PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
08/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 335>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ד (08 ביולי 2014), שעה 11:00

<הצעת חוק השמות (תיקון מס' 6) (שינוי שמו של קטין), התשע"ד-2013 – של חברת הכנסת עדי קול (פ/1983).>

חברי הוועדה: >
פנינה תמנו-שטה – מ"מ היו"ר
עדי קול

>
פרץ סגל - משרד המשפטים

מיכל לאב שוורץ - מנהלת תחום חקיקה, משרד המשפטים

אודיה איפרגן - יועצת משפטית בלשכה, משרד הרווחה

אלי לוי - סגן ממונה מרשם דרכונים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אודליה אדרי - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

כרמית פולק- כהן - סגנית יועמ"ש, המועצה לשלום הילד

דבורה ווליצקי - מועצת תלמידים ונוער ארצי

בר וויס סימון - מועצת תלמידים ונוער ארצי

גלעד קרן

לאה קריכלי

יפעת קדם
<הצעת חוק השמות (תיקון מס' 6)(שינוי שמו של קטין), התשע"ד-2013 – של חברת הכנסת עדי קול (פ/1983)>

אנחנו עוברים להכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק השמות (תיקון – שינוי שמו של קטין), התשע"ד-2013. אני אאפשר לחברת הכנסת עדי קול, מי שהציעה את החוק, לשאת דברים.

תודה רבה לכולם. אני מבקשת להציג את החוק הזה בקצרה. החוק הזה מבקש לקבע אמירה מאוד משמעותית בכך שזכותו של קטין לשם היא אחת מזכויות היסוד שלו כאדם. שמו של קטין מייצג את זהותו , את מי שהוא. אדם מתחבר לשם שלו מיום היוולדו ויש לו משמעות מאוד גדולה. חוק השמות, כפי שהוא היום, הוא חוק שלא מכיר במעמדו, בזכותו ובטובתו במקרים רבים. החוק הזה מיישם חלק ממסקנות רוטלוי. אפשר להכיר בהיותו של קטין אדם בעל זכויות, לא לאפשר להורים שלו לשנות את שמו ללא הסכמתו, ללא מתן אפשרות לקטין להביע את עמדתו, דעתו, רגשותיו. כמו כן, הוא מנסה להגיד שאם קטין לא ירצה לשנות את שמו ללא הסכמת הוריו, הוא יוכל לפנות לבית משפט בעיגון של זכות שקיימת לו כבר היום בבית משפט לענייני משפחה. זה בעצם עושה שני תיקונים. התיקון הראשון לתת מקום לילד להביע את דעתו כאשר ההורים משנים את שמו. היום ההורים יכולים לשנות את שמו של ילדם עד גיל 18 מתי שהם רוצים וללא שום התחשבות. לילד יקראו יום אחד משה, יום אחד יואב, כל זאת בלי לשאול אותו ולהקשיב לו. החוק אומר שבכל גיל יצטרכו לשמוע את דעתו, אבל מעל גיל 10 יצטרכו לקבל את הסכמתו לשינוי השם. אנחנו מגדירים שני סוגים של שינוי. אחד, תוספת של שם, כמו למשל ילד שקוראים לו משה ורוצים לקרוא לו משה יוסף או יחזקאל דוד. מדובר פה רק בתוספת, זה לא שינוי אמיתי. כאן נרצה את הסכמתו בכתב. אם רוצים לשנות את שמו שינוי מהותי ולעשות החלפה שלמה של שם, אנחנו נבקש את הסכמתו בעל פה. זה בעצם השינוי המרכזי שאנחנו מנסים לעשות. אנחנו רוצים לעגן בחוק את העובדה שאם אין הסכמה בין ההורים לשינוי השם, יוכל הקטין לפנות לבית המשפט - זאת זכות שכבר קבועה היום - ולהגיד לבית המשפט שאם הוא לא ישנה את שמו ייגרם לו נזק חמור.

האם בכל מקרה יידרש אותו קטין להגיע לבית משפט?

רק אם ההורים לא מסכימים ונגרם לו נזק חמור של ממש. שמענו כל מיני מקרים מאוד מאוד קשים. שמענו על מקרה של ילדה ששמה אבלות. מכיוון ששני ההורים לא הסכימו על שם מי לקרוא לילדה, הם קראו לה על שם האבל המשפחתי. אתמול שמענו על שולחנה, שזה שולה וחנה. יש מקרים שבהם נגרם נזק מאוד חמור לילד. אתם יודעים שילדים הם קשים ולא קל להסתובב בעולם עם שמות כאלה.

בעולם היה קל להסתובב. בישראל קשה להסתובב.

ילדים הם קשים. הם לא עושים חיים קלים. פנה אלי בחור ששמו לא מורכב במיוחד. קראו לו פסח. פעם זה היה שם מקובל. הילדים התעללו בו בבית הספר. היו קוראים לו חנוכה, פורים. הוא פשוט חיכה ליום שהוא יוכל להחליף את שמו. הוא התקשר אלי ואמר לי שזו בשורה מאוד משמעותית בשבילו. זאת הצעת החוק. אנחנו נשמח אם תאשרו אותה.

תודה רבה. נראה לי די סביר שכשאין הסכמה הולכים לבית המשפט.

אני חייבת להגיד שאנחנו מנהלים דיונים משותפים על החוק הזה כבר שבועות רבים.

בנוסח שמונח בפניכם מסומנים באדום השינויים מהנוסח כפי שעבר בקריאה הטרומית. הנוסח משקף דיונים רבים שהיוזמת עשתה עם משרדי הממשלה השונים ועם היועץ המשפטי לוועדה כדי להגיע להסכמות.

היו הסכמות קודמות?

היו הסכמות.

אז אין צורך לשמוע את הגורמים.

יש סעיף אחד שאנחנו רוצים להשאיר.

יש סעיף אחד שבו אין הסכמה.

הצעת חוק השמות (תיקון – שינוי שמו של קטין), התשע"ד-2013

תיקון סעיף 4
1. בחוק השמות, התשט"ז-1956, (להלן - החוק העיקרי) בסעיף 4, אחרי "ליתן לילד


שם פרטי" יבוא "אחד", והסיפה החל במילים "אולם ילד" – תימחק.
החלפת סעיף
2. במקום סעיף 13 לחוק העיקרי יבוא: -



"שינוי שם של קטין 13.
(א) הוריו של קטין שטרם מלאו לו 10 שנים






רשאים לשנות את שמו הפרטי, לאחר שנתנו






לקטין המסוגל לחוות את דעתו הזדמנות






להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בענין ונתנו






לדעתו משקל ראוי בהתאם לגילו ולמידת בגרותו;






מלאו לקטין 10 שנים, לא ישונה שמו הפרטי אלא






אם נתן הקטין את הסכמתו בפני פקיד הרישום,






כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-






1965, ואולם לעניין הוספת שם נוסף על השם הקיים –






אלא אם נתן הקטין הסכמתו לשינוי מראש בכתב;






לא נתן קטין כאמור את הסכמתו לשינוי, לא ישונה






שמו אלא באישור בית המשפט.






(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היא הקטין מחוסר






הכרה, רשאים ההורים להוסיף שם נוסף על שמו






הקיים, אף אם לא נתן הסכמתו מראש.






(ג) קטין רשאי לשנות את שמו הפרטי בהסכמת






הוריו; לא נתנו ההורים את הסכמתם לשינוי, רשאי






הוא לפנות לבית המשפט לפי סעיף 3(ד) לחוק בתי






המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ובהתאם






לתנאיו.






(ד) הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט,






לשנות את שם משפחתו ובלבד שניתנה לקטין






המסוגל לחוות את דעתו הזדמנות להביע את






עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין; לדעתו של הקטין






יינתן משקל ראוי בהתאם לגילו ולמידת בגרותו".

תיקון סעיף 14
4 .
בסעיף 14 לחוק העיקרי, במקום "פסול דין" יבוא "חסוי, ובמקום "של




החסוי" יבוא "ובלבד שניתנה לקטין או החסוי המסוגל לחוות את דעתו




הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין; לדעתו של הקטין




או החסוי יינתן משקל ראוי בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הקטין




או למידת הבנתו של החסוי".

הנוסח הזה הוסכם, למעט סעיף 13(ב) שעליו יש ממשרד הפנים בקשה נוספת. אנחנו רוצים להשאיר אותו.

מה שאומר שלא נצביע על זה?

המקרים שהסעיף הזה מתייחס אליהם הם מקרים שבהם הורים מעוניינים להוסיף שם לקטין כאשר הוא נמצא במצב רפואי קשה. בדרך כלל מדובר באמונה דתית של מזל. אנחנו מעוניינים לאפשר להורים האלה להוסיף שם בלי ההסכמה של הילד, על אף שסעיף קטן (א) מחייב אותם לקבל הסכמה בכתב. המקרים שאנחנו מתייחסים אליהם הם מקרים שהוא לא יכול לתת הסכמה בכתב. אם הוא היה יכול, מן הסתם הוא היה חותם והיה מסכים. כאשר הוא מנוע מבחינה רפואית אנחנו מעוניינים לאפשר להורים לעשות את זה בלי הסכמתו.

13(ב) לא נותן מענה? הוא נותן.

הוא נותן רק במצב של חוסר הכרה. אנחנו לא בטוחים שחוסר הכרה זה המקרה היחיד שבו אנחנו רוצים לאפשר. אנחנו מעוניינים גם במצב שהוא בהכרה מעורפלת, בהכרה חלקית.

כמו ילד שלוקה במחלה נפשית?

אנחנו רוצים להרחיב את זה מעבר לחוסר הכרה. אנחנו לא יודעים איך להגדיר. אמרנו שלצורך קריאה ראשונה נכתוב את המילים "אלא אם הנסיבות הרפואיות אינן מאפשרות לו". בהכנה לקריאה שנייה ושלישית נמקד את הנסיבות הרפואיות. זה מוסכם עליכם?

מוסכם עלינו.

תנסח את מה שהם ביקשו?

כן. ככל שנשאיר את זה בצורה הרחבה יותר כך אנחנו בעצם משאירים שיקול דעת לפקיד הרישום להחליט האם הנסיבות הרפואיות הן נסיבות שלא מאפשרות את קבלת הסכמת הקטין או כן מאפשרות.

צריך למנוע מצב שבו יגידו שמכיוון שלילד היו אבעבועות הוא לא יכול היה להסכים.

אני לא חושבת שזה צרך להגיע לפקיד - -

אנחנו רוצים שזה לא יישאר שיקול דעת של פקיד - -

תכתוב נוסח שיוסכם בקריאה השנייה והשלישית.

אנחנו כותבים בשלב זה את המילים "נסיבות רפואיות", כאשר אני כותב בדברי ההסבר שהוועדה תחליט לקראת קריאה שנייה ושלישית מה הן הנסיבות הרפואיות שעליהן יחול הסעיף הזה.

יכול להיות שהם יגיעו לאיזה ניסוח רפואי שבו הם לא יצטרכו לפרט את כל המקרים הרפואיים.

אני לא חושבת שזה נכון לפרט את המקרים. אני חושבת שהמטרה היא להבהיר שמדובר במצב שבו מטעמים רפואיים הוא לא מסוגל.

בשביל שפקיד הפנים, פקיד הרישום לא יצטרך להיות איזה סוג של מומחה רפואי, אולי כן יהיה כדאי שהאישור שהוא יצטרך לראות הוא של רופא המשפחה או רופא מבית חולים, כי אחרת זה יעמיד אותו במצב שלא היינו רוצים.

אנחנו נבקש למצוא ניסוח שיבהיר באיזה מצבים מדובר, בלי למנות את המצבים.

אני בטוחה שזה יהיה ביתר קלות, כי חברת הכנסת היא גם ד"ר למשפטים. תהיה לכם עבודה קלה יחסית. אנחנו נכניס את השינוי הזה. זה הדבר היחיד שאינו מוסכם.

אני רוצה להודות לחברת הכנסת ד"ר קול על כך שהיא גאלה את המלצות ועדת רוטלוי בנושא הזה.

איזה מזל, סוף סוף זה לא נשאר בגדר המלצות.

אני רוצה גם להודות לה על ההיוועצות המוקדמת איתנו ועל הדיונים שהתנהלו בצורה אינטנסיבית, יסודית וכדומה. יש דבר אחד שלא סיכמנו סופית ואני חושב שחשוב – אולי גלעד יציע נוסח - לכלול אותו. מדובר פה בשני עקרונות של האמנה לזכויות הילד שעליה מתבססים ההמלצות של רוטלוי. עיקרון אחד זה טובת הילד, העיקרון השני הוא השתתפות הילד. הנוסח כרגע עוסק רק בנושא של השתתפות הילד. יש את הנושא של טובת הילד, כמו למשל שם שמכבד את הילד. הרבה פעמים אנחנו יודעים שהילד מקבל שם לא מכובד מסיבות כאלו ואחרות.

זה גם סוג של פגיעה בילד.

לפעמים כששוכלים איזה בן משפחה זה משפיע במלחמה בין ההורים וטובת הילד לא נלקחת.

זה רחב מידי. זה לא לפתחה של הצעת החוק. זה לחלוטין משהו שצריך לקחת בחשבון.

יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לחזור על העיקרון, כפי שחוזרים בחוקים אחרים, שבכל עניין שנוגע לילד טובתו תילקח בחשבון.

זה צריך להיות בחוק השמות ככלל, כעיקרון מנחה.

אחד הרעיונות היה שלקראת קריאה שנייה ושלישית נבחן איזה משמעויות יש לזה.

אפשר להגיש עוד הצעת חוק. אנחנו נשמח לשתף פעולה. זה מאוד חשוב מה שאתה מעלה. אני אומרת את זה גם כחברה בוועדה לזכויות הילד. זה לא מגיע לשם, אבל זה משהו שצריך להנחות בחוקי מדינת ישראל. המודעות צריכה להיות יותר רחבה בכל מה שקשור לשלום הילד, טובתו והכבוד שצריך לתת לו. אנחנו לא שם עדיין, אבל אנחנו מתקדמים.

הגענו בסופם של כל הדיונים כאשר פחות או יותר הדברים מוסכמים. בנושא של סעיף 13(ב) אנחנו סבורים כמו משרד הפנים - זה מקובל גם על המציע - שאנחנו צריכים למצוא הגדרה שלא תטרטר את ההורים לשווא. אנחנו מדברים בסופו של דבר על מצב של הוספת שם, לא על שינוי השם של הקטין. לפקיד הרישוי יש את הראייה לראות מה סוג השינוי. יש שמות קבועים שאתה רואה שזה מתאים לסיטואציה. אנחנו רוצים משהו שמצד אחד ישקף את המצב, מצד שני לא יפנה לחינם הורים, שגם ככה המצב שלהם קשה, לבית החולים. הנושא של טובת הילד דורש חשיבה, כי יש לזה הרבה השלכות. אנחנו נעשה את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. צריך לקחת בחשבון שהנושא של נתינת שם על ידי הורים זה משהו שהוא מצוי בצורה אבסולוטית בידי ההורים. צריכים לחשוב מה ההשלכות.

לא חשבנו אחרת.

אנחנו צריכים לחשוב מה ההשלכות על זה. זה יהיה לקראת קריאה שנייה ושלישית. הרבה הורים קוראים לילד על שם מישהו. יכול לבוא הילד ולהגיד: "מה איכפת לי אם זה סבא שלי". השאלה אם זה טובת הילד או לא טובת הילד. זה משהו שדורש חשיבה. לא נעשה את זה כרגע. כמו שציינה חברת הכנסת עדי קול, סעיף 13(ב) לא נועד למצב שכל קטין שירצה לשנות את שמו יפנה לבית המשפט, אלא רק כשבאמת יש פגיעה משמעותית. הייתה לנו התלבטות אם צריך לכתוב את זה במפורש בסעיף, אם צריך להדגיש שזו לא סתם פנייה ושבאמת יש פגיעה של ממש. ברגע שזה מובהר בדברי הוועדה, אני חושבת - -

זה נושא שתסכימו עליו בהמשך.

זה כתוב בסעיף שאליו אנחנו מפנים.

זה בהתאם לתנאי סעיף 3(ד) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.

זה לא רק רשאי לפנות, אלא צריך לראות באיזה מקרים. אנחנו עוברים להצבעה לקראת קריאה ראשונה. מי בעד?
הצבעה

בעד – 2
נגד –אין

נמנעים – אין

אושר.
הצעת החוק עברה לקריאה ראשונה. תודה רבה לכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:35.>