PAGE
17
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
09/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 271>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ד (09 ביולי 2014), שעה 9:45

<הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
זהבה גלאון

מרב מיכאלי

>
הראל שרעבי - מנהל מח' הפנסיה באגף שוק ההון, משרד האוצר

חגי בנימין - אגף שוק ההון, מחלקת הפנסיה, משרד האוצר

רמי עזריה - אגף שוק ההון, מחלקת הפנסיה, משרד האוצר

צור גינת - מנהל תחום קופ"ג ברשות המיסים, משרד האוצר

אסי מסינג - רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר

ג'ני לובובסקי - ס' יועמש פרט, משרד הביטחון וצה"ל

מינה אורגד - חברה בוועד המנהל, עמותת גרנית

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

עו"ד גלי עציון - יועצת משפטית, נעמ"ת

מלכיאל רחמים - סמנכ"ל מקצועי הלמן-אלדובי גמל ופנסיה בע"מ, איגוד קופות הגמל

עמוס ברנהולץ - יועץ

נעה בן שבת
ענת מימון

וילמה מאור

שרון רפאלי
<הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב-2011>

בוקר טוב. יום רביעי בשבוע. יום מעניין. הצלחה לטכנולוגיה הישראלית. שוב אנחנו רואים שמי שחושב לא בדרכי האוצר מצליח. על מה אני מדבר? אני זוכר את "כיפת ברזל". אני זוכר את החשבונות – אני מדבר לפקידי האוצר. אמרו: "בשביל מה צריך "כיפת ברזל""? גם מהכנסת – איציק בן-ישראל וגם האוצר. "כל טיל עולה 70,000 דולר"; ו"כל טיל שהם משגרים עולה 3,000 שקל או 1,000 דולר". "אנחנו נתמוטט כלכלית, לא נעמוד בזה". אני מדבר לאוצר – עכשיו אנחנו חושבים מעבר לאופק, שזה יהיה השלכות עתידיות. "כיפת ברזל" משגרת טיל מיירט כשהיא רואה במכ"ם שהטיל המשוגר פוגע בוודאות באיכון של 3 מטר. היום אתה רואה בעיתון כמה בשטח פתוח, וכמה יורטו. כל אחד שיורט היה פוגע ישירות בבית. אני לא יודע אם יירטנו 800 או 900. בואו נגיד, עלה לנו 100 מיליון דולר. בוא נאמר ש"בזבזנו" חצי מיליארד שקל בגלל שעשינו את "כיפת ברזל". עכשיו תחשוב – פגיעות ישירות ב-600 בתים: הרוגים, אנדרלמוסיה, מורל ירוד בעם, קצבאות, מס רכוש – כמה היה עולה לנו? איך האוצר לא ראה מעבר לחוטם שלו? אז אחרי הלילה אתמול כשאתה רואה את היירוטים אתה יכול להגיד, כמה עלו לנו השיגורים? 40 שיגורים – נאמר 4 מיליון דולר לעומת כמה זה חסך.
עכשיו נפתח את הדיון. יום רביעי בשבוע אחרי לילה דרמטי של טילים ומשחק כדורגל – 7:1 - -

29 דקות – 5:0.

נבחרת גרמניה בעטה שש פעמים לשער. מתוכם הבקיעה חמישה שערים. בעיטה אחת השוער הדף, ואת הכדור החוזר הוא הכניס. אין דברים כאלה.

מה הם אוכלים שם?

אני לא רוצה להגיד לך מה הם אוכלים.

גם "כיפת ברזל" שאוכלים מה שאנחנו אוכלים. תראי – כל יירוט, בול. אין בזבוזים, אין שיגורים ב"אוואנטה", הכול בסדר.
מה אנחנו מתכוונים להגיד לכם? יום רביעי בשבוע, י"א בתמוז, 9 ביולי 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני רוצה להגיד לך, אסי, נציג האוצר הבכיר פה. אני מכיר את היכולות שלך, ואני מכיר את הכישורים שלך ואת החשיבה הישרה אבל קצרה. אני בא ואומר לך – זכור מה אמרתי לך על "כיפת ברזל" – תחשוב מה אתה חוסך, ומה הנזק העתידי.

יושבים פה על הצעת חוק לא יודע כמה שנים - -

15 שנים.

בשורה התחתונה יכול להיות שהוא יפתור את העתיד, אבל הוא יעשה הרבה עוול ללא מעט נשים וגברים מהעבר. השקענו כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה מאמץ, והשאלה היא כזאת: אם אנחנו לא יודעים לגמור את זה עד סוף המושב הדחייה תהיה לפחות בארבעה חודשים – מעכשיו עד אחרי אוקטובר. בארבעה חודשים האלה כמה מתגרשים וכמה אלמנים אנחנו מאבדים שלא יקבלו? הכול לא ידוע. אם אנחנו מסיימים את זה כמו שזה עכשיו – כמה איבדנו? כמה אנשים שחיכו לחוק הזה וחלמו עליו לא מכסה?

עשרות אלפים.

אני לא יודע אם עשרות אלפים.

לא עשרות אלפים, אבל הרבה.

אין עשרות אלפים.

יש. זה לא נכון.

כשמדברים על טילים ועל טכנולוגיה יש בעולם מגנטיות שיורית.

טוב, תתקדם.

מרב, את תפעילי את הכוח הקוארציבי בשביל לבטל את המגנטיות השיורית שלה שהיא תהיה רגועה קצת. לא מדברים על הפלסטינים, לא על המלחמה, לא שלום - -

בגלל זה אני לחוצה.

אז תהיי רגועה.

זהבה מתעצבנת כי היא מקבלת דיווחים מהישיבה על מע"מ אפס, אז זה מעצבן אותה.

את יודעת שהם לא רצו שאני אבוא לוועדת כספים?

על זה אני מדברת אתך. הם אמרו שרצית את הפנסיות, ואמרתי שיש רק בן-אדם אחד שהייתי נותנת לו את הפנסיות. גם אם זה לא יהיה בכספים וזה יהיה פה – מי יש עוד בכנסת שמבין בפנסיות כמו חיים כץ? בכלל, לא בכנסת.

אסי, הדיון פה מיותר, ברור לך. זאת אומרת צריך להיכנס לחדר ולראות מה אנחנו עושים כדי למזער נזקים. החוק הזה לא ייצא עם מאה אחוז הצלחה. הוא לא יכסה את כולם, הוא לא יודע לכסות את כולם. אבל אנחנו עכשיו רוצים למזער נזקים. גם אתה, גם האוצר – הצעת חוק ממשלתית, עבדו עליו כל כך הרבה. איך אמרת – עד יום שני? תיכנסו למקלט שלא תצטרכו לרוץ בצבע אדום, צבע ירוק, בז'. אסי, קח מהאוצר את מי שאתה רוצה ונועה. עמוס יישב אתכם.

תציע את העיקרון, חיים. נועה ואסי יכולים אחר כך לנסח את זה. אחרי העיקרון לא צריך אף אחד.

לא, לא.

נעה, בבקשה.

אתמול דובר על האפשרות שאנחנו מאפשרים לבני הזוג לשעבר של גמלאים שפרשו לקבל מעמד של שאר כפוף לביצוע הפחתה. זה נאמר עדיין כרעיון גולמי. אני מבינה שיש לזה כל מיני צדדים שצריך לשקול ולבדוק.

מה שנועה אומרת זה בעצם לתת אופציה לגרוש / גרושה לשלם את ההפחתה.

מהמועד שאדם יצא לגמלאות.

בשביל לקנות מעמד של שאר.

הבעיה בעניין הזה היא שהאופציה קיימת, אבל צריך לזכור שיש צד שלישי נוסף - -

חתן.

לא רק החתן. גם בת זוג חדשה אפשרית.

כן, החתן והכלה.

ככל שאנחנו מדברים על אדם שהוא גמלאי יותר שנים כך, כמובן, זה מעלה יותר קושי.

גם כלכלי.

- - -

בסדר, אנחנו יודעים. בואו ניצור מצב בניסוחים שניתן את האופציה הזאת. אתם, עורכי הדין, יודעים לרבע את המעגל.

אסי, ברירת המחדל תהיה הניסוח הקיים.

אבל ההסכמה לא מספיקה. צריך לזכור שנניח בת הזוג רוצה לשלם את מלוא הסכום לבד. בעצם התשלום היא פוגעת בזכות של צד שלישי. לכן לעשות את זה רק על סמך רצונה שלה זה בעייתי.

אבל היא יכולה לרכוש רק את הזכויות שהיו לה עד יום הגירושים.

כן, אבל היא גורעת - -

אבל היא גורעת ממישהי שלכאורה לא היה מגיע לה.


מה רצית להגיד, את מה שאמרתי?

רציתי רק לחזק את מה שאתה אומר.

לא צריך.

צריך לזכור שהחוק הזה משנה סדרי בראשית. זה לא חוק כלאחר יד. זה שינוי דרמטי בעולם הפנסיות בישראל.

אנחנו יודעים.

כשמשנים כללי משחק לאחור זה עניין לא פשוט.

אבל אתם עורכי דין.

בשביל "פשוט" לא צריך אתכם.

הצעת החוק גם ככה לא פשוטה לפני העניין הזה.

מנגד יש שני אינטרסים שאסור להתעלם מהם - -

בזה אנחנו מסיימים את החקיקה.

כן. יש עוד שני עניינים נוספים שעלו אתמול שאפשר לדון בהם כרגע.

ניסיתי לדבר על זה אתמול במילים אחרות. דיברנו על כך שפוגעים בזכויות של האישה החדשה. אז יש פה פגיעה בזכויות – זה ברור. הבעיה היא שהיום אנחנו מקבלות כמובן מאליו את הפגיעה בזכויות של הגרושות.

זה לא בעצם שלה.

מי גברתי?

עורכת-דין גלי עציון מנעמ"ת.

לא זוכר שקיבלת רשות דיבור.

הגעתי במיוחד, והשארתי ילד פצוע.

ממה פצוע?

בתאונת דרכים. באתי היום במיוחד לדיון הזה, במיוחד לעניין הזה, ובמיוחד כדי לברך.

איפה הוא נפצע? באיזה חלק של הגוף?

ביד, ברגל ובפנים.

הוא על כיסא גלגלים.

היא באה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. זה במקום לשים פתק בכותל.

למה לא היית אתמול?

כי הבן שלה נפצע בתאונת דרכים.

אתמול הייתי אתו בבית-חולים בביקורת. אבל זה לא העניין. העניין הוא שבאתי במיוחד לעניין הזה, ובאתי במיוחד לברך. כי אנחנו עובדים על החוק הזה כבר הרבה מאוד שנים - -

איך נראה לך החוק?

החוק נראה לי כמו מלאכת מחשבת.

ככה הוא היה כשהוא נכנס לפה?

הוא לא היה ככה כשהוא נכנס לפה. זה ברור לכולם שצריך לבלוע את זה. אבל אני רוצה להזכיר לכולם שהתחלנו את הדיון הזה מהעובדה שהדבר הזה שנקרא "פנסיה" שייך למי שהיה בפנסיה צבירה. עם כל הכבוד לבת הזוג החדשה, היא הסתמכה על משהו שלא היה לה. זה כמו שגר בדירה שהיא לא שלו, והוא התרגל לגור בה, אבל זה לא שלו. צריך לזכור את זה.

גם וגם מה שאני אומרת. אנחנו מקבלות כמובן מאליו את הפגיעה בזכויות של הנשים הגרושות, אבל אנחנו כאילו לא מוכנים לשמוע על פגיעה בזכויות של הנשים החדשות. ברור שיש פה סוג של "משפט שלמה", אבל עדיף לחלק את הפגיעה בין שתיהן ולפחות שלכל אחת יהיה קצת בהקשר הזה.

החדשה לא הייתה מתחתנת אתו אם היא הייתה יודעת שיש פגיעה.

אני רוצה להגיד משפט לא לגופן של ההצעות שהוצעו כי חיים ממני שמבינים יותר ממני הציעו הצעות – אני באמת לא יודעת להציע הצעות כאלה. אני רוצה להגיד משהו יותר רחב, ואני אומרת את זה בהרבה הערכה. כמו שאמרה גלי, ראינו איך נכנסנו, ואנחנו ראינו איך אנחנו יוצאים. זאת באמת מהפכה. לדעתי, גם האוצר עשה כברת דרך מאוד משמעותית - -

גדולה, גדולה.

מאוד גדולה. ונשאר הפיין-טיונינג הזה. זה נכון שצריך לאזן. יש כאן מצב שהיינו רוצים שנצא עם כל תאוותנו בידינו, אני כבר אומרת לך. אני ממש מבקשת מכם שנעה ואסי יישבו מהרגע שהמתווה יסוכם. באמת, זה ממש ברמה של פנייה – לכו על זה.

יכול להיות מצב שהולכים לבית משפט שהוא יוכל לאזן - -

בית משפט עושה משפט, בית משפט לא עושה צדק. ברגע שאת נותנת לו את החקיקה - -

הוא יכול להביא את איזוני האינטרסים. הוא יכול להביא בחשבון כמה שנים בת הזוג החדשה הייתה בתמונה, וכמה שנים היא צברה את הפנסיה יחד אתו, מה הגיל שבו מדובר, האם היא גמלאית, האם היא גמלאית שיכולה להתקיים בלי זה או לא. הוא יכול להביא את השיקולים האלה.

אני מעמותת גרנית. אני מכירה את אותן נשים שמחכות בקוצר רוח שהחוק הזה יעבור בכנסת. אני רוצה בהמשך למה שאמרת על "כיפת ברזל" – ברגע שייקחו מהנשים האלה שהן בגיל 70-60 ולא נשים צעירות בנות 40-30 שיכולות להתחיל קריירה חדשה ולחסוך , את אותה הכנסה שהן מסתמכות עליה הן יגיעו בדלת האחורית למשרד האוצר, כי הן יירדו מתחת לקו העוני. ואז האוצר יצטרך לשלם להן בדרך אחרת. למה? למה לעשות את זה?

הטיעון שלך הוא לא טיעון כי זה לא מעניין את משרד האוצר.

זה לא מעניין את משרד האוצר, אבל זה החיים.

זה בטח לא מעניין את המחלקה הזאת באוצר.

חבל מאוד.

אנחנו בכמה מדינות באוצר.

החוק הזה, אגב, קיים בכל המדינות המערביות בעולם.

אמרתי שבאוצר יש כל מיני מדינות. לכל אגף יש דגל. אם כובשים אגף אחד האגף השני לא מעניין. זה לא האגף הזה.

אפשר לשאול לגבי הציפייה לחוק הזה. ועדת שוחט מונתה ב-2007 ונתנה דוח ב-2010; הצעת החוק הזאת היא מ-2011 – מהשנים האלה נולדה הציפייה? אלה השנים הקריטיות יותר שבהן נוצרה ציפייה כזאת?

זה עוד לפני ועדת שוחט.

זה היה בוועדת שרים ובוועדה לקידום מעמד האישה - -

זה שנים. רק ב-2008 הוחלט על ועדת שוחט. זה כבר 14 שנה.

יכול להיות שבני הזוג שלא ידעו על האופציה הזאת כאופציה שמתחילה להתגבש לא הביאו אותה בחשבון. זאת אומרת הם לא הביאו את האפשרות להפוך להיות שאר, וקיבלו פיצוי אחר בהסדר חלוקת הנכסים.

- - - אני יכולה להגיד מניסיון של השטח שיש הרבה מאוד זוגות שעשו הסכמים ששני בני הזוג חשבו שזה יהיה אחרי מותו, ולפעמים אפילו השופטים לא היו ערים לכך שזה לא אפשרי, ופתאום התברר להם שהם עומדים בפני שוקת שבורה. הייתה מישהי שבן הזוג שלה חלה בסרטן ולפני מותו הוא ניסה לסדר את זה, והקרן אמרה לו שאין שום סיכוי, זה המצב. זה לא מאות אלפים אבל יש אנשים. העניין הוא שזה בעיקר אנשים מבוגרים. צריך לזכור, עם כל הכבוד לבת הזוג החדשה, שכל החוק הזה התחיל משום שפנסיה זה זכויות של מי שהיה בעת הצבירה. זה רכוש משותף. תחשבו על הדירה – בת הזוג החדשה נכנסה לדירה – היא לא שלה. היא התרגלה, וזה מאוד נחמד, אבל זה לא שלה.

יש לי שאלה. לצורך העניין אני לוקח את זה כאילו זה אני, אבל הכי נוח לדבר ככה. החלטתי להתגרש מאשתי, והליך הגירושים לוקח שבע שנים. בשבע שנים הזכויות שאני יוצר לא שלה?

לא שלה. יש הגדרה של יום הקרע. אלא אם אתה משלם לה מזונות.

לא משלם לה כלום. ברחתי מהבית.

מהרגע שנהיה קרע, והם לא ביחד- -

רותי יודעת מזה?

לדעתי, אפילו בצחוק אל תגיד את זה לפרוטוקול.

וזה עוד בשידור.

אני נותן דוגמה. אני אגיד שזה יעקב בן-פורת עשה את זה? החיים שלי מאושרים. לפרוטוקול: נשוי מאז 22 בפברואר 72', כבר 40 שנה, לאותה אישה. הכול בסדר. לא הולך להתגרש.

בעיקרון התקופה המשותפת היא התקופה שצוברים. ברגע שזה בנפרד היא לא צוברת את הזכויות על התקופה הזאת.

היא יכולה לפנות לבית המשפט ולבקש.

מה לבקש?

את התקופה שהם היו בסכסוך.

בית המשפט מכריע מהו יום הקרע. יום הקרע הוא היום הקובע - -

יום הקרע זה יום החתונה.

אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

זה הנושא העיקרי על סדר היום, ואנחנו נצטרך גם את עזרתה של עורכת הדין גלי - -

אתה חושב שצריך להגיש הסתייגויות עכשיו או לא?

לא מצביעים

על מה את רוצה להסתייג?

אני לא מסתייגת.

על מה את רוצה להסתייג?

שכח מזה, תתקדם.

על מה את רוצה להסתייג?

לא מסתייגת. אסי, עמוס ונעה יושבים בפגישה, ואז תהיה עוד ישיבה?

אני לא יודע אם זה יסתיים.

בטח יסתיים.

אז גם את שני הנושאים כי יש לנו הדיון על הביטוח הלאומי.

בחמש הדקות הנוספות - -

את מספרת לי על חמש דקות? את יכולה לסגור משהו בחמש דקות? את עורכת דין.

אני משתדלת כל הזמן.

היא עורכת דין של הוועדה. מצוינת.

לעורכי דין קשה לסיים את הנושא. אף על פי שהיא לא עצמאית, והיא מקבלת פה שכר ומשכורת ולא משנה אם היא מסיימת או לא מסיימת – נדמה להם שהלקוח בורח.

צריך להגיד לה: את עושה עבודה יסודית, כל הכבוד.

הוא אומר את זה.

כדאי להתחיל משני המועדים.

אנחנו מדברים על סעיף 9, אבל יש מקומות נוספים בחוק שבהם עולה הסוגיה הזאת. דיברנו אתמול על מצבים שבהם שני בני הזוג באים עם שתי בקשות שונות. יש בקשה למשיכת כספים לאחת הפעולות שדורשת הסכמה, ובמקביל בן הזוג לשעבר מגיש את הבקשה לרישום פסק-הדין. כשיש מרוץ זמנים יכול להיווצר בלגן בנושא.

מה אתה אומר? לפרוטוקול, שם ותפקיד.

אני מאיגוד קרנות הפנסיה החדשות. אני עובד בקבוצת הלמן-אלדובי. אם לא הייתי חושב שיכול להיות מקרה שברור לגבר ואישה שלא מגיע להם, אבל יש להם הזדמנות לעקוץ את הצד השני ולנצל את זה ניצול רגעי זאת בעיה טכנית, זאת לא בעיה אחרת.

ברור. השאלה אם אנחנו נותנים את המענה לבעיה הטכנית. דיברנו על מודל, ויכול להיות שהוא לא מנוסח פה בצורה מתאימה – שיהיה איזשהו מועד שייחשב מועד קליטת הבקשה לעת רישום ההערה. אבל פה מדובר על מועד אחר שהוא מועד קליטת הבקשה לרישום הערה כדי שהוא יהיה המועד שמקפיא את הזכויות. הוא המועד שיוצר את האפשרות לבצע את הפעולות.

אני חושבת שלצדו צריך להסביר מהו המועד שבו תיחשב הפעולה כך שבוצעה. כי יכול להיות שהגישו את הבקשה לפעולת משיכה מרגע מסוים, אבל אם עדיין אפשר לחזור ממנה זה שהתחילו את הפעולה זה לא אומר שצריך לסיים אותה.

מה אומר אדוני?

במילים אחרות יהיו, למעשה, שני מועדים: מועד אחד שבמסגרתו תהיה קליטה טכנית של הבקשה; והמועד השני יהיה המועד של הטיפול בבקשה והרישום. בתפר בין שני המועדים לא יהיו פעולות בלתי הפיכות, אלא יוקפאו.

שלושה ימים?

המועדים עצמם ייקבעו בתקנות.

אבל אם אני מבקש למשוך את הכסף, תוך ארבעה ימי עבודה אני מושך את הכסף.

לכן במועד הזה תהיה הקפאה לגבי החלק שלה, לא לגבי החלק שלו. את החלק שלו הוא יוכל למשוך – אין שאלה.

את חלקו.

אני מדבר על הכספים שמיועדים לה.

מאיפה הוא יודע את חלקה?

זה כתוב בפסק-הדין.

אבל יש ארבעה ימים למשוך את הכסף. איך הוא יודע את חלקה?

- - - ואז יטפלו בזה. זה כבר אחריות של החברה, זה יהיה מקרה נקודתי.

הכול פה נקודתי.

איפה זה יהיה כתוב?

לצורך העניין המועד המקסימלי שייקבע לטיפול בהערה הוא חמישה ימים; המועד המקסימלי שייקבע - -

זה מאוד ארוך.

אני נותן דוגמה.

תוך 48 שעות צריך להתארגן.

לא, רישום ההערה חמישה ימים וקליטת הבקשה – 48 שעות. בתפר של שלושת הימים - -

הכסף איננו.

- - תהיה הקפאה של פעולות בלתי הפיכות.

הכסף כבר איננו.

איך תוודא שתהיה הקפאה?

אין, הכסף איננו. ברגע שבעל החשבון מודיע שהוא רוצה למשוך את הכסף – ארבעה ימים, הכסף ביד.

כבודו צודק, כי לא כל עורכי הדין מבינים בעולם הגירושים, בעולם הרישומים ובעולם הזה.

הם אומרים, יש לנו זמן, אבל הוא לא יודע שאחרי ארבעה ימים משכתי את הכסף.

אז איך אתה מונע את זה?

ואז אתה יכול לדבר עם חמותי. היא בגוש 15, חלקה 9, שורה 7.

אז איך אתה מונע את זה?

אין מה לעשות. תמיד יהיה פרק זמן מינימלי ביותר שבמסגרתו יש חשיפה.

אבל צריך לצמצם אותו, ואולי גם להגיד מתי המועד - - -

אנחנו נצמצם בתקנות. אבל צריך לבדוק את העניין הטכנולוגי.

עמוס, גם את זה תסכמו. אלה דברים טכניים.

אבל זאת השאלה.

הוא יודע למשוך את הכסף תוך ארבעה ימים.

זאת הבעיה הגדולה.

משך הזמן צריך להיות פחות מארבעה ימים. השאלה אם יודעים לעשות את כל המהלך הזה.

אבל אני לא יודע אם עורך דין שמתעסק בגירושין יודע שיש לו בסך-הכול יומיים וחצי להגיש את זה.

זה יהיה החוק, ועורכי הדין יצטרכו לדעת. מי שמטפל בתיקים האלה יצטרך לדעת מה הוא עושה. אין מה לעשות.

תרשמי בנעמ"ת, זה שאתם צריכים לתת דיווח לכל המתגרשים והמתגרשות, אם יש לכם קופות גמל – בום. זמן תגובה – אפס.

נושא נוסף היה החשבון החדש - -

להדגיש שזה ימי עסקים.

מיום ראשון עד יום רביעי. מה זה ימי עסקים?

שבת.

מה שבת? ראשון עד חמישי. הכסף ביד? הכסף ביד.

את המועדים הצענו לא לקבוע בחקיקה, אלא הם יהיו בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה.

בסדר. תקנות באישור ועדת העבודה והרווחה וחיוב של סלומינסקי.

אולי עדיף לקבוע הוראות הממונה?

די, הנה, גמרנו.

עמוס אמר משהו.

המועדים שקובעים צריכים להיות במקביל לחוק שקובע תוך כמה זמן קופות גמל צריכות לשלם את הכספים.

במקביל לאותה הוראה. נכון.

הערה מאוד חשובה.

צריכה להיות הלימה בין ההוראות לגבי משיכת הכספים לבין ההוראות - -

כבודו, סליחה שאני מעיר, בסך של עד 7,000 שקלים השארתם עד 10 ימים?

עד 7,000 שקלים הכסף ילך הרבה לפני הגירושים. זה לא נוגע לעניין בכלל. בכל רגע נתון אני יכול למשוך אותו תוך כדי מהלך. ואת הכסף הזה אני לא יודע למשוך, אלא אם אני אשלם מס של 35%. אם אני רוצה להוציא לה את העיניים – 35% מס, מושך את הכסף, ומוציא את העיניים. אבל ב-7,000 שקל אני מוציא אותו בלי מסים ובלי כלום, והכסף ביד. חוץ מזה גם על 7,000 שקל לא הולכים למהלך.
עמוס, תחזור על הדברים שלך, בבקשה.

הצעתי שפרק הזמן שבו יצטרכו לרשום את ההוראה יהיה יום אחד פחות מזמן התגובה שלוקח להוציא את הכסף מקופות הגמל.

ממילא הנזקים הם לא בלתי הפיכים כי בסוף אפשר לאכוף את זה באמצעות פסק דין פשוט. הבעיה היא לא בגמל, אלא במכשירים אחרים.

בפנסיה.

בפנסיה אין כרגע מועדים. ארבעה ימים הם גם רלוונטיים. הדבר השני הוא שתמיד יכול להגיש את הבקשה למשיכה יום לפני כן. אי אפשר לעשות פה הלימה. תמיד יהיה פער. אני מציע ללכת למודל שהצענו ולקבוע מועדים כאלה. תמיד יכול להיות פער.

תגמרו את זה.

הנושא של החשבון החדש גם נדון בישיבה - -

גם נעמ"ת לא רואה בזה עניין גדול. סיימו את זה.
מה הנושא הבא?

יש לנו הנושא של מס הכנסה. מס הכנסה הבטיח לנו ניסוחים לגבי הנושאים, ואגב כך עלו שני דברים שהיו צריכים לבוא לידי ביטוי. אני מבקשת אם יוכלו להציג את זה.

אבל למה עכשיו? יציגו לך, יתאמו אתך, תשבו עם עורכי הדין ותבואו על המוסכם. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:35.>