PAGE
2
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
04/08/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 46>
מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
יום שני, ח' באב התשע"ד (04 באוגוסט 2014), שעה 13:00

<סיור במוסד לבטיחות וגהות>

חברי הוועדה: >
מיכל רוזין – היו"ר

משה מזרחי

שמעון סולומון

>
יאיר גולדשמיט - מרכז בכיר בטיחות ובריאות עובדים בחקלאות, משרד הכלכלה

דניאל חדד - מנכ"ל, המוסד לבטיחות וגהות

שוקי דוניצה - ראש מינהל תפעול, המוסד לבטיחות וגהות

אלון פל - ראש מינהל מקצועות, המוסד לבטיחות וגהות

אנדרי מטיאס - ראש מינהל שיווק, מכירות והסדרה, המוסד לבטיחות וגהות

מוטי אלמוג - סגן ראש מינהל הדרכה, המוסד לבטיחות וגהות

סיגל שהפורקר - מנהלת מחלקת פרויקטים, המוסד לבטיחות וגהות

ענת דוידיאן - רל"ש, המוסד לבטיחות וגהות

יקי אלעד - מנהל יחידת האינטרנט, המוסד לבטיחות וגהות

בת שבע פנחסוב

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור במוסד לבטיחות וגהות>

בוקר טוב לכולם. אנחנו נמצאים בימים מאוד לא קלים, כשנושא הביטחון והבטיחות הוא בכותרות, אבל אנחנו עושים פה היום איזה שהיא הפוגה קצרה ובאנו לסיור כאן, במוסד לבטיחות וגהות. דנו בוועדה כמה פעמים בנושא והיה לנו חשוב לבוא ולבקר כאן ולשמוע את הדברים ממקור ראשון ולראות גם את הניידת ולראות כיצד הדברים פועלים. אני מעבירה את רשות הדיבור אליך, ולאחר מכן אתם רוצים משהו לדברי פתיחה, משה, שמעון?

הכנו דברי נעילה.

אז אני אשאיר לו את דברי הנעילה.

קודם כל ברוכים הבאים, מיכל, משה ושמעון. את שמעון אני לא רואה פה, אבל הוא בטח יגיע, וכמובן לעוזרים. אנחנו נעשה בהתחלה איזה היכרות קצרה ולאחר מכן ברשותכם אני אתן סקירה על המוסד, מה קרה איתו, מה קורה איתו ומה יקרה איתו בתקופה הקרובה שלו, כאשר בסך הכול הסקירה תיתן לכם איזה שהיא ראייה גם קצת אסטרטגית על המוסד וגם קצת טקטית של עשייה של הדברים. אבל לפני שאני אתחיל נעשה סבב היכרות. יש פה חלק מאנשי הסגל הבכיר, אז בבקשה.

(סבב היכרות).

אז אנחנו נתחיל בסקירה בקצרה, כמה שהיא יכולה להיות קצרה. כמו שאמרתי, אני אתן את הסקירה ואתם רואים שיש כמה סעיפים לסקירה הזו, אבל אנחנו נתחיל קודם כל עם סעיף החוק. אנחנו כמוסד אנחנו מוסד סטטוטורי מ-1954, על פי חוק שמי שבעצם החליט עליו זו גולדה מאיר, כשהיא הייתה שרת העבודה והרווחה. אז הם ישבו והחליטו על המוסד.

דווקא כשהיא הייתה שרת העבודה והרווחה אני שומעת שהיא עשתה דברים טובים. אחר כך בתור ראש ממשלה היא כבר איבדה את הדרך.

אנחנו חוגגים השנה, כמו שאתם רואים מצד ימין בשקף 60 שנה. אנחנו כמו הביטוח הלאומי, כנראה אותה ועדה הקימה גם את הביטוח הלאומי, אבל מאז המוסד הזה קיים. המוסד הוא תאגיד ציבורי מלכ"רי, בכוונה אני אומר את זה, כי אחרי זה בסקירה שלי תבינו למה אני אומר מלכ"רי ולמה תפיסת העולם קצת משתנה, כי אנשים חושבים מלכ"רי, ללא מטרות רווח, יש להם איזה שהיא תפיסת עולם שאתה לא צריך להרוויח כסף אם אתה מלכ"רי ובאתי וקצת שינינו את תפיסת העולם הזו.

הייעוד של המוסד על פי החוק הוא קידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית. חשוב שתזכרו את זה, כי תבינו בסוף למה אני אומר חשוב שתזכרו, כי יש פה, שוב, תפיסת עולם קצת שונה.

קצת על המבנה הארגוני של המוסד. המבנה הארגוני הזה הוא מבנה ארגוני שלפני שלושה חודשים, המבנה הארגוני שונה. אנחנו בתהליך של שנה וחצי שינינו את המבנה הארגוני. אתם רואים פה את המבנה הארגוני כאשר מצד שמאל לנו יש מועצה, המועצה בעצם בנויה כמו שאתם רואים, נציגי ממשלה 50% - - -

מה זה שינינו? זה חוק?

כל מה שכתוב מצד שמאל של השקף, המועצה ונציגי הממשלה וכל מי שמרכיב את המועצה זה חוק, את זה עוד לא שינינו. אבל המועצה מונה בערך 40 איש, 50% מהם משרדי ממשלה, 25% מעסיקים ו-25% עובדים בהסתדרות וכמובן התאחדות תעשיינים. למועצה הזו יש מנהלת, המנהלת היא בעצם הדירקטוריון, 4 חברים, 2 ו-1, 1, הם הדירקטוריון שלנו. יש ועדות, ועדת כספים - - -

איפה הם ממוקמים?

לא, הם חיצוניים, הם כאילו מעלינו, יש דירקטוריון מעליי. אני הכנסתי את הסעיפים האלה כדי להבין איך המוסד עובד. מצד ימין יש את הוועדות, הוועדות הן של הדירקטוריון, ועדת כספים, תעשייה, בניין וחקלאות, כל אחת מהן היא ועדה מקצועית, למעט ועדת כספים שהיא זאת שבעצם בוחנת אותנו כל הזמן על ההתנהלות הכספית שלנו.

אתם רואים את המבנה הארגוני של לפני שלושה חודשים, בשנה האחרונה עשינו עבודת מטה מאוד סדורה כדי לשנות את המבנה הארגוני. אתם רואים מה מוטת השליטה של מנכ"ל במבנה הארגוני, בעייתי מאוד לארגון שהוא קטן, הארגון מונה סך הכול 130 איש ואתם רואים כמעט 11 או 12 או 13 איש שהם ת"פ ישירות של מנכ"ל במבנה ארגוני כזה, מול מוסד כל כך קטן, זה מאבד את הערך שלו, מוטת השליטה בעייתית ואתה אומר שלא צריך את זה, כמנכ"ל אתה לא צריך כל כך הרבה מנהלים במקום אחד ואז אתה משטח את המבנה הארגוני הזה.

אז איחדתם מחלקות?

בדיוק. והנה המבנה הארגוני החדש. זה המבנה הארגוני, איחדנו אגפים, אגפים הפכו למחלקות ובעצם גם בטרמינולוגיה שינינו את השמות שלהם כי אנחנו חושבים שהשמות צריכים להיות קצת אחרת. כשאתה מאחד שתי מחלקות או שני אגפים מקצועיים אז אתה קורא להם מינהל מקצועות והם הופכים להיות מחלקות.

הלך קשה?

הלך לא קל. בסוף אני אגיד לך מה היה קשה.

השאלה האם אנשים הועזבו.

לא.

בכל זאת שינוי פנימי הוא מאוד דורס.

אני מסכים, כל שינוי הוא בעייתי, בעייתי מאוד. אבל הוא אושר והוא כבר בפועל. שוקי גויס לפני ארבעה חודשים, הוא ראש מינהל תפעול. לא היה תפקיד כזה. התפקיד הזה - - -

ואז מתוכו נכנסו מנהלי האגפים השונים?

כן, אבל יש פה מינהלים שלא היו לפני כן, כי כשאתה בודק את עץ המבנה הקודם אתה מבין שיש שני דברים שלא ברור לך איך הם לא היו קיימים, מינהל תפעול ומינהל משאבי אנוש. זאת אומרת בארגון של 130 איש לא טיפלו בכוח אדם או טיפלו בכוח אדם ברמה מסוימת, אבל לא פרופר אנשים ולא ראו את האנשים כאדם שצריך לטפל בו מהתחלה עד הסוף. מינינו, כמו שאתם רואים, מחלקת משאבי אנוש, פתחנו מחלקה חדשה. מינהל תפעול זה חדש ומינהל שיווק, מכירות והסברה זה חדש, שלא היה. ועוד מעט כשאני אספר על כל השינויים תבינו למה עשינו את השינויים האלה, בגלל תפיסת עולם אחרת.
יש לנו ארבעה מחוזות, המטה שלנו יושב במזא"ה, ארבעה מחוזות, מחוז צפון, דרום, מרכז וירושלים, כאשר אנחנו יושבים פה במקום שהמכללה שלנו יושבת. יש לנו מכללה, היא יושבת פה וזה בשכירות. זה לא שלנו.

קצת על תחומי הפעילות. כמובן תכנון אסטרטגי ומחקר זה דבר חדש שהכנסנו לארגון בארבעה-חמישה החודשים האחרונים, הכנה, ייזום, ביצוע פרויקטים מחקרים. הסמנכ"ל, מלהיות סמנכ"ל שמתעסק בכל הדברים השוליים, הפכנו אותו לסמנכ"ל שמתעסק ויש לו אחריות על כל התכנון האסטרטגי והמחקר. מינהל תפעול ולוגיסטיקה, בעצם איחדנו יחידות. עד לא מזמן כל אגף עסק גם בלוגיסטיקה וגם בתפעול, החלטנו שאין יותר, כל אגף יתעסק בתחום המקצועי שלו ויש אחד שמאחד את הכול ומתעסק עם זה. גם יש יתרון לגודל. ככל שבא כל פעם מישהו אחר מהמוסד ומדבר על האגף שלו, אז הוא קטן, כשבא כל המוסד לדבר על רכישה של משהו אז זה כבר הופך להיות יתרון של גודל בעסקים והמחירים יורדים.

מחוזות. מבחינתנו המחוזות הם היחידה האופרטיבית, ממש, אלה שעובדים בשטח, המדריכים, שרצים בשטח, נעים בשטח, מדריכים בשטח, כמעט כולם במחוזות.
שיווק, מכירות והסברה. שוב, זה בא מתפיסת עולם של חשיבה עסקית, שאני אדבר עליה בהמשך. על מינהל הדרכה דיברתי ומינהל מקצועות זה הגורם המקצועי התורתי שיושב במטה, אלוני מרכז אותו ואיחדנו שם שני אגפים, אגף הנדסה ואגף גהות, איחדנו את שתי המחלקות ביחד, שהפכו להיות מינהל מקצועות, שמדבר בלשון אחת וגם מסונכרן, כי גם גהות וגם בטיחות בעצם מסנכרנים אחד את השני ולפני כן כל אחד היה לבד.

קצת על משאבי אנוש. אנחנו סך הכול, כמו אמרתי, 129 עובדים. אתם רואים שהארגון הזה הוא ארגון מאוד מקצועי, תואר שני, תואר ראשון, דוקטורים, כל מה שקשור בנושא הזה. מאוד מאוד מקצועי, אני נחשב לפחות מקצועי שם או בכלל לא מקצועי בתחום הבטיחות ואולי יש עוד אחד או שניים, כל השאר הם תותחים בתחום, הם מובילים בתחום, הם נחשבים לאוטוריטה בתחום, כך שאפשר רק להצדיע להם על היכולות שלהם ועל ההבנה שלהם בתחום הזה.
לפי מגדרים אנחנו מדברים על 40% נשים, 60% גברים. בסך הכול ארגון שהוא - - -

שאלתי את מיכל אם היא מספיק מרוצה.

אני רוצה להגיע להפוך, 60-40, אבל אני כבר לא אהיה.

לא, אתם מפספסים שניכם, זה עניין התפקידים ותקרת הזכוכית.

היא מסתכלת על השולחן.

בדיוק. גם בשירות המדינה יש הרבה נשים, השאלה באיזה תפקידים. לכן האחוזים - - -

סתם חיממתי את הגזרה. לא התכוונתי.

לא, זה בסדר. אני אגיד לך, יש לנו בתפקידים בכירים לפחות אחד - - -

כמה מנהלי אגפים. חבל, לא נפתח פה את הדיון, אבל אין ספק שהמצב לא יהיה טוב אם אני אבחן אותו לעומק.

לא, אני לא בטוח.

אז אני מוכנה שתעביר לי, כי זה לא אומר.

אז אני חושב שאת תהיי גאה בארגון שלנו. אני אעביר לך כמה בעלי תפקידים. דרך אגב, יש כאלה שלא רצו, שביקשנו והם לא רצו, מסיבות אישיות שלהם. אבל אנחנו בעד. אני גם אמרתי את זה לא מעט, שאני בעד. מאוד.

קצת נתונים על תאונות. אני אסבר לכם קצת את האוזן, למי שרוצה לשמוע ולהקשיב ולהיות קצת מזועזע. כל שנה 73,000 איש נפגעים בתאונות עבודה, שביטוח לאומי מכיר בהם ומשלם להם כסף.

זה תאונות קשות.

לא חייב, כי תאונת עבודה היא תאונת עבודה, זה יכול להיות בינוני, קשה - - -

כן, אבל ביטוח לאומי - - -

ביטוח לאומי אחרי 12 יום שהוא נעדר - - -

אתה מתכוון שזה לא מחייב שזה נשאר עם נכות קבע.

לא מחייב נכות קבע.

זה מעל 14 יום.

זה כולל תאונות דרכים, למשל?

כן, אבל רק בעבודה, בדרך לעבודה, מהעבודה ובעבודה. כן, זה כולל גם את זה. אבל המספרים הם גדולים. אין ספק שהם מספרים גדולים מאוד שצריך - - -

ויש לכם הבחנה בין כמה בתאונות דרכים וכמה בעבודה בפועל?

29% תאונות דרכים.

זה הולך ועולה? יש עבודה, יש מודעות, יש התאגדות.

זו בדיוק הבעיה. אתה לאט לאט עולה על הבעיה.

אתה יודע למה אני אומר את זה? הנתון פה כאילו לא משקף בהתאם להשקעה, כי זה לא שלא עושים כלום, עושים משהו. אז האם בכל זאת עולה זה אומר שהמציאות יותר בעייתית.

זה אומר שגם אנשים לא מדווחים וזה אומר שהדיווח פה הוא מ-11 יום ומעלה. מי שנעדר מהעבודה 11 יום ומעלה מדווח פה, מי שפחות מזה לא מדווח כתאונת עבודה. זאת אומרת שתבין כמה יש תאונות עבודה שלא מדווחות כי ביטוח לאומי לא משלם, ויש הרבה יותר. אבל אתה עלית על הקטע שהגרף הולך ככה במקום ככה והשאלה שאני תמיד שואל את עצמי, אנחנו 60 שנה, למה זה לא יורד. תיכף אני אתן את ההסבר.

מרכיב השינוי זה תאונות הדרכים?

לא.

זה לא שנגיד 20 שנה אותו תקציב למוסד לבטיחות ולגהות. הרי התקציב, אני יכול לחתום פה, הלך ועלה.

אני תיכף אסביר את זה.

גם את התקציב עלה, לא בהכרח עלו התקנים בצורה משמעותית.

כן, היה פיחות זוחל. אתה יודע, אתה מוסיף 3% כל שנה, נגיד, 3% אתה מוסיף למשכורות, אתה לא מוסיף להביא אנשים.

אני מדבר על התקציב בבסיס.

לא. לא. אבל אני מראה את זה כדי שנקבל מושג על מה אנחנו מדברים. תסתכלו למטה, 2,000 נכים כל שנה, מעל 20% נכות, שמוכרים על ידי ביטוח לאומי. כל שנה. אני אומר 'חבר'ה, תוך עשר שנים אני מקים עיר, אנחנו 2,000 איש ואפשר להכריז עלינו כעיר', והנה, 20,000 נכים, לרכז אותם בעיר אחת ולשים ראש עיר נכה מתאונות עבודה.

מתוך כמה עובדים?

מתוך 3.5 מיליון. מספר ההרוגים הממוצע הוא 60 הרוגים בשנה, אף אחד לא מתייחס לזה. אם מתייחסים זה בשוליים. ממוצע 60. תיקחי 64, 60, 62, 52, יש פה מין משחק כזה, ותראו למטה, הרוב בענף הבנייה, ענף הבנייה זה נפילות מגובה, זה הרוב שם.

אם אנחנו מדברים על כמה המדינה משלמת, תסתכלו כמה המדינה משלמת כל שנה. 4 מיליארד שקל ישיר ואנחנו מדברים על 11, 12, 13 מיליארד שקל עקיף. זאת אומרת זה מטורף לגמרי. מדינת ישראל שמה 4 מיליארד שקל כל שנה, ואני העליתי את זה בכנס, אם אתה זוכר, מזרחי, ואמרתי שאת אף אחד זה לא מעניין שמוציאים 4 מיליארד שקל, אבל כשאנחנו מבקשים מיליון שקל, 'לא, לא, לא'. להוציא מהכיס 4 מיליארד, אין בעיה, מוציאים, להגיד, חבר'ה, בואו ניתן למניעה עוד 4, עוד 10 מיליון, לא יותר, 'לא, מה פתאום? אין תקציב' ולמה וכמה.

כמו בתקציב הבריאות, אנחנו לא מאמינים במניעה במדינת ישראל.

בדיוק, לא מאמינים במניעה, מאמינים בלתת כסף, ונותנים 4 מיליארד, יאללה, בוא ניתן, למה לא? מה, אם צריך לתת.

שאלה. יש לכם איזה שהיא השוואה בינלאומית מבחינת אחוזים של - - -

כן. אנחנו נמצאים במקום טוב באמצע. מול מדינות אירופה, המדינות שמולנו, לא המדינות החלשות, לא עולם שלישי, אנחנו בממוצע של 2.1 ל-100,000 תושבים, מול מדינות אחרות שעומדות על 2-3, שהן היותר רחוקות מאיתנו, אבל אנחנו באמצע. אנחנו באמצע ויחסית טובים, אבל זה לא אומר כלום. מבחינתנו אנחנו לא מסתכלים על זה. אנשים באים ומריצים לי את זה מול העיניים ואומרים 'אתה טוב, למה אתה כל כך כועס?' אמרתי 'אני ממש לא טוב', זה שאני מול העולם טוב זה עדיין לא אומר שאני טוב, זה אומר שיחסית לאחרים אני טוב. אני חושב שאנחנו לא טובים. אני חושב שגם העשייה שלנו היא טובה אבל לא מספקת.

אלה הנתונים שנתתי לכם בריכוז, שצריכים להיחרת אצלכם בראש, כשאנחנו מדברים על זה. הנתון הכי מבהיל, שגם באוצר, היה פה מיקי לוי והוא נבהל והוא אמר את זה גם בכנס, 2.5 מיליון ימי עבודה הולכים לאיבוד כל שנה על תאונות עבודה. כל שנה. מטורף. ומי שומע את זה? מישהו מדבר, מישהו מעלה את זה ואומר 'חבר'ה, לא יכול להיות, צריך להפסיק עם זה? או צריך לצמצם את זה?' אף אחד. אף אחד לא מדבר, אף אחד לא אומר וכשאנחנו מראים את זה כולם מופתעים. אלה נתונים קיימים, רק מישהו צריך להרים אותם ולהגיד הנה הם קיימים, רק תתחילו לצעוק. דרך אגב, זה 6,000 שנה בערך. תחשבו, בן אדם שנולד לפני 6,000 שנה וחי עד היום והוא לא עובד והוא מקבל שכר 6,000 שנה.

קצת על הביצוע של 2013. אנחנו באמצע 2014 לכן זה 2013. תראו בכמה אנשים אנחנו נוגעים בשנה בתחום ההדרכה וההכשרה, בכמעט 100,000 איש. אין מוסד כזה שנוגע ב-100,000 איש. מתוכם 60,000 איש זה בניידות. אתם רואים את הניידות האלה, אחרי זה אתם תבקרו שם ותראו אותן. אלה ניידות הדרכה שהולכות לשטח, יוצרות איזה שהיא פעילות הדרכתית של שעה, שעה וחצי או שעתיים, לעובד, לא מפריעות למקום העבודה, כי הוא לא שולח אותו ליום עיון, הוא מביא אותו, הוא מודרך וחוזר. זאת אומרת נתנו פה את כל הפלטפורמה לעובדים או למעסיקים כדי שיהיה להם מאוד נוח.
אנחנו עכשיו בחשיבה נוספת, שאני ביקשתי לחשוב על זה יותר ברצינות, כל הסוגיה של בדיקות תעסוקתיות, שחובה לעשות אותן לעובדים, מה היום עושים? שולחים אותם לבדיקות יום שלם. באחד המפעלים, כשהייתי בביקור שם, מישהו העלה רעיון ואמר לי 'דני, תבנו ניידת. למה שנוציא אותם לבדיקות? תביאו ניידת כזו, שימו אותה במפעל יום שלם, נעשה את הבדיקות במפעל עצמו. הם יעלו, יעשו בדיקות דם, בדיקת שתן, בדיקות רנטגן בתוך הניידת ותיתנו להם את התוצאה'. ניקח רופא, ניקח אחות, ניקח כל מי שצריך בניידת, נעבור מפעל מפעל, המעסיקים לא יפסידו, הם לא יפסידו יום עבודה, כי הוא בא לשעה, שעה וחצי, עושה את הבדיקות וחוזר לעבודה.

אבל זה יעלה יותר למדינה. כי המדינה שולחת לקופת חולים.

קופת חולים קרס. כל המפעלים אומרים לי שזה קרס, הם לא מסוגלים לעמוד בזה. ואני אומר, וואלה, רעיון לא רע בכלל, לקחת ולהביא את השירות למפעל, שהמפעל לא יינזק.

גם אם זה אגרה.

בדיוק, אגרה סמלית, שבה אני אכסה את העלות של הרופא ושל האחות, כי אני רוצה לכסות. אבל המפעל עצמו אומר 'אני מוכן לא לאבד את יום העבודה של העובד, כי זה לא רק מה שאני משלם לו, זה גם אני תוקע מכונה. תבוא אליי, אני אשלם לך את האגרה שצריך, את הכמה עשרות שקלים ותעשה לי את ה-100 איש בבת אחת'. ביקשתי לבחון את זה אצלנו בארגון, כי אני חושב שזה יעשה מהפך. זה גם בדיקת שמיעה, גם - - - אתה עובר בין המפעלים, איך הוא אמר לי? שלוש שנים עבודה מעכשיו יש לך לניידת הזו. זה רעיון לא רע.

אבל אני אתעסק בתחום ההדרכה, אז אתם רואים בכמה אנשים אנחנו נוגעים בשנה, 30,000 מהם זה הכשרות ארוכות, של עד שנה, קורסי ממונים והכשרות שאני מדבר, 30,000 אנשים שהוכשרו זה בכסף, הם משלמים לנו כסף, אלה הכשרות שעולות כסף ואנשים באים. אנחנו מאוד יקרים בשוק, כי אנחנו הטכניון בתחום של הבטיחות. יש לנו מתחרים, קל להם להתחרות בנו כי אנחנו לא מורידים מחירים והם חותכים את המחירים, אבל עדיין מגיעים אלינו 30,000. זה כמו שמגיעים לטכניון או לאחת המכללות, זה ההבדל בינינו באיכויות שלנו.

מה זה מתחרה?

בתי ספר אחרים שמלמדים בטיחות. בתי ספר פרטיים.

מורשים?

מורשים, על ידי רגולציה, כן. מורשים ומתחרים בנו. אז אם אני לוקח בקורס ממונים, שהוא בכיר, 12,000 שקל, הוא לוקח 7,000, אבל עדיין באים אלינו. באים אלינו בגלל האיכות, אצלנו 99.9% מצליחים, אנחנו לא עושים את הבחינה, הרגולציה עושה, אבל אנחנו דואגים שהסטודנט יגיע מבושל לגמרי ואם הוא נכשל פעם אחת אנחנו ללא תשלום לוקחים אותו ומלמדים אותו כדי שהוא יעבור. כי זה השם שלנו ובעצם זה המוטו שלנו, להיות מאוד איכותיים, ברמה מאוד גבוהה, כדי להיות גם איזה שהוא טריגר לכולם להגיע אלינו. כי אם לא, אתה יכול לקרוס.

בנושא הגהות, או הבריאות התעסוקתית, מי שלא יודע מה זה גהות, ואל תתביישו, אני מעריך ש-50% מהיושבים פה לא יודעים.

כבר ביררנו.

ביררתם, כי פחדתם שמיכל תשאל אתכם, 'תגידו, אתם יודעים מה זה גהות?' ואתם לא תדעו. אני יודע מה זה יועצים. אז גהות זה בריאות תעסוקתית ואנחנו מבצעים פעילות של 1,300 בדיקות בשנה וכמובן כל נושא הבטיחות, אנחנו מסייעים ל-9,000 מפעלים בחינם. הקטע השמאלי הוא בחינם לגמרי.

מה זה סיוע?

סיוע זה המדריכים שלנו. יש לנו כ-60-70 מדריכים שבעצם דופקים בדלת לכל מפעל ומציעים את שירותינו, שירותי ייעוץ והדרכה, ביקור במפעל, ייעוץ בנושא של מכונה שהיא לא בטיחותית מה צריך לעשות. אנחנו יוצרים את הקשר מול הממונה בטיחות במפעל, מסתובבים איתו, עושים לו ביחד סקרים, בודקים, עוזרים לו בכל שאלה. זה הסיוע שאנחנו נותנים.

שתי שאלות, אל"ף, אם הם מברכים על זה שאתם באים, או שזה מעיק עליהם.

מאוד.

ודבר שני, מה אומר החוק, מאיזה גודל מפעל בעצם מחויב ממונה בטיחות?

מ-50 ומעלה. לא קשור לאופי.

או שאופי המפעל מחייב מינוי ממונה בטיחות.

אלה מאוד בודדים.

זה תעשיות מסוימות שבהם יש רמות סיכון מאוד גבוהות.

כן, אבל זה לא העיקר, העיקר זה מ-50 ומעלה, זה ממוני הבטיחות. כמובן שאנחנו לא מתעסקים רק שם, גם במפעלים יותר קטנים, פחות מ-25 עובדים, גם שם אנחנו מתעסקים.

אבל אני רוצה לומר פה משהו מאוד חשוב, הכול זה בהתנדבות, לנו אין שום סמכות להיכנס לשום מפעל. זו בדיוק העבודה הקשה. זאת אומרת יש מקומות שטורקים את הדלת בפרצוף - - -

אז כששאלתי לגבי אם מברכים אתכם או - - -

יש מקומות כאלה, כי הם מזהים אותנו עם הרגולציה, עם האכיפה, ואז הם אומרים, 'רגע, אתה אכיפה?', אנחנו אומרים לו 'לא, אנחנו לא אכיפה, אנחנו באנו לעזור', ואנחנו גם שומרים על סודיות, אנחנו מבטיחים להם לשמור על סודיות עד רמה מסוימת. הרמה המסוימת זה שאם יש סיכון חיי אדם מאוד ממשי כרגע ולא מתקנים מה שביקשנו אנחנו מיד מודיעים לאכיפה והאכיפה נכנסת, אבל אין הרבה כאלה. לשמחתנו. אבל כל מה שנאמר במפעל נשמר אצלנו, שום מעבר לטובת הרגולציה או האכיפה אנחנו לא מעבירים, כדי לא ליצור איזה שהוא לינקג' בינינו לבינם.

זה עלה ביום הבטיחות. זו סוגיה מאוד מרכזית והבנו שלא צריך ללכת למקום של לחייב מפעלים לעניין הזה, כי הם ישר לוקחים את זה למקום האכיפתי, כשלא לזה הוא נועד.

את צריכה לראות. מדריך מגיע למפעל, אם קצת הוא מרגיש שאתה הולך לאכוף הוא לא מדבר איתך, הוא לא פותח כלום. כשהם יודעים שאנחנו לא, הם פותחים הכול. וזה מה שאנחנו רוצים, תפתחו את הכול, אנחנו נעזור לכם ואנחנו מבטיחים לשמור על סודיות מוחלטת וזה מאוד עוזר לנו. כרגע הייתה ועדה גדולה מאוד, ועדת אדם שהתכנסה במשך שלוש שנים והחליטה להקים רשות ובתוך הרשות המוסד לבטיחות יהפוך להיות אגף ומינהל הבטיחות לידו. השר בנט אמר מאוד ברור, שחומה סינית צריכה להפריד בין שניהם. ברגע שעובד/מנהל מפעל יבין שיש איזה לינקג' בין שניהם איבדנו את מקום העבודה שלנו, אין לנו שום מקום להיכנס אליו, כי פסיכולוגית הוא אומר 'רגע, אתם באותה רשות, אתם באותו אגף, המנהל אותו מנהל', הוא יעביר את המסרים ואז ישלחו אותם לפה ויגידו להם א', ב', ג', ד' והוא לא ירצה לעשות את זה ואז איבדנו בעצם את הדבר הכי חשוב שזה פעילות ערכית מאוד של האנשים, שעושים את זה מתוך באמת רצון לסייע, מצד שני הרצון של המנהל להכניס אותך למפעל, כי אם לא, הוא לא יכניס אותך, אלא אם כן תביא צו ולנו אין צו.

זה עניין של מודעות. אם אנשים מבינים קצת לעומק ולטווח ארוך מה זה יחסוך. אני לא זוכר את החברה, יש חברה לבנייה שהם יקרים, אבל משקיעים הכי הרבה בנושאי בטיחות. הם אמנם יקרים, אבל יודעים שאצלם אף אחד - - -

לא נפגע. נכון. דרך אגב, אני יכול להראות לך, הייתי בתנובה, הייתי בכי"ל, אלה דוגמאות קלאסיות לפעילות בטיחותית ברמות, כי מדובר על רמה בינלאומית. תיקח את מכון התקנים, עובדים שם ברמות מאוד גבוהות של בטיחות, משקיעים הרבה מאוד כסף כי הם מבינים. אין משחקים, לא משחקים. הם לקוחות שלנו עכשיו, זאת אומרת נכנסנו שם חזק לעבוד איתם.

הגיוני שהם גם עושים את זה, כי הם מחויבים, כמו שאתה אומר, מבחוץ. זאת הבעיה. אנחנו יודעים לעשות דברים מאוד יפה כשמישהו מבחוץ אומר לנו 'תיזהרו'.

נכון.

גם הממשלה שלנו נוהגת אותו דבר.

יש גם מפעלים בצפון, עכשיו הייתי בביקור בצפון, שהם - - -

אני חולק על זה.

למה? דיברתי על סחר בנשים, לא דיברתי על ענייני ביטחון. שבאים ואומרים לנו 'או שתתקנו את זה או שאתם תיענשו', אז אנחנו מתייצבים.

אני אגיד לך על מה אני חולק. אם אין את המודעות הזאת, גם אם יהיו חוקים ימצאו, במיוחד אנחנו הישראלים, את העקיפה. אבל אם יש מודעות, הבנה בסיסית יושבת חזק, אז - - -

ועוד חצי דקה או דקה אני אכנס למודעות, איך מחדירים את המודעות, וזו תפיסת העולם החדשה שאנחנו מדברים עליה. החדרת המודעות, מה עושים? 60 שנה ניסינו ולא הצלחנו, מה צריך לעשות? מישהו צריך להתעורר ולהגיד 'חברים, צריך לעשות משהו', 60 שנה דוחפים ולא קורה כלום. להיפך, הכול עולה, המחירים עולים, התשלומים עולים. אתה לא רואה שמשהו לא בסדר? מישהו בא והסתכל, משהו לא בסדר? ופה אנחנו עכשיו נכנסים ונכנסים חזק בשנתיים האלה.

אם אפשר רק הערה. אנחנו כל פעם שוכחים וגם ועדת אדם שכחה בנושא, שבכל העולם האכיפה מופרדת מהסברה. זאת אומרת אנחנו הישראלים תמיד אוהבים להמציא המצאות, אבל אם מסתכלים על כל העולם בנושא הבטיחות, כמעט בכל המדינה יש גוף אוכף שהוא נפרד לגמרי מהגוף המסביר, וזה עונה על חלק ממה ש - - -

ברשותכם אני רוצה להמשיך קצת. תראו, אנחנו מתעסקים גם בפרויקטים ערכיים, אתם יכולים לראות, יש לנו סך הכול עשרה פרויקטים, אבל שמתי פה את הפרויקטים הערכיים, גם לחנך את האנשים המוגבלים בצורה מסודרת, על רקע נפשי, על רקע חושי, על רקע פיזי ולנושא בטיחות. שם במפעלים שלהם אפילו, אני עכשיו הייתי באיזה שהוא מפעל שבחרו שם - - - כמה היו שם? 25 איש שהם נאמני בטיחות, אנשים מוגבלים שהפכנו אותם לנאמני בטיחות במפעל שלהם, של המשקם, שזה מדהים לראות אותם ואיך הם הסכימו ואיך הם באו והשקענו הרבה מאוד פעילויות שם.

קצת על העובדים הזרים. אנחנו עושים פעילויות לא מעטות עם עובדים זרים ויש לנו גם תכנית מאוד סדורה, חדשה, איך פועלים מול הנושא הזה. אני יודע שיש שם פער שאנחנו מנסים לסתום אותו, מנסים לכסות אותו בכל מיני פעילויות שאנחנו עושים. אנחנו לא בקצה של הפעילות שלנו שאנחנו צריכים להיות, אנחנו לא בקצה, אנחנו בהתחלה שלה, כי תיכף, אלון, תסביר רגע על הפעילות מול עובדים זרים וגם תספר על השגרירויות וכל מה שאנחנו עושים כדי להפוך את זה למשהו שהוא מאוד מוסדר, מאוד מסודר, שלא יהיה פה עובד שייכנס לארץ בלי לקבל הדרכה, עוד לפני שהוא מתחיל לעבוד. אנחנו עובדים עכשיו מול משרד החוץ ומול השגרירויות עם רפרנטים, להכין איזה שהוא שולחן עגול קבוע שבו כל עובד שנכנס לארץ, או באלק עם התאגיד, יש תאגיד מסודר שמביא 15,000 או 10,000 עובדים זרים כל פעם, הבנו עכשיו שיש דברים כאלה של תאגיד כוח אדם, שאנחנו נחייב אותו, יחד איתנו כמובן, שכל פעם שמגיעה קבוצה, קודם כל הדרכה. אין מצב שהוא הולך לעבוד ואחרי זה 'תביא אותו' ולך תוציא אותו ואם בעל הבית ירצה להוציא אותו.

למה לא לעשות את זה כבר שם?

איפה שם? בחו"ל?

כן.

אנחנו רק נשמח. אבל בוא ניתן שלוש דקות לאלון.

שלושתנו נסענו מטעם הוועדה לבחון את המיונים שנעשים במסגרת ההסכם הבילטראלי לעובדי בניין במולדובה, עכשיו זה עומד להתקיים ברומניה ולאחר מכן מקווים שזה יהיה סין ואני חושבת שכחלק מהעניין, עושים להם איזה שהיא הדרכה על הזכויות וכדומה, יכול להיות, אולי לא בשלב המיונים, אבל בשלב שכבר יודעים מי הקבוצה שנבחרה - - -

במיונים זה לא לעניין.

במיונים זה לא לעניין כי אתה עושה להם - - -

אבל אלה שהתקבלו, בוודאי לעשות להם את זה שם.

הם דווקא העלו את זה מטעם איגוד הקבלנים, למשל, שהצומת הכי נכון, הם מובאים הנה במרוכז אחרי תהליך המיון, כשהם מגיעים הנה במרוכז זו ההזדמנות שבה - - - כי הם מתפזרים.

על זה דיברתי.

כבר בשדה התעופה - - -

אלה שנמלטים נמלטים בלי שום קשר.

מיכל אומרת שם. אין לי בעיה לשלוח מדריכים לשם.

יש להם מספיק תקציב בשביל להכיל אחד מכם.

אין לי בעיה לשלוח שני מדריכים לשם. אני אומר לכם, אנחנו גם נציע את זה, אבל אם אתם תדחפו מבחינתכם של לתת את זה, אנשים שלנו ייצאו להדריך אותם בתחום הבנייה, בתחום החקלאות, כל מה שצריך.

אני לא יודעת אם לקחת את זה כמחמאה או כ - - -

שמה?

זו סופר מחמאה.

איזה מזל שאנחנו פה. אלון, שלוש דקות ונרוץ קדימה.

קודם כל צריך להגיד שאנחנו מבחינתנו כל עובד זה אדם, אנחנו לא מסתכלים על המוצא שלו, אנחנו לא מסתכלים על התפוצה - - -

באמת, ככה זה הולך? אתה מדבר ברצינות? לי זה ברור מאליו, למה צריך להגיד את זה?

לא, היחס לעובדים הזרים, הכוונה.

הם גם בני אדם.

לפעמים הם לא מרגישים ככה.

כשאומרים את הדבר הברור מאליו זה מדאיג. רק שתדע.

אבל מבחינתנו זה ברור וככה גם המדיניות של המוסד בתמיכה שלו לקידום הבטיחות לעובדים זרים. לראיה יש לנו שני סוגים של ניידות רווחה, ניידת אחת הגדולה היא ניידת בטיחות בתעשייה ובבנייה, וניידת בטיחות בחקלאות, שיש לנו שתיים כאלה. הן בשלוש שפות, בעברית, ערבית ותאית, ולצורך העניין התוכנה או היכולת שבשפה היא יכולת הוספה על פי מקום המוצא של העובדים הזרים.

מה שאתם רואים כאן, קודם כל חלק מהדברים הוצגו בוועדה אצלך, חברת הכנסת רוזין, גם ביום הבטיחות כשהיינו בכנסת ראיתם סרטון של הניידות - - -

והבטחתי לך שתקבל זמן מיוחד.

כן, אז הנה קיבלתי. מה שעלה כאן, גם מצדכם וזה גם רעיון שנמצא אצלנו, יוצגו בשני וקטורים מקבילים. קודם כל הרעיון הוא לתת לעובד הזר הדרכה על בטיחות בתחום העבודה שאותו הוא עומד לעשות. זו המטרה, השאלה היא איפה ופה שני הווקטורים, האחד זה מול רשות ההגירה, והיא הכתובת לבצע את ההדרכה לפני שמגיעים לארץ, ויש עבודה שמרכזים אותה במשרד החוץ, עם הג'וינט, עם עוד משרדי ממשלה, עם מינהל הבטיחות ואנחנו.

הג'וינט ג'וינט או - - -

לצורך העניין הדיון הזה אמור להיות בקרוב, שבו אני מציג את הרעיון הזה. לנו גם יש את היכולות להפיק חומרים, גם כתובים, גם מצולמים, בשפות שונות וגם אם צריך לשלוח מדריך וכל העניין של התרגום. זו פעילות, כל פעילות שתסוכם אנחנו מסוגלים לבצע אותה. הווקטור השני זה אם יוחלט שזה לא יהיה שם, אלא בארץ, אז זה כבר מול איגוד תאגידי כוח אדם שלפני שהעובדים האלה, איך שהם מגיעים לארץ, לפני שהם עוברים למעסיקים שלהם מרכזים אותם במקום מסוים, זה יכול להיות בשדה התעופה, זה יכול להיות בכל מקום אחר שיוחלט עליו, ואנחנו מגיעים לשם וגם שם יש לנו את היכולות לעשות זאת ולהדריך אותם לפני שהם מגיעים למעסיקים. לצורך העניין, עובד בכל מקום שלא יהיה, צריך לקבל הדרכה לפחות פעם בשנה והמעסיק חייב לוודא שההדרכה שהוא העביר לו, הוא מבין אותה, אם זה בשפה שלו ואם זה בתוכן שהוא קיבל. לכן אנחנו מדברים על מגוון השפות שאנחנו מדריכים את האנשים. ואנחנו רוצים להגיע אליהם, אם הגענו אליהם אז אנחנו נלווה אותם פה.
הדבר השלישי, צריך להגיד, וזה יהיה גם כן מול משרד החוץ, אנחנו רוצים שמשרד החוץ יעזור לנו ליצור קשר עם השגרירויות שיש להם עובדים זרים בישראל. אז אמרנו, בפעם הראשונה לפני שהם הולכים לעבודה ניתן להם את ההדרכה, שנה שלמה לפחות יש לנו להיות בשקט, אבל לקבוע מועדים במהלך העבודה של העובדים הזרים בישראל שבהם באחריות השגרירויות שלהם, ולדוגמה בדיון על התמותה של התאילנדים הייתה נציגת משרד העבודה של תאילנד שעובדת בשגרירות כאן בישראל והיא פנתה אליי קודם כל כדי להחליף פרטים כדי לראות איך יוצרים קשר. הדוגמה הזאת היא שהיא כשגרירות תדאג לרכז את העובדים במספר מופעים, אנחנו נבוא, ניתן את ההדרכה ובכך אנחנו גם נותנים לעובדים את המודעות לבטיחות ואנחנו גם עוזרים למעסיקים שלהם במדינת ישראל, שמילאו את חובתם.

זה בקצרה.

איזה שפות נוספות?

בחקלאות יש עברית, ערבית ותאית. בתעשייה יש ברומנית, ברוסית, בטורקית, בסינית, ערבית, עברית.

מה זה סינית? זה ההקלטות האלה בניידות. זאת אומרת אם יש לעובד שאלה, דבר ללמפה, כמו שאומרים אצלנו בסינית.

לא, זה בדיוק העניין, את תראי את זה בניידת אחר כך, זה היפראקטיבי. את יושבת, שומעת איזה שהיא סקירה ואז שואלים אותך שאלה ואת לוחצת על כפתור התשובה - - -

אני ראיתי. אני שואלת, בסופו של דבר אם יש לו שאלות נוספות, נגיד יש לו איזה בעיה אישית שהוא - - -

אין ספק, זה גם עלה אצלך בוועדה, נושא התרגום הוא חשוב לעובדים לא רק בהדרכות בטיחות, בעיקר זה שהוא משאב שחסר בקשר איתם.

אם עלה מול רשות ההגירה, הרי בכל קבוצה של תאילנדים שמגיעה או סינים אנחנו שומעים על זה הרבה, ראיסים, קוראים להם הקבלנים בבניין, יש מישהו אחד שהוא אחראי על הקבוצה, האם יש ניסיון איתו להגיע, שהוא יהיה אחראי, שהוא יוביל את העניין, שהוא יעשה את - - - זאת אומרת אני חושבת שנורא חשוב החיבור לאנשים בשטח, למי שמארגן את הקבוצות. לא כולם, יש כאלה שהם בודדים ופה יש שניים ופה יש שלושה, אבל הרבה פעמים יש קבוצות מאוד מאוד גדולות ש - - -

שהמארגן שלהם הוא בעצם עובד זר?

כן.

מיכל, לגבי תאילנדים יש לנו מתורגמנית, היא - - -

אם כך יקרה, עומדים להביא לפה כ-8,000 סינים לעבודה בבניין. זו כמות מאוד מאוד גדולה שאני חושבת שכדאי להיערך לזה לפני, כשעכשיו משרד החוץ עדיין לא סגר את ההסכם ותהליך המיונים ייקח זמן, אבל אני חושבת שאם כבר אתם יודעים, יש החלטת ממשלה לגבי העניין ואתם יודעים שזה עומד לקרות שווה לנסות לראות איך אתם נערכים לעניין ואני אגיד גם בסוגריים, יש הרבה מאוד ישראלים היום, לצערי לא אני, שדוברים סינית, לומדים סינית, דוברים סינית, באוניברסיטאות, המון סטודנטים. זה נהיה טרנד רציני וטוב שכך, התעשייה והכלכלה הסינית, אנחנו יודעים מה מעמדה בעולם ויש הרבה מאוד סטודנטים, אני מכירה לפחות שניים כאלה שאפשר לגייס אותם לעבודה. אני חושבת שלהיערך מראש, כשיודעים שעומדים לבוא כמה אלפים, זה חשוב, במיוחד כשהם באים לבניין ורוב הבעיות הן בבניין ובמיוחד שאת הסינים בבניין רוצים לעבודות הקשות, לקומות הגבוהות - - -

בעלי הסיכון הגבוה.

זו כמות אדירה. תחשוב שאתה מצליח להגיע ל-7,000 איש.

זה חלק מחשיבה שנעשה באמת בכל מה שקשור לנושא של העסקת הסינים.

אני אומרת שתיערכו כי זה עומד לקרות.

נראה איך אנחנו מפתחים את זה, להעסיק פה אנשים מומחים שגם דוברי סינית, שיוכלו לתת את ההסברים. אני מסכים לתפיסה הזו.

בואו נמשיך הלאה. יש פה כמה דוגמאות שאנחנו נותנים על השפות. זה כל הפעילויות שלנו, שאנחנו עושים, מה שהוא סקר.

אנחנו קצת נדבר על התקציב, אז תראו שהתקציב שלנו בסך הכול כ-50 מיליון שקל. אנחנו מדברים על 30 מיליון שקל מהביטוח הלאומי, שרובו, כמעט 25 מיליון שקל זה משכורות ל-130 איש, כל השאר זה אחזקות, תשתיות, ואני לא רוצה להגיד באחוזים כמה, זה יהיה בדיחה, אבל פיתוח ממש כמעט - - - קרנות. כל הפרויקטים זה על בסיס קרנות. זה נקרא קרן מנו"ף, לפעולה מונעת, זה התקציב שאנחנו מקבלים וכמובן הכנסות עצמיות, שאנחנו מדברים על כמעט 11 מיליון שקל הכנסות עצמיות ואני מדבר על כך שאנחנו מלכ"רים, אז אלה הכנסות עצמיות שלנו שחוזרות חזרה להגברת הפעילות השוטפת.

שזה בעיקר על קורסים לממונים?

ההכנסות הן מהדרכה, יש לנו הרבה מאוד פעולות הדרכה שאנחנו עושים. אני לא מדבר על ההדרכות בשטח, אני מדבר על הדרכות במכללה או במחוזות, וגהות, כל הבדיקות התעסוקתיות שאנחנו עושים בתחום הגהות, הבריאות התעסוקתית. אנחנו גובים על זה כסף.

זה איזה שהוא גרף שבו אנחנו מספרים לכם איך אנחנו עובדים, באיזה צורה אנחנו עובדים ואתם רואים תהליך עבודת מטה מאוד סדור. התחלתי את תפקידי לפני כשנתיים והכנסתי את התהליך הזה כדי להיות מאוד מסודרים, כדי להגיע בסופו של דבר ליעד שאנחנו רוצים ואתם רואים, יש שם תיקוף יעדים, מטרות, חזון, כל מה שאנחנו מכירים מכל ארגון שפועל כמו שצריך. זו הדרך שבה אנחנו עובדים כעבודת מטה סדורה ולפי זה גם אנחנו בודקים, על פי סטטוסים שאנחנו עושים אם אנחנו מתקדמים או לא מתקדמים.

תסתכלו על זה, פה הרפורמה הגדולה. שמעון, אתה שאלת על מודעות. תסתכל על החזון הזה ותראה למה אני מתכוון. זה חזון ניהולי, זה לא חזון לשבעים-שמונים שנה, הוא חזון ניהולי לחמש שנים, קרי מ-2013 עד 2018, איפה אנחנו כמוסד רוצים להיות. אם עכשיו ב-2013 היינו עוצמים את העיניים וחוזרים ב-2018, או טסים וחוזרים, מה אנחנו צריכים להיות. אנחנו קבענו לעצמנו שאנחנו צריכים להיות מרכז ישראלי לאומי לקידום הבטיחות והבריאות בתעסוקה, אבל פה השינוי הגדול, במעגל החיים השלם. כלומר המנדט שלנו הוא להתעסק רק בגיל 22 עד 67, זה המנדט שלנו, ואנחנו אמרנו די, מספיק, לא הולך, לא עובד, לא עובד להתעסק שם, צריך מודעות, צריך חינוך. ומי עושה את החינוך ואת המודעות אם לא הילדים? אז בואו נתחיל שם, נתחיל בבית. נתחיל בבית, נעבור לגני הילדים, נעבור למוסדות החינוך וכשהוא יגיע לגיל 22 הוא מבושל, אני כבר לא צריך כלום יותר שם.

נכון, אין ספק.

זה החזון שלנו ומשם אנחנו עכשיו אומרים שאם שישים שנה לא הצלחנו, בואו נתחיל משם, אני בטוח שבעוד עשר שנים נצליח, כי לא תהיה דרך אחרת.

זה דורש שינוי פה?

זה דורש שינוי. זה דורש שינוי בתפיסה, בחקיקה פחות, אבל בתפיסה זה דורש שינוי.

למה, אם לפי החקיקה אתם - - -

כי אני אומר שבחקיקה אף אחד לא אמר לי איך. אמרו לי תתעסק בזה, אף אחד לא אמר לי איך ואני אומר איך? דרך הבית.

יותר מזה, בשביל שינוי שאתה מדבר, שהוא בעצם הכי טוב והכי נכון, צריך שיתוף פעולה של תעשייה ומסחר וצריך את משרד החינוך, המשרדים האלה. אני אומר לך, כשאתה אומר להם חוק הם ישר - - -

אני קולע לדעתם של חכמים. תיכף תראה מה אנחנו עשינו בשנתיים האלה, אבל חייבים לעשות שינוי. אנחנו יכולים לבוא לוועדת שרים ולבוא לכל הוועדות למיניהן ולהגיד 'מה לעשות? אנחנו עושים, תראו תשומות, תסתכלו על התשומות, כמה עשינו', יגידו לנו, מחיאות כפיים, 'אתם תותחים, אבל התוצאות לא מראות ככה. אז מה עשיתם? כאילו כל הכבוד, אנחנו משקיעים בכם 30 מיליון, 40 מיליון, 50 מיליון ואין תוצאות. אז תגידו, אתם מפעל רציני?' במפעל עסקי מיד היו מפטרים אותנו. אז כשאתה בא ואומר את זה, כן, אני אומר את זה כמנהל המוסד, אני אומר את זה, אנחנו לא נותנים את התוצר שאנחנו צריכים לתת, את הירידות האלה. צריך לעשות שינוי, בואו נעשה את השינוי ביחד.
אז זה השינוי. אתם רואים כתוב 'מעגל חיים שלם - שינוי תרבות הבטיחות במדינה'. ואנחנו אומרים את זה כי אנחנו מוסד סטטוטורי היחידי במדינה שאני אומר אל תתעסק רק בבטיחות, תרכז סביבך את כל מי שהמילה בטיחות בתוכו, כמו הרשות הלאומית למניעת תאונות, כמו הארגון בטרם, כמו אור ירוק, תרכז אותם סביבך, כולם מדברים בטיחות, בוא נרכז את המשאבים ונחשוב. אתם תחשבו על הילדים, אני אחשוב - - - אבל לדבר יחד. וזה מה שאנחנו עושים עכשיו. זה בדיוק מה שאנחנו עושים עכשיו.

ואני אומר לכם, המקום היחידי לשינוי תרבות זה לא אנחנו, כי איתנו יכולים לדבר שעות, ימים, לילות. אנחנו לא נשנה את התרבות. היחידים שמשנים תרבות במדינה אלה הילדים. תראו את המחזור היום. מה קורה במחזור היום? דיברו איתנו, אנחנו מעלימים, ככה זורקים בקבוק, לא בא לנו ללכת עד המחזור. אני רוצה לראות אותנו עושים את זה ליד הילדים שלנו, אין מצב כזה. הילד קורע אותנו. אני כל פעם מספר את הבדיחה, ב-12 הילד בא מהגן, אומר לאמא שלו 'אמא, אני צריך להביא מחר 3 בקבוקים ריקים', והיא שכחה, 12 בלילה היא מתעוררת, כולה מבועתת, מזיעה, כי אין לה בקבוקים, הולכת למקרר, מוציאה קולה, שופכת, רק מכינה לו את זה.

רציתי להגיד, זה חלק מהתוצאות השליליות של החינוך למחזור.

אבל עדיין.

שאומרים לילדים 'תביאו המון שקיות ניילון', אז הם שולחים את הילדים לסופר שיביאו מלא שקיות, כדי שיהיה להם למחזר.

לא, אבל אני אומר, מיכל, תיקחי את הפרח המוגן, מה הפרח המוגן עשה? אנחנו היינו ילדים קטנים אז.

טוב, יש לנו ויכוח על זה.

אני מוכן להתווכח.

הסברה וחינוך זה דבר מאוד מאוד חשוב, כשיש אכיפה בצידם. הפרחים לא היה עובד בהסברה והחינוך אם לא היה לצד זה את האיסור לקטוף פרחים ואת הפיקוח. אותו דבר עם סיגריות, אותו דבר עם מחזור. ברגע שיש לך גם את האכיפה לצד החינוך זה עובד.

משה היה איתי באותו ארגון. כמה שנים, לא הרבה, היינו מעט שנים יחסית לכל הארגון.

אתה לא רוצה לפתוח את נושא ה - - -

לא, אני רוצה להגיד לך על נושא החגורות. משה זוכר בסגל הבכיר - - -

נו, אכיפה. גם אכיפה. חינוך ואכיפה.

לא, לא הצלחנו - - -

זה רק מוכיח את מה שאני אומרת.

לא, אני אומר לך, מיכל, לא הצלחנו באכיפה.

הרבה חינוך והסברה.

אני לא נגד, אני אומרת שזה חייב ללכת ביחד.

אבל אני אומר לך, מתוך ניסיון מגוף אוכף. אני זוכר את ההנחיות שנתנו על חגורות בטיחות, דחפו דוחות תנועה, נתנו, כלום, הבן אדם אמר 'הסבירות שאני אתפס על 250 שקל היא אחת לשנתיים, אני אמשיך לנהוג בלי חגורה'. ברגע שהחדירו את זה לילדים, עם הקליק ועם זה, הילד עולה לאוטו, לאבא כבר לא נעים ואבא שם את החגורה. אותו דבר הבוסטרים ואותו דבר זה. אין מצב, ההורה מפחד מהגננת יותר מהילד, כי הילד אומר 'אני אספר לגננת', כי הגננת אמרה.

זה גם חלחל בסופו של דבר.

אני נוסע עם הבת שלי, היא אומרת לי 'תחגור אותי', אין, כמו טטלה יורד, איך אני נראה בעיניה. זה משפיע.

לא, אני לא אומרת שלא. אמרתי בהחלט, אין כמו חינוך והסברה, אבל בסוף צריך - - -

ושם צריך להקפיד לחנך את הילדים בני ה-3, 4, 5. צריך ללמד בטיחות בתוך המוח, לא להגיד 'חבר'ה, תסדרו להם שהחומרים הכימיים לא יהיו למטה, יהיו למעלה'. זה אתה מחנך את ההורים, את הילד תחנך, שיחשוב בטיחות.

בשביל זה צריך לחנך את הגננות.

לחנך את הגננות, אני מסכים, ותיכף תראו, אני הכנסתי את משרד החינוך לתוך התמונה הזאת.

ואיך אנחנו משיגים את החזון הזה? אנחנו שמנו חזון לנגד עינינו, להפוך למרכז ישראלי לאומי ואז אנחנו מתחילים בתהליכים אסטרטגיים ואנחנו כבר בתוך התהליכים האלה. אנחנו מדברים על הרחבת נושא הפעילות, מעגל חיים שלם.

התאמת מבנה ארגוני. ראיתם את התאמת המבנה הארגוני, ההסברה, השיווק וכו'. עכשיו אתם מבינים למה חיברתי אחד לשני, כדי להתאים את זה לחזון הזה.

הגדרת יעדים תוצאתיים. נגמר הסיפור של תשומות, אין יותר תשומות. לא מעניין אותי 100,000 הדרכות, מעניין אותי התוצאה בסוף. הדרכת, מה קרה בסוף. עשינו 100,000 הדרכות, אני רוצה לראות שינוי, שינוי מהותי בירידה במפעלים האלה. דבר אחד עשינו כיעד, קבענו יעד תוצאתי מאוד קשה, שיצר זעזוע במערכת, אמרנו שנכנסים ל-100 מפעלים, בוחרים 100 מפעלים, בודקים כמה תאונות היו, שנה שלמה, בונים מודל, להוריד ב-5% בשנה. חלק מהסגל הבכיר יושב פה, היה עליהום עליי, 'איך נעשה? מה פתאום? אנחנו לא בנויים', אמרתי אין מצב, תבנו מודל של שמונה מפגשים במקום שני מפגשים בשנה בנפרד, תלכו לכל אורך הדרך, כל חודשיים מפגש, תראו מה התקדם ובסוף השנה אני רוצה לראות מה התוצאה של הפעילות. כמה ירידות היו?

17% בתאונות ו-31% בימי היעדרות.

עכשיו תחשבו שזה ב-100 מפעלים שקבענו. זה לא מחקרי, זה לא - - -

למה לא עשיתם את זה בליווי מחוונים?

כי עשינו היתכנות. אתה אומר, חבר'ה, היתכנות, נראה את זה. עכשיו קיבלנו את זה כיעד, אמרנו שבשנה הבאה אנחנו מלווים את זה מחקר, לוקחים קבוצת ביקורת, הכול כדי לבנות מודל. אם בסוף 2015 יהיה מודל אני אוכל לבוא לאוצר, אני אוכל לבוא לכל העולם ולהגיד לו 'הנה הוכחות'.

איפה שנכנסתם יש ירידה.

בדיוק. אבל איפה שנכנסנו, במודל מאוד ברור, לעשות שמונה מפגשים, לעשות את זה, אתם רוצים להוריד מ-4 מיליארד? הנה, תשקיעו 10 מיליון אני מבטיח לכם 100 מיליון. זו הדרך שאנחנו רוצים להגיע וזה מה שעשינו. זאת אומרת זה שינוי בתפיסה לגמרי.

יש מדינות בעולם שעשו - - -

לא שאני מכיר.

לא, הדרכות והכשרות כאלה בבתי ספר. התחילו?

התחילו בנורבגיה.

כי אני יודעת שיש מדינות - - -

מה זה לא מכיר? בגרמניה אין?

לא בבתי ספר. בגרמניה, אני אגיד לך מה היה - - -

בדנ"א של ה - - -

דנ"א זה משהו אחר.

לא, אני רוצה לשאול משהו אחר. הרי אנחנו יודעים, אחד הדברים שלא עושים בארץ, אני לא אומרת עכשיו את דעתי אם זה טוב או רע, לעומת מדינות אירופה או ארצות הברית, זה הכשרה לשוק העבודה. במדינות אירופה יש ממש שיעורים שלמים של הכשרה לשוק העבודה, בין איך להתלבש למקום עבודה, איך לעשות ראיון עבודה, איך לכתוב רזומה, דברים שבמדינת ישראל - - - מכוונים אותנו איך להיות בצבא, אחר כך אומרים שנסתדר כבר בשוק העבודה. אני לא אומרת דעה לפה או לפה, אני רק אומרת שיש מערכים שלמים במדינות בעולם של הכוונה לשוק העבודה - - -

זה משהו אחר.

כולל, דרך אגב, שילוב של עבודה ולימודים בזמן תיכון וכדומה. השאלה אם יש להם גם את העניין של בטיחות.

אני לא יודע. אני יכול לומר לך רק שהייתי בכנס לפני שנה בגרמניה, אני חושב ארבעה חודשים אחרי שהגעתי לארגון פה ובאתי עם תפיסת העולם הזאת של מעגל חיים שלם. היה פרופסור אחד משוויץ שאמר לי 'דני, אני מנסה להכניס את זה שנים באירופה, לא מצליח', כי זה לא בפריים שלהם, הם מדברים תעסוקה. זאת אומרת אתם מכירים את זה של הסוסים, אין, אנחנו לא מתעסקים לא בחינוך, לא מעניין אותי, אנחנו רק בזה. כשהעליתי את זה באחד הפורומים שם, כשישבנו כקבוצה, ישר רשמו את זה על הלוח ואמרו 'מאוד מעניין', ובזה זה התחיל ובזה זה הסתיים, 'מאוד מעניין'. לצערי זה לא מחלחל שם. אנחנו מנסים להחדיר את זה גם לשם כדי שישתפו איתנו פעולה גם במחקרים שהם יעשו שם. מבחינתנו פה, אני יכול לומר לכם, והוא היה עד בכנס, הוא ארגן את הכנס בכנסת, רוב מקבלי ההחלטות, או חברי הכנסת או אנשים ברמות האלה ומעלה, קיבלו את תפיסת העולם הזו של מעגל חיים שלם ויעדים תוצאתיים, אמרו שבלי זה אי אפשר, אין יותר יעדים תשומתיים, אני לא מכיר מפעל או חברה עסקית שמתעסקת רק בתשומות שכל הזמן עובדים עובדים עובדים, אבל אין תוצאות. לא מכיר דבר כזה. פה זה בדיוק השינוי.

האנומליה פה, וזה מה ששאלתי אותך קודם ואין לכם או לא הצגתם את הרכיבים של הנפגעים פה.

של?

כשהעלינו את הסוגיה הזאת של נפגעי תאונות דרכים, דרך אגב, לא ידעתי שגם הם פה.

לא, בדרך לעבודה ומ - - -

ברור, אבל 33% מההרוגים, אמרת, שזה המרכיב - - -

לא, זה תאונות דרכים, זה לא חייב להיות הרוגים.

לא חשוב, הרוגים פלוס נפגעים.

לא, בהרוגים זה רק בניין. הרוגים זה תאונות עבודה. אין קשר.

מה זאת אומרת? אם אתה לוקח אותם - - -

נפגעי תאונות דרכים בדרך אל ומ-, הם נספרים פה או לא?

הם נספרים ב-73 נפגעים, בתאונות. לא בהרוגים, לא ב-60, במקבלי דמי פגיעה. כאילו כתאונת דרכים.

ושם זה 33%?

שם זה 29%.

אז כמה מתוך ההרוגים?

אין מתוך ההרוגים, פה אני לא יודע.

מה זאת אומרת? יש פה משהו לא הגיוני.

אני אמרתי לכם שהחלוקה היא - - -

רגע, שנייה, זו נקודה חשובה.

אנחנו מפרסמים רק את מספר תאונות המוות בתאונות עבודה ולא בתאונות דרכים.

60 זה רק תאונות עבודה.

יש כנראה גם נתון על כמה, אבל - - -

לא, אבל בנפגעים מקבלי הפיצוי נספרים - - -

אבל כמה מתוך זה הם תאונות דרכים?

תאונות מוות, ה-60, זה רק תאונות עבודה מבניין, מחקלאות - - -

אוקיי, עכשיו זה ברור לגמרי.

אלה נתונים של הביטוח הלאומי, אלה נתונים של משרד הכלכלה.

זה נתונים של שני גורמים שונים.

אז 33% מכמות הנפגעים שמוצגת בפנינו, תאונות בדרך, זה נתח מאוד משמעותי שאתם סופרים אותו פה ומטפלת בו רשות עתירת משאבים אחרת.

כן, אבל אני לא יודע - - -

כן או לא?

כן, אבל אני לא יודע לפלח לך - - -

אז זה מין מצב קצת אנומלי, לא?

אבל אני עדיין לא יודע לפלח לך ואתה תקבל פילוח מאוד ברור כמה זה בתוך העבודה, במפעל עצמו וכמה זה בדרך.

תשמע, אם מישהו נוסע עם מלגזה ברשלנות ועושה תאונה בתוך מפעל, זה מה שצפיתי לראות פה. מישהו שיצא מהבית בדרך לעבודה והתהפך ונפגע ומקבל קצבה והוא ספור פה - - -

זה תאונות דרכים.

אלה תאונות בדרך לעבודה.

זו אופרה אחרת לגמרי.

- - - 55,000 נפגעים.

כן, מעל 55,000 בלי תאונות דרכים.

אין לי מושג, אני לא יודע. אני שואל, בהקשר הזה שמדובר על מעגל חיים, במקרה נטפלתי לנישה של תאונות דרכים, שבכל זאת יש את הרשות ההיא, עתירת המשאבים, שהיא עוסקת בתחום הזה, לא אתם וזה בכל זאת - - -

ומה אמרתי? למה אני חיברתי את הרשות הלאומית לתאונות דרכים אליי? כי אמרתי 'חבר'ה, גם אצלנו יש, בואו נתחבר'.

כן, אבל פה זה רק הנישה של בדרך לעבודה, יש את אלה שלא היו בדרך לעבודה. לא יודע במספרים כמה זה.

השאלה אם זה במסגרת העבודה או לא במסגרת העבודה. מה שאני חושבת שמזרחי מנסה להגיד או לא, אני אגיד בעצמי, כשאתה מראה מספרים כל כך גדולים, מצד אחד זה מחזק 'תראו כמה נפגעים יש בעבודה', אבל כשאתה מכניס לתוך זה את הנתון של תאונות דרכים זה לא מחזק, זה מחליש. זאת אומרת יש גם הסבר, אם אדם נוסע עם משאית בכביש הערבה ומתהפך והוא עובד באותו רגע לבין זה שהוא קם בבוקר ונסע לעבודה ולמרות שהוא עם רכב של עבודה, כי הרוב במקומות העבודה עם ליסינג, והוא מתהפך - - -

זה מספר שאין לך עליו אחריות בכלל. אתה כמוסד אין לך שום נגיעה אליו והוא מופיע פה בתור בלוק מאוד משמעותי.

בדיוק. זה כאילו לקחת מספרים, אבל הם לא - - -

זה נכון, אבל כשמדברים על תרבות - - -

זו לא טענה, אני אומר שבמדידה שלך - - -

אם אני יכול להוסיף משפט, בקיצור, פשוט, אם יש לי 300 אנשים מתים בתאונות דרכים ועכשיו אנחנו מציינים פה 60 אנשים, אני לא יכול להגיד 360 מתים בתאונות דרכים - - -

לא, ממש לא.

יש כפילות.

לא. זה בדיוק מה שאמרנו, ה-60 זה רק בבניין, נפילות מגובה, רק תאונות עבודה בעבודה, לא תאונות דרכים. ההרוגים.

נמשיך הלאה. הקמת גוף מחקר ומידע לאומי. כשאתה מגיע למקום עבודה, במיוחד מקום עבודה כזה ואתה מתחיל לבקש אינפורמציות כדי לקבל החלטות, אין מצב שאין לך נתונים לקבל החלטות, לאן להעביר את הכסף, מה לעשות עם הכסף. לצערי אין את זה. לצערי כשהגעתי לארגון ביקשתי נתונים כדי לקבל החלטות, קיבלתי נתונים מאוד יבשים, בלי מחקר אחריהם, בלי שום כיוונים, בלי מיצוי והערכה, כל מה שאנחנו מדברים על זה. אין את זה. אחת הכוונות שלנו, והכנו תיק מאוד מסודר ויש לנו כבר הצעות והתחלנו לעבוד על זה, להקים גוף מחקרי, מרכז מידע למחקר לאומי בתחום של בטיחות.

יש לכם מכללה.

לא מכללה, אני מדבר על מרכז המסונף - - -

אני אומר משהו אחר. יש לכם מכללה, אז - - -

כן, אבל הוא לא קשור למכללה, הוא קשור להקמת גוף כזה שעכשיו אנחנו הולכים להקים את מכון המחקר הזה מול האוניברסיטאות, לקבל ציון אוניברסיטאי לזה. החשוב הוא באמת אל"ף, שנהיה מקצועיים ושיהיה גוף כזה סוף כל סוף במדינה, במקומות אחרים בעולם יש. אין את זה במדינה בנושא בטיחות. ובי"ת, שתהיה פלטפורמה לקבלת החלטות. עכשיו אנחנו מדברים על נתונים, אין לנו פלטפורמה כזאת, יש נתונים לביטוח לאומי, יש נתונים לכל העולם, מי שמרכז את כל הנתונים ומתחיל לעשות על זה מחקרים ובודק, אין את זה.

והדבר האחרון שאמרתי לכם שאנחנו משנים פה ודיברנו על מלכ"רי, חשיבה עסקית. התחלנו והפכנו את הארגון לארגון שצריך לחשוב עסקית. יש לזה משמעות מאוד גדולה.

לחשוב זה לא להתנהל כעסק.

גם להתנהל כעסק ואני יודע שזה מרים גבות.

לא, זה פשוט חוק.

לא, אין פה חוק. מלכ"ר זה לא חוק.

וחברה בע"מ לתועלת הציבור זה משהו אחר וחברה עסקית זה משהו אחר, אז למלכ"ר יש לך גבולות גזרה שאתה לא יכול לעבור אותם. זאת אומרת אתה יכול בחשיבה באמת להביא לאיכות עבודה כמו עסקי, שזה מבורך, אבל להתנהל ביום יום ולהתרים כסף כרווחים - - -

אני יכול. אני יכול להתרים כסף. הדבר היחידי שהוא שונה זה לקחת כסף - - -

דיבידנדים.

אני לא, יש לי משכורת.

לכן אני אומר, יש איזה גבולות ש - - -

אז זה הגבול היחידי. הגבול היחידי שלי כמנכ"ל, שאין לי דיבידנדים ואין לי רווחים שאני לוקח, אבל זה היחידי, כל השאר אני חייב - - - אני אומר לכם, תאגידים ציבוריים קמים וימותו אם הם לא יחשבו עסקי, כי אתה מסתכל מסביב ואתה מבין שהמדינה לאט לאט מקצצת לך בתקציב שהיא נותנת. היא מקצצת, מה קורה לך? אתה מתחיל להצטמק ואתה נשאב החוצה או נזרק החוצה.

אנחנו נשמח גם לדיון שהוא לא מענייננו ו - - -

לא, זה רק להסביר את החזון.

אנחנו יכולים להתווכח עליו.

קצת על המוסד. אני אתן לכם בהיי לייטס איך אנחנו משיגים את החזון הזה שדיברתי עליו. אז אתם רואים, כל הפרסום, מכירות ושיווק, אתם רואים את כל מה שנעשה בשנה האחרונה, אם קמפיין תקשורתי ובוטל. רק להראות קצת תמונות, כדי שיאמינו לי. תראו איך אנחנו נראים היום, כשאנחנו מציגים את עצמנו, איך נראות התלבושות שלנו בביתן חדש. רק לצורך ייצוגיות, להראות שאנחנו מוסד רציני. תראו את הביקורים שהיו אצלנו בשנה האחרונה, תסתכלו מי היה. כל מי שהיה פה, הבאנו כדי להביא את המוסד למקום אחר, ממש אחר, שיכירו מי המוסד. אתם רואים, משרד החינוך, עיריות, חברי כנסת, ארגונים גדולים מאוד, שאנחנו רואים, שר הכלכלה, יושב ראש הרכבת, כל הארגונים הגדולים שאנחנו יכולים - - -

הנה משה.

והנה משה נמצא באמצע, למה? כי הוא ארגן את הכנס הזה. שמנו כמה תמונות מהכנס, סרטון אל-על. אנחנו יודעים ש-4 מיליון איש טסים במטוסי אל-על, אמרנו איך אנחנו חודרים לשם.

אני לא ראיתי בשנה האחרונה.

גם אני לא.

גם לא תראו, זה עכשיו.

של הסוכנות כן.

תתחילי מהתחלה.

זה השיחות של הדיילות, של הבטיחות בטיסה?

לא. מיכל, אתם לא ראיתם את זה כי זה מתחיל ב-1 באוגוסט. עכשיו, לפני שלושה ימים זה התחיל, 4 מיליון איש יראו את זה.

(סרטון).

זו סיבה לאל-על לא להראות את הסרטון. אם יש משהו שהישראלים עושים זה כמה שיותר ללכת, להסתובב במטוס והדיילות מאבדות - - -

אבל זה עבר את אל-על ואל-על אישרו את זה.

זה חמוד. הכללים האלה, אנחנו עושים בדיוק הפוך לאורך כל - - -

כל טיסה. לגמרי.

מזרחי, אתה יודע מאיפה זה בא? מהקטע של שיווק. איך אנחנו משווקים את המוסד ואיך אנחנו רוצים שהמוסד ייראה, 4 מיליון איש רואים את זה בשנה. עכשיו, 4 מיליון שרואים את הדבר הזה, הכנסנו גם את ארגון - - - אל-על ישר אמרו לנו 'חברים, אנחנו איתכם', עשינו את הסרטון הזה ורצנו.

הלאה. נושא הרחבת הפעילות. תסתכלו מה זה הרחבת הפעילות למעגל חיים שלם, עם כל המגזרים, כולל המגזר הערבי, הבדואי. אנחנו ממש פועלים איתם בשנה האחרונה ונכנסים חזק - - -

באיזה אופן?

אל"ף, בפרויקטים, ובי"ת ב - - -

איזה פרויקטים? מה זה אומר?

לדוגמה במגזר הערבי. הלכנו יחד עם המכון הערבי-יהודי, יחד עם הסתדרות בוני הארץ והחלטנו לעשות קורס מיוחד של שלושה ימים, שבו לוקחים את כל עובדי הבניין, נגיד 30 איש, מכשירים אותם שלושה ימים בנושא בטיחות. שלושה ימים. עשינו את זה בבית ברל. הקורס הראשון היה לפני שלושה שבועות, חצי שנה לקח לנו לשכנע שכדאי וחשוב וזה, כי רצינו להיכנס למגזר הערבי, אמרנו עובדי בניין זה המגזר הערבי, מבחינתנו לפחות רובם עובדים מהמגזר הערבי. ואנחנו רוצים להגיע לפועלים, לא למנהלים ששמים אותם והולכים, וזה קורס ראשון שהיה ביחד עם ההסתדרות ויחד עם המכון הערבי-יהודי ו - - -

יש לכם שיתוף פעולה עם איגוד הקבלנים?

כן.

התאחדות בוני הארץ.

המגזר החרדי. עוד מגזר. אני יכול להראות לכם עוד מגזר שבכלל לא היינו שם והתחלנו להיכנס לשם, ואתם רואים שכבר השלטים שלנו הופיעו פעם ראשונה. זה חשוב, מגזר ערבי חשוב, ואנחנו לא שם. אנחנו עלינו על זה שאנחנו לא שם ורוב התאונות הן שם בכלל, במגזר הערבי, כי התרבות שלהם היא בעייתית מאוד. מי שמבין, תרבות הבטיחות בעייתית מאוד.

תרבות הרוורס, קוראים לה.

אתה צודק, זה תרבות הרוורס. אני חייתי במגזר הערבי עשר שנים ואני יכול להגיד לכם מאוד ברור, רמת הבטיחות שם שואפת לאפס.

זה חינוך והסברה ו - - -

חינוך והסברה ואנחנו שם. מה שלא היינו, זאת אומרת היינו תמיד במקומות - - - אתם מכירים את זה שאתה תמיד במקום הנוח, אתה לא במקום שבאמת אתה צריך להיות שם ופה אנחנו נכנסים למקומות הלא נוחים.

הלאה. על מבנה הארגון דיברנו. התייעלות וגמישות, אתם יכולים לראות הגדרת יעדים תוצאתיים, כנס מקצועי, ביקורות. אני לא אלאה אתכם. הדבר היחידי שאני כן רוצה להראות זה את הספר, הארגונומיה. אין ספר כזה בארץ, בשנה האחרונה ניתנה הנחיה לכתוב ספר. אנחנו כותבים ספר מאוד מקצועי שיקנו אותו באוניברסיטאות, ספר בנושא ארגונומיה, שהולך להיות מושק ב-1 בנובמבר. הספר היחידי בארץ, אין דבר כזה.

שו הדא?

ספר מקצועי בנושא ארגונומיה.

תגיד מילה. הם מומחים לארגונומיה, אני פחות.

זה בדיוק מה שראיתם בסרטון של אל-על.

זה מה שראית בסרטון, ישיבה נכונה, זקופה. זה על זה.

זו הדוגמה הארגונומית?

כן.

בארגון זה הנדסת אנוש. התאמת מקום עבודה, עמדת העבודה לעובד, למבנה גוף, תאורה, תנאים סביבתיים.

אני יכולה לתת לך דוגמה, שמאז שנבחרתי לחברת כנסת לפתע הייתי צריכה משקפי קריאה, כי התאורה בכנסת ללא ספק על הפנים.

שלא לדבר על הכיסא.

נכון. הם כותבים שהוא מעור צבי, לא יודע מאיזה עור צבי - - -

מיכל, תזמי שיבוא ארגונום שלנו ויבדוק את כל הסיפור וייתן לכם דוח. אני לא צוחק. תרשום. תזמו שאתם רוצים ארגונום של המוסד שיבוא לעשות פעילות בכנסת - - -

על התאורה, על הכיסאות.

על הכול, על המחשב, ניתן לכם דוח מסודר מה צריך לעשות ובשלוש-ארבע שנים אתם תשקיעו כסף.

הבעיה המרכזית זה אם אפשר להנדס את היושבים, לא את סביבת העבודה שלהם.

זה יש לנו מומחים אחרים. המשאב האנושי, אתם רואים מה נעשה פה, עשינו פה מהפך בתחום של המשאב האנושי.

מה זה כרטיסי הסעדה? זה שיטת אלון חסן?

לא, מה פתאום.

זה מה שעשו בנמל אשדוד. מה זה אומר? לכי אחד אחורה.

אחורה, הסעדה.

זה כרטיסי הסעדה. בכל מקום יש חדר אוכל מסודר, יש לנו אפשרות, כל המדריכים שלנו שמסתובבים בארץ, ללכת לאיזה שהוא מקום שהוא במסגרת ההסדר.

זה לא תלוי עבודה ותפוקות, כמו בנמל אשדוד. מקבלים סטייק על - - -

לא, זה ארוחת צהריים. יש לו כרטיס שהוא מעביר ואז הוא משתתף - - -

כרטיסי הסעדה, זה ישר עושה קונוטציה.

אז צריך לשנות את השם. נשנה את השם. הבנו. אני מצטער.

הערכת עובדים. כל מה שאנחנו מכירים, פשוט החדרנו את זה. השתלמויות בחו"ל. השנה הוצאתי 20 מדריכים לחו"ל להשתלמויות, להפוך אותם להרבה יותר מקצועיים. אתם יכולים לראות, כל מקום שיש השתלמות מקצועית, שלחנו אותם, הקצינו כסף לזה, כי אנחנו באמת רוצים להיות אוטוריטה. ואוטוריטה גם בתוך העולם.

הכרה אקדמית. כרגע הקורסים שלנו לא מוכרים אקדמית, יש לנו שאיפה שיכירו בהם אקדמית. היינו בטכניון, היינו במכללת ספיר, אוניברסיטת אריאל מאוד רוצים שאנחנו נהיה איתם בשיתופי פעולה ויכירו לנו. יפו, מינהל. כרגע אנחנו בדין ודברים, אני מקווה שבעוד שלושה חודשים כבר אנחנו רוצים את החותמת ולהגיד שחלק מהקורסים שלנו הם אקדמיים. זה עושה לנו, מעיף אותנו לכיוון אחר לגמרי.

טכנולוגיה. שדרוגים ברמה של 2020, הייתי מגדיר אותה.

לא דיברת על שיתוף פעולה עם הצבא?

הלוואי שהיינו כמו הצבא.

תיכף. מכון מחקר. דיברנו על מכון מחקר. אתם רואים איזה מרכז מידע ומחקר אנחנו רוצים לעשות. אין לנו את זה היום, אבל ככה אנחנו רוצים שהוא ייראה וזה עולה לנו 17 מיליון שקל. אנחנו חושבים שמדינת ישראל חייבת את זה, לא יכול להיות אחרת. זה מה שצריך להיות.
וחשיבה עסקית כמובן. אנחנו מדברים על כל הפעילות בחשיבה עסקית. בעוד שבועיים אנחנו מציגים את התכנית השיווקית, פעם ראשונה שהארגון הזה חושב על שיווק. מציגים תכנית שיווקית על ידי חברה שלקחנו, איך משווקים את הארגון הזה ואיך הארגון הזה יהיה יותר טוב מול המודעות שדיברנו, מה לעשות, איך למכור את המוצר. אנחנו לא יודעים איך למכור, יודעים, אבל לא טוב כנראה וזה מה שאנחנו עושים.

אתם רואים את זה? יפה, לא? איפה אנחנו יושבים היום? פה אנחנו יושבים היום. הבניין הזה שראיתם, אנחנו עובדים עליו, אני מקווה שבינואר-פברואר שנה הבאה נהיה שם. לא בזה ספציפית, זו תמונה, דומה. חברים, משהו שהופך את הארגון - - - אתם יודעים, המבנה אומר הרבה. זה משהו שהופך את הארגון ל - - -

ראית את זה במשטרה, לא? מה היה המשפט האחרון שאמרת?

אמרתי שהמבנה, כל מה שאנחנו עושים, כולל שינוי של המבנה שלנו במקום, אתה ראית את המקום שאנחנו נמצאים, צריך להיות נגיש, מקום מכובד, שאנשים ירצו לבוא, המכללה תהיה שם - - -

האיכות צריכה להיות מכל הכיוונים.

במבט לאחור זה הועיל למשטרה?

המבנים החדשים שלה?

בוודאי.

לדעתי כן, רק הבעיה היא מה ששמעון אמר, האיכות צריכה לבוא מכל הכיוונים. מבנה לא עושה הכול, המבנה הוא חלק. בגלל זה הראיתי אותו בסוף ולא בהתחלה, כי ראיתם מה עשינו, כדי שבסוף יהיה המבנה הזה.

אני רוצה להראות לכם רק משהו אחד. מה שהראיתי לכם זה בשנה וחצי של עבודה, כל הדברים האלה זה בשנה וחצי עבודה. יש פה תכנית ל-2018, אז תראו לאן הגענו וכל משולש כזה זה משולש של ביצוע, זה לא משולש של חשיבה. אנחנו באמצע 2014 ונצטרך לעשות חמישה משולשים, אבל יש לנו עוד דרך ארוכה כדי להגיע למעלה.

שיתופי הפעולה, תראו איזה שיתופי פעולה יש. אתם יכולים לראות איך אנחנו לקחנו ואמרנו שאנחנו הגורם המרכזי שמדבר על בטיחות וכל אלה ישתפו איתנו עכשיו פעולה, והלכנו לגורם גורם וביקשנו לשתף פעולה ולעשות הכול ביחד. הנה, משרד הביטחון, אתם יכולים לראות - - - אני ישבתי עם דן הראל ואנחנו מתחילים לעשות פעילות משותפת. הרפרנט שלהם זה אלון, נתחיל לעבוד איתם יותר לעומק בכל מה שקשור למעגל חיים שלם.

תיכנסי רגע למשרד הרווחה.

אין פה כניסות.

כשהחזון ייצא לפועל הוא גם יוכל להיכנס לעיגולים האלה. אמרתי נכון?

כן.

אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. המדריכים שלנו נותנים איזה שהם כלים לביצוע - - - הם לא יודעים איך להתמודד עם האוכלוסייה - - - אנשים של משרד הרווחה, עובדים סוציאליים, ביחד איתם מגיעים - - -

אלה הפרויקטים שדיברנו, עם מוגבלי נפש וכל זה, משרד הרווחה עובד איתנו. המשרד לביטחון פנים עובד איתנו. בקיצור, שיתוף הפעולה עם כל אלה ובשנה האחרונה אנחנו ממש הידקנו קשר.

זהו. זו הסקירה.

שיהיה קודם שלג כזה בישראל ואז - - -

זה החרמון.

יש את זה בצפון.

כן, פעם בעשור.

חברים, עד כאן ועכשיו שאלות והזמן הוא שלכם.

קודם כל בכלל כל הפעולות, אנחנו מדברים על בן אדם ספציפי, אבל זה משפיע על כל המשפחה, כך שהעבודה וכל החשיבה היא הרבה יותר רחבה מהנפגע עצמו או מתאונת עבודה או דרכים. לכן באמת זה משהו שהוא הרבה יותר רחב, הרבה יותר גדול, כשמישהו נפגע הוא לפעמים משבית את כל המשפחה ואחרים.

דבר נוסף, לי זה לא משנה אם זה בדנ"א, אם זה בחינוך, אם זה בתרבות ואם זה בהרתעה, המטרה היא להוריד. לכן אם אנחנו ניצור פה איזה שהוא מנגנון שיוריד את התאונות, אם זה בחבלה, אם זה בדנ"א, והדנ"א כנראה לא יהיה אצלנו, הוא לא קיים, אבל יכול להיות בהרתעה, בכל מיני דברים שיכולים בסופו של דבר להוריד את אחוז התאונות, אני חושב שזה יכול להיות מבורך.
דבר נוסף, לי אישית יש בעיה, השקעה מול תוצאה. אם אנחנו מדריכים הרבה ומשקיעים הרבה והתוצאה היא הפוכה, או נשארת אותו דבר, או יש עלייה מזערית, צריך לבדוק ולעשות בדיקה איפה הבעיה.

עוד דבר, לדעתי במעגלים של השת"פים, אני חושב שיש מכון אחד שחשוב שהוא יהיה בפנים, לדעתי, מכון פוירשטיין. מכון פוירשטיין זה מכון ללמידה, עם מוגבלים, הם עושים דברים נפלאים, כולל באמת עבודות יוצאות מן הכלל, הם מגיעים איתם להישגים אדירים, אפרופו קוגניציה, הם גם עובדים עם כל הנושא של חשיבה קוגניטיבית וכו' עם ילדים ובני נוער. אני חושב שהמכון הזה בהחלט יכול לעזור בכל הנושאים של המוגבלות, אפילו הם יכולים לעגן את זה ולתת איכות הרבה יותר טובה.

דבר נוסף, אני חושב שכשיש בעיה קשה צריך לבחור איפה מתמקדים, כך שההשפעה תהיה גם הרבה יותר - - -

80-20.

כן. אז יכול להיות באמת התמקדות במנהלים. אני כמנהל, אם הייתי במוסד מסוים, הייתה לי מודעות מסוימת על משהו, גם מהכוח שלי וגם מהמקצועיות שלי השפעתי על האחרים, על העובדים שלי, בהכרח יהיה שינוי. לכן אני חושב, לצד, לא במקום, תוך כדי עבודה, אם תהיה התמקדות על הגופים המתאימים, כדי שאחר כך זה ייצור אפקט, למשל המנהלים ברמות שונות, אני חושב שזה יכול להיות נהדר, כי המודעות יכולה לבוא למעלה במקרה הזה ואני חושב שזה יכול להיות יעיל.

לפי מה שאתה אומר, תשקול אם אתה רוצה להיות חברה בע"מ לתועלת הציבור, כי מכל הדברים שאתה אומר - - - לא בציניות, כשאתה בודק מה זה מלכ"ר, מה זה חברה בע"מ לתועלת הציבור וחברה עסקית, נראה לי, לפי מה שאתה אומר, לפי מה שאני שומע ממך כמנהל, חברה בע"מ לתועלת הציבור שהיא באמצע יכול להיות מלכ"ר, היא יכולה להיות חברה בע"מ, היא יכולה גם להחליט בעתיד להיות או פה או פה, וזה מאפשר לה גם גמישות בגיוס וכו', היא באמצע, אני חושב שיש מקום לשקול.

אנחנו שוקלים עכשיו להפוך את כל אלה שמכניסים לנו כסף לחברת בת. זאת אומרת להיות תאגיד ציבורי שיש לו חברת בת ואז את כל הפעילות העסקית חברת הבת עושה, שיש לה הרבה יותר אפשריות שלנו אין, ואנחנו כאילו המנהלים שלה. יש גופים כאלה במדינה שהם תאגיד ציבורי שיש לו חברת בת ואז הם עוסקים כמו חברה עסקית לכל דבר, עם מע"מ ועם הכול, אבל זו החשיבה.

לדעתי פה אתה תפספס.

יכול להיות.

אני בוועדת כספים ואנחנו נלחמנו כל כך הרבה עם כל החברות בת, אתה ישר תיכנס למשבצת, אם תרצה או לא תרצה, של חברה לא טובה. כלומר יש לך גוף, יש לך חברת בת, ישר, גם אם אתה טהור, גם אם אתה הבן אדם הכי טהור. אז אני אומר, תשקול את זה.

אתה אומר חברה לתועלת הציבור.

זה פותר לך הכול.

אם אתה בוועדת כספים. איך שהוא אמר את זה אמרתי 'רגע, ועדת כספים, חכה'. אם היית אומר בהתחלה לא הייתי מתווכח בכלל, הייתי אומר לך מה שאתה רוצה, תגיד חברת בת, רעיון מצוין, הייתי לוקח אותך הצידה, מדברים קצת.

שר האוצר הוא שלו.

סתם, אני צוחק.

אני רוצה להגיד קודם כל תודה, זה היה חשוב מאוד. אנחנו הרמנו את הכפפה שנשלחה לעברנו בכנסת ואני הבטחתי קשב בצורה יותר מעמיקה ואני חושב שזה מה שקרה פה. אני, דרך אגב, מסכימה איתך, הנושא של הפרטה בכלל בחברות ציבוריות הוא בעייתי, למרות שהמדינה מייבשת, אבל מצד שני הפרטה מובילה לדברים בעייתיים אחרים.

כשאתה מכין לי את מצבת העובדים לגבי העובדות תצרף לזה גם שאלות לגבי עובדים ערבים, חרדים, מהקהילה האתיופית. זה מעניין אותי. אני לא רוצה שנפתח את זה עכשיו, אבל אני אשמח לדעת האם יש, כי אם אתה רוצה לפנות לאוכלוסיות מסוימות, אני חושבת שחלק גדול מהעניין זה גם מי פונה אליהם ואיך פונים והאם מכירים את השפה ומבינים את השפה ומה שאתה אומר לחברה חילונית, אתה לא אומר לחברה החרדית ומה שאתה אומר לחברה היהודית אתה לא אומר לערבים וכדומה וכדומה. אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב.

דרך אגב, התכנית היא לגייס שני חרדים. יש עשרה תקנים שקיבלתי אישור עליהם, עכשיו צריך רק מקור תקציבי, לגייס שני חרדים, לגייס שני בדואים, לגייס שני ערבים מוסלמים, בנוסף לאלה שיש לנו, כי אנחנו חושבים ואני דיברתי על המגזרים שאנחנו לא שם, אנחנו במקום הנוח, אנחנו לא מטפלים במקום הלא נוח, כדי לטפל במקום הלא נוח. המקום הלא נוח זה החרדים והערבים, שאנחנו לא שם. לגבי אתיופים, לדוגמה, המכרזים שלנו פתוחים ואנחנו מחכים שיבואו. הבעיה היא שאני לא יודע כמה ממוני בטיחות יש אתיופים.

אין הרבה, אבל - - -

בגלל שאתם עושים גם קורסים ולימודים, אני חושבת שראוי לקדם ולעודד ולתת אפילו מלגה ואז זו הדרך לקדם עובדים.

יכול להיות לכם גם נוח, כי יש את הנושא של הייצוג ההולם.

כן, אני מדבר על הייצוג הולם, של כמה אחוזים אתה צריך בתוך זה ואני נתתי תשובה שהכול פתוח. אני לא יכול לקבל עובד כשהוא לא בא.

יש לנו כמה שעובדים במכון התקנים.

יש לכם בכלל עובדים יוצאי אתיופיה?

לא, בכלל, אף אחד לא פונה. הרי הכול זה מכרזים, אני תאגיד ציבורי, אני לא יכול להביא עובד להגיד 'טוב, בגלל שאתה אתיופי, בוא'. הוא צריך להתמודד במכרז והוא מקבל עדיפות. ברגע שהוא נכנס והוא שווה אז הוא מקבל עדיפות.

החשיבות היא למדריכים, לא מזכירות או - - -

השאלה באמת, שמעון, איך מתרגמים את העניין של הנומרוס קלאוזוס. האם מוסד כמו המוסד לבטיחות וגהות אמור לצאת בקריאה ליוצאי העדה האתיופית?

לבוא לקורסים? דברו איתנו.

הממשלה יצאה בקריאה ויש החלטת ממשלה, אז מן הראוי שגופים ממשלתיים ייצאו בעצמם בקריאה כזו.

במקרה שלנו אתה צודק, יש לנו כל כך הרבה מועמדים, כל כך הרבה שאפשר ליצור את הקשר.

אם תביאו לי אנשי קשר אנחנו נשמח לעבוד מולם.

כשאתם מפרסמים את המכרזים אתם מציינים שזה מיועד ליוצאי אתיופיה או משהו כזה?

לא, אנחנו לא יכולים, אסור לנו.

למה? יש חברות שעושות את זה.

אסור לי. אני תאגיד ציבורי סטטוטורי, אסור לי להגיד העדפות. אני יכול לתת העדפות כשכולם שווים, להגיד 'העדיפות עכשיו, אם אתה והיא, שניכם - - -

אבל התחרות קשה, ביני לבין שמעון, היא בעייתית.

אני לא רוצה להגיד מול מי. אני לא רוצה להגיד מי יותר קשה, אבל את יודעת מה? מולו ומול מזרחי.

מי יותר מופלה, הוא כגבר אתיופי או אני כאישה אשכנזייה. לא ברור מי יותר מופלה, צריך לבדוק את העניין.

אבל החוק מתיר לי רק לעשות את הדבר הזה, אם שניהם עונים על אותם - - -

אתם חברה ממשלתית?

לא, אנחנו תאגיד ציבורי. לא חברה. בגלל זה אסור לי לכתוב - - -

אז אתה מסתמך על הנכונות שלנו.

כן, אני אומר את זה חד משמעית.

תעמיד אותו באתגר.

תעמיד אותי באתגר. יש לך עד ה-1.9, אחרי זה תעמיד מישהו אחר באתגר.

אה, אתה עוזב?

יש כמה שעובדים במכון התקנים, באִיזֹו טסט, אלה אנשים ש - - -

לדעתי המפתח זה גם להכניס לתכנית שלהם.

מזרחי לא שמע את המשפט האחרון. היא שמעה, היא תיכף תגיד לו.

הוא עוזב עוד חודש.

אתה עוזב עוד חודש?

ב-1.9.

חפש להם מועמד אתיופי, זה מה שאני מנסה להגיד.

עוד כמה דברים. אני רוצה בכל זאת לפתוח גם לכל מי שרוצה להגיד. קודם כל הנושא של בני נוער, לא דיברת על זה ואני חושבת שזה מאוד חשוב, יותר ויותר בני נוער עובדים בעיקר בחופשות, בחופשת הקיץ, אבל לא רק, גם במשך השנה. זה נושא שבעיניי הוא מוזנח לחלוטין. אני אומרת לך את זה בלי למצמץ. אני מנסה לקדם בכנסת כמה יוזמות לגבי בני נוער. את שר הכלכלה זה ממש לא מעניין, הוא אמר לי את זה בצורה ברורה, זה לא נושא שמעניין אותו, לא רואים את זה כאוכלוסיית יעד וזה נושא חמור. רק השנה נפצע קשה מאוד נער במפעל וגם על כך קיימתי דיון מהיר בוועדה לזכויות הילד. אז לנושא של בני נוער לא התייחסת.
דבר נוסף, בתי ספר. יש את הנושא של חינוך והסברה לעתיד והחוצה ואיך נחנך את האוכלוסייה, אבל יש גם תאונות בבתי ספר. גם זה קורה רבות. בתי הספר עצמם לא בטוחים הרבה פעמים לילדים, אני כבר לא מדברת על המגזר הערבי והבדואי, ששם זה פשוט אסון. אני נכנסתי לבית הספר וכמעט נקעתי רגל. עיריות ורשויות מקומיות, גם לא דיברת על זה, מגרשי משחקים, זכור לנו המקרה הכואב על אותו עמוד כדורסל שנפל והרג ילד, מתקנים לילדים. אני מדברת גם על עיריות חדשות לחלוטין, כמו מודיעין וכדומה, שזה לא גן משחקים מלפני שלושים-ארבעים שנה, אלא חדשים שנבנים עכשיו והם לא בתקן, דברים מאוד מאוד מסוכנים שילדים יכולים להיפצע ולהיפגע, האם אתם מתעסקים עם זה? דיברת על הקשר עם בטרם, אבל האם אתם מתעסקים בנושא הזה, בהדרכה לעיריות, לרשויות מקומיות, בתי ספר וכדומה.

אלה כמה שאלות, אבל אני מציעה שנאסוף שאלות גם מהאורחים שלנו ואז נסכם. אין לך שאלות?

שאלות לא. מאחר שליווינו אתכם לעומק טרום הכינוס בכנסת באותו יום מאוד חשוב באמת שיזמתם אותו, אני בסך הכול הייתי פקיד הוצל"פ בעניין הזה, אבל זה לשבחכם שהרמתם את הדגל שם. רק שתדעו שקבענו אותו גם לשנה הבאה וזו תהיה מסורת. אני חושב שזה ב - - -

כן, 12 במאי.

12 במאי, לצערנו זה לא נופל בדיוק ביום הבינלאומי כי אצלנו זה נופל בכנסת על ימים לא נוחים, אבל ב-12 במאי בשנה הבאה - - -

5 במאי לא מתאפשר?

למה?

זה בפגרה.

זה עלול לצאת כזה על הגבול של הפגרה, הם עוד לא ידעו במזכירות להתחייב, אז אמרנו שלא ניקח ריזיקה.

אני רק רוצה להגיד, אני לא יודע אם אפשר יהיה להגיע לחזון. טוב שהוא ישנו, באמת חזון כביר, אם אני הייתי פה גם אני הייתי מציב אותו וחותר בכל כוחי להגיע אליו, אבל ספק אם מדינת ישראל/שרי הממשלה השונים ייתנו יד לזה, זה לא משהו חד צדדי, אבל הדבר שכן יש לו היתכנות ויש לו תקומה זה הנושא של ההפיכה שלכם למרכז המחקר הלאומי. זה מחייב, לא יודע, אולי צריכה להיות איזה רשות גג שתחתיה יהיו כל האורגנים שעוסקים בבטיחות בהיבטים שונים. חוץ מכם יש גם הרבה מאוד תחומים, נגעתְ פה ברפרוף, אבל אתה הגדרת את זה מצוין, שמעגל החיים החל מבתי ספר ותאונות בבתי ספר ומדדי בטיחות ותקינה של בתי ספר, שאנחנו עדיין רחוקים מזה וכו'. אחר כך שזה לא בסוגיית העיסוק, סוגיית הקשישים כמובן בהיבטים כאלה ואחרים. באמת ההסדרה הזו מעולה, אבל אין שום מעגל נתונים לאומי שמרכז, רואים את הכפילות פה, כמו עם נפגעי תאונות הדרכים, שזה לדעתי אסון, כמעט בכל ההיבטים, בין אם זה תאונות ביתיות שלא הזכרנו אותן, מעגלי הבטיחות בתוך הבית - - -

תאונות דרכים לא נחשב.

לא, הוא מדבר על תאונות פנאי. זה נקרא תאונות בשעות הפנאי. כמה יש כאלה, אנדרי?

בין 700 ל-800 בשנה. מקרי מוות.

הרוגים.

זה לא נכלל בסטטיסטיקות. אני אומרת לך, בוועדת הכלכלה היה על זה דיון, זה לא נחשב. חצר הבית זה לא - - -

תאונות בית ופנאי, 750 הרוגים בשנה בתאונות בית ופנאי, שזה כולל, דרך אגב - - -

כמות הנערים והילדים שנפגעים היא בלתי נתפסת וזה בכלל לא מופיע פה.

דרך אגב, בארגון בטרם זה מופיע.

הם גם לא מקבלים פיצויים כתאונות.

זה מה שאני אומר. זאת אומרת אחרי שיש מין אורגן שהוא בעצם NGO, שמרכז נתונים שבמערכות הפורמליות שלנו אתה לא יכול למצוא אותן, זה בעיניי הזוי. אני לא יודע איך זה במקומות אחרים, במדינות אחרות וכו', אבל להיות באמצע, אם זה ב-OECD או בכלל, זה דירוג של OECD שאתה אמרת שאנחנו באמצע או דירוג עולמי?

ה-2.1 זה ב-OECD?

באירופה.

אם זה דירוג עולמי אז 3 מטרים מאיתנו גם ניגריה יכולה להיות.

אירופה, OECD.

האיחוד האירופאי.

האיחוד האירופאי באמצע? זה יפה. אנחנו כמעט בכל הפרמטרים האחרים למטה בתחתית, כי זה המודל. אז איך אומרים? גם יפה להביט על ה - - -

אבל אם תראה מי בצד זה ומי בצד זה, אז תבין איזה אמצע. כי אם תסתכל על סלובקיה, פולין, כל החדשות, הם בצד התחתון. תמיד צריך לראות איפה האמצע.

אנחנו מול בריטניה, שוויץ, גרמניה, צרפת. מדינות רציניות.

לידם.

מאחוריהם.

הבנתי. כשבאמצע גדול עולמי אתה מרגיש טוב, אבל אז אתה מסתכל ואתה רואה את סומליה גם נמצאת לא רחוק ממך.

תודה רבה על הביקור ותזכרו, 12 במאי, יום הבטיחות בכנסת ותיערכו לזה, כי אנחנו הולכים לתפעל שם כמו שעשינו בפעם הקודמת את הוועדות, ועל ראשכם לתרגם חלק מהחזון ולא חשוב מי יוביל את החזון הזה מחר. אם אני לא אהיה בגזרה, אז תמיד מיכל, הנה אני מפיל עליה את התיק, בהנחה, במקרה של תקלות או בלת"מ שקשורות בי, היא תיקח את הדגל הזה ותרים את היום הזה.

למה שיהיו לך - - -

למה שיהיו לך תקלות? מזרחי, לחבר כנסת בדרך כלל אין - - -

מבטיח לכם שמיכל רוזין ושמעון סולומון ירימו את זה.

אני לא יודעת אם לקחת את הדברים שלך כאיזה רמיזה למשהו לעתיד.

בואו נעשה סבב. מי רוצה לומר כמה דברים? רוצים, מתוך המכון? יאיר בוודאי רוצה להגיד כמה דברים.

אני במוסד לבטיחות עסקתי שנים רבות בנושא של בטיחות שלא בהכרח קשורה לעולם העבודה והתעסוקה אלא יותר לנושא של בית, סביבה וחינוך, לכן אני רוצה לענות על כמה שאלות שאת שאלת והערות שהערת. בנושא של בטיחות בני נוער כן עסקנו, גם בשנה האחרונה, גם בשיתוף פעולה עם ארגון בטרם ויציאה של בני נוער לעבודה, בקיץ בעיקר, וכתבנו, פרסמנו וגם ייעצנו לארגון בטרם על כללי בטיחות וזהירות וגם פרסמנו את זה באופן עצמאי לבני נוער שיוצאים לעבודה. מכל מיני היבטים.
לגבי בתי ספר, נכון, יש בבתי ספר תאונות לילדים. הסטטיסטיקה מדי שנה מדברת על ממוצע של כ-15,000 דוחות תאונה. את יודעת למה אני מתכוון, ילדים מגני ילדים ועד בתי ספר, למשרד החינוך יש ממונה בטיחות ארצי, הוא אוסף את דוחות התאונה. אנחנו משתפים איתו פעולה באופן שוטף, הוא מתייעץ איתנו ואנחנו בקשר איתו ואנחנו עובדים יחד.

לגבי רשויות ועיריות וכך הלאה, העובדים שלנו נמצאים בקשר בעיקר במכון התקנים כיושבי ראש ועדות. יושב ראש הוועדה הטכנית או ועדת התקינה של מתקני משחק, הוא עובד שלנו. מתקני משחק מסוגים שונים, לא רק מגרשי משחקים, מתנפחים וחבלים ופארקים ציבוריים וכך הלאה. אז כללי הבטיחות נעשים שם ונקבעים, ואגב התקן הישראלי למתקני משחק הוא חובת תו תקן, לא רק רשמי, אלא חובת תו תקן במדינת ישראל.

לגבי מתקנים נוספים, רציתי לציין שרק לפני מספר חודשים פורסם במכון התקנים תקן לבית בטוח לילדים. יוזמה של בטרם, אבל יושב ראש ועדת המומחים היה עובד המוסד לבטיחות וגהות, שקבע את תנאי הבטיחות לגבי זה. כל פעילות כזאת שעוסקת בנושא של סביבת הבית, בריכות שחייה, מתקני משחק, מגרשים ציבוריים וכך הלאה, בטיחות לקראת חגים מסוימים כמו ל"ג בעומר, בניית סוכה, פורים, אנחנו מפרסמים ומקפידים לפרסם בכל האמצעים, עיתונות, אינטרנט וכך הלאה, כללי בטיחות והנחיות שלנו, אפילו לאחר אירועים מיוחדים, כמו למשל, לצערי, הנושא של פיצוץ בגז, וכך הלאה, אז פרסמנו כללי בטיחות לגז, לשימוש בגז ביתי וכך הלאה. הדברים האלה פורסמו.

אני רוצה שתעבירו לי. בשבוע הבא יש עוד יום בנושא בוועדת הכלכלה.

בשמחה. לגבי הקביעה של חבר הכנסת מזרחי לגבי גיל שלישי, סוגיית הקשישים, אנחנו בקשר עם המשרד לאזרחים ותיקים. הצענו להם פרויקט משותף של - - -

שלישי בשלייקס? זה הבילוי, ברביעי עושים את הבטיחות.

גם זה, אבל הצענו להם פרויקט משותף של - - -

תראה, לא יכול להיות, יש הרבה בעיות לקשישים. אני לא מדבר על הקשישים עצמם, תפיסת העולם שלי היא כזו, שהילד, הוא נמצא עם הסבא וסבתא, אז כשכולנו נדבר אותה שפה אנחנו גם נלמד את סבא וסבתא שלו מה לעשות, איך לדבר וגם נעזור לו בתוך הבית, מה צריך להכין לו ו - - - אז עכשיו אנחנו באמת נכנסים איתם לפרויקט של הכנת סרטים מיוחדים, כי לא מעניין אותם הרצאות, אין להם יכולת קשב, הוא אומר לי 'דני, אין לי יכולת קשב שם, רבע שעה זה הם כבר יירדמו, תראה להם סרטונים' - - -

אתה יודע כמה הרצינו בבחירות בדיור מוגן מול אנשים ישנים? אתה יודע, לפי היהדות יש תפיסה שגם כשאדם ישן הוא מפנים את מה שמדברים אליו ולכן צריך לדבר גם לאנשים ישנים כי הם מפנימים.

עובדה שחצי מהמנדטים של מרצ הם מהקשישים בבתי אבות.

הם מחכימים עם השנים. הם נהיים יותר מתוחכמים והם מבינים את האמת...

אז מה שדני אמר, הצענו להם פרויקט משותף, הצענו להם כשמונה נושאים להכנת סרטונים קצרים ואנימציה, כמו שראיתם, לבטיחות בבית בגיל השלישי, כמו נפילות, כמו חשמל, כמו סידור הבית בהתאמה לגיל קצת יותר מתקדם מבחינת מעברים וכך הלאה. אנחנו מחכים רק לאישור של - - -

המשרד לאזרחים ותיקים אמור להשיק אותו כקמפיין?

כן, אבל יש להם שם בעיות של מכרזים ומאטצ'ינג ונדמה לי שזה עדיין לא הגיע לידי סיום.

אנדרי, תודה. יאיר בוודאי רוצה לומר כמה דברים ואני רוצה בכל זאת להגיד גם משהו על עובדים זרים לסיום.

כן, רציתי גם לדבר על עובדים זרים, אבל קודם כל תודה לדני על הסקירה, אני רואה פה ממש משהו - - - אני מכיר את המוסד לבטיחות, אבל איך שהצגת אותו זה משהו כרגע אחר לגמרי. גם הייתה התקדמות גדולה מאוד, אני חושב, לפני הדיון ב-12.5 בכנסת, אף אחד לא הזכיר את המוסד לבטיחות ואני זוכר שדווקא אני אמרתי 'תזמינו את אלון או נציג' - - -

נכון.

כדי לספר מה נעשה בתחום של ההדרכה של עובדים זרים ועכשיו בטח הוועדה יודעת טוב מאוד מה זה המוסד לבטיחות.
עוד דבר שרציתי לברך אותך ואת הוועדה לענייני עובדים זרים. מה שגרמתם, שקיבצתם את כל הגורמים, רשות ההגירה ויחידות אחרות, מה שלא עשינו לפני זה, וכתוצאה מכך אנחנו באמת ישבנו ביחד והתכנסנו, קיבלנו החלטות, אני חושב שעל חלק קיבלתם דיווח, אם לא אז חלק בדרך, ממש על ההצעות כדי למנוע למשל את הנושא של התמותה של עובדים תאילנדים באמצעות בדיקת חובה שרשות ההגירה תכניס, הנושא של ההדרכה גם כן עלה. בעצם נושאים שעלו בוועדה אנחנו גם - - -

על ההדרכה לא קיבלתי מידע, אבל אני אשמח לקבל.

כן, זה בדרך. אז אני חושב שזה מאוד חשוב ואם נצליח להציל כמה שיותר ולמנוע את התופעה הזו, אז עשינו את שלנו.

נושא נוסף, לא ידעתי שאת מאוד מתעניינת בנושא של עבודה של נוער. אני בתחום שאני עוסק, בחקלאות, בעיקר מקיבוצים, מגיעות אליי הרבה פניות ואין לנו פתרון כרגע במישור התעסוקתי, כי זה לא עובדים, אני מדבר על ילדים בני 13, לא חל עליהם אפילו חוק עבודת נוער ואין גם חקיקה בעניין הזה, אז יש פה נושא שצריך לחשוב עליו. אני חושב שגם המוסד לבטיחות וגם איתך - - -

אני חושבת שאנחנו כבר קובעים לנו פ"ע (פגישת עבודה), על מנת שחשוב על הדברים האלה. אנחנו גם מכירים אישית תאונות קשות מאוד שהיו ב - - -

מיכל, אפרופו נוער, לפני כשנה פניתי למי שאחראי על בתי הספר הטכנולוגיים ואמרתי לו ש-70 בתי טכנולוגיים, יש המון בתי ספר טכנולוגיים, 'תראה, זה נוער, תכניס אותנו לשם' והראיתי לו את הרעיון ש - - -

אתה מדבר על כפרי נוער?

על כל הפעילות בבתי הספר הטכנולוגיים. יש להם שם אחראים, באו אליי לפגישה והצעתי להם את זה. יש הרי קורס ממונה בטיחות ואמרתי בואו ניכנס לנוער ונעשה להם קורס ממוני בטיחות, כאשר הוא יתחיל בגיל 17, פלוס מינוס, 16-17 את הקורס, הקורס הוא שנה, 36 מפגשים, אחרי זה גם ככה הוא הולך לצבא, הוא לא יקבל את ההסמכה, בצבא הוא יעשה את הסטאז' שלו שלוש שנים ובגיל 21-22 הוא כבר יהיה ממונה בטיחות.

ומה התגובה שקיבלת?

מאותו רגע לא ראיתי אותם.

אז אנחנו נפנה ביחד לשר החינוך וננסה לקדם את העניין הזה.

פה יכול להיות פרויקט אדיר. צריך לשנות תקנות וצריך זה, אבל הכול בר ביצוע, כי משם נתחיל. אם ממונה בטיחות יהיה כבר בגיל 22, אחרי שלוש שנים צבא שהוא עובד בסדנאות ועובד במקומות כאלה, נסמיך אותו רק בגיל 22, לא לפני כן, אבל שילמד עד אז ויהיה בתוך המפעלים, נסמיך אותו בגיל 22 אחרי בחינה, ארבע-חמש שנים סטאז', תשמע, אל"ף, זה מקצוע לעתיד - - -

גם יובטח לו בצבא אולי לעסוק בתחום.

ומקצוע לעתיד. תראו מה זה, איך אתה לוקח אדם שהוא בבית ספר טכנולוגי ואומר לו 'בגיל 22 אתה ממונה בטיחות'. זה מקצוע שמכניס כסף. זה פחות מעניין אותי, יותר מעניין המודעות,שבגיל 22 יש לו מודעות של בטיחות.

יש בתי ספר של אמי"ת שיכולים להתאים מאוד.

זה רעיון טוב.

אז באמת תודה. תודה גם לך וגם לחברי הכנסת האחרים, מאוד חשוב מה שהוועדה עושה.

כן, ודאי. תודה רבה, יאיר. עוד מישהו רוצה לומר משהו לפני שאנחנו מסיימים?
אני רוצה באמת לומר לגבי העובדים הזרים, כי זו הסמכות שניתנה לנו בכנסת, למרות שאנחנו יכולים לעסוק כמובן בכל יתר הנושאים ואנחנו בהחלט נגבש פה איזה שהיא קואליציה וננסה לקדם את הדברים האלה. עלו פה כמה דברים שאני חושבת ששווה לבדוק אותם וחשוב, מול רשות ההגירה, משרד הפנים ומשרד החוץ, הנושא של שיתוף פעולה, כמו שאמרתם, לגבי הדרכות, לפני שמגיעים לארץ או איך שמגיעים לארץ. אנחנו לא נקבע להם מתי בדיוק אבל שתהיה הדרכה מאורגנת. אני חושבת שזה גם יעיל יותר מאשר אחר כך לנסוע למושבים החקלאיים לחפש כל פעם את ה-20 תאילנדים כדי להעביר להם הדרכה. אני חושבת שעדיף, כאשר הם מגיעים. אין ספק שצריך לחזור על זה פעם בשנה, כי גם כשאתה מגיע אתה כולך עוד מבולבל, לא יודע בדיוק מה אתה מתכוון לעשות.

לא דיברנו פה, אנחנו דיברנו על זה בוועדה אצלנו, על הרבה מאוד כשלים בתחום החקלאות, של מיגון, מיגון מפני הדברה, רישיונות נהיגה שנוסעים בלי וכדומה ובכלל בטיחות, שהם נושאים שהעלינו בוועדה והם חשובים ביותר ואני מציעה מאוד להיערך לנושא של העובדים הזרים מסין. ממולדובה כרגע מגיעים כ-600 פלוס מינוס, מרומניה מתחילים עכשיו מיונים ואין ספק שיהיו גם כמה מאות משם עד כ-1,000, אבל מסין אנחנו מדברים על כמה אלפים. כשמגיעים כמה אלפים, אחר כך למצוא אותם בשטח, אתם תגיעו אליהם אחרי חמש שנים וארבעה חודשים, כשהם כבר צריכים לחזור הביתה לסין. אנחנו יודעים שרוב המקרים הם בחקלאות ובבניין, הרוב בבניין, מי שנפצע, מי שנפגע, רוב העובדים בבניין, אמרת מהחברה הערבית, הרוב הם עובדים זרים, כמובן שצריך גם בחברה הערבית ומה שאתם עושים חשוב ביותר, אבל צריך להרחיב את זה, גם באמצעות התקנים שאמרת ואני מברכת על כך - - -

רוב הנפגעים זה תאונות מוות, צריך להזכיר. בחקלאות יש המון תאונות שלא מדווחות, גם בבנייה כמובן.

בוודאי, ולכן חשוב להיערך לנושא של סין. כל הממשלה, כל המשרדים עושים עכשיו תכנית פעולה, תכנית עבודה לגבי העניין הזה, אתם צריכים להיכנס לנושא הזה. שיהיה ברור שלא יכול להיות שאתם לא תהיו חלק מההדרכה, חלק מההכשרה, חלק מאיזה שהוא ספר עשה ואל תעשה שיש עם העובדים האלה שמגיעים. זו ההזדמנות, תמיד צריך לתפוס את ההזדמנויות רגע לפני שהם מגיעים לכאן. זה חשוב לכולם שהם יגיעו לכאן, אנחנו בוודאי מבינים את הצורך בעובדים זרים, גם מסין, לא רק, אנחנו גם נלווה את העניין הזה, אני מקווה שאנחנו ניסע לראות את המיונים גם, כאשר יהיה הסכם בסין, ואנחנו נראה את הדברים וחשוב שאתם תיכנסו לעניין הזה.

אני רוצה מאוד להודות לכולם, גם ליועצים הפרלמנטריים שהגיעו. תודה לכם. אתם יודעים, אנחנו כבר בימי פגרה, אז אני מאחלת לכולם פגרה נעימה ושיהיה שקט בדרום ובמדינה כולה ולכולנו וימי שלום. תודה לכולם. ואנחנו יורדים לראות את הניידת.

תודה לכם. שתי דקות תראו פה רק שני דברים שהכינו ונרד לניידת.

ממש בשתי דקות סקירה על הערוצים הדיגיטליים שלנו. אתר המוסד לבטיחות ששודרג גם בפלטפורמה הטכנולוגית וגם בנראוּת לפני כשנה, הוא אתר עם תנועה של כ-1,000 גולשים ביום, לא כולל דף הפייסבוק וערוצי הפורום. אתם יכולים לראות שהאתר מכיל המון המון מידע, הוא נכתב במשך כעשר שנים עד היום ומכיל הרבה מאוד מדורים ופרויקטים. רק לצורך הדוגמה, פרויקט עובדים עם מוגבלות, פרויקט מוסד מורשה, מאגר ניהול ידע שנבנה, דפי מידע מן העולם וכו' וכו'. גם בדברים מקצועיים שחלקם הוזכרו פה, כמו הארגונומיה, הסיליקה, ועוד ועוד.

מה זה סיליקה? חשבתי שטעיתם ולא כתבתם סליקה.

יש המומחה לסיליקה.

אני המומחה לסיליקה. אני באתי לארגון, לא הבנתי כלום וכל ישיבה סיליקה ולא היה לי נעים להגיד 'חבר'ה, תגידו לי מה זה'. באיזה שהוא שלב התעצבנתי - - -

לא קשור לסיליקון?

'תפסיקו לדבר על סיליקה, תסבירו לי מה זה'. זה האבק של השיש. זה גורם ל - - -

החלקיקים הם קטנים עד כדי כך ש - - -

הם קטנים, הם נכנסים לריאות ואז יש סיליקון וסיליקון - - -

למדנו משהו.

מה שרציתי רק להמחיש, כדי לחבר את התוכן שהועבר קודם על ידי דני, וזה באמת לא נבנה רק למצגת שלכם, זה האתר נכון לרגע זה, שבנושאים שאנחנו מטפלים נמצאים גם נושאים שהוזכרו כמו בטיחות ילדים, בטיחות בני נוער, שתיכף נראה מאמר שנכתב. זאת אומרת לא מכריזים על זה כסיסמאות אלא יוצרים תכנים, כל תוכן כזה זה תוכן מקורי.

הייתה לכם השתלטות עוינת על האתר?

הייתה לנו כבר שלוש פעמים השתלטות עוינת מאוד. בחודשיים האחרונים או בחודש האחרון ניסיונות רבים מאוד של השתלטות על האתר. פעם אחת הצליחו בשנה האחרונה אבל התגברנו על זה אחרי יום אחד.

מה שרציתי עוד להראות לכם, שאנחנו מעמידים לקהל הרחב, אבל בעיקר לאנשי המקצוע ולנציגים שלנו במפעלים ובתעשייה, מספר כלים. הגשת שאילתות באופן אוטומטי, שאילתה שניגשת ישר למרכז מידע שלנו והמידע הוא מידע חסוי, כמו שדני אמר, והתשובה מתקבלת ישירות לפונה. הזמנת הדרכות, כניסה לפורום שבו כל אחד יכול להביע את דעתו, אנחנו רק מנטרים אותו ברמה המשפטית, לא ברמה המקצועית, כיוון שיש הרבה ידע שנצבר גם על ידי הממונים העוסקים בדבר.

רציתי להראות גם שבימים האחרונים אנחנו מתחילים לשדרג את האתר באנגלית. אפרופו עובדים זרים ומתוך איזה שהיא כוונה, את רוב החומרים גם לתרגם לאנגלית, שלפחות בשפה האנגלית זה יהיה נגיש. אבל כמובן שאם מדברים כבר על חזון אז גם ברמת המידע האינטרנטי החזון שלנו הוא לתרגם את החומרים לפחות לעוד שתיים-שלוש שפות. ערבית, אבל גם שפות נוספות. היום לתרגם אתר לסינית, אפרופו, זה כבר ממש לא משימה מסובכת וזה בהחלט - - -

תגיד, יש לפלסטינים איזה מקבילה?

לפלסטינים אין מקבילה.

לרשות לא, אבל אנחנו עם מצרים וירדן בכנס הבינלאומי - - - לקונסולים, כדי לראות אם יש נציגויות שם - - -

רק להראות, עוד פעם, קישור, מאמר שהעלינו, אנדרי כתב אותו, העלינו בחודש שעבר, על בטיחות בעבודת בני נוער בקיץ.

אתם עושים שיתוף פעולה עם הנוער העובד והלומד בעניין הזה? הם עוסקים הרבה בנושא של עבודת בני נוער וזכויות בני נוער.

עוד לא הגענו לארגונים האלה, אנחנו נגיע.

זה ארגון שעובד חזק מאוד על הנושא של זכויות ונכנסים אליהם אלפי - - - כל בן נוער, אני יודעת גם מהבן שלי, כשהוא התחיל לחפש עבודה הוא קודם כל נכנס ואמר 'אמא, כמה אני צריך להרוויח?' אמרתי, 'תשמע, אני לא זוכרת הכול בעל פה, תיכנס לאתר שלהם' וזה ידוע, נכנסים ויש שם את כל הזכויות והחובות ושווה לעשות שיהיה אפילו לינק.

אז אולי אני אעזור לכם, יש לנו פורום של תנועות נוער וארגוני נוער שאנחנו יושבים מדי פעם - - -

אתה מתכוון למועצת תנועות הנוער?

כן, אבל אני יושב עם כל ראשי תנועות הנוער וארגוני נוער. אני יושב איתם פעם בכמה זמן בנושא של יוצאי אתיופיה, להגדיל ב-20% את אחוז ההשתתפות אז הפורום - - -

הנוער העובד והלומד לקח על עצמו את העניין של עבודת בני נוער.

בנוסף יש לנו, אני חושב, את הספרייה אולי הכי גדולה בעולם בנושא בטיחות, כמובן שרוב הספרים בעברית אבל לא רק. לאחרונה גם שדרגנו אותה וזה בהחלט מודול שלפחות המתעניינים והעוסקים נכנסים בצורה די מסיבית.

זה בגדול. שאר הערוצים שלנו המוכרים, אנחנו גם נמצאים, ערוצי הפייסבוק. האינטרנט הוא קצת חלש, אז לדעתי - - -

תראי את הספר הזה. הספרייה, 5 מיליון שהשקענו - - -

כדאי שנראה את הניידת.

רק רציתי מגוון קצר מהפרסומים המקצועיים שאנחנו מוציאים. מגוון באמת קטן. יש לנו בערך 70 חוברות מקצועיות טכניות, 70 חוברות חוק ותקנות, אחת לחודשיים אנחנו מוציאים את הביטאון, שבטח קיבלת אותו.

בטח.

אחת לחודש אנחנו מוציאים עלון קיר. העלון של אוגוסט, החדש, 'בטיחות וחשמל בבית', 'שימרו על בטיחות הילדים בחופשת הקיץ'. כלומר אנחנו עוסקים הרבה מאוד - - -

לאן זה מופץ?

זה מופץ ב-13,000 עותקים, לכל הרשויות המקומיות, ארגונים, אגודות, מפעלים וכך הלאה. זה עלון קיר. עלון הקיר הזה מתורגם לרוסית ארבע פעמים בשנה, כפי שהוא, פעמיים בשנה לערבית, ומופץ בכל הפצה כזאת ב-3,000 עותקים גם כן. ברוסית ובערבית הוא מחולק גם חינם. זאת אומרת יש לנו עמיתים שמקבלים את זה באופן חופשי. זו דוגמה של עלון קיר.

וכמובן יש לנו כל מיני פרוספקטים, למשל 'הדרכת בטיחות אינטראקטיבית בניידות הדרכה בחקלאות'. כפי שאתה רואה, יש את הדוגמאות, את הניידת, השפות, וכפי שאני אומר זה רק מגוון קטן מאוד מסך כל הפרסומים שקיימים גם באינטרנט.

נרד לניידת.

מה אנחנו עושים פה בעצם? אנחנו במפעלים ועוזרים למעסיקים להדריך את העובדים על סיכונים במקום העבודה. יש לנו פורמט אינטראקטיבי שכל אחד מנסה ו - - - אנחנו נכנסים לתחומים שקשורים למפעל, למשל בטיחות בתחום ה - - - בטיחות אש וכך הלאה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:00.>