PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 97>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 14:00

<הפצת מסרים ביטחוניים במבצע "צוק איתן" לעולים - דיון חירום>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

אברהם מיכאלי
רינה פרנקל
פנינה תמנו-שטה

>
הדי וגשל - מנהל יחידת מידע וידע, המשרד לביטחון פנים

שרה כהן - מנהלת מחלקת רווחה, משרד העלייה והקליטה

אתי שמואלי - מנהלת תחום הערכות תשתיות ושירותים, אגף חירום, משרד התקשורת

ד"ר דליה ניסים - מנהלת תחום תכנות מדיניות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אבי מאיר - דובר לתקשורת בינלאומית, הסוכנות היהודית

ד"ר מיקי מירו - מנהל הרדיו, רשות השידור

אלכסנדר מדבין - מנהל שידורים בשפה הרוסית, רדיו רק"ע קול ישראל, רשות השידור

עו"ד יונה זהבי - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

דוד בן בסט - מנכ"ל הרדיו הראשון (ברוסית), התאחדות תחנות הרדיו האזורי

יונה פרנקל - סמנכ"ל קשר עם משרדי הממשלה, ערוץ 9

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים ותוכניות, מועצת ארגוני העולים

מריו לב - יו"ר מועצת ארגוני העולים

ד"ר אברהם נגוסה - מנהל ארגון מכנסף דרום לציון

נירה לאמעי-רכלבסקי

דנה גורדון שושני

ר.כ. חבר המתרגמים
<הפצת מסרים ביטחוניים במבצע "צוק איתן" לעולים - דיון חירום>

צהריים טובים. התכנסנו היום לדיון חירום בנושא הפצת מסרים ביטחוניים לעולים במבצע צוק איתן. גם אם הפסקת האש תיכנס היום לתוקף, מה שאנחנו לא רואים כרגע, חשוב לקיים את הדיון הזה גם לעתיד.
במהלך המבצע הזה, הדרך היחידה לאזרחי ישראל להגן על חייהם ולא לספוג פגיעה, היא באמצעות פעולה על פי הנחיות פיקוד העורף, באמצעות האזנה לרדיו או צפייה בטלוויזיה, בהם מפרסמים בזמן אמת את ההודעות על אזעקות ביישובים השונים.

כל המידע החשוב הזה מציל חיים והוא לא תמיד זמין לעולים חדשים וותיקים שאינם דוברים עברית ואני יכול להגיד שמתקשים בשפה וכולל כמובן אנשים קשישים שעלו גם לפני הרבה זמן לארץ ועדיין לא שולטים בשפה כמו שצריך. גם אם הרדיו משדר את המידע בזמן אמת, צריך לקחת בחשבון שהשידורים בכל שפה מתקיימים רק בשעות מסוימות. מה קורה לאותם עולים שבשעות מסוימות אין שידורים בשפתם, באותה עת של האזעקות.

עוד מעט אנחנו נשמע פה את הנציגים של כלי התקשורת השונים, שפועלים לטובת האוכלוסייה של העולים בכל מיני שפות, כי באמת אנחנו נמצאים במצב ורק עכשיו ב-LIVE, ראיתי בערוץ 2 צבע אדום, הייתה כתובית אדומה, משהו בגדול. העברתי לערוץ 9 וזה לא היה. אנחנו חושבים ולפי מה שאני מבין ואנחנו גם נשמע כאן בהמשך, זה יכול להיות עניין תקציבי לשים את המערכת הזאת, שלא אמורה לעלות הרבה כסף, אלא ממש פרוטות, והמידע הזה צריך להיות נגיש.

אנחנו כאן בוועדה חייבים לחשוב על העולים שיקבלו את המסרים האלה בזמן אמת. גם התשובה שקיבלנו מפיקוד העורף, קודם כל הם התנצלו מאד, רצו מאד להגיע אבל לא יכלו, ממשרד הביטחון, כי הם נמצאים עכשיו ממש בשעות קשות, אבל אני לא אהבתי את התגובה: אפשר להיכנס לאתר האינטרנט ויש שם את כל ההנחיות של פיקוד העורף בכל השפות. מה זה עוזר? קודם כל אנחנו מדברים על אוכלוסייה שמתקשה בשפה. ישנם כאלה שאין להם גם נגישות לאינטרנט, יש כאלה שלא יודעים להשתמש באינטרנט. מה אנחנו עושים איתם?

האם יש עוד דרכים לפרסם חוץ מהתקשורת, אולי באמצעות פליירים, ובזה אנחנו נפנה דרך האולפנים, מרכזי הקליטה או כל מקום שהוא, בשביל לתת לאותם עולים את ההנחיות של פיקוד העורף, ולא משהו שהם ישמעו דרך שכנים ולא בדיוק יידעו את ההנחיות המדויקות, כי אנחנו רואים שזה מציל חיים במערכה הזאת.

נמצאת איתנו חברת הכנסת רינה פרנקל. האם את רוצה להוסיף מילה או שתיים?

כן, אני רציתי לשאול אם נמצא פה נציג של ערוץ 9, כי אתמול בערב ראיתי בערוץ 9, ולי, כדוברת רוסית וכחברת כנסת, וגם כאחת שדואגת מאד לאוכלוסיית דוברי הרוסית, מאד מאד חשוב שרוב האוכלוסייה שבאמת מתקשה בשפה העברית, תדע בכל זמן נתון מה עליהם לעשות.

ואז דיברתי עם נציג של פיקוד העורף. בדיוק היה בערוץ 9 נציג של פיקוד העורף. פניתי אליו – שמו אבי ברמן – ואז הוא אמר שמבחינת פיקוד העורף אין שום בעיה לבצע את זה, זה צריך להיות בתיאום עם הנהלת ערוץ 9. הוא אמר שכמובן שהוא יעביר את הבקשה הזו ואני רוצה לדעת אם דנו כבר היום בעניין הזה, כי הדברים האלה צריכים להיות מאד מאד זמינים ומתבצעים בזמן אמת וכמה שיותר מהר, כי במצבים של מבצעים צבאיים ומלחמה – קשה מאד לדחות את זה. אין לנו זמן לדחות דברים. אנחנו חייבים לפעול ממש בדחיפות.
אז רציתי לדעת באמת אם הישיבה הזו התקיימה ואם באמת התקבלה איזו שהיא הנחיה, בנוסף לזה שמופיע על המסך, בזמן אזעקה, כשיש אזעקה למשל במקום מסוים, במיקום מסוים, האם זה מופיע קבוע, כמו למשל בערוץ 10 בצד ימין של המסך.

הבנו, בזמן אמת.

כן, שיהיה באמת כמה שיותר על המסך, כדי שאנשים יידעו להתעדכן במצב הנוכחי. אז גם פה וגם ברדיו רק"ע, מאד מאד חשוב שבזמן האזעקות אנחנו נהיה בטוחים שזה מגיע לכל האוכלוסייה שצריכה לשמוע את זה ולהבין מה לעשות.

טוב, עוד מעט אני אתן את רשות הדיבור לערוץ 9, אבל מה שחשוב לציין כאן בוועדה-. אנחנו עוצרים כאן.

מצטער שנבהלתם.

טוב, חברים, קודם כל אני שמח שאנחנו בתקופה הזאת באמת עוד מרשים לעצמנו לחייך. אני קיימתי לפני כן דיון ואתמול דיון. אנחנו נמצאים בשגרת חירום וזה מושג שנראה לי המציאו בישראל, אבל אין מה לעשות, אנחנו עדיין ממשיכים.

לא, אנחנו רוצים שהשגרה תהיה אצלנו וחירום במקום אחר. או בכלל לא.

כך העם היהודי חי כבר הרבה שנים.

הדיון הזה הוא דווקא דיון חירום, כי באמת אנחנו צריכים לראות שאנחנו מסודרים כאן ובאמת כלי התקשורת שפועלים לטובת עולים או לא נגיד עולים, אלא אוכלוסייה שפחות שולטת בשפה, הם חיוניים, כי זאת הדרך היחידה שהם מקבלים את המסרים ובאמת חשוב לנו גם לחזק כאן את אותם כלי תקשורת, שנותנים את האינפורמציה הנדרשת, עד כמה שהם יכולים, כי עוד פעם, בלי זה אותו קהל, ואנחנו יודעים על קהל רב, היה אבוד לגמרי.

ראשון הדוברים מרשות השידור, ד"ר מיקי מירו, מנהל הרדיו, בבקשה.

נמצא איתי גם אלכסנדר.

כן, אנחנו ניתן אחר כך גם לאלכסנדר.

ברמת העיקרון, אנחנו פתחנו את כל תחנות הרדיו שלנו, כולן, בלי יוצא מן הכלל – זה כולל גם את רק"ע – לדיווחים של פיקוד העורף, גם ברשת ב', גם ברשת א' וברשת ג'. זאת אומרת איפה שלא יפלו אנשים במקרה, ההודעות הן בשפה מאד ברורה. גם כשאומרים אותן בעברית זה מאד ברור, כי אם אומרים צבע אדום באשדוד, גם עולה חדש יכול להבין את זה. אבל אנחנו לא מסתפקים בכך, כי - - -

מיקי, בתנאי שהוא מאזין.

כנראה שהוא לא יעלה על התדר הזה.

לא, אני אגיד לכם, ואולי אני אגלה לכם משהו קטן, שלקול ישראל, ל-8 התחנות מאזינים 2,158,000 בני אדם, אז אני מאמין שזו כמות די גדולה, ועוד לא דיברתי מה קורה באינטרנט וכן הלאה.
לצד כל מה שאמרתי בשפה העברית ובערבית בקול ישראל בערבית, ברק"ע אנחנו נותנים גם כן את הדיווחים, ואני לא אכנס לטריטוריה של אלכסנדר מדבין. אני רק אומר שלצד כל אלה אנחנו מפעילים גם גל שקט. זאת אומרת שיש לנו את התדר 531, שאנחנו מספקים ברמה ארצית תדר שקט, שיכולים לשים טרנזיסטור בצד, והיתרון של AM זה שקולטים אותו גם במקלטים, גם במרחבים מוגנים, וכרגע זאת השיטה הכי טובה. אמנם היא מימי מלחמת העולם הראשונה והשנייה, אבל עדיין זו השיטה הטובה. זאת אומרת שיש לנו גם את הגל השקט, גם את הדיווחים בשפות וגם בערבית.
אנחנו תמיד פתוחים, אם יהיה משהו שיעלה גם פה ויעלה רעיון יותר טוב, איך להגיע לכל אחד ואחת, כי אני מסתכל על אותו אדם, ואני אתן דוגמא אחרת, של אותו אדם זקן שרץ אל הממ"ד ונחבל בראשו, או אדם שהיה עם מוגבלות במכונית, אנחנו רוצים להגיע לכל אחד, ואם אנחנו יכולים להציל נפש אחת – מבחינתי אני אקדיש את כל הרדיו לדבר הזה, כי פה מדובר בהצלת נפשות.

ברשותכם, אלכסנדר יוסיף.

בבקשה, אלכסנדר מדבין.

כן, אז אני אוסיף למה שאמר מיקי, שרק ברוסית שומעים אותנו 600,000 אנשים, צעירים, זקנים, קשישים, מבוגרים, שונים. 600,000 אנשים.

שנית, אנחנו חלק מקול ישראל, חלק אינטגראלי, אז אנחנו מחוברים לאותן הודעות ששומעים כל אזרחי מדינת ישראל ברדיו קול ישראל. זאת אומרת, כשקריין כל ישראל אומר אזעקה בזיקים, אזעקה באשדוד, הוא מופיע גם אצלנו – אוטומטית . הוא פורץ לשידור ומאזיננו שומעים את זה. אבל משום שהקריין מדבר בעברית, מנקודת מבט של עולה חדש – יש לו מבטא. לא לעולה החדש, אלא לקריין יש מבטא. אז אנחנו חוזרים על אותו מסר במבטא הרוסי, כדי שזה יהיה ברור לכל אחד ואחת. זה דבר שני.
הדבר השלישי, מופיע אצלנו אותו אבי ברמן, באופן סדיר, זאת אומרת אנחנו מראיינים אותו גם בבוקר, גם בערב, מתי שצריך הוא מופיע אצלנו והוא מעביר הודעות והוראות של פיקוד העורף. בנוסף לזה יש לנו חדשות כל שעה עגולה ואם קרה משהו, אם יש איזה שהוא מידע חדש, אז המאזינים שומעים את זה. וגם בין השעות העגולות, אם קורה משהו, משהו דחוף, משהו חריג – העיתונאים שלנו פורצים לשידור עם המידע החדש.

זאת אומרת שנדמה לי, לדעתי, יכול להיות שמישהו יחשוב אחרת, שמאזיננו מקבלים את מלוא המידע ובזמן.

אני רק רוצה להדגיש משהו, שלא קשור לנושא העיקרי, שלאור החוק החדש על הרפורמה או הבנייה מחדש של השידור הציבורי, צריך לזכור את המשימה הזו של השידור הציבורי ולשמור ולחזק את השידור בשפות רוסית, אידיש, גם באמהרית, גם באנגלית וכן הלאה וכן הלאה. יש לנו 15 שפות.

אז פה אני רוצה לומר שהייתי חברה בוועדה של רשות השידור ודאגתי לאורך כל הוועדה לזה שבאמת יהיה מענה לשפה הרוסית כמובן – יש המון המון מאזינים, ולשפה האמהרית, כי זה מאד מאד חשוב וגם הוראות של פיקוד העורף, שיהיו בשפות האלה בטוח. זה כבר נכנס לתוך החוק ואני שמחה שזה קרה, כי זה מאד מאד חשוב וזה משרת אוכלוסייה מאד מאד גדולה.

אני גם חושבת שהדיון שלנו פה הוא כל כך בזמן נכון להיום, ותודה באמת ליואל שיזם אותו, כי אנחנו נמצאים כרגע עוד במצב של מין אי ודאות וגם האזרחים שלנו צריכים להיות כל הזמן מעודכנים לגבי המצב וצריכים להיות מעודכנים לגבי מה שקורה נכון להיום, ובוודאי שישמחו אם הכל יסתיים והם יחזרו לשגרה ולחיים שקטים.

תודה לחברת הכנסת רינה פרנקל. הצטרף אלינו חבר הכנסת אברהם מיכאלי.

בנושא של הרפורמה בשידור הציבורי, רינה פרנקל ייצגה אותנו בוועדה ובאמת נלחמה, וגם אמרנו שאנחנו לא ניתן לפגוע - אנחנו כוועדת העלייה והקליטה – לא ניתן לפגוע באוכלוסיית העולים שזקוקה לרדיו בשפה שלה, כך שזה באמת מאד חשוב.

ברשותך, רק אם הייתם יכולים להגדיר את זה בחוק, חברת הכנסת פרנקל, כי בחוק לא מוגדרות התחנות כתחנות, כי זה צריך להיות מוגדר רק"ע, מורשת, כי ה בדיוק העניין - - -

הרדיו ברוסית יישאר, סמוך עלינו.

קודם כל נתחיל מזה שרדיו, בחוק הקודם לא היה בכלל מוגדר. בכלל לא היה קיים. זאת אומרת בחוק הקודם לא היה שום נוסח לגבי הרדיו.

לא נסטה מהדיון.

כן, באמת לא נצא מהנושא, אבל יחד עם זאת, אם זה קיים אז זה כבר הישג גדול.

אני מקבל את הצעתו של יושב הראש ואני אקיים איתך שיחה, אני אסביר לך למה אני מתכוון, אבל באמת זה לא הדיון פה.

אני הבנתי למה אתה מתכוון.

בסדר גמור, חברים, אנחנו ממשיכים בנושא שלנו.

ערוץ 9, הגברת יונה פרנקל, סמנכ"ל קשר עם משרדי ממשלה, בבקשה.

צהריים טובים. קודם כל לא כל כך מהר נעשים הדברים. תודה לרינה, שהעלית את הנושא שערוץ 9 יקבל גם, כמו ערוצים אחרים, התראה בזמן אמת. עדיין זה לא בוצע, אני הרגע גם בדקתי.

רגע, אני דיברתי עם המנכ"לית ומה שהיא אמרה שזה עניין תקציבי ושהמערכת הזאת עולה כ-20,000 דולר. זו אחת הסיבות שאמרתי שאנחנו נכנס את הדיון הזה – 20,000 דולר מול חיי אדם – איפה הפרופורציה. אז השאלה אם זה המצב, בואי תספרי ותרחיבי.

מה שחשוב פה לציין, שאנחנו בשבוע האחרון עובדים כטלוויזיה ציבורית, לא כטלוויזיה מסחרית. אנחנו משדרים 24 שעות חדשות. אנחנו מחליפים - ומי שמזדמן לו היום לראות ערוץ 9, יכול לראות שביטלנו את כל התכניות, האולפן מלא באורחים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אלופים, פרשנים ובזמן אמת נותנים מידע לקהל דוברי רוסית.

הרייטינג שלנו בשבוע הזה עלה פי שלושה וארבעה מהרגיל. מה שזה אומר, שכולנו רואים, שומעים.

עכשיו, לגבי התרעות בזמן אמת, יש לנו התרעות בזמן אמת, בדרך קצת אחרת שעולה גם לנו בנוסף לזה כסף. אנחנו העמדנו כתבים וצלמים, צוותים, שזה גם עלות, בכל מקום, בכל האזורים.

כן, אבל זה לא בדיוק זמן אמת.

הכתב מתריע תוך כדי. זה נכון שמה שחשוב פה שהדברים יועברו בשניות הנכונות, אז בשניות הנכונות זה לא עובר.

מה אתם צריכים בשביל זה?

אז כמו שגם הזכרת, יש את המערכת. קודם כל השבוע הזה עולה לנו מבחינה תקציבית פי שלושה מכל יום שידור אחר. כל הפרסומאים, רוב הפרסומאים לא רוצים להיות מזוהים עם זמן המלחמה, אז הם ביטלו פרסומות. אז אנחנו גם לא מרוויחים בשבוע הזה. אז מצד אחד אנחנו מחויבים לציבור ומשדרים 24 שעות, עם עלות פי שלושה מכל יום רגיל, עם הפסד של פרסומאים שעזבו אותנו, ובנוסף לזה גם מערכת ההתרעה היא כביכול על חשבוננו.

הבנו את הנקודה. אז מה שאני אבקש מכם זה באמת להבהיר למה אתם זקוקים, כי כמו שאני אומר, קודם כל למה הרייטינג עלה – כי הציבור צריך את זה. יש לזה ביקוש.

בוודאי.

אם לא היה ביקוש אז הרייטינג לא היה עולה ואנשים רואים את זה, צופים בזה, ובאמת בכל בית של דוברי השפה הרוסית, תמיד יש בן בית אחד שמתקשה בשפה, סביר להניח, ואז אנחנו שומעים את הרדיו בשפה הרוסית, אם זה רדיו רק"ע, אם זה ערוץ 9 וערוצים אחרים. ואם אותם כלי התקשורת שהם כביכול פרטיים, עוברים למתכונת ציבורית ואתם צריכים משהו, אני מבין שבאמת אתם עושים את זה, כי זה מחויבות ציבורית שלכם. אני חושב שמבחינה אתית, או איך שלא תקראו לזה, חשוב לעשות את זה, אבל מצד שני זה לא יכול בסופו של דבר להרוס את הערוץ או את התחנה.

אז תגישו בדיוק, וכמו שאמרנו, אם יש באמת עלות כזאת, שהיא עלות שולית כביכול בתקופה הזאת, ובכלל לא בתקופה, אז אנחנו נבקש כאן שתגישו את זה לוועדה ואנחנו מיד נפנה לגורם המתאים שיממן את זה, כי חשוב לנו שהציבור יידע בזמן אמת, הציבור שצריך את זה. וכמו שאמרנו וגם את ציינת, הרייטינג עלה – והרייטינג לא עלה סתם. באמת צריכים את זה. אנשים יושבים בציפייה בבית וצריכים לקבל את הנתונים האלה.

עוד נקודה. לפני יומיים חמאס התריע על הפגזת תל אביב בשעה 21:00 בדיוק. יום למחרת עברתי על הטבלה לראות את הרייטינג. בשעה 21:00 בדיוק – כל הטלוויזיות דוברי רוסית היו בערוץ 9. פשוט רואים את העקומה של הקפיצה. זאת אומרת 20:45, 21:00 זה קפץ, ואחר כך רגיעה מסוימת.

צריך להזמין עוד התרעות כאלה.

שלא נצטרך רייטינג בצורה כזו, אבל אני כן יכול להביא דוגמא אישית שבבית ראיתי ערוץ 2 והייתה אזעקה בנתניה שלא שמענו אותה בחוץ כי המזגן דלק והחלונות היו סגורים, וכאשתי אמרה – כנראה יש אזעקה, אמרתי – לא, זה בטלוויזיה ושרטטתי לה את מפת ישראל ואמרתי שלחמאס אין סיכוי להגיע ושיחקתי אותה רמטכ"ל, ואז היא פתחה את החלון לוודא, ואז ראיתי עד כמה אני טועה.
אז זה באמת מראה שמה שמועבר בתקשורת נחוץ, כי אנחנו גם בעונה חמה והחלונות סגורים והמזגנים פועלים ולא תמיד שומעים ואנחנו עוד פעם חוזרים לטובת האנשים. אז אני כן ראיתי ערוץ 2, ואם הייתי רואה באותה שנייה ערוץ 9, יכול להיות שלא הייתי מקבל את ההתרעה שזה בנתניה ולא הייתי הולך לממ"ד. זה המצב.

אנחנו ממשיכים עם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. עורכת הדין יונה זהבי, בבקשה.

כן, שלום. אז כמו שצוין כאן קודם, אצלנו באמת הזכיינים, אם זה זכייני הטלוויזיה - ערוץ 2 ו-10 וזכייני הרדיו – שמדובר פה ברדיו האזורי – מחוברים למערכת של פיקוד העורף, זה נמצא במרכז הפצת שידורים אצלנו ופיקוד העורף יכול באופן אוטומטי לשלוט בערוצים. כמו שאתם רואים זה קופץ גם למטה וגם בצדדים, קופצות הודעות.

אנחנו באופן כללי פועלים בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, פועלים לפי ההנחיות שלו. כרגע הערוצים שלנו משדרים בעברית, מלבד רדיו השאמס, שהוא משדר בערבית, ששם גם הוא מחובר להתרעות פיקוד העורף בערבית.

תודה.

תרשמו לעצמכם בסופו של דבר, אם יש לכם קשר או נגיעה או שאתם יכולים לעזור, אז חשוב שתיקחו את העניין הזה לתשומת ליבכם.

דוד בן בסט, מנכ"ל הרדיו הראשון ברוסית.

שלום. אני המנכ"ל וגם הבעלים של - - -

היום הוא ברוסית, אבל הוא גם בעברית.

של רדיו לב המדינה, של רדיו 100 FM, ושל רדיו pervoye. דיברתם פה על הרייטינג, אז דבר אחד שהוא נורא מעניין. הייתה אצלנו בשבוע שעבר ישיבה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שהם הרגולטור שלנו, ומסתבר שעל פי הסקר של הרשות השנייה, לרדיוס 100FM, 16% מהתושבים דוברי הרוסית – מאזינים לרדיוס, ו-29% מאזינים ל- pervoye, שזה שיעורי האזנה מדהימים. אבל מאזינים לנו לא רק ברדיו, מאזינים לנו גם באינטרנט, גם ב-YES וגם ב-HOT, שזה נותן פרישה מאד רחבה.

עכשיו, אנחנו מחוברים למערכת פיקוד העורף. סליחה שאני אומר, זה לא העניין שלי, אבל ערוץ 9 לדעתי פשוט לא דפק על השולחן, כי אנחנו דפקנו על השולחן וקיבלנו את המערכת הזאת מהרגע להרגע. אני מדבר על מערכת פיקוד העורף.

זה נכון.

ואנחנו קיבלנו את המערכת הזאת. היות ולי יש ארבעה תדרים, שתיכף אני גם אסביר איך אנחנו פונים לקהל הרוסי, היות וקיבלנו מערכת אחת - - -

אתם קצת מנוסים כאן, כן, אז אולי בערוץ 9 פחות מנוסים. לכם יש את הידע, הם לא ידעו שצריך לדפוק ובגלל זה אנחנו מקיימים כאן דיון ואנחנו נדפוק בדלת ובראש של מי שצריך להתעורר ולעזור, כי באמת לא כולם יודעים. אני שמח גם שאתם מעבירים את המידע הזה שכן אפשר להשיג ככה.

כן, כן, הם צריכים פשוט להתעקש ולקבל. פשוט להתעקש.

וודאי שאפשר. לנו היום שלוש מערכות ויש לנו ארבעה תדרים. אז מה ששמנו זה מערכת אחת על שני תדרים, כל אחד על ערוץ שני, אבל זה כמובן לא יוצא כל כך טוב. ביום שבת התקשרתי לפיקוד העורף, אמרתי שאני דורש מערכת מייד. ביום ראשון הביאו לי מערכת, אז יש לנו היום 4 מערכות.

טוב, לך יש קשרים.

זה לא קשור לקשרים בכלל, פשוט ביקשנו וקיבלנו.

אנחנו מחוברים למערכת פיקוד העורף גם ברדיו ברוסית וגם בכל תחנות הרדיו וגם בתדרים האחרים שלנו. בכל יום מהשעה 19:00 בערב ועד 07:00 בבוקר, וכמובן הכל נעשה באישור הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שזה הרגולטור שלנו. מ-19:00 בערב עד 07:00 בבוקר אנחנו גל שקט לדוברי השפה הרוסית ב-89.1, וביום שבת מהשעה 19:00 ועד 19:00 למחרת – זאת אומרת שישי שבת – אנחנו גל שקט גם לדוברי רוסית וגם לאנשים החרדים, שיכולים לשבת על התדר הזה ולהאזין.
אנחנו מחוברים כמובן עם נציגי פיקוד העורף שמופיעים אצלנו כל יום, נותנים הוראות. אנחנו מחוברים לפסיכולוגים שיושבים באולפן ונותנים מענה גם לצעירים וגם למבוגרים, עם הוראות כאלה ואחרות, וגם סיוע רפואי אם צריך.

ברדיו ברוסית יש אצלנו מחלקת חדשות, שמדברת עם הקהל שלנו. ברק"ע, שזו תחנה מצוינת, אם יורשה לי להגיד, הם לא משדרים רצוף ויש שם 15 שפות, ו-15 שפות, אז כל הזמן יש להם פערים של אמהרית ולדינו ואנגלית, לא יודע, 15 שפות. אנחנו משדרים באופן רצוף ולכן זה נורא נורא חשוב שאנחנו באמת ניתן את הפתרון ממש בכל רגע נתון.

אבל אתם משדרים היום באזור דרום.

כן, דרום ומרכז, אבל זה לא מדויק, כי באמצעות YES ו-HOT, שומעים אותנו גם בצפון וגם בדרום וגם איפה שאתם רוצים, וכמובן דרך האינטרנט. אני יכול לומר לכם שאנחנו לא יכולים לומר כמה שיעורי האזנה יש ברדיו בכל רגע נתון, אבל לפני המלחמה אמרתי – pervoye קיבל 29% האזנה, כמעט 30% האזנה, ואנחנו יודעים שב-YES אנחנו לא יכולים למדוד, אבל ב-HOT אנחנו יכולים למדוד בכל רגע נתון, ושיעורי האזנה עלו שם בערך פי ארבעה, שזה אומר הרבה מאד, וכמובן גם דרך האינטרנט.

אז אנחנו מנסים לתת את המענה באמצעים שלנו. אמרתי, אנחנו באמצעות מחלקת החדשות נותנים באמת כל האינפורמציה. יש לנו מערכת חדשות טובה מאד, שנותנת את כל האינפורמציה בכל רגע נתון. כמובן שאנחנו נכנסים לשידור בכל רגע שיש מערכת התרעה.

גם אצלנו, כמו בערוץ 9, הפרסומות ירדו כמעט למינימום, כמעט ואין פרסומות, כי רוב הלקוחות ירדו. אני מניח שאתם יודעים, היות וחלק גדול מהקהל הרוסי, דוברי השפה הרוסית מתחיל, וטוב שכך, להיטמע בתוך הקהל הישראלי והצעירים היום כבר מאזינים הרבה מאד לתחנות רדיו ולתחנות טלוויזיה שהן לא בדיוק מגדריות, אנחנו נמצאים בסיטואציה מאד קשה.

רוב משרדי הפרסום, או לא רוב, כל משרדי הפרסום ברוסית נסגרו. אין היום משרדי פרסום ברוסית, שמדברים עם רדיו. אולי של הטלוויזיה נשאר משהו, אבל לרדיו אין. אז אנחנו עובדים בעיקר עם הלקוחות הקטנים, וכמובן המספרים ירדו בערך בשני שלישים.

אז כך שגם ברדיו ברוסית אנחנו היום נמצאים במצב שהפרסומות ירדו בצורה מאד מאד משמעותית, אמרתי, כמעט שני שלישים.

זהו, תודה.

תודה לדוד בן בסט, מנכ"ל הרדיו.

יש גל שקט בשבת?

כן, בשבת לקהל החרדי.

רדיו קול ברמה שימש השבת כגל שקט?

על רדיו קול ברמה אני לא יכול לענות לך, כי אני לא יודע. אמנם אני יושב ראש התאחדות תחנות הרדיו, אבל אני לא יודע ברמת כל תחנה מה היא משדרת.

לא, כי נתנו את התדרים של התחנות האלה.

נתנו גם את שלנו. 93.3 נתנו. 63.3 זה התדר החלופי של רדיו לב המדינה, אותו הקדשנו גם לקהל הרוסי, לפי בקשת מנכ"ל הרשות השנייה, שפנה אלי. אז מהשעה 19:00 ביום שישי ועד מוצאי שבת.

עד 20:30 בערך, לא עד 19:00. השבת יוצאת מאוחר.

כן, הכוונה עד מוצאי השבת אנחנו משדרים גל שקט והרדיו הרוסי משדר כל יום גל שקט מהשעה 19:00 בערב ועד 07:00 בבוקר.

תודה.

מה לגבי דוברי הצרפתית?

אנחנו עוד מעט נגיע לזה. בינתיים אני מזהה שלוש בעיות: אחת, התרעה בשידור ישיר שאנחנו מקבלים, במיוחד בערוץ 9; מבחינת רדיו רק"ע, זה שהרדיו הזה נותן שירות להרבה עולים ואז יש את עניין השפות ואז מישהו לא שומע ואז הוא לנגיש; וכמובן תהיה עוד בעיה שאני מזהה כבר מבחינת השפות – אמהרית, צרפתית - - -

יש בעיה עם כל השפות שמשרדים רק פעם ביום שם, וזה לא בסדר.

בדיוק.

אני ביקשתי תגבור לדוגמא אפילו בגרוזינית, ביקשתי לתת עוד שעה כי יש אנשים מבוגרים שלא מבינים לא עברית ולא רוסית, מה לעשות?

זו באמת בעיה איך אנחנו מגיעים אליהם?

אלף, אני חושב איתך בקול רם, אני אנסה לראות במיידי משהו דומה למה שעשינו לגל השקט. כי תראה, יש התלבטות. אנחנו גזרנו גל שקט אחד של 531 שנוגע לכל הארץ. יכול להיות שעל הבסיס הזה, על בסיס הרעיון הזה, נעשה משהו מיוחד שיהיה בכל השפות.

זאת אומרת שאם קרה משהו, אז אפשר להגיד את זה לפחות בשפות עיקריות. בוא נגיד לצורך העניין שפת השימור אידיש היא פחות חשובה, אבל צרפתית, אמהרית, רוסית, כל השפות האלה – לאגד את השפות המרכזיות, כולל הגרוזינית, שאתה צודק מאד, כי זה באמת נוגע לקהל גדול. יש לנו גם את הבוכרים, שזה נוגע לקהל גדול וגם יש לנו אמהרית וטיגרינאית, שעכשיו אולי נמצא לזה פתרון. אז אולי לעשות את זה על גל אחר ולהקדיש אותו באמת רק להתרעות. זאת אומרת שדוברי השפה יוכלו לשים את זה - - -

ציינת כמה שפות, תחשוב כמה הרבה שפות, אז עד שאתה חוזר על הכל – כבר נופלות הרקטות.

נוכל לעשות את זה אולי בצורה קצרה. נחשוב על זה. אני יכול להגיד לכם מהניסיון שלי במלחמת המפרץ, בשנת 1991, מה שעשינו, שידרנו ככה: שידרנו בשש שפות, אבל באמת הייתה הבעיה הזאת, שאנשים אמרו שעד שגמרתם לקרוא את כולם, כבר נפל טיל חדש במקום אחר.

את האמת, נולד לי איזה רעיון, יש איזו מילה בינלאומית שזה בומבה נגיד. אתה אומר בומבה – אשדוד ואז כולם מבינים. יכול להיות שזו הדרך.

כשאמרו נחש צפע כולם ידעו מה זה.

אני אבדוק את זה ואתן את הדעת לרעיון הזה. אתם מעלים את זה ואתם צודקים.

חברים, בואו נשמור על סדר. כן, בבקשה, אלכסנדר.

אולי פשוט נזמין אנשים בשפות שונות להשתמש בגל השקט וזהו, ולא צריך לתרגם שם.

בסדר גמור.

משרד העלייה והקליטה, הגברת שרה כהן, מנהלת מחלקת הרווחה, בבקשה.

צהריים טובים. המשרד שלנו בעצם הוא משרד משלים. מה שאנחנו עשינו במהלך השבוע האחרון, לאחר שהוצאנו במשרד נוהל חירום שבעצם כרגע משמש את עבודת המשרד, יש מהלך של תדרוכים שוטפים שמתקיים אצל המנכ"ל.

המערכת שלנו בעצם, מבחינתנו, בכמה מילים, יש התייצבות מלאה לעבודה. הלשכות שלנו פועלות באופן סדיר ובעצם נותנות מענה שהוא מענה שוטף לעולים. אנחנו פתחנו מרכז מידע טלפוני מתוגבר בנתב"ג בשפות, ואנחנו מקבלים כרגע גם קצת יותר פניות.
בלשכות, אנחנו יוצרים כרגע מהלך יזום לכל העולים שנחתו בעצם לאחר פרוץ המבצע.

עלו מעל 500 עולים.

ואנחנו פונים טלפונים לעולה-עולה, מנסים בעצם לראות מה המצב שלו ובמקרה הצורך מפנים את זה לצוות העובדים הסוציאליים של השירות.

מה שאנחנו עשינו בנתב"ג, שרשרת קליטת העולים בעצם נמשכת כסדרה. קבוצות העולים שנוחתות מקבלות תדרוך והנחיות התגוננות, ממדריכות של פיקוד העורף בשפות, בטרמינל שדה התעופה. אנחנו גם מחלקים חומרים מטעם פיקוד העורף במקום, פליירים בכל השפות.

מה שאני מבקש לגבי הפליירים ומבחינת התדרוך, שיהיו באולפנים ובמרכזי הקליטה, כי עוד פעם, לא כל האנשים נחשפים לרדיו. יש לנו פה כבר כמה בעיות ואנחנו רוצים להכליל את כולם, שכולם יחשפו לאינפורמציה של פיקוד העורף. אז באמת להעביר את זה דרך הנקודות, איפה שאתם יודעים, איפה שהם מתקבצים, איפה שאתם מזהים את האנשים שלא יודעים. אם אתם צריכים עזרה, אני אחבר אתכם עם הסוכנות. אני מאמין שאתם יודעים לעבוד, אבל חשוב לחלק פליירים וההדפסה צריכה לצאת ביום הראשון שאנחנו יודעים, ולא משנה אם אנחנו לא יודעים לכמה זמן אנחנו נכנסים לתוך המערכת, אבל חשוב להוציא את זה.

יש שלושה דברים שאני רוצה לציין בהקשר הזה. אחד, אני עצמי חברתי לשתי ועדות שפועלות במסגרת פיקוד העורף, האחת היא בנושא של צרכים מיוחדים של אוכלוסייה, ושם בהחלט שיקפנו את הצרכים הייחודיים של חלק מאוכלוסיות העולים, בהחלט גם כאלה שגם נמצאים פרקי זמן קצרים יותר בארץ.

גם בוועדת האוכלוסייה בפיקוד העורף אנחנו העלינו את כל מה שקשור לנושא של הנגישות לאוכלוסייה והעברת המידע. אנחנו יצרנו את החיבור עם פיקוד העורף, בהחלט כדי שאנחנו נוכל גם לקבל את החומרים ואת המידע השוטף באופן זמין.

מערכת האינטרנט של המשרד שלנו, שהרי האתר של המשרד פועל בכל השפות והוא מחובר בלינקים גם למערכת פיקוד העורף - - -

פה אני רוצה פחות אינטרנט, כי אנחנו מכוונים לאוכלוסייה שכנראה לא מגיעה לשם. לאוכלוסייה שכן מגיעה גם יותר קל להבין את הצבע האדום ולקבל את המסרים.

יש עוד משהו שאני רוצה לציין. משרד הרווחה - ועמיתתי כאן תספר על זה - יחד עם פיקוד העורף ועם אשלים, הוציאו מדריך חדש שהוא מאד נגיש, מדריך בעצם בפישוט לשוני, שמיועד לאוכלוסיות שמתקשות יותר בהבנה של ההוראות הרגילות.

בהתרעה של יום אנחנו לקחנו את המסמך הזה ותרגמנו אותו כרגע במשרד לארבע שפות, זאת אומרת לרוסית, ספרדית, צרפתית ואנגלית. המסמך הזה כרגע כבר מבחינתנו עלה לאתר שלנו והוא כרגע בעצם מיועד ממש להפצה.

אנחנו בהחלט נעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי שגם המסמך הזה, שהוא מאד ידידותי, וכל מי שראה את זה כרגע בהחלט מתלהב מהאופן שבו מועברים בו המסרים, ואנחנו בעצם כרגע יצרנו אפשרות להעברת מסרים גם בצורה שהיא הרבה יותר פשוטה.

אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הדברים. כל מה שקשור בעצם למקרים שהם יותר קשים מגיעים אלינו וצריך לציין, המערכת שלנו היא מערכת משלימה.

תודה.

אני רוצה לעבור לד"ר אברהם נגוסה, מארגון מכנף דרום לציון. בוא תגיד לנו מה קורה.

כן, קודם כל אני מברך על הדיון הזה, זה חשוב. בנושא עולי אתיופיה, מה שאני יודע, אין שום שינוי והגדלה ברדיו. 15 דקות בבוקר, 75 דקות בצהריים, 45 דקות בערב.

השאלה, אנחנו מתכוונים כרגע לא לשידור ברדיו אלא למצב חירום. איך המסרים עוברים?

כן, זה מה שאני אומר. זה מה שרגיל, אין שום שינוי.

איך מקבלים עדכונים מהתקשורת הישראלית?

בנוסף יש ערוץ אתיופי, שעובד דרך הכבלים של YES ו-HOT. זה מאד חיוני כי הרבה אנשים מסתכלים על זה. מעבר להוראות שהם מעבירים, הוראות של פיקוד העורף, הם לא יכולים להעביר למשל צבע אדום בזמן אמת. שאלתי אותם למה, אמרו לי אין להם כסף, אין להם תקציב.

אז זה אותו עניין כמו בערוץ 9.

זה כמו ערוץ 9, כן.

נציגי הערוץ צריכים להגיע? הם לא הגיעו?

וזה יכול באמת לעזור, כי היום יש 17 מרכזי קליטה בהם גרים עולים חדשים. בנוסף לזה, האוכלוסייה המבוגרת של העולים החדשים, התקשורת שהם ממש יכולים לשמוע חדשות או את מה שקורה, זה רק דרך הרדיו ודרך הטלוויזיה, בעיקר דרך הטלוויזיה, כי כל הזמן זה משודר בערוץ. כל יום. זה רק בגלל שהם מוגבלים בתקציב, הם לא נותנים המידע לציבור כמו שצריך.

לכן אני חושב, לפחות בזמן החירום, בזמן המלחמה ואני מקווה שהיא תסתיים היום, אבל אם לא, חייבים למצוא דרך של ממש לסדר את העניין הזה, כי העולים המבוגרים הם ממש בסכנה.

בשביל זה אנחנו מקיימים את הדיון הזה. באמת אני סומך עליך כשאתה אומר שרואים ושהערוץ הזה זה מה שהקהילה האתיופית צריכה ושיש באמת הרבה צופים שרואים וחייבים וזקוקים, לאור זה שיש להם איזו שהיא ברירה אחרת. חבל לי שהם לא הגיעו.

אין ברירה אחרת. ערוץ 1 נותן פעם בשבוע, במוצאי שבת - - -

לא, אני מדבר איתך על עכשיו, על שגרת חירום, כמו שאנחנו אומרים.

אז אני אומר, לחירום אין שום תוספת.

... בתחנה פרטית, אז מה הם - - -

לא, זה לא משנה. עדיין, אם יש להם רייטינג ורואים והם זקוקים לזה, אין להם משהו אחר ואותם קשישים מהעדה לא הבינו, אז צריך לסדר להם - - -

לא, לא, אני מסכים שהם צריכים לעשות מה שהם יכולים. רגע, הרשות השנייה אחראים גם על תחנות פרטיות כאלה?

לא, זה ערוצים ייעודיים שעליהם מפקחת מועצת הכבלים והלוויין.

עוד פעם, כמו שאמרו כאן החברים, אפשר לפנות ולקבל את המערכת הזאת ואם לא נותנים – אנחנו נלחץ שיתנו את המערכת.

יש תחנה שנקראת GTV בתוך הכבלים, ושם צופים כל היום, יש שם שידורים לצופים. צריך לבדוק את זה.

בסדר, אנחנו נבדוק גם את העניין הזה.

משרד התקשורת, אתי שמואלי, מנהלת תחום מערכות, תשתיות ושירותים, אגף חירום, בבקשה.

לפיקוד העורף יש מערכת פריצה לשידורים, שמתחברת רק לערוצים 1, 2 ו-10, כמו שדובר פה. הפער הוא לא רק בערוץ 9, הוא בכל יתר הערוצים, גם בערוצי הכבלים והלוויין. אם אני מסתכלת בערוצי סרטים או בערוצי ספורט, אז אנחנו לא מקבלים את ההודעות.

הפער הוא באמת פער תקציבי. פיקוד העורף פיתח את המערכת ולא השלים את הפיתוח גם ליתר הערוצים. נדרש מן מתאם גרפי, שיוכל להתחבר ליתר הערוצים.

לפיקוד העורף יש תכנית רב שנתית שנקראת טר"ש ההתרעה. התכנית הזאת עדיין לא הושלמה וחלק מהתכנית הוא בעצם אותה מערכת שכרגע מחוברת באופן חלקי. ומכאן הפער, הפער הוא באמת פער תקציבי. אנחנו דיברנו גם עם ערוץ 9 - - -

כן, הפער הוא תקציבי, אבל אני חושב שאפשר להפריד בין מי שרואה ערוץ הספורט, שזה משהו שהוא לא בגדר של חובה. הוא יכול לעבור ובאותו רגע שהוא מרגיש שיש סכנה לצפות בערוץ 2 או ערוץ 10 או בערוץ 1, זה לא משנה. הבעיה היא עם האנשים האלה שחייבים, שרואים כי זאת השפה שהם מבינים. ודווקא פה, אנחנו נעשה עכשיו סדר עדיפויות, אז יש לנו כמה ערוצים ואנחנו מדברים על בודדים, בינתיים ערוץ 9 והערוץ באמהרית.

זה מבחינת סדר העדיפות הלאומי והחשיבות לכך היא חשיבות עליונה, ובאמת בגלל זה אנחנו גם מקיימים את הדיון הזה. אחרי זה אנחנו נבדוק באמת מי אמור לעשות את זה ונדרוש לעשות את זה כמה שיותר מהר.

אני ביקשתי מנציג המשרד שלנו, שעובד מול פיקוד העורף, שיעלה את זה.

בסדר גמור. בסיום הדיון אנחנו נחשוב איך אנחנו עושים את זה.

יש לנו פה מישהו מהצבא?

הם הודיעו. קודם כל, קיבלתי כרגע הודעה שלפי הדיווחים הפסקת האש בוטלה. "חזרנו לשגרה".

פיקוד העורף ונציגות של משרד הביטחון נמצאים עכשיו בשיא, אז הם לא יכולים לבוא. אני לא אהבתי את התשובה שלהם, הם שלחו אותנו לאתר של פיקוד העורף באינטרנט, ואנחנו דווקא מדברים על אנשים שלא יכולים להגיע לאתר.

מיד אחרי הישיבה אני הולך לראות מה אנחנו נוכל, מבחינת הרדיו לעשות כדי לפתור את הבעיות, גם לגבי השפה האמהרית, כי זה גם כן דבר שמטריד, שבאמת אין פה אופציות.

בסדר גמור. מכאן אנחנו כולנו נצא לעבודה, כי יש ציבור שלם שצריך אותנו.

אנחנו ממשיכים עם הדי וגשל ממשרד לביטחון הפנים, מנהל יחידת מידע וידע, בבקשה.

תודה, צהריים טובים. אני אחלק את מה שאני רוצה לומר לשלושה חלקים. חלק מרכזי נוגע בעצם לחירום עתידי ולא לחירום הזה, אבל גם לגבי החירום הזה.

כחלק מתפיסת החירום של המשרד לביטחון פנים, יש את מרכז המידע המבצעי שמעביר את המידע לשר ומקשר בין הגופים. יש עוד שני מטות – מטה רציפות תפקודית ובשנה האחרונה התחלנו להקים מטה של תקשורת ומידע. אותו מטה הוא בשלבי הקמה, אבל הוא התחיל לפעול גם באירוע הזה, כאשר המטרה שלו היא להוות מקום לתיאום מסרים של כל גופי המשרד, מול מטה הסברה לאומי, מול הגופים עצמם, ולוודא שהמידע מגיע לציבור. וזה באירועים שהם בתחומי האחריות של השר לביטחון פנים.
באירוע הזה אנחנו מפנים למידע של פיקוד העורף. חשוב לציין שפיקוד העורף עושה, למיטב מה שאני רואה, עבודה מאד מרשימה בכל הערוצים, ואנחנו מעבירים באמצעים הדיגיטליים שלנו, ואמרת קודם לא לדבר על אינטרנט, אבל יש לנו אתר בארבע שפות – עברית, אנגלית, רוסית וערבית, ושם אנחנו מעבירים את עיקרי המסרים של פיקוד העורף, של גופי המשרד ומפנים לעוד מידע בפיקוד העורף, כולל מספר הטלפון שלהם – מרכז המידע שלהם.

זהו, עד כאן.

תודה.

משרד הרווחה, ד"ר דליה ניסים, בבקשה.

שלום. רציתי להתייחס לכמה מעגלי התייחסות שלנו במשרד הרווחה. קודם כל כל האוכלוסייה שנמצאת במעגל הראשון באחריותנו, כל מי שנמצא במעונות, בהוסטלים וכו', בשגרה הרגילה – אז גם אם האדם הוא עולה, גם אם האדם הוא קשיש, גם אם האדם הוא ילד עם צרכים מיוחדים או בוגר עם צרכים מיוחדים – כולם מקבלים את ההתייחסות הרגילה, כמו כל האוכלוסייה, ועוברים את התרגולים ואת ההתארגנויות לקראת מצב חירום; ובמעגל הראשון ניתן לומר בוודאות שכולם מתורגלים ועושים את הבדיקות האלה על בסיס קבוע, מבינים את ההוראות וכו'.

לגבי המעגל השני, שזו האוכלוסייה הרווחה, העובדים הסוציאליים נמצאים כמובן בכל הלשכות, כמו ששרה אמרה גם במשרד הרווחה כולם התייצבו לעבודה ויש להם עבודה רבה, גם לגבי עולים, גם לגבי אנשים עם צרכים מיוחדים, אנשים עם מוגבלויות שגרים בבתים.

יש לנו את מוקד החירום הטלפוני, 118, שאנשים מתקשרים אליו ויש לנו את המוקדים, 70 נקודות ש"יל בשירות ייעוץ לאזרח בכל הארץ. במוקדים יש אנשים שעונים בכל השפות. גם אם האדם בשפה מסוימת לא נמצא כרגע, מעבירים את זה למוקדן והמוקדן מעביר את זה לדובר בשפה הרלבנטית והוא עונה.

בימים האחרונים של החירום ראינו משהו מדהים, שיש עלייה בפניות של ילדים שמצלצלים למוקד 118 ואומרים – ההורים שלי לא יכולים לשאול כי הם לא יודעים את השפה – אני שואל בשמם. זה דבר שבדרך כלל לא קורה בשגרה. בשגרה אנשים מצלצלים ומקבלים את המוקדן הרלבנטי.

פניות מעניינות שהיו גם מעולים וגם לא מעולים, בימים האחרונים היו של אנשים שביקשו מישהו שיביא להם תרופות הביתה ושאלו איך הם מזהים את המרחב המוגן, או אני צריך זימונית וכו', וכל הבקשות האלה עוברות למוקדים, לעובדים הסוציאליים, שנותנים את השירות במיידי.

דבר נוסף, כפי ששרה עמיתיתי ציינה, אנחנו הוצאנו מדריך בפישוט לשוני, שזה מורכב בעיקר מתמונות ומעט מאד טקסט, אז זה קל מאד, זה יפה, זה נגיש, זה מדבר לכל אחד. הוצאנו אותו לאנשים עם מוגבלות שכלית. זאת אומרת אם אדם עם מוגבלות שכלית יכול להבין לפי התמונה מה הוא צריך לעשות באוטובוס, ברכבת, בחצר, בבית – כשיש אזעקה – כל אחד יכול להבין. ומיד כשמתעורר מצב החירום, אז יחד עם המשרד תרגמנו את המדריך לארבע שפות, כפי ששרה אמרה, ועם המשרד שלנו תרגמנו אותו בנוסף גם לערבית, ועכשיו, ברגע זה זה מתרגם גם לאמהרית וכולם יהיו באוויר גם במשרד שלהם וגם באתר שלנו.

בנוסף לזה, אתה אמרת באמת לא לשים את הדגש על אתר אינטרנט, מה שאנחנו עשינו, שלחנו בתקשורת אינטרנטית לכל העובדים בכל רחבי הארץ, וביקשנו מהם שגם את ההנחיות של פיקוד העורף, שזה דף אחד בכל שפה וגם את דף ההרגעה בכל שפה – יש דף הרגעה ברוסית, דף הרגעה באנגלית וכו' – את דף ההרגעה להוציא ולחלק בשטח עצמו. להביא את זה, להגיד את זה, לחלק את זה ידנית, לא רק להשאיר את זה ברמה של אינטרנט.

תודה רבה לד"ר דליה ניסים ממשרד הרווחה.

אבי מאיר מהסוכנות היהודית, דובר התקשורת הבינלאומית.

שלום, תודה רבה.

רק בקצרה.

כן, בקצרה. העולים במרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית מתורגלים היטב, כדבר שבשגרה, אבל כמובן שאנחנו מחדדים את הנהלים ואת ההנחיות, ההנחיות של פיקוד העורף בתקופה הזאת. בכל מרכז קליטה של מקלטים, ממ"דים, מרחבים מוגנים על פי הצורך.
אנשי צוות נמצאים במרכזי הקליטה מסביב לשעון, הם כוננים בכל הקומות ויש עובדים סוציאליים שגם מסייעים בעת הצורך.

בימים האלה אנחנו לוקחים ילדים מאזור עוטף עזה להפוגות באזור ירושלים. אנחנו הבאנו כ-1,500 אתמול וכ-3,000 היום, וישנן גם פעילויות לילדי העולים ולהוריהם במרכזי הקליטה.

אני דיברתי עם מנהל יחידת העלייה של הסוכנות רגע לפני הוועדה, והוא אמר שמצב הרוח של העולים הוא מצוין ושהמצב טוב מאד כרגע.

יופי, תודה.

מריו לב, יו"ר מועצת ארגוני העולים, בבקשה.

אני רוצה להסביר בקיצור מה שעושים ארגוני העולים. אני שייך אישית להתאחדות עולי אמריקה הלטינית, ויש לנו ניסיון מהמעגלים הקודמים. אז למשל, החומר של פיקוד העורף לא היה לנו מתורגם לספרדית. יש לנו בארץ 23 סניפים מאילת עד נהרייה, אז בכל סניף יש הנהלה ומפרסמים בכל סניף ובאתרי האינטרנט את ההוראות וגם את הטלפונים של אנשים שלנו, למי העולים יכולים לפנות, וכך אנחנו מגיעים לקבוצה מאד גדולה.

למשל יש לנו use later של 1,200 כתובות של העולים החדשים של השנים האחרונות, שהגיעו למשל מברזיל, כאשר בפורטוגזית אין חומר. אז אנחנו שולחים להם את החומר בפורטוגזית.

יש כמה סניפים שהפעילות שלהם מתבצעת במקלטים, אז המקלטים מוכנים עם ציוד, עם משחקים, עם ספריה קטנה, עם כל מיני דברים, ובתקופה הזאת יש הרבה יותר פעילות בתוך המקלט, בגלל שיכולים לעבור כמה שעות וצריך לדאוג למצב נעים לילדים, לאנשים המבוגרים, שכאשר הם בחוץ זה יותר קשה להם.

קיבלנו בימים האחרונים, ביומיים האחרונים, קצת טלפונים של אנשים דוברי ספרדית שהיו בחרדה, שנמצאים בבתי חולים. נשאלנו האם אנחנו יכולים לשלוח מתנדבים וזה מה שאנחנו עושים. מנסים שיהיה מתנדב שדובר את השפה של החולה, כדי לתרגם לבית החולים, להיות צמודים אליו.

פחות או יותר, בגלל פיזור הסניפים שלנו, יותר קל לנו להגיע לכל אחד.

תודה, יש לכם עבודה חשובה. תודה מריו.

אפשר גם לומר מילה?

כן, ממש מילה.

טוב, אני אשתדל בשנייה להוסיף כמה דברים חשובים. אני מברכת באמת את כל היוזמות של הפרסומים, גם של פיקוד העורף וגם של משרד הרווחה וגם של משרד הקליטה כמובן.

אנחנו כמועצת ארגוני עולים מאגדים 24 ארגונים עולים ובקשר עם מאות ארגונים בכל רחבי הארץ.

לצערנו הרב, את כל הפרסום הזה אנחנו היינו צריכים לחפש ביוזמתנו. זה לא יכול להיות. אני התקשרתי למשרד ואמרתי מה קורה, למה הקו לא מופעל במצב חירום? אמרו לי – כן, בטח, הוא כן מופעל במצב חירום, תתקשרי, תבדקי.

למי התקשרת?

התקשרתי לנציגה של משרד הקליטה, כדי לבדוק מה קורה בדיוק בנושא הזה. וזה היה כבר ביום הרביעי של המערכה, אחרי שאנשים כבר היו בפאניקה. זה לא יכול להיות אחרי שבעצם כל החומרים האלה, כל העבודה שמשקיעים. באמת, תפרסמו, תודיעו לנו גם כן. אתם יודעים שאנחנו במרחק נגיעה מהעולים. העולים מגיעים אלינו גם כן.

את החוברות האלה שדובר בהן כאן, אני אוריד היום, אני מאד שמחה ואני מברכת על זה. היו גם כמה סרטונים בשפות שונות באתר פיקוד העורף. זה לא נגיש. זה לא מספיק נגיש. בבקשה, תשתפו פעולה עם האנשים שבשטח.

אנחנו פה, לא צוחקים על עניינים של מי יפיץ ומי לא. ברור שאנחנו מדברים על אנשים שנמצאים בחרדה מאד גדולה בגלל שהם מנותקים גם מהכבלים, גם מהאינטרנט, ואלה האנשים באמת הכי הכי מסכנים. אנשים שלא יוצאים מהבית, שהם לא יודעים מה לעשות. ראינו תמונות קשות מאד, וכמו שמריו הסביר, אנחנו מנסים להשלים, אבל יש לכם את הכלים.

אני חושבת שהמצב הזה חוזר על עצמו מדי כמה שנים. חייב להיות נוהל חירום שמתייחס רק לעולים. אנחנו צריכים פעם אחת לעבוד על נוהל חירום שמתייחס רק לעולים, איך אנחנו עובדים איתם, כולנו ביחד. דרך אגב יש לנו שולחן עגול עם משרד הרווחה ואנחנו עובדים על זה עם דפני מושיוב, ואני חושבת שזה חייב להיות חקוק בסלע – איך עובדים כולנו ביחד – גם המדיה, גם הארגונים, האנשים בשטח, כדי בעצם לא לפספס אף בן אדם מאחורינו בשטח.

מבחינת הרשויות המקומיות, גם לגבי הנוהל, אני באמת מופתעת שאין פה נציג של רשות מקומית. יש ברשויות המקומיות צוותי חירום. מדי פעם מיידעים אותנו, מזמינים איזה נציג, לא מזמינים. חייבת לצאת מכאן הודעה שבכל צוות חירום צריך להיות נציג של העולים, לא משנה מאיזה ארץ הוא עצמו, עליו להיות אחראי להפיץ את המידע שבא מתוך הרשות המקומית לכל הארגונים, וזה צריך להיות אחד התהליכים מתוך נוהל חירום.

עכשיו, לגבי הדיווח בזמן אמת, חברה, בשפות אחרות אין. לא קיים. אין. אז זה נכון שלגבי "צבע אדום אשקלון" אנשים כבר התרגלו לצערנו ויודעים מה זה. זה נכון גם כן שהם לא מדליקים את הטלוויזיה והם לא מדליקים את הערוצים המקובלים בשפות אחרות, כי הם לא מתחברים, אז הם בכלל לא שומעים את הצבע האדום. חייב להימצא פיתרון.

כיום אני יודעת ש - - -

טוב, אנחנו לא נחזור על דברים שכבר דיברנו עליהם. אסתר, מילה אחרונה.

לא, אבל אני מדברת על שפות אחרות. אנחנו יודעים שיש - - -

אנחנו מבינים, כן, אבל אנחנו גם לא נפתח ערוץ נוסף היום.

אנחנו לא נפתח ערוץ, אני לא יודעת מה ואיך. יש ערוץ כיום שהוא חדשות 24 שעות, והוא גם באינטרנט, אבל ברגע שהוא בחדשות און-ליין אז הוא כן מיידע או נותן בעצם את ההתרעה - - -

טוב, עוד פעם, מי שנמצא באינטרנט, ואני לא סתם מתייחס גם לקהל שמקבל ויודע לקבל את המסרים גם בדרכים קונבנציונאליות.

לא, לא, אם יש לך אינטרנט בצרפתית, אתה לא מקבל את אזעקת הצבע האדום באותו רגע. אתה לא. עכשיו אנחנו בישיבה ו - - -

אבל עוד פעם, כמובן שהיינו רוצים גם אתר, גם ערוץ שיגידו בשידור ישיר. אני מצפה מבן אדם שיושב באינטרנט, שתהיה לו טלוויזיה דלוקה על ערוץ 2 או על ערוץ 10 או על ערוץ 1, לא משנה, ערוץ 9, והוא ישמע צבע אדום. אני מצפה - - -

זה תלוי איזה ערוץ הוא פותח בצרפתית או בספרדית.

הוא מספיק אינטליגנטי להבין את זה.

זה תלוי איזה ערוץ הוא פותח בצרפתית, או איזה ערוץ הוא פותח בשפה אחרת.

ערוץ מוזיקה. יושב על ערוץ מוסיקה ושומע את - - -

אז אני חושבת שצריכים לתת את הדעת על הנושאים האלה.

אי אפשר להפעיל הרי ערוצים בכל שפה, זה הרי לא הגיוני.

בסדר, סליחה, זה נראה לך ברור מאליו לפתוח, אבל אנשים אפילו לא מכירים את התדר. אני אשמח לראות את החוברות. זה באמת אנשים שנמצאים בחרדה - - -

טוב, תודה.

לא, אתם מקבלים את ההודעות, אנשים לא מקבלים שום מידע בשפות אחרות, מלבד מה שנקבתם פה ויש הרבה אנשים, ו - - -

כן, תודה, הבנו את הנקודה ואני מסכים, אנחנו בשביל זה זימנו את הדיון הזה ואנחנו באמת רוצים לתת את הפתרון הטוב ביותר.

אז קודם כל אני קורא למשרד הביטחון לתקצב את העברת הודעות החירום של פיקוד העורף לערוץ 9 ולטלוויזיה המסחרית בשפה האמהרית. זה קודם כל. אמרנו שמבחינת סדר העדיפויות אנחנו חייבים לתקצב את זה מיד, וזה באמת עולה גרושים.

נמצאים פה מ-IETV?

הם לא נמצאים כאן. הם היו צריכים להגיע ולא הגיעו ואנחנו דיברנו על זה. אנחנו נפעל שהם יתוקצבו.

הערוץ האתיופי שאמרתי זה IETV.

כן, אני יודע, כתוב לי – IETV. הם פשוט הוזמנו ולא הגיעו. אנחנו בכל זאת נעזור להם, כי אנחנו לא עוזרים לערוץ פרטי, אנחנו עוזרים לאנשים שזקוקים לזה. וכמו שאמרנו, מבחינת סדר העדיפויות של את העניין של החובה ויש את העניין של הזכות. מי שצופה בערוץ הספורט, כמו שאמרנו, יכול לעבור לערוץ אחר. מי שחייב את זה – אז חייב את זה.

אני באמת מבקש גם שיתוף פעולה בין הארגונים למשרדים ממשלתיים, שיהיה שיתוף פעולה טוב יותר. שמעתי כאן מידע לגבי שיתוף פעולה של משרד הרווחה – אחלה חוברות, אבל זה היה צריך להיות כבר לפני כמה ימים. אז אנחנו נלמד את הלקחים. זה כבר צריך להיות אצל האנשים.

אני קורא למשרד ביטחון הפנים, יש לכם את הרשות למלחמה בסמים ועיר ללא אלימות, יש לכם הרבה הרבה נציגים שפרושים בכל הארץ, שגם הם יתכנסו ויעזרו.

אנחנו קוראים גם לרשויות המקומיות ואנחנו נפנה לשלטון המקומי שייתן הנחיה להשתמש גם בנציגי החירום שלהם. יש גם במועצת העיר וגם מקרב העובדים יש נציגים של העדות השונות, של מגזרים שונים שיכולים לעזור.

אנחנו נחכה גם לרשות השידור, לגל השקט, שיובן בכל השפות. מיקי מירו אמר שהוא הולך לטפל בעניין זה באופן מיידי.

בסופו של דבר, כארגונים, אם אתם רואים בעיות בשטח, בעיות שקיימות, המשרדים לא יבואו אלינו, אבל אתם מוזמנים לפנות מיידית לוועדת העלייה והקליטה ואנחנו נטפל בזה מיידית מול הרשויות המקומיות, מול המשרדים, מול מי שאתם צריכים.

המטרה הסופית באמת היא להנגיש גם את המידע וגם את ההתרעות לגבי יותר עולים שזקוקים לזה, שחייבים את זה ואין להם דרך אחרת. כמו שאנחנו נלחמים כאן על כל בן אדם, על כל אזרח, ואמרנו שחיי אדם זה מעל הכל, ולא משנה, גם שר האוצר יאיר לפיד אמר – לא משנה כמה עולה המבצע הזה – אנחנו לא ניכנס לשקלולים כלכליים היום, כעל הפרק עומדים חיי אדם.

אז גם כאן אנחנו לא נאפשר שעולה או מישהו שמתקשה בשפה ייפגע בגלל שהוא לא הבין את השפה.

הצטרפה אלינו גם חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה.

כן, אני ממש מתנצלת. כפי שאתה יודע, הדיונים פה תמיד מתנהלים במקביל, אבל אני רוצה לברך אותך על הדיון הזה, הוא מאד מאד חשוב ואני חושבת אפילו אקוטי, עוד במיוחד לאחר שרק לפני כמה דקות התבשרנו שהפסקת האש לא החזיקה מים כל כך, ומחדשים את התקיפות גם בעזה, אז אנחנו לא יודעים מתי אנחנו נצא ממבצע צוק איתן.

לכן, אני חושבת שצריכה לצאת מפה קריאה חד משמעית קודם כל לזימון ישיבה על ידי משרד הקליטה, פיקוד העורף, נציג של הרשויות המקומיות חייב להיות גם כן, ונציג של משרד הביטחון. קודם כל להתחיל בפגישה ובהערכת מצב, שיעשו מיפוי לפחות בטווח של עד 40 קילומטרים ולבדוק גם אם יש להם את הנתונים של העולים החדשים, גם מה הם המקומות שהם מרוכזים בהם.

צריך להבין, יש גם חתך אוכלוסייה שלא קורא ולא כותב בקרב העולים החדשים, והמענה שניתן להם כרגע הוא לא מענה שהוא מספק, שלא לדבר על כך שלמשל אם אני לוקחת את IETV - עומדים לסגור אותו. אז זה טוב, אם אתם מעבירים את התקציבים, יכול להיות שבאמת יחד עם פיקוד העורף יצליחו להעביר את המסרים.

אני חושבת שצריך לעבור גם לפרקטיקה. יכול להיות שזה קיים ואני לא שמתי לב, אבל שיש תשדירים לא בשעות של התכניות המיועדות שיש ברשת רק"ע על פי חתך של שפות, אלא לעשות תשדירים של כמה דקות, של שלוש דקות בכמה שפות, של הנחיות ברורות וצריך לבוא ולדרוש את זה בכלי התקשורת השונים, במיוחד ברדיו, כי אני חושבת שרדיו, עוד איך שהוא יש - - -

מנהל רשות השידור הלך לעשות את העבודה הזאת והוא יחזור עם תשובות.

אפשר גם לפנות לגלי צה"ל. אני חושבת שגלי צה"ל גם יכולים לעמוד בדבר כזה.

אנחנו צריכים להבין, עוד פעם, אנחנו לא יכולים עכשיו לדבר בכל השפות במדינה שלנו ולהעביר מסרים. אנחנו גם צריכים להיות ריאליים.

לא, צריך להיות ריאליים, ואם אפשר לתת שלוש-ארבע פעמים ביום תשדירים בצורה מרוכזת. אני חושבת שצריך.

צריכים לעשות הכל כדי שאנשים יחשפו למידע.

נכון, אבל בשביל שזה יקרה צריך לעשות את הזימון ישירות וכדאי שזו תהיה המלצה של הוועדה, וצריך שיהיה מי שיתכלל את זה, ואני חושבת שראוי שיעשה את זה משרד הקליטה.

הדבר השלישי, ובזה אני אסיים, זה שבעצם יש אנשים שהם נפגעי חרדה, ואנחנו מבינים כולנו שבמיוחד בדרום, במקומות מוכי הטילים, אנחנו יודעים שיש שם ריכוז גדול של עולים חדשים, ומה קורה עם נפגעי חרדה? הרי ברור לנו שטיפול או עזרה ראשונה על ידי מי שאינו מבין את השפה – לא באמת יכול לעזור להם בטיפול בחרדה.

אני חושבת שצריך בתקופה הזאת, בתקופות חירום, לגייס אנשי מקצוע. הייתי רוצה לדעת שהם נמצאים שם בלי קשר לתקופת חירום, אבל לגייס אנשי מקצוע, אם זה פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בכל השפות שצריך – אם זה צרפתית ואם זה רוסית ואם זה אמהרית, כי הטיפול בחרדה של אנשים כאלה, לא יכול להיות מועבר על ידי מי שאינו דובר את שפתם.

תודה רבה.

אני רוצה להגיד משהו. אנחנו כבר חברנו לקואליציה לטראומה, שמאגדת בעצם את כל הארגונים שעוסקים בנושא של טיפול בטראומה, מפעילים את מרכזי החוסן, ואנחנו ביקשנו שיעבירו לנו הצעה למערך של תמיכה וטיפול בשפות שונות.

רק שלא יוציאו את זה אחרי שתיגמר הלחימה.

זה עכשיו באון-ליין.

טוב, חברים, יצאנו מכאן עם כמה תובנות.

חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

אדוני יושב הראש, יש לי תחושה שכביכול אנחנו עכשיו מופתעים שהמצב הזה מתקיים היום. לגבי המערכות, כבר עברנו לפחות בחמש השנים האחרונות כבר שלוש פעמים את הדבר הזה. המערכות כבר צריכות להיות מוכנות טוב יותר ממה שהיו בפעם הקודמות. דיון כזה קיימנו כבר בוועדת העלייה והקליטה לפני שנתיים, לפני ארבע שנים, מתי שזה היה.

אני חש כביכול שאנחנו באים לחדש פה דברים שהיו כבר אמורים להיות מוכנים. גם פיקוד העורף לא נמצאים פה היום.

לצערנו זה לא קרה ואנחנו נדאג שזה יקרה, כדי שלא נצטרך לקיים את הדיון הזה בכלל.

וזה שפיקוד העורף לא פה, נכון שהם אמונים על כך שאותן מערכות יועברו למקומות האלה, אבל איפה הנתק בין פיקוד העורף לבין משרדי הממשלה האחרים, שצריכים גם לדאוג שהמערכות האלה יגיעו לתחנות האלה. אם יש פה תחנות מאוזנות כמו רדיוס 100 או רדיו לב המדינה, ששם הוא היה צריך לבוא ולבקש את זה. אז יש פה תחנות אחרות שגם להן מקשיבים אנשים בכמויות סבירות, אז למה משרדי הממשלה לא דואגים לקיים בקרה עליהם ממבצע למבצע? אני לא מבין את זה. עוד מהמבצע הקודם אמרו שיתקנו את זה, יסדרו את זה והם לא עושים את זה.

טוב, אני מסכים איתך. אני לא יודע מה באמת קרה פה לפני שנתיים, גם לפני ארבע שנים. אנחנו גם אוהבים לכבות שריפות כשזה קיים, אבל הגענו פה כבר לכמה תובנות ואנחנו נדאג שאכן זה יקרה, שכולם יעבדו ובאמת כמו שחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה אמרה, אני חושב שמשרד הקליטה באמת אמור להוביל איזה שהוא פורום ולראות שהדברים מתבצעים וקורים בפועל.

כוועדה אנחנו יכולים לבקר את הנושא הזה. אנחנו מחכים לתשובות מרשות השידור, כמו שציינו כאן.

יכול להיות שאם תהיה הסלמה, אז אולי כדאי לקיים דיון בשבוע הבא כדי לראות אם משהו התקדם.

עוד פעם, משרד הביטחון ופיקוד העורף לא הגיעו. בוא נגיד שהיום אני מקבל את הטענה שלהם שהם מאד לחוצים והם בלחץ וזה לא בראש סדר העדיפויות שלהם. אני גם לא קיבלתי את התשובה שהם נתנו, אבל אנחנו נדרוש תשובות. אין לי בעיה, אני לא חייב לשים פה אנשים ולצעוק עליהם כעת, כשאנחנו באמת במצב חירום במדינה, אבל אני כן דורש מהם לבצע את ההנחיות של הוועדה, את ההמלצות שהגענו אליהן כאן, ולקיים אותן היום, כי אין לנו זמן ואנחנו באמת שומרים כאן על חיים של בני אדם.
מיד אחרי המערכה - שאני מקווה שתיגמר כמה שיותר מהר - אנחנו באמת נראה מה קרה ומה הלקחים ונחייב אותם לבצע את הדברים האלה. אני מקווה שלא נצטרך את הדברים האלה בהמשך במדינה שלנו, אבל כמדינת ישראל אנחנו תמיד חיים בחוסר ודאות ולא יודעים באמת מה יהיה, אז אנחנו צריכים להיות ערוכים לכל מצב, כמו שאנחנו ערוכים לכל דבר.

חברים, תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:10.>