PAGE
2
ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

08/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 17>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ד (08 ביולי 2014), שעה 14:00

<תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (דרכים נגישות), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אילן גילאון – היו"ר

>
שמואל חיימוביץ' - ממונה נגישות ארצי, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

ערן טמיר - עו"ד, ריטיינר, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

דוד פילזר - מנהל אגף הנחיות, משרד הפנים

איילת צור - עו"ד, יועצת משפטית, אגף רגולציה, משרד הפנים

מרים מאיר שטטמן - ממונת שוויון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יעל מרום אבישר - המחלקה לנגישות, עיריית ירושלים

אבי רמות - יועץ נגישות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יערה קלמונביץ - רכזת פורום הארגונים

עמוס רון - יו"ר הנהלת ארגון הגג של הנכים

אוראל גלולה לפיד - עו"ד, עמותת נגישות ישראל

אבינועם אבנון - מנהל תחום נוף וסביבה, נתיבי ישראל בע"מ

ראובן ברון - מורשה נגישות השירות, המרכז לעיוור בישראל

ד"ר גבריאלה עילם - מורשה לנגישות השירות

ישראל אבן זהב - יו"ר ועדת נגישות, מטה מאבק הנכים ופורום ארגוני הנכים

אייל לב ארי

וילמה מאור

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (דרכים נגישות), התשע"ג-2013>

צהרים טובים. אנחנו פותחים את הישיבה. אני מבין שהדיון כבר התקיים בשולחנות עגולים והגעתם לעמק השווה כמעט בכל התחומים. לכן אנחנו נתקדם מהר. אם לא חייבים לומר דברים מהותיים, לא צריך כי אין לנו זמן.

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (דרכים נגישות), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיף 19לט(ד) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ט-1998 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר התחבורה, עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

פרשנות

1. הגדרות

בתקנות אלה –
"אבן שפה" – רכיב בניה של הדרך המשמש להפרדה בין מדרכה לנתיב המיועד לכלי רכב.

"גשר להולכי רגל" – מבנה דרך המיועד למעבר הולכי רגל מעל נתיב המיועד לכלי רכב.

"דרך" – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מתקני דרך.
"דרך חדשה" – דרך, שתיבנה לאחר תחילתן של תקנת אלה.

"דרך עירונית" – תחום דרך המצוי בשטח השיפוט של רשות מקומי או רשויות מקומיות גובלות, ואשר בכניסה אליו מוצב תמרור שמשמעו "כניסה לתחום דרך עירונית" ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו "קצה תחום דרך עירונית".

"דרך קיימת" – דרך שנבנתה לפני תחילתן של תקנות אלה.

(1) העדר מקום המאפשר ביצוע התאמת נגישות בגבולות המקרקעין שמצויה בהם הדרך, ככל שלא הוגשה תכנית לפי הוראות סימנים ב' או ג' לפרק ד'.
(2) הוראות תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה) אשר אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.
(3) ביצוע התאמת נגישות יפגע ביציבות מבנה הדרך ואולם טעם הנדסי כאמור לא יחול לעניין חובה לפי חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח-1988.
בעניין הזה, לגבי פסקה (2), לגבי הוראות תכנית, נותרה מחלוקת להכרעת הוועדה.

הנושא של 2004.

הנושא של לפני 2004 או אחרי 2004 לגבי הוראות תכנית. אני מציע שאבינועם יציג את העמדה של החברה הלאומית לדרכים, נתיבי ישראל.

ההצעה שלי לניסוח רוצה למנוע מצב בו אני צריך לעשות התאמה שלא עולה בקנה אחד עם הוראות ומסמכים מחייבים של תכנית מתאר או תכנית מפורטת וכן הלאה, חלים על הדרך כהגדרתה לפי חוק התכנון והבנייה. לכן הנושא של טעמים הנדסיים חייב לכלול את האפשרות הזאת שאנחנו לא מבצעים התאמה אם היא לא עולה, אם ביצוע התאמת הנגישות, לא עולה בקנה אחד עם הוראותיה ומסמכיה המחייבים של תכנית מתאר או תכנית מפורטת שחלים על הדרך כהגדרתם בחוק התכנון והבניה וגם היתרים או הרשאות שניתנו על פיהם - צריך להבין שגם ניתנו הרשאות והיתרים - אם ניתן להם תוקף או שהם אושרו טרם שנכנסו לתוקף התקנות האלה.

זאת ההצעה שלי. אני חושב שזאת הצעה נכונה.

מ-2004 והלאה לא נלקחה בחשבון כל הנגישות שהייתה שגורה באותה תקופה. עד 2004 אני יכול אולי להבין את טעמיך. תקנה גוברת על תכנית וחוק בוודאי גובר על תכנית.

אני לא מבינה מה התוספת שאתה רוצה להוסיף.

לא תוספת. אני רוצה להסביר מה זה הטעמים ההנדסיים האלה. אחד משניים. מוצע כאן היעדר מקום, ושנית, הוראות תכנית כהגדרתה שלא מאפשרות ביצוע. אני הצעתי נוסח אחר לסעיף קטן (2). אני לא חושב שהנושא של 2004 הוא רלוונטי כי מה שחשוב הוא שיש לנו הוראות תכנית שהן סטטוטוריות, הן על פי חוק, ואני לא יכול לשנות.

מה אומרת התכנית הזאת, שאסור לעשות שם רמפות במקום מדרגות? שאסור לעשות מעליות? מה היא אומרת?

שאי אפשר.

זה הסעיף הקודם.

יש לך כיסוי לכל מה שאתה אמרת כאן. מדובר כאן בשינוי תכניות או לא. עכשיו השאלה היא מה גובר על מה, התכנית שישנה והיא קודמת.

אם הבנתי את אבינועם נכון, אני חשבתי שהוא מתכוון שלא נגיד לו ללכת לשנות את התב"ע. זה נכון?

זה תב"ע.

כאן מדובר על הוראות של תכנית. אני מדבר על הוראות במסמכי תכנית.

אנחנו בדיוק מדברים על מסמכים. על ההיבט ההנדסי, קיבלנו את זה. יש לך. אם גם בתוך אותם דברים שקבעת אחרי 2004, הנסיבות ההנדסיות לא מאפשרות את זה – אינן מאפשרות את זה. אם הן כן מאפשרות את זה, אתה נדרש במקרה הזה לעשות שינוי בתכניות שלך.

אין בעיה.

אם אין בעיה, אז אין לנו בעיה.

מה שניתן לעשות, אין בעיה. הבעיה היא כאשר לא ניתן לעשות, ומתי לא ניתן לעשות? אחד, זה סותר את הוראת התכנית, שנית, זה סותר את המסמכים של התכנית. המסמכים זה משהו שהוא נדבך נוסף, הוא חלק מהתקנות והמסמכים המחייבים. אם למשל במסמך כתוב שמדרכה תהיה רק עם - - -

לא. זה לא טוב. אתה נכנס לפרטים ואנשים כאן לא מקצועיים ברמה שאתה מדבר כאן. אני שואל אותך בצורה פשוטה ותענה לי על זה. אם צריך לעשות תכניות שהן מתאפשרות מבחינה הנדסית, איזה סיבה לא לשנות אותן.

אני אומר שוב שאין בעיה. הניואנס שלי היה להוסיף את המילה "מסמכי התכנית" וגם הרשאות שניתנו מכוחם. זה הכול.

אתה המשפטן, תפרשן לי את זה.

דרך אגב, אני לא מבין מה הבעיה.

באופן עקרוני, הסיבה שאנחנו נכנסים כאן לסיפור של המונח טעמים הנדסיים היא שהמונח הזה מופיע במסגרת הפטור שמהנדס רשות מקומית בהתייעצות עם מורשה יכול לתת במקרה של תשתיות של דרכים קיימות. אז סעיף (2) אומר שאם התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מטעמים הנדסיים, אנחנו נוכל לתת פטור.

מעבר לזה, השתמשנו במונח טעמים הנדסיים גם בתקנות האלה בכל מיני מקומות, אבל צריך להבין שכאשר אנחנו אומרים טעמים הנדסיים, אנחנו מתכוונים בעצם למסלול פטור. השאלה היא עד כמה אנחנו יכולים להרחיק לכת עם הסיפור של הפטור הזה כאשר הסיבה צריכה להיות טעם הנדסי. אם התכנית קבעה איזשהו מתווה לדרך שלא מאפשר התאמות נגישות כתוצאה מהקביעה של אותה תכנית, צריך לחשוב אם אנחנו רוצים, בגלל הטעם הזה, לפטור. לא בטוח שזה טעם הנדסי. יכול להיות שהתכנית קבעה את אותו מתווה של הדרך לאור נסיבות קיימות שהשתנו אחר כך ויש פרוצדורות לשינוי תכנית.

לכן אני חושב שהעמדה שהציג משרד המשפטים של שנת 2004, על מנת לתת איזשהו קו בין תשתיות קיימות לתשתיות חדשות, היא יותר ראויה. לא כל כך ברורה לי ההבחנה הזאת של מסמכי תכנית והאם הכוונה היא למסמך בינוי או למה בדיוק אתה מתכוון? מסמכי תכנית זה משהו כללי.

לפעמים רשות לא רוצה שיהיה בינוי והיא אומרת שהעקרונות של התכנון האדריכלי והנופי הם שלא יהיה איזשהו מבנה מבטון או משהו כזה ואני צריך להקים איזשהו מבנה מבטון כדי לעשות התאמות נגישות, אז יש כאן בעיה.

זה טעם הנדסי? זה לא טעם הנדסי. אנחנו כאן צריכים להבהיר מהו המונח טעם הנדסי.

אז מה עושים?

מתקנים את התכניות.

בסדר, אבל כשמתקנים את התכניות, אין שום בעיה. מגישים תכנית חדשה.

אם אני מבין נכון, בעצם מה שהחברה הלאומית לדרכים מבקשת זה פטור מלתקן תכניות. היות ויש אלפי תכניות שעוד לא בוצעו, לא לגעת בהן ונתחיל מאיזשהו מועד מאוחר. אלה תכניות שלא שזפה אותם עין יועץ נגישות. מי שמסתובב בחלק מתחנות האוטובוס הציבוריות באזור גוש דן ובכלל, אין שם סיכוי לשרוד במעבר בכביש. צריך לעשות תיקונים. אני חושב שגם צריך לתקן את מה שנבנה, אבל בוודאי תכניות שעדיין לא בוצעו.

ברור שאף אחד לא רוצה להימנע מתיקון, אבל תיקון תכנית, צריך להבין, זה להגיד תכנית חדשה.

מ-2004 והלאה חל על ההוראות.

כל מה שלפני 2004 יכול להיכנס לתוך תמ"א הנדסי במסגרת תכנית.

כן.

"מעבר חציה" "נתיב", "צומת", "רשות תמרור מרכזית", "שביל", "תמרור" – כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה).

"מבנה דרך" – מחלף, גשר או מנהרה, לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה.
"מדרכה" – חלק מרוחבה של הדרך שאינו נתיב המיועד לכלי רכב המצוי בצד נתיב זה ומיועד להולכי רגל, בין אם מצוי במפלס אחד עמו ובין אם לאו ולרבות דרך שיש לגבי הסדר של אין כניסה לכלי רכב משני הצדדים לפי תקנות התעבורה ולרבות שביל.

"מורשה לנגישות מבנים" – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כמשמעותו בסעיף 19מא לחוק.

"מעבר תת קרקעי להולכי רגל" – מבנה דר המיועד למעבר הולכי רגל מתחת לנתיב תנועת כלי רכב.

"מקום חניה נגיש" – מקום חניה המיועד לכלי רכב הנושא תג נכה לפי חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993.

"מתקני דרך" – מתקן בתוואי הדרך שהוא חלק ממנה, ובכלל זה, שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה ותמרור.

"ניגוד חזותי", "סימן אזהרה,, "סימן מאתר", "סימן מוביל" – כהגדרתם בת"י 1918 חלק 6.

"רמזור שמע" – התקן המפיק אות שמע ואות מישושי, המורים כיוון ומיועדים לאנשים עם מוגבלות לחצות את נתיב תנועת כלי הרכב בבטחה.

"רצועת הליכה" – חלק מרוחב המדרכה המיועד לתנועת הולכי רגל בלבד.

לגבי רמזורי שמע. התקן המפיק אות שמע ואות מישושי המורים כיוון?

כן.

זה לא נועד לתת את המידע האם זה אדום או ירוק? האם אפשר לעבור. הכיוון הוא משני.

זה גם כיוון, חוץ מזה. הכיוון הוא רק במישוש.

זה משני. קודם כל מידע מתי אפשר לעבור בבטחה את הכביש. אין הגדרה בתקן אבל יש לזה תקן.

יש תקן. נצביע על התקן.

חשבתי להפנות לתקן.

יש בהמשך, עת מדברים על רמזור שמע.

נפנה לתקן.

נפנה לתקן העדכני.

יש שם שני חלקים. האחד הוא המתקן עצמו והשני אופן התקנה. על שניהם צריך להפנות.

האם עץ הוא מתקן דרך?

כן.

הוא מוגדר כמתקן?

אני לא יודע. אני שואל.

הוא לא ברשימה. בוא נאמר שלדעתי אדנית כן.

נשאלה שאלה האם עץ מוגדר כמתקן דרך. להבנתי מתקן, רק מהקריאה כרגע של הגדרת מתקני דרך, חפץ שניתן להתקנה ולהסרה, אני חושב שאין כוונה לעץ למרות שהוא ניתן להסרה. לא זאת הכוונה במתקן דרך.

מה זאת שפה?

נחשבת מתקן דרך. שפת מדרכה.

שול.

לא. שול הוא לא בהכרח שפה. אם אין עניין מבחינת משרד הפנים ומשרד התחבורה להגדיר את השפה כשפת מדרכה, יש שפת מדרכה.

ההגדרות האלה לקוחות מחוק התכנון והבנייה.

להשאיר את השפה או לשנות לשפת מדרכה?

אני עוד בודקת את הסיפור של רמזור השמע. שפת מדרכה נראה לי יותר הגיוני.

"ת"י" – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953.

"ת"י 1918 חלק 1" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 1, נגישות הסביבה הבנויה, עקרונות ודרישות כלליות.

"ת"י 1918 חלק 2" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה. הסביבה שמחוץ לבניין.

יש לשנות את ההפניה לילקוט הפרסומים.

כי זה כבר התקן החדש.

תמיד כדאי לכתוב התקן העדכני.

צריך לשנות את ההפניה.

אני אבדוק את העניין של מקום קיים. אני לא חושב שזה נכון ונדרש. ככל שמפנים לתקן, הכוונה במשתמע היא ככל שהוא יוחלף, הוא עדיין יהיה קיים.

לא מוכנים לדבר כזה. זה כבר לא ויכוח.

נדון בזה בינינו.

רוצים הפניה ספציפית לילקוט פרסומים.

חלק 2, מאז התקנות הובאו לראשונה וגם בכנסת הזאת לוועדה, קיבל כבר גרסה חדשה.

באוקטובר 2012.

ככל שאנחנו מפנים, בגלל שאנחנו מפנים, מפנים בכל מקרה לגרסה העדכנית, שם התיקונים בגוף התקנות יהיו לסעיפים ולעניינים. מספרי הסעיפים הרלוונטיים.

למרות שהרשויות המקומיות ישמחו שיישאר בתקן הישן.

לא זאת הכוונה.

למה לא לעשות בתקנות בניין קיים?

עד כמה שידוע לי, אבל זה באמת לא לשולחן הזה, זה עניין משפטי אם זה יהיה ילקוט פרסומים ספציפי.

אם התקן מתעדכן, זה משפיע. זה כבר אושר על ידי משרד המשפטי במקרה של בניין קיים.

אני אשמח. בסדר.

אפשר להבהיר את המחלוקת כאן? אני לא מבין אותה.

יש שני מצבים מבחינת החוק. יש תקנים שנרשם ביום פרסומם זה מה שקובע, ויש גרסאות חדשות לאותו תקן. מתחדשות. מה קורה, האם הכללים יחולו על פי הגרסה החדשה של התקן או לפי הגרסה שהייתה ידועה במועד ביצוע התכנון וכולי.

יש הבדל בין זה שהבן אדם ביצוע ואז, כשהוא עושה את הבדיקה, הוא עדיין ביצע לפי התקן במועד שהיה עדכני ואז מבחינת הבדיקה הוא נחשב כמי שביצע את התאמת הנגישות הנדרשת ולכן הוא לא נדרש לעשות את ההתאמה המעודכנת עד שהוא בעצם אולי משנה את התאמת הנגישות.

זה ויכוח עקר. אין לו בכלל משמעות.

בשביל מה אנחנו מפנים לתקן? מה שאתה אומר זה נכון, אבל התוצאה היא שכרגע - - -

זה מובן מאליו.

לא. זה לא מובן מאליו.

זה מובן מאליו אבל עכשיו עושים תכנון חדש ויש כבר רביזיה, האם צריך ללכת ולתקן בתקנות ולהגיד שמקבלים תוקף חדש לרביזיה או ממשיכים עם הרביזיה באופן אוטומטי.

אתה רוצה שימשיכו עם הרביזיה באופן אוטומטי.

אתם אומרים שגם את המובן מאליו צריך לרשום?

זה לא מובן מאליו. איילת אומרת לך שזה לא כשזה מובן מאליו. היא מבינה את זה הפוך.

אם את מקבלת הוראת חוק כזאת ורשום שמו של התקן, איך את מקבלת אותו?

מה ששמואל דיבר עליו, זה משהו אחד שונה ממה שאנחנו דיברנו. ערן ואני דיברנו על משהו אחר. היום, אם אתה מפרסם תקנות, משרד המשפטים מחייב אותך שהתקנות יפנו לתקן שפורסם בילקוט פרסומים ספציפי. אם מחר התקן משתנה, יש פרסום חדש בילקוט הפרסומים, אתה צריך לשנות את התקנות עם ילקוט הפרסומים החדש, אם אתה רוצה לאחד את התקן החדש.

כל עוד אתה לא משנה, אין תוקף.

על סמך התקן הישן.

אנחנו לא רוצים את זה.

זאת הוראה של משרד המשפטים וזה לא קשור לשולחן הזה.

אבל תראי מה אישר משרד המשפטים ונכנס לתוקף כבר בתקנות בניין קיים.

הלוואי. אני אשמח.

אנחנו חושבים שמה שנכון זה שהתקן כשהוא משתנה, אוטומטית משתנה.

היא אומרת שאם כך, אתה צריך לרשום.

לרשום את הגרסה ונקווה.

אפשר לכתוב בהתאם להוראות התקן שהיו בתקנות בתוקפו מזמן לזמן.

חברים, אני הבנתי כבר מזמן שהגיון ומשפטנות לא הולכים ביחד.

תקנה 2(א)(2)(ב).

ערן, אני מסכימה עם הדעה.

כולנו מסכימים, אז בואו נתקן. חבל על הזמן. אין לי זמן.

אבל יש כאן בעיה אמיתית. כאשר משתנה התקן, משתנים מספרי הסעיפים.

לא. אין יותר דבר כזה.

תודה רבה. תמשיך.

איך זה ייכתב?

זה לא שאני בעד הסכמה. אני כן.

צריך לעשות הוראה כללית שאומרת שהתאמות נגישות לפי תקנות אלה יהיו בהתאם להוראות התקן שאליו מפנות התקנות כתוקפן מזמן לזמן לפי חוק התקנים, עותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים והפניה.

יכולים גם לברר נגד מחלקת הנוסח, איך הם אישרו את זה שם. תבדקו.

"ת"י 1918 חלק 3.2" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות משלימות לשימושים ספציפיים.

חלק 3.2 הוא בעצם משהו פרטני שאני לא יודע אם יהיה בו שימוש בהמשך בתקנות. אם הוא כן יופיע, לדעתי יש תקן חשוב ממנו שהוא חלק 3.1.

הוא לא רלוונטי.

אני לא יודע מה יהיה בהמשך.

מה זה עושה?

תקן 3.1 מתייחס לתוך הבניין.

גם 3.2. יש דרישות שהן כלליות וזה ב-3.1. דרישות ייחודיות לפי שימוש, למשל קולנוע, מקווה וכולי, זה 3.2.

אתם רוצים לעשות גובר או לשים גם וגם?

לא. גם וגם. השאלה אם יש סעיפים שרלוונטיים לנושאים שלנו.

אני לא חושב שיש התייחסות.

אולי כדאי שמישהו יגיד מה זה כדי שנדע אם יש סעיפים או אין סעיפים.

אני לא מצאתי. מלבד ההגדרה, לא מצאתי שימוש בתקן הזה.

אנחנו צריכים אותו בהמשך הדרך. אם בהמשך נראה שצריך, נוסיף את 3.1.

אני בודקת.

את בודקת מה זה 3.1?

אם מופיע בהמשך 3. אם מופיעה הפניה לתקן.

זה לא מופיע ב-3.1 וב-3.2.

ב-3.2 יש רוחב מעברים.

כשנגיע לרוחב מעברים ותגידו שצריך להפנות ל-3.2, זה בסדר.

"ת"י 1918 חלק 4" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה, תקשורת.

"ת"י 1918 חלק 6" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 6 – נגישות הסביבה הבנויה: אמצעי אזהרה והכוונה לאנשים עם מוגבלות ראייה.

כללי
2. ביצוע התאמות נגישות נוספות בדרך חדשה ובדרך קיימת

אין באמור בתקנות אלה כדי למנוע ביצוען של התאמות נגישות נוספות על הנדונות בהן, אם מורשה לנגישות מבנים אישר את ביצוען, ובתנאי שיבוצעו בתיאום עם המחזיק בדרך, בין שהיא דרך חדשה ובין דרך קיימת.

רצינו לדעת אם נבדק נושא התאורה ברחובות עירוניים, גם עם משרד השיכון וגם עם משרד התחבורה. זאת הערה שראובן שלח בזמנו לגבי נושא תאורת הרחוב. ראובן, אתה יכול לחזור על ההערה?

אני זוכר הערה שלי לגבי 3 אבל לא זוכר לגבי 2. אני מתנצל. הערה לגבי 3(ג).

נמשיך.

3. ביצוע התאמות נגישות
(1) בדרך יבוצעו התאמות הנגישות המפרטות בתקנות אלה במעברים המיועדים להולכי רגל, ובכלל זה בצמתים, מדרכות, גשרים ומנהרות.
(2) הוראות לעניין התאמות הנגישות הנדרשות בדרכים קיימות יוחלו בהדרגה, במשך יתרת התקופה שנקבעה בסעיף 19לט(ו) לחוק.
(3) הוראות תקנה זו לא חולו על עבודות להנחת צנרת או תשתיות מתחת לפני הקרקע, זולת אם הן מבוצעות לאורך קטע דרך שלם מצומת לצומת. אולם, ועל אף האמור בתקנת משנה (ב), בדרך עירונית קיימת יבוצעו התאמות הנגישות המפורטות בתקנות אלה בעת ביצוע עבודות שיפוץ, שיקום או שדרוג שלה, אם העבודות כוללות החלפת ריצוף הדרך, שינוי גיאומטרי, ריבוד באספלט או חומר אחר. לא כללו עבודות אלה העבודות האמורות שיפוץ, שיקום או שדרוג – יבוצעו התאמות הנגישות ככל הניתן.

ב-(ג) מדובר על דרכים קיימות שלכאורה עד שלא עושים תשתיות לכל האורך, אין מה לעשות, לא נוגעים בהן. אם בדרך קיימת שלא מתכוונים לגעת בה אבל מציבים בה תחנת אוטובוס או רמזור או בונים שם גשר, שההתקנים החדשים, מתקני הדרך החדשים האלה, הם יהיו על פי התקנות האלה. כל הדרך תישאר כמו שהיא, אבל לפחות את מה שמוסיפים, שיוסיפו על פי התקנות.

אבל הכוונה היא, סעיף (ג) אומר שאם מבוצעות עבודות תשתית, יהפכו את הדרך. כתוב ש"הוראות תקנה זו לא יחולו על עבודות להנחת צנרת".

עזבי צנרת.

אבל זה העניין.

אני אומר, דרך קיימת, לא מכניסים צינורות ולא עושים שום דבר, עושים רמזורים. האם מותר שהרמזורים האלה כבר יהיו תקניים וחדשים?

הם חייבים להיות כאלה.

אני לא יודע. זה לא כתוב.

בוודאי. זה כתוב בחוק.

מה הסתירה? לא הבנתי איזו סתירה יש?

מדובר על כך שלוח הזמנים עובד לפי הדרך, לצורך העניין לפי הרחוב. אם ברחוב כולו קבעו אותו ל-2017 ועכשיו ב-2015 עושים - - -

נקודות תשתית

לא. עזבי תשתית. עושים רמזורים.

ההמשך הוא בלי תשתית.

מחליפים רמזורים. עושים רמזורים חדשים. הוא אומר שאם אתם מחליפים רמזורים, תעשו אותם נגישים. זה גם חוסך כסף כדי שב-2017 לא יחליפו עוד פעם את הרמזורים.

נכון.

או סתם סככת אוטובוס.

הוא מדבר על ההתקנים שהם לא כרוכים בעבודת תשתית של הדרך.

התקנת מתקני דרך בדרך קיימת תיעשה, התקנת המתקנים, על פי תקנות אלה.

לא רק מתקני דרך. גם אם הם עושים הנמכת מדרכה.

זה כבר שינוי גיאומטרי.

יכול להיות שבגלל תכנית לביצוע הנמכות מדרכה ברחבי הישוב, עושים גם במקום הזה בלי קשר לדברים אחרים.

זה כבר שינוי. זה כבר בפנים.

נכון.

הוא אומר שהחלפה של רמזור היא לא בפנים.

על פני השטח.

מבחינת ניסוח הוא אומר את זה.

לפי דעתי הפרקטיקה היא שעושים את זה כך. מחליפים רמזורים לפי שצריך ולפי התקנות.

תודה. ממשיכים.

מה שראובן מנסה להגיד - - -

למה לחזור על מה שהבנו?

אבל המשמעות של ההערה שלו מבחינת הכתיבה היא שסעיף (ג) בעצם יחול על כל שדרוג בדרך והוא ייעשה.

לא. הוא לא אומר עכשיו לשים.

הוא אמר, אתה אמרת ואנחנו הבנו מה הוא אמר והוא הבין מה אנחנו אמרנו. אני מבקש להמשיך.

ראובן, אתה שבע רצון? גמרנו. זה מה שקובע.

פרק ג': מדרכות

רצועת ההליכה

4. רצועת הליכה במדרכה

(1) בדרך שיש בה מדרכה או שביל, תהיה רצועת הליכה כמפורט בתקנה 6 אשר תאפשר תנועת הולכי רגל רציפה לאורכה.

אילן, אל תכעס עלי, אבל יש לי הערה. כתוב שבמקרים אלה על פי תקנה 6. צריך להיות על פי הסימן כולו כי זה לא רק 6. 6 מדבר, נדמה לי, על שיטה או על משהו.

רוחב רצועת הדרך.

רוחב של השיפוע.

סעיף 7 מדבר על משהו אחר.

שיפוע פני הרצועה.

צריך להחיל את כל הסימן ולא רק את התקנה המסוימת.

בהחלט.

אני שמח שאתה מסכים אתי.

רוב הזמן אני מסכים. בתשעים אחוזים אני מסכים אתך. אנחנו מדברים על עשרת האחוזים שאנחנו לא מסכימים.

(2) רצועת הליכה תהיה פנויה ממתקני דרך, מתקני תשתית עיליים וכל עצם אחר שלא יחדרו את תחום רצועת ההליכה מתחת לגובה 210 סנטימטרים והם יסומנו לפי ת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במכשולים בדרך נגישה (2.1.2).

הערה. כתוב כאן שאם יש מכשולים, הם יוסרו.

כן. בסוף.

בדרך פנויה.

ואם היא פנויה, הם יסומנו, אבל אם היא פנויה, אין מכשולים ולא צריך לסמן אותם. לכן להוריד את שלושת המלים.

לא. לא יחדרו את תחום רצועת ההליכה מתחת לגובה של 210 סנטימטרים.

אם הם חודרים, אז צריך לסמן.

אבל הסעיף כאן מדבר על כך שאין מכשולים כאלה מתחת.

לא. כתוב שאפשר להתיר הצבת רהיטים ומתקני דרך בתחום רצועת ההליכה, אז ההצבה תהיה לפי התקן ואז גם אין מכשולים.

אני מדבר על לפני כן. בהתחלה כתוב שלא יהיו מכשולים והם יסומנו. אני אומר שאם הם לא יהיו, לא צריך לסמן אותם. זה שבהמשך מופיע צורך בסימון, זה בסדר. חבר'ה, אתם רואים יותר טוב ממני. תקראו את זה לאט לאט.

אני מסכימה אתך. בעיקרון אתה צודק. זה קצת צורם. השאלה אם בתקן ההצבה שלהם, כתוב, תהיה לפי סעיף 2.9 בתקן, חלק 1. אם התקן כולל סימון.

צריך לקרוא לפני כן. אם אין מכשולים, אין מה לסמן.

אתה צודק.

רק להוריד את שלושת המלים האלה.

בסדר. אי אפשר לסמן מכשולים שאינם קיימים.

זה ברור, אבל ככל שהם קיימים.

אבל זה כתוב בסוף ככל שהם קיימים.

בסדר. מחקנו.

אני רוצה להבין מבחינת העברית בסעיף קטן (ב). ההתחלה ואחר כך הוסיפו משהו. רצועת הליכה תהיה פנויה ממתקני דרך, ממתקני תשתית עיליים וכל עצם אחר. נקודה. זה בסדר. איך זה מתחבר ההמשך למשפט הזה?

ואולם גוף מבצע רשאי?

לא. שלא יחדרו את תחום רצועת ההליכה. מה הקטע? מה הקשר? אולי זה משפט חדש כי יש עניין של גובה.

זה סוג מכשולים שלא יחדרו מתחת.

אני מעדיף שזסה יהיה כתוב כמשפט נוסף.

בסעיף 6(א) אנחנו מדברים על רוחב רצועת ההליכה וכאן אנחנו מדברים כאילו על גובה רצועת ההליכה. זה מבחינה קוסמטית נעשה אחר כך את הסעיף הזה אחרת אבל הוא לא ישנה את המשמעות שלו. זאת אומרת, יכול להיות שנבחר אחר כך לעצב אותו קצת שונה מבחינת התוכן אבל התוכן המהותי לא ישתנה.

סעיף קטן (ב) מדבר רק על גובה?

לא. סעיף 6(א) מדבר על רוחב רצועת הדרך. אפשר לעשות סעיף חדש, 6(ג), שיאמר שגובה רצועת ההליכה לא יפחת מכך וכך.

בסדר.

אני אומרת שמבחינה קוסמטית הכול יהיה ולא נשנה את המשמעות.

אדם הולך בלי לפגוע בראש שלו במשהו שיורד מלמעלה.

שניים ורבע מטרים, יש אנשים כאלה?

ואולם, גוף מבצע רשאי, מטעמים של תכנון והנדסה, ולאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים ועם המחזיק בדרך, להתיר הצבת רהיטים ומתקני דרך בתחום רצועת הליכה. הצבה כאמור תהיה לפי סעיף 2.9 בת"י 1918 חלק 1 ולפי סעיף 2.11.2 בת"י 1918 חלק 2. היו מכשולים בדרך/ברצועת ההליכה, הם יסומנו בהתאם להוראות סעיף 2.9 לת"י 1918 חלק 1.

זה מה שראובן ביקש למחוק.

לא. ביקשתי קודם למחוק.

שלא יחדרו עם ההפניה לתקן.

מה שהוא ביקש, מחקנו.

(3) רצועת ההליכה תובחן בניגוד חזותי ומישושי.

אני מתנצל שהיום אני מבזבז את זמנכם. נאמר כאן שאם בכל אופן ישנם איזה שהם מכשולים ברצועת ההליכה, הם יסומנו. יש בעיה. רצועת ההליכה היא רק חלק ממדרכה על פי ההגדרות קודם והמדרכה כולה נועדה לשוטטות. בואו דמיינו את רחוב אבן גבירול, יש שם איזושהי רצועה אבל יש גם גישה בין הרצועה לבין החנויות, לבין כל מיני מקומות, אנשים עם כלב נחיה למשל בקיץ הכלב סוחב אותם ללכת בצל תחת הקומה הזאת. כלומר, אין איזושהי חוקיות שאומרים לאנשים שהם ילכו כאן או כאן. לכן אני אומר שבמקום לסמן את המכשולים ברצועת ההליכה, לבקש לסמן את המכשולים על פי 2.9ב כל מרווח המדרכה שנועד לשימוש הציבור.

אלא אם כן יש הבחנה באמצעות גוון ומישוש בשולי רצועת ההליכה.

אבל אתם יודעים שהסימון הזה הוא לא ממשי. נכון?

למה לא?

אתה רואה בעיני רוחך שמישהו שומר על הדבר הזה? בקיץ לא רק הכלב ימשוך אותך מתחת לצל אלא גם אנשים ירצו ללכת שם.

נכון. כל מה שאני מבקש כאן זה שהיום יש רצועה היא 1.30 מטר והיא רצועת ההליכה ונגיד המדרכה היא שלושה מטרים. כאן כתוב שרק המכשולים שבמקרה חרגו וכולי נמצאים ברצועת ההליכה, הם יסומנו. אני אומר שאנשים מסתובבים גם בשני המטרים הנוספים ואם בשני המטרים הנוספים האלה נמצא איזשהו עמוד, תמרור או משהו, שגם הוא יהיה לו סימון קטן הזה שמבקש חלק 1 לתקן.

אם יש כיסאות ושולחנות במדרכה כי יש שם בית קפה?

ויש, אז בדרך כלל מסביב לכיסאות כאלה יש איזשהו פס לבן שלפחות על פיו הבן אדם יבחין. יש בעיות שלא נוכל לפתור, אבל אם יש תמרור שהוא כל הזמן שם, להבדיל מכיסאות, ערן, אתה מסכים אתי?

אני רוצה לענות. רצועת הליכה אמורה להיות קטע ממדרכה שהוא פנוי ממכשולים. כאן כתוב המיועד להולכי רגל. השאלה אם הרצועה הזאת, ניתן להבחין בשוליה, בגבולה, או לא. אם ניתן להבחין בגבול שלה על ידי טקסטורה שונה, כלומר, הבחנה של ניגוד מישושי ועל ידי גוון ניגודי, אפשר להציב מחוץ לתחום הרצועה עצמים בלי לראות בהם מפגע אפשרי כי אנשים יזהרו מללכת בתוך התחום המוגדר. אני מבין נכון? אתה רוצה שיסמנו במידה ואין הבחנה כזאת של התחום כי אחרת אתה פותח כאן משהו חדש שאף פעם לא דיברנו עליו.

קודם כל, אני דיברתי על זה כל הזמן וזה נמצא בדוגמאות לפני כן. אולי לא הסברתי את עצמי נכון.

אנחנו כל הזמן היינו בהבנה שאם יש שוליים שהם בניגוד מישושי וחזותי, אפשר להציב שם מה שאתה רוצה בלי לעשות הבחנה, בלי שיראו אותם.

לא. אני חושב שכל עוד שהמדרכה נועדה בכלל לשוטטות, להיכנס לחנויות וכולי, ופתאום תקוע עמוד חשמל באמצע, אי אומר בוא תעשה את הסימן הקטן הזה שהתקן מבקש.

זה לא סימן קטן. זה מאוד מבלבל כי אתה רוצה גם למטה מסביב את סימן האזהרה.

למה עמוד? זה יכול להיות עץ או ספסל.

יש הנחיות בחלק 2 שמדברות על איך צריך לסמן דברים כאלה.

מתוך מטרה שיהיה איזשהו מקום מוגן.

טוב, נעזוב את זה.

אפשר לכתוב שיש צורך לסמן במידה ושולי רצועת ההליכה, לא ניתן להבחין בהם. זה כן.

מה זה לא ניתן להבחין בהם?

ההבחנה היא על ידי גוון.

בואו נסתדר עם מה שיש.

ממשיכים.

5. רוחב רצועת הליכה

(1) רוחב רצועת ההליכה לא יפחת מ-1.3 מטרים. מידת הרוחב של רצועת הליכה כוללת את רוחב אבן השפה הגובלת בחלק הדרך המיועד לתנועות כלי רכב.
(2) רוחב רצועת ההליכה יישמר אחיד, ככל הניתן, לאורך קטע דרך מצומת לצומת.

בתקן, בחלק 2, אנחנו הגדרנו שבמקום שיש תנועת קהל רבה, רוחב רצועת הליכה הוא 1,6 או 1,8, אני לא זוכר. היכן שיש סיכוי לתנועה דו סטרית של כיסאות גלגלים. כשאתה אומר 1,3, מדרכות רחבות יסמנו רק 1,3 כשאפשר יותר.

אתה יודע ש-1.3 מספיק לשני כיסאות גלגלים.

לא. אני לא יודע.

לא מספיק.

גם קלנוע שנע במדרכה במקום בכביש? הרי יש תקנה.

לא מדברים על שתי קלנעיות שנפגשות על המדרכה.

זה דגם של מדרכה. יש ויש.

שני כיסאות במקרים בודדים.

בכל אופן, מי שגיבש את ההנחיות לעבודות תכנון של רחובות בערים במשרד התחבורה, מדבר על רוחבים הרבה יותר גדולים מאשר 1.3.

אתה מדבר על שתי קלנעיות שמגיעות אחת מול השנייה?

לאו דווקא. אני אומר שבמקום שיש סבירות לתנועה רבה של הולכי רגל, צריך להגדיר את זה מ-1.30 מטר. זה מינימום. קרא לנו את הסעיף. איך הוא כתוב?

זה לגמרי מוסכם. דרך אגב, התחלנו מהרבה פחות.

הגעתם, ישבתם בשולחן עגול וכל פעם אני אומר שאני לא מתערב ברמה המקצועית ולא מטיל דופי במקצוענות שלכם, אבל כשאתם מגיעים לסיכום, כבדו אותו.

אין לי בעיה עם הסיכום.

בואו נשמע מה אומר הסעיף בתקן.

חלק 2 של התקן, סעיף 2.1.4: רוחב דרך נגישה. נוסף על הנדרש בעניין זה בתקן ישראלי, תקן 1918 חלק 1, במקומות שנדרש לאפשר בהם מעבר דו סטרי לשני כיסאות גלגלים או לשתי קלנעיות או לאפשר סיבוב קלנועית ב-180 מעלות, יהיה רוחב הדרך 180 סנטימטרים לפחות.

פשוט לאמץ כאן גם את האמירה הזאת.

אני חושב שבמדרכה רגילה זה מיותר.

תלוי מה זה רגילה. כתוב מקום שנדרש. מה זה מיותר? מבחינתי נדרש, עבודות תיקון של משרד התחבורה. אם הם דורשים, אני מוותר.

אין לזה משמעות. לא צריך את זה.

זה היה גלוי לעיניכם. אתם מבינים מה אתם עושים כאן? אתה בעצם מצמצם את הטעמים ההנדסיים. זה מה שאתה עושה. תיצמדו לנוסח.

(3) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן, בשל מיקום מתקנים, תשתיות או צמחיה, להקטין עד ל-1.1 מטרים את רוחב רצועת ההליכה, לאורך קטע מדרכה שלא יעלה על חמישה מטרים. מתקנים, תשתיות או צמחיה כאמור, לא יחדרו את תחום רצועת ההליכה מתחת לגובה 210 סנטימטרים.
(4) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ג), רשאי מהנדס הרשות המקומית לאשר, מטעמים הנדסיים ובאישור מורשה לנגישות מבנים, רצועת הליכה ברוחב שלא יפחת מתשעים סנטימטרים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 1.5 מטרים ולא תהיה צמודה לאבן שפה או למדרגות.
(ד1) הוצרה הדרך על פי תקנות משנה (ג) או (ד), לא יפחת המרחק בין שתי היצרויות עוקבות על
שני מטרים.

(5) בדרך עירונית קיימת שרוחב המדרכה בה קטן מ-1.3 מטרים, ייקבע רוחב רצועת ההליכה בידי מהנדס הרשות המקומית באישור מורשה לנגישות מבנים, ובלבד שרוחבה לא יפחת מ-1.1 מטרים, ובהצרות מקומית לא יפחת מתשעים סנטימטרים. בדרך קיימת שרוחב המדרכה הוא פחות מתשעים סנטימטרים, תבוצענה התאמות חלופיות לפי תקנה 31 ובכפוף לשיקולי בטיחות, כגון סימון אזור של מיתון תנועה, ולא תהיה צמודה לאבן שפה או למדרגות.

מה זאת אומרת ולא תהיה צמודה לאבן שפה או למדרגות?

זה בדומה למה שכתוב בסעיף (ד).

זאת תוספת מיותרת. היא רק תפריע. אני בכלל לא מבין את זה.

בסדר.

נוריד.

(6) על אף האמור בתקנות משנה (ד) ו-(ה), לא הייתה הדרך בתחום שטח השיפוט של רשות מקומית או שהגוף המבצע אינו הרשות המקומית, סמכות האישור הנתונה למהנדס הרשות המקומית תהיה בידי רשות תמרור מרכזית.

סליחה, אילן, אתה תכעס עלי. שאלת הבהרה. בסעיף (ג) כתוב לא יעלה על חמישה מטרים. האם יש משהו שמגדיר לנו כל כמה זמן מותר לי היצרות כזאת באורך של חמישה מטרים. האם תחנת אוטובוס שנגמרת ועוד עשרים סנטימטרים מתחילה עוד פעם, זה בסדר?

אתה מדבר על סעיף (ד1) שיחול גם על (ג)?

אני מדבר על סעיף (ג). צריך להיות רווח בין שני המקומות.

סעיף (ד1) מדבר על הרווח.

אז נחיל את זה גם כאן.

זה מוחל.

תודה.

6. שיפועים ברצועת ההליכה

(1) השיפוע לאורך רצועת ההליכה יהיה מותאם לשיפוע הדרך ולא יעל על חמישה אחוזים, למעט במעבר חציה, שיחולו עליו הוראות סימן א' בפרק ד'. מהנדס הרשות המקומית רשאי, מטעמים הנדסיים ולאחר התייעצות עם מורשה לנגישות במנים, להתיר שיפוע הגדול מחמישה אחוזים, באזורים ששיפוע הדרך בהם גדול מחמישה אחוזים. ברצועת הליכה חדשה, בין אם טרם נבנתה ובין אם טרם אושרה על ידי מוסד תכנון, לא יעלה שיפוע הדרך על חמישה אחוזים, אלא אם כן אישר מהנדס הרשות המקומית, מטעמים הנדסיים ולאחר התייעצות עם מורשה לנגישות במנים להתיר שיפוע גדול מחמישה אחוזים.

יש לי השגה על הניסוח. מהניסוח הזה עולה שהשיפוע לאורך רצועת ההליכה יהיה מותאם לשיפוע הדרך, חל על כל סוגי הדרכים, בין אם חדשה ובין אם קיימת. מה שאני אומר הוא שכאשר מדובר בדרך קיימת, לא ניתן להתאים את שיפוע האורך משיפוע הרוחב התאמות אחרות שיש. בהגדרה, לא ניתן להתאים את שיפוע האורך של מדרכה.

אלא אם כן יעשו מה שעושים בדרך - - -

כאשר מדובר על שיפוע מעל חמישה אחוזים. צריך לראות, גם בכנסת יש כמה כאלה שזה שיפוע ויש מדרכה לידם. העניין הוא שכדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב' - - -

בכניסה ליד המנורה יש כזה.

אי אפשר שלא לעקוב אחרי הדרך ואם אני לא עוקב אחרי הדרך, אני כבר לא בתחום הדרך. זאת אומרת, זה לא ממין העניין. לכן אני אומר שקודם כל אני לא הייתי מוסיף את החלק השני של התקנה שאומר רצועת הליכה חדשה אלא בכלל כל התקנה הזאת בעצם יכולה לחול רק על רצועה חדשה, בין שלא נבנתה ובין שהיא בתכנית סטטוטורית.

אבל זה כתוב.

אני אומר שבמקום של דרך קיימת, אין ברירה אלא לעקוב אחרי הדרך הקיימת ולא ניתן לקבוע כללים חדשים לגבי שיפועי המדרכה.

זה כתוב.

איפה זה כתוב?

כתוב שמהנדס הרשות המקומית רשאי, מטעמים וכולי.

זה כל כך ברור.

כתוב בשים לב לתנאי המקום.

חברים יקרים, אני מבקש לפטור אותי ואת מהנדס הרשות.

יש לי מצב אחד שזה כן אפשרי. מישהו הזכיר לי תכנונית. מקום שאתה יורד מכביש מתחת לפסי רכבת, אתה צריך לתת גובה מספיק בשביל משאיות. מלווה את זה מדרכה. האם אתה חייב גם מהמדרכה לרדת לגובה של הכביש. מסתבר שאפשר את המדרכה לרדת הרבה פחות, רק לגובה בן אדם שיחלוק מתחת. מה אתה עושה עם זה?

אני לא מבין מה אתה אומר, אבל אני אומר לך שאי אפשר.

תשאיר את זה פתוח.

אף אחד לא יוכל לקיים את זה. זה חל על השלטון המקומי בתוך הערים. אף אחד לא יוכל לעשות את זה.

(2) שיפוע לרוחב רצועת ההליכה יהיה לפי הוראות סעיף 2.7.1 בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן ברצועת הליכה.
(3) בדרך עירונית קיימת יקבע מהנדס הרשות המקומית את השיפוע לאורך רצועת ההליכה ואת השיפוע לרוחבה, בשים לב לתנאי המקום ולאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

7. פני רצועת ההליכה

(1) פני רצועת הליכה יהיו לפי סעיף 2.7.5 לת"י 1918 חלק 1 ולפי סעיף 2.6.2 לת"י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור בתקנת משנה (ב) ואולם ברצועת הליכה שהיא מדרכה לא יידרש משטח כאמור בסעיף 2.6.2 האמור.

יש הפניה לשני תקנים כאן. העניין הוא שחלק 2 לתקן ממילא מפנה לחלק 1. לכאורה אין בעיה. בעצם יש לנו שתי הפניות לחלק אחד אבל לפעמים בתקן חדש יותר, כאשר הוא מוצא איזה שהן בעיות בתקן הישן האחר, הוא עושה החרגות בתוכו. אני לא יודע, לא קראתי ואני לא זוכר מה כתוב בחלק 2 אבל כדי להימנע מדברים כאלה, ומכיוון שבטוח שחלק 2 מפנה גם לחלק 1, להסתפק בהפניה לחלק 2.

בסוף יש החרגה של פרט למשטח האזהרה שמופיע ב-2.6.2. אתמול בדקתי, כמו שאומרים העיתונאים, ומסתבר שמשטח האזהרה הזה מדבר על חובה שישנה בתקן שצד אחד, נקרא לזה שול, של רצועת ההליכה, יהיה מסומן. מכיוון שבהמשך יש לנו שני סעיפים שאומרים שרצועת ההליכה תהיה או כולה מסומנת או רק השול שלה, השמיטו את העניין של משטח האזהרה שנמצא שם. אלא מה, כאשר מדברים שם, בחלק שנפסל או שהורד על משטח אזהרה, כתוב שהניגוד החזותי יהיה על פי חלק 6 לתקן. מכיוון שזה ירד ומגיעים לשני הסעיפים הבאים שמדברים על ניגוד חזותי של הרצועה כולה או של השול שלה, צריך לכתוב שהניגוד החזותי של שני החבר'ה האלה יהיה על פי חלק 6 לתקן.

אפשר ללכת לקראתך, בתנאי שאין לך עוד הערות.

ההערות של ראובן הם לגבי סעיפים בהמשך. כשנגיע לסעיפים, נתייחס אליהן

אנחנו מורידים רק את ההפניה לת"י חלק 1.

צריך לבדוק את זה מול הסעיפים. לראות שזה בסדר.

(2) רצועת ההליכה תהיה בניגוד חזותי לסביבתה על פי אחת מחלופות אלה:
(1) רצועת ההליכה כולה תהיה בניגוד חזותי למשטחים הצמודים לה.
(2) לכל אורך רצועת ההליכה, בתחומה או בשוליה הקרובים לנתיב המיועד לכלי רכב, יהיה פס שרוחבו עשרים סנטימטרים לפחות, בניגוד חזותי לסביבתו. גובלת רצועת ההליכה בשפת מדרכה, יהיה הפס האמור בשולי רצועת ההליכה הקרובים לנתיב המיועד לכלי רכב בלבד. פס כאמור, יהיה חלק בלתי נפרד מרצועת ההליכה.

ההערה שלי הייתה במקום.

למה רק ניגוד חזותי? כתוב שרצועת ההליכה תהיה בניגוד חזותי. אני זוכר שביקשתי גם מישושי.

ב-2.6.2. או ב-1, יש דרישה גם למשהו מישושי.

אתה אומר שכאן זה לא כתוב, אבל התקן יחייב? זאת המשמעות?

לא. כאן מופיע משהו שלא מופיע בתקן. כאן כתוב שהסימן יהיה או של כל הרצועה או של פס קטן לצדה וזה לא מופיע בתקן. אם הייתה הפניה רגילה אל התקן, לא הייתה שום בעיה, אבל מכיוון שהורידו את ההפניה, כולל הניגוד החזותי שהוכרז שם, כאן מסופר על ניגוד חזותי וכל מה שצריך להוסיף זה שהניגוד החזותי יהיה.

אבל זה בדיוק מה שכתוב ב-8(א).

יש פה בעיה כי זה חוזר אותו דבר שלוש פעמים.

למה לא להפנות לתקן?

בסעיף 8(א) יש הפניה לתקן לגבי תנאי רצועת ההליכה שהם יהיו לפי התקן.

זה לא מתייחס לנושא של ניגוד חזותי ומישושי.

אבל יש הפניה לתקן.

חברים, אנחנו נפסיק כאן את הדיון ונמשיך בפעם הבאה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:00.>