ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 15/07/2014

דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא הטיפול במאבק בסחר בבני-אדם לשנת 2014

פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 21>
מישיבת ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האישה
למאבק בסחר בנשים ובזנות
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 10:00
סדר היום
<דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא הטיפול במאבק בסחר בבני-אדם לשנת 2014>
נכחו
חברי הוועדה: >
דוד צור – היו"ר

יחיאל חיליק בר

תמר זנדברג

שולי מועלם-רפאלי
באסל גטאס
עליזה לביא
מוזמנים
>
סגן שר החוץ צחי הנגבי
ד"ר יוסי דרזנין - יועץ סגן שר החוץ, משרד החוץ

לירון בר שדה - נציגת אגף ארבל, משרד החוץ

חוה קריא - ס/מנהלת המרכז הבינלאומי להכשרה, משרד החוץ

חיים חושן - מנהל מחלקת דרום אסיה ודרום מזרח אסיה, משרד החוץ

ד"ר מירב שמואלי - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

דנה ביטן - עוזרת מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

תמר פרוש - פרקליטה, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

הילה טנא-גלעד - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איילת דהאן - מתמחה, משרד המשפטים

טל דרויאן - מתמחה, משרד המשפטים

אליעזר רוזנבאום - המשנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ליאור שלו - ראש חוליית נעדרים, האגף לחקירות ומודיעין, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ויקי אלעמרי - ראש חוליית מניעה והסברה נוער, אגף חקירות ומודיעין, המשרד לביטחון פנים

סג"ד קרן גלבוע - ראש ענף טיפול ושיקום, שב"ס, המשרד לביטחון פנים

ד"ר מיכאל דור - מנהל תחום, משרד הבריאות

פטרישיה מונטגומרי - מתנדבת, המרפאה הניידת, חיפה, משרד הבריאות

יעל בוקאי - מפקחת מחוזית בשירות מתבגרים, צעירים וצעירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דוד הנס - סגן מנהל אגף מודיעין ארצי, רשות המיסים, משרד האוצר

באטריז רוזן כץ - עובדת סוציאלית, מנהלת אופק נשי, עיריית חיפה

ציפי דיק - פעילה חברתית סביבתחת וציבורית, עיריית ראשון לציון

מרים אזנס - מרכזת זכויות אדם במחלק הפוליטית, שגרירות ארה"ב

רבקה היוז - רכזת, המטה למאבק בסחר נשים

מיכל ליבל - עורכת דין, מנהלת המטה למאבק בסחר נשים

אמי אסתר סער - מנהלת קשרי מימשל והמאבק בסחר בבני אדם, מוקד סיוע לעובדים זרים

גוסטי יהושע ברוורמן - יו"ר המחלקה לפעולות בתפוצות, התסדרות הציונות העולמית

יהודית סידיקמן - מנכ"לית עמותת "אל הלב"

יסמין קונפינו - עורכת דין, מנהלת מקלט מעגן לקורבנות סחר

אלון מטריקין - רכז מטה המאבק בסחר בנשים

קרסטין בלאריזו - Postdoctoral Researcher, אוניברסיטת חיפה

קודי וולקרס - מכון ירושלים לצדק

אנדי אוסטלנד - מכון ירושלים לצדק

מיטל בנשק - פורום נשים הבית היהודי

דניאל קריא - סטודנט
מנהלת הוועדה
אריאלה אהרון
רישום פרלמנטרי
ר.כ., חבר המתרגמים
<דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא הטיפול במאבק בסחר בבני-אדם לשנת 2014>
היו"ר דוד צור
בוקר טוב. ראשית אני מתכבד לפתוח את הדיון בנושא דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית, הדו"ח השנתי שכידוע פורסם לפני כחודש. אנחנו בשנה השלישית ברציפות מסווגים במקום הראשון במדינות שעושות ופועלות בעניין.

אני מתכבד ומודה לסגן השר. זו ההזדמנות הראשונה גם לברך אותך על כניסתך לתפקיד סגן שר החוץ וגם לאודות לך על שכיבדת אותנו בנוכחותך בדיון הזה.

אנחנו מייחסים חשיבות רבה מאד לדו"ח, כי הדו"ח הוא דו"ח אובייקטיבי וכידוע היינו גם במקומות אחרים בשנים הקודמות בדו"ח הזה, מקומות שבהם לא היינו רוצים להיות, לא היינו רוצים לחזור אליהם, ולכן אנחנו גם עושים מאמץ גדול מאד וגם הדו"ח מציין את זה ובעיקר נותן לנו את הציון החיובי.
נמצאים איתנו גם נציגי השגרירות ותיכף נשמע גם מהם לגבי הדו"ח. הדו"ח גם מציין באופן חיובי את הפעילות בתחומי האכיפה והטיפול, את נושא הפתיחה של מעונות נוספים. יחד עם זאת, גם יש בו ביקורת מסוימת ושווה להקשיב לה בקשב רב, כי אנחנו יודעים מהדיונים שאנחנו עוקבים אחריהם כאן, וגם במשרדי הממשלה, מירב שמואלי שמתאמת את כלל המשרדים בתוך פעילות הממשלה – בסך הכל היינו מאד רוצים לראות אכיפה נוספת וגם ענישה יותר מחמירה, וגם לראות בעיקר בתחומי הטיפול והשיקום כיצד הדברים מתקדמים.
צריך לציין שהדו"ח בזווית שאנחנו עוסקים כאן בוועדה, מתרכז גם בתחום של בכלל סחר בבני אדם, שלא קשור בהכרח לפעילות הוועדה, הוא משיק יותר לוועדה שמיכל רוזין מטפלת בה, והוא עוסק בכלל בסחר בבני אדם – גם למטרות תעסוקה ומטרות אחרות. אנחנו בוועדה מתרכזים בעיקר בתחום של מניעת סחר בנשים וזנות. נכון שזו פעם ראשונה גם שהכנסת הרחיבה את מנדט הוועדה ודיברנו על זה, והפעילות שלנו מתרכזת מאד גם במניעת זנות.

לצערי, כמו שאתם יודעים, ועדת השרים דנה אתמול בנושא הזה של חוק הפללת הלקוח, שעשינו פה שני דיונים מקדימים לגביו. החוק הגיע לוועדת השרים, החוק הוא חוק הצעה פרטית של האופוזיציה, של הגברת חברת הכנסת זהבה גלאון ועוד חברות כנסת נוספות שהצטרפו. כפי שאמרנו, הממשלה, ועדת השרים בעיקרון הייתה מוכנה להתקדם עם הצעת החוק, דרך זה שתוקם ועדה שתגיד מה המשמעויות - מה שניסינו לעשות פה בשני דיונים מאד מואצים ובדחק של זמן - כדי להביא את המשמעויות של סל השיקום וההשלכות התקציביות שיש לעניין הזה. ומכיוון שיש לזה השלכות תקציביות רחבות והנושא הוא לא נושא שמוכן להצגה בפני ועדת השרים, אז הם ביקשו להקים ועדה שתטפל בנושא הזה.

חברת הכנסת גלאון החליטה שהיא מושכת את הצעת החוק בשלב הזה מוועדת השרים ואתמול היא משכה את הצעת החוק, ולכן ועדת השרים לא נדרשה גם להצביע על חוק הפללת הלקוח. אין ספק שזה לא המילה האחרונה ואנחנו בתוך הוועדה וגם מחוצה לה, נמצא את הדרך המקצועית כדי להביא חוק, או דרך החוק הזה או חוק יותר שלם, הצעת חוק יותר שלמה, שיש בה גם את סל השיקום, או כפי שהממשלה הציעה – תוקם ועדה שתגיד מה המשמעויות של העניין הזה. נקדם את הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת גלאון ובצידה נגיש הצעת חוק נוספת שמדברת על מימד השיקום והתקצוב של הנושא.

אני אשמח אם הגברת מרים, שהיא שנציגת השגרירות והיא גם דוברת עברית, אז זה בכלל טוב. אם את רוצה לדבר באנגלית זה גם בסדר. מה שנוח לך.
מרים אזנס
אני אשתדל לדבר בעברית. אני בטוחה שמירב תעזור לי.
מירב שמואלי
העברית שלה מעולה.
היו"ר דוד צור
אז נשמע קודם כל את הגברת מרים מהשגרירות האמריקאית, שתגיד את עיקרי הדברים ולאחר מכן נשמע את מירב ונפתח את הנושא לדיון. סגן השר, ככל שזמנך יתיר לך ותרצה להתייחס, אנחנו נשמח.

בבקשה.
מרים אזנס
תודה. אני כל כך שמחה להיות פה. לגבי הדו"ח השנתי שלנו, אנחנו נמצאים באותו מעמד של ישראל. הדו"ח השנתי על סחר בנשים כולל גם דו"ח על ארצות הברית שזה משהו שאני חושבת שהוא די טוב. אם נשווה בין ההמלצות שאנחנו ממליצים לארצות הברית וממליצים לישראל – הרבה מהן דומות.

לגבינו, הנושא של סחר באנשים, בבני אדם, זה אתגר שאנחנו משתתפים אתכם בניסיון, באתגר, להתנגד לתופעה הזאת בעולם. מבחינתנו המאמצים שלכם היו מאד משמעותיים ואנחנו כל כך שמחים שאתם שומרים על המעמד שלהם, שאפשר להגדיר את זה כמשהו עילית בעולם. אבל האתגר שעומד לפני כולנו זה האתגר שימשיך לצערי, וההמלצות שלנו לישראל מתייחסות לעונש, העונש שמקבלים האנשים שסוחרים בבני אדם, גם לשירותים שניתנים לקורבנות של התופעה הזאת מבחינת מקלטים, אבל גם לשוטרים, אנשים שמטפלים בהם, היכולת לזהות ולטפל בסחר באנשים.
אני חושבת שהאתגר בארצות הברית ובישראל זה להתייחס לאוכלוסיות מוחלשות. אוכלוסיות שאולי לא מדברות את שפת המדינה, אוכלוסיות שסובלות מעוני יותר מהממוצע. לאוכלוסיות האלה גם יותר קשה למצוא את השירותים שכבר נמצאים. אז במדינות שלנו עלינו להתאמץ עוד יותר כדי להגיע לאוכלוסיות האלה. אצלכם אני חושבת שזה בעיקרון אנשים שמגיעים, אולי עולים חדשים, גם אנשים שמגיעים לעבוד בישראל וגם אנשים שמגיעים כדי לבקש מקלט, אנשים שהגיעו לישראל מתוך אוכלוסיות שונות באפריקה.

אז אני מודה לכם ולמירב על תקופות שונות בממשלת ישראל שמתייחסות לאוכלוסיות האלה.

השאלה לכולנו, אחרי התקופה - ואני יודעת שבארץ ישראל יש תקופה של שנה לגבי מישהו שמוגדר כמישהו שסחרו בו, שמקבל שנה של שירותים. השאלה שנשארת פתוחה היא מה אפשר לעשות לטובת האנשים האלה אחרי השנה הזאת. אני יודעת שיש כבר דיונים רציניים בממשלה שלכם ובגופים שמטפלים באוכלוסיות האלה – איך להגן על האנשים האלה ולא לתת להם שוב להיות קורבנות של סחר, בגלל המעמד המוחלש שלהם.

אני ממליצה לכם גם על הדו"ח השנתי שלנו לגבי ארצות הברית, כי יש הרבה מה ללמוד על האתגרים שיש לנו גם בארצות הברית, ואני חושבת שיש דרך ארוכה לפנינו, לפני כולנו, אבל אנחנו משתפים פעולה אתכם ומודים לכם על המאמץ הרציני פה. זה ממש משהו מדהים ונלך קדימה ביחד. נצעד קדימה צעד-צעד.
היו"ר דוד צור
תודה רבה.

מירב, את רוצה לומר משהו? משרד החוץ? בבקשה. תציג את עצמך לפרוטוקול.
חיים חושן
שמי חיים חושן ואני מנהל מחלקת דרום אסיה ודרום מזרח אסיה במשרד החוץ. אני בעצם אחראי על רוב המדינות שמהן באים רוב העובדים הזרים לישראל – זה הודו, תאילנד, נפאל, סרילנקה, פיליפינים ועוד מדינות אחרות.

אני קודם כל שמח לראות באמת את דו"ח מחלקת המדינה האחרון. מבחינתי זה סיפוק מאד גדול, כי אני רואה שיש תוצאה למאמצים שאנחנו עשינו בשנים האחרונות במשרד החוץ, ותאמינו לי שעשינו הרבה הרבה מאד מאמצים. אני אישית נמצא בתפקיד שלי בשש השנים האחרונות, והקדשתי הרבה מאד זמן, אנרגיה, לטפל בתחום הזה של העובדים הזרים. אני לא מתייחס בהכרח לתחום הנשים והזנות, אלא לתחום במבט הרחב יותר.

אני חושב ששיתוף הפעולה שלנו עם משרד הפנים ומשרדים אחרים – משרד החקלאות, משרד האוצר ועוד משרדי ממשלה אחרים, הוא שיתוף מאד אינטנסיבי וטוב, וכל המשרדים האלה גם כן עשו את המאמצים הנדרשים.

הבעיה שהטרידה אותנו מזה מספר שנים ועדיין קיימת, לצערי הרב, זו גביית היתר שמשלמים העובדים שרוצים לבוא לעבוד בישראל, בעיקר עובדי הסיעוד, אבל גם בתחומים אחרים, סכומים שהגיעו לפעמים ל-8,000 דולר, 15,000 דולר, אפילו שמעתי על 30,000 דולר מסין. משנת 2007 התקבלה, כמו שאתם יודעים, החלטת ממשלה שהטילה עלינו לנסות ולהגיע להסכמים בילטראליים, אם אפשר בתיווך או בשיתוף פעולה עם ארגון ההגירה הבינלאומי – IOM, כדי לחסל או לצמצם עד כמה שאפשר את התופעה הזאת, ואנחנו פעלנו בהתאם.

אמנם השגנו הסכם מאד מאד ייחודי שאני חושב שאין לו דוגמא בעצם במקומות אחרים בעולם, עם ארגון ההגירה הבינלאומי, שמסדיר את הגעת העובדים בחקלאות מתאילנד לישראל - יש כיום משהו כמו 26,000 עובדים כאלה בישראל – ללא תשלום דמי תיווך, והפידבק שאנחנו מקבלים ההסכם הזה עובד.
יש עלינו לחצים מצד הלובי החקלאי לנסות ולהביא עובדי חקלאות ממקומות אחרים בעולם וגם לחצים מצד מדינות מסוימות שמטבע הדברים אני לא רוצה לנקוב בשמן, להביא חקלאים ממדינות אחרות שאין הסכם איתן, ואנחנו עומדים בפרץ והעניין של זכויות העובדים עומד תמיד לנגד עינינו. ואם אנחנו חושבים שבמדינה מסוימת זכויות העובדים - - -
היו"ר דוד צור
אני לא רוצה לקטוע אותך, אבל אני חייב בכל זאת להכניס אותך לקונטקסט של הדיון.
חיים חושן
לצמצם.
היו"ר דוד צור
לא, לא בהקשר של לצמצם. אני הייתי שמח אם היית מרחיב, אבל לא בקונטקסט הזה, כי כל נושא העובדים לחקלאות, העובדים הזרים וכן הלאה, זה נדון בוועדה אחרת. אני לא רוצה להיכנס בדיון הזה לתחום הזה, גם כי זה זר לרוב האוכלוסייה שנמצאת פה, וגם כי הוועדה מתייחסת רק לנושא של מניעת סחר לשם ניצול מיני.
חיים חושן
אני חושב שהדו"ח מתייחס גם ל - - -
היו"ר דוד צור
לא, אני אומר הוועדה.
חיים חושן
אה, הוועדה עצמה.
היו"ר דוד צור
הדו"ח עצמו אכן מתייחס גם לזה וגם לזה ודיברתי על זה בהתחלה, אבל הייתי מבקש שתהיה התייחסות לזה בוועדה של מיכל רוזין. אז אם יש בתחום הזה, למשל בתחום של הורדת הויזות בין מדינות, שהן מדינות מקור ואנחנו מדינת יעד, להגעה של נשים או גברים, כמעט לא ראינו גברים, אבל בעיקר נשים לתופעת סחר בתעשיית המין, יבוא כלות, כל מיני חליפות חדשות שאנחנו מוצאים – תיירות למיניהן וכן הלאה, אז אלה הנושאים שאני יודע שבמחלקה הקונסולרית נותנים להם את הדעת.

איך משרד החוץ מטפל, חלק מזה למשל זה הורדת הויזות במקומות מסוימים, שהיה חשש שהדבר יגביר גם את התופעה. אם תוכל להצטמצם לנושא הזה, אני אודה לך
חיים חושן
כן. לצערי הרב אני לא כל כך יכול להתייחס לנושא הזה ספציפית, הוא לא בתחום אחריותי.
היו"ר דוד צור
אוקיי.
הילה טנא-גלעד
אני אשמח לדבר אחר כך אם תרצה.
היו"ר דוד צור
כן, בהחלט.

בבקשה, מירב.
מירב שמואלי
הילה תתחיל ואני אמשיך.
היו"ר דוד צור
אין בעיה.
הילה טנא-גלעד
בוקר טוב אדוני. שמי הילה טנא גלעד, אני ממחלקת ייעוץ וחקיקה משפט בינלאומי. אנחנו אמונים על כתיבת המענים למחלקת המדינה האמריקאית בדו"ח.

הדו"ח, כפי שיודעים רוב האנשים כאן ואני פשוט אציג את זה באופן כללי, זה דו"ח שמוגש מדי שנה והוא למעשה מחויבות של מחלקת המדינה האמריקנית מכוח החקיקה של הקונגרס. הדו"ח למעשה מדרג את כל מדינות העולם לגבי המחויבות שלהם למאבק בסחר בבני אדם, לפי רשימה סגורה של קריטריונים, כשהרעיון הוא באמת לוודא שהמדינות עושות מה שנקרא מאמצים משמעותיים למאבק בסחר בבני אדם. יש ארבעה דירוגים ומדינת ישראל, כמו שציין אדוני, נמצאת כבר שנה שלישית בדירוג הראשון ואנחנו מאד מאד מרוצים. זה באמת תודות למאמצים מאד משמעותיים של כל הגורמים שנמצאים סביב השולחן וגם אלה שלא, בהובלה כמובן של היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים.

הדו"ח השנה, כמו כל שנה, פחות או יותר מתחלק כמקובל בדירוג כאן לאכיפה, הגנה ומניעה. אני אסקור באופן כללי רק את התחומים של הוועדה של אדוני.

כאמור הדו"ח שב ומציין שישראל היא עדיין מדינת יעד לגברים ונשים, גם בנושאים של סחר למטרות ניצול מיני מסחרי, גם מדינת מקור, הוא אמנם מציין בצורה פחותה נשים שנתונות לסחר למטרות ניצול מיני. הוא מציין רשימה של מדינות שחלקה קצת מטרידה את מי שעוסק בתחום, שמהן מגיעות נשים שחשופות לסחר למטרות ניצול מיני מסחרי – אוקראינה, רוסיה, מולדובה, אוזבקיסטן, סין, גאנה, דרום אמריקה. הוא מציין שחלקן הגיעו באשרות תיירות, כביכול כדי לעבוד כאן בזנות מרצונן לתקופה מוגבלת, אבל הן עוסקות למעשה בזנות בכפייה.
יש התייחסות כמובן גם לנושא של המהגרים שמגיעים מאריתריאה, סודן ודרום סודן, שהם איפה שהוא על התפר בין הוועדה של אדוני לוועדה של חברת הכנסת מיכל רוזין, כי חלקם נסחרו, נשים וגם חלק מהגברים, נוצלו ניצול מיני.
באופן כללי, הדו"ח מציין שאנחנו עומדים באופן מלא בסטנדרטים המינימאליים. בתחום של ניצול מיני מסחרי מצוין לרעה נושא היקף הענישה. ד"ר מירב שמואלי תתייחס לזה בהמשך. צוין לטובה הרבה עשייה, בפרט בנושא ההגנה, המקלט הנוסף לקורבנות סחר, מרכז היום, הזיהוי היזום, שחרור ממעצר של קורבנות סחר. באופן כללי הדו"ח באמת מזהה הרבה מאד עשייה חיובית, גם חקירות יזומות, גם עשייה יזומה ובחינה יזומה של מקרים על ידי משטרת ישראל, כתבי אישום, הרשעות שנעשו לאורך השנים, הסגרות.

השנה היה דגש מאד משמעותי שגם מצוין לטובה בדו"ח על נושא הכשרות, בפרט בקרב משטרת ישראל, שבאמת ירדו לכל רמה ורמה וזה מצוין לטובה בדו"ח. כמובן יש קריאה להמשיך את זה, וזה נעשה באופן שוטף על ידי כל הגורמים שמעורבים.

מבחינת המקלטים - - -
היו"ר דוד צור
הייתה הערה שגם אמרה אותה מרים בדברים שלה, שהענישה היא לא מספיק מחמירה. אני חייב להגיד שלפחות בעיני זה קצת היה מוזר, לנוכח הענישה דווקא במקרי הסחר, אני מדבר על מקרים שאנשים הואשמו בסחר, שהייתה ענישה מאד, בקנה מידה ישראלי, אני לא יודע אם זה בקנה מידה אמריקאי – אבל 18 שנה, לדעתי אפילו בכל קנה מידה, אני טועה?
מירב שמואלי
אתה רואה לאורך השנים מגמה של החמרה והחמרה בענישה בתחום הזה, מאז שבתי המשפט התחילו להתערב.
היו"ר דוד צור
היו נותנים שנה-שנתיים בקושי.
מירב שמואלי
מעבר לזה אבל, הנקודה שקפצה לי בעיקר, זה שפשוט אין תיקי סחר בנשים כמעט וזה דבר טוב. זה תוצאה של דבר טוב. אין כמעט תיקים חדשים. התיקים שישנם בהקשר לנשים שמובאות לארץ למטרת זנות, בדרך כלל זה על עבירות אחרות. כי לא תמיד יסודות עבירת הסחר מתקיימים, שקשה מאד להוכיח אותם, כך שאני לא לחלוטין חושבת שההערה הזאת היא מדויקת.
היו"ר דוד צור
אוקי.
מירב שמואלי
הילה, את רוצה להוסיף?
הילה טנא-גלעד
לא.
תמר פרוש
שמי תמר פרוש מפרקליטות המדינה. אין לי הרבה מה להוסיף. זאת אומרת אם אני צריכה לנחש למה ההערה הזאת מתייחסת, אני מניחה שהיא מתייחסת לתיקים שבהם חשבנו שמלכתחילה אין לנו מספיק ראיות להוכיח סחר, או שלאחר שמיעת הראיות הגענו למסקנה שאין מנוס מאשר להגיע להסדר טיעון עם עבירות פחותות בחומרתן כגון גרימה לאדם לעזוב את המדינה או הבאת אדם לידי זנות.

כמובן שאם מורידים את חומרת העבירה, יש לכך השלכה לעניין העונש. כמובן שגם מבחינת ענישה, לפרקליטות אין שליטה מלאה על העונשים שייגזרו בסופו של יום. זאת אומרת אנחנו טוענים לענישה מסוימת, בסופו של דבר ההכרעה היא של בית משפט וכך צריך להיות.
מירב שמואלי
הדבר האחרון שאני אוסיף, שאנחנו השנה עשינו באופן משמעותי הכשרות לשופטים פליליים, שישובים בתיקי סחר. היה אחד בפברואר, אחד ביוני, אחד יהיה באוקטובר, אז אנחנו גם נותנים את הדגשים הראויים למי שבסופו של דבר קובע את העונש. אף אחד מאיתנו לא קובע את העונש.
היו"ר דוד צור
מירב, השאלה, החומרים שהעברתם למחלקת המדינה, הם היו למשל התיקים האלה שאנחנו מכירים אותם עם הענישה המחמירה, עונשים דו ספרתיים?
הילה טנא-גלעד
חשוב לי להבהיר שוב, הועבר למחלקת המדינה מענה בין קרוב ל-170 עמודים עם באמת הכל מכל וכל, כולל טבלאות. עוד פעם, ברור לי שלמדינות שונות יש סטנדרטיים שונים מבחינת ענישה. אם אדוני משווה בסקנדינביה, 8 שנים נחשב לענישה מקסימאלית. בישראל זו הרמה, והדו"ח מסתכל מה שנקרא באופן כללי על כל המדינות ומה הסטנדרטים.

עוד פעם, העובדה שיש מעט תיקים, המשמעות שלה היא באמת ששני תיקים – אפשר לגזור מהם התייחסות לכלל המצב, וזה קצת מעוות את התמונה, כי בתקופות שהיו יותר תיקים – לטוב ולרע – אז הממוצע היה שונה. כמובן שיכולת השליטה שלנו היא מוגבלת ובאמת ההכשרות לשופטים הן באמת בדיוק היכולת שלנו להשפיע, מעבר לעבודה הטובה כמובן של הפרקליטות המדינה בהצגת התיק, אבל ההכרעה הסופית היא כמובן בידי הרשות השופטת.
מירב שמואלי
נזכיר גם שהשנה ניתן גזר דין של 26 שנות מאסר למישהו שהורשע בהחזקה של תנאי עבדות של נשים וילדים והפרקליטות אפילו ערערה על קולת העונש. אין עדיין החלטה בערעור, אבל בהחלט אנחנו חושבים שהענישה צריכה להיות חמורה.
היו"ר דוד צור
מרים, אנחנו לומדים מהאמריקאים. מתקרבים לאט לאט. יש הצעת חוק פרטית שלי אפילו, על זה שלא יהיה פרול.
מרים אזנס
יש לנו גם אתגר נוסף על זה שאנחנו מדינת יעד, אבל גם מדינה שממנה יוצאים הנשים והגברים. לכם פחות.
היו"ר דוד צור
אוקיי. הייתי רוצה לשמוע את המשרד לביטחון פנים.
הילה טנא-גלעד
אדוני, רק עוד שני דברים שאני רוצה לציין, זה באמת כל המערך של המקלטים וכל העבודה הטובה שנעשית שם, עם דגש באמת שנעשה בשנה האחרונה על סיוע ותמיכה באנשים עם דגש על התאמה אישית לאוכלוסיות היעד, מכיוון שזה באמת אוכלוסיות עם צרכים מאד ייחודיים. כאמור, כמו שציינו, המקלט החדש, דירות המעבר, מרכז היום שהוא מאד משמעותי ואנחנו חושבים שהולך לתפוס תאוצה.

נושא נוסף זה כמובן העבודה הרבה שנעשתה בסיוע המשפטי, שנתן סיוע לעשרות קורבנות סחר שהגיעו חלקם מסיני. המספרים הם מאד מאד גבוהים – גם נשים וגם גברים שעברו מעשים מאד מאד קשים במחנות בסיני.
היו"ר דוד צור
איך זה בתחום של העדה מוקדמת וכל הנושא של האצת התהליך, כדי לא להשאיר נשים שהן קורבנות?
הילה טנא-גלעד
לגבי האנשים שמגיעים ממדינות שאליהן לא ניתן להרחיק זה פחות רלבנטי, אבל מי שכן זה כמובן נעשה. זה נעשה בעבר בצורה מאד משמעותית, אבל עכשיו זה פחות רלבנטי.
מירב שמואלי
זה עלה לאחרונה באיזו שהיא פרשייה ספציפית והנשים נמצאות במקלט.
היו"ר דוד צור
נכון, פנו אלי בעניין הזה.
מירב שמואלי
אנחנו מכירים מאד טוב את הסיפור וביקשו מבית המשפט. בית המשפט הקדים את העדות, אבל עדיין לא מספיק וזה בגלל העומס של הפגרה. רק נציין תזכיר חוק חדש של להעביר תיקים בעבירה של גרימה לעזיבת מדינה למטרת זנות, זה המקרה זה, להעביר לדן יחיד לעומת הרכב, וככה זה יכול לזרז את התהליך.
היו"ר דוד צור
זה לא קרה עדיין?
מירב שמואלי
עכשיו יש הצעת חוק שמונחת ואני מקווה שכן.
היו"ר דוד צור
ממשלתית?
מירב שמואלי
כן. זה לבקשת הפרקליטות וזה יכול לזרז מאד את העניין.
היו"ר דוד צור
לדעתי זה עוד מהתקופה שהיית שר המשפטים, אם אני זוכר, כי אנחנו כבר דיברנו על זה כל כך הרבה.
מירב שמואלי
יש לי עוד דברים להוסיף.
היו"ר דוד צור
את רוצה לסכם כעת, או שאת רוצה אחרי שנשמע את המשרד לביטחון פנים ואז ניתן לך לסכם. האם אתן רוצות להוסיף עוד משהו בנושא אכיפה?
מירב שמואלי
אוקיי.
הילה טנא-גלעד
אלה הדברים מבחינת הפרקליטות.
היו"ר דוד צור
אז נשמע את המשרד לביטחון פנים ואז מירב תסכם את סוגיית האכיפה.
אליעזר רוזנבאום
בוקר טוב. אנחנו למעשה בנושא הזה כבר עוסקים שנים רבות. אני מרכז כבר כמה שנים את הצוות המשרדי עם הגופים שלנו, קרי משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וכמובן משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, אם זה משרד הרווחה ואם זה כמובן משרד המשפטים והפרקליטות.
בנינו צוות עבודה שמתכלל למעשה את העשייה ואת הממשקים שישנם לגופי המשרד בתחום האכיפה עם הגורמים. יש לנו קשר טוב ארגוני הסיוע, יש לנו עם המקלטים ואנחנו מתכנסים. בזמנו ריכזתי את הצוות לבחינת תופעות הזנות והצגנו כאן ולאחר מכן את נושא של זנות הקטינים, כך שאנחנו עוסקים בדבר הזה ואני חושב שהיקף הפעילות שמתבצעת במשטרת ישראל - ואני מבין כי תיכף יפרטו כאן את העשייה עצמה - הוא בהחלט היקף משמעותי ורחב.

בדו"ח גם מצוינות הדרכות בכל הרמות, גם בבתי הספר, אתה מכיר. גם בבית הספר באח"מ, גם בשיעורים השבועיים בתחנות, גם בימ"רים. להזכיר לכולם שסער נשאר רק מחלק והמשימה הזאת הועברה לימ"רים. בוצעו הדרכות והכשרות בימ"רים. אני אישית חושב שכן נכון שהימ"רים בשטח יטפלו כל אחד בגזרה שלו ולא איזו שהיא יחידה ארצית שצריכה להתחיל להתרוצץ בכל האזורים בארץ. אני לא יודע מה היא עמדתך, אבל אתה מכיר את זה יותר טוב. א

ני חושב שהיכולות של הימ"רים הן יכולות גבוהות ואני חושב, כי הייתה איזו הערה שהעשייה של הימ"רים קצת פחתה. אני חושב שהתופעה פחתה ואנחנו עוד פעם נעשה בדיקה נוספת על ההערה הזאת ונראה אם יש דברים בגו, כי אני חושב שהימ"רים מתודרכים היטב. מירב מעבירה הדרכות, משרד המשפטים מעביר הדרכות, כך שבנושא הזה-. וכמובן המשך שיתוף הפעולה עם המקלטים ועם ארגוני הסיוע.
מכון תודעה מרצה באופן קבוע בקורסים הבכירים של משטרת ישראל, גם בנוערים וגם במלמ"ש.
היו"ר דוד צור
גם במשמר הגבול עכשיו, נכון?
אליעזר רוזנבאום
אני לא יודע אם התחילו כבר.
היו"ר דוד צור
משמר הגבול? עידית לא נמצאת.
אליעזר רוזנבאום
אבל אנחנו בהחלט הסדרנו גם את התשלום בנושא הזה, כך שאנחנו מסודרים ויש לזה תרומה רבה. דרך אגב, המשוב הוא מאד טוב מבחינת השוטרים, על ההרצאות ועל ההדרכות שמבצעים ואנחנו נמשיך בדבר הזה, לא נרפה, כי אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך הלאה ולהשתפר באמת באותם דברים שהעירו כאן. גם שירות בתי הסוהר, אחרי משטרת ישראל יתייחסו גם הם.

היקף המסתננים פחת לכמעט כלום בחודשים האחרונים, לא היו. נכון שהכמות הגדולה שהייתה, עד שהגדר הושלמה, ושם באמת גילינו תופעות קשות של פגיעה בכל אותם מסתננים ומסתננות שעברו פגיעות קשות מאד בסיני, בדרכם אלינו, אבל בחודשים האחרונים המספר הוא כבר אפס.

נכתב נוהל מסודר לגבי זיהוי של הקורבנות ושיתוף הפעולה מרגע שמזהים, עם משרד המשפטים, עם משטרת ישראל, מעגל קצר שנסגר ומיד נכנסים לטיפול. כלומר בחינה ואם אכן זה קורבן אז מתייחסים בהתאם לנהלים.

אנחנו נצטרך כן, ואני לא יודע אם כולם מודעים, אבל בדרום תל אביב, כתוצאה מהפעילות או מהיקף המסתננים ששוהים שם, הוקמה שם תחנה ומיקמו שם למעלה מ-130 שעובדים בגזרה. אנחנו נצטרך לעשות שם הדרכות לדברים האלה, זאת אומרת לתופעות האלה, כי התחנה החדשה עדיין לא עוסקת מספיק בדבר הזה ונצטרך באמת להשקיע שם ונתאם את זה עם מיכל ועם רובי שלא נמצא כאן, אבל ליאור נמצא כאן, כדי באמת נוכל לעשות את ההדרכות שם ולהכשיר טוב יותר את השוטרים בנושא הזה. הם אלה שנכנסים שם לכל אותם מקומות ולתופעות ומטפלים בתופעות האלימות בנושאי הזנות, אבל גם כדי שיוכלו, אם אכן יש שם תופעות של עבדות וסחר וכל מה שקשור בזה – שבאמת יזהו ובאמת יתריעו, כדי שנטפל בזה ובאותם אלה שבאמת סוחרים בהם ומתייחסים אליהם כאל עבדים, כדי שנוכל לטפל בהם על פי הנוהל שגובש.

אני אתן לליאור ולויקי.
היו"ר דוד צור
בבקשה.
ליאור שלו
רב פקד ליאור שלו מחטיבת החקירות. אז באמת עלו כמה דברים שנוגעים למשטרת ישראל בדו"ח, חלקם היו טובים וחלקם המלצות לשיפור.

המשנה למנכ"ל נגע בנושא ההכשרות, אז באמת פרטנו שורה ארוכה של הכשרות והרצאות, כולל ליחידות המרכזיות, גם בכל מה שקשור לזיהוי של קורבנות וטיפול בקורבנות, כך שהמגמה הזאת גם תמשיך בשנת 2014 והלאה. בכל מה שקשור לזיהוי קורבנות והגנה על קורבנות, אז ברגע שמובאים מקרים לפתחנו, אנחנו בודקים אותם, בודקים אותם ברצינות, וכמו שמירב אמרה, ברגע שזה עומד ביסודות העבירה ויש לנו ראשית ראייה שמדובר בקורבן סחר, אז אנחנו גם מפנים למקלט. ושוב, מפנים למקלט גם אם אין פה תיק פלילי. זאת אומרת גם אם היא קורבן שבסוף לא יהיה לנו תיק והיא לא תעיד, עדיין לצורך הטיפול.

יצאה הנחיה מפורשת שקורבן או מי שמוכר כקורבן – לא עוצרים אותו בגין עבירות שמבוצעות עקב הפעילות בתחום הזה. אנחנו לא מכירים מקרים כאלה של מעצרים. אם עלתה הערה כזו בדו"ח וידוע על מקרים ספציפיים – אנחנו נשמח שזה יובא לפתחנו ונוכל לבדוק אותם, אבל ההנחיה הזו הגיעה עד אחרון השוטרים וזה עבר גם בהדרכות ובהכשרות שאנחנו מעבירים ואנחנו גם עומדים על המשמר. זאת אומרת ברגע שיובא מקרה – זה ייבדק ויטופל.

בכל מה שקשור לקורבנות שהגיעו ממדינות אפריקה, אז גם שם מובא לפתחנו ונבדק. לצורך העניין זה נבדק תוך התייעצות גם עם מרב ואיפה שבאמת יש יסודות ויש ראשית ראייה, אז גם זה עובר לטיפול במקלטים ולרוב מהקורבנות האלה גם אין תיקים פליליים.
לגבי הכשרות, אני לא אפרט, אני חושב שנגעתי.
היו"ר דוד צור
יש כאן הערה לגבי העדר מתורגמנים והנושא של שפות - - -
ליאור שלו
בעבר הייתה לנו בעיה של מתורגמנים. בשנה-שנתיים האחרונות יש חברה אזרחית שמספקת שירות. נכון שבהתחלה היו קצת חבלי לידה, אבל היום אנחנו לא רואים בעיה. אנחנו לא רואים בעיה במתורגמנים, החברה מספקת את השירות. היום זה מוסדר. לפחות אצלנו במשטרה אנחנו לא רואים בעיה.

עלתה עוד המלצה בנוגע לזנות כפויה, לרבות של ילדים. אז באמת, גם פה היית הנחיה להגביר את האכיפה וראינו דווקא עלייה משנת 2012 לשנת 2013 משני תיקים ל-29 תיקים שנוגעת לזנות של קטינים, וכבר השנה אנחנו עומדים על 25 תיקים. זאת אומרת המגמה היא - - -
היו"ר דוד צור
כמה כתבי אישום?
ליאור שלו
על כתבי אישום אין לי נתון. צריך לראות בפרקליטות, אבל כבר אנחנו רואים שבעצם יש הסדרה וגם המודעות בקרב היחידות הפועלות – עלתה.

כמובן שזה שודרגנו במקום הראשון, אז קודם כל זה טוב שאנחנו זוכים גם להכרה מארצות הברית, אבל אנחנו לא נקפא פה על השמרים. עדיין העשייה תמשיך ובעזרת השם נמגר את מה שאפשר.
היו"ר דוד צור
ויקי, את רוצה להוסיף משהו?
ויקי אלעמרי
בוקר טוב. הדו"ח הזה מתייחס יותר לנושא של הבגירים. אני ממחלקת הנוער, ובכל זאת אני אחדד ואוסיף כמה דברים.

בשנת 2013 בעצם מחלקת הנוער נכנסה לתמונה בגלל שהוועדה החליטה ושמה לב שצריך להפנות זרקור מיוחד גם לנושא של זנות בקרב קטינים, כיוון שהתופעה לא ממוגרת, היא קיימת בשטח. אנחנו נכנסנו לתמונה ובאמת מיפינו את הצרכים, את הבעיות ובמהלך השנה שעברה אנחנו בעצם התחלנו לפעול בנושא. אחד הדברים שעשינו – בעצם היה צורך לעשות הכשרות בקרב עובדי הנוער שהם בעצם שוטרים, להעלות את המודעות לנושא הזה, לאפיין את התופעה, להטמיע אותה, כי בעצם זו תופעה ייחודית בקרב קטינים, שהיה צריך לשים עליה זרקור מיוחד, ואנחנו עד עכשיו עוברים בבתי הספר להכשרות באח"מ, עושים הטמעות, מצגות, כדי שיבינו את התופעה.
יתרה מכך, אנחנו קודדנו את הנושא של עבירת לקוחו של קטין. בדרך כלל היה נהוג לפתוח תיקים על עבירות יותר חמורות. על עבירה לקוחו של קטין, שמנו ZOOM IN. אנחנו עשינו מפגשים עם הפיקוד הבכיר בקרב חטיבת החקירות, כדי שיחדדו את העבירה הזאת, ואנחנו רואים בהחלט עלייה בשנת 2013 לעומת שנים קודמות.

רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2013 פתחנו 28 תיקים של לקוחו של קטין לעומת שנים קודמות שדיברנו על שני תיקים בשנה. אז עדיין מ-28 תיקים יש בהחלט מה להשתפר, אבל בהחלט זו עלייה ואנחנו חושבים שזה בהחלט בגלל הקשב שנתנו לעניין וההכשרות שהעברנו בקרב השוטרים שלנו.

במהלך השנה אנחנו גם פוגשים גורמי חוץ. אני אישית נפגשתי עם פקידת הסעד הארצית. אנחנו נפגשים עם המרחב הבטוח, משרד הרווחה, כדי גם לתאם ציפיות, גם כדי שיהיו לנו ממשקי עבודה, גם כדי להעביר מידע אחד לשני באופן שלא יפגע בקטין. אחד הדברים שאנחנו עושים – אם מגיעה קטינה למחלקת הנוער, לעובד נוער, ויש חשד שהיא עוסקת בזנות, גם אם לא נמצא לקוח ולא נפתח תיק פלילי – אנחנו מיד מעבירים את השם שלה ללשכת הסעד, כדי שאולי היא תקבל טיפול, שיקום.

זאת אומרת אנחנו מנסים ליצור ממשקי עבודה עם כל הגורמים שעוסקים בנושא. זה מוכיח את עצמו. אנחנו בקשר טוב עם קמיליה מהמרחב הבטוח שהוקם בתל אביב ועובד 24 שעות. אנחנו כבר מתחילים לדבר בינינו, להעביר אינפורמציה כדי באמת לקדם את הנושא.

יש לנו עוד כברת דרך לעבור אבל אנחנו בהחלט בכיוון הנכון, כפי שאתם רואים מהתיקים.
היו"ר דוד צור
תודה. מרב. סליחה, שב"ס, בבקשה.
קרן גלבוע
קרן גלבוע, ראש ענף טיפול משירות בתי הסוהר.
היו"ר דוד צור
ידעתי למה לא נתתי לך לדבר. אני מעדיף שתדברי עם הרווחה, עם הטיפול. אני רוצה פשוט לסיים את עניין האכיפה.
קרן גלבוע
אוקיי, פשוט ההערה של הדו"ח נגעה לאותו סיפור של ההדרכות.
היו"ר דוד צור
אוקיי.
קרן גלבוע
שאר הדברים, מבחינתנו כמו שנאמר, פועלים לפי ההסדרים ולפי הנהלים של שיתופי הפעולה. אני רק אגיד שהשנה בסך הכל 2 מקרים היו כאלה שטופלו והם הגיעו בסופו של דבר למקלט. מבחינתנו, אנחנו נערכים להמשך קיום ההדרכות, כמו שנעשה בעבר.
היו"ר דוד צור
תודה. מירב.
מירב שמואלי
אני אתן משהו יותר כללי ואני אשתדל מאד לקצר. קודם כל, שנה שלישית ברציפות להישאר במקום ראשון זה הישג שאנחנו באמת מאד שמחים עליו, אבל כפי שליאור אמר, אנחנו ממש לא לוקחים את זה כמובן מאליו. עד הדקה האחרונה, לפני שפגשתי את מימי, אני לא ראיתי את זה בכלל כמובן מאליו, אנחנו ממשיכים את הפעילות.

ההישג הזה הוא תוצאה של הרבה מאד גורמים שהתאמצו מאד, לאורך כל ימי השנה ולא רק ביום של הדיווח, אז בהזדמנות הזאת אני אגיד תודה לכל מי שלוקח חלק, כל הקולגות במשרדי הממשלה השונים, על שיתוף פעולה מעולה; לחברים מהארגונים הלא ממשלתיים, שהם פרטנרים חשובים, הם מקור מידע חשוב, הם נותנים אמפטיה רבה לנפגעי העבירה; לוועדות הכנסת – הוועדה שלך והוועדה של חברת הכנסת מיכל רוזין – שגם מצוינות לטובה בדו"ח, כמי שמקדמות את הנושא; ולקולגות משגרירות ארצות הברית, שגם איתם לאורך כל השנה יש לנו קשר מאד הדוק.
הדו"ח הזה הוא חיובי. אתם תראו שרוב ההמלצות בעצם אומרות להמשיך את מה שכבר נעשה ואני אומרת בכל הביטחון המקצועי שאנחנו במצב טוב יחסית לרוב מדינות העולם. בישראל אין היום תופעה רחבה של סחר בבני אדם. בוודאי שיש בעיות, אני תיכף אצביע על כמה דברים שדורשים התייחסות מיוחדת, אבל אנחנו כן יכולים לשמוח בהישג, וזה הישג שמוכר היום ברחבי העולם. אחרי עשור או יותר של טיפול בתופעה הזאת, ישראל היא במצב שהיא מלמדת מדינות אחרות. נערכים הרבה מאד סמינרים בארץ ובחו"ל. אנחנו נשלחים למדינות אחרות, באים גורמים מחו"ל ללמוד מאיתנו.

אני אציין לטובה את מרכז גולדה מאיר בחיפה, את הפעילות בכלל של מש"ב במשרד החוץ, שבעזרת קשרים, גם עם ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם וגורמים אחרים, מפיצים את הידע הרב שנצבר בישראל ברחבי העולם. אנחנו כל שנה מתייחסים ברצינות רבה לדו"ח הזה. אנחנו נגיש מענה רשמי – הילה ואני – למחלקת המדינה. אתמול נערכה במשרד שלנו ישיבה בין משרדית עם כל הגורמים, כדי לקבל משוב ואנחנו נגיש את המכתב הרשמי בקרוב מאד.

הדו"ח הוא גם חשוב לא רק כי אנחנו רואים איך אנחנו, לעומת אחרים ואפשר ללמוד, זה מבחינתי כלי לימודי ממדרגה ראשונה. תופעת הסחר היא תופעה גלובלית. מדהים לגלות את הדמיון בדפוסי הפעולה של העבריינים ובאופן ההתנהגות של הקורבנות גם במדינות שונות זו מזו, עם מערכות משפט שונות, מקומות גיאוגרפיים שונים מאד בעולם. זה מאד מאד דומה, לכן חשוב ללמוד. אני ממליצה לקרוא לא רק את החלק על כל מדינה, אלא גם את החלק הכללי שמדבר על ה-Topics of interest. הם מעלים סוגיות מאד מעניינות וחלקן תקדימיות – כמו הקשר בין סביבה, פגיעה בסביבה ופגיעה בקורבנות סחר. קהילות מיוחדות שהן פגיעות כמו קהילת הלהט"ב, אוכלוסיות ילידיות וכו', כך שאנחנו לומדים מזה הרבה מאד.

אני אתן מספר דוגמאות לפעילות שאנחנו עשינו מאז הדיווח, כלומר בחודשים האחרונים. עבודת היחידה שלי היא בעיקר מניעתית והסברתית ואנחנו לא מפסיקים להיות עם יד על הדופק. ההכשרות לכלל הגורמים נמשכות כדבר שבשגרה. עשינו ביוני יום עיון מיוחד שבו הכשרנו מכשירים. לקחנו מאגר של אנשים שהכשרנו אותם להכשיר בנושא, כדי להרחיב את מערך ההכשרות. זה היה בשיתוף עם הג'וינט. תצא בקרוב גם חוברת גם בשיתוף הג'וינט ובמימון האיחוד האירופי – מדריך לזיהוי קורבנות סחר ועבדות. כולכם תקבלו את זה.
יש פעילות לימודית בהקשר של זנות קטינים ואני שוב אציין לטובה את שיתוף הפעולה עם שגרירות ארצות הברית. בשבוע הבא יתקיים סמינר באמצעות שיחת ועידה בין תובעים בישראל לתובעים אמריקאים בנושא של זנות קטינים וזה בסיוע של מרכז תרבות אמריקה. היחידה שלנו היא מקור ידע מאד חשוב לנושא ולאחרונה הושק אתר אינטרנט חדש מאד מעודכן. אני ממליצה לכולם להיכנס, יש שם הרבה מאד חומר על כלל ההיבטים.

אני רוצה עכשיו בכל זאת להגיד - וממש בקיצור – דברים שאנחנו צריכים בכל זאת להמשיך ולהתייחס אליהם ברצינות רבה. הסחר בנשים למטרת זנות אכן צומצם בצורה דרסטית במדינת ישראל. להגיד שהוא נעלם זה קצת בעייתי. אנחנו עדיין רואים – המשטרה, המקלטים, בקרי הגבול, עדיין רואים נשים שמגיעות מאותן מדינות, בדרכים אחרות - באשרה חוקית של תיירות - לתקופות קצרות, אבל הן מגיעות למטרת זנות והן לא מגיעות למטרת זנות והן לא מגיעות עצמאית, מישהו מביא אותן ומרוויח על כך כסף.
הן אמנם נתונות לתנאים - אם אפשר להגיד את זה ככה – "הרבה יותר טובים", הן כן מרוויחות כסף, אין אלימות וכו'. לא תמיד מתקיימים יסודות עבירת הסחר. יחד עם זאת זה בהחלט ברור כמה זה משיק, כמה זה דומה וקרוב. זה דבר שהוא תעשייה כל כך רווחית שיכולה לצמוח תוך שנייה ולשגשג כפי שקורה בכל העולם ואנחנו חייבים להיות ערניים במיוחד לדבר הזה.
אני רוצה להגיד עוד דבר. סחר בנשים זה לא רק למטרת זנות. אפשר להשתמש באישה ככלי להרבה מאד מטרות והיצירתיות היא בלתי סופית. בשנה האחרונה נדרשנו מאד לנושא הפונדקאות, נשים פונדקאיות בעיקר במדינות העולם השלישי, שזוגות ישראלים עושים איתן הסכם. הדבר הזה הוא לא סחר, אבל אנחנו שמענו מקרים מאד מאד מטרידים וקשים על האופן בו מתייחסים אל אותה פונדקאית, שזה ממש כמו חפץ, כמו איזה דבר שבתוכו צומח תינוק שמישהו אחר ייקח. עדיין אין איזה שהוא תיק פלילי בהקשר של עבירת הסחר, אבל בהחלט יש דיונים על הנושא ואנחנו חייבים להיות ערניים מאד גם לדבר הזה.

הוזכר נושא של קטינים, ויקי מהמשטרה אמרה. אני חושבת שחייבים. זנות קטינים היא לא פחות חמורה בעיני מסחר, היא דומה מאד לסחר באלמנטים וחייבים על זה לתת הרבה מאד דגש.

עוד דבר שבשנה האחרונה קידמנו, שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי - וזה עלה אגב כחוט השני בדו"ח האחרון של האמריקאים – לשתף את המגזר הפרטי שיש לו אחריות גם לניצול וגם למניעה ולטיפול ואנחנו מדגישים את ענף התיירות. אנחנו עובדים עם כל משרדי הממשלה ועכשיו מנסים לקרב אלינו גם את משרד התיירות. ב-8 בספטמבר יתקיים יום עיון בנושא, כדי לדבר על זנות שמתרחשת בחסות מלונות, על תיירות מין של גברים ישראלים ועוד מספר נושאים.

הדבר האחרון, כפי שציינה מרים, חייבים לתת את הדעת לאוכלוסיות מוחלשות שהן מועדות לניצול. גם אם הן לא הוכרו היום כקורבנות סחר, עדיין הן מאד פגיעות לניצול לזנות, לניצול בתחום העבודה, אנשים שהם חסרי מעמד, שיש איזה חוסר ודאות לגבי הסטאטוס שלהם. אלה האנשים שהכי קל לנצל; וגם סחר ועבודת כפייה יכולים להתרחש בהקשר של האנשים האלה. אנחנו חייבים לוודא שהדבר הזה איננו קורה. הסחר מלמד אותנו שיש דברים שאסור לעשות לאדם באשר הוא אדם, ללא קשר לסטאטוס שלו.

מילה אחרונה שאני אגיד – האו"ם הכריז לאחרונה שהי-30 ביולי, עוד שבועיים בדיוק, יהיה היום הבינלאומי לציון המאבק בסחר בבני אדם. הקהילה הבינלאומית רק הולכת ומגבירה את המודעות לחשיבות של ההתמודדות ואני שמחה מאד להגיד שישראל היא בין המדינות המובילות בתחום הזה.
היו"ר דוד צור
יופי, תודה.

משרד הרווחה, בבקשה. תתייחסי בבקשה להיבטי הטיפול בדו"ח. תציגי את עצמך.
יעל בוקאי
בוקר טוב, שמי יעל בוקאי, המפקחת מטעם משרד הרווחה על המקלטים. אני לא ארחיב בעניין המעטפת, או שאתה רוצה בכמה מילים שאני אציין את מעטפת המענים שמשרד הרווחה מעניק.
היו"ר דוד צור
מה שתרצי, אבל תנסי להתייחס לענייני הדו"ח.
יעל בוקאי
טוב, המעטפת שמשרד הרווחה מעניק היא למעשה שני מקלטים, שזה מקלט מעגן שיש בו 35 מיטות, כרגע מאוישות; מקלט טספא, שזה המקלט החדש שנפתח לפני חצי שנה. מאוישות פה 14 מיטות מתוך 18 שמוקצות ושלוש דירות מעבר, שנמצאות בהן נשים עם ילדים, חלקן עם ילדים; והדבר הרביעי הוא מרכז היום שנמצא בתל אביב, שהוא נותן מענה הוליסטי במהלך שעות היממה ללא לינה, נותן ארוחות חמות, נותן פעילות הפגתית וטיפול נפשי.
לגבי הסעיף של הטיפול הפסיכולוגי – הביקורת שהושמעה שם, שאני גם מודעת לביקורת הזאת במחקר שנעשה על ידי אוניברסיטת תל אביב בזמנו, לגבי העדר טיפול פסיכולוגי – שני דברים יש לי לומר בעניין הזה. ראשית, המדינה בזמנו כשהיא הקימה את המקלטים, דיברה על ראשית שיקום. מדובר על שנה. טיפול פסיכולוגי הוא טיפול מעמיק, פסיכותרפויטי ארוך טווח. שנה זו תקופה קצרה מאד כדי להעניק טיפול פסיכולוגי.

אבל מעבר לכך אני אדבר על משהו שהוא הרבה יותר עמוק וזה הדבר השני שרציתי לדבר עליו. הנשים שנמצאים במקלט - נפגעות הסחר – הטיפול המערבי המילולי הוא לא הטיפול המיטבי עבורן. זה לא בשיח שלהן. הטיפול הפסיכולוגי, הפסיכותרפויטי שאנחנו מכירים אותו מהעולם המערבי, הוא לא נגיש להן מבחינת השיח שהן רגילות אליו. הן עסוקות בתכנים מאד הישרדותיים. הפרקטיקה היא פרקטיקה הישרדותית של החיים של כאן ועכשיו, של איך הן מחזירות את החובות הכלכליים שיש להן למי שהן התחייבו, למי שבעצם הביא אותן לארץ. הן עסוקות מאד בתכנים של שיקום תעסוקתי, שבזה המקלט מאד מאד משקיע, כשלמעשה מקצוע העבודה הסוציאלית הוא המקצוע המיטבי עבור המענה שהן זקוקות לו.

בגלל שעבודה סוציאלית, ומי שעובדות שם הן עובדות סוציאליות, מי שעסוק בטיפול הנפשי הן עובדות סוציאליות, הראייה שלהן היא מערכתית, היא נוגעת בהרבה מאד תחומי חיים. הן לוקחות את הנשים האלה לטיפול ל-Case manager, לניהול טיפול ותוך כדי ניהול הטיפול הן יוצרות קשרי אמון שמאפשרים להם גישה לעולמות התוכן שהם רלבנטיים לאותן נשים ולאו דווקא טיפול פסיכותרפויטי, מה גם שזה נשים שנמצאות במשבר מאד עמוק.

הן מקבלות הרבה פעמים טיפול תרופתי שמאזן אותן ובכלל מאפשר גישה לאותן נשים, כי במצבי המשבר המאד קיצוניים והטראומה המאד קשה שהן עברו, הן בכלל לא מסוגלות להכיל טיפול פסיכולוגי, שבעצם עסוק על פירוק הגנות ועל פירוק לצורך בנייה. הן במצב מפורק כל כך שהן חייבות עבודה על הפרקטיקה של הכאן ועכשיו, על פרקטיקה הישרדותי. ולכן הטיפול הפסיכולוגי הוא פחות רלבנטי, אם כי אנחנו יכולים לממן אותו, הוא נמצא בסל שלנו.

זה בגדול, ויסמין מנהלת המקלט תוכל יותר להיכנס לרזולוציות.
היו"ר דוד צור
יסמין, בבקשה ואחריה סגן השר.
יסמין קונפינו
אז שוב, באמת בהקשר של הטיפול הפסיכולוגי, אני רק רוצה לחזק את מה שיעל אומרת ולומר שהטיפול הזה הוא לא מותאם תרבותית לאוכלוסייה שבה אנחנו מטפלים. מדובר באוכלוסייה שמגיעה בעיקר כרגע ממדינות אפריקה, אוכלוסייה שלא מכירה את השימוש במינוח הזה בכלל של טיפול פסיכולוגי מערבי. עיקר יצירת הקשר איתן ויחסי האמון היא דרך ניהול המקרה, דרך באמת עולם העבודה, ורק בהמשך אפשר להתפנות, זאת אומרת יש להן פניות רגשית לטיפול שהוא הרבה יותר עמוק.

בנוסף לכך, כיוון שהעניין הוורבאלי פחות מאפיין את האוכלוסייה הזו, אנחנו משתמשים דווקא באמצעים אחרים, בתראפיות מתחום האומנות; ואני רק רוצה להגיד בהזדמנות הזו שאנחנו בקרוב גם נפתח תערוכה של צילומים של נשים יוצאות אפריקה, צילומים שמתייחסים לחוויה שלהן במקלט, לנוכח טראומות העבר שהן עברו בסיני וגם צופה פני עתיד. אז זה בהקשר של טיפול.

אז כשמדברים על טיפול צריך לחשוב באמת מה הטיפול הנכון ביותר והמתואם לאוכלוסיית המקלטים, ולאו דווקא טיפול פסיכולוגי הוא כזה.
היו"ר דוד צור
תודה.
יסמין קונפינו
הייתה עוד ביקורת ואני אנסה להגיב גם עליה. דובר כאן על נשים שבזמן השהייה, ההמתנה למקלט – למעשה נאלצו לעסוק בזנות על מנת להתמודד עם דמי הכופר שהן היו חייבות למשפחות. אני חייבת להבהיר ולומר שעבדנו באותה תקופה בשיתוף פעולה מאד הדוק גם עם הארגונים השונים וגם עם מרכז היום שהוקם. לא דווח לנו ספציפית על אף מקרה של אישה שבאמת נאלצה לעסוק בזנות, אבל כן היו מקרים בודדים של נשים שהיו חשופות לאיזו שהיא מצוקה – אם משום שהן גרו עם מספר גברים בדירה אחת ואם משום שנכפה עליהן להתארס לגבר כזה או אחר בקהילה. המקרים האלה טופלו אד-הוק, זאת אומרת באופן מיידי והועברו למקלט, גם על חשבון מקומות ששמורים לעדות ולכן אנחנו כן פתרנו את הבעיה והתמודדנו איתה.

בנוסף, מהרגע שבדצמבר 2013 הוקם מקלט טספא, מיד הועברו לשם כל הנשים שהמתינו בקהילה והבעיה נפתרה כליל. ולראייה יש לנו היום בעצם 106 מקומות בסך הכל במסגרות, המסגרות מאד מאד הורחבו, וכאשר קיימים היום מקומות פנויים לנשים נוספות – לא כל הנשים בוחרות להיכנס למקלטים. יש היום נשים שנמצאות בקהילה ומעדיפות לשמור על אורח החיים שלהן שם.
היו"ר דוד צור
יפה, אוקיי.

סגן השר.
מיכאל דור
אני רק רציתי לציין - - -
היו"ר דוד צור
כן, משרד הבריאות, בבקשה.
מיכאל דור
לציין בשמחה שאנחנו לא מופיעים פה. זאת אומרת שאין טענות, אבל מעבר לזה, ניתנים במקום שירותים רפואיים מלאים, ביקורת רפואית בבית החולים בילינסון. יש רופאה שתגברנו את שעות הנוכחות שלה לאחרונה, ולמעט מה שהוזכר שם, אני חושב שמקבלים טיפול ראוי.

תמיד עולה השאלה מה קורה כשהם מסיימים את תקופת השיקום או השהייה במקלט, מה קורה איתם מבחינת ביטוח רפואי הלאה. הגשנו את ההצעות שלנו, אבל זה כמובן עוד לא מוסדר.
היו"ר דוד צור
אוקיי, לא דיברנו, כי הדו"ח לא מתייחס, לעניינים שאנחנו כן מדברים עליהם – המרפאות הניידות בנושא של הזנות. שם אין ספק שצריך לתגבר ולחזק.
מיכאל דור
כן.
היו"ר דוד צור
אוקיי. סגן השר, בבקשה.
סגן שר החוץ צחי הנגבי
תודה אדוני יושב הראש. אני שמח לברך אותך לאחר שבמשך שש שנים אני ישבתי בכיסא שבו ניהלתי דיונים. בזכותך אני חוזר למקום שהתרגלתי בעבר להיות ובאמת זו הרגשה נעימה. כלל בדיון הזה זו הרגשה שיש לי פה איזה סוג של חיים שכאלה, כי יש פה אנשים שעבדתי איתם כשר הבריאות, משרד המשפטים, משרד ביטחון הפנים. איתך זכיתי לעבוד כשהייתי השר לביטחון פנים, אז זו באמת הרגשה נעימה.
המפגש הראשון שלי עם הנושא הזה היה בשנת 1997, כששגריר ארצות הברית בישראל ביקש לפגוש אותי, בתחילת כהונתי כשר המשפטים לכמה נושאים, כשאחד מהם היה להעמיד אותי על העובדה המצערת שישראל נמצאת במקום לא טוב במיקום שלה, בדירוג של המאבק העולמי בסחר בנשים ובזנות. נדמה לי שהיינו אז במקום שלישי, לא זוכר, 1997.
מרים אזנס
זה היה מאז 5 שנים שהיו לנו את הדירוגים.
סגן שר החוץ צחי הנגבי
בשנת 1997 הוא בא אלי ואני לא יודע אם כבר היה את הדירוג הזה, אבל הוא נזף בנו בכל הנימוס על זה שאנחנו צריכים להתחיל לעשות כמה וכמה דברים. ובאמת משרד המשפטים ומשרדים אחרים התחילו להתארגן באופן הרבה יותר ממוקד. במשרד לביטחון הפנים אני חושב שצורי היה אז מפקד מחוז תל אביב, כשהגדרנו את המאבק בארגוני הפשיעה בקדמת סעד העדיפות של המשרד, לאור כמה וכמה אירועים שאז פגשנו אותם ברחובות.

זיהינו את כל נושא הסחר בנשים ובתי הבושת, בעיקר באזור תל אביב, אבל לא רק, כאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של ארגוני הפשיעה ובאמת נעשתה עבודה יסודית בנושא הזה, למרות שהיינו תוך כדי האינתיפאדה השנייה ובשנים מאד מאד קשות מבחינת פעילותה של המשטרה ומחויבותה לעמוד בקדמת המאבק בטרור בתוך הערים.

אני שמח לפגוש את הנושא שוב במשרד החוץ. האמת שאני לא עסקתי בנושא כלל במשרד החוץ, אבל מאד הופתעתי לקראת הדיון הזה, כשביקשתי לקבל סקירה מחיים ומהחבורה שעוסקת בנושא הזה במשרד החוץ ונתקלתי באמת בהיקף פעילות מאד משמעותי על פי הנחיית השר ובהובלתו לאורך שנים.

אני לא אצטט פה את כל 17 הסעיפים שהוכנו עבורי, אבל נושא אחד מעניין ובכל זאת חשוב להזכיר. הוא גם מופיע בדו"ח, הוזכר בדו"ח, וזאת העובדה שהאגף לעניינים קונסולריים של משרד החוץ, נקט שורה של צעדים להגביר את המודעות לנושא של סחר בבני אדם, למניעת הסחר, להגנה על הקורבנות, בעיקר באמצעות אותם קונסולים ונציבויות שלנו, שמצויים בארצות שמוגדרות כארצות המקור. משרד החוץ מפעיל תכנית להכשרה של קונסולים שיוצאים למדינות המוצא של קורבנות הסחר בפוטנציה. האגף הקונסולרי מקיים עבור הקונסולים היוצאים לחו"ל סדנה לזיהוי קורבנות סחר, בשיתוף המתאמת הבין משרדית של המאבק לסחר בבני אדם במשרד המשפטים.

הסדנה הזאת מאפשרת לנציגים שלנו, שיוצאים למדינות השונות, לזהות את דפוסי הפעולה של סחר בבני אדם במדינות השירות שלהם ובעקבות ההכשרה הזאת בתחום שהם קיבלו, הקונסולים שלנו איתרו קורבנות סחר פוטנציאליים, בזמן הראיונות למתן אשרות עבודה. המידע הזה הועבר לרשויות בארץ ונמנעו מקרים של כניסה לארץ למטרות סחר בבני אדם ועוד כהנה וכהנה דברים שעושים בקונסוליות ובנציבויות.

אז אני מאד שמח שמשרד החוץ מעורב ומשולב במערכה שמדינת ישראל כולה חרטה על דגלה – לקדם עד כדי מיגורה המוחלט, אני מקווה, ביום מן הימים, כחלק מן הערכים שלנו כמדינה יהודית, הערכים שלנו כמדינה דמוקרטית והמחויבות שלנו לערכים הבינלאומיים.

אז יישר כוח לכל מי שעוסק במלאכה ולוועדה שדואגת לדרבן ולפקח.
היו"ר דוד צור
תודה רבה לך, אדוני סגן השר.

אם יש שאלות שאתם רוצים להפנות לסגן השר בהכרח, כי הוא תיכף יעזוב אותנו. אם לא, אנחנו נמשיך בדיון ותודה רבה. כמובן שאם אתה יכול להישאר אני אשמח.
סגן שר החוץ צחי הנגבי
אני אשאר עוד קצת.
היו"ר דוד צור
סיימנו את הסרט של הטיפול והשיקום. אם יש מישהו שרוצה לדבר מהמקומות אחרים, גם מה-NGO'S או מגופים אחרים, אז אני פותח את הדיון.

אמי סער, בבקשה.
אמי אסתר סער
אני אמי סער מהמוקד לפליטים מהגרים. אני אדבר על שני נושאים שקשורים לנשים, לדרישתו של דוד. יש פה את מה שכתבנו למי שרוצה לקרוא.
קודם כל אני מבקשת לשבח את רשויות המדינה. אני חושבת שבאמת נעשו פה דברים שגם בעולם אין אותם, כמו למשל המקלט לגברים שיש לנו, ההרחבה של המקלטים ושל הטיפול בקורבנות סיני, ההכרה של המדינה בקורבנות סיני, כל הסיוע המשפטי שאנחנו יודעים, שאנחנו בקשר טוב ואנחנו יודעים כמה שהיום דברים שאנחנו עשינו בעבר נעשים היום על ידי המדינה, ההסכמים הבילאטרליים. באמת נעשים פה דברים.

עם זאת, יש עדיין כמובן דברים שלא נעשים ואני אתייחס פה לשני נושאים. הנושא הראשון הוא קורבנות הסחר מסיני, שהמדינה לקחה, טיפלה, מגיעים למקלט. מה שלמעשה קורה הוא שגברים ונשים שנמצאים במקלט מקבלים אשרת ב/1 לתקופה כמו שהיו מקבלות כל אותן קורבנות שהיו מגיעות ממזרח אירופה ובתום השהות שלהן בארץ ושנת שיקום, היו חוזרות לארץ שלהן, כי היה להן לאן לחזור.

רוב קורבנות הסחר מסיני הן מאריתריאה, מדינה שלא ניתן לחזור אליה. מדינה שהאו"ם החליט שאין מה להחזיר את האנשים שברחו ממנה, הם מבקשי מקלט. כשהם עוזבים את המקלט, מקבלים את שנת השיקום שלהם, מה שקורה הוא שביום א' יש להם אשרת ב/1 ועבודה מסודרת ואחרי יומיים מודיעים להן שהן עוזבות את המקלט. אותה אשרה פגה. קודם כל הם מפסידים את מקום העבודה שלהן ואין להן שום אשרה, יש להן את אשרת 2 א' 5 שהיא לא אשרת עבודה אמיתית, ויש להן קשיים לעסוק בעבודה ולהשתקם. ואז מה שקורה הוא שכל השיקום וכל מה שהשקיעו בהן במקלט, ברגע שהן עוזבות את המקלט ומצליחות להתחיל לחפש עבודה או נותרות חסרות פרנסה, למעשה כל מה שהיה מתקלקל. אותן נשים מתקשות להשיג עבודה ותהליך השיקום שלהן נקטע.
מה שעוד יותר חמור, חלק גדול מאותן נשים הן נשים שהמשפחות שלהן שילמו אלפי דולרים לשחרור שלהן מהמקלט והמשפחות מצפות שאותן נשים תעבודנה ותשלמנה ותשלחנה את הכסף הביתה. ובמקרים רבים, ואנחנו כבר יודעים על כל מיני דיבורים על נשים אריתראיות שעוסקות היום בזנות לפרנסתן, לאו דווקא בגלל שמישהו סוחר בהן, אלא בגלל שאין להן הרבה ברירה והן צריכות לשלוח מהר כסף הביתה. ואני חושבת שאם לאותן נשים – אני לא חושבת, אני בטוחה – אם לאותן נשים יתנו אשרת ב/1 גם בהמשך השהייה שלהן בארץ, עד שתיפתר הבעיה ואנשים יוכלו לחזור לאריתריאה, זה יהיה צעד מאד חיובי ומאד נחוץ.
היו"ר דוד צור
מה ההערכה? כמה כאלה?
אמי אסתר סער
כמה עזבו את המקלט או כמה - - -
היו"ר דוד צור
מה האוכלוסייה הזאת עליה את מדברת, שהיה להם ב/1?
אמי אסתר סער
200? לא יודעת, זה מאות.
היו"ר דוד צור
מאות בודדות.
אמי אסתר סער
זה מאות בודדות.
היו"ר דוד צור
יש פה נציג של משרד הפנים?
קריאה
לא.
מירב שמואלי
אני רק יכולה לומר שהבעיה הזאת היא באמת מאד מאד חשובה, מה קורה אחרי שנת השיקום. יש באמת דיונים כפי שעלה פה. משרד הרווחה כבר הרחיב קצת את השירותים שהוא נותן. רשות ההגירה לא פה, אבל אנחנו דנים בנושא הזה, אנחנו מודעים לקושי.
אמי אסתר סער
אני רק רוצה להגיד בהקשר לאותן נשים, שאנחנו מודעים לקיום התופעה כבר שנתיים ועשינו הרבה דיונים עם ארגונים אחרים. לצערנו, בהעדר תקציבים, אנחנו לא יכולים להיכנס לזה. יש לנו תכנית מוכנה מה לעשות, אנחנו - - -
היו"ר דוד צור
אני מזכיר לך שהוועדה בעצם הביאה לזה שבסוף יתנו להם ב/1. הבאנו לפה את - - -
אמי אסתר סער
כן, את אמנון בן עמי.
היו"ר דוד צור
את אמנון בן עמי קיבלנו את ההתחייבות, אבל מה שאת מציינת כרגע זה להאריך את זה ואני מבטיח שאנחנו נעשה פנייה בעניין הזה. אנחנו נפנה עוד פעם למשרד הפנים שבסך הכל יש לו מחויבות לנושאים האלה, אבל מה שחשוב לי זה נתונים מדויקים שאוכל לקבל אותם מכם או ממשרד הרווחה.
מירב שמואלי
זה עשרות, זה לא מאות.
היו"ר דוד צור
עשרות. זה לא יותר טוב.
מירב שמואלי
זה מספר קטן מאד.
אמי אסתר סער
כן, אבל עוד כמה זמן תהיינה עוד.
היו"ר דוד צור
אני לא חושב.
מירב שמואלי
סך הכל אלה שהוגדרו כקורבנות סחר מקרב האריתראים, זה פחות מ-200, וזה גם גברים.
אמי אסתר סער
לא, אבל יש עוד כאלה שממתינות. לא משנה.
מירב שמואלי
אבל זה מספרים קטנים.
אמי אסתר סער
בואו נגיד שזה לא משהו שיערער הכל.
היו"ר דוד צור
אוקיי, אבל בסוף כשתגיעו להבנה כמה מספרים, צריך לבוא ולתת אותם וצריך לדעת אפילו שמית. להגיע ממש לרשימה שמית, עם איזה נספח ואני מבטיח שהוועדה תפנה עוד פעם לאמנון בן עמי ותבקש, כי את מעלה נקודה מאד חשובה.
אמי אסתר סער
דבר שני, אנחנו נתקלים ואני בטוחה שיש פה עוד ארגונים שמטפלים בנשים בזנות שיכולים לספר, באטריז, המקלטים, המרפאות הניידות, וקורבנות סחר מהעבר, קורבנות סחר שהגיעו לארץ לפני 10-15 שנים ונשארו פה מכל מיני סיבות וכיום לא יכולות לחזור למדינה שלהן, לא שלא יקבלו אותן שם, אבל למעשה לשלוח אותן לשם זה לשלוח אותן למצב עוד יותר גרוע מ - - -
היו"ר דוד צור
בקיצור, השתקעו פה וממשיכות לעסוק בזנות.
אמי אסתר סער
חלקן כן.
היו"ר דוד צור
כן, פגשנו בהן.
אמי אסתר סער
אני פגשתי עכשיו מישהי בכלא, סיפור מאד עצוב, ואני חושבת שצריך להתייחס שוב, גם משרד הפנים, גם לאותן נשים ולתת את הדעת ולמצוא להן מענה כאן בארץ.
היו"ר דוד צור
הבנתי, אוקיי.
אמי אסתר סער
נושא אחר שאני לא אדבר עליו אבל אולי נדבר עליו בוועדה אחרת, זה העניין של הדיג ובטוח שאין פה אף אישה, אז אין לי מה לדבר על זה בוועדה הזאת.
היו"ר דוד צור
זה לא קשור רק לנשים, אגב. אנחנו מדברים רק על ניצול נשים. דיג לדעתי זה קלאסי למיכל רוזין. יש לה כישורי דיג ידועים ואני בטוח שהיא תשמח.
אמי אסתר סער
אנחנו מוציאים בקרוב דו"ח על זה.
היו"ר דוד צור
אוקיי. עוד מישהו שרוצה להתייחס? כן, מיכל.
מיכל ליבל
אני רוצה להתייחס למה שמירב אמרה. אני חושבת שזה באמת דבר נורא חשוב שכל עוד התעשייה רווחית – החסר משנה את פניו ובגלל זה העבודה החשובה שאנחנו עושים פה בהקשר לזנות בישראל, ברור שהיא תשפיע גם על הסחר.
היו"ר דוד צור
כן, צעד משלים, ללא ספק.
מיכל ליבל
ואי אפשר להפריד בין הדברים האלה. זאת אומרת סחר הוא לא משהו שקיים בעולם באופן אובייקטיבי בלי קשר למה שקורה - - -
היו"ר דוד צור
לביקוש.
מיכל ליבל
לביקוש. וזה נכון בכל התחומים שבהם יש סחר, אני מניחה, וזו נקודה שחשוב לזכור אותה. אי אפשר להפריד ובוודאי ביחס להשתנות של פני הסחר ולמודל הזה שמירב הזכירה של נשים שבאות על אשרת תייר והמאפיינים של הסחר או הכניסה לעבירה של הסחר הם באמת לא קיימים וזה ברור למה, כי עבירה של סחר היא מאד ... ויכול להיות שגם צריך לחשוב בהמשך על איזה שינוי שיכיל או יחבר בין העבירות השונות. זאת אומרת יש מדינות שבהן החקיקה של הסחר בבני אדם הרבה יותר קשורה לחקיקה הספציפית גם על עבירות מין, זאת אומרת שזה מחובר. אני לא יודעת איזה מודל יותר טוב, אני לא אומרת. זאת אומרת הדגש על חקיקה על סחר בישראל הוא מאד חשוב וברור שזו התוצאה של ההישג הזה, אבל זה משהו שחשוב לזכור אותו ולראות איפה הדברים האלה נפגשים.

הייתה לי גם שאלה. אני לא יודעת אם היא רלבנטית.
היו"ר דוד צור
לא נמצאים פה הגורמים. יכול להיות שנפנה אותם. מירב, הייתה פה שאלה ובשביל זה אנחנו נקבל את הנתון הזה ממשרד הפנים – כמה נכנסו לפה עם אשרות תייר, תיירות, ולא יצאו ובעצם - - -
מירב שמואלי
רק משרד הפנים יכול לענות על זה.
היו"ר דוד צור
נכון. והן נשארו פה ואנחנו יודעים שחלקן מגיעות ממדינות המקור.
מירב שמואלי
אני לא יודעת כמה זה, זה משרד הפנים. אני כן יודעת שבדפוסים החדשים של הסחר זה גם הרבה שנכנסות ויוצאות. כלומר, באות באמת לחודשיים-שלושה לעשות כסף ולחזור ועדיין זה חמור ביותר כמובן. כמה מתוכן נשארות? אין לי את הנתון.
היו"ר דוד צור
כמה נשארו ואנחנו יודעים שהן בזנות.
מיכל ליבל
אז לפי הנתונים של רשות האוכלוסין וההגירה, יש משהו כמו 100,000 אנשים מחבר המדינות לשעבר שנכנסו על אשרת תייר והיא פגה. זה בכלל לא אומר שכולם קשורים לדיון שלנו.
היו"ר דוד צור
ברור.
מיכל ליבל
רק השאלה המעניינת אם חלק מהם כן ואין לי מושג.
היו"ר דוד צור
אוקיי. עוד אנשים שרוצים? בבקשה, באטריז.
באטריז רוזן כץ
יש לי שני נושאים שאני רוצה להעלות, אבל לשים אותם על השולחן להמשך דיון, דוד, אם אפשר. אחד זה הנושא שדיברתם עליו עכשיו של תיירות מין, של אותן נשים שנכנסות עם אשרת תיירות, נמצאות בכל המכונים ונמצאות בכל הדירות. זה נורא מעניין ופה אני חושבת שחייבים לקבל דיון ספציפי, כי מדובר בשיתוף פעולה בין כולנו. כי כשמשטרה נכנסת למועדון חשפנות ורואים את אותן נשים שנמצאות באשרת תיירות, מה עושים עם זה? והן נמצאות בכל מקום, הן לא במקום מוסתר. אז מצד אחד היא כאילו חוקית במדינה ואומרים שחשפנות זה לא עבודה, זה כן עבודה, אז מה זה הדבר הזה? זה נמצא. פשוט חייבים לפתח איזו שהיא אסטרטגיה משותפת של התמודדות עם הנושא.
דבר נוסף, והוא קשור למשרד הפנים, זה שלא יכול להיות שאישה נכנסת לתהליך של שיקום אם אין לה אשרה במדינה. זאת אומרת אם אישה הייתה בזנות, חלקן נסחרו, חלקן מבחירה, מה שאתה רוצה, אישה נכנסת לתהליך של שיקום – צריך לאפשר לה אשרה לפחות של שנה של שיקום, שנוכל לעזור לה. אנחנו מוצאות נשים שנמצאות 10 שנים, 12 שנים במדינה ללא אשרה, שפעם נסחרו - - -
היו"ר דוד צור
זה מה שאמי אמרה.
באטריז רוזן כץ
מה שאמי אמרה. זה בלתי אפשרי. אני רוצה לעזור לה, משרד הרווחה מאפשר לי - - -
היו"ר דוד צור
אין לה מעמד.
באטריז רוזן כץ
משרד הרווחה לא מונע ממני לקבל אותה. אני יכולה לקבל אותה לתהליכי שיקום, אבל מה אני עושה אחרי חצי שנה? אני צריכה לשלב אותה בעבודה ואני לא יכולה. שלא לדבר על כל הבעיות שקשורות למשרד הבריאות, שאין להן טיפול רפואי ואנחנו פריפריה. משמעות הפריפריה היא שאין לנו שירותי בריאות כמו - - -
היו"ר דוד צור
איך חיפה פריפריה?
באטריז רוזן כץ
תתפלא. אני אגיד לך בדיוק איך. אני מקבלת כזאת אישה - - -
היו"ר דוד צור
אל תגידי את זה בקול רם לגבי חיפה. באטריז, אפילו נופלים שם טילים. תהיו גאים, אתם מרכז שבמרכז.
באטריז רוזן כץ
אנחנו פריפריה גאה. אבל אני רוצה להגיד לך דוד, כשאני מקבלת אישה כזאת ואין לה מעמד, אבל מה – יש לה מלא בעיות בריאות. אישה אחרי 10 שנים בזנות מאד חולה. אין בצפון רופאים לזכויות אדם, כל זה. אין. לא קיים. אני אומרת מה אני עושה כשהיא חולה? אני צריכה לנסוע - - -
היו"ר דוד צור
רובם בעזה.
באטריז רוזן כץ
אני חייבת להסיע אותה לתל אביב לקבל שם איזה שהוא טיפול, לחכות בתור מהבוקר עד הערב - - -
מיכאל דור
יש ניידת שמגיעה לחיפה.
באטריז רוזן כץ
יש מרפאה ניידת, ברור שיש מרפאה ניידת, אבל היא לא מטפלת בבעיות שקשורות לצהבת והשלכות של הצהבת, והנשים מאד חולות.

יש נושא שלישי שאנחנו בדרך כלל לא מדברים עליו, וזה הנושא של נשים פלסטינאיות. יש לנו גם נשים פלסטינאיות שנסחרות בישראל ושגם אין להן מעמד והן שב"חיות, והן מגיעות אלינו - - -
היו"ר דוד צור
הן גם לא יכולות לחזור לשם, בשום פנים ואופן.
באטריז רוזן כץ
בדיוק, הן לא יכולות לחזור לשם, אין להן מעמד בישראל ושוב אותו דבר. אני אקבל אותן לטיפול – איך אני אשקם אותה? איפה אני אשלב אותה בעבודה?

אלה שלושת הנושאים.
מירב שמואלי
אם הן נסחרות – זה לא משנה מאיפה הן נסחרות. ברגע שמפנים להליך הזיהוי הן יכולות לקבל את כל מה שקשור - - -
באטריז רוזן כץ
אבל תביני, אותה אישה שמנוצלת מינית, ויש לנו כרגע בהוסטל אישה שהמשפחה שלה הביאה אותה לתחנה המרכזית. שנים היא הייתה בתחנה המרכזית, עבדה בזנות, אח שלה צמוד אליה, לוקח את הכסף. בסוף היא נפגעה, תקפו אותה והיא שברה את האגן. כרגע היא הגיעה אלינו והיא עדיין בלי שום מעמד.
היו"ר דוד צור
פלסטינית?
באטריז רוזן כץ
כן. עכשיו, אנחנו ראינו את הנשים האלה, דרך אגב בצפון ראינו אותן אולי קצת יותר, ואני חושב שכן צריך לראות, זאת אומרת בתהליך של להכיר בהן גם כקורבנות סחר של נשים פלסטינאיות.
מירב שמואלי
מדינת המוצא אינה רלבנטית. כל מקרה לגופו צריך להיבדק. אם הראיות מצביעות על זה, יש ראשית ראייה שהיא קורבן סחר, אין מניעה.
באטריז רוזן כץ
משרד הרווחה הפנה אותה אלי.
קריאה
זו טעות, כי היא צריכה להיות במקלט.
באטריז רוזן כץ
יש עוד נשים פלסטינאיות אצלכם?
ליאור שלו
לא, אבל את זה צריך קודם לבחון אם יש ראשית ראייה, כי לא כל אחת שהיא בתחום יש ראשית ראייה שהיא נסחרה. צריך להביא את זה לבחינה.
היו"ר דוד צור
כן. עוד מישהו?

אנחנו נכנסים לסיכום. הצטרפה אלינו יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, חברת הכנסת עליזה לביא, שוועדת המשנה הזאת פועלת מתוקף הוועדה שלה כמובן ואנחנו שמחים מאד שהצטרפת אלינו לסיכום.

בבקשה.
עליזה לביא
אני מתנצלת על האיחור, הניסיונות הבלתי פוסקים להגיע לכל המקומות. אני ממש מברכת על ההישג המתמשך והמקובע אפשר לומר, בהקשר של הדו"ח.

אני חייבת לשתף אתכם שדיברנו גם על המצב בישראל בכנס הנשים של ה-OECD שהיה לפני כחודשיים בפריז וציינו את זה והשתמשנו בדוגמא הזאת פעמיים. פעם אחת כדי להראות שאפשר, אבל פעם שנייה כדי להמחיש שכשמדינות מחליטות על נושא משותף ויש איום כלכלי, אפשר לעשות ואפשר להגיע להישגים; וזה בהקשה לנושאים אחרים שהם חשובים בהחלט, שאנחנו גם ברמה העולמית לא מצליחים להתמודד איתם.

אני רוצה לשתף אתכם בשני דברים שיהיו פה בשנה הבאה, שאני רוצה שוועדת המשנה מאד מאד תיקח חלק גם בהכנה אבל גם בהשתתפות. אנחנו נקיים פה שני כנסים ענקיים. אחד זה בעצם כנס שיהיה באו"ם במרס, שזה כנס שיציין 20 שנה להחלטת ועדת בייג'ינג, ושם המשלחת הישראלית תהיה מאד מאד גדולה ויש לה אפשרות לשתף גם נציגי ארגונים ולהעלות נושאים גם בפאנלים וגם בכל מה שקשור ל-OFF הכנס.

אנחנו בשלבים שאפשר לומר מתקדמים של חשיבה בנושא הזה ואני קוראת גם לכם להגיש הצעות, רעיונות, לאו דווקא בפאנלים וורבליים. זה יכול להיות סרט, זה יכול להיות תוצר, זו יכולה להיות תערוכה ועוד ועוד כלים שימחישו גם את ההתמודדות, גם את ההישגים, גם את המצוקה, גם את המגוון שיש פה בחברה הישראלית לגבי ההתמודדות עם הנושאים הללו. יש לנו כמובן גם הנושא של הסחר, אבל גם את הנושא של הזנות שהצטרף לוועדת המשנה וההתמודדות על הקשיים, על המניפה שאפשר לקרוא לזה קבוצות בחברה בישראל במקום הזה של הזנות.

הכנס השני שיהיה והוא יהיה בישראל בפעם הראשונה זה במאי, כשכאן אנחנו נארח פה בפעם הראשונה נשים מנהיגות בעולם ברמה של אנגלה מרקל, מישל, אני עוד לא יודעת אם מישל, אבל הילרי קילנטון כבר נתנה את ההסכמה שלה ועוד ועוד. מי שיארגן את הכנס זה שותפות של משרדי הממשלה, אבל כאן בכנסת אנחנו אחראים.

זה כנס הנשים הגדול שאני מאד מאד שמחה שהסכימו שהוא יתקיים בישראל, וגם כאן תהיה לנו במה לדבר על ההישגים, נושאים, מועקות, נושאים שאנחנו כן מצליחים, פחות מצליחים, אבל בטח ובטח בהקשר של ועדת המשנה, שזה שני נושאים שהם נושאים שמדברים לעולם. כלומר זה לא נושאים ישראלים מובהקים שקשה לנו תמיד אולי לדברר אותם, להסביר אותם, להראות אותם מהפרספקטיבה הישראלית. כאן יש לנו שני נושאים שמעסיקים את העולם, הם עולים בבמות שונות. להיפך, אנחנו רואים את הנושא של סחר בנשים כנושא שכשהעולם מתגייס אז אפשר לבוא ולהתמודד והנה הדו"ח המאד משמח הזה.

אז אני אומרת את שתי הנקודות הללו, חבר הכנסת דוד צור, שפה באמת המקום שוב לחזור ולהודות על העבודה הנהדרת בוועדת המשנה ועל ההובלה של הנושאים ועל הפתרונות שאולי אפשר להתחיל לראות גם מההיבט החוקתי, אבל גם מההיבט של ההתמודדות בנושא הזה של הזנות בישראל.

אני עוקבת אחרי עבודת הוועדה, אני קוראת את הפרוטוקולים ואני בהחלט רוצה לבוא ולחזק את הידיים שלכם, כי אין כמו ועדת המשנה הזאת להראות שכשיש שיתוף פעולה – אז אנחנו כן יכולים לצאת לדרך; ואני קוראת לכם לחשוב על שני היעדים האלה - במרס באו"ם, במאי בישראל, כדי להכין. יש לנו אישור גם לשתף, לא מבחינה כלכלית, אבל כן מבחינת אירוח במשלחת הישראלית לאו"ם, נציגי ארגונים. אז אני כבר אומרת את זה עכשיו כי אני יודעת שכל הדברים הללו לוקחים זמן גם בהיערכות וגם בהכנות וגם בניירות העמדה. אתם מוזמנים להגיש לוועדה.

הרבה הצלחה.
היו"ר דוד צור
תודה רבה.
יעל בוקאי
לפני הסיכום אני יכולה לומר כמה מילות הערכה?
היו"ר דוד צור
כן, כן.
יעל בוקאי
קודם כל הדיון הזה מאד מחמם את ליבי. לשמוע כל כך הרבה מחמאות וכל כך הרבה סופרלטיבים. כל היושבים סביב השולחן, כל הגופים והמשרדים, אני רואה את זה כמו איזה מין משפך שמוביל לכיוון המקלט, שהוא הסל שנותנים לאותן נשים וכמי שמלווה את המקלט, את שני המקלטים ואת הדירות, אני חייבת להגיד שעבודת הצוות שם, קודם כל הצוות שנים לא מתחלף. יש שם צוות יציב של עובדות שקשורות זו בזו, שמנהלות מענה נשי נרחב לטיפול נשי, שמעורר השראה והתפעלות ברמה של רזולוציות של טיפול במקרים פרטניים, ירידה לניתוחים מאד מאד ספציפיים. זה לא סתם שזה כל כך מצליח. זה באמת מסגרת מאד יציבה ברמת האווירה שם וברמת הטיפול המאד מעמיק שיש שם, וזה ממש מעורר התפעלות.

אני חייב לומר שבכל המענים שאני מלווה במשרד הרווחה, זאת ממש פנינה במשרד הרווחה, ואני חושבת שמגיעות כל התודות באמת, מעבר גם למי שיושב פה כרגע, באמת לצוות שנחבא אל הכלים, לא נמצא פה כרגע ויש מקום להודות לו.
היו"ר דוד צור
יפה.

כמה מילות סיכום, כי כבר נאמר די הרבה. אני חייב לומר, אני מצטרף מאד גם לדברים שלך יעל וגם לדברים של חברת הכנסת עליזה לביא, שאין ספק שאולי מילת המפתח בכל ההצלחה של העשייה הזאת היא שיתוף הפעולה בין הגורמים הממשלתיים, הפורמאליים – שזה מתוך אחריותם – אנחנו מדברים פה על האכיפה אז זה בראש ובראשונה כמובן הצוות של מירב, שמתאם את כל הנושא במשרד המשפטים ומאגד בתוכו את כל הגורמים שיש להם יד ורגל בנושא הזה, דרך האכיפה, כשהמשרד לביטחון פנים והפרקליטות אולי הם המרכיבים העיקריים שלה; וכמובן כל נושא הטיפול והמניעה, שיש בהם גם את אנשי הרווחה וגם את גופי ה-NGO'S למיניהם בשטח, שבאמת הרבה פעמים הם המצפן והמצפון של כלל הגורמים, שלפעמים, ביום יום השחיקה גורמת לזה שלא תמיד רואים את הפרטים ומדלגים קדימה.

ואני חייב להגיד שכל הגורמים שבאים אלינו פה לוועדה ומציגים את הדברים כפי שהם מציגים, אולי דבר אחד משותף לכולם – שיש להם נשמה מאד עמוקה וממש נשמה יתרה לפעילות בנושא הזה, כי לא תמיד זה מובן מאליו. הרבה פעמים אנשים פורמליסטים, עובדים לפי הנהלים ומתקדמים למטרות ויעדים, אבל בלי הנשמה בטיפול בנושאים האלה, ואני לא מדבר על נשים שזו באמת המהות שלהן, נשים כמו באטריז או כמו יסמין, או אלה שבאמת מטפלים במקומות האלה ביום יום. אני מדבר על אנשים – אנשי מדים או אנשי משרד המשפטים, אנשים שהם יותר,איך נאמר - "קרים" – מבלי לפגוע באף אחד, אבל הם מאד משימתיים נאמר. אבל פה זה אנשים משימתיים עם נשמה. ועל רכך אני חושב שזו אולי מילת מפתח להצלחה של העניין הזה.

הדו"ח הוא דו"ח שהרבה פעמים שם לנו מראה, שאנחנו הרבה פעמים נהנים אולי להסתכל בה בשנים האחרונות. מאד לא נהננו להסתכל בה בשנים הקודמות, ואתם יודעים, אם אני יכול להביא את זה מעולם הדימויים, אם אנחנו כבר מול מראה – זה בערך כמו אנשים שעושים איזו דיאטה טובה, מסתכלים על עצמם, מאד מרוצים, ואחרי זה לאט לאט הם מתפרקים על זרי הדפנה ומתחילים לתקוע. ואז אחרי חצי שנה או שנה הם מסתכלים עוד פעם והם כבר לא רואים את מה שהם היו והם מתגעגעים למה שהם היו קודם במראה.

לכן, אני חושב שאחד הדברים שמאד חשוב לקחת מהדו"ח הזה, זה דווקא את המקומות שבהם הדו"ח אומר לנו מה לא בסדר. איפה אנחנו כן צריכים להשתפר. אגב, אנחנו יודעים לעצמנו, גם בלי הדו"ח, מה אנחנו כן צריכים לעשות כדי להשתפר בלא מעט מהתחומים. אנחנו גם עוסקים הרי בתחומים של הזנות שלהם הדו"ח לא בהכרח מתייחס, ואני מסכים אגב עם ההערה של מיכל פה שנאמרה.

אנחנו מטפלים בבעיה ולא בכדי, ואני חושב שחברת הכנסת עליזה לביא עשתה פה מעשה מאד נבון ומבורך, כשהרחיבה את מנדט ועדת המשנה לטפל לא רק בתופעת הסחר בנשים, אלא גם בנושא הזנות, כי ללא ספק הזנות היא המחולל ברמת הביקוש הכי גבוהה, המחולל המרכזי לתופעת הסחר. ופעם שנפגע בביקושים, אנחנו מכירים את זה גם מתופעות אחרות גם של סחר בסמים ועוד כהנה וכהנה דברים, ומבלי כמובן לעשות השוואות, אני מדבר רק על התהליך, התופעה – אז גם נגיע להישגים בעניין הזה.

פתחתי ואמרתי שהנושא של הפללת הלקוח הוא נושא שעומד על הפרק. זה שאתמול השיגו אותו מוועדת השרים לא אומר שקברו אותו, אלא טקטית נצטרך לתקוף אותו בצורה יותר הוליסטית, רחבה, עם סל השיקום וכל הדברים - - -
קריאה
פוליטית.
היו"ר דוד צור
פוליטית גם. הכל נכון, אבל בסוף זה שאנחנו מסכימים על זה שצריך ללכת קדימה עם הנושא הזה, פה בוועדה לפחות אין מחלוקת, גם מחוצה לה בגדול ולכן אני חושב שאנחנו כן נצליח.

צריך להיות דיון משלים פה, שאמרנו שהוא בוועדה השנייה של חברת הכנסת מיכל רוזין, שדנה בכל תופעות הדיג, סחר לעבודות וכן הלאה, תחום שהוא לא בתחום הוועדה ולכן לא רציתי להיכנס אליו, אז גם קטעתי אולי חלק מהאנשים ועימם הסליחה, כדי לא להפליג למקומות שלא רצינו להיות בהם.

ולכן הדיון הזה צריך להיות לו דיון המשך, שצריך לעשות אותו בוועדות האחרות ואם צריך לתאם אותו – אני אדבר עם חברת הכנסת מיכל רוזין, כי צריך לעשות אותו יחסית מהר.
יש פה תופעות שעלו שנצטרך לתת עליהם את הדעת. העלו בצדק את נושא אשרות התיירות. נוציא מסמך למשרד הפנים בעניין הזה כדי לקבל מהם גם תשובה לגבי מה שהעלתה אמי והנושא הזה הוא נכון.

תודה רבה למחלקת המדינה האמריקאית על זה שאתם לא מתייאשים ועושים עבודה יסודית, טובה, ואנחנו מקווים מאד שהמשך שיתוף הפעולה הזה רק ילך ויפרח ואנחנו בטח כתובת לכל פנייה.

אז תודה רבה לכם. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>

קוד המקור של הנתונים