PAGE
17
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
07/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 263>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ט' בתמוז התשע"ד (07 ביולי 2014), שעה 9:30

<הקיטון בתקציב סל הבריאות בשל הכנסת טכנולוגיות ושירותים שמשרד הבריאות חייב לספק (התוספת השלישית), מבלי לתקציבם בנפרד>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
אילן גילאון

יעקב ליצמן

יעקב מרגי
דב חנין

>
ארנון אפק - מנכ"ל משרד הבריאות, משרד הבריאות

ארז ברנבוים - עוזר ראש מינהל טכנולוגיות, משרד הבריאות

אסנת לוקסמבורג - מנהלת אגף טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות

רן פלוטניק - מנהל תחום כלכלת בריאות, משרד הבריאות

ניר קידר - רכז כלכלת בריאות, משרד הבריאות

אורנית אסף - מרכזת תקציבי מינהל רפואה, משרד הבריאות

אורי שמרת - רפרנט בריאות באג"ת (מ"מ רכז), משרד האוצר

שלמה בשקוס - רפרנט בריאות, אג"ת, משרד האוצר

גדעון בן-ישראל - יו"ר הסתדרות הגמלאים

לאוניד אידלמן - יו"ר ההסתדרות הרפואית, ההסתדרות הרפואית

אברהם יוסף סלומה - יו"ר, אנשים - ארגון נכי שיתוק מוחין

אמיתי שיף - עוזר, אנשים - ארגון נכי שיתוק מוחין

יצחק שמואלי - חבר הנהלה, אנשים - ארגון נכי שיתוק מוחין

סמדר יעקבזון - מנכ"לית, האגודה לסוכרת נעורים בישראל

משה בר - יו"ר עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים וארגון ארצנו החברתית

פלורה קוך - ממ"מ, הכנסת

מיכל מלמד

וילמה מאור

הדס צנוירט
<הקיטון בתקציב סל הבריאות בשל הכנסת טכנולוגיות ושירותים שמשרד הבריאות חייב לספק (התוספת השלישית), מבלי לתקציבם בנפרד>

בוקר טוב, יום שני בשבוע, ט' תמוז, 7 ביולי 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני מברך את המנכ"ל הנכנס של משרד הבריאות. מפתיע שאני מברך אותך איזה שנתיים אחרי שנכנסת לתפקיד, אבל זו הפגישה הראשונה שיוצא לנו לעשות עם הוועדה. זה בסדר.

37 יום בדיוק...

הנושא: הקיטון בתקציב סל הבריאות בשל הכנסת טכנולוגיות ושירותים שמשרד הבריאות חייב לספק (התוספת השלישית).

בעוונותינו רצינו להגדיר את כל המסגרת של הסל ולתקצב אותה ולהגדיל אותה. נראה לנו שלאט-לאט עם השנים יש שחיקה מתמדת, בטח במה שנקרא פריפריה, איכויות החיים, פעולות מנע וכיוצא בזה. ואכן, הממ"מ עשה לנו עבודה מקיפה. אנחנו ניתן להם את הזמן שלהם להסביר מה הם עשו. בבקשה.

הצעה לסדר. האם משרד הבריאות ניצל את ה-300 מיליון שקל, כל הכסף?

השאלה שלך נרשמה - האם משרד הבריאות ניצל את כל הכסף שהיה אמור להיכנס לסל הבריאות.

אני יודע שלא.

תודה. פלורה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לבקשת הוועדה הכנו מסמך שדן בהחלטת הממשלה כי ועדה ציבורית להרחבת סל התרופות תידון בעדכונים הטכנולוגיים של סל שירותי הבריאות, גם של קופות החולים וגם של משרד הבריאות. אציג מספר נתונים.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי נפרט את סל שירותי הבריאות שנמצא באחריות הן קופות החולים, שזו התוספת השנייה לחוק, והן באחריות משרד הבריאות, שזו התוספת השלישית לחוק. בשנת 98' נוסד תהליך מסודר ושיטתי של הכנסת שירותים לסל שירותי הבריאות, שנמצא באחריות קופות החולים, במסגרת הקמת הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות, והוועדה הזאת דנה ומתעדפת שירותים וטכנולוגיות רפואיות, ועליהן היא ממליצה לוועדה מדי שנה.

עד 2011 הוועדה הזאת דנה רק בשירותים ובטכנולוגיות שבאחריות קופות החולים לספק למבוטחים במסגרת תקציב שיועד לכך, ומשרד הבריאות קיבל תקציב נפרד לכך, וניהל את עדכון הסל באופן נפרד מקופות החולים.
בשנת 2010 במסגרת החלטת ממשלה נקבע שאותה ועדה ציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות תידון גם בתוספת השנייה וגם בתוספת השלישית, כלומר בכל הטכנולוגיות לעדכון סל שירותי הבריאות במסגרת תקציב משותף שיינתן לצורך כך, כלומר לא ניתן תקציב. זה אותו תקציב שבעבר יועד לקופות החולים, לעדכון הסל שברשותן.

בתרשים בעמ' 6 ניתן לראות את התרשים של ההקצאה השנתית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנים 98' עד 2014. הכול במיליוני שקלים. התקציב נע בין 0 ב-2013 ל-450 מיליון ב-2003. צריך גם לומר שחלק מהתוספות בשנים 2008 ו-2009 ניתנו גם בגין האיסור שחל על קופות החולים לכלול תרופות מצילות חיים בשירותי- - -

פנינו למשרד הבריאות כדי לקבל נתונים על השיעור של העלויות של השירותים שהוא מספק בסל הבריאות שלו מתוך כלל התקציב שניתן לעדכון שני הסלים. בטבלה 2 תוכלו לראות את הסל שניתן לשתי התוספות יחד בשנים 2010-2007, שהוא כ- 1.6 מיליארד. ניתן לראות פה כי סך התוספת שניתנה עבור הכנסת טכנולוגיות לתוספת השלישית שבאחריות המשרד בין השנים 2007 ל-2010 היתה כ-13 אחוז מסך התקציב.

דברי לאט. עשית עבודה. את מכירה אותה. אף אחד פה, כנראה, לא ראה אותה, והוא שומע אותה פעם ראשונה, אז מה שלקח לך זמן לעשות כמה שבועות, אל תעבירי בעשרים שניות.
אז מה קרה ב-2013? ודברי במספרים מוחלטים, לא באחוזים. אנחנו רוצים לשמוע את המילונים, לא באחוזים.

בין 2007 ל-2010 ניתנו 219 מיליון שקלים סך הכול, ותוספות להכללת הטכנולוגיות באחריות משרד הבריאות מתוך סל כל תקציב של 1.6 מיליארד. הם היוו כ-13 אחוז. זה היה לפני ההחלטה על ההליך המשותף הן תקציבית והן מקצועית. זה משרד הבריאות.
בין 2011 ל-2014 אנחנו רואים שהתקציב שהשתמש בו משרד הבריאות להכללת טכנולוגיות הוא כ-76 מיליון, והוא מתוך סך הכול תקציב של מיליארד ו-200, שניתן לשתי התוספות יחד, והוא 6.3 אחוז סך הכול. אנחנו רואים ירידה בחלק התקציב שניתן לתוספת השלישית.

פנינו למשרד הבריאות כדי לקבל את עמדתו.

מה היה כל היקף התוספת השלישית ב-2007?

15 מיליון.

כמה זה השנה?

300 מיליון לשתיהן.

לא, כמה זה התוספת השלישית?

לפי הנתונים שלנו, אין חלוקה בתוך התקציב.

זה שאת כל כך ממהרת לדבר, לא תכסי על זה שיש פה קיצוץ רציני בתקציב. דברי לאט יותר.

ולא נודע כי באו אל קרבנו.

כמה השנה? בחצי שנה. יש עוד אפשרות חצי שנה לשפר, אבל כמה השנה?

300 מיליון לכולם. 2.4.

השנה 2.4. חצי שנה, בואי נגיד שהחצי השני יהיה החצי השמן, אז הם ייתנו בו 3. זה נקבע לכל השנה? כלומר החליטו לסגור את התוספת השלישית. אף אחד לא מאשים אותה. היא רק מעבירה נתונים. היא לא ישבה על השיבר. גם לא המנכ"ל החדש.

נרים מסך כל התפקיד הנוכחי.

גם אם אני לא אשם, אני אחראי.

אנחנו לא מחפשים אשמים אלא מנסים לשפר את המצב ולעזור לחולים, ופחות תקשורת. לא מעניין אותנו עיתונים ומי מופיע בעיתון וכמה צילומים וכמה תוכניות טלוויזיה. זה פחות חשוב.

אנחנו לא מחפשים אשמים אלא אנשים שמוכנים לקחת את האחריות, אלא אז הנה מצאת מישהו.

מה עשו עם הכסף הזה? היה 80 מיליון שקל.

אנחנו הופכים לדיון מסודר. סיימת?

רק לציין שמשרד הבריאות מסר לנו שמבחינתו, ההליך המקצועי שהוועדה מבצעת הוא הליך שיש לבצע, והוא תומך בכך. מבחינת התקציב, יש מצוקה תקציבית. גם מבחינת מכבי שירותי בריאות וקופות חולים שהשיבו לפנייתנו, גם הן סבורות שהתהליך אמור להתבצע באותה ועדה, רק יש להבטיח כי התקציב שיועד לעדכון הטכנולוגי ולא לפתרונות של מצוקות נוספות, וכן להבטיח מצב שבו התוספת השלישית לא תיפגע והיצע השירותים למבוטחים לא ייפגע, התוספת השנייה והשלישית לא ייפגעו.

הדיון הזה נולד מאחר שראינו שהחולים מאבדים באופן שיטתי את מה שמוגדר התוספת השלישית. זה הסיעודיים ואת כל המסביב. את כל המסביב אנחנו מאבדים. אמרנו רבנו השיניים, והכול נגמר.
אתה הגעת כמנכ"ל חדש. אנחנו רוצים לדעת איך תעמוד על זה שהתוספת השלישית תתעדכן באופן עצמאי, ואיך התוספת השנייה תתעדכן באופן עצמאי ואיך סל התרופות יגדל ואיך ניתן מענה לרפואה המונעת ולהשבחת החיים וכן הלאה. לאן אנחנו הולכים עכשיו? אנחנו עוזבים את העיתונים רגע. לא מעניין אותנו עכשיו העיתונים. היינו 37 יום בעיתונים. איך, אגב, לא הבאתם לוועדת גרמן מישהי מוועד הבית שלכם? לקחה את הדוברת, לקחה אותך, לקחה את השכנה. אילן אמר לי שתביאו מוועד הבית... אבל עזוב, על זה תן תשובה פעם אחרת.

אני מבקש תשובה.

הוא ייתן תשובות.

אשמח לתת תשובות, ובמקומות שאני לא יודע, אני הראשון להודות, ונמצאים פה גם גורמי המקצוע במשרד, שיוכלו לסייע במתן התשובות.
קודם כל, תודה רבה על ההזמנה. לכבוד הוא לי לשבת בין שניכם. אני מרגיש בין שני ענקים שמובילים את מערכת הבריאות בצד הפרלמנטרי, כשאנחנו אחראיים על הצד המקצועי בתוך המשרד.
השאלה הראשונה היא מה המנגנון הנכון כדי לעדכן את התוספת השנייה והשלישית. יש הסכמה מלאה, אני חושב, של כל הגורמים, שהמנגנון הנכון הוא דרך ועדת הסל, שצריכה לבחון את סך כל הטכנולוגיות שנמצאות הן בתוספת השנייה והן בתוספת השלישית ולתעדף אותן. יש פעמים שמתעדפים טכנולוגיות מסוימות יותר, ומקומות טכנולוגיות פחות. זה המנגנון. אני חושב שזה מוסכם.

דבר שני, זכותם, שכמו שהרב ליצמן, שהיה סגן שר הבריאות, והרב נסים דהן לפניו, שאמרו: אני בתפישת המדיניות שלי רוצה לתת משקל ולקחת סכום מתוך התוספת השלישית, ולשים אותו למטרה מסוימת. זו זכותם. את המדיניות של המשרד קובע השר. מי שנמצא כרגע, שרת הבריאות חברת הכנסת יעל גרמן, והיא למיטב ידיעתי לא אמרה: אני רוצה שכל המנגנון תלך דרך אותה ועדת סל, ולתעדף את כל המשאבים העומדים לרשות מערכת הבריאות.

השאלה שלישית היא הכסף - כמה כסף מוקצה למשימה. כאן ועדת גרמן על כל מרכיביה המליצה לקבוע כרף תחתון, והגדירה תחתון, המינימום שבמינימום שאנחנו רואים זה אותם 300 מיליון. גם הם לא מובטחים. הם נמצאים היום בדיון מול האוצר. חשוב שגם מהוועדה הזאת תצא הקריאה לאוצר להעלות את הסכום. אנחנו נדע לתעדף כל סכום. היות שהסכומים והטכנולוגיות השונות שמגיעות לוועדת הסל הן כה גדולות בין התוספת השנייה ובין התוספת השלישית- - -

ועדת גרמן היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה. זה כמו ילד בשכונה. אמר. איזה מנדט יש לה?

היו דברים שבהם הגענו להסכמה עם האוצר. למשל, אם אתם יודעים- - -

מה שהגעתם עם האוצר להסכמה – בסדר. מה שלא הגעתם אתם להסכמות, אזה מנדט היה לכם? מי צריך להתייחס למה שאמרתם?

מה שהצלחנו להגיע להסכמות עם האוצר יבוצע, כולל התוספת, בעזרת השם. יבוצע. אני מאמין ליושרה של האוצר, שלא יחזור מאותן הבטחות, כולל התוספת הדמוגרפית, הראשונה, מאז 1994. היא תהפוך להיות כל שנה טייס אוטומטי, וייתן כסף לקופות כדי שהן תוכלנה לתת את התוספת השנייה בצורה הנכונה.

אבל אתה יודע שזה לא יהיה. אתה יודע שהמבנה של הקופות, אתה מכניס אותן לגירעון, עם ההגדלה המעטה שנתת לתוספת הדמוגרפית, אתה מכניס את הקפות לגירעון. אתה מבקש מהם להתייעל ואתה מבקש מהם תחזוקת שבר ולא תחזוקה מונעת, ואתה יודע שאתה חונק אותם ואתה יודע שמה שאתה אומר, לא יהיה. ברור לך. אתה לא יכול לומר שזה לא ברור לך. אתה יודע שאתה שם אותם בגירעון קבוע, אתה יודע שאתה לא נותן להם לחיות, ואתה יודע שלא תוכל לתת רפואה; לא רופאים. רופאים מעולים יש לנו. אבל רפואה נכונה וצודקת ואמתית לא תוכל לתת. תגדיל את התקנים בגריאטריה ולא תיתן לזקנים למות? תגדיל מ-0.65 ל-0.85?

לא אמכור לוקשים לאף אחד. אעשה הכי טוב עם המשאבים שיש לי, ואלחם לקבל משאבים נוספים, אבל מי שחושב שמנכ"ל משרד הבריאות ילך עכשיו לאוצר וידרוש עוד כספים, מה שאני עושה, ומייד יקבל אותו – בשביל זה יש שרת בריאות, בשביל זה יש ועדות בכנסת. כולם צריכים להיאבק על זה שיהיה תקציב ראוי למערכת הבריאות. זו המשימה של כולנו. אני מבטיח לעשות כל שביכולתי כדי שהתקציב הזה ינוצל בצורה הכי טובה שיש, לטובת כל המרכיבים, כולל הגריאטריה שאתה צודק- - -

תעשה כמו במשרד הביטחון.

את זה הוא עושה. אל תדאג.

המציאות עושה.

את סל התרופות תעביר בכלל למשרד הביטחון.

נושא התוספת השלישית – למה אנחנו שואלים את השאלה הזאת? בואו נחזור אחורה. 1994 חוקקה הכנסת את אחד החוקים הכי חשובים, כולנו מסכימים – חוק ביטוח בריאות ממלכתי. במסגרתו תוך שלוש שנים היתה התוספת השלישית צריכה לעבור לקופות. אנחנו בפעם הראשונה בשנה הבאה נעביר, בעזרת השם, את הפסיכיאטריה לקופות. אבל הכול צריך לעבור לקופות.

זה טוב או רע?

זה טוב.

לא, זה רע. אתה חולק עליי, אבל לא בכסף שהם העבירו. היה צריך להעביר 400 מיליון, לא העבירו.

יעבור הכסף, וגם זה כמובן לא מספיק. באמצע 15, 1.7, ואנחנו כבר יושבים כל חודש על ליצור את הרפורמה ולעשות את זה הכי טוב. גם זה לא יספיק. אם מישהו חושב שהתוספת הזו יהיה מענה לכול, טועה. מערכת הבריאות צריכה הרבה מאוד כסף. תסתכלו בסוף על המספר האחד – ניר, תקן אותי אם אני טועה – בדוח ה-OECD 7.3 אחוז מהתמ"ג הולך לבריאות. זה פחות מדי.

דבר אתנו במספרים. כמה אתה מוציא?

כמה אתה צריך?

ההוצאה הלאומית לבריאות, שכוללת את ההוצאה הפרטית והציבורית, כל ההוצאה על בריאות בישראל ב-2012 – 72 מיליארד שקלים.

עזוב. כמה המדינה משקיעה?

אבל גם זה נמוך. 7.3 זה נמוך. אירופה באזור 10, 11 נמוך. אז גם אם נגיד שהם יוצר מבוגרים, מה שהאוצר כל הזמן אומר לנו – עדיין נמוך.

מרגי אמר שאם אדם מוריד את הפרטי, כלומר אתם צריכים להתחיל לעבוד. לישון בבית של האוצר, ולהביא כסף.

ולא להתפתות, להכניס את התוספת השלישית בלי לתקצב אותה בסעיף נפרד. לקבל הנחיות לוועדה.

אנחנו לא סומכים עליכם. אנחנו לא חושבים שאתם מתפקדים נכון. אני אומר לך דברים קשים.

הם גם נאיביים קצת מול האוצר.

הייתי הרבה בבתי חולים, וראיתי איך זה עובד. ראיתי איך מכסים את האנשים, כי לא היו אחיות בלילה בפנימיות. ראיתי, גם אתה יודע מתל השומר. תקשיב. הייתי שם, וראיתי את התקנים ואת חוסר הטיפול. ראיתי את זה.

ואת התורים.

אתה צודק. חסר כסף במערכת הבריאות. כשאני אומר: 7.3 אחוז במדינת ישראל, כשחבר הכנסת מרגי צודק. אם אתה מסתכל על ההוצאה הציבורית לבריאות, היא עוד יותר נמוכה בהשוואה ל-OECD. גם אם אתה מתקנן את זה לגיל- - -

זה לא עוד יותר נמוכה. זה זורק אותך למקומות הנמוכים.

גם ככה אנחנו נמוכים. וגם אם אתה מתקנן לגיל, אנחנו מאוד נמוכים. זה המספר שצריך להיות על השולחן. הוא משליך גם על התוספת השנייה שדיברת עליה, הקופות, גם על בתי החולים שאין להם מספיק תקנים, וגם על התוספת השלישית. קיים מחסור בכסף בכל המערכת. ועדת גרמן הצליחה להגיע להישגים. היא הוסיפה את המקדם הדמוגרפי, היא הוסיפה עוד מיליארד שקלים. זה מספיק? לא.

מכל הדבר הזה משכורת הרופאים הכי טובה.

לא הכי טובה. המשכורת עלתה. עדיין אנחנו מדברים על תוספת של 9 מיליארד. - - - זה רק 12 אחוז תוספת.

בסדר. עכשיו אנחנו יודעים שבגלל שאתם מקבלים משכורת, החולים לא מקבלים את מה שמגיע להם.

אני ממש מוחה. ההפך.

יש רופאים טובים במערכת.

אידלמן, אתה כל כך שקט. ניסיתי להדליק אותך, לא מעבר לזה... אני חושב שאתם מרוויחים פחות מדי, ואתם ראויים ליותר, לא בצחוק.

התוספת השלישית, וזו היתה דעתי, והמשרד בתקופתו של הרב ליצמן הצליח להעביר את הפסיכיאטריה כהחלטה שמתבצעת כיום לקופות. צריך להמשיך בתהליך הזה. בינתיים אסור להפלות את התוספת השלישית, גם כשהיא נמצאת במשרד הבריאות, ולוודא שהיא מקבלת את חלקה הראוי בתוך המערכת. אנחנו בהחלט קוראים לאוצר להוסיף עוד כסף לטכנולוגיות, כדי שנוכל לתת גם לתוספת השלישית, ולראות שאנחנו לא מקפחים את האוכלוסייה גם בנושא הזה. בעינינו, מאוד חשוב.

אתה עושה את זה. ברגע שאתה ב-2014 על 2.4 מיליון, אתה עושה את זה. אתה מחקת את זה. מחקת את התוספת השלישית.

לא.

אתה יכול לומר לא 700 פעם, אבל ברגע שאין שם כסף, מחקת את התוספת השלישית. כלומר התעדוף שלך, שהוא אובייקטיבי, החליט שאין צורך בתוספת השלישית. אז בוא נסגור.

אבל הוא לא החליט. מדובר בתוספת הטכנולוגית לתוספת השלישית. צריך לומר שאנחנו בנוסף לזה מנסים גם להשיג כסף מהאוצר בנפרד, ולקדם את התוספת השלישית.

מה זה מנסים?

אולי אני חי באמת במקום. כשאני בא לאוצר עם רשימה גדולה מאוד של צרכים ודרישות, שהם לא פחות חשובים למדינת ישראל ולמערכת הבריאות, כמו חיזוק המלר"דים וכמו תוספת בבתי חולים וכמו תוספת לקופות, וגם לתוספת השלישית, אני צריך עוד כסף. אנחנו מגיעים בסוף לאותו סכום כסף שאנחנו מצליחים להשיג אותו. פעם ראשונה, בזכות ועדת גרמן, נוספו עוד מיליארד שקלים למערכת. לא היו.

לא נוספו.

האוצר סידר אתכם. הוא כאילו נתן לכם.

ועדת גרמן דיברה על מיליארד. לא ראיתי את הכסף מגיע. ההסדר עם קופות החולים זה לא מוועדת גרמן. נדבקתם להסדר שעבדו עליו הרבה זמן. לא הבאתם את הכסף. בשביל כותרת בעיתון זה בסדר. להאדיר את שם השרה זה בסדר. אני חושב שמערכת הבריאות הולכת אחורה. אני חושב שמערכת הבריאות בתקופת השרה לא יכולה להתקרב לסגן השר. בכותרות בעיתונים היא הלכה 17 צעדים קדימה. אחר כך תענה, אם אתה רוצה. בבקשה.

שלום, אני מנכ"לית האגודה לסוכרת נעורים. אני רוצה להצטרף ראשית לברכות לפרופ' אפק ולאחל לו הצלחה. הצלחה שלו מן הסתם היא הצלחה שלנו.

חשבתי שהגעתי מאוד מסודרת עם הדברים היום לישיבה, וקצת הצלחתם לבלבל אותי. בעיקר רציתי להקיש מהפרט אל הכלל. אם תסתכלו על החלטות הסל מהשנה שעברה, בפעם הראשונה בהיסטוריה אין שום מענה לחולי סוכרת בישראל. אנחנו מדברים על 600 אלף חולים מאובחנים ועוד חצי מיליון לא מאובחנים. אני לא חושבת שבפורום הזה אני צריכה להסביר מה ההשלכות של ועדת הסוכרת. האו"ם הכריז עליה כמגיפה של המאה ה-21. היא מעיקה באופן משמעותי על מערכת הבריאות בכל מדינה, ועדיין הסל לא הצליח לתת לה מענה.

חשבתי שעשיתי שיעורי בית. בדקתי את הנושא, וגם התעמקתי בכל מה שאתם מדברים פה – התוספת השנייה, התוספת השלישית. אני למדתי שהדברים שהם תחת הכותרת של התוספת השלישית עברו לאחריות התוספת השנייה בלי התקצוב מהתוספת השלישית.

הבנת יפה.

זה מה שזעקנו.

גם אני חשבתי שהבנתי, אבל פתאום גם הבנתי, שהמפתח נמצא בשימוש בהעברת התקציב מהתוספת השלישית, והבנתי שהתוספת השלישית מתוקצבת, אבל עכשיו אני מבינה שהתוספת השלישית זה הגדרה בלי תקציב.

התוספת השלישית הולכת לסוף דרכה. אם לא ייחדו אותה ולא יתקצבו אותה, היא תיגמר. ועדת גרמן יכולה לומר מה שהיא רוצה, ובעיתון יהיה כתוב מה שרוצים.

אז יש פה שתי רעות חולות: אחת, שלוקחים דברים שנמצאים בהגדרה אחת, ומעמיסים אותם על הגדרה אחרת מצומצמת.

נכון. חבר הכנסת מרגי.

כמעט כל הדברים נאמרו. נגענו בקטע של הסוכרת. קודם כל, אני מצטרף לברכות, פרופ' אפק. אין ספק שהמשימה לא קלה. כפי שאמרתי לשרה, דחיפה קצת אגרסיבית שלנו מאחורי גבה זה לטובת המערכת בסוף ולא ברמה האישית. אנחנו נתבע שאכן הציבור יקבל שירותי בריאות ראויים ונאותים. אמר את זה בעדינות יושב-ראש הוועדה, שהוא ראה איך מכסים עם סדינים. בסוף אנשים, זה מקצר חיים. עם ההתפעלות שלנו על ההארכה בתוחלת החיים, לא כולם זוכים לה. יש כאלה שבדרך נופלים לנו.

אמרתי לחבר הכנסת אילן גילאון, במדינה שלנו כשמגיעים לאיזה הישג, אסור לפרסם אותו, כי כשיש התקדמות כלשהי, חשפת אותו בקונוטציות של היום לחיסול ממוקד. כולנו שמחנו שההתפתחות בתחום המחקר בנושא הסוכרת, ההתקדמות, כל כך התפעלנו בשנים עברו מההתפתחות בתחום הסוכרת וההטבה באיכות החיים שלהם. כנראה, חברי ועדת הסל קוראים עיתונים ומחקרים, ואז הם נזרקנו בתוספת. אנחנו רואים ששנים כבר התוספת לא מעודכנת. אפשר לזעוק ולפרגן גם על חלק מהדברים של ועדת גרמן, אבל פרופ' אפק, אם לא תקום הזעקה היום, ולגבי התוספת השלישית, צריך יהיה לתקצב אותה בנפרד. אתם רוצים לדון יחד? אין. אתם מבקשים מאתנו לא להתערב בוועדת הסל. הרבה פעמים יש לנו מה לומר כאנשי ציבור, כנבחרים - קודש קודשים. אנחנו ביראת כבוד, בחלחלה, לא משפיעים על חברי ועדת הסל, לא לוחצים, אבל כנראה, למשרד כן אפשר להתערב ולתת להם הנחיות, מה לתעדף ומה לא, ואנחנו רואים שהתקציב הולך ונעלם.
מפה צריכה לצאת קריאה ודרישה חד-משמעית, לתקצב בנפרד את התוספת השלישית. לא די שלא מביאים תוספת לסל, כפי שהיה נהוג בשנים עברו; גם מה שהיה בנפרד, נעלם. ראינו – טיפולי שיניים, התקציב נבלע. התוספת השלישית, 15 הפכו להיות 2.4, ואנחנו רואים את כיוון הצלילה.

סגירה, לא צלילה. זה 15 אחוז מה-15.

סגירה זה בגובה פני הים.

שנה הבאה זה בגובה פני הים.

גם בשנייה.

בהמשך זה יגיע לגובה פני ים המלח.

אנחנו כמעט שם בנושא התקצוב של מערכת הבריאות. זה החשש.

אבי סלומה, בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה לברך את פרופ' אפק על כניסתו לתפקיד. בהצלחה.
אני רוצה לדבר אתכם על נושא של כבדי שמיעה, שנכנסו לסל מעל 65, והועברו לקופות החולים. קופות החולים מטרטרות את החולים עד חצי שנה לגבי הקריטריונים, לגבי סוג המכשיר שהחולה יקבל.

מכשיר שרק הקופות מסתדרות אתם. אלה שצריכים אותם, לא מסתדרים אתם.

הן עושות מה שהן רוצות. אין מענה אמתי לצורך של האנשים שמקבלים אותם. חצי שנה, אם לא יותר, אני רץ אחרי הקופה. זה כל הקופות. יש שלושה קריטריונים, והם הפכו את זה לסמטוכה אחת גדולה.

דבר שני, קלנועיות. הבטיחו לי שייכנס לסל. שנייה, שלישית, רביעית, חמישית. אני רוצה לראות את זה בסל.

תודה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרף לברכות, אדוני המנכ"ל. אני גם מברך על כך שוועדת גרמן החליטה לא להכניס שר"פ למערכת הבריאות. אני גם מברך על דברים נוספים שעשיתם בוועדה – תקציב לפול טיימרים, קיצורי תורים, ובלבד שאכן יהיה תקציב, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, כי מצבה של מערכת הבריאות, כפי שכולנו יודעים, הוא מאוד מדאיג. אנחנו מתכנסים היום כדי לדון בטכנולוגיות, אבל הבעיות של הטכנולוגיות קיימות גם בסל התרופות וקיימות במערכת שנמצאת במצב מאוד מסוכן, אחרי שנים של דיאטה מסוכנת ובעייתית.

ועדת גרמן בצדק אומרת שהדגש צריך להיות על הגדלת ההוצאה הציבורית על חשבון ההוצאה הפרטית. אני מברך על כך. גם אשמח לראות את מיליארד השקלים מגיעים למערכת הבריאות. אני עדיין לא רואה אותם מגיעים. אני רוצה להציע לך, אדוני המנכ"ל, להתחיל כבר עכשיו במערכה על הכסף. אנחנו עומדים בפני תקציב מדינה חדש, וממה שאני שומע, בכלל לא בטוח שמיליארד שקלים חדשים יגיעו למערכת הבריאות.

800 מיליון אתה רונה? אני כן. עזוב מה אמרו. תביא 800. אבל תביא.

הלוואי שיביאו.

למה רק מיליארד?

במצבה של מערכת הבריאות, כפי שאני מבין אותה, גם 800 וגם מיליארד אפילו לא יספיקו. זו מערכת שנמצאת במימון חסר מאוד קשה. המצוקה נמצאת בכל אחת מחוליות המערכת.
לכן, אדוני המנכ"ל, אני מציע לכם לעיין בתשומת לב בהצעת חוק שכמה מהיושבים פה סביב לשולחן, ובראשם יושב-ראש הוועדה הזו וחבר הכנסת ליצמן, סגן שר הבריאות לשעבר, וחבר הכנסת אילן גילאון, יושב-ראש שדולת הבריאות, ועבדך הנאמן, אני, אנחנו הגשנו הצעת חוק שמציעה ללכת צעד אחד נוסף, שהוא מאוד דרוש. אתם לא רוצים שר"פ? מצוין. אז בואו נראה איך מממנים את מערכת הבריאות, ולא נהיה תלויים ברצונו הטוב או חוסר רצונו הטוב של האוצר. אפשר להעלות- - -

נביא לכם כסף גם. בלי האוצר.

בדיוק. אפשר להעלות את מס הבריאות באחוז אחד בלבד, לבטל את כל הביטוחים המשלימים, שאנשים מוציאים עליהם מאות שקלים.

שכחת לומר שמס הבריאות ילך ישר לא למס הכנסה. היום מס הבריאות זה מס הכנסה.

קופה סגורה.

יפה, אבי. אתה תותח.

אדוני המנכ"ל, שמעתי תגובות שאומרות ש נגד העלאת מסים. אני מציע לכם לבדוק את זה. הציבור מוכן לשלם. אני מבטיח לך שהציבור בחוזים עצומים, אם יגידו לו עוד אחוז לשלם מס בריאות ולקבל ביטוח כמו שצריך, כולל ביטוחי שיניים עד גיל 18, כולל הביטוח הסיעודי- - -

הוא משלם היום.

ועל כל הדברים האלה אנשים משלמים. אני מציע לכם באמת להאזין לקולו של הציבור, ולא להיות שבויים בסד עיוור.

חבר הכנסת אילן גילאון.

תודה, אדוני. קודם כל, בוועדת גרמן יש שני דברים שיש לברך עליהם: אחד זה עניין העדכון, שלא היה. זה מושג שנכנס; דבר שני, פעם ראשונה שנאמר שאולי לא כל הפרטי מזהיר וטוב ולא כל הציבורי הוא גרוע, אבל בזה זה נגמר.
ומה מבטא את זה יותר מכל דבר אחר, את הבעיה המרכזית של מערכת הבריאות – התוספות. מה התוספת הראשונה והשנייה והשלישית והרביעית והחמישית, אם לא כדי להגדיר מה חסר? חסר חוק בריאות ממלכתי, שמעולם-מעולם לא התקבל, מעולם-מעולם לא קוים, ומעולם-מעולם לא מומש. אנחנו מבחינת מערכת הבריאות במדינת ישראל או מבחינת בריאות בכלל, אני חושב שהבריאות בישראל היא אחד המחצבים החשובים של מדינת ישראל, שהאזרחים שלה לא נהנים ממנה, אלא אם כן יש בידם לשלם את זה. ולכן הבעיה המרכזית היא בהבנה שהבור הזה לא יכול להתמלא, ולא ליפול לפח הפיקוח בסדר העדיפויות שאנחנו מתווכחים עליו, או אם תרצו, מה שהחוק של החברים שלנו מציע, זה להפוך מחדש את הציבור הישראלי לקבוצת רכישה שמעמידה את הבריאות במקום הראשון. לא צריך שום תוספות. למעט ניתוח באף, יישור הישבן, כל ניתוח שהוא פלסטי, כל דבר כזה צריך להיות בתוך סל הבריאות ולא צריך שום תוספות. כל מה שקשור לגופו של האדם ולרוחו, כל הדברים הללו צריכים להיות בסל. אומר ד"ר לאוניד ש-9 מיליארד, יכול להיות שגם יותר, וזו צריכה להיות שאלה אמיצה כשדנים בנושא הזה, מה סדר העדיפויות? במה משקיעים יותר ובמה פחות? לדעתי, הציבור כולו, זה הדבר המכריע ביותר שהוא רוצה אותו – ביטוח בריאות כזה. אנחנו גם מוכנים לשלם יותר, בהתאם למה שצריך לעשות כדי לקנות את זה.
אני מציע לך כמנכ"ל, שלא ליפול לתוך הפח, שכל אחד שחדש במערכת מגיע, ובולע את מה שיש, ואז מתחיל להתווכח על 300 מיליון, על 200 מיליון, על 400 מיליון. לוקח קניפל לעצמו. זו טעות מרכזית. פעם אחת צריך להיות דיון אמתי, מה כולל סך הכול סל בריאות לאדם במדינה כדי שכל הדברים ייכללו בתוכו. שלא תביאו לי תוספות. אני תמיד אומר, אני רוצה לדעת, ואני מדבר לא מתוך אלטרואיזם אלא מתוך סולידריות. מתוך אגואיזם אלטרואיסטי. אני רוצה לדאוג גם לעצמי. כל אחד רוצה לדאוג לעצמו ורוצה להיות בטוח, כשהוא עקוד על שולחן הניתוח והפנסים הגדולים מעליו, שעושים לו הכי טוב, שנותנים לו את התרופה הכי טובה. בינתיים יש מצב של הפרד ומשול, כי הסוכרתיים יוצאים נגד הקלנועיות, ואני לא מאשים אף אחד. זה מה שנוצר פה – אינטרסים של אח שולח ידו בגרון אחיו. זו הבעיה המרכזית של מערכת הבריאות. הדיון צריך להיות לקחת את תקציב הבריאות, להפוך אותו על פניו. הפוליטיקה החדשה צריכה להביא את זה. בינתיים זה לא נראה כך. בינתיים אנחנו מוסיפים על התקציב של שמחה ארליך.

תודה. ד"ר אידלמן.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שכל דיון בנושא תקציב הבריאות הוא נושא מבורך, חיוני, ואני מתפלא שאין פה מאות אנשים שזה נוגע בהם באופן ישיר. הרי המצב מאוד ברור, וכבודו לא סתם ביקש לדבר במספרים. מה שאנחנו יודעים, שזה 72 מיליארד. מהם 42 מיליארד מהמדינה, ו-32 מיליארד מהכיס הפרטי של האנשים. הכסף הזה מתורגם למה שכל אזרח במדינה מקבל בערך קנייה בשנה. הוא מקבל בריאות בגודל של 2,300 דולר בערך קנייה בלבד. באירופה זה 4,000, ובארצות הברית זה 8,000 דולר. כשאנחנו מדברים על זה שרפואה מודרנית היא יקרה מאוד, תרופות וציוד מאוד יקרים, והכול הולך ומתייקר, והאוכלוסייה מזדקנת, ובתנאים כאלה אי-אפשר לתת רפואה מודרנית. אי-אפשר. כשמישהו מבקש לקבל היום רפואה מודרנית, הוא צריך לדעת – הוא בעצמו – לא משנה אם הוא חבר כנסת או איש מהישוב. הוא לא עשה שום דבר כדי להביא תוספת כסף למערכת הבריאות. הוא לא יכול לבוא בטענה לאף אחד. אם התור שלו שמונה חודשים, אם התרופות שהוא מקבל הן לא תרופות שהוא צריך אותן מיידית, הוא צריך לחכות להן, אם הציוד שהוא משתמש בו הוא משוחזר לעתים קרובות, הוא צריך לבוא בטענה רק כלפיו, כי המצב מאוד פשוט.
כשאני מדבר על 9 מיליארד, זה 12.5 אחוז להוסיף. היום צריכים להוסיף. זה יביא אותנו, במקום 2,300 דולר ל-2,580 דולר. אנחנו עדיין רחוקים מ-4,000. אבל זה צעד שצריך לעשות אותו היום, צריך לתכנן. כשמדברים על סל טכנולוגיות, אנחנו שנים אומרים שצריך להגדיל את סל הטכנולוגיות ב-2 אחוז באופן קבוע. אנחנו גם אומרים: בסדר, 300, החלטתם על 300, אבל שהם יהיו לאורך שנים. שוועדת הסל, כשמתכנסת, צריכה לתכנן את זה. לא תוסיף היום – תוסיף את זה בשנה הבראה. היא צריכה להיות עם אורך נשימה. אחרת הדברים נופלים, והחולים לא מקבלים. אם המצב לא ישתנה היום, והקריאה שצריכה לצאת היא לשנות סדר עדיפויות. אם הדברים לא משתנים היום, הקופות תמשכנה להילחם בבתי החולים, בתי החולים ימשיכו להילחם בקופות, וכל זה על גב החולים. החולים משלמים מחיר כל יום על תת-תקצוב במערכת הבריאות. הקריאה צריכה להיות מיידית – לשנות את סדר העדיפויות, להשקיע כסף במערכת הבריאות. תודה.

תודה. מיכל מלמד.

שלום רב. אני מיכל מלמד-כהן, אני בת 42.5. אני חולה מזה כשבע שנים בסרטן שד גרורתי. מנהלת את עמותת גם אני – נשים שחלו בסרטן שד, עמותה שמונה כ-1,500 נשים בקירוב, בעיקר הארץ; יש גם מהעולם.

כולם מדברים פה על התקציב החסר של סל התרופות, שלא מספיק להכליל את כל התרופות, ובטח לא כשמדובר בתרופות אונקולוגיות חדשות, שהמחיר שלה גבוה. כל שנה נוספות עוד תרופות. המזל שלנו, מצד אחד, הוא שיש התפתחות טכנולוגית והמון מחקרים יוצאים עכשיו לשוק ומאושרים; אבל מצד שני, לא תמיד זה נכנס לסל. התרופות האלה יכולות גם להאריך ובעיקר להציל את החיים. יש מצב, שכשחולים כרוניים בישראל מקבלים תרופות מחוץ לסל בביטוח המשלים, חולי הסרטן מ-2007 לא יכולים. התרופות האלה, העלות שלהן עשרות-אלפי שקלים. אתמול בלילה קיבלתי הודעה מחבר, שאשתו חולה בסרטן אחר, ונתנו לה לקבל תרופה שההתוויה שלה היא לסרטן שד, ואין לו ה-20 אלף שקלים בחודש. זה לא אמתי, אבל אני מתחילה לשאול חברות: למישהי יש כדור מיותר? שנוכל להתחיל לאסוף כדורים, לפחות לסגור לחודש ראשון.
המקום הזה שחולי הסרטן הם שזקוקים לרשת הביטחון של השב"ן, כי העלות הבלתי-מוסברת למשפחה, לקנות תרופות בעלויות כאלה, זה לא הגיוני. הביטוח המשלים הוא ברמה שוויונית, כי גם אם חלית ולא היית מבוטח לפני זה, כדי להיכנס להיות מבוטח במסגרת השב"ן, פשוט צריכים להרים טלפון ומתקבלים, אבל אם חלילה לא היית מבוטח בביטוח פרטי וחלית, אתה יכול להיות מבוטח בביטוח פרטי, אבל תהיה חריג מכל המחלות שלך, כלומר יש פה אפליה מאוד רצינית. מה לעשות, כאחת שמנהלת עמותה כל כך גדולה עם כל כך הרבה אנשים, אני יודעת בדיוק לכמה יש ביטוח פרטי ולכמה אין. כל מי שאין לה ביטוח פרטי, אנחנו מגדירות את זה בצורה של נגזר עליך, כי אין לנו מה לעשות. אי-אפשר להיכנס לזה.

גם עבור אותם 20 אחוז שטוענים שאין להם ביטוח משלים, כן אפשר, לטעמי, ולהוסיף את העלות של הביטוח של השב"ן בכמה שקלים- - -

זה לא נושא הדיון, ברור לך.

נכון, אבל יש פה המקום של התרופות האונקולוגיות.

אני מבין שהנושא שלך מאוד חשוב. יחד עם זה, זה לא לפה.

כשאנחנו חיים את זה – כולם מדברים על המקום של החולים. אני פה האדם החולה, ואם מחר אצטרך לקבל טיפול שהוא לא נמצא בסל, אני לא יודעת איזה מקום יותר מתאים ממקום שמדברים בו על תקצוב של סל הבריאות. אנחנו מדברים על זה שאין לנו תקציב, אבל כן יש פתרון מונח, שהוא קצת מונח בצד. ניסיתי לפנות פעמיים לשרה גרמן, להיפגש אתה. פעמיים זה לא עבד.

לא יכול להיות. תנסי שוב, היא תקבל אותך. חבר הכנסת ליצמן.

שאלתי בתחילת הישיבה.

הוא יענה עכשיו.

אני יודע שנשאר כסף בסל, שלא ניצלו את כל הכסף, 300 מיליון שקל. יש לי מספר. לכן הדבר הכי פשוט והכי נורמלי לעשות, הרי ועדת סל חוסלה, נובמבר-דצמבר ובזה נגמר, אבל את הכסף שנשאר, לפחות של התוספת השלישית, בהחלט אפשר להוסיף עכשיו. לפחות להציל משהו בזה.

אני חולק על מה שנאמר קודם בנושא התרופות. אף פעם שר או סגן שר לא יכול להתערב בשיקולי המדען, איזה תרופות להכניס. מעולם לא התערבתי. לחצים היו, אבל לא נתתי אפילו לגשת ללשכה שלי. זה כלל הברזל. אם אין את זה, הכול פוליטי. שימו לב שבתקופת הסל אנחנו רואים בעיתונות כל יום פתאום, שהתרופה הזאת מצילה X, מצילה Y. לכן הכול צריך להיות לפי קריטריון. אבל מכאן עד שנגיד על הטכנולוגית וכל הדברים - בהחלט צריך להגדיל. אני נוגע בדבר, לכן יש לי טענה בנושא השיניים, שביטלו את זה. כסף קטן, 40 מיליון שקל בשנה, 80 בשנתיים. היה צריך להיכנס ביולי 2013. ביטלו את זה משום מה. היום אנחנו יודעים שזה פופולרי, השיניים. היום כולם יודעים שזה נחוץ. בהתחלה לא היה פופולרי.
מה שמפריע לי מאוד, תרופות מצילות חיים. ה-75 אחוז, שב"נים. 25 הנותרים, שאין להם שב"נים, זה מתחלק: 10 אחוז, אם אני לא טועה, ה-70 שלא צריכים את זה, ו-15 אחוז – תקנו אותי אם טעיתי – זה עניים שאין להם כסף. אז מה הכי פשוט לעשות - להכניס הכול לסל, ולהעלות את זה אפילו בחצי אחוז. לא צריך כלום. בזה לשלם לכולם. אבל תרופות מצילות החיים, שלצערי הרב, אני מאשים את עצמי, שהייתי אז חבר ועדת הכספים באופוזיציה, בשנה שלא היה שר, ואחר כך הוסיף 450- - -

בעמוד 6 אתה רואה את זה. פה סגרו את התרופות. 2003.

לא היה שר. אז נושא תרופות חיים, אני חושב שוועדת גרמן טעתה. אגב, גם בשר"פ. היא היתה צריכה להכניס – אני יודע שדב, חיים אורון היה נגד תרופות מצילות חיים, שייכנס, כאילו זה אי-שוויון. אני חולק על זה. בדקתי את זה. לכן אני חושב שצריך לתקן את זה.

תודה. אדוני המנכ"ל.

קודם כל, תודה רבה. אני חושב שכל כינוס של הוועדה הזאת שאומר על השולחן: צריך יותר כסף לבריאות, הוא נכון. ד"ר אידלמן שם מספרים שאי-אפשר לשלול אותם, והם המספרים האמתיים. מדינת ישראל מוציאה רק 7.3 אחוז על אותם 2,300 דולר לבריאות לאזרח. באירופה – לא בארצות הברית עם ה-8,000; 4,000. בפער הזה, במקום הזה נמצא כל הדיונים כאן והאנשים היקרים שנמצאים כאן, וכל אחד צועק ממקומו. אבי שחסר לו, והאנשים האחרים עם סכרת ומחלות ממאירות, כולם אומרים ובצדק: צריך לתת יותר לבריאות, ואנחנו אתם שם.

סגן השר בזמנו וכיום שרת הבריאות חברת הכנסת גרמן עשו, כמו כל מי שמופקד על המשרד הזה, יחד עם המנכ"לים שלהם, להשיג יותר כסף לבריאות. אנחנו הצלחנו בוועדת גרמן להוסיף את התוספת הדמוגרפית שלא היתה, ולהוסיף עוד מיליארד שקלים. נכון, חובת ההוכחה עלינו - אתה צודק, חיים – לראות שהכסף הזה מגיע, וגם הוא לא מספיק. צריך לשים את זה על השולחן. רק נבין – מדובר בתוספת שהיתה צריכה לעשות שינוי במערכת שלנו, ולחזק את הרפואה הציבורית.
לגבי התוספת השלישית. התוספת השלישית כיום קיימת. יש מספר אחריה. כמו שיש מספר אחרי התוספת השנייה, אותם 36 מיליארד, יש מספר גם אחרי התוספת השלישית, סדרי גודל של כ-4 מיליארד שקלים. אנחנו מדברים על התוספת, הגידול הטכנולוגי. ושם יושבת ועדת סל, מקבלת הכול, כולל הקלנועיות- - -

כמה- - -

כלום. אפס. 2.40. לא הגדיל בכלום. אם אתה אומר 4 מיליארד, והגדלת ב-2.4 מיליון - דבר אתי במיקרונים. כמה מיקרונים הגדלת?

יושבת ועדה. הכול מגיע אליה.

לא יושבת ועדה. לא מגיע אליה כלום. אם עשית אפס, 2.4 מיליון על 4 מיליארד, כמה אפסים זה אחרי הנקודה? 77 אפסים?

זו ועדה מקצועית. היא שוקלת את כל הטכנולוגיות, והיא צריכה לקבל החלטות לא פשוטות. בואו נעזוב את התוספת השלישית.

זה הדיון. ואנחנו נגיד מה אנחנו רוצים.

רק עוד משפט אחד. כל ההחלטות קשות, האם להכניס תרופה נגד סכרת, תרופה נגד סרטן, מכשירי שמיעה. זה הכול החלטות לא קלות, ואנחנו נעלה ונדאג שכל הטכנולוגיות יגיעו לוועדת הסל, והיא תקבל את ההחלטות הכי נכונות. אנחנו מקשיבים ושומעים גם מה דעתכם.
לגבי ה-300 מיליון שקלים, אני לא יודע. אני מכבד את דעתך. אנחנו נבדוק שוב ונעביר תשובה.

תעביר תשובה לוועדה.

אני חושבת שאני יודעת איפה מקור הטעות. כאשר אנחנו העברנו את זה בהחלטת ממשלה השנה, הפחתנו סכום שעבר אחר כך בהחלטה מאוחרת יותר, של 8.8 מיליון ₪, כי זה ניתן לחולי סיסטיק פיברוביס עבור- - -

אסנת, חבר הכנסת ליצמן, נבדוק ונקבל תשובה. גם הוועדה תקבל תשובה מסודרת במספרים מול הקופות.

קודם כל, אנחנו מודים לך על הדיון.
בי"ת, הוועדה מבקשת לקבוע מערכת עדכון. אני מצטער שבמסגרת הזמן הקצר שקיבלנו אנחנו צריכים לפנות את האולם, ויש סדר בכנסת, והכנסת עובדת מסודר. אם לא נפנה, לא נקבל בפעם הבאה. הוועדה מבקשת לקבוע מערכת עדכון קבועה לסל התרופות, ולהפריד מחדש את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית. אם לא יפרידו מחדש, הוועדה החשובה הזאת תחסל את הקבוצה השלישית. ברור לנו. ובכל זאת באו חכמים לפני זה ואמרו שצריך את זה. אנחנו רוצים מערכת עדכון קבועה. היום אתם שוחקים אותה וסוגרים אותה, את התוספת השלישית. ברגע שירדתם ל-2.4 מיליון, והיה 15 מיליון, שזה גם כן כלום בעדכון, והיה 80 מיליון, חיסלתם. אתם הולכים בסגירה.

אנחנו מבקשים מכם, לבוא בדברים מסודרים עם שיטת עדכון קבועה בהפרדה מלאה למסגרת השנייה ולמסגרת השלישית ולרביעית ולחמישית וכן הלאה. אז נדע שיש. ברגע שאנחנו עושים מהכול חבילה, זה דרך מסודרת לדבר בהצהרות, בלסגור עסקים, בחיסול המעט שיש. מי שהשיג ורצה בהפרדה, ידע מה שהוא עושה, וידע שהם יקבלו את כל הרפואה המונעת. אנחנו פה בוועדה קוראים לכם: תקבעו מסגרת לא רק בהצהרות – גם בביצוע. תקבעו מערכת עדכון קבועה לסל התרופות. שנדע לאן אנחנו הולכים. תשקול טוב-טוב שהצעת החוק, שהרבה מאוד ח"כים באו לתת לכם פתרון, לא לשכב בפתחי האוצר ולבקש שם טובות. האזרחים במדינת ישראל ייתנו כסף ייעודי, צבוע למערכת הבריאות בתוספת מס של המעסיק והעובד. זה ייתן בין 8 ל-9 מיליארד שקל בשנה, שיהיה צבוע מיועד לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מקווה שתבואו לוועדת שרים ותגידו: אנחנו תומכים. אם אתם לא תומכים, תביאו את הכסף.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:45.>