PAGE
3
ועדת הכספים
08/07/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 384>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ד (08 ביולי 2014), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 08/07/2014
שינויים בתקציב לשנת 2014
פרוטוקול
סדר היום
<שינויים בתקציב לשנת 2014>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן
גילה גמליאל
משה גפני
בועז טופורובסקי
יצחק כהן
זבולון כלפה
דב ליפמן
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
אלעזר שטרן
סתיו שפיר
דב חנין
מוזמנים
¶
>
ניסים מזרחי - סמנכ"ל הרשות להגבלים עסקיים
דוד שטיינמץ - מנהל אגף תקציבים, משרד הכלכלה
יוני רובין - מנהל אגף תקציבים, משרד המשפטים
רועי משולם - מנהל יחידת בתי חולים, אגף התקציבים, משרד הבריאות
אורלי ביטרמן - סגנית מנהלת תחום תקצוב, אגף תקציבים, משרד הבריאות
נדב לחמן לזר - יועץ בכיר למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון
טובה חלפין - תקציבאית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
קרינה קליגר - ראש תחום תקציבים ותכניות עבודה, המשרד לאזרחים ותיקים
ראסם נטור - אזורי תעשייה, משרד הכלכלה
שירה מור - רכזת תקציבים, רשות האכיפה והגבייה
חיה עיזו - תקציבאית, הנהלת בתי המשפט
עינת גרוסמן - ממונה תקציבים, נתיב
אנסטסיה הראל - רפרנטית תעשיות ביטחוניות ופיקוד העורף, אגף התקציבים, משרד האוצר
דניאל סוצ'י - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
אורי שיינין - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
ניר אמסל - רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר
יובל טלר - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
מורי אמיתי - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
שלמה פשקוס - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
אמיר רשף - רפרנט מקרקעין, אגף התקציבים, משרד האוצר
גיא הרמתי - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר
ארנה הדני - תקציבאית, רשות המסים, משרד האוצר
דורון סמיש - אגף התקציבים, משרד האוצר
אפרת תבורי שני - תקציבאית, משרד האוצר
משה כהנא - אגף החשב הכללי, משרד האוצר
נעמי דרור - עיתון הארץ
רות פרמינגר - עו"ד, IFAC
קרן אמיתי - לוביסט (פרילוג)
רעות סוקולסקי - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את לשכת התיאום
סתיו שפיר
¶
אני חושבת שלרגל העובדה שמשרד האוצר עובד עכשיו על הצעת תקציב 2015, שווה שתצא מהוועדה הזאת בקשה שמסגרת ההעברות התקציביות תוגבל בתקציב הבא במספר בודד של חוזים ושלא תגיע שוב לעשרה ול-13 אחוזים מהתקציב ושאנחנו נשב כאן כל שבוע ונעביר ספרים של העברות תקציביות. אין לזה שום הצדקה. אלה לא העברות שעוברות בגלל שהייתה חלילה סופת שלגים או חלילה מלחמה. אלה העברות לכל מיני דברים שהיו ידועים מראש, כמו שאנחנו יודעים וכמו שגם בית המשפט הסכים עם זה. אין סיבה לעשות את הדברים האלה.
סתיו שפיר
¶
בהחלט זה יהיה חלק מהמשא ומתן עם האוצר בתשעים הימים האלה, ועדיין ועדת הכספים, מאחר ויש כאן הסכמה רחבה שהפרקטיקה הזאת היא פרקטיקה בעייתית מאוד מאוד, יכולה לצאת בבקשה להגביל לקראת התקציב הקרוב את ההעברות התקציביות עד לחמישה אחוזים.
גילה גמליאל
¶
איך אתה מונע את החוברות האלה על כל העצים שכרוכים בהן לקראת התקציב הבא? כיצד אתה יוצר מצב שכל השינויים שהם יודעים עליהם מראש, הם לא יעבירו בדיעבד.
סתיו שפיר
¶
תראה, קואליציה ואופוזיציה אומרים שזה לא הגיוני. למה לא לעשות כאן מעשה שיהיה מעשה היסטורי מצד הוועדה ולהגביל את ההעברות התקציביות?
משה גפני
¶
אני רוצה לפנות לחברים שלי. עזבו עכשיו לדבר על העניין הזה, בואו נדבר על ההעברות. מה שניסן עושה, אנחנו מדברים עכשיו פוליטיקה אבל בסוף הוא מעביר בחמש דקות האחרונות את הכול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא מאשים אותך. אני אומר, בסדר, צריך לשחק את המשחק ואנחנו נראה את זה בטח בערב שבת.
דורון סמיש
¶
צהרים טובים. אני בין היתר הרפרנט של משרד האוצר. הפנייה הזאת היא בעיקרה פנייה של משרד האוצר עצמו שמתפקד כמו כל משרד אחר וצריך תקציב ושינויים בתקציב.
דורון סמיש
¶
כן. רובם פער ממה שבוצע בבסיס תקציב 2013 בעקבות החלטות שהתקבלו במשך השנה. המרד לביטחון פנים עליו שאלת, זאת העברה של תקן מהמשרד לביטחון פנים למשרד האוצר עבור סגן חשב במשרד לביטחון פנים שהוא עובד אוצר על מנת לעבוד שם כביקורת על החשבות. רוב הפנייה היא עבור היחידה לחינוך פיננסי במשרד האוצר.
יש כאן 16 מיליון שקלים שמעבירים אליה. היחידה היא יחסית חדשה, הקימו אותה ב-2012 או ב-2013, ותכנית העבודה שלה תוכננה במשך שנה ולקח זמן עד שהערכנו את התקציב לשנת 2013. ההחלטה התקבלה סביב אוקטובר-נובמבר שנה שעברה ולכן בשנת 2014 מעבירים 16 מיליון שקלים על מנת להרחיב את האוריינות הפיננסית במדינת ישראל.
יש כאן עוד ארבעה מיליון שקלים בהוצאה נטו, הוצאה מותנית בהכנסה, עבור מכרז אשלים שבנגב שמטרתו להקים תחנות כוח סולריות.
דורון סמיש
¶
ההסכם עם הזכיין נחתם לפני חודשיים. הכסף שלמעשה נמצא כאן מועבר לרשות מקרקעי ישראל עבור הקרקע בה הזכיין משתמש. היה דין ודברים מול הזכיין, מה הרכיב שבו המדינה תשלם ומה הרכיב שהזכיין ישלם. ה-16 מיליון שקלים הכנסה מגיעים מהזכיין ומועברים ישירות לרשות מקרקעי ישראל והארבעה מיליון הם הרכיב של האוצר שמשולם מידית לרשות מקרקעי ישראל.
יש כאן עוד שינויים שהם אותם שינויים פנימיים. יש כאן מלגות ואקף לסטודנטים שמועברים כל שנה ממשרד ראש הממשלה והשנה הועבר סכום יותר גדול.
אלה עיקרי הדברים.
דורון סמיש
¶
זאת הוצאה מותנית בחשב הכללי, 16 מיליון הם כספים שמגיעים מהזכיין למכרז אשלים עבור הקרקע שבעצם משולמים לרשות מקרקעי ישראל.
דורון סמיש
¶
מכרז אשלים זה מכרז הקמת שלוש תחנות סולריות בנגב שהמדינה יצאה אליו על מנת להגביר את האנרגיה הסולרית. אם תרצו עוד הסברים, נמצא כאן נציג החשב הכללי שיוכל להסביר את המכרז יותר לעומק. יתר הכסף, 2.5 מיליון שקלים, החשב הכללי מבצע ביקורת במשרדי ממשלה, חלקם גופים חיצוניים לממשלה, והוא מקבל הכנסות עבור הביקורת שהוא מבצע. זה ה-2.5 מיליון שקלים.
דורון סמיש
¶
מועדון טוב. החברה למפעלי כלכלה היא חברה בבעלות משותפת של גמלאי המדינה, מיוצגת על ידי ההסתדרות הכללית ומדינת ישראל. החברה הזאת בעיקר מפעילה את מועדון טוב שהוא הגרסה של עובדי המדינה ל-חבר. כל שנה המדינה משתתפת בעלויות של מועדון טוב. השנה נגמר ההסכם, באוקטובר השנה, והתקיימו דיונים לגבי מה יהיה היקף התקצוב שהמדינה מעניקה למועדון טוב. ההחלטה התקבלה בינואר ומועברים בהתאם להחלטה.
דורון סמיש
¶
זה לא קיצוץ. זה כבר שמועבר מהרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי למשרד האוצר לנכסי נפקדים עבור מלגות לסטודנטים מוסלמים, מה שנקרא מלגות ואקף.
דורון סמיש
¶
משרד ראש הממשלה, הרשות מסתכלת על סך הפעילויות שלה. היא רוצה להחליט איפה היא מקצה את הכסף שלה והיא רוצה כל שנה להעביר סכום מסוים לנושא הזה. היא יכולה בשנה מסוימת להחליט לא להעביר לנושא. הביצוע של התשלום מבוצע במשרד האוצר.
גילה גמליאל
¶
השאלה הקריטית היא מדוע הסעיף – אם אני לא טועה גם סעיף 2 – ר' יצחק שהיה סגן שר האוצר קידם את המהלך הזה.
גילה גמליאל
¶
אם כך, מדוע לא השכלתם להעביר את זה בבסיס התקציב? למה היום אתם מביאים את זה רק בדיעבד לשינויים תקציביים? זה היה בתקופתו ומדוע לא השכלתם לעשות את שיעורי הבית ולעגן את זה בתוך התקציב? אני מעירה את תשומת לבך בין היתר כי לקראת התקציב הבא אתם צריכים להבין שזה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות. על מנת שלא נצטרך לגרור אתכם הלוך-חזור, דברים אלה מן הראוי שיהיו על בסיס התקציב ולא בשינויים.
דורון סמיש
¶
אני אסביר. אחד החסרונות של יחידה בהקמה הוא שיש הבדל בין תכנון לבין ביצוע ולוקח ליחידה בהקמה בין שנתיים לשלוש שנים להבין מה הביצוע התקציבי היציב שלה. זאת אומרת, בדרך כלל יחידה מתכננת הרים וגבעות ומגלה שזה לא כך.
דורון סמיש
¶
שנית, מדובר בסכום מאוד גבוה. 16 מיליון שקלים זה סכום מאוד גבוה ולא סכום שמוחזק בסעיף ביצוע כזה ואחר במשרד האוצר ולכן מחייב מעבר משנה לשנה.
דורון סמיש
¶
אני חייב לציין שאנחנו לא בטוחים במאה אחוזים שהביצוע יעמוד על 16 מיליון השנה. זאת הערכה שלנו נכון לעכשיו ואנחנו מקווים שנצליח לבצע את כל הכסף, אבל במידה ולא – זה ישפיע על אופן תקצוב של 2015.
דורון סמיש
¶
בדיוק. אם אני מקצה היום 16 מיליון ובסוף שנה אני מבין שהם מסוגלים לבצע רק חמישה מיליון, חבל על התשעה מיליון הנוספים לתקצוב. עדיף לשים חמישה מיליון, ובהתאם, אם הם מצליחים להגדיל את הפעילות, נהדר, נוסיף.
משה גפני
¶
לא. מניח זה לא מספיק. צריך לדעת. אני לא רוצה שאחר כך יגידו עלינו שאנחנו לא יודעים מה אנחנו מעבירים. מה זה בחוץ לארץ? זה טיול?
דורון סמיש
¶
יש בעיה במערכות הפיננסיות שנמצאות במחשבים בחוץ לארץ. מכיוון שזה בחוץ לארץ, החשבוניות מגיעות הרבה יותר מאוחר מאשר מגיעות בארץ ולכן כמות העודפים בחוץ לארץ - - -
דורון סמיש
¶
אני אסביר. התכנית המדוברת היא נציגות של משרד האוצר בחוץ לארץ. בגלל שהיא נמצאת בחשבות אחרת, היא חייבת תכנית נפרדת אבל מבחינה מהותית היא חלק מהפעילויות הפנימיות של משרד האוצר.
דורון סמיש
¶
החשבות בחוץ לארץ היא סימון אחר מבחינה חשבותית ולכן חייבים תכנית נפרדת וזה לא חלק מהתכנית הראשית של משרד האוצר.
דורון סמיש
¶
התקציב למעשה חלק מסדרי עדיפויות פנימיים של משרד האוצר עצמו. זאת אומרת, משרד האוצר עצמו יש לו תקציב ובהתאם להתנהגות של המשרד.
דורון סמיש
¶
לא. זה לא ציר כלכלי בוושינגטון. דווקא רוב הכסף עובר לניו יורק, אבל גם לוושינגטון. בית ישראל בניו יורק מוחזק ברובו, כל המשכורות שם משולמות באמצעות משרד האוצר. יש שם מערך שכר די ענף שמשלם את כל המשכורות של נציגי הממשלה.
משה גפני
¶
שאלה אחרונה. למה מוסיפים תקנים לכלכלן הראשי? הרי בלאו הכי השר לא מקבל את עמדתו. לא חבל על הכסף?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פניות ממספר 71 עד 75? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד אישור פניות ממספר 71 עד 75 – רוב
נגד – מיעוט
הפניות אושרו
אורי שיינין
¶
רפרנט תעסוקה ועובדים זרים. הפנייה נועדה לתיקון פניית העודפים שבוצעה לפני מספר חודשים ולתיקון הוצאה מותנית בהכנסה המיועדת להסדרת התקנות האלה בצורה שמתאימה לביצוע בפועל. אין כאן שום שינוי מהותי מעבר לכך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כמו שאני מבין – ואתה יושב ראש הוועדה לשעבר גם מבין את זה – לא תמיד צריך לשאול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם מישהו מבין, הוא לא צריך לשאול. הוא מבין את מה שמדובר ולכן הוא לא צריך לשאול רק בשביל השידור.
אורי שיינין
¶
הפנייה נועדה להעברת 150 אלף שקלים בין גגות ועוד שינויים תקציביים כפי שמפורטים בפנייה בסך של 119 מיליון ו-872 אלף שקלים בהרשאה להתחייב ועוד שינויים תקציביים כפי שמפורט. עיקרי הפנייה, הסיכום שנחתם בין שרי הכלכלה והאוצר והתאחדות בוני הארץ להכשרה מקצועית של עובדים ישראלים בענף הבנייה ולזה מיועדת מרבית ההרשאה. בנוסף יש עוד תקציבים שנועדו להכשרות מקצועיות שונות בהתאם להחלטות ממשלה שונות ותקציבי פיתוח.
אורי שיינין
¶
חלק מהתקציב של השוברים המקצועיים. זה מיועד לאוכלוסייה החרדית. יש תקציב של יחידות הכוון תעסוקתי של עולי אתיופיה. יש תקציב למעבר צה"ל לנגב.
סתיו שפיר
¶
לפני שבועיים בוועדה העברנו – חלקנו התנגד – קיצוץ של כמה מיליונים טובים בהכשרה תעסוקתית לחרדים.
משה גפני
¶
כתוב שיש קיצוץ. האוכלוסייה החרדית, עידוד תעסוקה, קיצוץ של 3.110 מיליון שקלים. אוכלוסיות ייעודיות, עידוד תעסוקת אוכלוסיות, תושבי פריפריה וכולי – קיצוץ של 15 מיליון שקלים. עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות, קיצוץ של 27 מיליון שקלים. חד הוריות, קיצוץ של 9.5 מיליון שקלים. איך אתם באים לכאן ואומרים שזה כסף כדי לעודד תעסוקה?
אורי שיינין
¶
אני אסביר. השינויים שחבר הכנסת גפני מצביע עליהם, הם תקציבים שיוצאים מתוך תקנה ייעודית של אוכלוסיות מיוחדות, במקרה הזה האוכלוסייה האתיופית, ומועברים לתקנות הייעודיות שדרכן מבוצע התקציב. לדוגמה, תקציב של שוברים להכשרה מקצועית או תקציבים לתכנית שמקדמת תעסוקה. התקציב הוא עדיין תקציב ייעודי לאותה אוכלוסייה אלא שהוא פשוט מבוצע דרך תקנה אחרת.
אורי שיינין
¶
יש פה העברה בין גגות. ההעברה בין גגות היא של 150 אלף שקלים. שאר התקציב, כמו שאמרתי, יש בו תקציב של הרשאה ויש את התקציבים שמועברים מתקנות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הבנתי אבל אחרי שאתם מעבירים מהתקנות, בסך הכול הכולל, לנושא הזה יש גידול או אתם מקצצים?
אורי שיינין
¶
לא. אין קיצוץ. התקציב היה מיועד מראש לשמש לטובת האוכלוסייה הזאת. משרד הכלכלה בחר להשתמש בו לטובת כלים משרדיים של שוברים והכשרות מקצועיות ולכן הוא מועבר טכנית מתקנה לתקנה ובעצם אפשר לקרוא לזה גידול בתקציבי ההכשרות המקצועיות אבל זה עדיין תקציב שהיה מיועד כבר בעת בניית התקציב לאוכלוסייה הזאת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה מעביר ממקום לצורה אחרת. למה אתה מעביר מהמקום שאתה מעביר? כי לא היה ניצול של זה או בגלל שאתם עוברים לשיטה אחרת?
אורי שיינין
¶
לא מדובר בשיטת תקצוב שונה אלא פשוט משרד הכלכלה קיבל תקצוב, זאת אומרת, בבניית התקצוב הוא תוקצב לצורך הקהילה האתיופית בסכום מסוים ומשרד הכלכלה עכשיו עושה בסכום הזה שימוש להכשרות מקצועיות, שימוש ליחידות הכוון.
משה גפני
¶
אדוני היושב ראש, זאת העברה שהיא מדיניות. זאת לא העברה שאתה מעביר כסף. קבעו מדיניות. מעבירים את זה לשירות הלאומי האזרחי, מעבירים לשם כסף, מורידים מתכניות אחרות והתכניות האחרות אני לא יודע אם הצליחו או לא. אני יודע שהצליחו אבל מורידים משם כסף. זאת לא העברה תקציבית אלא זאת מדיניות.
משה גפני
¶
ניסן, זאת מדיניות. שיבוא איש משרד הכלכלה ויסביר למה הוא מוריד פה והוא מעביר לפה. זסה הכול אותו נושא. יש קיצוץ ואין גידול בעניין הזה. זה שינוי מדיניות.
סתיו שפיר
¶
זה גם לא חדש. הוא עשה את זה גם בשנה שעברה. אני רוצה להבין מה זה השוברים האלה ועל מה אתה מדבר.
משה גפני
¶
מקוצץ מסעיפים מסוימים ומועבר לסעיפים אחרים. אם זה לא נכון מה שאני אומר, ההעברה כאן שגויה כי כתוב בהעברה שמורידים כסף מעידוד תעסוקה בסעיפים מסוימים ומעבירים לסעיפים אחרים. זאת מדיניות. זה משרד הכלכלה. אתה יודע להסביר את זה או שיבוא נציג של משרד הכלכלה? זאת לא העברה תקציבית.
גילה גמליאל
¶
ניסן, אני אסביר לך איפה הבעיה. הבעיה שחברי וחברות הכנסת שואלים שאלה אבל התשובה שמתקבלת לא עונה לשאלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הבעיה היא קודם כל שלא נותנים לו לתת תשובה ואחר כך אומרים לו שהוא לא עונה. תנו לו להסביר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. אתה תענה למה שאני אומר. אתה תסביר את מה שאתה רוצה להסביר ואחר כך אם יהיו עוד שאלות, תענה עליהן.
אורי שיינין
¶
אוכלוסיית החד הוריות לצורך העניין. יש שם תשעה וחצי מיליון שקלים, שכמו שחבר הכנסת גפני הצביע יורדים שם תשעה וחצי מיליון. העניין הוא שהתקציב הזה מועבר לשני מקומות מרכזיים: האחד, שישה מיליון לטובת שוברים מקצועיים, להכשרה מקצועית, ועוד שלושה וחצי מיליון לרשות מקדמת תעסוקה שפועלת דרך שירות התעסוקה.
סתיו שפיר
¶
לפני שלושה שבועות בוועדה היה קיצוץ, קיצוץ בשהות ילדים להורים עובדים, קיצוץ בעידוד תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות. זה היה כאן לפני שלושה שבועות. למה הפרדתם את ההעברות האלה, כדי שייראה כאילו יש קיצוץ יותר קטן ממה שהוא באמת?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו באמצע ההסבר של ההעברה. אם את לא רוצה להבין את זה, תגידי שאת לא רוצה ויש לך התנגדות בלי שאת מבינה ויודעת.
סתיו שפיר
¶
הייתה כאן העברה לפני שלושה שבועות עם קיצוץ של מיליונים, בדיוק בשירותים האלה. אני רוצה להבין למה פירקתם את זה ומה זה הניסיון הזה להסתיר את המידע הזה?
אורי שיינין
¶
נשאלתי על ידי חבר הכנסת גפני לגבי זה שהוא מסתכל על הסעיפים ורואה שיש הפחתות בתכניות, לדוגמה בתכנית של החד הוריות. בחרתי את החד הוריות כדוגמה.
משה גפני
¶
אני חוזר על השאלה שלי באופן מפורט יותר. יש כאן האוכלוסייה הערבית, עידוד תעסוקה, תוספת של 12 מיליון ו-620 אלף שקלים. מיד אחרי כן יש האוכלוסייה החרדית, אותו סעיף, עידוד תעסוקה, הפחתה של שלושה מיליון ו-110 אלף שקלים. סעיף אחרי כן יש אוכלוסיות ייעודיות שזה אותו דבר וגם שם מקצצים 15 מיליון ו-194 אלף שקלים.
אורי שיינין
¶
גם חבר הכנסת גפני שאל, גם חבר הכנסת ליצמן שאל וגם חברת הכנסת שפיר שאלה. יש שם תקציב של שלושה מיליון ו-100 אלף שקלים, אם אני זכור נכון, שיורד מהתקציב של החרדים. יורד, אבל הוא משמש בעצם לשני דברים: מיליון ו-110 אלף שקלים שימשו לטובת - - -
אורי שיינין
¶
מיליון ו-110 אלף מתוכם מועברים לתקציב התפעול של המשרד לטובת פרסום למגזר החרדי לגבי התכניות שמשרד הכלכלה מקדם. כדי להוציא פרסום, צריך להוציא אותו מתקציב. אי אפשר להוציא אותו מהתקציב הכללי של החרדים. לגבי שני המיליון הנוספים, הם תקציב שמועבר לתקנת שוברים מקצועיים.
אורי שיינין
¶
נלך אחד אחד. שאלה אותי חברת הכנסת שפיר על תקציב של שלושה מיליון שירד מהחרדים. אני מעריך שזאת אותה פנייה שהייתה אמורה לעלות לפני שלושה שבועות אך נדחתה.
סתיו שפיר
¶
לא. הייתה פנייה. אני אקריא לך בדיוק מה היה שם. לפני שלושה שבועות היה קיצוץ של עשרה מיליון בסבסוד של שהות ילדי הורים עובדים במעונות יום, קיצוץ של תשעה מיליון שקלים בעידוד תעסוקה של אוכלוסיות ייעודיות. בדיוק אותה תקנה שיש כאן. היו את כל הקיצוצים האלה. עוד קיצוץ של עשרה מיליון שקלים בעידוד תעסוקת הורים.
דוד שטיינמץ
¶
אני מנהל אגף תקציבים במשרד הכלכלה. אני רוצה להגיד באופן כללי, מר גפני, שכל תקציב, רוב רובו של התקציב של החרדים הוא תקציב שניתן בהרשאה להתחייב. גם כשאתה רואה שיש קיצוץ במזומן, כל זמן שאין קיצוץ בהרשאה להתחייב, זאת מחויבות אוצרית לאחר מכן לכסות את זה. כלומר, גם אם לוקחים מזומן, יכול להיות שבשלב מסוים - - -
אלעזר שטרן
¶
אני אעזור לך. ניסן, לחבר'ה כאן אין התחשבות. באמת אני אומר לך את זה, לאופוזיציה. שר הכלכלה, אין לו זמן לזה. הוא שר הכלכלה, המסחר, התעשייה, ירושלים, התפוצות, הדתות ואיך אתם רוצים שהוא תמיד יבדוק את התקציב? למה אתם לא מתחשבים?
סתיו שפיר
¶
אני רוצה לדעת איך יכול להיות שממשלה באה ומגדירה מדיניות שחשוב לה לעודד תעסוקה בקרב האוכלוסיות האלה, ואז היא באה ומקצצת שבוע אחרי שבוע. איך זה קורה? מה הקשר בין המדיניות עליה אתם מצהירים לבין מה שקורה כאן בוועדה?
משה גפני
¶
אני רוצה פירוט. אני לא רוצה את הדיון הכללי. הדיון הכללי שאמרת, מקובל עלי, הוא נכון והוא בסדר גמור. שאלתי פירוט. אני רוצה לדעת מה ההעברה.
משה גפני
¶
מה קורה בטבת? יורדים 15 מיליון שקלים? טבת היא התכנית הזאת שהיא תכנית שהצליחה. למה זה יורד?
יעקב ליצמן
¶
לגבי סעיף 2, 87 מיליון שקלים, התאחדות בוני הארץ. כמה עובדים הכשרתם בחמש השנים האחרונות לבניין? אפס. לשם מה 87 מיליון שקלים?
אורי שיינין
¶
אני אענה למיטב ידיעתי ואני אסייג. צריכים להיות כאן נציגי משרד הכלכלה, הנציגים המקצועיים שאחראים על זה כדי לענות.
אורי שיינין
¶
הוא התקציבן. הוא לא זה שמכשיר אותם. למיטב ידיעתי בשנתיים האחרונות הם הכשירו 500 אנשים.
אורי שיינין
¶
לא, לא בתקציב הזה. הבעיה הייתה שהתקציבים היו דרך מרכזי הכשרה ממשלתית ודרך תקציבים של הכשרה מקצועית. עכשיו מנסים לעשות תכנית שהיא בשילוב התאחדות בוני הארץ שגם מתחייבת להשמה. זאת הייחודיות של התכנית הזאת. לצורך העניין, נוכח משבר הדיור - - -
אורי שיינין
¶
ההסכם כולל מספר רבדים. הוא הסכם בין הממשלה לבין התאחדות בוני הארץ שבעצם מגדיר התחייבות דו צדדית בין הממשלה לבין התאחדות בוני הארץ על הכשרה מקצועית לפני תחילת עבודה ואחר כך תקופת התמחות בעבודה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הם רוצים להכשיר יחד עם התאחדות בוני הארץ. לפני כן כנראה לא היו כי עכשיו חותמים אתם את ההסכם. הולכים לעשות את זה.
אלעזר שטרן
¶
אני אגיד לך מה היה נכון לעשות כאן. אנחנו הרי יודעים שבאמת יש בעיה לגייס. זאת בעיית אמת. אתה שם כאן 87 מיליון שקלים, ואני לא רוצה להגיד לך על מה דיברנו קודם ומה היה כאן בדיון לפני שעה 12:00. אתה שם כאן 87 מיליון שקלים על מישהו שהרב ליצמן אומר לך וזבולון גם הוא אומר שאחד עוד לא גייסו לשם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה לא מתערב כך. לא מתערבים עד כדי כך. אם יש להם תכנית, חתמו הסכם והם התחייבו להביא אנשים, תן להם את הצ'אנס.
סתיו שפיר
¶
מה זה בסדר? אתה אומר לא להתפרץ ולשמור על תרבות דיון. אני חיכיתי בסבלנות לתשובתו. אלה עשרה מיליון שקלים וזה לא כסף קטן. זה פי עשר יותר ממה שביקשו קודם העיוורים.
גילה גמליאל
¶
העיוורים ביקשו מיליון ו-600 אלף שקלים ואמרת שצריך חודשים כדי למצוא מהיכן יהיה הכסף. עשרה מיליון שקלים, אתה אומר שזה לא משנה.
אורי שיינין
¶
אני אענה על שתי השאלות. אני אתייחס קודם להתאחדות בוני הארץ. בגדול הסיכום הוא סיכום עם התאחדות בוני הארץ וההתאחדות לוקחת אחריות על גיוס, פרסום ושיווק התכנית והיא מתחייבת גם אחר כך על ההשמה של העובדים. ההסכם כולל הרבה התניות ובגדול המדינה מצדה מתחייבת לממן את העלות של ההכשרה, לתת איזה שהם דמי קיום.
אורי שיינין
¶
אחרי כן איזושהי השתתפות בעלות ההעסקה של הבן אדם כאשר ההשתתפות יורדת על פני שנתיים. זה בגדול ההסכם.
אורי שיינין
¶
שאלת אותנו גם בשאלות וגם ענינו לך. התקציב בעצם מועבר למינהלת השירות האזרחי לטובת תקצוב של תקנים ולטובת פעולות פיקוח ובקרה ופעולות תכנון.
משה גפני
¶
הכול ג'ובים. מורידים ממשרד האנרגיה 150 אלף שקלים כדי לתת ג'ובים בבית היהודי. זאת ההעברה. מורידים מתעסוקת חרדים כדי לתת ג'ובים לבית היהודי.
סתיו שפיר
¶
אלה השאלות שביקשתי מראש. זאת בדיוק הבקשות שאפשר להעביר עם ההעברה התקציבית. אין סיבה שנצטרך להתחנן למידע הזה במהלך הישיבה.
סתיו שפיר
¶
שאלתי אותך מפורשות כמה כסף עובר לכל עמותה כזאת ויכולת להעביר לי את התשובות האלה בכתב או לפחות להביא אותן לישיבה עכשיו. ניסן, אי אפשר להצביע על דבר כזה בלי לקבל את המידע.
סתיו שפיר
¶
אי אפשר להצביע מבלי לקבל את המידע. צריך לשלוח את החבר'ה האלה הביתה ולבקש מהם שיחזרו עם הפרטים.
יעקב ליצמן
¶
שאלה סתיו שאלה אחת ואני תומך בשאלה ואני תומך בטענה. היא אומרת שהיא שאלה לפני כן והיא רצתה לדעת למי. עכשיו בא רפרנט האוצר, שאני מכבד אותו כי אני רואה שהוא שולט בחומר, ואומר שהוא צריך לבדוק. מה צריך לבדוק? את מה? היא שאלה קודם.
אורי שיינין
¶
התקציב מתחלק בין עמותות. יש עמותות שפועלות רק בקרב בנות שירות לאומי ייעודיות ויש עמותה שפועלת במגזר החרדי וחיש עמותה שפועלת במגזר הערבי.
אורי שיינין
¶
העמותות האלה, החלוקה בין התקציבים ובכלל העמותה שזוכה במגזר הערבי והחרדי נקבעות במכרז. לכן אני יכול לתת אינדיקציה על בסיס מה שהיה השנה.
סתיו שפיר
¶
סליחה. הוא לא כתב באיזה שנה בכלל עובר הכסף הזה, הוא לא כתב שמדובר בהתחייבות עתידית. ניסן, ברצינות.
דוד שטיינמץ
¶
גם כאן. אם המכרז הזה יצא עוד ב-2014, התחייבתי על מלוא הסכום, מה שצריך לשלם נשלם ומההפרש של העשר יעבור כעודפים בשנת 2015. לכן צריך את מלוא הסכום.
משה גפני
¶
אתה לא נתת לי להגיד את הבקשה. ביקשתי להביא את איש המקצוע במשרד הכלכלה כדי שיסביר את כל הדבר הזה. זה שינוי מדיניות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר. חמש דקות. נחזור בשעה 12:50 ואז נצביע.
<(הישיבה נפסקה בשעה 12:45 ונתחדשה בשעה 12:50.)>
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פניות מספר 94 ו-95?
אלעזר אתה מצביע?
הצבעה
בעד אישור פניות 94 ו-95 – 4
אני חוזר שוב על ההצבעה. מי בעד אישור פניות מספר 94 ו-95?
הצבעה
בעד אישור פניות 94 ו-95 75 – 4
הפניות לא אושרו
יצחק כהן
¶
אלעזר, יישר כוח. אני גאה בך. אני גאה ביושר האינטלקטואלי שלך. אני גאה בעמוד השדרה שלך. אתה מלמד את החברים האלה.
גיא הרמתי
¶
רפרנט רווחה באגף התקציבים. הפנייה נועדה להעביר תוספת של 130 מיליון שקלים למשרד הרווחה לצורך שתי תכניות, האחת היא שישים מיליון שקלים לתמיכה בעמותות שמחלקות מזון, והשנייה היא שבעים מיליון לצורך תכנית של שר הרווחה שנקראת נושמים לרווחה שהיא תכנית לליווי כלכלי לכ-5,000 משפחות, ליווי צמוד עם סל פעולות למשפחה, סל פעולות גמיש ברשויות המקומיות.
גיא הרמתי
¶
אני לא יודע כרגע כי זה עוד לא הוחלט. התקציב כאן הוא כדי להניע את התהליך ואז המשרד יחליט.
גיא הרמתי
¶
לא. התכנית פעלה באופן פרטני רק בדימונה ולא על ידי משרד הרווחה. עכשיו משרד הרווחה רוצה להפוך אותה לתכנית ארצית.
אראל מרגלית
¶
בעצם שר הרווחה לוקח תכנית שהוא הפיק בדימונה וחושב שהיא תכנית טובה, והוא מנסה להפוך אותה למשהו יותר רחב.
יעקב ליצמן
¶
אבל אני רוצה שיהיה רשום בפרוטוקול שאין יותר רזרבות לרווחה. שנדע את זה. עוד מעט יהיו עוד דברים, אבל שנדע את זה.
אראל מרגלית
¶
אני רוצה להגיד משהו. לפעמים יש תכנית שעובדת טוב בעיר מסוימת ואחר כך רוצים להרחיב אותה. אני רוצה לדעת מהי. אני רוצה לשמוע.
גיא הרמתי
¶
המודל שקיים עכשיו שהם בונים אומר שהמשפחה שאותה בוחרת לשכת הרווחה, כי היא זאת שמכירה את המשפחות במשך שנים ויודעת מי פוטנציאל שיקום, מקבלת סיוע מלווה. המלווה הזה הוא כמו קאוצ'ר, עוזר להם להתנהלות כלכלית, עוזר להם לראות את הבעיות ולאותו מלווה יש סל של כ-10,000 שקלים לשנה, סל גמיש שאתו הוא יכול לשלוח את המשפחה לקורסים.
אראל מרגלית
¶
אם זאת תכנית חדשה, אנחנו לא רוצים שזה יהיה סוג מסוים של כל מיני גורמים אלא אנחנו רוצים לראות שזאת תכנית מסודרת.
סתיו שפיר
¶
אני רוצה להבין לגבי הסעיפים שמקוצצים כאן. השירות לשיקום נוער, השירות לילד ולנוער – מקוצצים 27 מיליון שקלים פעם אחת ומיליון בפעם אחרת. מה זה אומר?
גיא הרמתי
¶
לא. בילד ונוער, זה הולך מסעיף תכנון והולך לפרט ומשפחה. כלומר, המשרד הוא דינאמי, יש דברים חדשים שהוא עושה ויש דברים קבועים שהוא עושה. יש לו סעיפים בהם הכסף הוא לא צבוע מראש לאיזושהי תכנית אלא לאוכלוסייה אליה הוא משמש, לילד ונוער. כדי להפעיל תכניות מסוימות לילד ונוער, שהוא מחליט במהלך השנה עליהן, הוא מעביר את זה לתקנות יותר ספציפיות, גם אם זה בפרט ומשפחה או בחסות הנוער, מהן יוצא הכסף. זה עדיין שינוי פנימי.
גיא הרמתי
¶
האגף למפגר בכל מקרה הוא אגף של שירות לפי חוק. כל האבחונים וכל התקציב לדברים האלה זה תקציב שהוא בהתאם למספר המפגרים שצריכים את הטיפול. זה לא בהתאם לתקציב. אם יש עודף באגף למפגר במשרד הרווחה, הוא משמש או לנערים בסיכון או לנכים במקומות בהם יש חוסר. תמיד יש שינויים פנימיים.
סתיו שפיר
¶
תן לי להסביר לך או להעלות השערה. יש סעיף או יש תקנה שיש בה סכום מסוים של כסף ומדי פעם עושים קיצוץ שקט בסכום הזה, קיצוץ קטן בהעברות התקציביות, לא בתקציב המדינה ולכן אנחנו לא יכולים ממש לספור כמה באמת קוצץ, אחר כך, כאשר ייכתבו מחדש תנאי הזכאות או יתעדכנו תנאי הזכאות לקבלת תקצוב או לקבלת סיוע מאותה תקנה, הם גם ייכתבו בהתאם לתקציב הקטן ממילא שכבר יש שם. כאשר מדובר בשירותים כל כך חשובים כמו שירות לאנשים עם פיגור שכלי, אנחנו לא יכולים לאפשר קיצוץ כזה. אני יכולה לתת לך רשימה של אנשים, ילדים עם צרכים מיוחדים, עם פיגור שכלי, שמחכים לכסף ומחכים לסיוע. אם אני עכשיו רואה שיש כאן מיליון שקלים שאפשר להשתמש בהם, בבקשה, בוא נחלק אותם לאנשים שזקוקים לזה.
גיא הרמתי
¶
מה שאמרת, זה בדיוק מה שמשרד הרווחה עשה. הוא ראה מיליון שקלים שאפשר להשתמש בהם, וחילק אותם.
סתיו שפיר
¶
אני דיברתי כרגע על אנשים עם פיגור. סליחה, לא כל הנכויות זה אותו דבר. כרגע דיברתי על אנשים עם פיגור.
גיא הרמתי
¶
אבל משרד הרווחה הוא זה שמחליט. בנושאים הרגישים האלה, מי שיש לו את היכולת להבחין בין נכות לפיגור, זה משרד הרווחה ודווקא ככל שהשירות יותר קשיח ויותר חשוב, כך התקנה היא פחות משנה. זאת אומרת, התקנה היא יותר תוצאתית. גם אם אני לא אתקצב בכלל את האבחון לפיגור, הם פשוט ישלמו בלי קשר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מעלה להצבעה את פניות מספר 96 ו-97.
מי בעד אישור פניות 96 ו-97?
הצבעה
בעד אישור פניות 96 ו-97 – רוב
נגד – מיעוט
הפניות אושרו
סתיו שפיר
¶
אני לא חושבת שהפירוט שקיבלנו כאן היה מספיק. אני שוב חוזרת ומציעה שלדיונים כאלה, שהם כל כך חשובים, התחומים בהם המדינה מתחייבת בסיוע הכי מעמיק, יגיע נציג של משרד הרווחה ולא הרפרנט של האוצר, עם כל הכבוד. זה לא עניין שלנו מולך, אבל לא יכול להיות שיושב כאן נציג של האוצר ולא נציג הרווחה. שלפחות יבוא לכאן התקציבאי של הרווחה.
גיא הרמתי
¶
אני מבקש לומר שכל הפחתה כאן, אין למשרד האוצר שום עניין בין נכים לבין מפגרים. אלה הבקשות של משרד הרווחה.
אראל מרגלית
¶
אני אגיד לכם מה מטריד אותי. ברגע שמביאים תכנית שנעשתה בדימונה והופכים אותה לתכנית לאומית של 5,000 שקלים למשפחה, באיזושהי תפיסת עולם, אני רוצה לדעת למה לפני שהיא הופכת לתכנית לאומית.
אורי שיינין
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפי התקציב של השירות האזרחי. בהתאם לחוק יסודות התקציב הועברו לתכנית בה הם נוצרו.
אורי שיינין
¶
הפנייה נועדה להעברת העודפים של התקציב של מינהלת השירות האזרחי שמכוח חוק יסודות התקציב הועברו לתכנית בה הם נוצרו. מעבירים אותם לתכנית הנוכחית שלהם בסעיף 36.
סתיו שפיר
¶
שוב אני חוזרת על אותה שאלה ששאלתי קודם לגבי העברה נוספת של עשרה מיליון שקלים למינהלת השירות האזרחי. מה הסכומים שעוברים לעמותות שמתפעלות את השירות?
אורי שיינין
¶
אני אענה כמו שעניתי קודם. מדובר כאן בפניית עודפים ולא בפנייה שמוסיפים תקציב לאיזשהו גוף או לאיזשהו ארגון. לגבי החלוקה בתוך התקנה עצמה, ההתחייבויות של החשב אל מול העמותות, התחייבויות בין היתר במשרדים שונים, בעיקר במינהלת השירות, מול עמותות שונות, אני אוכל לבדוק את הנתונים.
סתיו שפיר
¶
זה כאילו הצבא היה מתופעל דרך עמותות. לא היינו רוצים בדבר כזה. גם שירות לאומי צריך להיות מתופעל על ידי המדינה. החליטו לתפעל את זה דרך עמותות ואני רוצה להבין כמה כסף עובר ולאיזו עמותה. שאלה מאוד מאוד פשוטה. אם אין לך תשובות, בבקשה תחזור אלינו עם התשובות מתי שתחזור ואז נעביר את זה.
אלעזר שטרן
¶
לא נעים לי להגיד אבל גם אני חושב שהיא צודקת בבקשה. אני לא יודע אם התשובה תצביע על מה שהיא חושבת.
סתיו שפיר
¶
בכל מקום התברברת על כך שיצרת נוהל שבו אפשר לשאול שאלות. כל הכבוד על הנוהל הזה. בבקשה, שאלתי שאלה ואני רוצה תשובה.
סתיו שפיר
¶
שאלתי לפני ולא קיבלתי תשובה. בדיוק את השאלה הזאת שאלתי לפני ולא קיבלתי עליה תשובה. עכשיו זה כבר שלושים מיליון שקלים. קודם היו עשרה מיליון, עכשיו זה עוד שלושים מיליון. תגיד לי איך זה מתחלק.
תצביע על זה. נראה אם זה יעבור.
אלעזר שטרן
¶
אני אגיד לך מה באמת הבעיה. אם במפלגה של שר הכלכלה מתנגדים לבדוק בנות על שירות לאומי שמשקרות בהצהרות האלה ושמים ערר לממשלה, איך אתה רוצה שנאמין כאן? סתיו, אני לא יודע אם את יודעת כמה את צודקת כשאת שואלת את השאלות האלה. באמת אני אומר לך.
אראל מרגלית
¶
איציק, אתה היית סגן שר האוצר. מאיזושהי יד לאיזושהי יד עוברים ה-28 מיליון שקלים האלה. בואו נצביע וזהו.
סתיו שפיר
¶
זה פשוט לא יאמן. אתה כבר באת להעלות את זה להצבעה. אתה לא יכול להתנהג כך. פעם אחת אתה משחק אותה כאילו יש חוקים ופעם אחרת אין חוקים. הכול בהתאם למה שמתאים לך. אין לך רוב, אז אתה לא מעלה להצבעה?