PAGE
2
הוועדה לפניות הציבור
14/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 79>
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ד (14 ביולי 2014), שעה 12:00

<טענות אזרחים על שרות לקוי בדואר ישראל>

חברי הוועדה: >
עדי קול – היו"ר

דוד אזולאי

אורי מקלב

>
שר התקשורת גלעד ארדן
יגאל לוי - סמנכ"ל בכיר דואר, משרד התקשורת

פאדיה זידאן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת

הרצל בר-מג - מ"מ מנכ"ל דואר ישראל

שלומי אזולאי - נציב תלונות הציבור, דואר ישראל

אמיר כוכבי - סגן ראש העיר הוד השרון

עדי ברמוחה - חברת מועצת העיר הוד השרון

ניר קריסטל - חבר מועצת העיר רעננה

עומר גריג - יו"ר היוזמה לפירוק הריכוזיות

יהודה ברקת - פונה, תושב הוד השרון

גיא אלדר - פונה, תושב הוד השרון

שי הופמן - פונה, תושב הוד השרון

אילן מנחם - פונה, תושב רמת גן

אולג רוטנשטיין - פונה, תושב גני אביב, לוד

אנה ריבקין - פונה, תושבת גני אביב, לוד

עמרי תורג'מן - פונה, תושב קריית נורדאו, נתניה

מיכל אלבו - פונה, תושבת מבשרת ציון

שלומית אבינח

יעל, חבר המתרגמים
<טענות אזרחים על שרות לקוי בדואר ישראל>

אנחנו נתחיל בלי השר. נקווה שהוא יצטרף אלינו בהמשך.

אני שמחה לפתוח את הישיבה המיוחדת של הועדה המיוחדת לפניות הציבור. כמו כל ישיבה אני פותחת ומסבירה על הועדה. הועדה לפניות הציבור היא ועדה קטנה ונשכנית, כמו שאתם רואים. זו ועדה שמתכנסת באופן שונה מוועדות בכנסת אך יש לה את אותן זכויות כמו לכל ועדה אחרת, אותן זכויות כמו לועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חוק ומשפט.
ההבדל בינה לבין ועדות אחרות שהיא מתכנסת בעקבות פנייה של ציבור, של אדם, של קבוצת אזרחים. במקרה הזה של ציבור מאוד מאוד גדול ורחב שחוזר ופונה עם תלונות נגד חברת דואר ישראל. החלטנו לכנס את הועדה אחרי התמודדות בתקופה האחרונה עם שטף של פניות. יש שני גופים שאנחנו מקבלים הרבה פניות נגדם, אחת היא חברת הוט שאנחנו מטפלים בה באופן שיטתי. כולם מחייכים כי הם מכירים את החברה ואת ההתנהלות מולה. אנחנו נקיים דיונים עם המנכ"ל. החברה השנייה היא חברת דואר ישראל. לאחרונה הפניות נגד חברת הדואר הן רבות. נמצאים פה נציגים רבים מהוד השרון, רעננה, רמת גן, נתניה, לוד ומבשרת. אני בטוחה שיש לנו פונים נוספים שלא יכלו להגיע עקב המצב וגם כי מדובר ביום עבודה. אנחנו מבקשים ומצפים שאתם תייצגו אותם נאמנה.
סדר הדיון, אנחנו ניתן לפונים להציג את דברם. אני לא מבטיחה שכולם יוכלו לדבר. יש כאן הרבה פונים מהרבה עיריות. אנחנו נבקש אחר כך את תגובת חברת הדואר. לצערי מנכ"ל הדואר לא נמצא, נמצא כאן ממלא מקום המנכ"ל שייתן את התשובה במקומו.

אציין באופן כללי, התפקיד של הועדה לפניות הציבור הוא להיות הקול של הציבור בכנסת, להתריע, להראות, לעלות את קולו של הציבור כאן. הציבור ממורמר, כועס, רועם על השינויים שחלים בדואר. אני חושבת שמגיע לו שירות ראוי יותר. אנחנו צריכים למצוא לזה פתרון. אני יודעת שהתגובות והתשובות שאנחנו הולכים לשמוע הם 'אנחנו בתהליך'. אני מבינה את התהליך. אני חושבת שהתהליך חשוב ועדיין אנשים רוצים פתרון. יש דברים שאפשר לפתור עוד לפני שהתהליך יגיע לקיצו. נכון שהיום הדואר הוא פחות יומיומי ושימושי משהיה בעבר. עדיין הוא הכרחי לגורמים שלמים וגם לאוכלוסיות מוחלשות שמשתמשות בו באופן קבוע.

הצטרף אלינו השר גלעד ארדן. אני שמחה לארח את שר התקשורת גלעד ארדן בוועדה לפניות הציבור. אנחנו שמחים שבחרת להצטרף אלינו. פתחתי ואמרתי שיש שני גופים שאנחנו מקבלים עליהם פניות חוזרות ונשנות, חברת הוט, אנחנו מנהלים דיונים ארוכים בנושא הזה, דיונים חוזרים ונשנים. הגוף השני הוא הדואר. הגיעו היום נציגים מהוד השרון, רעננה, רמת גן, נתניה, לוד, מבשרת ציון. אנחנו מקבלים עשרות פניות על השירות הלקוי של דואר. כמו תמיד אנחנו בוועדה לפניות הציבור מנהלים את הדיון בסדר מעט שונה מאחר והיא ודעה שונה מוועדות אחרות. אנחנו נותנים לציבור לפתוח ולשאת דברים. אני מקווה שזה מקובל עליך.
אני מבקשת שכל מי שמדבר יציג את שמו ומאיפה הוא מגיע. אנחנו נתחיל עם עדי מהוד השרון.

שלום. אני חברת מועצה בהוד השרון. לפני כחודשיים העליתי הצעה לסדר בישיבת המועצה בעניין הגדלה פיסית של מבנה הדואר במגדיאל, אני אסביר. לפני כן אני מבקשת לפתוח עם מכתב של תושבת על קורת הדואר בהוד השרון.
"שלום. שמי שני אלדר מרחוב ניצנים, מגדיאל, הוד השרון. תושבת העיר מזה כ-11 שנה. אני פונה אליך לעזרה בנושא שירות הדואר בסניף הדואר מגדיאל ושירות חלוקת הדואר בתיבות הבתים בשכונה שלי ובסביבתה. זאת בעקבות פניות חוזרות ונשנות, שלנו ושל תושבי שכונות סמוכות, לפניות הציבור של חברת הדואר שלא קיבלו מענה.

בהיותי תושבת מגדיאל אנחנו מקבלים שירותי דואר בכיכר מגדיאל. הסניף משרת 20 אלף תושבים, בסוף האכלוס עוד 3,000, דהיינו, 23 אלף תושבים". אני רק אעצור ואומר שסניף הדואר הזה קיים 65 שנה במתכונתו הנוכחית, שתי עמדות שירות לתשלומים ועמדה אחת לחלוקת דואר. "בשנה האחרונה התדרדר באופן משמעותי השירות בסניף. ראשית, הסניף מבחינה פיסית קטן מאוד, כמות כיסאות ההמתנה קטנה לעומת כמות הלקוחות הפונים אליו שנאלצים לעמוד פעמים רבות ולהמתין בחוץ, חורף, גשם. שנית, כמות עמדות מעטות לעומת כמות התושבים אותם הם משרתים. נוצר מצב בו זמן ההמתנה בתור אינו סביר, למעלה מחצי שעה". מי שירצה לקרוא יש כאן סדר היום של מי שחיכתה למעלה משעה וחצי. "ויותר בתנאים שאינם סבירים. למרות שמנהלת הסניף והפקידות משתדלות, כאן ראוי לציין את העובדים של הדואר שבאמת מנסים לעמוד תחת הלחץ אך לא מצליחים. המצב חמור אף יותר בעמדת החבילות שם נמצאת עובדת איטית במיוחד אשר אינה כשרה לסוג העבודה ובלחץ שכזה. גם אינה עומדת בנטל העבודה ובכמות החבילות והדואר הרשום שהיא אמורה לחלק. מצב זה יוצר תור ארוך במיוחד בעמדה. יתרה מכך, בשל עומס החבילות בסניף פעמים רבות פרטי הדואר שאמורים להימצא למחרת היום כמו שכתוב על הפתק שמקבלים בדואר, אינם מקוטלגים ומסודרים על המדף ומוכנים למסירה. אני הייתי ביום חמישי ואמרו לי שחילקו ומיינו את הדואר רק עד לשלישי לחודש, דהיינו, פתק רשום שקיבלתי היום אולי יהיה בשבוע הבא". לא בטוח.

"תושבי שכונת מגדיאל והוד השרון סובלים מזה כמה חודשים בשיבושים בחלוקת דברי דואר לתיבות הבתים. הבעיה החלה עוד לפני פרוץ השביתה בדואר בחודש אפריל. בזמן השביתה המצב החריף ועם סיום השביתה השיבושים עלו מדרגה. בשיחות של מספר דיירי השכונה עם אביבה מהדואר המרכזי התברר כי הדוורית הקבועה הפסיקה לעבוד עקב תאונת עבודה וכי לא מונה לה דוור מחליף. יוצא מכך שדברי דואר ומכתבים אינם מגיעים אלינו במועד סביר, דבר שמשבש את שגרת חיינו וגורם לנו נזקים ועוגמת נפש"
מי שהפנתה את המכתב היא חולה בטרשת נפוצה, כל המכתבים על תרופות למיניהם שהייתה אמורה לקבל הגיעו באיחור של שלושה שבועות. היא כותבת שהיא סובלת ממחלה קשה והיא נאלצת לעבור טיפולים בבתי חולים, בתל השומר באופן קבוע. בשל השיבושים בחלוקת הדואר היא אינה מקבלת בזמן הודעות וזימונים לטיפולים, תוצאות של בדיקות וכיוצא בזה. ידוע לה על שכנים נוספים שפספסו אירועים בעקבות הזמנות שלא הגיעו בזמן כמו קבלת תואר, אירועים בעירייה וכדומה. היא פתחה עצומה באינטרנט שנכון לאתמול חתומים עליה שם 786 איש.

אני פונה כי לא נמצא פתרון ואנחנו לא מקבלים תשובות. אני יודעת שעיריית הוד השרון וראש העיר שלנו חי אדיב פנה כמה פעמים לחברת הדואר בעניין הסניף במגדיאל ולא נעשה עם זה דבר. יש פתרון והפתרון הוא מהיר וזריז, משום מה לא מיישמים אותו. זה שחברת דואר ישראל מהפרסומים האחרונים נמצאת בקשיים, סליחה, אותי זה לא מעניין. זו חברה ציבורית שאני אמורה לקבל ממנה שירות שאני לא מקבלת וגם לא מקבלת תשובות לפניות שלנו. לכן אנחנו פה.

תודה. מיכל אלבו ממבשרת ציון, בבקשה.

שלום. אני מיכל אלבו ממבשרת. האמת שלא עשיתי עבודת מחקר, אני החלפתי את סגן ראש המועצה כי שינו את שעת המפגש והוא לא יכול להגיע. אני לא מצוידת במכתב, אבל לשמחתי או לדאבוני עברתי הבוקר את החוויה באופן אישי כשהלכתי לאסוף חבילות מהדואר. אני שומעת מה שאת אומרת שקורה בהוד השרון, אני אומרת שצרת רבים היא נחמה של טיפשים. אנחנו עוברים דברים מאוד דומים.
אלינו הדואר לא מגיע הביתה. שנים גרתי בבית הכרם בירושלים והתרגלתי שהדוור מגיע ומניח מכתבים בתיבה, זה לא קיים במבשרת. יש מבנים מוזנחים, אני חושבת שהם מאז קום המדינה, לשם אנחנו הולכים כדי להוציא את הדואר מידי יום. אני באופן האישי לומדת כעת באוניברסיטה הפתוחה, אני תלויה במשלוחים של ספרים ולא פעם ולא פעמיים קיבלתי אותם אחרי הזמן והגעתי לשיעורים ללא ספרים, לא מצוידת בספרי לימוד. אומנם נעזרתי בספרייה האינטרנטית שלהם, אבל זה לא נעים וזה לא צריך להיות כך.

מבשרת ציון היא עיר, כמעט עיר, היא ישוב של 28 אלף תושבים. יש לנו שני סניפים. אחד הוא באזור מגוריי, בקסטל, זה סניף שיש בו דלפק אחד בודד. יושב בו אדם בעל צרכים מיוחדים, נכה. אני הראשונה שנלחמת תמיד בעד שילוב של אנשים בעלי בעיות תפקודיות. אני נשואה לנכה צה"ל. אני מגיעה לסניף ולא נעים לי לתת את הפתק של החבילה כי הבנאדם בקושי מצליח לקום ולהביא לי את החבילה. הגעתי למן סידור כזה שאני ממש נכנסת למחסן פנימה ולוקחת בעצמי. אני לא חושבת שחברה ציבורית ראוי לה שתתנהל בצורה כזאת.
את אומרת שהשירותים הם מאוד אדיבים והעובדים עושים את המקסימום, אני לא יודעת, אני לצערי הרב בסניף השני שנמצא בקניון, אני לא רואה עובדים שיוצאים מכליהם לשרת אותנו. אני רואה התנהלות בעצלתיים, איטית. הזמן הממוצע לתור הוא 37-38 דקות. היום אני חיכיתי 46 דקות. אני גם שלחתי לכם תמונות כדי שתתרשמו מהמקום. אתם פשוט לא מבינים, המיזוג הוא מאווררים שנתלו עם קום המדינה על הקירות. אני לא מגזימה. הארונות הם ברזל, החבילות זרוקות על הרצפה בערמות - - -

בשירותים, במטבחון.

אין שם שירותים או מטבחון.

אצלנו בשירותים ובמטבחון.

אני סיימתי. אני חושבת שהאווירה ברורה.

תודה. בבקשה ניר מרעננה.

אני ניר קריסטל, ממועצת העיר רעננה. ראשית אנחנו בעד. אנחנו לא נגד, אנחנו בעד ואנחנו בעד שירות ראוי.

הסיפור הוא מאוד פשוט, אצלנו העניין התחיל, אני פניתי כאזרח לא הייתי עדיין במועצה, זה היה לפני ארבע שנים. ארבע שנים לא השתנה כלום ברעננה. האוכלוסייה עם הזמן רק גדלה, אנחנו 84 אלף תושבים. השירות עומד באותו מקום, באותה רמה.

יש צוות נהדר. באמת יש צוות שעושה מעל ומעבר. האמת שאני לא מקנא בהם, אני לא הייתי יושב במקומם דקה, במקום עבודה שכזה. שנית, הפתרונות הם פתרונות קלים, ישימים, מהירים ובעלויות יחסית זולות. אני אומר את זה מאחר ובמקצועי אני מנהל שיווק ושירות, אומנם בעולם הבריאות, התמודדתי בדיוק עם אותן בעיות שמתמודדת חברת הדואר. בוודאי שיש מקומות אחרים בארץ שצריך מבנים ופסילטיס והכול. אצלנו זאת לא הבעיה. הבעיה בתור התחלה היא לאייש עמדות שירות קיימות שאילו היו מאיישים אותן התורים היו מתקצרים ב-60% מהזמן.

אני מקבל תשובות, אני חייב לומר שהדיון הזה והנוכחות של כולנו פה באה אחרי תסיסה אדירה שיש אצל התושבים. באמת, האנשים מתבטאים במילים מאוד קשות ואנחנו מגיעים למצב שאנחנו מחתימים עצומות והכול רק כדי שמישהו ישמע אותנו. אני מקבל תשובות מהדואר, אני חייב להגיד לכם שקיבלתי תשובה מהדואר, אז קיבלתי תשובה בכתב. גם לפני ארבע שנים קיבלתי תשובה בכתב שהשורה התחתונה שלו 'אנחנו שוקדים על שיפור השירות'. זה בסדר לשקוד ארבע שנים, זה נחמד, אבל לא קרה כלום. במונחים של שירות התשובות רק מי, מתי ואיפה. התשובות הן: מי נותן את השירות, מתי הוא נותן את השירות ואיפה אתה מקבל אותו. אלו שלושה פרמטרים של שירות. בכל שירות שתבחנו בעולם אלו המדדים.

הדואר עונה שזמן ההמתנה בממוצע בסניף ברעננה, בסניף הראשי שלנו, הוא 15 דקות. חברים, באמת, אפשר לבנות תחנת חלל לידו, כי אסטרונאוטים ענו לי. אני מצטער על הביטוי. זה אולי זמן הממוצע בחבילות, אבל בתור לאשנב כל אדם אומר לי 'אני הולך לבנק, אני חוזר, אני מקפל את מכונת הכביסה, חוזר למטה ועדיין לא הגיע התור'. אם תרצו אני אביא את זה שאמר לי את זה. אני בעצמי עומד שם שעות. זה זמן עבודה של אנשים, זה זמן שאנשים לא מייצרים. אפשר לתת פתרונות. אני אתן לכם כמה לדוגמה.

בתור התחלה, אם היו מאיישים את עמדות השירות זמן המתנה היה מתקצר ב-60%. היום המון אנשים שמזמינים דברים ב-e-buy, בסך הכול רוצים לבוא לקחת. לדוגמה, לו היו לוקחים ונותנים רק חבילות בין 19:00 ל- 21:00 בערב, רק דברים כאלה כשאנשים עוברים בדרך חזרה מהעבודה, הם באמת היו עומדים שלוש דקות ולא יותר. יש פתרונות מאוד קלים, אבל איש מחברת הדואר, הזמנתי אותם לא פעם ולא פעמיים, אפילו לא בא לבקר. לקבל תשובות שלא מתאימות למציאות זה פשוט עגום.

אני תושבת גני אביב בלוד. בשכונת גני אביב יש סוכנות דואר, אפילו לא סניף. הוא משרת בין 20 אלף ל-25 אלף תושבים. יש שם שלוש עמדות, לרוב רק שתיים פועלות. בימים קשים רק עמדה אחת. זה בעצם יוצר תורים אדירים. דיברו כאן על 40 דקות, אני עמדתי גם שעה וחצי. זה אומר ללכת לסופר, להביא את הקניות ועוד. שטח הסניף הוא פצפון, 16 מ"ר, חצי מהסניף גם תפוס על ידי כספומט כי אין לנו סניף בנק באזור שלנו. אין לנו איפה לחכות. יש שם שני ספסלים, שני מקומות ישיבה בספסל, אין מיזוג, בקושי יש מיזוג. אנשים עומדים בחוץ בשמש. בשכונה הזאת יש בה הרבה מאוד עולים ותיקים, אנשים קשישים שאין להם אופציית ניידות לסניף אחר, אין, פשוט לא קיים, הם נאלצים לעמוד בשמש, גם בחוץ אין איפה לשבת, כמובן אין הצללה. עם כל הרצון הטוב של העובדות, הן פשוט לא עומדות בעומס. השירות שינתן הוא בהתאם, הן עמוסות. חבילות לא מגיעות בזמן. לי אישית איבדו שש חבילות מתוך שמונה. הזמנתי שמונה חבילות, איבדו לי שש. אבד, לא יודעים איפה.

בסניף אין שם עובדות דוברות רוסית וערבית למרות שהסניף הזה משרת בעיקר דוברי רוסית וערבית, הרבה מאוד תושבים שמסביב לשכונה. בעצם אלו בעיות שכולנו מכירים, כולנו חווים ואין שום פתרונות מהדואר. זאת אומרת, הסניף שלנו צריך להיות גדול לפחות פי שתיים. אולי להפריד בין חבילות לבין שירותים אחרים, שירותים כלכליים. בגלל שאין לנו באזור סניף בנק אז אנשים באים לשלם שם חשבונות. בשביל לאסוף חבילה אני צריכה להמתין שעה וחצי, זה הזוי. זה פשוט הזוי.

אני תושב רמת גן. אני קודם אפתח במשהו כדרך אגב, אבל הוא קשור לענייננו. קיבלתי כאן הודעה ללכת לקחת חבילה מהדואר ב-8 ביולי. בחותמת מצוין שאפשר לבוא לקחת את החבילה גם בימים ב' ו-ג' בין 15:30 ל- 18:00 כאשר הסניפים סגורים בשעות האלה בתקופת יולי אוגוסט. זו דוגמה לרשלנות קטנה, כך נראה שירות הדואר בהרבה מקרים. השאלה כמה זה קורה, אם זה היה קורה פעם בחמש שנים אז בסדר, אבל כשזה קורה בכל פעולה שנייה או שלישית זה בלתי נסלח.
לענייננו, אני מבקש לדבר על נושא של זמן ההמתנה. לקחתי בצורה שיטתית ומסודרת מדגם של 20 מקרים, לקחתי את הסרט של "סדרמט", זמן ההגעה לסניף ולקחתי את הקבלה כשקיבלתי את השירות, שם מצוין זמן גמר השירות. ב- 80% מהמקרים מצאתי שהמתנתי היא למעלה מחצי שעה כדי לקבל שירות לשלוח מספר דברי דואר. אגב, מדובר בסניף של יד אליהו, אבל זה קרה בגם בסניף אואזיס ברמת גן, כך שבשני המקומות קיבלתי סטירה. זה לא משנה איפה הלכתי.

קיבלתי גם ממנכ"ל רשות הדואר חיים אלמוזנינו וגם - - -

אני אגיד שוב, אמרתי את זה בהתחלה, העובדה שהמנכ"ל לא הגיע לדיון כזה בכנסת אליו הגיעו נציגים מכל רחבי הארץ שיכלו לקחת יום חופש ולהגיע לכאן ולהציג את הדברים, זה בזיון. העובדה שפניתי אליו, פניתי אליו אתמול ואמרתי לו שהשר יגיע וזה לא מכובד שמנכ"ל לא מגיע, אני תכף אברר איפה הוא. אמרתי בפתיחה ואני מבקשת לומר שוב שבאמת לא מקובל הזלזול בכנסת, בוועדה שלה ובטח בשר ובנכונות שלו.

קיבלתי כאן תשובה מחגי עינת היועץ המשפטי, בעצם הוא מדבר על זמן ממוצע שנקבע על פי תנאי הרישיון. אני מצטט "הוראות חברת הדואר קובעות שזמן המתנה שנתי בסניפי הדואר, כ-2% זמן ההמתנה הממוצע יכול לנוע בין 10 דקות ל-25 דקות, ואילו ב-3% מהסניפים זמן המתנה יכול לעלות על 25 דקות מבלי שתהייה בכך הפרה של הוראות הרישיון". כלומר, אני כאזרח לעולם לא אוכל להוכיח הפרה של תנאי הרישיון כי מדובר על זמן ממוצע. זו אותה בדיחה על בנאדם שטבע בבריכה שהעומק הממוצע שלה הוא חצי מטר. זה בדיוק העניין כאן.

וזו גם תשובה לא ראויה. אני חייבת לומר שיש משרדים שפשוט נותנים תשובות לא ראויות לאזרחים. גם אנחנו פונים ומקבלים תשובות ואנחנו לא מצפים לשמוע ציטוט מתנאי הרישיון. סליחה.

חברת הדואר מתנערת מקביעת מדדי ביצוע ומאמנת שירות כמו שקיים בכל גוף ציבורי שנותן שירותים חיוניים לציבור. היום כשגוף ציבורי, קופת גמל לדוגמה, לא נותן מענה תוך X ימים ישר הוא מקבל קנס מהממונה, אבל פה מותר לעשות מה שרוצים.

אולי אנחנו צריכים לעשות חקיקה כזאת.

כאן מותר לעשות מה שרוצים.

קצת העמקתי גם לגבי ההיסטוריה, מתברר שבאותה וועדה שישבנו כאן ,אני לא הגשתי תלונה ולא הוזמנתי. בשנת 2009 התקיים דיון גם בנושא של חברת הדואר ופרוטוקול הועדה פורסם ב- 10 ביוני 2009, בסיכום הישיבה, יושב ראש הועדה חבר הכנסת אורי מקלב בסעיף 2 קרא לחברת הדואר ולמשרד התקשורת לנסח אמנת שירות שתחייב את כל סניפי וסוכני הדואר. אז איפה המעקב אחר ביצוע ההחלטות? מי מוודא שאנחנו יושבים כאן בוועדה, מקבלים בה החלטות, אני לא יודע איך לקרוא לתוקף המחייב למה שדנים כאן. מישהו מקיים מעקב לוודא שזה מבוצע? אחרת זה לא שווה.

תודה. נציגי נתניה בבקשה.

שלום. אני עמרי תורג'מן, אני בן 23. לפני כחודשיים לאחר שירות גרוע מאוד שקיבלתי בדואר החלטתי לפתוח דף פייסבוק שבעצם יביא לשינוי ושיפור ביחידת הדואר שלנו שבקריית נורדאו בנתניה.

היחידה נותנת שירות לשלוש שכונות שנמצאות בסביבה וכן לאזור תעשייה שנמצא ליד איקאה. היחידה נותנת שירות לשכונת שהן מעל ל-30 אלף תושבים. גודל היחידה הוא בסדר גודל של 20 מ"ר, חלקו או חציו הוא מחסן. במקום יש ארבעה מקומות ישיבה שעל שניים תמיד מונחים עליהם שקים של מכתבים או חבילות. מזגן יש, קיר, לא עילי ולא מזגן תחתי, ממש ישן, ישן ישן. הסניף קיים משנות ה-60, מדובר על צריפון אסבסט. אנשים נאלצים להמתין בשמש על שלושה ספסלים בחוץ שגם הם לא מספיקים לאנשים.
לפני שלושה חודשים שעות הפתיחה צומצמו עקב החלטה של הזכיינית. היא רוצה לעזוב וההנהלה לא אישרה לה לעזוב, היא הציבה אופציה, או שהיא עוזבת או שהיא מצמצמת את השעות. כרגע אנחנו מדברים על 42 שעות שבועיות ש-30 אלף תושבים אמורים להתחלק בהם.

תוכלו לצפות בעמוד הפייסבוק שלי שנקרא 'יחידת הדואר קריית נורדאו', תוכלו לראות תורים של למעלה מ-100 מספרים, למעלה משעה המתנה, תמונות של תורים ענקיים של אנשים שעומדים בשמש יש בלי סוף. בסך הכול אנשים באים לאסוף חבילות מחו"ל מסניף הדואר. אני עושה את זה לפחות פעם בשבוע. גם המשפחה שלי שגם הם פעם בשבוע מגיעים בעצם נאלצים לעמוד שעה בתור בשביל לקבל חבילה כשהשירות עצמו הוא דקה, אבל גם זה לפעמים לא קורה כי מחפשים אותה.

היחידה משרתת גם עולים, גם קשישים, גם תושבים בעלי מוגבלות, אנשים עם איכות לא גבוהה במיוחד שנאלצים לקבל שירות מסניף הדואר.

אני סגן ראש עיריית הוד השרון. משפט אחד להוסיף. יש את ציר השירות שעליו דיברו כולם. יש תחושה שיש שביתה איטלקית בדואר. חברת המועצה עדי ברמוחה דיברה על איזו עובדת שחלתה, יש לה דיווחים על דוור ששבר רגל, הגיע מחליף לא הגיע מחליף, לא מחלקים דואר בהוד השרון. אבל זה לא הציר היחיד, הציר השני הוא ציר הפיתוח. אנחנו מתנהלים מול חברת הדואר משנת 2007 להרחבת סניפים קיימים, על פתיחת סניפים חדשים. יש לנו נתונים, הבאתי את מנהלת הנכסים של העירייה, יש לנו נתונים על מה הדואר לא משלם לעיר ומה הוא כן אמור לשלם. ההתנהלות מול הדואר שלא מגיב להתפתחות המהירה של העיר, זה חלק מרכזי ממה שתוקע היום את השירות.

יש כאן שני צירים, יש את ציר השירות, בגלל המצב אליו נקלע הדואר הוא נוקט בשביתה איטלקית ומקצץ תקנים. יש את ציר הפיתוח שזה עניין שכבר מתגלגל מהעשור הקודם.

אני מבקשת לומר לכם שנמצאים איתי שני יושבי ראש קודמים של הועדה הזאת. חבר הכנסת דוד אזולאי וחבר הכנסת אורי מקלב. אני מניחה שגם הם קיבלו פניות לגבי הדואר בעבר ואני ממשיכה.

טיפלנו בעבר ועדיין אנחנו נמצאים באותו מצב. לא התקדמנו. חמש שנים אנחנו לא באותו מצב, הולכים אחורה.

אני מבקש להודות ליושבת ראש שלקחה את היוזמה וממשיכה לקדם את הנושא החשוב הזה שהוא חשוב לכולנו. אני מאוד מעריך שהשר מצא לנכון להשתתף בדיון הזה, זה נושא חשוב.

בעוונותיי הרבים לפעמים אני מציע לאנשים, 'בשביל מה אתם באים לתת את ההזמנה, תשלחו אותה בדואר, זה הכי טוב'. אני לא רוצה להטריח אנשים, אבל בכל פעם אני מתבדה מחדש. כדי לסבר את האוזן, יש כאן הזמנה שקיבלתי, היא נשלחה בתאריך י"ג סיוון, 11.6. האירוע היה ב-1 ביולי, זמן סביר לשלוח. מתי קיבלתי אותה? ב-10 ליולי. זו עובדה אדוני השר. אם הייתי יודע הייתי הולך ברגל ואז זה היה מגיע יותר מהר.

באמת, אני חושב שלממשלה הזאת יש ידע רב בנושא ההפרטות. זו ממשלה שיודעת לעשות הפרטות. אני לא אוהב הפרטות, אבל כשאתה שומע את הדברים האלה, לצערי הרב כנראה אנחנו מביאים את זה על ראשנו כי אחרת אין הסבר. רשות כזאת שאמורה לתת שירות לאזרח בעידן התחרותי הגדול ביותר, פה בדיוק נמצאת הבעיה.

שאלתי מישהו מאיפה אתה, הוא אמר לי מהרצליה או רעננה, אני מתנחם שמעתי כאן את כולם, חשבתי שהבעיה היא רק בעיירות הפיתוח, בפריפריה. אמרתי 'טוב, אותנו לא סופרים'. אני שמח שאני נמצא בחברה טובה. בעכו היה לנו סניף שכונתי, בשעה טובה הרחיבו את הסניף, עשו סניף יפה במקום מרכזי, גדול, אבל ללכת לשם זה פשוט סיוט. אני לא מדבר על אנשים שמקבלים קצבאות. מי שצריך להיות שם באותו יום מוטב שלא ילך. אבל סתם בימים כתיקונם, לעמוד כל כך הרבה זמן? שאלתי שם את אחד העובדים מה יותר פשוט, אני לא בא לעשות עסקאות בדואר, אני בא לקבל מכתב רשום או חבילה, למה לא לסדר שירות יעודי לאנשים האלה. תורידו מהלחץ כי רוב האנשים לא באים לעשות עסקאות בדואר מאותן סיבות שמנו כאן. שיהיה תור אחד לאנשים שבאמת באים לקבל או למסור דואר רשום שזמן השירות האמיתי לוקח חצי דקה, הבנאדם בא לקחת את החבילה והולך הביתה. בכך חסכת כמעט 50% מאותם אנשים שנמצאים במקום.

דבר נוסף הוא התנאים. יש מקומות שפשוט אין תנאים. מרכזי החלוקה – עשו דבר מבורך וקבעו מרכזי חלוקה שכונתיים, זה בסדר, אנחנו מתייעלים ומתקדמים, זה בסדר ואין לי טענה, אבל עשו לעצמם חיים קלים. במקום להביא כל יום את הדואר, במקרה הטוב הם מחלקים את הדואר פעמיים בשבוע, כן, במקרה הטוב. הבנתי למה חלים עיכובים כאלה. מספיק שהמכתב הגיע יום לפני החלוקה, הוא ישכב עוד שבוע ימים עד שאקבל את המכתב הזה. למה, מה חטאתי, מה פשעתי? משלמים בשביל זה כסף. למה אני לא מקבל את השירות שמגיע לנו?
אני לא מדבר על ימי חירום, אני לא מדבר על חגים, ימי חול המועד ולא על חופשות שבאמת אז מקבלים דואר פעם אחת בשבוע. אני אומר לכם שאני יודע שאני צריך לקבל דואר כל יום, אין דואר בתיבה. במקרה הטוב אני מקבל אותו פעמיים בשבוע. למה?

סוכנות הדואר שלנו, אני לא רוצה לומר שמכתב כזה אני מקבל אותו פתוח. ביקשתי כמה פעמים לבדוק איך קורה שפותחים לי מכתבים. אני חושב, אני לא אומר את זה לשר אלא לאנשי הדואר שמתפרנסים מהענף הזה, יש תחרות עצומה. בסופו של דבר אנשים יפסיקו לעבוד אתכם. תתייעלו כי אחרת אתם נופלים כפרי בשל לידיה של הממשלה, ובצדק היא תפריט. בגלל תלונות כאלה מגיעים להפרטה. תודה.

אני מבקשת לספר לכם על חווית הדואר שלי מהשבוע שעבר. יש לנו סניף דואר בכנסת, הגעתי אליו בשבוע שעבר וביקשתי לשלוח דואר רשום. ישבו שתי פקידות, כמעט אין עבודה בדואר ולפחות באותו רגע, הן היו עסוקות בלראות סרטון שאחת הבנות שלחה לבת שלה, זה היה סרט בנג'י ועד שכל הסרט לא הסתיים היא לא התפנה, הבת שם עלתה וקפצה והאימא שלה התקשרה לבשר לה כמה יפה היה לראות. אני עמדתי וצפיתי איתה בסרט כי היא לא יכלה לתת לי שירות עד אז.

נראה לי שזה הסרט האחרון שהן הולכות לראות. יש החלטה, מגמה לסגור את סניף הדואר כאן בכנסת, זו טעות מאוד חמורה. אם התייחסת לזה, גם אני ביקרתי לפני - - -

יש החלטה כזאת?

כן.

אתה בטוח?

כן. אני דיברתי עם שתיהן, הן אמרו שהן קיבלו הודעה שהולכים לסגור.

אדוני סמנכ"ל הפיקוח על הדואר אומר שאי אפשר לקבל החלטה לסגירת סניף מבלי אישור המשרד.

לא הכנסת. הדואר עצמו קיבל את ההחלטה.

לא ידוע לי על כך.

אוקיי. בכל אופן הפקידות ביקשו ממני לפעול.

תודה רבה לך גברתי יושבת הראש. אני מבקש לפתוח ולומר שיש אולי נקודות אור. נתחיל עם הדברים הטובים. יש כאן שילוב של שלושה דברים שאולי יביאו שינוי. כפי שאמרה היושבת הראש, מנהלת הוועדה הביאה לי את הפרוטוקול מלפני חמש שנים שראש הוועדה אומר 'אמנה' ועוד דברים, ואנחנו נמצאים באותה סיטואציה. אבל שלושה דברים השתנו.

ראשית, השר עצמו משתתף. אני באמת חושב שזה מראה את האופי ואת הרצינות, בכל אופן יש שוני מאוד גדול כשהשר בעצמו מעורב בעניין ומלווה את הדברים ושומע את הדברים מהתושבים באופן בלתי אמצעי. אתם התושבים שהפסדתם ימי עבודה, הגעתם מכל הארץ, זו מעורבות תושבים שיכולה להביא את השינוי. אני מבקש מכם להמשיך בעניין הזה בשילוב היושבת הראש שרואה את הנושא כאחד מהדברים החשובים.
כפי שנאמר כבר, היום הדואר ברובו נותן את השירותים בעיקר לשכבות הסוציו-אקונומי הנמוכות. במהות הם אלה שהכי הרבה נדרשים לשירות הזה. אנחנו יודעים שבסופו של דבר הם מקבלים את היחס ואת השירות הגרוע ביותר, במצב הטוב הוא 30 דקות המתנה. יש מושג 'לעג לרש'. כמו שיודע אנחנו לא הולכים עם הציציות בחוץ, אנחנו מכניסים אותם בפנים משום שחלילה, אנחנו עושים מצוות ואתה לא יכול. במה דברים אמורים, תשע עמדות יש בסניפי דואר, אנחנו לא מדברים על סניף דואר קטן, אבל רק שתיים או שלוש פתוחות ואתה לא מבין, זה לא מקום קטן.
אני אסכם בשניים-שלושה משפטים על מכתב מאזרח שהגיע אלי, אני לא מדבר על הפריפריה ולא על רעננה אלא על עיר הבירה, ירושלים, מדובר על סניף הדואר גאולה, שערי גאולה לא באים אליו אלא הסניף נקרא שערי גאולה שעדיין לא הגיעו לעולם. הוא כותב: "סניף הדואר הנ"ל משרת אזור נרחב בירושלים. רוב האוכלוסייה הם בסוציו-אקונומי נמוך. זמן ההמתנה המשוער הוא 30-40 דקות.
מתוך תשע עמדות רק שלוש מאוישות " הוא מביא כאן גם תמונות ואומר: "המנהל זעוף פנים בחדר זכוכית, דלתו סגורה, רק בכניסה פנימית אפשר לפתוח". הסיפור האישי, "אחרי חצי שעה של המתנה נודע לי בכלל שהחבילה נמצאת בסניף האחר. לשאלתי מדוע מופיעה מדבקה של סניף זה התשובה הייתה: לא יודע, טעות". הוא מציע הצעה לחברי כנסת שהוא פנה אליהם: "אני ממליץ לכל המעוניין, לכל מי שאיכפת לו להגיע לביקורי פתע במספר ימי מדגם". אני מציע לאדוני השר לבצע ביקורי פתע במקומות האלה. אני תמיד מוכן להצטרף אם יקראו לי כדי לראות במה מדובר.
גם אני הבאתי הזמנה, אני לא מתואם עם חברי הטוב, הבאתי הזמנה. הבוקר הוצאתי מהתיבה, יצאתי קצת יותר מאוחר, במקרה הדואר הגיע מאוחר יותר. קיבלתי הזמנה. למה הבאתי אותה לכנסת? אם אני לא מגיע לאירוע אני שולח מכתב ברכה, פתחתי את הזמנה כדי לרשום ביומן את התאריך. אני מסתכל ורואה שהחתונה הייתה ביום חמישי ה-10 ביולי. אני מסתכל ורואה שהחותמת מסניף תל אביב יפו, מה-8.7. אני לא יודע למה. אבל מ-8.7 יש חותמת, קיבלתי את זה היום, היום אנחנו ב-14.7.

לי יש חותמת מה-16.6, אני ניצול שואה. זה עניין שאני צריך לקבל אישור מהרשות לניצולי שואה לתרופה מסוימת והוא הגיע אלי רק אתמול. זה חודש ימים.

לפחות קיבלת אישור.

קיבלתי אישור, אבל הנה המכתב פה, הוא מה-16.6.

אני מניח שזה לא סוד, אבל השר מקדם רפורמה בכל עניין מכתבי הדואר הרשום, הוא פועל גם בנושא הזה. היועצת עומדת איתי בקשר כי אני הצעתי הצעת חוק פרטית יחד חברי כנסת בנוגע לצורך בהזדהות של האנשים כשהם שולחים למכתב הרשום. אני לא נכנס לנושא הזה אלא רק להגיד איך הגיע אלי הנושא, כל אחד ששולח לי לוח שנה אני חייב להגיע לדואר לקחת אותו, הוא צריך להזדהות מאיפה הוא שולח, חוץ ממשרדים ממשלתיים. למה זה הגיע, לא בגלל שאיכפת לי, אלא בגלל ההמתנה. נקודת הפתיחה של מה מחולל את החוק הזה, אם רק בשביל לבוא לקחת הייתי עושה את זה, אבל בגלל שצריך להמתין לכל הדבר הזה אני אומר שאני לא רוצה את זה. תגידו לי מראש מי שולח לי. הדבר הכי מתסכל שאתה עומד ובסוף אתה מקבל משהו שאתה לא רוצה. אני מוכן לקבל דוח של העירייה על חניה שלא כחוק, אבל בלי להמתין.

אני חושב שהזעקה של התושבים היא שהיעדים של הדואר מראש הם יעדים של חצי שעה. הדואר יודע, הוא לא חושב, הוא לא מתכונן, הוא לא חושב אחרת. אני לא בטוח שהכתובת היא הדואר. לפי הניסיון שלי ועל פי הדברים שעלו קודם, אני אומר לכם, כולנו צרכנים שבויים. אי אפשר אחרת. אין לנו אפשרות אחרת. כולנו שולחים כאן בכנסת. אני אומר דבר אחד, אדוני השר אתה יודע טוב ממני, זה לא הדואר, זה האוצר שלא מאפשר תחרות, בגלל שהוא רוצה להכניס חברות חדשות הוא לא נותן לעשות דבר. השר נמצא כאן, הם לא מרגישים את הסבל של התושבים, הם עומדים רק על המאזנים ומעבר לזה לא מעניין אותם דבר. תודה.

פתחתי ואמרתי שהוועדה הזאת היא המקום לשמוע את סבל של התושבים ולא בגלל שאנחנו נהנים מסבל, אנחנו מנסים לעזור ולתת כתובת. אני חוזרת אליך ממלא מקום המנכ"ל. למה המנכ"ל לא הגיע?

קודם כל המנכ"ל שוחח איתך - -

ואמר לי שיש ישיבת דירקטוריון. רק מתי ישיבת הדירקטוריון?

ישיבת הדירקטוריון בשעה 15:00, היא הייתה אמורה להיות בתל אביב.

אפשר להגיע בשעה 15:00 לתל אביב כשדיון מתחיל בשעה 12:00.

הוא אמר לי שישיבת הדירקטוריון מתקיימת בדיוק באותה שעה והוא לא ידע, אז הוא התקשר אלי ביום שישי בצהריים להגיד לי שהוא לא יגיע.

נכון לדקות האלה עדיין יש שינויים.

והישיבה היא בשעה 15:30, זאת אומרת שהוא היה יכול לצאת מכאן 14:30.

הישיבה היא בשעה 15:00, היא זזה לירושלים. היא הייתה אמורה להיות בתל אביב. נכון לדקות אלה יש עדיין שינויים בסדר היום - - -

סליחה, זה מראה על זלזול. קודם כל פניות הציבור שלא נענו. אנחנו מעבירים את הפניות האלה. אם הייתי מקבלת מענה לפניות לא הייתי מכנסת את הדיון, אבל נתקבלו עוד פניות ועוד פניות ובסוף אני אומרת שאני רוצה תשובה. מי יכול לתת לי את התשובה הזאת?

אחד הנושאים שעומד על הפרק היום בדירקטוריון זו פנייה של מחזיקי אגרות החוב של הדואר.

אתה יודע מי מחזיק את אגרות החוב של הדואר? – התושבים. אתה יודע מי הם הנאמנים שלך? – אלו התושבים. אחד הדברים שאני מקבלת מכם זו מצגת. מצגת יפיפייה, באדום, עשרים עמודים. זה לא מעניין אף אחד. אתה רוצה להציג כאן 22 שקפים של מצגת עם גרפים כשיושבים כאן תושבים ואומרים לך 'אנחנו מחכים שעות בתור' סניפים שאין בהם מזגן, סניפים מתקלפים. יש לי תמונות ואני יכולה להראות לך תמונות. קירות מתקלפים, אנשים עומדים ומקבלים דואר אחרי הזמן, אם הם מקבלים דואר בכלל. ואתה בא ואומר לי מצגת. קודם כל אני לא רוצה לראות את המצגת, אני רוצה תשובות.

אני אנסה להשיב. אני מקווה שאקבל זכות דיבור.

הנה קיבלת. כל עוד אני אקבל תשובות לשאלות שלי והתושבים יקבלו תשובות לשאלות שלהם ולא מצגת. סליחה, כמה עולה מצגת כזאת, כמות הנייר שנשפכה כאן?

אני לא הדפסתי שום דבר, זה הודפס כאן בכנסת. העברתי לכם את זה אלקטרונית על פי בקשתכם. בואו נצמד לעובדות.

שמי הרצל ברמג, אני עובד בדואר 38 שנה מאז שסיימתי את הלימודים באוניברסיטה. בשבילי הדואר הוא מפעל חיים. כואב לי, כואב לי מאוד לשמוע את מה ששמעתי כאן היום. אני חייב לומר שכאשר עבר כאן "חוק הדואר" בשנת 2004, כאשר ניתן הרישיון לחברה בשנת 2008, כאשר החברה קמה בשנת 2006 וכאשר קיבלו את המלצות ועדת שגיא בשנת 2006 – אני ישבתי כאן. ישבתי מול משרד התקשורת והתרעתי במצגות, במסמכים, במכתבים שהאופן שבו מטילים עלינו למלא את חובתנו יביא אותנו מהר מאוד אל עברי פי פחת. למזלנו, לשמחתנו הרבה בזכות מה שהחברה עשתה זה לקח יותר זמן ממה שאני חזיתי. זה כתוב במסמכים, זה מתועד ואפשר להראות את זה.
לא ייתכן שמטילים על חברת הדואר - - -

הנה נבואה שמגשימה את עצמה.

לא יתכן שמטילים על חברה ממשלתית לתת שירות אוניברסאלי מפסיד כשמקור המימון האוניברסאלי הזה היה כל הזמן הדואר הכמותי. מתרחשים שני דברים והמדינה מתעלמת מהם: האחד, הדואר הכמותי הזה הולך ופוחת הן משום שיש תחרות שבה החברה לא יכולה להשתתף בגלל מגבלות רגולציה, היא לא יכולה להשתתף. היא לא יכולה להשתתף משום שהיא לא יכולה להגמיש מחיר. היא לא יכולה להציע ללקוח, למשל לחברת ישראכרט שמבקשת מאיתנו תעריף יותר נמוך לגבי הדואר הכמותי – היא לא יכולה להציע לה תעריף נמוך. המתחרה יכול להציע כל תעריף שהוא רוצה. זה היה המקור למימון השירות האוניברסאלי. המקור הזה לא עבד הן משום שלחברה אין שום יכולת להתחרות, לחלוטין היא הודרה מזירת התחרות והן משום שיש ירידה במספר דברי הדואר.

זאת אומרת שמה שעשיתם בשנים האחרונות זה ללכת פשוט בראש בקיר ולהגיד זה קורה, הנה זה קורה - - -

לא. לא הלכנו עם הראש בקיר. ממש לא. חברת דואר ישראל הכינה תכנית הבראה מפורטת, אגב קיבלה את האישורים ואת ההסכמה של הדירקטוריון, של משרד האוצר, אני יודע שמשרד התקשורת מכיר לפרטי פרטים את התכנית - - -

התכנית הזאת מתייחסת גם לשירות לקוחות?

התכנית הזאת מתייחסת בעיקר לשירות לקוחות - - -

יש בה יעדים? אני רוצה לדעת מה יש בה. אמרת לגבי שירות לקוחות. יושבים כאן לקוחות ואומרים שהם רוצים לדעת כשהם לוקחים דואר - - -

תשאלי אותו כמה סניפים אמורים להסגר לפי התכנית?

בדיוק. אני גם מבקשת לדעת כמה זמן המתנה יהיה אחרי שיסגרו סניפים ויהיו יותר אנשים. מה יהיה?

אני מבקש להפנות את תשומת לבך לשקפים שאת לא רוצה - - -

נכון, אני לא אוהבת מצגות. אני אגיד לך מה הבעיה עם מצגת. כשאתה מסתכל על המצגת אתה לא מסתכל לאנשים בעיניים. כשאתה מסתכל לאנשים בעיניים אתה מבין את הכאב שלהם. כאמור, אנחנו במצב חירום היום, אנשים בשגרה לחוצה, הם עוזבו את העבודה שלהם והגיעו הנה. הם רוצים לראות את העיניים שלך. הם רוצים לשמוע אותך אומר 'אני עושה עכשיו משהו לתת מענה'. כשהם מגיעים לוועדה לפניות הציבור הם רוצים תשובות. כשהם הגיעו עם בעיה בנושא מסוים הם יקבלו תשובות. כשהם מגיעים עם בעיה עם "הוט" הם קיבלו תשובות כי אנחנו דאגנו שיקנסו את ,הוט". אנחנו מקבלים תשובות. איזו תשובה אתה נותן להם? יש כאן תהליך הבראה שאולי מתישהו הוא יעבוד ועד אז מה יהיה.

אני לא אמרתי אולי. אני מבקש לא להכניס לי מילים לפה. אני יודע שכושר הביטוי שלי הוא לא מהמעולים, אבל אני חושב שאני אסתדר. תני לומר, את לא נותנת לי לדבר. אני אשתדל לענות על כל השאלות.

היום כתוצאה מכך שמספר דברי הדואר קטן הדוורים שלנו יוצאים לחלוקה על פי הסכמים שקיימים עם ארגון העובדים ועם ההסתדרות בבוקר. דברי הדואר שמגיעים מחו"ל בסחר המקוון מגיעים לבתים כאשר האנשים נמצאים בעבודה וכתוצאה מכך אנחנו מזמינים לקוחות רבים להגיע לסניפים. זה מעמיס על הסניפים בצורה מאוד קשה. 30% מהפעילות של הסניפים היום היא מסירת דברי דואר כאלה.

על פי התכנית אנחנו רוצים שדברי הדואר הללו יצאו לחלוקה בשעות אחר הצהריים. רובם ככולם יחולקו לבתים והתושבים לא יצטרכו להטריח את עצמם בכלל לסניפי הדואר. בתכנית אנחנו מתכוונים לפתוח את הסניפים בשעות מאוחרות יותר, כלומר כאשר אנשים חוזרים מהעבודה - -

אז יהיו פחות סניפים? אני שואלת שאלה שהתשובה לה היא כן או לא. כמה סניפים אמורים להיסגר?

הכול תלוי בתעריפים שיקבעו לנו. אנחנו הגשנו תכנית למשרד התקשורת.

אז מה יש בתכנית? שנייה הרצל, אף אחד כאן לא טיפש, אני מצטערת. אתם הכנתם תכנית וזאת אומרת שבתכנית כתוב כמה סניפים אמורים להיסגר. אומרים לך שהיום הסניפים לא עומדים בעומס. כמה סניפים אמורים להיסגר?

בתכנית כתוב שאם אנחנו נקבל את התעריפים שהוועדה ממליצה לנו נצטרך לסגור 200 סניפים ולפתוח 85. יש לנו סניפים רבים - - -

כמה סניפים יש היום?

היום יש 700.

700. אתם הולכים לסגור 200.

כולל הזכיינים?

כולל הכול. יש לנו סניפים רבים שאין בהם פעילות. אני לא מדבר על הסניפים העמוסים. הסניפים שאין בהם פעילות עולים כסף ומישהו צריך לממן את הכסף הזה. אני יושב כאן כאשר לחברת דואר ישראל אין מספיק מזומנים כדי לסיים את השנה. כדי לסיים את השנה החברה נקטה שורה של צעדי חירום שגם הם השפיעו על השירות - - -

הם לא מכניסים ממלא מקום לדוורים שנפגעו בתאונות עבודה.

אנחנו מבינים שזו אחת הדרכים להתייעל.

זה לא הדרכים להתייעל. אין כסף בקופה. אם לא היינו נוקטים בצעדים האלה החברה הייתה פשוט קורסת. לא שירות לאף אחד - - -

תשמעו, יש כאן כתבה, יכול להיות שאין שירות כרגע גם.

אנחנו מדברים על מצב בו החברה עלולה לשבות לחלוטין. אין כסף בקופה.

מה ההבדל בין עכשיו לבין ההשבתה לחלוטין?

סליחה. אנחנו עכשיו מספקים עדיין שירותים במאות סניפים. יש לנו דואר נע שפוקד למעלה מ-1,000 ישובים מדי - - -

אגב, שירות הדואר, הם אומרים שהם לא קיבלו שירות דואר. אתה יכול לומר שאתה מספק, אבל הם הביאו מכתב שהגיע אחרי האירוע, זה לא שירות.

אנחנו מחלקים למעלה מחצי מיליארד מכתבים בשנה. אי אפשר לקחת, אפילו אלפי דברי דואר שלא מגיעים בזמן ולהצביע מזה על הכלל.

החברה אומרת 'אין כסף, זה השירות שתקבלו'?

לא. התשובה שלנו היא שיש תכנית הבראה שאם משרד התקשורת יגבה אותה בשינויי כללי הרגולציה הנדרשים. אם משרד האוצר ייתן את המימון הנדרש לכך, אם נגיע להסכמה עם ההסתדרות על - -

יש שביתה איטלקית? אני שואלת שאלה של כן או לא. יש שביתה איטלקית?

לא. אין שביתה איטלקית.

אז למה לא מחליפים עובדים חולים? למה אנחנו לא מקבלים שירות? למה אנשים רואים סרטים בזמן העבודה?

האמצעים שלנו מוגבלים ואנחנו יכולים לעשות את זה עד גבול מסוים. אין כסף בקופה. אנחנו התרענו מראש שזה יהיה המצב, שלא יהיה כסף בקופה - - -

אז תחזירו את המפתחות ותגידו אנחנו לא יכולים.

רבותי. המפתחות הם לא איזה מפתחות לאוצר בלום שנמצא אצלנו. אין לנו אוצר בלום כזה.

חברת דואר ישראל לא מקבלת אגורה אחת מהמדינה. חברת דואר ישראל אמורה להחזיק את עצמה מהשירותים שהיא מספקת. את התעריפים לשירותים שהיא מספקת קובעים שר התקשורת ושר האוצר. התעריפים האלה נקבעו ברמה נמוכה מדי, התרענו על כך לפני שמונה שנים, לא רק שהם נקבעו ברמה נמוכה מדי, אלא שהם גם לא מתעדכנים כהלכה. הם לא מתעדכנים לפי ההוצאות שלנו. 67% מההוצאות שלנו הן להוצאות שכר. השכר מבוסס על הסכמים - - -

11 מיליון קיבלו בכירים.

מה עשיתם עם זה? אמרת 'שמונה שנים אנחנו מתריעים'.

אנחנו פונים ומבקשים לשנות את השיטה.

מתי הגשתם את תכנית ההבראה?

תכנית אחת הגשנו בשנת 2011 ולצערי היא לא נענתה. בשנת 2010 פנינו כבר לשני השרים. בשנת 2012 פנינו שוב. בשנת 2013 הגשנו עוד תכנית. דווקא בתחום הזה יש התקדמות רבה מאוד במשא ומתן עם ההסתדרות ועם העובדים. זה התחום שיש בו את ההתקדמות הרבה ביותר. יש גם הבטחה ממשרד האוצר שהוא יממן את התכנית הזאת בהנחה שנגיע עליה להסכמה.

אז לא הגעתם להסכמה. יש התקדמות - - -

יש התקדמות ויש עדיין פערים. נכון, זה לא כל כך פשוט. זו תכנית שבה אנחנו הולכים לפטר למעלה מ- 1,000 עובדים. זה לא עניין של מה בכך.

אני מבינה ועדיין אני מנסה לראות איך אנחנו יכולים לקבל תשובה. אתה מסתובב בסניפי הדואר?

בוודאי.

מתי היית בסניף לאחרונה.

אתמול, בסניף יד אליהו.

וכמה זמן ממתינים היום בתור?

זה תלוי באיזה סניף, באיזה יום ובאיזו שעה.

יש אמנת שירות עם כללים ברורים?

יש תקן שירות - - -

ממוצע של 20 דקות.

זה תקן שהרגולציה קבעה. אנחנו פועלים על פי הרגולטור.

אני מבקשת, כאן מדברים עם רשות דיבור. יש כאן פרוטוקול שלא שומע.

אני מבקש לדייק. התקן לגבי 10 דקות נוגע ל-95% מהסניפים והסוכנויות.

כנראה אנחנו נופלים כאן על הסניפים שלא בתקן?

לא. לא. אבל יש - - -

תכנסי לפייסבוק לעמוד הדואר ותראי כמה תלונות יש עליהם.

מי אחראי על פניות הציבור בחברת הדואר?

אני אחראי.

שלחתי שתי פניות ולא קיבלתי תשובה מקרים שקיבלתם את הפנייה.

יש עליה בתלונות לפניות הציבור בשנים האחרונות?

יש עלייה בשלושת השנים האחרונות במספר הפניות הכתובות. חלק ניכר בשל כך שפניות שהיו בעבר טלפוניות ולא היו מתועדות הפכנו אותן לפניות מתועדות.

נו, באמת.

אני העברתי אליך את הנתונים שביקשת אחד לאחד.

רגע, קיבלת פנייה שאומרת, התקן הארצי הוא 10 דקות וכעת יש לנו חצי שעה-שעה וחצי. מה אתה עושה? אילו כלים יש לך להתמודד עם סניף ספציפי?

אני פונה למנהל המרחב הספציפי כדי שראשית יבדוק האם מדובר במשהו אקראי או משהו לא אקראי. אילו פעולות ניתן לעשות - - -

חברים, יש כאן פרוטוקול וברגע שכולם מדברים יחד הוא לא שומע וזה לא נרשם בפרוטוקול וחבל.

אני יכול לתת כדוגמה את סניף מגדיאל. הפתרון האמיתי של סניף מגדיאל הוא מציאת נכס גדול יותר. נכון יותר, לו היה לנו כסף היינו מפנים מסניף מגדיאל את הדוורים, מרחיבים בכל השטח שהתפנה מהדוורים לטובת דלפקים ואולם קהל, והיינו משפרים שם את השירות בצורה ניכרת. אין כרגע כסף. בינתיים עשינו שתי פעולות, יכול להיות שאנשים עדיין לא יודעים את זה, למרות כל הקשיים בשבוע האחרון הוספנו שם תקן של פקיד נוסף - - -

איפה הוא יישב?

הוא לא צריך לשבת, הוא - - -

ראשית אני מאוד שמחה שלפני דיונים אנחנו מקבלים פתרונות, בדרך כלל כשאנחנו קובעים - - -

העובדת נקלטה עוד לפני שנקבע הדיון.

דבר נוסף, העברנו 1,000 בתי אב שמקבלים היום את החבילות ואת דואר הרשום בסניף מגדיאל, העברנו אותם לסניף הראשי. אנחנו צריכים לווסת וזה המקסימום שאנחנו יכולים לעשות כי אין לנו כסף.

אתם קיבלתם מכתב שאומר שאנחנו מוכנים להתנדב בסופר רמתיים. להתנדב.

אנחנו לא יכולים לעלות תעריפים. התעריפים שלנו הם מהנמוכים בעולם. לנו אין אפשרות לעלות תעריפים. אין לנו מקורות הכנסה נוספים.

יש כאן עוד אנשים שלא קיבלו את רשות הדיבור. כעת אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לשר. התשובה 'אין כסף'. אני לא מרגישה שאני מקבלת תשובות לגבי ההתמודדות הספציפית עם הבעיות ולא לגבי הפתרונות, התשובות של אחוזים, עשר דקות. איפה זה קורה ומה אנחנו יכולים לעשות.

צהריים טובים. קודם כל אני מבקש להודות לך היושבת ראש הוועדה חברת הכנסת עדי קול על כינוס הדיון. באמת היו לך פה הישגים, הוועדה הזאת מאוד מאוד שחשובה. את ממשיכה מסורת של חברי כנסת, חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת מקלב שבאמת מחוברים כמוך לציבור ושומעים מה הם הדברים שמציקים לו ומנסים להפעיל את הוועדה הזו כדי לקדם פתרונות. האמת שבעברי הציבורית, התפקיד הראשון בשירות המדינה שלי היה ראש אגף פניות הציבור במשרד הראש הממשלה. אני בהחלט מבין את החשיבות לקחת את הפניות של האזרחיות והאזרחים שנחשפים לליקויים וללמוד מכך על כשלים במערכת הממשלתית.

אני מקפיד לשלוח לכאן תמיד נציגות בכירה של המשרד, גם מחר יש כאן דיון - - -

יכול להיות שהוא יתבטל כי מנכ"ל "הוט" מסרב להגיע. גם יתכן שמישהו במילואים, צו 8, ולכן יתכן שנדחה אותו. זה לא קל לרדוף אחרי הגורמים האלה.

אם את תדחי את זה בשבוע יתכן שגם אני אגיע עם בשורות חדשות בתחום של "הוט". תשקלו את זה.

בכל מקרה, אני מביע הערכה גם לכל האזרחיות והאזרחים שטרחו ובאו לכאן. זה לא דבר פשוט. הם עושים את זה לא רק כדי לפתור את הבעיה הנקודתית, הם היו יכולים לפתור אותה, הם כאן כדי שכלל הציבור יפיק מכך תועלת. תודה רבה לכם.

מאז יומי הראשון כשר תקשורת אני מקבל המון פניות מכל רחבי הארץ, גם מראשי ערים. הכול מתועד, אני מקבל פניות גם מחברי מועצות ערים. אני רואה כאן את נדב דואני וגם נציג מהוד השרון שגם מציק לי הרבה בנוגע לבעיה עם הדואר, ועוד הרבה אחרים שנמצאים כאן.

מהוד השרון הגיעו לכאן בהרכב מלא.

זה לא רק מהוד השרון. אצלי מתועדים פניות של למעלה מ-20 ראשי ערים. לא אתחיל למנות אותן, אבל באמת יש פניות רבות מכל רחבי הארץ כי ברמה המקומית אזרחים פונים גם לראשי הערים שמנהלים את חיי היום-יום. האזרחים סובלים, הם בהחלט סובלים.
אי אפשר להתחיל להתייחס למצב הנוכחי, בזה אני מסכים עם הרצל, בהרבה דברים אני לא מסכים איתו, אני כן מסכים איתו שאי אפשר להתייחס למצב הנוכחי מבלי להסתכל גם אחורה על ההיסטוריה. זה נכון שלפני עשר שנים, אפשר להגיד משרד התקשורת, אבל זה לא היה משרד התקשורת לבדו, כמו בהרבה מקרים האמביציה ואגרסיה המרכזית בקידום הרפורמה באה ממשרד האוצר. משרד האוצר באופן שגרתי הוא יודע יותר טוב מכולם. יש שם חבר'ה מנוסים, הם שם לפחות שנתיים אחרי האוניברסיטה, הם יודעים, הם מבינים טוב מאוד מה הציבור צריך.
בגדול נכון מה שאמרו פה חבריי, מדובר בשירות שחייבים לתת אותו בכל מקום בארץ גם אם הוא לא רווחי. למשל הדואר, זה שירות מאוד חשוב וגם אם השירות לחלק דואר בשלומי או במצפה רמון הוא לא רווחי עדיין אנחנו מחויבים לקיים אותו ולקיים אותו באותה רמת שירות שנותנים באזור המרכז.

צדקתם חבריי חברי הכנסת, אגב, במקרה הזה אין הפלייה, הוא גרוע פה והוא גרוע שם. זו בוודאי לא השאיפה. נכון שבאותה רפורמה שקודמה על ידי משרדי הממשלה, אני בהחלט אומר שנעשו טעויות היסטוריות קשות ביותר שיש להן גם השלכה על מצבו של הדואר ועל תזרים המוזמנים שלו וכן הלאה וכן הלאה. אבל, האם לומר שזאת הבעיה ואין בילתה, אני ממש ממש לא מקבל את התיאוריה הזאת. עם כל הכבוד מאז חלפו להן כמה שנים טובות ומנהלי הדואר לדורותיהם, קודם כל הם אלה שאחראים על גידול כוח האדם בדואר למרות הטענות והאמירות שמספר דברי הדואר הולך ופחות בגלל ההתפתחות הטכנולוגית. האם אלה שאמורים למצוא מאיפה להתייעל גם אם לא לפטר. יש להם קשיים והסכמים קיבוציים, אבל לא תמיד זה נכון כי יש כמובן עובדים זמניים ויש גם עובדים שאין להם קביעות.
אם מסתכלים על גרף כוח האדם של הדואר בעשור האחרון, דומני שהרצל לא יחלוק עלי, הוא היה בעליה מתמדת למרות שנפתח התחום הכמותי לתחרות. זה דבר שהוא אפילו לא הגיוני כי אם חלק מהעבודה יורד ממך זה אומר שמספר העובדים לא אמור לגדול.

מעבר להאשמות על הממשלה ומשרדי התקשורת והאוצר, אני לא בטוח שהניהול של הדואר לאורך השנים היה בסטנדרטים הגובהים והמקצועיים ביותר. אפשר לומר אפילו שאני חושב אחרת מכך. גם כשהרצל מעלה כאן את מחיר הבול, אני קובע חד-משמעית בצורה הכי נחרצת, הוא לא המחיר הכי נמוך בעולם. ההשוואה שחברת הדואר עושה מחירי הבולים היא כלל וכלל אינה רלוונטית כי הוא משווה את עצמו למקומות בעולם בהם מחיר הבול הוא בכלל, מה שנחשב שירות 24, כלומר שיש התחייבות ש-X מדברי הדואר יגיעו תוך 24 שעות לנמען, והדואר לוקח ומשווה את המחיר הזה למחיר הבול הרגיל כאן. זאת עוד לפני שנגעתי שבקדנציה הקודמת הייתה העלאת תעריף הבול ל- 2.20 שקל מ-1.70 שקל. הייתה עליה של חצי שקל - - -

רבותיי, יש עובדות, מ- 1.70 שקל ל-2 שקלים. לא ל-2.20 שקל.

עליה של 30 אגורות. אמרת שאתם טפלים בחצי מיליארד דברי דואר בשנה, אז תכפילו חצי מיליארד ב-30 אגורות.

זה פשוט לא נכון כי זה לא חל על כל המכתבים.

הדואר היחידני הוא הכמות הגדולה וההנחה של הכמות מתחילה מהמחיר של היחידני. יש התייחסות גם לעניין הזה .

אני אשמח להתייחס.

אפשר להתייחס, אני רוצה לומר שלא מכובד להיכנס בתוך ישיבות לדבריו של השר.

ההכפלה היא לא בחצי מיליארד, מאה אחוז. הייתה בקשה לעלות את מחיר הבול והיא אושרה והיו גם בקשות לשנות את הרגולציה שחלה על הדואר – אלו דברים שיאפשרו לו להוזיל את העלויות של.ו למשל, לעבור למיון יום ועוד שירותים אחרים. משרד התקשורת אישר את הבקשות הללו רק שהדואר לא הצליח בסוף להשלים את הביצוע בגלל מחלוקות בין ההנהלה לבין עובדים. בסופו של דבר אני מתחבר לשאלה שלך גברתי היושבת ראש, אם גוף מסוים מגיע למסקנה שהוא לא מסוגל לעמוד לא בתחום הזמן של המכתבים שאמורים להגיע ליעדם ולא בזמני ההמתנה בסניפים, אז צריכים להיעשות איזה מעשים על ידי ההנהלה שלו. מצד אחד אנחנו נמצאים באיזו dad look, מצד אחד ההנהלה אומרת 'זה מה שאני מסוגלת לעשות' ומצד שני חברות ממשלתיות רוצות תמיד עצמאות וששרים לא יתערבו להם ולה תהיינה האפשרויות להתערב בניהול. בסופו של דבר התוצאה היא שאזרחים סובלים ואין לנו דרך לתת להם מענה.

אני מניח שאתם עוקבים בעיתונים על מה שקורה בימים האחרונים. שוב, אני קובע שלא פחות מאחריות הנהלת הדואר למצב המזעזע היום בשירות, משרד האוצר אחראי לא פחות למצב המזעזע הזה. מצד אחד יש שר תקשורת שאמור לקחת אחריות ציבורית, ואני לוקח את האחריות הזאת, על רמת השירות הניתנת לאזרחים. הציבור בצדק רואה אותו אחראי, מצד שני, משרד האוצר משתמש בסמכויות שלו להתערב שם בניהול השוטף, לא להכניס דירקטורים ולאייש את הדואר, לא לדרוש אחריות מהמנכ"ל איפה שצריך לדרוש אחריות.
אני הייתי שמח שהנהלת הדואר תציג, לכן פניתי גם לדירקטוריון וביקשתי ממנו לקיים דיון דחוף בנושא. כשיש תלונות מכל רחבי הארץ, אני מניח שלא כל ראשי הערים התארגנו לטפול עלילות על הדואר ולא האזרחים האלה החליטו במתואם לוותר על יום עבודה ולהגיע לכאן. כשיש עלייה של 11% בשנה של פניות ויש לך 90 אלף פניות בשנה בנושאים האלה של השירות, היה מעניין לראות כמה ישיבות מתועדות קיימה הנהלת הדואר בנושא הזה, אילו מסקנות היא קיבלה, מה היא תגברה, מה היא שינתה בשירות, מה היא ניסתה לשנות, איפה התיעוד לכל - - -

מה קרה בשמונה השנים האחרונות? מה עשיתם כי בשנת 2010 הגעתם, אתם מנסים לקדם את ההבראה שלכם ובינתיים הציבור סובל.

צודק הרצל שיש צורך ברפורמה מאוד משמעותית ומרחיקת לכת. אני מיומי הראשון בתפקיד האצתי ככל שניתן את עבודתה של וועדת רייך. זו הוועדה שמונתה בקדנציה הקודמת כדי לבחון את התעריפים ואת רמות השירות ולראות אילו התאמות ושינויים צריך לעשות. לדעתי ישבתי עם הוועדה הזאת לפחות שש-שבע פעמים ובכל פעם כמה שעות. הדוח שלה התפרסם לפני כחודשיים בערך. כרגע אנחנו מנסים לעבור לשלב היישום. שלב היישום מורכב מכמה חלקים, חלק אחד בהחלט מחייב פרישה בהיקף נרחב של עובדים. לשם כך האוצר נדרש לפצות או להכניס כסף כי הקופה של החברה איננה מסוגלת לעמוד בתשלום פיצויים לטובת פרישת עובדים. כמובן שהפרישה הזאת מתחייבת שהחברה ותזרים המזומנים שלה יוכלו להיות במאזן חיובי שיאפשרו לה להשקיע השקעות גדולות יותר איפה שצריך. זה החלק של האוצר. האוצר כמובן בצדק יחד איתי מתנה את הכנסת הכסף הזה לא רק בפרישה אלא גם בשינוי ההסכמים כך שחלק משעות העבודה יותאמו לצרכים שהאזרחים הציגו כאן. גם לשעות פתיחת סניפים, גם להגיע עם חבילות עד הבית בשעות שאנשים שוהים בבית. אני רק אתקן את הרצל, זה עלה מוועדת רייך, ההצעה הזאת לא עלתה מהדואר.

זה הוגש - - -

יכול להיות שחשבתם על זה. אני לא יודע מה הוגש לי ומה לא הוגש לי. אני יכול להגיד לך, בחצי הראשונה לכהונתי כשר,מנכ"ל הדואר לא דיבר איתי, לא פנה אלי, לא ביקש ממני מעולם להיפגש איתי. אני לא יודע, יכול להיות שהיו"ר הקודם אסר עליו לדבר עם הרגולטור, אבל זה היה המצב. היום חלק אחד הוא נושא של הזרמת כסף לטובת פרישה. החלק השני, וועדת רייך והאוצר מבקשים ממני לעדכן חלק נכבד מהתעריפים שהדואר גובה היום. לעדכן זו כמובן מילת מכבסה למילה לעלות. אני מוכרח לומר שאני מוכן לשקול את הדבר הזה. אלא מה, אני לעולם לא אסכים לחתום על העלאת תעריפים אם אני לא אדע בוודאות של 100% שהשירות שהציבור אמור לקבל מהדואר הולך להשתנות שינוי דרמטי. השינוי הזה כולל את משך הזמן של מישהו שרוצה לשלוח מכתב ולקבל אותו. שוב, גם אם מדברים על הפחתת ימי החלוקה, כמובן שזה תלוי. למשל מישהו שמאוד חשוב לו שהדואר שהוא שולח יגיע מהר, למשל באירועים או תשלומים וכדומה, כאן הדואר צריך להעמיד לטובתו מסלול כזה.

אני חושב שלא פחות חשוב מהתחום הזה, אולי יש לו תחליפים בזכות הטכנולוגיה, התחום של ההמתנה בסניפים לכל אותן שכבות חלשות שצריכות לקבל קצבאות, שצריכות לקבל שירותים. זה לא רק הם, זה גם עסקים קטנים וגם אזרחים ונושא הדואר הרשום. אגב, הדואר התנגד לאורך שנים רבות לחייב לרשום ממי הגיע הדואר הרשום. לדעתי בכך הוא הזמין לעצמו תורים גדולים יותר של אנשים שלא יודעים מי שלח להם ושהם באים בכל מקרה לעמוד בתור. לדעתי הצעת החוק שתגיע בשבוע הבא, אני מקווה בעז"ה, לקריאה הראשונה. לכן כחלק מהמלצות וועדת רייך הנושא של עמידה בסניפים, אני הנחתי והוא קיבל מקום מאוד מאוד משמעותי בדיונים.
איפה הייתה אחת הבעיות ההיסטוריות? – הסטנדרט שנקבע היה זמן המתנה ממוצע של 10 דקות. חברת הדואר, אני לא יודע אם זה בצדק או שלא בצדק, כתוב "ממוצע ארצי". בעיניי גם משרד התקשורת בהיסטוריה שלו עשה טעות וכתב "ממוצע ארצי של 10 דקות" כי זה פשוט דבר בלתי אכיף, הרי אם מישהו יבוא והוא ימתין 30 דקות יגידו 'לא, בממוצע הארצי זה 10 דקות'. נתנו כאן את הדוגמה. אנחנו מכירים את הדוגמה הזאת. אגב, סטנדרט גרוע ברגולציה ההיסטורית זה עדיין לא פותר בכלום את הנהלת הדואר מלעשות סקרי שירות ולבדוק כל הזמן באיזה סניף זה טוב ובאיזה סניף לא, לקבוע נהלים פנימיים שישאפו לסטנדרט של 10 או 15 דקות מקסימום המתנה בסניפים של הדואר.

בהמלצות וועדת רייך יש המלצה לשנות את הרגולציה לסטנדרט המתנה סניפי של 10 דקות ולחייב את הדואר לרכוש מערכת לניהול תורים לכל סניף וסניף. גילתי לתדהמתי שמנכ"ל הדואר הנוכחי איננו מקבל את הסטנדרט הזה ושהוא דורש או מבקש לשנות אותו ל- 20 דקות בממוצע לסניף. שיהיה ברור, 20 דקות בממוצע בסניף, גם אם זה מתקיים זה אומר שחלק נכבד מהאנשים עומד חצי שעה או 40 דקות. זה לחלוטין לא מקובל עלי. חלק זוכרים שהרפורמה זה גם לפתוח מול הדואר תחרות בתחומים נוספים, אני לא בטוח שסטנדרט כזה יבטיח את העתיד של חברת הדואר. אני כן חושב שראוי להבטיח אותו כי הדואר כן עושה שירות חיוני ונותן שירות בפריפריה ובמקומות לא כדאיים שאינני בטוח שאחרים בשוק הפרטי ייתנו אותו.

שוב, לדעתי אחת הבעיות המרכזיות היא אותה חוסר תשומת לב שאני חש. אני דורש מדירקטוריון הדואר לקיים על זה דיונים דחופים עכשיו ולהגיע למסקנות למה זה קורה, לשים את האצבע איפה הבעיה ומי אינו נותן תשומת לב מספקת לנושא הזה.

הנושא שני, לצערי זה, אני לא יודע אם לקורא לזה מעורבות יתר של האוצר או מעורבת תמוהה, אני לא מבין מאיזה מקום היא מגיעה - - -

אני אגיד לך עובדה, זה אולי מאוד יפתיע אותך, פנינו לאוצר והזמנו אותם, בתשובה כתוב: "לאחר בדיקה מקיפה" אגב, אגפי משרד האוצר, החשב הכללי ואגף התקציבים. מוסר עופר מרגלית רפרנט תקשורת באגף התקציבים "למשרד האוצר אין תרומה לישיבה בנדון. הנושא נמצא בתחום טיפול שר התקשורת. משרד התקשורת הוא הגוף ממונה על הפיקוח והשירות בדואר. משרד האוצר תומך בתכנית ההבראה וממתין לאישור שר התקשורת ולמועצת ההמלצות".

אני מאוד מעריך את עופר מרגלית. אני לא יודע מי הכתיב לו. מבלי לקבוע אם הוא החתום הוא זה שכתב את זה או שהכתיבו לו את זה מדוברות האוצר, אני קובע חד-משמעית שהתוכן של זה הוא שקרי על גבול הנבזי ואני עומד מאחורי כל מילה שאני אומר כאן. משרד האוצר והנהלת הדואר כרגע עדיין תקועים במשא ומתן מול ועד העובדים של הדואר על הסדרי הפרישה, אני חושב שהרצל יכול לאמת את הדברים. זה ממש לא בידיים שלי. כיוון שעד שלא יוסדר עניין פרישת עובדים והפיצוי שם אי אפשר בכלל להבטיח את שינוי סטנדרט השירות. לכן אין שום סיבה שאני אחתום על העלאות תעריפים ועדכונים כפי שהאוצר נורא היה מצפה ממני, וגם את הורדת מספר ימי החלוקה מ-5 ימים ל-3 או 2 ימים.
לכן האמירה הזאת היא שקרית והיא נבזית. אני חוזר שוב על הקביעות שלי. לא רק שהאוצר פה משקר, הזורע השנייה שלו, רשות החברות, היא גם מחבלת ביכולת שלי לממש את האחריות ואת הסמכות שלי אל מול הדואר בכך שהיא לא מאפשרת לאייש את דירקטוריון הדואר.

אדוני השר, מה שאתה אומר בעצם זה שאתה לא יכול להתערב במה שקורה היום ולשיפור השירות?

לי יש הרגשה שיש מלחמות על גבנו.

מצד אחד אני הרגולטור ומצד שני, באופן הזוי, למשל, "חוק החברות" קובע שכדי למנות דירקטורים אני צריך את שר האוצר, אבל כדי לפטר דירקטורים נציגו של שר האוצר אדון אורי יוגב שמסיבות ששמורות עימו, בוחר לחפש תירוצים לריב עם הדירקטור שאני מיניתי לפני שישה חודשים, אבל אין לו שום בעיה עם דירקטורים שמלווים את הדואר חמש או שש שנים לאורך כל ההתדרדרות של החברה בשנים האחרונות. אני מציע שתזמינו את אורי יוגב. מכוון שלא הוא ולא בכירים באוצר סופרים את הכנסת בהרבה מאוד מקרים אז כנראה שהם לא יגיעו לכאן. מה שנשאר זה לנסות לריב עם מי שכן מגיע, בצדק, אין לי טענות. אין לי טענות, אני את המאבקים שלי מול האוצר אעשה. תאמין לי, הם לא יקבלו ממני הנחה באגורה. יכול להיות שלאוצר יש מזימה להביא לקריסת הדואר כדי שהוא יוכל להתפטר מעובדים שם בזול מבלי לשלם להם פיצויים, ולתת לבעל הון בזול את הדואר. גם זה יכול להיות משהו מאחורי ההתנהלות של אורי יוגב, אינני יודע.

אני מנסה לייצג כאן את כל הציבור. בסופו של דבר כשר יש לך סמכות לתת הוראות לבעלי הרישיון. יושבים כאן אנשים ואומרים 'אנחנו מבינים את המאבק'. הם שומעים את המאבקים,

כן, אבל גברתי את חייבת להבין שאם בעלי הרישיון לא מקיימים את ההוראות מה זה יעזור שאני אקנוס אותם. מה יעזור שאני אקנוס אם דירקטוריון שלא גובה אחריות ממנהלים? אז מה יעשה משרד התקשורת? הוא יטיל קנס של 2 מיליון על הדואר? – אז ירדו 2 מיליון מהדואר ואז יורידו עוד יותר את רמת השירות. מי משלם את הקנסות שאני אגבה מהדואר? – האזרחים משלמים. מה, זה יורד מהמשכורת של מנכ"ל הדואר? יש כאן דבר הזוי שמצד אחד אין אחריות אישית למנהלים על חוסר התפקוד, מפילים את הכול על הסכמים קיבוציים. אינני יודע כמה מאמץ נעשה בעבר כדי לשנות אותם ואומרים 'בוא משרד התקשורת, תטיל קנסות'. וואללה יופי, על מי הקנסות? זה נוגע לאזרחים. זה לא אחריות פרטית שיוצאת מהכיס שלו.

מה התשובה שלך לציבור?

אין לו תשובה.

התשובה היא 'אין תשובה'. אחד, יש לכם הערכה של לוח זמנים להגיד 'אנחנו בתהליך, זה ייקח X זמן'. אתם יכולים להגיד - - -

מפריטים, מה עושים בין לבין, מה עושים בינתיים?

וועדת פניות הציבור מסתכלת בשתי רמות. האחת, פרטנית. יש כאן 5 או 6 סניפים, אני רוצה שהרצל ייתן מענה לסניפים האלה. זה דבר אחד. השנייה, יש כאן בעיה ארצית שאני רוצה לדעת תוך כמה זמן אפשר לראות שיש שיפור כדי להגיד להם 'אנחנו בתהליך'. כרגע נשמע שאנחנו אפילו לא בתהליך כי הם לא סגרו עדיין את ההסכמים שלהם ואתה לא יכול לעשות עד שיהיו הסכמים. מה היא התשובה שאנחנו יכולים לתת לציבור?

את שואלת אותי כאן כמישהו שכאילו מייצג את כל הממשלה. כפי שהסברתי לא כל הסמכויות הן בידיי. בימים האחרונים לאחר שהבנתי שמה שמעניין את האוצר זה לא רמת השירות אלא אך ורק התזרים הפיננסי, אני לא אומר שהוא לא חשוב, אבל כשחברה אמורה לתת שירות גם במקומות שאינם רווחיים, האזרחים משלמים מיסים כדי שגם בירוחם, דימונה ומצפה רמון האנשים יקבלו את אותה רמת שירות כמו תל אביב. אם צריך לממן גם גירעונות של החברה זה חלק מהאחריות של משרד האוצר.
בשלב מסוים הבנתי איך משרד האוצר חושב בהקשר הזה. איך חושבת רשות החברות עוד לא הבנתי. אני עדיין מחפש ולכן פניתי אתמול ליועץ המשפטי לממשלה כדי שהוא יתערב בעניין, שמצד אחד לא נותנים לי לממש את האחריות שלי כלפי הדואר ומצד שני מתערבים ועושים שם חבלות בדואר משיקולים תמוהים מבלי שמסבירים לי, מבלי שמעדכנים אותי ושפועלים מאחורי גבי. המאבק הזה יימשך ואני מקווה, שוב, אני מוכן להביא את זה לכל וועדה בכנסת. אני גם אחשוב על הצעות חוק פרטיות שאולי יאפשרו ויסייעו - - -

יש ראש ממשלה. אם הדיון הוא בין התקשורת לאוצר, יש ראש ממשלה שצריך לקבל החלטות. אני יודע שזה נשמע לך נאיבי. אבל באמת, יושבים כאן אנשים שמחפשים פתרון.

יש פעולות מסוימות שאפשר לנקוט, סנקציות.

כסף. יש סנקציות שהן לא כספיות - - -

אדוני השר, אני רוצה להציע הצעה פרקטית.

צריך לבדוק מהי הסמכות של השר.

השאלה שהוא שואל, האם יש סנקציות שהן לא כספיות.

יכול להיות שבתור התחלה אתה צריך להטיל סנקציות ספציפיות לגבי שירות לקוחות.

כיוון שהסנקציה היא כספית בלבד - - -

לגבי הוראות.

הוראה להתחיל את הרפורמה אתמול.

אני מציע, אולי כדאי לבדוק עם היועץ המשפטי שלך איפה הסמכות שלך בעניין הזה.

אני מסביר עוד פעם, ידידי, הסנקציות הן כספיות בלבד. דירקטוריון חברה יכול להדיח מנכ"ל חברה ממשלתית. משרד ממשלתי יכול להטיל עיצום כספי על חברה ממשלתית. זה המצב, אין שום צעד מעבר לזה. אני לא יכול להדיח מנכ"ל, הממשלה יכולה.

אני מנסה להבין את הסמכויות.

השר יכול לזמן את הדירקטוריון לדיון על השירות לציבור.

היום מתקיים דיון כזה בדירקטוריון. בדיוק על זה.

האם אני יכול להתייחס. אני מבקש להגיב. עלו כאן דברים שלדעתי הם לא מדייקים מול העובדות.

אנחנו יכולים לדקדק על העובדות ולהגיד - - -

סליחה, אני מצטער מאוד מציגים עמדות לא נכונות. אני עומד על זכותי לתקן את העובדות.

הזכות שלך קיימת כל עוד הוועדה נותנת לך רשות הדיבור.

אז אל תתני לי רשות דיבור.

יכול להיות שלא אתן לך זכות דיבור.

את לא יכולה להכתיב לי מה להגיד.

אני יכולה להגיד לך שהציבור כאן לא מבקש שתגיד לו אם זה היה 1.70 שקל או שזה היה 2 שקלים.

לא על זה אני רוצה להגיב.

הוא אמור לדעת איך הוא אמור לצאת מהדיון הזה. אתה יודע מה, באיזו תחושה.

אני אומר. קודם כל אני מסכים לחלוטין עם השר שאין לשר ולמשרד את כל הסמכויות כדי לפתור את הבעיה הזאת. אז מה נאמר אנחנו הקטנים? איך אפשר לבוא אלינו בטענות? לנו אין שום סמכות. אין לנו את הכסף של האוצר, אין לנו את הרגולציה שנתונה לשר, אין לנו את הכוח שיש להסתדרות ולעובדים - - -

אתה יכול לייעל את העבודה.

אם השר עם כל הסמכויות שלו לא יכול - - -

אתה מייצג כאן את המנכ"ל, אתה סמנכ"ל החברה, להגיד 'אין לי סמכות'. אתה שמונה שנים אומר 'ידענו לאן זה הולך' מראש ידעתם והתעלמתם מזה - - -

לא התעלמנו מזה, לחלוטין לא התעלמנו. פנינו לגורמים - - -

עשיתם הסכמי פרישה? ייעלתם את העבודה או ששכרתם עוד עובדים?

אני אענה. את מוכנה שאני אענה? אני עונה על מה שאת שואלת אותי. את מכתיבה לי על מה לענות, אז אני עונה.

לגבי הגידול בכוח אדם, הגידול בכוח אדם היה רק לאייש יותר סניפים כדי לעמוד בתקן השירות. לא היה גידול ניכר מאוד. הגידול היה רק לצורך זה. על פי הרישיון לא יכולנו לסגור אף יחידה, אנחנו יכולים רק לפתוח יחידות. לעניין זה היה צורך בכוח אדם נוסף. זה הגידול בכוח אדם.

יכולתם להפנות בקשה מיוחדת, אם הייתם רוצים לסגור יחידות והייתם מקבלים אישור כי התהליך - - -

ביקשנו וקיבלנו תשובה שלילית. מה זה לא נכון? הגשנו - -

איזה יחידות ביקשתם?

במשך כל השנים אישרו לנו לסגור 11 יחידות, זה הכול. חלק מהן נסגרו.

הציבור לא רוצה לשמוע את ההתדיינויות האלה. אתה נותן לנו חצי אמת, אנחנו מקבלים חצי אמת. מה אתה אומר כאן ללקוחות?

אני אומר שאין לנו כסף.

זאת התשובה שלך להם?

לא. התשובה שלי ש - - -

מהי התשובה שלך לגני אביב, מה התשובה שלך לקריית נורדאו - - -

את לא נותנת לדבר, את ממשיכה לשאול. אני לא יכול להיכנס לדברים שלך, אני לא יכול לדבר כך. זו לא תרבות הדיבור שאני רגיל אליה. תסיימי את השאלות שלך ואני אענה לך.

מה אתה אומר למגדיאל, לגני אביב, לקריית נורדאו, לרעננה, מה אתה אומר?

שיתכבדו שר האוצר ושר התקשורת, ישבו ויאשרו את תכנית ההבראה שהוגשה בדצמבר - -

אנחנו בני ערובה.

לא שלי, לי אין כסף. אני רוצה לומר שהיום או מחר מחזיקי אגרות החוב ניגשים לבית המשפט ודורשים למנות לנו נאמן או מפרק. המצב יהיה הרבה יותר חמור מאותו רגע. השירות שאנחנו נותנים כרגע הוא פי כמה יותר ממה שנוכל לתת אחרי שנקבל צו של בית המשפט. מישהו צריך כאן להתעורר. לנו אין אפשרות למנוע את זה. אנחנו הולכים לבית המשפט ומנסים למנוע את זה, אבל בית המשפט ישאל אותנו אם יש לנו מזומנים להחזיר את אגרות החוב.

לגבי זמן ההמתנה, במסמך שהגשנו לשר התקשרות ציינו גם כמה יעלה בזמן המתנה של 10 דקות. הסברנו איזו תוספת של תקנים צריך לצורך העניין הזה. אנחנו נשמח מאוד ליום שיאפשרו לנו לעמוד ב-10דקות ואפילו ב-5 דקות, אבל אין כסף לזה כרגע.

כמו שנאמר, אנחנו לא פותרים את הבעיות ואתה חוזר. אני הבטחתי לאדם נוסף רשות דיבור. במשפט אחד בבקשה. השאלה אם זה קשור.

אני אתקשה במשפט אחד, אבל בשתי דקות אני מבטיח.

יש לך משפט אחד, השאלה אם אתה רוצה להשתמש בזכות שלך או לא?

אני אשמח שתהייה ישיבת מעקב בעוד חודש-חודש וחצי בעקבות ישיבות הדירקטוריון.

בעקבות ישיבת הדירקטוריון היום אנחנו נעשה ישיבת מעקב ואנחנו נראה איך מתקדמים. נזמן את משרד האוצר גם לדיון הזה.

יש לכולנו בעוד שלוש דקות ישיבת סייעה ולכן במשפט אחד אם אתה רוצה.

חבל שהשר יצא. שמי עומר גריג, אני יושב ראש היוזמה לפירוק הריכוזיות. אנחנו ארגון אזרחי שמתעסק בנושאים חברתיים וכלכליים. לצערי עוד תקני שירות סטנדרטיים, אמנות שירות – זה לא יפתור את הבעיה. כל עוד אין תמריץ להתייעלות או לשינוי זה לא יתבצע. תמריצים מגיעים מתחרות. תוסיפו לכך את העבודה שעכשיו ממלא מקום המנכ"ל אמר לכם שהוא רוצה להתייעל אבל יש עליו רגולציות, יש הסכמים עם ההסתדרות שלא מאפשרים להתחרות אפילו אם הוא היה רוצה. לכן, אני חושב שדי בלתי נמענת המסקנה שפשוט צריך לסגור את רשות הדואר. לפתוח את כל הפונקציות של רשות הדואר לתחרות ולאפשר - - -

אתה חוזר על דברים שנאמרו. אנחנו מודים לך מאוד.

אני סמנכ"ל בכיר דואר. אני רק אומר שפעולות פיקוח שביצענו לאחרונה בהחלט הראו מספר מקומות שבהם הייתה הצטברות של אלפי דברי דואר שלא חולקו, בין אם זה בחדרה, רחובות. יש לנו שאלות לגבי בית המיון המרכזי בירושלים. אלו פעולות שבהחלט דורשות טיפול מעבר לרמה האסטרטגית. את זה אני אומר בהמשך לדבריו של השר.

שוב, אנחנו העברנו לכם את הפניות הספציפיות. אני רוצה שגם על הפניות הספציפיות נקבל תשובה. אנחנו מעבירים את הפניות לגבי מועדים ולגבי הסניפים האלה ולא קיבלנו תשובה. מה שהדואר עונה לנו, 'עד שתהייה רפורמה, עד שתהייה רפורמה'. אנחנו מבקשים מכם משרד התקשורת לענות לנו על הפניות הספציפיות. אנחנו העברנו את זה ללשכת השר ואנחנו נעביר ליגאל כדי לקבל תשובות.

אני מניחה שאתם יוצאים בתחושה קשה כי אני יוצאת בתחושה קשה.

אנחנו מרגישים עכשיו עוד יותר גרוע. תמצית הסיכום, המצב יהיה עוד יותר גרוע.

אני מקווה שהוא לא יהיה עוד יותר גרוע. אני מקווה - - -

הוא אומר שהוא סוגר את הבסטות.

לא. לא. הוא מאיים בלסגור את הבסטות.

אני לא מאיים בכלום. בית המשפט יעשה את זה, לא אנחנו.

זכות הדיבור היא שלי ואף אחד לא מתערב בדברים שלי. בבקשה.

תהליך הבראה הוא לא תהליך שמביא למשהו יותר גרוע, אלא להפך, הוא מביא לייעול ולשיפור גם בתנאי השירות וכמובן גם מבחינה תקציבית לגוף עצמו. אנחנו עדיין לא שם. אנחנו לא שם כי יש את השלבים.
אני חייבת לומר לכם, מדובר כאן במאבקים בין משרד האוצר לבין משרד התקשורת שנקלעם אליהם. אני דיברתי עם משרד האוצר, משרד האוצר אמר שהוא מוכן כמובן לקדם את הרפורמה והוא נמצא בתהליכים. אבל זה לא מספיק וזה לא תשובות. אני, אם לא אומרים לי לוחות זמנים אני לא מקבלת את התשובה, ואני לא מקבלת את התשובה הזאת.
אנחנו נקיים דיון נוסף. אנחנו יוצאים לפגרה, אבל נכנס דיון בפגרה אחרי החגים. אני מניחה שבספטמבר נוכל להתכנס שוב. אנחנו נזמין את השר, נזמין את משרד האוצר.
אנחנו נקווה לראות שלפחות בתהליכים של שירות לקוחות כן יש שיפור, יש מעקב ויש פיקוח ויש שימוש לשר בסמכויות שלו.

אתם רואים, יש רצון. יש שני כוחות שוק מאוד מאוד גדולים שנאבקים ונאבקים כנראה הרבה שנים. זה לא משהו חדש, זה לא משהו שהתחיל היום.

אני מבקשת שתמשיכו לפנות. אם אתם רואים ששום דבר לא נעשה תעדכנו כדי שנוכל לעקוב ולראות מה קורה.

אנחנו מחכים לתשובות הספציפיות לגבי הסניפים שהעברנו. אנחנו נעביר לכם את התשובות הללו. לצערנו, לשמחתי שתהיו פה, אנחנו נפגש בעוד כחודש וחצי.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:20.>