פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 390>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 12:35
<סדר היום:>
<שינויים בתקציב לשנת 2014>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב

מיכל בירן

באסל גטאס

משה גפני

בועז טופורובסקי

אחמד טיבי

יצחק כהן

זבולון כלפה

דב ליפמן

יעקב ליצמן

שמעון סולומון

חמד עמאר

עיסאווי פריג'

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

שמעון אוחיון

קארין אלהרר
<מוזמנים:>
יורם רביב - משנה למנכ"ל בית הנשיא

ריטה זחודין - לשכת נשיא המדינה

אריאל לוין - סמנכ"ל בכיר למימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

דוד שטיינמץ - מנהל אגף תקציבים, משרד הכלכלה

ראסם נאטור - פיתוח תעשייה, מגזר מיעוטים, משרד הכלכלה

מוטי אלמליח - מנהל אגף תקציבים, רשות שירות אזרחי לאומי

עינת גרוסמן - נתיב, משרד ראש הממשלה

אורלי ביטרמן - מנהלת תחום תקציב, משרד הבריאות

לאוניד רובין - רואה חשבון, מנהל אגף תקציבים, משרד המשפטים

קרינה קליגר - ראש תחום תקציבים ותכניות עבודה, המשרד לאזרחים ותיקים

אופיר להב - משרד העלייה והקליטה

ניסים מזרחי - סמנכ"ל רשות ההגבלים העסקיים

חביב קטן - אגף התקציבים, משרד התרבות והספורט

אלי אלפסי - תקציבן רשות האוכלוסין, משרד הפנים

סיון להבי - אגף התקציבים, משרד הפנים

חיה עזו - מנהלת תחום תקציבים, הנהלת בתי המשפט

טובה חלפין - ראש תחום תקציב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

שלמה ענתבי - תקציבן רשות המסים, משרד האוצר

לילי אור - עו"ד, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עו"ד, רשות המסים, משרד האוצר

דניאל סוצ'י - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יובל טלר - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר רשף - רפרנט רשות מקרקעי ישראל, אגף התקציבים, משרד האוצר

שחר ינאי - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אנסטסיה הראל - אגף התקציבים, משרד האוצר

רן רידניק - אגף התקציבים, משרד האוצר

ניר אמסל - אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסי עדס - אגף התקציבים, משרד האוצר

מורי אמיתי - אגף התקציבים, משרד האוצר

דורון סמיש - רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה פשקוס - רפרנט בריאות אגף התקציבים, משרד האוצר

דבורה גינזבורג - הכנסת

ויקטור הראל - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מרדכי בטר - מפונה גוש קטיף

יצחק שפריר - מפונה אזור התעשייה ארז

אילנה בן עזרא - המשמר החברתי

ענת אייל - המשמר החברתי

חובב ינאי - המשמר החברתי


<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<שינויים בתקציב לשנת 2014>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו ממשיכים בישיבה. על סדר היום שינויים בתקציב לשנת 2014.
יש פנייה שאומרים לי שהיא רלוונטית לנושא הדיון הקודם, ההתנתקות. פנייה מספר 153, בעמוד 98.

<סתיו שפיר:>
איזה חלק זה מתוך התשעה וחצי מיליארד שקלים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. תסבירו.

<שחר ינאי:>
הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים שעיקרם מיועד לתקצוב הסכמי העתקה, תשלומי פיצויים לטובת השלמת הטיפול ותקצוב רשויות קולטות. בנוסף, תוספת של כ-84 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב שעיקרם תקצוב פיצויים. כל זה לטובת סיום הטיפול. כל התקציבים הם חלק מהחלטת ממשלה שהתקבלה במרץ השנה והחלטות הוועדה המיוחדת שקיימת מכוח חוק יישום ההתנתקות.

<יצחק כהן:>
למה אתה מקצץ לסיוע בעסקים וסיוע ליחידים?

<שחר ינאי:>
לא. אין קיצוץ. יש העברה פנימית. לא מדובר בקיצוץ אלא העברות פנימיות. זה לפי ביצוע של התקנה.

<יצחק כהן:>
העסקים כבר לא צריכים סיוע?

<שחר ינאי:>
הכול מתואם עם משרד הבינוי והשיכון. חלק מהתקנות נמצאות בביצוע נמוך וחלק בביצוע גבוה.

<סתיו שפיר:>
נמצא כאן נציג של משרד השיכון?

<יצחק כהן:>
הוא יצא.

<שחר ינאי:>
הכול בתיאום אתם.

<סתיו שפיר:>
בכל זאת נשמח לשמוע מהם.

<יעקב ליצמן:>
מה סכום כל ההעברה?

<שחר ינאי:>
כלל ההעברה היא כ-84 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב.

<יעקב ליצמן:>
הכול להתנתקות? אין משהו אחר?

<שחר ינאי:>
נכון. הכול להתנתקות.

<יעקב ליצמן:>
יש כאן מיליון שקלים למימון פעולות משרדי הממשלה. מה זה?

<שחר ינאי:>
העברה של מיליון שקלים למימון פעולות משרדי הממשלה נועדה ליישום החלטת ממשלה 438 שהתקבלה לפני שנה. תקנת העברה לרשויות קולטות, תקנה של יישום החלטת ממשלה 438, החלטה שמעבירה את האחריות בתחום המוניציפאלי, בינוי קהילתי ורווחה לרשויות עצמן.

<יעקב ליצמן:>
של ההתנתקות.

<שחר ינאי:>
לרשויות שקולטות את יישובי ההתנתקות.

<יעקב ליצמן:>
תסביר לי למה עברה שנה עד שאתה מביא את זה עכשיו? זאת הטענה שלהם. הממשלה מחליטה לפני שנה ואתה בא היום ומעביר את זה רק היום. למה חלפה שנה שלמה והחלטת הממשלה לא התבצעה? זאת החלטת ממשלה.

<שחר ינאי:>
מה השאלה?

<יעקב ליצמן:>
כרגע אמרתם שהממשלה החליטה לפני שנה להעביר את הסכום הזה.

<שחר ינאי:>
החלטת הממשלה 438 קובעת את אחת משלושת השנים, 2013, 2014 ו-2015 בהתאם לביצוע. התקציבים האלה מועברים מתקנת רזרבה להשתתפות במשרדי הממשלה, תקנה ספציפית בהתאם לביצוע שהמועצות מגישות בהתאם להתקדמות תכנית העבודה.

<יעקב ליצמן:>
אבל הם מחכים לכסף הזה כבר שנה.

<סתיו שפיר:>
הם אומרים שהם לא מתקדמים כי אין להם כסף.

<יעקב ליצמן:>
הם לא מקבלים את הכסף.

<שחר ינאי:>
לא. הכסף עובר בהתאם לביצוע.

<יעקב ליצמן:>
השאלה למה זה לא התבצע מיד. אם יש כסף ויש החלטת ממשלה, מי מעכב את הביצוע?

<שחר ינאי:>
לכן מועבר הכסף בהרשאה להתחייב, על מנת שיוכלו להתחיל בביצוע.

<יעקב ליצמן:>
למה לא הועבר לפני שנה כדי שיוכלו לבצע את זה אז?

<שחר ינאי:>
שוב, אני חוזר. יש הרשאה להתחייב על מנת שיתחילו הסכמים. ברגע שמתחיל הביצוע, הכסף מועבר.

<יעקב ליצמן:>
אני לא קיבלתי תשובה.

<שחר ינאי:>
התשובה היא שבמהלך 2013 הועברו תקציבים בהתאם לביצוע תכניות העבודה של הרשויות לאותה תקנה והשנה התקנה מתוקצבת שוב בהתאם לתכניות עבודה שמאושרות על ידי הגורמים.

<יעקב ליצמן:>
אני חוזר על השאלה פעם שלישית. למה אם יש כסף ויש החלטת ממשלה, למה הוא לא מועבר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר שההחלטה הייתה ל-2013, 2014 ו-2015. לגבי 2013, לפי מה שאני מבין, הכסף עבר. עכשיו הוא עובר ל-2014.

<יצחק כהן:>
כפי שאני מבין, אין ביצוע וסיוע לעסקים ולפרטיים. אין ביצוע.

<שחר ינאי:>
הביצוע כרגע נמוך.

<יצחק כהן:>
למה? הם לא צריכים סיוע?

<שחר ינאי:>
כרגע לפי הביצוע, הביצוע הוא נמוך. יכול להיות שבהמשך השנה הביצוע יגדל.

<יצחק שפריר:>
עד היום, עסקים, במיוחד בעלי עסקים שפונו מארז, לא נמצאו להם פתרונות.

<יצחק כהן:>
אבל מורידים לכם כאן 15 מיליון.

<יצחק שפריר:>
את זה אני לא יודע. בעלי העניין לא צריכים להיות בעניין.

<יצחק כהן:>
זה לא טוב. בעלי העסקים קיבלו אחרי דיונים אבל מורידים להם ואומרים שיש תת ביצוע. קל מאוד לעשות תת ביצוע. איך עושים את זה? מקשים עליהם בקריטריונים ובתכניות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מוכן להסביר מה זה?

<שחר ינאי:>
סעיף סיוע לעסקים. מדובר על פיצויים לחקלאים ולעסקים בהתאם להחלטות שמתקבלות בוועדות הזכאות השונות ובוועדה המיוחדת. נכון לעכשיו יש ביצוע יחסית נמוך לבסיס התקציבי.

<זבולון כלפה:>
הוועדה הזאת קיימת? היא מתכנסת?

<קריאה:>
הוועדות פועלות.

<יצחק שפריר:>
הוועדות לא קיימות ולא פועלות.

<יצחק כהן:>
יש כאן איש עסקים שצריך סיוע. התקציב הזה מיועד לו והוא אומר לך שאתם לא עובדים. אחר כך אתם באים לכאן בתת ביצוע ומקצצים את הסכום. תסביר את העניין הזה. הוא לא ברור לי.

<שחר ינאי:>
לגופה של השאלה. הוועדות פועלות ויש יושב ראש חדש לוועדה המיוחדת.

<יצחק שפריר:>
הן לא פועלות. אני אומר לך שהן לא פועלות. תראה לי כמה החלטות. תגיד לי כמה החלטות בוצעו כל חודש.

<סתיו שפיר:>
קודם ציינו בפנינו את המספר תשעה וחצי מיליארד. אני מסתכלת על הנתונים של ההעברות של התקציבים למימון ההתנתקות מ-2005 וזה מגיע, עם תוספות כאשר ב-2009 הייתה תוספת של 266 אחוזים, ב-2010 הייתה תוספת של 214 אחוזים על בסיס התקציב, ב-2011 הייתה תוספת של 122 אחוזים. אנחנו מזמן חוצים את קו ה-11 מיליארד שקלים.

<זבולון כלפה:>
לא כולל הוצאות ביטחוניות.

<סתיו שפיר:>
זה לא כולל הוצאות ביטחוניות. אתה מוזמן לראות את הטבלה שהיא של האוצר. זה לא כולל הוצאות ביטחוניות. אני מדברת על ההגדלות בתקציב לפי הטבלאות שהאוצר מפרסם בתכנית 0406. אני רוצה להבין אחת ולתמיד, כי הרבה פעמים מגיעות העברות כאלה, מה הסכום, לא מה מוקדש בבסיס, כולל הגדלות של כל התקצוב שאתם מקדישים למפוני ההתנתקות. השאלה השנייה היא איך יכול להיות שסכומים כאלה, קרוב ל-12 מיליארד שקלים, לא באמת מצליחים להשלים את הפעולות ואנחנו עדיין שומעים על 150 משפחות מוחלשות שאין להן קורת גג, על עוד משפחות שבכלל לא קיבלו אישורי בנייה ועל עסקים שמקוצץ להם ועל אנשים שאין להם עבודה. כמה כסף צריך? הכסף הזה הוא כבר סכום גבוה.

<יצחק שפריר:>
הוועדות לא עובדות ולכן זה נמשך.

<סתיו שפיר:>
לאיפה עובר כל הכסף הזה?

<יצחק שפריר:>
כאשר חבר הכנסת שוחט ניהל את תת הוועדה של הכספים, הבטיחו לנו שתוך שלוש שנים זה יהיה גמור אבל לא אמרו לנו מה המכפלה של שלוש השנים. עובדה, אנחנו תשע שנים ועדיין לא גמרנו. למה הבטיחו תוך שלוש שנים? הבטחה שלטונית הן של חבר הכנסת, הן של נציגי האוצר והממשלה בדיון בוועדה. הבטיחו שתוך שלוש שנים אנחנו מסיימים את הכול.
<יצחק כהן:>
ויותר חמור, מורידים להם את הכסף הזה. מורידים 15 מיליון שקלים.

<שמעון סולומון:>
הבעיה היא לא כספית. כפי שאני מבין, הבעיה היא בעיה של ניהול כי כספים זרמו ועברו. זאת בעיית ניהול, כמו ב"הדסה".

<סתיו שפיר:>
חלילה גם יכול להיות שהיו אנשים שנהנו מהכסף הזה שלא היה מיועד להם.

<שמעון סולומון:>
גם ב"הדסה" היה אותו סיפור.

<סתיו שפיר:>
כמה העברות כאלה צפויות השנה? לאן בדיוק הן מגיעות? אם אתם מעבירים את זה לגופים חיצוניים, למי אתם מעבירים את הכסף הזה? למה זה לא מתפקד? אם הוצאו על דבר כזה כבר 12 מיליארד שקלים, זה סכום אדיר של כסף שנשפך, המצב היום צריך להיות שלכל תושב יהיה בית ועבודה. איך יכול להיות שלא הגענו עדיין למצב הזה?

<יצחק כהן:>
בואי ניקח טסט קייס. יש כאן איש עסקים. קיצוץ סיוע בסכום של 15 מיליון, אומרים שזה תת ביצוע והיהודי היקר הזה אומר שהוועדה בכלל לא מתכנסת. קל מאוד לעשות תת ביצוע. זה פטנט הכי פשוט. לא מתכנסת ועדה, יש תת ביצוע. היא לוקחת את הכסף ומעבירה למקום אחר.

<סתיו שפיר:>
אני חוששת ממצב בו אנחנו עכשיו כל פעם נרים כאן יד מתוך אמפתיה ורצון טוב.

<יצחק כהן:>
לא, לא נעשה זאת עד שלא נקבל תשובות.

<סתיו שפיר:>
אנחנו חלילה נעביר את הכסף הזה לכל מיני גופים חיצוניים או עמותות או חברות שעושות בו שימוש והכסף לא יגיע לתושבים האלה.

<יצחק שפריר:>
שייתנו לוח זמנים מתי החלטות שמתקבלות בוועדת הזכאות לא מתבצעות. אחרי כן נדבר על הכסף.

<סתיו שפיר:>
שיגיעו לוועדה עם לוחות זמנים.

<יצחק שפריר:>
כולם הגיעו לוועדות. אין החלטות.

<סתיו שפיר:>
אתם מגיעים עם בקשה תקציבית לתקציב מאוד גדול. תביאו לוחות זמנים על השימוש ואיך הפעם זה הולך להתבצע, בניגוד לכל הפעמים הקודמות.

<שחר ינאי:>
לגבי שאלתך הראשונה.

<יצחק כהן:>
ולשאלתי לגבי העסקים.

<שחר ינאי:>
הנתונים שמונחים לפניך הם נתוני ביצוע. זה כולל את ההעברות. לגבי מה שישראל מלאכי ציין, מדובר בכתשעה מיליארד שקלים שניתנו למינהלת תנופה. הנתונים שאמרת, הנתונים שמונחים לפניך, אלה נתוני ביצוע. אלה הנתונים שבוצעו בפועל ואין תוספות.

<סתיו שפיר:>
אין לי נתוני ביצוע. הנתונים שמונחים לפני הם נתונים של כמה כסף העברתם בסוף שנה.

<שחר ינאי:>
בכל מקרה, נתוני הביצוע כפי שמראים הם כתשעה וחצי מיליארד שקלים. זה בתקציבים האזרחיים.

<סתיו שפיר:>
אבל העברתם 12 מיליארד.

<שחר ינאי:>
זה כולל הוצאות ביטחון.

<סתיו שפיר:>
לא, זה לא כולל הוצאות ביטחון. תסתכל בתקנה. זה לא כולל הוצאות ביטחון.

<שחר ינאי:>
אני מוכן לעבור אתך על זה אחר כך.

<סתיו שפיר:>
לא אחר כך. לפני שאנחנו מצביעים על זה.

<שחר ינאי:>
בסדר גמור. לגבי השאלה השנייה שלך, שוב, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון כל הזמן יושבים ומקבלים החלטות. כמו שציינו, במרץ התקבלה החלטה 1414 וחלק מההחלטה הזאת היא עכשיו בהעברות כספים. לגבי החלטות הוועדה המיוחדת, הוועדה המיוחדת יושבת ולאחרונה מונה לה יושב ראש חדש.

<סתיו שפיר:>
הרבה ועדות יושבות ומתכנסות.

<יצחק שפריר:>
למה אתה אומר שיש ועדה מיוחדת? פיזית היא לא קיימת. על הנייר יש ועדה מיוחדת. יש ועדת זכאות על הנייר בלבד.

<סתיו שפיר:>
בסוף יש ועדות ויש החלטות ממשלה, אבל הכסף יוצא והוועדה הזאת מאשרת אותו, אבל לאן הוא הולך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נמצא כאן מישהו ממינהלת תנופה? לא. אתה יודע לתת תשובה לשאלה שנשאלה כאן לגבי הוועדות של העסקים כדי שנוכל לסכם את זה?

<קריאה:>
לגבי מה שחברת הכנסת סתיו שפיר אמרה, כל הכספים מועברים לגורמים לפי חוק.

<יצחק שפריר:>
אני רוצה להגיד משהו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אתה לא יכול להפריע לו.

<יצחק כהן:>
תן לשמוע אנשים במצוקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא ידבר ואחר כך הוא ידבר.

<יצחק כהן:>
תשע שנים זה כך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. כולם כך.

<יצחק כהן:>
לא, לא כולם כך. אנחנו מסודרים והוא לא.

<קריאה:>
בין אם זה למפונים ובין אם זה להסכמי העתקה או לרשויות כפי שנקבע בחוק ובהחלטות של הוועדות. אכן בוועדה המיוחדת הייתה האטה של הפעילות בחודשים האחרונים ולאחר תהליך בשבוע שעבר מונה יושב ראש חדש לוועדה. כמו כן, בנוסף להחלטה שתובא לוועדת השרים לענייני התנתקות בשבוע הבא, שאמורה להגדיר את לוחות הזמנים ליישום הפתרונות למשפחות המוחלשות - - -

<סתיו שפיר:>
היו הגדרות על לוחות הזמנים לגבי כל הכסף שכבר עבר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. תמשיך.

<יעקב ליצמן:>
סתיו, אני רוצה התייעצות.

<סתיו שפיר:>
בוא נשמע את תשובתו עד הסוף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תשלים את התשובה ואז תהיה התייעצות סיעתית.

<קריאה:>
ועדת השרים לענייני התנתקות תתכנס בשבוע הבא כדי לדון בהצעת מחליטים משלימה להחלטה 1414 שהתקבלה לפני שלושה חודשים שהיא מגדירה לוחות זמנים ליישום פתרונות למשפחות המוחלשות.

<סתיו שפיר:>
האם בעבר הוגדרו לוחות זמנים כאלה? האם במהלך תשע השנים שעברו הוגדרו לוחות זמנים כאלה?
<קריאה:>
הוגדרו לוחות זמנים.

<סתיו שפיר:>
איפה הם נמצאים?

<קריאה:>
זאת שאלה מאוד כוללנית.

<סתיו שפיר:>
תן לי לוח זמנים אחד שהוגדר ותראה לי האם הוא התקיים או לא. אני רוצה להבין איפה לוחות הזמנים שכבר נקבעו לפני שנים ומה קרה עם הכסף. אם יש לוח זמנים, צריך לקבל דין וחשבון למה זה לא עבר בלוחות הזמנים האלה.

<יצחק שפריר:>
אני כמפונה מאזור תעשייה ארז, חי כבר תשע שנים בתוך תיבת הילוכים גדולה שכל גלגל מסתובב איך שהוא רוצה. אין שום תיאום בין כל הגלגלים. כתוצאה מכך אני כבר תשע שנים מפונה מאזור תעשייה ארז, אני ועוד שישים בעלי נכסים באזור תעשייה ארז, ועדיין מתגלגלים בכל מיני ועדות, ועדות משנה, ואין החלטות. אני למשל המתנתי שנתיים וחצי להחלטה של ועדת זכאות כשהיא עוד עבדה.

<אלעזר שטרן:>
ניסן, במה אפשר לעזור? להתחייב שהוועדה הזאת תתכנס. אנחנו נעביר את זה אבל בתנאי שהם יתחייבו שהוועדה תתכנס.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו נקבל הודעה לוועדה שהם מתכנסים בשבוע הבא.

<יצחק כהן:>
רגע, הוא באמצע רשות דיבור. תן לו להשלים את הדברים.

<יצחק שפריר:>
התחושה שלנו, של כל המפונים ובמיוחד שלי, היא שכל הזמן אנחנו מערבבים מים. אנחנו יושבים כאן בכנסת, מדברים גבוה גבוה, יוצאים החוצה – ביצוע אפס.

<יצחק כהן:>
אתה שומע מה הוא אומר? למה אתה לא מקשיב לו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני שומע ומקשיב.

<יצחק שפריר:>
אם זאת הייתה חברה כלכלית שצריכה לתפקד, מזמן היה ממונה לה כונס נכסים.

<יעקב ליצמן:>
הממשלה הייתה ממנה.

<יצחק שפריר:>
ב-2004, עת דיברו על החוק, דיברו על כסף. יחידת המחקר של הכנסת עשתה לפני ארבע שנים מחקר והגיעו ל-13 מיליארד שקלים. זה לפני ארבע שנים. תוסיפו את ארבעת השנים האלה עכשיו ונראה כמה הוצאות הוצאנו אבל כאשר ניסו לשכנע שהחוק הוא טוב לישראל, אמרו שהעלות היא הרבה פחות מהסכום הזה. עדיין אנחנו לא רואים את הסוף של ההוצאות.

אם אני מסתכל על כל הנושא של ההתנתקות, בכל מישור ומישור, אני רואה כישלון אחד גדול, גם חברתי, גם מדיני, גם כלכלי וגם ביטחוני. שום דבר טוב לא יצא מזה. אם אנחנו מתייחסים כאן ל-י"ז בתמוז, אני מתחיל לתאר בדמיוני את החיילים של טיטוס כשהם רואים את העשן בירושלים כי זאת התוצאה.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, אני תומך בהצעתו של אלעזר. הצעת שאנחנו נתמוך בהצעות שמוגשות לנו כאן בתנאי שהוועדה תתכנס בשבוע הבא. היות שהתחייבנו לתמוך בדברים של ההתנתקות, אני נוטה לתמוך בהצעה זאת בתנאי, ואני מוסיף על דבריו. אם בשבוע הבא, אני מודיע עכשיו, תוך שבוע ימים, לא תתכנס הוועדה כפי שמוצע כרגע, אנחנו כולנו מצביעים אוטומטית, על כל הצבעה, על כל העברה תקציבית, נגד.

<אלעזר שטרן:>
אם אתה מקבל את זה, זה בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את החלק השני אנחנו לא עושים. מישהו מכם בקיא בנושא של הוועדות?

<יצחק כהן:>
מי שבקיא, הלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יכול להיות מצב שמישהו נמצא כאן ויכול להיות שהוא מייצג רק את עצמו או יכול להיות שהוא מייצג את כולם.

<יצחק כהן:>
אולי נדחה את הדיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא נדחה.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אולי תבקש מהם שיאמרו מה היו לוחות הזמנים להעברות הקודמות. הוא אומר שהיו לוחות זמנים כאלה ולא עמדו בהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות שהם לא בקיאים בנושא הזה. אם הם לא בקיאים, שלא ינסו לומר. אם אתם לא בקיאים, תאמרו שאתם לא בקיאים, ואם אתם כן בקיאים, תסבירו אם מה שהוא אומר זה נכון ואם זה כך, מה עושים כדי שהוועדות יתכנסו.
<קריאה:>
נכון להיום פועלות שתי ועדות זכאות וועדה מיוחדת. ועדת זכאות אחת שמתעסקת בפיצוי לפרטים וועדת זכאות נוספת שמתעסקת בפיצויים לעסקים ועוד ועדה מיוחדת שדנה. שלושת הוועדות פועלות.

<יעקב ליצמן:>
הוא אמר שהן לא ישבו.

<יצחק שפריר:>
איפה ההחלטות?

<קריאה:>
ההחלטות יוצאות.

<יצחק שפריר:>
אל תגיד לי באופן כללי יוצאות. תן לי בבקשה בכל תאריך ותאריך כמה החלטות יצאו מהוועדה. תראו שכלום לא יצא.

<קריאה:>
אין לי כאן את הנתונים.

<יצחק שפריר:>
בטח שאין לך נתונים כי אין נתונים.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אני מציעה שנקיים על זה דיון יותר רציני כדי שהם גם יציגו את לוחות הזמנים הקודמים ויראו לנו במה עמדו ובמה לא עמדו. עובדה שמושקע כאן הון עתק והוא לא מגיע לתושבים ולא בפעם הראשונה.

<קריאה:>
כל התקציבים מועברים לפי חוק.

<יצחק שפריר:>
כולם גם מתים על פי חוק. הכול בסדר.

<קריאה:>
גם התקציבים שמועברים לתכניות הסיוע לעסקים, אלה לא תקציבים שלא נדרשו. כל התקציבים בתכנית הזאת מתוקצבים בהתאם להחלטות הוועדות. והיה והוועדות יוציאו החלטות בגובה שגבוה ממה שמוצע בתקנות ובתכניות עצמן, יידרש תקצוב נוסף. על מנת שלא לדרוש תקציב נוסף בשלב הזה של השנה, נעשתה כאן פנייה עם העברות בתוך התקנות ובתוך התכניות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע שנאשר את זה מצד אחד ומצד שני נקים ועדת משנה שלנו בה יהיו חברים זבולון, אלעזר ויצחק כהן. הוועדה הזאת תשב אתם ותלבן את כל הנושא הזה של אזור התעשייה ותביא לנו דברים מסודרים. אם חבריי מסכימים לזה, בואו נאשר את זה.

<טמיר כהן:>
צריך לשים את זה בסדר היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את ועדת המשנה נשים על סדר היום ונקים אותה. יהיו בה חברים זבולון, אלעזר ויצחק כהן שיטפלו בתחום הזה.

מי בעד אישור פנייה מספר 153?

<סתיו שפיר:>
זה פשוט חוסר אחריות. שוב ושוב כך לזרוק כסף בלי להבין מה קורה אתו ולאן הוא עובר. זה חוסר אחריות. זה חוסר אחריות כלפי התושבים. יושבים כאן אנשים שמסבירים לך שהם לא מקבלים מזה שקל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור פנייה מספר 153 – רוב
נגד – 2
הפנייה אושרה
<סתיו שפיר:>
אני מתנגדת. אני מתנגדת לזה שיעבור כסף שלא מגיע לתושבים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

<סתיו שפיר:>
אני חושבת שזאת פשוט חוצפה. זה ממש פופוליסטי לבוא ולהגיד להם שזה משהו שכאילו מגיע להם בזמן שאתה יודע שזה לא מגיע אליהם. אתה לא מוכן אפילו שהרפרנט שאני לא זוכרת את שמו, סליחה, שחר, אומר שהיו לוחות זמנים כאלה, שעברו לוחות הזמנים והוא לא מציג אותם. פשוט חוסר אחריות. פופוליזם בלי שום דבר מאחוריו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נמצא כאן מישהו שהוא בצו 8 ולכן נעבור לפניות מספר 120 עד 122 שאצלנו היא מספר 42.

<אופיר להב:>
משרד העלייה והקליטה. גם הרפרנט בצו 8 ולכן אני הגעתי. מדובר בפנייה להעביר בארבעה נושאים מרכזיים. האחד הוא תמיכות בארגונים מעודדי עלייה, השני הוא קליטה ברשויות המקומיות, השלישי הוא פעולות רווחה לעולים והרביעי הוא 750 אלף שקלים העברה ממשרד הכלכלה לתמיכה בתכנית שנקראת תל"ם, תעסוקה, לימודים, מגורים של עולי אתיופיה בקיבוצים.

<דב ליפמן:>
לאיזה ארגונים לעידוד עלייה?

<אופיר להב:>
זה לפי קריטריונים של המשרד. אני יכול להגיד מה היה בשנה שעברה. בשנה שעברה קיבל בעיקר ארגון נפש בנפש, מכבי, עזרא. אלה מבחני תמיכות.

<דב ליפמן:>
קיבלתי תשובה.

<משה גפני:>
למה יש הפחתה ב-טבת?

<אופיר להב:>
מה זה טבת?

<יצחק כהן:>
אולי זה שם אחר.

<משה גפני:>
36,420.

<יצחק כהן:>
תנופה ותעסוקה.

<משה גפני:>
אתה מדבר על 120 עד 122.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<יצחק כהן:>
יש לך 750 אלף מינוס.

<משה גפני:>
אתם מורידים 750 אלף שקלים. למה?

<יצחק כהן:>
אלה עולים מבוגרים.

<משה גפני:>
אלה לא רק עולים מבוגרים. זה גם טבת.

<אופיר להב:>
זה המקור שמעביר לתל"ם.

<משה גפני:>
למה אתם מורידים שם? זה סעיף חשוב.

<אופיר להב:>
כמו שאמרתי, זאת העברה ממשרד הכלכלה של 750 אלף שקלים למשרד הקליטה כי אנחנו מתכללים את התכנית הזאת וזה מתגבר את התכנית שנקראת תל"ם ב-750 אלף שקלים.

<משה גפני:>
אבל במשרד הכלכלה מורידים מטבת.

<רן רידניק:>
לא. מורידים מתקציב התכנית לעידוד תעסוקת עולי אתיופיה במשרד הכלכלה לפי המקור והתכנית מבוצעת דרך משרד הקליטה.

<משה גפני:>
זאת תכנית אחרת. אל תעבדו עלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר לך שזאת אותה תכנית.

<רן רידניק:>
באותה תכנית יש גם את טבת, גם את עולי אתיופיה וגם אוכלוסיית מבוגרים. בתוך אחת התקנות שם, שהיא תקנה של עולי אתיופיה שהיא המקור, מועברים 750 אלף שקלים לדבר הזה. טבת עצמה, החברה, תקציבה הוא שלושים מיליון שקלים, לא נפגעת. זאת לא תקנה רלוונטית מה גם שזה בהרשאה להתחייב, כך שזה בכלל לא משנה.

<משה גפני:>
למה זה עבר למשרד הקליטה? למה זה לא נשאר במשרד הכלכלה?

<רן רידניק:>
למה גוף הביצוע הוא במשרד הקליטה?

<משה גפני:>
כן.

<אופיר להב:>
תכנית תל"ם היא תכנית שמשרד העלייה והקליטה מתכלל, מפעיל ועושה את זה בצורה הכי יעילה. איגום המשאבים אצלנו וזה מתבצע כבר שנה שנייה. אנחנו מפעילים את זה כבר מספר שנים ובשנה שעברה העבירו את זה אלינו דבר שהוכיח את עצמו כהרבה יותר יעיל והרבה פחות בירוקרטי, עת אנחנו מפעילים את הכול דרך גוף אחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור הפניות ממספר 120 עד 122? מי נגד?

הצבעה

בעד פניות ממספר 120 עד 122 – רוב
נגד – מיעוט
הפניות אושרו
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

<טמיר כהן:>
יש לכם גם הודעה.

<אופיר להב:>
כן. יש לנו הודעה.

<משה גפני:>
ליצמן, היה הסכם שיתמכו בכל ההעברות שהוא מביא והם יתמכו בחוק הפשיסטי של שטרן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איזה הסכם היה? לא.

<משה גפני:>
החוק הבא של אלעזר שטרן הוא שמותר לאכול בחצות ב-17 בתמוז. פשרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חצות הלילה? כן.

<משה גפני:>
לא. חצות היום. אתם תגידו שאתם מסכימים רק בשלושת-רבעי של היום ותגידו שהיה לכם הישג גדול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אנחנו נריב ואתה תעשה אתו הסכם להפיל אותנו.

<משה גפני:>
כן. אני אעשה אתו הסכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שאתה עושה כל הזמן.

<משה גפני:>
בטח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל הזמן עשיתם את זה. כך עשיתם כל הזמן.

<משה גפני:>
אתם תתמכו בחוק הפשיסטי שלו.

<קריאה:>
איזה חוק?

<משה גפני:>
שרב יהיה חייב לחתום. רק במדינות פשיסטיות הכריחו רב לחתום על דברים שהוא לא מאמין בהם. זה נכון שהיה הסכם? בשבוע שעבר לא היה לך רוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו ממשיכים.

<אופיר להב:>
מדובר על הודעה של עודפים מחויבים.

<טמיר כהן:>
אנחנו מדברים על הודעה מספר 30009.

<אופיר להב:>
מדובר על שניים וחצי מיליון שקלים המחולקים לשלושה נושאים. אלה בעצם עודפים מחויבים של שלושה חוזים שנבדקו ואושרו על ידי האוצר. האחד, בנושא של ביזנס IL שזה בנושא של יזמות.

<יצחק כהן:>
מה זה מדע?

<אופיר להב:>
תכניות המרכז לקליטה במדע. מדובר על כחצי מיליון שקלים, הסכם מסגרת ליועצים שנותנים ייעוץ למדענים בחוץ לארץ ששוקלים חזרה לארץ. כבר מכאן יש יועצים שהם בקשר אתם דרך האינטרנט, בסקייפ, בטלפון, במיילים, מדברים אתם, מייעצים להם, פוגשים אותם אם הם באים לכאן.

<יצחק כהן:>
תעסוקה, מדע ויזמות. זה משהו כל כך כללי, 2.3 מיליון שקלים. לאן הולך הכסף הזה?

<אופיר להב:>
אני מסביר.

<יצחק כהן:>
אבל באמת.

<אופיר להב:>
אני אומר לך באמת. מדובר על חצי מיליון שקלים לנושא של פעולות לתכניות המרכז לקליטה במדע כאשר מדובר בעיקר על ייעוץ למדענים שרוצים לחזור לארץ.

<יצחק כהן:>
מה הם עשו עד היום?

<אופיר להב:>
אותו הדבר. אלה עודפים.

<יצחק כהן:>
מה הם עשו? יש איזה מדען אחד שהולכים לראות אותו? שדיברו אתו?

<אופיר להב:>
בוודאי.

<יצחק כהן:>
מי זה?

<אופיר להב:>
אם תרצה, אני יכול לתת לך שמות.

<יצחק כהן:>
אני רוצה שמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יצחק, אלה עודפי תקציב. זה דבר שכבר אושר.

<יצחק כהן:>
זה סעיף כללי.

<סתיו שפיר:>
התקציב הזה גדל.

<יצחק כהן:>
בוא אגלה לך סוד. כשרוצים להעביר כסף לכל מיני מקומות, אתה עושה ככה - תעסוקה, מדע ויזמות. מה זה? מי זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה עודף תקציבי של משהו שכבר אושר.

<יצחק כהן:>
זה שזה עודף תקציבי, זה לא אומר שום דבר. תחזירו את זה לאוצר. תחזירו את זה לרזרבה. כשאתה רוצה להעלים, אתה אומר תעסוקה, מדע ויזמות. או תעסוקה או מדע או יזמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמענו.

<יצחק כהן:>
תודה רבה ששמעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה שיסביר. תנו לו להסביר.

<אופיר להב:>
כל הפנייה הזאת, מדובר על שלושה חוזים שהם עודפים מחויבים. אחד מהם הוא נושא מרכז לקליטה במדע שזה מה שאמרתי לגבי המכרז ליועצים שעוזרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה כסף זה?

<אופיר להב:>
חצי מיליון. 508 אלף שקלים. הנושא השני הוא מיליון ו-800 אלף שקלים לנושא של ביזנס IL שזה בעצם הפרויקט של משרד הקליטה בנושא יזמות עושה כמו שהיועצים עושים למדענים, רק הרבה יותר מסיבי לפתיחת עסקים כאשר זה בעיקר בנושא של צרפת. הנושא השלישי הוא בפעולות הנהלה, 202 אלף שקלים לנושא של ביקורת חשבות לפי המכרז של החשב הכללי לביקורת במשרדי ממשלה.
<יצחק כהן:>
כמה כסף בסעיף הזה, במדע ויזמות?

<אופיר להב:>
תעסוקה, מדע ויזמות, אלה שלושה אגפים ביחד שנמצאים בתכנית אחת. הנושא של יזמות נמצא בסעיף של יזמות ולדעתי תקציב הבסיס שלהם הוא בערך 13 מיליון שקלים.

<יצחק כהן:>
תן דוגמאות ליזמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די. שאלת וקיבלת תשובות.

<יצחק כהן:>
לא קיבלתי תשובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלת פירוט על כל אחד משלושת ההעברות.

<יצחק כהן:>
קיבלתי בריחה אחת גדולה. לא קיבלתי פירוט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלת.

<שמעון סולומון:>
מדובר על עודפים וזה נשמע לי קצת מוזר כי אם אני לוקח את מוקדי הקליטה במשרד הקליטה, להם יש אחריות כמעט בלי גבול אבל בלי סמכות וכמעט בלי תקציב, למה לא לעשות חשיבה מחודשת? הרי הם נמצאים כמעט ב-22 מוקדים בישובים הכי חלשים בפריפריה ויש להם אחריות כל כך גדולה. כולם פונים אליהם אבל אתה יודע טוב ממני מה תקציב הפעולה שלהם שהוא מצחיק. אפילו לא אבקש ממך לומר מה גובה תקציב הפעולה שיש לכל מוקד לתעסוקה ולחינוך מבוגרים. למה לא לחשוב חשיבה מחודשת? זאת חשיבה מהפכנית שאתה יכול באמת ליצור גוף שעובד ומסייע כפי שאתם רוצים אותו.

<אופיר להב:>
קודם כל, בלי קשר לבקשה הזאת, אני יכול למסור שם של מדען. תקציב הפעולות למוקדים עלה השנה ביותר מפי שתיים וזה לא בפניית עודפים אלא בפנייה אחרת.

<שמעון סולומון:>
בכל מוקד עלה פי שתיים?

<אופיר להב:>
לא התקציב הכולל של פעולות למוקדים עלה ביותר מפי שתיים לדעתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל זאת לא הפנייה הזאת.

<אופיר להב:>
איך שהם מחלקים את זה, זה לפי קריטריוני תמיכות אבל זה לא רלוונטי לכאן.

<משה גפני:>
מישהו התנגד לזה? הפנייה הזאת הגיעה אל הוועדה ב-25 ליוני ואנחנו היום ב-15 ביוני. עברו 21 ימים וזה מאושר אוטומטית.

<טמיר כהן:>
עוד יום.

<משה גפני:>
מישהו התנגד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<משה גפני:>
אתה אוהב את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אוהב את זה אבל הוא נמצא כאן.

<שמעון סולומון:>
האם אני יכול לבקש את ההגדלה הזאת ואיך היא מתבטאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, הוא יעביר לך.

<שמעון סולומון:>
שזה יהיה רשום כי אני רוצה לקבל את זה השבוע.

<אופיר להב:>
בסדר. אני אבקש מאמיר שיעביר לך.

<שמעון סולומון:>
שיעביר לי עוד השבוע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור הודעה מספר 30009? מי נגד?

הצבעה

בעד הודעה מספר 30009 – רוב
נגד – מיעוט
ההודעה אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההודעה אושרה.

<יעקב ליצמן:>
רביזיה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<יעקב ליצמן:>
גם על הפנייה הקודמת.

<יצחק כהן:>
גם על הפנייה הקודמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו חוזרים לחוברת.

<טמיר כהן:>
עכשיו נעשה את הרביזיה על צו תעריף המכס והפטורים במס קנייה על טובין (תיקון מספר 10). קבענו את הרביזיה לשעה הזאת, לשעה 1:00.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד הרביזיה – 4
נגד – 6
הרביזיה לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה לא התקבלה. אנחנו ממשיכים.
<משה גפני:>
אלעזר מצביע כל הזמן עם ניסן. מה ההסכם?

<אלעזר שטרן:>
אני אסביר לך. שנתרום לדימויה הפשיסטי של מדינת ישראל.

<משה גפני:>
זה ההסכם?

<אלעזר שטרן:>
כן.

<משה גפני:>
אתה מונע מאנשים לצאת מהוועדה? מה זה כאן? אחרי שתומכים בחוק הפשיסטי של אלעזר שטרן, אתה עושה את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו עוברים לסדר הרגיל.

פניות מספר 98 ו-99 שאצלנו מספר 1 בחוברת.

<דניאל סוצ'י:>
רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת העודפים המחויבים של מינהלת השירות האזרחי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה עודפים מחויבים?

<דניאל סוצ'י:>
כן.

<משה גפני:>
הסבירו את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, הסבירו את זה. נכון. לא הייתה הצבעה.

<משה גפני:>
הוא סגר אז את הישיבה.

<יעקב ליצמן:>
רביזיה.

<משה גפני:>
עוד לא הצביעו.

<יעקב ליצמן:>
לא משנה אם הצביעו או לא הצביעו. זה אוטומטי. כפי שהם מצביעים אוטומטית בעד, אני אוטומטית אומר רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 98 ו-99?

הצבעה

בעד אישור פניות 98 ו-99 – רוב
נגד – מיעוט
הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<סתיו שפיר:>
זאת העברה נוספת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הסבירו אותה.

<סתיו שפיר:>
העשרה מיליון או השלושים מיליון?

<משה גפני:>
28 מיליון.

<סתיו שפיר:>
לא קיבלנו פירוט לגבי השלושים מיליון.
הצבעה

בעד אישור פניות 98 ו-99 – רוב
נגד – מיעוט
הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<סתיו שפיר:>
אתה לא יכול להעלות להצבעה כשהשאלות עדיין לא נענו.

<יעקב ליצמן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפילו ר' משה הסכים.

<משה גפני:>
לא.

<סתיו שפיר:>
רביזיה. הוא דיבר קודם על עשרה מיליון ולא דיבר על השלושים מיליון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. הגשת רביזיה.

<משה גפני:>
אני עם סתיו שפיר בכל מקרה.

<סתיו שפיר:>
ברביזיה אתה תגיד שאין דיון. עכשיו אמור להיערך דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כבר היה דיון.

<סתיו שפיר:>
בפעם הקודמת מנעת דיון. הדבר הזה מצולם ונמצא בפרוטוקול. מנעת דיון כי לא היה לך רוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפוך.

<סתיו שפיר:>
דיון על השלושים מיליון. לא היה לך רוב ולכן מנעת דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתמול היה על זה דיון ולא הייתה הצבעה.

<סתיו שפיר:>
לא היה דיון. ראית שאין לך רוב, נעלת את הדיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה דיון.

<סתיו שפיר:>
תבקש מהרפרנט לספר לנו לאן הולכים השלושים מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה דיון ולא הצבענו.

<סתיו שפיר:>
אתה מנעת את ההצבעה כשלא היה לך רוב. אתה לא יכול להתנהל כך כיושב ראש הוועדה הכי חשובה בכנסת. ברצינות, ניסן. אתה מעביר עשרות מיליונים בלי לקיים עליהם דיון ואחר כך אתה רץ לתקשורת ומדבר על שקיפות. אם אין בעיה עם הכסף הזה, תבקש פירוט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל היה דיון.

<סתיו שפיר:>
לא היה דיון. אתה עצרת את הדיון כשהוא לא הסכים להגיד מה הן שמות העמותות וכמה כסף עובר אליהן ומנעת הצבעה כי לא היה לך רוב. כולם כאן היו עדים לדבר הזה. זה ביזיון. תעצור עכשיו לשנייה את הדיון, כמו שעשית אז ותבקש ממנו תשובות. תבקש ממנו תשובות לאן הולכים הכספים האלה. שלושים מיליון שקלים שעוברים לעמותות, בבקשה תענה לנו על השאלה הזאת ונוכל לעבור הלאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו הצבענו. מי הסביר את זה בפעם הקודמת?

<סתיו שפיר:>
הוא הסביר את זה על עשרה מיליון ולא על שלושים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסברת את ההעברה הזאת בפעם הקודמת?

<סתיו שפיר:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מדבר על פניות 98 ו-99.

<סתיו שפיר:>
אתה שומע את חברי הכנסת שאומרים לך לא. רן, אני מתנצלת. פשוט בבקשה תפרט בפנינו את השלושים מיליון האלה, למי הם מחולקים, כמו שפירטת לגבי עשרה מיליון שקלים.

<רן רידניק:>
לפני שבוע התקיים דיון ולא הצביעו. באותו יום באנו מאוד מסודר כמו שעשינו לגבי עשרת מיליוני השקלים. סמנכ"ל המינהלת יפרט.

<מוטי אלמליח:>
שלום לכולם. הבנתי שאתם רוצים לדעת לאן הולכים שלושים או ה-28 מיליוני השקלים. אני מנהל אגף תקציבים של רשות השירות האזרחי לאומי.

<יעקב ליצמן:>
כמה אנשים הלכו לשירות האזרחי לאומי במשך חצי השנה האחרונה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עזוב.

<מוטי אלמליח:>
תנו לי להסביר את זה. 18 מיליון מתוך ה-28 מיליון שקלים הולכים לשבע עמותות שמפעילות את השירות האזרחי לאומי, קרי, הגופים המוכרים.

<סתיו שפיר:>
כמה ולאן?

<מוטי אלמליח:>
העמותות האלה זכו במכרז של הרשות לשירות אזרחי לאומי ובהתאם לתוצאות המכרז.

<סתיו שפיר:>
כמה מקבלת כל עמותה?

<מוטי אלמליח:>
יש לי את המספרים המדויקים.

<סתיו שפיר:>
ביקשתי אותה מראש.

<מוטי אלמליח:>
אלומה מקבלת 3,4 מיליון שקלים. עמינדב מקבלת ארבעה מיליון שקלים. שלומית מקבלת 1,850 מיליון שקלים. האגודה להתנדבות מקבלת 4.600 מיליון שקלים. עיריית ירושלים מקבלת 457 אלף שקלים. עמותת של מקבלת 1,659 מיליון שקלים. העמותה לשוויון חברתי, עמותה ערבית, מקבלת קרוב לשלושה מיליון שקלים.

זה הפירוט של ה-18 מיליון. מעבר לזה יש בפנייה עוד שמונה מיליון שהולכים לטובת השירות האזרחי לחרדים, שם יש גוף מתפעל אחד שמפעיל את כל הנושא הזה, עמותת רחשי לב שנקראים חברים. עוד 2,4 מיליון שקלים לטובת בקרה של השירות האזרחי לאומי.

<סתיו שפיר:>
2,4 מיליון שקלים רק לבקרה על השירות האזרחי לאומי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, בבקשה, די.

<סתיו שפיר:>
שאלה אחרונה. למי זה הולך?

<מוטי אלמליח:>
יש לנו זכיין שמפעיל לנו את כל נושא הבקרה מעבר למפקחים של השירות.

<סתיו שפיר:>
מי זה?

<מוטי אלמליח:>
חברת ריבא יחזקאל שהיא הזכיינית בשנה האחרונה.

<סתיו שפיר:>
למה צריך 2.4 מיליון שקלים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, לא. די.

<סתיו שפיר:>
למה? הגיע בן אדם נכבד להסביר לנו ואני רוצה לקבל תשובות.

<מיכל בירן:>
היא שואלת שאלות ענייניות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל כבר קיימנו דיון ואפילו עשינו הצבעה.

<סתיו שפיר:>
לא קיימנו דיון. אתה הפסקת אותו. אם אתה רוצה, נציג לך את התמונות של איך הפסקת אותו. חבל, יושב כאן בן אדם והוא עונה תשובות נכונות. בבקשה. אני לא יודעת אם התשובות נכונות, אבל הוא עונה תשובות לשאלות שלנו.

<מוטי אלמליח:>
נכונות.

<סתיו שפיר:>
אני שוב שואלת, למה צריך 2.4 מיליון שקלים לעבור לתפעול? הרי מתנדבי שירות לאומי זה כוח אדם הכי זול שיכול להיות.

<מוטי אלמליח:>
הבקרה היא בקרה על תקנות נוהל וחוק של השירות האזרחי לאומי. אנחנו בודקים שכל 17 או 16,5 אלף המתנדבים מבצעים את השירות כמו שצריך בהתאם לתקנות, האם הם נוכחים, האם הם מקבלים את דמי הכיס בצורה נאותה, האם הם מקבלים נסיעות ממקום השירות לבית.

<סתיו שפיר:>
כמה הוקצב לכם בבסיס התקציב לטובת העניין הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די. מספיק. תודה רבה.

<סתיו שפיר:>
סליחה, זאת לא שאלה לגיטימית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל הזמן תשאלי עוד שאלות ועוד שאלות. אם את רוצה למשוך את הזמן, נגמר. כבר היה דיון וזה כבר דיון שני בנושא.

<סתיו שפיר:>
זה לא דיון שני. אתה הפסקת את הדיון הראשון. אני נשארתי כאן לקיים את הדיון אבל אתה זה שהלכת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם כבר אמרת שאת שואלת שאלה אחרונה.

<סתיו שפיר:>
אתה יודע מה הבעיה? אני אסביר לך את הרציונל, למה אני שואלת הרבה שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא רוצה רציונל.

<סתיו שפיר:>
מתנדבי שירות לאומי שעושים עבודת קודש מקבלים למשכורתם כמה מאות שקלים בודדים בחודש, לעומת זאת הרבה מהגופים המתפעלים מקבלים על כל מתנדב כזה אלפי שקלים. אני רוצה להבין את הפער בין אלפי השקלים שמעבירה המדינה לבין השכר שהם מקבלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תבקשי שנקיים דיון.

<סתיו שפיר:>
מתנדבי השירות הלאומי הם אנשים שעושים עבודה מאוד מאוד חשובה ומפצים על הרבה מאוד דברים שהמדינה לא עושה לצערי. אני רוצה להבין לאיפה הולכים הסכומים האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תבקשי ונעשה דיון על כל הנושא של המינהלת של השירות האזרחי לאומי.

<סתיו שפיר:>
ביקשתי דיון. אני מוסיפה על הבקשה להבין כמה כסף כבר התקבל בבסיס ולאיפה הוא הולך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הצבענו על זה.

<זבולון כלפה:>
הצבענו ויש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נעשה דיון על הנושא של המינהלות.

<מיכל בירן:>
אפשר לעשות דיון בהשתתפות הפעיל של הבית היהודי שלום ג'רבי? אני לא מכירה אותו.

<יצחק כהן:>
הוא איש טוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 100 ו-103.

<יוסי עדס:>
הפנייה נועדה להעברת 50,300 מיליון שקלים במזומן ו-33,666 מיליון שקלים לסעיף 06 לטובת הנושאים הבאים. מתוך הסכום שצוין, 15 מיליון שקלים נועדו לעבור למימון מפלגות לרשויות המקומיות. זה בהמשך לבחירות שהיו בסוף שנה שעברה. זאת השלמה חלקית של המימון וכאשר יסתיים דוח המבקר, תהיה השלמה מלאה למימון המפלגות. בנוסף, 12 מיליון שקלים עבור מערך החירום של משרד הפנים. מערך החירום עוסק הן בהיערכות לקליטת מפונים בשעת חירום, הן לציוד ברשויות המקומיות לשעת חירום והדרכות ברשויות המקומיות. בנוסף, 25,666 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור הרשות למאגר ביומטרי וזה מיועד למערך המחשוב של הרשות למאגר הביומטרי. בנוסף, 6,722 מיליון שקלים למימון חלק מההרשאה שתוקצבה כאן, הוצאה במזומן שתצא השנה. כמו כן יש 1,095 מיליון לטובת התקציב השוטף של הרשות למאגר ביומטרי.
<משה גפני:>
כמה יש במאגר הביומטרי שצריך כל כך הרבה כסף?

<יוסי עדס:>
המאגר הביומטרי הגיע לכחצי מיליון רשומות.

<משה גפני:>
מתי זה הגיע לזה?

<יוסי עדס:>
לאחרונה. אני חושב שהוא הגיע ל-400 אלף או לחצי מיליון. 400 אלף.

<סתיו שפיר:>
התקציב הזה גדל ב-2014 ב-154 אחוזים. מה הסיבה לזה

<יוסי עדס:>
הסכום העיקרי שכרגע גדל, התוספת העיקרית שניתנת כעת היא עבור מאגר המחשוב. עד היום הרשות עבדה במאגר מחשוב מצומצם וכעת, עם התפתחות הרשומות וקצב הרשומות החדשות, הרשות עוברת למאגר מחשוב חדש שיוכל להתמודד עם ההיקף הנדרש.

בנוסף, בפנייה יש קרוב לשישה מיליון שקלים עבור סקר הנגשה ברשויות המקומיות.

<יעקב ליצמן:>
את יכולה לשאול כמה שאלות שאת רוצה כי אין רוב.

<יצחק כהן:>
היושב ראש לא יפריע לך.

<משה גפני:>
אל תשאלי שום שאלה. לעבור מיד להצבעה.

<יעקב ליצמן:>
כרגע אין לו רוב.

<סתיו שפיר:>
עכשיו הוא יעצור את הדיון.

<יעקב ליצמן:>
נותנים לו לדבר שטויות והבלים, מה שהוא רוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה אתה אומר שהאיש מדבר שטויות?

<יעקב ליצמן:>
דיברתי על היושב ראש שמדבר שטויות. לא עליו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היושב ראש דיבר?

<יעקב ליצמן:>
עצם הדבר שאתה שותק כשצריך לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביום כזה לדבר רכילות ולשון הרע.

<יעקב ליצמן:>
אתה היום בהבל הבלים כל היום.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אתה אל תדבר על לשון הרע.

<יוסי עדס:>
בנוסף, 3,337 מיליון עבור פעולות משרד הפנים. שני מיליון שקלים עבור קמפיין חופי רחצה של משרד הפנים לאזהרה.

<יעקב ליצמן:>
תראי, עוד מעט יהיה כאן רוב.

<משה גפני:>
אז לא תוכלי לשאול שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם אומרים לך מה שהם עשו כשהם היו יושבי ראש.

<סתיו שפיר:>
לא. סליחה, מה אתה עשית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי רק מה הם אמרו לך.

<סתיו שפיר:>
מה עשית בישיבה הקודמת? הפסקת את הישיבה באמצע ואחר כך הלכת להתבכיין לעיתונאים שלא מעבירים כסף לשירותים החברתיים ולא נותנים לך. הפסקת את הישיבה כשלא היה לך רוב.

<יוסי עדס:>
עוד שני מיליון שקלים עבור המגזר הדרוזי בהתאם להחלטת הממשלה.

<משה גפני:>
הבנו. אפשר להצביע. אין לנו שאלות.

<יוסי עדס:>
עוד 1,400 מיליון.

<יצחק כהן:>
אין שאלות.

<משה גפני:>
זה בסדר. אפשר להצביע. הכול ברור.

<יצחק כהן:>
תעבור להצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם רוצים לעשות הצבעה?

<משה גפני:>
כן.

<יצחק כהן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין שאלות?

<משה גפני:>
אין שאלות.

<יצחק כהן:>
אין שאלות.

<משה גפני:>
זה דווקא ברור.

<יצחק כהן:>
מי בעד?

<משה גפני:>
בחירות לרשויות המקומיות וזה. זה בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר שכולכם אמרתם שאין שאלות.

<משה גפני:>
בזה אין שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, בזה. אני מבקש התייעצות סיעתית. עכשיו נראה אתכם אם יש שאלות או אין שאלות.
<זבולון כלפה:>
גפני, תודה על האמת שמשהו למדנו מכם. משהו התחלנו ללמוד.

<סתיו שפיר:>
הוועדה הזאת בשבילך היא משחק. לא מעניין אותך כלום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את מי לא מעניין? לך פתאום לא היו שאלות.

<סתיו שפיר:>
אני שאלתי שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלתי אותך במיוחד ואמרת שאין לך שאלות.

<סתיו שפיר:>
כבר שאלתו את השאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איזו בושה.

<סתיו שפיר:>
הזיכרון שלך מאוד קצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. יש לי זיכרון קצר.

<סתיו שפיר:>
אולי זה הגיל אבל תחזור אחורה בדיון ותראה את השאלות שכבר שאלתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רואה, אבל למה תמיד את שואלת יותר?

<סתיו שפיר:>
ניסן, זה ביזיון. כבר קשה לדבר על זה מרוב שזה עצוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פתאום אין לך שאלות. כל הצדקנות הגדולה.

<סתיו שפיר:>
קודם עצרת את מוטי ולא נתת לו לדבר על העמותות. עצרת אותו באמצע כי היה לך רוב. עכשיו אין לך רוב, אז פתאום אי אפשר להצביע. די. מה זה המשחק המפגר הזה? הרי ברצינות, אתה יושב כאן בוועדה כאשר יש לך 11 מהקואליציה על שישה מהאופוזיציה. אתם לא יכולים להביא את החבר'ה שלכם מהקואליציה שישבו כאן ויצביעו?

<עיסאווי פריג':>
אתם מתייעצים עכשיו?

<יצחק כהן:>
התייעצות.

<משה גפני:>
מה המצב? שכנעתם את אלעזר שטרן שיצביע? הם מנסים לשכנע אותו.

<יצחק כהן:>
הממשלה הביתה.

<משה גפני:>
תעשה התייעצות עד אחרי המנחה. תהיה לכם התייעצות גדולה כי אין לכם רוב.

<יצחק כהן:>
יש לך רוב. נגמרה ההתייעצות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההתייעצות הסיעתית הסתיימה.

<סתיו שפיר:>
אנחנו רק עציצים כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 100 עד 103?

הצבעה

בעד אישור פניות 100 עד 103 – רוב
נגד – מיעוט
הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<יעקב ליצמן:>
רביזיה.

<עיסאווי פריג':>
לפני כן לא היה רוב.

<יצחק כהן:>
לא חשוב. זה משתפר. רביזיה.

<מיכל בירן:>
רביזיה אחרי ששיניתם את הרכב הוועדה ונוספו שניים לקואליציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 106, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

<שלמה ענתבי:>
הרפרנט של הרווחה נקרא למילואים ולכן הוא לא יוכל להציג את הפנייה הזאת.

<עיסאווי פריג':>
נדחה אותה לשבוע הבא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. נעבור לפנייה הבאה.

<יעקב ליצמן:>
דווקא בנכים הייתי תומך.

<יצחק כהן:>
אפשר לדון בזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתם מוכנים.

<יצחק כהן:>
כן. אנחנו מוכנים.

<יעקב ליצמן:>
אם יש ממשלה מפגרת והיא תומכת.

<שלמה ענתבי:>
הפנייה מבצעת שינויים פנימיים משרד הרווחה. עיקר הכסף מיועד לקניית שירותי תרבות לנכים בכ-1.8 מיליון שקלים. תוספת לתפעול מעונות ממשלתיים לאנשים בעלי מוגבלות שכלית. באות סכום. תעסוקה מוגנת לבעלי מוגבלויות במיליון וחצי שקלים והוועדה לאבחון באגף לטיפול באדם המפגר עוד 1.4 מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 106? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור פנייה מספר 106– פה אחד
הפנייה אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אושר.

<יצחק כהן:>
אנחנו לא מגישים רביזיה.

<קריאה:>
צדיקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 107 בעמוד 17. ניצולי שואה.

<ניסים מזרחי:>
אני מרשות ההגבלים העסקיים. הפנייה נועדה לתקצב שני חוקים, חוק המזון וחוק הריכוזיות. הפנייה נועדה לתקצב תקנים עבור חוק המזון וחוק הריכוזיות שעברו לאחרונה.

<יעקב ליצמן:>
מה זה שייך לניצולי שואה?

<ניסים מזרחי:>
כנראה שדברי ההסבר לא תואמים את הפנייה.

<יצחק כהן:>
אז תבוא מחר.

<ניסים מזרחי:>
אני סמנכ"ל רשות להגבלים עסקיים. הרפרנט נמצא בצו 8.

<יצחק כהן:>
תבוא מחר.

<עיסאווי פריג':>
לא נורא. תבוא מחר.

<יעקב ליצמן:>
זה לא תואם את מה שכתוב.

<זבולון כלפה:>
כתוב בטבלה. הכול מפורט. 3.174 מיליון. כתוב במפורש בטבלה.

<סתיו שפיר:>
מי אתה?

<ניסים מזרחי:>
אני סמנכ"ל ברשות להגבלים עסקיים. באתי להציג את הפנייה של רות ההגבלים העסקיים כי הרפרנט נמצא במילואים בצו 8.

<סתיו שפיר:>
היא מעבירה כסף לטובת ניצולי שואה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. יש כאן טעות.

<יצחק כהן:>
אבל הממונה חתום על זה.

<סתיו שפיר:>
איך במקרה יש טעות בדפי ההסבר כאשר כתוב שכסף עובר לניצולי שואה בשעה שהוא לא עובר לניצולי שואה? איך דבר כזה קורה בטעות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אני מחזיר את הפנייה הזאת.

<סתיו שפיר:>
אתה אומר לא לשאול שאלות, ואם לא היינו שואלים על דבר כזה, לא היינו מגלים את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אמרתי לא לשאול שאלות?

<סתיו שפיר:>
כן. הרבה פעמים אתה אומר לא לשאול שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אמרתי פעם לא לשאול שאלות?

<סתיו שפיר:>
שאני שואלת יותר מדי שאלות, שאני שואלת שאלות רק כדי לעכב את הדיון. אמרת את זה לפני חצי שעה. איך יושב כאן סגן הממונה על התקציבים וחותם על משהו שהוא לא נכון?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאני מבקש גם ממך וגם מהרפרנטים האחרים, תקנו את הפנייה הזאת ונדון בה בפעם הבאה.

<יצחק כהן:>
מזל שהאופוזיציה שמה לב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון. אנחנו שמחים מאוד.

<יצחק כהן:>
אודי מאגף התקציבים חתום על שק אחר לגמרי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 108 ו-109, עמוד 19.

<סתיו שפיר:>
אגב, גם בתגובה של האוצר לבג"ץ שלי הם הודו שבכמה מהפניות שהביאו לנו לוועדה הוטעו חברי הכנסת או לא קיבלו מידע מספק על ההעברות התקציביות. זה היה בשתיים מתוך 14 פניות עליהן דיברתי בבג"ץ. זאת פנייה אחת משבע. טעות של אחת משבע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. מתוך אלפי פניות.

<סתיו שפיר:>
טעות של אחת משבע היא חתיכת טעות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היית לוקחת ארבע פניות ומראה שמתוכן בשתיים טעו, אז היו לך חמישים אחוזים.

<סתיו שפיר:>
כן, אבל אני לא פופוליסטית. אני אומרת את האמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חוץ מזה, אם מישהו טעה, בסדר.

<עיסאווי פריג':>
יחסית לטעויות בזמן גפני, איך זה עומד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אצל גפני זה זרם. ברוך השם זרם. גם אצל ליצמן זה זרם.

<יעקב ליצמן:>
אצלי הכול היה מסודר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי מסביר את פנייה מספר 108?

<יובל טלר:>
רפרנט שיכון. ההעברה נועדה לתקצוב הרשאה להתחייב בסך של כארבעים מיליון שקלים וכן תקצוב הוצאה בסך 3.5 מיליון שקלים בתקציב המשרד למטרות הבאות: יישום החלטת ממשלה 2371 לשיקום העיר לוד ותכנון שכונת פרדס ניר בלוד.

<יעקב ליצמן:>
כמה כסף?

<יובל טלר:>
3.5 מיליון בתקציב הוצאה ועוד שמונה מיליון בהרשאה להתחייב.

<יעקב ליצמן:>
כמה כסף קיבלה התכנית הזאת בעבר?

<יובל טלר:>
אני מבקש לסיים להציג את הפנייה ואז אני אענה על השאלות באופן פרטני.

<יעקב ליצמן:>
אני מתבלבל. בגיל שלי מתבלבלים.

<יובל טלר:>
להסביר?

<יעקב ליצמן:>
מה שאתה רוצה.

<יובל טלר:>
עוד 2.5 מיליון שקלים בתקציב הרשאה להתחייב לתכנון העיר כסיף שבנגב.

<עיסאווי פריג':>
כסיפא.

<זבולון כלפה:>
כסיפא קיימת. עכשיו כסיף.

<יובל טלר:>
כסיף, עיר חדשה.

<יעקב ליצמן:>
זה דבר שאף פעם לא יהיה. רק יאשרו כסף אבל היא לא תהיה.

<יובל טלר:>
ליישום החלטת הממשלה מספר 546. למימוש תכנית ליכוד מאמץ בעיר ירוחם. עוד 5.2 מיליון שקלים לתקצוב הקמת מוסדות ציבור בישובים קציר וחריש.

<יעקב ליצמן:>
לפי איזה קריטריונים?

<יובל טלר:>
אני אסיים ואז אני אענה לשאלה. עוד 15.1 מיליון שקלים לתחזוקת הדיור הציבורי. תגבור התקצוב לתחזוקה ו-4.038 מיליון שקלים לרכישת דירות נכסי רכישה.

<יעקב ליצמן:>
עכשיו תתחיל מהתחלה.

<עיסאווי פריג':>
לא הבנתי את המספר האחרון. תחזור עליו.
<יובל טלר:>
רכישת דירות עבור נכים רתוקים.

<עיסאווי פריג':>
עכשיו הבנתי.

<יעקב ליצמן:>
לגבי לוד. כמה כסף אישרתם עד היום, עד התכנית? בעבר אישרתם כסף לתכנית הזאת.

<יובל טלר:>
החלטת ממשלה 2371?

<יעקב ליצמן:>
לא. בסך הכול. אני לא הולך לפי מספר החלטת הממשלה שציינת. כל פעם מכניסים עוד תכנית ואני שואל כמה כסף אישרתם לפני כן לפי התכנית של שיקום לוד, של כל העיר, וכמה התכנית הנוכחית, הסכום שנקבת בו, מוסיף לזה?

<יובל טלר:>
אני לא יודע לענות על כלל ההוצאות לגבי העיר לוד. אני כן יודע שבהחלטה 2371 הוחלט על הקצאה של שלושים מיליון שקלים במשך חמש שנים לעיר לוד.

<יעקב ליצמן:>
מתי התקבלה ההחלטה?

<יובל טלר:>
ב-31 אוקטובר 2010. זה החלק האחרון של ההחלטה.

<יעקב ליצמן:>
אצלי כבר העבירו כסף לזה.

<עיסאווי פריג':>
אתה היית לפני 2010?

<יעקב ליצמן:>
כן. ב-2010 לא הייתי. הייתי לפני כן.

<יובל טלר:>
יתכן שיש החלטות נוספות.

<סתיו שפיר:>
לכמה דירות זה מיועד? ב-700507, לכמה דירות זה מיועד?

<יובל טלר:>
אנחנו מדברים על שיקום תשתיות או על תחזוקה?

<סתיו שפיר:>
הדיור הציבורי.

<יעקב ליצמן:>
הייתה לי עוד שאלה. שאלה לגבי קריטריונים בחריש לבתי כנסת ולמוסדות ציבור. מה הקריטריונים לקבל שם כסף? זה ברודט?

<יצחק כהן:>
ברודט.

<יעקב ליצמן:>
עדיין אין ברודט.

<יובל טלר:>
נמצא אתנו סמנכ"ל תקציבים במשרד השיכון.

<יעקב ליצמן:>
אבל בינתיים אין ברודט. אין אכלוס.

<אריאל לוין:>
מתקצבים על פי התקן שהיה, תקן ברודט.

<יעקב ליצמן:>
אבל ברודט אי אפשר לעשות. אתה לימדת אותי שברודט אי אפשר לעשות אלא רק אחרי שגרים. אם גרות אלף משפחות או כמה לפי התכנית, אז מקבלים מוסדות ציבור. כאן אתה הולך לתת את מוסדות הציבור לפני שגרים שם אנשים.

<עיסאווי פריג':>
הוא מפתח שם פרויקט יפה.

<אריאל לוין:>
חבר הכנסת ליצמן, מתקצבים בסך הכול כולל קרוב לחמישים מיליון שקלים, סדר גודל של חמישים מיליון שקלים וזה חלק מהתקצוב כדי שהתושבים יגיעו ויהיה גן ילדים.

<יעקב ליצמן:>
אבל זה נגד העיקרון שאתה אמרת לי. פעם אמרת לי שאי אפשר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז שינו את זה.

<יעקב ליצמן:>
לא שינו קריטריונים. אגב, תכנית ברודט היא החלטת ממשלה ואי אפשר לשנות אותה סתם בהחלטת שר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, בבקשה.

<סתיו שפיר:>
7005, דיור ציבורי. על רכישה של כמה דירות מדובר? גם תחזוקה של כמה דירות?

<יובל טלר:>
מבחינת רכישת דירות, נכסי רכישה, מדובר על מודל שלהבת, מודל שקיים היום בירושלים למיטב ידיעתי, כאשר במוסד מתגוררים נכים רתוקים שיש להם קשיים בהתמודדות עם מצבם הבריאותי לבד. לכן הם בתוך מוסד סגור שהוא לא בדיוק הוסטל אלא הוא משהו קצת יותר פתוח והם זכאים לדירות נ"ר וכתחליף בונים להם מוסד.

<סתיו שפיר:>
זאת עמותת שלהבת?

<קריאה:>
נכון.

<יובל טלר:>
לגבי תחזוקת הדיור הציבורי. זה תגבור תחזוקה שהוא בהתאם לצרכים. התחזוקה מיועדת לשיפוץ בעת אכלוס או לתיקון מבנים.

<סתיו שפיר:>
למה רק עכשיו עוברים הסכומים מההחלטות של 2010 ובפרט הסכומים האלה?

<יובל טלר:>
כמו שעניתי לך עת שאלת במייל, שיעורי הביצוע בתקנה עד לשיקום תשתיות בעיר לוד ותכנון ברודט היו נמוכים בעבר. בשנת 2013 בוצע רק כמחצית מהתקציב ולכן הוחלט להעביר על פי ביצוע. ספציפית לתכנון פרדס ניר בעיר לוד, אלה תקציבים שהועבר בעבר ולא נוצלו בגלל שמדובר בתכנון מפורט לביצוע והתכנון התעכב. לכן ההעברה עכשיו היא העברה מחודשת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את פניות 108 ו-109?

<יצחק כהן:>
רגע. זאת לא בניית דירות נ"ר. למה זה לא ביחד?

<קריאה:>
זה משהו אחר.

<יצחק כהן:>
למה הפניות באות בנפרד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות 108 ו-109?

הצבעה
בעד אישור פניות 108 ו-109 – 7
נגד – 6
הפניות אושרו
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<יצחק כהן:>
אני שאלתי למה הפניות באות בנפרד על אותו סעיף ועל אותו נושא?

<אריאל לוין:>
זה לא אותו סעיף.

<יצחק כהן:>
כתוב כאן דירות נ"ר.

<אריאל לוין:>
חוק הדיור הציבורי מתוקצב בנפרד, בתקנה נפרדת, בסעיף תקציבי נפרד כדי להפריד את זה מכל פעילות אחרת של המשרד, כדי שכל הכסף ייכנס לאותה תכנית ויצא מאותה תכנית, כדי שלא יהיה מה שקרה בעבר. לכן זה מופרד ובא בפנייה נפרדת.

<סתיו שפיר:>
הכסף שהלך, השלושה מיליון שקלים, הולך לחזור?

<אריאל לוין:>
את רוצה, אני אסביר לך אישית אבל לא עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 111.

<אמיר רשף:>
רפרנט רשות מקרקעי ישראל, אגף התקציבים. הפנייה הזאת נועדה לבצע שני שינויים בתקציב רשות מקרקעי ישראל. השינוי הראשון הוא תוספת של תקן של עובד מחשוב. הייתה תביעה של עובדי המחשוב נגד המדינה ובמסגרת פסק הדין המדינה נתנה לעובדים לבחור את האפשרות האם הם ייקלטו כעובדי מדינה או ימשיכו לעבוד במתכונת הקיימת. חלק מהעובדים בחרו את המתכונת של קליטה כעובדי מדינה ולעניין רשות מקרקעי ישראל יש עובד אחד כזה. אני חושב שיגיעו עוד פניות מהסוג הזה לוועדה.

הנושא השני הוא צעד ראשון בתכנית שדרוג מערכות המחשוב של רשות מקרקעי ישראל. זאת תכנית די גדולה והחל מתקציב 2015 היא כבר תהיה בבסיס התקציב ככל שייסגרו התחולות וההיקף התקציבי של התכנית, אבל כדי לא לעכב התנעה של הדברים הבוערים הוחלט לעשות את אבן דרך הראשונה הזאת שכוללת בעיקר שדרוג של מערכות מחשוב שפונות לחוכרים - שדרוג של אתר האינטרנט, מערכת לניהול תורים, פיתוח אפשרויות להזמנת תור מהבית באמצעות המחשב, הטפסים האלקטרוניים כאשר חלק מהפעולות עבורן חוכרים צריכים להגיע לרשות מקרקעי ישראל, יוכלו לעשות מהבית בלי להגיע. אלה דברים שנראים אמנם אלמנטריים אבל כיום רשות מקרקעי ישראל לא נותנת את השירות הממוחשב הזה ואנחנו רוצים לשדרג אותה ולשפר את השירות. לכן מבוצע הצו הזה.

<סתיו שפיר:>
מי יתפעל את השירות?
<אמיר רשף:>
חלק מפעולות השירות נמצאות תחת רשות מקרקעי ישראל, חטיבת השירות שלה, וחלק במסגרת הסכם קיבוצי שנעשה עם ההסתדרות, חלק מפעולות השירות הוצאו למיקור חוץ כאשר השאיפה כמובן שכמה שפחות החוכר בכל מקרה יצטרך להגיע או למוקד של מיקור חוץ או אל רשות מקרקעי ישראל עצמה אלא יוכל לעשות את הפעולות און ליין ולא להגיע בפועל.

<מיכל בירן:>
זה קטע די מטורף שבשביל עובד אחד שרצה להיקלט, אתם מביאים את זה. זה נשמע פשוט הזוי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה פסק דין.

<אמיר רשף:>
פסק הדין כלל עשרות עובדים במשרדי הממשלה השונים. אני רפרנט של רשות מקרקעי ישראל ושם יש עובד אחד כזה.

<מיכל בירן:>
לרשות לא היה כסף לקלוט אחד כזה בלי שאתם באים לבקש כסף.

<אמיר רשף:>
כן. לא היו לה חודשי עבודה. כסף כן, חודשי עבודה לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 111?

הצבעה
בעד אישור פנייה 111– רוב

נגד – מיעוט

הפנייה אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

<יצחק כהן:>
רביזיה. רביזיה גם על הפנייה הקודמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 116 ו-117.

<יובל טלר:>
רפרנט שיכון. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 26.7 מיליון שקלים לתקציב השוטף של משרד השיכון. נקבעו פעולות שונות כמו הפעילות המחקרים של המשרד, בדיקת בקשות סיוע, תקציב התפעול השוטף, פעולות השמירה. וכן לתקצוב של 2.5 מיליון שקלים בתקציב הוצאה מותנית בהכנסה לתגבור של פרסום מכרזים וגביית קנסות מהביצוע שלהן.

<עיסאווי פריג':>
עכשיו הייתה העברה למשרד השיכון.

<יצחק כהן:>
על זה שאלתי.

<יובל טלר:>
מדובר בשני סעיפים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה תקציב רגיל וזה משהו אחר.

<יצחק כהן:>
עובדים עלינו.

<עיסאווי פריג':>
כן. מעניין אותי לשמוע.

<אריאל לוין:>
אני אסביר לך.

<יצחק כהן:>
זה לא שייך לזה. זה שייך לזה. תכף תשמע.

<אריאל לוין:>
תקציב משרד השיכון מורכב מכמה תקציבים. יש סעיף תקציב רגיל שמופיע בחוברת, תקציב 29. יש סעיף 42 שזה סעיף מענקים לשכר דירה. יש סעיף 70 שהוא פעולות פיקוח. כל אחד כמו גוף נפרד. לכן כל פנייה מופיעה בנפרד.

<עיסאווי פריג':>
עכשיו אנחנו בסעיף 70.

<אריאל לוין:>
עכשיו אנחנו בסעיף 29.

<עיסאווי פריג':>
לא. אני קורא 70.

<יובל טלר:>
פנייה מספר 116 ו-117, זה סעיף 29. זאת העברה מסעיף 70 לסעיף 29.

<יצחק כהן:>
מה הפעילות המחקרית של משרד השיכון? כמה יש בשיא בבסיס וכמה אתם רוצים לתגבר, ומה המחקרים המסעירים שעושים שם?

<יובל טלר:>
למשרד השיכון יש תחומי עיסוק שונים.

<סתיו שפיר:>
למה שלא יענה לנו נציג משרד השיכון? אני פשוט חושבת שהדיון באופן כללי בוועדה יהיה יותר נכון אם יענו לנו נציגי המשרד ולא רק הרפרנטים של האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן הוא נמצא כאן, כדי להוסיף.

<יצחק כהן:>
בואי נשמע על המחקרים.

<יובל טלר:>
אני אענה.

<יצחק כהן:>
אתה עושה את המחקרים במשרד השיכון?

<יובל טלר:>
אני מתקצב את המחקרים.

<יצחק כהן:>
תן למי שעושה את המחקרים ונשמע מה הוא אומר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תן לו לענות. הוא יענה ואחר כך הוא ישלים.

<יובל טלר:>
הפעילות המחקרית של המשרד מתבצעת בנושאים שקשורים לשיכון ולדיור בכלל. לדוגמה, ביצוע מחקרים בנושא של רעידות אדמה, פיתוח כלים לניהול בתים משותפים, מיסוי דירות למגורים, ניתוח שוק הדיור, פרסום מכרזי קרקע ופיתוח. דברים שמלווים את כל תהליך הבנייה מצד אחד והשיכון מצד אחר.

<יצחק כהן:>
כמה כסף יש בבסיס לסעיף הזה?

<יובל טלר:>
אני לא יודע לענות על השאלה הזאת.

<עיסאווי פריג':>
אז נדחה את ההצבעה עד שתהיה לך תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. תעביר לו את התשובה.

<יצחק כהן:>
זה מעניין גם את החברים.

<יובל טלר:>
אני אוכל להעביר לך במייל את התשובה.

<סתיו שפיר:>
שיקום שכונות חברתי, לאן הוא עובר? מבקשים תוספת של חצי מיליון. מה עושים בשיקום שכונות?

<אריאל לוין:>
מה עושים? שאלת לאן זה עובר.

<סתיו שפיר:>
מי מקבל את הכסף?

<אריאל לוין:>
שיקום שכונות חברתי. זה הדרכות, קורסים.

<סתיו שפיר:>
אני יודעת שאלה הדרכות וקורסים. מי מתפעל את ההדרכות והקורסים?

<אריאל לוין:>
זה נעשה באמצעות הרשויות המקומיות.

<מיכל בירן:>
כל הכסף הזה הולך לרשויות המקומיות?

<יובל טלר:>
באופן ספציפי, חצי מיליון שקלים.

<סתיו שפיר:>
בקצה של השאלה, למי זה עובר בסוף?

<אריאל לוין:>
לתושבים שנמצאים בשכונות.

<סתיו שפיר:>
לא, לא מי מקבל את השירות. בפעם הקודמת שהגיע לכאן שיקום שכונות חברתי, אמרו לנו בהתחלה שזה עובר לרשויות המקומיות ואחרי ששאלנו כמה שאלות התבשרנו שזה עובר בחלקו הגדול לגרעינים תורניים. אני שואל למי ספציפית מאוד התקציב הזה עובר. מי בסוף מספק את השירות?

<יובל טלר:>
אריאל, אני אענה. חצי מיליון שקלים הספציפיים האלה - - -

<סתיו שפיר:>
יושב כאן נציג המשרד. האוצר מנהל את התקציב או המשרד מנהל אותו?

<יובל טלר:>
אני לא מנהל אלא שפשוט ריכזתי את הנתונים. חצי מיליון שקלים אלה מיועדים לפרויקט שנקרא פרויקט קהילה בונה שנעשה בשיתוף עם הג'וינט. זה פרויקט לבניית תשתית יציבה של התנדבות לשם שיפוץ דירות ובניינים. יש שיתוף של הקהילה הקיימת. הפרויקט עדיין לא קיים בגלל שהוא לא תוקצב. הפנייה היא לתקצב את הפרויקט.

<סתיו שפיר:>
אתם מתקצבים אותו אבל איפה הוא יהיה?

<יובל טלר:>
אני לא יודע באיזה ערים באופן ספציפי. אני אוכל לענות לך.

<סתיו שפיר:>
למה באתם לבקש כסף?

<אריאל לוין:>
זאת תכנית שנבנתה בעמל רב כדי לשפץ דירות לקשישים. הולכות קבוצות של נוער יחד עם שיקום שכונות ומשפצים דירות לקשישים.

<סתיו שפיר:>
היו מעורבים בתכנית הזאת גרעינים תורניים שמקבלים חלק מהכסף?

<אריאל לוין:>
לא. זה לא קשור.

<סתיו שפיר:>
בשונה מהפעם הקודמת אז היה שיקום שכונות.

<אריאל לוין:>
זה לא קשור.

<סתיו שפיר:>
כי בפעם הקודמת זה כן היה קשור. זה היה מאותה תקנה. בפעם הקודמת בדיוק מאותה תקנה יצא כסף שעבר לגרעינים תורניים שאתם הגדרתם כשיקום שכונות. מבלי לבקר כאן את הפעילות של אותם גרעינים, אנחנו יודעים שיש כמה פוליטיקאים אפילו בחדר הזה שקשורים באותם גרעינים ולכן אני שואלת מפורשות האם חלק מהכסף הזה עובר אליהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אמר לא.

<סתיו שפיר:>
משום מה הפוליטיקאים לא רגועים בזמן השאלה.

<אריאל לוין:>
הכסף הזה נקודתית ספציפית הולך לסיכום דברים עם הג'וינט לטובת פעילות.

<סתיו שפיר:>
מי מתפעל את הפעילות בתוך השכונות?

<אריאל לוין:>
פעילים חברתיים.

<סתיו שפיר:>
מי הם הפעילים החברתיים?

<אריאל לוין:>
אלה לא גרעינים.

<סתיו שפיר:>
אז מי הם הפעילים החברתיים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה יעקב ומשה.

<אריאל לוין:>
פעילים חברתיים.

<סתיו שפיר:>
הכסף הולך לג'וינט?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אמר לך.

<יצחק כהן:>
לבית היהודי.

<סתיו שפיר:>
הכסף הולך לג'וינט או למשהו אחר?

<אריאל לוין:>
זה הולך לשיפוץ של הדירות.

<סתיו שפיר:>
מישהו בסוף מחזיק את הצבע ומשפץ. זה עובר לג'וינט כדי שיעשה את השירות הזה או זה עובר לנוער העובד או זה עובר לצופים או זה עובר לגרעינים תורניים?

<אריאל לוין:>
אמרתי לך מראש שלא קשור באופן מוחלט לגרעינים תורניים.

<סתיו שפיר:>
התקנה הזאת כן קשורה לגרעינים התורניים.

<אריאל לוין:>
התקצוב הזה של התוספת לא קשורה בכלל.

<סתיו שפיר:>
אז מי מתפעל אותו?

<אריאל לוין:>
אני לא יודע להגיד לך אם זה מתופעל באמצעות הג'וינט או ישירות מול הרשות.

<סתיו שפיר:>
אין ישירות. משרד השיכון לא עומד שם וצובע בעצמו.

<אריאל לוין:>
אני אתן לך תשובה אם זה ג'וינט באופן ישיר, הזמנה מול הג'וינט או מול רשות מקומית. אלה לא גרעינים.

<סתיו שפיר:>
אבל למה זה דבר שלא יודעים אותו כאשר באים לבקש את הכסף? אתם אומרים שזה פרויקט שאתם עדיין לא יודעים היכן הוא הולך להתקיים ואתם לא יודעים מי הולך לעשות אותו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יעביר לך את התשובה.

<סתיו שפיר:>
על מה באתם לבקש עכשיו כסף?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, תשאל.

<סתיו שפיר:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, הוא יעביר לך את התשובה לשאלה.

<סתיו שפיר:>
אני מחכה לתשובות ממשרד השיכון כבר חודשיים ולא קיבלתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע אם את מחכה לתשובות ממנו.

<סתיו שפיר:>
אני אעביר גם לך. כבר כתבתי לכל הבכירים במשרד השיכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מדבר עליו. אני מכיר את האיש.

<סתיו שפיר:>
אתה בן אדם נחמד ואין לי בעיה אתך באופן אישי. חלילה שלא נעליב אותך כאן. אבל אני רוצה להבין. הם אומרים כאן שיש פרויקט אבל הם לא אומרים לנו היכן הפרויקט, הם לא אומרים מי מתפעל את הפרויקט ואני שואלת לכן על מה אתם מבקשים כסף. רק שיהיה בקופה של אורי אריאל? על מה מבקשים את הכסף הזה?

ניסן, מצטערת, יכול להיות שאתה לא יכול לנהל את הוועדה בזמן שמדובר בכסף שעובר לחברך אורי אריאל. יכול להיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל את אומרת את זה על כל העברה, גם כשזה היה על רווחה.

<סתיו שפיר:>
גם שיקום שכונות זה רווחה וזה חברתי. גם שיקום שכונות זה חשוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הסביר את זה שלוש פעמים.

<סתיו שפיר:>
זה מאוד מאוד חשוב, אבל לאן זה עובר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הסביר את זה שלוש פעמים.

<יצחק כהן:>
הוא מסביר לי עכשיו פעם רביעית.

<אריאל לוין:>
זה ביחד עם הג'וינט. אני לא יודע.

<יצחק כהן:>
אתה נותן כסף ואתה לא יודע? היא שואלת למי אתה נותן את הכסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הסביר. או לג'וינט או לרשות המקומית.

<סתיו שפיר:>
או לכל מיני פעילים חברתיים. זה מה שהוא אמר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי. אתה רוצה לשאול?

<עיסאווי פריג':>
כן, אבל אני לא יכול לשאול.

<סתיו שפיר:>
זה ממש לא רציני. לבוא ולבקש כסף כשלא אומרים לנו לאן הוא הולך בסוף.

<עיסאווי פריג':>
לגבי פעולות השמירה בסך מיליון ו-432 אלף שקלים. כמה מתוכם הולכים מעבר לקו הירוק? תגבור השמירה הזה.

<יעקב ליצמן:>
לעיר העתיקה.

<אריאל לוין:>
כל השמירה? שמירה בתוך המתחם של משרד השיכון שנמצא ליד המטה הארצי.

<עיסאווי פריג':>
כל התגבור הזה מיועד למטה הארצי עצמו.

<אריאל לוין:>
אתה שאלת על השמירה והחשש שזה הולך למקומות אחרים. המקומות האחרים מתוקצבים בתקציב אחר.

<עיסאווי פריג':>
אני שאלתי על התגבור המצוין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר שזה הולך למשרד עצמו.

<עיסאווי פריג':>
הולך למשרד השיכון עצמו?

<אריאל לוין:>
כן.

<סתיו שפיר:>
למה משרד השיכון מממן שמירה?

<אריאל לוין:>
כל משרד מממן את השמירה של עצמו.

<סתיו שפיר:>
שמירה על המשרד?

<אריאל לוין:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות 116 ו-117?

<סתיו שפיר:>
יש שם עוד שמירות או שזה רק על המשרד?

<אריאל לוין:>
על המשרד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות 116 ו-117?

<עיסאווי פריג':>
למה התגבור הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד אישור פניות 116 ו-117 – 7
נגד – 6
הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<סתיו שפיר:>
לא יודעים מה הפרויקט, לא יודעים לאיפה זה הולך. באמת, זה מגוחך. זאת פשוט בדיחה.

<עיסאווי פריג':>
העברת. יש לך רוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי רוב.

<סתיו שפיר:>
אין מה לספור. כשאין לו רוב, הוא מבטל את ההצבעה. מה חשובה הספירה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 123.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו צמים והוא רוצה להוציא לנו את הנשמה ולקיים את הישיבה עד שעה 4:00. לא היה בהיסטוריה דבר כזה.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, אתה לא בצום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני בצום.

<יובל טלר:>
הפנייה נועדה לתקצוב של יישום חוק הדיור הציבורי לזכויות רכישה. במסגרת החוק יימכרו דירות של הדיור הציבורי לדיירים שמתגוררים בהן בהנחות משמעותיות.

<יעקב ליצמן:>
בעד. בסדר.

<יובל טלר:>
ההכנסות ממבצע המכר ישמשו לרכישת דירות חדשות עבור הזכאים לדיור הציבורי הממתינים לדירות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד פנייה 123?

<סתיו שפיר:>
סליחה, רגע. אפשר לשאול שאלות?

<יעקב ליצמן:>
אני הבנתי שאי אפשר להבין. אז בואו נצביע בעד.

<עיסאווי פריג':>
זה דיור ציבורי.

<סתיו שפיר:>
שאלה שמתקשרת לנושא הקודם. השלושה מיליארד שקלים שאבדו בדרך אחרי החוק הקודם, האם הם מתווספים או עומדים להתווסף? האם המדינה הולכת להחזיר אותם?

<אריאל לוין:>
לא.

<סתיו שפיר:>
זה לא חד משמעית?

<אריאל לוין:>
לא.

<סתיו שפיר:>
לא אבל, לא אולי?

<אריאל לוין:>
לא.

<סתיו שפיר:>
מדוע?

<אריאל לוין:>
כמעט רוב הכסף הלך לדירות של הסוכנות בהתאם להסכם שנחתם.
<סתיו שפיר:>
אבל לא נרכשו דירות חדשות לדיור ציבורי.

<אריאל לוין:>
נרכשו מעט.

<סתיו שפיר:>
כמה מעט? אחדות.

<אריאל לוין:>
לא אחדות. מאות.

<עיסאווי פריג':>
אז אתה יודע את התשובה. אם אתה יודע כמה, תגיד במדויק.

<אריאל לוין:>
אם הייתי יודע מדויק, הייתי אומר.

<עיסאווי פריג':>
אז איך ידעת שאלה מאות? למה לא אלפים?

<אריאל לוין:>
אני יודע שזה מאות. אני יודע.

<סתיו שפיר:>
מה אומר לנו שעכשיו באמת יירכשו דירות?

<אריאל לוין:>
הכסף נכנס לתכנית נפרדת לא כמו בעבר וכל הכסף על פי החוק ועל פי התקנות נכנס לתקנה ייעודית.

<סתיו שפיר:>
בתוך כמה זמן תרכשו את הדירות האלה?

<אריאל לוין:>
מתחילים עכשיו לרכוש.

<סתיו שפיר:>
בתוך כמה זמן וכמה דירות?

<אריאל לוין:>
הכוונה כאן לתקצב כמיליארד שקלים ולהוציא התחייבויות לרכוש קרוב לאלף דירות בטווח של החודשים הקרובים, אז יתחילו ברכישה. התהליך של הרכישה יכול לקחת בין חצי שנה לשנה.

<סתיו שפיר:>
בתוך שנה הדירות יהיו?

<אריאל לוין:>
אני לא יכול להגיד משהו כזה.

<עיסאווי פריג':>
בערך.

<סתיו שפיר:>
פחות או יותר.

<אריאל לוין:>
בערך. אני מעריך שתוך שנה וחצי יירכשו אלף דירות. יוגדל הדיור הציבורי.

<עיסאווי פריג':>
זה רשום בפרוטוקול. עד שנה וחצי יירכשו אלף דירות לדיור הציבורי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 123?
הצבעה
בעד אישור פנייה 123 – פה אחד
הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<יעקב ליצמן:>
פה אחד. היסטוריה.

<סתיו שפיר:>
תודה רבה לכם על הסבלנות ועל התשובות. זה לא פשוט לשבת כאן בוועדה ביחד עם ההמולה שיש כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 110, עמוד 30.

<טמיר כהן:>
לפרוטוקול, חברי הכנסת כהן וליצמן מסירים את הרביזיות על הקליטה.

<יצחק כהן:>
כן.

<דוד שטיינמץ:>
מדובר כאן בתוספת תקציב של כ-83 מיליון שקלים שנועדה לתקצב החלטות ממשלה שכוללות מסלול תעסוקה למגזר הבדואי, מסלול תעסוקה בשכר גבוה בנגב ופעילות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במגזר הבדואי, במגזר הדרוזי והצ'רקסי. כמו כן יש שם פעולות לקידום היצוא, עידוד רכישת תוצרת הארץ, תכנית עתידים לתעשייה ופעילות הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.

<יעקב ליצמן:>
למה אתה מוריד ממרכז ההשקעות?

<דוד שטיינמץ:>
אני לא מוריד ממרכז ההשקעות.

<יעקב ליצמן:>
34 מילין.

<דוד שטיינמץ:>
מרכז ההשקעות עובד על פי הרשאה להתחייב. תקציב הרשאה להתחייב, המזומן שם לא כל כך רלוונטי, המזומן שם הוא אך ורק לכיסוי התחייבויות שוטפות.

<יעקב ליצמן:>
אם כן, בסיס התקציב שנבנה לא היה רלוונטי.

<דוד שטיינמץ:>
לא, כי בבסיס התקציב נותנים לנו אך ורק הרשאה להתחייב כי זאת הרלוונטיות. מרכז ההשקעות, אלה תכניות רב שנתיות וצריך הרשאה להתחייב. מזומנים שיש שם, הם צריכים להתאים לפעילות השוטפת. במידה ולא מתאימים, חסר או לא חסר, לוקחים או נותנים בהתאם. כל פעילות שנעשית, יש מחויבות אוצרית לכסות את מלוא האגורות כי הייתה על זה התחייבות תקציבית.
<עיסאווי פריג':>
מה זה קידום יצוא וסחר חוץ? עבורי זה דבר חדש. לערבים יש יצוא וסחר חוץ?

<דוד שטיינמץ:>
כן. אני אסביר לך. יש לי כאן את ההסבר.

<עיסאווי פריג':>
מה הסכום בו מדובר?

<דוד שטיינמץ:>
אני אסביר. מדובר כאן בתוספת של חמישה מיליון שקלים לסקרי ייתכנות. מדובר כאן בסיוע לחברות ישראליות בהתמודדות על מכרזים והשתלבות בפרויקטים בעולם. הקרן הזאת מסייעת לחברות במימון הגשת טופסי מכרז, הכנת דוגמאות, סקרי ייתכנות שיווקית להתאמת טכנולוגיית המוצר של החברה המזמינה. יש גם תוספת של חמישים מיליון שקלים בהרשאה. זאת תכנית סיוע מרכזית ליצואנים ישראלים. מטרת התכנית היא לסייע ליצואן הישראלי שעומד בדרישות התקן לגבש תכנית שיווק אסטרטגית בחבירה לשווקי יעד בעולם. לשם כך מקבלת החברה ליווי צמוד, ייעוץ שיווקי של נספח מסחרי בתחילת הפעילויות.

יש גם תוספת של שבעה מיליון שקלים לסיוע לחברות בהודו-סין. זה מיועד לתשתיות בהודו-סין אשר נועדו לאפשר הקמת מתקני הדגמה, טכנולוגיות ומוצרים ישראלים בשיווקי יעד בסין.

<עיסאווי פריג':>
בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 110?

הצבעה
בעד אישור פנייה 110 – 6
נגד – 4
הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

<יצחק כהן:>
קודם כל, רביזיה. איך היא אושרה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי בעד הצביעו ארבעה.

<יצחק כהן:>
לא יכול להיות.

<יעקב ליצמן:>
מהיום, מרגע זה, כל הצבעה תהיה הצבעה שמית. אתה משקר בהצבעות, אתה מעלים בהצבעות ומהיום רק הצבעות שמיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, אתה הצבעת?

<עיסאווי פריג':>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרמת את היד?

<עיסאווי פריג':>
כן.

<סתיו שפיר:>
מה קורה כשהקואליציה לא מרימה את היד?

<יצחק כהן:>
תעשה הצבעה חוזרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא הצבעת כשספרנו.

<יצחק כהן:>
אני אמרתי לו שיצביע. הוא הצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה אמרת לו אחרי שספרנו.

נעשה הצבעה חוזרת. מי בעד?

<יעקב ליצמן:>
תעשה הצבעה שמית. אני לא מאמין.

<יצחק כהן:>
בפעם הבאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד אישור פנייה 110– 7

נגד – 6

הפנייה אושרו

<יעקב ליצמן:>
קודם היו ארבעה נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי קודם לא הצביעו.

<יעקב ליצמן:>
קודם שיקרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם לא הצביעו.

<יעקב ליצמן:>
מהרגע זה, רק הצבעה שמית.

<יצחק כהן:>
רק הצבעה שמית.

<יעקב ליצמן:>
אני לא מאמין לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, עיסאווי וסתיו לא הצביעו.

<יעקב ליצמן:>
מה פתאום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את לא הרמת את היד.

<סתיו שפיר:>
כאילו אתה לא יודע מה אני מצביעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כאילו אני לא יודע מה אני מצביעה, זה משהו אחר. ליצמן, היא אומרת שהיא לא הצביעה, אבל היא אומרת שאנחנו יודעים שהיא מצביעה נגד.

<סתיו שפיר:>
לא, זה לא נכון. בהעברות רלוונטיות, זה לא כך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לי בעיה עם זה.

<סתיו שפיר:>
יש מקרים שאנחנו מצביעים. כאן זה ברור מאליו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה הוא שואל עלינו?

<סתיו שפיר:>
למה לא שאלתי אותי ספציפית כמו שאתה שואל את הקואליציה בכל פעם שלא מצביעים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 112 עד 115.

<דוד שטיינמץ:>
הפנייה הזאת נועדה בעיקר לתקצב החלטות ממשלה בפיתוח אזורי תעשייה בדרום.

<עיסאווי פריג':>
אני כאן שמעתי דבר מעניין. חבר הכנסת חמד אמר שבכל ה-83 מיליון שאתה רואה, שום שקל לא הלך לא לדרוזים, לא לבדואים ולא לצ'רקסים. את זה אומר חבר כנסת דרוזי.

<יעקב ליצמן:>
אז רביזיה.

<חמד עמאר:>
זה מההסבר שאתה קיבלת ואתה קיבלת אותו ושתקת.

<עיסאווי פריג':>
לא נתת לי רוח גבית.

<חמד עמאר:>
אתה קיבלת כאן הסבר ולא אני. אתה קיבלת הסבר ושתקת.

<סתיו שפיר:>
זה רציני מה שאתה אומר?

<עיסאווי פריג':>
כן. זה רציני.

<סתיו שפיר:>
זה לא מגיע אליהם?

<עיסאווי פריג':>
אני רציתי לשאול לגבי שנים קודמות. האם הם מייצרים חסמים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דודו, תסביר בבקשה את 112 עד 115.

<יעקב ליצמן:>
מה זה חסמים?

<עיסאווי פריג':>
אני לא יודע.

<סתיו שפיר:>
אם זה לא עובר, לאיפה הולך כל הכסף?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דודו, תסביר.

<דוד שטיינמץ:>
הפנייה הזאת נועדה בעיקר לתקצב, בהתאם להחלטות ממשלה, פיתוח אזורי תעשייה למגזר הבדואי.

<עיסאווי פריג':>
איפה? שנים על גבי שנים לא ראיתי אזור תעשייה אחד במגזר, לא בדואי, לא ערבי, לא צ'רקסי. איפה? הנייר סובל הכול. איפה? זה נורא מעצבן. איפה? אין אזור תעשייה אחד. אתה נותן מלל, מלל, מלל.

<דוד שטיינמץ:>
הנה. תקבל הסבר.

<עיסאווי פריג':>
די עם השקרים.

<דוד שטיינמץ:>
הנה, יש כאן הסבר.

<עיסאווי פריג':>
אני בעין רוצה לראות. אין אף אזור תעשייה במגזר לא הבדואי, לא הצ'רקסי, לא הדרוזי ולא הערבי.

<יצחק כהן:>
ולא החרדי.

<עיסאווי פריג':>
לגבי החרדי אני לא יודע.

<ראסם נאטור:>
אני ממונה על יישום החלטות ממשלה בחברה הערבית. מדובר כאן בארבע החלטות ממשלה לחברה הערבית – בדואים דרום, דרוזים 286, מגזר מיעוטים 1539 ו-4193, בעקבות טרכטנברג, לכל החברה הערבית ועם מעבר צה"ל לנגב. כל החלטות הממשלה שעכשיו ציינתי, בשנה שעברה אנחנו השקענו שם הוצאה של 66 מיליון שקלים והשנה ההחלטות האלה מסתכמות ב-94 מיליון שקלים שעכשיו אנחנו מבקשים שאתם תאשרו לנו. הכספים האלה הולכים לחברות שמבצעות עבורנו את העבודה בהרשאה להתחייב. התכנית מיושמת כמעט ב-65 אחוזים ממנה והכסף לא הולך אלא רק לחברות שמבצעות עד סיום התכניות שפרוסות, עד 2017. סביר להניח שהיישום יהיה מלא.

לגבי הערתו של חבר הכנסת פריג'.

<עיסאווי פריג':>
תן לי אזור תעשייה שאראה אותו בעין. תן לי אזור תעשייה שעובד במגזר הערבי.

<ראסם נאטור:>
כפר קאסם.

<עיסאווי פריג':>
לא עובד. לא נכון.

<ראסם נאטור:>
כפר קאסם מקום יפה מאוד וכולם מוזמנים לבוא ולראות.

<עיסאווי פריג':>
זה לא נכון. מאיפה אתה ממציא את זה?

<ראסם נאטור:>
אום אל פאחם. 180 דונם לקראת שיווק.

<עיסאווי פריג':>
לא נכון. הייתי באזור.

<ראסם נאטור:>
העיר נצרת. שדרוג טייבה, שדרוג מג'דל שאמס.
<עיסאווי פריג':>
זה לא נכון.

<ראסם נאטור:>
יש לנו 43 מקומות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, אתה תקבל את רשות הדיבור.

<ראסם נאטור:>
אני מזמין את החברים לסיור.

<עיסאווי פריג':>
בשבוע שעבר הייתי באום אל פאחם.

<ראסם נאטור:>
באום אל פאחם עכשיו סיימנו עבודות חפירה ב-22 מיליון שקלים ואנחנו לקראת שיווק של 180 דונם. אתם מוזמנים לראות. מקום מצוין ומאוד יפה. הוא בתהליכים. כל הפיתוח נעשה בתהליכים. אנחנו עושים תהליך של תשתיות ראשוניות ואחר כך היזמים עולים. אחרי שהם עולים, אנחנו מפתחים את המדרכות, את המים וכולי. זה תהליך, נכון שכולל חסמים כמו שתיאר חבר הכנסת, אבל החסמים האלה, חלקם מקומיים וחלקם תכנון, אבל נעשים דברים יפים באזורי התעשייה במגזר הערבי. אני מזמין את כולם לנגב כדי לראות ולהבין.

<עיסאווי פריג':>
אני מבקש שוועדת הכספים תבוא לכפר קאסם ולאום אל פאחם כדי לראות את השקרים.

<ראסם נאטור:>
אני מזמין את כולם. יש הרבה במה להתגאות ולהראות.

<עיסאווי פריג':>
אלה דברים חמורים מה שאני שומע. אני בן כפר קאסם, אני פונה לכולכם, זה לא נכון.

<ראסם נאטור:>
אני מזמין את כולם לבוא לכפר קאסם ולראות.

<עיסאווי פריג':>
זה לא נכון. תבינו, זה לא נכון. אי אפשר לשבת ולשמוע שקרים כאלה.

<יעקב ליצמן:>
איפה אתה גר?

<עיסאווי פריג':>
בכפר קאסם.

<ראסם נאטור:>
אדוני היושב ראש, אני עומד מאחורי כל מילה אני אומר. יש שם אזור תעשייה יפה שנקרא לב הארץ ואתם מוזמנים לבוא. הישוב היחידי שקיבל כסף בנוהל רשויות היה כפר קאסם. הישוב היחידי. את שאר הישובים אנחנו מנהלים דרך חברות.

<עיסאווי פריג':>
אתם מעצבנים. חוצפנים. אין. לא בכפר קאסם ולא באום אל פאחם. אתה חצוף. אסור לך להגיד את זה, להגיד שקרים כאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, בבקשה.

<עיסאווי פריג':>
תן לי להירגע ממה ששמעתי עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור. צא להירגע.

<עיסאווי פריג':>
אלה דברים בלתי נתפסים. זה לא נכון. הוא שקרן.

<ראסם נאטור:>
אדוני היושב ראש, אני לא פוליטיקאי. התפקיד שלי הוא לענות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיקרה של ההעברה הזאת הוא לאזורים האלו?

<דוד שטיינמץ:>
החלטת הממשלה למגזר המיעוטים.

<ראסם נאטור:>
עיקר ההחלטה הזאת, 94 מיליון שקלים ב-2014 הולכים למגזר הערבי לפיתוח והמשך פיתוח ותכנון של אזורי תעשייה בחברה הערבית שכוללת את כל המגזרים.

<זבולון כלפה:>
כמה מתוך זה בדרום?

<חמד עמאר:>
זאת התכנית בה קיימנו דיון.

<ראסם נאטור:>
חלק ממנה. חלק קטן. רק 3.5 מיליון שקלים מהתכנית 1539. התכנית הראשונה, מה שנקרא ברוורמן ל-12 ישובים. יש תכנית אחרת.

<אחמד טיבי:>
מאז קיימנו את הישיבה לגבי אזורי התעשייה כאן בחדר הזה, התקדם משהו? השתנה משהו?

<ראסם נאטור:>
בטח. מתקדמים.

<אחמד טיבי:>
תגיד מה.

<ראסם נאטור:>
קודם כל, התהליך של ההתקדמות תלוי בתקצוב. כל תכניות הממשלה פרוסות לחמש שנים פעילות. שתי תכניות יתחילו ב-2010, שזאת תכנית 286 של הדרוזים. ניצלנו את כל הכסף ולא מופיע כאן. 1539 היא תכנית שהתחילה ב-2010 וממנה אנחנו עכשיו מבקשים מכם לאשר רק 3.5 מיליון שקלים להמשך פיתוח ועוד שישה מיליון שקלים שאנחנו הולכים לתמוך בהקמת מינהלות לאזורי תעשייה, דבר שלא קיים ואנחנו עכשיו הוצאנו הוראת מנכ"ל שיצאה לאור, מספר 6.5, ועכשיו 12 ישובים יזכו להקים מינהלת לטפל באזור התעשייה.

<חמד עמאר:>
זה מתוך תכנית ברוורמן. נכון?

<ראסם נאטור:>
כן. זה 1539.

<חמד עמאר:>
התכנית הייתה ב-2010.

<ראסם נאטור:>
כן. עכשיו אנחנו מיישמים אותה.

<חמד עמאר:>
היה 16 מיליון.

<ראסם נאטור:>
נכון. הסעיף הזה שקראנו לו תמיכה במינהלות, עכשיו הוא ייושם בהעברת הכסף שלכם אחר שהוצאנו הוראת מנכ"ל 6.5 בעניין הקמת המינהלות. שאר הכסף הולך ל-3708 שאלה בדואים דרום שזה רהט, ערער בנגב, שגב שלום ועידן הנגב. התכנית הנוספת היא 4193, תכנית בעקבות טרכטנברג שהולכת ל-12 ישובים נוספים מ-1539, תכנית שהתחילה רק ב-2012 וזאת השנה השנייה שלה. 59 מיליון, מתוכם שלושים מיליון להמשך פיתוח ו-29 מיליון, אנחנו עושים סקר חדש ל-25 ישובים שעכשיו הסתיים ובעקבות הסקר אנחנו נחלק.

<חמד עמאר:>
כמה הולך לדליה, לעוספיה ולמרר?

<ראסם נאטור:>
מהחלטה 419? אין מדליה, עוספיה ומרר. ב-1539 הולך לדליה ועוספיה.

<חמד עמאר:>
כמה הולך?

<ראסם נאטור:>
מרר קיבלו 4.6 ודליה 4. בסך הכול. כל הכסף נוצר חוץ משני מיליון שקלים לדליה שהתעכב בגלל בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 112 עד 115?

<יצחק כהן:>
הצבעה שמית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סליחה. הצבעה שמית. בבקשה. התייעצנו. הייעוץ המשפטי אומר רשאי היושב ראש ואני נותן הצבעה שמית.

<סתיו שפיר:>
למה הייעוץ המשפטי לא יושב כאן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרה לי שלומית שכתוב בתקנון רשאי היושב ראש ואני מאשר הצבעה שמית.

<סתיו שפיר:>
למה אין יועץ משפטי בוועדה? הם לא רוצים לבוא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. יש להם כל כך הרבה עבודה להעביר את כל החוקים.

<חמד עמאר:>
לא השבת לי לגבי הבדואים צפון.

<ראסם נאטור:>
יש החלטת ממשלה לגבי בדואים צפון שלא כללה אזורי תעשייה. יש בה הכשרה מקצועית, יש בה מרכזי תעסוקה, מרכזי הכוון אבל היא לא כללה אזורי תעשייה. יש מחשבה שצריך ליזום את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נצביע לא שמית? בבקשה. מי בעד לאשר את פניות ממספר 112 עד 115?

הצבעה
בעד אישור פניות מ-112 עד 115 – רוב

נגד – מיעוט

הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<יעקב ליצמן:>
רביזיה.
<אחמד טיבי:>
למה רביזיה? למה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 118 ו-119.

<דורון סמיש:>
צהרים טובים. רפרנט ממשל ומינהל. הפנייה האמורה מדברת על לשכת הקשר נתיב ומתגברת את תקציב לשכת הקשר נתיב בסך של עשרה מיליון שקלים.

<יעקב ליצמן:>
מי צריך היום את נתיב?

<דורון סמיש:>
עבור תקציב הוצאות שכר. מה שקורה זה שלשכת הקשר נתיב מתפעלת שליחים בחוץ לארץ.

<אחמד טיבי:>
אדוני היושב ראש, הערה לסדר. ברשותך, אני בצום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם אני בצום.

<אחמד טיבי:>
אתה בצום וגם הוא בצום, אולי גם ליצמן. סימני הצום ניכרים גם עלינו באופן פיזי. אני רואה שרבים עוזבים. אני מציע שתעשה הפסקה. הוא צריך להתפלל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ב-15:30. אמרו שיש מניין ב-15:30.

<יצחק כהן:>
אין מניין ב-15:30.

<משה גפני:>
ניסן, אני חושד בך שאתה בכוונה את ההעברות עושה מאוחר כי אתה מקווה שאנחנו נלך.

<אחמד טיבי:>
או נתמוטט.

<יצחק כהן:>
אני מודיע לך רביזיה על כל הדיונים היום. בסדר? על הכול.

<משה גפני:>
ניסן, תגלה הבנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רופא, אני אומר לך מהניסיון שלי, ואני מניח שאתה תצדיק את זה.

<יעקב ליצמן:>
אבל הוא לא רופא לחולי נפש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביום צום, ככל שאתה פעיל יותר, אתה לא מרגיש שהצום קיים. אם אתה לא עובד, סתם מסתובב, הצום נופל עליך הרבה יותר קשה. לכן, ככל שנעבוד יותר, הצום יהיה קל יותר. אתה לא מרגיש אותו בכלל. פניו אומרות שאני צודק.

<אחמד טיבי:>
אדוני לא ירד לסוף דעתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ירדתי לסוף דעתך.

<יצחק כהן:>
אנחנו הולכים להתפלל. ב-2:30 יש מניין. ב-3:30 אין מניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביקשתי קודם שיבדקו ואמרו לי שיש.

<יצחק כהן:>
אין. על כל פנים, אני מבקש רביזיה על כל החלטה.

<אחמד טיבי:>
בשם הקבוצה.

<יצחק כהן:>
להלן הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איציק, חכה דקה. בודקים עוד פעם.

<סתיו שפיר:>
זה לא יכול להיות שאנחנו נמשיך בדיון כאשר חצי מחברי הוועדה לא יכולים להיות כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לבדוק. גם אני צריך להתפלל. אמרו לי שיש ב-15:30.

<יצחק כהן:>
אמרו לך אבל אני אומר לך ב-14:30.

<סתיו שפיר:>
מה אכפת לך לעשות עכשיו את ההפסקה? יש עוד המון העברות. לכו תעשו הפסקה ונחזור לדיון.

<יעקב ליצמן:>
אי אפשר לעבוד אחר הצהרים. השתגעת? אני לא קיימתי דיון בצום בוועדת הכספים.

<משה גפני:>
היה מניין גדול ב-13:30. לא יהיה ב-15:30. יכול להיות שבימים רגילים של הכנסת יש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק אנחנו לבד כמעט מניין.

תמשיך.

<דורון סמיש:>
הפנייה התקציבית עוסקת ביחידה שנקראת לשכת הקשר נתיב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אין לנו ברירה, נעשה הפסקה של עשרים דקות.

<משה גפני:>
אתה יכול להמשיך את זה מחר. אנחנו בצום היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההפך. זה טוב. אפילו אחמד טיבי הצדיק שזה שאנחנו עובדים, עוזר לצום.

<משה גפני:>
פעם ראשונה שיש ישיבה בשעה כזאת מאוחרת ואין תקציב ואין מי יודע מה.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:30 ונתחדשה בשעה 15:05.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מחדשים את הישיבה.

פניות מספר 118 ו-119.

<דורון סמיש:>
צהרים טובים. מדובר בפנייה שמעבירה כעשרה מיליון שקלים ללשכת הקשר נתיב, גוף שאמון על הקשר עם היהודים במדינות ברית המועצות לשעבר. עיקר הכסף הולך לתקצוב השכר בלשכת הקשר נתיב, בעיקר בשל שינויי מטבע ופרישה של עובדים. נתיב עברה מהמשרדים בתל אביב למשרדים בירושלים בעקבות החלטת ממשלה לריכוז משרדי הממשלה בירושלים. זה גרר לא מעט פרישה של עובדים שהיה צריך לתקצב ועל כן זה לא תוקצב בבסיס. כמו כן יש כאן כסף עבור פרויקט בדיקת מסמכים קונסולריים, כל המסמכים הנלווים בתהליך הקונסולרי שנעשה בחוץ לארץ, נסרקים, נעשית בדיקה כלכלית ונמצא שלסרוק את זה מראש יחסוך יותר כסף ממה שהמצב כיום כאשר כל פעם צריך להוציא את זה מהארכיב. לכן נושא זה גם הוא מתוקצב. כמו כן, בעקבות המצב הפוליטי בברית המועצות לשעבר, חל גידול בביקוש לפעילויות בתחום היהדות בברית המועצות לשעבר ולכן יש גידול בכמות הפרויקטים.

<סתיו שפיר:>
איזה פרויקטים למשל?

<דורון סמיש:>
נמצאת אתנו עינת גרוסמן מנתיב שהיא תשמח להציג את הפרויקטים האמורים.

<עינת גרוסמן:>
הפרויקטים מדברים בעיקר על פעילות במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, פעילות למנהיגות חינוכית. במסגרת הפרויקטים השונים מגיעים לכאן צעירים זכאי חוק השבות שאנחנו מציגים בפניהם את אפשרויות האקדמיה בישראל, זה במסגרת שיתוף פעולה גם עם תנועת הצופים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכול רק בברית המועצות?

<עינת גרוסמן:>
כן. רק בברית המועצות.

<סתיו שפיר:>
אלה פרויקטים בארץ?

<עינת גרוסמן:>
חלק כאן וחלק שם. יש הצלחה גדולה עם צעירים, סטודנטים. זה מתחיל עם מועדוני נוער שנמצאים בברית המועצות לשעבר ושם אנחנו מעצימים אותם במסגרת התקשרות עם תנועת הצופים. יש לנו שם מועדוני נוער.

<סתיו שפיר:>
כל הסכום עובר לצופים?

<עינת גרוסמן:>
לא. חלק וחלק. מתוך הפרויקטים שמוצעים יש פעילות לצופים. קצת פחות ממיליון לצופים, לפעילות לסיור אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל למנהיגות חינוכית. חלק מזה זאת הפעילות שם. מועדוני הנוער שם ואנחנו עושים להם שם סמינרים ופעילות שוטפת. יש בתי הארחה מקומיים שנבחרים במכרז אל מול ספקים מקומיים.

<סתיו שפיר:>
יש את לשכת הקשר נתיב.

<דורון סמיש:>
לשכת הקשר נתיב, זה שם היחידה. היא מפעילה את הפרויקטים באמצעות הצופים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עושה עבודות חשובות.

<סתיו שפיר:>
מי עוד חוץ מהצופים?

<דורון סמיש:>
עם איזה עוד גופים היא עובדת?

<עינת גרוסמן:>
יש המון גופים.

<סתיו שפיר:>
איך מתחלק הכסף ביניהם? אמרת שהצופים מקבלים כמה מאות אלפים.

<עינת גרוסמן:>
כן, אבל אנחנו עובדים עם המון ספקים. זאת רק דוגמה לפעילות שמוצגת כאן. שוב, הצופים נבחרו במסגרת קול קורא לכל תנועות הנוער. הם אלה שנבחר באישור ועדת הפטור אצל החשבת הכללית. יש לנו גופים נוספים.

<סתיו שפיר:>
אבל הם מקבלים רק כמה מאות אלפים אבל יש עשרה מיליון.

<עינת גרוסמן:>
רוב הסכום הוא לשכר. ארבעה וחצי מיליון מתוך הסכום הולכים לשכר.

<סתיו שפיר:>
ארבעה וחצי מיליון שקלים לשכר?

<עינת גרוסמן:>
כן.

<סתיו שפיר:>
תוספת?

<דורון סמיש:>
הסיפור הוא מאוד פשוט. כפי שהסברתי קודם, נתיב העבירה את המשרדים שלה מתל אביב לירושלים וזה גרר פרישה של הרבה מאוד עובדים. לכן היה צריך לתגבר את תקציב המשרדים בגין עלויות הפרישה. בנוסף לזה, חלק מהעובדים נמצאים בחוץ לארץ ושינויים במטבע מחייבים התאמות של תקציבי השכר בהתאם לביצוע בפועל.

<סתיו שפיר:>
כמה עובדים בארבעה וחצי מיליון שקלים?

<עינת גרוסמן:>
אני אתן פירוט. חמישה עובדים פרשו וכל עלויות הפרישה הן הוצאות חד פעמיות שישולמו השנה. יש לנו בין חמישים לשישים עובדים כאן שבעצם כולם מגיעים מהמרכז, או כמעט כולם. כל הרכיב של הוצאות הנסיעות קפץ.

<סתיו שפיר:>
בסדר, אבל לא מגיעים לארבעה וחצי מיליון שקלים. חמישה עובדים מגיעים לארבעה וחצי מיליון שקלים?

<עינת גרוסמן:>
לא. אני מסבירה איך זה מתחלק. חמישה עובדים פרשו. עוד הוצאות שכר ועוד שכר שליחים. כל ההתאמות. אנחנו עובדים בהתאם להוראות הוועדה הבין-משרדית שקובעת את שכר השליחים.

<סתיו שפיר:>
כמה כסף מיועד רק להסכם הפרישה?

<עינת גרוסמן:>
מיליון וחצי.

<אלעזר שטרן:>
יש לי שאלה לדוח מבקר המדינה לגבי נתיב. אתם מכירים אותו. איך זה מסתדר? מה עשיתם עם זה? אני מדבר על 2013. זה גם קשור לכוח אדם ולדרכי ההעסקה.
<עינת גרוסמן:>
קודם כל, כל הנושאים של הדוח פועלים באופן מסודר עם ועדת הביקורת ואני יודעת שכל הדברים שם עברו. הכול שם טופל או בתהליכי טיפול כולל שיתופי פעולה עם עוד גורמים ואלה עוד דברים שעלו בדוח הביקורת. כל הדברים האחרים הוסדרו וזה עובר במעקב מסודר אל מול ועדת הביקורת.

<אלעזר שטרן:>
זה כבר לא קורה?

<עינת גרוסמן:>
שוב, כל מה שהיה צריך הסדרה, הוסדר. יש כמה שיתופי פעולה בין-משרדיים שעובדים עליהם. יש כמה הסכמים שנחתמו. יש הרבה סעיפים אבל כל הדברים שהיו בנושא העסקות וכוח אדם, הכול הוסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 118 ו-119?

הצבעה
בעד אישור פניות 118 ו-119 – רוב

נגד – מיעוט

הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<יצחק כהן:>
רביזיה, בשם הקבוצה.

<טמיר כהן:>
פניות 157 עד 162.

<סתיו שפיר:>
מה קרה שקפצנו?

<טמיר כהן:>
בגלל כל מיני בקשות אישיות.

<סתיו שפיר:>
לפני שאתם מתחילים לדבר, יהיה נחמד אם תאמרו כמה מהכסף הזה עובר ליישובי עוטף עזה שעדיין סובלים עכשיו מהמצב הביטחוני ולא רק ליישובי יהודה ושומרון.

<יוסי עדס:>
הפנייה הזאת לא עוסקת בהקצאות ליישובי עוטף עזה. יישובי עוטף עזה, העברנו פנייה עוד קודם. יש החלטת ממשלה שכל שנה מסדירה.

<סתיו שפיר:>
לא קיבלנו פנייה כזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תנו לו להסביר. הוא עוד לא התחיל להסביר.

<יוסי עדס:>
יש החלטת ממשלה שמעבירה בכל שנה לעוטף עזה סיוע מיוחד.

<סתיו שפיר:>
של?

<יוסי עדס:>
הסיוע מתפרס על פני מספר תחומים כאשר חלק הם תחומים ישירים, העברות ישירות לתקציב הרשויות.

<סתיו שפיר:>
כמה כסף?

<יוסי עדס:>
סך התקציב הישיר לרשויות בעוטף עזה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מדבר על הפנייה הזאת?

<יוסי עדס:>
לא קשור לפנייה הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דבר על הפנייה הזאת.

<סתיו שפיר:>
למה? הוא עונה על שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, הקדמתי אותו כי הוא צריך לצאת להלוויה של סבתו שנפטרה.

<סתיו שפיר:>
מה דחוף להעביר את זה עכשיו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה לא להעביר? יש לנו העברה כספית. מה נפל עלינו?

<יצחק כהן:>
בבקשה. תסביר לנו על הארבעים מיליון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסביר את ההעברה הזאת ואחר כך ישאלו שאלות.

<יצחק כהן:>
תסביר לאן זה הולך, לאיזה רשויות ומה זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם תן לו להסביר.

<יוסי עדס:>
הפנייה נועדה להעברת 61,973 מיליון שקלים בסעיף 18 כאשר עיקר השינויים הם: ארבעים מיליון שקלים לרשויות ביהודה ושומרון לצרכים ביטחוניים בעקבות המצב הביטחוני. זה בהתאם להחלטת ממשלה 1742.

<סתיו שפיר:>
יהודה ושומרון מקבלים ארבעים מיליון שקלים לצרכים ביטחוניים בזמן שעוטף עזה לא מקבלים שקל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תני לו להסביר ואחר כך יהיו שאלות.

<עפר שלח:>
יש בעיה עם יהודה ושומרון. אני מבין שההחלטה הראשונית הייתה על חמישה מיליון שקלים.

<יוסי עדס:>
ונאמר שבנוסף יהיה סכום נוסף שייקבע.

<יצחק כהן:>
איך הסכום קפץ לארבעים מיליון?

<עפר שלח:>
יש הסבר לכך?

<אלעזר שטרן:>
אני יכול להגיד לו. אני יכול לעזור. אני קיבלתי דברים כתובים. גיבוש לכידות.
<יצחק כהן:>
מה זה גיבוש לכידות?

<אלעזר שטרן:>
זאת התשובה שקיבלתי.

<סתיו שפיר:>
גיבוש לכידות, זה כמה מיליוני שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אני מבקש. תנו לו להסביר ואחר כך תוכלו לשאול את השאלות.

<יוסי עדס:>
החלטת הממשלה קבעה חמישה מיליון שקלים. בנוסף נאמר בסעיף נוסף: סכום נוסף שייקבע בין שרי הפנים והאוצר על היקף התקציב הנוסף מעבר לתקציב של החמישה מיליון. סך הכול סוכם שהסכום יהיה ארבעים מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסיכום הזה, בין מי למי?

<יוסי עדס:>
בין שר הפנים לשר האוצר.

<סתיו שפיר:>
ולאן הוא עובר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך. אחר כך תשאלו שאלות.

<יוסי עדס:>
הכסף הזה עובר לרשויות המקומיות ביהודה ושומרון לאור המצב הביטחוני עבור שעות פסיכולוגים, עובדים סוציאליים.

<יצחק כהן:>
גיבוש לכידות.

<סתיו שפיר:>
אפשר לסדר לכל ילד ביהודה ושומרון מונית לישיבה או למוסד הלימודים וזה יעלה פחות מארבעים מיליון שקלים.

<יצחק כהן:>
אבל זה לא גיבוש לכידות.

<סתיו שפיר:>
לאן עובר הסכום הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, הוא יסביר ואחר כך ישאלו שאלות.

<סתיו שפיר:>
במקום לטפל כדי שלא יהיו חטיפות, הם יעבירו את זה עוד פעם לעמותת מועצת יש"ע כמו שהם עושים עם המענק הביטחוני הקודם.

<יוסי עדס:>
שמונה מיליון שקלים מענקים לרשויות שהקצו בהתאם לנוהל הקצאת רזרבה במשרד הפנים. שישה מיליון שקלים מועברים ממשרד החינוך עבור מסגרת ניהול עצמי, הדרכות למנהלים בבתי ספר במסגרת המעבר לניהול עצמי.

<יצחק כהן:>
זה קורה גם בארץ?

<עפר שלח:>
מה זה שייך למצב הביטחוני?

<יוסי עדס:>
זה לא שייך למצב הביטחוני. אלה דברים נוספים שעוברים באותה פנייה.

<סתיו שפיר:>
למה זה באותה פנייה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחר כך נשאל שאלות.

<יוסי עדס:>
בנוסף, חמישה מיליון שקלים למערך החירום ברשויות המקומיות. אלה תקציבים שמועברים עבור רכישת ציוד ברשויות עצמן. 2.4 מיליון שקלים להדרכות עבור חירום ברשויות, הדרכות לנוהל קליטת מפונים וכדומה. כמוכן יש 300 אלפי שקלים ממשרד השיכון בהתאם להחלטת ממשלה עבור הסעה לירושלים בהתיישבות ו-250 אלפי שקלים מהמשרד לביטחון פנים בהתאם להחלטת ממשלה לטיפול בחללים.

<יצחק כהן:>
השם ישמור. איזה חללים?

<יוסי עדס:>
משרד הפנים מרכז את הנושא של טיפול בחללים בהתאם להחלטת הממשלה והכסף מיועד לארגונים המטפלים בחללים בשוטף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה לשאול?

<יצחק כהן:>
מי לא?

<סתיו שפיר:>
אני מבטיחה לך שיש כאן קונצנזוס מוחלט וצר לי שהפנייה הזאת היא אליך, יוסי, כי זה ממש לא קשור אליך אבל גורמים באוצר החליטו להעביר את הכסף, קונצנזוס מוחלט שצריך לשמור על כל ילד וילדה, בין אם הוא חי בשטחי ישראל ובין אם הוא חי בשטחי יהודה ושומרון, כדי שחלילה לא יקרה דבר כפי שקרה לפני חודש. בסכום הזה אפשר לתת עכשיו מכונית ממוגנת לכל ילד ביהודה ושומרון כדי שיגיע לבית הספר ועדיין לא נגיע לסכום שאתם מבקשים כרגע. כל זה בשעה שתושבי עוטף עזה, תושבי הדרום שמתחננים לכסף, שהם עדיין לא קיבלו פיצויים על עמוד ענן ובטח שלא על עכשיו, לא מקבלים שקל. כרגע בוועדת הכלכלה יש דיון על העסקים הקטנים שם שנפגעים. בהחלטת הממשלה שהוחלטה השבוע, הכספים שעומדים להעביר להם, הם רק ב-2015 ו-2016 אבל כאן אתם הולכים להעביר כספים מיידית, סכום שאנחנו שמענו בתקשורת שהוא חמישה מיליון ואיכשהו הוא התנפח לארבעים מיליון. אתם הולכים להעביר את הסכום הזה מיידית לרשויות המקומיות.

אני אגיד לך מה החשש השני. לפני כמה חודשים הגיעה לכאן עוד בקשה למענק ביטחוני ליהודה ושומרון של 36 מיליון שקלים. גילינו אחר כך, והדבר הזה גם הגיע אל מבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה, שהכסף הזה הועבר – למרות שכאן נאמר לנו שזה מענק ביטחוני – לעמותת מועצת יש"ע לצורכי תעמולה פוליטית. הנושא הזה עדיין לא טופל על ידי משרד האוצר ועדיין לא טופל כלל. איך אנחנו עכשיו יכולים להאמין לפירוט הזה שלכם?

<יוסי עדס:>
אני אסביר. הכסף עובר לתקציב של הרשויות והוא לא צבוע לנושא מסוים ספציפי אלא הוא נועד לכלל הרשויות.

<סתיו שפיר:>
אם כן, איך נתגבר את הביטחון של הילדים?

<יוסי עדס:>
זה נועד לסייע לרשויות להתמודד עם הצרכים העודפים שיש להן. בסופו של דבר הרשות אחראית להקצות את הכספים והכסף נועד, בהתאם לסיכום ובהתאם לצרכים שהוצגו, לסייע לרשויות.

<סתיו שפיר:>
אני מבינה שלשדרות אין צרכים כאלה היום.

<יוסי עדס:>
לעוטף עזה יש כל שנה, כבר מספר שנים, החלטת ממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה שייך? עכשיו אישרו להם 400 וכמה מיליוני שקלים.

<סתיו שפיר:>
לעוטף עזה אין לובי פוליטי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לשדרות אישרו עכשיו יותר ממאתיים מיליון.

<סתיו שפיר:>
ואיפה הם? אנחנו עוד לא ראינו את זה בוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הממשלה, או שאישרה את זה אתמול או שהייתה אמורה לאשר לעוטף עזה כ-400 וכמה מיליוני שקלים.

<עפר שלח:>
אישרה ביום ראשון.

<סתיו שפיר:>
ביהודה ושומרון, זה קורה תיק-תק מסתדר, אבל כשזה עוטף עזה, משום מה זה לוקח זמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אישרה ביום ראשון. מתוך זה מאתיים מיליון שקלים לשדרות ואני מניח שזה יגיע אלינו.

<סתיו שפיר:>
עוד לא ראינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אני אומר לא לערב אחד בשני. זה לא קשור.

<סתיו שפיר:>
זה מאוד קשור.

<עפר שלח:>
אי אפשר להסתפק בהסבר כזה כללי שאומר שזה לרשויות לצרכיהן. מדובר ברשויות שאישרנו להן 38 מיליון שקלים, אם אני לא טועה, על אובדן ארנונה כתוצאה מהקפאת הבנייה מלפני ארבע שנים. מדובר בדבר שמתחיל בהחלטת ממשלה.

<יצחק כהן:>
1742.

<עפר שלח:>
אני מקריא אותה. היא נמצאת בידי ואומרת: "בשל ההוצאות הנובעות והנדרשות לצורך היערכות הרשויות המקומיות למצב הביטחוני שנוצר על רקע אירוע החטיפה. הסיוע יינתן בין היתר להוצאות הנדרשות על מנת להביא לשימור ושיפור החוסן החברתי-האזרחי של הרשויות המקומיות". אנחנו צריכים לראות במה ההוצאות האלה עוזרות לשימור ושיפור החוסן החברתי-האזרחי ולא הסבר כזה כללי. גם צריך לדעת באיזה רשויות מדובר כי בסופו של דבר אירוע החטיפה, אם אתה שואל אותי, לא בדיוק נוגע לכל הרשויות. העלייה של הסכום מחמישה מיליון לארבעים מיליון עבור זה, היא לא מוסברת מספיק כדי שאפשר יהיה לתמוך בעניין הזה.

<קארין אלהרר:>
חוסן חברתי עולה הרבה היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני שוב שואל את יוסי. מחמישה מיליון לארבעים מיליון, מי השרים שאישרו את זה?

<יוסי עדס:>
כמו שנאמר בהחלטת הממשלה.

<קריאה:>
תגיד שר האוצר, שר האוצר, שר האוצר.

<יוסי עדס:>
סיכום בסמכות שר האוצר ושר הפנים.

<עפר שלח:>
נפגעה באופן אנוש מערכת היחסים ביני לבין שר האוצר. עכשיו בוא נמשיך הלאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם יש לך הסבר? שאלו אותך האם יש לכם הסבר יותר מפורט לארבעים מיליון האלה.

<יצחק כהן:>
איך הסכם קפץ מחמישה מיליון לארבעים מיליון?

<יוסי עדס:>
הסכום הזה חושב על בסיס שעות פסיכולוגים, עובדים סוציאליים.

<אלעזר שטרן:>
אתם מקבלים ייעוץ פסיכולוגי לפני שאתם באים לוועדה הזאת?

<יוסי עדס:>
רק לאחר מכן.

<יצחק כהן:>
אלעזר, תקריא את התשובות שקיבלת.

<אלעזר שטרן:>
בתחום המוניציפאלי הסכום נדרש לשם תגבור שעות והשתלמות פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. הפגה והעצמת נוער. ייעוץ והדרכה לרכזות ורכזי נוער וקהילה.

<סתיו שפיר:>
גיבוש לכידות והתמקצעות.

<אלעזר שטרן:>
מיזוג אוכלוסיות רווחה חלשות.

<סתיו שפיר:>
וכדומה.

<אלעזר שטרן:>
מה אנחנו עושים? תכף יגידו הלל על החטיפה שלא נדע.

<יצחק כהן:>
מה הפרופורציה לגבי שאר הרשויות?

<יוסי עדס:>
יש עוד חלק.

<יצחק כהן:>
כמה מגיע לאשקלון ולשדרות על הפגה ופסיכולוגים ועובדים סוציאליים?

<סתיו שפיר:>
על לכידות.

<יצחק כהן:>
תן לי את הנוסחה.

<אלעזר שטרן:>
פודים טרגדיות.

<סתיו שפיר:>
זה לרקוד על הדם.

<יצחק כהן:>
מה הפרופורציה לגבי שאר הערים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תצביעו נגד?

<יצחק כהן:>
תצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני לא מצביע.

<סתיו שפיר:>
אתה לא מצביע? מה זאת אומרת? עוד פעם הבדיחה הזאת?

<יצחק כהן:>
אתה עושה פלסתר מהוועדה.

<סתיו שפיר:>
לשם מה אנחנו יושבים כאן? חבורה של עצים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע, אם את מרגישה את עצמך עץ.

<סתיו שפיר:>
לא בא לך, אז אתה לא מעלה להצבעה? יש אירוע, אתם רצים לטלוויזיה, מבקשים כסף, מעבירים כסף ועכשיו כל התקופה הזאת לא ראית איך הם מבקשים שקל בשביל תושבי הדרום.

<יצחק כהן:>
מה זה הדבר הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם כשיגיעו יישובי הדרום, את תתחילי לשאול.

<סתיו שפיר:>
אני תמיד אשאל שאלות על כל העברה שתגיע, נכון, אבל זה ממש לא קשור. אם הכסף הזה היה עובר עכשיו ליישובי הדרום היינו מצביעים בגאווה בעד, גם אם הוא היה עובר באמת כדי להגן על הילדים ביו"ש אבל אפילו לזה הוא לא עובר.

הוא לא יכול כל פעם לעשות צחוק מהוועדה. גם על העברות אחרות לא מצביעים? רק על זה החלטת עכשיו לא להצביע ועל העברות אחרות כן מצביעים? אני מגיעה לוועדת כספים, יושבת כאן במשך שעות, שעות אנחנו יושבים, כולנו חיכינו ולא יצאנו להפסקה עד שאתה לא הלכת להתפלל ואז אתה פשוט מחליט על דעת עצמך מתי שבא לך אם כן להעלות להצבעה או לא להעלות להצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש כאן נושא שלא מבינים אותו ואנחנו צריכים לברר.

<יצחק כהן:>
מבינים, מבינים. הם מנצלים חטיפה של שלושה נערים להביא כסף להתנחלויות. מבינים.

<סתיו שפיר:>
מה לא הובן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע. שר האוצר מקובל עלי כאדם רציני ואם הוא אישר את זה, אני צריך לבדוק אתו למה הוא אישר את זה. את לא חושבת? אמרו שהוא אישר את זה. שאלתי שלוש פעמים. אני חושב שאני צריך לשאול אותו.
<סתיו שפיר:>
אני חושבת שזה הובן לחלוטין.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הבנתי.

<סתיו שפיר:>
זה הובן לחלוטין. תעלה את זה להצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לברר. הדברים לא ברורים ואני רוצה לברר. אני לא מבין מה את רוצה.

<סתיו שפיר:>
שתנהל את הוועדה בצורה הגונה.

<אלעזר שטרן:>
יכול להיות שבאוצר רצו לסמן לנו שההעברה הזאת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לי מושג על ההעברה הזאת. עלי מקובל שאם שר האוצר אמר, אני מוכן לקבל. אם אנשים לא מקבלים, בבקשה.

<יצחק כהן:>
אין לך פתק בכיס על ההעברה הזאת?

<אלעזר שטרן:>
קראתי לך את התשובה שקיבלתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לי מושג.

<אלעזר שטרן:>
אני אגיד לך. היכן שהילדים שלנו משלמים, שם משלמים הרבה פחות. אני יודע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע להגיד לך, אבל אם הממשלה חשבה - - -

<אלעזר שטרן:>
הממשלה לא החליטה על הפירוט. אתה רוצה שאני אגיד לך יותר? להגיד לך על הארנונה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר לך ששני שרים ישבו והחליטו על זה.

<סתיו שפיר:>
כאילו אתה לא יודע במה מדובר.

<אלעזר שטרן:>
הממשלה חשבה על אוכלוסיות רווחה? אחרי כן עושים תנועות הגירה מהגליל ליהודה ושומרון ומהנגב ליהודה ושומרון.

<יצחק כהן:>
הממשלה חשבה על חמישה מיליון שקלים במקרה הטוב.

<אלעזר שטרן:>
כן, וכל הכספים הולכים ככה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לנו בקשה של בית הנשיא. יושב אתנו הרבה זמן המשנה למנכ"ל בית הנשיא וביקש לדון בפנייה שלהם.

פניות מספר 154 עד 156.

<סתיו שפיר:>
ההעברה הקודמת תעלה היום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<יצחק כהן:>
היא לא תעלה לעולם. לא יהיה להם רוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אולי היא כן תעלה?

<יצחק כהן:>
לא תעלה. יש עתיד לא יהיו בתוך זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תדאג.

<יצחק כהן:>
אני אדאג. אני אדאג שהיא לא תעלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיו העברות שאתה תרצה, יהיו כאלה שזה ירצה.

<יצחק כהן:>
שום דבר ממה שאני רוצה אתה לא מעביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תדאג.

<יצחק כהן:>
אני לא רוצה כלום. לא רוצה שום דבר. אף פעם לא ביקשתי ממך כלום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אמרתי שביקשת? אני גם לא ביקשתי את זה.

<יצחק כהן:>
לא ביקשנו כלום. אין לי בכיס פתקים כמו שלך יש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך פתקים אולי יותר גרועים. מה אני יודע?

<יצחק כהן:>
אין לי שום פתק. הכיס שלי ריק.

<דורון סמיש:>
צהרים טובים. פנייה מספר 154 עוסקת בבית הנשיא. היא מתגברת את תקציב בית הנשיא בסכום של 11,255 מיליון שקלים ו-68 חודשי עבודה שעיקרם היערכות של בית הנשיא לקראת חילופי הנשיאים. לא ידענו מראש את היקף עלויות הביטחון בעקבות חילופי הנשיאים, לא ידענו מראש איזה נשיא ייבחר, לא ידענו האם יש לו בן זוג, ילדים, מעון מגורים אישי או שהוא מתכוון לגור רק בבית הנשיא. הדברים האלה מאוד משפיעים על עלויות האבטחה ועל עלויות התפעול בכלל של בית הנשיא. לכן לכשנבחר הנשיא הנבחר, התבצעה עבודה להערכה תקציבית ומה המשמעויות התקציביות של החילופים האלה והן תוקצבו בהתאם לכמה שעולה בשנת 2014 ומן הסתם הסכומים האלה ייכנסו לבסיס התקציב בשנת 2015.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה להוסיף?

<יורם רביב:>
הצגה יותר ממצה מכפי שנציג האוצר נתן, אין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לשאול. נניח שאין ביטחון ואין שום דבר, בתקציב של בית הנשיא, נכון להיום, יש כסף?

<דורון סמיש:>
מה זה אומר יש כסף?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין את הנושא של החלפת נשיאים עכשיו. יש כסף בתקציב?

<יורם רביב:>
אין יכולת לאפשר לנשיא הנבחר להיכנס לתפקידו ולבצע אותו באותם סטנדרטים שבוצעו בתקופתו של הנשיא התשיעי. כלומר, יש כאן שני סעיפים. הסעיף המרכזי כמובן הוא נתח של למעלה מחמישים אחוזים מהפנייה הזאת והוא כמובן החלפת הנשיאים. התקציב של החלפת הנשיאים, בעיקר בעקבות החלטת ממשלה וההדגשים וההנחיות של השב"כ. כל השאר, שלושה וחצי מיליון השקלים הנוספים, זה נושא של התפעול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת אומרת, במלים פשוטות, הייתה חריגה בתקציב בית הנשיא.

<יורם רביב:>
לא. המילה חריגה לא רלוונטית. לא הייתה חריגה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך יכול להיות שנגמר הכסף בחודש השביעי?

<יורם רביב:>
יש כמה סיבות. הכסף לא נגמר. יש סוגיות כמו למשל ההסכם הקיבוצי. בין הנשיא עדיין לא יישם את ההסכם הקיבוצי של עובדי הקבלן משנת 2012. זה עולה סכום של שבע ספרות. יש כמה מרכיבים שמשפיעים על הפער כרגע, על מנת לסיים את השנה בהתאם לתקציבים בשנים עברו. אחד היה קיצוץ בין 2013 ל-2014, בית הנשיא הוא אפס שומנים. הקיצוץ הזה מתגלגל בצורה מסוימת. יש יישום הסכם קיבוצי של עובדי הקבלן, לראשונה אנחנו מיישמים אותו ורטרואקטיבית מ-2012. אנחנו עושים את זה עכשיו, ב-2014. כל הדברים האלה יוצרים את הפער עליו אנחנו מדברים. בנוסף לכך כמובן כל העלויות של החלפת נשיאים. אפילו לראיה יש אירוע כאשר ב-24 לחודש מתחלפים הנשיאים ויש לזה עלות של מאות אלפי שקלים שלא היינו ערים לה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את כל זה אני מבין. אני רק בתחושה שחוץ מכל הדברים האלו, גם אם הם לא היו קורים, בית הנשיא היה נעצר היום או בעוד יומיים והיה צריך לבוא לבקש עוד כסף.

<דורון סמיש:>
תקציב בית הנשיא מתנהל במשא ומתן שוטף בין האוצר לבין בית הנשיא. אנחנו מבצעים הערכות של מה היקף ההוצאות הצפוי. אנחנו מגיעים להסכמים כמו עם כל משרד לגבי היקף התקציב שצריך להיות מתוקצב בבית הנשיא. במידה ויש איזשהו אירוע חריג, אנחנו מתייחסים אליו. מן הסתם בגלל שידענו שבשנת 2014 יהיו חילופי נשיאים, התקצוב נעשה באופן חלקי כי לא ידענו לתכנן מה יהיה היקף הפעילות בחצי השני של שנת 2014. התקציב שיקף את זה ואם תסתכלו על תקציב בית הנשיא לשנת 2014, הוא אכן נמוך משנת 2013 כי הוא תוקצב באופן חלקי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למרות שידעתם שיהיו חילופי נשיאים.

<דורון סמיש:>
כי לא ידענו מה יהיה היקף הפעילות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ידעתם שיהיו שני נשיאים שצריכים לתת להם שמירה. כלומר, הכול ידעתם אבל לא ידעתם אם הוא נשוי או לא נשוי.

<דורון סמיש:>
לא, גם לא ידענו מה יהיה היקף הפעילות. כל נשיא מחליט בעצמו איזה היקף פעילות יהיה.

<יורם רביב:>
הנשיא החדש, יש החלטה של השב"כ שהוא מאובטח בשנה הקרובה כנשיא מכהן על כל המשתמע מכך. את זה לא ידענו מראש. זה לא דבר שנערכנו לו מראש.

<עפר שלח:>
לא הבנתי. אם לא הייתה החלטה כזאת, איך הוא היה אמור להיות מאובטח?

<יורם רביב:>
הנשיא נבון לא מאובטח. זאת החלטה של השב"כ. זאת הפרורוגטיבה שלהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו רוצים לעודד את נציגנו בנשיאות אבל אני אומר לכם שלבי לא שלם עם זה.

<יצחק כהן:>
עם ההעברה הקודמת לבך יותר שלם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני חושב שהיה גירעון גדול כך שבין כה וכה היו צריכים להעביר, גם אם לא היו חילופי נשיאים.

מי בעד אישור הפניות ממספר 154 עד 156? מי נגד?

הצבעה
בעד אישור פניות מ-154 עד 156 – פה אחד
הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו פה אחד.

פנייה מספר 124, עמוד 47.

<ניר אמסל:>
בין היתר אני אחראי על רשות המסים באגף התקציבים. הפנייה הזאת נועדה לתגבר את תקציב רשות המסים, בין היתר עבור ענייני המאבק בהון השחור. הפנייה כוללת בתוכה תקציב עבור מחשוב של הרשות, עבור תשלום פסק בוררות בנושא מערכת סחר חוץ דור חדש, מערכת שער עולמי. תגבור רשות המסים בתקנים מקצועיים של מפקחים, חוקרים, מבקרי חשבונות, מפקחי מיסוי מקרקעין וכדומה. בנוסף, יש כאן תקצוב עבור העברת יחידות למבנים וטיפול בקהל, אולמות קהל וניהול מערכות לניהול תורים. בנוסף, תקציב עבור המוקד הטלפוני של רשות המסים לצורך מענה על שאלות של אזרחים, נישומים וכדומה.

<יצחק כהן:>
מעולה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 124?

הצבעה
בעד אישור פנייה 124 – רוב

נגד – מיעוט

הפנייה אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

פנייה מספר 125.

<דורון סמיש:>
פנייה של משרד המשפטים הרחב שעיקרה תקצוב הוצאה מותנית בהכנסה. רוב ההוצאה המותנית בהכנסה מיועדת לרשות האכיפה והגבייה כאשר רוב הכסף לרשות האכיפה והגבייה מיועד למערכת המחשוב שנקראת כלים שלובים. מערכת כלים שלובים היא מערכת חדשה שמעלים בהוצאה לפועל, היא מערכת כספית מאוד מאוד גדולה, דומה במידת מה למערכת בית המשפט שעשתה ממש קפיצת מדרגה איך שבתי המשפט מתנהלים. זאת מערכת מאוד יקרה שעבדו עליה במשך שנים רבות ועכשיו, כאשר מעלים את המערכת, יש התאמות שצריך לבצע ברגע האחרון ולכן יש הרבה שיפורים שמכניסים למערכת וזה התקצוב.
יש כאן עוד 9.3 מיליון שקלים עבור השתתפות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בתקצוב עשרה שופטים לענייני תעבורה.

<יצחק כהן:>
אלה תקנים חדשים?

<דורון סמיש:>
אלה לא תקנים חדשים. זה נושא ישן שבטעות סופר לא תוקצב בבסיס התקציב.

<יצחק כהן:>
זה מתוקנן? יש תקנים?

<דורון סמיש:>
זה קיים. במשך שנים זה היה בבסיס התקציב אבל בטעות בבניית התקציב ב-2013 ו-2014 זה נפל ולכן צריך לעשות את זה. מן הסתם זה יחזור לבסיס התקציב ב-2015. זה כסף שעובר כל שנה כבר במשך שנים רבות.

<קארין אלהרר:>
נט המשפט זה לא משהו שממומן על ידי עורכי הדין שפועלים במערכת?

<דורון סמיש:>
לא. נט המשפט היא מערכת שעולה קרוב למאה מיליון שקלים בשנה. עורכי הדין משלמים 700 שקלים פעם אחת כדי לקנות את הכרטיס החכם מלשכת עורכי הדין. הם משלמים עבור הכרטיס שעולה קרוב ל-700 שקלים.

<קארין אלהרר:>
אין דמי מנוי?

<דורון סמיש:>
אין דמי מנוי חודשיים. אגב, זה דיון בפני עצמו, אם צריך או לא.

יש כאן עוד גידול בעלויות האפוסטילים. האפוסטילים הם אנשים שמאמתים מסמכים בינלאומיים בבתי המשפט. ככל שיש יותר דרישה לאפוסטילים, כך יותר כסף נכנס מאגרות על אפוסטילים וצריך להוציא יותר על ציבור העובדים.

<יצחק כהן:>
מה זה אפוסטילים? מה את המילה הזאת?

<דורון סמיש:>
אני לא יודע מהיכן מגיעה המילה הזאת אבל אפוסטיל הוא בן אדם שמאמת מסמכים בינלאומיים. הוא כמו נוטריון.

יש כאן עוד כסף שעובר עבור הסכמים שנחתמו עם רשויות מקומיות עבור בתי משפט לעניינים מקומיים. בתי משפט לעניינים מקומיים, בהם העירייה היא צד, ביקשו מבתי המשפט לדון רק בימים מאוד מרוכזים ולכן הם משתתפים בחלק מהעלויות.

כמו כן, בפנייה הזאת יש שינויים פנימיים, בעיקר בכוח אדם. בין היתר יש כאן תקנים לשמאי הממשלתי עבור יישום חוק מע"מ אפס, יש כאן תקנים שעוברים ממשרד המשפטים לבתי המשפט עבור העמקת הפעילות - - -

<סתיו שפיר:>
כבר עובר כסף לתקנים עבור חוק מע"מ אפס למרות שהוא עדיין לא עבר?

<דורון סמיש:>
כן. אני תכף אענה. עוברים כאן עוד עובדים לתפעול ועדות השחרורים בבתי המשפט. זאת משימה שעברה ממשרד המשפטים לבתי המשפט והעובדים עוברים.

לגבי חוק מע"מ אפס. החוק כמו שהוא מנוסח כרגע מחייב להגיש בספטמבר על ידי השמאי הממשלתי מספרים. השמאי הממשלתי צריך להיערך לזה מבעוד מועד.

<סתיו שפיר:>
אבל היועץ המשפטי לכנסת לא תומך בו ויש סיכוי שהוא לא יעבור בג"ץ.
<דורון סמיש:>
אם הוא לא יעבור, הכסף יילקח. אם הוא לא יעבור, העובדים ישוחררו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הסכום בו מדובר?

<דורון סמיש:>
מדובר על 3.5 מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לשמאי?

<דורון סמיש:>
שמונה עובדים. לשמאי הממשלתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הסביר כאן שהוא עושה את העבודה כבר זמן מה.

<דורון סמיש:>
הוא כבר התחיל עם העבודה. הוא כבר גייס את העובדים. והיה והחוק לא יעבור - וכך מוסכם גם עליו – העובדים ישוחררו והתקנים ישוחררו. גם הכסף ישוחרר בחזרה.

<סתיו שפיר:>
הוא לא ישוחרר בחזרה כי בזבזנו אותו.

<דורון סמיש:>
לא. הוא התחייב עליו והוא יבטל התחייבויות אם הוא יכול בהתאם לדין.

<סתיו שפיר:>
אבל אנשים כבר מקבלים שכר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חלק מהכסף יבוזבז אבל זה הנזק הקטן.

<סתיו שפיר:>
כמה מיליונים?

<דורון סמיש:>
מדובר על 3.5 מיליון שקלים ושמונה עובדים.

אני חייב לציין ש-3.5 מיליון שקלים זה הצפי לעלות למשך שנה שלמה, למשך כל השנה, מיום העברת החוק ועד סוף 2014. והיה וזה ייגמר קודם, יוחזר רוב הכסף.

<יצחק כהן:>
מופיע כאן 4.5 מיליון לשמאי הממשלתי.

<דורון סמיש:>
המיליון הנוספים, אלה עלויות כוח אדם.

<יצחק כהן:>
אז הסכום הוא לא 3.5 מיליון אלא 4.5 מיליון שקלים.

<דורון סמיש:>
3.5 מיליון זה הקניות והיתר אלה העובדים.

<יצחק כהן:>
בחוק המע"מ. הנה, בבקשה, נזק ראשוני. נזק התחלתי, 4.5 מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 125?

הצבעה
בעד אישור פנייה 125 – 5
נגד – 3
הפנייה אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 126 ו-127.

<ניר אמסל:>
הפניות האלה מחוברות לפנייה מספר 124. העברה של תקציב ממשרד האוצר לתקציב הפיתוח של רשות המסים עבור תשלום לפיתוח.

<סתיו שפיר:>
למה אתם לא מחברים אותן?

<ניר אמסל:>
אין אפשרות.

<סתיו שפיר:>
למה?

<ניר אמסל:>
כי זה בסעיף 05 וזה בסעיף 83.

<סתיו שפיר:>
קודם חיברתם כמה נושאים שלא קשורים אחד בשני.

<ניר אמסל:>
אין לי אפשרות להעביר באותה פנייה כסף לשני סעיפים שונים. טכנית אין אפשרות. זה חייב להיות בפניות שונות. הן היו אמורות להיות כאילו ביחד, אחת אחרי השנייה.

<סתיו שפיר:>
אני מבינה שאלה פניות שונות, אבל תציגו את זה אחת אחרי השנייה כדי שנקבל את כל המידע.

<ניר אמסל:>
זה תלוי בסדר היום.

<אלעזר שטרן:>
הבטחתם שיעשו אצלכם איזה חושבים על איך מביאים לנו פניות תקציביות. מבלבלים אותנו. באמת אני אומר את זה. אני חושב שלא נותנים לנו כלים טובים כדי להתמודד, ואני לא אומר את זה דווקא על הפנייה הזאת.

<ניר אמסל:>
לכן כיוונתי ישר. אני אומר שהפנייה הזאת היא מבחינתי הייתה אמורה ויכולה אותה פנייה בדיוק כמו הפנייה הקודמת. טכנית זה בלתי אפשרי. לכן זה חולק לשתי פניות נפרדות.

ההסבר הוא אותו הסבר. זאת העברה של עשרה מיליון שקלים לתקציב הפיתוח של רשות המסים עבור פיתוח תוכנות, עבור תשלום לפיתוח תוכנות, טכנולוגיה ותוכנות ברשות המסים. בנוסף גם תקצוב הרשאה להתחייב עבור פיתוח תוכנות לעתיד וגם בינוי של מבני רשות המסים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות 126 ו-127?

הצבעה
בעד אישור פניות 126 ו-127 – 6
נגד – 2
הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

סליחה, מושך את הרביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 128.

<דניאל סוצ'י:>
רפרנט תעסוקה. הפנייה נועדה לתקצוב סך של מאה מיליון שקלים בהוצאה ועוד 94 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. כמו כן לביצוע שינויים פנימיים בתקצוב רשות האוכלוסין וההגירה בסך 24 מיליון שקלים לצורך הפעולות הבאות: מאה מיליון שקלים בהתאם להחלטת ממשלה מספר 960 להענקת מענקי יציאה מרצון למסתננים. עוד 94 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לצורך התאמת הרשאה תקציבית עבור הנפקת תעודות זהות חכמות וזאת בהתאם לסיכום בין רשות האוכלוסין לחברת HP. תוספת של 128 תקנים לרשות האוכלוסין לצורך ביצוע אכיפה של מסתננים, גם בהתאם להחלטת ממשלה מספר 960. דבר אחרון, תוספת של 46 אלף שעות סטודנטים לצורך חלוקת תעודות ביומטריות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 128?
הצבעה
בעד אישור פנייה 128 – רוב

נגד – מיעוט

הפנייה אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

פניות מ-129 עד 134.

<ניר אמסל:>
הפנייה נועדה לתגבור תקציב המשרדים בסעיף 04 – משרד ראש הממשלה שהוא המשרד העיקרי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשרד לאזרחים ותיקים והמשרד לענייני אסטרטגיים וענייני מודיעין. עיקר הפנייה הזאת נוגעת בתקצוב של החלטות הממשלה 3211.

<סתיו שפיר:>
אתה רואה, כאן יש אלף נושאים שונים.

<ניר אמסל:>
לא. קודם הבעיה לא הייתה נושאית אלא הבעיה הייתה טכנית.

<סתיו שפיר:>
אני מבינה את הבעיה הטכנית, אבל כאן למשל יש כל כך הרבה נושאים שונים, תביאו נושא אחד בהעברה. למה לקחת כל כך הרבה דברים שונים?

<ניר אמסל:>
בהתאם לסיכומים מול הוועדה, יש לנו הגבלה על מספר הפניות שאנחנו יכולים לעשות למשרד.

<סתיו שפיר:>
באמת? איזו הגבלה?

<ניר אמסל:>
הגבלה של שתי פניות עד יוני ועוד פנייה אחת או משהו כזה, אם זיכרוני אינו מטעני. אנחנו מוגבלים מבחינת מספר הפניות בהתאם לסיכום מול הוועדה.

<סתיו שפיר:>
זה נראה לך כמו הגבל של מספר הפניות? זה משבוע אחד.

<ניר אמסל:>
כל משרד מוגבל במספר הפניות ולכן אין לי אפשרות להעביר למשרד ראש הממשלה.

<סתיו שפיר:>
לוקח יותר זמן להעביר כסף.

<ניר אמסל:>
בגלל הסיכום הזה אין לי אפשרות להעביר כאן עשר פניות. לכן אני חייב לעשות זאת בפנייה אחת ואני יכול לפרט.

<סתיו שפיר:>
אם יש התנגדות למשהו אחד מתוכן, הכול לא עובר.

<ניר אמסל:>
כן, הכול מתעכב. זה מה שקרה בשנה שעברה עם מסע ותגלית. כל הפנייה של משרד ראש הממשלה התעכבה עד היום האחרון של השנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה נכון.

<ניר אמסל:>
זאת זכותכם.

<סתיו שפיר:>
אלה המסקנות שאנחנו אמורים להגיע אליהן בתוך המשא ומתן.

<ניר אמסל:>
התקציב הוא אותו תקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תפרט.

<ניר אמסל:>
עיקר הפעולות של הפנייה הן תקצוב של החלטות ממשלה 3211 שעניינה הוא פיתוח הישובים הבדואים בצפון, והחלטת ממשלה מספר 2861 שעניינה פיתוח והעצמת הישובים הדרוזים והצ'רקסים. תקצוב החלטת ממשלה 2699 שעניינה תקציב הוועדה לרעידות אדמה. תשלום עבור קרן אל בואדר – קרן הון סיכון שהמטרה שלה היא פיתוח עסקים במגזר הערבי. תגבור התקציב של היחידה לאבטחת השרים. תקצוב החלטת הממשלה 2644 בנושא מעלה המוגרבים. תקצוב ארבעה מיליוני שקלים בתקציב המשרד לעניינים אסטרטגיים וענייני מודיעין עבור תכנית המאבק בדה-לגיטימציה. החלטת ממשלה 2790 בנושא הפעלת תכנית לאומית לפיתוח טכנולוגיות המתקינות שימוש בנפט. שלושה מיליון שקלים בהתאם להחלטת הממשלה 4473 בנושא רפורמה בתיעוד עבודת הממשל שזה הקמת אתר הגניזה הלאומי בערד.
<סתיו שפיר:>
מה הן הפעולות למאבק בדה-לגיטימציה?

<יצחק כהן:>
אנרגיות חלופיות, כל תחליפי הנפט, זה נגנז.

<ניר אמסל:>
לא. זה עבר החלטת ממשלה בשנה שעברה. יש את המטה לתחליפי נפט במשרד ראש הממשלה. זאת החלטת ממשלה משנת 2011 וזאת תכנית שעובדת ולא תכנית שנגנזה.

תקציב הפעולות למאבק בדה-לגיטימציה, זה תקציב שמיועד לקידום התמודדות עם הניסיון לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית של המדינה ובכלכלה. באמצעות פעולות הסברתיות, כאשר הם עושים גם פעולות הסברתיות בחוץ לארץ, גם פעולות משפטיות וחינוכיות בחוץ לארץ.

<סתיו שפיר:>
למה זה תחת המשרד ליחסים אסטרטגיים ולא תחת משרד החוץ?

<ניר אמסל:>
ריכוז הפעולות הוטל על המשרד לעניינים אסטרטגיים והוא מתכלל את העבודה של הממשלה והוא פועל מול משרדים נוספים שקשורים לחוץ לארץ.

<סתיו שפיר:>
המשרד לעניינים אסטרטגיים פועל בצמוד למשרד החוץ?

<ניר אמסל:>
כן.

<סתיו שפיר:>
בהצלחה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה גם תלוי בשרים.

<סתיו שפיר:>
העברנו למשרד להסברה כסף גם עבור פעולות הסברה בחוץ לארץ. העברנו למשרד ראש הממשלה כסף לפעולות הסברה בחוץ לארץ. אנחנו מעבירים עכשיו למשרד לעניינים אסטרטגיים. איפה זה? כל כך הרבה הסברה ובסוף המצב שלנו בין-לאומית על הפנים. לאיפה כל הכסף הולך?

<ניר אמסל:>
הפעולות נעשות. אם ההסברה מצליחה או לא מצליחה, יש לנו בעיות אחרות שאני לא הבן אדם להסביר אותן. מי שאמון על התכנית הכוללת מטעם ראש הממשלה, זה השר לעניינים אסטרטגיים והוא מתכלל את זה כולל מול המשרדים הנוספים, כולל מטה הסברה וכולל משרד החוץ.

<סתיו שפיר:>
אתם עושים איזושהי בדיקה מדי פעם על האפקטיביות של הקמפיינים האלה? כי זה באמת הרבה מאוד כסף. מצבנו בחוץ לארץ לא טוב. דעת הקהל העולמית על ישראל הולכת והופכת לשלילית יותר. אין ספק שצריך פעולות הסברה, אבל האם אתם בודקים שהדברים האלה באמת מצליחים? נראה כאילו הכול מתבזבז לחינם.
<ניר אמסל:>
המשרדים עושים. אפשר לפנות למשרד החוץ ואפשר לפנות למשרד לעניינים אסטרטגיים ולבקש מהם עדכון לגבי הפעולות.
<סתיו שפיר:>
אתם באוצר, כאשר אתם מתקצבים אותם בעוד כסף באמצע השנה, אתם לא עושים בדיקה של כמה התקציב הזה?

<ניר אמסל:>
כרגע לא. אחר כך אנחנו בהחלט יושבים אתם. כרגע אלה פעולות שיחסית הן בחיתוליהן. אלה פעולות שעדיין די חדשות. למדוד אותן עכשיו, זה משהו שאנחנו לא נדע להביא לתוצאות.

<יצחק כהן:>
למה אתם מורידים לרשות לזכויות ניצולי השואה ומעבירים למשרד לאזרחים ותיקים?

<ניר אמסל:>
אנחנו לא מורידים. מדובר על פרויקט שמפעיל המשרד לאזרחים ותיקים עבור ניצולי שואה. לכן הכסף מועבר מהרשות לזכויות ניצולי שואה למשרד לאזרחים ותיקים.

<יצחק כהן:>
מה הם עושים?

<ניר אמסל:>
שולחים בני ובנות שירות לאומי לשבת עם אזרחים ותיקים. בנושא הזה, זה עם ניצולי שואה, לשבת, להיות אוזן קשבת, לעזור, לדבר, להיות אתם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם להסביר להם איך להגיש את הבקשות.

<יצחק כהן:>
מה זה קרן אל באודר?

<ניר אמסל:>
זאת קרן הון סיכון שהמטרה שלה היא להשקיע ולפתח עסקים במגזרי המיעוטים, במגזר הערבי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור הפניות מ-129 עד 134?

הצבעה
בעד אישור פניות מ-129 עד 134– רוב

נגד – מיעוט

הפניות אושרו

<סתיו שפיר:>
אני לא חושבת שצריך לאשר את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<סתיו שפיר:>
שכל המשרדים ישבו ויעשו תכנית כוללת איך הם רוצים להסביר את מדיניות ישראל בעולם ויוציאו על זה את סכום הכסף שצריך להוציא אבל לא כך שכל שר שרוצה עוד קצת תקציב, מקבל את המיליונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מספר 9 בחוברת הקטנה, עודפים, משרד הכלכלה.

<דוד שטיינמץ:>
יש לי כאן פנייה קטנה של ספיחים של העודפים שלנו שהם למעשה שריונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 36014.

<דוד שטיינמץ:>
זאת הודעה לוועדה.

<עפר שלח:>
אישרנו את פנייה מספר 135 ו-138 של הדסה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד לא הגענו לזה. זאת הפנייה הבאה.

<דוד שטיינמץ:>
מדובר כאן בעודפים מחויבים שהם למעשה שריונים כאשר ההבדל בין שריונים לעודפים רגילים הוא בדיוק אותו דבר אבל שריון הוא רק כאשר תחייבים על איזשהו חוזה שעושים אבל עדיין אין ספק. מה שקורה זה שבחשבות מחייבים את הסכום, האוצר לא מעביר את העודפים, ולכן זה בנפרד, עד שהוא לא בטוח שבאמת יש כבר את הספק וזה בסדר. הנייר הזה אפילו עבר את הסלקציה של אגף החשב הכללי ואלה שישה מיליון שקלים על כל מיני התחייבויות שהתחייבנו בעבר, אם זה במל"ח, רכישת ואחסון שלושים טון שמרים, נציבות שוויון בעבודה, הכשרת מנהלים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפי הפירוט שמופיע בדף.

<דוד שטיינמץ:>
כן. אלה ממש דברים קטנים מאוד. אלה התחייבויות.

<סתיו שפיר:>
לפני שעה אתם הורדתם כסף.

<דוד שטיינמץ:>
לא הורדנו.

<סתיו שפיר:>
סבסוד מעונות יום לחרדים.

<דוד שטיינמץ:>
לא. זה בכותרת של סבסוד אבל בתוך מעונות היום יש לנו מענקים למעסיקים מקבלי תעסוקה. היה איזשהו חוזה, התחייבות מסוימת והכסף הולך לשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה עודף מחויב.

<דוד שטיינמץ:>
זה בתוך הכותרת של מעונות יום אבל זה לא קשור למעונות היום אלא אלה מענקים. יש לי כאן את הרשימה. אלה חוזים שנעשו ולא היה ספק, אבל כרגע יש ספק ולכן החשב הכללי אישר להעביר להם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה עודף מחויב.

<דוד שטיינמץ:>
נכון. בדיוק כמו עודף מחויב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור הודעה מספר 36014?

הצבעה
בעד אישור הודעה מספר 36014 – רוב

נגד – מיעוט

ההודעה אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההודעה אושרה.

<יצחק כהן:>
צריך ללכת למליאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נגמור את הפנייה בקשר ל"הדסה".

פניות מספר 135 ו-138, בעמוד 67

<שלמה פשקוס:>
רפרנט בריאות, אגף התקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעביר תקציב לתקציב משרד הבריאות בסך של 497 מיליון שקלים במזומן ו-752 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לטובת תקצוב הסכם ההבראה עם בית החולים הדסה שאושר על ידי בית המשפט ב-22 למאי 2014. כמו כן נועדה הפנייה לבצע שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות שעיקרם העברה של 27 מיליון שקלים לתקציב המחשוב של המשרד וחמישה מיליון שקלים לתקצוב מגן דוד אדום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלות?

מי בעד אישור פניות מספר 135 עד ו-138?
הצבעה
בעד אישור פניות 135 ו-138 – פה אחד

הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו פה אחד.

פניות מספר 136 ו-137.

<שלמה פשקוס:>
כחלק מאותו הסכם הבראה עם בית החולים הדסה, המדינה רוכשת נכסים שבבעלות בית החולים הדסה ובבעלות ארגון נשות הדסה. הסיבה שזה בשתי פניות נפרדות היא כי רכישת הנכסים מבוצעת לא דרך משרד הבריאות אלא דרך מינהל הדיור הממשלתי שמתוקצב בסעיף תקציבי אחר. לכן יש צורך לתקצב את זה בפנייה תקציבית נפרדת. מדובר בסך של 210 מיליון שקלים - 150 מיליון שקלים עלות הנכסים ועוד שישים מיליון שקלים הערכה שלנו כרגע לעלות המיסוי שהמדינה תידרש לשלם כחלק מעסקת הרכישה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות 136 ו-137?

הצבעה
בעד אישור פניות 136 ו-137 – פה אחד

הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<שלמה פשקוס:>
אפשר גם את הפנייה האחרונה של משרד הבריאות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. פנייה מספר 139 בעמוד 74.

<שלמה פשקוס:>
הפנייה נועדה לתקצב את סעיף 67, תקציב הפיתוח של משרד הבריאות בכמאתיים מיליון שקלים בהרשאה להתחייב שייעודם הוא: כ-85 מיליון שקלים לטובת המשך פרויקט הפיתוח שמבצע משרד הבריאות בבתי החולים, 78 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לטובת בינוי מחלקות שיקום בבתי החולים הדסה וברזילי כאשר הכסף במזומן מגיע מתמיכה של האפוטרופוס הכללי, שלושים מיליון שקלים לטובת תקצוב בית חולים רמב"ם לבינוי בית חולים לילדים, תשעה מיליון שקלים לטובת השלמת פרויקט בניית מאיץ קווי בבית החולים זיו. בנוסף, לבצע שינויים פנימיים בתקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה מאיץ קווי?

<שלמה פשקוס:>
זה הדבר שאתו מכינים את החומרים שעושים רדיו-תרפיה.

<עפר שלח:>
זה שייך ל-MRI שמכניסים לשם?

<שלמה פשקוס:>
לא. במקביל לזה שמכניסים לבית החולים MRI, מכניסים לו גם מאיץ קווי. זה שדרוג מאוד משמעותי של בית החולים כאשר יש לו מאיץ קווי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכנסת הקודמת התחלתי את הפרויקט של MRI. זאת הייתה שערורייה מה שעשו.

<יצחק כהן:>
מה קורה עם חדרי הניתוח בברזילי?

<שלמה פשקוס:>
הפנייה הזאת לא מדברת על חדרי הניתוח. חדרי הניתוח זה פרויקט כחלק מבניית בית החולים.

<יצחק כהן:>
כן, אבל מה קרה לפרויקט?

<שלמה פשקוס:>
הפרויקט מתקדם.

<יצחק כהן:>
לא מתקדם. היינו שם בשבוע שעבר והוא לא מתקדם.

<שלמה פשקוס:>
אני אנסח את עצמי מחדש. אני לא מכיר שום בעיה תקציבית שמפריעה לפרויקט. אם יש בעיות אחרות, אני לא מודע להן ואולי לא מכיר אותן.

<יצחק כהן:>
חדרי ניתוח מתוקצבים?

<שלמה פשקוס:>
בבנייה. למיטב ידיעתי יש מתווה תקציבי סגור לסגירת כל הפרויקט והוא כולל תקציב משרד האוצר, תקציב משרד הבריאות ותרומות. הכול סגור.

<יצחק כהן:>
עד קומה ראשונה? חדר מיון? חדרי ניתוח? מחלקת ילדים?

<שלמה פשקוס:>
אני לא זוכר. לדעתי זה כל חמש הקומות הראשונות וכולל בוודאי גם את חדרי הניתוח. אני לא זוכר אבל אני יכול לבדוק ולחזור אליך.

<יצחק כהן:>
אתה יכול לבדוק ולחזור אלי?

<שלמה פשקוס:>
כן, בוודאי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את פנייה 139?

<טמיר כהן:>
אתה יכול להסביר את נושא המיגון בבתי החולים?

<סתיו שפיר:>
למה זה בהרשאה להתחייב?

<שלמה פשקוס:>
מדובר בתקציב פיתוח. תקציב פיתוח ביסודו, מאחר ואלה פרויקטים רב שנתיים, כל פרויקט כזה לא מתבצע בשנה אחת אלא מתבצע על פני שנים רבות. אם אני לא טועה, ברזילי הוא פרויקט שכבר פעיל כמה שנים טובות וממשיך עד שהוא יסתיים. לכן התקציב מנוהל בהרשאה להתחייב כדי לבצע התקשרויות ומימון המזומן הוא לפי קצב הביצוע ומשתנה בין השנים.

<סתיו שפיר:>
כמה שנים?

<שלמה פשקוס:>
זה תלוי פרויקט. משך השנים הממוצע של פרויקט בבריאות הוא בין ארבע לחמש שנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 139?

הצבעה
בעד אישור פנייה 139 – רוב

נגד – מיעוט

הפניות אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

הישיבה נעולה. אני מזכיר שמחר יש לנו תוספת לדיונים מ-15:00 עד 17:00.
הישיבה ננעלה בשעה 16:00.

קוד המקור של הנתונים