PAGE
3
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי

09/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 19>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ד (09 ביולי 2014), שעה 9:05

<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
קארין אלהרר – היו"ר
איתן כבל
עיסאווי פריג'
רינה פרנקל
דוד צור

שמעון אוחיון

עליזה לביא

שולי מועלם-רפאלי

מיקי רוזנטל

>
שר התקשורת גלעד ארדן
דנה נויפלד - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

דפנה גלוק - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נטע דורפמן רביב - עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

אורי אפלבום - עו"ד, אגף הסכמי שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יהונתן רזניק - רכז משרדים כלכליים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

עופר מרגלית - אגף התקציבים, משרד האוצר

ורד סויד פאר - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

חנה מצקביץ - עו"ד, היועצת המשפטית, רשות השידור

מרסיה צוגמן - עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, רשות השידור

גנית לב ארי - ממונה על מעמד האישה, רשות השידור

נורית ירדני לוי - יו"ר התזמורת הסימפונית, רשות השידור

יאיר שטרן - מנכ"ל התזמורת הסימפונית, רשות השידור

נועם בורמן - חבר התזמורת הסימפונית, רשות השידור

ברוך אסקרוב - עו"ד, יו"ר ועד העיתונאים, קול ישראל תל-אביב

תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים, רשות השידור

לזר צנדקוביץ - יו"ר ועד הנדסה קול ישראל, רשות השידור

רינה חכמון - חברת ועד עיתונות הפקה טלוויזיה, רשות השידור

משה שגב - יו"ר ועד הנדסה טלוויזיה, רשות השידור

גדי בן יצחק - ועד עיתונאים קול ישראל ירושלים, רשות השידור

קרן הררי - יועצת בכירה למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית

אביגדור דנן - היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים

נילי בן גיגי וולף - מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

רותם אברוצקי - יו"ר אגודת העיתונאים תל אביב

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

גלילה הורנשטיין - עו"ד, מייצגת את ההסתדרות החדשה

אתי בנדלר
מירב תורג'מן

אביטל סומפולינסקי

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

היום יום רביעי, ה-9 ביולי 2014 ואני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי. אנחנו דנים בסעיף 65 ואני מבקש מחברי חבר הכנסת איתן כבל לומר לפרוטוקול האם הושגה הסכמה.

בוקר טוב. תודה לך גברתי ובכל מקרה תודה על שאתמול הסכמת לתת לי את הזמן לנסות להגיע לאיזה סיכום בהקשר לרף ה-35 אחוזים על כל המשתמע מכך. לצערי, בהמשך לשיחתי מהבוקר, ב-8:03 עם יושב ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן, לא צלחה דרכי. הוא אמר לו שלצערו לא הצליח להגיע להסכמות ואנחנו נגיע להצבעה. אני רק אומר אני חושב שזאת טעות. אני אומר לאנשי האוצר שזה מסוג אותם דברים שאתה חושב שאתה עושה טוב. כמו שלכוזרי נאמר בחלום שכוונותיו רצויות איך מעשיו אינם רצויים, כי על הכוונה כולנו סביב השולחן הזה מסכימים וגם מי שלא נמצא סביב השולחן הזה ואכן אין לנו שום רצון ושום כוונה שהעסק חס וחלילה יתפרק. אני לא נמצא כאן, ובטח חבריי, רק כדי שהעסק הזה יתפרק אבל במערכת היחסים שמתקיימת ביניכם לבין ההסתדרות כמטריית על, ומערכת היחסים שמתקיימת בינינו כאן כדי לנסות להגיע להבנות עם כמה שיותר הסכמה בוודאי בנושאי ליבה, אני רק יכול להצטער. תודה.

תודה. לפיכך אני מעלה להצבעה את סעיף 65.

אם אפשר לפני כן.

קיימנו את הדיון הזה אתמול ואני מאפשרת לנציג אחד. תחליטו מי רוצה לדבר.

יש לי הודעה אישית.

אתמול קיימנו דיון של למעלה מחצי שעה. אני מבקשת, תבחרו נציג אחד מביניכם.

לא. הדברים כאן יותר מדי חמורים.

אני אחליט אם הם חמורים או לא. תבחרו נציג אחד.

יש כאן 1,600 עובדים. גדי יכול לדבר.

גדי, אתה הנציג?

לא לעניין הזה. הודעה אישית. את דיברת על דיון שהתקיים תחת הפגזות. אני שוב מוחא על הצורה בה הדיון הזה, רצוף כוונות טובות, דוהר לפרצה בגודל של סוס טרויאני בחומה הסינית שאתם בניתם. זה דבר שלא ייעשה.

לעניין הפיטורים ידברו גם אחרים. זה שוב דבר שלא ייעשה. אני מקווה שהוועדה קיבלה את ההסתייגויות ואם אין לי הזדמנות לדבר עליהן, אני מוחא לפרוטוקול. תודה רבה.

גברתי, אני רוצה להתייחס.

אתה הנציג.

זה קשור לסיפור הזה של המחאה שהציג חבר הכנסת כבל בקשר לכל נושא יחסי העבודה בין ההסתדרות לאוצר. אני חושב שיש לנו כאן בעיה של אמון מאוד מאוד גדולה כי גם בפני הוועדה דיברו נציגי האוצר ואמרו שברגע שייחתם הסכם הפרישה, עובדים באופן מידי יוכלו לפרוש. עכשיו במשא ומתן מתנים את זה בפינוי כל המתחם בתל אביב. גברתי, זה אומר שיחזיקו כאן אנשים שירצו לפרוש כבני ערובה. זה תהליך של שנה לפחות וזה דבר שפשוט לא מתקבל על הדעת ואני מבקש מחברי הכנסת להביע את דעתם כי לפי מה שהציגו כאן נתנו לנו הבטחה שמיד כאשר ייחתם הסכם, נוכל לפרוש. איפה הכסף?

אתה מדבר על מה שלא קיבלנו. קילינג מי סופט זה שיר יפה, אבל לעשות את זה לאלפיים עובדים זה מגעיל.

דיבר כאן יונתן בזמנו שתהיה הלוואת גישור. יש את הכסף.

אמרו לנו תקציב. אמרו לנו שיש תקציב.

עכשיו מעלים את זה בכל מיני המתלות שעובדי רשות השידור יתבצרו במבנים. באמת, רבותיי, יש כאן אנשים שכבר מיואשים מהמקום הזה ורוצים ללכת אבל תנו להם את ההזדמנות לעשות זאת באופן מידי. אני חושב שזה גם תפקידכם חברי הוועדה לעזור בסיפור הזה.

מה זה קשור לסעיף שאנחנו מדברים עליו?

זה קשור באופן כללי.

אני אגיד לך. זה כל חוסר האמון שנוצר. זה חוסר האמון, שיש משא ומתן ומצד שני מביאים את הכול בחקיקה.

באוצר הכול תלוי בכל. תנאי מפלה. כך חתמנו על הפרישה ולא התממשה הפרישה ולא התממש הסכם העבודה. הכול תלוי בכל וזאת שיטת האוצר. לכן זה חשוב.

שמעתי לאורך כל הדרך משפט אחד שהאוצר השתמש בו ואמר שיש לו כיסים עמוקים. זה לא בא עכשיו לידי ביטוי.

הם תפורים.

מישהו תפר אותם. אני לא רוצה להשתמש במילה בוטה אבל נראה לי שאנשי האוצר באופן אישי, כל אחד במקומו וכבודו והוא מוכשר ועושה את עבודתו, אבל זה כמו לקחת ולעשות שדידת עתיקות. שודדי עתיקות. המקום שלנו עתיק ושודדים אותו.

למעלה משבעים שנים רשות השידור קיימת ואתם במחי חודש וחצי, פחות מחודש וחצי, מוחקים את המקום הזה אבל יש שם 1,600 עובדים ועוד עובדים של הלימודית. בסעיף הזה, סעיף 65 ובכל הסעיפים האחרים שאנחנו מתנגדים להם שקשורים אחד בשני, מוחקים. הבעיה כאן היא בעיה עמוקה מאוד של אמון. אין לנו אמון לא באוצר ולא בממשלה והגיע הזמן שישימו את הידיים בכיסים.

אני רוצה לומר משהו. קודם כל, אין קשר בין הסעיף עליו אנחנו עומדים לחתום למה שהם אומרים.

בטח שיש.

למה אתה אומר בטח שיש. אין קשר. אין קשר לתקרת ה-35 אחוזים ועל זה אנחנו צריכים להצביע. יחד עם זאת, בתחילת הדיון, ביום הראשון, אמרנו שמאוד חשוב לנו להיות מעודכנים במשא ומתן המתנהל בין ההסתדרות לבין האוצר לעניין פרישת העובדים. כל החוק הזה מלכתחילה לא נועד לפגוע בעובדים אלא הוא נועד לייצר תאגיד שייתן שידור ציבורי אחר, להבנתנו יותר טוב, יותר שקוף וכל מה שאנחנו מתווכחים עליו כבר שבועות ארוכים. האם זה נכון, אני שואל את אנשי האוצר, מה שנאמר כאן כרגע, שהסכמי הפרישה עליהם מגיעים לסיכום יהיו כתנאי או בני ערובה לפינוי של מבנים? אם יש איזה חשש שמי מהם לא יפנה, המשרד לביטחון פנים הוא המבנה הצמוד אליהם, ותאמין לי שניתן להפעיל את כל הסמכות הנדרשת. אני אישית אחזור למדים, אתגייס לזה כדי לפנות עובד-עובד משם, אם זה החשש.

לא. זה לא החשש. על אותה נקודה התקיים אתמול דיון. הלוואת הגישור עליה דיברנו בזמנו מדברת על מיום התחילה ועד שאנחנו נממש את הנכסים והרי לממש כנסים זה לא קורה ביום. בעצם מיום התחילה או גם בהתאם לבקשות ההסתדרות שביקשה שבמהלך הכונס לא יהיו פיטורים. מיום התחילה יש מחויבות מלאה של האוצר לממן את כל הסכמי הפרישה. זאת בעצם הלוואת הגישור.

מיום החתימה על הפרישה?

מיום התחילה של הגוף החדש.

זה בעוד שנה. מה בינתיים יעשו העובדים?

מה נעשה בינתיים?

בכל הזמן הזה הם מקבלים שכר.

ברור. במהלך תהליך הפירוק, הרשות הקודמת עדיין צריכה לעבוד. זה לא שהרשות מתפרקת אלא היא עובדת עד יום התחילה.

ומי שפורש?

לא פורש.

זה פחות כסף במקום אנשים שפורשים בלי ההטבות עליהן מדברים. כל שנה פורשים אנשים.

ומה עם אלה שכבר פרשו ולא קיבלו?

יש פורשים ויש פורשים על פי תנאי הפרישה.

והם לא קיבלו.

תנאי פרישה, מתי? עוד שנה?

כשנמות.

אני מבקשת להעלות להצבעה את סעיף 65. מי בעד.

הצבעה

בעד – 4
נגד – 2
סעיף 65 אושר

הסעיף אושר.

חברת הכנסת מועלם-רפאלי הצביעה במקום חברת הכנסת ...

גברתי, אתמול ביקשתי הבהרה לסעיף (ו).

נכון. אפשר לקבל הבהרות על 65(ו)?

כבר הצביעו על זה עכשיו.

אני הבנתי אתמול שהסעיף תוקן. מישהו מהאוצר כאן הסביר, אני לא זוכרת מי.

הנציג של האוצר שאמור לענות לך עוד לא נמצא.

אני אסביר.

הסעיף אמר קודם: האמור בסעיף זה יחול על אף האמור בכל הסכם, לעניין זה הסכם קיבוצי וכולי. אתמול תוקן הסעיף ונאמר: האמור בסעיף זה יחול על סעיף קטן (3).

על אף האמור בסעיף קטן (3). על אף האמור בסעיף קטן (ה)(3).

אנחנו לא מבינים, ואנחנו ביקשנו הבהרה אתמול ולא קיבלנו, איזה קשר יש להסכם הקיבוצי כאן ולמה פתאום ההסכם הקיבוצי מוזכר כשאין לו הגדרה כמו שביקשנו, כמו שלעובד – בהמשך נדבר על זה – ביקשנו הגדרה ועכשיו שוב מצוין עובד. אני כבר קושרת את שתי ההגדרות האלה.

אני אסביר. אני לא אענה לשאלות למה לא צריך להגדיר עובד ולמה לא צריך להגדיר הסכם קיבוצי משום שבדרך כלל יש לזה משמעות.

אבל ביקשתי להגדיר ולא הסכמתם.

כי אין צורך.

צריך להגדיר כל דבר שנמצא בדין הכללי?

עכשיו הגדרתם. הגדרתם עובד.

"עובד לעניין זה". מה זה עובד? פתאום זה צץ.

זה לעניין ספציפי. להוראת מעבר.

הוראות המעבר שקיבלנו הבוקר. השאלה היא עדיין לסעיף (ו).

מונחים שמוגדרים בדין הכללי, לא צריך לשוב ולהגדיר אותם אלא אם כן רוצים לסטות במובן זה או אחר מהמשמעות הנודעת להם בדין הכללי. אני לא צריכה להגדיר מה זה עובד. עובד זה מי שמתקיים בינו ובין מעסיקו יחסי עובד-מעביד או עכשיו מנסים לשנות את הטרמינולוגיה, ראיתי הצעת חוק בעניין הזה, אבל על זה אנחנו מדברים. אם אנחנו רוצים מעסיק, אם אנחנו לא מבקשים למשל שלעניין חוק מסוים, לעניין תקנה מסוימת, עובד לא תהיה המשמעות הכללית אלא להרחיב את המשמעות, למשל לרבות יחסי קבלן, מי שמתקיימים אתו יחסים של מתן שירות או נניח רוצים רק עובד בתקופה מסוימת, אז צריכים הגדרה מיוחדת. בהיעדר סטייה מהדין הכללי, אין צורך בהגדרה. זה לשאלה למה לא מגדירים עובד ולמה לא מגדירים הסכם קיבוצי לסעיף 65.

מדוע התחולה של סעיף קטן (ו) שונתה. היא שונתה מסיבה אחת פשוטה. קודם היו הוראות שנמחקו בסעיף (ה)(1), (2) ו-(5) שדיברו על הוראות שבעצם עמדו בניגוד להסכמים קיבוציים, לתחולה שלהם. משההוראות האלה נמחקו, אין צורך להגיד על אף האמור.

אני שואלת למה זה נשאר.

למה נשאר על אף האמור בסעיף קטן?

לא. למה נשאר ההסכמים הקיבוציים, צו הרחבה וכולי? אתם אמרתם שמה שכתוב בחוק הזה זה ספציפי ולמה בכלל לציין את ההסכם הקיבוצי? הרי זה מעל. אמרתם שהחוק הוא מעל ההסכמים.

נכון. חד משמעית.

אז למה צריך לציין את זה? מה המטרה? מה המשמעות?

אם את שואלת אותי, ההוראה הזאת מיותרת. את צודקת.

נכון. צריך למחוק אותה.

האוצר סבור שכדי למנוע ספק כלשהו כי יש הסכמים קיבוציים, ככל הנראה הסכמים קיבוציים שמדברים גם על תקינה, כדי שלא יהיה ספק כלשהו, ביקשו להכניס את זה.

יכול להיות ספק על החוק?

נטע, אולי יש לך הסבר יותר טוב. אני סברתי ואמרתי גם לאורי שלדעתי זה מיותר אבל הוא מאוד רוצה להשאיר את זה.

לא רק מיותר אלא זה נותן מקום לחששות. הם שואלים אותנו למה כל הזמן אנחנו חוששים וממה אנחנו חוששים. לחששות אין סוף במה שקשור לאוצר בעניין החוק הזה. כאן פתאום מכניסים משהו שבכל לא קשור אחד לשני ואנחנו רוצים להבין ממה הם חוששים.

אורי יגיע עוד מעט והוא יענה על השאלה הזאת בשם האוצר. אני יכולה לומר לך מה המשמעות ולמה היא נכתבה. למה צריך אותה, הוא יענה על כך.

זאת אומרת שיש עוד אפשרות למחוק את זה למרות שהייתה הצבעה מהירה מאוד לפני שקיבלתי תשובה.

בין אם מוחקים ובין אם לא מוחקים, המשמעות היא אותה משמעות. דהיינו, החוק גובר על כל הסכם קיבוצי.

אנחנו יודעים את זה. הנה, הוא בא. למה עדיין צריך את זה ומדוע למרות הכול צריך את זה כי כאשר אנחנו מבקשים משהו לומר אומרים שלא צריך, החוק אומר, חוק הפרשנות אומר, ההוא אומר, לא חשוב, לא נרד לרזולוציה הזאת. כאן פתאום יש משהו שהוא בכלל מחוץ לעניין.

אורי, בוא נמקד את השאלה. למה בכלל צריך את ההוראה הזאת? לא למה (3) אלא למה צריך את ההוראה הזאת לאחר שאמרנו לא פעם ולא פעמיים שבמדרג הנורמטיבי ברור שהחוק גובר על כל הוראת הסכם קיבוצי.

אמרתם את זה יותר מפעם אחת.

נכון.

למה כאן מציינים את זה מפורשות? זאת השאלה שנשאלה כאן.

זה עוזר לנו בבתי הדין לעבודה ורצינו להבהיר את זה. לפעמים בהסכמים יכולים להיות דברים מפורשים.

יכול להיות שיהיה איזה סעיף שעוזר גם קצת לעובדים?

מרגע שהייתה החלטה לעשות את ההגבלה הזאת על הקליטה, רצינו להיות בטוחים שהדבר הזה ייושם.

הם שמים את המחסומים עוד לפני כן.

רק ליתר ביטחון.

מה זאת אומרת ליתר ביטחון? החוק לא בטוח?

החוק בטוח.

למה צריך את זה אם החוק בטוח והחוק הוא מעל?

אנחנו כותבים את זה גם בחוקים אחרים.

אם אתה עושה הרבה פעמים משהו שלא צריך, זה עדיין לא אומר שזה טוב.

לא, לא נכון שלא צריך. צריך את זה.

אלא אם תגיד במפורש מה הכוונה.

אני רוצה לתקן את דבריי. אמרתי בצורה נחרצת שבכל מקרה במדרג הנורמטיבי חוק גובר על כל הסכם קיבוצי. קיבלתי SMS שנכתב ככל הנראה על ידי עורך דין ארז אנצוויג שהוא היועץ המשפטי של אגף הממונה על השכר ואני פשוט אצטט את דבריו: "כאשר מדובר בהוראות חוק המטילות מגבלות על גוף ציבורי, ערכה הפסיקה במספר מקרים, כמו בג"ץ אמיל מנור, פסק דין אלטשולר של בית הדין הארצי לעבודה, הבחנה בין נפקות ההגבלה במישור המשפט המינהלי לבין נפקות ההוראות במישור משפט העבודה. איסור במישור המינהלי אינו מוביל בהכרח לאיסור במישור דיני העבודה או להתגברות על הסכמי עבודה. לכן מוצע לקבוע במפורש כי איסור הקליטה כמוצע תחול כהוראת עדיפות על אף האמור בהסכמים קיבוציים וכולי כאמור בנוסח".

אני לא בדקתי את השאלה המשפטית הזאת. אני נחשפת לזה לראשונה, לסיטואציות בהן יתכן, ככל העולה מהדברים שנאמרים כאן, שבמישור משפט העבודה תהיה עדיפות להסכם קיבוצי על הוראת חוק. אלה דברים שאני מצטטת מפי אומרם ואינני מביעה עמדה משפטית בקשר לעניין הזה.

האם גברתי חושבת שהיא צריכה לבדוק את זה עוד פעם?

לא.

זאת אומרת, הייעוץ המשפטי של הממונה על השכר עדיף? אולי היועץ המשפטי לממשלה חושב אחרת? אנחנו לא יודעים.

נמצאים כאן מספר נציגים של היועץ המשפטי לממשלה. גם היועץ המשפטי של אגף הממונה על השכר הוא נציגו של היועץ המשפטי לממשלה. עמדת הממשלה כרגע היא שיש מקום לסעיף הזה. אתם אחר כך, כהסתדרות, תעשו בזה כל שימוש שתמצאו לנכון מבחינת הפרשנויות. הוועדה אישרה את הסעיף, כולל הסעיף הקטן הזה, ואידך זיל גמור.

זה כוחני.

זה סעיף שחד משמעית צריך להיות מובא לדיון בין יושב ראש ההסתדרות לבין נציגי האוצר. זה לא יכול להיפתר כאן על ידינו.

הם ראו את זה.

הם לא ראו את זה. לא שמו לב לזה.

אני לא מקשיב למה שהוא אומר ולא מקשיב למה שאת אומרת. אני אומר את עמדתי כאן בעניין הזה. לי אין כלים שעומדים לרשותי מעבר לזה שאת אומרת, הוא אומר והיועצת המשפטית שאני מאוד מעריך ומוקיר אומרת.

אני אומרת בכנות שאני לא הכרתי את ההיבט הזה של דיני העבודה.

למה את חושבת שאת צריכה להתנצל בפני? אני בסך הכול אומר שאני מקבל את מה שאת אומרת ולכן אני גם אומר את זה לאבי, לשים לו ספוט על העניין הזה כדי שיחליט מה הוא עושה עם זה. אי אפשר במערכות יחסי עבודה פרשנות שכל הזמן גם חברי הכנסת יהיו עסוקים לפרש עניינים שיש להם מעמד בהסכם הקיבוצי. אלה דברים שאם הוא חושב שצריך לעמוד על רגליו האחוריות, שיש לזה השלכות, שיש לזה השפעות, הרי הבעיה היא הרבה מעבר לרשות. זה כמו הסעיף של ה-35 אחוזים. האמת היא שהבעיה בסעיף הזה עלולה להיות פחות כאן ויותר במקומות אחרים.

אני חושב שאנחנו כחברי ועדה לא יכולים לתת יד לסעיף כוחני. אני לא משפטן, אבל בעיני זה סעיף לא חוקי. על אף האמור בכל הסכם. שמעתי את הפרשנות של היועצת המשפטית, אבל בסופו של דבר אנחנו אלה שמקבלים את ההחלטה. הסעיף הזה לא צריך להיות בסעיף 65 כי הוא מרוקן אותו מתוכן. בואו נקרא לילד בשמו.

לא, לא מרוקן. להפך, הוא מחזק אותו.

סליחה, מחזק אותו ומבטל כל הסכמי דיני העבודה ומבטל כל חקיקה בתחום הזה. זה דבר בלתי חוקי. אנחנו לא יכולים לתת לזה יד.

הצבענו נגד.

מעבר לסוגיית החוק וכל זה, זה דבר חמור ביותר.

אין ספק שסעיף 65 הוא סעיף תקדימי ביחסי עבודה. להסתדרות, ליושב ראש ההסתדרות.

בלי קשר לתקשורת.

כן. בלי קשר לתקשורת.

זה סעיף חמור. אני מבקש מהאוצר, אתם צריכים לרדת מזה. זה משבש את כל מהלכי החקיקה בדיני עובדה. אתה יודע מה אתה עושה בסעיף הזה? היום זה כאן ומחר זה עליך ובכל מקום אחר. אי אפשר ללכת על סעיף כזה. זה סעיף מאוד מאוד כוחני.

אנחנו נלך עם זה לבג"ץ. נלך לבג"ץ על הסעיף הזה.

מה בג"ץ? זה הרבה יותר רע מזה. זאת לא התנהגות נימוסית ולא פרלמנטרית. זאת כוחנות לשמה וקוראת לכוחנות. זה מרוקן מתוכן את יחסי העבודה ודיני העבודה. זה קורא לכוחנות. זה שימוש בכוח ולא שימוש בשכל ולא שימוש במשא ומתן.

אם בזה אנחנו לא יכולים להאמין, איך אנחנו יכולים להאמין לשאר הדברים שהאוצר אומר לנו?

כל החוק הזה הוא שימוש בחוק ולא במשא ומתן.

אני מבקש רביזיה על הסעיף הזה.

בסדר.

אני מצטרף לאיתן ברביזיה.

בסדר. הרביזיה תידון בסוף היום. שיהיה ברור, היום מסיימים את החוק.

אין לי בעיה. נסיים את החוק היום.

והעובדה שיש מלחמה בחוץ גברתי, כלום, כרגיל.

אני חוזרת ואומרת שהמלחמה או ההתקפה הטרוריסטית הזאת שנמשכת מספר ימים לא מעכבת ולא מונעת מאזרחי מדינת ישראל להמשיך בשגרת החיים שלהם, לרבות הליכי החקיקה בכנסת ישראל.

שמעתי ואני עדיין חושב שבמקרה הזה ההתעקשות למהירות הזאת היא לא לשמה. תודה רבה, כל אחד ודעתו.

זכותך לדעתך וזכותי לדעתי.

אני מבקשת לדון בסעיף 47 שכותרתו היועץ המשפטי.

לפני כן יש לנו עוד כמה דברים קטנים.

מה הבעיה בסעיף 47?

אין בעיה. מי אמר שיש בעיה? כותרת הסעיף היא היועץ המשפטי לתאגיד.

47.
יועץ משפטי

(1) לתאגיד השידור הציבורי יהיה יועץ משפטי אשר יהיה עובד תאגיד השידור הציבורי.

(2) היועץ המשפטי יתמנה לתקופה של שבע שנים בלבד.

מספיק לומר שבע שנים. המילה "בלבד" לא מופיעה בשום מקום אחר.

בסדר. אני מבקשת להציע שהפסקת כהונתו של היועץ המשפטי תהיה טעונה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה על מנת לבצר את מעמדו של היועץ המשפטי בגוף.

זה לא כך בדרך כלל בכל מקום?

לא. היום זה מכוח החוזים שנחתמו עם היועצים המשפטיים של התאגידים.

לא יהיה ניתן להאריך מעבר לשבע שנים.

לא. קדנציה אחת של שבע שנים.

קבעו את זה עכשיו לגבי יועצים משפטיים בכלל.

אני מעלה להצבעה את סעיף 47, היועץ המשפטי, עם התוספת המוצעת. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר

הוא כפוף ליועץ המשפטי לממשלה.

כן. הסעיף עבר.

סעיף 37, המנכ"ל.

אנחנו צריכים להוסיף כאן שתי פסקאות, בעקבות ההשלמות של אתמול.

כל הסעיף הזה לא הוצבע.

יש כאן שני סעיפים, האחד כשירות והשני תקופת הכהונה.

אתם רוצים להתחיל בכשירות?

איך שהוועדה רוצה.

לגבי הכשירות.

אנחנו בסעיף 37 שכותרתו המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי. המספרים זזו ועכשיו הסעיף הוא 36.

36.
המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי

(1) המועצה תמנה מנהל כלי לתאגיד השידור הציבורי שהוא בעל תואר אקדמי, וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לחות בשניים אלה:

(1) תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי.
(2) תפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת.
(2) המועמדים לתפקיד המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי ייבחרו בידי ועדה שחבריה הם כמפורט להלן (סעיף זה- ועדה לבחירת המנהל הכללי):

(1) יושב ראש המועצה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה.

(2) שני חברי המועצה שתבחר המועצה.

(3) הוועדה לבחירת המנהל הכללי תאתר מועמדים לתפקיד המנהל הכללי, לרבות בדרך של פרסום הודעה לציבור. המנהל הכללי ימונה לפי הוראות סעיף קטן (א) מתוך המועמדים שהציעה הוועדה לבחירת המנהל הכללי.

(4) על מינוי מנהל כללי יחולו הוראות סעיפים 60א לחוק החברות הממשלתיות ואולם -
(1) במקום הוראות סעיף 37(ג) לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א).
(2) לא ימונה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל הכללי, ולא יחולו הוראות סעיף 17(א)(5) לחוק החברות הממשלתיות.

עם איזה עבירות הוא כן יכול?

חניה.

עבירות תעבורה.

לגבי זה שיש לו ניסיון של חמש שנים לפחות, הייתי רוצה להוריד את זה לשלוש שנים.

למה?

כי חמש שנים בהצטברות הזאת, אנחנו יודעים בדיוק את שדרת הניהול שהייתה בשידור הציבורי ואין סיכוי שאישה תהיה שם.

זה מעט מאוד שנים לתפקיד כל כך רציני.

חמש השנים זה בדומה לחוק החברות הממשלתיות.

אנחנו נחזור על העליבות שהייתה בשידור הציבורי בארבעים-חמישים השנים האחרונות כאשר נשים לא התקדמו לתפקידי ניהול לא בגלל שהן לא טובות או לא יכולות או פחות מסוגלות אלא בגלל כל מיני שיקולים אחרים. לכן אין לנו שום סיכוי שאישה תהיה במקום שיהיה לה חמש שנים של ניסיון.

ערוץ 10 נוהל על ידי אישה.

אנחנו רואים את שדרת הניהול בשידור הציבורי. חמש שנים, זאת החמצה.

עוד הערה אחת. לסעיף (2), שני חברי מועצה שתבחר המועצה ולפחות אישה אחת מביניהם.

אני מעלה להצבעה את הצעתה הראשונה של חברת הכנסת לביא, שלוש שנים ולא חמש. מי בעד?
הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

הסתייגות.

תסבירי לנו כי על פניו מה שהיא אומרת בסעיף השני נשמע הגיוני. שכנעי אותנו שהיא טועה.

אני אענה. יושב דירקטוריון שיושבות בו לפחות שש נשים והוא צריך להחליט מי האנשים המתאימים מתוכו לשבת בוועדת האיתור. חזקה על הדירקטוריון הזה שיש בו רוב לנשים שנשים לא תיפסלנה אם הן מתאימות בגלל זה כי יש שם מי שיתמוך בהן. החשש הוא שאישה נפסלת בגלל שהיא אישה. יש לה את הכישורים אבל היא נפסלת בגלל שהיא אישה. בדירקטוריון הזה אין את החשש הזה ולכן לא צריך להתערב בזה מלאכותית, ברגע שהוכנסו לדירקטוריון לפחות שש נשים.

אדוני השר, הכנסת הזאת מכהנת קרוב לשנה וחצי. בכנסת הזאת מונתה ועדת פרי ללא אישה אחת. רק אחרי לחץ, הכניסו אישה.

את זה אני אמרתי. את נותנת דוגמה לא רלוונטית. תעני למה שאמרתי.

אף לא אישה אחת הייתה בוועדת פרי ורק אחרי לחץ הוכנסה אישה. אדוני, ועדת ששינסקי. אדוני, ועדת לוקר.

גברתי תענה למה שאמרתי ולא תביא דוגמאות מהעבר שאינן רלוונטיות.

זה לא עבר.

תעני לרלוונטיות של הדוגמאות. דוגמאות והן לא טובות. כאן ריפאנו את החשש הזה על ידי הכנסת מינימום חצי מהדירקטוריון שהן נשים, אז שיתכבדו הנשים ויבחרו את מי שמתאים ביותר, ואם הנשים בדירקטוריון, חלקן או רובן או כולן מתאימות להיות בוועדת האיתור, הדירקטוריון יבחר אותן.

אדוני השר, ייאמר לזכותו של השר שהייתה כאן הובלה לאורך כל הדרך בחקיקה שהנושא המגדרי כאן כמעט לא היה על סדר יומנו. כמעט. זה לא היה אישיו.

הכוונה שזה לא הטריד אותנו.

זה נושא שבא כנושא מובנה ולא נדרשנו לעסוק בו. אני חושב שאת עכשיו מחלישה את העניין המגדרי. זאת אומרת, באותו מקום שהנושא הזה הוא נושא לאורך כל הדרך, הוא רץ והוא מובנה בתוך העניין הזה, להוסיף סעיף כזה, עליזה, את מחלישה את התפיסה. אם שש נשים לא יכולות להגיע ביניהן להחלטה ואת לא סומכת, אני כבר לא יודע מה להגיד.

זה לא שאני לא סומכת.

אני חושב שיש כאן גשר אחד רחוק מדי. מבחינת החוק, החוק לאורך כל הדרך, מעטים הם החוקים שבתפיסת העולם הבסיסית שלהם הנושא המגדרי ממש לשמחתי כמעט ולא קיים וצריך לומר מילה טובה.

הכנסנו בחוק את הממונה על מעמד האישה.

גם זה לא באופן חוקי.

על פי הצעתך.

אני מודה לכם. זה היה בעקבות הבקשה שלנו. אני חושבת שבאמת זה פורץ דרך ומהווה מודל חיקוי וכי כך צריך להיות שידור ציבורי. יחד עם זאת, בגלל המציאות החברתית בישראל ובגלל הניסיון שלנו ולאור מה שאנחנו רואים שקורה במקומות הנוספים, וגם האווירה הקיימת, אני לא מבינה למה אתם כל כך מתרגשים.

לא מתרגשים. לא.

חבר הכנסת כבל, אני לא רואה בזה סוג של החלשה אלא להפך. גם העניין הזה של שש נשים לא בא ממקום של הוועדה אלא זה בא ממקום שלנו, של בקשה וגם יושבת הראש הסכימה לכך.

כל הכבוד.

עם כל הכבוד וההערכה, מה כל כך ההתרגשות שאחד משני חברי המועצה תהיה אישה? עשינו את זה גם בוועדה למינוי דיינים.

בוועדה למינוי דיינים עשינו ארבע נשים.

אבל לפחות אישה אחת בכל מקום ששולח.

כאן יש לפחות שש נשים.

אני מבקשת להעלות את ההצעה השנייה של חברת הכנסת לביא להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

הסתייגות.

יש לי מה לומר גם בהקשר של הממונה על מעמד האישה וגם בהקשר של ההצעות של עליזה לביא וביקשתי לפני ההצבעה להתייחס אבל את לא נותנת לי.

בהמשך לדיון שנערך כאן בראייה המגדרית הוסף סעיף לחוק שמדבר על ממונה על מעמד האישה בשידור הציבורי החדש. עכשיו תהרגי אותי אם אני מצליחה להבין על מה התלונה.

אם תקשיבי לי והיית קוראת את האי-מייל ששלחתי לכם אתמול בזמן אמת עת החלטתם את ההחלטה, אולי היית מבינה.

יש לי מה להגיד על זה כי הדיון שאת קוראת לו דיון מגדרי הוא היה דיון דה לה שמעטה מגדרי.

לא היית חייבת להשתתף בו אם את לא מרוצה ממנו.

אני חושבת שמן הראוי היה שהדיון הזה היה מתקיים בתחילת הדיונים האלה.

את לא ברשות דיבור ואת לא מדברת עכשיו.

יש הצעות נוספות לסעיף 36. חבר הכנסת רוזנטל, אתה הצעת, והאם אתה עומד על הצעתך, שהסיפא החל במלים "או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים" יימחק ובמקומה יבוא "בתפקיד עיתונאי בכיר".

לא. נחה דעתי אחרי שעשינו את השינוי אתמול לגבי חטיבת החדשות ואני מסיר את ההסתייגות.

הייתה הצעה של חבר הכנסת נסים זאב. אחרי "בעל תואר אקדמי" יבוא "בתחום הקשור לתקשורת או בעל הסמכה לרבנות".

אני מעלה להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב. מי בעד?
הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

הצעתו של חבר הכנסת פריג'. הצעת שבסופו של סעיף 37(ב) יבוא: "הוועדה לבחירת המנהל הכללי תתייעץ עם ועדה ציבורית אשר תוקם לעניין זה".

נכון. הרעיון המקורי שלי בכל הסוגיה הזאת של ועדה ציבורית מייעצת, מאחר ואני דן בתפקידים שונים לעיתונאים, למפיקים וכולי ברמות שונות, חברי המועצה שאין להם בסיס בתחום מסוים והם ועדת המכרז שצריכה לבחור, היא צריכה רקע, במיוחד רקע עיתונאי, כדי לבחור את המועמד המתאים. אני יוצא מנקודת הנחה שיש יסוד סביר שלא יהיה לחברי הוועדה את זה ולכן אמרתי שצריכה להיות ועדה מייעצת שתייעץ להם על בסיס מקצועי ועל בסיס עיתונאי. מכאן בא הרעיון לוועדה מייעצת.

אתה מבקש להצביע על ההצעה שלך?

אני יכול לרדת מזה אבל זה הרעיון. אני רוצה שזה יילקח בחשבון.

בסדר.

ירדת מזה?

כן.

יש עוד הצעות?

לסעיף הזה, למיטב זיכרוננו, אין.

אני מעלה להצבעה את הסעיף שכותרתו המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – נגד
הסעיף אושר

הסעיף אושר. תודה.

כפי שזה מנוסח כרגע, שאלת הבהרה. אם נגיד מגיע אדם מגוף ציבורי גדול, האם זה עונה על ההגדרה של ניסיון עסקי? אם זה אדם שניהל גוף ציבורי כמו עמותה גדולה. כתוב שם עסקי, אז עסקי זה כביכול מרמז על כך שמדובר על המגזר העסקי ולאו דווקא על המגזר הציבורי.

במובן הטהור של יכולת לבצע עסקאות.

של גוף כלכלי גדול.

כן. זאת הכוונה והדברים רשומים בפרוטוקול. אני בטוחה שכאשר ירצו לרדת לסוף דעתו של המחוקק, יקראו את הפרוטוקול.

אנחנו נבחן בשלב הנוסח אם יש מקום לשנות את זה.

גברתי היושבת ראש, אני מבקשת להעיר. אנחנו חייבים לעשות מאמץ אקטיבי לאתר נשים ולתת להן את ההזדמנות האמיתית להגיע לתפקידי ניהול. אנחנו רואים שבשיח, גם כאשר שאל השואל האחרון שאלת הבהרה, הוא שאל האם מדובר על אדם בעל ניסיון עסקי ולא עולה אפילו בתת מודע לשאול האם מדובר באישה בעלת ניסיון עסקי. אם אנחנו רוצים להוריד חסמים, צריך להוריד כי אין נשים עם רקע של ניהול תקציבי של חמש שנים ומעטות השנים שנוכל למצוא. לכן אני חושבת שאם אנחנו רוצים לעשות העדפה מתקנת אמיתית, צריך לחשוב על ירידה בניסיון של השנים.

אני רוצה להציע סעיף שעשוי לתת מענה גם לדברים שנאמרו כאן וזה סעיף שכותרתו תהיה ייצוג הולם והוא יאמר כדלקמן:

הוראות סעיף 15א(א) עד סעיף קטן (ג) וסעיף קטן (ז) עד סעיף קטן (ט) לחוק שירות המדינה (מינויים) יחולו על תאגיד השירות הציבורי בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) בכל מקום, במקום שירות המדינה, יקראו "תאגיד השידור הציבורי".
(2) לעניין סעיף קטן (ב), התפקידים שהוקנו לממשלה, למשרד, ליחידות הסמך הנוגעות בדבר ולנציב שירות המדינה לפי הרישא לסעיף קטן (ב) רישא ולפי פסקאות (1) ו-(2) רישא, יוקנו למנהל הכללי והעניינים הבאים ייקבעו בידי המועצה:
1) יעדים לייצוג הולם לפי הסיפא לסעיף קטן (ב) רישא.
2) קבוצה שאינה מיוצגת באופן הולם לפי פסקה (2) סיפא.
3) מתן עדיפות למועמדים לפי פסקה (3).
בסעיף קטן (ז), במקום "נציב שירות המדינה" יקראו "תאגיד השידור הציבורי" ודין וחשבון לפי סעיף קטן זה יוגש לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בלבד.

אני רוצה להבהיר.

אולי כדאי שתסבירו לנו מה המשמעות של כל הספר הזה שנוסף עכשיו. לא ראיתי אותו אמש באתר הוועדה ואני אשמח, כמי שנושא באחריות לתפקוד של הגוף, להבין מה המשמעות.

ייצוג הולם.

לא יודע. אני לא מכיר את כל ההוראות האלו. שמעתי שם כל מיני שינויים מחויבים. אם אני רוצה למשל לדאוג למפוטרי רשות השידור ובתוכם יש כרגע רוב גברים, זה אומר שהסיכוי שלהם יורד להמשיך בביטחון תעסוקתי ואישה חדשה תועדף על פניהם? בואו נבין את המשמעויות. אני רוצה להבין אותן. חברי הכנסת זכאים לדעת מה המשמעות של זה. בכל זאת יש כאן אינטרסים שעלולים להתנגש. אמרו לי ייצוג הולם ולכן אני רוצה להבין את כל ההסברים ששמעתי עכשיו. גם לי מותר להבין מה המשמעות. לי נאמר חובת ייצוג הולם ובזה אני תומך. מעבר לכאן, נאמרו כאן כל מיני סעיפי משנה שאני לא מבין את המשמעות שלהם ואני רוצה שתסבירו לנו.

סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים) קובע בסעיף קטן (א) שלו חובה למתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוג בני שני המינים, אנשים עם מוגבלות, בני האוכלוסייה הערבית לרבות דרוזית וצ'רקסית ומי שאחד מהוריו נולדו באתיופיה. זאת החובה הבסיסית.

יש לך בעיה עם זה אדוני השר?

לא. ממש לא.

הלאה. מתקדמים.

מעבר לכך, הסעיף קובע מספר חובות על הממשלה שאנחנו מבקשים להחיל בשינויים המחויבים על התאגיד, לפעול כדי לקדם את הייצוג ההולם בקרב העובדים בתאגיד לענייננו בהתאם ליעדים שתקבע המועצה. אני מסבירה את זה פחות או יותר עם התיאומים שאנחנו מבקשים לקבוע אותם. למעשה אנחנו אומרים שהמנהל הכללי ינקוט באמצעים נדרשים בנסיבות העניין כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות ביצוע התאמות פיזיות עבור אנשים עם מוגבלויות. אנחנו מאפשרים למנהל הכללי לייעד משרות – זה דבר שקיים בשירות המדינה – שיועסקו בהן ככל האפשר רק מועמדים שהם כשירים מקרב קבוצה זכאית לפי קביעה של המועצה. זאת אומרת, המועצה רשאית להחליט על קבוצות מסוימות.

בואו נבין שה"רשאי" כאן היא לא רשאית אלא היא תהיה חייבת.

לא בהכרח. ייעוד המשרות הוא לא בהכרח חובה. המועצה יכולה לראות שיש לה בעיה בתאגיד של תת ייצוג של אוכלוסייה אתיופית.

עם זה אין לי שום בעיה.

ולהחליט שהיא מייעדת משרות מסוימות.

על איזה סעיף אתם מדברים?

על סעיף 15א לחוק שירות המדינה.

זאת הצעה חדשה. זה סעיף נוסף.

במקרים שיש תביעה כזו של המועצה, המנכ"ל יכול לקבוע תקנים מסוימים בתוך התאגיד שיהיו תקנים שמיועדים לאותה אוכלוסייה. זה דבר שמקובל בשירות המדינה, בהיקפים לא גדולים למיטב ידיעתי.

אני רוצה להבין. יושבת הראש אמרה דבר פשוט. הייצוג ההולם, הרי כל סדרת החוקים הזו עברה בכנסת. מה שאת מקריאה כאן, הכול טוב ויפה אבל את מכניסה חסם כמו סכר, שהכול לפי אישור המועצה.

לא. חובת הייצוג ההולם הבסיסית היא לא לפי אישור המועצה.

אז אל תכניסו את החסמים והבלמים דרך המועצה.

להפך. הדברים הנוספים הם לא חסמים לייצוג הולם אלא שאלה כלים שניתנים למועצה ולמנהל הכללי כדי לממש את החובה הזאת ברמה הפרקטית. לא רק להגיד באופן כללי תשאפו לייצוג הולם אלא נותן להם כלים לייעד למשל משרות מסוימות לאוכלוסייה שהיא בתת ייצוג. אז, כאשר אתה מייעד משרה מסוימת לאוכלוסייה שהיא בתת ייצוג, זה חריג לכלל שבו כולם רשאים לגשת ואתה אומר שרשאי לגשת למשרה הזו רק מי שמתייחס לאוכלוסייה מסוימת. אלה הם הדברים בהם אנחנו מדברים. הם לא חובה אלא הם נתונים לשיקול דעת של המועצה.

מה המשמעות של סעיף קטן (3) בתוך סעיף (2)? מתן עדיפות למועמדים לפי פסקה (3).

זה משהו שקיים גם בחוק שיווי זכויות האישה. למיטב הבנתי זה לא קיים בשירות המדינה לגבי אוכלוסיות שהן לא לפי חוק שיווי זכויות האישה.

תסבירי שוב.

יש אפשרות לעשות מהלך שאומר שכאשר שני אנשים ניגשים למכרז, אחד משתייך לקבוצה עליה החלטנו והשני לא משתייך אליה. שניהם מגיעים לאותו ציון במכרז, ניקח את מי שמשתייך לקבוצה המועדפת והוא יקבל את העדיפות הנוספת. זאת המשמעות. זה מאפשר לעשות דבר כזה.

זה מאפשר.

זה מאפשר. זה לא מחייב.

זה לא מחייב מראש על איזה מכסה מדובר.

לא.

זה שיקול דעת המועצה.

כן.

אם כך, אין לי בעיה.

אני מבקשת להעיר דווקא לעניין הדין וחשבון השנתי. לעניין הדיווח השנתי. בחוק שירות המדינה (מינויים) הטילו חובה על נציב שירות המדינה להגיש לממשלה ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אחת לשנה דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה או נתונים באשר לייצוג הולם בשירות המדינה כולה ולכן זה היה גם מוצדק שזה ילך לוועדת החוקה חוק ומשפט. כאן מדובר ספציפית על תאגיד השידור הציבורי שחוק שירות המדינה לא חל עליו ולכן אני חושבת שאת הדין וחשבון בקשר לייצוג ההולם לפי חוק זה צריכים להגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת ולא לוועדה אחרת.

אנחנו ביקשנו לבני העדה האתיופית להעביר לוועדת העלייה והקליטה וכך נכנס.

אני מבקשת להעביר לוועדת הכלכלה של הכנסת.

בסדר. מי בעד הסעיף עם התיקון?

בסדר. אני בעד.

השר בעד התיקון. התיקון בעצם אומר שיינתן סוג של עדיפות לקבוצות שנתפסות כקבוצות שאין להן עדיפות.

האם זה יקרה גם במקרה של עיתונאים שנבחרים שלא במכרז?

לא. זה לא קשור לזה.

בקרב העובדים בתאגיד השידור הציבורי, בכלל הדרגות והמקצועות יינתן ביטוי.

מצוין. זה נוגע לכל.

ודאי. זאת התשובה, חד משמעית.

מי בעד קבלת הסעיף עם התיקון?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר

הסעיף אושר. תודה.

מה מספר הסעיף?

בניסוח הוא יקבל מספר.

אנחנו נשלב אותו במקום כלשהו. במקום הולם.

לסעיף 37 שכותרתו תקופת הכהונה של המנהל הכללי וסיום הכהונה.

זה לא סעיף שכבר קראנו ודנו?

יש שתי תוספות.

לא צריך לקרוא את הכול אלא רק לומר מה התוספת.

בסדר.

אני מציע שתאפשרו לי להציג את השינויים שהוספנו אמש כדי שלאנשים יהיה זמן לחשוב עליהם במשך ההפסקה.

תציג אותם. השר רוצה להציג מספר שינויים. בבקשה.

אני מציע שעל סעיף 37 נדבר אחרי ההפסקה.

בסדר. עכשיו ניתן לשר לדבר.

מירב, יש נוסח עם כל התיקונים ששמור במחשב?

לנו יש.

תאר לך שהיינו אומרים שאנחנו לא רוצים לשנות כלום ובדיוק מה שכתבנו, שם כל החכמה. גם היו טוענים. כיוון שאתה הערת כאן הערות חשובות, וכך גם אחרים, כל הזמן יש שינויים. זאת מטרת הדיון.

זה שינוי של סדרים בראשית.

אני חולק עליך.

DNA חדש.

ה-DNA כרגע הוא שאני ממנה את כל חברי המליאה ואני ממנה את כל חברי הוועד המנהל והממשלה ממנה את המנכ"ל ויכולה גם לפטר אותו. זה ה-DNA הנוכחי. בסוף, כשהכנסת תצביע על הנוסח הסופי, אפשר יהיה להשוות DNA ל-DNA וכל אחד יחווה את דעתו. יש לי תחושה שבשום מקרה לא הייתי זוכה לציונים גבוהים ל-DNA החדש.

בעוד שבעים שנים נשווה את ה-DNA.

קודם כל, אני מזכיר שהנוסח הנוכחי שאני מסביר אותו, ותכף גם יחולק, למעשה כמעט כולו הופץ אתמול בלילה גם למיילים וגם עלה באתר הוועדה. אני רוצה להסביר את הבעיות בהן הוא בא לטפל.

אנחנו סברנו לאורך כל הדרך, וזה עלה גם בדיוני ועדת לנדס וגם לאחר מכן, שהשאיפה והאינטרס הציבורי הם לקצר ככל שניתן את הזמן בין הליך הפירוק שבוודאי יש לו השלכות גם על העובדים, גם על התחושות שלהם, גם על התפקוד שלהם וצריך לשאוף לקצר ככל שניתן את הזמן בין תהליך הפירוק לבין היכולת של הגוף החדש להמשיך ולשדר.

אני רוצה להזכיר שמעבר לכך שבהקשר של הרדיו השאיפה היא לשמור ככל שניתן על השידורים הקיימים, יש אתגר אדיר והוא מחויב בחוק – וממנו נגזר המבחן מתי הוא יום התחילה. זה לא אתר האינטרנט אלא יום התחילה בעיקרו נבחן על בסיס התחלת השידורים של שלושה ערוצי טלוויזיה בהיקף של שבעה ימים. אני מניח שכולם כאן שומעים את הדיווחים על השאיפה אולי של הממשלה לאור המצב שנוצר לבחון את הפיצול של רשת וקשת ולהוציא אותם לשבעה ימי שידור, גופים קיימים, שמשדרים כבר שלושה-ארבעה ימים ואיך הם מגיבים לכך ואיך הם מציגים את הקושי לעבור משלושה-ארבעה ימים לשבעה ימים. כאן צריך להקים שלושה ערוצים חדשים בעברית, בערבית וילדים שישדרו שבעה ימים בשבוע וזה יום התחילה. לכן בוועדת לנדס עלה הרעיון של הקמת מינהלת הקמה. מסיבות כאלה ואחרות נושא מינהלת ההקמה לא נכנס לנוסח החוק שהופץ, אם כי ברמה הציבורית אני חושב שהתקיים לגביו דיון די משמעותי.
לאורך הדיונים כאן ניסינו להעריך כמה זמן ייקח התהליך הזה שלמעשה מופיע כרגע בנוסח החוק, שלמעשה אומר שאני צריך לקיים התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט, השופט צריך על פי קריטריונים שהוא יגדיר למצוא שני חברים נוספים לוועדת האיתור בתנאים שהחוק דורש, לאחר מכן צריך לאשר נוסח למודעה שתופנה לכלל הציבור ותאפשר לו להגיש מועמדויות לטובת הרכב הדירקטוריון. גם החברים בוועדת האיתור, כולל השופט עצמו, צריכים לקבל את אישור הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי בראשותו של השופט ברנר שצריכה לבדוק לגביהם זיקות וניגודי עניינים. לאחר שימונה השופט והוא ימצא את חברי ועדת האיתור והם יקבלו את אישור ועדת ברנר, רק אז ורק אז תוכל להיות מנוסחת מודעה שפונה לכלל הציבור שבה כל אדם שיעמוד בקריטריונים שהחוק דורש וועדת האיתור תפרסם, יוכל להגיש את מועמדותו. צריך יהיה לבצע הליך שוויוני לאיתור המועמדים, אותם 12, ולאחר שיגובש הרכב, גם הוא יצטרך להיות מועבר לאישור ועדת ברנר.

להערכתנו, ולכך שותפים כלל משרדי הממשלה, התהליך הזה יכול לקחת כל זמן בין שישה ל-12 חודשים. יכול להיות יותר אבל לא יכול להיות פחות. לכן בהקשר הזה אנחנו סבורים שלא סביר לחכות תקופה כל כך ארוכה עד שימונה המנכ"ל הראשון. לכן יש שאיפה לקצר את הזמן עד שימונה המנכ"ל הראשון אבל עדיין לשמור על העיקרון – למרות השקרים שמופצים ברגעים אלה על ידי בעלי עניין – שלא השר ולא גורם פוליטי ולא הממשלה ממנים את המנכ"ל.

המחיר לעשות את זה הוא שמי שימנה את המנכ"ל הראשון בלבד – וזה דבר שמקובל בהרבה מאוד גופים במשק שהוקמו הקמה ראשונית, כאן זה כמובן מוצג לכם כי בדרך כלל הגופים האלה לא עוברים בחקיקה אלא הם פשוט מוקמים בהחלטות ממשלה או בהחלטות של משרד ממשלתי כי הם לא תאגידים סטטוטוריים. כאן, מה לעשות, זה תאגיד סטטוטורי. לא קרה הרבה בהיסטוריה של המדינה שהוקם מהתחלה בעשורים האחרונים ולכן זה צריך להיות מעוגן בחקיקה.

לכן ההצעה היא שוועדת האיתור הראשונית לצורך המנכ"ל הראשון – כי הרי ועדת האיתור היא גוף קבוע שממשיך לפעול לאורך השנים – תורחב בעוד שני נציגים, נציג אקדמיה ונציג נוסף מהתחום הכלכלי, ואותה ועדת איתור של חמישה בראשות שופט, היא זו שתמנה את המנכ"ל הראשון וזה כדי דלא להמתין לכל החודשים של מינוי הדירקטוריון. אבל בשונה מהמנכ"לים הבאים שיהיו בעתיד, המנכ"ל הראשון לא ימונה לתקופה של ארבע שנים אלא הוא ימונה לתקופה של שנתיים עם אופציה לדירקטוריון לאחר מכן שייבחר, במידה והוא יהיה מרוצה מפעילותו של המנכ"ל, להאריך את הכהונה בעוד שנתיים בלבד.
זאת ההצעה לגבי המנכ"ל.

לגבי מעבר העובדים. אני רוצה להסביר את ההצעה שאנחנו גיבשנו וזאת לאור העובדה שלצערי עד לרגע זה אין לנו הסכמה עם ההסתדרות על כמות העובדים שתעבור מרשות השידור. אנחנו כמובן נמשיך לנהל את המשא ומתן הזה עד להצבעה במליאה בקריאה השנייה והשלישית ואם גם עד אז לא נשיג ואם החוק יעבור, נמשיך כמובן גם לאחר מכן כי השאיפה היא להגיע עד יום התחילה. אני מזכיר שוב ומדגיש לפרוטוקול שאישרנו כאן שמינוי המפרק איננו מביא לפיטורי כלל העובדים והמפרק לא יפטר עובדים משיקולים של צמצומים והתייעלות. לכן למעשה עד יום התחילה ניתן לנסות ולהגיע להסדר עם ההסתדרות.

בינתיים, וכדי שאם לא יושג הסדר בכל זאת תהיה איזושהי קביעה בחקיקה, ההצעה של הממשלה היא שעד ליום התחילה, כלומר, עד ליום תחילת השידורים – שוב, אני מדבר במצב שאין הסכם – המנהל הכללי יצטרך להציע למספר עובדים של רשות השידור ו/או הטלוויזיה הלימודית ששווה לפחות ל-25 אחוזים משיא כוח האדם בתאגיד, בהתאם לקביעה הראשונה של המועצה. כלומר, הדירקטוריון, לאחר יום התחילה, הוא יקבע מהו שיא כוח האדם.

אני אשאל בהפסקה מספר שאלות שיש לנו.

הדיון יימשך.

למשל שהמועצה לא יכולה לקבל החלטה כזאת לפני יום התחילה.

למה לפחות רבע?

כאן לא לפחות.

25 אחוזים. אני אסביר. קודם כל, יש הנחת עבודה סבירה ששיא כוח האדם למשל לא יהיה מאתיים והוא גם לא יהיה 300 אלא הוא יהיה יותר מזה. זאת אומרת, הוא יציע לעובדי רשות השידור. הוא צריך לעמוד באיזשהו רף. אנחנו נסביר את זה. זה אפשרי. חשבנו על העניין הזה. אותם עובדים, למעשה לא תחול עליהם חובת מכרז. אנחנו מרחיבים את העניין הזה של פטור מחובת מכרז גם למספר גדול יותר מ-25 אחוזים אבל זה כמובן לא יכול להישאר לנצח, כדי שזה לא ינוצל לרעה על ידי תאגיד השידור החדש.

העיתונאים שצריכים להתקבל הם בתוך המכסה?

זה לא לעיתונאים.

אני לא מבין את השאלה. עובדי רשות השידור, כולם בני אדם. הם שווים, בין אם הם עיתונאים ובין אם הם אנשי מינהל.

אם אלה היו חמישים אחוזים, היו פותרים מיד את הבעיה.

אני רוצה לסיים את ההסבר. מעבר לאותם 25 אחוזים, עד חצי שנה לאחר יום תחילת השידורים של התאגיד החדש, עדיין תאגיד השידור הציבורי החדש יוכל לקבל עובדים נוספים של רשות השידור והטלוויזיה הלימודית מבלי שחובת מכרז תחול על קבלתם של עובדים אלה. אנחנו מדגישים שהסעיפים האלה של הפטור ממכרז חלים על מי שהיה עובד של רשות השידור או הטלוויזיה החינוכית לפחות בשנתיים לפני ערב פרסומו של חוק זה.

אלו העקרונות המרכזיים שמופיעים. אני מציע לקרוא את כל פרטי הנוסח ונהיה מוכנים להסביר אותם.

יש כאן שלושה עקרונות.

יש יותר. אלה העקרונות המרכזיים. אני מציע לקרוא ונענה על כל השאלות והרעיונות שיעלו. אם צריך לשנות, נשנה.

יש שם עוד הסברים לגבי מה שיוכל לעמוד לרשותו של המנכ"ל בתקופה הראשונית. זה מופיע בסוף הנוסח ואני מפנה את תשומת לבכם. נא לקרוא את זה ואנחנו נסביר ונענה לכל השאלות בהקשר הזה.

קצת מינהלה. אנחנו מתפזרים כעת ונחזור להמשך הדיון בשעה 14:00 או מעט אחרי, תלוי בסדר ההצבעות במליאה. ברגע שמסתיימת המליאה, אנחנו מתכנסים.

לא סיום המליאה. ברגע שמסתיימות ההצבעות על החוקים הפרטיים.

נכון. נחזור לכאן לחדר הוועדה. נרצה לסיים את הסעיפים כפי שהכרנו אותם קודם, לאחר מכן נצביע על הרביזיות ובסוף הוראות מעבר.

תרשי לי. הוראות המעבר, לדעתי, יותר חשובות מהרביזיות. הרביזיות הן חשובות ואנחנו מאוד מחשיבים אותן אבל הן איזה כדרור. אני אומר שהוראות המעבר, בגלל החשיבות ללבן אותן, אני מציע שיהיה לנו יותר זמן לדון בהן.

נשב על הדבר הזה כמה שצריך, עד שיצא עשן לבן.

אדוני השר, אמרת שבתקופת המפרק לא יהיו פיטורים.

זה לא מה שאמרתי. גלילה תסביר לך מה אמרתי.

גלילה לא הבינה.

לא אמרתי שום דבר שונה ממה שנאמר ביום שהכנ"ר יהיה.

אני מבקש שלא תהיה פגיעה בהסכמים ובתנאי השכר.

לא אמרתי שום דבר כזה. אני לא יודע למה אתה אומר את זה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>