PAGE
3
ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה
לעניין חופי הרחצה
08/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 1>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה
לעניין חופי רחצה
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ד (08 ביולי 2014), שעה 12:00

<הצגת מודל לרשות הסדרת ים וחופים>

חברי הוועדה: >
תמר זנדברג – היו"ר
דב חנין

פנינה תמנו-שטה

>
אשר גרנר - מנהל אגף לרישוי עסקים ואתרי רחצה, משרד הפנים

שירה שפירא - מנהלת תחום התחדשות עירונית, משרד הפנים

חיראלדין עאטוף - מנהל תחום חופי רחצה, משרד הפנים

אפרת לוי שרעבי - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

רני עמיר - ראש אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

פרד ארזואן - אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

איריס שליט - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

מעיין פורת - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אילן ניסים - ראש אגף בטיחות וסביבה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

חגית אייזנמן -מלכה - סגנית בכירה ליועצת משפטית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

מעיין פורת - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אורי ביינה - עוזר מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ניר פרוימן - מנהל תחום חקלאות מים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נעם מוזס - דיג וחקלאות מים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אהרון זיסו - מנהל אגף מעגנות ומרינות, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יוסי עדס - רפרנט פנים אגף תקציבים, משרד האוצר

עדנה פרדו - נציגת שר הביטחון בועדות ארציות לתכנון, משרד הביטחון

זאב פיש - מפקח ארצי בריאות הסביבה, משרד הבריאות

רעיה שורקי - מנהלת חטיבת קהל וקהילה, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יגאל בן ארי - מנהל מחוז מרכז, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אור סיון - עו"ד, רשות הטבע והגנים הלאומיים

גבי ויינברגר - מנהל השירות ההידרולוגי, רשות המים

יוסי אוחנה - יועץ תכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

עירית ורונין - ע. יועמ"ש מש"מ, מרכז השלטון המקומי

אילן מסינגר - מ"מ מנהל אגף החופים, מרכז השלטון המקומי

יאיר מוהר - סגן מנהל אגף חופים, עיריית תל אביב-יפו

כרמל סלע - ראש המועצה, מועצה אזורית חוף הכרמל

יגאל רז - אחראי תיירות וחופים, מועצה אזורית מטה אשר

יוסי ורצברגר - יועץ מנכ"ל, רשות הטבע והגנים הלאומיים

פנינה מקלר - אחראית נושא איכות סביבה באגף הייצור, חברת החשמל

משה מחנאי - מהנדס הגנת הסביבה של אגף הייצור, חברת החשמל

צפריר גדרון - רכז הים, עמותת צלול

דליה טל - מנהלת קמפיינים, עמותת צלול

בועז מייזל - ד"ר לביולוגיה ימי, אדם טבע ודין

תמר גנות - ראש תחום סביבה ימית, אדם טבע ודין

שלי לב - עו"ד, אדם טבע ודין

גבריאל בורדון - מתמחה, אדם טבע ודין

נועה יאיון - עו"ד, החברה להגנת הטבע

לימור גור אריה - ראש תחום מיפוי ימי, המרכז למיפוי ישראל

ברוך פרצמן - ראש אגף רפרודוקציה קרטוגרפית, המרכז למיפוי ישראל

עטאללה שובש - לשכה משפטית, המרכז למיפוי ישראל

לאה קריכלי

יפעת קדם
<הצגת מודל לרשות הסדרת ים וחופים>

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הפנים לנושא חופים וים. בפתח הדברים אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה שהקימה את הוועדה הזאת. הוועדה הזאת הוקמה לאחר שורה של דיונים שהתקיימו במליאת הוועדה בחודשים האחרונים בנושא סוגיות שונות שקשורות לסוגיית הים והחופים. הוועדה ניהלה כמה דיונים סוערים, לרבות סיור בים בשיתוף ארגונים. היא עמדה על שתי נקודות. נקודה אחת שמדובר בנושא מורכב, סבוך וגדול. לכן, בין היתר, היה צורך להקים תת ועדה שתוקדש לנושא הזה. אני שבה ומודה ליושבת-ראש הוועדה שהקימה את הוועדה ושמינתה אותי לעמוד בראשה. הדבר השני שעלה, ולכך מוקדש הדיון היום, זה בעצם ריבוי הגופים הסטטוטוריים, המינהלתיים, הרגולטוריים, המנהלים, מה שלא יהיה, שקשורים לנושא הים והחופים. אנחנו נמצאים במדינת ישראל. זו מדינה מזרח תיכונית ארוכה באופייה הגיאוגרפי, כפי שכולנו יודעים. יש בה קילומטרים רבים של רצועות חוף, ים ומים שמשמש להרבה מאוד צרכים – פנאי, נופש, נוף, סביבה אקולוגית, כלכלה, קידוחים כמשאב טבע ומשאב כלכלי. כל ההיבט הזה של החופים, של הים על כל המשמעויות שלו, הממשק בין הים לחופים, הוא פשוט מופקר. הוא לא נמצא בניהול אינטגרטיבי כלשהו. רצועות החוף שייכות לרשויות מקומיות כאלו ואחרות, לפי מיקום גיאוגרפי. הים מנוהל על ידי אין סוף גורמים. יש לנו נושאים של תכנון ובנייה שמעורבים. בין היתר הוועדה פעילה בנושא של חוק החופים שיזם חבר הכנסת דב חנין עם קבוצה של חברי כנסת, שמדבר על ביטול של תכניות עבודה ישנות והתאמתן למצב החדש של איסור בנייה על החוף. יש לנו נושאים כלכליים, מסחריים, נושאי תכנון ובנייה והרבה מאוד נושאים כלכליים, סביבתיים שקשורים למשאב הזה, שקשורים לניהול האינטגרטיבי של הים והחופים. שלא כמו בהרבה מדינות אחרות ואולי שלא כמו הצורך הישראלי, אין ניהול אחד אינטגרטיבי שאחראי, אין גורם אחראי מטעם הממשלה וברמה הסטטוטורית החוקית שלנו כחברי כנסת.
אנחנו בחרנו דווקא בנושא הזה לפתוח את עבודתה של ועדת המשנה. אני רוצה לומר מראש לפרוטוקול, לוועדה ולמשרדי הממשלה שנמצאים כאן, שזה דיון ראשוני והתחלתי. אנחנו מיד נציג כמה עקרונות שיהוו מצע לדיון, כאשר אנחנו מבקשים מהדיון הזה לפתוח שיח ציבורי, בין משרדי ובין רשותי, על מנת שננסח מספר עקרונות מנחים שינחו אותנו לקראת ניסוח מודל לניהול אינטגרטיבי כזה של הים והחופים. ביקשתי מגורמים אזרחיים חוץ פרלמנטריים להציג כמה עקרונות על פי עבודה שנעשית אצלם. זאת עבודה אקדמית, מחקרית, משפטית, סביבתית, עבודה של מדיניות. זאת עבודה שהיא כרגע ברמת הקווים המנחים הרעיוניים. לאחר מכן אני ארצה לשמוע מספר משרדי ממשלה שיש להם נגיעה לנושא, לבקש מהם התייחסות בשני רבדים. אחד, מה נעשה עד היום במסגרת המשרד שלהם בהקשר של ניהול הים והחופים, מה ההיבטים שקשורים אליו ונמצאים תחת אחריותו. שתיים, איך הם רואים את המודל הרצוי מבחינת משרדי הממשלה בהקשר הזה. אנחנו נתחיל עם תמי גנות מאדם, טבע ודין.

אני חושבת שזה דיון באחד הנושאים הכי חשובים. אני חושבת שחלק גדול מהדברים זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מעלים על השולחן. הבעיות, הדילמות מוכרות לחלק ניכר, אם לא לכל היושבים מסביב לשולחן הזה. השאלה המרכזית היא איך אפשר לפתור אותן, איך אפשר להגיע לניהול אופטימאלי של הסביבה הימית בישראל.
הדברים שאני מניחה שאין עליהם יותר מידי דיון ומחלוקת הם שסביבה ימית בריאה היא לא מותרות מבחינתנו. היא נושא חיוני, היא נושא אקוטי לקיומנו במישור הכלכלי, הביטחוני, הביטחון התזונתי, מי השתייה לעם ישראל. באופן כללי מדובר כאן במשהו שהוא חיוני. הדבר השני זה שהסמכויות היום מפוזרות בין הרבה גופים שלטוניים, סטטוטוריים, רשויות שונות. מדובר בסמכויות בשלל היבטים - תכנוניות, סמכויות הפיקוח, סמכויות אכיפה וסמכויות רישוי והיתרים. יש היום הרבה מאוד לחצים על הסביבה. אני חושבת שהכי פופולארי שזוכה להכי הרבה מקום בשיח זה המקום של הגז והנפט. יש הרבה עשייה בתחום הזה של החיפושים והקידוחים. מוסכם שנזק במערכת האקולוגית יכול להיות בלתי הפיך. ללא ספק יהיה קשה מאוד לשיקום. אנחנו היום עוד לא ערוכים במידה שחס וחלילה יקרה אסון. לא בטוח, במידה שהלחצים ממשיכים, שהעסקים יהיו כפי שמתוכנן. אין לנו היום מספיק מידע על מה שקורה בסביבה הימית, לא כל שכן באזור המים הכלכליים, בסביבה הימית שהיא לא הסביבה הקרובה אלינו. גם בסביבה הקרובה בתוך המים הטריטוריאליים יש בעיה גדולה של מידע. כל הדברים האלה מובילים למסקנה שצריך מודל ניהול חדש אינטגרטיבי שייתן מענה לדברים האלה. אלו הבעיות שאנחנו כארגון מזהים.
הדרך שבה חייבים לתת מענה לבעיה הזאת, להערכתנו, מובילה למסקנה שהדרך האופטימאלית היא באמצעות רשות. לא סתם רשות. רשות היא כלי. מדובר כאן במטרות שהרשות אמורה להשיג, שכל כלי ניהולי שלא ייבחר אמור להשיג. אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו רואים זה העדר ראייה ארוכת טווח. ההחלטות מתקבלות כרגע בצורה יותר מידי של כיבוי שריפות, של מענה לדברים שקורים, של הסתכלות קדימה בטווח הזמנים הקרוב יותר ולא הרחוק. זה יוצר בעיה גדולה מאוד של ודאות, לא רק מבחינת הפגיעה בהיבטים הסביבתיים שכמובן ידוע שהסתכלות ארוכת טווח זה משהו חיוני להגנה אמיתית על הסביבה. זה בעייתי גם במישור הכלכלי. העדר ודאות הוא משהו שיוצר חוסר שקט גם בתחומים הכלכליים שקשורים בסביבה הימית. זאת נקודה שחייבת לבוא על פתרונה, כאשר הפתרון הוא לאמץ תכנית מדיניות אסטרטגית לאומית. לא של משרד אחד, לא של רשות אחת, לא של הסתכלות בפריזמה אחת, אלא תכנית לאומית של מדינת ישראל, של איך אנחנו רואים את הסביבה הימית שלנו, לאן אנחנו הולכים, איזה יעדים אנחנו רוצים להשיג, איזה שימושים הם לגיטימיים מבחינתנו, איך אנחנו יכולים להגיע - זה בקווים מאוד דומים למה שקורה היום באירופה - למצב סביבתי ראוי, למצב סביבתי בריא בסביבה הימית של ישראל. חשוב לי לציין שלא מדובר במסמך כללי או באיזו שהיא מדיניות אמורפית, אלא זאת תכנית שחייבת לכלול כלים אופרטיביים שניתן יהיה ליישם בפועל ותהיה לה השלכה שתהיה מחייבת נורמטיבית את כל הגופים שפועלים ומפקחים ומתירים פעילויות בסביבה הימית.
בעיה נוספת היא כמובן הבעיה של עומס שימושים. אני לא ארחיב עליה. אנחנו יודעים שגם בסביבה החופית יש לחצים מאוד מאוד גדולים וגם בסביבה הימית. זה הכל מערכת אחת. ההפרדה מלאכותית. עומס השימושים הזה יוצר בעיה של יחסי גומלין בין השימושים לבין עצמם. כשמחליטים להעמיד במקום מסוים כלוב דגים יכול להיות שזה ישפיע על האפשרות של פליטה לים באותו אזור. כשיש נתיבי תובלה זה יכול להשפיע על קידוחים וההיפך. מעבר לזה שעומס השימושים יוצרים אפקטים מצטברים על הסביבה הימית, זה גם יוצר בעיות בשימושים עצמם. גם פה הפתרון. גם את זה אנחנו יכולים ללמוד מהעולם. אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. זה ניהול אינטגרטיבי כולל ומשולב. זה אומר שאנחנו מכניסים את כל האינטרסים לכתובת אחת, לשולחן אחד, יושבים ורואים את התמונה הכוללת. רק כך אפשר לקבל החלטות מאוזנות ומושכלות, החלטות שרואות את כל חלקי התצרף, לא רק את הפריזמה הצרה שבה אותה רשות עובדת, חשובה ככל שתהיה.

סוגיה נוספת היא ביזור סמכויות. זה מאוד קשור למה שדיברנו קודם. יש יותר מידי טבחים בתחום הזה. זה יוצר משהו שהוא פחות אפקטיבי. גם זה מוביל לאותה מסקנה שאנחנו צריכים לעשות גוף משולב, מדיניות מתואמת. לא מדובר רק על תיאום, אלא ממש על קבלת החלטה משותפת.

ברציונל האוטופי הייתם רוצים לראות רשות סטטוטורית, רשות בין משרדית?

מבחינתנו מדובר ברשות. יש את הנושא של המידע, את הנושא של האכיפה וכמובן את הנושא התקציבי. כל עוד מדובר בתקציב במסגרת המשרדים הכלליים ואין תקציב ייחודי, אין סעיף תקציבי מיוחד לנושא הזה של ניהול ארוך טווח של הסביבה הימית, אנחנו בעצם לא נצליח לפתור את זה וזה יהיה נזיל מידי וייטה להידחק אל מול שיקולים תקציביים אחרים.

באחריות איזה משרד אתם רואים את הרשות?

הכוח של הרשות יכול להישאב מזה שהיא תהיה עצמאית, בדומה לרשות להגבלים עסקיים שאינה כפופה ישירות למשרד. אנחנו חושבים שהמשרד להגנת הסביבה צריך להיות הגורם המקצועי המרכזי בשירות כזה. היא תהיה רשות שמהווה תיאום של כל המשרדים. לא משרד אחד שמכפיף את שאר המשרדים לעמדתו, אלא רשות סטטוטורית עצמאית שהופכת להיות הגוף המקצועי המנהל של הסביבה הימית. אני רק רוצה לתת התייחסות נקודתית לדברים שמן הסתם יעלו. קורים היום תהליכים מאוד מאוד חשובים בסביבה הימית. אני בטוחה שאחרים ירחיבו עליהם. האחד זה הצעת חוק אזורים ימיים, השני זה התהליך שקורה במשרד הפנים, במינהל התכנון של גיבוש מסמך מדיניות למרחב הימי בישראל שיצאו במכרז בעניין הזה. היה חשוב לי להכניס כמה מילים ללמה אנחנו חושבים שהיוזמות האלו מאוד מאוד חשובות ואינן מספיקות.
לגבי הצעת חוק אזורים ימיים, מדובר באופן עקרוני בנושא של הגדרות של ריבונות ישראלית או של מידת תחולת הדין הישראלי באזורים שונים בסביבה הימית של המים הכלכליים, האזור הסמוך הנלווה, של המים הטריטוריאליים וכו'. אנחנו חושבים שהיום הבעיה בניהול הסביבה הימית קשורה גם במים הטריטוריאליים. החלת הדין הקיים על הסביבה, על מים כלכלים במידה חלקית או מלאה לא ייתן מענה לאותן הנקודות שציינו קודם. כמו שהבענו את דעתנו בפני משרד המשפטים ובכלל, אנחנו חושבים שהנוסח האחרון שראינו הוא בעייתי, בראש וראשונה כי הוא לא מחיל הסדרים של חוק התכנון והבנייה במים הכלכליים, היכן שהם אקוטיים, נדרשים ולהבנתנו גם הרציונל המשפטי מחייב את החלתם. גם אם הוא היה מחיל הוא לא היה נותן מענה. לגבי מסמך המדיניות, ששוב הוא יוזמה מאוד חשובה, יש כמה דברים שחסרים שאנחנו מדברים עליהם. מה שחסר ולא הצלחנו לקבל גם מענה על זה זו האמירה שלמסמך מדיניות כזה יהיה איזה שהוא תוקף נורמטיבי מחייב עבור כל משרדי הממשלה, כל הרשויות הסטטוטוריות, כל מי שאחראי ויש לו סמכויות בתחום הסביבה הימית. אם אנחנו נדבר רק על מסמך מדיניות שנותן הצהרות עקרוניות, טובות ומתקדמות ככל שתהיינה, זה לא מספיק טוב. הדבר השני שאנחנו לא יודעים הוא אם יהיה לתהליך הזה של המדיניות לסביבה הימית המשכיות. כדי להיות אפקטיבית היא חייבת להיות מתחדשת, היא חייבת להיבחן מחדש אחת לכמה זמן. יש בעיה תהליכית בהקשר של שיתוף הציבור. אנחנו חושבים ששיתוף הציבור לא מקבל מספיק מקום בתוך התהליך. אנחנו מקווים שזה ישתנה בהמשך, אבל אין לנו כרגע אינדיקציה לכך שזה ישתנה בהמשך. זה לא נותן מענה לסוגיות נוספות שאנחנו התייחסנו אליהן קודם, שהן סוגיות מאוד מאוד קריטיות, כמו הנושא התקציבי, הנושא של פיקוח ואכיפה. זה לא נותן מענה מספיק. אנחנו חושבים שבשביל לעשות ניהול אמיתי, אפקטיבי של הסביבה הימית נדרש גוף סטטוטורי. אני שוב חוזרת ואומרת שלפי מה שבדקנו בעולם ויכולת ההשמה בארץ הרשות היא כלי טוב, היא לא המטרה. אנחנו חושבים שהיא כרגע כלי המדיניות המרכזי.

המסמך של צלול משנת 2011 והעדכון שלו מ-2014 עמד וסייע לנו בגיבוש המסמך שהוגש לוועדת הפנים והיה הרציונל שעמד בבסיס הוועדה הזאת. תודה רב לכם על כך. נשמח לשמוע את ההצעה שלכם או את הרעיונות שלכם בהקשר הזה.

העלינו את הרעיון הזה שחייבים לנהל את הסביבה החופית והימית בשנת 2011. עברו רק 3 שנים. אני לא רוצה לחזור על הדברים שאמרה חברתי, אבל אני רוצה לסבר את האוזן במספרים. היום מנהלים את הים 11 משרדי ממשלה. במסמך שלנו מנינו את כולם. מתוך ה-11 משרדים האלה, באגף ים וחופים עובדים 18 פקחי שטח שמפקחים על הים. ברט"ג יש פקח וחצי. באגף הדיג של משרד החקלאות יש 2 פקחים. 11 משרדי ממשלה, 30 איש בערך מפקחים על הים. אלה מספרים שאנחנו צריכים ללמוד אותם.

אני רוצה לדבר על המהירות ועל הבהילות שהמהלך הזה צריך להתקדם, כי אנחנו רואים היום שהסביבה הימית שלנו נתונה ללחצים. יש קידוחי גז ונפט. אנחנו מכירים את מצב הדגה בים התיכון שהוא נוראי. אנחנו מכירים את המצב הגרוע של הסעת חולות בים. יש לחצים של הקמת מרינות, נמלים. אנחנו שומעים על תכניות להקמת איים מלאכותיים. מישהו צריך לקחת את האחריות על הדבר הזה. אי אפשר שזה יימשך כמו שזה נמשך היום.

מה שעשינו זה אמרנו שנבדוק מה קורה בעולם, ואכן בדקנו מודלים עולמיים. אחרי שבדקנו את המודלים העולמיים בדקנו את המודלים המקומיים לניהול משאבים. גם אנחנו הגענו למסקנה שאין מנוס מהקמת רשות שתנהל את הים התיכון. אנחנו מכירים את הרשויות בארץ. יש בעיות עם רשות הדואר, עם רשות השידור, אבל בואו נהיה אופטימיים. בואו נגיד שפה נצליח להקים רשות שתהיה הרשות המוצלחת ביותר. איך היא תהיה מוצלחת? אני אקח אתכם למודלים העולמיים. יש מדינות שגם בהן יש רשויות שמנהלות ים. יש מדינות שיש בהן משרד ממשלתי לניהול ים, אבל אלו מדינות ים כמו קנדה, כמו נורבגיה. המשרדים האלה מתעסקים בעיקר בדיג. פה אנחנו מוכנים להיות צנועים יותר ולדבר על רשות. שמנו לב, בעיקר במודלים העולמיים, שרשויות מצליחות הן רשויות שיש בהן שיתוף של רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, מדענים וציבור. זה המודל שלנו אומר. בואו ניקח ונעשה מודל חדש של רשות שכמוהו לא היה במדינת ישראל. בואו נתעלה על כל העניינים האלה שבמדינת ישראל לא אוהבים ציבור, לא אוהבים רשויות מקומיות שמתערבות בעניינים של המדינה. בואו נקים איזה שהוא מודל שהוא לדעתנו המודל המרכזי שבזכותו אנחנו נצליח לנהל טוב את הים. מה תעשה הרשות הזאת?

דברים אופטימיים.

אנחנו עמותה סביבתית. אנחנו אופטימיים. הרשות הזאת צריכה לעשות תכנית אב לים. בואו נראה מה אנחנו רוצים מהים. כמובן שהתכנית הזאת צריכה לקחת בחשבון את הצרכים הכלכליים, אבל גם את רגישותו של הים. צריך לתכנן את זה מנקודת מבט בת קיימא. היא תבדוק תכניות של גופים אחרים, היא תבטיח נגישות של הציבור לחופים, היא תפעל ליישום תכניות נגר וניקוז, היא תפתח תכניות חינוכיות. כל הדברים שאנחנו רוצים מהים הרשות הזאת תעשה. אני יודעת שאנחנו מדברים כאן על אוטופיה, אני יודעת שיהיו כאן מאבקים בין משרד הפנים למשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים, אבל אני אומרת שבנושא הזה אין לנו ברירה אלא להתעלות. מדוע? כי הים זה לא היבשה. בואו לא נעביר את כל הטעויות שעשינו בניהול היבשה לניהול הים.

בדף העמדה שחילקנו לכם יש 3 דברים שהממשלה צריכה לעשות כדי להקים את הרשות. יש בסוף גם רשימה של מה ניתן לעשות היום עד שנגיע לחזון הזה. בסעיף הראשון כתוב: " לחוקק את חוק התכנית הלאומית למוכנות ולתגובה לזיהומי ים". בטח רני עמיר יסכים איתי שזאת המשימה הראשונה שאנחנו צריכים לעשות.

כל מה שנאמר כאן מבחינה מהותית מקובל עלינו, לכן התחלנו בתהליך כבר לפני יותר שנתיים. אני חושבת שכמעט כל מי שיושב סביב השולחן הזה מודע לתהליך הזה שבו הקמנו ועדת היגוי מאוד מאוד רחבה וצוות בין משרדי יותר מצומצם, כדי להוביל מהלך שמהותו הוא ניהול, תכנון והסדרה אינטגרטיביים של כל המרחב הימי. אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו כאן, כי הם נאמרו בצורה מאוד מפורטת בדברים שלך ובדברים ששמענו כאן. יש ריבוי שימושים, ריבוי הולך וגובר של שימושים במרחב הימי שמצריכים חשיבה אינטגרטיבית על המרחב הזה, לכן הקמנו את הצוות הזה והחלטנו שאנחנו רוצים להכין מסמך מדיניות שייתן את המענה לכל אותם הדברים. אחד לאחד מכל הדברים שנמצאים כאן ברשימה מופיעים אצלנו במכרז שפרסמנו.

זה מסמך המדיניות שהוצע כאן.

אני רוצה לספר לכולם שהמכרז הזה פורסם, הוגשו הצעות. עד יום חמישי האחרון היה התאריך האחרון להגשת כל ההצעות. קיבלנו הצעות מגופי תכנון. בחודש הקרוב נעשה בוועדת המכרזים את תהליך בחירת הצוות הזוכה. באוגוסט אנחנו נתחיל עבודה מאוד אינטנסיבית, מאוד מאומצת. לפי לוחות הזמנים שקבענו במכרז מדובר בשנה מקסימום של עבודה עד לגיבוש מסמך המדיניות. למסמך המדיניות יש שני שלבים. הוא מורכב משני חלקים. בחלק הראשון יש ניתוח רב תחומי של כל ההיבטים הקיימים הקשורים למרחב הימי, סקר משווה של עבודות ומסמכים למה קורה בעולם, סקר וניתוח של המידע הקיים בישראל, ניתוח מרחבי תכנוני, ניתוח נתונים פיזיים, ניתוח כימי, אקולוגי וביולוגי, נוף תרבות ומורשת, חקיקה ומשפט, סקר של שימושים מאושרים ומתוכננים, כולל התייחסות למסמכי מדיניות, ממצאי ועדות, מסמכים שהם אינם סטטוטוריים שנאספו לאורך השנים, ניתוח של כל הגופים בעלי העניין הרלוונטיים למרחב הזה, הממשק בין ים ליבשה, וכל מידע נוסף שיידרש על ידי אותו צוות בין מקצועי שילווה את מסמך המדיניות. זה לגבי הסקר של המצב הקיים.

כרגע המכרז שיצא זה לגבי הסקר הזה?

לא, שני החלקים.

זה מסמך תכנוני. אלה שניגשו למכרז הם משרדים, צוותי תכנון.

צוותי תכנון. ראש הצוות הוא תכנוני, אבל נמצאים שם כל בעלי הידע שרלוונטיים לעניין הזה. אני לא אמנה עכשיו – אפשר לראות את זה במכרז – את כל הגורמים שביקשנו שיהיו שותפים בצוות – סביבתיים, כלכלים, משפטיים ותכנוניים. יש לנו מומחים בצוות הזה בכל ההיבטים.

יש תהליך של שיתוף ציבור?

בוודאי. חלק מהתהליך זה שיתוף ציבור. החלק השני זה התוויה של עקרונות מדיניות להסדרה וניהול של המרחב הימי. אני שוב יכולה לפרט. מדובר בהיבט התכנוני ובהיבט הניהולי. אנחנו ממש פירטנו שאנחנו רוצים לראות המלצות להיבט התכנוני. דובר כאן על המשכיות של הנושא הזה. חלק מההמלצות זה האם באמת צריך להיות עוד הליך תכנוני אחרי מסמך המדיניות, האם צריך לעדכן אותו כל כך וכך זמן. הנושא של הרצף של הזמן בהקשר הזה הוא מאוד מהותי ונמצא בתוך המכרז. גם ההיבט הניהולי של כל המרחב בכללותו, לרבות לפי נושאים פרטניים שצריכים דגש מיוחד בהיבט הניהולי.

כרגע לוח הזמנים של כתיבת המסמך הוא כשנה. הוא מתוקצב אצלכם?

כן, ודאי. לא יוצאים למסמך לפני שיש תקציב.

כרגע זה תקציב תכנון להכנת מסמך המדיניות?

תקציב להכנת מסמך המדיניות. מה שלא קיבל פה דגש – ראיתי אותו בשקפים – זה הנושא של מאגר מידע. מאגר מידע ימי לאומי זה דבר מאוד מאוד חשוב כבסיס לקבלת החלטות. כבר התחלנו להקים את מאגר המידע הימי לאומי הזה. זה חלק ממסמך המדיניות. התחלנו לעבוד עליו. יש לנו שיתוף פעולה. שלושת המשרדים מובילים את שיתוף הפעולה בעניין הזה. ברור לכל מי שדיברתי איתו במהלך הדרך ולשלושת המשרדים האלה בוודאי שאנחנו צריכים שיתוף פעולה בהקמת מאגר המידע ובניהול אינטגרטיבי כי מהות העניין זה ניהול משותף. גם בהקמת מאגר המידע אנחנו משתפים פעולה במובן התקציבי.

כמו שכבר אמרו קודם, הרעיון שרץ פה לא חדש לרובנו. הוא רץ בכנסים ובפורומים שונים. אני קראתי את עשרת הדיברות בניהול הסביבה הימית שהפיצה אדם, טבע ודין. אני מכיר היטב את הדוח שעשה צלול. קיבלתי אותו באופן אישי ב-2014. יש בדיברות האלו הרבה אמת. יש פה דברים נכונים שצריכים להתקיים. חלקם גם מתקיימים היום. אני לא אחזור על מה שאמרה שירה שפירא בנוגע לניהול האינטגרטיבי של הים שאולי יבוא לידי ביטוי דרך אותו מסמך מדיניות שייכתב ואולי בסופו של דבר גם יאומץ על ידי ממשלה או איזה גוף סטטוטורי אחר.
אני רוצה לקפוץ ישר למסקנה שרשומה בתחתית העמוד, שאמורה לסכם את אותן עשרת הדיברות. המסקנה היא שצריך להקים איזה שהוא גוף סטטוטורי, רשות שתיישם את כל אותן עשרת הדיברות. אני אומר באופן מאוד זהיר שאני לא בטוח שזאת הדרך הנכונה. אפשר גם אחרת. למה אני מתכוון? את כל העקרונות שרשומים פה, כמעט כולם – אני רוצה עוד מעט לקרוא את מספר 9 כי אני חושב שהוא מאוד חשוב - אפשר ליישם כבר היום כל אחד בתחומו. היו דברים בעולם הגדול. אני רוצה להביא דוגמה מארצות הברית. זה נכון שצריך להכין תכנית ימית לאומית, זה נכון שצריך לעשות תכנית ניטור מקיפה יותר לים, במיוחד לים העמוק, וזה נכון שצריך לשמר ערכי טבע ומורשת. כל זה נכון בשיתוף ציבור. אני חושב שאין על זה ויכוח. חלקנו עושים את זה יותר טוב, חלקנו עושים את זה פחות טוב. אני מתכוון למשרדי הממשלה האחראים על התחומים השונים. רוב היושבים פה בחדר שמעו אותי אומר כמה פעמים שמילת המפתח היא תיאום. אני שם כרגע בצד את הנושא של הקצאת משאבים. אני חושב שאין פה חולק ועוררין על זה שרוב משרדי הממשלה האמורים – ואני מייצג את הגוף שאני אחראי עליו - חסרים משאבים, חסרים אמצעים. אנחנו עדיין לא נמצאים במקום שאנחנו מסוגלים להגיד שכולם יכולים לישון בשקט, שהכל תחת שליטה מיטבית. תמיד יש מקום להשתפר. אני הראשון שאומר את זה. הנושא החשוב ביותר הוא תיאום. יש חוק שנקרא חוק שמירת הסביבה החופית מ-2004. חלקנו מכירים אותו היטב. את החוק הזה מיישמת ועדה שהיא ועדה אינטגרטיבית שנקראת ועדה לשמירה הסביבה החופית – הולחו"פ.. אם הייתה קמה ועדה כזאת - אני כרגע לא נכנס לעניין הזה אם זאת ועדה סטטוטורית, מועצה לאומית או רב גופי - שתבצע את התיאום בפועל בין כל הגופים הרלוונטיים, כבר עשינו צעד אדיר קדימה. אפשר להתווכח, אפשר לנתח. אמרת שזה דיון ראשוני. אפשר לדון עד כמה לתת סמכות לאותה ועדה, אבל אם יש מועצה כזאת או גוף כזה שמתכלל ומתעל, אני חושב שרוב הדברים שרשומים פה כבר קיבלו דחיפה חזקה מאוד קדימה. בארצות הברית ב-2010 הנשיא אובמה הקים מועצה לאומית לניהול האוקיינוסים. זה רק ב-2010 קרה. המועצה הלאומית עושה בדיוק את מה שכרגע אמרתי. יושב בראשה היועץ של הנשיא לנושאים מדעיים. היא בעצם מתכללת את כל העיסוקים של גופי הממשל הפדרלי והמדינות בארצות הברית.

היא מועצה סטטוטורית?

זה צו נשיאותי.

יש לה סמכויות?

יש לה סמכויות. יש לה אפילו תקציבים פדרליים, שזה נהדר.

עם האחריות באה הסמכות.

הרעיון הוא אותו רעיון. הרעיון הוא שיש איזה שהוא גוף מתכלל ומתאם בין כל הגופים. אגב, בארצות הברית אין 13 משרדי ממשלה או גופים. יש שם הרבה יותר, למעלה מ-30 שמתעסקים עם הים בדרך כזאת או אחרת.

גם פה יש. זה רק משרדי ממשלה. עוד לא דיברנו על רשויות מקומיות ועל כל שאר הגופים.

זה קצת יפתיע, אבל אני חושב שיש כאן עמדה משותפת לשלושת המשרדים השונים. הנושא הזה הוא נושא שאנחנו חושבים שהוא חשוב.

אנחנו נרגשים מגודל המעמד שהגנת הסביבה ומשרד האנרגיה באותה עמדה.

אנחנו אפילו משתפים פעולה. אני גם אוכיח שאנחנו משתפים פעולה. קיוויתי שרן יגיד את זה, אבל טוב שהוא השאיר לי על מה לדבר. עמדתנו היא שנכון לחזק את המערך הקיים, לא לפרק ולהרכיב דברים מחדש. רק שתי דוגמאות לשיתוף פעולה או לפעולות שאנחנו הולכים לעשות שעולות בקנה אחד עם המסמך שאדם טבע ודין העלו. בהמשך ובמשולב ובמתואם עם משרד הפנים אנחנו עומדים לפרסם הכנה של סקר אסטרטגי לפיתוח ולהפקה של נפט וגז טבעי בים. ה-tor של הסקר הזה נעשה בשיתוף כל בעלי העניין. אנחנו העברנו את ה-tor המקצועי לכל בעלי העניין. קיבלנו הערות, עשינו תיקונים. נכון לעכשיו זה נמצא בוועדה - -

אתה נותן לנו עכשיו בשורה שנושא הגז הטבעי ירד מהפרק ביבשה ונכנס לחלוטין לים?

זה לא קשור אחד לשני. עוד דוגמה לשיתוף פעולה זה שעומד לצאת מחקר משותף לשני המדענים הראשיים של המשרד להגנה הסביבה ומשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ,שקורא לאנשי מקצוע שמתמחים במשרדים השונים שמתעסקים עם ניטור כדי לגבש תכנית ניטור לאומית, כאשר בשלב הראשון נמפה את תכניות הניטור הקיימות, נמפה את החסכים, נייצר פלטפורמה אחידה ונוכל לדבר על ניטור לא לשנה שנתיים אלא לטווח של 20 השנים הקרובות. הפלטפורמה של העבודה זה למעשה המכון לחקר הימים והאגמים שלא מזמן הושלמה העסקה של רכישת ספינת מחקר, שהיא ספינת מחקר חדשה, חדישה שיכולה לתת תשובה לניטור של הים העמוק. זאת דוגמה לחשיבות שלא רק שאנחנו מצהירים על זה שזה הדבר החשוב, אלא גם שאנחנו עושים ומשקיעים בעניין תקציב לא מבוטל.

תודה רבה על הדיון. אנחנו מחזקים את ידי ממשלת ישראל. אנחנו יושבים פה, כאשר במקום אחר קורה משהו אחר. בכל זאת החיים ממשיכים. תודה רבה על הדיון.
למען הגילוי הנאות, אני יושב ראש מועצה אזורית חוף כרמל שיושבת על 20% מרצועת חוף הים בישראל. מראש הנקרה עד אשקלון יש 196 קילומטר של חוף. חוף הכרמל הוא 38 קילומטר. אם יש זכות לדבר, אז לקחתי את הזכות הזאת בגלל הקילומטרים. אני גם חבר בולחו"פ. אני אגיד בקצרה כמה דברים מאוד קטנים. בכל תהליך כזה יש כל מיני סמנטיקות. יש ים ויש חופים. תדעו לכם שים זה לעסקים, לאניות, לדלק, לא בדיוק לציבור. החופים הם לציבור.

גם הים הוא לציבור.

בתור אחד ששוחה בים פעמיים בשבוע אני מוחה בחריפות על האמירה שלך.

כשאני מדבר על הים אני מתכוון לחופים.

אני שוחה בים, אני לא שוחה - -

עם כל הכבוד לאדם טבע ודין, אדם, טבע ודין הם לא צלול. צלול מטפל בחופים וים הרבה מאוד שנים. זאת ההתמחות שלו. אדם טבע ודין זה הכל.

זאת ההערה השלישית שאתה אומר שאין לה שום קשר לדיון. אולי מרכז שלטון מקומי ייצג את כל הרשויות. תציג את העמדה של הרשות שלך בנושא הנדון, אחריך מרכז שלטון מקומי שייצג את כלל הרשויות בישראל, ואחרי זה חבר הכנסת דב חנין.

אני מקווה שהרשות תקום. היום במדינת ישראל זה הכל כסף. היום מי שמטפל בחופים זה הרשויות. עם כל הסיפור של האכיפה שאומרים פה, אין תקציב של מדינה על האכיפה. הכל על הרשויות. מדברים פה על אמריקה ועל מדינות בעולם. אתם יודעים כמה המדינות משקיעות בחופים? אנחנו לא משקיעים מספיק. אני מקווה מאוד שהרשות תצליח להשיג תקציבים. בסוף יש גם פוליטיקות שאני מקווה שיעברו אותן.

אם לתרגם את דבריך, אתה בעצם מעביר לנו קריאה בשם רשויות מקומיות - במקרה שלך מועצה אזורית - שיש להן אחריות על החופים שבתחום שטח השיפוט שלהן. אתה אומר שאין לכם מספיק כלים, בראשם תקציב וכלי מדיניות אחרים, כדי לטפל במשאב הזה שנמצא בשטחכם. אני חושבת שזאת קריאה חשובה ונכונה. חשוב שתישמע בהקשר של הקמת הרשות הלאומית.

המצב, נכון להיום, שקיימת רגולציה במסגרת החוק לשמירה על סביבה חופית, במסגרת התמ"אות שחלות, במסגרת ולחו"פ. להוסיף עוד רגולציה זה דבר מיותר ולא דרוש, מה גם שהיא תגרע מהסמכויות של הרשויות הרלוונטיות, כמו החבר פה שרלוונטי. זה נכון שלהקים מרכז שיהיה בו ידע ושיתוף זה דבר מבורך ודבר טוב, אבל אין מקום לעשות את זה גוף סטטוטורי. את מוסיפה רגולציה על רגולציה, גוזלת מהרשויות את המנדט שיש להן לנהל, כאשר המנדט הזה הוא תחת פיקוח של החוק לשמירה סביבה חופית, התמ"אות שהן מאוד דרקוניות ואי אפשר לשנות מהן וכן הלאה. אנחנו מברכים על היוזמה, אבל לא על הרעיון לעשות את זה סטטוטורי ולהוסיף רגולציה נוספת. זה מיותר.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני מאוד מברך על עבודתה של ועדת המשנה הזאת. אני רוצה לומר כמה דברים על החופים ועל הים. יושבת הראש שלנו בפתיחת הדיון הזכירה את חוק החופים. אנחנו נמצאים במצב שבו יש איומים אמיתיים על החופים בישראל. כדי להתמודד עם האיומים האלה אנחנו צריכים הסדר מתקדם יותר, מודרני יותר, משוכלל יותר ומדויק יותר - -

כיפת ברזל.

כדי לדעת לאזן בין הצרכים שיש של פיתוח, הרצון לפתח והרצון בנגישות, לבין האינטרס של כולנו שחוף הים לא יהיה נדל"ן אלא ימשיך להיות פתוח לציבור. חוק החופים, כפי שאתם יודעים, נמצא כרגע על המדוכה. בעקבות הגעתו לוועדת שרים לענייני חקיקה יושב היום צוות בין משרדי ובוחן את הסוגיה. אני קורא מכאן לצוות הזה לעשות עבודה מהירה ולחזור אלינו לכנסת עם בשורה של עמדת ממשלה שתומכת בחוק ומנסה לקדם אותו יחד איתנו בכנסת.
מכאן לעניין הים. יש לנו אתגרים עצומים בים שלנו. כדי להבין עם מה אנחנו מתמודדים אנחנו צריכים לזכור שאנחנו חברה שהאתוס שלה נבנה מסביב לרעיון שמוכר לכולכם, של מבט שהולך לפאתי מזרח קדימה. הגיע הזמן שאנחנו גם נסתכל מערבה, כי בים שלנו יש הרבה מאוד אפשרויות חדשות וגדולות, למשל קידוחי גז, קידוחי נפט, דברים בעלי משמעויות מאוד מאוד גדולות וסכנות מאוד גדולות. כשאנחנו מדברים על קידוחי נפט, למשל, תמיד מזכירים את מפרץ מקסיקו. הסיפור של מפרץ מקסיקו מוכר לכולם. עד היום ארצות הברית הגדולה לא מצליחה להתמודד עם הנזקים של אסון הנפט שקרה במפרץ מקסיקו. אני רוצה להזכיר לכולנו כאן שבין מה שקורה אצלנו בים לבין מפרץ מקסיקו יש 3 הבדלים גדולים. הראשון, מפרץ מקסיקו הוא חלק מהאוקיינוס האטלנטי. הוא נמצא בנקודת המוצא של המסוע האטלנטי, מה שקרוי בשפת העם "זרם הגולף" - זרם מים אדיר שיוצא משם ומגיע בסופו של דבר עד החופים הצפון מערביים של אירופה ומנקה את המפרץ. הים התיכון הוא בריכה סגורה שונה לחלוטין. שוני שני הוא שקידוחי הנפט שמדובר בהם בים התיכון הרבה יותר עמוקים. אנחנו מדברים על ultra deep water, על קידוחים מאוד עמוקים. אין ידע מספיק טוב בעולם איך אנחנו מתמודדים עם תקלות בעומקים כאלה. הבדל שלישי הוא לצערנו מאוד אמיתי ונכון. עם כל הכבוד למדינת ישראל, מדינת ישראל היא לא האימפריה האמריקנית. אין לנו את היכולות התקציביות והלוגיסטיות כדי להעמיד לטיפול בתקלת נפט את מה שארצות הברית של אובמה ידעה להעמיד כדי להתמודד עם האסון במפרץ במקסיקו. לכן, חברות וחברים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו אסון מהסוג הזה. מכיוון שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו אסון מהסוג הזה, אנחנו צריכים להקדים רפואה למכה. להקדים רפואה למכה זה לשנות את חוק הנפט האנכרוניסטי. חברת הכנסת זנדברג ואני הגענו מדיון אחר של ועדת הפנים, שבו הזכרנו שחוק הנפט שלנו הוא חוק מ-1952 שנחקק כשלא ידעו שיש בעולם סביבה, לכן הסביבה לא מוזכרת, וגם לא חשבו שיש באמת נפט. הוא חוק לא ראוי, לא נכון, לא מאוזן. לא החוק ולא התקנות שהותקנו מכוחו. הגיע הזמן לחוק נפט מודרני.
אני מאוד מברך על הדברים שנאמרו מטעם עמותת צלול וגם על החומר שהובא בפנינו מטעם אדם טבע ודין. עשרת הדיברות לניהול הסביבה הימית שאתם מציעים נראות לי כמדריך נהדר למדיניות. אני מציע, גברתי היושבת-ראש, שאנחנו בסיכום הדיון הזה נאמץ את עשרת הדיברות האלו שיהיו לנו למדריך בכנסת וברשויות המדינה האחרות כדי להמשיך את העבודה. אני רוצה לברך על ההמלצה להקמת רשות ים וחופים. אני יודע שנעשית עבודה טובה על ידי אנשים טובים וחלקם נמצאים פה סביב השולחן. אני מברך אתכם על העבודה הזאת, אבל האתגרים שעומדים בפנינו, חברות וחברים, גדולים הרבה יותר. אם לא נדע כולנו להרים את עצמנו לגובה האתגרים, נוכל למצוא את עצמנו בתהום מאוד עמוקה.

אנחנו מפקחים על החופים המוכרזים. ההיבט שלנו מתמקד בבריאות הציבור שמשום מה לא הוזכר כאן.

הנה אתה מזכיר.

בשביל זה אתה פה.

אנחנו עוסקים בהרבה מאוד היבטים בתוך החופים המוכרזים. אני רוצה שהוועדה תדע את מה שחלק מהאנשים סביב השולחן הזה יודעים, רק לא הזכירו את זה. יש שיתוף פעולה מצוין, לא רק טוב, בין מספר משרדים: הגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד החקלאות והרשויות המקומיות, בכל מה שקשור לכל תקלה שכתוצאה ממנה נגרם איזה סיכון לבריאות הציבור. הזרמה של שפכים, קולחין, תקלה כזאת או אחרת נעשה ברמת דיווח טלפוני מידי 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה. אחרי שאנחנו בודקים את השטח הציבור יודע. זה מופיע באתר, במפה שמתעדכנת כל הזמן. אנחנו משתפים בזה גם את צה"ל, צה"ל משתף אותנו וכדומה. צריך לדעת שזה קיים. הנושא הזה של השת"פים זה דבר מאוד מאוד חשוב, אבל צריך ללמוד גם מנושאים אחרים. משרד הבריאות, כמו שאר המשרדים, לא עובד לבד בשום תחום. כמו בתכנון ובניה, כמו ברישוי עסקים, כמו במשרדי החינוך. השאלות שנשאלות כאן נשאלו בכל הנושאים שציינתי. בדיון שהיה בצלול חשבתי שכולנו מדברים באותה שפה. דובר בדיוק על הנושא הזה של להקים איזו שהיא ועדה בין משרדית, כמו שנעשה ברישוי עסקים. אגב, רישוי עסקים נעשה גם בחופים. זה חלק שאי אפשר לנתק אותו. אמר פה החבר שיש חוף ויש ים. בדיוק על זה מדברים. יש פה אכיפה שנעשית בחלק מהמקומות בצורה טובה, בחלק לא טובה. זה תלוי ברשות המקומית עצמה. הפתרון הוא לא להמציא כל פעם איזה שהוא גוף חדש, אלא לקחת את כל הגופים, בתוכם גם הגופים הירוקים וגם הנציגות האזרחית, ולעשות ועדה בין משרדית מתאמת, כמו שזה נעשה עם משרד החינוך, כמו שאני מקווה שייעשה עם המעונות, כמו שזה נעשה מצוין עם רישוי עסקים. יש עכשיו רפורמה שהכנסת אישרה. צריך לתעל את כל התהליכים שנעשים על ידי אנשים מצוינים בכל המשרדים, על פי מה שקיים, לחזק את הקיים, לחזק את הקשר ולפתור את מרבית הבעיות שיש בעשרת הדיברות. אני יכול להוסיף שם עוד כמה דיברות לא פחות חשובות.

אני מסכים עם עמיר ועם שאר הדוברים שאין צורך בהקמה של רשות אלא פשוט צריך לתאם. אנחנו כרשות טבע וגנים אחראים על ערכי הטבע. לא מזמן הצלחנו לקדם את ההכרזה של שמורה גדולה בראש הנקרה. אנחנו מקווים שיהיו עוד כאלה. אסור שההכרזות האלו יחכו לסיום תכנית העבודה של משרד הפנים אלא לקדם במקביל, כי הים לא מחכה וצריך להגן על ערכי הטבע. למרות ההכרזות חשוב לציין שהפיקוח בעומק של הים הוא מאוד מאוד בחסר. צריך לראות איך אפשר להביא תקציבים עם כל הדברים שקורים בים לטובת הפיקוח בים העמוק. אני חייב לציין שהחלטנו לא מזמן, בעזרה של המשרד להגנת סביבה, להוסיף עוד פקח וסירה.

אחרי אחד וחצי יהיה עוד אחד.

זה מה שיש במשאבנו הדלים. אם אני הולך אל הטווח של החוף, אז בשיתוף עם משרד הפנים יש לנו פקחי חוף ימי שדואגים לחופים בנהיגה הבלתי חוקית. באווירה של היום הזה החלטנו שכל החופים וכל האתרים שלנו ברחבי הארץ ייפתחו לתושבי הדרום בחינם. כולם מוזמנים.

באופן כללי אנחנו רואים בעיה באינטגרציה בתחום הפעילויות בים. יש מקום לחשוב על איזה שהוא גוף, אולי כמו מועצה. בכמה משפטים אני אגיד מה הפעילויות שלנו בתחום הים, אני אחזור על הנושא הזה. המשרד עוסק בכל הנושא של רישוי הדיג ובנושא של הפיקוח. הנושא של הפיקוח הוא לא נושא שפועל בצורה אופטימאלית. מדובר במספר גדול יותר של פקחים. הפיקוח עבר מאגף הדיג לגוף שנקרא פיצוח, שזאת יחידה הפיקוח הארצית של משרד החקלאות לא רק בנושא הים. שם יש 80 פקחים. אמנם רובם לא עוסקים בזה, אבל בהחלט יש שם פעילות שתוכל להתרחב. יש גם שיתוף פעולה עם הרט"ג בנושא של הפיקוח.
הנושא השני שאנחנו עוסקים בו זה פיתוח של חקלאות ימית. פה אנחנו שמים דגש על הקצאה של שטחים ימיים. פה אנחנו נתקלים בבעיות של תיאום בין משרדים. אנחנו פועלים מול מינהל מקרקעי ישראל והוצאת מכרזים בים. אנשים שם לא מכירים את הים, לא מבינים על מה מדובר. יש לנו בעיה לקבל שיתופי פעולה בנושא של מקומות עגינה בנמלים. יש פה כמה צווארי בקבוק שגלל ביזור הסמכויות והרשויות העסק הזה לא מתקדם מספיק מהר.

באופן ספציפי לגבי ההצעה. אנחנו חושבים שרשות נוספת עלולה להיות בעייתית. אני לא חושב שהמשרדים יוותרו בקלות על הסמכויות שלהן. מצד שני, אין ספק שחסרה פה איזו שהיא סמכות מערכתית או מועצה לאומית לנושא הזה, איזה שהוא גוף מתאם, כי בהחלט כל משרד מושך את השמיכה של השטחים הימיים ואת הפעילויות הימיות לכיוון שלו. אני אתן דוגמה קטנה אחת. לא מזמן הוגשה תכנית בנושא התשתיות של הגז, תכנית שלוקחת שטחי ים עצומים בלי להתחשב בשימושים אחרים. פה נוצרים קונפליקטים בין משרדי ממשלה. אם יהיה גוף לאומי שיסתכל איך מדינת ישראל רואה ב-50 השנים הבאות, אולי פחות, את פיתוח הים, בהחלט אני חושב שזה ייעל. חסרה פה אסטרטגיה. זה צריך לבוא בנוסף לפעולה המבורכת שמשרד הפנים עושה, בעיקר במדיניות התכנון. אני חושב שבהחלט צריך גוף מתכלל וגוף שמסתכל בצורה רחבה.

רק הערה מינהלתית. החומר לדיון לא הגיע לשום גורם. למיטב ידיעתנו, הוא לא מופיע באתר הוועדה. לא היה, לצורך העניין, מצע לדיון. אם רוצים התייחסות צריך לדעת על מה מדובר.

אנחנו מתנצלים. אנחנו העברנו מצע לדיון לקראת סוף שבוע שעבר.

הוא לא מופיע אפילו באתר שלכם.

אנחנו מתנצלים בפני מי שלא קיבל. מכיוון שזה דיון ראשוני והדברים הוצגו, אנחנו נעלה את החומרים האלה וככל שיתווספו חומרים בהמשך.

אני גם חבר בולחו"פ כנציג משרד התחבורה. חלק גדול מהחברים כאן הם חברים בולחו"פ, הם מכירים את הנושא.

אתם מכירים בחשיבות של ועדה סטטוטורית.

בהחלט. אם רוצים לשפר את מה שדובר פה צריך להיות גוף שיעשה איזו שהיא אינטגרציה. זה צרך להיות בסגנון הולחו"פ. לא צריך להקים עוד רשות. אם אני מנסה קצת להתעמק לתוך מה שמדובר פה והעקרונות, אז לרובם אני יכול להסכים, למעט אחד שהוא סיסמא ולא מעשי. צריך להבין שלהקים רשות חדשה כזאת שתהיה מקצועית , כמו שאמר חבר הכנסת חנין, מדובר במאות משרות. אם רוצים לעשות פיקוח כמו שמופיע בעיקרון 9, שזה גוף אכיפה אחיד בעל סמכויות, אנחנו מדברים על מאות פקחים. קצת קשה לקחת פקח אחד - מי שיש לו פקחים מכיר את זה - ולהפוך אותו למומחה בהגנת הסביבה, בתקנות של בטיחות שיט, מעגנות, בריאות הציבור, חפירות וקידוחים. אני לא רוצה להמשך לשאר המשרדים. יש 11 משרדים כי יש תחומי עיסוק שונים בתווך הזה שנקרא ים. זה הגיוני. אנחנו לא ייחודיים בזה בעולם. גם במקומות שיש רשויות. כמו שאמרתם, יש משרדים שונים שעוסקים באותו תווך. זה לא סותר. מה שכן, צריך אינטגרטור. לאינטגרטור הזה היום קוראים ולחו"פ,. יושבים שם כל המשרדים וכל הגופים החוץ ממשלתיים, כמו הירוקים שיושבים פה שגם חברים בולחו"פ. יכול להיות שצריך להציב ליד הולחו"פ ובדומה לולחו"פ גוף, אבל בטח לא להקים רשות חדשה שתצרוך המון המון תקנים מיותרים ותטיל מס חדש על הציבור שמסתתר פה בין השיטין. התקציב בהצעה של צלול מדבר על תשלום שייגבה ממשתמשי הים השונים – הציבור, ביניהם חברות התפלה, מעגנות. אני רוצה לראות איך גובים מסים ממרינות שמפסידות והן לטובת הציבור. זה יבוא מחר על חשבון כלל הציבור. אנחנו משיתים עכשיו מס חדש כדי לייצר רשות מיותרת. אני חושב שזה מיותר.

רק לציין שכל דבר שממשלה או כל רשות עושה, כולל כל המשרדים שיושבים כאן, ממומן ממסים שמשלם הציבור. אנחנו כולנו משלמים מסים.

נכון. אני לא אומר להוסיף מסים. אני אומר מתוך הקיים.

יכול להיות שזה יחסוך במקומות אחרים. זה יכול לחסוך בבריאות הציבור, זה יכול לחסוך בטווח הארוך, זה יכול לחסוך מכל מיני משרות ותקנים שאולי קיימים היום ויכולים להיות מתועלים לזה. יש כל מיני דרכים. ניהול ממשלתי או ציבורי הוא מאסה לציבור במובן הזה שזה כסף ציבורי. הוא גם מייצר תועלות לציבור, לכן נתכנסנו.

נשמח ללמוד.

ההצעה הזאת נכנסת בדלת פתוחה שקיימת היום בהובלה של משרד הפנים. כמו שנאמר, יש את המודל הסביבתי, יש את הולחו"פ והרבה מאוד פעילות בתחום הימי שכבר מתבצעת. יכול להיות שצריך לשפר אותה, להרחיב את הסמכויות. זה הרעיון. אין מקום לרשות נוספת.

כל הנושא הזה מבורך וראוי. משרד הפנים לא אחראי רק בהיבט התכנוני אלא גם בנושא של הסדרת חופי הרחצה בהיבט הבטיחותי. הדיון פה נסוב סביב הנושא התכנוני והסביבתי. אין פה נגיעה אחת בנושא הבטיחות בחופי הרחצה המוכרזים. הציבור מגיע לחופים האלה. לצערי, אנחנו עדים להרבה מקרי טביעה ומוות בחופים האלה. את הנושא הזה צריך לקחת בחשבון, צריך לדון בו ולהכניס אותו.

מילה אחת בהתייחס לתהליך במשרד הפנים שהוצג כאן כמשהו שנותן מענה. תרשו לי לציין, וזה גם נאמר פה ונאמר בתשובה שלנו להערות למכרז, שמסמך המדיניות שיהיה בעוד שנה יהיה, במקרה הטוב לדברי משרד הפנים, מסמך מנחה לכל היותר. לא ברור את מי הוא מנחה. לא ברור את מה הוא ינחה. זה לא המענה שנדרש. אני שומעת ששמורות הטבע נעצרות בגלל התכנון הזה. חוץ משמורות הטבע הימיות הפעילות בים נמשכת.

זה לא נעצר.

הנקודה האחרונה שהועלתה על ידי אדם טבע ודין מקבלת מענה בתזכיר חוק האזורים הימיים.

איפה הוא עומד? מה קורה איתו. ?

אני מקווה שהוא יגיע.

כולם מקווים, אבל עם תקוות אי אפשר ללכת למכולת.

אתה מדבר על החקיקה הקיימת, לא על הסדר חקיקתי חדש.

אני לא נציג משרד המשפטים.

אני רוצה לסכם ככה. שמעתי הסכמה יחסית גורפת שהפתיעה אותי בצורך בניהול אינטגרטיבי. הקמה של רשות חדשה וגוף חדש שאולי ייקחו סמכויות, אולי ייקחו תקציבים זה דבר שמעורר אי נחת , אולי מחלוקת, למרות שבדברי חלק מהמשרדים שמעתי גם תמיכה ברעיון הזה. שמעתי הסכמה גורפת שדרוש כאן ניהול אינטגרטיבי. אפילו לגבי עשרות הדיברות שהונחו כאן כאיזה שהוא מצע לדיון שמעתי הסכמה כמעט גורפת. לא שמעתי מישהו שהתנגד ואמר שהדברים אינם זקוקים לטיפול ולא זקוקים לפתרון. הוועדה מאמצת את העמדה הזאת. אנחנו רואים את הצורך המאוד מאוד חשוב בניהול אינטגרטיבי של הים והחופים. אני רוצה לברך על המהלך שנעשה במשרד הפנים בכתיבת מסמך המדיניות שיהווה איזה שהוא תכנית אב. אני חושבת שזה חשוב וחשוב לפעול בצורה הזאת. חשוב לנסח מסמכי מדיניות שיתוו את הדרך, כדי שאחר כך יוכלו להתארגן להליכי חקיקה או להליכי ביצוע כאלה ואחרים.
אני רוצה לבקש בשם הוועדה כמה דברים בהכנת ההליך הזה. קודם כל, שיתבצע תהליך שיתוף הציבור ושמיעת הגורמים האזרחים והחוץ פרלמנטריים שבין היתר נשמעו כאן. אני מניחה או מקווה שאתם באיזה שהוא דין ודברים. היינו רוצים שהשיח שנשמע כאן, כולל של הארגונים ושל גורמי הציבור השונים, יישמע גם בזמן ניסוח מסמך המדיניות, כי זה יכול לתת קווים שייכנסו למסמך המדיניות הזה. אני כן מתייחסת למסמך מדיניות כמסמך שבאמת ינחה מדיניות ויהיה אמיתי. זה דבר ראשון להליך כזה של שיתוף הציבור ושמיעת כל הגורמים.

דבר שני הוא שמסמך המדיניות הוא מסמך מדיניות לא מחייב ואין לו כשלעצמו סמכויות. מה שנשמע פה זה שגם הולחו"פ וגם רשויות אחרות בעולם הן בסופו של דבר גופים שיש להם סמכויות סטטוטוריות. היינו מצפים שממסמך המדיניות הזה תצא המלצה למשהו סטטוטורי.

אנחנו מחכים להמלצות. אנחנו לא יודעים איזו המלצה תהיה, לכן עושים מסמך מדיניות.

זה ברור.

זה שצריכה להיות המלצה לנושא הניהולי, האופרטיבי, הארגוני של המרחב הימי זה חלק מהמכרז.

הולחו"פ פועל בהתאם למסמך מדיניות מימי החופים של ישראל כבר 15 שנה.

מאה אחוז. גם הולחו"פ הוקם כתוצאה מהליך חקיקה שהקים ועדה. לוועדה יש סמכויות, יש שיניים. הכוונה שהדברים יתנקזו לאיזה שהוא הליך לא רק מנחה ולא רק מדיניות, אלא שיוקם גוף ניהולי. אם צריך אנחנו כחברי כנסת - נדמה לי שאני מדברת בשם שנינו - נבחן את האפשרות או את הייתכנות של עיגון בחקיקה של המודל הרצוי. זה דיון ראשוני, שמענו את הגורמים. הגענו למסקנה שדרוש ניהול אינטגרטיבי שהאופן שלו חייב להיות בעל תוכן, בעל סמכות ובעל אחריות תקציבית. איך בדיוק, באיזה סוג של מודל, מאיפה הוא יקבל את הסמכויות שלו ומי ישב בו, לגבי זה נעקוב מקרוב אחרי התקדמות מסמך המדיניות הזה. אנחנו נשמע כוועדה וכחברי כנסת גורמים אחרים שיאירו את עינינו כדי שביחד ננסה לנסח את המודל הרצוי.

בדיוק מה שאת אומרת. כל הוועדות הבין משרדיות שהזכרתי הן סטטוטוריות. לכולן יש שיניים. רק ככה צריך לעבוד. יש מנגנונים קיימים.

בסדר גמור. אין בעיה. הגענו למציאות שבה יש הסכמה, כולל שלך, שדרוש ניהול אינטגרטיבי שלא קיים היום, לפחות לא באופן מספק. אנחנו נתקדם בכיוון הזה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי מסמך המדיניות. ראינו טיוטה של הצעת חוק האזורים הימיים. קיימת טיוטה שמונחת על השולחן. אנחנו נבקש שכל התקדמות חקיקה כזאת תהיה בשים לב למהלך האינטגרטיבי שמתבצע, על מנת שלא כל אחד מקדם ואולי כל משרד חוטף כפי יכולתו לפני שמבצעים איזה שהוא מהלך אינטגרטיבי. כל הצעת חוק כזאת שמתקדמת, בין בנושא החופים ובין בנושא הים, תהיה בשים לב לניהול הכולל הזה, כולל אם צריך להתייחס לעקרונות כבר במהלך הדרך, כדי שלא נגיע כמו שקרה בחוק החופים שיש חוק ואחר כך מנסים לתקן אחורה ולא כל כך מצליחים. תודה רבה לכולם על ההשתתפות.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:20.>
11/08/2014

10:43