PAGE
2
ועדת הכספים
08/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 381>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ד (08 ביולי 2014), שעה 10:07

<1. אישור השקעת בעלים בחברת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות>
<2. שינויים בתקציב לשנת 2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן

אראל מרגלית

>
אנסטסיה הראל - רפרנטית תעשיות ביטחוניות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר אדרי - אגף התקציבים, משרד האוצר

יובב גביש - רכז תעשיות ביטחוניות, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

יאיר בקמן - רפרנט תעשיות ביטחוניות, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

אלוף (מיל) אודי אדם - יו"ר דירקטוריון התעשייה הצבאית

אבי פלדר - מנכ"ל התעשייה הצבאית

זמירה גנני - סמנכ"ל לכספים ובקרה, התעשייה הצבאית

אורה בהלקר - עוזרת ליושב ראש ועד העובדים, התעשייה הצבאית

יהודה פורת - כלכלן, חטיבת המחקר, בנק ישראל

אלחנן גלזר - חבר כנסת לשעבר

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<אישור השקעת בעלים בחברת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות>

אנחנו שמחים לראות אתכם ונשמע לשמוע קצת דיווח. כפי שסיכמנו, אנחנו גם נמשיך לעקוב אחרי הביצוע. אני לא יודע מאיזה עמדה כל אחד יעקוב, אבל נעקוב.
על סדר היום אישור השקעת בעלים בחברת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות.

לאחר מכן יש לנו פנייה תקציבית שקשורה בזה.

מאחר וקיימנו הרבה מאוד דיונים, מי שתחליטו ייתן סקירה קצרה היכן זה נמצא, האם זה עומד בלוח הזמנים, האם יש תקלות, האם צופים פני עתיד למשהו בעייתי שנדע שאנחנו צריכים לא רק להשקיף מהצד.

בבקשה.

בוקר טוב לכולם. בהמשך לדיון שהיה כאן בסוף חודש אפריל, ב-28 באפריל, אנחנו ממשיכים כרגע בתהליך עליו סוכם, מכינים את החברה להפרטה ואנחנו מגיעים היום לוועדה כאבן דרך נוספת במסגרת אותו תהליך בו הוחל.

מבחינת החברה אנחנו עושים מספר פעילויות, כמו שסיכמנו ותיארנו כאן, כאשר אחת מהן היא קודם כל בתוך החברה, פרישת עובדים. בחודש מאי התחלנו בפרישת עובדים. סוכם על פרישה של 1,200 עובדים בתע"ש, כולל חברת הבת רשות אשקלון. בחודש מאי יצאו 112 עובדים, בחודש יוני יצאו עוד קרוב למאה עובדים ואנחנו נמצאים במתווה כפי שסוכם.

אתה יכול להרחיב קצת? מי העובדים שיוצאים?

העובדים שיוצאים הם עובדים שעבדו הרבה מאוד שנים בחברה, בדרך כלל משהו כמו שלושים שנים. עובדים עם ותק גדול מאוד. עובדים שנתנו הרבה מאוד ואנחנו נמצאים היום במבצע נוסף בדרום כך שהעובדים האלה התגייסו למבצע. דרך אגב, כבר הבוקר פנינו והעמדנו את כל החברה לרשות הצבא. אותם עובדים שעשו את זה במשך שלושים שנים, ממשיכים לעשות. העובדים שפורשים היום אלה עובדים שמיצו את עצמם בתוך החברה אחרי הרבה מאוד שנים של עבודה ויש תכנית מסודרת, תכנית פרישות. אני שמח שהתכנית הזאת הוסכמה יחד עם ועד העובדים ויחד עם ההסתדרות והאוצר.

אני רוצה לציין שיש כבר כזה ביטחון שהוא הרשה לעצמו לצאת לחופש אחרי כל כך הרבה שנים.

אדוני היושב ראש, אל תדאג, הוא און ליין כל הזמן.

אני בטוח אבל בכל אופן, זאת דרגה וזה שהוא לא כאן, סימן שהכול מתנהל על מי מנוחות.

התהליך הזה של פרישת 1,210 עובדים שהתחיל כמו שאמרתי, יסתיים במהלך שנת 2015 כאשר במקביל החברה גם קולטת כמאתיים עובדים חדשים עבור פרויקטים שהם פרויקטים חדשים שנכנסים לחברה באופן שוטף וחלק מהאנשים גם מחליפים את העובדים שפורשים. זאת אומרת, יש לנו גם במקביל לפרישת עובדים גם קליטת עובדים וזה חשוב לציין כי בסך הכול זה גם מצעיר את החברה וזה גם נותן אופק לאנשים שנמצאים מבחינת היקף הפעילות.

כפי שנאמר כאן, החברה גם נערכת לשינוי מבנה ארגוני. אנחנו יורדים מרמה של חמש חטיבות לרמה של שלוש חטיבות כאשר זה חלק מהצמצום בכוח אם וזאת גם התכנסות ברמות המטה, כך שהחברה מבחינת הפעילות העסקית שלה – שהיום היא פעילות בעייתית מבחינת רווח והפסד – אנחנו מתכננים להיות בסף 2015 וב-2016 חברה רווחית. זאת הכוונה שלנו.

במקביל אני יכול לציין שאנחנו ממשיכים בפעילות העסקית של החברה. החברה בשנה שעברה הכניסה הרבה מאוד הזמנות משווקי יצוא, משהו כמו שמונים-תשעים אחוזים מההזמנות שנכנסו לחברה היו דווקא משווקי יצוא. השנה אנחנו ממשיכים במגמה הזאת. יש לנו פוטנציאל גדול מאוד. רק לסבר את האוזן, אנחנו נמצאים היום במשאים ומתנים בשווקי יצוא בהיקף של מעל שני מיליארד שקלים, כך שמבחינה זאת אנחנו צופים שגם השנה הזאת תהיה שנה טובה וזה ייתן לנו אופק טוב לחברה.

אנחנו גם עומדים לממש את ההסכם שלנו עם משרד הביטחון לרכש חמש-שנתי. ההסכם הזה נחתם באותה מסגרת הסכמים שנחתמה בערב חג הפסח, אושרה כאן בוועדת הכספים ואנחנו מצפים שבימים הקרובים גם ממשרד הביטחון יגיעו ההזמנות החדשות ויאפשרו ליישר את הקווים ולעבוד בצורה אופטימלית בקווי הייצור.
דבר נוסף שצריך להגיד זה המעבר לנגב. אני חושב שזה סופר חשוב. אנחנו כולנו יודעים שזאת אחת המטרות של כל התהליך הזה. החברה נערכה, הוקמה מינהלת שעוסקת בנושא המעבר לנגב ביחד עם משרד הביטחון שעוסק בכל הנושא הסטטוטורי יחד עם משרד האוצר. יש היום פעילות גדולה מאוד עם לוח זמנים צפוף מאוד שהמטרה שלו בשנת 2020 עד 2022 להעביר את כל הפעילות שנמצא היום ברמת השרון לנגב. זאת פעילות שאנחנו עושים במקביל לכל הדברים האחרים של החברה.

תמיד אמרתי שיש שתי חברות, חברה אחת שעובדת בתחום העסקי וחברה שנייה שעסקה בכל נושא ההסכמים ובכל הנושא של השלמת דברים. אני מקווה שעכשיו אנחנו מתאחדים לחברה אחת ובהמשך לאישור היום של ועדת הכספים, אדוני היושב ראש, אנחנו נוכל לעבוד בצורה אופטימלית בשנתיים הקרובות ולצאת לדרך חדשה.

רשות החברות מתכוונת ב-2015 להפריט את החברה וגם בנושא הזה הקמנו הרבה מאוד צוותי עבודה ואנחנו עובדים יד ביד עם רשות החברות כדי להשלים את המהלך הזה ב-2015 ובסוף 2015 החברה כבר תהיה חברה פרטית. זאת הכוונה.

נראה לך שאתם עומדים בלוחות הזמנים ובכל התחנות שנקבעו?

אנחנו עומדים בצורה הדוקה מאוד בכל לוחות הזמנים. אנחנו לא אפשרנו חופשות גם בקיץ הזה להרבה מאוד אנשים כדי לעמוד בתהליך ובכל המחויבויות שלנו כדי לצאת לדרך בסוף השנה הזאת, תחילת שנה הבאה.

אני מבין שכל המעבר הוא באחריות של משרד הביטחון.

משרד הביטחון אחראי לנושא הסטטוטורי והקים אצלו מינהלת לנושא המעבר לנגב. כלה פעילות של מה להעביר ואיך להעביר, בתוך החברה נעשית עבודה גדולה מאוד שהמטרה שלה היא למפות את כל התהליכים שעוברים לנגב ושנית, לבדוק מה הן הטכנולוגיות העדכניות בעולם כי בסך הכול היום העולם מתקדם ואנחנו נמצאים היום בבדיקה מאוד יסודית טכנולוגית עמוקה של כל המומחים שלנו כאשר המטרה היא לעשות משהו שיהיה הרבה יותר יעיל עם תפוקה יותר גדולה על השטח ועלות יותר נמוכה.

אתם מתכננים שכתוצאה מהמעבר, הרבה מעבר לעובדים עליהם סוכם כנראה יפרשו כל אחד בזמנו ובעתו אבל תצטרכו להכניס כוח אדם חדש מהדרום? או שאנשים יעברו לשם?

אנחנו מתכננים גם וגם אבל כבר היום יש מחלקות מסוימות בחברה שאנחנו לא מבצעים קליטה, לא אושרה קליטה מאזור המרכז אלא קליטה רק מאזור באר שבע. לדוגמה, ניסויים שלנו, אנחנו כבר לא קולטים היום אנשים מאזור המרכז אלא ההכוונה היא לקלוט אנשים מאזור הדרום, מאזור באר שבע כי זה יהיה מוקד הפעילות שלנו בעתיד. לכן כל ההכוונה הזאת הולכת כבר לדרום.

יש חברה אחת שהולכת בנפרד.

יש את תומר, שהיא פעילות נוספת שעוסקת בתחום ההנעה. יחד עם משרד הביטחון אנחנו עובדים על הפיצול של הגוף הזה מתוך התע"ש, וזאת פעילות שנעשית יחד עם מערכת הביטחון. גם כאן זה נעשה ברמה היום יומית עם לוחות זמנים.

אבל היא תישאר באזור המרכז?

כן. היא תישאר באותו מקום בו היא נמצאת היום. לא יצטרכו לבנות תשתיות חדשות אלא יצטרכו להשלים תשתיות. תע"ש ותומר יעבדו יד ביד גם לאחר מכן. יש בינינו הסכם וההסכם הזה ייכנס לתוקף מיד עם הפיצול בין תומר לתע"ש.

משרד הביטחון יעמוד בהתחייבויות שלו לגבי רכישה של 550?

אנחנו סיכמנו עם משרד הביטחון את ההסכמים ובימים הקרובים אנחנו צריכים לקבל את ההזמנות הראשונות.

ראשית, אני רוצה להודות לוועדה וליושב ראש – בהנחה שההעברה התקציבית תאושר – על הנחישות ועל הליווי והתמיכה. זה לא מובן מאליו ואני לא חושב שבשנים האחרונות היו חברות בסדר גודל כזה כמו תע"ש שעוברות את התהליך הזה ואני חושב שעד כה בהצלחה. אנחנו היום בנקודת אל חזור.

לצערם של חצי מחברי הכנסת.

אני לא חושב שיש כאן צער של אף אחד.

לצערי.

לטובת החברה ולהבראת החברה, אני חושב שזאת ההחלטה הנכונה ביותר. אגב, ימים כאלה כמו המבצע הזה, פתאום מבהירים את הערפל שיש בנחיצות לחברה עם יכולות כאלה.

על זה אנחנו מסכימים. השאלה מה יקרה כאשר זה יהיה אצל האחים עופר ואז ימכרו את זה לסינים. אז נהיה שוב בדיון הזה וניזכר מה אמרנו.

לא. זה לא יהיה כך.

אני לא רוצה להיכנס לזה.

עכשיו זה נראה מופרך.

תפקידי כיושב ראש הדירקטוריון הוא לעזור לחברה ולהביא אותה למצב שהיא עומדת גם ביעדים שלה וגם עומדת בהחלטה שוועדת הכספים גם מגבה אותה, שזאת הפרטה. לכן אנחנו נעמוד בלוחות הזמנים כי לוחות הזמנים כאן הם מאוד קריטיים, גם במימון שתכף נראה שהחברה מקבלת וגם במעבר לנגב.

המעבר לנגב, אם לא יהיו בעיות של פקידים – וסליחה על הביטוי - החברה תעבור בזמן. מה זה בזמן? ב-2022 אפשר יהיה להעביר את הכול לנגב. אם יערימו מכשולים, זה לא יהיה. אני תמיד נותן כדוגמה את עיר הבה"דים. עיר הבה"דים, יכולנו ב-2006 להיות שם ואנחנו באיחור של שמונה שנים וזה עולה הרבה כסף.

בכל מדינת ישראל יכלה להיות היום בנייה מסוג אחר לגמרי בלי בעיות של מחירי דירות וכולי, אם היה אפשר לבנות משהו בפחות מ-13 שנים. היום לבנות בית, זה 13 שנים.

אני חושב שזה לא נכון.

בטח שלא. אין תקדים כזה בעולם.

לכן אנחנו נעמוד בלוחות הזמנים. אני מודה מאוד לשאר הגורמים, לכל משרדי הממשלה השונים. אני חושב שנעשתה כאן עבודה לא קלה אבל בסופו של דבר החברה יוצאת לדרך חדשה.

אדוני היושב ראש, שאלת לגבי הנושא של העובדים. תהיה פרישה טבעית, בוודאי, אבל הנגב היום, הגופים המרכזיים בנגב כמו אוניברסיטת בן-גוריון, כמו מכללת סמי שמעון, כמו עיריית באר-שבע, כמו מועצת הר הנגב, ערוכים גם מנטלית וגם בתפיסת העולם שלהם לקלוט חברה כזאת. לכן אני חושב שזה יעשה רק טוב לנגב מבחינת כל הגורמים.

תודה רבה.

יש עוד משהו שרוצה להוסיף?

רכז תעשיות ביטחוניות ברשות החברות. אני לא ארחיב על מה שנאמר כאן על ידי המנכ"ל ועל ידי היושב ראש, אבל אנחנו, כמי שמנהלים את תהליך ההפרטה יחד עם אגפי האוצר ועם משרדי הממשלה וכמובן יחד עם החברה, אנחנו כן נדווח שאנחנו מתקדמים בצורה יפה בהתאם ללוחות הזמנים לתהליך ההפרטה. אמנם היה לנו עיכוב די משמעותי בתחילת השנה עד לחתימת ההסכמים עם העובדים ועד שדרך ההפרטה אושרה, אבל מבחינתנו זה לא מעכב את לוחות הזמנים אלא זה מצמצם תהליכים שהיו אמורים לקרות בטווח זמנים גדול יותר. אנחנו כרגע בעבודה מתואמת בכמה מאמצים מסדירים את פעילות החברה יחד עם החברה בכל היבטי המקרקעין, איכות סביבה, מעבר לנגב, הסדרת ההיבטים הכספיים, מבנה ההון של החברה. יש כאן היבטים של פיצול של חברה אחת לשלוש חברות וזה לא פשוט גם ברמה המשפטית וחשבונאית. אלה תהליכים שאנחנו נצטרך לעשות והכוונה שלנו עד סוף השנה לצאת במכרז להליך ההפרטה במטרה להפריט את החברה עוד בשנת 2015 עד סוף השנה.

חשוב לומר שבפנייה יש שני אלמנטים כאשר האלמנט הראשון הוא לאשר השקעה בחברה, השקעת בעלים בחברה, בסכום של עד 500 מיליון שקלים, ובנוסף, וזה שונה מפניות שהגיעו אלינו עד היום, גם לאשר הלוואות המדינה לחברה כולן או חלקן או המרתן להון מניות בעיתוי שתקבע רשות החברות הממשלתיות, בתיאום עם החשב הכללי.

לצורך העניין הזה, אני מבינה שהבאתם את המסמך הנוסף הזה שעומד ביחס לסטטוס הלוואות תע"שד שמונח בפני חברי הכנסת. אם אתה יכול לומר כמה מלים על המסמך.

מכיוון שזה הנושא השני שעל סדר היום, לא התייחסתי אליו כי אני מציע שאגף התקציבים יציג את הסכם המימון כמי שהוביל אותו.

בנוגע להלוואות המדינה, מדובר בסוגיה יחסית טכנית שהתלבטנו האם נדרש אישור או לא, אבל למען הסר ספק הבאנו אותה לאישור. עד היום, כמו שרשום בספרי המדינה, ויש כאן מסמך שמפרט מעט את ההלוואות שניתנו לתע"ש במהלך השנים שעומדות בספרי המדינה על כשלושה מיליארד שקלים, שלושה מיליארד ו-141 מיליון ליתר דיוק, כאשר חלק לא קטן מהסכום הזה הוא ריבית על הלוואות שניתנו. למעשה הסכום של הקרן שניתן הוא הרבה יותר נמוך והוא סדר גודל של שני מיליארד שקלים, הלוואות שניתנו שחלקן הגדול ניתן כאן במסגרת ועדת הכספים ואושר בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, שזה סעיף שמדבר על השקעה בחברה. למעשה חלק גדול מההלוואות אושר מראש כהשקעה בחברה מכיוון שהיה ספק גדול אם החברה תוכל להחזיר את ההלוואות האלה. כחלק מהליך ההפרטה, וכמו שכתוב בהחלטת ההפרטה, ואמרנו את זה בדיון הקודם, וכחלק מהסכם המימון, אנחנו נדרשים למחול על ההלוואות האלה ולהמיר אותן להשקעה בהון מניות לפני הפיצול של החברה והשלמת תהליך ההפרטה וזה דורש כמובן גם כאן לאישור של ועדת הכספים.

זה אומר שאחרי שהחברה תופרט, מה זה אומר שממירים את זה להון מניות?

המשמעות היא שההלוואות האלה, שהיום הן רשומות כהתחייבות ברמת החברה, יומרו כהשקעה על הון מניות. מכיוון שהמדינה היא בעלת המניות היחידה בחברה, למעשה ההלוואות יימחקו ויומרו להון מניות.

זה רק סמנטי?

לא. אם משאירים חוב, כל קונה שבא, קשה לו מאוד להגדיל את החברה. אם אתה ממיר את זה להון מניות, כל קונה שבא קונה אחוזים בחברה.

זה חלק מכל התהליך עליו דיברנו.

המשמעות היא השקעת בעלים בסכום של עד 500 מיליון שקלים, וחוץ מזה מחילה על הלוואות המדינה לחברה, כולן או חלקן, או המרתן להון מניות, סדר גודל של שלושה מיליארד ו-140 מיליון שקלים.

חבריי, זה בתוך התהליך וכבר עסקנו בזה הרבה.

היום הגיעה השעה. זה לא קל, אבל זה המתווה.

מי בעד אישור אישור השקעת בעלים בחברת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
אושר

אושר.

אנחנו עוברים לחלק השני בסדר היום.

<שינויים בתקציב לשנת 2014>

פנייה תקציבית מספר 140 בנושא העמדת הלוואת בעלים לחברת תעשייה צבאית בע"מ, שזה בעיקר נועד לנושא של המשכורות, כך אני מבין.

אנחנו מאשרים עכשיו תקצוב החברה למשך שנתיים, שנת 2014 ו-2015. אנחנו רוצים לקבל אישור של מסגרת בסך של 500 מיליון שקלים אבל זה עד 500 מיליון שקלים וזאת רק מסגרת. זה תלוי בביצוע החברה. ככל שהחברה תצליח, אנחנו נתקצב אותה בפחות וככל שהמצב יהיה שלילי, אנחנו נתקרב למסגרת האמורה.

ברגע שהוא יודע שהוא מכוסה, אין לו שום אינטרס להצליח. אסור לעשות דבר כזה.

זה ברור לנו. בהסכם יש מנגנונים ברורים ויש לחברה תמריצים. להערכתנו זה יהיה הרבה יותר נמוך מ-500 מיליון שקלים התקצוב בפועל אבל סך המסגרת היא כ-500 מיליון שקלים. התקצוב בשנת 2014 הוא בסך הכול 220 מיליון שקלים.

חזוי.

חזוי.

מה הביצועים של החברה כרגע?

אנחנו מתכוננים השנה למכור בהיקף של 1.9 מיליארד שקלים. שוב, זה תלוי בתזרים המזומנים שלנו. מבחינת הזמנות אין לנו בעיה. אנחנו מדברים על כלל החברה. זאת אומרת, תע"ש והחברות בנות שלה. מבחינת צבר הזמנות, אנחנו נמצאים כרגע בהיקף של חמישה מיליארד שקלים הזמנות. ציינתי לפני שנכנסת שאנחנו נמצאים היום במשאים ומתנים על הזמנות בהיקף של שני מיליארד שקלים, כך שמבחינה זאת אנחנו צופים עתיד טוב.

זה בערוצים מעניינים וחדשים של מוצרים?

חלק מוצרים חדשים של החברה וחלק מוצרים בהם אנחנו ממשיכים. כל המוצרים שמדברים עליהם היום, אלה מוצרים שבעצם פותחו בחמש-שש שנים האחרונות.

אם היינו יוצאים ל-רוט שאו, מה שני המוצרים המרכזיים שהיית שם?

הוא יכול להגיד לך ואז הוא יצטרך להרוג אותך.

לא רק אותו.

אחד הוא הנושא של חימוש מדויק, אחד הנושא של ניוד החי"ר. יצאנו לתערוכה ולפני כשדלושה שבועות היינו בתערוכה ביורו סטורי. בתערוכה הזאת הצגנו רכב חדש שלנו שמיועד לכוחות חי"ר שנקרא שומר ראש, בודי גארד, שזה מוצר חדש לחלוטין שחשפנו בתערוכה הזאת. דרך אגב, אנחנו היינו בדירוג של החברות – הציגו שם כ-1,500 חברות – בין העשירייה המובילה בדירוג החברות שהיה עניין לקהל לבוא ולראות אותן.

נושא נוסף הוא נושא של רקטות ארטילריות שהיום אנחנו נותנים את הטון בתחום הזה בעולם ולא רק במדינת ישראל. כל הפיתוחים שלנו בתחום הרקטות הארטילריות אלה רקטות ארטילריות מדויקות. אנחנו מדברים על רקטות עם טווח של 150 ויותר קילומטרים בדיוק של מטרים בודדים. זה סוג המוצרים שהיום אני יכול להגיד בגאווה לא קטנה שמחקים אותנו לא מעט בעולם בתחומים האלה.

אנחנו נמצאים בשלישייה הראשונה בכל המוצרים האלה בעולם ולא במדינת ישראל.

מי שני המתחרים הראשיים שלכם?

יש הרבה. יש מתחרים ברוסיה, יש מתחרים בסין, יש כמובן מתחרים בארצות הברית. אנחנו נמצאים בשלישייה הפותחת במוצרים האלה.

כמובן כל הנושא של נשק מדויק, החל מחייל החי"ר דרך נשק הפצמ"ר. יש לנו היום פצמ"ר מדויק שנמצא בשירות ונכנס גם לצה"ל וגם לצבאות אחרים כולל פעילות נרחבת מאוד שלנו בארצות הברית עם חידושים ודברים שלא נראו היום. פצמ"ר לטווח של 16 קילומטרים כאשר היום הטווח המקובל לפצמ"ר הוא שישה עד שבעה קילומטרים, כך שזה דבר שהוא כמעט שובר שוויון.

קראתי גם קודם ואני רואה שיש הרבה מאוד דברים חדשניים ומעניינים. איך אתה לוקח את ההתלהבות הזאת לדינמיקה והאנרגיה העסקית של החברה כאשר החברה בעצם עומדת בין השמים לארץ? איך אתה עושה את זה ביום יום?

האינטרס שלה הוא הרבה יותר. אם יוצאים להפרטה, שההפרטה תצליח במובן הזה שהיא תהיה מספיק יפה וטובה וחכמה כדי שיבצעו אותה וייאבקו עליה.

אם תאשרו את מימון הביניים, יש כאן שני וקטורים אי אפשר לעצור אותם. האחד זה כמובן תהליך ההפרטה כי החברה מאוד מעניינת עם המוצרים שציין המנכ"ל, והדבר השני היא היכולת שלנו עכשיו להשקיע באמת בפיתוח של מוצרים כאלה.

כלומר, לרוץ קדימה על אותם קווי מוצר שהם קווי המוצר המעניינים ועליהם היית רוצה לנצל את החברה בעשר השנים הקרובות.

בוודאי. ביורו סטורי, מה שהמנכ"ל אמר קודם, מציגים שם 1,500-1,600 חברות מכל העולם. זאת התערוכה הגדולה ביותר. הביתן שלנו לא היה הגדול ביותר מהביתנים של הישראלים אבל אנחנו היינו בין עשרת המובילים בהיבט המקצועי. לכן יש כאן סל מוצרים שבמערכת הביטחון הוא הקטר וכך גם לכל העולם. לאחר שתאשרו את מימון הביניים הזה, זה החמצן של החברה.

פנייה מספר 140.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 220 מיליון שקלים בשנת 2014 לטובת סיוע לחברת תע"ש.

חלק גדול מיועד למשכורות.

כן. בין היתר.

זה בהתאם לכל התהליך של ההסכם. כל המתווה.

כבר התחיל הסכם פרישה עם חלק מהעובדים.

התחיל. בחודש מאי כבר יצאו מעל מאה עובדים ובחודש יוני המשכנו בתהליך וכך בכל חודש וחודש. תוך שנה 1,200 עובדים יעזבו את החברה.

אתם גם קולטים עובדים חדשים?

כן. אנחנו קולטים מאתיים עובדים חדשים שחלקם הגדול הם דיסציפלינות חדשות על בסיס המוצרים החדשים שדיברנו עליהם. דרך אגב, בהזדמנות הזאת, הזכרתי בעבר ליושב ראש הוועדה, אני מציע, בהמשך לשאלה של חבר הכנסת מרגלית, לעשות ישיבה בתע"ש או להזמין אתכם לביקור בתע"ש.

אכן הוזמנו.

אני חושב שכדאי לממש אותה. הגיע הזמן.

אנחנו רוצים לבוא. אם אתה רוצה לעשות משהו אופרטיבי, תקבע לנו ישיבה בדרום באחד הימים הקרובים.

לא בימים הקרובים. יש לנו מע"מ אפס.

יש לך בעיה לשים את מע"מ אפס קצת בצד?

אדוני היושב ראש, אשדוד ואשקלון נמצאות בטווח הטילים ותחת הקסאמים. האנשים שם ממשיכים לעבוד באופן רצוף ולא עצרו לרגע את העבודה שלהם. אתמול הייתי שם לראות את זה. תאמין לי, אנשים עם ברק בעיניים יותר מאשר ביום רגיל.

את זה אנחנו יודעים.

מיכל ואני באים, ומי שירצה – יצטרף. בימים הקרובים.

רבותיי, אנחנו מדברים כאן על 145 מיליון ו-658 אלף שקלים.

מי בעד אישור פנייה מספר 140?

הצבעה

בעד – פה אחד
פנייה מספר 140 אושרה

הפנייה אושרה פה אחד.

היה 220 מיליון.

לא. מאחר ואיציק לא נמצא כאן, אני צריך להגיד שב-9 לחודש משלמים משכורות וכדי שאפשר יהיה לשלם משכורות, עכשיו יש לכם את הכסף כך שגם העובדים יהיו מרוצים.

ב-9 ליוני לא קיבלנו משכורת בזמן. בחודש שעבר היה לנו עיכוב כי לא היה כסף.

את רואה, זה רק הגיע לידינו והזדרזנו לעשות זאת כדי שיהיה.

בהצלחה. בפגרה ננסה לעשות ישיבה אצלכם ולראות את הדברים מקרוב. תודה ובהצלחה גדולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:40.>