>
אנחנו ננסח את זה משפטית ונקיים על זה דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אזורי עדיפות לאומית, זה לא יהודה ושומרון. יהיו גם צמודי קרקע.

<יצחק כהן:>
ביו"ש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ובתנאי שיענו על כל הקריטריונים ותהיה בנייה של קבלן לפחות על 15 יחידות.

<יצחק כהן:>
נרשמה הצעתו של היושב ראש?

<שלומית ארליך:>
כן.

<קריאה:>
זאת סוגיה שנצטרך לבחון אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי. אנחנו נצטרך לדבר. כרגע הערתי את זה כי מתחילים להקריא.

<משה גפני:>
את מקריאה את מה שאומר היושב ראש.

<ליאת גרבר:>
לא. הוא אמר שיהיה דיון על זה.

<יצחק כהן:>
לא. הוא רוצה את זה עכשיו בהגדרה.

<חמד עמאר:>
גם לי יש הסתייגות לסעיף הזה. למחוק את הסעיף בכלל או בנייה פרטית בפריפריה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בן דיבר אתך?

<חמד עמאר:>
לא אתי.

<משה גפני:>
ליצמן, אנחנו תומכים בזה.

<יצחק כהן:>
צמודי קרקע בהתנחלויות, כן. למה לא? שיהיה קבלן שקוראים לו אמונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה לא התנחלויות.

<משה גפני:>
מה שהצעת.

<יצחק כהן:>
זה גם כפרים דרוזים.

<יעקב ליצמן:>
האם יש לנו שמות של מקומות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תהיה מפה של אזורי עדיפות לאומית שהממשלה הגדירה.

<יעקב ליצמן:>
לא. לא הממשלה. יש לנו מפה משלנו. אני מדבר רק בהתנחלויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נתנגד לזה.

<משה גפני:>
אנחנו תומכים ביושב ראש. תצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תתמוך בהרבה דברים שמביא היושב ראש.

<משה גפני:>
בסדר. אנחנו רק טוענים שזה נושא חדש ואנחנו רוצים ועדת כנסת.

<יצחק כהן:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה נושא חדש?

<משה גפני:>
ההצעה שהציע היושב ראש.

<שלומית ארליך:>
עוד לא היה דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל הסתייגות היא נושא חדש. על כל הסתייגות אתה יכול להגיד שזה נושא חדש. מה זה שייך? כשיהיה דיון.

<משה גפני:>
לא הבנתי. מתי מתחיל העניין של נושא חדש?

<יצחק כהן:>
צמודי קרקע לזמביש.

<משה גפני:>
אני מעלה נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשאתה מגיש הסתייגות, כל הסתייגות היא שונה ממה שכתוב.

<יצחק כהן:>
לא. אתה היושב ראש ואתה אומר שאתה משנה את ההגדרה.

<משה גפני:>
אני שאלתי אם הם רשמו את זה. רשמו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רשמו.

<משה גפני:>
נושא חדש.

<יעקב ליצמן:>
יש לי הסתייגות. לגבי הדונם, אני מציע חצי דונם.

<שלומית ארליך:>
חבר הכנסת עמאר, אמרת שגם אתה רוצה הסתייגות?

<יצחק כהן:>
כן. אותה הסתייגות של היושב ראש. רק בכפרים הדרוזים.

<חמד עמאר:>
בפריפריה.

<שלומית ארליך:>
להוסיף בנייה פרטית בפריפריה?

<חמד עמאר:>
בפריפריה. אנחנו גרים בפריפריה.

<יצחק כהן:>
אין בעיה. כולל הפזורה הבדואית.

<משה גפני:>
אנחנו מצטרפים להסתייגות של חמד עמאר.

<יעקב ליצמן:>
אחר כך אנחנו מציעים שמונה דירות במקום שש דירות. אנחנו מציעים גם דירה אחת על חצי דונם. בעוד הסתייגות אנחנו מציעים דירה אחת על דונם.

<יצחק כהן:>
צמודי קרקע בהתנחלויות.

<משה גפני:>
מה הצעת?

<יעקב ליצמן:>
אני מציע גם דירה אחת על דונם.

<יצחק כהן:>
זמביש.

<משה גפני:>
אגב, ההסתייגויות האלה הן על שם כל החברים.

<שלומית ארליך:>
... יהדות התורה ו-ש"ס.

<משה גפני:>
ש"ס ויהדות התורה, כל החברים. יכול להיות שרוצות גם מפלגת העבודה ו-מרצ וגם הסיעות הערביות. בחלק מההסתייגויות להן הם מוכנים, נצרף אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע שתהיה קבוצה א' וקבוצה ב'.

<משה גפני:>
לא.

<יעקב ליצמן:>
יש לנו ארבע קבוצות.

<משה גפני:>
היועצים המשפטיים, אנחנו מבקשים על כל הסתייגות דיון בוועדה.

<יצחק כהן:>
של כל הסיעות.

<משה גפני:>
כן, של כל הסיעות.

<קריאה:>
בואו נקריא את כל הסעיף ונדון בהן.

<משה גפני:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נדון בהסתייגויות אבל כרגע ההסתייגויות הן עוד לא לדיון.

<משה גפני:>
עת יתחיל הדיון על ההסתייגויות - על כל הסתייגות, דיון של עשר דקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו יש הקראה ואומרים לקראת מה הולכים. אחר כך יהיה דיון גם אצלנו ובכל מיני גופים.

<ערן ניצן:>
אנחנו רוצים להדגיש שהאומדן שהוצג בפני הוועדה וגם נדון, כולל בנייה רוויה בלבד. יש להדגיש שאנחנו נרחיב את ההגדרה - - -

<יעקב ליצמן:>
מהי אצלך בנייה רוויה?

<ערן ניצן:>
מה שקבענו כאן. שש יחידות לדונם. במידה וההרחבה כמו שההסתייגות שמועלית כאן תעלה ותתקדם, אנחנו נבחן את הנושא הזה אבל אנחנו מדברים על כאלפיים עסקאות, לפי נתוני משרד השיכון שנעשו בפריפריה, שנדמה לנו שעונים פחות או יותר על הקריטריונים כפי שהם מוגדרים בחוק. לדבר הזה יש משמעות של כ-250 מיליון שקלים.

<יעקב ליצמן:>
אבל יש לכם עשרה מיליארד שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה הוויכוח? ערן הודיע הודעה.

<משה גפני:>
זה לא ויכוח. מה זה 250 מיליון שקלים לממשלה הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן הודיע את הודעתו ואנחנו ממשיכים הלאה.

<משה גפני:>
250 מיליון שקלים הם כסף קטן.

<ליאת גרבר:>
"גוש", "חלקה" – כהגדרתם בפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), התשכ"ט-1969.

<שלומית ארליך:>
כאשר אנחנו מדברים על גוש, המשמעות היא שטח שמוגדר מתוך מקרקעי ישוב המכיל חלקה או חלקות ומהווה יחידה למדידה במקום.

<משה גפני:>
אי אפשר בהגדרה הזאת. צריך לכתוב את כל ההגדרה. אנחנו מציעים לכתוב את כל ההגדרה, או חלק או את הכול ולא ככה, כמשמעות.

<יעקב ליצמן:>
אני מציע להוסיף את המלים "כולל יהודה ושומרון".

<יצחק כהן:>
כן יו"ש, יש"ע. יהודה ושומרון וחבל עזה.

<שלומית ארליך:>
המשמעות של חלקה היא יחידה רצופה של מקרקעין בתוך גוש השייכת לאדם.

<יעקב ליצמן:>
ביהודה ושומרון אין גוש וחלקה.

<משה גפני:>
אנחנו צריכים פירוט.

<יצחק כהן:>
יש שם גוש. גוש אמונים.

<יעקב ליצמן:>
אגב, אתה יכול להביא לי את הפירוט מה זה יהודה ושומרון?

<משה גפני:>
האמת היא שבהגדרה של גוש אני מציע שיהיה כתוב אמונים.

<אליאב בן שמעון:>
אני מנכ"ל התאחדות בוני הארץ. ההערות שלנו אחרי ההקראה, בזמן ההקראה? מתי אפשר יהיה להגיב?

<יצחק כהן:>
מתי שאתה רוצה. חופשי

<אליאב בן שמעון:>
מבחינתנו בסדר גמור.

<יצחק כהן:>
מתי שאתה רוצה לדבר, דבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה הגשת את ההערות שלכם?

<אליאב בן שמעון:>
גם הגשנו אותן לאדוני בכתב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם יש לך הערה, לא נאום, או הסתייגות, תאמר אותה.

<משה גפני:>
את ההערות שלהם אתה יכול לרשום על שמנו. אלה הערות טובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יכול להעיר. לא הסתייגויות.

<אליאב בן שמעון:>
להעיר. אנחנו לא חברי כנסת ואנחנו לא מסתייגים. למספר היחידות לדונם. אנחנו בהתאחדות בוני הארץ באים מתוך כוונה להגדיל את מלאי הדירות. אנחנו היינו מציעים, במיוחד לפריפריה, להוריד את זה לארבע יחידות לדונם.

<אמיר הלר:>
סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו תומכים בזה ולכן אנחנו מגישים את זה כהסתייגות.

<משה גפני:>
כל המכתב שלכם הוא הסתייגויות שלנו.

<אמיר הלר:>
כל ההטבות של משרד הבינוי והשיכון, לרבות מענקי המקום, לרבות סבסוד פיתוח, ניתנות לארבע יחידות לדונם ולכן חשבנו שנכון לשמור על קוהרנטיות בכל ההטבות של מדינת ישראל.
<משה גפני:>
מקבלים את ההצעה שלהם?
<יעקב ליצמן:>
גם ארבע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה מדבר על הפריפריה, ההצעה שלנו היא הרבה פחותה מזה. אפילו צמודי קרקע. אנחנו לא צריכים ארבע.

<אמיר הלר:>
אנחנו לא מדברים על צמודי קרקע. אנחנו מדברים על הגדרות של בנייה רוויה. בנייה רוויה מוגדרת במשרד השיכון. בכל מקום בהגדרות של משרד השיכון זה ארבע יחידות לדונם.

<משה גפני:>
אנחנו מאמצים את ההצעה שלהם ומציעים אותה כהסתייגות. לחילופין יש לנו כמה הצעות. ההצעה שלי היא שגוש הוא גוש אמונים.

<יצחק כהן:>
והקבלן הוא זמביש.

<עמית יפרח:>
יושב ראש אגף קרקעות בתנועת המושבים. גם אני רוצה להעיר הערה לגבי הבנייה הרוויה. אני מבקש להחיל את זה גם על בנייה כפרית בהרחבות הקהילתיות במושבים ובקיבוצים.

<יצחק כהן:>
אין בעיה. קיבלת.

<עמית יפרח:>
תודה. בהערה של אדוני היושב ראש הגבלת את זה בתנאי שזה ייבנה על 15 יחידות ואנחנו מבקשים בלי המגבלה של ה-15 יחידות לכל קבלן.

<משה גפני:>
הערה נכונה.

<יצחק כהן:>
הערה נכונה. קיבלת. הסתייגות. הקבוצה מצטרפת להסתייגות של עורך דין עמית יפרח.

<ערן ניצן:>
היושב ראש, עולות כאן סוגיות. קיבוצים ומושבים זאת סוגיה כבדת משקל.

<יצחק כהן:>
גם ההתנחלויות.

<יעקב ליצמן:>
האם מע"מ אפס הוא לא סוגיה כבדת משקל?

<משה גפני:>
ערן צודק. אני מציע להקדיש יום שלם לסוגיית הקיבוצים והמושבים. הערה נכונה. אם לא יהיה דיון על זה, נלך לבג"ץ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו יודעים את כל זה.

<משה גפני:>
אנחנו נבקש את הדיון הזה.

<יעקב ליצמן:>
הגשנו את זה כהסתייגות.

<משה גפני:>
כן. צריך דיון. ערן, אם אתה אומר שסוגיית הקיבוצים והמושבים היא סוגיה מורכבת, אנחנו נרצה דיון של יום שלם.

<יצחק כהן:>
למה התנחלויות כן וקיבוצים ומושבים לא? למה אתה מתנגד לקיבוצים ומושבים?

<משה גפני:>
אני לא מתנגד. להפך.

<יצחק כהן:>
להתנחלויות אתה מסכים?

<משה גפני:>
לא. אני בעד גוש אמונים ובעד קיבוצים ומושבים.

<ליאת גרבר:>
"דוח מיוחד", "דוח תקופתי" – דוח מיוחד של עוסק החייב בדיווחי מפורט ודוח תקופתי, כמשמעותם בפרק י"א לחוק מס ערך מוסף.

<יעקב ליצמן:>
מישהו מסביר לנו מה זה?

<שלומית ארליך:>
תסבירי מה הכוונה בדוח מיוחד ובדוח תקופתי.

<ליאת גרבר:>
אולי נסביר כאשר נגיע לדיווחים?

<משה גפני:>
לא. עכשיו. שנדע אם אנחנו מגישים הסתייגות או לא.

<יעקב ליצמן:>
דוח מיוחד זה ועדת חקירה?

<שי דותן:>
בדוח מיוחד הכוונה היא למלא דוח מפורט.
<יעקב ליצמן:>
מי שבונה שש דירות חייב לתת דוח מפורט למע"מ?

<שי דותן:>
לא.

<משה גפני:>
אז מה אתה אומר?

<שי דותן:>
בואו נעשה סדר.

<משה גפני:>
באמת יש לנו בלגן. תעשה סדר באריכות.

<אמיר הלר:>
זה דוח השלמה לתשלומי מע"מ.

<משה גפני:>
עם כל הכבוד, אתה מבוני הארץ. אתה לא מהאוצר.

<אמיר הלר:>
אבל אנחנו משלמים מע"מ.

<משה גפני:>
זה שאתם משלמים, אני יודע. אני רוצה לדעת על מה הם מדברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שי, אתה יכול להסביר מה זה דוח תקופתי ודוח מיוחד?

<שי דותן:>
אני רוצה בכל זאת להתייעץ.

<שלומית ארליך:>
אני מציע שכאשר נגיע לנושא שדן מתי צריך לדווח, אז תסביר את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. אנחנו נמשיך. הוא יחזור ויסביר את זה.

<משה גפני:>
לא, אי אפשר להמשיך.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, שמת לב שאתה עמדת לעבור על הסעיף הזה בלי לאפשר לנו להעיר עליו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט יסבירו. ליאת, תמשיכי.

<ליאת גרבר:>
כשנגיע לפסקה שמדברת על מה הם צריכים לדווח, נסביר.

<משה גפני:>
זה לא עובד כך. זה לא לקרוא תהילים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יסבירו את זה.

<משה גפני:>
הקראה זה לקרוא תהילים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשהוא יגיע, הוא יסביר.

<משה גפני:>
נחכה.

<יעקב ליצמן:>
אתה מבלבל אותנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שי, אתה יודע להסביר?

<שי דותן:>
כן.

<משה גפני:>
אתה יודע גם על דוח מיוחד וגם על דוח תקופתי?

<שי דותן:>
כן. בגדול דוח תקופתי, כולם יודעים מה זה.

<משה גפני:>
לא. אני לא יודע מה זה.

<שי דותן:>
כל העוסקים, מלבד העוסקים הפטורים שמחזורם נמוך משמונים אלף שקלים, חייבים להגיש דוח תקופתי למע"מ.

<יעקב ליצמן:>
שמונים אלף לחודש? לשנה?

<שי דותן:>
לשנה. דוח תקופתי למע"מ.

<יעקב ליצמן:>
מי שמרוויח שמונים אלף שקלים בשנה.

<שי דותן:>
עד שמונים אלף שקלים, בחלק מהמקצועות נרשם כעוסק פטור וחייב פעם בשנה בלבד.

<יעקב ליצמן:>
מי שמרוויח פחות, לא צריך.

<שי דותן:>
נכון. פעם בשנה בלבד. עוסקים חייבים בהגשת דוח חודשי או דו-חודשי. מרבית העוסקים במשק מגישים פעם בחודשיים דוח כי מרבית העוסקים במשק, המחזור שלהם נמוך ממיליון וחצי שקלים. דוח מיוחד מתכוון לדוח המפורט למע"מ וחד משמעית כן, משום שאנחנו רוצים פיקוח על העסקאות האלה. אנחנו מחייבים גם את הקבלנים האלה שמוכרים שש דירות שסביר להניח שאם הם עושים את העסקאות האלה במשך השנה הם יגיעו לחובת הדיווח של הדוח המפורט שהיום עומדת על שני מיליון שקלים. כלומר, הם חייבים דיווח מפורט.
<משה גפני:>
למה אתה חושב שיגיעו לזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיליון ו-600 כפול שש.

<שי דותן:>
אם אתה מוכר דירה אחת ממוצעת שמחירה מיליון ומאתיים אלף שקלים.

<משה גפני:>
אבל מדובר על המע"מ. אתה מדבר על העסקה הכוללת או רק על המע"מ?

<שי דותן:>
הדוח המפורט מתייחס למחזור שנתי למע"מ.

<משה גפני:>
וגם הנושא של הדוח המיוחד, על מחזור שנתי כולל?

<שי דותן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, תמשיכי בבקשה.

<משה גפני:>
רגע. אני מציע שמי שהדוח שלו הוא פחות מחמישה מיליון שקלים, לא יהיה חייב בזה. אם משרד האוצר לא מסכים לזה, לחילופין אני אומר 5.5 מיליון שקלים. אם הוא לא מסכים, אני אומר שישה מיליון שקלים. אם אף על פי כן הוא לא יסכים, אני מציע 6.5 וחצי מיליון.

גברתי היועצת המשפטית, הוא יכול לעצור אותי כשאני מציע הסתייגות?

<שלומית ארליך:>
הכול נרשם.

<יצחק כהן:>
בשם הקבוצה.

<משה גפני:>
אם משרד האוצר לא יסכים 6.5 מיליון – שבעה מיליון. אם לא תסכימו לשבעה מיליון, אני מבקש שבעה וחצי מיליון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ר' משה, אני מבקש. די.

<משה גפני:>
אתה לא יכול עצור אותי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יכול.

<משה גפני:>
איך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יכול לעצור אותך אם אתה רוצה לעשות כאן פיליבסטר ולדבר כל הזמן.

<יצחק כהן:>
מה פתאום? חס וחלילה.

<משה גפני:>
אני מציע שמונה מיליון. כשיהיה הדיון הכללי, אני אמשיך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיכי להקריא.

<ליאת גרבר:>
"דירת מגורים" – דירה המיועדת לשמש למגורים לפי וטיבה, ובדירה שבנייתה טרם הסתיימה –למעט דירה שאין עמה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה.

<יעקב ליצמן:>
מה זה לפי טיבה?

<ליאת גרבר:>
יכולים לתת הטבת המס רק לדירת מגורים שמיועדת לשמש למגורים לפי טבעה. זאת אומרת, מבחינת הייעוד שלה ומבחינת המאפיינים שלה, מבחינת התכנית שלה ומבחינת המאפיינים שלה.

<יעקב ליצמן:>
מה זה לפי טבעה?

<ליאת גרבר:>
גם תכנית התב"ע שחלה עליה. טבעה, זה מבחינת התכנית שחלה עליה וגם מבחינת המאפיינים שלה, זאת אומרת, הבנייה שלה כאשר צריכים להיות מאפיינים שמתאימים לדירת מגורים.

<מאיר אסולין:>
מדובר בדירת מגורים שמתאימה למגורים ביום המכירה שיש בה את כל האלמנטים כמו מטבח, אמבטיה וכולי.

<משה גפני:>
מה זה לפי טבעה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפי התכנית.

<ליאת גרבר:>
גם תכנית וגם מבחינת זה שיש לה מטבח ושירותים.

<רונן סולומון:>
אנחנו מבקשים להוסיף בסיפא "לרבות רוכש בקבוצת רכישה כהגדרתו בחוק המע"מ".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קבוצת הרכישה תהיה בנפרד.

<רונן סולומון:>
מה זאת אומרת בנפרד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא יכול להגיש הסתייגויות.

<רונן סולומון:>
אני לא מגיש הסתייגות.

<יעקב ליצמן:>
אני אאמץ את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הערת הערה. בסדר גמור.

<רונן סולומון:>
איך שזה מוגדר, קבוצת רכישה כרגע מוחרגת החוצה.

<קריאה:>
כי כנראה קבוצת רכישה לא מוכרת דירה. אם אתה מוכר דירה, תנהג כמו מי שמוכר דירה.

<רונן סולומון:>
אמרתי לרבות רוכש בקבוצת רכישה.

<משה גפני:>
בינתיים יש הסתייגות – לרבות קבוצת רכישה.

<ליאת גרבר:>
"דירת מגורים מוטבת" – דירת מגורים הנמכרת לראשונה, שמתקיימים לגביה, ביום המכירה, כל אלה:

(1) שטח הדירה הוא 60 מ"ר ועד 140 מ"ר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש להגדיל את הדירה ל-150 מטרים.

<יצחק כהן:>
להתאים את הדירות בהתנחלויות. זה מה שהוא מבקש.

<אליאב בן שמעון:>
גם בירוחם.

<יצחק כהן:>
בהתנחלויות ובירוחם. ביו"ש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש שזה יהיה 150 מטרים.

<סתיו שפיר:>
מדוע?

<קריאה:>
אנחנו ביקשנו 160.

<סתיו שפיר:>
איפה בישראל יש דירות בשטח של 160 מטרים שעולות מיליון וחצי?

<אליאב בן שמעון:>
בירוחם. גם במושבים וגם בקיבוצים.

<סתיו שפיר:>
כמה דירות יש היום לשיווק?

<אליאב בן שמעון:>
יש מספיק. אנחנו לא יודעים אבל אני מוכן לבדוק.

<סתיו שפיר:>
מה ההנחה שלכם? כמה דירות כאלה קיימות?

<שלמה בן אליהו:>
אני אגיד לך. ההפרש בין 140 ל-150 מטרים, זה ב-2012 – 437 דירות, ב-2013 – 599 דירות.

<אליאב בן שמעון:>
ודירות בשטח 160 מטרים?

<ערן ניצן:>
למה לא העברת את זה אלינו?

<יצחק כהן:>
רגע. יש כאן בעיה בין משרד השיכון לאוצר. יש כאן חוסר התאמה. יש כאן הסתרת מידע של משרד השיכון ממשרד האוצר. התוודענו כאן לדבר חמור מאוד. אני הבנתי מהאוצר שמשרד השיכון לא העביר להם נתונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איזה נתונים? על מה?

<יצחק כהן:>
מה שהוא ביקש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני הערתי שאני רוצה להגדיל ל-150 מטרים. מה זה שייך?

<יצחק כהן:>
צריך לעצור את הדיונים. זאת הצעת חוק ממשלתית ולא הצעת חוק פרטית. אתם ביקשתם נתונים ולא העבירו לכם?

<ערן ניצן:>
אין שום בעיה.

<יצחק כהן:>
אבל לפני דקה בפרוטוקול נרשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי היה מושג של 140 מטרים ולא היה מושג של 150 מטרים. עכשיו הוא נכנס.

<יצחק כהן:>
הרבה שנים אני כאן ולא ראיתי דבר כזה. זאת שערורייה. אני לא מאמין.

<משה גפני:>
אני מבקש לדעת את הנתונים של משרד השיכון.

<יצחק כהן:>
זה קרקס. אני רוצה לדעת את כל הנתונים ומה עוד לא העבירו לכם.

<שלומית ארליך:>
חשוב שחברי הכנסת יבינו מה הדיון שאנחנו דנים בו עכשיו. בעצם כל ההצעה הזאת עוסקת בעסקה שהיא עסקה מוטבת. עסקה מוטבת, המשמעות שלה, מכירת דירת מגורים מוטבת מעוסק במקרקעין, כלומר קבלן, לרוכש זכאי או רוכש מוטב. אנחנו אמנם נמצאים בסעיף ההגדרות, אבל חשוב שנבין שכרגע אנחנו מדברים על האלמנט של דירת מגורים מוטבת. תמשיכו ותסבירו מה אתם מבקשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דיברנו על השטח. עכשיו תמשיכי הלאה למפרט הדירה.

<יצחק כהן:>
משה, לא שמת לב מה קרה כאן?

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, אני מבקש נתונים של משרד השיכון.

<יצחק כהן:>
הוא מסתיר ממשרד האוצר. הם מבקשים נתונים והוא לא מעביר להם

<משה גפני:>
כמה דירות יש בגודל הזה? מה שאמר מנכ"ל משרד השיכון, אני רוצה שהוא יחזור על הדברים כי לא שמעתי אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הסביר.

<משה גפני:>
הוא לא הסביר. הוא נתן נתונים.

<יצחק כהן:>
אתה לא שמעת את האוצר. ניסן, האוצר אמר שהוא ביקש את הפירוט והוא לא קיבל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מבחינת האוצר יש רק 140 מטר מרובע.

<משה גפני:>
מי יכול לקנות דירה בשטח של 150 מטרים ב-900 אלף שקלים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תחזור על הנתונים.

<משה גפני:>
כמה דירות בשטח 140 מטרים, כמה דירות בשטח 150 מטרים וכמה דירות בשטח 160 מטרים.

<יצחק כהן:>
איפה ערן ניצן?

<שלמה בן אליהו:>
ההפרש בין 140 ל-150, ב-2012 ההפרש במספרי הדירות שגודלן בין 140 ל-150 מטרים היה 437 דירות שמתאימות עד מיליון ו-600. ב-2013 – 599 דירות.

<סתיו שפיר:>
היכן הן ממוקמות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה סך הכול דירות יש בין שישים ל-140? דירות שעונות על הקריטריונים.

<סתיו שפיר:>
אם אתם יודעים לספור את הדירות ברמת הדיוק, אתם גם יודעים להגיד היכן הן נמצאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בינתיים תמשיכי להקריא.

<משה גפני:>
לא. רק רגע. עם כל הכבוד, נחכה לנתונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הוא יביא לנו את הנתונים ונדע.

<משה גפני:>
בסדר. יש לי הסתייגויות.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה תשובה לשאלה שלי. תן למנכ"ל משרד השיכון לענות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הוא יודע להגיד לך, הוא יגיד.

<סתיו שפיר:>
הוא יודע לספור שיש 437 דירות בדיוק והוא לא יודע היכן הן נמצאות בארץ?

<שלמה בן אליהו:>
תקבלי את הרשימה.

<סתיו שפיר:>
מה זה תקבלי את הרשימה? אני מחכה לתשובות של משרד השיכון לשאלות שלי מלפני כמה חודשים.

<שלמה בן אליהו:>
אני לא חושב שזה נכון.

<סתיו שפיר:>
זה מאוד נכון. בוא תסתכל במייל שלי ששלחתי לכם אותו עכשיו עוד פעם. זה באמת זילות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז תגישי הסתייגות.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה לברר מידע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לו כרגע את הנתונים היכן הדירות האלה. הוא יביא אותם. נקודה. מה עוד את רוצה שהוא יגיד?

<סתיו שפיר:>
הוא לא אמר. אין לך את הנתונים?

<יצחק כהן:>
אני רוצה הסתייגות לשטח הדירה בשם הקבוצה. שטח הדירה הוא מ-58 מטרים מרובעים עד 142 מטרים מרובעים.

הוא אומר שישים מטרים. תרשמי.

<יעקב ליצמן:>
הוועדה לסתימת פיות.

<יצחק כהן:>
בשם הקבוצה.

<משה גפני:>
אני מציע שבפריפריה לא יהיה מטר מרובע שהוא ברצפה. זה יכול להיות פחות משישים מטרים.

<יצחק כהן:>
58 מטרים. השאלה אם המידה היא ברוטו או נטו. עם הבלוקים או בלי הבלוקים? עם חדר המדרגות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש את זה בהמשך.

<מאיר אסולין:>
לפי חוק המכר.

<יצחק כהן:>
מה זה אומר? 140 מטרים ברוטו?

<מאיר אסולין:>
לא. נטו.

<אליאב בן שמעון:>
נטו. פלדלת. זאת ההגדרה בחוק המכר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש את זה בהמשך.

<אליאב בן שמעון:>
במפרט חוק המכר היום מוגדר השטח נטו.

<יעקב ליצמן:>
אני לא יודע חוק המכר. אני רוצה מפרט מצורף לחוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהמשך יש את הפירוט.

<יעקב ליצמן:>
הסעיף הסבא הוא מפרט ואני רוצה לראות שהמפרט יהיה לפי החוק. אני רוצה שהמפרט יצורף לחוק הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיה מפרט מדויק. לפי סעיף (ג), לפי הוראות פרק ג'. בפרג ג' יש לך הוראות מפורטות. נגיע לזה ותראה.

<יצחק כהן:>
תרשום שזה נטו. אייל, תרשום שהוא אומר שזה נטו.

<משה גפני:>
אני מציע ששטח הדירה יהיה עד 160.

<יצחק כהן:>
ברוטו? תגיד ברוטו או נטו? זה חשוב מאוד.

<משה גפני:>
מה שאתה אומר. אני לא יודע.

<יצחק כהן:>
מה שאתה רוצה.

<משה גפני:>
זה לא מה אני רוצה. מה הם אומרים.

<יצחק כהן:>
נטו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משה, אני לא אסכים לזה.

<יצחק כהן:>
נטו כולל מחסנים.

<משה גפני:>
מה שהם אומרים, יהיה 160 מטרים

<יצחק כהן:>
נטו.

<משה גפני:>
בסדר. אני מציע שבפריפריה זה יהיה עד 160. אני מציע שביהודה ושומרון זה יהיה עד מאתיים. אני מציע שבנייה כפרית ייקחו בחשבון גם את צמודי הקרקע וגם להגדיל את הדירה.
<יצחק כהן:>
עד 500 מטרים ברוטו.

<משה גפני:>
לא. אנחנו אנשים רציניים. בבנייה כפרית עד מאתיים מטרים. אני מציע להוריד את שטח הדירה משישים מטרים מרובעים ל-45 מטרים מרובעים. גם אדם שאין לו כסף יוכל לרכוש אותה. זה גם יחול על מי שבונה 45 מטרים. אם משרד האוצר לא יסכים לזה, אני לא יודע למה, או משרד השיכון, אני מציע חמישים מטרים. אם הם לא יסכימו לחמישים מטרים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תתחיל.

<משה גפני:>
מה אתה רוצה שאני אעשה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול לספור כך עד מיליון.

<משה גפני:>
נכון. אתה חושב שזה לא יהיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא יהיה.

<משה גפני:>
איך זה לא יהיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. אחר כך תראה.

<בועז טופורובסקי:>
אתה גם יכול להוציא אותו ואז הוא לא יספור.

<משה גפני:>
למה להוציא אותי? למה? מה עשיתי רע?

<בועז טופורובסקי:>
מבזבזים את הזמן.

<יצחק כהן:>
בועז, לא מתאים לך. למה להוציא? ועדה לסתימת פיות?

<משה גפני:>
אני מסיים. אם לא חמישים מטרים, אם האוצר לא יסכים, 55 מטרים.

עכשיו אני אומר לבועז שכל ההסתייגויות האלה במליאה ננמק.

<בועז טופורובסקי:>
אני בטוח.

<יצחק כהן:>
אייל, כל ההסתייגויות של כל אחד מאתנו, הן בשם הקבוצה.

<משה גפני:>
בוודאי.

<יצחק כהן:>
למפרע אנחנו אומרים לך שכל ההסתייגויות בשם הקבוצה, כולל מרצ ומפלגת העבודה.

<חמד עמאר:>
איך הם יתמכו בחוק? אם אנחנו נשנה משהו, הם יתמכו בחוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם לא יתמכו.

<חמד עמאר:>
למה? תשאל אותם. אולי הם יתמכו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא כאן. גם אם הם ירצו לתמוך, זה לא כאן.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, הצעה לסדר. האם יש כאן הסכמים בוועדת כספים ומאן דהוא קיבל משהו כדי להעביר את החוק הזה למקומות שאנחנו לא יודעים? אם כן, אני רוצה לדעת.

<יצחק כהן:>
שכל אחד יצהיר.

<יעקב ליצמן:>
אפשר לקבל תשובה?

<יצחק כהן:>
כולל קבוצות רכישה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאלת?

<יעקב ליצמן:>
האם ידוע למישהו שיש כאן הסכם בין מישהו למישהו מהמפלגות או חברי ועדה שקיבלו הבטחה לקבל משהו תמורת העברת החוק הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, בבקשה, תמשיכי.
<יעקב ליצמן:>
רגע. יש או אין?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. אני לא יודע מה אתה שואל.

<יעקב ליצמן:>
מה אתה לא יודע?

<יצחק כהן:>
בטח שיש.

<קריאה:>
העבירו מיליארדים.

<יעקב ליצמן:>
שאלה שנייה, תפרט. על פי חוק אתה חייב לפרט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא חייב להגיד שום דבר.

<יעקב ליצמן:>
אתה מסתיר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מסתיר שום דבר. אני לא מתייחס למה שאתה אומר.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, למה אתה לא עונה? אם אין, תגיד שאין.

<אמיר הלר:>
במישור המקצועי יש קבלנים שבונים באזור הפריפריה דירות גדולות יותר שחבל שלא יגיעו לזכאים. לכן ההתאחדות מציעה קודם כל שברף העליון לא יהיה רף עליון, אבל אם בכל זאת רוצים לקבוע רף עליון, שזה יהיה 160 מטרים.

<יצחק כהן:>
הסתייגות בשם הקבוצה.

<הילה שבתאי:>
לשכת שמאי המקרקעין. יש לנו שתי הערות לעניין דירת מגורים מוטבת. ההגדרה כדירת מגורים הנמכרת לראשונה היא מובנית. עם זאת נוצר מצב אבסורדי שבמידה והיזם או הקבלן החזיק בדירה גם עשר ועשרים שנים והוא לא מכר אותה, עדיין היא נחשבת בהגדרה בעוד דירות בנות שנה אשר עברו יד אחת, לא נחשבות. אנחנו מציעים לכלול בסעיף כל דירה שבנייתה הסתיימה בחמש השנים האחרונות גם אם היא לא נרכשת מקבלן או לחילופין להגביל את גיל הדירות הנמכרות לראשונה עד לחמש שנים.

<יצחק כהן:>
הסתייגות בשם הקבוצה.

<הילה שבתאי:>
יש לנו הערה נוספת לסעיף (1)(ב). העמדה שלנו היא למחוק את כל האמור בסעיף זה.

<קריאה:>
עוד לא הגענו לזה. עוד לא הקראנו את הסעיף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה.

<בועז טופורובסקי:>
אמרת משהו לא ברור. מה זה השנה הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא חשוב. עזוב.

<משה גפני:>
מה זה לא חשוב. יכול להיות שאנחנו מגישים את זה בתור הסתייגות.

<יצחק כהן:>
אנחנו מגישים את זה בתור הסתייגות.

<משה גפני:>
זה הולך להיות דיון ארוך במליאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר שמאחר ולא כתוב כאן מה זה הנמכרת לראשונה, אני ארצה שזה יהיה בעשר השנים האחרונות מיום הרכישה.

<יצחק כהן:>
מיום העלייה לקרקע.

<יעקב ליצמן:>
רטרואקטיבית.

<יצחק כהן:>
מיום עליית הקרוואנים על הקרקע.

<משה גפני:>
אני מצטרף. זה בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עשר שנים אחורה. אם אין לו דירה, הוא נחשב כדירה ראשונה לצורך הנושא הזה.

<ליאת גרבר:>
לא הבנו.

<יעקב ליצמן:>
יש קומבינות. הם סיכמו קודם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם אומרים לי שזה יהיה ב-"זכאי".

<ליאת גרבר:>
(2) מפרט הדירה כמשמעותו לפי חוק המכר (דירות), עומד בתנאים שקבע לעניין זה שר הבינוי והשיכון, בהסכמת שר האוצר.
מטרת הסעיף היא לא לפגוע באיכות המפרט שנהוגה בבנייה חדשה בישראל.

<משה גפני:>
מה שאתה הצעת, אני מבקש שזה יהיה כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, זה יהיה, אבל נכניס את זה ב"זכאי".

<יצחק כהן:>
לא. אני מכניס את זה כאן בהסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא המקום.

<יצחק כהן:>
לא משנה. אני רוצה את זה כאן. זאת ההסתייגות.

<משה גפני:>
איציק כהן רוצה את זה כאן. אתה יכול להגיד לו לא?

<יצחק כהן:>
מיום עלייתה קרוואנים על הקרקע.

<יעקב ליצמן:>
אני מגיש הסתייגות, בלי הסכמת שר האוצר.

<משה גפני:>
נכון. מה זה בהסכמת שר האוצר?

<יצחק כהן:>
אני מציע שרת התרבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, תסבירי.

<ליאת גרבר:>
ההצעה שלנו לגבי מפרט הדירה. אנחנו מציעים שהדירה המוטבת תעמוד במפרט שיקבע שר השיכון בהסכמת שר האוצר וזאת על מנת שמפרטי הדירות לא ייפגעו, שהמפרט הנהוג בבנייה חדשה בישראל לא ייפגע.

<יעקב ליצמן:>
אתם לא סומכים על שר השיכון?

<ליאת גרבר:>
על מנת שהמפרט שנהוג בבנייה חדשה בישראל לא ייפגע. על מנת להכניס את הדירה לתקרה המקסימלית שנקבעה. אנחנו לא רוצים שהמפרט ייפגע.

<יצחק כהן:>
אני מבקש הסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההגדרה של המפרט מופיעה בפרק ג'?

<ליאת גרבר:>
לא.

<קריאה:>
שר השיכון יקבע מפרט.

<ליאת גרבר:>
שר השיכון יקבע בתקנות את המפרט בהסכמת שר האוצר. זה נועד להבטיח שהדירה תהיה לא רק מינימום של מטבח, שירותים וכולי אלא שגם תעמוד בסטנדרט בנייה שנהוג בבנייה חדשה בישראל, על מנת שלא כתוצאה מהחוק הזה מפרטי הדירות ייפגעו.

<שלומית ארליך:>
שתי שאלות בעניין הזה. כבר היום חוק המכר (דירות) קובע שצריך להיות איזשהו מפרט כאשר אנחנו מדברים על דירות שנמכרות על ידי קבלנים. מה בעצם ההבדל בין המפרט שקבוע כבר היום בחוק המכר למפרט שאתם מבקשים לקבוע כאן? כחוק המכר מי שאחראי על זה, זה שר הבינוי והשיכון וכאן יש אלמנט נוסף של שר האוצר. למה בעצם אתם צריכים את האלמנט הנוסף של שר האוצר ומה ההבדל בין שני המשפטים? זאת שאלה ראשונה.

השאלה השנייה. בעצם סעיף 38 שעדיין לא הגענו אליו מדבר על תקנות ראשונות. המשמעות היא שצריכים להביא תקנות בעניין הזה של מפרט הדירה כבר בתוך שבעה ימים מיום פרסומו של חוק זה. האם אנחנו יכולים לראות כבר עכשיו את התקנות האלה ולהבין במה מדובר?

<יצחק כהן:>
לפני שבן ידבר, אני רוצה הסתייגות. להוסיף את שרת התרבות והספורט. בשם הקבוצה.

<יעקב ליצמן:>
לא. את זה תוציא. את זה אני לא צריך.

<יצחק כהן:>
אז רק של ש"ס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם הוא יסביר.

<שלמה בן אליהו:>
המפרט שנמצא היום בחוק המכר הוא מפרט שהוא לא מפרט מינימום אלא הוא מפרט שאומר איך צריכים לתאר את תכולת הדירה. אפשר לכתוב שם דלת פלדלת או שווה ערך. שווה ערך, יכול להיות שלושה דברים אחרים. כדי שהקבלן יוכל לתת את הדלת אנחנו רוצים, ובמלים אחרות, ההטבה שניתנת על ידי החוק הזה לא תעודד על ידי מפרט ירוד, באים וקובעים למפרט בדיוק את סוג הדלת, סוג החלון, סוג הריצוף, סוג האריח, סוג הברז וכדומה כדי שבעצם זה יהיה המפרט המינימלי. אם הקבלנים או היזמים ירצו להוסיף על המפרט הזה, יבורכו.

<יעקב ליצמן:>
למה צריך כאן את שר האוצר?

<שלמה בן אליהו:>
אני מסביר לגבי המפרט. לשאלה הנוספת שנשאלתי, לגבי המפרט עצמו והתקנות. אנחנו פרסמנו את המפרט באתר של משרד השיכון להערות הציבור ושלחנו אותו גם לגופים ציבוריים שיעירו את ההערות, גם להתאחדות בוני הארץ, ואכן אנחנו מקבלים הערות.

<חמד עמאר:>
אנחנו יכולים לקבל אותם לוועדה?

<שלמה בן אליהו:>
אפשר. הוא נמצא ואפשר לקבל אותו לוועדה ואפשר להתייחס אליו.

<יצחק כהן:>
לא תקבל. הם לא מביאים כלום.

<שלמה בן אליהו:>
מי שיש לו הערות, נסתכל עליהן ונבחן אותן.

<יעקב ליצמן:>
אם במפרט הקודם לא היה שר האוצר, למה עכשיו הוא מוכנס לכאן? ממתי שר האוצר מתערב בזה?

<משה גפני:>
מי מנהל את הישיבה?
<חמד עמאר:>
אני מנהל את הישיבה.

<משה גפני:>
הוא אמר לך?

<חמד עמאר:>
כן.

(היו"ר חמד עמאר)

<יעקב ליצמן:>
ממתי שר האוצר מתערב? מה זה העסק שלו? מה הוא מבין בדירות? הוא גר ברמת אביב ושם זה שונה.

<שלמה בן אליהו:>
אני לא אתן תשובה אלא אעיר הערה.

<משה גפני:>
לא, תן תשובה. זה דבר שמרגיז אותנו. למה לא לסמוך על שר השיכון? כמי שתומכים בשר השיכון, אנחנו לא מבינים למה לא סומכים עליו.

<היו"ר חמד עמאר:>
נשאלה שאלה ברורה. בואו נקבל תשובה.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו הגשנו את זה כהסתייגות.

<משה גפני:>
זה ברור. למה באמת לא סומכים עליו?

<יצחק כהן:>
ההסתייגות בשם הקבוצה. כל ההסתייגויות הן בשם הקבוצה. לא צריך לחזור על זה כל הזמן.

<משה גפני:>
אתה יודע לפרט מה שר האוצר באמת חושב על שר השיכון?

<שלמה בן אליהו:>
אני רוצה להזכיר לכם שהממשלה החליטה ששר האוצר יושב ראש קבינט הדיור. זאת אומרת שיש לו הבנה בדיור. תודה.

<יעקב ליצמן:>
מי מבין בדיור?

<בועז טופורובסקי:>
שר האוצר הוא יושב ראש קבינט הדיור.

<משה גפני:>
אני לא מאמין שזאת החלטת ממשלה.

<יעקב ליצמן:>
מה שר האוצר מבין?

<בועז טופורובסקי:>
הוא מבין. עובדה.

<יעקב ליצמן:>
בצבא הוא היה בעיתון "במחנה", ליבה הוא לא למד, אז מה הוא מבין?

<בועז טופורובסקי:>
כמו שיהיה סגן שר בריאות שלא מבין בבריאות. תאר לך דבר כזה.

<יעקב ליצמן:>
מה הוא מבין?

<יעקב ליצמן:>
אפילו מה זה ה-OECD הוא לא ידע.

(היו"ר ניסן סלומינסקי)

<משה גפני:>
היושב ראש, כשלא היית כאן, חמד עמאר ניהל את הישיבה מצוין, אבל התגלו כאן דברים חמורים מאוד. כשלא היית כאן, התברר ששר האוצר לא סומך על שר השיכון בנושא של המפרט, בדברים המקצועיים.

<יצחק כהן:>
בסוגי האסלות.

<משה גפני:>
התברר ששר האוצר לא מאמין לשר השיכון כי אחרת למה צריך על מפרט - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב.

<משה גפני:>
רגע. מה טוב? אני הולך להגיש הסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תגיש הסתייגות. על מי? על שר האוצר או על שר השיכון או על שניהם?

<משה גפני:>
ליצמן, אתה הגשת הסתייגות?

<יעקב ליצמן:>
כן. בשם הקבוצה. אם פרסמתם מפרט, למה צריך לכתוב עכשיו הסכמה? הרי פרסמתם את המפרט.

<שלמה בן אליהו:>
לא פרסמנו אותו באופן פורמלי. פרסמנו אותו באופן לא פורמלי כדי שהציבור יוכל להתייחס אליו וגם חברי הכנסת וגם גופים ציבוריים.

<יעקב ליצמן:>
למה לא הבאתם את זה לכאן?

<שלמה בן אליהו:>
הוא נמצא. אפשר להציג לכם אותו. יש מפרט ואפשר להתייחס אליו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר יהיה להפיץ אותו?

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה דיון על המפרט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המפרט יופץ לחברי הכנסת.

<שלמה בן אליהו:>
המפרט נמצא באתר של משרד השיכון.

<חמד עמאר:>
אנחנו רוצים לקבל אותו מחר.

<שלמה בן אליהו:>
תקבלו.

<שלומית ארליך:>
יש לכם תשובה לשאלה כמה דירות יש היום בין שישים מטרים עד 140 מטרים?

<טמיר כהן:>
לא רק זה אלא גם היכן הן נמצאות.

<יצחק כהן:>
זאת שאלה טובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רק רוצה להודיע שאנחנו כנראה נוסיף עוד שעות דיון ביום שלישי ורביעי בנושא הזה.

<יצחק כהן:>
אין בעיה.

<יעקב ליצמן:>
אין שום בעיה. אני הולך להגיש בג"ץ על הדיון שמתקיים בזמן המליאה, דבר שאתה לא יכול לעשות.

<יצחק כהן:>
רק לא במליאה.

<יעקב ליצמן:>
אני הולך להגיש בג"ץ שאתה לא יכול לנהל ישיבה בזמן המליאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בזמן המליאה.

<יצחק כהן:>
בשבוע שעבר, ביום רביעי, היינו במליאה ואתה ניהלת כאן דיונים עד שהפסיקו אותך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפי הנחיות היועץ המשפטי.

<יצחק כהן:>
הפסיקו אותך.

<משה גפני:>
אתה יכול לעשות דיונים אבל אתה לא יכול לעשות עת מתקיימת המליאה ואתה לא יכול לעשות בשבת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה נכון.

<יצחק כהן:>
למה לא? הבית היהודי יכולים הכול.

<אליאב בן שמעון:>
הערה, גם בקשר לדבריו של מנכ"ל משרד השיכון. בקשר למפרט הטכני. אני רוצה להסב את תשומת חברי הכנסת ואני בטוח שמנכ"ל השיכון יודע את זה בקשר למפרט הטכני. במדינת ישראל יש מספיק חוקים כמו חוק התכנון והבנייה, חוק החשמל, כיבוי אש, שמגדירים בדיוק את הקריטריונים של בנייה במדינת ישראל, מה מותר, מה אסור, אילו חומרים וכולי. אנחנו לא מבינים את הצורך כרגע במפרט ייעודי וספציפי שמי שראה את המפרט שמשרד הבינוי והשיכון פרסם, יש בו כל מיני עניינים ייחודיים ומיוחדים ואני אסביר במה בדיוק דברים אמורים.

אם משרד השיכון יקבל תוך שבוע את המפרט הזה בתקנה, זה אומר שכל מלאי הדירות הקיימות כרגע, כיום, לא עונות על המפרט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סלח לי, זה לא קשור. יש סעיף נפרד.

<יצחק כהן:>
מה אתה מציע?

<אליאב בן שמעון:>
יש חוק במדינת ישראל ויש טופס 4 במדינת ישראל ודירה מסתיימת אחרי שהיא מקבלת טופס 4 האומר שהיא עומדת בכל התקנות ובכל התקנים. לכן אין צורך לקבל את זה.

<יצחק כהן:>
מה שהוא אומר, בשם הקבוצה, הסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. לגבי דירות שבבנייה יהיה סעיף נפרד.

<אליאב בן שמעון:>
אין התייחסות לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שיהיה.

<יצחק כהן:>
קיבלת הסתייגות. עכשיו הכנסנו את זה. הסתייגות בשם הקבוצה.

<הילה שבתאי:>
הערה לגבי סעיף (1)(ב), המחיר המתקבל ממכפלת ערך מטר מרובע.

<משה גפני:>
אנחנו עוד לא שם.

<יעקב ליצמן:>
זה יידון בשבוע הבא.

<משה גפני:>
אנחנו עוד לא שם. האופוזיציה עוד לא נכשלה.

אדוני היושב ראש, יש לי הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע. בן ייתן את המספרים שהתבקש לתת.

<שלומית ארליך:>
השאלה הייתה כמה דירות יש ששטח הדירה הוא בעצם שישים מטרים רבועים עד 140 מטרים רבועים.

<שלמה בן אליהו:>
בשנת 2012 היו 13,603 דירות.

<יעקב ליצמן:>
חדשות.

<שלמה בן אליהו:>
בשנת 2013 היו 15,434 דירות.

<יעקב ליצמן:>
חדשות.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, אני מבקש למחוק את שר האוצר.

<יצחק כהן:>
איזה שר להוסיף?

<יעקב ליצמן:>
לא על הנייר. משרד האוצר.

<משה גפני:>
למחוק. יהיה כתוב מפרט הדירה והתנאים שקבע לעניין זה שר הבינוי והשיכון.

<יצחק כהן:>
לפי החוקים הקיימים.

<קריאה:>
זאת ההצעה של שרת התרבות.

<יצחק כהן:>
אני רוצה להוסיף שרת התרבות והספורט או השר לגמלאים.

<משה גפני:>
אם לא מסכימים וחייבים כאן את שר האוצר, אני לא מבין למה צריך אותו, צריך לעשות שלא יהיה בהסכמת שר האוצר אלא בהתייעצות. אם לא מסכימים למחוק את שר האוצר, לא יהיה לזה רוב, אני מציע שזה יהיה בהתייעצות עם שר האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נרשם.

<משה גפני:>
אם לא ילך עם הדבר הזה, אני הולך להגיש מפרט ואני אבקש להצביע עליו. זאת אומרת, אני אגיש מפרט מדויק שיאמר מה צריך. למה אתה מחייך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מחייך. אתה יודע שאתה תצטרך להצביע על זה בעד.

<משה גפני:>
מי יצטרך להצביע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה. אם אתה מגיש.

<משה גפני:>
בסדר. הדבר היחיד שעל פי בתקנון אני חייב להצביע בעד, זה רק בהצעת חוק טרומית שנמצאת במליאת הכנסת ואני מתנגד לה.

במידה ולא מקבלים את זה וגם את המפרט לא יקבלו, אני מבקש שזה יהיה שר הבינוי והשיכון בהתייעצות עם השר לביטחון פנים ואגיד למה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא,לא צריך להסביר.

<משה גפני:>
אני אסביר למה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה ברור מאוד.

<יצחק כהן:>
אייל, תשים את השר לאזרחים ותיקים.

<משה גפני:>
כנראה אני אגיש שני מפרטים. מפרט אחד ליהודה ושומרון ואז יצטרכו שלא יהיו בעיות ביטחוניות ולכן אני מציע לחילופין את שר הביטחון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה טוב.

<משה גפני:>
אני עושה מפרט אחד לכל הארץ ומפרט אחד ליהודה ושומרון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לו ניסיון מהבנייה הרוויה בעזה. זה בסדר.

<משה גפני:>
הדבר השני שאני מבקש זה שיהיה כתוב "עומד בתנאים שקבע לעניין זה המנהל". המנהל, הכוונה למנהל משרד הבינוי והשיכון. לא צריך את השרים. המנהל. לעניין זה לא שר הבינוי והשיכון ולא הסכמת שר האוצר אלא המנהל, מנהל משרד הבינוי והשיכון. מדובר על דבר טכני. אני רוצה לראות מי יצביע אצלכם נגד המנכ"ל.

<מאיר אסולין:>
אבל בחוק הגדרת המנהל הוא מנהל מס שבח.

<משה גפני:>
יהיה כתוב מנהל משרד הבינוי והשיכון.

<חמד עמאר:>
אתה צריך להוסיף הגדרה נוספת.

<משה גפני:>
נכון. אני מבקש שיהיה כתוב בהגדרות: מנהל – מנהל משרד הבינוי והשיכון יש כאן שני מנהלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
או מנהל הוועדה.

<משה גפני:>
גם רעיון שלא חשבתי עליו. מנהל משרד הבינוי והשיכון הוא איש המקצוע ואנחנו מדברים על מפרט. על המפרט צריך שר הבינוי והשיכון בהסכמת שר האוצר? זה נראה מגוחך. זה רק מראה שיש אי אמון בין שני השרים. לכן אני רוצה לחתוך את אי האמון הזה ושיהיה אמון ביניהם.

יש לי עוד כמה הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהמשך.

<משה גפני:>
לא. לגבי הסעיף הזה, אבל אני אביא אותן כאשר נתחיל לדון. יש לי עוד כמה שרים שחשבתי עליהם ואני מתבייש להביא אותם עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, סעיף (3).
<ליאת גרבר:>
(3) היא בנויה או עתידה להיבנות בבנייה רוויה.
<יעקב ליצמן:>
מה זה בנויה? ממתי?

<יצחק כהן:>
יש כאן בעיה, כי בהתנחלויות זה צמודי קרקע ולא בנייה רוויה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה כבר בהגדרה. אם אתה מקבל את השינוי בהגדרה, ממילא זה נכנס לחוק.

<יעקב ליצמן:>
מה זה בנויה?

<קריאה:>
בנויה במועד אישור החוק. קיימת.

<יעקב ליצמן:>
זאת אומרת, רטרואקטיבית. יש ויכוחים ביניכם. תעשו התייעצות ותבואו.

<ליאת גרבר:>
ביום המכירה היא בנויה או שהיא עתידה להיבנות.

<יעקב ליצמן:>
מי שכרגע הוא באמצע הבנייה, זה חל עליו?

<ליאת גרבר:>
ביום רכישת הדירה, ביום חתימת ההסכם, הדירה בנויה או שהיא דירה על הנייר.

<יעקב ליצמן:>
היום, באמצע יולי הדירה בנויה, החוק יחול עליה?

<ליאת גרבר:>
אין בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לגבי הדירות שקיימות היום בבנייה, יהיה סעיף מיוחד שנוסיף מאחר והסטנדרט שלהן לא יכול להיקבע כי הן כבר בבנייה. יהיה סעיף מיוחד שנוסיף אותו.

<יעקב ליצמן:>
מה הוא יאמר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בגדול הסטנדרט שלו יהיה בדיוק כמו הסטנדרט שהוא התחיל.

<משה גפני:>
עשר שנים. אם היא בנויה עשר שנים.

<שלומית ארליך:>
יש לכם נתונים לגבי כמה דירות כאלה יש?

<משה גפני:>
אם הדירה הזאת בנויה עשר שנים, מה דינה?

<ליאת גרבר:>
אם היא נמכרת לראשונה, היא נחשבת.

<משה גפני:>
אם היא בנויה עשר שנים.

<ליאת גרבר:>
אין הגבלה של כמה זמן היא בנויה. אם היא נמכרת לראשונה והיא עומדת בשאר התנאים, היא תהיה דירת מגורים מוטבת שחל עליה החוק.

<יצחק כהן:>
בואו נשמע את הקבלנים.

<יעקב ליצמן:>
מה זה עתידה להיבנות?

<ליאת גרבר:>
אם קניתי דירה על הנייר, היא עתידה להיבנות. אני יכולה לרכוש דירה שעדיין היא לא בנויה.
<יעקב ליצמן:>
ואז מקבלים את המענק. על הנייר מקבלים את המענק.

<קריאה:>
אם המוכר מתחייב לסיים את הבנייה, מתייחסים כאל דירת מגורים.

<ליאת גרבר:>
(4) היא מצויה בגוש שפורסם לגביו ערך למטר מרובע דירתי, לפי הוראות פרק ג'.

אנחנו נגיע לזה בהמשך אבל אני אסביר בקצרה. בהצעה הזאת מוצע שהשמאי הממשלתי יקבע ערך למטר דירתי לפי גושים. עדיף לפרט את זה עת נגיע לפרק ג' אבל ככלל הדירה תצטרך לעמוד במחיר שיקבע השמאי.

<משה גפני:>
לא הבנתי מה זה היא מצויה בגוש שפורסם לגביו ערך למטר מרובע דירתי.

<ליאת גרבר:>
ערך למטר מרובע דירתי, לפי הוראות פרק ג'.

<קריאה:>
שהשמאי פרסם.

<משה גפני:>
לא הבנתי. מתי לא צריך שהשמאי יפרסם?

<קריאה:>
תמיד צריך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טל, אתה רוצה להתייחס?

<טל אלדרוטי:>
כן.

<משה גפני:>
אם הוא פרסם את זה לפני כמה שנים?

<ליאת גרבר:>
לא. הוא מעדכן.

<טל אלדרוטי:>
לפי פרק ג' אנחנו נדרשים לפרסם רשימה של שווי ממוצע בכל גוש שאנחנו נדגום אותו לפי מה שרשום בפרק הזה. דירה שתהיה זכאית לפטור, היא דירה שפורסם לגביה מחיר ממוצע למטר בגוש שפרסמנו אותו לפי הוראות החוק הזה.

<משה גפני:>
שזה מה? מה יש בפרק ג'?

<טל אלדרוטי:>
בסוף התוצר שלנו הוא רשימה של כל הגושים הרלוונטיים כאשר לצד כל גוש מופיע ערך מטר דירתי לכל גוש.

<משה גפני:>
הערך הזה שמופיע שם, לכמה שנים הוא?

<קריאה:>
שנה וחצי.

<משה גפני:>
שנה וחצי?

<טל אלדרוטי:>
כן. הכול מופיע בפרק ג'. אנחנו קצת מקדימים את המאוחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יסבירו את זה בפרק ג'.

<טל אלדרוטי:>
יש מועד קובע אחד שהוא 31 במרץ 2014. כל הערכים יהיו נכונים למועד הזה ויעודכנו מדי שנה החל מינואר 2016.

<משה גפני:>
זאת אומרת, יש לכם הערכה על דירה מסוימת בגוש מסוים.

<טל אלדרוטי:>
לא על דירה אלא על מחיר ממוצע בגוש.

<ממשה גפני:>
מחיר ממוצע שנקבע במרץ 2014.

<טל אלדרוטי:>
מה שהיה נכון במרץ 2014. המועד הקובע הוא מרץ 2014. גוש יזום - אנחנו מקדימים את המאוחר כי הכול מפורט בפרק ג' – אנחנו נפרסם באופן יזום רשימה בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה ואם יהיה מישהו שנמצא בגוש ולא דגמנו אותו, הוא יהיה רשאי לבקש ולקבל בתוך תשעים ימים ערך. המועד הקובע הוא תמיד מרץ 2014.

<משה גפני:>
אני בעד הסעיף הזה. זה בסדר, אבל אני צריך גם שיתווסף לזה שבמקרה של יהודה ושומרון, השמאי הממשלתי יצטרך להתייעץ עם אמנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
במידה וזה בבני ברק, יצטרכו להתייעץ עם הרב.

<יצחק כהן:>
בכל מקום שכתוב לפי הגוש, יכתבו גוש אמונים.

<משה גפני:>
גוש אמונים הוא לא גוף משפטי. אמנה. אייל, רשמת את ההסתייגות? תנועת אמנה.
<אייל לב ארי:>
כן.

שאלה למשרד השיכון לגבי הנתונים שהם נתנו קודם על בנייה רוויה. איך זה מתפלג מבחינת סוגי האוכלוסיות?
<יעקב ליצמן:>
ובאיזה מקומות?

<אייל לב ארי:>
אלה מקומות וגם מתייחס לאוכלוסיות. כמה בנייה רוויה למשל בקרב האוכלוסייה הערבית, כמה בקרב האוכלוסייה הדרוזית, מבחינת ההתפלגות, אם נוכל לקבל נתונים.

<שלמה בן אליהו:>
כמה דירות יש לנו עד 950 אלף שקלים וכמה דירות יש עד מיליון ו-600 אלף שקלים לפי הגגות האלה ולא גגות הביניים. בעצם לפי החוק יש גם גגות ביניים. יש לנו את הפילוח כמה דירות יש עד 950 אלף שקלים.

<יעקב ליצמן:>
גם לפי מקומות?

<חמד עמאר:>
אתה מדבר על המגזרים?

<שלמה בן אליהו:>
אנחנו יודעים את המספר המדויק של כמה דירות יש בסדר גודל-0 בשנים 2012 ו-2013 – של עד 950 אלף שקלים, מתוך המספר עליו דיברנו כרגע. כמה דירות יש שהן עד מיליון ו-600 אלף שקלים.

<סתיו שפיר:>
אין בחלוקה מגזרית?

<שלמה בן אליהו:>
אין חלוקה מגזרית.

<חמד עמאר:>
את השאלה שלך לא צריך לשאול. הרי אנחנו יודעים שאין. אתה יכול לקבל ממני את התשובה. במגזר הדרוזי אין. גם במגזר הערבי אין.

<סתיו שפיר:>
אני לא מבינה איך מצד אחד אפשר לספור ולדעת את מספר הדירות אבל לא לדעת היכן הן נמצאות ובאיזה מגזרים.

<שלמה בן אליהו:>
לא. שאלת אותי לגבי המיקום ואמרתי שתמתיני, בודקים לך את זה ויש כבר את התשובה לגבי המיקומים. בנתונים אין לנו את העדה של הקונה או מה הלאום שלו.

<חמד עמאר:>
אבל אתה יודע שבבית ג'אן גרים רק דרוזים.

<שלמה בן אליהו:>
אני יכול להגיד לך שבעדה הדרוזית, בכל הישובים של הדרוזים, יש לנו פילוח ואנחנו יודעים שסדר גודל ממוצע רב שנתי, יש כאלף עסקאות דיור בשנה להם מוצעים היתרי בנייה.

<חמד עמאר:>
היתרי בנייה. לא בנייה רוויה.

<יצחק כהן:>
כמו בהתנחלויות. לא בנייה רוויה.

<שלמה בן אליהו:>
אני רואה שמזמן לא היית בהתנחלויות. גם בהתנחלויות יש בנייה רוויה.

<יצחק כהן:>
רק באפרת.

<שלמה בן אליהו:>
יש במעלה אדומים, יש באריאל.

<יצחק כהן:>
זאת התנחלות? אני מתכוון לגבעות.

<שלמה בן אליהו:>
יש במודיעין עילית, יש בביתר, יש באלקנה.

<משה גפני:>
אנחנו נוכל לקבל את הנתון מה הם הישובים בהם יש דירות עד 900 אלף שקלים?

<יצחק כהן:>
מעלה אדומים היא לא התנחלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תגיש את זה לוועדה.

<משה גפני:>
תגיש את זה לוועדה כדי שנדע על מה מדובר.

הדבר הנוסף הוא לגבי מגזרים. למשל לגבי העדה הדרוזית, אתה אומר שנעשו שם עסקאות.

<שלמה בן אליהו:>
לא. בעדה הדרוזית אלה ישובים מאוד מאוד ספציפיים שרק העדה הדרוזית גרה בהם. שם אני יכול לפלח ולומר שאני יודע שלא גרים יהודים בתוך העדה הדרוזית.

<משה גפני:>
לוועדה חשוב לדעת כמה מבין העדה הדרוזית ייכללו בחוק הזה.

<שלמה בן אליהו:>
אמרנו.

<משה גפני:>
כמה?

<שלמה בן אליהו:>
אפס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אמר את זה מהתחלה.

<יצחק כהן:>
אנחנו רוצים להחיל את זה גם על העדה הדרוזית. כל אותן אלף עסקאות יחולו גם על העדה הדרוזית.

<משה גפני:>
אתם מסכימים לחוק כזה בו הדרוזים הם אפס? באמת, אני רוצה לדעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, תמשיכי.
<יצחק כהן:>
מח"ט גולני נפצע. אתה יודע שמח"ט גולני נפצע. הוא דרוזי.
<חמד עמאר:>
מח"ט גולני חזר לחזית.

<יצחק כהן:>
הוא לא נכלל. מח"ט גולני לא נכלל.

הסתייגות. רוצים להכניס את העדה הדרוזית.

<משה גפני:>
בעדה הדרוזית מדי שנה אלף דירות יהיו כלולות בחוק גם בצמודות קרקע.

<יצחק כהן:>
בלי מגבלת מחיר. כולל מח"ט גולני שנפצע.

<משה גפני:>
לגבי ההסתייגות שהוגשה. אם ההסתייגות לא מתקבלת, המשמעות של העניין היא שחוץ מכל האפליות שיש בחוק הזה, יש אפליה מובנית כלפי העד הדרוזית שבניה משרתים בצבא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמת.

<משה גפני:>
מה אתה עושה עם האמת הזאת?

<סתיו שפיר:>
החטא שלהם הוא שהם לא הצביעו ל-יש עתיד ולכן הם לא בפנים.

<משה גפני:>
יכול להיות שנגיש הסתייגות על זה, שאנחנו דורשים מהדרוזים להצביע ל-יש עתיד.

<שלמה בן אליהו:>
ההבחנה היא לא בין דרוזים ללא דרוזים. ההבחנה היא בין מי שעושה בני ביתך לבין מי שקונה דירה מקבלן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיה לנו דיון על זה.

<יצחק כהן:>
התוצאה היא שהדרוזים בחוץ. קבוצה בה מח"ט גולני נמצא בחוץ.

<משה גפני:>
הכול בידי אדם. הכול בא בחוק כתוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה צודק במאה אחוזים.

<משה גפני:>
מה עושים עם זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נראה.

<יצחק כהן:>
הסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עובדים על זה.

<משה גפני:>
מי עובד?

<יצחק כהן:>
הסתייגות שלנו. לא עובדים על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי שבאמת עובד. יש כאלה שאכפת להם והם משתדלים לעבוד.

<יצחק כהן:>
תצביע נגד ההסתייגות שלנו.

<משה גפני:>
אתה עובד במשרד האוצר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<משה גפני:>
אז איפה אתה עובד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכנסת.

<יצחק כהן:>
בבית היהודי.

<משה גפני:>
תגיד להם תלכו הביתה ותביאו פתרון לדרוזים. זה מה שהיה צריך לעשות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה שילכו הביתה? אולי אנחנו נביא.

<משה גפני:>
תביא. תציע. אנחנו נתמוך.

<יצחק כהן:>
הצענו הסתייגות. תצביע בעדה. אני רוצה שמח"ט גולני גם הוא יהיה כלול.

<משה גפני:>
אני לא מבין את משרד המשפטים. ספי, אתה יכול לפנות ליועץ המשפטי לממשלה? להגיד לו שהתגלה כאן דבר דרמטי.

<יצחק כהן:>
במיוחד בימי הלחימה.

<משה גפני:>
הדרוזים בחוץ, המושבים בחוץ, הקיבוצים בחוץ. כולם בחוץ. מי נשאר בפנים? רק אלה של מגדלי אקירוב? או ברמת אביב, בעיתון "במחנה"? אתה יכול להגיד ליועץ המשפטי שהפתרון שעלה כאן, לדרוש מהדרוזים להצביע ל-יש עתיד. זה הפתרון.

<יצחק כהן:>
תכניס את זה בהסתייגות.

<משה גפני:>
תכף נראה לאן הוא הולך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, תמשיכי.

<ליאת גרבר:>
(5) ניתן לגביה היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה.
<יעקב ליצמן:>
יש לי הסתייגות, כולל טופס 2.

<שלומית ארליך:>
האם יש גם התייחסות לטופס 4 וגם התייחסות לטופס 2?

<יעקב ליצמן:>
יש גם טופס 2 ואני לא רוצה להגיד לך שיש גם טופס 1.

<יצחק כהן:>
להלן הקבוצה. גם טופס 2.

<שלומית ארליך:>
היתר בנייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש בשורות לא טובות.

<יצחק כהן:>
אז תפסיק את הדיון. יש מלחמה, אנשים נהרגים ואתה עושה לי כאן דיון שהוא הזוי לגמרי.

<שלמה בן אליהו:>
בסעיף (5), אנחנו מציעים שיהיה כתוב בו - - -

<יצחק כהן:>
אני מציע להפסיק את הדיון.

<יעקב ליצמן:>
מה קרה שם?

<קריאה:>
יום לא טוב לעם ישראל.

<יצחק כהן:>
הדיון הזה לא מתאים.

<בועז טופורובסקי:>
תתנהגו אחרת בדיון. גם זאת אפשרות.

<יצחק כהן:>
קרוב משפחה שלי נהרג. לא מתאים הדיון הזה. חייל גולני. אפשר להפסיק את הדיון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפחות שמעתי אות חיים מהבן שלי. יש בשורות לא טובות.

<יצחק כהן:>
אני לא צוחק. בוא נפסיק את הדיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תאמין לי שהייתי שמח.

<יצחק כהן:>
אז מה הבעיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הייתם עושים את זה, היינו יכולים כבר לעבור על הרבה סעיפים.

<יצחק כהן:>
לא רוצים לעשות את זה. אתה יכול להפסיק את הדיון כי זה לא מתאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, תמשיכי.

<יצחק כהן:>
אתה מתעקש.

<שלמה בן אליהו:>
אני רוצה להתייחס לסעיף (5). אנחנו מציעים שהסעיף הזה יתוקן כך שהוא יתייחס לכך שגם כאשר יש החלטה בוועדה למתן היתר בתנאים לא שניתן לגבי ההיתר. יש לנו תת ועדה למתן היתר בתנאים.

<אליאב בן שמעון:>
מנכ"ל השיכון, אתה יודע שבהגשה של תכניות לוועדה, אנחנו כבר עומדים עם תכניות מתוכננות.

<קריאה:>
יש גם שינוי ברפורמה על היתר בתנאים. מורידים את ההגדרה הזאת של התאמה לרפורמה. ברפורמה הם קובעים שכל התנאים מתקיימים ולכן זה לא יעזור לנו.

<שלומית ארליך:>
ליאת, השינוי המוצע הזה הוא על דעת רשות המסים?

<ליאת גרבר:>
אנחנו נבחן בסוף, אחרי שנדע את כל השינויים. כפי שערן ניצן אמר קודם, עש עלויות תקציביות לכל השינויים שמוצעים ובסוף אנחנו נגיב לכל השינויים.

<קריאה:>
זה לא קשור לעלויות תקציביות. זה קשור אם יהיו דירות או לא.

<מאיר אסולין:>
אנחנו לא אומרים לא. אנחנו לא נגד.

<יצחק כהן:>
מה המשמעויות התקציביות?

<ליאת גרבר:>
אני עוד לא יודעת.

<יצחק כהן:>
זה יותר מ-2.5 מיליארד. בסוחף זה יגיע לשלושה מיליארד שקלים.

<ליאת גרבר:>
לכן ניתן את התשובה אחרי כן.

<שלמה בן אליהו:>
מבקשים ממני להסביר. יש קבלנים שיכולים למכור את הזכויות גם כאשר הם לא הגישו בקשה להיתר בנייה ואז הם רושמים בהסכם שההערכה שלהם שזאת הדירה, אבל אם יהיו שינויים בין מה שהם מתארים בהסכם לבין מה שיהיה בהיתר הבנייה, אז תידרש תוספת תשלום בהתאם לגודל הדירה וכדומה. על מנת שאנחנו נוכל לצמצם את המקרים האלה, באנו ואמרנו שבעצם ההתייחסות היא לגבי דירה שניתן לגביה היתר בנייה. באה התאחדות בוני הארץ ואמרה שאין צורך להגיע לשלב כזה מאוחר אלא אפשר גם להקדים את זה כי ברגע שניתנה החלטה בוועדה למתן היתר בתנאים, גם אם לא קוימו התנאים, פרטי הדירה ידועים ומוגדרים וברורים לנו, ואין שום סיכוי שיהיה שינוי במחיר הדירה בין החלטת הוועדה לבין זמן מתן ההיתר.

<אורי שני:>
גם במחיר וגם במפרט.

<שלמה בן אליהו:>
בעיקר בגודל.

<קריאה:>
השאלה איזה תנאים.

<שלמה בן אליהו:>
אני אסביר. מי שמכיר את התנאים שיש שם, יש רשימת תנאים כמו אישור מכבה אש, אישור פיקוד העורף וכולי.

<אורי שני:>
הסוגיה הזאת עלתה ואני מציע שזה יהיה בדיונים עם התאחדות בוני הארץ.

<יצחק כהן:>
מה לגבי החוק? איך נתייחס לחוק עכשיו? החוק לא אפוי. יש כאן מחלוקת בין שני משרדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין מחלוקת.

<יצחק כהן:>
אתה רוצה או לא רוצה את מה שהצעת?

<שלמה בן אליהו:>
אני רוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיה דיון על זה.

<יצחק כהן:>
מה שהוא מציע, אני רוצה בהסתייגות. להלן הקבוצה.

<סתיו שפיר:>
כן.

<יצחק כהן:>
גם ביהודה ושומרון. בכל מקום שכתוב גוש, גוש אמונים וזמביש.

<רונן סולומון:>
כבוד היושב ראש, תיקון קטן. במקום היתר בנייה, תכנית. כלומר, ניתן לגביה תכנית לפי חוק התכנון והבנייה.

<יצחק כהן:>
אנחנו מציעים להפסיק את הדיון.

<יעקב ליצמן:>
כבוד היושב ראש, אני אומר לך שאין טעם להמשיך כרגע.

<יצחק כהן:>
כל כך הרבה הרוגים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש לא לדבר על הרוגים. עוד לא מסרו הודעה.

<יצחק כהן:>
לא מתאים לקיים את הדיון הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בואו נמשיך.

<יצחק כהן:>
אתה רוצה להמשיך, תמשיך לבד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול להבטיח לי שמחר יהיה יותר טוב?

<בועז טופורובסקי:>
לדעתי אתה יכול להמשיך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו ממשיכים.

<יצחק כהן:>
תודה רבה, בועז.

<בועז טופורובסקי:>
מה אתה הולך לעשות? להציל את האנשים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תיכנסו לזה.

<יצחק כהן:>
יש כאן חוק במחלוקת.

<ליאת גרבר:>
(6) מחיר הדירה, כולל מס ערך מוסף שהיה משולם לפי חוק מס ערך מוסף אילולא חוק זה, אינו עולה על הנמוך מבין הסכומים המפורטים בפסקאות משנה (א) או (ב).
(1) הם הדירה נמכרת לרוכש מוטב – סכום של 1,600,000 שקלים חדשים, ואם היא נמכרת לרוכש זכאי – סכום של 950,000 שקלים חדשים.
(2) סכום השווה למכפלת הערך למטר מרובע דירתי בגוש שבו מצויה הדירה, בסכום המתקבל מצירוף סכומם של אלה:

(1) שטח הדירה במ"ר.
(2) שטח מרפסת שמש או שטח גינה הצמודים לדירה או צירוף שטחיהם, כשהוא מוכפל בשלושים אחוזים, ובלבד ששטח המרפסת, שטח הגינה או צירוף השטחים שיובא בחשבון לעניין זה לא יעלה על עשרים מ"ר.
(3) שטח מחסן במ"ר כשהוא מוכפל בארבעים אחוזים, ובלבד ששטחי המחסן שיובא בחשבון לעניין זה לא יעלה על שישה מ"ר.
(4) מספר חניות, עד מספר מרבי של שתי חניות כשהוא מוכפל במאתיים אחוזים.

<טל אלדרוטי:>
כמו שהסברתי בהתחלה, אנחנו רצינו למצוא כאן איזשהו משהו נורמטיבי, משהו כללי על המספרים הגדולים. הגדרנו דירה נורמטיבית כפי שנקבעה בין שישים ל-140 והגדרנו גם את זה שזאת דירה שיש לה חניה, מרפסת ומחסן ממוצעים לבנייה הנוהגת בישראל 2014. הגבלנו את השטחים האלה כי אנחנו בסוף נגזור את השווי מעסקאות שדגמנו אותן בשנתיים שקדמו למועד ואת העסקאות שהתייחסו לדירות נורמטיביות. הדירה הנורמטיבית, כשאתה תבוא לקנות דירה, אתה תצטרך להזין את פרטי הדירה שלך, את שטח הדירה, שטח המרפסת, החניה והמחסן. על מנת לשמור על השווי שאותו מצאנו ודגמנו כשווי נורמטיבי, הגבלנו את שטחי התוספת. כמו שהדירה מוגבלת עד 140 מטרים ואם היא תהיה עכשיו עד 150 מטרים, כך גם שטח המרפסת והחניה מוגבלים. דירה שנרכשה של מאה מטרים עם מרפסת של 250 מטרים, השווי שלה עשוי לעוות את השווי הממוצע שקבענו ולכן הגבלנו את שווי התוספות האלה. זאת המשמעות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לומר שאני מבקש לעשות שינוי כולל בהתייחסות הזאת ולהגדיר שכל מי שרוכש דירה עד מיליון ו-600 אלף שקלים נמצא בתוך התמונה ויהיה מדרג פנימי. את ההגדרה הזאת אני בודק עכשיו עם צה"ל, אם יש כזאת הגדרה, אני חושב שכן, ואז חייל לוחם ותומך לחימה עד 1,600 מיליון יקבל פטור ממע"מ. הדרגה השנייה, חייל עורפי, יקבל עד 1,400 מיליון פטור ממע"מ ומי שלא היה בכלל בצבא יקבל פטור עד 950 אלף שקלים.

<טל אלדרוטי:>
נראה לי שאנחנו מדברים על הדירה המוטבת ולא על הזכאי. לא על המוטב. הסעיף הזה מדבר על הדירה המוטבת. הוא מדבר על איזה דירה היא דירה מוטבת ואתה מדבר על המוטב עצמו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה יהיה שונה. כל הגישה תהיה שונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מבחינה חוקתית זה יקל מאוד על הנושא הזה של החוק.

<קריאה:>
צריך להוסיף גם את השירות הלאומי והשירות האזרחי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם יהיו בפנים.

<חמד עמאר:>
החוק מדבר על שנה שירות לאומי ושירות אזרחי. אתה צריך להגדיר גם את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. מי שלא שירת בכלל, הפטור ממע"מ יהיה עד 950 אלף שקלים ומ-950 אלף שקלים עד 1,600 מיליון שקלים, לא יהיה לו פטור ממע"מ. עדיין הוא יכול לקנות דירה ב-1,600 מיליון שקלים והוא יהיה בתוך התמונה, רק הפטור ממע"מ יהיה - - -

<בועז טופורובסקי:>
זאת הסתייגות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת הצעה אנחנו דנים עליה.

<קריאה:>
זה נבחן ואין אפשרות לעשות את זה.

<יצחק כהן:>
אנחנו מכניסים את זה כהסתייגות. להלן הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר את הכוונה.

<סתיו שפיר:>
למה זה נבחן וזה לא אפשרי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא חושב שלא, אבל נקיים על זה דיון אבל לא עכשיו. ודאי שיהיה על זה דיון כי זאת נקודה מרכזית. אולי מחר. אני רוצה שנתקדם ואז נעלה את הנקודות המרכזיות.

<הילה שבתאי:>
הערה לגבי (6)(ב). אנחנו חושבים שראוי למחוק את כל האמור בסעיף ולכתוב תחת זאת: המחיר בהתאם לחוות דעת שמאי מקרקעין אשר אושרה על ידי השמאי הממשלתי הראשי. אם זה לא יתקבל, להוסיף בסעיפי משנה (2), (3) ו-(4), בסיפא, "הצמודים בפועל לדירה". ראיתי שלגבי סעיף (2) זה התקבל. אם ההצעה הראשונה לא מתקבלת, אנחנו מציעים להוסיף את זה ב-(3) ו-(4).
<יצחק כהן:>
אני רוצה להכניס הסתייגות הקבוצה.

<שלומית ארליך:>
מה עם תשובה לדברים שנאמרו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע למה צריך לתת תשובה למה שהיא אומרת. היא לא חברת כנסת שחייבים לתת תגובה.

<יצחק כהן:>
לא משנה. מה שהיא אמרה, כהסתייגות.

<אליאב בן שמעון:>
לגבי הסעיפים הספציפיים האלה רציתי לומר שאני לא רואה מקום או הקבלנים לא רואים מקום להגביל את גודל הגינה או גודל המרפסת או גודל המחסן. הרי זה מוגבל היום בעשרים מטרים גינה. אין היום דירות עם עשרים מטרים גינה. אנחנו מאבדים מהערך של הדירות.

<טל אלדרוטי:>
אנחנו לא מגבילים את הדירה. תקני דירה הם אלפיים מטרים.

<אליאב בן שמעון:>
את החישוב. החישוב נעשה למקסימום.

<טל אלדרוטי:>
על מנת להגיע לשווי דירה שמתאים לנורמה הממוצעת שקבענו, אנחנו צריכים להגביל את החישוב. תקנה דירה של מאה מטרים מרפסת, זה בסדר גמור, אבל אם אנחנו מחשבים מרפסת גדולה מעבר לנורמה, אנחנו מעוותים את המספר שנקבע.

<אליאב בן שמעון:>
שיהיה ברור שאנחנו מפסידים דירות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמענו. בסדר. יש את הגישה שלך ויש את הגישה השנייה. חברי הכנסת שמעו.

<אמיר הלר:>
אם הקבלן מעוניין לתת הנחה בשטח העיקרי ולמכור גינה יותר גדולה, למה שהדירה לא תהיה מוטבת? אם הוא מוכר דירה בצור יצחק עם גינה של ארבעים מטרים במקום עשרים מטרים ובאותו מחיר שהשמאי הממשלתי קבע כמחיר מטר מוצע לדירה, למה שהדירה הזאת תיגרע מהמלאי? מאיזו סיבה מקצועית היא צריכה להיגרע מהמלאי?

<טל אלדרוטי:>
היא לא תיגרע מהמלאי. אני אומר שוב. את זה רצו באמת למנוע. את כל המשחקים האלה רצינו למנוע.

<אמיר הלר:>
איזה משחקים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סלח לי, מה קרה? נתתי לך אפשרות לדבר. תשמע מה שהוא עונה ונגמר.

<טל אלדרוטי:>
בדיון הראשון שדיברתי אמרתי שאנחנו באים לכאן עם עיקרון הבולדוזר ומה שדיבר אמיר זה עיקרון הכפית, להתעסק בכל פינה, בכל רגב אדמה וזה לא ניתן במסגרת הפורמט שבנינו בחוק הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליאת, תמשיכי.

<ליאת גרבר:>
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.

"חוק המכר (דירות)" – חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973.

"חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.

"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

"יום המכירה" ו-"מכירה" – כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין.

<שלומית ארליך:>
רגע. המשמעות של יום המכירה זה היום בו נעשתה המכירה.

<ליאת גרבר:>
נכון.

<שלומית ארליך:>
אבל יש בסעיף גם התייחסות למצבים של הליכי הוצאה לפועל, הפקעה, מכירה בידי המדינה, מכירה שמותנית בהתקיימות תנאי עתידי ועסקאות קומבינציה.

<מאיר אסולין:>
זה לא רלוונטי.

<שלומית ארליך:>
צריך אולי להגיד לפי העניין.

<מאיר אסולין:>
כרגע מי שמוכר זה הקבלן העוסק וזה לא תחת הפקעה.

<שלומית ארליך:>
אין בעיה, אבל כרגע הפניתם את זה לכמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין וזה כולל את זה אלא אם כן אתם מסייגים.

<מאיר אסולין:>
לא צריך.

<ליאת גרבר:>
זה לא רלוונטי.

<שלומית ארליך:>
לעניין מכירה, זה לעניין זכות במקרקעין.

<מאיר אסולין:>
זה יהיה רלוונטי במכירה על ידי כונס כאשר הרוכש לא יפרע את המשכנתא או יתמנה לו כונס.

<שלומית ארליך:>
לעניין מכירה, הכוונה היא לעניין זכות במקרקעין בין בתמורה ובין ללא תמורה, הענקת זכות במקרקעין, העברתה או ויתור עליה, הענקת זכות לקבל זכות במקרקעין, העברה, הסבה או ויתור עליה, הענקת זכות להורות על הענקה, העברה, הסבה או ויתור וכיוצא באלה.

<ליאת גרבר:>
"יחסים מיוחדים" – כהגדרתם בסעיף 106(א) לחוק מס ערך מוסף.

אנחנו מציעים שהצעת החוק לא תחול במקרה בו יש יחסים מיוחדים בין הקבלן לרוכש על מנת למנוע מכירות שהן לא באמת בשוק חופשי ולנצל את ההטבה במקרה שיש יחסים מיוחדים. ההגדרה היא מאוד מאוד רחבה ונועדה למנוע את המקרים הללו.
<שלומית ארליך:>
אולי נקריא את ההגדרה. ההגדרה מפנה לסעיף 129 לפקודת המכס, להגדרה של יחסים מיוחדים החלים בין הצדדים. סעיף 129 אומר: "יחסים בין צדדים לעסקת יבוא". השאלה אם אתם חושבים שזה באמת מה שמתאים כי סעיף 129 אומר:

(1) "יחסים בין צדדים לעסקת יבוא שמתקיימים בהם לפחות אחד מאלה:

(1) אחד הצדדים נושא משרה בעסקו של האחר.

(2) הצדדים מוכרים על פי דין כשותפים לעסקה.

(3) הצדדים הם עובד ומעביד.
(2) לעניין ההגדרה יראו אדם כשולט באחר כאשר הוא מצוי בעמדה חוקית או מעשית המאפשרת לו להגבילו או לכוון את פעילותו.

(3) סוכן, מפיץ בלעדי, בעל זיכיון בלעדי בעסקו של אחר אם התקיים לגביהם לפחות אחד התנאים בפסקה (1)".

זה נראה קצת פחות רלוונטי לעניין הזה.
<ליאת גרבר:>
אפשר לכתוב בשינויים המחויבים.

<שלומית ארליך:>
אולי אפשר להפנות ספציפית למה שאתם בדיוק רוצים?

<ליאת גרבר:>
אפשר אולי להוריד רק את (3). אני חושבת שכל השאר כן רלוונטי. אנחנו רוצים שזה יהיה כמה שיותר רחב.

<שלומית ארליך:>
אין בעיה, אבל שיהיה רלוונטי.

<ליאת גרבר:>
בסדר. אפשר להוריד את פסקה (3).

<שלומית ארליך:>
בסדר.

<אמיר הלר:>
לא הספקתי להעיר קודם לגבי סעיף (4) לגבי מספר חניות שמוכפל במאתיים אחוזים. רוב הבניינים בבנייה רוויה נמצאים עם חניות תת-קרקעיות ולכן הכפלה במאתיים אחוזים היא הכפלה שלא מגיעה עד לכדי העלות או מחצית העלות מהבנייה. לכן הצענו שזה יוכפל ב-400 אחוזים במקום שיש חניון תת-קרקעי וזה יהיה ריאלי. אני מצטער שאני מתעסק בכפית, אבל בסופו של דבר זה יקבע אם דירות ייכנסו להטבה הזאת או לא.

<טל אלדרוטי:>
כל ההערות של התאחדות בוני הארץ, עם כל הכבוד, זה עניין של השוק. אם היינו קובעים שתיים, היו רוצים ארבע, אם היינו קובעים ארבע, היו רוצים שמונה. אין לזה סוף. קבענו משהו נורמטיבי. הנורמה טובה. נכון שזה גם לחניה תת-קרקעית בתל אביב וגם לחניה בנהריה. ביניהם קבענו שתי חניות. נכון שזה ערך ממוצע, אני חוזר ואומר את זה.

<אייל לב ארי:>
זה לא משליך על עלות הבנייה?

<אמיר הלר:>
זה משליך.

<טל אלדרוטי:>
בהחלט. זה משליך על הכול. כשאתה רוצה לקבוע ערך נורמטיבי, ואמרתי את זה קודם, יש לך סטיית תקן ויש לך ערך ממוצע עם היתרונות והמגבלות שלו.

<אמיר הלר:>
אם אפשר לעשות השלמה קטנה. בדיון הקודם היה כאן נשיא התאחדות בוני הארץ והבהיר שיש מלאי דירות מועט שנכנס לתוך הדבר הזה. אמרת לנשיא שנשלח את כל ההערות שיש לנו לגבי דרך החישוב. אם אנחנו נשים את כל דרך החישוב בצד ולא נעיר לזה הערות, אין משמעות. כל ההערות שלנו לגבי דרך החישוב זה כדי שבסוף יהיו דירות שעומדות בכללים האלה. ברגע שאתה אומר לנו שערך ממוצע של חניון תת-קרקעי וחניה עילית הוא אותו דבר, המשמעות היא שכל הדירות עם חניון תת-קרקעי לא ייכנסו לזה ואני לא חושב שזאת המטרה שלכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא אמר את זה.

<אמיר הלר:>
עלות בנייה של חניון תת-קרקעי היא בין שישים לשמונים אלף שקלים. כשיש לך מחיר ממוצע של 14 או 13 אלף שקלים ואתה מכפיל את זה בשתיים, אתה מגיע ל-26 אלף שקלים אול-28 אלף שקלים שזה לא מכסה אפילו מחצית מהעלות. אפשר להתעלם מזה ולשים את זה בצד, אבל לא ייכנסו לך הדירות למחיר הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טל, אתה רוצה לתת תשובה?

<טל אלדרוטי:>
כן. אני חוזר על התשובה שלי. יש כאן איזשהו עניין של שיווי משקל שניסינו לייצר אותו. כל אמירה לכאן, יתכן שהם צודקים ויתכן שהם טועים, בחוק כזה, או שהממוצע קצת עולה או שהוא טיפה יורד, ואני מניח שנשמע מהם עוד בהמשך הדרך, כל פעם רק למשוך את המחיר הממוצע למעלה. זאת המגמה.

<ליאת גרבר:>
"מגרש" – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה.

<שלומית ארליך:>
בעצם בחוק התכנון והבנייה, הכוונה ל"יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולות חלוקה או איחוד אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום מקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לא".

<ליאת גרבר:>
כן.

"מחיר הדירה" – מחיר של עסקה למכירתה דירה כמשמעותו בסעיף 7 לחוק מס ערך מוסף, ובכלל זה מחיר בעד חניה, מרפסת שמש, גינה, מחסן, ותוספות אחרות שניתנו בקשר למכירת הדירה, בין שניתנו ביום המכירה ובין שניתנו במועד מוקדם או מאוחר יותר.

<יצחק כהן:>
כמה מוקדם וכמה מאוחר?

<ליאת גרבר:>
אנחנו רוצים למנוע כאן אפשרות של עקיפת המחיר באמצעות פיצול של מכירת הדירה ומכירת תוספות השדרוגים האחרים, בין אם נעשים לפני יום המכירה ובין אם הם נעשים אחרי יום המכירה. זה סעיף אנטי תכנוני שנועד למנוע עקיפת המחיר באמצעות מכירת שדרוגים בנפרד ממכירת הדירה.

<אייל לב ארי:>
לפי מה זה ייגזר? לפי ההסכם? לפי הפרסום של הקבלן?

<ליאת גרבר:>
המחיר הוא לפי ההסכם בהנחה שבאמת לא נמכרים שדרוגים בנפרד.

<יצחק כהן:>
מה זה שדרוגים?

<ליאת גרבר:>
למשל מרפסת שמש שתימכר אחר כך.

<קריאה:>
שינויי דיירים, תוספת, עוד חניה.

<ליאת גרבר:>
הם ייחשבו כחלק מהמחיר והם יצטרכו לעמוד במגבלת המחיר המקסימלי.

<קריאה:>
החוזה יהיה אחד וסופי. המחיר שרשום בחוזה כולל הכול - תוספות, שינויים, מטבח וכולי. הכול.

<מאיר אסולין:>
אתה מדווח על המכירה של המחסן בנפרד.

<יצחק כהן:>
אני לא יודע אם זה מעשי.

<רונן סולומון:>
הערה. אני מציין אזה שוב לפרוטוקול למרות שאדוני אמר שיחליטו על זה בסוף. במקרה של קבוצת רכישה, המחיר לפי דוח אפס שהכין שמאי מקרקעין.

<קריאה:>
מעניין מה הפער בין דוח אפס למחיר המכירה הסופי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש ניסיון להגיע להבנות בנושא של קבוצות רכישה. נדון בזה.

<שלומית ארליך:>
לגבי התוספות האחרות. מה זה תוספות אחרות?

<ליאת גרבר:>
דברים אחרים שלא ציינו כאן.

<קריאה:>
כל תוספת שהיא. תוספת, שינוי, כיוון.

<אורי שני:>
אני יכול להאיר את עיניך. בלי חוק המע"מ, ביחסים שבין קבלן לקונה, יש לו סטנדרט שהוא מוכר את הדירות. כל שינוי מהסטנדרט בריצוף, במטבח, בנקודות חשמל, במיזוג מרכזי כן או לא, כל דבר שהוא לא במפרט, עולה כסף. החוק כאן בא להגביל את זה למחיר שהוגדר ושאי אפשר לעשות עליו משחקים, להכניס דירות שהן במחיר יותר נמוך כלפי מעלה או כלפי מטה. זה עד כמה שניתן להגביל את אפשרות המשחק.

<ליאת גרבר:>
"הממונה" – הממונה לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירה) התשל"ה-1974.

<שלומית ארליך:>
שזה בעצם ממונה שמונה על ידי שר הבינוי והשיכון מבין עובדי משרדו כדי לנהל רישום ולברר פניות ציבור.

<שלמה בן אליהו:>
כן.

<ליאת גרבר:>
"עוסק במקרקעין" – עוסק שעסקו בבניית דירות ומכירתן, שחל עליו סעיף 8א לפקודת מס הכנסה.

ההטבה שבחוק הזה מוצעת למכירת דירות מגורים חדשות על ידי קבלנים בבניינים שמשך ביצוע העבודה להקמתן עולה על שנה, כפי שמוגדר בסעיף 8א לפקודת מס הכנסה. מוצע שהמוכר יהיה מי שעסקו בבניית דירות ומכירתן והוא ידווח על הכנסותיו כנישום שעוסק בעבודה ממושכת לפי סעיף 8א לפקודת מס הכנסה. כלומר, קבלנים שעיסוקם בבניית דירות ומכירתן.

"ערך למטר מרובע דירתי" – כמשמעותו בפרק ג'.

"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.

<שלומית ארליך:>
שזאת בעצם הגדרה מאוד מאוד רחבה וכוללת בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה של הורה, צאצא, צאצא של בן זוג, בן זוג של כל אחד מאלה: צאצא של אח או של אחות, אח או אחות של הורה, חבר בני אדם שבאחזקת אדם או קרובו, אדם המחזיק בו וחבר בני אדם המוחזק בידי אדם שמחזיק בו או נאמן.

<יצחק כהן:>
מה זה אומר?

<ליאת גרבר:>
על מנת לסגור את כל הנושא הזה של יחסים מיוחדים.

<יצחק כהן:>
בין מי למי?

<ליאת גרבר:>
בין המוכר לרוכש. בין הקבלן לרוכש הזכאי. לא משפחה ולא חברה שתמכור לבעל השליטה או לאחיו של בעל השליטה וכולי וכולי. שוב, המטרה היא שיתקיים שוק חופשי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבין שלא תלכו בשיטה של הגרלה.

<ליאת גרבר:>
לא נקטנו בשיטה של הגרלה אבל זה אחד הסעיפים שנועדו להבטיח את הנושא הזה של מכירות.

"רוכש זכאי" – יחיד הרוכש דירת מגורים, שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא הורה לילד אחד לפחות הנמצא בחזקתו.
(2) מלאו לו 35 שנים לפחות.

<שלומית ארליך:>
צריכים להתקיים לגביו כל אלה. הורה לילד אחד לפחות הנמצא בחזקתו. למה צריך להיות כאן אלמנט של נמצא בחזקתו? מה קורה לגבי הורים גרושים שהילד נמצא בחזקת האם?

<ליאת גרבר:>
ההטבה תינתן להורה שהילד נמצא בחזקתו.

<שלומית ארליך:>
האם אתם מודעים לכך שקיימת חזקת הגיל הרך שאומרת שעד גיל שש ילדים נמצאים בחזקת האם? זאת אומרת, כל הורה גרוש שיש לו ילד מתחת לגיל שש, המשמעות היא שהגבר לא יהיה להטבה בגלל חזקת הגיל הרך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בחלק גדול מהמקרים הילד נמצא בחזקת שני ההורים הגרושים. במקרה הזה יש שתי אפשרויות, או שכל אחד מהם בנפרד יקבל את ההטבה ואז אנחנו גורמים לכך שיהיו המון גירושין כדי לקבל כפול ואחר כך יתחתנו שוב.

<קריאה:>
הפוך. ההורים ירצו להחזיק בילד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. יהיו הרבה גירושים כדי שכל אחד יקבל. או שההטבה תתחלק בין שניהם אם הילד בחזקת שניהם. אם הילד בחזקת אחד מהם על פי החלטת בית המשפט או בית הדין, הוא יקבל את ההטבה. זאת המשמעות.

<שלומית ארליך:>
למה ליצור סיטואציה כזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה האפשרות?

<שלומית ארליך:>
להוריד את הנמצא בחזקתו. אם יש לך ילד, מה זה משנה אם הוא בחזקתך או לא?

<יצחק כהן:>
אבל הוא משלם מזונות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה קורה אם ההורים גרושים? בית המשפט או בית הדין קובע בסופו של דבר בחזקת מי יהיו הילדים.

<אורי שני:>
הסדרי ראייה, אבל החזקה היא אחת.

<יצחק כהן:>
אני מכניס הסתייגות בשם הקבוצה. להוריד את המלים "הנמצא בחזקתו".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם ההורים גרושים, מה המשמעות? שכל אחד מההורים יקבל בנפרד את ההטבה?

<יצחק כהן:>
כן.

<קריאה:>
עדיף להיות גרושים מאשר להיות נשואים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה אמרתי. זה יגרום להרבה גירושים לתקופה מסוימת.

<קריאה:>
מעל גיל 35 ממילא הם מקבלים את זה.

<יצחק כהן:>
אני אומר להוריד את המלים "הנמצא בחזקתו".

<קריאה:>
אתה נותן יותר לזוג גרוש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שאנחנו גורמים לאנשים לרצות להתגרש אפילו פיקטיבית ואחר כך להתחתן, אחרי שקיבלו את ההטבה.

<שלומית ארליך:>
לגבי (ב). למה זה צריך להיות 35 שנים לפחות?

<ליאת גרבר:>
עשינו כאן איזשהו קו גבול למי שהוא לא הורה לילד.

<שלומית ארליך:>
על בסיס מה נקבע קו הגבול?

<שלמה בן אליהו:>
ההשוואה היא עם משרד השיכון. כל התנאים וכל ההטבות במשרד השיכון, מגיל 35 גם לרווק מגיעות הזכויות.

<סתיו שפיר:>
למה מגיל 35?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שקיים בכל ההטבות.

<שלמה בן אליהו:>
בזמנו ישבה ועדת גדיש שהגדירה את האנשים שזכאים להטבות. יש ניסיון רב שנים והניסיון מראה שגיל 35 הוא הגיל.

<סתיו שפיר:>
אבל הזמנים משתנים. אנשים מתחילים להביא ילדים מאוחר יותר.

<שלמה בן אליהו:>
אם נקבע 37, יאמרו לנו 38. אני אומר שהנוסחה של גיל 35 היא נוסחה שקיימת במשרד השיכון לגבי כל ההטבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה בסדר. מגיל 35 הוא לא צריך שיהיה לו ילד.

<שלמה בן אליהו:>
הוא גם לא צריך להיות נשוי.

<יצחק כהן:>
הסתייגות בשם הקבוצה. שלושים לפחות.

<סתיו שפיר:>
אנחנו רוצים לדאוג לכולם.

<רונן סולומון:>
שוב אני מעיר הערה קטנה. בהגדרת "רוכש זכאי", אחרי "הרוכש דירת מגורים", להוסיף "או החבר בקבוצת רכישה להקמת דירת מגורים".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שמתקיים דיון נפרד, אבל הוא צריך לעשות את חלקו.

<שלומית ארליך:>
לעניין פסקה (1ׂ) נגיד שמדברי ההסבר עולה שיראו רוכש כמי שמתקיים בו האמור גם אם רכש את הדירה במשותף עם בן זוג שלא מתקיים בו האמור.

<ליאת גרבר:>
נכון.

(2) הדירה הנרכשת היא דירתו היחידה. לעניין זה, "דירה יחידה" – דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור, ויראו לעניין זה דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה אינו עולה על שליש.

<שלומית ארליך:>
למה הסייגים לגבי שכירות מוגנת ואינו עולה על שליש?

<ליאת גרבר:>
זאת הקלה שהועתקה מחוק מיסוי מקרקעין. גם שם יש הקלה לעניין דירת מגורים יחידה. אנחנו רוצים במצבים של ירושות וכאשר לאדם יש איזשהו חלק בדירה שהוא לדוגמה ירש אותו, שלא ייפגע ויוכל עדיין לקבל את ההטבה. שוב, ההגדרה הזאת קיימת גם בחוק מיסוי מקרקעין.

(3) לא הייתה לו דירה בתקופה שמיום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) עד יום המכירה, למעט דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו בה אינו עולה על שליש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כאן ביקשתי לעשות את השינוי ובמקום לקחת את ינואר 1995, לדבר על עשר שנים אחורה. אם בעשר השנים אחורה לא הייתה לו דירה, הוא נכנס למסגרת הזאת כאשר התאריך מדבר על תחילת שנה. זאת אומרת, ברגע שהתחילה 2015, מ-2015 מסתכלים כבר אחורה.

<בועז טופורובסקי:>
אם יש לו עשרים דירות ועשר שנים הוא לא רכש דירה, הוא יהיה זכאי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<בועז טופורובסקי:>
לפי ההצעה שלך.

<שלמה בן אליהו:>
אם זאת דירתו היחידה. כתוב הדירה הנרכשת היא דירתו היחידה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם ב-1996 הייתה לו דירה והוא מכר אותה.

<בועז טופורובסקי:>
הבנתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צריך להיות דירה יחידה אבל השאלה היא מתי.

<ערן ניצן:>
היושב ראש, זה לא דבר שמעלה אומדן משום שהאומדן נקבע לפי הדירות אבל יש להדגיש שאנחנו מרחיבים מאוד את קבוצת הזכאים לצורך העניין. הרבה יותר אנשים שדרך אגב יכול להיות שהייתה להם דירה, הם מכרו אותה לפני איקס שנים והיום רוצים לקנות דירה אחרת. לפי הצעתך היושב ראש, עשר שנים, 2004.

<שלומית ארליך:>
איך נקבעה שנת 1995?

<ערן ניצן:>
זה עולה עם כללים אחרים. הרחבת קבוצת הזכאים כפי שאתה מציע, בכלל כפי שמציעים, עלולה להמשיך ולהציב אתגר בפני החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני חוזר על מה שאמרתי ביום רביעי. אגף התקציבים אומר שכל תוספת של דירה, זאת עוד הוצאה ואנחנו בבעיה. משרד האוצר מסתכל ואומר הפוך. הוא אומר שאם הגישה אומרת שכתוצאה מזה יהיה יותר היצע, יקנו יותר דירות וייכנסו יותר אנשים, זה בריא. נכון שזה עולה יותר כסף, אבל זה בריא. זה בריא כי אנחנו רוצים להוריד את המחירים. גם אצלכם בתוך משרד האוצר יש שתי אסכולות.
<ערן ניצן:>
יש כאן קול אחד שהוא קול של הממשלה על משרדי הממשלה, כולל משרד השיכון ומשרד האוצר ואגפי האוצר השונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מרגיש וראינו את זה גם בישיבה שהייתה עת דיברו כאן על שתי גישות. כולם רוצים אבל יש שתי גישות. האוצר אומר שאם זה מגדיל את ההיצע, שווה לנו גם אם זה עולה לאוצר המדינה יותר כסף, ואגף התקציבים אומר שיש גבול עד כמה אנחנו יכולים. את זה נצטרך ליישב.

<ערן ניצן:>
חשוב לי להבהיר לפרוטוקול. האמירה היא אחת. ההחלטה שהתקבלה בממשלה הייתה שמוכנים לספוג אובדן של 2.5 מיליארד שקלים לצורך הנושא הזה. לא אמרו שמוכנים לספוג שלושה, ארבעה או שבעה מיליארד שקלים. זאת המשמעות. כממשלה, ולא קשור לנו היושבים כאן. זה מה שאמרה הממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הממשלה אמרה את הדבר המרכזי
אנחנו רוצים להוריד את מחירי הדירות וככל שיהיה יותר היצע ויהיה כאן את השילוב, זה מה שאנחנו רוצים. יש גם את ההחלטה השנייה והיא כמה אנחנו יכולים. אבל ההחלטה הבסיסית היא לא שאנחנו רוצים לשלם כל שנה 2.5 מיליארד שקלים. ההחלטה אומרת שאנחנו רוצים להוריד את מחירי הדירות.

<ערן ניצן:>
ההחלטה התגבשה בין היתר על בסיס האומדן, כמו שהוצג לוועדה והוצג גם על ידי הממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יושבים כאן הקבלנים. באופן תיאורטי, נניח שהקבלנים יתלבשו על העסק ובמקום שלפי התחזית לפיה הם יצליחו לבנות 12 אלף או 13 אלף יחידות שעונות, הם יבנו עשרים אלף יחידות דיור או 22 אלף יחידות דיור.

מבחינת החוק זה בסדר גמור.

<ערן ניצן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למרות שזה יעלה הרבה יותר מ-2.5 מיליארד שקלים. זאת אומרת שהחוק הבסיסי אומר שהורדת מחירי הדירות הוא האלמנט המוביל ואין מגבלה שאומרת עד כאן. לכן אני אומר שיש את המושג הזה.

<ערן ניצן:>
בסעיף הזה דנו, לא בהיצע. ההיצע עצמו כמובן הוא היצע והלחצים יגברו.

<יצחק כהן:>
ערן, תמשוך את החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, קבענו שנקיים את הישיבה עד 3:00 ואנחנו עוצרים כאן. אני מקווה שיהיו לנו רק בשורות יותר טובות.

אנחנו נודיע לחברי הוועדה על המשך הדיונים ותוספת השעות.

הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:00.

קוד המקור של הנתונים