הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

<פרוטוקול מס' 237>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

ופרוטוקול מס' 72

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 14:00

<יישום חוק חינוך חינם לילדים חולים, התשס"א-2001 – נוכח המכרז החדש>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
אורלי לוי-אבקסיס – יו"ר הוועדה לזכויות הילד
קארין אלהרר

>
דודי מזרחי - מנהל אגף התקציבים, משרד החינוך

נביה אבו יוסף - מרכז תקציב מוניצפאלי, משרד החינוך

רונית שרביט - מ"מ מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

נירית גולוב - ממונה חינוך מיוחד קדם יסודי, משרד החינוך

רחלי אברמזון - אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

דורית מורג - היועצת המשפטית, משרד החינוך

שאולי פאר - נציג דוברות המשרד, משרד החינוך

יהודה רון - סמנכ"ל תיכנון ובינוי, משרד הבריאות

אורלי בוני - מנהלת תחום ריפוי בעיסוק, משרד הבריאות

רמי אבישר - יועץ משפטי, משרד הבריאות

יעל פריש - רכזת משרדים חברתיים באגף החשבת הכללית, משרד האוצר

מיכל מנקס - ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

ליאורה פלד - מנכ"ל, תללי"ם

אילן גונן - חבר עמותה, תללי"ם

עמית רכבי - נציג המשפחות, תללי"ם

שרון רכבי - נציגי המשפחות, תללי"ם

נעמה רכבי - נציגת התלמידים, תללי"ם

ניצן רכבי - נציגת התלמידים, תללי"ם

דפנה אזרזר - מנכ"ל ארגון אהב"ה

ישעיהו יחיאלי - מנהל תכנית נעל"ה

נירית חכמון-בקמן - נציגת הורים

רויטל לן כהן



עמליה עמית



שירלי שרון



ריטה בראשי



יורי אליושן



אלינה אליושן



איגור אליושן



שושנה חילו



אבנר עורקבי



יוליה בן-משה



אביבית ברקאי-אהרונוביץ

ורד קירו-זילברמן

יהודית גידלי

יפעת קדם

<יישום חוק חינוך חינם לילדים חולים, התשס"א-2001 – נוכח המכרז החדש>

אחר הצהריים טובים. אנחנו מתנצלים על העיכוב בתחילת הדיון. היה לנו דיון לא פחות חשוב. אישרנו סוף סוף, אחרי עיסוק של 13 שנים, חוק שעוסק בזכויות תלמידים בבתי ספר על-תיכוניים בתחום לקויות למידה. אישרנו אותו. הוא יגיע, אני מקווה, בשבועיים הקרובים לקריאה שנייה ושלישית.

זה יום היסטורי.

הנושא הוא יישום חוק חינוך חינם לילדים חולים. נדהמתי לשמוע שהחוק שחוקק לפני 13 שנה לא יושם עד היום כי לא נקבעו לו תקנות. מה שהביא אותנו באופן יותר קונקרטי לעיסוק בנושא הזה זה כמובן המכרז החדש של משרד החינוך בנוגע למתן שירות של בתי ספר בבתי חולים. לאחרונה אנחנו נתקלים בכמה הזדמנויות - -

סליחה, לא בבית חולים, אלא בבית.

זה בבתי חולים ובבית. אנחנו לאחרונה עוסקים בוועדה הזאת בבעייתיות ביישום חוק המכרזים בשירותים שמשרד החינוך נותן על פי חוק או על פי נוהל. משרד החינוך, בגלל כל מיני סיבות מקדמת דנא, הפריט את השירותים האלה. המכרזים יוצרים בעיה של החלפת מקל, החלפת אחריות, בעייתיות בניסיון מצטבר שעלול ללכת לאיבוד. אני אומר את זה בכללי. זה לא רק לנושא שלשמו התכנסנו. זה בנושאים רבים אחרים. אני מקווה מאוד שהנוהלים החדשים שהוסכם בין משרד החינוך למשרד האוצר ולוועדה יאפשרו לוועדות המכרזים יותר גמישות ויותר הבנה לגבי סוג המכרזים שלא יכולים להתנהל באופן הרגיל והמקובל שלהם. אני מניח שהנוהל הזה, שאמור להיכנס לתוקף די בקרוב, ינוצל על ידי משרד החינוך. אנחנו פשוט רוצים שהנוהל הזה ינוצל היטב בכוונה שלשמה הוא נוצר, כדי לאפשר בתחומים האלה, למרות שהם הופרטו - - אני המלצתי להחזיר אותם למשרד החינוך, אבל זה כרגע לא הדבר הרלוונטי. צריכים להבין שבסוף השירות לאזרח , לפרט נפגע בצורה משמעותית בגלל ששמנו על עצמנו כל מיני כבלים בירוקרטיים שמחטיאים את המטרה שלשמה נועד השירות הזה. זה רק לפתיחה.

הדיון הזה הוא דיון משותף של הוועדה לזכויות הילד בהנהלתה ובראשותה של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס וועדת החינוך. נמצאת איתנו חברת הכנסת קארין אלהרר, שמלווה באופן מאוד הדוק את הנושאים השונים שקשורים לזכויות אנשים, מבוגרים וילדים בעלי צרכים מיוחדים ובכלל.

אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת עמרם מצנע, ולציין שלדיון המשותף הזה יש משמעויות רבות. שיתוף הפעולה בין שתי הוועדות מאוד חשוב מהבחינה הזאת של לשדר למשרדים הרלוונטיים שאנחנו משתפים פעולה ויש בינינו תמימות דעים בקשר לחלק מהשירותים שהמשרדים מחויבים לתת. על הדרך שהם בוחרים לעשות את זה הם נתונים לביקורת, לא של ועדה אחת, לפחות של שתי ועדות. שיתוף הפעולה פה מאוד חשוב בנראות וגם בתוכן. אני רוצה להשלים ולומר שהמכרז שעליו אנחנו דנים היום בנושא של תללי"ם -החינוך הביתי לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הוא המשך לדיון שערכנו בוועדה שלי. הבנתי שעשית גם ועדת המשך פה אצלך בנוגע למכרז אחר שיצא תחת ידיו של משרד החינוך שמזעזע לא פחות. הקריטריונים כשאנחנו מדברים על בריאות לתלמיד עם הצרכים המיוחדים ירדו ברמה כזאת שהם נהיו מתחת לדרישה של הבריאות של התלמיד הרגיל במערכת הפורמאלית. זה אחד מהדברים האבסורדים. מה שגרם לכך זה הניתוק ממשרד הבריאות. משרד הבריאות הוא זה שקבע את התנאים המינימאליים. אני חושבת שבנושאים האלה משרד הבריאות צריך להיות זה שמכתיב, זה שמפעיל. לא צריכה להיות פה הפרטה. דעתנו נאמרה לא פעם אחת. משרד הבריאות שם לנגד עיניו דברים מסוימים שמתחתם אי אפשר לרדת. כל ההפרטה של המכרז נעשתה כדי לחסוך כמה מיליונים, מה שעלה למדינה הרבה יותר כי היו התקשרויות נוספות תוך כדי. מבקר המדינה גם נתן את דעתו על כך שזה לא הוכן כראוי במשרד האוצר. לא שאלו את משרד החינוך בנוגע להפרטה. דווקא הנושא של התלמיד עם הצרכים המיוחדים נשאר במשרד החינוך ולא הועבר, כמו בריאות התלמיד הרגיל, למשרד הבריאות. הקטסטרופה מתחדדת כאשר אנחנו מדברים על כך שכאשר נוצר מכרז חדש אף אחד - כך גילינו בוועדה הזאת - לא התייעץ עם משרד הבריאות מה חייב להיות במכרז, מאיפה אסור לרדת, מה התנאים המינימאליים להגשה של מועמדות למכרז, מי המפעיל, באיזה שעות. הורידו את מספר השעות או הוסיפו יותר תלמידים על מספר קטן יותר של רופאים. זה רק חלק מהדברים. כשאנחנו ניסינו להבין מי בנה את המכרז - - השיקול היחידי שהיה, היה החיסכון בכסף. זה השיקול היחידי הרלוונטי בעיני משרד החינוך. אני מזדעזעת, כי לא ייתכן שאנחנו מדברים על בריאות של תלמידים עם קשיים אמיתיים, עם קושי בריאותי, עם רמה של דרישה של תנאי סף מינימאליים, ומשרד החינוך עושה את המכרז בלי להתייעץ עם משרד הבריאות. חזית הכל זה הרכש, איך אנחנו חוסכים ועל הגב של מי אנחנו חוסכים? ישנן אוכלוסיות שאנחנו לא יכולים לעשות את החיסכון על הגב שלהן. לאחר שעשינו את הדיון הסתבר שגם בנושא של תללי"ם במכרז שעליו אנחנו דנים נעשו דברים דומים מאוד. אני רוצה לדעת מי עזר למשרד החינוך לכתוב את המכרז הזה. אולי זה ייתן לנו עוד הצצה למה שעומד מאחורי הדברים.

החלטנו, יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה שנמצאת פה, לפנות למבקר המדינה לגבי כל ההליך. אנחנו גם המלצנו לעצור מיד את המכרז, כי אין בו שום היגיון, בטח לא בנושא הבריאותי של הילדים האלה, שזה עד כדי סכנת חיים. כאן אנחנו מגלים שבנושא של החינוך הביתי או החינוך בבתי החולים לילדים עם הצרכים המיוחדים האלה נעשה קיצץ שלדעתי הוא דרמטי. אם אנחנו מסתכלים על המכרז הקודם, שצריך להיות איזה שהוא סף מסוים שממנו אי אפשר לרדת. אז אי אפשר להוריד את הקריטריונים, להוריד את שעות הלימוד. אדרבא, אתם מוציאים מכרז, אז או שאנחנו משתפרים במתן השירות, או שאנחנו מקבעים כי מבחינה כזאת או אחרת אי אפשר לגייס תקציבים נוספים. בשורה התחתונה, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, אני אתן לך דוגמה. היקפו המשוער של סל הסיוע במכרז הוא 175 אלף שעות מורים ו-15 אלף שעות סיוע. במכרז הקודם היה 210 אלף שעות מורים ו-20 אלף מתגברים, כולל ההוראה בחודשי הקיץ. חברים, 30 אלף שעות נעלמו לנו.

זה כסף.

למה? המצב כל כך טוב? יש לנו עודף בשעות? הרי הדרישה כל הזמן עולה. גם לגבי העניין של התנאים המקדמיים של מנהל הפרויקט הורידו את הרמה. אם פעם הייתה דרישה לתואר שני לפחות בתחום החינוך, בעל תעודת הוראה, רישיון הוראה ישראלי וניסיון בהוראה של 5 שנים לפחות, מהן 3 שנים בהוראה של ילדים חולים או הדרכת מורים לילדים חולים וכו', היום אנחנו מבקשים מנהל פרויקט שיהיה לפחות בעל תואר אקדמי בחינוך, לא משנה איזה, או במינהל חינוך, עם ניסיון של 5 שנים. עדיין לא נגמר בזה. אנחנו מגלים שכוח האדם שאותו מבקש המכרז החדש להיות זה שמפעיל , זה שעומד מול הילד, זה שיש לו את הכלים לדעת איך לפעול מול אותו ילד עם הצרכים המיוחדים, עם הקשיים הבאמת אמיתיים, הולך לעבור היום - תקשיב טוב אדוני - לבנות שירות לאומי, לחיילות. לא שאני באה לזלזל בהן, חלילה וחס, אבל מה עם כל אלה שהוכשרו כבר, שנמצאים במערכת, שיש קשר בינם לבין המשפחה והילד החולה, שיש להם את הכלים? אנחנו נתחיל עכשיו מחדש לקחת כוח אדם שהוא זמני? להיות מגויס בצבא זה תחום בזמן. להיות בת שירות לאומי זה תחום בזמן. עד שתכשיר אותה, חצי מהשירות ייגמר. מה אנחנו עושים פה? בבריאות של מי אנחנו משחקים? בהשכלה, בחינוך של מי אנחנו משחקים? אנחנו בטח נשמע את משרד החינוך ואת משרד האוצר. אני חושבת שדין המכרז הזה, כמו דין המכרז הקודם, לפחות בהמלצה של הוועדה שלי, להתבטל עד שנקבל את התשובות, או לפחות בינתיים להאריך את המכרז הקיים עד שידונו בכל השאלות הרלוונטיות ונבין מה עמד ומה היו השיקולים של משרד החינוך בנושא הזה שהוא בעיני חרפה.

אנחנו מדברים פה במכרז שלא מדבר על שירותים רפואיים.

אנחנו דיברנו על המכרז הקודם. עשיתי את ההבדל בין שני הדברים.

אנחנו מדברים על מכרז לשירותים לימודיים, לכן האגף לחינוך מיוחד, שהוא אגף מקצועי חינוכי, הוא זה שכתב את המכרז לאחר ניסיון של הרבה שנים במתן השירות הזה. מתן השירות הזה על פי חוק חינוך חינם לילדים חולים, ניתן כבר הרבה מאוד שנים. למרות שאין תקנות, החוק יושם במהלך השנים והשירות הזה ניתן ממשרד החינוך על פי חוק לתלמידים בביתם. אינני יודעת מאיפה המספרים של מאתים ומשהו שעות. המכרז פורסם עם תוספת של שעות. במכרז החדש יש תוספת של שעות לעומת המכרז הישן.

איפה יש תוספת של שעות?

מ-160 אלף שעות במכרז הישן, זה עלה ל-170 אלף שעות במכרז החדש.

יש 210.

לא. אני מצטערת, אין לי מספר כזה. לא היה מעולם בשום מכרז שלנו.

מי אומר 210 אלף?

בוצעו השנה.

זה לשני דברים שונים לחלוטין. בסוף שנת הלימודים בוצעו 210 אלף שעות. המכרז עומד על 170 אלף שעות. אני אומר גם למה. השעות האלו לא מבוצעות מידי חודש במלואן. השעות האלו הן שעות מפוזרות על פני השנה. מספר התלמידים שמקבלים את השירות במהלך השנה הוא מספר שמתחיל במספר יחסית נמוך בתחילת השנה, כאשר לאט לאט עולה מספר התלמידים. חלקם חוזרים לתוך המערכת - -

אם היה לכם צורך בשנה שעברה ב-210 אלף - -

לא היה צורך בתחילת השנה ב-210 אלף שעות.

בפועל עשיתם 210 אלף שעות.

זה אומר שבמשך השנה עושים התאמות על פי הצרכים. אם המכרז הקודם היה על 160 ובסוף הביצוע היה 210, זה אומר שיש לכם מנגנון.

השנה היה לנו גם את ילדי הפוליו, שהעלו באופן מאוד מאוד גבוה את רף השירות שלנו.

מעט מאוד ילדים.

אני יודעת את המספר.

מה המספר?

אני לא באתי עם המספר, אבל אני יודעת אותו.

על כמה שעות היה המכרז הקודם?

160 אלף שעות.

הוספתם את השעות במהלך השנה כי ראיתם צורך?

כן.

גם השנה אתם מתחייבים להוסיף שעות לפי הצורך?

נכון לכרגע אנחנו לא מתחייבים להוסיף. העלינו מ-160 אלף שעות ל-170 אלף שעות.

אם הבנתם שיש צורך כל כך גדול שלא תאם בכלל את תנאי המכרז שהפצתם- - הבנתי שהעליתם השנה, וזה יפה, אבל לא העליתם מספיק. למה לא העליתם לפי הצורך?

בזמן כתיבת המכרז ויציאתו הנתון שכרגע מעלים לא היה בידנו. יכול להיות שאנחנו צריכים לחזור ולהסתכל עוד פעם על הנתון.

לא ידעתם שזה ביצוע של 210?

אני חושב שהשאלה העיקרית היא אם בסוף המספר האמיתי שמבוצע הוא תוצאתי, כלומר שכל ילד חולה בבית או בבית חולים יש אחריו איזה שהוא סל שעות. המספר שאתם מכניסים למכרז הוא אולי לא הדבר הכי חשוב אם אתם בסופו של דבר מתאימים את מספר השעות לצרכים בשטח.

אני רוצה רק הערה מסוימת.

רק התחייבות שלכם לפרוטוקול שבמידה ויהיו תלמידים אתם באמת תתנו את השעות.

עשינו את זה גם בשנים הקודמות. מי שיושב פה מטעם תללי"ם יודע את זה. כשעלה מספר התלמידים הייתה תוספת תקציבית והרחבה.

מספר התלמידים שזקוקים לזה עכשיו זהה פחות או יותר - -

הוא לא זה שיתחיל בספטמבר.

השאלה שלי היא לא כזאת. מה המספר עכשיו לעומת מספר התלמידים שסיים את השנה האחרונה ובגללו בעצם הוספתם את השעות שהתבקשו והגעתם ל-210 אלף?

כשבנינו את המכרז על פי ההוראות שקיבלנו, הערכה הייתה כמו שבונים את רוב המכרזים. לא ידענו את המספר הסופי של התלמידים. מאוד ייתכן שבשנת הלימודים הבאה המספר של התלמידים יהיה הרבה יותר קטן.

הוא יכול להיות גם הרבה יותר גדול לפי אותה הערכה.

כשהמספר של התלמידים החולים עולה באופן משמעותי, אנחנו נמצאים בקשר עם הספק ומרחיבים את התקציב.

אני חוזר לשאלה ששאלתי ולא קיבלתי עליה תשובה. האם אחרי כל ילד חולה בבית חולים או בבית יש מספר שעות? אם זה קיים, זה לא מעניין אותי כמה אתם שמים במכרז.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר את תשומת ליבך לטבלה. סל השעות הלך וקטן. כיתת גן וכיתות א' ב' אם היו עד עכשיו 6 שעות, לפי המכרז החדש הם יהיו 4 שעות. כיתות ג'- ו' ירד מ-6 שעות ל-5 שעות. ז'-ט' ירד מ-8 שעות ל-6 שעות. כיתות י'-י"ב - 8 שעות שבועיות. צודק או לא צודק?

בגרויות מתוגבר.

מודבר בשעות בסיס, כפי שנכתב.

אבל גם קודם זה היה בסיס.

לא. קודם היה מנעד של שעות. זה התחיל ב-4 , לא ב-6. זה מ-4-6.

היום אין לך עד, היום זה 4.

נכון. זה בסיס. זה לא אומר שאי שאפשר לתת לילדים, במידה - -

אם ההורים שלהם - -

מה שהעלתה כאן חברת כנסת אורלי היא שאלה מהותית. אם אחרי כל ילד עומדות x שעות, אז המספר הכולל לא כל כך מעניין כי הוא תוצאתי. האם באמת הורדתם את כמות השעות פר ילד?

לא, משום שמדובר - -

קיבלתי את זה ממשרד החינוך. לא נעים לי להגיד מי הגורם. אני גם לא אגיד. אני אשמור על הזהות שלו. אני קיבלתי את זה ממישהו מתוך המערכת. הוא היה מזועזע.

אני לא יודעת - -

אם ירד מ-6 ל-4, מ-6 ל-5, מ-8 ל-6, זה אומר בשורה התחתונה שצמצמתם את השירות. כשנגמרו בעבר השעות, נגמר הסל, אדוני היושב-ראש, והיו פונים בדרישה לשעות נוספות. היו אומרים ההורים שאין יותר שעות במאגר, שנגמרו השעות. מי שהיה אולי מספיק חזק ונלחם במערכת – קיבל. ההורים שמתייחסים לממסד או ההורים החלשים יותר קיבלו את זה כגזירת גורל. זה האבסורד.

יש משהו שאני לא מצליחה להבין. יש מכרז. המכרז אמור לתת קנה מידה וקריטריונים. מהדברים שאת אומרת אני מסיקה שהכל זה בסיס לשינויים. יש 170 שעות. את אומרת שאם יבואו ויגידו שצריכים עוד, תתנו עוד. זה מה שאמרת שקרה בשנה שעברה. אני שואלת את עצמי, למה המכרז הזה, מה הוא נותן.

המכרז הזה נותן מסגרת של התנהלות, כולל בסיס - -

אני וגם יושבי הראש של הוועדה לא רוצים להגיע למצב שההורים החזקים מנצחים לעומת אותם הורים שאין להם את עורכי הדין, אין להם את היועצים, אין להם את הגב הכלכלי והם לא יריבו על זה.

מעולם אף הורה לא קיבל בגלל שהוא רב.

לא נכון. אפילו מעודדים - -

אלא אם כן החברה שסיפקה את השירות נענתה ללחץ של ההורים. יכול להיות. אני מצטערת, אבל זה יכול להיות.

יש להם עודפים?

אני רוצה לחזור לשאלה העיקרית. האם לפי הנתון שהציגה פה חברת הכנסת אורלי, יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, אכן הורדתם את המקדם לילד?

כן.

עשינו את המקדמים בצורה שלא נתנה מנעד, בצורה שלא הגבילה את מספר השעות, נתנה אך ורק את שעות הבסיס.

מה זה שעות בסיס?

אני מציעה לאנשים לקרוא את המכרז.

למה לא הייתם צריכים את זה קודם ועכשיו אתם כן צריכים את זה?

זה חלק מהעבודה שלנו.

לא הבנתי את התשובה שלך. בעבר היה כתוב בין 4 ל-6?

נכון.

עכשיו כתבתם 4?

מ-4 ומעלה.

לא רשום ומעלה.

רשום המושג "שעות בסיס".

מה זה אומר?

זה בדיוק זה. זה המינימום.

למה פעם קודמת לא השתמשתם - -?

היה מינימום והיה מקסימום. היום הורדנו את המקסימום. נתנו מינימום.

תוסיפו 4 עד 8 כמו בשילוב.

הורדתם.

אנחנו לא חושבים שזה נכון. אנחנו חושבים שכל הילדים צריכים לקבל את אותה רמת שירות.

ולכן זה 4.

ולכן לקצץ לכולם את הראש.

אנחנו חושבים שיש הבדל בין דרגות גיל שונות. זאת האמירה המקצועית שלנו מהבחינה הזאת, כפי שזה היה גם בעבר. לא כל הילדים קיבלו את אותו מספר שעות.

אני באמת לא מצליחה להבין. את יכולה להסביר לי בשפה שגם אני אבין, מה זה אומר הבסיס הזה. זה שיעורים מסוימים? זו הוראה מסוימת? מה בא אחריה?

כפי שהיה בעבר, ספק השירות שהגיע לתת שירות לתלמיד הסתכל גם על גילו. בעבר הייתה טבלה מ-4 שעות עד – 6 שעות. זה היה טווח השעות.

עכשיו יש רק 4.

4 שעות בבסיס. אם יימצא שהתלמיד יצטרך יותר מזה - -

מי קובע מתי עוברים את הבסיס?

במכרז כתוב שמי שקובע את התכנית הלימודית של הילד זה הצוות החינוכי במסגרת בה הילד משובץ, שזה המורה שנכנס לעבוד עם הילד והוריו.

נניח שילד נמצא בבית, המפעיל בא באמצעות המורה ונותן לו שעות לימוד, ובא המורה או ההורה ואומר שזה לא מספיק. מה אתם עושים בשלב הזה?

יושב עם הצוות של בית הספר ויחד קובעים את המערכת של השעות של הילד. ספק השירות הוא גוף מקצועי. הוא מציג את עצמו כגוף מקצועי בעל ידע בתחום החינוך. הוא זה שיחליט מה יהיה רף השעות.

תוסיפו לו את השעות? מאיפה יהיו התקציבים העודפים? אם קודם אמרתם 4 עד 6, אז היה לכם איזה שהוא בסיס תקציבי.

אני מבינה שאתם רוצים שנחזיר את זה ל-4 עד 6.

בכל מקרה כתוב מ-4. היינו רוצים לשפר.

אנחנו שומעים את הדברים ונצטרך לשקול אותם.

חשוב לי לגבי הגמישות שלכם. מאיפה אתם מביאים את התקציבים העודפים האלה תוך כדי הפעלת השירות? יש לכם איזו שהיא קופה למקרה שהם יידרשו מעבר ל-4 שעות?

בשנים הקודמות, כשהוכח שיש צורך בתוספת תקציב, משרד החינוך נתן תוספת תקציב. לראיה ההרחבות שהיו במהלך השנים.

איפה זה מעוגן היום?

ראיתם את הצורך.

כתוב בתוך המכרז שבמידה ויש שינוי בהיקף השעות, ניתן יהיה לפתוח מחדש את המכרז ולהאריך את המכרז מחדש.

מה מספר השעות המקסימאליות שכתוב היום במכרז?

המפתח כרגע הוא 170 אלף שעות.

במידה – אנחנו יוצאים מתוך הנחת מוצא שהיא לא תיאורטית לחלוטין – והילדים יזדקקו ליותר, מה המקסימום התקציבי שקבעתם במכרז?

לא קבענו.

מאיפה יבוא הכסף?

זה יהיה פתוח לעבודה עם הספק, כפי שזה נעשה - -

תסבירו לנו מה זה אומר לפתוח מכרז תוך כדי הפעלה של מכרז שכבר עבר את כל - -

אפשר לפי החוק להרחיב את המכרז. המכרז עדיין נתון להשגות, נתון לדיונים אם יש מקום לתקן - -

הוא עוד לא יצא לשטח?

הוא פורסם לציבור הרחב. המכרז פורסם, יצא למציעים. התקבלו השגות של המציעים השונים, כאשר אז, כמו שעושים בכל מכרז, דנים בהשגות ורואים אם יש מקום לתקן סעיף כזה או אחר.

היועצת המשפטית, זה דבר מקובל במכרזים. לא מדובר על לפתוח, אלא על להרחיב.

זה משהו אחר.

אני רוצה להבין את המנגנון. את אומרת שמנהלת בית הספר או הצוות החינוכי מחליט שלילד אחד צריך 4, לילד שני 6 ולילד שלישי 8. עד כאן זה נכון?

בגדול, כן.

לזכיין יש בנק של 170 אלף. הוא צריך לנהל את זה. הוא זה שבסופו של דבר אומר שלילד הזה ניתן 8. הוא מגיע באמצע השנה למודעות שהוא יעבור את השעות. מה המנגנון שמרחיב את זה? מה המנגנון הפנימי?

יש מנגנון שמאפשר הרחבת מכרז.

כלפי הזכיין אני מבין. איך במשרד החינוך אתם בודקים כשבא אליכם הזכיין ואומר שאנשי המקצוע הגיעו למסקנה שזה לא 170 אלא 190 או 200?

אנחנו מקבלים מספק השירות, כפי שגם כתוב וקצת שונה במכרז הזה, דוחות.

חודשיים?

לא קיבלנו חודשיים, קיבלנו לתקופה קצת יותר גדולה. הפעם זה יהיה חודשיים. אז נוכל מידי חודש לעקוב. פעם בחודשיים קיבלנו את הדוח.

מידי חודש.

מידי חודש נקבל את הדוחות אלה. הדוחות האלה הם דוחות שקופים. אנחנו נעקוב אחרי ההתנהלות והמשך מתן השירות. מעבר לזה, גם פיתחנו אנשים בשטח שנמצאים בקשר עם בתי הספר לגבי התכניות של הילדים החולים על מנת שיהיה איזה שהוא איזון באופן שבו - -

האם יש למנהלת בית הספר שממונה על בית חולים מסוים או על כמה את הסמכות לקבוע 8 שעות?

היא יכולה לבקש, היא יכולה להמליץ.

ממי לבקש?

יחד עם ספק השירות ועם אנשים אחרים שמייעצים.

עד שיענו לו, כבר נגמרה חצי שנה.

הם יגידו שאין.

רבותיי, גם היום הדברים האלה קורים. כשאנחנו מדברים על בתי חולים זה חלק אחד של החוק, כאשר אנחנו מדברים על ילדים בביתם זה חלק שני של החוק. אתה כרכת את שני הדברים יחד. מדובר על שירות עבור ילדים בביתם, לא על שירות לילדים שמאושפזים בבית חולים. צריך להפריד בין שני הדברים. זה שירות אחד, זה שירות אחר.

אני נותנת את השירות הזה מטעם תללי"ם 24 שנים. זה ניתן בשם ובפיקוח משרד החינוך. לאורך שנים היו חסרים תקציבים. אם תיכנסו ותעשו בגוגל, תראו את כל האסיפות של ועדת החינוך הנכבדה הזאת שהופענו בפניה. הייתי באה ואומרת שאין כסף, שלא נותנים לי, שנגמרו השעות. אין דרך לדעת, אדוני היושב-ראש וגברתי הנכבדה, כמה ילדים חולים יהיו. אף אחד לא יכול לדעת. כל שנה המספר גדל. כשנגמר הכסף באים לוועדת החינוך ומתחננים. אחרי שוועדת החינוך נותנת הוראה למשרד החינוך, הם מוצאים את הכסף. לפעמים הגעתי ישירות לאוצר והאוצר נתן את הכסף. זאת הדרך.

בגלל זה שאלתי אם אחרי כל ילד יש סל שירות.

לא.

אם זה היה קיים, אין בעיה.

יש סל גלובאלי. אמרו לי בכעס רב בישיבה האחרונה השנה – זה אחרי שהסל נגמר – שאתנהל בתוך הסל. אמרו לי שאני יכולה לקצץ, שאני יכולה לשנות, רק שאתנהל בתוך הסל.

כשדרשת כמפעיל תוספת של שעות כי היה צורך, כי המורים דרשו, כי מנהלת בית ספר אמרה - -

קיבלתי נזיפה חריפה ביותר על כך שאני לא יודעת להתנהל ועל כך שלא התנהלתי בתוך התקציב שלי. בכל זאת ייאמר לזכות הצוות שיושב מולי, שקשה לעמוד בפני ילדים חולים. זה לא הרבה כסף. הם מצאו את הכסף לגמור את השנה בכבוד בנושא המתגברים ואת הכסף לקיץ.

עד שקיבלתם את האישורים, כמה שעות איבדנו?

לא איבדנו. המשכתי לתת שירות מלא, אבל אני עמותה. הצהרתי שזה יישאר מכספי העמותה אם משרד החינוך לא נותן.

אתם עמותה. אתם לא למטרות רווח. אתם יותר חברתי וכדומה. המכרז הזה לא פתוח לעמותות, הוא פתוח - -

זה יוכל להשתנות בעקבות הנהלים החדשים. אני מקווה שאת זה פתרנו. משרד החינוך יוכל להגביל את מי שיוכל לגשת למכרז. אחת ההגבלות זה ארגונים שלא למטרות רווח. אני רוצה רגע לחזור לנקודה המרכזית.

האם אפשר להנחות אותי איפה מופיע במכרז שאפשר שתינתן תוספת?

בשום מקום.

תכנית לימודים אישית יכולה לכלול עד 15% מהשעות. אנחנו כמובן מוגבלים בתקציב.

יצא המרצע מהשק.

חבר'ה, מה אתה חושבים? שלא מוגבלים בתקציב? אל תהיו תמימים. כל דבר מוגבל בתקציב.

אין מקום למשחק. הם צריכים לקבוע לפחות את כמות השעות שהייתה קודם.

על כל ילד מתלמידי בתי ספר התיכוניים בארץ יש תקציב. משרד החינוך חייב לתת את הכסף הזה. זה תוצאתי. משרד החינוך ומשרד האוצר, כדי למנוע את כל הבעיות של יש כסף ואין כסף, למה אתם לא קובעים סל לילד, ואז כשיש יותר ילדים התקציב עולה, כשיש פחות ילדים התקציב יורד? האם יש איזו שהיא סיבה פדגוגית למה לא קובעים לכל ילד, לפי הגילאים, כמה שעות מגיעות לו? למה?

יש - -

נניח שלא מגבילים אותך בכסף, אלא אומרים לך: תציגי לנו את התכנית הכי נכונה.

אני לא מכירה את הילדים. אין לי מושג מה תכנית הלימודית שלהם - -

חלקם בתוך המערכת כבר כמה שנים.

חלקם אני מכירה.

מה היה מספר הילדים בתוך השירות בתחילת שנה שעברה?

אני מצטערת, אבל אין לי פה את הנתון.

את באה לוועדה כזאת ולא מביאה את הנתון הזה?

לצערי, לא הבאתי.

3300.

אני רוצה לדעת כמה היה בתחילת שנה.

עד סוף ספטמבר אנחנו קולטים כ-200,300 ילדים. מידי חודש נכנסים ויוצאים. הגענו השנה ל-3624 פניות.

כמה היה בתחילת השנה?

מתחילים ב-200,300 ילדים.

התקציב הוא שנתי.

התקציב הוא שנתי, אבל הדיווח הוא חודשי. הם יודעים מידי חודש איזה חלק נוצל. נכון, אני מודה, לא ניתן לדעת. לכל ילד מכיתה גן עד ו' הוצע מינימום 6 שעות. ל-ז' עד י"ב הוצע 8 שעות.

המינימום היה 6 שעות?

הייתה דרך לתגבר אותן במכרז החדש.

ירדו השעות?

בהחלט.

אני ממש מבקשת מנציגי משרד החינוך. אני לא חושבת שתהיה בעיה שיהיה מינימום, אבל כשאין שום אמירה על תוספת שעות במידת הצורך, פה הבעיה. לא יעלה על הדעת. אתם מבינים שיש צרכים ויש הבנה שפדגוגית ילדים לפעמים צריכים יותר. אם אין שום אפשרות דרך המכרז הזה להוסיף את השעות, יוצא שכרכם בהפסדכם, כי יכול להיות מאוד ש-4 השעות המסכנות האלו שנתתם לא מספיקות לשום דבר והתלמיד לא נהנה מהשירות. אני מבקשת מיושבי-ראש הוועדה שתהיה אמירה שיצטרכו לתת גם - -

בנושא שאת מעלה יש שני מסלולים. מסלול אחד זה שהמכרז מאפשר לזכיין להרחיב. נניח שהזכיין זכה ב- 170 אלף שעות. כתוב שמשרד החינוך, קרי מזמין המכרז, יכול להרחיב ב-10%, ב-15%.

כן, אבל באיזה שלב של החיים זה קורה? מתי זה קורה?

מתי שהזכיין בא ואומר שנגמרו לו השעות.

אני מבינה, אבל בינתיים נגמרו השעות. אם היא לא מקבלת אישור ממשרד החינוך, מה עשינו?

אני עכשיו עובר לנושא השני. יש פה שני דברים. אחד, אנחנו מדברים על מכרז. המכרז צריך לאפשר למשרד החינוך להזמין אצל הזכיין יותר שעות.

זה כתוב.

אני מניח שזה כתוב. הדבר השני הוא מה המנגנון של משרד החינוך לאשר תוספת שעות. האם עושים את זה? כמובן שצריך להתריע בזמן על כך שהשעות הולכות לאזול. מה המנגנון שלכם?

כתוב בסעיף 4(12) שככל שיש צורך בתוספת שעות - כמובן שהכל מותנה בתקציב - הולכים לוועדת המכרזים. יש, כמו בכל מכרז, אפשרות להרחיב את המכרז לפי כללי המכרזים.

למה צריך ללכת לוועדת המכרזים?

כי אנחנו לא יודעים כמה.

כי זה חוק חובת המכרזים. כך נעשות התקשרויות במכרז.

יש כרגע מספר שעות או מינימום שניתן לכל ילד. זה יכול כמובן להשתנות.

מוצג במכרז ש-4 שעות זה המינימום ולא המקסימום?

אלו שעות בסיס. זה מותאם לתכנית אישית של הילד. זה כמובן מוגבל בתקציב המכרז. ככל שיש צורך בתוספת - -

בתנאי שאין חריגה מגבול התקציב.

כתוב במכרז כך: "מובהר בזה כי מאחר שמדובר במכרז עם היקפים משתנים, למשרד שמורה הזכות להגדיל או לצמצם את היקפי הפעילויות המשוערים כפי שפורטו לעיל, וזאת בהתאם לשיקולי המשרד והתקציב השנתי הקיים לפעילות המכרז". אני הייתי מבקשת שבמסגרת השיקולים שישקלו תישקל גם טובתו החינוכית של הילד. פה מה שאנחנו רואים זה שיקולי משרד ותקציב, שהם שיקולים חשובים שיש לקחת בחשבון. אני מודעת לסד התקציבי, והוא חשוב, אבל מצד שני, כאשר באים לשקול תוספות חשוב גם לשקול - -

זאת הנקודה שאני מנסה למקד אותה במשרד החינוך. השאלה מה הנוהלים שמאפשרים לכם. בא אליכם הזכיין בחודש מסוים במשך השנה, אחרי שהוא מגיש דוחות חודשיים, ואומר לכם: תראו, אני צופה שנעבור ב-20 אלף שעות את ה-170 שאושרו במכרז. אתם צריכים לעשות שני דברים שהם שונים אחד מהשני. אחד, אם צריך או לא צריך את אישור ועדת המכרזים להגדיל ב-20 אלף שעות, שזה עניין סטטוטורי, והדבר השני הוא למצוא את התקציב ל-20 אלף השעות.

נכון, שני הדברים.

איך קורית התוספת של הכסף? אני לא מוטרד מההחלטה הסטטוטורית להוסיף לספק עוד דרישה לעוד שעות. זה, לדעתי, דבר שהוא לא בעיתי. הבעיה היא איך מגבים את זה בכסף.

אני מבינה שזה נעשה בעבר, זאת אומרת שהייתה הרחבה של המכרז הקיים גם בעבר. למשרד יש אפשרויות תקציביות. יכולים להרחיב סעיף תקציבי כזה או אחר. זה כמובן לא הולך אוטומטי.

ברור. יש דוחות חודשיים.

לא קודם מנצלים ואחר כך באים, אלא אומרים ליחידה המקצועית כך: מכיוון שלמכרז הזה השעות הולכות להסתיים על פי הפרמטרים האלה, אנא תפנו ותגדילו את היקף המכרז. זה נעשה גם במכרזים אחרים.

ליאורה, אני רוצה לשאול אותך. אתם הגוף שמאשר את השעות פר ילד. לצורך העניין אישרתם לילד מסוים 8 שעות. איך אתם דואגים לכך שתישארו במגבלת השעות שיש לכם? מה המנגנון כשאבחנתם שאתם הולכים לעבור את השעות? . משרד החינוך מאפשר לכם להגיש את הדוח החודשי שלכם. השאלה מה הוא עושה איתו היא שאלה נפרדת. אני מבין שמשרד החינוך צריך לאשר את הדוח גם אם לכאורה באחד חלקי 12, 10 או 8 - תלוי כמה חודשי לימוד יש - רואים שיש הגדלה. את מבינה?

כל חודש הוא אחר במספר התלמידים ובשעות. למרות שנירית מאוד כעסה עלי, מעולם לא הצענו לילד פחות מ-6 או 8 שעות. מעולם לא דובר על 4 שעות.

זאת אומרת, 4 זה לא - -

אין, לא קיים. היא כעסה עלי. אל תכעסי. את יודעת את זה. נכון שהשנה כשלנו בנושא שעות מתגברים, לכן אמרנו שנספוג את זה. אנחנו נותנים התראות בזמן. על הקיץ נתנו התראה בינואר. במאי עוד לא היו שעות. רק לאחר שההורים הקימו קול זעקה נוראית, ולא בשביל לקבל עוד שעות או משהו, הקמתי זעקה בדרך החוקית של פנייה מסודרת. אנחנו מנהלים את זה 24 שנים. לא קיבלנו הרבה תלונות במהלך 24 השנים האלו. אף אחד לא אמר לנו לפני המכרז הזה שלא מרוצים מאיתנו או שלא רוצים שנמשיך לנהל. יש במכרז הזה כמה אמירות שאני חושבת שכדאי שהוועדה תשמע מפי חבר ההנהלה בצוות המתנדבים שמלווים את הפרויקט הזה מיום הקמתו. במשך 24 שנים מר אילן גונן עושה את זה ללא שכר עבור השתתפות ועבור ניהול. הוא מלווה אותי בכל הגשת המכרזים. אני מבקשת שאילן יאמר מהצד של ההנהלה איך נראה המכרז הזה מטעם הארגון שהמדינה משקיעה בו 24 שנים.

תללי"ם פיתחה מאז הקמתה סדרה שלמה של מתודות, כלים, נהלים, מערכות בקרה, מערכות הכשרת מורים ומתגברים.

אני לא רוצה להיכנס לזה. אני מניח ש-24 שנים פיתחתם, עשיתם ורכשתם ניסיון. אני ואנשי משרד החינוך רוצים להבין מה אתה חושב הגורם שלא שייך במכרז שהוא תקלה וצריך לתקן אותו. שמענו את סיפור השעות. הדבר השני זה שהורידו את הדרישה מאיש רפואה.

מתואר שני.

הבעיה היא לא רק המנהל, הבעיה היא כל המערכת המקצועית, החינוכית. הטענה שלי שהוראה וחינוך של ילדים שמרותקים לביתם שונה לחלוטין מהוראה בית ספרית. הדרישה במכרז היא שכל המורים יהיו עם ניסיון של בית ספר.

במכרז הקודם זה לא היה?

לא היה. ממש לא. הדרישה היא שכל המערכת הניהולית, כל המערכת שמאשרת את התכנית האישית של כל תלמיד צריכה להתנהל על ידי - -

האם לא נראה לכם שרצוי לשאוף שכל מורה יהיה עם ניסיון?

השאלה איזה ניסיון.

ניסיון בהוראה.

ניסיון בהוראה בכיתה שונה לחלוטין מניסיון של מורה יחידני.

אני לא סתם שואל. אני מבין שהיום במערכת יש הרבה מורים שאין להם הכשרה כמורים אבל הם התנסו ויש להם ניסיון. אם נניח מתחילים מ-0 ובאים אנשים חדשים למערכת, לא רצוי שתהיה להם תעודת הוראה?

רצוי שתהיה להם תעודת הוראה, אבל יותר חשוב - -

סליחה, ניסיון בהוראה.

איזו הוראה? הוראה בכיתה שונה לחלוטין - -

איזה ניסיון יכול להיות לחדש?

העמותה הכשירה, מכשירה ופיתחה מערכת - -

מה רע בכך שבמכרז ייכתב שרצוי או צריך שהמורה החדש - - ? נניח שייתנו הכשרה במכרז לכאלה שיש להם ניסיון בהוראה לתלמידים חולים.

מרותקים.

מרותקים. עכשיו מדובר על קבלת מורים חדשים. לא רצוי שיהיה להם ניסיון בהוראה?

רצוי. הבעיה היא שכמו שזה כתוב במכרז עכשיו, כל המורים הנוכחיים שכבר מלמדים שנים ארוכות ומצליחים צריכים לעזוב.

מה שאנחנו רוצים לתקן זה שיתאפשר במכרז למורים שיש להם ניסיון בהוראת ילדים מרותקים להמשיך לעבוד. נכון? לגבי מורים חדשים, שיבואו עם ניסיון בהוראה.

שיעברו הכשרה ייעודית. זה לא רק המורים, אלא המפקחים שמאשרים את התכניות האישיות לכל תלמיד. למפקח יש את ההכשרה שלו.

אני חושב שהבנו. אני מבין שאין בעיה לתקן את זה.

גם על כוח הסיוע.

במסגרת המכרז יש אפשרות למתן השגות בכתב. זה בכל מכרז. גם במכרז הזה של תללי"ם וגם במכרז של גורמים אחרים. יש עוד גורמים, חברות ועמותות שענו למכרז הזה. קיבלנו השגות. הדברים האלה מופיעים בהשגות.

אתם עדיין דנים בהן?

המשרד דן וייקח לתשומת ליבו דברים. חלק יתוקן, חלק לא.

אתם את הנקודות האלו העברתם למשרד החינוך?

כן.

יפה. אז אני לא צריך לחזור עליהן פה.

זה בינתיים עוד לא מופיע במכרז.

הם לא יכולים לגשת למכרז.

אני מבין שהמכרז עדיין נמצא בעיבוד. אומר משרד החינוך - תקנו אותי אם אני טועה - שהוא עדיין לא יישם את ההערות שהוא קיבל לתוך המכרז.

אבל הוא הוציא את המכרז לדרך.

הוא הוציא אותו לקבלת הערות.

המכרז פורסם לציבור. כרגע, עד ה-30 ביולי, צריך להשיב. מאחר ונתקבלו השגות ממספר גופים, נעשה עכשיו דיון במשרד אם יש מקום בסעיפים מסוימים לתקן את המכרז. אם המכרז יתוקן ויחשבו - -

הוא ייצא פעם נוספת.

ייצאו התיקונים ואפשר יהיה לגשת.

עכשיו אי אפשר לגשת?

יש מכרזים, לא רק המכרזים האלה, ששולחים לשטח ומקבלים הערות. אם ההערות מתקבלות, משרד החינוך מודיע מחדש לכל מי שצריך שההערות האלו והאלו התקבלו והמכרז תוקן. זה דבר שעושים אותו.

בינתיים מפטרים את המורים.

אני מבין שהמכרז יצא ואתם פתוחים לקבל הערות על המכרז.

התקבלו כבר הערות.

התקבלו, אבל עוד לא החלטתם מה אתם מקבלים מההערות ומה לא.

עשיתם על זה ישיבה? יש לכם תאריך?

המכרז צריך להיות מתוקן כמה שיותר מהר, כי אחרת לא יהיה - -

יש לכם המלצות לתיקון?

יש המלצות לתיקון. אני לא אפרט אותן כרגע.

גם לא צריך לפרט.

עד מתי אפשר לגשת?

ההערות כבר התקבלו, לרבות הערות מאוד מפורטות של תללי"ם.

רשמנו לעצמנו.

בזכות רצו להעיר הערות ולא ידעו שיש להם דד ליין להערות?

אני מבקש להתחיל לעשות פה סיכומים.

יש לכם הערות להעביר?

מלא.

אז בבקשה להעביר למשרד החינוך, כי הם עדיין לא קיבלו את ההחלטות.

זה מיועד בעיקר למי שרוצה לגשת למכרז.

ההערות מיועדות למי שרוצה לגשת למכרז.

תללי"ם, מקובל עליכם?

לא.

לא עליכם, על הארגונים.

לא.

מה זאת אומרת?

הם לא יכולים לגשת למכרז.

שאלתי אם הם הגישו הערות.

תללי"ם הגישו הערות.

אתם עוד לא יודעים אם תללי"ם יכולים לגשת.

הם לא יכולים.

תללי"ם הגישו הערות. אם כל ההערות שלכם יתקבלו, אתם יכולים לגשת, נכון?

אם זה יאושר. לא מספיק שיתקבלו. זה צריך להיות בזמן סביר, כי אם זה יתקבל ב-25 ביולי, לא נוכל - -

תיכף נעבור לתקופת המעבר שיש איתה בעיה בפני עצמה. משרד החינוך הוציא את המכרז. מי שהיו לו הערות - בעיקר תללי"ם - הגיש את ההערות.

יש לי הערות שמדליקות אצלי נורה אדומה. אלו לא יהיו רק עמותות ללא מטרת רווח, אלא גם אנשים, חברות, וזה בסדר, שרוצים למקסם רווח וכדומה. לי מפריעה הנקודה שבה ארגונים שרואים לנגד עיניהם - -

אורלי, זה פתור. הנוהלים החדשים של משרד החינוך, שאני מקווה שאפשר ליישם אותם גם במכרז הזה, לא מאפשרים לארגונים שהם למטרות רווח לגשת. יש להם אפשרות כזאת.

המכרז פורסם לציבור. אנחנו עוד לא יודעים מי רוצה לגשת, מי לא רוצה לגשת. כל מי שרוצה להעיר הערות – יעיר. איך מעירים הערות? הרבה מאוד אנשים מתלבטים אם לגשת או לא לגשת.

רק למי שמעונין להפעיל את השירות מותר להגיש הערות?

אנחנו לא יודעים. נניח שבזכות ירצו לגשת - -

הם לא רוצים לגשת. הם רוצים להעיר הערות מקצועיות.

הילדים שלנו בידיים שלכם.

אם בזכות רוצים להגיש הערות, הם יכולים להגיש. המכרז מפורסם לציבור הרחב. אנחנו לא יודעים מי רוצה לגשת ומי לא.

הוא מפורסם לציבור הרחב.

כל אחד שרוצה יכול לגשת.

את ההערות אתם מקבלים רק ממי שרוצה לגשת למכרז?

לא.

עד מתי אפשר להגיש את ההערות?

אין דבר כזה.

אם יש גורם כלשהו שמבקש להגיש איזה שהן השגות והערות, שיגיש את זה בדחיפות האפשרית.

עוד שבוע זה בסדר?

אנחנו מבקשים שזה יהיה כמה שיותר מהר.

צריך להגדיר זמן.

עד יום ראשון.

מי שעדיין רוצה להגיש הערות, בין אם הוא ניגש למכרז ובין אם לאו, עד יום ראשון נא לדאוג שלמשרד החינוך יהיו את ההערות. משרד החינוך יעבור על כל ההערות ועל כל הסוגיות שעלו. הוא יחליט מה נכנס ומשתנה במכרז, כי זאת סמכותו. אחרי שהמכרז מקבל את השינויים הם חייבים לפרסם אותו פעם נוספת. יכול להיות שגופים שבמכרז המקורי לא ניגשו, במכרז המתוקן ייגשו. אתם מקבלים עד יום ראשון. מתי ,להערכתכם, אתם יכולים לצאת במכרז המתוקן?

אנחנו רוצים לצאת כמה שיותר מוקדם, כדי שאפשר יהיה להיערך לשירות שצריך להתחיל ב-1 בספטמבר.

יש גם זמן לערעורים. לא לקחתם את זה בחשבון? מבחינת הזמן של המכרז - -

עוד לא הגענו לערעורים.

למכרז יש את לוח הזמנים שלו.

יש שאלות שדנו בהן בעקבות מכרזים אחרים של מערכת החינוך, של בריאות התלמיד וכדומה. גם כאשר התוצאות של מכרז מתפרסמות יש זמן לערעורים, מה שמושך את הזמן. תחילת שנת הלימודים היא ב-1 בספטמבר. השאלה שאותי מטרידה יותר מהכל זה הקיצוץ של התנאים הבסיסיים של הפעלת השירות הזה. אני רוצה לגעת בנושא של השעות. קודם אמרו לנו שכשרשמתם בין 4 ל-6, 6 היה מספר השעות המינימאלי. היום אני רוצה לדעת מבחינת מספר השעות. אם אתם אומרים 4, זה אומר ש-4 יהיה גם המקסימום. זה לא יהיה המינימום, כי הלכה למעשה זה מה שמופיע. אם אתם אומרים שיש לכם את האופציה הלאה, מדוע שיניתם את זה כלפי מטה? אלא אם כן תאמרו 4 ועד בכלל או 4 ויותר. תשאירו את האופציה, כי מי שקורא את זה ומבין שקודם היה בין 4 ל-6 וניצלו את המקסימאלי, רואה שהיום אין לך את המרווח הזה מהמינימום עד למקסימום. אנחנו רוצים לדעת שגם בנושא הזה לא יופחתו השירותים. את זה אני רוצה לשמוע.

אנחנו נבדוק את הנושא.

דיברנו עם חברת הכנסת שדיברה קודם.

היא מבחינתה הייתה מבטלת את המכרז לפני שהיא יצאה החוצה.

להשאיר את המכרז 24 שנה.

כל נקודה שעולה כאן נכנסת לדיון הפנימי שלנו בחזרה. אם יהיה צורך לעשות את המנעד הזה שבין 4 ל-6, זה יהיה דיון פנימי בתוך המשרד.

אם כתבתם 4 עד 6 וידעתם שהלכה למעשה המינימום יהיה 6, למה הורדתם את זה ל-4? היו מקרים שבהם נתנו תכנית לימודים של 4?

לא.

זה אומר שהורדתם את השירות. ידעתם שלא הופעלו 4 בשום תכנית עבודה. תמיד היה צורך בלמעלה מ-4. לא לקחתם את זה בחשבון? ידעתם ש-4 הוא לא הגיוני, הוא לא ישים, כי אף אחד לא השתמש ב-4. כל תכנית עבודה הייתה מעל 4.

העליתם את הנקודה ואת הבקשה להתייחס למספר השעות. אנחנו כאגף מתחייבים להתייחס לפנייה הזאת. רשמנו. אנחנו הולכים לקיים את הדיון. אנחנו לא נתחייב עכשיו להגיד 6 וגם לא 4. אנחנו הולכים לדון בעניין הזה.

מה קורה מבחינת לוח זמנים? עד יום ראשון תקבלו הערות. ייקח לכם שבועיים.

לא.

שבוע.

את רוב ההערות יש לנו, לרבות ההערות לגבי השעות.

את השעות והבקשות שתגענה.

תנו לי לוח זמנים

יש עוד הערות.

תעבירו אליהם עד יום ראשון.

האם יש לכם מנגנון שמוודא ששנת הלימודים הבאה תיפתח כסדרה? אם קורה לכם שאתם מתארכים בלוח זמנים, מה אתם עושים? אנחנו נמצאים עכשיו באמצע יולי.

אנחנו מנסים לקיים את הדיונים בהערות שברובן הגדול כבר יש לנו. חלק מהדיונים כבר התקיימו. בשבוע הבא ייפתחו הדיונים. כבר בשבוע הבא אנחנו מקווים - -

בשבוע הבא, כשתסכמו את השינויים, אתם מוציאים את המכרז מחדש, מפרסמים אותו.

פיטרו את המורים?

כן, ב-15 לחודש.

שיתנו לפחות עוד שנה לתללי"ם.

את הזמן אחורה אי אפשר להחזיר.

הם לא יוכלו לתת בספטמבר מענה, כי המורים מפוטרים.

אם לא יעצרו את המכרז, יפטרו את המורים.

פיטרו.

עד מתי התוקף של הזכיין הקיים? עד 1 בספטמבר?

10 לאוגוסט.

למה? כי ב-10 אין יותר לימודים?

נכון. המורה האחרון מפוטר ב-10 לאוגוסט.

לא שאלתי על העניין של מפוטר, שאלתי מתי השירות נגמר. מה קורה אם לא עומדים בלוחות זמנים עד 1 בספטמבר? למה המכרז לא יצא לפני שנה או משהו כזה?

הם לא נערכו לזה כמו שצריך.

אם יהיה מפעיל חדש - -

מתי הוא יגייס עובדים? אלא אם כן מישהו מגייס בימים אלה.

כבר מגייסים עובדים. זה מכרז תפור לחברת מרמנת.

שטויות בריבוע. אני אומר לכם את דעתי. שום מכרז לא תפור. ברור שאם מישהו רוצה לגשת למכרז – נניח קוראים לו מוישה - והוא יודע שב-1 לספטמבר הוא צריך להתחיל לתת שירות, אז הוא מכין את עצמו. אני רוצה להמליץ למשרד החינוך. אני מבקש לקבל תשובה תוך מספר ימים. אני מציע לכם לדחות את המכרז בשנה. אין שום סיכוי בעולם - אני אומר לך, היועצת המשפטית - שזה יעבור תהליך נכון ובריא, לא משנה מי יזכה במכרז, בנתונים האלה. אני מבקש מכם לחזור. אני גם אדבר עם שר החינוך לתת לזכיין תוספת של שנה. אני אבקש להכין עכשיו את המכרז.

שיהיה זמן לערער.

שיהיה זמן לערער, שיהיה זמן לגייס, שיהיה זמן לעשות את זה בתהליך כזה - -

זאת הנקודה המרכזית. מההתרשמות שלי אין שום סיכוי בעולם, גם אם נעבוד הכי בחריצות, הכי מסודר והכי נכון, לעשות מכרז ראוי.

הכוונה היא לפרסם תיקונים?

אין זמן. את לא תסיימי.

משרד החינוך מחויב לתת תשובה תוך כמה ימים. אני אומר לכם שחבל על ההתרוצצות. זה בלתי אפשרי אם יזכה מישהו אחר, לא משנה לי מי זה. במכרז החדש, אם תסכימו ותעבירו את זה במוסדות שלכם, תוציאו חברות שלא למטרות רווח, בהתאם לנוהלים החדשים שמאפשרים לכם לעשות את זה.

אני הקמתי את שדולת הורי ילדי תללי"ם כששמענו על המכרז. אתם מדברים הרבה על ילדים חולים וכל זה. אני כרגע משמשת פה לבן שלי שבחודש הבא, בעזרת השם, יהיה בן 8. הוא כבר 4 שנים מבודד. הבן שלי חולה במחלת דם גנטית מאוד נדירה. 4 שנים הוא חי בבית. תדמו בנפשכם מה זה ילד שלא רואה אנשים אחרים, ילד בועה. אני מתנצלת, המעמד הזה קשה לי, זה בנפשי. כשקראתי את המכרז עלתה מבחינתי רק שאלה אחת: איפה טובת הילד שלי. מי ראה את הילד שלי כשנכתבו המילים? אף אחד לא ראה את הילד שלי. אף אחד לא ראה את טובת אביאל, כאשר מאחוריו יש עוד 3600 ילדים שנזקקים לשירות הזה. אני לא קוראת להם מורים, אני קוראת להם מלאכים, כי הם מלאכים. לבן שלי יש חרדת קהל. הייתי מביאה אותו, אבל הוא פוחד מאנשים. אנחנו כבר שנה שנייה מקבלים את השירות הזה. כשהמורה הגיעה אביאלי לא היה מסוגל להתקרב אליה, הוא פחד. אתם יודעים מה המורה עשתה? היא פשוט ישבה. היא רק הייתה בסביבה שלו .היא לא דיברה. היא לא עשתה שום דבר. פעם אחר פעם, בדבקות, במסירות. פה פתחה מחברת, פה הביאה איזה שהוא משחק. לאט לאט אביאלי התקרב אליה. כשאביאלי התקרב אליה הוא כבר לא יכול היה בלעדיה. אותה אתם רוצים לקחת לי. לבן שלי אתם רוצים לקחת את המורה הזאת שהיא נקודת האור שלו. מדובר ב-3 פעמים בשבוע למשך שעתיים ברוטו, שזה שעה וחצי. הוא מחכה לה בכניסה. את זה אתם רוצים לקחת? איך חשבתם על זה? אתם ראיתם את טובת הילד שלי כאשר כתבתם את המכרז? אתם לא רואים את טובת הילדים האלה. הילדים האלה לא נראים. יש פה 3600 ילדים. זה בנפשנו. אני יודעת שיש פה סערה, אבל הסערה נובעת מכך שמתעסקים בחיים של הילדים שלנו. הילדים האלה סובלים. גם ככה הגורל שלהם לא שפר עליהם.

צריך להבין שברגע שהמלצנו פה על דחייה של שנה והמשכת השירות על ידי הזכיין הקודם - תללי"ם, זה אומר שהשירות יינתן לפי התנאים של המכרז הקודם. זה למען הסר ספק. מי ששאל פה ולרגע נחרד או לרגע יש לו - -

זאת המשמעות.

זאת ההמלצה.

כשמדברים על 4 או 6 שעות, מתכוונים ל-4 או 6 שעות שבועיות. ילד רגיל מקבל 36 שעות בבית ספר. זה סך השעות שנותנים להם על מנת להדביק את הפערים. הם צריכים להשתלב עם 4 או 6 שעות שבועיות. עם זה היא צריכה ללמוד אנגלית, חשבון, להתנהל בעולם, גיאוגרפיה. תחשבו על מה אנחנו מדברים. על 6 שעות שבועיות.

בת כמה ניצן?

בת 12. היא כתבה ספר שלם על החיים שלה. מדובר ב- 6 שעות שבועיות. אבסורד לחשוב שמזה רוצים להוריד. לא מעלים ל-12, מורידים ל-4. זה פחות משעה ביום.

זה פחות מיום לימודים אחד שילד מקבל.

נעמה מקבלת 35 שעות בשבוע.

אל תשכחו שזה 35 או 30 שעות בתוך כיתה של 30 ילדים.

פה זה צרכים מיוחדים.

יש יותר מ-6 מקצועות.

יש את הנושא של כמות השעות שנראה לי שדנו בו הרבה. יש את הנושא של איכות השעות. זה לא רק כמות, זה גם איכות. האיכות של השעות נובעת מהאנשים שנותנים את השירות.

חד משמעית.

המכרז צריך לאפשר לאנשים הנכונים ולאנשים המתאימים לתת את השירות הזה, בטח ובטח לא להפסיק את העסקתם של האנשים שקשורים לילדים ונותנים את השירות הזה בצורה מצוינת מגיל 5 עד גיל 12, שזה 8 שנים. עמותת תללי"ם נותנת את השירות הזה כבר 24 שנים. כהורה אני לא מבינה איך יוצא מכרז שתנאי הסף שלו לא מאפשרים לזכיין הקיים אפילו לגשת. איך יכול להיות דבר כזה? שלא לדבר על זה שזאת עמותה שרואה לנגד עיניה את טובת הילד, לא כמה כסף היא תעשה בין מה שמשרד החינוך ייתן לה לבין כמה היא תשלם לבת השירות או למורה - 21 שקלים לשעה בקושי. על הפער הזה כולם משחקים, גורפים את הכסף לכיס על חשבון הילדים שגם ככה לא מקבלים מספיק שעות ומספיק תוכן.

מה שהפריע לי בתחילת התהליך היה שהבן שלי לא הצליח להתמודד בשום בית ספר, כי מבחינת איי-קיו הוא ב-99 מתוך 100, שזאת גאונות, מבחינת תקשורת הוא 2 מתוך 100, שזה פיגור תקשורתי. התפקוד של ילד עם פיגור תקשורתי די דומה לילד שלא מתפקד ולא מתקשר. בגלל שהוא גאון הוא יכול לדבר מאוד חריף ומאוד יפה, מי שראה אותו באקס פקטור. הילד בתפקוד מאוד נמוך. הוא לא הצליח להתמודד באף בית ספר, גם בבית ספר שהלך לקראתו ובא לקראתו. הגענו למצב שיום אחד החזקתי את כף הרגל שלו בחלון כי הוא ניסה להתאבד. אז הוא הגיע לבית חולים למשך חודש. כל זה בגלל שהוא היה בבית ספר. בחלקים גדלים מהחיים שלנו נשארנו בבית בלי תללי"ם. המצב היה מטורף לגמרי. זה לא חיים נורמליים שהילד נמצא בבית בלי תללי"ם. כשהבנתי שהילד שלי במצב כל כך קשה, פניתי לדלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך בזמנו. היא שמעה את הסיפור. אז גיליתי שיש עוד ילדים במצב כזה - הילד של שירלי – שלא יכולים להתמודד עם בית ספר. הם הציעו לנו להגיע לתללי"ם. כשהגענו לתללי"ם הבן שלי התחיל לפרוח. פעם ראשונה היה לו מורה שנתן לו את היחס האישי. פעם ראשונה הוא קיבל התייחסות. אם היום המכרז הזה יצא לפועל, דניאל יחזור לתקופה שהוא היה בה קודם. הוא לא יעמוד בזה שאנשים שהוא נקשר אליהם - - למורה שלו לאמנות אין תעודת הוראה. הוא מלמד באוניברסיטה, אבל אין לו תעודה. המורה שלו לאמנות עזר לו להגיע למקומות מאוד רחוקים. הוא דיבר על המקומות הכי כואבים שלו בספר הזה. אחרי שתקרא - אני נותנת לך את הספר - תבין כמה הסיפור כואב. אין לו תעודת הוראה ממשית. הוא מלמד באוניברסיטה. הוא אחד האנשים הכי מפורסמים בארץ מבחינה אמנותית. זה אדם שקשור אליו 3 שנים. אם הוא יעזוב, אני שוב אצטרך להחזיק את הילד שלי בכף הרגל או לשלוח אותו לבית חולים. אם בתחילת השנה זה קורה, הילד שלי יהיה בבית חולים. הוא לא צריך להיות שם . הוא רק אוטיסט. אין לו שם סיבה להיות בבית חולים לחולי נפש. זה הסיפור. אלה דברים שאסור לי לספר, כי זה ילד שהתפרסם. אני אומרת את זה כאן, כי זה החיים שלנו. אני יודעת שאני אאבד אותו. כשהוא היה בבית חולים לא הבינו מה זה אוטיזם. הוא היה במצב עוד יותר קשה. הייתי חייבת להוציא אותו משם אחרי חודש. גם הרופאה אמרה להוציא אותו משם. איפה הוא יהיה?

גם הילד שלי קיבל בעבר תללי"ם. אני יודעת את המקצועיות. אני יודעת שיש שירות. זה מה שמדאיג אותי לגבי המכרז הבא. אם יש היום בעיה לאימהות שהילדים שלהם בתללי"ם, יש למי לפנות, יש ממי לקבל שירות. אתה אמרת לי קודם קשקוש בלבוש על חברת מרמנת.

לא, שהמכרז תפור.

לא הוכחנו את זה.

בכלכליסט קראו לחברת מרמנת משרד חינוך 2.

אני מכיר את התסמונת.

אני כן חושבת. אני ניסיתי להשיג את מרמנת ולא הצלחתי. השירות לקוחות שלהם כל כך לקוי, שבמשך 3 ימים לא הצלחתי להשיג אותם טלפונית. החשש לי הוא מה יהיה אם חברה כזאת תזכה במכרז. חברת תללי"ם פועלת 24 שנים. אני לא חושבת שלמישהו הייתה פעם איזו טענה. איך משרד החינוך מוציא מכרז מראש שגורם לכך שתללי"ם לא יוכלו לגשת?

אני רוצה שנבין. במדינת ישראל יש את חוק המכרזים. לאורך שנים לא מילאו לגמרי את כללי החוק. החוק הוא חוק. הסברתי בהתחלה. הגשתי הצעת חוק שמאפשרת למשרד החינוך, בהסכמת משרד האוצר, לפטור ממכרזים גופים כמו הגוף הזה. זה נכון לגופים נוספים, אתם לא היחידים שם. משרד האוצר ומשרד החינוך הגיעו להסכמה, ואני הסכמתי לזה, שהחוק בינתיים יוקפא. משרד האוצר עם משרד החינוך כתבו נוהל חדש שנותן למשרד החינוך ולמשרד האוצר פתח להחריג את הטיפול בסוגיות האלו. זה סוכם ממש לאחרונה. נתנו לזה זמן, כדי לראות אם זה באמת נותן את מה שרצינו. אם לא, מחזירים חזרה את החוק.

השתמשו בזה?

עוד לא. זה חדש לגמרי.

זה רק רשאי. אין שום חובה על המשרד. זה רק רצון טוב שהם יוכלו להחריג.

משרד החינוך היה מאוד רוצה שתינתן לו סמכות מלאה לא ללכת למכרזים על תחומים מסוימים. בדרך כלל הוא לא הולך למכרזים. יכול להיות שהוא פונה לשניים, שלושה גופים ואומר להם להגיש הצעה. זה לא פתוח לכלל הציבור. משרד החינוך מאוד רוצה. מי שמגביל אותו זה חוק המכרזים שהוא מחויב כלפיו. לאלה ששואלים למה לוקחים נושא שמטופל כבר 24 שנים לשביעות רצון ועושים לו מכרז, זאת הסיבה וזאת התשובה. אנחנו כאן מבינים, יחד עם משרד החינוך ומשרד האוצר, שהדברים מאוד חשובים. אני חושב שגם להם חשוב לשמוע.

אדוני היושב-ראש, דבר דומה היה לגבי ההפעלה של מקלטים לנשים מוכות. הם היו חייבים לצאת, לפחות ככה הם אמרו, למכרז לגבי ההפעלה, ואז ראית קבלני עפר ואחרים שניגשו למכרז, בלי שום ידע שנצבר לאורך שנים, בלי אג'נדה, בלי גיוס תרומות לתוך המערכת. האופציה שלהם לזכות במכרז הייתה יותר גבוהה מאותן עמותות שלא היו להן מטרות רווח. בקדנציה שעברה התקיים על כך דיון. משרד הרווחה משך את המכרז, הכניס בתוך המכרז עדיפות לידע מצטבר, לשיטות עבודה, לאג'נדה. דרך אגב, כנראה תללי"ם - -

זה גם משרד החינוך יכול להכניס.

הם בחרו לא להכניס.

ניסיתי להסביר איפה אנחנו עומדים מבחינת כיוון חיובי כדי לפתור את הבעיה.

אם רוצה משרד החינוך לשמר את הידע הזה, הוא יכול לתת במכרז עדיפות לניסיון מצטבר וידע.

אבל אז יקום מישהו, ילך לבית המשפט ויגיד שתפרתם מכרז.

בכל מכרז יש לך את המקום שניסיון יכול להוות נקודות זכות.

יש דברים שלאף אחד אין בהם ניסיון. איך אתה מתחיל את זה בלי ניסיון? ניסיתי להסביר לכם למה הטענה היא לא כלפי משרד החינוך. משרד החינוך מחויב בחוק המכרזים לגבי גופים שהם לא ממשלתיים ממש. אפשר היה לשאול למה השירות הזה נעשה בעמותה ולא נעשה בתוך משרד החינוך עם עובדי משרד החינוך. זאת שאלה בפני עצמה. היא כרגע לא עומדת על הפרק. יש כנראה גם יתרונות בעמותות. עובדה, אתם בעצמכם אומרים. התפרצתי כדי להסביר. זה לא שיושבים בצד אחד של השולחן אנשים רעים ובצד השני של השולחן אנשים טובים. לא היה צריך אותנו אם הכל היה ברור ומסודר. אני מסביר מה התהליך. אני מקווה מאוד שמשרד החינוך יענה לבקשתנו להאריך לחברה הנוכחית את הזיכיון לעוד שנה. הוא צריך להחליט, לא בעוד שנה אלא עכשיו, מה עושים לגבי שנה קדימה.

האם אפשר להבטיח שתללי"ם יעמדו בתנאי הסף של המכרז החדש על מנת שלפחות יוכלו לגשת?

יש לך את זה שנה.

יש נושא נוסף שדורש את המעורבות שלך. בתוך המכרז הנוכחי אוכלוסיית היעד היא ילדים בגילאי 5 עד 18 חינוך רגיל, 3 עד 21 חינוך מיוחד. אתה ניהלת תהליך שבו ילדים עם צרכים מיוחדים זכאים לזכויותיהם מגיל 3. אני חושבת שבתוך המכרז העתידי צריך להתחיל את הזכויות מגיל 3, לא מגיל 5.

זה ברור.

זה לא ברור. הגברת פה חיכתה עד גיל 5.

ההערה נרשמה על ידי משרד החינוך.

אני לא מספיק מבינה, לצערי, בחוק המכרזים, אבל אני נורא מוטרדת. כאשר יוצאת הצעת חוק כל הציבור רשאי להגיב, ואז יש 3 ועדות שדנות עד הקריאות. במכרז הזה הזדעזעתי לראות שהמגיבים הם נותני השירות. אצלך לא הייתה הפרדה בין עמותות נותנות שירות לעמותות שמגינות על זכויות. חייבת להיות הבהרה בעניין הזה. כשיוצא מכרז, כל הציבור רשאי להגיב, לא רק נותני השירות.

אמרנו את זה קודם.

זה מה שהיא אמרה.

ביקשנו שבזכות יוכלו להגיש.

תללי"ם הם נותני שירות, אבל בזכות - -

הבעיה היא אחרת. כל 3 חודשים המורים של הבן שלי מגיעים אלי ומודיעים לי שעלולים להפסיק להם את העבודה כי אין תקציב.

דיברנו על השעות.

אין תקציב למשרד החינוך. המורים לא יכולים להיות מפוטרים כל 3 חודשים באמצע שנה. אני לא צריכה לפנות לכתבת חדשות ערוץ 2 כדי שתתקשר ותבקש שאילתה. פוחדת שכל 3 חודשים, אפילו כשיש מכרז - -

הנושא ברור. ליאורה, מאחר ואתם לא יודעים את היקף הילדים, מה אתם עושים? נניח שאתם זוכים משנה לשנה. אתם לא מפטרים כל פעם את המורים?

לא, חס וחלילה. המורים מקבלים מכתבי הפסקת עבודה, מקבלים חודשיים שכר.

אני לא מדבר רק על החודשיים.

את מדברת על החופש הגדול?

כן.

מה קורה באמצע שנה?

המכרז הוא ל-3 שנים, עם הארכה לשנה. משרד החינוך ניצל את כל ה-4 שנים. הם יודעים שזכייה במכרז זה 4 שנים קדימה..

אני שואל בשנה רגילה. מאחר ואת לא יודעת כמה חולים יהיו בספטמבר - -

הם כולם מתחילים וצוברים שעות. הם עובדים בהתחלה מעט, אחר כך הרבה. הם יודעים את זה.

את אומרת שהבעיה קיימת גם בלי - -

יש צוות שיודע את זה, שמכיר את זה. במכרז הזה, כמו שהיה כתוב, היו מראש דברים שמשרד החינוך ידע שאם הם יהיו כתובים תללי"ם לא תיגש למכרז, כמו למשל טיפולים פרה רפואיים. זה היה ידוע, נאמר על ידי במפורש, ולמרות זאת הכניסו טיפולים פרה רפואיים. אין לזה שום קשר להוראת ילדים חולים בבית. יש פה בעיה של אפליה של ילדי חינוך רגיל וילדי חינוך מיוחד. השולחן הזה צריך לדעת שהפסדנו חלק מהצוות. אני לא יודעת אם אני יכולה להתחייב למשרד - הנהלת העמותה תצטרך לתת תשובה כי אני שכירה - אם נהיה מוכנים לתת שירות ב-1 בספטמבר.

אחורה אנחנו לא יכולים לתקן שום דבר.

זה יכול מאוד לקרות.

למה לא יכולים לתת פרה רפואיים?

המורים פוטרו. מה הקשר ביני לבין טיפולים פרה רפואיים?

את החלטת שאת לא יכולה לגשת.

כמובן.

אין במכרז אמירה כלשהי שלא מאפשרת לכם לגשת. אתם החלטתם.

לעמותת תללי"ם אין צוות פרה רפואי. היא לא עוסקת בזה. אין לה את היכולת לזה.

זה הכל ניתן לשינוי, אם רוצים. אתם לא רוצים. זה לגיטימי. מבחינת היכולת לגשת למכרז אין דבר שלא מאפשר לכם לגשת למכרז.

היו שם דברים אחרים.

זה פוגע בילדים.

לא אמרתי שזה לא פוגע בילדים.

היו שם דברים אחרים שצוות הניהול הקיים לא התאים וגם צוות המורים לא התאים. בכל מקרה לא יכולנו לגשת מכרז.

לא יכולתם לגשת למכרז במתכונת הקודמת.

נכון מאוד.

24 שנה הם יכלו.

זכות המדינה לדרוש - -

אני מדבר כרגע על דברים פורמאליים, סטטוטוריים. אין דבר כזה שמישהו לא יכול לגשת למכרז, אלא אם כן הוא לא עומד בתנאים הבסיסיים של המכרז. אם היו אומרים לך, למשל, שאת צריכה לספק שירותים פרה רפואיים ואת צריכה ניסיון של 5 שנים בשירותים פרה רפואיים, באמת לא היית יכולה לגשת. אני מניח שזה לא מה שהיה כתוב שם. את השלב הזה חצינו.

כתוב במקורות שלנו: "כל המבקש על חברו - נענה תחילה". אני פה ממקום של הזדהות עם עמותת תללי"ם. בישיבה הקודמת שהייתה בראשותך סיכמת את הישיבה ואמרת כך: "אני מבקש שכל אותם מכרזים או סיום אספקת שירותים שעומדים על הפרק ויש אפשרות לעכב - להשהות ולעצור". יומיים אחרי זה יצא מכרז פומבי, לא סגור ולא ספק יחיד. על מה מכרז פומבי? על אספקת שירות לילדים חולים. מה יותר מתאים מזה להגדרת ספק יחיד? הפניתי את תשומת ליבך לזה שהקריטריונים לזכייה במכרז הם 60% מחיר, 40% איכות.

בכל המכרזים זה ככה.

אני מדקלמת את זה מתוך שינה. זה היה בדיוק הפוך.

אם תיכנס לשאלה מה זה איכות, אין שום קשר לילדים החולים.

נכון. ראינו את זה במכרז של הבריאות לילדים עם הצרכים המיוחדים. שם קראנו באמת לעצור את המכרז.

רק בהתייחס למספר השעות שניתנו בפועל, בהמשך לדבריו של האב. באחד מהפרוטוקולים של ישיבות ועדת החינוך שנת 2009, אומרת לאה שקד, מנהלת האגף לחינוך מיוחד דאז, כך: "אני מסבירה. גן ילדים ויסודי בין 4 ל-6 שעות שבועיות. ממוצע תלמידים לכיתה בחינוך מיוחד הוא בערך 10 תלמידים. שעות התקן בכיתה רגילה בקהילה זה משהו כמו 30 שעות. אם מחלקים 30 ל-10, זה אומר שכל ילד מביא על גבו לתקן הבסיסי משהו כמו שעתיים. גם לנו היה ברור ששעתיים בשבוע לילד ששוהה בביתו זה לא מספיק, לכן זה עלה מ-4 עד 6 שעות שבועיות. מבחינה פדגוגית יש בזה איזו שהיא לוגיקה". מעבר לכך שהבסיס היה 6 ולא 4, אני חושבת שיש פה איזו שהיא בעיה בהסתכלות הבסיסית ביחס לחישוב הזה. נכון, אדוני, כמו שאמרת קודם לכן, בסופו של דבר ילד בכיתה נמצא יחד עם ילדים נוספים, אבל במישור התוצאה הוא נהנה מ-30 שעות בשבוע, הוא נהנה ממגוון רחב של מורים, ממגוון רחב של מקצועות.

הוא לא משתגע בבית.

נקודת המוצא הזאת צריכה להיבחן בראשית הדברים, בוודאי ובוודאי אם מתייחסים לחוזר חדש, למכרז חדש ולתקציב חדש, אני מקווה.

עברתי 3 שרי חינוך, 3,4 מנכ"לים. אני אפילו לא יודעת לספור כמה יושבי ראש ועדות, כי גם בשנה שעברה הייתה החלפה. אני יושבת באותן ישיבות על אותם נושאים ואני שומעת את אותו דבר. אני שואלת עד מתי. כששואלים אותי למה אני ממשיכה לעשות את זה, אני אומרת כי אחרת אני אהיה באותו מקום עם הנכדים שלי. אני לא יכולה להבין. הבן שלי אוטיסט. אני מגיעה ממשפחה ענפה של כנראה אוטיסטים לא מאובחנים בעבר. אני מסתכלת על המשפחה שלי. הלוואי על כולם אנשים מדהימים כאלה. אני לא מסוגלת אפילו לדמיין לעשות את זה עוד 40 שנים קדימה. לי יש עוד כוח. הבעל שלי הסכים שאני אפסיק לעבוד ואני אעשה רק את זה. מה עושים הילדים שההורים שלהם לא מסוגלים לעשות את זה? אני לא מסוגלת להבין למה אני עושה את אותו דבר כל כך הרבה שנים. אני לא מצליחה להבין את זה. מה לא ברור?

רשמתי פה דברים שחוזרים על מה שכבר דנתם כאן. רציתי לספר את הסיפור הספציפי של הבן שלי, כי יש פה איזה משהו חזרתי. אנחנו מדברים כרגע על נקודת זמן מסוימת. אנחנו צריכים לחשוב שהולך להיות גם עתיד. אני אימא לילד בן 17 וחצי שעולה לכיתה י"ב, עם אוטיזם בתפקוד גבוה. זו השנה השלישית שלו במסגרת תללי"ם. אני לא יודעת איך להסביר, אבל תללי"ם הצילה את חייו. זאת לא קלישאה, זו האמת האמיתית. הבן שלי היה במצב אבוד, במצב קשה, לא שיתף פעולה במערכת החינוך שחשבה שהוא לא יכול, שהוא לא בסדר, שהוא מופרע, משוגע או כל דבר אחר. מילאו אותו בתרופות כך שהוא לא יכול היה לתפקד. הוא כמעט אושפז. כמעט קרה לו אסון. אני על עצמי לא אדבר הרבה, מלבד העובדה שכמעט 14 שנים אני לא יכולה להחזיק עבודה כי בני הושעה ממסגרות והיה ללא כיסוי במערכת החינוך. אני עדיין חושבת שתקציב החינוך צריך ללכת עם הילד, במיוחד להורים שנאלצים לעזוב עבודה, ובמיוחד להורה יחיד. הוא הפך עם הזמן, בגלל שלא ידעו להבין את האוטיזם שלו ולא ידעו לקדם אותו, לאלים, שונא חיים, שונא עולם, שונא מדינה, שונא אדם, שונא אבא, שונא שכנים, שונא ורוצה שכולם ימותו. הוא הצהיר שהיטלר צדק.

עכשיו בואו ואספר לכם שאסף הוא ילד גאון. אינפורמציה שקורת נמצאת אצלו בראש. הוא יודע על העולם, מדינות, פוליטיקה, גיאוגרפיה ועוד המון מידע, שמיעה מוזיקלית, מנגן מוסיקה קלאסית משמיעה, שר, מצייר ומבין הכל. הוא במיוחד קולט אנשים אם הם אוהבים אותו או חושבים שהוא משוגע. הוא נראה רגיל לגמרי. אני אציין שלאורך השנים שוב ושוב פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מנתחי התנהגות אמרו שכל ההפרעה שלו היא אוטיזם עם בעיה בוויסות חושית, כאשר הקושי המרכזי זה שהוא לא יכול להסתדר בקבוצה. המורים שהגיעו אליו מתללי"ם לאט לאט הגיעו אליו. די מהר הוא התחיל ללמוד מקצועות, לצייר ולהיפתח. הוא עבר ניקיון מתרופות. תשאלו את המורים מה הם אומרים. "אנחנו לא מלמדים אותו אינפורמציה לימודית. מהבחינה הזאת הוא מכניס אותנו לכיס הקטן. אנחנו מלמדים אותו להיות בקשר שיוכל ללמוד". בשנה השלישית אסף חיובי, אוהב את ישראל, אפילו רוצה ללכת לצבא, מדבר יפה לאנשים, לומד להביע את דעותיו בצורה מעודנת, חושב שאושר נמצא בפנים, מטייל, מנגנן, שר, מחכה למורים, אוהב ללמוד איתם. המורים והמערכת הזאת קידמה אותו כמו שמעולם לא ראינו אותו. הוא עם שיער קצר, לבוש בצורה מסודרת, מאורגן ומקסים. תשאלו את המורים, אתם חייבים. הוא הוציא בבגרות באנגלית 100. אם תפסיקו לו את תללי"ם, זה יהיה גזר דין אכזרי אחרי כל מה שעבר. העמותה הזאת מלאת אהבה, עם מורים מדהימים, עם הנהלה קשובה ומלאת חיים. מה יותר מזה? אתם לא יכולים להפסיק את תללי"ם, בטח לא את המורים שהביאו אותו להישגים. אם תיקחו את זה, זה ממש להרוס אותנו שוב מחדש.

אני רוצה להודות לכם. למדתי הרבה דברים. הדיון הוא מרתק. יש לנו ראש אגף חדשה. אין ברירה - אני רוצה שתשתכנעו בזה - אלא לדחות בשנה ולקבל את כל האישורים. אני מניח שצריך את ועדות המכרזים למיניהן.

רק שלא יפילו עלינו אשמה שיש לנו אינטרסים כלליים או משהו כזה. האינטרס שלנו הוא לטובת הילדים. טובת הילדים עומדת לנגד עינינו. ההמלצה שלנו לדחייה, לבנייה מחודשת, לראייה מחודשת ולבחינה של השינויים שהוכנסו או לא הוכנסו במכרז החדש. הפגמים שנפלו בבניית המכרז הם אשר הביאו אותנו לדרישה לדחות את המכרז בשנה. בינתיים תבנו אותו כמו שצריך, תאפשרו למי שרוצה לגשת להיות ערוך ולהיות מסוגל לתת את השירות הזה. ניסיון מצטבר בנושאים דומים, באופי דומה של שירות כזה הוא בהחלט משהו שלא חורג מחובת המכרזים, הוא משהו שמתבקש לטובת הילדים.

תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:15.>