PAGE
2
ועדת הכנסת
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 110>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 10:00

<הסמכת ועדות הכנסת לדון בסוגיות אזרחיות הנוגעות ליהודה ושומרון.>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
רוברט אילטוב

זאב אלקין

בועז טופורובסקי

דב ליפמן

אורי מקלב

יפעת קריב

איילת שקד

ניצן הורוביץ

חמד עמאר
מירי רגב

>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

מוריה אביגד
<הסמכת ועדות הכנסת לדון בסוגיות אזרחיות הנוגעות ליהודה ושומרון>

רבותי, אני פותח את הישיבה, על סדר-היום סוגיה שבאופן מעשי היא טריוויאלית, נדמה לי לחלוטין, והיא סוגיית הסמכת ועדות הכנסת לדון בסוגיות אזרחיות הנוגעות ליהודה ושומרון. הדיון מתקיים על פי בקשתה של יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חברת הכנסת מירי רגב, שנתקלה – ותכף אני מניח שהיא גם תאמר את הדברים – בתופעה שכולנו נתקלים בה כאשר עולות סוגיות אזרחיות שיש להן נגיעה ליהודה ושומרון. הן נדונות כדבר שבשגרה בוועדות הכנסת השונות, לדוגמה דיונים שמתקיימים בנושאי תחבורה – מועברים לוועדת הכלכלה, נושאים של איכות סביבה – מועברים לוועדת הפנים והגנת הסביבה, דיונים שנוגעים להיבטים משפטיים, לרבות צווי אלוף, ביצוע שלהם וכדו' – נדונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט וכן הלאה.
הדוגמאות הן כמובן רבות מאוד וגם טבעיות, אלא שאנחנו נתקלים מדי פעם במצבים לא נעימים של מוזמנים שמוזמנים לדיונים של אותן ועדות ומנצלים את העובדה – או לא מנצלים, מעלים איזושהי טענה שחלה עליהם חובת התייצבות רק כאשר מדובר בדיונים בוועדת החוץ והביטחון, ולכן לדיונים שמתקיימים בוועדות האחרות הם באים על בסיס התנדבותי, מה שנקרא – כשנוח להם וכשהם רוצים. הדבר הוא כמובן בלתי סביר, בלתי הגיוני, פוגע בעבודה של אותן עבודה, אני חושב שפוגע גם במעמד הכנסת ואין לו שום הצדקה. ולכן, על מנת שיהיה בידי ראשי כלל הוועדות כלי טוב שאתו הם יוכלו להעמיד את אותם מוזמנים על טעותם, אנחנו רוצים לקבל איזושהי החלטה פורמלית בעניין הזה שתאפשר להם באמת לפעול. אני מציע שמירי גם תציג לנו את המקרים שאת נתקלת בהם.

קודם כל, תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש, אני חושבת שתיארת מאוד נכון את המציאות. נוצר מצב שראשי מועצה באיו"ש פונים אלי לקיים דיונים בתחום סמכותי כוועדה – נושא כלבת באזורים מסוימים, נושא תשלומי ארנונה ביישובי שומרון, סוגיית הגנת הסביבה של שריפה וחומרים מסוכנים כאלה ואחרים, ומשרדי הממשלה לא מוכנים לבוא לדיונים. הם אומרים לי: מה פתאום, הנושא הזה ידון רק בוועדת החוץ והביטחון. אבל מה, אנחנו יודעים שוועדת החוץ והביטחון מאוד עמוסה ויש לה הרבה מאוד נושאים לטפל בהם שקשורים לביטחון המדינה. אני לא רואה היום את ועדת חוץ וביטחון – גם כחברה שהייתי בה שנים, ואני עדיין חברה בה, וגם כיושבת-ראש ועדת משנה שהייתי בוועדת חוץ וביטחון – מתכנסת היום לדון בבעיית הכלבת בשומרון. עם כל הכבוד, ועדת חוץ וביטחון לא יכולה לדון בזה.

לא, היא גם לא תדון, היא לא יכולה ואין לה כלים.

ואז נוצר מצב שוועדת חוץ וביטחון – שהיא עמוסה בסוגיות ביטחוניות – לא מתעסקת בנושאים האזרחיים של איו"ש, ואנחנו, ככנסת ישראל, מפקירים 300,000 תושבים שאף ועדת כנסת לא מסוגלת לטפל בהם וכל טיפול בהם הוא טיפול התנדבותי. הם באים אלי – ברצותם הם באים, ברצותם הם לא באים. כך גם משרד הביטחון, בוודאי המשרד להגנת הסביבה, בוודאי משרדים כאלה ואחרים שהשרים שלהם באים ממפלגות כאלה ואחרות.
בנושא איכות החיים של האנשים, רווחת האנשים, חיי תושבים במדינת ישראל – אין הבדל בין מי שגר ביהודה ושומרון, בלוד, בתל-אביב או בקריית שמונה. הכנסת צריכה לתת מענה לכל אזרחי המדינה, בין אם הם יהודים, בין אם הם ערבים, בין אם הם מתנחלים ובין אם הם גרים בעיר, אין שום ספק בכך. ולכן חשבתי שצריך לעשות מהלך אמיתי וחשוב בכנסת לטובת אותם אנשים שגרים ביהודה ושומרון.
פניתי בסוגיה הזאת אליך, כבוד היושב-ראש, שמחתי על תשובתך. פנינו ביחד גם ליושב-ראש הכנסת, ביקשתי לדון עמו גם בעניין הזה, לקבל את הסכמתו לעניין הזה. הוא אמר גם לי וגם ליריב שהוא בהחלט מבין את הרציונל של הנושא הזה, ולכן הוא מאפשר לנו לדון - - -

לא רק זה, הוא אמר שהוא תומך בזה באופן חד משמעי, שזה מובן מאליו.

כן, הוא תומך וזה מובן מאליו ואפילו, אם היה צריך והיינו מזמנים אותו להביע את עמדתו, הוא היה מגיע לכאן. ולכן אני חושבת, יריב, שההחלטה הזו היא החלטה חשובה, היא החלטה נכונה, היא החלטה שמאפשרת לאותם 300,000-400,000 מתיישבים באיו"ש – שלא רק ממשלת הליכוד שלחה אותם אלא ממשלות ישראל כולן שלחו אותם לשם – מאפשרת לכנסת לטפל בבעיות אמיתיות. בדיוק כמו שאני מטפלת בקריית שמונה או בשדרות כך אני צריכה לטפל גם באלקנה וגם בשומרון.

אגב, אני מוכרח לומר שהרבה מאוד מהבעיות האלה הן גם בעיות שיש להן נגיעה – למשל נושאים סביבתיים, נושאים שיש להם נגיעה של איכות סביבה – נגיעה רוחבית בכלל, כמו בעיות של זיהום מים.

אני לא רואה את ועדת חוץ וביטחון מתעסקת עם זיהום מים או כלבת באיו"ש, עם כל הכבוד.

דוגמה טובה היתה סוגיה של בעיות זיהום מים, שגורמים מסוימים באו ואמרו: אנחנו לא רוצים לבוא כי זיהום מים – כשמזהמים את מי תהום שם, למרות שזה מה שבסוף מגיע אלינו – אתה לא יכול לאלץ אותי להגיע לדיון. אני חושב שזה לגמרי לא סביר. היה דיון שזימן חבר הכנסת ברוורמן בוועדת הכלכלה בנושא של בעיות שנגעו לתחבורה ולמכרזים של תחבורה ציבורית שהוציא משרד התחבורה. שוב נתקלנו במצב שבו היו גורמים שאמרו: אנחנו לא רוצים לבוא. אחר כך, אגב, כשמזמינים לוועדת חוץ וביטחון הם גם בסוף לא באים. גם עם הבעיה הזאת, יושבת-ראש הוועדה, אנחנו מתמודדים כל הזמן. ולכן אני חושב שהדבר הזה הוא מתבקש, אני חושב שהוא חיוני. בועז, איפה אתם עומדים?

מה היועצת המשפטית אומרת?

ממתי יועצת משפטית צריכה לקבוע מדיניות?

אנחנו קובעים.

יועצת משפטית צריכה לקבוע האם זה חוקי או לא חוקי, ממתי יועצת משפטית קובעת מדיניות?

אני לא שואל אותה על מדיניות, אני מתייעץ אתה.

אה, אוקיי, חשבתי ששאלת אותה על מדיניות.

בסופו של דבר אנחנו נקבע.

יש היום סמכות לכל ועדות הכנסת לדון בנושאים אזרחיים גם לגבי מה שקורה בשטחים. זה נכון שמקובל בכנסת שמי שדן בזה זו ועדת חוץ וביטחון בגלל שמי שאחראי בשטח הוא המפקד הצבאי ולא באופן ישיר המשרדים השונים – זאת אומרת, לא שר התחבורה, אלא המפקד הצבאי שמחיל את החקיקה בשטח. אבל ככל שהוועדות רוצות לדון בנושאים האלה, הדוגמאות שנתנה יו"ר ועדת הפנים, אין איזושהי מניעה לעשות את זה כבר היום אגב.

לא, זה לא נכון מה שאת אומרת. הם לא באים. אני הזמנתי את המשרד להגנת הסביבה, ארבל, לדון במספר סוגיות על המגזר הערבי, מגזר בדואי ועל המגזר באיו"ש – כמובן שלמגזר הבדואי והערבי הם באו ברצון, למגזר באיו"ש הם אמרו שהם לא באים, זה לא מסמכותנו לפנות אליהם. זה לא לעניין ואני לא רוצה להתחנן בפני אף משרד לבוא אלי. זה הכול.

לא צריך להתחנן, משרדי הממשלה חייבים לבוא לוועדת הכנסת כשהן מזמינות אותם.

יש ועדה, יש לי תחומי אחריות בוועדה – שכל משרד יבוא וייתן את תשובתו לגבי תחומי אחריות של הוועדה שלי. לא התעסקתי בתחומי ביטחון ולא התעסקתי בתחומי כלכלה, התעסקתי בתחומי ועדת הפנים והגנת הסביבה ואני לא צריכה להתחנן בפני אף שר ואף משרד שיבואו לתת מענה לבעיות ומצוקות שמעלות מועצות אזוריות באיו"ש. זו בושה.

אבל החלטה כאן לא משנה את העובדה הזאת.

בטח שהיא משנה.

הם אומרים שאין להם סמכות שם?

כן, שזה רק בוועדת המשנה באיו"ש.

הם לא יכולים להגיד לכנסת איפה לדון.

אבל הם אמרו.

ברור שהם לא יכולים, אנחנו רוצים שיהיה לנו נייר שאתה יכול לשלוח לבן אדם, להגיד לו: הנה, אדוני, יש החלטה של ועדת הכנסת, אתה חייב להגיע. זה הכול.

וגם משרד הביטחון לא רוצה לשלוח אלינו, הם אומרים: הכול יהיה בוועדת חוץ וביטחון.

אז בואו נחיל גם את החוק הישראלי עליהם.

הלוואי, אבל את זה אני לא יכול לעשות פה. לו יכולתי, תאמין לי, בועז, הייתי עושה את זה.

אני יודע שהייתי עושה את זה.

ועוד נעשה גם, אבל אנחנו כרגע לא מחילים שום דבר, רוצים לתת פתרון לבעיה מערכתית של עבודת הכנסת בכלל.

משרדי הממשלה לא עושים טובה לכנסת שהם מגיעים.

אבל זה מה שקורה היום, ארבל.

זה מה שקורה בפועל.

את רואה, הנה, לדוגמה – אני אפילו לא ידעתי שמשרד הביטחון לא רצו להגיע ומזכירת הכנסת אומרת לי כאן שהיא התערבה. אני צריכה לערב מזכירת כנסת? זו בושה לי. הצעה לסדר שלא אני קבעתי אותה, שיושב-ראש ועדת - - -

ועכשיו הם כן יגיעו?

אנחנו התערבנו. הודעתי ליושב-ראש, אני כתבתי מכתב מאוד חריף, הם הגיעו, התייצבו.

זה לא תקין.

יריב ומירי, אם מה שאתם אומרים זה נכון אז זה לא מתאים לכם, אתם לא צריכים החלטה שלא משנה כלום.

לא, אני צריכה החלטה מסודרת.

לא, אני אומר לך, יש כאן בעיה.

אבל אומרת היועצת המשפטית שההחלטה הזאת לא משנה את העובדה שהם עדיין צריכים להגיע – אז למה צריך לשנות את ההחלטה?

נכון, היא לא משנה, אני רק רוצה שיהיה לי מסמך כתוב שאני יכול לשלוח לכל מוזמן כזה שאומר לי: אני לא בא.

אבל יש לך, אתה יכול לקבל מהיועצת המשפטית מסמך כתוב שהם מחויבים להתייצב.

עובדה שלא, מה לעשות?

עובדה שלא.

עזוב, נו. אז לא צריך את ההחלטה הזאת? ההחלטה הזאת לא תשנה.

נו, מה אתם משחקים פה במשחקים? הרי זו לא הכוונה האמיתית.

כן, מה הכוונה האמיתית? בוא תסביר לי, מה הכוונה האמיתית?

די, מספיק עם ההיתממות, זה שטויות במיץ עגבניות - - -

ניצן, תסביר מה הכוונה.

תגידו, למה ללכת סחור סחור?

חבר הכנסת הורוביץ, אני רוצה להבין משהו, כשהיה דיון, כשישבנו יחד - - -

די, זה לא דיון רציני פה, אתם מבלבלים את המוח.

יושב פה חבר הכנסת מקלב והוא היה אתי, הוא יכול להעיד מכלי ראשון שאני הגשתי בקשה לדיון מהיר בנושא "מערך התחבורה הציבורית במטה בנימין" לפני החטיפה. תאמין לי, לפני החטיפה.

יש ועדה ייעודית לעניין הזה.

רגע, חבר הכנסת הורוביץ, רגע. הגשתי בקשה לדיון מהיר, הבקשה אושרה על-ידי הנשיאות פה אחד, אף אחד לא התנגד לה, לכולם היה ברור שהמקום לדון בו הוא בוועדת הכלכלה. יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת ברוורמן – שלא חשוד בתמיכה במפעל ההתיישבות לצערי – קבע כמובן דיון, בכלל לא העלה על דעתו לחשוב שהנושא צריך לדון במקום אחר. הדיון שהיה היה דיון סופר חשוב, היתה רק בעיה אחת – הנציג של הצבא פשוט לא בא, למה? כי זה ועדת הכלכלה, הוא לא "סופר" אותה, אז הוא לא מגיע. אז זה נראה לך תקין? זה נראה לך בסדר?

זה בכלל לא קשור לזה, זה עניין של אי הופעה או אי התייצבות של מוזמנים בוועדות הכנסת, זה לא קשור לפורום.

אבל זה דבר שיטתי.

לא נכון, לא נכון.

בוודאי שזה קשור, כי זה דבר שיטתי.

לא נכון, לא נכון.

מה לא נכון?

אתה יודע מה? תשמע, אני אתן לך דוגמה אחרת.

מה לא נכון?

אני אתן לך דוגמה אחרת, אפשר להגיד?

כן.

הייתי בכנסת הקודמת יו"ר ועדת עובדים זרים – אתה יודע כמה פעמים זימנו את אנשי משרד הפנים ואת שר הפנים אלי ישי והם לא התייצבו לוועדה כי לא בא להם?

לא בסדר, לא בסדר.

אז מה זה קשור? מה זה קשור ליהודה ושומרון בכלל? אין שום קשר - - -

אני אגיד לך מה הקשר – יש לך בעיה מערכתית שהצבא בא ואומר לך: אני לא מגיע.

זה לא נכון, אתם סתם מנסים להעביר איזו שטות, קשקוש, בלבול מוח.

לא נכון, פשוט לא נכון.

ניצן, תאמין לי, אני אומרת לך, זה לא נכון, בחיי.

לא נכון, זה פשוט לא נכון.

אז אני אומרת לך שהבעיה היא זו שהצבא – ואת היית שם אז את יודעת איך הצבא - - -

אבל זה לא רק הצבא. אתה יודע מה? יש בעיית כלבת או בעיה מסוימת של זיהום מים באיו"ש, המשרד להגנת הסביבה אומר לי: אני לא בא לדיונים על איו"ש, רק בוועדת חוץ וביטחון. תגיד לי, זה הגיוני?

קודם כל, מעבר לזה, יש גם ועדה בוועדת חוץ וביטחון לעניינים אזרחים באיוש.

אבל הם לא מתעסקים בזה – הם מתעסקים בזה? תעשה לי טובה.

נו, באמת? היא מסוגלת לטפל בכל המכלול הזה בלי להכיר את המטריה ולנהל דיון? נו, בחייך.

מחר יש למשל דיון בוועדה הזאת – אתם לא יודעים – על כיסוי סלולרי באיו"ש.

תאמין לי שאנחנו יודעים.

מוטי יוגב כינס אז עושים דיון על כיסוי סלולרי. מה אתם רוצים?

מאה אחוז, נו אז מה?

אתה יודע מה? זו תקלה, זה לא בסדר, היועצים המשפטיים לא מכירים את זה. הנה, היה לי עכשיו דיון על המסים בשומרון, נושא תשלומי מיסי ארנונה, באה מירי, היועצת המשפטית – והיא אחת, בוא נגיד, הטובות בכנסת, טוב? לא הטובה ביותר אבל בוודאי בין הטובות בכנסת, נכון?

ואגב, היא במקרה גם של חוץ וביטחון.

היא של חוץ וביטחון, בגלל זה אמרתי שזה בענייני פנים.

מכיר אותה.

והיא אמרה לי: אני לא יכולה לתת לך ייעוץ, אני לא יכולה לתת לך ייעוץ בעניין הזה אלא מי שאחראי על נושא הפנים – שזה תומר. ואז משרד המשפטים באו - - -

זה נכון, כי היא היועצת של ועדה אחרת, נו, מה?

אבל אני מסבירה לך שלכן יועצת משפטית לא יכולה לדון בוועדת חוץ וביטחון בנושא מסים.

זה עניין של ידע והכרת המטריה. נו, באמת. תגיד לי, יש בעיה עם המועצה הדתית ביישוב מסוים – זה צריך לדון בוועדת חוץ וביטחון? זה הגיוני?

זה מה שקורה היום?

בטח.

כן, את יודעת שאני לא מסוגלת לעשות דיון על כלבת באיו"ש כי המשרד להגנת הסביבה לא רוצה לבוא?

היועצת המשפטית אמרה שאפשר לזמן בכל מקרה.

רבותי, זה לא מה שקורה, מה שקורה הוא שהדיון מתקיים תמיד בוועדה הייעודית, זה מה שקורה.

אם בכלל.

רק הם לא מתייצבים, כל אחד בא כשבא לו, אז הוא אומר: אני לא אבוא.

זה לא קשור בכלל.

אבל ההחלטה הזאת לא משנה.

די, באמת.

באמת, זו בושה וחרפה. מה אנחנו רוצים?

מה התעוררתם עכשיו גם? מה היה עד עכשיו? לא הסתדרנו? לא טופלו נושאים אזרחיים באיו"ש? מה זה השטויות האלה?

אני אגיד לך מה התעוררנו, ניצן.

זו היתממות. הרי אתם רוצים להכניס את זה, אתם מחפשים כל דרך בשביל להכניס את זה.

ניצן, אני אומרת לך את האמת.

אי אפשר כבר לסבול את ההתנהגות הזאת.

אני, כיושבת-ראש ועדת הפנים, במשך שנה לא מסוגלת לטפל בנושאים אזרחיים של איו"ש.

אתם מבלבלים את המוח, אתם מקשקשים וזו הכול שטות. תגידו את האמת לפחות. תגידו את האמת. יריב, תגיד את האמת, אתה מעוניין לטשטש את העניין הזה של יהודה ושמרון, זה הסיפור, לטשטש את העניין.

בסדר, אוקיי.

יש לי שאלה ליועצת המשפטית.

שיש עתיד יצביעו נגד. נו, באמת.

היועצת המשפטית, סליחה, יש לי שאלה: כזה נושא משמעותי - - -

היועצת המשפטית מנהלת את הוועדה.

לא, אני רוצה לשאול שאלה.

תשאלי, תשאלי.

אני מתנצלת, כזה נושא משמעותי וחשוב לא צריך לעבור דרך המליאה, לא צריך לעבור בהצעה לסדר? זה יכול לבוא ככה לוועדת הכנסת?

זה בדיוק הסמכות שלה.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, נו, תנו לי לדבר אתה – או שזה גם אסור לשאול את היועצת המשפטי על שאלה משפטית?

את יכולה לשאול הכול, גם מותר לי להציע תשובה.

אז אני מבקשת את התשובה המשפטית של היועצת המשפטית: האם נושא כזה יכול לעבור בכזאת קלות? זה לא צריך לעבור מליאה? זה לא צריך לעבור הצעה לסדר? זה לא צריך לעבור איזשהו דיון לפני כן?

אני ארצה לשמוע איך יו"ר הוועדה רוצה לסיכום את הדיון, אבל בעיקרון ועדת הכנסת היא ועדה - - -

הוא רוצה לסכם את זה בהצבעה, זה די ברור. אז איך אפשר להצביע על נושא שלא עבר את המליאה בכלל בשום צורה שהיא, על נושא כזה?

זה לא חייב. א', כל ועדות הכנסת יכולות ליזום דיונים בנושאים שבסמכותן.

שמגיעים להצבעה, שמשנים את סדרי העולם פה בבניין?

אני לא חושב שזה משנה את סדרי העולם בבניין הזה, אבל זה בסמכות ועדת הכנסת.

זה לא משנה את סדרי העולם בבניין.

זה משנה.

להפך, זה רק מבטיח את זה שביום שתהיי יו"ר ועדה תוכלי לזמן אנשים והם יגיעו.

אבל אפשר גם היום, זה לא משנה.

אי אפשר, זה לא נכון.

לא, חבר הכנסת הורוביץ, לא, מה לעשות?

לא נכון, זה לא נכון.

ניצן, תעבור עם מנהלת הוועדה ותבדוק.

תגידי מה שאת רוצה, תגידו מה שאתם רוצים, זה לא משנה, ארם לא באים מהנימוק הענייני.

אז מאיזה נימוק אנחנו באים?

זה משהו טכני - - -

ואתה בא מהנימוק הענייני. מבחינתך שיזהמו את מי התהום, העיקר שלא יהיה דיון בזה, נכון?

איך התמודדנו עד עכשיו? מה היה? מה אתה ממציא דברים?

התמודדנו בקושי רב, בקושי רב התמודדנו. לכן התחבורה הציבורית נראית כמו שהיא נראית – כי כשמקיימים דיונים בוועדת הכלכלה הם לא באים.

בגלל שאין ועדה בכנסת, בחייך.

טוב, רבותי, אני - - -

לא, דקה, לא שמענו את התשובה של היועצת המשפטית. שאלתי שאלה, לא קיבלתי תשובה עדיין.

הכנסת לא מחוקקת שם כי מי שקובע שם זה המפקד הצבאי – זה לא ישנה את העניין. זה אומר שוועדות – ככל שאני מבינה את זה – שיש להן סמכות לדון בנושאים מסוימים בשטחי ישראל, כמו שניתנו פה דוגמאות: כלבת, תחבורה - - -

נכון, על המסים, על הכלבת, על זיהום המים וכו' – אני יכולה לעשות את זה.

עם רשויות מקומיות, יוכלו אותן ועדות לדון גם בכך.

בושה וחרפה.

זה אומר שבאמת משרדי הממשלה, משרד הביטחון - - -

ארבל, התשובה לשאלה ששאלתי?

שיש עתיד יצביעו נגד, אני רוצה שיש עתיד יצביעו נגד.

לוועדת הכנסת יש סמכות לדון בחלוקת הסמכויות בין הוועדות.

יאללה, יריב, תצביע.

בבקשה, יריב, תצביע.

אני רוצים התייעצות סיעתית, בבקשה.

בסדר, אין בעיה, התייעצות סיעתית שתי דקות, בבקשה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 10:22 ונתחדשה בשעה 10:24.)>

רבותי, אני עובר להקראת ההצעה. ההצעה היא כדלקמן – תקשיבו טוב כדי שתבינו על מה אנחנו מצביעים, אנחנו לא מצביעים על הענקת סמכויות שלא קיימות ולא על שום דבר בכיוון הזה בכלל. ההצעה היא כזאת:
"ועדת הכנסת מבקשת להבהיר כי כל ועדות הכנסת הקבועות הדנות בנושאים המצויים בתחומי ענייניהן לפי סעיף 100 לתקנון הכנסת והתקדימים, גם בקשר לשטחי יהודה ושומרון, רשאיות לזמן את כלל הגורמים הנוגעים בדבר, לרבות צה"ל ומערכת הביטחון, כפי שתמצאנה לנכון, והכללים בדבר חובת התייצבות ומסירת מידע חלים במלואם גם במקרים אלה".

זה גם המצב היום, אותו דבר.

זה לא המצב היום.

בטח שכן.

אוקיי, אז תצביעו נגד.

זה המצב וזה נראה לי ברור מאליו.

אז היא הנותנת – אם זה המצב היום היא הנותנת, תצביע בעד.

מי בעד ההצעה הזו?

רגע, אדוני, אבל יושבים פה אנשים שהם לא חברי ועדה. סליחה, אבל לא כולם יכולים להצביע, כל מי שיושב פה הוא חבר ועדת הכנסת?

כולם חברים ורשאים.

אלקין חבר ועדת הכנסת? מירי חברת ועדת הכנסת?

מירי מחליפה את חבר הכנסת פייגלין.

אז תגיד מי מחליף את מי.

אל תנהלי לי את הישיבה.

יפעת רוצה להחליף אותך.

אני חייב להפתיע אותך – אני חבר ועדת הכנסת.

רבותי, אנחנו באמצע הצבעה.

תראו איזה שותפים יש לכם בקואליציה – יש עתיד.

מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – 7
נגד – 4

נמנעים – אין
ההחלטה אושרה.

רבותי, בעד – 7, נגד – 4 , שלושת חברי יש עתיד.

יש עתיד נגד מתיישבי איו"ש.

נמנעים אין. ההחלטה אושרה.

סליחה, אני מבקש רביזיה.

בקשת רביזיה של סיעות יש עתיד ומרצ תדון בעוד חצי שנה, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>