PAGE
2
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לאנרגיה ירוקה
14/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 2>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לאנרגיה ירוקה
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ד (14 ביולי 2014), שעה 13:00

<קידום אנרגיה סולארית במבנים פרטיים וציבוריים ובבתי המגורים>

חברי הוועדה: >
חנא סוייד – היו"ר
תמר זנדברג
דב חנין

>
יהודה רון - סמנכ"ל תכנון ובינוי מוסדות רפואה, משרד הבריאות

רותם זהבי - מנהל תחום בטיחות סביבתית במוסדות חינוך, משרד החינוך

אילנית שושני - מנהלת אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך

איציק יוניסי - אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

רן דרסלר - יועץ למינהל התכנון, משרד הפנים

סיוון להבי - אג"ת משרד הפנים, משרד הפנים

דוד אסף - מנהל תחום סביבה בתעשייה, משרד הכלכלה

אופיר גור - מנהל תחום אנרגיה, המטה לקידום השקעות, משרד הכלכלה

טלי הירש-שרמן - מנהלת תחום קוד הבניין, משרד הבינוי והשיכון

אליהו אבישר - ראש תחום חשמל ותקשורת, משרד הבינוי והשיכון

עופר שרון - ממונה מע"מ, רשות המסים

שי דותן - מנהל תחום בכיר כלכלה, מע"מ, רשות המסים

דוד שילון - מנהל תחום בכיר מלכ"רים מוסדות כספיים וענפים פיננסיים, רשות המסים

אריאל מזוז - מנהל אגף עסקות, רשות מקרקעי ישראל

פאני ששפורטה - מנהלת פרויקטים לאומיים, רשות מקרקעי ישראל

חוני קאבלו - ראש תחום אנרגיות מתחדשות, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

ענת אורן-אלעד - ממונה על התעריפים, חברת החשמל

איתן פרנס - מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

אדיר חרמון - סמנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

עדי מינץ - מנכ"ל יש"ע הירוקה

מקסים ראקוב - מנכ"ל רנסו - יצרן טורבינות רוח

ערן קופל - דירקטור מכירות ושיווק ישראל, האנווה סולאר

רון איתן - מנהל מחלקת מקרקעין, ערבה פאוור קומפני

ערן בר - מנכל גרינקו אנרגי

דן שילה - מנכ"ל וקספרטס ישראל

נדב ברקן - מנהל רגולציה, חברת EDF-EN

שי פורת - מנכ"ל ענבר אנרגיה סולרית בע"מ

מאיר הורוביץ - יועץ ואיש מכירות למערכות חשמל סולאריות

דרור ונונו - מנכ"ל טיב סולאר

רועי נאון - מנכ"ל RCS

לירון קפלן - מנהל חברת Migvan Energy

מירון קר - סמנכ"ל פיתוח פרויקטים, אנלייט אנרגיה מתחדשת

דני דנן - מנכ"ל Enerpoint Israel

אשר גולן - אנליסט, ערבה פאוור

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות

דרור בוימל - רכז תכנון תשתיות וים, החברה להגנת הטבע, ארגונים להגנה על הסביבה

יעל כהן פארן - מנכ"ל, הפורום הישראלי לאנרגיה

זיו לזר - מנהל היחידה הכלכלית, התאחדות בוני הארץ

גיל רייכמן - מנהל המחלקה לאיכה"ס, עיריית ירושלים, נציגי רשויות מקומיות

עידן הלמן - פעיל, המשמר החברתי

עמרי אפשטיין - משקיף המשמר החברתי, המשמר החברתי

דוד שמעונוב - עורך דין המייצג יזמים כנגד רשויות, מתמחים בארנונה ובהיטלי השבחה

יונתן אייקנבאום - קמפיינר, גרינפיס ים תיכון

יחזקאל רוזנבלום - נציג הלשכה, לשכת עורכי הדין

יניב רונן
- מ.מ.מ.

דקלה טקו

אתי בן-שמחון
<קידום אנרגיה סולארית במבנים פרטיים וציבוריים ובבתי המגורים>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לענייני אנרגיות ירוקות. אני מאוד שמח שאנחנו מקיימים את הישיבה הזו לדיון בחסמים בפני התרחבות התקנה, בעיקר של מערכות פוטווולטאיות קטנות.

אני מזכיר לכולם כמובן שאנחנו פועלים, שהמדינה בעצם, המשק פועל בתחום הזה של אנרגיות ירוקות, אנרגיות מתחדשות על פי החלטת הממשלה משנת 2009, עם יעד הביניים ב-2014, להגיע ל-5% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, אנרגיות ירוקות, ובשנת 2020 ל-20%.

ברור מהישיבות הקודמות, ברור כמובן למי שעוסק בעניין הזה, שאנחנו עד 2014, עד השנה הזו בעצם, אנחנו לא נשיג את היעד של 5%, בתקווה כמובן שאנחנו נשיג את היעד של 2020 ל-20%.

10%.

ב-2020 10%, סליחה.

כשאני מעלה את העניין הזה בפני העוסקים בנושא הזה, איך אפשר שעד 2014, אנחנו לא השגנו את היעד של 5%, בקושי אחוז אחד, ואיך אנחנו עד 2020 נשיג את ה-10%, אז יש שאומרים שחוק מור יפעל, אתם יודעים מה זה חוק מור? חוק מור זה חוק שמדבר על הכפלה כל שנה של מספר הטרנזיסטורים בסנטימטר אחד של גאדג'טים. כלומר, שיהיה גידול ממש לוגריתמי ביישום ובאימוץ ופיתוח ובהתקנת מערכות פוטוולטאיות, עשיתי חישוב קצר זה יכול לעבוד עד 2020, אם חוק מור יעבוד, אנחנו נשיג את ה-10%, אז כך בתקווה שזה אכן ככה יפעל.
בשביל זה אנחנו צריכים לפעול כמובן בכיוונים שונים. בישיבה הקודמת, במפגשים השונים שאני נכחתי בהם בנושא הזה, אנחנו הצבענו על מספר חסמים, והצבענו על סדרי גודל לפעילות. יש פעילות בסדר גודל גדול, פעילות בסדר גודל בינוני, הכוונה ליחידות, לכלים שייצרו את החשמל, ויש את הסדר גודל הקטן, המיקרו, שאני רוצה שבישיבה שלנו היום אנחנו נדגיש אותו, ונדבר בעיקר עליו.

כלומר אנחנו רוצים לבדוק ולהשתמש כמובן בידע ובחכמה של הקהל, מהם החסמים, איזה בעיות ניצבות היום בפני משה, בפני אחמד, בפני כל אזרח במדינת ישראל שיש לו בית ויש לו גג, מה מונע ממנו להתקין מערכת פוטוולטאית, שבעצם תתרום לייצור החשמל במדינת ישראל, שתשתלב במערכת הכוללת של אנרגיה, של ייצור אנרגיה ירוקה במדינה, ומצד שני, היא תעזור גם לכלכלה שלו ולמשק שלו – מה מונע, מה הן הבעיות?

כמובן שאנחנו בשביל זה ביקשנו מהמ.מ.מ. לעשות לנו עבודה. אני מברך את חברת הכנסת תמר זנדברג שמצטרפת אלינו.

אני מברכת אותך קודם כל על הוועדה ועל הישיבה, ולצערי, רק פעם ראשונה שיוצא לי להיות בוועדה החשובה הזאת, אבל אני מברכת אותך בהזדמנות זו.

תודה רבה.

ביקשנו מהמ.מ.מ. להכין לנו עבודה, כמובן בהתראה קצרה מהם החסמים שידועים שגורמים לעיכוב של התקנה ושל הרחבה של יישום של הטכנולוגיה הזו. ד"ר יניב רונן, הכין לנו עבודה כאן שסוקרת בקצרה את הבעיות ואת החסמים.
אני ברפרוף רב אעבור על החסמים שהצביע עליהם ד"ר רונן, כאשר מדובר דבר ראשון על פטור ממס על הכנסות ממתקנים פוטוולטאיים קטנים, כלומר, מי שרוצה להתקין מערכת ביתית ולהרוויח קצת כסף מזה, כמה שקלים, הוא לא צריך לנהל מערכת חשבונאות כמו טייקון, צריך בכל זאת להתחשב בו, ולאפשר לו לעשות את זה מכיוון שמדובר בכל זאת אפריורי בהכנסה מאוד מצומצמת, לאפשר לו לעשות את זה בלי הרבה ביורוקרטיה.

מה שאני הבנתי, שעדיין יש ביורוקרטיה, היה פטור ממס שהסתיים וצריך להמשיך אותו, וצריך להירשם כאילו לנהל ספרים, כל העניין הזה אני מקווה שאנחנו נדבר עליו.

עניין של בלאי מואץ, שזה גם דרך שהמדינה מתגמלת את מי שקופץ למים הקרים האלו, ורוצה לעשות מעשה שהמדינה מתגמלת אותו על ידי חישוב בלאי מואץ, שבארבע שנים הוא יכול כאילו להחזיר על ידי החזרי מס או התחשבות בבלאי את ההשקעה שלו.

עניין חשוב שלאחרונה דובר הרבה עליו, עניין של קיצור הליכי רישוי בנייה. כידוע בשביל להתקין מערכת סולארית על הגג צריך היתר בנייה. עכשיו בתקנות וברפורמה החדשה של חוק התכנון והבנייה, כאילו יש אפשרות להסתפק בהרשאה. אנחנו רוצים לראות ולשמוע מהגופים האמונים איפה אנחנו עומדים מבחינת היישום בשטח למעשה של ההקלה הזו שבהחלט תעזור להרבה אנשים גם לא להיכנס להרבה ביורוקרטיה בשביל להשיג היתר בנייה והצבת לוחות פוטוולטאיים.

עניין של ארנונה גם, עוד פעם, מי שרוצה להרוויח קצת כסף מהטכנולוגיה החדשה הזו לתרום לאיזה כיוון חדש בייצור החשמל, ומשק האנרגיה שהוא לא ישלם ארנונה, אנחנו לא ממציאים את הגלגל, יש דיבור על העניין הזה, יש סיכומים בין משרד הפנים למשרד האוצר שאכן זה מה שיהיה, שיהיה פטור מארנונה. אנחנו רוצים לשמוע ולראות מה קורה עם העניין הזה ומתי, מי שרוצה ליזום התקנה ביתית של מערכות פוטוולטאיות יידע בבטחה שהוא לא הולך לקבל יום למחרת את דרישת התשלום לארנונה.
היטל השבחה, גם זה נושא שקשור לעיריות ולחוק התכנון והבנייה, שבעצם מי שרוצה שיהיה לו ועדות מקומיות לתכנון ובנייה מחשיבות את האפשרות של התקנת או את הפוטנציאל להתקנת מערכת פוטוולטאית כשיפור וכהשבחה של ערך הנכס, ועל זה כמובן צריך לשלם היטל השבחה. כשאתה בא לממש את הדבר הזה, אז שולחים לך גם היטל השבחה שיכול לעלות בסכומים גבוהים, זו עוד בעיה גם כספית כלכלית, וגם ביורוקרטית שתמנע מהרבה אנשים בכלל לחשוב על העניין הזה.
מכאן סקרתי בקצרה את הנקודות שעלו ממסמך המ.מ.מ. אני רוצה לפתוח את זה לדיון, ולשמוע את נקודת ההשקפה של הגופים הרלבנטיים, כמובן של משרדי הממשלה, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד האנרגיה, רשות חשמל, וגופים רלבנטיים אחרים, גופי תכנון.
אני מודע, ואני מדגיש את העניין הזה, ואולי זה השתקף בסופו של תהליך גם בהמלצות שאנחנו נצא בהן מהישיבה הזו. מדובר כאן, למרות שמלה אחת זה אנרגיה, אבל זה נושא אינטרדיסציפלינרי , זה נושא רב תחומי. תסתכלו על מספר משרדי הממשלה שמתעסקים בעניין הזה באופן ספציפי וישיר – 3,4, משרדי ממשלה שכל אחד כמובן פועל באטמוספירה שלו. אנחנו רוצים ליצור איזשהו מנגנון שיאחד ויביא את כלל המתקנים לאיזשהו מגרש אחד שאנחנו נעזור איך ליישר אותו כך שהפעילות תהיה יעילה ואפקטיבית.

נשמע את ההתייחסות לנושאים השונים שאני העליתי כאן, ונושאים אחרים שבעלי המקצוע והמשרדים השונים מכירים אותם, או נושאים שאני לא דיברתי עליהם, שהמסמך לא כלל אותם. אנחנו נציף את הבעיות האלו.
אני אומר לכם שכתוצאה מהפעולות ומהמפגשים ומהדיונים הקודמים, אני כבר התחלתי בעזרת חברי כנסת אחרים גם לפעול גם בעניין הזה מבחינת הצעות חוק שצריך להגיש, ומבחינת מגעים עם משרדי הממשלה עם מקבלי ההחלטות הרלבנטיים. התחלנו בפעילות הזאת, אני רוצה שמהישיבה הזו אנחנו נגיע לאיזושהי תכנית פעולה בטווח הקצר, ובמיוחד בנושאים ברמת המיקרו שאנחנו באמת נוכל להתמודד עם החסמים הקיימים, ואנחנו נמשיך קדימה.

אני פותח את העניין לדיון ולהערות. אני אבקש מחברת הכנסת תמר זנדברג אם יש לה מה להגיד בפתיחה.

נשמע קודם.

בסדר גמור.

בנושאים שאני העליתי, אני אמרתי, יש משרד האוצר בעניין המיסוי והבלאי, עניין הארנונה, משרד הפנים, עניין היטל ההשבחה ועניין ההיתרים – משרד הפנים ורשויות התכנון והבנייה. בכלל כל העניין של הפעילות המשותפת של משרד האנרגיה ורשות חשמל עם הגופים האחרים, אלו הצמתים החשובים והקריטיים בפעולה במערכת הפעולה הכוללת שאני מזמין אתכם להביע דעה לגבי הדברים האלו עם הצעות פעולה כמובן.
נרשמו כאן אנשים – איתן, אתה רוצה להתחיל?

בבקשה.

ברשותך, אדוני היושב ראש, תודה רבה שוב על הברכות על הירידה לרזולוציה החשובה הזו של המעשיות. כמה מלים כלליות מאוד על הישיבה על אנרגיה מתחדש בכלל. אנחנו למעשה נמצאים בתקופה לא פשוטה שבה 99% מהחשמל בישראל מיוצרים באנרגיה פוסילית שהיא מזהמת וצריך להגיד את זה כאן – זו הוועדה וזה המקום. החסם הגדול ביותר של האנרגיה המתחדשת הירוקה הוא חסם הכלכליות. המלחמה אפשר להגיד של האנרגיה הירוקה והאנרגיה הפוסילית הקונבנציונלית הוא על חודם של אגורות בסופו של דבר, אנחנו מתקרבים למקום הזה, וכלל שאנחנו מתקרבים, כך נדמה שהחסמים הולכים וגדלים יותר, והצרות שלנו כמי שמנסים לקדם את התחום גדלות.
אגיד בקצרה מה לדעתנו נקודות שבהם אפשר להבין את גודל האבסורד. קודם כל זה תחום בישראל ששווה מיליארדים, שהוא עולה מיליארדים למדינה, הוא שווה מיליארדים לצרכנים, אבל עד היום אין פעולת הסברה אחת מצד המדינה. מדובר, שימו לב, בשרות לצרכן, זאת אומרת, יש אפילו חובה לפי חוק לידע צרכנים על השרות הזה כמו שמיידעים אותם למשל, שהם צריכים לשלם את חשבון החשמל, ומה המרכיבים בגינם הם משלמים.

שהכתובת של זה היא תהיה ספציפית.

יכולה להיות רשות החשמל שהיא לפי אמונה למעשה על השירותים לצרכן, אבל כל אחד ממשרדי הממשלה יכולים להיות רלבנטיים ליזום את זה, החל ממשרד האנרגיה שמעורב ומשרדי הממשלה האחרים.
נושא הסברה ומודעות הציבור הוא נושא קרדינלי, שהרי כל תחום האנרגיה נסתר מעיני הציבור, הציבור לא מודע למה הוא משלם חשבונות חשמל, ומדוע החשבון איקס או וואי או זד, אבל אם מחר יידע שהוא יכול לייצר לעצמו חשמל, זו בשורה שעדיין לא נאמרה. אנחנו נמצאים בשנת 2008, לתוך התחום תספרו לבד את השנים. מדברים כבר 6 שנים לתוך התחום, ועדיין אין לנו בשורה רשמית מצד המדינה שחשמל סולארי זה דבר שאפשר לעשות אותו, אבל אני מדבר לא רק על הסדרות שמפורסמות, ורשות החשמל כן מפרסמת את הסדרות, אני מדבר על פעולת הסברה של המדינה שתבוא ותגיד לצרכני החשמל, יש דבר כזה חשמל סולארי, אנחנו המדינה תומכים בזה, והנה הדרך לעשות את זה, תיכנסו לאתר המשרד וכו'.
אני עובר על הנושאים הבאים, בכל אחד מהנושאים אני אבקש מהוועדה לתת דוגמה ממנה אפשר יהיה להבין את גודל האבסורד, ואיפה אנחנו נמצאים היום גם מבחינה כרונולוגית של סדר הזמנים.

היטלי השבחה – מוטלים בישראל מתוקף חוק התכנון והבנייה, הם למעשה, במקרה הזה, משנת 2010 חלים באופן תאורתי כתוצאה מאישור תכנית מיתאר ארצית לתקנים פוטוולטאים. במשך שנים ביקשנו ממשרד הפנים וגם מרשות החשמל, לדאוג שמשרד הפנים יאפשר פטור מהיטל השבחה, זה למעשה מדיניות שר שצריכה להתבטא בחקיקה, בתיקון חוק התכנון והבנייה. למה ביקשנו? כי היטל ההשבחה הוא היטל משמעותי, הוא 50% מההשבחה, והוא למעשה ברגע אחד מאפס את הכלכליות של פרויקטים שאם ממילא אנחנו נלחמים באנרגיה פוסילית, נלחמים, אני מתכוון מבחינה כלכלית. אנחנו מתמודדים ברמה כלכלית, ומתקשים מול האנרגיה הפוסילית, לא הגיוני שהמדינה מצד אחד תסבסד תחום, היא סבסדה עד לשנת 2013, התחום הזה עלה הרבה מאוד מיליארדים של שקלים לציבור, מצד שני, היא גם תגבה היטל השבחה ותחזיר למעשה לקופות הרשויות המקומיות היטלים שהיא מגלגלת על צרכנים, וכל זה כאשר הרשות בכלל לא מכירה בתעריפים שלה, בקיומו של היטל השבחה.
מה השורה התחתונה? הקים פלוני מתקן, צרכן חשמל הקים איפשהו בארץ מתקן לייצור חשמל עבור ייצור של החשמל, בעיקר של החשמל שהוא צורך. הוא מקבל שובר תשלום היטל השבחה של עשרות אלפי שקלים, כאשר כל המערכת עלתה פחות או יותר פי שתיים מהשובר של התשלום היטל השבחה. זה קרה, זה עדיין קורה, ואני חייב לציין כאן שזה קורה רק בחלק מהרשויות.

זה אומר שזה מייקר את המערכת ב-30%.

נכון. וזו הפתעה שחלק מהמקרים גם מקבלים אותו בדיעבד. זאת אומרת, שאם מגיעה פתאום שובר היטל השבחה, למי שכבר הקים מערכת והמערכת עובדת. יש רשויות שכבר דורשות מראש ערבויות, וכבר מראש הן מיידעות את הציבור שהן מתכוונות לגבות היטל על אותה מערכת. אספר לכם כאן בוועדה, אנחנו הצטרפנו להליך של אדם פרטי כזה בוועדת ערר מחוז דרום בעיר אשקלון, התברר לנו שעיריית אשקלון פשוט החליטה לגבות היטלי השבחה מאנשים פרטיים, ואז אותו אדם באותו דיון בוועדה הוא כבר ויתר על הרצון להקים מתקן סולארי, והנה, פחות צרכן חשמל. הטענה שלנו הייתה שם לעיריית אשקלון, שאז התנגדה לתחנה הפחמית מצד אחד, וביד השנייה היא אימצה מדיניות, שהיא מדיניות שבאה וגובה היטלי השבחה וגורמת לזה שאנשים לא יקימו מתקן סולרי. עיריית אשקלון אמרה לנו בזמנו מה לעשות, אין פטור בחוק, אנחנו לא יכולים שלא לגבות.

מדבריך עולה שעם אישור תכנית מיתאר ארצית שהיא חלה על כל שטח המדינה, כל חלקה, כל בית בעצם הוא חייב בהיטל השבחה במידה ויחליט על הצבת מערכת סולארית, כי התכנית חלה על כל המדינה. אנחנו נבקש כמובן ממשרד הפנים כי זה בעצם גורף. כל בית בעצם הוא חייב בהיטל השבחה.

אדוני היושב ראש, קלעת בדיוק לגודל האבסורד. מה שקרה הוא למעשה בפרשנות של אותן ועדות תכנון שאומרות אני חייב לקחת, ולא הרבה כאלה, חלק מהוועדות, אצל הרוב המכריע של הועדות רוצות אנרגיה ירוקה ואיכשהו מצאו את הדרך לא לגבות היטלים. אבל הפרשנות המשפטית של אלה שכן גובות, אומרת, שכל מדינת ישראל ביום אחד מהימים הושבחה בעקבות זה שאושרה תכנית מיתאר, וקרה מקרה כבר שזוג צעיר פנה אלי, אין להם גג סולארי, ואין להם קשר לגגות סולאריים, רק שיש להם גג מוצמד לדירה. הם קיבלו בעת המכירה שובר לתשלום היטל השבחה בגין הפוטנציאל הסולארי. אז טוב תעשה הוועדה, ואנחנו כבר שנים זועקים, ואני מבקש מאדוני היושב ראש, שתקרא לשר הפנים לפתור את מדינת ישראל מחלמאות לשמה שמצד אחד המדינה רוצה לייצר אנרגיה ירוקה ושולחת את אזרחיה לייצר אנרגיה ירוקה, מצד שני, היא לא דואגת לסדר את הנושא של היטל השבחה ויוצרת מצב כזה אבסורדי – זה האבסורד של היטל ההשבחה.

תודה.

סליחה שאני רק אומר, זה עוד לפני שיש מונה לצריכה עצמית היום שבכלל לא עושים כסף מהסיפור הזה, זאת אומרת הם הוציאו את המטוטלת שההסדרה כבר השתנתה.

אתה רוצה לגעת בארנונה?

בארנונה המצב האבסורדי, בוא ניתן את הדוגמה הכי טובה, הקים אדם מתקן, ולא היה סיווג למתקנים פוטוולטאיים, חלק מהרשויות במדינת ישראל, הרשויות המקומיות ניסו לאמץ צווים, וכבר שלחו דרישות תשלום לצווים לגביית ארנונה בגין אנרגיה סולרית, רק שמה? משרד הפנים חסם אותם, הודיע להם מפורשת, בנושא הזה אנחנו מתכוונים לגבש מדיניות, ולא יהיו כאן לרשויות המקומיות הכנסות מאנרגיה סולרית, למה? כי שוב מדובר בתחום שהוא מרובו מסובסד מכיס הציבור, וצריך שלא תוטל ארנונה יקרה.
משרד הפנים ב-2010 עשה פעולה, והכין תיקון לתקנות ההסדרים במשק המדינה וחתמו עליו שרי הפנים והאוצר, וזה עלה לדיון כאן בכנסת הזו בבית הזה ב-2010 וגם ב-2011, אז היושב ראש גפני הודיע לכולם שצו הארנונה זה לא יאושר עד שלא יהיה בו פטור למתקנים פרטיים. מה היה החשש, שאדם פרטי שיש לו דוד שמש לא מחר יקבל גם שובר תשלום ארנונה לגבי דוד שמש. מ-2010 עד היום ארבע שנים, הצו הזה עוד לא חתום, סליחה, זה תקנות, תיקון תקנות, התקנות האלה לא אושרו, לא חזרו לוועדת הכספים, אנחנו נמצאים במצב אבסורדי שבו פלוני אלמוני מה שנקרא, שבו אדם אחר שגר במדינת ישראל הקים מתקן סולארי כי המדינה אמרה לו תקים, ופתאום הוא מקבל שובר לתשלום ארנונה בסך של 100 שקל למטר רבוע, וזה קורה בימים האלה. שימו לב, אני מכיר מקרים כרגע שאנשים קיבלו דרישה לארנונה שהיא גבוהה מעלות המתקן בגלל שמחייבים אותם לפי מתקני חשמל של חברת חשמל של 100 שקל למטר, זה מצב אבסורדי שמצריך טיפול, והנושא כבר מחודש ינואר תקוע במשרד האוצר, ממתין לחתימת שר האוצר אחרי ששר הפנים כבר הסכים.

נרצה גם לשמוע התייחסויות.

יש לי איזושהי נקודה שאולי נרצה את התייחסות משרד הפנים.
אני עו"ד יחזקאל רוזנבלום, ואני יושב ראש תת הוועדה לענייני אנרגיה מתחדשת בתוך הוועדה לאנרגיה ותשתיות בלשכת עורכי הדין.

אני רוצה גם לומר מלה אחת כללית על התחום, ואני אעשה זאת בקצרה. התחום של אנרגיה מתחדשת הוא מאוד מושך, והוא נשמע מאוד פשוט, אבל כמו כל תחום אנרגיה, הוא מצריך כובד ראש, הוא מצריך מקצוענות. לצד זה, החדשנות שבאה עם זה והעובדה שזה הגיע אל עולם האנרגיה לא מתחילתו אלא בשלב מתקדם של עולם האנרגיה והטכנולוגיות הן מאוד מתקדמות, האפשרות של ביזור המתקנים מאפשר לאדם הפרטי להחזיק מתקן שפעם לא היה עולה בדעתו של אדם פרטי להחזיק מתקן לייצור אנרגיה.

במידה ומאפשרים, ולא מערימים בפניו הרבה קשיים.

אני מיד אעמוד על חלק מהקשיים היותר מוסדיים אולי של האדם הפרטי, אבל בסופו של דבר אנחנו מדברים על אותם מתקנים שאמורים להגדיל מאוד את כושר הייצור של מדינת ישראל של האנרגיה של מדינת ישראל מאנרגיה מתחדשת שלזה אנחנו כולנו חותרים הן בגלל פרוטוקול קיוטו, והן בגלל עלויות שאמור להיות בסופו של כאשר הטכנולוגיה תתקדם עוד, זה אמור להיות גם יותר בזול, ולכן אנחנו צריכים כמדינה להיות שם ולכן הדברים האלה הם חשובים.

אבל ישנם חסמים שאינם נובעים מאותו כובד ראש והקפדה על מקצועיות שאנחנו מדברים, הם בעיקרם ביורוקרטיים.

אתן דוגמה, כאשר ראש עיר רוצה להשקיע באיזושהי תשתית בעיר שהיא תשתית שתקדם שימוש באנרגיה מתחדשת שהאנרגיה היא הרבה יותר זולה ללא ספק. התשתית היא יקרה, האנרגיה היא מתחדשת, היא אנרגיה אינסופית שאנחנו צריכים לדעת לתרגם אותה לחשמל.

למשל, נדמה לי תאורה, למשל, שהעירייה תשים על מבנים של העירייה תאים פוטוולטאיים. העלויות התשתיות הן יקרות. ההוצאה נרשמת בקדנציה של ראש העיר הזה, בעוד שהרווחים יהיו בקדנציה של ראש העיר הבא, וממילא אין תמריץ לראש העיר להכביד על התקציב שלו לטובת ראש עיר אולי המתחרה שלו. אבל אם משרד הפנים היה מאפשר לנהל את הספרים, ושוב, זה רק עניין ביורוקרטי של ניהול הספרים של העיר באופן כזה שגם אם יוכל לחלק את ההוצאה לא רק את ההכנסה הייתה מוטיבציה לראש עיר להשקיע, משום שבסופו של דבר זה היה מציג אותו באור חדשני, זה באמת מועיל לעיר. סך הכול ראשי הערים רוצים לעשות טוב לערים שלהם, אז ישנם חסמים כאלה שצריך לחשוב עליהם שבמקום שיחסמו הם יעודדו את העניין הזה.

עוד בעיה קשה היא בתחום של יזמים. הדינמיות של הרגולציה בתחום הזה היא אני חושב מהגבוהות בכלל בתחומי הרגולציה במדינת ישראל, ובתחום האנרגיה בפרט. אם ניקח למשל את התעריפים שיצרנים פרטיים היו מקבלים עבור כל קילוואט שהם מכניסים לרשת החשמל, בתוך שנים אחדות ישנה ירידה של כמעט 60%, נדמה לי משהו כמו 3 שקלים ו-80 אגורות. עד שאתה מתחיל לעשות את העיסקה, ועד שאתה חותם את העיסקה, כבר המודל העסקי שלך השתנה. הדבר הזה מייקר מאוד את העלויות שאתה צריך לתכנן מראש בגלל חוסר הוודאות.

והפתרון הוא בעצם לייעל את התכנית.

לייעל, לעשות רגולציה עם ודאות שהשוק יידע לאן הוא הולך, הדבר האלה התנהלו.

אתם כעורכי דין שמייצגים בדרך כלל אנשים בתביעות לתשלום היטלי השבחה, יש לכם איזה דעה לגבי העניין, פרשנות של חוק התכנון והבנייה ותמ"א 10 לגבי העניין של חוות בהיטל השבחה?

אני אענה לך. לא הכנתי עמדה מסודרת בעניין הזה, אז אני אומר את הדברים. על פניו בוודאי הדבר הזה הוא אבסורדי.

משרד הפנים בבקשה, ואולי אני אוסיף על זה את העניין של האפשרות של התקנת מערכת פוטוולטאית ללא היתר בנייה, אלא הרשאה, איפה זה עומד?

אני ממינהל התכנון במשרד הפנים, נמצא גם נציג נוסף מהשלטון המקומי, הוא יענה בעניין של הארנונה.

לגבי היטל השבחה, הנושא עלה במהלך ההליך התכנוני של תמ"א 10/ד'/10 למתקנים פוטוולטאיים, הובהר באופן מפורש על ידי הלשכה המשפטית שזה עניין לחקיקה ראשית, זאת אומרת, כל נסיון דרך התמ"א לטפל בזה הוא בלתי אפשרי, והפתרון כפי שאיתן הציג אותו קודם, ככל שהדבר יבוקש, הוא למעשה עילה או עניין לתיקון חוק התכנון והבנייה.

יש לכם עמדה מקצועית בעניין? אם תוגש הצעת חוק, וכמובן לא סוד שהוגשה הצעת חוק – יש לכם עמדה מקצועית בעניין?

אני לא יכול לדבר בהקשר הזה בשם משרד הפנים.

לא, כמינהל התכנון. אני לא רוצה להקשות עליך, מה שתוכל לענות תענה, אבל אם באת לישיבה אז בטח חשבת שזה נושא מאוד רלבנטי לעניין.

יש שני צדדים לעניין, ברור שיש מקום להיטל השבחה מבחינת עבודת הוועדה המקומית, אם כי יש איזשהו רף מסוים שעד אליו ההצדקה אולי לגבות את ההיטל היא לא דרושה לא נחוצה.

תראה, לאנאלוגיה, מערכת מרכזית לחימום מים על הגג, ויש מערכות חימום מים מרכזיות שפרוסות על הגגות. זה מחייב או זה יוצר חוות בהיטל השבחה? זה אנרגיה וזה אנרגיה, רק שם הולכים דרך עקיפה, מייצרים חשמל ומשתמשים בו למטרות אחרות. כאן יש ניצול ישיר של אנרגיה, מה ההבדל?

היועצת המשפטית של מינהל התכנון היא הוציאה חוות דעת ביולי 2012, בעקבות פניות שהוגשו. אני לא בעל השכלה משפטית, אבל השורה התחתונה של המסמך הוא שיש מתקנים שהם נלווים אינהרנטיים למבנה שעליו הוא מוקמים, מתקנים פוטוולטאיים.

גם במערכות חימום מים יש גופים נלווים, יש דוד, ויש צנרת, ויש גם במערכות מתקדמות יותר יש וסתים ויש בקרה, הכול.

באותה מידה גם מתקנים פוטוולטאיים שמותקנים על גגות מבנים, על פי חוות דעתה אין הצדקה לדרוש היטל השבחה עבור המתקנים האלה.

אני מבקש שתתכוננו לכך שתהיה דעה מקצועית מסודרת לגבי הנושא הזה של היטל השבחה, לגבי תיקון חקיקה, ודאי.

אני אומר גם קונקרטית כרגע. יש מתקנים על גגות מבנים שעל פי חוות דעת של היועצת המשפטית, וגם הארגונים שעוסקים בזה, אתם מכירים את חוות הדעת הזאת, וכפי שהוא אמר, רוב הוועדות המקומיות לא דורשות את ההיתר השבחה בגין המתקנים האלה.

בסופו של דבר צריכה להיות מדיניות אחידה, לא יכול להיות שזה לא קפריזה של ועדה זו או אחרת. בסופו של דבר המטריה זה חוק התכנון והבנייה, ותכניות המיתאר הארציות. לא יכול להיות מצב שבו – אלה כלים שלובים, לא יכול להיות מצב שבו ועדה זו כן גובה, וועדה זו לא גובה. בכל זאת, אני חושב שהנקודה ברורה, ואני יודע מה צריך לעשות בעניין הזה.
אולי תתייחס לעניין של הרשאה והיתר.

אני מתפלא שזה מוצג כחסם העניין הזה. ראשית מאחר שתמ"א 10/ד'/10 הגדירה מסלול של היתר, ברור להקמה של מתקנים פוטוולטאיים גגות מבנים, יתרה מכך, גם בזמנו נערך שינוי להיתר לעבודה מצומצמת, במרבית המתקנים הקטנים גגות מבנים מאושרים בהיתרים.

אני לא מסכים עם הקביעה שלך, כי אם המצב היה ככה, אז לא היה צריך עכשיו בתקנות לקיצור הליכי רישוי שבעצם ידובר באופן מפורש שלהקים מערכות סולריות לא צריך היתר, אז סימן שהיה צריך פרשנות נוספת לעניין של התמ"א.

אני חושב שהעילה לשינוי הזה הוא להקל.

בסדר, זו הכוונה. השאלה שלי מתי ואיך מתחילים ליישם?

לגבי מתי ואיך אני לא יודע להשיב. אני חושב שחשוב להדגיש, כאשר יש מצב שבו ניתנו כבר לפחות 9,000 אם לא יותר היתרי בנייה, הם ניתנים למשך זמן יחסית קצר, חודשיים או שלושה, לא חושב שכאן הייתה הבעיה.

אני אגיד לך מה ההבדל, כשהתעריף היה שקל לקילוואט לשעה, אז אולי היה עוד כדאי לעסוק בהוצאת היתר בנייה. עכשיו מתקרבים ל-60 אגורות, אני חושב שצריך להסתכל על הכדאיות הכלכלית. אחד שעכשיו הוא בפני 60 אגורות לקילו ואט לשעה, בשבילו זה כבר רופף, הכדאיות הכלכלית רופפת, ובעצם שכרך יוצא בהפסדך, שאתה מוותר בסופו של דבר על כל העניין.

גם היו אולי פי שתיים היתרים שלא התקבלו, והיו המון בעיות רגולציה בתור אחד שהעביר כמה אלפים בתוך הרגולציה. היו בעיות קשות מאוד גם בפחד של האזרח הקטן להתמודד מול התחשבנות בנושא של הארנונה.

ארנונה. בבקשה.

אגף תקציבים משרד הפנים.

נפתח ונגיד שבאמת חלף זמן ניכר מאז שהיינו בוועדת הכספים בפעם האחרונה עם פנייה מהשרים להוספת סיווג עיקרי נוסף בתקנות הארנונה לטובת מתקנים פוטוולטאיים.

הארנונה נגבית על פי סיווג של הנכסים כפי שמוגדרים בתקנות, אנחנו ראינו את הצורך באמת להוסיף סיווג שיהיה סיווג ייעודי לטובת המתקנים הפוטוולטאיים, באמת לאפשר את ההבדלה שלו מבין קרקע תפוסה אחרת כגון, חניון או איזשהו אכסנה חיצונית וכו'.

ב-2010, לאחר תיאום בין משרדי הפנים והאוצר, הגענו לוועדת הכספים, באמת, שם נשאלה שאלה איך אפשר לבדל את הקולטים של דודי השמש אל מול לוחות הפוטוולטאיים, שבעצם הקביעה אומרת שארנונה נדרשת לתשלום רק במידה והאדם עושה תועלת כלכלית. מכיוון שחלק מלוחות הפוטוולטאיים באמת נועדו רק לייצור חשמל עצמי, ואחרים למטרת הפקת תועלת כלכלית, נתבקשנו לחזור ולתקן את התקנות באופן כזה שיעשה הבחנה בין שני המקרים.

בשיתוף עם איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת ועם רשות החשמל גם עם משרד התשתיות, אנחנו הולכים להביא בזמן הקרוב תקנות מעודכנות לאישור ועדת הכספים, שבעצם קובעות שאנחנו נעשה הבחנה בין שלושה מקרים. המקרה הראשון הוא מתקן המותקן על גג. המקרה השני, המתקנים המונחים על פני הקרקע, שאנחנו עושים הבחנה בין הלוחות עצמם לבין הקרקע שמוקפת, זאת אומרת, אם יש מתקן, אז הקרקע שהיא בין הלוחות, וגם בין הלוחות אל הגדר, באופן כזה שעל פי כל הבדיקות שאנחנו עשינו, אנחנו מציעים לוועדה לאשר תקנות שפותרות את המתקנים המונחים על גג ככל שהמתקן הוא לא עולה על 200 מטר. זאת כדי לעשות הבחנה בין אדם פרטי שמייצר חשמל בגובה 100 שקלים, וצורך חשמל בגובה 150 ואז הוא בעצם לא עושה תועלת כלכלית, לבין חברות שמתקינות מתקנים פוטוולטאיים על גגות, כגון, רפתות, לולים, מלונות וכל מיני קניונים, שם הסברה שלנו שיש לו תועלת כלכלית, ולכן הוא מחויב בארנונה.

אתה יכול להתייחס לגובה הארנונה?

כן, התעריפים שנקבעו הם תעריפים מינימליים, תעריפים שנהוגים על פי קרקע, קרקע תפוסה או קרקע חקלאית.

אותו תעריף כמו קרקע תפוסה?

עשינו איזשהו ממוצע בין קרקע תפוסה לקרקע חקלאית, אנחנו נותנים גם הטבה ככל שהמתקן גדול יותר. זה דומה מאוד לתקנות שהובאו בשעתם ב-2010 לוועדת הכספים.

בכל זאת אתה יכול לתת איזה כלל אצביע, למשל, מישהו שיש לו דונאם שטח, והוא רוצה להתקין שם מערכת.

עד 10 דונם מדובר על 24 אגורות למטר מרובע.

10 דונם זה 10 אלפים מטר מרובע, כפול 24 אגורות זה 2,400 שקל לשנה. זה לא מעט.

אנחנו מעריכים שזה לא מבטל את הכדאיות.

אנחנו מברכים כמובן על הכוונה להביא את - - -

אנחנו נעשה מאמץ גדול להעביר את זה עוד במושב הזה. המשרדים רק צריכים לתאם ביניהם את העמדה, וככל שלא, זה יהיה בתחילת מושב.

אנחנו נהיה בקשר.

אנחנו נרצה כמובן לשמוע מנציג משרד האוצר לגבי העניינים של המיסוי.
נמצא נציג אחר של רשות המיסוי. בבקשה.

אני מהמחלקה המשפטית של מס ערך מוסף ברשות המסים. לעניין ההיבטים של החיוב של העסקאות האלה במע"מ, אנחנו פרסמנו עוד באוגוסט 2011, הנחיות לגבי הרישום והחוות במע"מ בשל העסקאות האלה של הפקת החשמל הפוטוולטאי. בגדול, אני יכול לומר שהרישום כעוסק פטור, או כעוסק מורשה זה - - - של מחזור העסקאות השנתי שהם מפיקים, ואנחנו גם עשינו שם הבהרות לגבי ההספק החשמלי של המתקנים, זה אמור בעצם להשפיע על מחזור העסקאות השנתי שמפיקים. את ההנחיה הזאת פרסמנו כאמור כבר לפני כשלוש שנים כמעט. בזמן הזה, בימים האלה, אנחנו מתמודדים עם התופעה של המונה נטו.

תופעה חיובית.

כן, בסדר.

אנחנו התוודענו אליה, כלומר על ידי רשות החשמל לאחרונה, ואל היה, אני מבין בשעתו כשדנו בזה לפני כשלוש שנים. אנחנו עכשיו לומדים את החומר, הייתה לנו ישיבה ביוני, במהלך החודש הקודם, וצריכות להיות עכשיו ישיבות בקרוב המשך כדי שנגבש את עמדתנו בקשר למונה נטו מה שמכונה.

תשתף אותנו בעניין של המונה נטו, מה השיקולים לכאן ולכאן?

על פי המידע שנמסר לנו, עקרונית, השיטה הזאת מבוססת על כך שהיצרן אם הוא מפיק חשמל מעבר להספק שהוא צורך בעצמו, הוא לא מוכר לחברת החשמל הוא מקבל תשלום כספי בגין ההפרש, אלא זה נצבר לזכותו בצורה של קרדיט שהוא יכול לנצל אותה לתקופה של עד שנתיים מיום שהוא צבר את הקרדיט הזה.

זה מרכיב ייצור שלא יהיה רלבנטי.

אנחנו נמצאים בקשר עם אנשי חברת החשמל שמיידעים אותנו לגבי ההסדרים שהולכים ומתפתחים, אנחנו ברשות המסים מנסים לגבש את ההסדר המתאים בחוק לתופעות המתחדשות האלה.

יש דירות ללא מע"מ. אני מקווה שגם אתם תתחשבו במצב שעכשיו פטור ממע"מ הולך להיות במודה. אולי תוכל להתייחס אם תוכל ואם תרצה לעניין הבלאי המואץ.

לגבי המע"מ, קריאת ביניים. אנחנו פנינו לרשות המסים, הנושא הוא לא חדש בעולם. בית הדין האירופאי הגבוה לצדק פטר ממע"מ מערכות מונה נטו צרכניות. זאת אומרת, הסוגיה שכאן בישראל דנים בה היום ותהיה ישיבה עם רשות המסים, בדיוק מחברת חשמל הסבירו שאולי זה לא כך, אז כבר הנושא עלה באירופה לערכאה הכי גבוהה משפטית, יש כבר הכרעה וכבר מסרנו את החומר המשפטי גם לרשות המסים, שם יש פטור ממע"מ למתקני מונה נטו לייצור עצמי.

אני אמרתי זאת מכיוון שהייתי הרבה זמן בוועדת הכספים על מע"מ אפס, אז באירופה החכימו, והם מדברים על מע"מ אפס גם לאנרגיה מתחדשת, אני חושב שזה עושה שכל.

אני מהמשרד להגנת הסביבה, בתחום של אנרגיות מתחדשות. הדיון הזה מאוד חשוב, אנחנו מעריכים אותו, והייתי שותף גם בדיון הקודם שלך, ואני שמח שאתה החלטת לפעול בכיוון הנכון, כי אנחנו רואים בזה ערך מוסף גדול מאוד למשק הישראלי בכלל ותרבות הצריכה בישראל, ולהפחתת פליטות, ולזיהומים ולעוד המון אמנות שאנחנו חתומים עליהם כממשלה וכרגע לא עומדים ביישום שלהם. הדבר שמפריע יותר מכל בכל הדיון הזה, וגם בדיונים הקודמים זה לוחות הזמנים. כל צעד שנעשה כאן נעשה בכיוון הנכון, אבל אנחנו לא מגדירים פה לא לוחות זמנים ואנחנו ולא מנסים אפילו לקבל אפילו איזושהי עמידה - - -

ממשרד הפנים יש לנו לוח זמנים. אנחנו נעמוד על כך שזה אכן התממש.

אנחנו בספק. אני אישית אשמח לראות את זה כשזה זז בתהליכים הרבה יותר מורכבים במיוחד שהדברים כבר כמו שהם טוענים גמורים וחתומים ונעולים, וזה נשאר בסך הכול להגיע לדיון בוועדת הכלכלה.

אותו דבר לעניין רשות המסים, הסוגיה הזאת של מונה נטו, יושב פה נציג של רשות החשמל, אני אישית מכיר אותה כבר קרוב לשנתיים פה במדינת ישראל. זה לא משהו חדש, חדש צריך להגדיר לוחות זמנים, חדש זה חודש, חודשיים, שלושה. אם דרוש חומר, דרושה הבהרה, דרוש מידע נוסף, אנחנו נשמח לשתף פעולה. יושב פה נציג של רשות החשמל, כל חומר שתרצו, אני בטוח שהוא יעביר לכם בצורה הכי קואופרטיבית שיכולה להיות, כי הם רוצים לקדם את זה.

את ההנחיה שלנו הראשונה הוצאנו כבר כמעט לפני שלוש שנים כפי שאמרתי, באוגוסט 2011. כל אימת שפונים אלינו עם החידושים והטכנולוגיות, ואני כבר יכול לומר שמתוך הישיבות שאני הייתי שותף להן, אני מבין שזה תהליך דינמי של התפתחות. כלומר, לפחות האינפורמציה כפי שהובהרה לנו בשעתו השתנתה לעומת האינפורמציה שנחשפנו לה לאחרונה למשל לפני חודש. אז בסדר, אנחנו מנסים ללוות ולתת את הגיבוי המקצועי באופן שוטף להתפתחות הזאת.

אני אישית - - - לפני כשנה בסוגיה של פחת מואץ ועדיין לא קיבלתי תשובה.

באמת אנחנו בתחום הזה פועלים בקצב מאוד גבוה, מאוד מהיר, כך שאתם חשופים לשינויים אולי כל חודש חודשיים. צריך להתאים את ההתייחסות לאקלים של שינוי, של קצב שינוי.

אני מבקש ליידע עוד פעם בצורה ברורה, שהוקם צוות שכוללת את אנשי רשות המסים הן מס הכנסה והן מע"מ שנפגש בצורה די קבועה בנושא הזה כדי ללמוד את הסוגיות ולתת את המענים באופן שוטף.

הרי לא השתנתה כלום בטכנולוגיה, הפחת המואץ למתקנים פוטוולטאיים הוא על אותו מתקן, רק שמה, הוא הסתיים לפני שנה ומאז ועד היום יש ריק, אנחנו לא יודעים אם יש פחת מואץ, אין פחת מואץ. צוות יישב וימשיכו לדון ומתי יהיה לנו פחת מואץ?

אתה מוכן לקחת את העניינים האלו לבדיקה?

אני בהחלט אבדוק אותם במסגרת הצוות שקיים ושאמור להיפגש בקרוב שוב.

הוועדה תפנה ותקבל תשובות. אני מאוד מודה לך.

להתייחסות של נציג משרד לאיכות הסביבה, דווקא בנוסף להיבטים הכלכליים של העניין כאן, שהם חשובים ביותר, כי אנחנו לא חושבים על אנשים צדיקים, הם קיימים, אבל בשביל להכניס את האנרגיה המתחדשת לא צריך רק לחשוב על צדיקים, ולא רק במונחים כלכליים. אני חושב שצריך משרד איכות הסביבה להדגיש את החשיבות של העניין של פליטות, ושהעניין של הפליטות משפיע גם על הבריאות. יש גם הסכמים בינלאומיים עד 2050, צריך להקטין את הפליטות ב-80%, גם אם תעבור לכל ייצור החשמל במדינה, יעבור לגז, אנשים חושבים שגז אפשר לאכול אותו, הוא רק ב-30% פחות מפחם מבחינת פליטות. את הדבר הזה בהחלט משרד איכות הסביבה צריך להדגיש עם כל ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של העניין, זה מאוד חשוב.

את העבודה בנושא הזה אנחנו עשינו והגשנו לוועדת קנדל שעסקה בנושא, קיבלו את המלצותינו באופן חלקי.

אני רוצה לבקש מרשות לשירותי חשמל, לספר לנו בקצרה כמובן, אין מקום להרבה סיפורים, כי אנחנו מתקרבים לסיום המשדר, אני על תקן שדרן עכשיו כאן. מה אתם בשביל ליידע את הציבור שכל בית אב בפוטנציה בישראל יכול להיות שותף בייצור חשמל, גם לתרום וגם ליהנות מהפרות של הדבר הזה.

אמנם זה נאמר, אבל לברך על הדיון הזה בוועדה ועל העיסוק שבעינינו מאוד חשוב ומבורך, כמובן גם להודות. אנחנו מקבלים פה לא מעט סיוע מגופים אחרים שיושבים פה מסביב לשולחן, וגם לאיתן, ורואים את הקידום של התחום הזה כמהלך משותף שכולנו צריכים לתת לו יד. אני רוצה להודות בנושא הזה על שיתוף פעולה גם לרשות המסים, המשרד להגנת הסביבה, גורמי התכנון ועוד.

אנחנו את הסדרת מונה נטו, הסדרה שאני רק כדי להזכיר, זו הסדרה שהרשות יזמה אותה, לא הונחתה לפרסם אותה, היא יזמה אותה על בסיס סעיף בהחלטת הממשלה מ-2011, שבעצם איפשר לה לפרסם הסדרות שאין בהן עלויות עודפות לצרכנים מעבר למכסות של הממשלה, והרשות בעצם לקחה את היוזמה, פרסמה את ההסדרה, קבעה לה מכסה מאוד גדולה של 400 מגה ואט, והיום למעשה אנחנו נמצאים בעולם שבו כל צרכן במדינת ישראל יכול להקים מתקן ולבצע על ידי תהליך פשוט של התחשבנות.

מה אתם עושים בשביל להפיץ את הידע?

למה זה לא מבוצע?

אנחנו כרגע נמצאים מעבר כמובן לפעילויות השוטפות שבהן אנחנו אתר של הרשות, אנחנו נמצאים במגעים עם היזמים ודרכו אנחנו מעדכנים את הציבור על פעולתנו, מפרסמים שימועים ציבוריים וכו'. מעבר לזה, אולי נציג להגנת הסביבה ירצה להרחיב, אנחנו מתכננים איזשהו קמפיין משותף ביחד איתם שיביא למודעות הציבורית ברמה גבוהה יותר את הנושא של מונה נטו, שבעצם ייצור חשמל סולרי לצריכה עצמית. מעבר לזה, בהמשך למה שנאמר פה, אני יכול לעדכן שהרשות בשבועות הקרובים אנחנו מתכוונים או שואפים לעלות לדירקטוריון הרשות למליאת הרשות שינויים באמות המידה בהתאם לשינויים שמינהל התכנון מבצע על מנת שבאמת התאפשר להקים פה מתקנים ללא היתר בנייה בקלות רבה יותר, הדבר הזה, דרך אגב, הולך ליצור להערכתנו לפי מה שאנחנו רואים, שומעים מהיזמים, הולך ליצור שינוי מאוד דרמטי באופן שהוא מיישם את ההסדרה, ושמדינת ישראל עד היום הייתה באופן יחסי מדינה שבאופן השוואתי יילקח בה הרבה זמן להקים מתקנים על גגות.

תודה רבה.

אני הולך לקיים ישיבה בעתיד הקרוב על העניין של מונה נטו. אני חושב שזה אחד העניינים המאוד מרכזיים, נקיים דיון על הנושא הזה באופן ספציפי.

אפתח עם ד"ר יניב רונן, סיפרתי לכם על המסמך שהוא הכין עבורנו כחומר רקע לדיון הזה. בבקשה. בקצרה אני מבקש.

נדלג על כמה דברים, ונגיד רק את הדברים הבאמת חשובים. קודם כל, אדוני, התחלת בזה שיעד הביניים של החלטת הממשלה ל-2014 פספסנו, ועכשיו הממשלה צריכה לראות איך עומדים ביעד הסופי של ההחלטה 10% ב-2020. הממשלה צריכה להחליט אם היא באמת רוצה את זה, בדרך כלל, דברים כאלה בשיטת ממשל שלנו קורים אם יש להם איזה פרויקט טוב איזה מישהו דוחף אותם. נראה לי שמי שהמועמד לזה במקרה הזה זה משרד האנרגיה שצריך לקחת את זה לידיים שלו.
כפי שאמרו פה הרגולציה והתחום הוא מאוד דינמי. עד לפני כמה שנים הדבר שהיה מכריע בהקמת מתקן היה הפאנלים והעלות שלהם, ואז לצד העלות של הפאנלים כל הדברים האחרים הארנונה והמס וההיטל התגמדו.

מאחר שמחירי הפאנלים ירדו, אז הדברים האחרים הפכו להיות הרבה יותר משמעותיים, ולכן גם צריכים לטפל בהם אם רוצים שהתחום באמת התקדם.


בעניין הפטור ממס. הפטור ממס ניתן בהחלטת ממשלה ב-2008, כלומר, עוד לפני ההחלטה שקבעה את יעדי האנרגיה המתחדשת. יפה שעכשיו רשות המסים לומדים את הנושא, אבל היה שש שנים ללמוד אותו. אני לא יודע מה נעשה בשש השנים האלה, מה שאני כן יודע, שפטור ממס ניתן מכוח חוק תקנה או צו, אי אפשר לתת פטור ממס מכוח החלטת ממשלה. מה שלי נאמר, שרשות המסים עכשיו עובדת על תיקון חקיקה שיסדיר את הפטור ממס למתקנים שיוקמו עד סוף פחות 2014. 2014, במונחים של חקיקה כבר נגמרה פחות או יותר, בוודאי כשכנס הקיץ של הכנסת עומד להסתיים עוד שבועיים.


בעניין ארנונה, זה יפה שכולם מסכימים ואין מחלוקת, גם היזמים מסכימים שזה דבר שתרחף לשלם עליו ארנונה בוודאי אם יש הכנסות. לא ראיתי פה נציג אגף התקציבים. אבל זה כרגע יושב באגף התקציבים, ויש חלון הזדמנות, אפשר להביא את זה לאישור עוד בכנס הקיץ של הכנסת. אלה הדברים העיקריים. תודה.

בבקשה, דרור בוימל.

רכז תשתיות בחברה להגנת הטבע. דיברו פה על נושאי מיקרו שמאוד חשובים כדי לקדם את הענף הזה, אני חושב שנקודה אחת מאקרו, ואני מסתכל על רשות החשמל, בעיקר בהקשר הזה והיא נוגעת למכסות. יש לנו הסדרה מונה נטו שהיום לא ממולאת, אבל כל המכסות האחרות מולאו עד תום. אם רוצים לקדם את הנושא של גגות, צריך מכסות, וצריך להבין על 10% בשנת 2020 ו-15% בשנת 20', 30', כל מה שלא הולך לגגות יילך על הקרקע, והקרקע בישראל כמובן זה במחסור. היום יש הערכות שמדברים על זה שכדי להגיע ליעד של 15% ב-20/30, צריך להקצות עוד בנוסף למה שכבר הוקצה, עוד 30,000 דונם לפחות. כל מה שלא יילך לגגות יילך לקרקע, וצריך להבין, שאם אנחנו רוצים לקדם את זה, ואנחנו יודעים שעל גגות זה מתקדם מהר יותר, אנחנו צריכים ללכת על גגות. עוד מכסות לגגות, ורק גגות. כל מה שלא נצליח על גגות, יילך לקרקע, והפוטנציאל הוא אדיר. אפשר להגיע לעשרות אחוזים מהגגות וחבל שלא מנצלים.

אני מנהל חברת "מגוון אנרג'י", יבואנית בתחום הציוד הסולארי. אנחנו יבואנים בישראל כמעט 30 שנים בטכנולוגיות אחרות, ובנושא הזה ספציפית מתחבר לדבריו של הדובר האחרון. לא נתקלנו בעוד שוק שהוא כל כך חסר יציבות ולא מתקדם לכיוונים שמצפים ממנו.

כמו שכבר נאמר פה מקודם, התחום הוא כבר כדאי כלכלי, זאת אומרת, המחירים של הציוד לעומת התקבולים שניתן לקבל והתועלות שיש מזה למשתמשים הם כדאיות כלכלית. בעצם הסיבה שאנחנו לא מגיעים לאותו יעד של 5% ו-10% שמדברים עליהם, זה כי בינתיים המדינה בודקת מה חלקה בסיפור הזה, בודקת במספר חזיתות במספר משרדים שמתעסקים בתחומים שונים של הביורוקרטיה של התחום, זה מאוד מעכב את התחום, זה מייצר חוסר ודאות, זה מייצר גלים של גאות ושפל של חברות יזמיות בתחום, של עובדים בתחום.

אני בתור יבואן מתקשה מאוד לבנות מערך שרות מסודר, כי אני לא יודע מה בעצם הווליומים שעתידים להגיע מבחינת מלאים.

איזה צעד אתה חושב שיכניס הכי הרבה יציבות וודאות.

אני חושב שבעניין הזה יש את ההמלצות של איגוד חברות האנרגיה שעושים עבודה מאוד דידקטית ומסודרת בלמצוא את כל הסתימות ברגולציה הקיימת. מנקודת מבט של מאקרו, אני אומר יש כאן תחום שכולנו מביאים שהוא כדאי כלכלית, שכולנו מבינים שהוא טוב לבריאות של כל אזרחי מדינת ישראל. שכולנו מבינים שהוא העתיד והוא כבר היום כדאי כלכלית. הסיבה היחידה שהוא לא מתקדם בקצב המצופה וליעד 5% שהממשלה הגיעה ואנחנו רחוקים ממנו בצורה אבסורדית, זה מכיוון שהמדינה עדיין דרך המשרדים השונים מבררת את חלקה בשותפות בעניין הזה.

רגולציה.

אנחנו עוסקים באיזון והקמה והפצה של הרבה מאוד מערכות סולריות. אי ודאות, אנחנו צריכים ודאות, למעשה על ידי שתהיה ודאות לשלוש שנים כמו בארצות הברית, כמו בגרמניה, כמו בהרבה מדינות אירופאיות, אפילו דרום אמריקאיות למיניהם, אנחנו נוכל לקבל את זה. היום, זה כל הזמן נע ונד, אמנם יש כרגע מכסה שלא מנצלים אותה, ואני כרגע לא נוגע בכל הדברים, כי נגענו היום בחלק מהדברים. אבל בהחלט אם יהיה הצהרה ברורה לבתים פרטיים 3 שנים קדימה, עד 2018, זה מה שמקבלים, זה מה שעובדים, תאמינו לי הסיפור הזה יילך מהר.

יש פה עניין חברתי, וזה עניין מאוד חשוב בהקשר של מה שדני אמר. המונה נטו זה מערכות בינוניות גדולות, זה מערכות לתעשייה, זה מערכות שהולכות למוסדות. כשאנחנו מדברים על הסדרה לבתים פרטיים, יש פה אפשרות גם לצרכנים קטנים שחסכו קצת כסף בצד, להרוויח כסף ולהשיג תועלת כלכלית למשק הבית שלהם בטכנולוגיה ששוב, היא כבר קיימת, היא זמינה, היא כדאית כלכלית, זה רק עניין של החלטה של המדינה.

יכולה לחיות במנותק?

ישנם היום מערכות שהן מערכות שמחוברות לרשת החשמל, מערכות עוף גריל, ומערכות הייבריד גם וגם.

מערכת התכנון קבעה לתמ"א 10/ד'/10 למעשה, היא אמרה אנחנו מעדיפים גגות, זאת אומרת, כל התמ"א הזאת אומרת גגות, לשם אנחנו רוצים להגיע, גגות אנחנו נותנים הקלות בהליך התכנון.

ואתה מסכים עם זה.

בוודאי, לא רוצים שטחים פתוחים. אבל מה קרה בפועל? בגלל הנושא של המכסות, יזמים רצו לשטחים פתוחים, כי בשטחים פתוחים יכולים להקים במתקן אחד לעשות - - -

יתרון לגודל.

לא, לא יתרון לגודל, אם יזם אומר אני יכול ללכת על גגות, למצוא לי 20, 30 גגות, ולהגיע ל-5 מגה או משהו כזה, הוא יכול ללכת לעשות מתקן אחד של 5 מגה, וכך הוא משיג את המכסה. בגלל זה התמ"א לא השיגה את יעדה. דבר נוסף שרציתי להגיד, הנושא של גגות, זה אומר שאותם אנשים פרטיים, אנשים קטנים בעצם משתתפים בחלוקת העוגה פה, זה עוגה עם הרבה מאוד כסף, וזה דבר שצריך להגיד אותו. אם אנחנו הולכים על שטחים פתוחים, מדברים על מתקנים גדולים על הקרקע, זה כבר לא אותם תושבים אזרחים פרטיים.

זה כבר יותר יזמים ואנשי עסקים.

בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מתנצל שאני נכנס ויוצא מהדיון בגלל דיונים בוועדות מקבילות. אני מברך על הדיון החשוב הזה, ואני רוצה להעיר שלוש הערות מאוד בקיצור.
אנחנו חייבים, אדוני היושב ראש, להגיע למצב שמתקיימת בפועל מדיניות אחת במדינת ישראל בכל החוליות של המערכת. כי אנחנו שומעים יותר מדי בדיונים האלה גורמי ממשלה שבאים ואומרים אנחנו מברכים, אנחנו תומכים, אנחנו בעד, וחוליה אחרת של המערכת לא מסונכרנת, כמו ששמענו עכשיו בדיוק מהדוגמה שניתנה כאן, מדיניות תכנונית בצד אחד, מכסות בצד שני, מדיניות של משרד האוצר בצד שלישי, כל גורם פועל בנפרד, ואני חושב שאחת האתגרים הגדולים והמשמעותיים של הוועדה הזו, וזה אכן אתגר גדול, לגבש מדיניות שאפשר יהיה להביא אותה בפני הרשות המבצעת כאיזשהו משהו שיתכלל כל גורמי המדינה להתיישר על קו אחד ברור שהוא קו שמעודד בצורה מאוד נמרצת הקמה של מתקני אנרגיה סולרית לסוגיהם השונים.

הנקודה השנייה, זו גישתי. אני בשאלה האם מתקנים גדולים או מתקנים קטנים על גבי גגות אומר היום גם וגם. אנחנו צריכים למצוא מנגנונים, מכיוון שהמערכת היום בעצם בפועל, כפי שאני מניח נאמר פה בדיון, מתמרצת שלילית גגות, לא מתמרצת, או אנטי מתמרצת, אנחנו צריכים למצוא מנגנוני עידוד דיפרנציאליים שיידעו לטפל ולתת את העידוד המתאים להקמת מתקנים סולריים על גבי גגות.

נקודה שלישית ואחרונה, כשאנחנו מדברים על מדיניות כוללת, אדוני היושב ראש, המדיניות הזאת צריכה לתכלל לא רק את גורמי המדינה, אלא גם את גורמי השלטון המקומי. גם כאן כפי שנמסר במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אנחנו נמצאים במציאות שבה רשויות מקומיות יכולות להחליט על מדיניות כזאת או מדיניות אחרת, לקדם או לא לקדם, גם זה יוצר לנו קשיים מאוד גדולים. שוב, אני חוזר ומברך על הדיון הזה, ומקווה שבאמת הוועדה הזו כמו שהיא התחילה במרץ רב, היא תוכל לסיים את עבודתה, וסוף סוף תהיה לנו התקדמות בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. תודה.

תודה רבה.

יש כאן נציג של משרד הבינוי והשיכון.

אני מבקש לציין שהיום מדינת ישראל אין לה שטח בלתי נדלה, והיום מדינת ישראל הולכת לכיוון של בנייה רוויה, ובניינים גבוהים, ובניינים האלה אין לנו מספיק בשביל הדוד שמש שמחויב על פי חוק, על פי חוק הבנייה. אם יש ויכוח בין דוד שמש לסולרי, אני תומך בדוד שמש, ואומר שהדוד שמש יש לו עדיפות. דוד שמש בניגוד לסולרי הוא גם משהו שאוגר, זאת אומרת הוא מסוגל לאגור את החום, בניגוד לסולרי שלא מסוגל לאגור חשמל.

אפשר להפעיל דוד שמש עם פאנל סולארי.

אני לא סוכן של חברת החשמל, אבל בכל זאת, אני אומר כמה מלים לטובת חברת החשמל בנושא הזה. אם דיברו פה על ארנונות ומסים, אז חברת החשמל משלמת - - - את המיסוי בנושא הזה. זאת אומרת, שחברת חשמל תבוא ותגיד - - -

היא גובה את זה, היא מכניסה את זה בתעריפים.

בסדר. זה חברת החשמל. אם אנחנו מכניסים עוד אלמנט לנושא הזה - אנרגיית רוח, לא מבין למה לא משתמשים באנרגיית רוח, למה המדינה לא מעודדת את האפקט של אנרגיית רוח? ואנרגיית רוח עובד אצלי גם ביום וגם בלילה, וכשאני מדבר - - -

היא עובדת כשיש רוח.

בסדר. כשאני מדבר על גגות, אנרגיית רוח, אני לא מדבר תחנת רוח עם עמותת כנפיים, אני מדבר על תחנת רוח שעומדת על קונוס, ואפשר על כל עמוד תאורה שהוא 20 מטר לשים את הקונוס הזה שיתחיל להסתובב, או על כל גג גם כן לשים את העמוד הזה.

לא כלכלי.

אני לא יודע אם לא כלכלי.

יש עוד נושא שאנחנו מדברים על בניינים ובנייני מגורים. נושא של אחזקה - זה אומר שיהיה בודק חשמל שיבדוק את המתקן הזה. אני צריך בודק שיבדוק אותו מבחינת קרינה של האוכלוסייה שנמצאת שם לא נפגעת. אני צריך להגיע לכל מיני אחזקה שבעצם מתחלקת על כל הדיירים, ואיך מפיקים מזה את הרווחים. זאת אומרת, כשאנחנו היום מדברים על בנייני מגורים - - -

יש עוד נושא שאני רוצה להעלות אותו. הייתי בכנס של חברת החשמל, וחברת החשמל באה והראתה לנו איזשהו גרף בכנס הבודקים שאומר שפתאום יש לך איזה מין קפיצות וריטוטים בחשמל. הקפיצות האלה כולם הרימו גבה ואמרו שזה משהו לא הגיוני בחשמל. מסתבר שזה פשוט ענן שעבר מעל המערכות הסולריות שהיו מרוכזות, ונתן כל מיני אספקטים שבעצם הם מפיקים לחברת החשמל. אני לא דובר של חברת החשמל.

זה עוד סיבה לפזר את זה על גגות ולא להקים מתקנים גדולים במקום אחד.

שחברת החשמל תגיד את דבריה בנושא הזה, אבל צריך לקחת את זה בחשבון.

כבר מפריע שאחוז אחד רק מהחשמל בישראל הוא אנרגיה מתחדשת. בגרמניה 50%, הגענו לשיא ייצור, שם אין בעיות של רשת החשמל.

אמרתי, אני לא איש חשמל.

בוא נסכם.

יש עוד אספקט שצריך לקחת בחשבון.

בוא תגיד את הדברים שאתה בטוח בהם במאה אחוז.

הנושא של בלאי מואץ. אמרנו, איך שלא נעשה הפי.וי. זה משהו שהוא בעצם אלקטרוניקה, ואלקטרוניקה מחזיקה 10, 15 שנה זהו.

זה קיים משנת השמונים.

- - -

סליחה, אני חייב לתת להגן על זכותו להגיד את דברו.

אני אומר שמדינת ישראל צריכה להיערך, לקלוט את הוופרים האלה שבאיזשהו מקום נתחיל לקבל כמויות כאלה, נצטרך לאכסן אותם או למחזר אותם, אז זה חלק גם מאיכות הסביבה.

תודה רבה.

האם אני יכול להסיק מהדברים שלך שמשרד הבינוי והשיכון הוא לא מתלהב מזאת?

אני לא אמרתי לא מתלהב, אבל בינתיים לא הוכח חד משמעית שיש רווח לצרכן בצורה גדולה.

ועד אז משרד הבינוי והשיכון - - -

סליחה, פה עלתה נקודה שהיא לדעתי מאוד חשובה. חלק מהאנשים משתמשים בה על מנת להפחיד אנשים שמא יאמצו את הטכנולוגיה הזו ויתקינו לוחות פוטוולטאיים, וזה האפקט של הקרינה.

לא מהממיר, זה משרד לאיכות הסביבה מבקש לבדוק.

טלפון אלחוטי יש יותר קרינה, עשינו מאות, אולי אלפי בדיקות בארץ.

יש כאן נציג של משרד הבריאות?

אני הנציג של המשרד להגנת הסביבה. המשרד שלנו פרסם הנחיות ברורות ומסודרות איך ומתי ואיפה אפשר, ואיך לעשות, אין שום מניעה היום לעשות מערכות פוטוולטאיות. יש הנחיות מאוד ברורות איפה אפשר, איזה גודל ממיר, ומה הדרישות הנדרשות.

אמרו כאן 200 מטר מרובע, והוא מתקין על זה שדה פוטוולטאי. יש לו בעיות בריאות בגלל זה? בעיות קרינה?

אם הממיר יהיה על הכרית שהוא ישן בה אז כן, אבל יש מרחק מינימלי ששומרים עליו ונגמר הסיפור.

יש מכון תקנים שבודק ומאשר, שגם על זה אגב, לוקחים הרבה מאוד כסף, למרות שמכון התקנים של גרמניה כבר אישר אותם. לעניות דעתי מכון התקנים שלנו הוא מכון פחות או יותר באותה רמה.

יש פה נציג של משרד החינוך. הרבה שטח תופסים בנייני החינוך, בתי ספר, ויש להם בטח גגות למכביר. האם יש איזה מדיניות אצל משרד החינוך?

כן, בהחלט יש מדיניות. אנחנו היינו בקשר עם משרד התשתיות עם המהנדס הראשי, למדנו שיש הנחיות מאוד מסודרות בנושא הזה. אין מניעה מבחינת משרד החינוך להתקן. יש לנו אפילו דף מנחה לנושא הזה רשות מקומית שרוצה להתקין. ראינו שמבחינת הסיכונים, אין סיכון מיוחד בעניין.

בית ספר שמעוניין צריך לפנות אליכם?

זה לא בדיוק בית הספר מעוניין, בדרך כלל זה ראש העיר מעונין, כי זה מדיניות שלו.

אם זה מתחיל בבית הספר, זה צריך לעבור דרך ראש העיר אתה אומר.

מה שהיה חשוב לנו ואנחנו מקפידים לעניין הזה, העניין האדריכלי.

שזה השתלב.

שזה השתלב. ולא יהרוס את התפיסה הכוללת האדריכלית של בית הספר. שיהיה בהצלחה.

מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, זאת עמותה שעוסקת בקידום מדיניות אנרגיה בת קיימא. אתה יודע, אני רוצה להסב את תשומת ליבך שחסרים כאן כמה משרדים די קטנים, משרד האוצר, משרד האנרגיה, זה די מוזר, אבל מצד שני זה לא מוזר שהם לא טרחו לשלוח נציג. אני רוצה לברך אותך על הדיון.

שמעתי מישהו שאמר שהוא מהאוצר.

מרשות המסים, לא ממשרד האוצר, אגף תקציבי.

הזמנו את יוסי עדס, כנראה כבר יצא.

זה לא מפתיע. אני מברכת על הדיון, והוא באמת ירד לרזולוציות מאוד דקות, וכל הכבוד, כי אני לא הייתי עוד בדיון בכנסת שבאמת נכנס לכל כך עומק הדברים. אבל אם מסתכלים מלמעלה על החשיבות של הנושא, ועצם זה שמשרד האנרגיה, לצערי הרב, לא מוביל את הנושא, ממש זה מס שפתיים בשבילם. יש שם עכשיו בן אדם חדש שעד לאחרונה לא היה אפילו מישהו שאחראי על נושא המתחדשות, רק בחודשים האחרונים מינו מישהו, אבל זה ממש נראה שהם לא באמת רוצים לקדם את הנושא. הייתה משלחת מגרמניה, איזשהו אירוע מטעם שגרירות ישראל בברלין, ואיתם יצאה משלחת של ארגונים לא ממשלתיים וגם נציגי ממשלה, זה דיי מדהים, כל הזמן שואלים אותך בגרמניה, רגע, למה בישראל בעצם? יש כל כך הרבה שמש, למה אין לכם שמש? כששם יש משהו כמו 35 אלף מגה וואט, פי שלושה מצריכת האנרגיה של ישראל המותקנת היום. כמעט הכול רק בגגות. ועוד תוסיף לזה 44 אלף מגה וואט רוח, רוב הסולארי זה בגגות. השיטה שלהם מאוד פשוטה, אין מכסות, אין מגבלה, אין שום היתרי בנייה. לא צריך שום דבר, אתה שם על הגג, ואתה מודיע לחברתה חשמל, והם חייבים לקנות ממך. אז נכון, כל מי שדיבר כאן קודם זה הבעיות, למה יש בעיות? כי אין באמת מנהיגות שאומרת אני רוצה את זה, נתחיל משם, ואז כל הבעיות ייפתרו מאליהן ומישהו ירצה את זה.

בגלל המומחיות שלך. כאן הרבה מדברים על מכסות, זאת אומרת, אנשים לא מתקינים אלא אם יש מכסות, שזה בניגוד למה שאת אומרת שבגרמניה אתה בא בונה, ואתה מתקשר - - -

מודיע להם שיש לך על הגג, אתה לא צריך שום אישור. אין הגבלה של המכסות על הגגות אני מדברת. אתה לא צריך להיכנס לאיזושהי 400 מגה וואט. אין הגבלה. היום זה המצב שם. הגגות הם בלתי מוגבלים. אתה לא צריך לריב עם מישהו כדי להיכנס ל-400 מגה וואט. היום לא רבים כל כך כמו שאני מבינה על ה-400 מגה וואט.

מלכתחילה לא בטוחים שזה - - -

אבל עכשיו אנחנו מגיעים לזה שבאמת אין הסברה, כמו הדברים שאיתן אמר בתחילת הדיון. אין הסברה, היום כל אחד יכול להקים על הגג שלו, אבל אף אחד לא עושה את זה, וצריך לשאול למה זה לא קורה.

אני רוצה משהו חשוב להגיד. אני אחד היועצים בענף הזה. בעיניי מאוד חשוב – פה נשמט בוויכוחים בין כל משרדי הממשלה, כן ארנונה, ולא ארנונה, והיטל השבחה. מה שעושים בהרבה ארצות בעולם, זה שעושים הפרדה בין ההתקנה לבתים פרטיים, ובין ההתקנה למשל המסחרי, עושים את ההפרדה בתעריף שנקבע במכסות. מכסות יש כמעט בכל מקום, מונה נטו זה המצאה, סליחה על הביטוי, דפוקה.

על זה אנחנו נקיים דיון.

נקבע גם קודם אבל נקבע גם לאחרונה תעריף מבדיל עד 10 קילו וואט ככה, 39,6 סנט, קנדים, זה אותו דבר כמו אמריקאים, למסחריים זה 29. אותו דבר קיים גם בארצות אחרות. זה בסופו של דבר ינטרל כמעט 90% מכל הוויכוחים שניהלנו פה בשעתיים האחרונות, אז אם יהיה ויכוח על עוד 1,000 שקל ארנונה, זה כבר לא מה שיקבע. למה אני אומר את כל זה, גם מהשטח, חבריי פה הם פי אלף בשטח ממני, אבל אני הקטן אומר לך שאם יפנו אל שני האדונים האלה, אל דני לפחות, בית פרטי שרוצה להתקין 3 קילו וואט, ויגיד לי תן לי בבקשה הצעת מחיר, היא תהיה כמעט פי שתיים, מאשר למתקן מסחרי, הוא לא יכחיש את זה. זאת אומרת, בן אדם פרטי צריך לשלם על אותם נגיד אילו הוא היה במכסה של 52 אגורות, לעומת מסחרי, אותה מכסה, אותו תעריף שהוא יקבל מחברת חשמל, העלות תעלה לו פי שתיים.

זה יתרון הגודל?

אכן, חלק גדול ממדינות העולם הגיעו למסקנה, דרך אגב, גם בתאילנד שאנחנו גם עבדנו שם, אותו דבר יצאה עם מדיניות לפני שנה, הפרדה בין תעריף לבתים פרטיים ובין תעריף לגורמים מסחריים.

זה המסר שלך, להפריד.

לא להפריד, לקבוע משהו דיפרנציאלי.

האמת, רציתי להתחיל ולשאול אם יש נציג של משרד האנרגיה והמים, מכיוון שאליו התכוונתי להפנות שאלה. אם שאלו ונושא הדיון היה חסמים בנושא קידום אנרגיה סולארית, מי רוצה להמשיך לעסוק באנרגיה סולארית ולקדם את הצעדים הקטנים והמאוד משמעותיים האלה, כאשר מצד שני יש אמירה מאוד ברורה של המדינה שרוצה לקדם אנרגיות פוסיליות כמו פצלי שמן, וכל מיני אנרגיות מלוכלכות, זאת אומרת, צריכה להיות פה הגיון במעטפת, מה שאני רוצה לשאול ואולי זה ייכנס לפרוטוקול, האם יש למשרד האנרגיה והמים מדיניות כוללת בנושא?

השאלה היא האם למשרד האנרגיה יש מדיניות אנרגיה? זה לא צריך להפתיע, במידה ואין, זה מה שקורה בפועל, מצד אחד, מה שאנחנו עוסקים כאן, מצד שני, קידום של מיזמים, מיזמי ענק בתחום אנרגיות מלוכלכות, אז אין סיבה שפה אנחנו נוכל להתקדם ולהשיג משהו, כי זה לא הגיוני.

עיקר הדברים נאמרו. הערה קטנה, עיקר הדברים כבר נאמרו, קודם כל דיברו על הודאות וזה חשוב מאוד. והתקנות שהיו 2010 וההבטחה שזה יקודם עוד במושב הזה, זה חשוב מאוד לעניין הוודאות. התקנות האלה נעשו ב-2010 עוד לפני שנכנס ב-2013 עניין של המונה נטו. בארנונה יש בעצם חיוב על קרקעות, קרקע תפוסה וחיוב על מבנים. דודי שמש לא מחויבים בארנונה, ובצדק, כי זה מתקן נלווה שמשמש את הבניין, הוא נמצא עליו מלמעלה, והוא לא בניין, יצא לא מזמן פסיקה לעניין המיכלים התת קרקעיים שמשרתים את תחנות הדלק. אמנם מיכל גדול, עם הרבה דלק, אבל הוא לא מחויב בארנונה, לא כל דבר צריך להיות מחויב בארנונה.
לאור העובדה שמדובר במונה נטו, גם אם מדובר במתקן שהוא גדול מ-200 מטר, לדעתי, מבחינת המצב המשפטי היום אי אפשר לחייב אותו בארנונה, מכיוון שהוא משרת את הנכס עצמו, וזה כל הרעיון של מונה נטו. זאת אומרת, יש לו קרדיט על ההפרש, אבל הוא לא מקבל כסף על המכירה של החשמל, אלא זה רק נזקף לזכותו. בעצם לוקחים את ההפרש בין הצריכה לבין הייצור. לכן מדובר במתקן שהוא לא חייב בארנונה, ולאור הכניסה של המונה נטו מ-2013, צריך בעצם לתקן את התקנות שגם מתקן מעל 200 מטר כל עוד הוא משרת את הנכס שעליו הוא נמצא, הוא אינו מבנה ולא חייב בארנונה. צריך גם לזכור שבעצם מדובר במתקנים שהם לא מעמיסים על התשתיות של הרשות. כלומר, אין פה העמסה של משאיות שמגיעות על התשתיות של העירוניות, הוא לא צורך שום דבר, אין פינוי זבל, הוא נמצא בעצם על הגג ולא צורך כלום. הוא לא מכביד על התשתית העירונית בכלל, הוא גם לא מבנה, הוא גם לא קרקע תפוסה. לכן אין הצדקה בכלל לחייב אותו בארנונה, ובמיוחד לאור הדברים שנאמרו פה שרוצים לקדם את המתקנים הסולאריים דווקא על הגגות, כדי לשמר את הקרקעות הפתוחות, אז מן הראוי לקבוע שלאור הכניסה של המונה נטו, לא לחייב מתקנים סולאריים על הגג.

בהקשר הזה רק שאלה אם כך - אם יהיה פטור על מע"מ על דירות חדשות, ולדירה החדשה יהיה מתקן פוטוולטאי על הגג, האם החברים ממע"מ יוותרו?

זה כבר הפוך על הפוך.

למשרד הפנים, למינהל התכנון הייתה מדיניות, זאת אומרת, בעצם אם הולכים לגגות, התהליך התכנוני צריך להיות הרבה יותר פשוט כי עדיף גגות מאשר - - - פתוחים. משרד האנרגיה חושב אחרת, והמדיניות שלו בגדול זה סדר גודל 80% על קרקעות ו-20% על גגות. אז אפשר להעביר את השאלה למשרד הפנים.

בבקשה, מקסים רקוב. אמנם אנחנו לא בעסקי רוח היום, אבל בכל זאת זה רלבנטי.

יש אפשרות לשים מתקנים קטנים גם על גגות, גם על הקרקע מתקני רוח. כרגע כל מי שפונה אלינו בעניין של הקמת מתקנים כאלה בבתים פרטיים, אנחנו אומרים לא כדאי לכם, למה? בגלל הרגולציה. בנוסף לכל מה שנאמר ביחס למתקנים סולאריים, לטורבינת רוח יש גם היבט של מדידת רוח, זה מאריך זמן, זה מייקר, כתוצאה מזה צריכה להיות ודאות נוספת למי שרוצה להקים את מתקן הרוח. לצורך הקמת מתקן פרטי בין על הגג, בין על הקרקע, זה לא נכון להגיד שרק על גגות הציבור הרחב, אנשים פרטיים השתתפו בחגיגה של אנרגיה מתחדשת ביחס למגזרים שלמים זה גם רלבנטי לבתים פרטיים שפשוט אי אפשר פיזית לשים את זה על הגג, צריך לשים את זה ליד הגג. מה שרלבנטי למתקנים סולריים, רלבנטי גם לטורבינות רוח בנוגע לארנונה, בנוגע להיטל השבחה, בנוגע לתכנית מיתאר שבתקווה שתאושר עוד מעט, אבל, שוב, יש צורך בוודאות למניעת - - - הרגולטוריים.

מעבר לזה, למתקני רוח, יש נושאים נוספים, למשל, נושא של פחת מואץ. בהחלטת ממשלה משנת 2009, הוחלט להחיל את פחת מואץ גם על מתקני רוח.

כן, דיברנו על זה, זה אותה בעיה.

לא זה בעיה נוספת. בנוגע למתקנים סולאריים היה פחת והוא פקע. בנוגע לטורבינות רוח, הייתה החלטת ממשלה, רשות המסים אפילו לא יישמה את זה, אז צריך לשים על השולחן.

אין טורבינת רוח.

ברגע שיהיה פחת, גם יהיה יותר קל להקים טורבינות. אני צריך ודאות, האם אני אוכל להוריד את העלויות תוך ארבע שנים או תוך 24 שנים, לכן אני מבקש לציין.

יש כאן נציג של משרד הכלכלה? אינם. בכל זאת מדובר כאן בעסקים.

יש לי הצעה מאוד מעשית. בקשה אחרונה, ההצעה היא כזו, היות ושמענו דברים מאוד חשובים היום, הנושא הוא צרכני בכל המעלות שאפשר להגיד, אני מציע מהוועדה לבחון את האפשרות שהיא תחייב את רשות החשמל ליידע את צרכני החשמל בישראל לפי חוק על השרות החדש שנקרא ייצור חשמל סולארי, מה יקרה אז? אני אומר בחצי אחריות, אבל כנראה שזה יקרה, שצרכני החשמל ישמעו שמגיע להם משהו, ידאגו אחרי זה כוחות הצריכה הצרכניים לסדר את כל הצרות האחרות שמונעות את המשהו הזה מלהגיע לכיסם, וזו תהיה החלטה טובה, אדוני, זו הבקשה לחייב, למעשה ליידע את הציבור בישראל על האנרגיה הסולארית.

מנהל תחום מקרקעין בחברה. לא אכביד במלים, אני רק רוצה להוסיף שני היבטים נוספים שלא נאמרו פה בנוגע לחסמים. אנחנו מקווים, מצפים ומייחלים להסדרה הבאה של רשות החשמל. אני מאוד מקווה שמבעוד מועד, כבר רשות החשמל תתאם עם רשות מקרקעי ישראל את התעריפים שיהיו על גבי הקרקע, כדי ליצור ודאות ליזם שיידע מול מה הוא עומד להתמודד. שלא ייווצר מצב כמו שהתמודדנו בהסדרה הקודמת שנכנסו עם תעריף מסוים ובסופו של יום ערכי הקרקע של המינהל 320 שקל לדונם ב-2009, קפצו ב-2012 ל-160 אלף ויותר לדונם.
לגבי היטל השבחה, אני מציע שיהיה פה איזה דמות או אוטוריטה בתחום, כי הנושא הוא הרבה יותר מורכב ממה שחושבים.

היטל השבחה צריך להסדיר בחקיקה. לא ייתכן מצב שבו יישאר לי פרשנות.

צריך להבין את התהליך הפרוצדורלי. לא יכול להיות שיזם שמגיש היתר בנייה ונאלץ לשלם היטל השבחה, ישלם היטל השבחה מבלי שהוא עדיין יודע שהמתקן שלו - - - ומבלי שהוא יודע את התעריף. אף שמאי מקרקעין לא יודע לקבוע היטל השבחה מבלי שיש לו תעריף.

הדבר האחרון, בנוגע לכיבוי אש, זה עוד איזשהו גוף שקם וראה כי טוב, וגבה תעריפים מאוד גבוהים הן על הביקורת של כיבוי אש, הן לטופס 4, והן ביקורות שנתיות ותעריפים ל-20 שנה שמבוצעות אחת לשנה, תעריפים מאוד גבוהים שמכבידים על האזרח.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה, רק לפני הסיכום אני רוצה להעלות הצעה למחשבה.

אנחנו מדברים על מערכות פוטוולטאיות על גגות, בואו נכיר בעובדה, וזה הוזכר כאן בצורה זו או אחרת, שמרבית הבתים בישראל הם ללא גגות, במובן זה שיש בתים משותפים, והגג זה לא מתאים. אז צריך לחשוב על תחליף. כמובן שמי שיש לו בית צמוד קרקע אז יש לו אפשרות שהוא ינצל את הגג שלו.

מה דעתכם בעיקר בתעשייה ליזום מה שנקרא גינות סולאריות, במובן זה שאנשים שיש להם בתים, יחידות דיור שאין להם גגות, שינצלו שטחים ציבוריים פתוחים שנקרא להם לצורך העניין גינות סולאריות, ושם אפשר לממן. מישהו שרוצה להשקיע, הוא אוהב אנרגיה ירוקה, אין לו אפשרות להציב משהו על הגג שלו, אז קבוצה מתארגנת, עושה גינה סולארית, ושם מתקינים מערכת פוטוולטאית, תחשבו על זה, זה יכול לעבוד מצוין. זה אפשר לעשות דרך crown sourcing או פיננסי - שאנשים כל אחד יגיד אני שם 100 דולר.
אני מגיע לסיכום.
ראשית, אני רוצה להודות למנהלת הוועדה לדקלה טקו, שבעצם היא אמונה על כל הסידורים שנעשו כאן, להזמין ולסדר את הדוברים, וכל הדברים.
אני מודה לך דקלה על הניהול המסור של העניין.
לגופו של עניין שלשמו התכנסנו. הוועדה קוראת לשר הפנים ולשר האוצר, להשלים ללא דיחוי את הליך תיקון התקנות שהתחיל עוד בשנת 2010, קביעת תעריפי ארנונה על מתקנים סולאריים, ולהביא את התיקון לאישור ועדת הכספים בהקדם האפשרי. שמענו כאן אמירה לגבי הדבר הזה, אנחנו נעקוב שבאמת האמירה תתבצע.

הוועדה קוראת לרשות המסים לחדש את הקלות המס למתקני אנרגיה מתחדשת, לרבות בלאי מואץ ולהמשיך את הרציפות הנדרשת לכללי המיסוי לצרכנים או בכלל.

הוועדה קוראת לרשות לשירותים ציבוריים חשמל, לבצע את ההתאמות הנדרשות באמות המידה שמפרסמת הרשות על מנת לתת ביטוי לתקנות התכנון והבניה, עבודות ומבנים הפטורים מהיתר. הקמת מתקן פוטוולטאי ללא היתר אלא בהרשאה.
הוועדה קוראת לרשות שירותים ציבוריים חשמל, לקדם מסלול להקמה של גגות סולאריים לצרכנים פרטיים במסלול של מונה נטו, אני אמרתי שאני רוצה לקיים דיון במיוחד על הנושא החשוב הזה. נראה לי שזה צוואר בקבוק, צריך לטפל בו.
הוועדה קוראת לשר הפנים לקדם את החקיקה שיזום יושב ראש הוועדה, כמובן עם חברי כנסת אחרים בנושא מתן פטור מהיטל השבחה למתקני אנרגיה מתחדשת בכלל.

אני מודה לכם מאוד. תודה רבה.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:40.>