PAGE
3
ועדת הכלכלה
01/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 303>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ד (01 ביולי 2014), שעה 11:31

<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)
>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

>
עוזי יצחקי - המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - רכזת בכירה כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

קטי מורלי - מנהלת תחום נהלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קרמאייר - ראש תחום הדרכה שמאים ופיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברק טייכמן - עוזר מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אסתי פלדמן - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי זיסקינד - ראש ענף מכס, רשות המיסים, משרד האוצר

נטליה מירוניצב - מנהלת תחום מפקח ארצי כלכלה, ברשות המיסים, משרד האוצר

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דרור וגשל - עוזר ראשי, משרד המשפטים

אפרת רחלי מאירי - ראש תחום יעוץ וחקיקה הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד הכלכלה

אנדרי ניקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

אוריאל סיטרואן - ראש צוות במח' הכלכלית, רשות ההגבלים העסקיים

אסף אלפסי - ראש ענף רכב, מכון התקנים

מוטי חלפון - ראש מדור רכב, מכון התקנים

סימונה זילבר - ראש חולית ייעוץ וחקיקה, המשרד לבטחון פנים

אסנת ברוקנטל - תובעת תעבורה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

טל ותקין - יועמ"ש אתג"ר, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

אפרת רחלי מאירי - ראש תחום יעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב


יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

דניאל עיני - מנכ"ל חברת המזרח לשיווק מכוניות, איגוד יבואני הרכב

גדי אוחנה - דובר, איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

נדב כספי - יועץ כלכלי, איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

אפרת שניר - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, ארגון להשכרת רכב וליסינג

רון מלכה - מנהל קשת ליס בע"מ, חברות להשכרת רכב וליסינג

אורי גורביץ - חבר ענף רכב, איגוד שמאי הביטוח

רפאל דניאל - חבר וועד ענף רכב, איגוד שמאי הביטוח

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב, איגוד שמאי הביטוח

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - עו"ד, איגוד המוסכים

משה סומך - יו"ר סניף ת"א, איגוד המוסכים

יוסי סקורניק - יו"ר חטיבת החלפים לרכב, איגוד לשכות המסחר

גדעון רייס - מנכ"ל, חב' ביתן ספארק, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה SIXT, יבואני כלי רכב

אמיר גבל - יועץ משפטי, כלמוביל, יבואני כלי רכב

חיים פילצר - סמנכ"ל קבוצת אלון, יבואני כלי רכב

יורם בונן - עו"ד של כולמוביל, יבואני כלי רכב

אורי שלומאי - עו"ד של כולמוביל, יבואני כלי רכב

דני קדרון - יו"ר ועדת ביקורת, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

אלי ברדה - מנכ"ל חברת ליגל יבואן אופנועים

משה בר - עמותת נכים למעין נכים

איתי עצמון
ענבל דגן

לאה ורון

יפעת קדם
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013> (מ/769)

רבותיי, זה יום עצוב. אני חושב שכולנו פה עם המשפחות. ביקרתי אחרי החטיפה שתי משפחות. באמת עוצמה אדירה. זה הזמן לבגרות. מי שצריך לטפל - שיטפל. לא צריך לקשקש בלי סוף. כל דבר שעושים צריך לעשות בשום שכל. לא פחד ולא כעס הם תכנית עבודה.
אני עובר לנושא על הפרק. אנחנו עוברים להצעת החוק. היא הועברה לוועדת הכלכלה ביום 24 ביוני 2013. מדובר בהצעת חוק מורכבת שכוללת 192 סעיפים ומסדירה 9 תחומי שירותים ומקצועות בענף הרכב. קדמה לה עבודה מקצועית ממושכת במשרדי הממשלה. במסגרת זו הופץ תזכיר להצעת החוק אשר נגנז. לאחריו הוקמה באוגוסט 2011 ועדה מקצועית להגברת התחרותיות בענף הרכב. כינו אותה על שם היושב שלה - ועדת זליכה. היא הגישה את מסקנותיה בפברואר 2012. רק כתום שנה מהמועד האמור סיים הצוות המקצועי במשרד התחבורה לדון בהמלצות ועדת זליכה. הופץ תזכיר נוסף להצעת החוק.
ועדת הכלכלה קיימה עד כה 13 ישיבות ממושכות בהצעת החוק, לרבות בפגרת הכנסת ובימי חמישי. בעקבות ההערות הנבונות של היועץ המשפטי, עו"ד איתי עצמון, מצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה, שולבו בהצעת החוק הוראות חדשות ותיקונים רבים לסעיפים הקיימים. בהתאם לכך מעבירים נציגי המשרד לפני כל ישיבת ועדה בהצעת החוק נוסחים מעודכנים, בהם שינויים רבים לעומת הנוסח שאושר בקריאה הראשונה. אותם אנו מפיצים לחברי הוועדה ולמוזמנים. בישיבת הוועדה מיום ה-13 במאי 2014 שבתי וביקשתי כי אנשי המשרד יקיימו ישיבות הכנה עם הנציגים השונים - חלק גדול מהם נמצא מסביב לשולחן - כדי לחסוך מזמנה של הוועדה ולהתקדם בסעיפי הצעת החוק. אני משוכנע שאנשי משרד התחבורה רוצים להיות שותפים למאמץ הגדול שאנו עושים על-מנת להביא בהקדם לאישור הצעת החוק. לא ברור לי מדוע נעדר מישיבת הוועדה היום נציג או נציגה של המחלקה המשפטית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. יש כל כך הרבה נציגים. אני מבקש להעביר את מחאתי על העדר יועץ משפטי מטעם משרד התחבורה גם לשר התחבורה עצמו. אני פותח את הדיון. איפה אנחנו נמצאים, עו"ד עצמון?

אדוני, הוועדה בישיבתה הקודמת דנה בסעיף 70. היא טרם אישרה את הסעיף. יש לנו סעיף נוסף שטרם אושר, למרות שהוועדה עסקה בו במהלך שתי ישיבות – סעיף 52.

אני מבקש שעל סעיף 52 נדבר בסוף הישיבה. הוא טיפה מורכב.

מה יקרה בסוף הישיבה שלא קורה עכשיו?

הסעיף הזה הוא סעיף מורכב יחסית לשאר הסעיפים.

אני מקבל.

היות ומדובר בחוק מורכב שכולם מצפים לסיומו, אנחנו מקיימים דיונים מספר ימים בחודש עם הנציגים השונים שכאן ועם נציגי הממשלה. ישנו צוות עבודה שעובד.

לפעמים עו"ד שרית זכוביצקי יכולה לא להיות, אבל אין את עו"ד מלי סיטון? יש כל מיני עורכי דין. משרד התחבורה שופע בעורכי דין. קרה משהו היום בבוקר שפתאום כל עורכי הדין נעלמו? רשמת?

רשמתי, אני אעביר.

אני מקבל כל הזמן, אבנר היקר, ריקושטים – יש לי גב רחב - שוועדת הכלכלה לא עובדת מספיק מהר. ועדת הכלכלה עושה לילות כימים. אם בצד השני היו עושים את העבודה ועושים את הדברים, היינו 4 צעדים קדימה.

הסכם בכתב
71.
משווק רכב יתקשר בהסכם לרכישת רכב, בכתב, עם הקונה שיכלול את כל

לרכישת רכב

הגורם שממנו קנה היבואן את הרכב, מקום מושבו, מקום




מקום ייצור הרכב אם הוא יבואן רכב מסחרי, מחיר הרכב, תנאי רכישת הרכב




ומועד הספקתו ואם ניתנה אחריות לרכב מטעם יצרן הרכב או סוכן מורשה –




היקף האחריות; העתק ההסכם יימסר לקונה עם חתימתו.

הסעיף הזה מחייב את משווק הרכב לתת לקונה הוראות שימוש לרכב, וכן את רשימת המוסכים לטיפול ושירותי התחזוקה ברכב. זה גם קיים היום במסגרת הצו.

אנחנו רואים חשיבות צרכנית בלתת העתק מההסכם לקונה.

יש הערות כלליות למישהו מהנוכחים?

מהסיפא של הסעיף משתמעת התניה של אפשרות האחריות על היצרן. אין חובה לתת תעודת אחריות. גם אם זה לא מתחייב מחוק הגנת הצרכן, אני חושב שתעודת אחריות במקרה כזה ודאי וודאי חובה לתת.

אנחנו לא נותנים על זה. אנחנו רק אומרים איזה תנאים יהיו בחוזה.

זה מותנה בלשון: "אם ניתנה תעודת האחריות".

לא ניתנה תעודת אחריות. זה תואם סעיפים אחרים בחוק. בהחלט יכולה להיות סיטואציה שרכב יגיע לארץ ללא אחריות או עם אחריות לתקופה מסוימת, לכן אנחנו אומרים את האופציה. אם יש אחריות הרכב צריך לציין את היקף האחריות. אם לא, זה נהיה נתון לא רלוונטי. זה לא קשור לעניין מסירת תעודת האחריות או לא. הנושא המהותי זה אם יש כיסוי של אחריות לרכב. לא כתוב פה את המילים "תעודת אחריות". זה גם עולה מסעיפים אחרים שכבר הוצבעו בוועדה.

נושא מתן תעודת אחריות כבר עלה, כמדומני, עוד בינואר, כאשר התחלנו לדון בפרק ייבוא הרכב. אם אינני טועה, הובהר לוועדה כי היו מקרים או כלי רכב מסוימים שלגביהם לא תהיה אחריות, לא תינתן תעודת אחריות. הנוסח של סעיף 71 עולה בקנה אחד עם העיקרון הזה שאושר בוועדה.

מקובל? אני מאשר את זה.

רישום הרכב
72.
משווק רכב ירשום את הרכב על שם הקונה בטרם מסירתו לקונה.

זה ברור. אני מאשר.

חובת מתן תעודת 73.
(א) משווק רכב לא ימכור רכב בלי למסור לידי הקונה תעודת אחריות

אחריות


בשפה העברית לרכב ולחלקיו, אם היצרן או סוכן מורשה נתן אחריות




לרכב.




(ב) משווק רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות,




שנתן היצרן או סוכן מורשה יפרט את תנאיה ואם היא כרוכה בתשלום




יציג את מחירה בנפרד ממחיר רכישת הרכב ולא יתנה את רכישת הרכב




ברכישת אחריות נוספת כאמור.

הסעיף הזה מתייחס לנושא של תעודת אחריות. התנינו בצו הקיים את הנושא של האחריות לשנתיים. יכול שייתן היבואן את השנתיים או היצרן. החידוש בסעיף הזה הוא שאנחנו מקבלים את האחריות שנתן היצרן בלבד. במידה והיבואן רוצה להוסיף אחריות מטעמו, הוא צריך פשוט לציין את זה במחיר ללקוח. אנחנו מדברים על היבואן הישיר או היבואן העקיף.

מה תקופת האחריות שניתנת בדרך כלל?

לפי הצו היום היא שנתיים, אבל יש כאלה שנותנים 3,5, או 7 שנים. לפי הצו היום זה שנתיים.

היצרן יכול להעמיד אחריות בהתאם להסכם המסחרי שלו עם היבואן מ-0 עד 3 או 5 שנים, הכל תלוי בהסכם המסחרי. משרד התחבורה מחייב מינימום שנתיים בדגמים אירופאיים בעיקר.

בכל מקרה, גם אם היצרן - -

גם אם היצרן לא נתן היבואן מעמיד שנתיים על פי תקנות של משרד התחבורה.

בהצעת החוק שכאן לא נקבעה תקופה.

לא נקבעה.

זה חלק מתנאים מסחריים. טוב לך – תקנה, לא טוב לך – אל תקנה.

זו הרעה מהצו שנוהג היום. אם הצו הבטיח תקופת אחריות לצרכן של שנתיים, והנוסח של היום לא - -

זה שינוי לעומת הצו שנוהג היום.

זה שינוי שמרע עם הצרכן.

אם קודם לא יכולת לרכוש רכב ב-100 אלף שקל ועכשיו הרכב יעלה 80 אבל בלי אחריות, זה לא מרע. קודם לא יכולת לרכוש, עכשיו אתה יכול לרכוש. זה עניין של שיקלול ניהול הסיכונים שלך. אולי העובדה שעכשיו יהיה לך רכב ותהיה לך תנועה יותר קלה עדיפה לך לעומת העניין של האחריות. מרע זה עניין של אמירה ערכית. זה שינוי, בעיני.

אנחנו נאשר.

ב-73(א) כתוב: "לא ימכור רכב בלי למסור תעודת אחריות". ב-71 היה מותר לא למסור תעודת אחריות.

כתוב: "אם נתן".

אחריות, לא תעודה.

יצרן נתן אחריות. אני מייבא זעיר. אין פה יבואן בארץ. מה עכשיו קורה?

הוא מעביר back to back את האחריות שהוא קיבל מהיצרן. הוא לא ימציא אחריות מעצמו, הוא יעביר את מה שיש. אם האחריות היא לתוקף יותר קצר מזה, הוא יעביר את כל מה שהוא קיבל מהיצרן.

אני מאשר.

נזק שנגרם לרכב
74.
משווק רכב ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה;
לפני מסירתו


השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סוג הנזק שעליו נדרש לדווח באופן

לקונה



הדיווח לקונה.

בנזק שהוא עד כ-5% ממחיר הרכב לגבי חלפים שמוחלפים הוא לא חייב לדווח. הסעיף הזה מעגן את הנושא של כל נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה. אנחנו נקבע את הכללים בתקנות לגבי מתי היבואן צריך לדווח.

איך נדע מה היה מצב הרכב כשהוא יובא על ידי יבואן זעיר שקנה אותו אצל סוחר שתיקן או לא תיקן יום לפני המכירה?

לגבי הנושא של יבואן זעיר אמרנו שנבצע את הבדיקה של 309 שמבוצעת היום. היא בעצם כוללת את כל הבדיקות של הרכב בהיבטים הבטיחותיים ובכלל. בכל מקרה הוא חייב לדווח.

309 בודק אם החליפו כנף או החליפו דלת? הוא לא בודק בכלל.

נניח שקנית רכב שניזוק. אתה צריך לדווח שהוא ניזוק? זה רכב חבול?

כן, לפני מסירתו לקונה.

הוא כבר קיבל מכה?

כן.

בפריקה מהאנייה.

קורה שבפריקה הוא קיבל מכה בדלת. אתה אומר שצריך לדווח על זה?

כן.

לא מדויק.

אני הזמנתי רכב שבפריקה קיבל מכה בדלת והדלת מקומטת. המוסך של רונן לוי לא מקבל אותי. מה עושים? מורידים לי במחיר? אני לא מבין מה הסעיף הזה אומר מבחינה צרכנית.

הסעיף הזה מעורר ויכוח מאוד ישן שיש בין המועצה לצרכנות והמשרד בעת קביעת הנוהל שהזכיר אבנר. רכב יכול להינזק באופן סביר בתהליך ההובלה, בתהליך הפריקה והטעינה שלו. הדין של תיקוני צבע זעירים או תיקוני צבע שעולים עד כ-5% הוא שהם ניתנים למסירה ללקוח מבלי ליידע אותו על כך בכלל, אם כי קיימת חובת תיעוד של הנזק וחובת שמירת הפרטים כדי שניתן יהיה לבצע שחזור שאכן מדובר בנזק שלא עולה על 5%.

מה קורה בפועל? האם כשהוא מקבל מסדרים לו את זה?

בפועל אדם מקבל רכב מסודר. הוא אפילו לא יודע.

כשזה פחות מ-5% עדיין מסדרים לו את זה, לא?

מסדרים לו, אבל הוא לא יודע. אדוני, אני אסביר איפה נמצאת הבעיה. כשאדם קונה רכב חדש הוא מתכוון למושג חדש בשפת האדם, שזה רכב שיצא מהניילונים מכל הכיוונים, לרבות תיקוני הצבע הקטנים שהחליפו לו דלת פה ודלת שם.

הוא מדבר על צבע.

הבעיות האלו מתעוררות בדרך כלל כשאותו צרכן, שהוא אדם ישר והגון, מספר למי שקונה ממנו את הרכב שהרכב לא עבר תאונה, לא עבר תיקונים, לא שום דבר, כאשר בבדיקה מתברר שהרכב כן עבר צביעה, כן עבר איזה תיקון כלשהו. אז נעמוד ונצעק שזה 5%, אבל הקונה יגיד שזה לא 5% אלא 10%.

מה הפתרון?

חובת הגילוי חייבת להיות מלאה. רכב שניזוק - -

זה לא סותר את הסעיף. נוסח הסעיף המוצע עולה בקנה אחד עם כל מה שאמרת. יש משהו שלא תואם?

מה שלא תואם פה זה הנוהג של מה שקורה היום. מה שהיה ומה שיהיה הולך להיות מעוגן.

אני לא יודעת להגיד את זה. אתה אומר את זה בכזאת ודאות.

חובת תיקון יש?

כן.

את זה רשמנו, הכנסנו בסעיפים?

לא צריך.

אדוני היושב-ראש, מי ייקח אוטו לא מתוקן?

האם המועד הרלוונטי לדיווח לקונה הוא לפני מסירת הרכב, או לפני הרכישה?

כשקרה משהו בין הרכישה והמסירה. בפריקה, שהיא אחרי הרכישה, קיבלת מכה.

גם לפני שאני רוכש אני אמור לקבל את המידע, לא?

אתה לא יכול לדעת.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להסב את תשומת הלב לכך שהייתה כאן מילה אחת נוספת שהייתה במקומה. הנוסח הקודם היה: "משווק רכב ידווח לקונה על כל נזק שנגרם". טרחו למחוק את המילה "הכל". מראש מניחים שלא כל נזק מגלים ללקוח. אני סבור שגילוי נאות זה גילוי נאות, על כל המשתמע מכך.

תפנו את תשומת ליבי איפה מעוגן העניין הזה שהם מחויבים לתקן. אני רואה שהם מחויבים לדווח לקונה. היכן יש הבטחה לקונה שהרכב שניזוק יתוקן?

בהסכם הרכישה.

אפשר בהסכם הרכישה לכתוב שהוא ידווח. זה מייתר את סעיף 74.

אני מבקש שיקי אנוך, נשיא האיגוד, ייתן דוגמאות.

קח את הדוגמה ותסביר איך הצרכן מכוסה. הוא ייבא רכב. בפריקה הרכב חטף מכה. מה קורה?

הנושא מאוד פשוט. אתם מסבכים אותו. הייתה ועדה שישבה על זה, כולל זאב, ידידי, אנוכי ורבים אחרים וטובים לפני מספר שנים במועצה המייעצת. הגענו למה שהגענו, שהוא החמרה של החמרה של החמרה של דברים קודמים. זה טבעי ובסדר. הסעיף הזה בא להגן על הלקוח שקנה אוטו. כשהוא קנה את האוטו גם המוכר לא ראה אותו. האוטו נמצא באיזה שהוא מקום. אנחנו לא רוצים שבזמן שהוא בא להיפגש עם האוטו הוא פתאום ימצא אוטו שיש לו דפיקה בדלת. לעניין הזה יש את התאמת המכר. הוא לא חייב לקחת את האוטו אם האוטו דפוק. מכיוון שבהתנהלות החיים השגרתיים הרכבים לא מוכנסים לקופסת קרטון עם פצפצים ששומרת עליהם, אז יש איזה שהוא נוהל שהעולם עובד איתו. בתהליך הזה יכולים להיגרם שריטות, מכות וכל מיני דברים לרכב, כולל המנוף בנמל שנתן מכה בגג. הכוונה להבטיח ללקוח שהוא לא יקבל משהו שהוא יגלה אותו רק כשהוא ילך למכור את האוטו. הוא יחיה עם האוטו 3 שנים. בעוד 3 שנים הוא יגיד שהאוטו הזה נקי. כשהוא בא לבדיקה, אומרים לו: אדוני, הגג לא שלך, הכנף לא שלך. את העניין הזה רוצים למנוע. חייבים לגלות לו על הנזק. יש נזקים שנגרמים והמשמעות היא שאתה מחליף חלק ואין שום ירידת ערך. מה אתה רוצה למנוע? ירידת ערך. אתה לא רוצה שלצרכן תהיה ירידת ערך. אני אתן דוגמה מופשטת. הסוור בנמל שהוריד את האוטו הפיל את הסיגריה על המושב ושרף את המושב. אתה פותח 4 ברגים ומחליף את המושב במושב חדש. לא צריך להודיע ללקוח כלום, כי הוא קיבל מושב חדש, אין לו נזק, אין לו ירידת ערך, אין לו שום דבר.

צודק.

אם מישהו פגע לו בגג, אז מה שלא תעשה זה יהיה שם. לא תוכל למחוק את זה. אתה לא מחליף גג. סביב שתי הקצוות האלו - -

אין ויכוח.

לכן כתוב: "נזק" ולא "כל נזק".

נכון.

זה לא נזק.

עיגנו את זה בצורה שהצרכן לא ייפגע, שלא יהיה לו נזק כלכלי. זה המבחן. היבואנים מחויבים לתעד ולשמור את התיעוד למקרה שבעוד x שנים מישהו יבוא בטענה שהיה נזק ולא או כן אמרו לו. היה חבר כנסת מכובד, בלי להיכנס כרגע לשמות, שביקש לראות את המערכת ובא ובדק אצל היבואנים איך זה עובד. הוא השתכנע ואמר שיותר מסודר מזה הוא לא יכול לבקש. גם היבואן לא רוצה מחלוקת עם הקונה. מה קורה כשיש נזק שהוא נזק של ירידת ערך? את זה מודיעים ללקוח. כמו כל עניין מסחרי מנסים להגיע איתו להבנה. אם מתאים לו לקבל במתנה ציפור על הכנף וזה מוחל לו על הבעיה – אדרבא, ולא, זה מגיע למצב של החלפת רכב. אין פה כפייה על הלקוח.

זה עושה שכל.

אני מוכן לקבל את כל מה שהוא אמר.

איך זה מתבטא בסעיף 74?

אין בעיה להודיע ללקוח על כל מה שקורה לרכב.

שיכתבו שהמושב נשרף והוא הוחלף.

החלפתי את המושב וזה בסדר גמור.

אתה אומר שאם יכתבו כל נזק, כולל השריפה של המושב שהחליפו אותו - -

זה לא יעבוד.

אז נעזוב את זה.

זה מקור ללחצים ולסחיטות.

רבותיי, אני מאשר את זה. אני לא אוהב יותר מידי בירוקרטיה, אני סולד מהדברים האלה, אבל האם כשיש פה שינוי תקנות זה צריך לבוא לאישור ועדת הכלכלה?

כן.

תקנות שבהן ייקבע סוג הנזק ואופן הדיווח לקונה.

הצבעתי, אבל אני עושה רביזיה. אני מאשר את זה.

הבטחת להתייחס לחובת התיקון של הרכב שניזוק. אנחנו שנינו טיפלנו במקרה של אדם שקיבל רכב עם נזק והיבואן הוציא לו את המיץ.

זה לא המקרה של לפני המסירה.

איפה מעוגן הנושא של תיקון הרכב?

אנחנו נגיע אליו.

העניין שהוא חייב לתקן ישנו בסעיפים בהמשך?

כן.

אנחנו ממשיכים. יש לנו הגדרות חדשות לפני פרק ו'.

אולי אבנר יציג את הפרק באופן כללי.

אדוני היושב-ראש, בעקבות ההערה שהייתה באחת הישיבות מרונן לוי בנוגע להסדרת נושא הסוחרים וגם בעקבות הבקשה שלך, אנחנו בסעיף הזה מסדירים את נושא סוחרי הרכב שהיום לא מוסדר במסגרת החקיקה. אנחנו מתייחסים ברמה הכללית ל-3 סוגי רכב. סוג אחד זה רכב חדש שמי שמשווק אותו זה יבואן הרכב או שלוחו. הסוג השני הוא רכב שנרכש מיבואן הרכב ונרשם על שם תו סוחר. מוכר הרכב הוא בעצם המשדך של הרכב לקונה. מדובר ברכב חדש עם 0 קילומטרים שלא נעשה בו שימוש. הסוג השלישי הוא רכב משומש, כלומר רכב שנעשה בו שימוש. את הנושא של רכב חדש שנמכר מהיבואן הסדרנו בסעיפים קודמים. בסעיף הזה אנחנו מסדירים את הנושא של רכב שהוא על שם תו סוחר ואת הרכב המשומש. אנחנו מדברים היום, לפחות לפי הנתונים שנמצאים בידנו, על למעלה מ-1500 סוחרי רכב חופשיים, מתוכם כ-500 סוחרים שהם סוחרים ובעלי מוסכים, כלומר עושים את הפעילות מתוך המוסכים. כל התהליך היום הוא וולונטרי יותר.

1500 הם אנשים שיש להם תו סוחר. יש כאן תמריץ כלכלי שיהיה לך תו סוחר. אני לא יכולה להגיד בהכרח שזה המספר המקסימאלי, אבל מי שיש לו תו סוחר משלם רישיון סחר, אגרה מופחתת. יש יתרונות כלכליים שאני מניחה שמהווים תמריץ לרוב האנשים.

בשנים קודמות משרד התחבורה רצה לעגן את כל נושא הסוחרים מאחר ולפי חוק יסוד חופש העיסוק כל אחד יכול להיות סוחר. כולנו פה בחדר יכולים להיות סוחרים. כדי לא לעודד סוחרי מדרכות, כדי להעלות אותם ברמה שלא ירמו אנשים וכדי שתהיה אצטלה, משרד התחבורה הסכים לתת להם תמריצים מסוימים. הם לא ייחשבו יד בהעברות בעלות. אתם יודעים שיד זה כסף. העברת הבעלות היא מופחתת. יש עוד כל מיני תמריצים קטנים. בבקשות שלהם, בפניות שלהם אנחנו יותר סלחניים איתם. אנחנו רוצים שהם יהיו יותר מקצועניים. אנחנו רוצים שהם יעבדו לפי חוק גילוי נאות ויתנו לאזרח את השירות הכי טוב. הרצון היה שכולם יתחברו אלינו, אבל מאחר וזה היה וולונטרי, אז רק מי שרצה הצטרף. חלק מהסוחרים הם סוחרים שעוסקים אך ורק בסחר רכב. יש הרבה מקרים שאנשים מביא רכב לתיקון ואחרי כן מחליטים למכור אותו למוסכניק שמוכר בשבילם את האוטו. מבחינת הפיקוח והבקרה הייתה לנו עד היום בעיה. יש לנו תלונות של אנשים שידנו כבולות. אין לי שום כלים, אין לי שום סנקציות, אין לי שום דבר להפעיל על אותם סוחרים שסורחים. אני לא יכולה לקרוא להם אפילו לשימוע. אין לי סמכות חוקית להתנהל מולם בכל הנושא של הסנקציות. מאחר ושוק הרכב הוא שוק מאוד דינאמי ויותר ויותר שחקנים מצטרפים, אנחנו חושבים שהגיע הזמן שבמסגרת חוק שירותי רכב נעגן את הנושא הזה. כך אני אוכל להיענות לתלונות של אזרחים, למצות עם אותם סוחרים את הדין עד הסוף על מנת שיראו וייראו. כך אני אוכל לתת לאזרח את השירות הטוב ביותר. המטרה פה היא לקבל קצת כלים.

הפרק הזה חשוב לנו.

זה על פי בקשת הוועדה. זה לא היה בנוסח המקורי.

למען יראו וייראו.

אנחנו נדרשים להוסיף שתי הגדרות חדשות. ההגדרה הראשונה היא: "סחר ברכב שאינו רכב חדש" - קניית רכב שאינו רכב חדש ומכירתו דרך עיסוק. ההגדרה השנייה היא: "סוחר ברכב שאינו רכב חדש" – בעל רישיון לסחר ברכב שאינו רכב חדש לפי סעיף 77.

אני מבקש להעיר לגבי הוספת ההגדרות. בהגדרת "שירות רכב" שאושרה בחודש נובמבר מופיע בין היתר: "קניית רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק". אני חושב שאנחנו נידרש לתקן את הגדרת "שירות רכב".

צריך יהיה לבקש רביזיה בהגדרת "שירות רכב". המשרד יגיש את זה באופן מסודר.

כדי שכל הסעיפים הכלליים שחלים על שירות רכב יחולו גם כאן.

זאת הכוונה.

כל נושאי ההתאמות והדברים בעין הבוחנת של עו"ד עצמון יבוצעו. אני מאשר את שתי ההגדרות האלו. אנחנו עוברים לפרק ו': סחר ברכב. סימן א': סוחר ברכב מיבואן. סעיף 75.

רישיון סוחר ברכב
75.
מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון סחר ברכב מיבואן:

מיבואן

(1) הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין שאחד

מבעלי העניין בו לפחות הם תושבי ישראל.

(2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו ובכלל זה לחניית כלי הרכב
שהוא מוכר כפי שקבע השר;

(3) הוא המליא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי

שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר בהתאם לסוג הרכב ומי שהחזיק

ברישיון בשנה הקודמת – גם כמות כלי הרכב שהוא מכר באותה שנה.

אלה התנאים שבהם צריך לעמוד מי שמגיש בקשה לקבלת רישיון סוחר ברכב מיבואן. התנאי הראשון הוא תנאי שנתנו בו שתי אפשרויות: או שמדובר בעוסק מורשה שהוא תושב ישראל, או תאגיד שאחד מבעלי העניין יהיה תושב ישראל.

יש לי הערה לגבי הסיפא. לגבי יתר הרישיונות – רישיון ייצוא, רישיון יבואן מסחרי - נקבע שמדובר על תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי לפחות הם תושבי ישראל.

אפשר להתאים.

יש צורך לעשות התאמה?

כן. (2) מדבר על מקום מתאים לניהול העסק ולחניה. מאוד חשוב שכלי הרכב לא יחנו ברחוב וייקחו את החניה של התושבים שמחפשים חניה בנרות. בעניין הזה כתבנו: "כפי שקבע השר", כי הבנו שצריכים איזה שהם פרמטרים.

בתקנות.

כן.

השלישי מדבר על רכיב חשוב של הון עצמי. בגלל זה יש פה התייעצות עם שר האוצר. יש פה התייחסות לסוג הרכב והתייחסות לעניין הכמות לגבי מי שמכר בשנה קודמת. לגבי מי שזה שנה ראשונה אין כמות מהשנה הקודמת.

זה לא רלוונטי. מה תקופת הרישיון?

היום זה 3 שנים.

אנחנו רוצים להתאים את זה כך שזה יהיה 3 שנים.

תקופת רישיון סוחר ברכב מיבואן תהיה 3 שנים. לגבי כל רישיון קבענו את תקופת הרישיון במפורש בחוק.

בסיפא של סעיף 75 כתוב: "סוחר ברכב מיבואן". היבואן עצמו לא מוגדר בחוק. יש יבואן רכב מסחרי שכולל יבואן רכב מזערי, יבואן רכב ישיר, יבואן רכב עקיף בהגדרות. בהתאמה צריך לתקן את ההגדרה למעלה.

מבעל רישיון לייבוא רכב ושיווקו?

לא. אולי בסימן זה צריך להיות יבואן ישיר או יבואן עקיף.

מדובר רק על יבואן ישיר או עקיף?

כן.

לא ברור לי איך אתם מתכוונים לדעת מה הייתה הפעילות שלו בשנה קודמת או בכלל.

כדי לקבל רישיון הוא מגיש בקשה.

כיום יש לנו קובץ מסודר. אנחנו יודעים בכל רגע נתון כמה כל סוחר מוכר וכמה הוא קונה. יש לי מצבת - -

זה בתנאי שהוא עושה העברה על שמו.

אני מדברת על העוסקים כיום. למבקשים החדשים אין עבר עם כלי רכב. זאת תהיה השנה הראשונה.

הוא שואל דווקא לגבי אלה שיש להם עבר.

אנחנו יודעים בכל רגע נתון מה מצבת כלי הרכב אצל כל סוחר וסוחר.

זה לא מספק. סוחר שקונה רכבים או עוסק בסחר ברכבים לא מעביר את כל כלי הרכב על שמו. זה לא רשום אצלך, לכן את לא יכולה לדעת.

נכון. מה שלא רשום ברישיון סחר אנחנו לא יכולים לדעת.

השאלה איך מגשרים על זה.

יש לו אינטרס לרשום את זה על רישיון סחר, כי הוא נהנה מהמון פריבילגיות.

לא, הוא לא נהנה.

למה? הוא נהנה. הוא לא נחשב יד לצורך העברת בעלות.

גם ככה הוא לא ייחשב.

כל עוד הוא לא רשום כבעל הרכב אני לא דנה בבקשה שלו.

קטי, את מדברת על סוג מסוים של סוחרים. אני מדבר על הפעילות של אותו סוחר. בן אדם שם אצלו את הרכב בקונסיגנציה. הוא לא קונה ממנו. הוא מניח את הרכב אצלו במגרש ומבקש ממנו למכור לו אותו. במקרה הזה הוא לא מעביר את הרכב על שמו, כי הוא לא קנה את הרכב. הוא סוחר ברכב הזה. בכל המקרים האלה, שהם רבים מאוד - -

מעין מתווך.

נכון. לכל המקרים האלה, שהם רבים מאוד, אין תיעוד אצלך.

בסדר. אני קושרת את זה גם לנושא של ביטולי עסקאות, שזה נושא מאוד חשוב לסוחרים ולעוסקים ברכב בכלל. הוא לא יכול לבקש ממני ביטול עסקה כל עוד הוא לא בעל הרכב הרשום. יש לו פה הרבה הפסדים. אני לא יכולה לחייב אותו להצהיר על משהו שהוא לא רוצה.

מבקש את זה מי שנתן לו את הרכב בקונסיגנציה.

זה גם לא קשור לרישיון.

ודאי שזה קשור. .

אני לא יכולה להחיל חוקים על משהו שאני לא יודעת.

אני לא מבקש ממך.

בסעיף הזה כתוב: "הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר". עוד לא קבענו את הגובה ואת הכמות. אנחנו נקבע את זה בתקנות.

בתקווה שהוא יביא אישור מרואה חשבון על הפעילות שלו. זה משהו אחר.

הוא צודק, זו כמות לא רלוונטית.

חלק מהפריבילגיות והרצון לעודד סוחרים להיות מסודרים זה בביטולי עסקאות. לעיתים אתה הולך ליבואו ולסוחר רכב שהתקשרת איתו בחוזה, כאשר אחרי 5,10 דקות אשתך התקשרה ואוי ואבוי, סכסוכים ובלגן כי היא לא רצתה את האוטו הזה אבל אתה רצית להפתיע אותה. כדי שהסוחר יצא בסדר, כדי שהוא יוכל לבטל ולא יגבה ממך איזה שהוא קנס, אנחנו במשרד התחבורה מאפשרים ביטול העברת בעלות, כלומר החזרת המצב לקדמותו כאילו לא התקשרו בעסקה. זה להקל על שני הצדדים. הסוחר לא מפסיד והאזרח לא מפסיד. יקי אומר שיהיה סוחר שחלק מהרכבים הוא לא ירשום בתו סחר, כלומר שאני לא אדע על קיומם. אם מחר או מחרתיים תתפקשש לו העסקה והרכב עבר בעלות, הוא לא יוכל לדבר איתי מפני שהרכב לא רשום על שמו. אם הוא לא בעלים רשומים של רכב הוא לא יוכל לבקש. הוא לא ייהנה מהפריבילגיות. מה שאנחנו לא יודעים אנחנו לא יודעים. גם חנות יכולה לא להצהיר על כל מה שהיא מוכרת.

אנחנו מתייחסים פה רק לאלה עם תו סוחר. אנחנו מתייחסים לאותו סוג של רכבים שרשומים על שם תו סוחר. מי שלא נרשם - -

לא נרשם. הוא עובר מתחת לרדאר.

אתה לא יודע עליו. הוא לא קיים.

זה לא עובד ככה. מה שקטי הציגה הכל נכון, הכל אמת, אבל זה איזה שהוא פן שהוא בשוליים של השוליים. אם יש 700 אלף העברות בעלות, אז כמה אנשים יתחרטו? זה בשוליים שבשוליים. זה לא המדד. כמות הפעילות שלך בשנה קודמת מהווה פרמטר לטוב ולרע. זה מקל עליך בביטחונות או מרע לך בביטחונות. יש פתח ללכת למסלול צדדי של מכוניות שאני לא אעביר על שמי בתו סוחר. ברור לכם שזה מיד ימשוך את הכל לשם. אי אפשר לעשות פתח כזה. הם לא רואים את זה בעיניים של הסוחר, הם רואים את זה בעיניים של האדמיניסטרטור. הבעיה היא לא האדמיניסטרציה, הבעיה היא הסוחר.

זאב פרידמן, מה אתה אומר?

זה האזרח שבא ורואה תו סוחר. הוא רואה אותו בכלל לא רשום.

אני לא מבינה את התרחיש. רק אם זה רשום על תו סוחר לא תירשם יד. יש יתרון כלכלי אדיר שלא תירשם יד.

את טועה. לא תירשם יד גם אחרת. אם האוטו בקונסיגנציה לא תירשם שום יד.

זה משהו אחר. זה לא הפרק הזה.

אנחנו מדברים על הערבות. אוטו יכול להיות אצל סוחר כקונסיגנציה. אז אין שום בעיה, כי מי שנתן לו את האוטו הוא הבעלים של האוטו, קרי יבואן הרכב.

הוא לא צריך לעשות העברה.

זה יכול לקרות. אותו סוחר לא חייב לרשום או לא לרשום את כל המכוניות תחת שמו.

על מי הן רשומות? על שם היבואן?

על שם היבואן.

הכל עדיין רשום על שם היבואן. היבואן נותן לו בקונסיגנציה?

נכון.

זה נמצא אצלו, לא רשום על שמו ולא נרשמת יד על שום אדם אחר.

נכון.

זו הנורמה בדרך כלל.

הבעיה היא לא היבואן.

רכב משומש הוא רכב אחר.

זה אותו דבר.

היבואן היום הוא גם יבואן זעיר.

מה הפתרון? אומר יקי שיש בעיה. קטי אמרה חלק מהדברים, אבל זה דבר בשכיחות נמוכה. האם הדברים שהוא אמר מחזיקים מים או לא מחזיקים מים? אם מחזיקים מים, מה הפתרון?

הסעיף הזה מתייחס לרכב עם 0 קילומטרים. אותו סוחר רוכש מהיבואן ורושם אותו על שם תו סוחר. הכמות של הרכבים שאנחנו מתייחסים אליה היא אותם רכבים שנרשמים על שם תו סוחר. בוא תבהיר את הבעיה.

תנו דוגמה קטנה למה שקורה.

יבואן לא ייתן לסוחר רכב על רישיון הסחר אם הוא לא יירשם.

את לא יודעת מה היבואן העקיף יעשה או לא יעשה.

דוגמה.

אם כתוצאה מכמות המכוניות שהוא יעביר דרך רישיון הסחר הוא יצטרך לתת את הערבות - -

את גובה ההון העצמי.

סליחה, את גובה ההון עצמי. ברור לך שאם סוחר רוצה לעקוף את ההון העצמי, אז במקום לרכוש את המכוניות, כמו שהציגו הרגע, מהיבואן – היום יש שני סוגים יבואנים - הוא ייקח אותן בקונסיגנציה . כשהוא ימכור זה כאילו הוא קנה וכו'. מה זה אומר? זה אומר שבמקום שהוא יבוא אליך לתו הסחר וירשום את המכונית כדי שאתה תדע כמה ערבות לקחת ממנו בעוד שנה, בעוד שנתיים וכו', הוא יעשה תרגיל, הוא לא ירשום את זה בכלל. זה תרגיל חוקי.

לא ברור לי איך זה חוקי. בשביל למכור רכב חדש שלא נעשה בו שימוש וגם לא נרשם על שם תו סוחר הוא חייב להיות יבואן או שלוחו. איך הוא מוכר רכב שלא נרשם וזה חוקי?

אבנר, יש דבר שנקרא קונסיגנציה. אתה לוקח מכוניות מהיבואן, מעמיד אותן אצלך במגרש ומוכר אותן בקצב שלך. הן לא שלך כסוחר. הן נשארות של היבואן. בצורה הזאת אין שום תיעוד. אם גודל הערבות שלך תהיה תלויה במספר הזה או בכמות הזאת, כל אחד בשביל להקטין את הערבות ילך יותר לקונסיגנציה ופחות ייקח תו סוחר.

למה זה רע?

לא אמרתי שזה רע.

הם רוצים פרמטר על הכמות.

השאלה אם זה חוקי.

אנחנו מדברים פה על ההון העצמי. זאת הסוגיה שמטרידה אותנו. כשאנחנו אומרים שהרכב הוא לא בבעלות אותו סוחר אלא עדיין נמצא בבעלות של היבואן – הם מבררים את הקונסטלציה החוקית משפטית של האירוע הזה - אז אין השפעה על ההון עצמי, הוא לא נושא בסיכון ובאחריות, ולכן זה לא צריך להיכלל בהון העצמי.

נהדר. אז עכשיו אני בלי הון עצמי בכלל.

אז האחריות על היבואן.

גם לסוחר ברבות הימים תהיה תעודת יושר מאיפה לקנות מכונית ומאיפה לא. זה תחת פיקוח. תיקחי סיטואציה שאני רוצה להיות סוחר ואין לי הון עצמי. יש לי הון עצמי על שתי מכוניות. אני אוציא תעודת סוחר על שתי מכוניות, כי זה מה שאני אצהיר למשרד התחבורה. עד עכשיו זה בסדר?

כן.

אני אבוא עכשיו ליבואן ישיר, עקיף או כל יבואן אחר שכתוב בחוק ואגיד לו להעמיד אצלי 20 מכוניות. מה רואה הלקוח שמגיע? הוא רואה תו סוחר. הוא מניח שכל ה-20 האלה, למעט השתיים האלה, עומדות תחת אותה בקרה וטיפול.

נכון. זאת הבעיה.

זאת איננה בעיה. ה-20 האלו חוסות תחת ההון העצמי של היבואן הישיר או העקיף.

לא.

יש 20 מכוניות. 2 הן של רוזנפלד, 18 של מישהו אחר. את אומרת שאין בעיה. הוא אומר שיש בעיה.

למה צריך הון עצמי? על מי את רוצה להגן?

על הצרכן.

כשעומדות 20 מכוניות אצל רוזנפלד במגרש, אז הצרכן לא יודע של מי המכוניות. הוא לקח מהצרכן את הכסף, הוא לא העביר לאף אחד ולא נתן את האוטו. איך הגנת עליו?

זאת כבר הונאה.

הצרכן צריך לדאוג - -

זה החיים.

הצרכן יכול לבדוק שהרכב רשום על רישיון הסוחר. ברגע שהוא מברר ורואה שהרכב רשום על שם אבנר ולא על שם הסוחר, הוא כבר רואה שיש בעיה.

אתם מבקשים פרמטר של כמות.

איך הוא מוכר את ה-20 של רוזנפלד?

הוא ייקח כסף ולא ייתן את הרכב.

זה אסור.

אתה מתאר מצב של פשע.

זה השוק. את לא רואה כלבוטק? את לא רואה את כל המקרים?

כל הנושא עלה רק מסיבה אחת. הנושא לא עלה בגלל שלא צריך. כן צריך את כל מה שכתוב בסעיף, זה בסדר גמור - -

מה אתה מציע כדי לפתור את הבעיה?

להוריד את הכמויות שהוא מכר.

להוריד את הפרמטר של שנה קודמת.

את הפרמטר של השנה הקודמת. הדבר היחיד הוא לקבוע את המינימום של הון עצמי.

ידידיי אנוך ורוזנפלד מציעים שנוריד את הנתונים הכלכליים. נניח הורדנו את הנתונים הכלכליים, האם זה מונע את אותה סכנה שהם מדברים עליה של לקחת את הכסף ולא להעביר את הרכב?

לא.

ודאי שלא. אני מניח שהרציונל שעומד בבסיס הסדרת החוק הוא לקבוע מי האדם שמורשה, מי הוא אותו בן אדם שמקבל את הרישיון. הנחת הבסיס צריכה להיות שאותו אדם שמקבל את הרישיון זה אדם שפועל כדת וכדין. לכך אנחנו מצפים. אם הוא יעשה משהו שלא כדת וכדין הוא יעמוד למשפט. צריך לקבוע סנקציה חמורה על מי שמפר את ההוראות.

אני פונה אליך בתור נציג הצרכנים בשם הציבור הגדול והנורא. אתה תומך בסעיף כמו שהוא עכשיו?

כן.

דידי ואנוך, שמעתי אתכם רבות. אני מאשר את הסעיף.

עם השינויים.

עם השינויים.

חובות סוחר
76.
על סוחר מיבואן יחולו החובות הקבועות בסעיפים 67,68,70 ו-72 עד 74

ברכב מיבואן

בשינויים המחויבים.

אלה סעיפים שהקראנו בישיבה הקודמת ובישיבה הזאת .

יש התאמה.

של חובות משווק רכב. בחרנו את הסעיפים הרלוונטיים להחיל. סעיף 67 מהישיבה הקודמת מדבר על הבטחת כספי הקונה.

מי הקונה? הקונה זה הסוחר?

הצרכן הסופי.

אם מכרת אוטו חדש - -

סעיף 68 מתייחס לתיאור הרכב. סעיף 70 טרם הוצבע . סעיף 72 מתייחס לרישום הרכב. בסעיף 73 דיברנו על תעודת האחריות. בסעיף 74 דיברנו לפני כמה רגעים על הנזק. אלה הסעיפים הרלוונטיים לפרק.

מבחינת רישום הרכב בסעיף 72, עניין רישום הבעלות ברכב. מה בעצם התחולה של הסעיף לפי סעיף 76? איך אנחנו קוראים אותו? רושם את הרכב על שם הקונה בטרם מסירתו לקונה?

אותו הסדר. במקום "משווק רכב" בא "סוחר ברכב מיבואן".

אני מאשר.

סימן ב': סוחר ברכב שאינו רכב חדש
רישיון סוחר ברכב
77.
מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון למכירת רכב שאינו רכב

שאינו רכב חדש

(1) הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי

העניין בו לפחות הם תושבי ישראל כפי שקבע השר.
פה אפשר להכניס את אותו תיקון שאיתי העיר קודם.

ומנהלו הכללי?

כן.

מה בדיוק השר אמור לקבוע כאן?

השר לא צריך לקבוע.

זה היה אמור להיות בפסקה (2).

יש טעות סופר בסעיף קטן (2).

את התיבה "כפי שקבע השר" אנחנו מעבירים לפסקה (2), ומוסיפים אחרי המילים "שאחד מבעלי העניין בו" את המילים "ומנהלו הכללי".

כן. אנחנו נעשה את אותו תיאום.

(2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו ובכלל זה לחניית כלי

הרכב שהוא מוכר;

זה צריך להיות "כפי שקבע השר" בהתאמה לתיקון הקודם.

ברור. אין הערות? אישרנו.

מה תהיה תקופת הרישיון שמוסדר כאן?

גם 3 שנים.

איך לומר את זה? בהוראה נפרדת?

איך שאדוני ממליץ לי.

צריך לאשר הוראה נפרדת, שעניינה תקופת הרישיון. אני מבין שזה 3 שנים.

סעיף נוסף. אנחנו מוסיפים בסעיף 77 את סעיף קטן (3).

למה לסוחר כזה אין הון עצמי? ברכב חדש ביקשתם הון עצמי. התווכחנו לפי מה.

אני מסכים עם דידי שפה הבעיה. כל הפרק הזה שהוספנו זה כדי להסדיר בעיקר את סוחרי הרכב המשומש. גם שם חייב שיהיה הון עצמי.

הוועדה ביקשה את ההוספה של הפרק הזה לאחר שהצפנו פה בוועדה את כל מה שקורה בשוק שהוא מאוד מאוד פרוץ וגורם נזקים דרמטיים לאנשים. רכישת רכב לא אחת זו העסקה השנייה הגדולה בחייו של האדם. אנשים נופלים. אני יכול לספר על מקרים קורעי לב. היום אנחנו מדברים על מצב שבו אנחנו מותירים חלק מהמצב על כנו בכך שאנחנו מותירים את שאלת הסחר ברכב משומש באופן וולונטרי. הוא נותר להחלטתו ולשיקול דעתו של סוחר. אני חושב שהיה צריך להטיל חובה על כל מי שסוחר ברכבים לעשות את זה באופן מורשה.

זה בדיוק הפוך.

הוא מוכן לעשות את זה בלי תו סוחר.

למישהו שאין רישיון מותר לעשות את זה?

לא יהיו לו את היתרונות.

מי שלא יהיה לו רישיון לעסוק בסחר ברכב משומש, יוכל לפי החוק לעסוק בסחר כזה?

בוודאי.

גם אם הוא לא - -

כמעט כולם חתומים כיום על ההתחייבות ומורשים למכור רכב 0 קילומטר. תצאו מתוך הנחה שכל אלה שמוכרים את המשומש ימכרו גם 0 קילומטר. הם יצטרכו לעמוד בהון העצמי, כי כולם לא מחזיקים רק ישנות, הם מחזיקים גם 0 קילומטרים. כולם חתמו על ההתחייבות. אנחנו נגיע ליום שכולם יהיו כאלה שמוכרים גם 0 קילומטר.

רישוי לא צריך להפוך לחסם בשביל להיכנס לשוק. בשביל זה עשינו רישוי. תו סוחר הוא לא רישוי. אנחנו מדברים על מקצוע מוגבל.

יש שם גם רישיון סחר.

רישיון סחר הוא לא רישיון עיסוק.

אתה צודק שזה רישיון - -

עכשיו אנחנו מדברים על רישיון עיסוק, נכון?

אתה צודק.

מי שאין לו את רישיון העיסוק, יכול לעסוק בזה?

החוק יוצר מבנה שעל מה שנכנס בתוך שירותי הרכב – נצטרך לתקן את ההגדרות כמו שעו"ד עצמון אמר קודם - יש חובה של רישוי, אחרת אי אפשר לעסוק בו. אני יכולה להקריא שוב את סעיף 3, שהוא הסעיף הבסיסי שהוצבע: "לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן קיבל רישיון למתן אותו שירות ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות חוק זה". זה אחד התנאים שנדרש מבקש הרישיון לעמוד בהם. הוא לא יוכל לעסוק בזה, אלא אם כן הוא עומד בתנאים.

באנו להסביר שלא צריך להפוך את רישוי העיסוק לחסום. אלה שני דברים שונים. אנחנו רוצים לפתוח שווקים, לא לחסום אותם. אם יתחילו לשים עכשיו אלף חסמים אנשים לא ייכנסו.

אנחנו לא מכניסים דרישת הון עצמי כאן?

לא צריך.

אישרתי את 77 עם כל התיקונים, הנוסחים וההתאמות. אנחנו עוברים לסעיף 78.

צריך להוסיף כותרת לסעיף 78. אני רואה שאין לה כותרת.

אנחנו נמצא את הכותרת המתאימה.

זה יכול להיות: "חובות סוחר ברכב שאינו רכב חדש".

78.
על סוחר ברכב שאינו רכב חדש יחולו החובות הקבועות בסעיפים


68,72, ו-74 בשינויים המחויבים.

פה בדקנו מה הסעיפים הרלוונטיים בהתאם לתחום העיסוק. החלנו פחות סעיפים מאשר בסימן הקודם. חלק מהעניינים, כיוון שמדובר ברכב משומש, מוסדרים בחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) מ-2008. הוא לא חל על רכב חדש אבל כן על רכב משומש. חלק מהעניינים מוסדרים שם בצורה נכונה ומספקת. אין צורך להחיל סעיפים שרק יכולים לעורר שאלות וכפילויות.

אני רואה שבסעיף 73, שעניינו תעודת אחריות, לא חל העניין הזה.

זה רכב שאינו חדש.

מה לגבי רכב שנרשם על שם סוכן מורשה? רכב חדש מוגדר כרכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינה בחוץ.

קודם זה היה סוחר ויבואן ישיר או עקיף. זה לא אומר בהכרח רק רכב חדש. הסימן הקודם חל גם על רכב שנרשם על שם סוכן מורשה. פה זה רכבים משומשים.

זה לא רכב חדש כהגדרתו בסעיף ההגדרות?

בגלל זה הוספנו הגדרות של סחר ברכב שאינו רכב חדש.

אנחנו משתמשים בתיבה "רכב חדש". רכב חדש מוגדר בסעיף ההגדרות.

שאינו רכב חדש.

אולי צריך להוסיף בהגדרה את המילים "ולא נרשם על שם סוכן מורשה".

בהגדרה שהוועדה אישרה?

אנחנו רוצים רכבים שהם במובן העממי משומשים. רכב שנרשם אצל סוכן מורשה והוא עם הניילונים, כמו שנאמר קודם, אמור להיכנס לקטגוריה הקודמת. בגלל זה הכנסנו שם יבואן עקיף.

אני מקבל את מה שאתה אומר. צריך לעשות רביזיה על ההגדרה?

אני חושב שאין ברירה, כיוון שההגדרות אושרו.

נגיש רביזיה.

בסעיף 78, שמחילים עליו את סעיפים 68,72 ו-74, אני סבור שצריך להחיל גם את סעיף 67, שמדבר על הביטחון שיכול הקונה לקבל במקרה והוא יבחר בערבות הבנקאית. אין סיבה במקרה הזה שלא תהיה לו בחירה כזאת.

אבל לפי הסכום שנקבע בסעיף.

מקובל לפי הסכום שנקבע בסעיף.

גם סעיף 67 יהיה בגדר הסעיפים בסעיף 78?

כן

אני מאשר את זה בתיקון שניידר.

סימן ג': הוראות כלליות

חובת דיווח בנושא
78א
(א) בעל רישיון לפי סימן (א) יגיש למנהל מידי שנה אישור רואה חשבון

הון עצמי


המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה הקודמת, כי יש לו הון





הון עצמי כאמור בסעיף 75(3).





(ב) פחת ההון העצמי שנקבע לפי סעיף 75(3), ידווח על כך למנהל בכתב





בתוך שבעה ימים.

אני מאשר.

חובת הצבת שלט
78ב
בעל רישיון לפי פרק זה יציב שלט בולט בעין במקום הנראה




לעיני הלקוחות שיכלול את שם הסוחר ומספר רישיונו.

השלט יוצב במקום המכירה?

כן.

אני חושב שצריך להוסיף.

אפשר לכתוב את המילים "במקום המכירה הנראה לעיני הלקוחות.."

אנחנו מאשרים.

חובות לפי חוק

78ג.
בעל רישיון לפי סימן ב' יעמוד בהוראות חוק מכירת רכב משומש

מכירת רכב משומש

(זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008.

אמרנו כבר קודם שרכב משומש נכנס לגדר החוק מ-2008. הסיבה שאנחנו חוזרים על זה פה היא כדי לתת אפשרות אכיפה נוספת של הוראות החוק שכיום הן רק פליליות. ברגע שזה יהיה תנאי לפי החוק הזה, נוכל לשלב את זה באפשרויות אכיפה חלופיות, כמו למשל עיצומים כספיים. זה יהפוך להיות אחד מהתנאים לפי החוק הזה.

אני מאשר.

איסור הסעה
78ד
בעל רישיון לפי פרק זה לא יסיע נוסעים ולא יוביל מטען ולא ירשה לאחר




להסיע נוסעים או להוביל מטען בתמורה, בכלי הרכב שבהם הוא סוחר;

זה סעיף שנמצא כבר היום בתקנות התעבורה בהסדר של תו הסחר.

אדוני מאשר את סעיפים 78א, 78ב, 78ג ו78ד?

אני מאשר.

מה יהיה דינם של אלה שמחזיקים היום רישיון סחר לפי תקנות התעבורה?

צריך לעשות הוראות מעבר.

הדבר יבוא לידי ביטוי בהוראות המעבר?

כן.

היום המצב שהם יכולים לנהוג באוטו בלי חובת בדיקה או נסיעת מבחן של הלקוח.

כתוב: "לא יסיע נוסעים ולא יוביל מטען".

אני רוצה להעיר על סעיף 78ד.

אישרתי אותו הרגע.

יש היום תופעה נרחבת מאוד של סוחרי רכב עם תו סוחר שבמבחן משתמשים ברכב לשימושם העצמי ללא שום הגבלה. צריך להוסיף פה שאסור לעשות גם שימוש ברכב לשימוש עצמי.

האם יש בהערה של מר אנוך משום התבונה?

איך הוא יראה אותו לרוכשים פוטנציאלים?

זה לא שימוש עצמי.

הוא לא יכול לנסוע עליו בשבת לסחנה.

גם היום לא.

זה לא כתוב. היום זה כן.

הם עוברים על החוק.

אין חוק.

נראה לי בסיסי שהוא לא יסיע נוסעים, הוא לא יוביל מטען בתמורה.

אבל הוא מסיע את עצמו. במקום שהוא ייסע באוטו - -

הכוונה פה למשהו אחר. יש אנשים שעושים שימוש ברכב פרטי ולוקחים תמורה מאנשים. זה אסור. זאת הכוונה. אם האוטו צריך תיקון, או צריך לבצע - -

לא על זה מדברים. מדברים על מצב שלוקחים את הילדים בשבת לבקר בכנרת.

אנחנו יודעים שזה קיים.

צריך להכניס פה סעיף שזה אסור.

יש הרבה עבריינים.

הם לא עבריינים.

גם היום זה אסור.

סוחר רכב שצריך לנסוע היום לאיזה שהוא מקום, לוקח את הרכב עם תו סוחר ונוסע לאן שהוא רוצה.

למה זה רע? מה רע בזה שיש לו במגרש רכב והוא נכנס לרכב ונוסע? יש איזו מניעה?

הוא הפקיד את הרישיון.

בשביל מה הוא הפקיד רישיון?

האגרה מפסיקה להיות משולמת?

כן.

הרכבים שנרשמים על רישיון סחר נכנסים באופן אוטומטי להפקדה. ברגע שרישיון מופקד אסור לנסוע בו כי הוא מופקד, הוא מוקפא. מותר לאותו סוחר ורק לסוחר עם שלט במבחן לעשות סיבוב על מנת להראות את הרכב לרוכש הפוטנציאלי, או לקחת אותו על מנת לבצע לו טסט ולהחזיר למגרש. חל איסור מעצם זה שהרישיון מופקד. מה שיקי אומר זה שהם לוקחים את השלט במבחן וחוגגים בסחנה. זה נושא אכיפתי יותר, כי אני בנקודת זמן לא יכולה לדעת מי עושה שימוש לסחנה או לדיסקוטק.

אתם עושים בלבול בין הרישיון של הרכב לבין הרישוי של העוסק. זה לא קשור.

איתי, יש בעיה?

אני לא חושב.

יערה, יש בעיה?

לא.

הערת אנוך נשארת בתור הערה היסטורית.

אני מציעה שנחזור לסעיף 52. סעיף 52 שנדון בישיבות קודמות מדבר על התקשרות יבואן רכב מסחרי עם מוסך. הכנסנו בסעיף מספר תיקונים בעקבות הערות הייעוץ המשפטי, בעקבות ההערות שעלו ממשתתפי הדיון.


52.
(א) לא יתנה יבואן רכב מסחרי את התקשרותו עם מוסך לשם היותו מוסך



שירות של יבואן בתנאי מן התנאים האלה:

(1) תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים או בסוג מסוים של מוצר תעבורה מבלי

להציע ללקוח מוצר תעבורה מתאים אחר לפי סעיף 103.

(2) מתן שירות לכלי רב שיובאו על ידי היבואן בלבד;
(3) מחיר מוצר תעבורה או מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן.
(4) מתן דיווח על העניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3);
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו ככל שמדובר במוצרי תעבורה ובשירותי

תחזוקה לרכב הניתנים במסגרת אחריות בשיעור כאמור בסעיף 42(ג) או

במסגרת תקלת בטיחות סדרתית או במקרים נוספים שקבע השר;

סעיף 103, שמאוזכר בסעיף 1 - כשנגיע אליו נתקן אותו טיפה ונבהיר - מדבר על החובות של המוסך כלפי הלקוח. הוא בין היתר אומר שחובה עליו להציע ללקוח חלופות של מוצרי התעבורה המתאימים.

מגוון של מוצרים.

כן, רק המתאימים לרכב. זה מקשר את זה להצעה ללקוח של החלופות. השיעור של האחריות בסעיף 42(ג) שבסעיף (ב) דומה לצו המוסכם שמדבר על יותר מ-90%. אנחנו פשוט מפנים ומשתמשים פה באותה הגדרה. הוספנו פה מקרים נוספים שקבע השר בנוסף לריקול ולאחריות, כי יכול להיות שיהיו סיטואציות נוספות שנרצה להוסיף בתקנות שלגביהן לא תחול פסקה (א).

סעיף 51 מחייב את היבואן לפרסם את התנאים להתקשרות עם מוסך השירות. הסעיף הזה אוסר על היבואן להתנות את ההתקשרות שלו עם המוסך בתיקון מוצרי תעבורה מסוימים שהוא רוצה לחייב אותו. אנחנו מתייחסים פה למחיר של מוצר התעבורה ולמחיר של השירות לרכב שבמוסך. סעיפים (1),(2) ו-(3) יהיו תחת דיווח. ב-52 (ב) התבססנו על הצו המוסכם של הממונה.

קיבלתי מכתב ב-22 ביוני 2014 מרונן לוי ואריה אשד לגבי הסעיף הזה. אני אתן לרונן להציג את זה. הוא הציע תיקון לנושא הזה. הוא הציע הגבלת כמות מוסכי השירות שבבעלות יבואן רכב למוסך אחד לכל היותר. יש לזה משמעות. מכיוון שמטרת יישום הרפורמה היא הגברת התחרות, הוא מציע - -

המכתב שאתה מתייחס אליו כרגע מתייחס לנושא הכללי של בעלות של יבואנים על יותר ממוסך אחד. זה סעיף שהוא בפני עצמו.

הוא לא עוסק בבעלות.

מקובל עלי.

מה שכתבנו במכתב זאת אותה לוגיקה. מפריע לנו שההתניה פה היא רק בהתקשרות, שאין פה פעולת "עשה" או "אל תעשה". בסעיף 52(א) ביקשנו שיהיה איסור כמו דיבר, שאומר "אל תפעל", "אל תשפיע".

מה הניסוח?

סעיף 45, שהצבענו עליו, מדבר על משהו בכיוון הזה. אני חושבת שהוא גם מנוסח בדומה לחוק המזון. הוא מדבר על "לא יכתיב - -

אנחנו מדברים פה עכשיו על התקשרות.

זה בכיוון שאתה מדבר עליו. כתוב: "לא יכתיב ולא ימליץ". זה בדיוק מדבר על הפעולה. אפשר לכתוב "לא יתנה יבואן רכב מסחרי את התקשרותו עם מוסך, לא יכתיב ולא ימליץ לו". זה מדבר על הפעילות.

הרחבה של תחולת הסעיף מעבר להתקשרות.

אין לנו למי להתלונן.

יש לי עדיפות שסעיפים דומים ינוסחו בחוק באופן דומה, כי אחרת זה מעלה לי שאלות פרשניות רבות.

קח דוגמה על מנת להסביר את הבעיה.

הצד החלש בנישואים מקבל הגנה מהחוק. מועסק מול מעסיק, אישה חלשה. פה אנחנו רוצים לקבל הגנה לא רק בהתניה בהתקשרות אלא בחיים. אנחנו רוצים לקבל דיבר ושיהיה רגולטור שכשאנחנו מתלוננים הוא יוכל לעשות חקירה ולתת לזה מענה.

זאב, איך זה מתבטא בניסוח?

אחת הבעיות נמצאת בביטוי "את התקשרותו". הבעיה היא שהוא לא יתנה את עצם ההתקשרות, את פעולת ההתקשרות. רשום אצל אבנר הנוסח.

מה שהוצע על ידי זאב זה להוסיף אחרי המילים "מוסך שירות של יבואן" את המילים "ולא יעשה דבר שיש בו כדי להשפיע על מוסך לפעול בתנאי מהתנאים האלה".

אז אתה מתייחס להתקשרות ולחיי החוזה.

זה נוסח רחב. אני לא יכולה להבין אותו. לא נוכל לאכוף אותו. זה לא הנוסח המקובל בחוקים דומים.

דווקא את הנוסח שלך אי אפשר לאכוף. זה או שאני אחיה איתו, או שאני לא אחיה איתו.

אני מבינה את ההערה. הצעתי הצעה שמרחיבה מאוד את תחולת הסעיף. היא מדברת על כך שהוא לא יכתיב ולא ימליץ.

מתי הוא לא יכתיב ולא ימליץ? לגבי מה? לגבי ההתקשרות.

לא, מעבר להתקשרות.

אני מציעה לכתוב כך: "לא יתנה במסגרת התקשרות, לא יכתיב ולא ימליץ בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (4)". אני מבינה את ההערה שלכם שזה לא יהיה רק במסגרת ההתקשרות. אני מנסה להרחיב את הסעיף. עדיין לא הבנתי למה ההתייחסות למילים "לא יכתיב ולא ימליץ", שזה הנוסח שמקובל בחוק הזה ובחוקים אחרים, לא עונה על מה שאתם רוצים. למה היא כל כך שונה מההצעה שלכם מבחינתכם כדי להשיג את המטרה שאתם רוצים?

עו"ד פרידמן, מה שונה ההצעה של עו"ד למברגר מהתיקון שאתה ניסחת?

אני חושב שאם ייכתב כך: "לא יתנה ולא ימליץ יבואן רכב מסחרי למוסך לשם תנאי מהתנאים הבאים", זה בסדר. הביטוי "התקשרות" הוא זה שבעצם - -

אתה מציע למחוק את התיבה "התקשרות"?

זה בעצם מצמצם רק לעניין ההתקשרות בלבד. זה לא נכון.

לא יתנה, לא יכתיב ולא ימליץ?

אתה שוב מגיע למילים "את התקשרותו".

לא יתנה יבואן רכב מסחרי את התקשרותו עם מוסך, לא יכתיב ולא ימליץ לו בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (4). אני משאירה בהתחלה את המילים "את התקשרותו", אבל בחלק השני אני מתייחסת לפסקאות (1) עד(4) ולא תולה את זה בהתקשרות.

בסדר גמור.

את תיקון למברגר, לוי ופרידמן אישרנו.

בסעיף 52 (א)(1) אני מבקש שיוסיפו ביחס למוצרי התעבורה את המילים "ובלבד שעומדים בדרישות איכות והתאמה". הבקשה הזאת היא לא המצאה שלנו. היא קיימת בצו הממונה על ההגבלים העסקיים שאושר בשנת 2002.
שתי ההערות הנוספות מתייחסות לעניין החציצה הפיזית. הממונה על ההגבלים העסקיים, במסגרת הדיונים על הצו המוסכם, הסכים לקבל את העובדה שיצרני הרכב דורשים במסגרת הבידול והמיתוג של המוצרים שלהם שהשירות יינתן במקום שהוא מוגדר ספציפית ומאופיין על ידי יצרני הרכב. אנחנו מבקשים שבסעיף (2) יהיה כתוב שמותר להתנות. לא יאסור לטפל במוצר תעבורה אחר, אבל בתוך חציצה פיזית. יהיה חלק שמוקצה למוצר אחד, חלק שיכול להיות מוקצה לאחר.
לגבי המידע. מחקו את סעיף (4) לגבי קבלת המידע. יבואני הרכב לא יוכלו לדרוש מידע לגבי מוצרי תעבורה. בצו הממונה על ההגבלים העסקיים יש מידע לגבי מוצרי תעבורה שאנחנו זכאים והוכר שאנחנו נוכל לקבל מהמוסכים המורשים, כדי שנוכל לנהל את המלאי. לא לגבי השם של הספק, לא לגבי המחירים, אלא לגבי הכמויות. העניין הזה אושר. אין סיבה שכרגע הוא לא יאושר, מה גם שמטילים על יבואני הרכב חובות מוגברים לעניין ניהול המלאי.
הערה נוספת היא לגבי הסכמי תחזוקה. זה הוכר במסגרת פסיקה של בית המשפט העליון בפסק דין אוטו ליין. לא מספיק אחריות ותיקוני ריקול, אלא גם הסכמי תחזוקה שאנחנו היבואנים מוכרים לציי הרכב. אנחנו, הלקוחות של מוסכי הרכב, מעוניינים שנוכל לדרוש את סוג מוצרי התעבורה שיותקנו בכלי הרכב.

בצו היה מוצר תעבורה העומד בדרישות איכות והתאמה. יש רצון של היבואנים לדאוג למוניטין שלהם. כאשר יש להם מוסכי שירות מורשי יבואן הם רוצים שגם המוניטין של המוסך, המוניטין של המותג שהם מייבאים יישמרו.

זאת גם זכות של הצרכן.

מצד שני, ברגע שהיבואן יכול להחליט מה זה מוצר תעבורה העומד בדרישות איכות והתאמה - -

לא היבואן מחליט.

ברגע שיש איזה משהו כזה שהוא קצת עמום, יכולים להגיע למצב שבסוף ממליצים רק על מוצר אחד.

כמו למשל רק מקוריים. יש רשימה ארוכה.

זה יכול להיות מוצרים שרק היבואן הוא היחיד שמוכר. אנחנו רואים שיש מחירים גבוהים.

המלצתך היא לקבל את הנוסח הקיים?

לקבל את הנוסח. אם זה פוגע ביבואן בזה שיש סכנה למוניטין שלו, הוא תמיד יכול להוריד את המחיר של החלף המקורי כך שהצרכן יבחר בחלף.

אני מצטרפת לדעתו של אוריאל. אנחנו מבינים שיש כאן איזה שהוא איזון. אנחנו רוצים לאזן בין חובות צרכניות וזכויות קניין כאלו ואחרות, לבין הרצון לעודד תחרות. כפי שאוריאל אמר, אנחנו מכירים היטב את הסוגיה של מוצרי התעבורה החליפיים בארץ, שהעלות שלהם ביחס למדינות המערב גבוהה בעשרות אחוזים ולעיתים גם מעבר לכך. אנחנו מכירים את הסוגיה שבישראל יש אנומליה יוצאת דופן בשימוש בחלקי תעבורה מקוריים. ביחס לעולם האחוזים כאן גבוהים בהרבה. הסעיף הזה בהחלט נועד לנסות לתמוך בשינוי.

את מחזקת את מה שאמר אוריאל.

בסעיף (1) אנחנו מפנים לסעיף 103. בסעיף 103 כתוב: "על המוסך להתקין סוגי מוצרי תעבורה המתאימים לטיפול ברכב". האחריות של אותו מנהל מקצועי במוסך היא להתאים את החלק שיהיה מותאם לרכב. בשנים האחרונות, כפי שהציגה שירה ואוריאל סיטרואן, רואים בנושא של מוצרי התעבורה שהתחרותיות מאוד מאוד בעייתית. אנחנו רואים הפרשי מחירים מאוד גדולים בתוך החלקים המקוריים עצמם. יש הפרשי מחירים מאוד גדולים בין המקורי אל מול התחליפי. אנחנו בתהליך עבודה של שינוי דרישות ייחודיות ישראליות - הן של משרדי הממשלה השונים והן של המעבדות המוסמכות - ותקנים ישראלים ייחודיים שיצרו את המצב הזה של צמצום הייבוא של חלקים וייצור של חלקים מתאימים לרכב.

מה שאנחנו בעצם נעשה גם בפרק הבא זה נתייחס לנושא של מוצרי תעבורה, למודל עצמו. מדובר במוצרי תעבורה שעומדים בדרישות תקינה, שעומדים בסטנדרטים בינלאומיים. אני חושב שהסעיף הזה, כמו שהוא כתוב, מאוזן ונותן מענה ללקוח הסופי שהרכב יוצא ברמה הבטיחותית שישנה.

ההשוואה בין הסעיף לצו המוסכם מורכבת בעיני. ניסו לדבר פה על הסייגים שנמצאים בצו המוסכם, אבל גם תחולת הסעיף לא זהה לתחולה במצב המוסכם . אי אפשר להשוות. התחולה, להבנתי, של הסעיף בצו המוסכם רחבה יותר, ולכן תחולת הסעיף רחבה יותר והסייגים רחבים יותר. אני רואה את הסעיף הזה כסעיף יותר ספציפי. אני קראתי את הצו המוסכם כרחב יותר. ההשוואה היא קשה. קשה לי להגיד מה רחב יותר ומה צר יותר. אני לא יכולה לקחת סייג משם ולהעתיק אותו כמו שהוא.

ולכן?

אי אפשר לקחת את הסייג שנמצא בצו המוסכם ולהעתיק אותו.

את אומרת שמהותית ההסדרים שקיימים בצו המוסכם לא ראויים בעיניכם.

מעבר לכך. אני אגיד לגופו של העניין לגבי הנושא של האיכות. הנושא נידון בפני בית הדין. מה שמעניין בהחלטה זה שיש חוסר התאמה בין הסעיף לבין הנמקת בית הדין. כבוד השופט כתב שיש סיבה, להבנתי לפחות, לקביעת דרישת איכות מכיוון שהיבואן משתתף, מממן את האחריות, לכן לגיטימי שהוא יקבע את איכות המוצרים. יש לנו פה סייג לגבי האחריות. הכרנו בזה שהיבואן מממן באחריות, בריקול. אישרנו פתח למקרים נוספים שקבע השר, כי אנחנו מבינים וגם אבנר אמר לפני זה שיכול להיות שיהיו מקרים נוספים שיצדיקו את זה. אם מדובר במימון של האדם עצמו, בעיני זה לגיטימי שללקוח תהיה הבחירה. זה לא סעיף כזה מהפכני. כל מה שאמרנו זה שיציעו ללקוח חלופות. העצמת הלקוח היא בעיני חשובה.

את מחזקת מבחינה משפטית את עמדת סיטרואן ואת עמדת פלור.

אדוני היושב-ראש, האזרח נכנס למוסך מורשה. מה הוא מצפה? שישימו לו שם חלפים באיכות ובטיב טוב לרכב שלו הספציפי. מה הצו אומר, או מה עומד עכשיו לפנינו? שתהיה התאמה, כלומר שהחלק יתאים. קח לדוגמה מסנן שמן. החלק החיצוני שמתברג למקום שהוא צריך להתברג בו במנוע מתאים, אין ויכוח, אבל בתוך המסנן במקום שיהיה מסנן יהיה נייר עיתון. איך אתה מגן על הצרכן הזה?

איך אתה מגן על צרכן שקיבל מסננת של נייר עיתון במקום מסננת עם חורים?

אני מודה שיש לי קושי מסוים להגן. אני נאלץ איפה שהוא לסמוך על המשרד ולומר שלמשרד יש את מנגנוני הפיקוח, את כל הצווים ואת כל התקנות שבהם כל חלקי החילוף נכנסים לארץ ועוברים בקרה מסוימת. אני לא אתן את תעודת האמון הזאת שאני נותן באופן גורף. אני שותף לחשש הזה. אני גם סבור והבעתי את דעתי בפעמים קודמות וגם היום בחדרו של אבנר בדיוק על הסעיף הזה.

אני רוצה לשאול שאלה פרקטית, כי אני לא בקיא. אני שואל פה את רונן לוי או אנשים אחרים. אני לא יודע אם כוח האכיפה רציני או לא רציני. המקרים האלה של רמאויות, שאנשים מכניסים - -

זו לא רמאות.

זו לא רמאות. זה מוצרים לגיטימיים.

המוצרים באיכות נמוכה.

באיכות נמוכה יותר. לא אחת הלקוח הוא לא הלקוח הסופי.

למה האינטרס של המוסך לא שווה? האינטרס של המוסך לשים חלק טוב הוא בדיוק כמו האינטרס - - הוא לא צריך את היבואן בשביל זה. אני לא מבין למה הוא צריך שהיבואן - -

המאזן שבין התחרות ובין - -

פרידמן, אתה תומך בהצעה כמו שהיא?

אני עדיין לא תומך. אני מעדיף להימנע.

יש חלקים תואמים לחלק האורגינאלי. צריך ליידע את האדם, כי בין חלק לחלק יש הפרש מחירים די גדול. אורגינאלי עולה לפעמים פי שתיים ופי שלוש. לא יכול להיות שבעל המוסך ישים לא אורגינאלי והאדם ידע שהוא שם את האורגינאלי וישלם על האורגינאלי. כל מוסך שרוצה לשים חלק שלא תואם, חייב ליידע את בעל הרכב והוא צריך את הסכמתו. יכול להיות שאני רוצה לשים אורגינאלי ולשלם פי שלוש, או לשים חיקוי לאורגינאלי ולשלם פחות.

אבנר, מקובל.

זה מוסדר.

מר בר, דברי אלוהים חיים.

תמיד החלק הלא מקורי לא יושב כמו החלק המקורי. כשאתה בא למכור את האוטו בעל המקצוע אומר שהוחלף פגוש, שהוחלף מכסה מנוע. תמיד המקורי עדיף, כי הוא מחזיר את הרכב לקדמותו.

אתה אומר ההיפך ממר בר.

אני חושב שצריך להוריד את המחירים על החלקים המקוריים, כדי שכל רכב שנפגע יחזור לקדמותו ולא יאבד את הערך.

מר בר אומר א', מר קדרון אומר ב'.

כבוד היושב-ראש, אני מדבר על החלקים המקוריים. אין יותר טוב מהמקורי. כשאתה בא למכור רואים שהוחלף מכסה. אף אחד לא יכול לעשות כמו המקורי.

אני מבקש להחזיר את הדיון לקונטקסט של הסעיף הזה. מדובר פה על התערבות ביחסים מסחריים בין שני גופים עסקיים. לא מדובר על הצרכן.

בשביל זה ביקשתי ממר סיטרואן שאמון על ההגבלים העסקיים. הוא חיזק את עמדת הממשלה.

הוא חיזק את זה שמה שכתוב בצו הממונה לא בסדר.

מי נושא בסוף בתשלום ביחסים העסקיים בין שני הגופים?

אני לא אומר שעצם המהלך של התערבות בהסכם בין שני גופים עסקיים הוא אסור. אני אומר שהוא לכשעצמו מחייב איזו שהיא מידה של ריסון. החקיקה הזאת לא נולדה בחלל ריק. יש איזו שהיא מציאות ואיזה תהליך. אני לא חושב שמר סיטרואן חולק על זה שהצו המוסכם היה מאוזן. אתם מציעים לאדוני איזון חדש שמתעלם מאחד הצדדים במשוואה.

בשביל זה שאלתי את מר סיטוראן. מר סיטרואן הקשיב לדברים של עו"ד שניידר. מדובר באותה גרסה. הוא אמר לי שהוא לקח בנושא את כל השיקולים, כולל נושא התחרות לצרכן. הוא אמר שהגישה שפה מקובלת עליו, זאת למרות ההתייחסות של מר בונן ומר שניידר.

אני מבקש להסב את תשומת לב אדוני לכך שהוא דיבר על הצורך באיזון, אבל התוצאה שהוא הגיע אליה היא חד צדדית ולא מאזנת בין כלום. אומרים שצריך לאזן, אבל אין פה שום משקל לאינטרס של היבואן. על איזו התקשרות מדובר? מדובר על מוסך שמבקש להתהדר ולהתגדר בלוגו של היבואן. היבואנים לא נותנים רישיונות למוסכים. מדובר פה על מוסך מאוד ספציפי. למה הוא רוצה את זה? הוא רוצה את זה בגלל הזיהוי עם היבואן. אומרים ליבואן שהוא יישא בתוצאות של הזיהוי, אבל שהוא לא מסוגל להשפיע בכלום. אני לא מתנגד לעצם העובדה שצריך לרסן ולהגביל, אבל אי אפשר שהתוצאה תהיה כל כך חד צדדית. איך אפשר להתנגד לדרישה שזה יעמוד בסטנדרטים שמשרד התחבורה קבע? לא מדובר על סטנדרטים של איכות שהיבואן קבע. איך אפשר להתנגד לזה?

רונן, אולי תיתן לי דוגמה. מה דעתך בנושא?

אנחנו מוכנים להתהדר בזה שרק המוסכים שלנו יהיו מוסכי יבואן וליבואן עצמו לא יהיה מוסך יבואן משל עצמו. אז אני חושב שהוא צודק. זה האיזון שצריך להיות. אם ליבואן עצמו לא יהיה מוסך בבעלות, אנחנו לא צריכים את הסעיף הזה.

נפריד בין המוצר לשירות.

אם אנחנו אוסרים עליהם להחזיק מוסך נוסף אלא רק להתעסק בסיטונאות ולא בקמעונאות, אין לנו בעיה, אנחנו לא צריכים את זה בכלל. מה אנחנו עושים? ברגע הזה אנחנו עושים פה היפוך והחוק מתייתר. זה מייתר את הצורך להגביל אותם. הם צריכים את המוסכים, לא המוסכים צריכים אותם. יש אפשרות שיבטלו את הבלעדיות של ייבוא דגם אחד. ברגע שיש את הבלעדיות על הדגם והוא ריכוזי, אז הוא מתהדר כאילו הוא היצרן עצמו. הוא סך הכל מתווך. הוא צריך לקבל בלעדיות על התיווך. או שאנחנו מייצרים את ההיפוך הזה של התלות - -

שעל זה נדבר לחוד. בנושא הזה אתה מחזק את עמדת - -

סעיף 52 איך שהוא כרגע מקובל עלינו.

צריך לזכור שמה שכתוב בצו המוסכם לא אומר שבמקרה שמציעים שני חלפים צריך להכניס את דרישת האיכות וההתאמה. בסך הכל על מה מדובר פה? כשמגיע לקוח למוסך מורשה, יבואן המוסך מציע לו חלף מקורי ובנוסף אומר לו שיש חלף אחר שהוא לא מקורי, שהוא זול.

ולא עומד - -

זה לא משנה.

כתובה פה המילה "מתאים".

המוסך אומר לו שיש חלף מקורי וחלף אחר שהוא לא מקורי. הלקוח בסוף יכול לעשות את הבחירה. ככל שהיבואן ירצה לגרום ללקוחות לקחת יותר חלפים מקוריים בגלל שמאוד חשוב לו המוניטין, הוא יגרום לכך שהמחירים של חלפים מקוריים לא יהיו מנופחים כל כך.

מה לגבי החציצה הפיזית ומסירת המידע?

הוא התייחס באופן כללי לצו המוסכם.

בפסקה (4) כתוב: "מתן דיווח על העניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3)". זה בהתאם להיקף התחולה שלהם. סעיף (ב) מסייג אותם. אם לגבי האחריות הם לא חלים, אז לגבי האחריות אפשר לבקש דיווח. אנחנו מפרשים את פסקה (4) בהתאם לתחולת הסעיף. אין, להבנתי, בעיה לבקש דיווח בהקשרים של אחריות, ריקול, כל מה שסעיף (ב) מחריג.

לא זו הייתה הבעיה.

זאת לא הנקודה. אם לא מרשים לנו לקבל תנועות מלאי, אז תבטלו בבקשה את הסעיף שמחייב את היבואן להעמיד חלף תוך 7 ימים. תבטלו את זה. אתם לא יכולים להטיל חובה ולא לתת את הכלים לעמוד בה. אנחנו לא רוצים שום מידע, שום דבר. אם אתם רוצים לנהל את זה זה בסדר גמור. תורידו בבקשה את החובה בסעיף האחר שבשביל לקיים אותה אנחנו צריכים לדעת מה המלאי במדינה.

תחזיק מלאי אצלך. אתה רוצה שהמוסך ישלם. זה מה שאתה רוצה.

כל חדירות המחשב שנעשות הן לא בשביל המלאי.

רציתי להעיר הערה קצרה לגבי הרישא של סעיף 52(א). המילה "מומחה" נמחקה, לדעתי, בעקבות אחד הדיונים. אני רוצה להבהיר שמדובר על תיקון שהוא יותר תיקון נוסח ואין בו כדי לאפשר התקשרות עם מוסך שאינו מוסך מורשה. לפי ההגדרות שכבר אושרו, מוסך שירות הוא מוסך מומחה.

זאת הערה אסתטית. זה פשוט נועד להתאים את זה להגדרה.

רציתי שהוועדה תבין את משמעות התיקון, שהוא תיקון יותר טכני.

עדיין לא קיבלנו התייחסות מהממונה על ההגבלים העסקיים ומהגברת למברגר בכל מה שקשור לנושא החציצה הפיזית ולמה שקשור להסכמי התחזוקה שאנחנו מבקשים להכניס לסעיף 52.

מעבר לזה שהחציצה הפיזית מזכירה לי קונוטציות לא טובות, הסעיף לא אוסר על זה. מה שאסור מותר. איפה אתם רואים בסעיף איסור על זה?

מה לגבי הסכמי התעסוקה?

יש לנו פתח להחריג מקרים נוספים בהחרגות של השר.

הוא רוצה לעשות אצל האחרים במחירים שהוא רוצה.

יש פתח באמצעות ההחרגות של השר. אני מעלה להצבעה עם כל התיקונים, ההתאמות וההערות שלקחנו בחשבון של מר סיטרואן, בונן, לוי וכל הציבור הגדול והנורא. אנחנו מאשרים את 52.

סעיף 70.

יש לנו תוספת לסעיף 52.

הוא הצביע כבר.

הוא מדבר על סעיף נפרד, על מוסך בבעלות. אני חושב שהסעיף הזה הוא טיפה מורכב.

אתה רוצה לדון בזה היום?

היום זה קצת בעייתי.

רונן, אני לא מוריד את זה מסדר היום. הנושא הזה יידון. אני נותן להם את הזכות להגיד מתי נדון בו.

יש לנו פתרון איך להכניס אותו בתוך 52.

הוא רוצה לשבת איתכם לפני כדי להיות מוכן.

מר אשד ומר לוי, הנושא שהעליתם הוא נושא רציני. אנחנו נדון בו ונקבל החלטה. לא נדון בו היום. הוא לא ירד מסדר היום עד שכולם יגידו את דברים והכנסת תחליט.

מקובל.

אני מבקש להזכיר לוועדה את הדיון בישיבה האחרונה בסעיף 70, שעניינו במתן מידע לרוכש רכב. לפי הסעיף המוצע, משווק רכב אמור למסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה העברית ורשימת מוסכי שירות של יבואן ומוסכים למתן שירותי תחזוקה. הוצע פה איזה שהוא חריג להוראה הזאת, שלפיו משווק רכב שהוא יבואן שמייבא עד 20 כלי רכב מדגם מסוים, רשאי למסור לרוכש הרכב הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית במקום בשפה העברית, כלומר איזה שהוא פטור מהחובה לתרגם לשפה העברית. בישיבה הקודמת, שנוהלה על ידי חבר הכנסת יעקב אשר, הועלו טענות לגבי החריג אם הוא מוצדק, אם ראוי בכל זאת לחייב גם כאן מסירת הוראות שימוש בשפה העברית.

האם ידידי, חבר הכנסת ד"ר שמעון אוחיון היה פה?

לא.

מעבר לנושא של עברי מדבר עברית, יש את העניין של האנשים שכשנדלקת הנורה במכונית הם פותחים את ההוראות ולא מסוגלים להבין. מה אתה אומר מבחינת הצרכן והמשמעויות של זה?

דיברנו עם המשרד. אני חושב שיש פתרון שהוא פתרון ממוצע, מאזן. כל יבואן, גם אם הוא מייבא 20 רכבים, צריך להתקשר עם מוסך שירות אחד. הוא והמוסך שלו יכולים לקבוע מה הן ההוראות שחיוני שיימצאו בתוך הרכב, כדי שבן אדם שנתקל יוכל למצוא את המענה המיידי למה שהוא צריך, או לפחות הם יקבעו מתוך הספר מה צריך, מה זה קריטי.

את הדברים המרכזיים.

אתה נותן לחתול לשמור על השמנת?

לא מבקשים את התרגום המלא של הספר. מדובר על 20 רכבים. לפחות שייתנו את הדברים החיוניים. בנוסף לזה אני מציע שתהיה חובה למסור את מספר הטלפון של אותו מוסך שאליו ניתן יהיה להתקשר ולקבל מענה לאותם צרכים בשעות העבודה, בשעות הפעילות.

24 שעות? מה קורה אם אתה נתקע בערב?

אלה אותם רכבים שחלק גדול מהאנשים הם דוברי אנגלית. אם יתברר בדיעבד שהם לא נתנו את עיקרי הדברים, יש סנקציות.

בוא נקבע ישר מה הם עיקרי הדברים ונסגור עניין.

אני לא יודע לקבוע את זה. זה המשרד, אם הוא רוצה לקבוע. אני חושב שזה תפקיד - -

גם אני מקבל את כל הספרים האלה, אבל כשאתה נתקע באמצע הלילה אתה לא יודע מה לעשות. האם אין איזו חובה לתרגם לפחות את הפרק שעניינו בנורות אזהרה ברכב, או נושאים נוספים, דברים בסיסיים?

ברגע שאתה מבקש מהיבואן להגדיר מה הנושאים הבטיחותיים בספר הרכב זאת משימה מאוד קשה שיש לה משמעויות משפטיות ונזיקיות. הגב הנזיקי שאתה שם עליו באחריות של מה שהוא תרגם או לא, עלול, בעיני, להתגלגל אחר כך לתביעה כנגדו. אני מפחדת מהאחריות שמטילים עליו.

אני אגיד שחלקים מסוימים הם יתרגמו.

מדובר על תרגום חלקים מסוימים.

לא בטיחותיים. יש להם ניסיון. לא נגיד בטיחותיים. הם מיוזמתם יתרגמו חלק קטן. הם כבר יודעים מה רלוונטי. לא תהיה שום תביעה.

הוא צריך איזה שהוא דף.

בדף הזה צריך לכתוב את הדברים שמפעילים את האוטו. אדוני היושב-ראש, אין מחלוקת שטוב שיהיה דף אחד מ-0, אבל הדף זה לא יכול לכלול איזה שהוא רצון טוב של מי שייבא את הרכב. הדף צריך לכלול הגדרה שכוללת את המילה "הפעלת הרכב", הוא צריך לכלול את הדברים החיוניים להפעלת הרכב.

אני אחד שמתעסק עם רכב הרבה שנים. אני קצין בטיחות. אני אומר לכל הפורום המכובד שספר בעברית חייב להיות ברכב. זה דבר בטיחותי. אם קורה משהו והאדם לא יודע מה לעשות, הוא צריך לעצור בצידי הכביש. אז קורות תאונות. האדם לא יודע מה לעשות. הוא יוצא מהרכב, יוצא לבדוק.

אתה מחזק את הדרישה שלנו שיהיה משהו בעברית.

זה דבר בטיחותי כמו בלמים וכמו הגה. זה חייב להיות.

יש לך ניסיון רב בנושא. אתה מחזק את הארגומנט.

אדוני היושב-ראש, עושים מאומה על לא מאומה. בסך הכל מדובר על 20 כלי רכב - לא מדובר בתקופה, אלא בכלל - מדגם ספציפי. מי שקונה מכוניות מאוד יקרות קורא אנגלית, מקבל הדרכה על האוטו. הוא לא נופל משמיים. מי יקבע שמה שכתוב בדף הוא בטיחותי או לא בטיחותי? זה יתגלגל לבית משפט בלי טעם. עושים מאומה על כלום, על 20 מכוניות.

20 מכוניות לשנה.

לא לשנה, אלא בכלל.

אנחנו רוצים תחרות. אנחנו לא רוצים שאת כל התנ"ך יתרגמו לעברית, לארמית, לפיניקית. כדי להשקיט את הפחד המשפטי הלגיטימי של עו"ד למברגר, אמרנו שלא נקרא לזה בטיחותי. בחוכמה הרבה שיושבת פה יהיה משהו מצומצם כך שלאדם שנתקע בכביש 6 בלילה, כמו שדני אמר, יהיה בעברית דברים מצומצמים שהוא יוכל להשתמש בהם. זה לא פוגע בתחרות. מדובר על דבר מצומצם.

מצומצם של מה? מה יהיה כתוב שם?

נצטרך את החוכמה של משרד התחבורה. אני לא רוצה לקרוא לזה בטיחותי, כי אז יהיה לי בג"ץ. אני רוצה לקרוא לזה חוכמת הצמצום.

הדברים העיקריים.

הפעלת הרכב.

אתה רוצה לתרגם ספר שלם?

נורות אזהרה ועוד פרטים שיקבע השר.

זה מה שאתה רוצה. תגיד את האמת. אל תגיד לא.

ממש לא.

זה מה שאתה רוצה.

אדוני המנכ"ל, חבל שלא היית בישיבה הקודמת, אבל אני זה שהצעתי לתת עודפים מצומצמים. תקרא בבקשה את הפרוטוקול. אנחנו לא מציעים לתרגם את כל ספר הרכב, אדוני המנכ"ל, אולי מקצתו שבמקצתו. אני מדבר על הפעלת הרכב. זה דבר שגם בפקודת התעבורה כתוב שמי שנוהג את הרכב חייב לדעת להפעיל אותו.

יש פה מספיק חכמה. אני מבקש שיהיה משהו שהשר והצוות החכם יגדיר אותו בלי פגיעה משפטית, שיהיה משהו מצומצם בעברית לאדם שנתקע, לא, חס וחלילה, מה שרמז מר מלכה, שתהיה פה פגיעה בתחרות ויצטרכו לעשות תרגומים מכאן ועד קמצ'טקה.

עצם הפעולה של תמצות, כלומר לאתר את החלקים הרלוונטיים, לתרגם אותם ולבחון מה כן ומה לא, הולכת להטיל עלויות די גדולות

תקבעו את זה בתקנות. זה לא מה שהיושב-ראש אמר. זאת לא הייתה הצעת היושב-ראש.

שירה, את לא מבינה אותי. איתי, תפרש את מה שאני אומר.

מה שהציע היושב-ראש הוא שהחלק שנוגע לנורות אזהרה בספר ההוראות ונושאים נוספים, כפי שיקבע שר התחבורה בתקנות - -

שלא נקרא להם בטיחות. נקרא להם קרחת.

החלקים האלה יתורגמו. זה לא שהמשווק יבחר מה מבין הנושאים יתורגמו.

אנחנו מדברים על 20 כלי רכב. רוב הבעיות ברכבים הם לא ברכבים חדשים, הם ברכבים משומשים. בהעברת בעלות אין היום בסניף הדואר טקס העברת ספר הרכב. זה יהיה נחמד אם נפטור את ה-20. אם הבעיה היא בעיה בטיחותית, אז היא על כלל כלי הרכב. שם הבעיה. הנורות ברכב מתחילות להידלק לא בשבוע, בשבועיים הראשונים, אלא 3,5 שנים צפונה. שם הבעיה האמיתית. היום כבר יש בצו הפיקוח את הפטור הזה לרכבים בייבוא מיוחד. אם יהיו איזה שהם קשיים, לא יהיו רכבים כאלה. המשמעות היא שיצטמצם הייבוא של הרכבים המיוחדים שנותנים מענה לנכים.

אם יש איזה נייר קטן להסתכל על הדברים זה עוזר גם במקומות אחרים, לא רק לגבי 20 כלי הרכב.

אני רוצה להציע הצעה שעלתה בדיון הקודם. אני מרגישה שאנחנו נכנסים כאן לפינה מאוד פינתית. אנחנו מדברים על 20 כלי רכב סך הכל. זו לא המאסה של הרכבים שיבואן ישיר ועקיף מחויבים להביא לה ספרים מתורגמים. אנחנו מדברים כאן על עוד נדבך מסוים בתוך התחרות שרצינו לעודד, כי אנחנו מרגישים שיש כאן סכנה בעצם החיוב. ספר הרכב הוא באנגלית, הוא לא בסינית ולא בשום שפה זרה אחרת.

בעוד כמה שנים הוא יהיה בסינית.

יכול להיות. אם הוא ידע מראש שמדובר בספר רכב באנגלית, הוא יוכל לעשות את ההחלטה בעצמו, אם הוא יכול לחיות עם הוראות לגבי תאורה באנגלית או לא. אז תהיה אפשרות ללקוח כזה לא לקנות רכב דרך יבואן זעיר, אלא ללכת לקנות דרך - -

אני לא מבין. לתרגם 3 עמודים - -

הבעיה היא לא ה-3 עמודים.

כשאני נתקע בכביש אני צריך כמה נורות אזהרה, כמה דברים.

האם נורת אזהרה יותר חשובה מאיך מחליפים גלגל רזרבי?

מוצאים כמה דברים. לא מחייבים אותם. לא כותבים בטיחות. מה שמחליטים החבר'ה האלה, אלה יהיו 10 הדיברות. היתר בחוץ.

אין צורך לתרגם את ה"מיוזיק בוקס".

אתה לא יכו לתרגם 10 עמודים?

הייתי מבקש, היות והנושא הזה קצת מורכב, לכנס צוות עבודה מקצועי אצלי ולבוא אליכם עם המלצות.

לא לאשר?

כן. צוות מקצועי ישב אצלי.

בסדר גמור.

אנחנו רוצים לעבור לסעיף של המוסכים, לסעיף 100 בפרק י': רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים.

דילגנו על כל מה שקשור במוצרי תעבורה בייצור ועל בעל רישיון בסחר למוצרי תעבורה. הפרק הזה קשור לעניין של תקנים. צריך לעשות הידברות עם משרד הכלכלה.

עוד לא עשיתם את זה?

אנחנו עושים את זה חודשים רבים. אנחנו רוצים להגיע להסכמה לפני שאנחנו מגיעים לוועדה. חשוב לא לבזבז את זמן העבודה. אנחנו יכולים להתקדם, אבל זה לא יעיל.

אמרתי לאבנר, והוא העביר למנכ"ל שהעביר לשר, שאני לא אשב פה ואבזבז את הזמן היקר של הציבור שמגיע לכאן בוויכוחים שלא בושלו. אני מבקש מכם לשבת, לגמור את הנושאים האלה ולהביא אותם מבושלים. אם יש מחלוקות בממשלה, אנחנו נפסוק פה בכנסת.

זה יבוצע.

בגלל זה אנחנו רוצים לדלג על זה ולהגיע לסעיף 100.

אין בעיה. היא רק הסבירה למה אנחנו מדלגים.

האם על סעיף 100 ישבתם עם עו"ד עצמון ועם הגורמים?

על הסעיפים האלה ישבנו בזמנו עם הגורמים השונים, כאשר היו לנו את כל ההערות מכולם.

עדיף לשבת עם עו"ד עצמון, אבל זה לא תנאי לדיון בוועדה.

לא אמרו שזה יעלה לדיון.

זה לא מופיע באג'נדה של - -

לא ישבתם על זה עוד קודם. אנחנו נתחיל עם זה. בדברים האלה אני מצפה שתשבו כמה שיותר מוקדם עם כל האנשים שנוגעים בדבר. כמובן עם מר לוי, עם מר אשד ואחרים.

ועם עו"ד איתי עצמון.

עם עו"ד איתי עצמון כמובן, כדי שהדברים יתקדמו. אני לא רוצה לשבת פה סתם. עבודת הכנה, עבודת הכנה, עבודת הכנה.

עשינו.

לא ישבתם איתו על סעיף 100.

ישבנו על כל הסעיפים. המשכנו לשבת פרטני.

מה זה המשפטים האלה? זה או כן או לא.

רבותיי, זה לא מוצא חן בעיני. אני מתחיל את זה, אבל זה לא מוצא חן בעיני.

פרק י': רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים

רישיון להפעלת מוסך

100.(א)
מי שהתקיימו בו כל אלה זכאי קבל רישיון להפעלת מוסך, מאחד או יותר מן הסוגים לפי


סעיף קטן (ב) (להלן – סוג המוסך) –
(1) לרשותו מקום ומבנה המתאימים להפעלת אותו סוג מוסד ולחניית כלי הרכב
המטופלים במוסך, והמאפשרים תנאי עבודה פיזיים הולמים לעובדי המוסך;

(2) לרשותו ציוד מתאים להפעלת אותו סוג מוסך;
(3) לרשותו מנהל מקצועי המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוסח בו בשעות
מתן השירות לציבור, ורשאי השר לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע או

המעסיקים מעל מספר עובדים שקבע, יהיו כמה מנהלים מקצועיים או

ממלא מקום אחד או יותר למנהל המקצועי;

אני אמשיך, למרות ההערות שהיו פה, ואז אני אסגור את הישיבה.

תיערכו, אם אתם יכולים, עד לסוף הצעת החוק. תכינו, תשבו. אנחנו מייעדים עוד ישיבות. יד אחת מבקשת ישיבות, יד שנייה לא מצליחה להסדיר את ההיערכות.

אני מבקש שתשבו עם משרד הכלכלה, עם איתי עצמון. תגמרו, כי אני רוצה לגמור את זה כמה שיותר מהר.

(4) הוא הוכיח כי הוא בעל יכולת מקצועית מתאימה לצורך הפעלת אותו סוג מוסך, כפי

שקבע השר.
(ב) השר יקבע סוגים של רישיונות להפעלת מוסך בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך ולסוג

הרכב שיטופל במוסך.

(ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להציג אישו ממעבדה מוסמכת לצורך הוכחת קיימו של ציוד

מתאים או יכולת מקצועית מתאימה להפעלת מוסך, כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו-(4).

(ד) השר רשאי לקבוע כי ביצוען של פעולות מסוימות ברכב אינו טעון רישיון להפעלת מוסך.

מר אשד, אלה נושאים חשובים. אתה חושב שמספיק שאתה יחד עם מר לוי תציגו את זה?

אנחנו פשוט לא התכוננו לסעיפים האלה. לא עשינו עבודת הכנה.

מדוע?

דיברנו על דברים אחרים בישיבה במשרד התחבורה.

מה הקשר?

יש פה נושאים שהם נושאים מקצועיים. אנחנו צריכים עדיין - -

זה בסדר. אני מתחיל את הדיון הזה. חבל שרונן לא נשאר עד 14:30. אולי תסמס לו.

בפסקה (1) ו-(2) אנחנו רוצים להוסיף את המילים "כפי שקבע השר", כי גם שם יהיה צורך - -

כל הסעיף הוא סעיף מסגרת, סעיף מסמיך.

כן. זה פרק חדש שמדבר על רישוי מוסכים. הסעיף מדבר על תנאים לרישיון להפעלת מוסך. זה פרק חדש ושונה. בהתאם לנושאים השונים שהצעת החוק הזאת דנה בהם עכשיו, הגענו לתחום המוסכים, שהוא כמובן תחום מאוד חשוב. אבנר אולי יסביר את התנאים המקצועיים.

סעיף 100 קובע את התנאים על מנת לקבל רישיון להפעלת מוסך. זה כולל את התנאים הפיזיים של מקום ומבנה מתאימים, את הנושא של סוגי המנהלים המקצועיים להפעלת אותו סוג של מוסך, וכמו כן גם מה ההכשרה הנדרשת לאותו מנהל מקצועי. בסעיף (ג) מי שיכולה לאשר את המוסך זאת גם מעבדה מוסמכת.

לא הבנתי באיזה נסיבות יידרש אישור ממעבדה מוסמכת.

הוא רשאי במקרים מסוימים. ישנם מקרים שאם נגדיל את הרישיון משנה ל-3 שנים אנחנו נרצה, לפני שאנחנו מנפיקים לו את הרישיון, שמעבדה מוסמכת תבצע בדיקה של המוסך עצמו לגבי הציוד, המכשור, כוח האדם והכל. על בסיס הבדיקה הזאת אנחנו ננפיק את הרישיון.

שיקול הדעת שנתתם כאן הוא מאוד מאוד רחב. הפרמטרים שהגדרת כרגע לא מוצאים את ביטוים בנוסח. השאלה אם אתם לא רוצים בכל זאת לגדור בסעיף קטן (ג) את שיקול הדעת.

יש פה גם חסם כניסה ויציאה.

שלא ברור לפי מה הוא יופעל.

אני לא רוצה לשבת עכשיו כמו שישבתי בדברים קודמים. יש לכם עכשיו זמן. אני סוגר את הישיבה. תשבו עכשיו עם רונן לוי ועם כל הגורמים על כל הנושאים האלה, כדי שנרוץ איתם. שבו עם משרד הכלכלה, שבו עם עורך דין עצמון, כדי שאני בישיבה הבאה אוכל להתקדם במהירות. אני לא רוצה לשבת פה סתם ולבזבז זמן. אני מודה לכם. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>
13/07/2014

11:59