PAGE
2
ועדת הכספים
08/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 383>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ד (08 ביולי 2014), שעה 11:00

<תקציב השירות לעיוור, במסגרת ציון יום העיוור בכנסת>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן

גילה גמליאל

משה גפני

יצחק כהן

יעקב ליצמן

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

>
ד"ר אילנה גלייטמן - מנהלת השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שושנה להט קרטר - מפקחת ארצית, שיקום מקצועי, השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מירי מאיר שטטמן - השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דינה שלום - רכזת דמי ליווי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שולמית כהן - מפקחת ארצית, ליקויי ראייה וחירשים, משרד החינוך

גיא שמחי - מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל

גילה זיידל - יו"ר אופק לילדינו, המרכז לעיוור בישראל

יעל וייס ריינד - מנכ"ל אופק לילדינו, ארגון הורים ארצי, המרכז לעיוור בישראל

אפרת בנימין - מנהלת תכניות ארגון אופק לילדינו, המרכז לעיוור בישראל

ראובן ברון - יועץ נגישות, המרכז לעיוור בישראל

חיים פוקס - מנכ"ל מכון בית דוד, המרכז לעיוור בישראל

חיים רשלבך - מנכ"ל בית חינוך לעיוורים, ירושלים, המרכז לעיוור בישראל

אילנה בייניש - יועצת נגישות, המרכז לעיוור בישראל

דוד שמחי - המרכז לעיוור בישראל

מירי מעודה - המרכז לעיוור בישראל

פיני מימון - המרכז לעיוור בישראל

קריוס אדון - יו"ר אגודת העיוורים

דניאל יוסף - אגודת העיוורים

חיים שוורץ - גזבר מרכז כלבי נחייה, בית עובד

עמוס באר - מנכ"ל הספריה המרכזית לעיוורים

עודד בשן - מגדל אור

ריטה לפיד - רכזת פדגוגית, המדור הארצי להדרכה שיקומית, מגדל אור

רוני אבידן - מתנדב, מלווה לקויי ראייה, ארגון לעיוור

הראל חיים - לקוי ראייה

דוד דהאן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

פנינה סופר - המשמר החברתי

טמיר כהן

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<תקציב השירות לעיוור, במסגרת ציון יום העיוור בכנסת>

שלום לכולם. אנחנו מחדשים את הישיבה, אחרי שעשינו הפסקה קצרה.

הכנסת קבעה את היום כיום העיוור, אחד הנושאים היותר חשובים. יש אוכלוסיות, כך הקדוש ברוך הוא סידר, שאנחנו מצווים לעשות כל מה שאפשר כדי לסייע שהן תוכלנה להמשיך את שגרת החיים. לכן טוב שהכנסת קבעה את היום הזה וכל ועדה קובעת את הנושא בהתאם לאופי והתחום בו היא עוסקת. אנחנו כוועדת כספים קבענו שנעלה לדיון את תקציב השירות לעיוור. אני לא רוצה להגיד שהכול מתחיל ומסתיים בכסף, אבל בכל אופן אם אין קמח אין תורה. יכול להיות שגם אם אין תורה אין קמח, אבל לכן חשוב לנו מאוד לדעת מה התקציב שמדינת ישראל במכלול משקיעה בנושא הזה.
נמצאים כאן נציגים של משרדי הממשלה השונים. נתחיל במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. אילנה, אני מניח שאת בתפקידך יכולה לראות את ההיקף כולו - כי בטח אצלכם אמור הנושא להתרכז – ולדעת מה המדינה נותנת, מה היא צריכה לתת ולא נותנת ומה היא בכלל לא מתכננת לתת כדי שיהיו לנו המושגים.

אני אשמח להציג את הנושא לפני אילנה.

אני חושב שההיגיון אומר שהיא תציג קודם ואחר כך בשמחה ניתן לכם לדבר.

אני מנהלת השירות לעיוור במשרד הרווחה. מבחינת משרד הרווחה, התקציב שלנו הוא 110 מיליון שקלים כאשר למעלה מחמישים אחוזים ממנו מוקצים לעניינים חומריים בלבד ולא לענייני שיקום. אני מתכוונת לכך שלמעלה מ-55 מיליון שקלים מוקצים לנושא של דמי ליווי לעיוור, שזאת בעצם גמלה שהביטוח הלאומי היה אמור להעביר אותה והיא מועברת באמצעות משרד הרווחה. אין כאן עניין של שיקום אלא רק עניין של תמיכה באדם העיוור.

יש לך הערכה על מספר האנשים?

במדינת ישראל יש 24 אלף עיוורים נושאי תעודת עיוור. תעודת העיוור ניתנת על פי חוק שירותי הסעד. הקריטריונים לקבלת התעודה מוצמדים לקריטריונים באירופה והאנשים שעונים על הזכאות הזאת הם בערך 24 אלף כאשר מדי שנה מתווספים לקבוצה הזאת 1,300 אנשים. נגרעים קצת אבל זה סדר הגודל של האנשים.

בכמה משרדי ממשלה אתם פרוסים?

משרד הרווחה בעצם מטפל באדם העיוור מיום לידתו או מהיום בו הוא מוכר כעיוור ועד יום מותו.

שאלתי אם יש עוד משרדים שמטפלים בהם.

ברור. יש עוד הרבה משרדי ממשלה שמטפלים. קודם כל, משרד החינוך כמובן שנותן את התשומות שלו.

אני לא שואל למה הוא נותן אלא הפוך, אני שואל למה זה לא מרוכז. למה כל השירותים לא מרוכזים תחת משרד אחד כך שכולם יבינו שזה המקום היחיד? למה בן אדם צריך לרוץ לביטוח לאומי, למשרד החינוך, למשרד הרווחה, למשרד הבריאות ולעוד כמה משרדים?

זאת לא שאלה אלי אלא שאלה למדינת ישראל.

אני לא יודע את מי לשאול.

אני חושבת שהמדינה צריכה להחליט על הדברים האלה כי לכל משרד יש בעצם את תחום האחריות שלו. למשרד הבריאות יש את התחום שלוף, למשרד הכלכלה יש את התחום שלו, לביטוח הלאומי יש את התחום שלו, למשרד החינוך יש את התחום שלו.

זאת לא תשובה. התשובה הנכונה שאמרת היא שאת לא מוסמכת לענות ואת זה אני מקבל.

אתם לא כוללים את העיוורים במסגרת הצבא או משרד הביטחון?

כן. הם רשומים אצלנו והם מקבלים אצלנו תעודת עיוור כולם, גם נפגעי איבה, גם נפגעי עבודה וכמובן גם נכי משרד הביטחון. כולם מוכרים אצלנו.

הם בתוך ה-24 אלף עיוורים.

בתוך ה-24 אלף נכללים כולם. כמובן שחלק מהזכויות מקבל אדם לפי המקור ממנו הוא מגיע, אבל חלק מהזכויות מגיעות גם ממשרד הרווחה.

יש לכם דרגות של תמיכות?

של זכויות? כן. רוב השירותים הם אוניברסליים. רוב השירותים ניתנים בחינם לאדם ללא תשלום מצדו כשזה מאה אחוזי משרה או לפעמים חלוקה של 75 אחוזים משרד ו-25 אחוזים רשות מקומית, אבל האדם בדרך כלל מקבל את רוב השירותים ללא עלות מצדו. יש דברים שהם כן לפי מדרג בנושא של דמי הליווי. יש מדרג משום שזה תלוי בדרגת הנכות. גם בתוך הראייה יש דרגת נכות כזאת או אחרת.

אנחנו שואלים שאלות לא כדי לפגוע חס ושלום אלא כדי להבין. אדם שהוא עיוור בעין אחד, לא נכנס?

לא נכנס. זה צריך להיות לפי הקריטריונים בעין הטובה ביותר. זאת אומרת, יכול להיות שאין לו עין אחת אבל אם הוא לא עונה על הקריטריונים לתעודה בעין השנייה, אז לא.

האם יש רשויות מקומיות שלא משתפות פעולה או לא משתתפות?

יש רשויות מקומיות שמתקשות מאוד בתשלום של ה-25 אחוזים.

מותר לדעת מי הרשויות האלה?

לא באתי מוכנה עם הרשימה.

אני אשמח מאוד אם תעבירי לנו.

הייתה בעיה בחיפה.

אני מבקש שתעבירו ליושב ראש את הרשימה.

כשידבר מרכז לעיוור ישראל, אולי הוא יוכל לתת לנו את הפרטים.

אני רוצה להפתיע אותך ולומר שלא מדובר ברשויות הקטנות שאתה יודע שיש להן בעיה, אלא מדובר דווקא במסודרות והגדולות.

אנחנו בוועדה כבר לא מופתעים מכלום.

יש איזה מקום בו יש ריכוז גדול יותר של עיוורים או שהמספר מתחלק על כל הארץ?

עיוורון פוגע באוכלוסייה שווה בשווה. במדינת ישראל 3.3 פרומיל מהאוכלוסייה הם עיוורים. זאת אומרת, על כל אלף אנשים, אנחנו נמצא שלושה עיוורים. זה נכון שיש אזורים בהם יש בעיה של נישואין בתוך המשפחה, שזה יכול להיות בחברה הערבית, שם יש אחוז הרבה יותר גבוה והמספר קופץ לשבעה פרומיל ובחלק מהמקומות אפילו לתשעה פרומיל.

בני דודים.

נישואי קרובים. כן.

נישואי קירבה.

אנחנו יודעים על חירשות-אילמות במקום מסוים עקב נישואי קירבה.

יש הרבה משפחות שגם הבעל וגם האישה עיוורים?

כן.

גם הילדים?

אם הבעיה הייתה בעיה גנטית או לא. חלק גדול מהסיבות לעיוורון בארץ הן לאו דווקא בעיות גנטיות אם כי יש לנו בעיות גנטיות ידועות ומוכרות. הסיבות המובילות לעיוורון, הסיבה השנייה והשלישית שגורמות לעיוורון בארץ הן כתוצאה מגלאוקומה או סוכרת שאלה בעיות שניתנות למניעה ועם קצת יותר מודעות היינו במקום אחר במדינה שלנו.

האם בתוך הנתונים את יכולה גם לחלק לנו מבחינת גילאים? אנשים מבוגרים מהווים אתגר אחר מאשר הצעירים.

נכון. אחר לגמרי. שישים אחוזים מהעיוורים הם אנשים יותר מבוגרים מעל גיל שישים.

זאת אומרת שהם לא היו עיוורים והם התעוורו?

התעוורו במהלך החיים. 35 אחוזים הם בגיל העבודה מגיל 18 עד שישים. חמישה אחוזים הם ילדים. מעט לידות יש בארץ ברוך השם של עיוורים. גם הילדים, אלה התעוורויות במהלך גיל הילדות. ברור שאם אדם עיוור יש לו בעיה נוספת, העיוורון מכפיל ומעצים את הבעיה הנוספת.

עם איזה תקציב של פרסום הייתם יכולים להתמודד במניעה.

אני ארצה בכלל להגיע לנושא התקצוב. אמרת לנו למה כן יש לך תקציב. לנושא הזה יש לך תקציב מסודר על פי חוק והוא עונה לצרכים. מה את כמי שמנהלת את השירות לעיוור, מה את יודעת שהיה צריך להיות וחסר?

יש תחומים רבים שחסרים ועל זה גיא ידבר כנציג הציבור. אני רוצה להגיד שברגע שאנחנו מדברים רק על תקציב של חמישים מיליון שקלים שמיועדים לשיקום, זה מעט מאוד לצרכים.

מה היה התקציב שלכם לפני שנתיים?

העלייה של התקציב היא לא משהו בסדר גודל מאוד גבוה.

אנחנו שואלים אם יש קיצוץ בתקציב.

לא. אין קיצוץ. יש עלייה מינורית בזכות מאבקם של ארגוני העיוורים.

יש עלייה במספר העיוורים?

כן. 1,200 עיוורים.

כמה אחוזים העלייה?

חמישה אחוזים. משהו כזה.

חמישה אחוזים עלייה ועלייה מינורית בתקציב.

כן.

גיא, אולי אתה תוכל להרחיב את הדיבור בעיקר על הצרכים שחסרים ונראה אם אנחנו נוכל לסייע.

אני מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל. אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לכנסת, לחברת הכנסת קארין אלהרר ולוועדת הכספים שפינתה מסדר יומה להקשיב לחלק מהצרכים שעולים כאן על השולחן היום שהם חלק ממכלול יותר רחב שקיים לקהילה שלנו.

אני רוצה לומר שהבקשה שהגיעה היום עומדת על סך מיליון ו-650 אלף שקלים, שזה נשמע אולי, ביחס לדיונים שהיו כאן קודם, מאוד קטן אבל ההשפעה של תקציב מהסוג הזה שיוכל להגיע, היא אדירה והיא משפיעה באמת על חייהם של הרבה מאוד אנשים.

נמצאים כאן אנשים שמטפלים בקהילה שלנו.

אתה יודע שאתה צריך להגיע כאן שהכסף הזה לא מספיק.

תכף אני אגיע לזה. אני רוצה לגעת באיזושהי מהות קצת יותר עמוקה קודם, לספר על משהו מאוד מאוד חשוב שאנחנו מביאים אותו ואז באמת דרך זה להבהיר את החשיבות של התקציב שנדרש כדי שנוכל להצליח.

לעולם אל תחלק שבחים כי לא תקבל על זה כסף.

בסדר. אני מפסיק. דרך אגב, אנחנו עכשיו מקימים קואליציה שלנו, של כל הארגונים שמטפלים וזה חשוב שתשמעו משום שזה יחסוך למערכת הרבה כסף וזה ייתן לנו יכולת גבוהה מאוד להצלחה.

איזה קואליציה?

של כל הארגונים שנותנים שירותים לקהילה שלנו, של עיוורים ולמען עיוורים, ואני רואה בזה מטרה חשובה ביותר. חלקם יושבים כאן היום אבל יש עוד רבים מהם ואנחנו נצליח לסייע הרבה יותר טוב לקהילה עת נעשה את זה יחד ואנחנו כבר עושים את זה.

הצרכים הם רבים ואני אתחיל בזה שאני אומר שאנחנו מחלקים את זה לשני חלקים. ראשית, האחריות שלנו, של הקהילה, לקחת את עצמה קדימה וללכת אל המקום הכי רחוק שאנחנו רוצים להגיע אליו ולסייע לנו בתוכנו, אחד לשני, ויש לנו את היכולת הזאת ואנחנו גם עושים את זה, והשנייה היא באמת עם הכוחות האלה שאנחנו בונים מתוכנו, להישען על העזרה של השירותים הקיימים שנתמכים על ידי המדינה. אף אחד מהצדדים האלה, אם הוא יעבוד לבד, הוא לא יעשה מספיק כדי באמת לפתור את הבעיות ואני חושב שאנחנו יכולים לפתור אותן.

הבאנו לכאן כמה נושאים ואני אציג את הנושא הראשון ואחר כך כל מי שהנושא נוגע אליו יציג בעצמו כי זאת רמת המומחים שלו והוא יוכל להציג את הנושא בצורה הטובה ביותר.

באופן כללי אני רוצה לומר שאני יודע שפוטנציאל השינוי של כל אחד ואחד מאתנו הוא אין סופי אבל במידה ויש לנו את הכלים הנכונים. אם אני כאדם לפני ארבעים שנים הייתי מגיע לחפש עבודה, הדבר הראשון שהיו עושים אתי זה לשים אותי במפעל מוגן אבל היום אני עושה תואר שלישי בעבודה סוציאלית ומנהל את המרכז לעיוור ואבא לשלושה בנים. זה פשוט בגלל שקיבלתי את הכלים המתאימים, בגלל שמישהו האמין – ואנחנו מאמינים – שאנחנו יכולים לעשות.

לכן אני רוצה להגיד שהכספים האלה באמת יקדמו הרבה מאוד את הקהילה.

הנושא הראשון בתקציב קשור לנושא של מפעלים מוגנים. השכר הבסיסי של אדם שעובד במפעל מוגן הוא 7.03 שקלים לשעת עבודה כאשר בנוסף לכך הוא גם מקבל שכר עבור עבודתו שיכול להסתכם בעוד כמה מאות שקלים בחודש. זה נע בערך בין 500 שקלים ל-1,800 שקלים עד אלפיים שקלים, התוספת עבור העבודה. השכר הבסיסי שלו הוא 7.03 שקלים לשעת עבודה. על פי השירות לעיוור, המשקם שהיא חברה שמעסיקה אנשים עם נכויות במפעלים מוגנים, משלמת 15.80 שקלים לשעת עבודה ועל פי השירות לעיוור, התשלום לקהילה שלנו, לאנשים עם עיוורון, התשלום הקבוע לשעה אמור להיות חצי מהסכום הזה. היינו, 7.80 ומשהו אגורות. אנחנו מבקשים תוספת.

אין כאן שכר מינימום?

לא. אין שכר מינימום.

למה?

הם מועסקים במפעלים מוגנים וזה שכר מוגן.

אז הממשלה צריכה להשתתף. אדם צריך לקבל שכר מינימום.

אין יחסים של עובד-מעביד. לא קיימת מערכת יחסים כזאת.

זה שהם לא נותנים, זה בסדר, אני מבין כי הם יכולים לקבל עובדים אחרים, אבל הממשלה צריכה להשלים לשכר מינימום.

הממשלה כנראה משלימה את השכר עד המקום שהוא קיים. יכול להיות שכך היא רואה את זה.

אנחנו מדברים על הבן אדם.

המדינה נותנת 7.03 שקלים לשעת עבודה והיא משתתפת גם בתשלום עבור אחזקת המפעלים האלה דרך הועדה עבור כל אדם שעובד. זאת אומרת, המפעל שמעסיק את העובדים מקבל תמיכה מהמדינה עבור העסקת כל עובד.

אני לא רוצה לומר שמבחינת איך שאנחנו, הקהילה, רואים את זה אבל יש כאן משהו ששם אותנו מאוד לא נכון, ששם אותנו כך שגם מבחינת יכולת השתכרות, קיום בסיסי, טיפול במשפחה וחיים איכותיים אפילו ברמת המינימום, זה לא מגיע לשם.

מה אתה מבקש מהוועדה?

אני מבקש שמונים אגורות תוספת לכל אדם לשעת עבודה, שזה יהיה לפחות חצי מהמשקם.

כמה כסף?

סך כל התקציב הוא 785 אלף שקלים לשנה.

אתה מבקש תוספת של 785 אלף שקלים.

כן. 785 אלף שקלים עבור הנושא של תעסוקה במפעלים מוגנים.

כמה מתוך הקהילה עובדים במפעלים מוגנים?

זה דבר שאני מאוד רוצה להתייחס אליו. כיום עובדים קרוב ל-850 אנשים במפעלים המוגנים ועוד כ-220 שמועסקים דרך גורמי העסקה אחרים במפעלים שאינם קשורים ישירות לשירות לעיוור.

ברשותך, תשלים את כל הדרישות. מה עוד אתה רוצה? 785 אלף שקלים ובזה גמרנו חשבון?

אם הייתם יכולים להעלות בשלושה שקלים לשעה ולהגיע לעשרה שקלים, זה היה מצוין.

מאחר והזמן קצוב, בואו תנסו לרכז. את הצורך כולנו מבינים ולא צריך אפילו להסביר במילה. אתה אומר שאתם רוצים שיוסיפו שמונים אגורות לשעת עבודה, סדר גודל של 750 אלף שקלים. תגידו לנו עוד איזה נושאים כדי שנדע על מה אנחנו מדברים ואז נראה אם אנחנו יודעים להתמודד עם דברים כאלה.

אני רוצה שאת הנושא הבא מכון בן דוד יציג אותו. זה הנושא של אנשים עם חירשות ועיוורון. התקציב הנדרש עומד על 250 אלף שקלים.

הגענו למיליון שקלים.

אני מנכ"ל של עמותת מכון בית דוד שמפעילה את המרכז לחירש-עיוור. אנחנו עובדים כבר כמעט 25 שנים, הגוף היחידי בישראל שנותן שירות לאנשים שהם לקו כפליים, גם בחירשות וגם בעיוורון. זה נובע מפגם גנטי שנקרא תסמונת אשר, תינוק נולד עם לקות שמיעה או חירשות ומיד יש לו הצטמצמות בשדה הראייה. זאת מחלה ניוונית. בגיל ההתבגרות, 15-16, הוא מתחיל לסבול מעיוורון לילה ומצמצום של שדה הראייה שהוא לא רואה בצדדים, וזה מתקדם במהלך החיים. לפי נתון סטטיסטי, חלק ממספר החירשים בישראל שגם הוא לא ידוע, אנחנו זיהינו ובמאגר המידע שלנו יש מעל 800 אנשים כאלה בישראל בכל חלקי הארץ וזה חוצה את כל המגזרים. זיהינו מעל 800 כאלה. אנחנו מטפלים כמעט בחצי מהם ואנחנו נותנים שירות סוציאלי, נותנים פעילות חברתית ויש לנו לצורך כך חמישה מועדונים לקבוצות גיל שונות. אנחנו מפעילים דברים נוספים ויש לנו למשל אולפן עברית כך שכאשר הגיעו עולים חדשים לישראל והם היו חירשים-עיוורים, הם לא יכלו ללמוד כי שלחו אותם לאולפן של חירשים והם לא יכלו לראות את הלוח, שלחו אותם לאולפן של עיוורים והם לא שמעו את המורה.
נמצאת אתנו דנה שהיא מנהלת פרויקט אצלנו של תכנית חונכות. זאת תכנית שלא קיימת בעולם. אנחנו מצליחים לזהות את הצעיר, את הילד, שהוא עומד עכשיו להתעוור ואנחנו מגיעים אליו לבית הספר ומדריכים את הצוות ומצמידים לו חונך חירש-עיוור מבוגר שייתן לו את הכוחות להתמודד עם הבעיה הזאת.

אנחנו באנו לכאן לדבר ספציפי. בתקציב שלנו אנחנו נופלים בין הכיסאות. לא מופיעים בתקציב משרד הרווחה בשום מקום, לא בין חירשים ולא בין עיוורים. אנחנו באים עכשיו לתכנית חדשה שאנחנו מעתיקים אותה מארצות הברית, שם היא קיימת בכ-12 מדינות, והתכנית הזאת היא שירות תומך. זה לקחת לאדם חירש-עיוור, שהוא מוגבל לחלוטין, הוא לא יכול אפילו לצאת מהבית לעשות קניות, הוא רוצה לבקר את הילד שלו, רוצה ללכת למקום כלשהו אבל הוא לא יכול לצאת מהבית בלי מלווה צמוד ולא יכול לעשות פעולות נוספות.

מדובר ב-250 אלף שקלים.

הוא מקבל שישים שעות בשנה של תרגום. רק אם הוא יוצא אתנו לטיול שנתי של שלושה ימים, הוא גומר את שישים השעות. אם הוא בא למועדון חברתי, הוא גומר את השעות שלו. אנחנו רוצים שכל אדם חירש-עיוור יהיה זכאי לשירות תומך. כמו שלבעל מוגבלות אחרת יש זכאות אחרת, יש לו זכאות לקבל תומך או מסייע או מישהו שיבוא ויעזור לו בדברים המינימליים והבסיסיים ביותר, אדם חירש-עיוור זכאי לקבל מלווה שיבוא אליו פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, ויצא אתו לסידורים הקבועים שלו.

אנחנו פנינו לאפוטרופוס הכללי וקיבלנו לשנת 2015 הקצבה אבל זה לא מספיק כי אנחנו צריכים לתת מצ'ינג על החלק השני וגם התקציב לא מספיק.

מה הסכום בו מדובר?

ביקשו עבורנו 250 אלף שקלים לפרויקט הזה. זה כבר מונח על השולחן שלוש-ארבע שנים.

גיא, מי הבא?

לגבי הנושא של הדרכה שיקומית, מישהו ממגדל אור. מדובר בתקציב של 250 שקלים. עודד או מישהו אחר ממגדל אור יסביר מה הצורך.

גיא, יש לכם נייר שמרכז את כל הדברים?

כן. שלחנו.

מי אמור לתת תשובות?

האופוזיציה.

האוצר לא נמצא.

גם בדיון הזה האוצר לא נמצא?

פשוט אי אפשר להאמין.

איך אפשר לקיים דיון שנוגע לכסף בלי האוצר?

כנראה הכסף מרוכז אצל מנהלת השירות לעיוור במשרד הרווחה.

הכסף מרוכז אצל ניסן.

ניסן עורך את החלוקה?

לא. אני מחייכת. מרגישים שניסן הוא הנציג של האוצר כך שאין צורך בנציג נוסף.

אם אפשר לבקש שלא יבואו נציגי האוצר השבוע בכלל לוועדה. זה מה שאני הייתי עושה.

אני ממליצה לכל המוזמנים לחכות חצי שעה לדיון הבא על העברות תקציביות, כי אז האוצר יגיע על עשרות נציגיו.

כל נציגיו.

ותראו כמה כסף עובר ומתבזבז.

ועל מה.

אני מבקש, בואו לא נערבב את הפוליטיקה שלנו עם הנושא של העיוורים.

זאת לא פוליטיקה.

זאת לא פוליטיקה.

אין כאן עניין של שמאל וימין.

מדובר ביכולת שלהם לקבל תשובות.

כל פעם ועדת אלאלוף מגיעה והאוצר לא מגיע. האוצר מגיע מתי שנוח לו, אז שלא יבוא בכלל.

אולי ניסן יחליט לתת כסף. חבל על הזמן.

לא ידעתי שגם על העיוורים צריכים לעשות בלי תקשורת. הבושה היא גדולה.

מה אתה מציע לעשות?

שנשמע אותם. נכבד אותם. זה יום העיוור.

אבל מה, נשמע אותם לפרוטוקול?

אנחנו לא מעוניינים לשמוע אותם לפרוטוקול. אנחנו מעוניינים לעזור.

בכל מקרה האוצר לא יכול לתת תשובה במקום.

על מנת לעזור, נציגי האוצר היו אמורים להיות כאן.

ניסן, האם יש כוונה להעביר עכשיו כסף לצרכים שלהם?

נשמע את הצרכים ונחליט איך אנחנו פועלים.

יש כוונה להעביר כסף לצרכים שלהם? זה אפשרי?

אנחנו דורשים להעביר להם את הכספים כדי שתהיה להם יותר איכות חיים.

אם אנחנו נחליט שכן, נמצא את הדרך.

אם אנחנו נחליט עכשיו בישיבה שצריך להעביר להם את הכספים, נעביר אותם?

אבל הוא לא יעלה לך את זה להצבעה.

את יודעת שכן. למה לא? אני אומר לכם שאם נחליט כן, ניסן יש לו דרך איך הוא יכול להעביר.

רבותיי, בוא נמשיך.

אני רוצה שריטה תמשיך כדי שנציג את הנושא. הנושא של הדרכה שיקומית הוא בעצם חבל הטבור שלנו לעולם. זה נושא מאוד חשוב ונשמח שריטה תציג אותו.

אני ממגדל אור. אני רכזת מקצועית של המדור להדרכה שיקומית של מגדל אור שזה מרכז שנותן שירותים.

שכמעט סגרו אותו לפני שנה.

שסגרו ונקנינו מחדש על ידי יעדים לצפון, קרן רשי. אנחנו מכירים משם, מהמאבק. אנחנו נותנים סל שירותים מלא לאדם לקוי הראייה ולאדם בעל העיוורון. הסל שלנו הוא כול שירותים שהם בקנה מידה ארצי לכל הגילאים, שזה המדור בו אני עובדת ותכף אני אציג את זה. סל שירותים אחר הוא בקנה מידה אזורי באזור הצפון כמו המכון לראייה ירודה, כמו המפעל המוגן שדובר עליו קודם לכן או שגם ידובר עליו בהמשך.
אני רוצה להתמקד בעיקר בפן המקצועי של ההדרכה השיקומית שזה התחום בו אני מתמצאת יותר.

על כמה כסף אנחנו מדברים במקרה הזה?

250 אלף שקלים.

כמה פרויקטים כאלה?

זה תלוי בנו כמה פרויקטים יהיו.

תקציב ההדרכה השיקומית הוא שבעה מיליון שקלים שהוא כמובן תקציב מאוד מאוד צפוף משום שזה ה-א'-ב'. עיוור לא יכול להתחיל את השיקום שלו אם הוא לא לומד ללכת עם מקל ולעשות לעצמו קפה. הוא צריך את זה בשביל ה-א'-ב' של ההתחלה לזוז. מכאן הוא יכול ללכת לעבודה, ללמוד, להביא ילדים לעולם, לטפל בהם וכולי.

מה זה ה-250 אלף שקלים?

מדברים כאן על פרויקט מאוד מסוים, מאוד קטן. אתה בקשות צנועות.

אתם יכולים לתקצב אותם בפרויקט הקטן הזה?

לא. התקציב כולו נגמר לנו. שבעת מיליון השקלים האלה נגמרים לנו כל שנה כבר בחודש ספטמבר.

יש כאן רשימה של דוברים שכל אחד מדבר על הפן המיוחד שלו ולכל אחד יש את הצורך בתוספת כספית. אם נסכם את כל הבקשות האלה ונניח הכסף הזה, אם הוא עובר אליך, את יודעת איך להעביר אותו לפי היעדים?

ברור.

לא, לא ברור. תחשבי עוד פעם.

ברור.

לגיא חסרים 250 אלף שקלים לצורך הנושא עליו הוא דיבר. את תקבלי סכום מסוים, מתוכו את תוכלי להעביר 250 אלף שקלים לנושא הזה או שיש לך בעיה של קריטריונים שאת צריכה לחלק את זה על כל הנושאים שבעולם?

לא.

מה התקציב שלכם לתמיכות בארגונים כאלה?

היא אמרה קודם.

נצבע כל סעיף לסעיף התקציבי המתאים. יש לנו בערך ארבעה סעיפי תקציב. נעביר כל סכום לסעיף הראוי לו.

ניסן, למה אתה שואל אותה? אתה יושב ראש ועדת הכספים. אתה יכול לצבוע. אתה, בהתייעצות עם החברים, יכול לצבוע את הנושא הזה ולהעביר לה עבור א', ב', ג', ד'. עזוב אותה. היא תסכים לעשות את זה בשמחה.

לא שהיא תסכים אלא הרבה פעמים שאתה מעביר לתקנה, מאותו רגע אתה מאבד את השליטה.

תן לי את הפרויקט הזה ואני מסדר לך את זה בשבע דקות. חוץ מזה קיצצו בישיבות למעלה מחצי מיליארד שקלים כך שתוכל להעביר להם. מה עשו עם הכסף של הישיבות?

אם אני רוצה להעביר נניח לפונוביץ' סכום, אני לא יכול.

נכון, אתה לא יכול אבל לזה אתה כן יכול. בכלל לישיבות אתה לא יכול להעביר אבל את הכסף של הישיבות אפשר לתת להם. מה עשו עם הכסף הזה?

ועדת הכספים מעבירה כל שנה כסף.

בלי בעיה. אפשר להעביר את זה בכמה דקות.

גיא, הדף שאתה הכנת מרכז את כל הבקשות. הבקשות המרוכזות, הסכום הוא מיליון ו-650 אלף שקלים עבור כל הדברים. אנחנו ניקח על עצמנו.

אנחנו ממש מודים לכם.

אנחנו ניקח על עצמנו למצוא את הכסף הזה ולהעביר אותו אליך לפי הבקשה הזאת.

תודה רבה.

אנחנו ניקח על עצמנו, נמצא את הכסף ונעביר לכם אותו. נחלק אותו לפי הבקשים כאן ואת תדאגי להעביר להם את זה.

יישר כוח.

אפשר עוד נושא קטנטן עם חיים רשלבך?

מה שהוא רוצה להציג, אני יודע שנצטרך לפתור את זה בינינו.

ברשותך, כמה מלים. אני מנכ"ל בית חינוך עיוורים בירושלים. הקמנו מרכז ספורט ובריכת שחייה. המוסד הוא מלכ"ר. זאת אומרת, אילו היינו משתמשים בבריכה רק לעיוורים, לא היינו צריכים לשלם מע"מ. עיוורים נכנסים חינם, אפס, שום דבר. אנחנו פתחנו את הבריכה גם לציבור הרחב כדי שתהיה מעורבות, אינטגרציה. לא לבודד ולא להשאיר את המקום רק לעיוורים. כאשר הציבור משלם, אנחנו מעבירים את המע"מ לשלטונות. העיוורים נכנסים חינם. אם עיוור נכנס חינם, הוא משלם אפס. 18 אחוזים מע"מ מאפס, זה אפס. באים שלטונות המע"מ ואומרים, אתם נותנים מתנה לעיוורים, זה עניינכם, אנחנו דורשים את המע"מ.

לא ייאמן.

אתם צוחקים אבל הם דורשים את המע"מ. נלחמנו אתם שנים שזה ממש עיוות. אם אנחנו לא מקבלים כסף, מה נשלם? אני אומר להם שיש מקומות שנותנים הנחות ולא משלמים. לא, אנחנו רואים את העיוורים כמשפחה וחוק המע"מ אומר שאם אתה נותן הטבה למשפחה, אתה חייב לשלם מע"מ. העיוורים הם לא משפחה. כל אחד הוא בודד ובפני עצמו.

אם העיוור היה משלם שקל, כמה מע"מ הוא היה משלם?

הייתי משלם את ה-18 אחוזים.

על השקל.

על השקל.

איפה מופיעה בחוק הגדרה כזאת? כל בני האדם הם משפחה.

זה עיוות ואני מבקש את הוועדה ואת היושב ראש שכתבתי לו לטפל בזה. אני מאוד מבקש לתקן את העיוות הזה.

אתה יכול להעביר לי העתק של המכתב?

כן.

אני בטיפול בנושא הזה עם זאב שאחראי על הנושא הזה. זה קצת יותר מסובך אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כאן. זה עשו גם בהסכמים שהיו בהקמת העניין. זה יותר מסובך ממה שזה נראה. אני מקווה שנפתור את זה. אם זה היה רק כך שמו שנאמר, לא הייתה בעיה אבל כנראה בהקמת הבריכה האוצר השתתף ועשה אתם הסכמים מסוימים. אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע.

אם הוא עשה הסכם כזה.

הוא נתן כספים להקמה.

אז הוא נתן. אז מה אם הוא נתן?

אני מטפל בזה.

אנחנו מעבירים מדי חודש בחודשו סכומים גדולים מאוד למע"מ שאנחנו גובים מהציבור שנכנס.

תגבה חצי שקל ממי שנכנס.

לא, הם לא מקבלים את זה.

תגבה חצי שקל ותשלם מע"מ על חצי שקל.

הם לא מקבלים. הם רוצים מחיר מלא.

אתה תוכל לעדכן אותנו בנושא?

אני אוכל לעדכן אתכם בנושא. אני רק אומר שהתחלתי את הטיפול בנושא הזה וזה יותר מורכב.

תוך כמה זמן הטיפול? שלא נגיע לשנה הבאה ולא יהיה פתרון.

כמה מלים על צרכים של ילדים כדי שחברי הכנסת ישמעו. אני יושבת ראש אופק לילדינו, הארגון הארצי של הורים לילדים עם עיוורון ולקות ראייה. אני בעצמי אימא של בחורה צעירה בת 31 עם עיוורון. אמנם האוכלוסייה שלנו מהווה כשבעה-שמונה אחוזים מהאנשים בעלי תעודת עיוור, אבל זאת אוכלוסייה עם פוטנציאל אדיר וחייבים לתת למשפחות שלנו, להורים שמתמודדים, ולילדים עצמם את הכלים ההכרחיים כדי שהם יוכלו לתפקד ולקדם את ילדיהם.

אני מבקש מהוועדה הזאת לתת את הדעת על הנושא הזה החשוב ביותר של הורים והצרכים שלהם ושילוב הילדים שלנו במערכת הכללית.

תודה. אני מודה לציבור שהגיע לכאן. שמענו את הדברים. אני יודע שזה רק על קצה המזלג כי זה רק במסגרת יום כולל של הכנסת אבל אנחנו בעזרת השם הבטחנו ונטפל בנושא הזה.

אני מציעה לקבוע תאריך יעד ברור.

כן, נשמח לכך.

הם בונים עלינו.

אם אני לקחתי על עצמי, תנו לי.

כמה זמן? חודשים?

כשאני אצליח בעזרת השם.

זאת תשובה לא מספקת.

מה האלטרנטיבה שלך, שלא יהיה בכלל?

למה שלא יהיה בכלל? תקבע תאריך יעד.

נעשה את זה, בעזרת השם.

אני ממשרד החינוך וחשבתי שתרצו לשמוע גם את משרד החינוך.

רצינו בהתחלה אבל קפצנו. ממש בקצרה.

בקצרה זה יהיה קצת קשה כי משרד החינוך מאוד מסייע לתלמידים עם לקות ראייה. במערכת החינוך במדינת ישראל לומדים כ-2,700 תלמידים, מתוכם 1,200 תלמידים לומדים בחינוך הרגיל, בכיתות הרגילות, והם מקבלים טיפולים שבועיים פרטניים בין שעתיים שבועיות לשמונה שעות שבועיות. יש הרבה מאוד תמיכות שהילדים האלה מקבלים. אני לא יכולה לומר שהם מקבלים את מלוא התמיכות ומאה אחוזים אבל בהחלט הם מקבלים לא מעט, דבר שמאפשר להם ללמוד, להתקדם ולהיות חלק מהתלמידים בכיתה ובבית הספר.

זה בערך מה שאני יכולה להגיד על קצה המזלג ובקצרה. אם שואלים אותי מה כן היה אפשר לתלמידים האלה, אז הערכות הטכנולוגיות יכולות להיות.

זה לא נושא הדיון כאן.

זה בוודאי בוועדת החינוך צריך לעלות.

כבוד היושב ראש, אני רק רוצה להזכיר, דיברתם על האוצר. אני חייב לומר לזכות האוצר שטיפלו בנושא כאוב שבמשך 35 שנים לא טופל, בנושא גמלת השר"ם והאוצר התגייס לזה ונתן סיוע אדיר באופן פרטני כמובן לכל אדם שזכאי לטובת קבלת גמלת שר"ם, מה שלא קיבלנו במשך שנים רבות למרות שהיה מגיע לנו אבל מבחן ה-ADM חסם אותנו מלקבל אותה. היה חשוב לי לומר את זה.

חשוב מאוד לומר ולהגיד תודה.

רבותיי, תודה רבה. כמה שאוכל להיות יותר טוב וכמה שאנחנו נוכל להיטיב ולסייע שיהיה יותר טוב ויותר נוח.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:45.>