ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 15/07/2014

קידום תוכניות למניעת אלימות כלפי תלמידים ושל תלמידים - דוח מבקר המדינה 64ג', עמ' 807.

פרוטוקול

 
PAGE
2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 138>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 9:00
סדר היום
<קידום תוכניות למניעת אלימות כלפי תלמידים ושל תלמידים - דוח מבקר המדינה 64ג', עמ' 807.>
נכחו
חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

שמעון אוחיון

באסל גטאס

מיקי רוזנטל
מוזמנים
>
ליאורה שמעוני - משנה למנכ"ל ומנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, משרד מבקר המדינה

מירה אבוראס-תלי - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

אחמד סלימאן - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

כרמל קרני - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

מיכל כהן - מנכ"לית משרד החינוך

רוני דיין - מנהל אגף טכנולוגיות מדע, משרד החינוך

גילת דנה - מפקחת במינהל חברה ונוער, משרד החינוך

עינב לוק - מנהלת היחידה לקידום אקלים וצמצום אלימות, שפ"י, משרד החינוך

חנה שדמי - מנהלת אגף א', שפ"י, משרד החינוך

דוד רטנר - מנהל גף הערכת פרויקטים, ראמ"ה, משרד החינוך

נצ"מ עינת גיל צוברי - רמ"ח שיטור קהילתי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

מיה שריג - רכזת מטה עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים

מיכל מנקס - ראש מינהל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

רונית ישר אל - רפרנטית אגף המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה, משרד ראש הממשלה
מנהלת הוועדה
חנה פריידין
רישום פרלמנטרי
יעל, חבר המתרגמים
<קידום תכניות למניעת אלימות כלפי תלמידים ושל תלמידים - דוח מבקר המדינה 64ג', עמ' 807.>
היו"ר אמנון כהן
בוקר טוב לכולם, אני פותח את הדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
היום 15 ביולי 2014, י"ז בתמוז תשע"ד. היום יום י"ז בתמוז, אני אומר כמה מילים מה קרה בי"ז בתמוז, חמש פורענות אירעו ביום זה: השתברו הלוחות הראשונים שהוריד משה, התבטל קורבן התמיד בבית המקדש, הופקעה חומת העיר ירושלים, שרפו את התורה והועמד צלם בהיכל שבבית המקדש. חורבן בית המקדש גרם לזעזוע קשה לעם ישראל. בית המקדש היה סמל לריבונותנו על ארץ ישראל. אנו צמים כדי לבטא את צערנו על מה שקרה בימים ההם. מטרת הצום היא גם לימינו אנו כדי שלא נחזור על שגיאות אבותינו. בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם ובימים אלה עלינו להרבות באהבת חינם.
מכאן נשלח הצלחה לחיילי צבא ההגנה לישראל, שיחזרו בשלום למשפחתם, לביתם, שלא יאונה חס וחלילה דבר רע לעם ישראל. נשלח מכאן ברכה לכל הפצועים "ה ישלח להם הקב רפואה שלמה ומהירה. שתפילותינו תתקבלנה ברצון, אמן.

הנושא שעל סדר היום, קידום תכניות למניעת אלימות כלפי תלמידים ושל תלמידים – דוח מבקר המדינה 64ג', עמוד 807.
אני מכבד בברכה את מנכ"לית משרד החינוך הגברת מיכל כהן. את בפעם הראשונה כאן, אנחנו מאחלים לך הצלחה בתפקידך הרם, בתפקידך החשוב בחינוך ילדי ישראל ובכלל את כלל הילדים, את דור העתיד של המדינה שלנו. אנחנו מחזקים את ידייך, קודם כל שבכל דבר שתגיעי שתהייה לך הצלחה רבה.

היום אנחנו מתעסקים בדבר רגיש, אלימות כלפי תלמידים ושל התלמידים. אנחנו ערים לטיפול היומיומי שלכם באלימות כלפי תלמידים ובין התלמידים ביניהם. יש חוקים שצריך לאכוף אותם. "חוק חינוך ממלכתי" משנת 1953 שצריך לתת חינוך וכן את "חוק זכויות התלמיד" משנת 2000. אלו חוקים שעברו תיקוני חקיקה בדרך. חשובה לנו מאוד הגנת הילד, על גופו, נפשו, רגשותיו ועל רכושו. כמובן גם ללמד אותו ערכים ודרך ארץ, לכבד את הזולת, לכבד את המורה, לכבד את ההורים, לכבד את החבר – ואהבת לרעך כמוך. כשיש ערכים מלאכתנו קלה יותר.
דוח מבקר המדינה, מציין מספר דברים שלא היו בסדר. תפקידנו לעלות אותן, תפקידכם לתקן את הליקויים – זו מטרת הדיון. ביקשנו שהמנכ"לית תבוא, כי ההנחיה היא של המנכ"לית. המדיניות נקבעת על ידי השר ומי שמוציא לפועל הוא מנכ"ל המשרד, היום יש מנכ"לית בתפקיד החשוב הזה. תפקיד המנכ"ל מוזכר בדוח ולכן ביקשנו לראות את הרצינות שבדבר. אני בטוח שהצוותים המקצועיים התקדמו כברת דרך. לאחר שנשמע את עיקרי ממצאי הדוח נשמע מכם דיווחים. נשמח לשמוע שבסופו של דבר תיקנתם את הליקויים ופחות או יותר אנחנו יודעים לתת הגנה לילדנו שנמצאים במערכת.
אנחנו חיים בעולם דיגיטלי מתקדם בו הילדים נחשפים למידע דרך המכשירים הדיגיטליים. אנחנו מוצאים שיש פגיעה בילדים עד כדי התאבדויות של ילדים כתוצאה מלחץ כזה או אחר שהוא אומנם לחץ וירטואלי שפוגע בנפש. כלומר, בעידן של היום אנחנו צריכים להיות ערוכים לכל דבר, לבדוק את הדברים. אלו דברים חדשים שלא היו בעבר ובוודאי יצוצו עוד דברים חדשים, אנחנו צריכים להיות ערים. המטרה היא שנדע כשהורים שולחים את ילדיהם לבית הספר הילדים חוזרים בשלום בדיוק כמו שאנחנו דואגים בצבא שהחיילים יחזרו בשלום.
כאן כמובן יש את הפעילות שלכם, של מינהל חברה ונוער, באמצעות תכנית בית ספרית וגם תכניות שצריכות לפעול בשעות שלאחר שעות הלימוד. את השעות בלתי פורמאליות אנחנו רוצים לתת כדי שהם לא יסתובבו ברחובות וחלילה יהיו חשופים לדברים השליליים שבחברה. אנחנו רוצים לשמור עליהם גם באמצעות בפעילות, שיעורי עזר, פעילויות ספורטיביות כאלה ואחרות, לחשוף כל אחד לכישרונות שלו ולהפנות אותו לאפיקים בהתאם לכישוריו, אחד מוסיקאי, אחד צייר. המטרה למלא את הזמן שלהם בתוכן חיובי אחרת הם ידרדרו לתכנים השליליים שהם קלים להשקעה, לא צריך להשקיע בזה.
ניתן למשרד מבקר המדינה, בבקשה ליאורה, את רוצה להתחיל? לאחר מכן תציגו לנו בקצרה את עיקרי ממצאי הדוח, בהמשך נשמע את הגופים המבוקרים. בבקשה.
ליאורה שמעוני
בוקר טוב לכולם. אלימות היא תופעה חברתית שלילית, את זה כולנו יודעים. אלימות בכלל ואלימות של בני נוער זה בעצם ביטוי לתופעת האלימות שקיימת בחברה כולה. לצערנו אנחנו שומעים כמעט מידי יום על תופעות אלימות. אנחנו שומעים על אלימות גם בקרב בני נוער. אני אוכל להזכיר שרק לפני יומיים נרצח נער, נדקר נער בן 16 בכרמיאל לאחר - - -
קריאה
בכרמיאל זה לא היה דקירה, היה לו מום בלב. הוא לא נדקר.
ליאורה שמעוני
אוקיי, אבל, אנחנו רואים אלימות. התופעות כמובן לא חסרות - - -
שמעון אוחיון
פורסם כאילו היה זה מעשה דקירה, אם התברר אחר כך שזה משהו אחר, יכול להיות שהתברר והיא לא ידעה, אבל גם אנחנו שמענו.
קריאה
לא נורא, יש גם אחרים.
ליאורה שמעוני
לא חסרים אירועי אלימות. אנחנו חשופים ואנחנו שומעים עליהם מידי יום. אנחנו גם לא יכולים להתעלם מאירוע שקרה לפני זמן קצר, האירוע הנורא שבו הנער מוחמד אבו חדיד נרצח, החשד שמעורבים ברצח הזה בני נוער.

התופעה הזאת מאוששת מחקרים שנעשים ומצביעים על כך שדעות אנטי דמוקרטיות ואנטי שיווניות כלפי האחר, כלפי השונה, כלפי מישהו לא כמוני היא תופעה שרווחת. זו תופעה שרווחת בקרב האוכלוסייה כולה ובקרב בני נוער בפרט. ההתמודדות עם תופעת האלימות והמניעה שלה מוטלת בראש ובראשונה, אנחנו יודעים, היא מוטלת על הבית במשפחה, אצל הקרוב לילד שהם אלה שבעצם מעצבים את האישיות של הילד כבוגר אחראי ומוסרי. אבל מלבד המשפחה, מלבד ההורים שלו אנחנו לא יכולים להתעלם מהאחריות של משרד החינוך שהוא גורם מספר אחת מבחינת מוסדות המדינה. עליו מוטלת האחריות להקנות את הערכים וחינוך לסובלנות ומניעת אלימות. שם מבלה הילד את מרבית שעות יומו מאז שהוא ילד רך בשנים ועד שהוא ילד בוגר. בנוסף למשרד החינוך יש גורמים נוספים, מערכת הרווחה, הרשויות המקומיות וכמובן גורמי האכיפה האחרים שגם הם מעורבים במניעת האלימות ובטיפול בתופעות אלימות.

בדוח הזה אנחנו התמקדנו למעשה בשלושה מרכיבים. תכף נפרט, נציג בדיוק את הממצאים שעלו בדוח. אני רק אזכיר את הנושאים שאנחנו התמקדנו בהם. התמקדנו בתכנית המערכתית של מערכת החינוך לטיפול במניעת האלימות, בהתמודדות במצבי סיכון ואלימות ברשת האינטרנט – זו תופעה שהיא יחסית חדשה בשנים שדורשת גם הערכות ייחודית, מקצועית בתופעות האלה. אנחנו נחשפו וגם היושב ראש הזכיר את המקרים הקשים מאוד שהביאו לתוצאות חמורות מאוד כתוצאה מתופעות של אלימות, מתופעות של חרם ושל השמצות ודברים מהסוג הזה. הנושא השלישי שהתמקדנו - - -
באסל גטאס
יש משהו מיוחד בזה. באינטרנט התמריץ להיות אלים הוא יותר. אתה לא רואה את מי שאתה משמיץ - - -
ליאורה שמעוני
מצד אחד אתה אלים ומצד שני אתה אנונימי - - -
מיכל כהן
בעיקר, אין שם נוכחות של מבוגרים. זה המוקד.
באסל גטאס
אני מכיר אותם בפועל. כשהם מתחילים לכתוב, הם נעשים אגרסיביים יותר, הם מרשים לעצמם מה שהם לא מרשים - - -
מיכל כהן
כשאין מישהו מאחור.
ליאורה שמעוני
אנחנו באמת התייחסנו לנושא הזה באופן מאוד משמעותי. פרק שלם בדוח עוסק רק בנושא הזה. הצבענו גם על ליקויים שעלו בטיפול בתופעה הזאת. תכף נתאר אותם.

הנושא השלישי שבו עסקנו הוא תכנית "עיר ללא אלימות" כאן שמנו דגש על שני מרכיבים. האחד, נושא שעות הפנאי. השני, הטיפול בהתייחסות למגזר המיעוטים.

ככל שאנחנו יכולים להגיד, הממצאים שלנו העלו שיש מגמת שיפור בשנים האחרונות. אנחנו לא יכולים להגיד שהיא לא קיימת. יש מגמת שיפור במרבית סוגי האלימות ובעיקר בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. בחטיבה העליונה שומרים פחות או יותר על אותם נתונים ועל אותו היקף של התופעה. אבל בכמה סוגי אלימות עדיין התופעה היא מאור רווחת, היא ברמות מאוד גבוהות או ברמות שלא השתנו. למשל, להגיע עם סכין לבית הספר, או שימוש בסמים, אלימות מילולית ואלימות חברתית.

מדובר כאן בדוח מאוד מקיף, אני אציג בפניכם את העובדים שעשו את הדוח הזה. יושבת לצידי כרמל קרני, סגנית מנהלת האגף שעוסק בתחום החינוך. לידה מירה אבוראס, אחמד סלימאן, עובד נוסף חזי טל עיני לא נמצא איתנו כאן, הוא גויס למילואים בצו 8. הם העלו ממצאים קשים, באמת ממצאים קשים וחשובים.
כרמל קרני
מנכ"לית המשרד והצוות הבכיר, שפ"י , אני מוכרח להודות לכולם גם על שיתוף הפעולה בעשיית הביקורת ובהצפת הנושא. בסופו של דבר, הממצאים באו לעזור לכולנו ובראש ובראשונה למשרד החינוך.

נקודת המוצא שלנו בדוח זה היא במידה מסוימת גם עמדת הגורמים המקצועיים. החינוך למניעת אלימות והקידום אקלים חינוכי מיטבי, בעצם זה מילת המפתח של יצירת האווירה הנכונה בבית הספר. צריך לטפל במכלול החיים של התלמידים בבית הספר, בשעות הפנאי, בקהילה, באינטרנט, באותם מוקדי חיכוך שאותם מזהים כל הזמן כמחוללי אלימות. בדוח הזה מצאנו שהמאמץ המשמעותי של משרד החינוך למניעת אלימות היה בבית הספר עצמו. כאן משרד החינוך ראוי באמת למילה טובה על העשייה שלו. הוא בנה תכנית מערכתית, הציב את הנושא הזה כיעד מרכזי, הקצה לנושא הזה תקציבים, הקים מערך הדרכה, שיפר את אמצעי הניטור ועשה עוד שורה של פעולות כדי לפעול בצורה יותר טובה ממה שהיה בדוח משנת 2008 ו-2007. המשרד כמובן עדכן את חוזר המנכ"ל שלו בנושא הזה, הצביע עליהם, נתן יותר סמכויות למנהלי בתי הספר. אסור לשכוח שמנהלי בית הספר הם האנשים שצריכים לעשות בשטח את הפעולות גם להטבת - - -
היו"ר אמנון כהן
אם כך, אני מבין שהכול בסדר.
כרמל קרני
הוא עשה פעולות במסגרת בית הספר.

הדוח מצא נקודות חולשה, בפעילות של המשרד בשעות הפנאי. אפשר להגיד שזה מחצית מהחיים של התלמיד. שם באמת האחריות על התלמיד היא יותר רופפת. כאן צריך היה להתמקד יותר ולגייס את אותם גורמים, אני מסתכלת כעת על הנציגה של חברה ונוער, אם את המרכז לשלטון מקומי וגם את "עיר ללא אלימות" ואת כל התכניות הרבות שישנן בשטח שפועלות בתחום הזה. צריך היה לעשות איגום משאבים כי לאורך הדרך אנחנו אומרים שנקודת המפתח, גם משרד החינוך וגם כל הוועדות אמרו, זה שיתופי פעולה קודם כל בתוך המשרד.

הנדבך האחר, שלדעתנו הוא נדבך מאוד מרכזי, אני חושבת שהוא שייך למאבק באלימות, זה הנושא של הגזענות והיחס לאחר והיחס לקבוצות מיעוט. הנושא הוא על פני השטח. העוצמה והרמות של חוסר הסובלנות כלפי האחר, במילים עדינות, זה נושא שעל פני השטח הוא יותר מעשר שנים. בשנת 2000, בעקבות מהומות אוקטובר בוואדי ערה, התחילה בשפ"י עשייה רצינית בתחום הזה. הקימו ועדה לגישור, גיבשו תכנית, אבל כל התכניות האלה הופסקו במקום למנף את הנושא הזה ושמשרד החינוך על יחידותיו כולן ייקחו וישימו אותו די כתכנית חירום, במידה מסוימת כתפיסתי. אני מוכרחה להגיד שאנחנו רואים בעיקר בשבוע האחרון ביטויים מאוד קשים של חוסר סובלנות כלפי מיעוט. - - -
היו"ר אמנון כהן
זה היה בגלל מה שקורה, לא בגלל - - -
באסל גטאס
מחקרים הוכיחו במהלך השנים, שיש עלייה - - -
היו"ר אמנון כהן
איפה? שעולה הרף בבתי ספר ערביים? איפה אתה מתכוון?
באסל גטאס
בין הנוער היהודי שאומר שלערבים לא מגיעות זכויות.
היו"ר אמנון כהן
בבתי הספר במגזרים, שם יש פעולות גזעניות?
באסל גטאס
שיבדקו את הסקרים.
היו"ר אמנון כהן
צריך לבדוק בשני הצדדים, אי אפשר לבדוק בצד אחד ובצד השני אתה מצמיח דברים חדשים. זה צריך להיות סימטרי.
באסל גטאס
נראה לי פאתי לשאול נער ערבי אם ליהודים מגיעות זכויות אזרח.
היו"ר אמנון כהן
לא זכויות אזרח, עם כל הכבוד, גזענות זה לא רק זכויות אזרח.
שמעון אוחיון
כך הוא תופס את זה, למה לא? אנחנו מדברים כאן - - -
היו"ר אמנון כהן
משרד החינוך צריך לבדוק את זה משני הצדדים. להשכין שלום, כמו שיש לנו בספר הספרים "ואהבת לרעך כמוך", זה לגבי כולם. "לרעך" זה לאהוב את הזולת, לאהוב את הגר, הכול זה אותו דבר. אנחנו צריכים להכניס אהבת חינם לכל פסיפס החברה הישראלית על כל מגזריה. לכן להתמקד רק במקום אחד זה לא יעזור כי התופעה תהייה במקום אחר. זה צריך להיות סימטרי, צריכה להיעשות עבודה, צריך לעשות פעילויות משותפות, לעשות קייטנות משותפות, משחקי כדורגל יחד. שהכול יהיה ביחד כדי שירגישו שאין שוני וכולם בסדר. כולנו בני אדם כי בצלם אלוקים ברא את האדם. אדם הוא צלם אלוקים ולכן העבודה צריכה להיות מערכתית.
כרמל קרני
אני אמשיך בנקודה שאדוני הציג. אני חושבת שמשרד החינוך, כרגע משרד החינוך שמתחיל לטפל בילד בעצם מגיל 3 והלאה, אבל צריך מעבר למה ששפ"י התחיל לגייס את כל היחידות שלו לנושא הזה - - -
היו"ר אמנון כהן
זה הופסק בשנה מסוימת?
כרמל קרני
זה הופסק. כאן בחינוך שלא רק בפתולוגיה, מדובר כאן בחינוך לערכים, לחינוך לדמוקרטיה, לשיח נכון, בעשייה חיובית.
התחום המרכזי הנוסף שאנחנו התייחסנו אליו הוא התחום של התמודדות עם מצבי סיכון באינטרנט. האלימות הוירטואלית היא החלק הקיצוני שלו. כאן, כמו שגם חבר הכנסת וגם אדוני הציג, מדובר במאפיינים שמאפשרים לבני הנוער לצד הדברים החינוכיים, אין ספק, משרד החינוך תופס בראש ובראשונה את השימוש באינטרנט כשימוש חיובי ומפעיל את זה בצורה חיובית. אבל באינטרנט יש משהו מיוחד שנותן יותר חופש, פחות ויכוח, זמין, יש טשטוש בין הפרטי לציבורי והילד, שהוא בסך הכול בתחילת דרכו, לא תמיד בשל, נחשף כאן לתכנים ולגם ליכולות שאין לו.
פה מצאנו שמשרד החינוך במידה מסוימת, היחידה שיותר התמקדה בנושא הזה היא היחידה של מינהל מדע וטכנולוגיה, לא מספיק ראינו שהמשרד קידם תכניות, גם תכניות יוזמות של משרדים אחרים, של ארגון האינטרנט ושל המגזר השלישי. גם בין היחידות בתוך המשרד עצמו לא היה מיצוי בכל מה שעשתה כל אחת וגם של שיתוף הפעולה. יכול להיות שמאז נעשו פעולות. חשוב לציין שהביקורת הייתה בתשע"ג והיא הסתיימה לפני שנה, יכול להיות מאוד שמאז, וגם ראינו שנעשו דברים, הפסידו פה, במידה מסוימת, שנים שאפשר היה לקדם את הנושא הזה יותר. גם בתחום האלימות הוירטואלית הצבענו על כמה דברים שאפשר לשפר.

הנדבך השלישי, שהוא בעצם המשלים, זה "עיר ללא אלימות". "עיר ללא אלימות" היא תפיסה שבאה להעצים את כוח שיש בתוך הרשות המקומית, את שיש לכל אחד בכל אחד מהמשרדים. למשרד החינוך יש תפקיד מאוד מרכזי כי הוא אחראי על 50% מהתכנית יחד עם המטה של "עיר ללא אלימות" שנמצא במשרד לביטחון הפנים. משרד החינוך הוא הגורם המקצועי, הוא הגורם שנותן את התכנים, הוא הגורם המוביל. כאן ראינו שהיו חמש שנים שהתכנית הזאת קצת התעכבה בגלל מחלוקות. כשאנחנו נכנסנו לביקורת - - -
היו"ר אמנון כהן
הייתה לי הזכות להעביר את החוק הזה בוועדת הפנים. התחלנו עם 30, 34 רשויות בזמנו. לכמה הגענו היום?
קריאה
היום יש 140.
היו"ר אמנון כהן
בכל מקום אנחנו מניחים את היתד. התחלנו עם 30 והנה הגענו ל-140 וזה יתפתח ל-250. נקווה שלא נצטרך בכל עיר. לא כל עיר צריכה "עיר ללא אלימות". יתכן שיש ערים טובות שמתמודדות לבד ולא צריכות סיוע נוסף מהמדינה. כמובן שאיפה שצריך.
כרמל קרני
נקודת הפתיחה, אותה אנחנו בדקנו כאן, הייתה נקודת פתיחה שהייתה קצת קשה. היה ניסיון של יישור קו. ראינו את זה ביחידות המטה אך יחד עם זאת זה לא חלחל מספיק באותה תקופה לא לרמת המטה, לא לרמת הרשות המקומיות ולא לבתי הספר. עדיין לא ראינו את שיתוף הפעולה בין הגורמים של "עיר ללא אלימות", במקרה הזה, לבין מדריכי המוגנות אל מול גורמי האקלים החינוכי. אלו בעיות שהתחילו להציף אותן ולנתח אותן בשני המקומות, אבל עדיין לא ראינו את זה מספיק במהלך הביקורת. כאן ראינו שני נדבכים שבמידה מסוימת משלימים בעיות אחרות. האחת, הטיפול במגזר הערבי. במטה "עיר ללא אלימות" מיפו את הבעיות. בביקורת שעשינו במשטרה ראינו שדיברו על הצורך ליצור בעניין הזה מודל מתאים יותר לרשות מקומית ערבית. צריך להגיד שהחלק של הרשויות מקומיות ב"עיר ללא אלימות" הוא יחסית גבוה כי אלו רשויות שאין להן ושהן זקוקות לתמיכת המדינה. כאן לחוסר הזה יש משקל - - -
היו"ר אמנון כהן
>
בכל דבר. גם בתשתיות, גם ברווחה.
קריאה
כאן צריכה להיות התאמה מיוחדת, אלו מאפיינים אחרים.
כרמל קרני
נדבך נוסף הוא נושא ההסעות. בגלל המיוחדות שיש במועצות האזוריות ובמקומות אחרים, "עיר לאל אלימות" הציפה את זה ונתנה לכך איזו דחיפה. גם כאן ראינו מהלך שלא הושלם.
היו"ר אמנון כהן
להסיע את הילדים לאותו מרכז כביכול.
ליאורה שמעוני
בתוך ההסעה, זו תופעה מאוד חמורה.
כרמל קרני
בשורה התחתונה, אנחנו ראינו באמת עשייה, אבל במישור המערכתי היו כל מיני נקודות ומקומות שצריך היה לשפר אותם, בפירוש לשפר גם את שיתופי הפעולה ולחדד דברים.

אני מוצאת לנכון להגיד שאנחנו קראנו את ההתייחסות של משרד החינוך וגם את של המשרד לביטחון הפנים. במשרד החינוך, שפ"י וגם מינהל המדע והטכנולוגיה, לתיקון הליקויים שהופיעו בדוח. ראינו יחס מאוד רציני של התחלות.
שמעון אוחיון
אבקש אחר כך, להתייחס באופן כללי. לפני כן, ברצוני לשאול שאלה. האם במסגרת הבדיקה שלכם, נתקלת גם באלימות כלפי מורים?
כרמל קרני
נמצא כאן נציג של ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) וגם נציגה של - - -
שמעון אוחיון
מדובר באופן כללי על מעשי בריונות.
היו"ר אמנון כהן
לא נגעו בזה.
ליאורה שמעוני
זה חלק מהבדיקה שנעשית בשאלון של מיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית), שם נבדק גם החלק של אלימות כלפי מורים ואלימות - - -
שמעון אוחיון
כן, אבל לעשות את ההבחנה כי ממילא יש דוחות שמתייחסים לזה. היה מן הראוי גם להתייחס ולעקוב אחרי הממצאים הללו.
מיכל כהן
אנחנו מתייחסים ונתייחס.
שמעון אוחיון
כן, אבל חשוב שמבקר המדינה שבוחן בין היתר את התגובה שלכם, את ההתייחסות שלכם. אם אנחנו לא מעלים את כל סוגי האלימות - - -
מיכל כהן
אתה מתכוון, אלימות כלפי מורים ומורים כלפי תלמידים.
שמעון אוחיון
בכלל. ישנם סוגי אלימות שאינם מדווחים למפקח המחוזי. למה לא לפרט? אגב, אחר כך אני מוצא שראמ"ה דיבר על מעשה בריונות וכדומה. זאת הבעיה, זאת הליבה כאן.
כרמל קרני
אנחנו התייחסנו ואני חושבת שאנשי משרד החינוך יכולים לפרט באופן כללי לגבי הסוגיה. גם לגבי הדיווחים נתנו ביטוי לנושא הזה. אני חייבת להגיד שאנחנו תפסנו, אני חושבת שגם את החינוך, את העניין של יצירת האקלים. בדוח הזה התייחסנו פחות להיבטים של האכיפה, של הדיווח. זה בתוך זה פן של השלמה, אבל זה מצריך דוח בפני עצמו.
ליאורה שמעוני
אני אדגיש את זה עוד פעם כי אולי זה לא היה ברור. הדוח עסק יותר בחינוך למניעת אלימות ולא כיצד אתה מטפל בתופעות של אלימות. זה דוח אחר. הדוח הזה מתייחס לחלק הזה.
שמעון אוחיון
סליחה, אני מוכרח להיות עקבי בעניין הזה. ההערה היא הערה מתודית, קודם מה זה המאבק בגזענות ואחר כך אתם מגדירים מהי גזענות. גזענות היא התנהגות שמפלה בין אדם לאדם, זו אפליה - - -
באסל גטאס
זאת הטרמינולוגיה שלכם.
שמעון אוחיון
עזבו את הגזענות, עזבו את הסיפור הזה. תעזבו. אני עקבי בנקודה הזאת כי יש כאן פרופגנדה סמויה. זה לקחת אותי לתורת הגזע, לנאצים, לאפרטהייד, לדברים האלה. כתוב במפורש, כתבת שזו התנהגות המפלה בין אדם לאדם על רקע אתני, על רקע לאומי, על רקע איזה שאתה רוצה. אני לכל אורך הדרך אלחם באמת בעניין הזה. שימו לב, כי בסופו של דבר זה חוזר אלינו, מי שמשווה אותנו, מי שמשווה כל מעשה שלנו אל תורת הגזע של הנאצים, מה שעשו או למה שעשו, קוראים לנו מדינת אפרטהייד כי לנו יש חוקי אפרטהייד עם אותם שמונה חוקים מפורסמים? אנחנו נופלים בפח, אנחנו זורמים עם זה.
היו"ר אמנון כהן
הם מתכוונים כאן למשהו אחר, אתה צודק, תודה.
חשוב לנו לראות שאתם במקום אחר. הדוח מציין, שאתם בגיבוש תכנית מערכתית שש"פי אמורה הייתה להכין. כתוב: "אולם התכנית המערכתית התמקדה בנעשה בתחום בית הספר ולא עסקה בתחום הבלתי פורמאלי, מינהל החברה ונוער". כלומר, צוין שבתוך בית הספר אתם די סגורים. השאלה, מה בנוגע לשעות הבלתי פורמאלי כי במחצית מהשעות הילדים נמצאים שם. בבקשה המנכ"לית תתחילי. נמצאים כאן גם אנשי המקצוע שלך. שוב, ברוכה הבאה. את בפעם הראשונה אצלנו.
מיכל כהן
אני מבקשת להודות שהזמנת אותי. אני כן מבקשת להתייחס לסקירה של כרמל כי אני חושבת שהיא מידתית, הוגנות ומתייחסת גם לנקודות החוזק וגם לנקודות החולשה. אני רואה בדוח הזה כדוח שמציף ליקויים לאורך השנים. את מה שחשוב אני בדרך כלל אומרת, זה מה עושים ולא איך מסבירים.
באופן כללי, אני חושבת שהנושא של אלימות זו משימה לאומית. זה לא משהו מנותק ממה שקורה בחוץ. מערכת החינוך לוקחת אחריות ותמשיך לקחת אחריות מכוון שהילדים הם הדור שלנו והם דור העתיד. אם יש סיכוי שנשפיע עליהם זה דרך מערכת החינוך. יחד עם זאת, אני תמיד רוצה להדגיש, לא כי אני לא לוקחת אחריות או כי המערכת לא לוקחת אחריות, מערכת החינוך כמו תמיד היא הבבואה של החברה. אפשר לדבר עד מחר על "כבד את אביך ואת אימך" ולהתייחס מהם הערכים הכוללים כולל הנושא של יחס למיעוטים ויחס כלפי האחר.
כשבחוץ מתנהל שיח שבפני עצמו הוא שיח אלים, הוא שיח מתלהם, אז קשה מאוד לבודד בין מה שקורה בתוך המערכת לבין מה שקורה מחוץ למערכת. כל מה שאני אומרת זה האחריות של כולנו. האחריות של כולנו החל מבית המחוקקים ועד אחרון הילדים. לתוך המציאות הזאת, שלא פעם כשהסמכות ההורית, אני אתייחס למה שאמר חבר הכנסת, כשהסמכות הורית התערערה, אז צריך לראות כיצד התופעות האלה מחלחלות לבית הספר. כיצד הילדים שבאים מאיזו אווירה נכנסים למוסד החינוכי ואת מה קורה בתוך המוסד החינוך ואחרי שעות הלימודים.
התפיסה שאנחנו אחראים על שעות הלימודים, קודם כל בוודאי שאנחנו אחראים על שעות הלימודים, אבל אנחנו לא רואים את התפיסה החינוכית כמסיימת את תפקידה בתום יום הלימודים. אנחנו רואים את התפיסה החינוכית שאומרת 'חינוך הוא חינוך לאורך שעות היום'. לא הכול זה המורים, אבל מערכת החינוך היא מערכת שלוקחת בחשבון גם את השותפים השונים של החינוך: את תנועת הנוער, את המתנס"ים, את הקהילה, את הרשות, את המשטרה, את כל מי שנמצא בתוך הקהילה ושיש לו נגיעה לילדים ונוער.
הפעילות היא פעילות, ראו את הפעילות האחרונה שאנחנו עושים, פעילות הקיץ, לכאורה לא היינו חייבים. לכאורה זה לא תפקידם של המורים. יצאנו בתהליך רחב היקף שקראנו לו "מחנכים מסביב לשעון" תהליך שאומר 'יש לנו אחריות כוללת על שעות היום והלילה, לנו ולשותפים שלנו'. אני חושבת שרק בדרך הזאת. בהתאם למדינות של המשרד, של השר כפי שהוא הנחה, אנחנו נוכל.
כפי שאת אמרת, אם לא יהיה איגום של משאבים, כוחות ויוזמות אז כל אחד יעסוק בתחומו והמכלול ימשיך להיות בעייתי.
היו"ר אמנון כהן
אז מי מרכז את המכלול?
מיכל כהן
אנחנו לגמרי מתייחסים לזה שאנחנו מרכזים את המכלול. אני חושבת שצריך להסתכל על הדוח משנת 2007, זו בעצם ההתמודדות האישית שלי, אבל זו ההתמודדות כשאני מעדיפה להתייחס אליה כשיש ביקורת ולא חוסכים מאיתנו ביקורת וזה בסדר. אני מסתכלת מה אנחנו עושים איתה ולא מה היה בעבר. דוח 2007 העלה לא מעט ליקויים ובלא מעט בעניין חוסרים בהנחיות, בתכניות ובהתייחסויות. צריך לראות בפרספקטיבה משנת 2007 ועד היום מה עשה המשרד גם לפנינו וגם אחרינו. לראות שזה לא יורד מסדר היום הציבורי שלנו. גם בתכניות האסטרטגיות ב-2009, ב-2011 ועכשיו בתכנית האסטרטגית הנושא של קידום אקלים, אנחנו אוהבים לדבר על תופעות מהיבט החיובי, על אקלים בטוח, אקלים מיטבי לרבות המאבק בנושא האלימות. אני משתדלת לא לומר 'מאבק באלימות', אנחנו משתדלים לומר התמודדות וצמצום היקף התופעה.
קריאה
איך אתם מודדים?
מיכל כהן
יש לנו פריסה. משנת 2007 ועד היום, אנחנו פועלים בהיקפים רבים. צריך לומר, שהארתם לא מעט נקודות ועל בסיס הנקודות שהארתם גם פעלנו.

כמו שאמרתי, שמנו את זה גם בתכניות האסטרטגיות. אתם יודעים, מערכת שיודעת להגדיר מהי המשימה, מהו היעד, מקצה משאבים, מקצה הדרכה, מקצה תכניות – זה קורה. זה סיפור שאנחנו לא מכירים גם בהיבט הערכי וגם בהיבט של האלימות. עשינו תהליך ממוקד בנושא אלימות, אבל רחב יותר בנושא אקלים. פרסמנו חוזרי מנכ"ל, הוראות והנחיות. אנחנו עושים מיצ"ב אקלים בכל המערכת, מה שלא היה בשנים קודמות. אנחנו רואים התערבות מודרכת במערכת. יש לנו בתי ספר שהם בתי ספר במיקוד. בכלל השיטה שלנו לבדוק איפה זה לא פועל למרות כל מה שאנחנו מנחים מורים ומדריכים, איפה יש קושי עדיין. את אותם בתי ספר אנחנו מסמנים אותם כבתי הספר כבתי ספר במיקוד ושם עושים הדרכה יותר ממוקדת, התערבות יותר פנימה. נכנסו מגני הילדים עד כיתה י"ב. אנחנו עושים סקר של ניטור אלימות כול שנתיים.

צריך לראות מגמות. קטונתי מלומר "אין אלימות", הרי יש, אנחנו יודעים. אבל, צריך לראות מהי המגמה לאורך השנים. עוד משהו, תמיד אני אומרת שלא חכמה לעשות פיקים של התערבות כדי להראות שיש איזה שיפור, צריך לראות שהשיפור הוא לאורך זמן, שהוא שיפור מתמיד. הרי אנחנו מתעסקים במערכת שהיא מערכת מהגדולות במדינה עם היקף אדיר של: ילדים, הורים, מורים וצריך לראות שהמערכת שומרת על סטנדרט ביצוע וההתייחסות בנושא של צמצום אלימות היא לאורך שנים.

אם נסתכל על הסקרים של הארגון הבינלאומי לבריאות ואם נסתכל על נתוני המיצ"ב ואם נסתכל על ניטור האלימות ואם נסתכל אפילו על דוחות המשטרה, אנחנו רואים צמצום עקבי בכל התופעות. נכון, בעל יסודי בחלק מהמקומות יש מה שנקרא 'שמירה על יציבות', אבל אם נסתכל על כל המכלול, המערכת התקדמה. לפחות מהשנים שאני הייתי מנהלת היא תקדמה באופן דרמטי בצמצום התופעה.
יתרה מזאת, נכון שיש מדי יום, מדי שבוע, אירוע אלימות שהשיא שלו בעיניי היה הסיפור של הילד משועפאט. כשקורה אירוע כזה שהיה חריג בכל היבט צריך גם את לראות ואסור לשכוח כאן גם את ההיבטים הפוליטיים ומה קדם לזה ואת כל הדברים האחרים. כל אירוע כזה יוצר איזו דריכות של כל המערכת, דריכות של כל החברה. צריך לראות שגם אירועים אחרים של דקירת ילדים במועדוני נוער הן תופעות שהן תופעות חריגות. כפי שאת אמרת הן לא מאפיינות סכינאות בבית הספר. בכלל לתופעה של סכינים בבית הספר כדאי שנתייחס אליה בזהירות כי ברוך ה' זו עדיין לא תופעה במדינת ישראל. יש לנו הרבה בעיות אחרות, יש לנו גם ילדים שמציקים וגם ילדים שמתעללים, יש לנו. לא צריך להשית על המערכת כי זה כמעט ולא קורה בה.
שמעון אוחיון
כמה זה? 6% של אלימות פיסית, זה בדוח המבקר, התופעה משמעותית. באחוזים זה נשמע מעט אבל מבחינה - - -
מיכל כהן
כל אחוז וכל ילד - - -
שמעון אוחיון
אם זה 6% מכלל המערכת - - -
מיכל כהן
כן אדוני, אבל כל אחוז וכל ילד זה 100% עבור עולמו. בכל זאת, מערכת שיש בה למעלה מ-2 מיליון תלמידים ומערכת שלאורך שנים היו לה אחוזים הרבה יותר גבוהים, אז צריך להסתכל על זה. אתה יודע, הייתי שמחה לומר 100% אין לנו אלימות, אבל כנראה זה המצב האוטופי וכנראה כשיהיו במדינת בישראל 0 אחוז אלימות, גם במערכת החינוך יהיו 0 אחוז אלימות. עד אז, כל מה שאני מנסה לומר זה איך אנחנו משפרים ומצמצמים - - -
היו"ר אמנון כהן
זה מתחיל מחינוך. אנחנו נתחיל קודם למעלה, קודם נשפר את מערכת החינוך, אצלך בבית, אצלך בגן הילדים, אז אנחנו נצמיח דור חדש שלא יהיה אלים.
מיכל כהן
לגמרי. תמיד אני אומרת, כאן אנחנו לוקחים אחריות ואני לא מסירה את האחריות.
היו"ר אמנון כהן
אז אולי חברי הכנסת שיבחרו לא יהיו אלימים.
מיכל כהן
יכול להיות, זה הביצה והתרנגולת. יש אחריות כוללת גם להורים, גם למורים, גם למערכת וגם לחברה.

אני כן רוצה לדבר על מה אנחנו עושים עכשיו. בהמשך הצוות המקצועי יתייחס לכל ההיבטים כי התייחסתם כאן לא מעט לתכנית ב', תכנית ב', תכנית ב'.
מאז שנכנס השר החדש, אני הייתי לאורך השנים במערכת, אני לא חדשה במערכת, מבחינתי אני אומרת שזה טיפול מערכתי לאורך שנים. גם השר הקודם וגם השר הזה, כל אחד מהם פעל ואף אחד מהם לא יכול לומר "אלימות זה לא בצד שלי'" להפך, שמים את זה בתכנית אסטרטגית, משקיעים בזה הרבה מאוד משאבים כי כולנו מבינים שלפני מדברים על הישגים, מדברים על ערכים מדברים על אקלים שמייצר איזו מוגנות לילדים. בלי זה אי אפשר לא ללמוד ולא להשיג. ולכן, משרד החינוך מוביל עכשיו תכנית כוללת שמדברת בדיוק מהתפיסה שאומרת אין חינוך של בוקר וחינוך של ערב. יש כאן רצף חינוכי, כמו שאמרתי, מחנכים סביב לשעון.
את צודקת שלאורך שנים, גם בתוך המשרד שלנו וגם בין המשרדים בממשלה, זה דיון אחר כיצד כדאי לה לממשלה לעבוד ברמה של איגום משאבים וברמה של איגום תכניות ושלא כל משרד יוביל את שלו ולא יתחברו. אבל גם בתוך המשרד לאורך שנים היה חסר החיבור בין שפ"י היה חיבור אבל חלש, לבין מינהל חברה ונוער, למינהל מדע וטכנולוגיה ולעוד גורמים אחרים. אני חושבת שהיום עובדים, לא רק שלא מקבלים מגורם אחד, בוודאי לא אני ולא השר מקבלים מסמך שהוא של יחידה אחת, אנחנו בונים צוותי עבודה שהם צוותי עבודה משולבים.
מה זה אומר? זה אומר שמינהל חברה ונוער, שפ"י, מינהל מדע וטכנולוגיה שותפים בתכנית שנקראת 'התפתחות אישית ומעורבות חברתית'. זאת התכנית הכוללת – לא רוצה לראות יותר שפ"י לבד, מינהל חברה ונוער לבד, מדע וטכנולוגיה לבד. יש פה אחריות כוללת. מכוון שאנחנו מבינים שאם נעשה מוגנות בבוקר ונתייחס למוגנות אחר הצהריים הדברים נכנסים לבית הספר אם רוצים או לא רוצים. אם הם יוצאים משער בית הספר ויש אלימות בהסעות, אז אנחנו יודעים שזה חוזר לבית הספר וזה לא נגמר מחוץ לכיתה ולכן בניינו תכנית משותפת.

יצאנו עם תכנית 'התפתחות אישית ומעורבות חברתית'. זו תכנית כוללת למערכת החינוך שמדברת גם על הרצף מה עושים מבוקר עד ערב וגם על הרצף הגילאי. כלומר, זה לא רק לאורך היום אלא גם לאורך השדרה של הגיל. אנחנו בכלל מדברים על תכניות מערכתיות, על הנחיות, על נהלים. יש תכניות שהן תכניות מדף ואנחנו מאוד מאמינים באוטונומיה הבית ספרית. זאת אומרת, אני כמנהלת בית ספר לצורך העניין יודעת לקלוט את הכלים, את הנהלים, את ההתוויות החדשות, אבל בסוף האחריות מתחילה ונגמרת במנהל בית הספר. אסור לנו לשכוח את זה. תפקידנו כמטה ומחוז הוא להעצים את צוותי החינוך, לתת להם כלים, לתת הנחיות, לתת להם מדיניות ולתת את היכולת להניע תהליכים. במקום שקשה להם אנחנו צריכים להתערב כפי שאמרתי.
במקום הזה אני רוצה לומר שגם כשאנחנו מוציאים את חוזר מהמנכ"ל החדש שלקח בחשבון כל מיני הערות שלכם. למשל, הערה שאמרה 'ועדה מלווה כזאת או אחרת', ההנחיה שלי למערכת, בבית הספר צריכה להיות וועדת היגוי אחת. בדיוק כמו שאני אומרת שלא שפ"י לבד, מינהל חברה ונוער לבד, מדע וטכנולוגיה לבד, צריכה להיות ועדה אחת שמתכללת את העשייה כי בסופו של יום בית הספר הוא אחד, זה אורגן, זה ילד אחד ולא משנה מי אחראי במשרד על איזו תכנית. בסוף אנחנו צריכים לדאוג למכלול, אני קוראת לזה, 'המוצר החינוכי'.

דיברו כאן על גזענות. כן גזענות, כן אפליה לא אפליה, אנחנו לא יכולים לברוח מהמקום של היחס לאחר, שמאוד מטריד אותנו. יחס לאחר, בכל פעם מישהו אחר הוא האחר. פעם זה יהודי וערבי ופעם זה חילוני ודתי ופעם בעל צרכים מיוחדים וללא צרכים מיוחדים. זאת אומרת, התופעה שחברה צריכה להתמודד עם המקום שפעם אחת אני שווה ופעם אחת אני דומה, פעם אחת אני שונה, זה לא מהפה לחוץ. יש לנו קושי בדבר הזה. זו חברה שלא מעט יודעת להגן על זכויות, אבל כשמישהו נוגע בזכויות או מדבר ברמה של תופעה כזאת או אחרת, כולם קמים עליו. יש לנו קושי בלנהל שיח שהוא שיח מכבד. לכן אנחנו יצאנו עם הנושא המערכתי שנקרא 'אחר הוא אני'.
שמעון אוחיון
זה חמור מאוד. אני הבנתי את ההתייחסות של היחס לאחר - - -
מיכל כהן
היחס לאחר מטריד אותנו.
שמעון אוחיון
האחר הוא אני?
מיכל כהן
כן. האחר הוא אני זה אומר שכל אחד מתחבר למקום שלו - - -
שמעון אוחיון
ואיפה האני?
מיכל כהן
אני אסביר למה הכוונה. אפשר לצקצק, אבל אני רוצה להסביר מה המטרה של המערכת. המטרה של המערכת, אחת, לא לומר 'יש לנו נושא שנתי'. זה מאוד פופולארי. בשנים האחרונות זה היה לכבד והזכות לכבוד, עושים V, גומרים שנה ועוברים לנושא שונות. בואו, הרי בסוף חינוך לערכים זה לא לעשות V עוד שנה ועוד שנה. לכן לקחנו נושא שהוא נושא מערכתי שלא משתנה. נושא שמכיל בעצם כמעט את כל הערכים, אם תרצו או לא תרצו, ערכים שמדברים על המקום שלי כבעל זהות שיכולה להיות שונה מהאחר ועדיין מכבדת את המקום שלי ואת המקום של האחר. לכן אני אומרים 'פעם אני דומה ופעם אני שונה, אבל תמיד אני שווה'. זאת לא סיסמה. אני באמת פחות אוהבת את הסיסמאות, אני יותר אוהבת את הרעיונות ומה עושה המערכת בעניין הזה.
המערכת לקחה את זה כנושא רב שנתי ומנחה את כל הצוותים כולל פעולות יישומיות להגביר את תקנת המפגשים בין אוכלוסיות, לטפח תכניות בית ספריות שהן תכניות שמתייחסות לסוגיה של האחר הוא אני. אם תרצו, אתמול הייתי באחד מבתי הספר של הקיץ וראיתי איך הילדים, איך המורים, כן יש חשיבות שהמשרד מנחה שזה נושא שאנחנו רוצים לראות אותו בפועל קורה. לא מספיק להזמין ילד עם צרכים מיוחדים למפגש חד-פעמי ולהגיד עשיתי 'האחר הוא אני'.
אנחנו רוצים לראות את ההתייחסות לאורך השנה כשאנחנו גם יודעים לכבד דעה של מישהו אחר, מגזר אחר ואנחנו לא מתלהמים לא ברשת ולא במקום אחר גם כשאנחנו כועסים על תופעה כזאת או אחרת. לכן הנושא 'האחר הוא אני' הוא הנושא החינוכי המערכתי שמתייחס גם לאפליה, גם לגזענות וגם למקום שלי כבעל זהות ולזכותי, אבל גם לחובה שלי להתייחס לאחרים. אני מאמינה שבתהליך כזה כשאנחנו מנסים לחבר את משרד הרווחה, את המשרדים האחרים לאותו נושא, אני מאמינה שככל שהמשרדים האחרים, ככל שנהפוך את זה כנושא של החברה אנחנו נצליח לתקן. אני כבר רואה שותפויות. אני אתן כעת לצוות להתייחס לפעולות אחת לאחת.
שמעון אוחיון
אני מבקש להתייחס לדברים שעלו בביקורת, אחר כך שהצוות יתייחס.

בכל זאת בעניין הזה יש לי הרבה מה לומר על הסיסמה הזאת שלדעתי היא גם, אני לא רוצה לומר חלילה נבובה, מסוכנת 'האחר הוא אני'. אני מאוד מאוד מוטרד שאם אין אני אז האחר נכנס בואקום, הוא ממלא את מקומי. אם אנחנו לא נטפח את הזהות שלנו של מי אנחנו ובין היתר בתוך הזהות שלנו זה היחס לאחר. אבל אתם הולכים לבטל את האני ולהכניס את האחר במקומי. זה בהקשר הזה - - -
מיכל כהן
אני לא יודעת מאיפה אדוני - - -
שמעון אוחיון
אני שומע, אני ער לדברים הללו.
מיכל כהן
דיברתי על זהות.
שמעון אוחיון
אני רואה את הדברים הללו, כי אני שותף בסדנאות לאנשים שנפגשים ומבטלים את עצמם בפני האחר. נכון, אני צריך לטפח את היחס לאחר, זה חלק מהזהות שלי, של בניית האישיות שלי, אבל אתם הולכים בקטע הזה של הסיסמאות מהעולם במציאות שלנו לצערי, אבל זה ויכוח בין אנשי החינוך בנקודה הזאת. אמרתי את מה שאמרתי.
אני מוטרד מהעניין של האלימות, אני גם לא מסתיר שאני מוטרד מאלימות כלפי מורים. אני מאמין, שמי שמחזיק את כל מערכת החינוך הם המורים ובוודאי צריך להשקיע בהם. כשאני מסתכל, אחרי הכול אלו מנהלי בתי הספר. נקבעה תוכנית וכשאני קורא בדוח ששליש מהמנהלים לא כינסו את צוות האקלים או 20% מבתי הספר לא בנו תכנית התערבות או שמנהלי מחוזות שהם בעלי ההשפעה בעניין הזה לא עמדו בראש הוועדות במקום ואחר כך הם גם אינם מדווחים., אני לא יודע למה אין חובת דיווח על מעשי בריונות, גם זה לא ברור לי. מדוע אין חובת דיווח על מעשי בריונות, לאן זה הולך? זה מוחבא מתחת לשולחן?
היו"ר אמנון כהן
יש כאן דיווח לוועדות.
שמעון אוחיון
בקטע הזה אני אומר נקבעה תכנית, יש תכנית הדרכה, רק 82% מבתי הספר, ב- 24% מאותם בתי ספר שעברו את התהליך ההדרכה אחרי הכול לא מוקם צוות אקלים. גם נקבעה תכנית, גם יש תכנית הדרכה ועדיין ב- 24% אין – אלו ממצאים של המבקר.

אני מוטרד גם ממה שראמ"ה אומר, נכון, יש שינויים אבל עדיין סוגי האלימות ושיעורי האלימות במקרים הללו נשארו גבוהים וזה אומר דרשני גם למערכת החינוך. אני חושב שבקטע הזה צריך באמת לשלב גם את המנהל, גם את המפקח המחוזי כדי שתהייה כאן סמכות. אנחנו צריכים להוות דוגמה. המערכת, אני שואל איפה השר בקטע הזה. נקבעה תכניות ומדוע מנהלי בתי הספר באותם אחוזים גבוהים אינם מיישמים ולא מקיימים את צוות האקלים שאמור לטפל בבעיית האלימות.
באסל גטאס
מתוצאות הדוח באופן כללי ומבלי לנוגע בפרטים, למרות שאני אגע בכמה ממצאים. גברתי המנכ"לית, הרושם הכללי שלי הוא שהמשרד לא לוקח את המשימה הזאת גם מבחינת הסדר גודל וגם מבחינת הקצאת המשאבים. למשל לסעיף ההדרכה שנחשב לגורם המרכזי בתכנית, הוקצו 10 מיליון שקל בשנה למערכת חינוך עם מיליוני תלמידים ועם מאות בתי ספר. לא נראה לי שזאת תכנית שבאמת מוטמעת כרצון המשרד והשר כמדיניות להשיג בה הישגים. אנחנו יודעים, גם המבקר אומר וגם את אמרת, שבית הספר הוא הכלי המרכזי לחינוך לערכים ולבלימת האלימות בקרב בני נוער. אם זה המצב כשכולם משוכנעים שזו המציאות אז הפער בין המשאבים לבין כמות האנרגיה ומיקום העניין בסדר העדיפויות שלכם, יש כאן פער גדול. זה באופן כללי.
לדעתי אם רוצים להפוך את זה לתכנית לאומית אסטרטגית עם יעדים מדידים לאורך ארבע-חמש השנים הבאות, לדוגמה, מה שנעשה עם הוועדה, שהוחלט עליה כבר בשנת 2001-2002 והייתה אמורה לפעול, בוטלה לפני חמש שנים והיא לא קיימת. לפני כחמש שנים, היא הפסיקה לפעול ללא הנמקה - - -
קריאה
לא. זה גישור - - -
באסל גטאס
אבל שירי באה במקומה. זה לא ביקורת אישית כלפייך או כלפי השר הנוכחי, זה משהו שמראה עד כמה הדבר הזה באמת תופס מקום גבוה.

כל סקרי העמדות לאורך הזמן, אני לא מדבר על מספר מקרי האלימות שנמדדו ודווחו וכדומה, אלא על פי סקר עמדות בקרב בני נוער ישראלים, תכנס לגוגל ותמצא עשרות מקרים, מראים תמיד שבעשר השנים האחרונות יש נטייה להתגברות עמדות ודעות אנטי דמוקרטיות. זה באופן כללי וכולם מכירים וכולם מסכימים.

אני לא יודע אם התכנית שמה לעצמה דגש שחינוך לאזרחות ולדמוקרטיה, בפרט מה שנעשה עם המורה לאזרחות שקצת התבטא, הבנתי שבסופו של דבר הוא גורש - - -
היו"ר אמנון כהן
הוא לא גורש מהארץ.
באסל גטאס
תשמעי, לפעמים נדרש טיפול שורש, את לא יכולה לחנך לקבל את האחר מצד אחד ולצייר את האחר בכול הספרות ובכל ספרי הלימוד הבית ספריים עם סטריאוטיפים מסוימים. את בטח ערה למה שאני מדבר, למשל איך הערבי נראה, מרועה הצאן ועד הגנב. זה בעיקר בספרות הילדים.
היו"ר אמנון כהן
למה? הרי הם עובדים במשרד מבקר המדינה, במשרד הכלכלה, הם נמצאים. למה אתה אומר - - -
באסל גטאס
זו עדיין הדמות שמופיעה בספרות וגם בספרי הלימוד וגם בספרות הכללית. אני מביא - - -
שמעון אוחיון
יש לי עצה בשבילך, בטל את הקונפליקט, קבל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ולא יהיה לך לא סטריאוטיפים ולא דעות קדומות וגם כאזרח לא מעשי אפליה, קבל את קיומינו פה.
באסל גטאס
מתעלמים מהאחר. את הערבים, לא היינו פה - - -
שמעון אוחיון
חלילה, לא אמרתי את זה.
באסל גטאס
ההתאמה צריכה להיות גם לקבל, מה שנקרא people to people במושגים העולמיים של איך ליצור קשרים, זה מאוד חשוב כאן. אני חושב שיש יהודים לא ראו ערבי בחיים שלהם או שלא באו במגע איתו. אני חושב שבמקרים שבתי ספר ביקרו האחד את השני, יש לדוגמאות - - -
היו"ר אמנון כהן
יש כאלה יהודים שלא ראו חרדי בחיים שלהם.
שמעון אוחיון
70% גם לא רוצים לראות חרדי. אפרופו, 70% הם 'האחר הוא אני' או אני הוא אחר.
באסל גטאס
הריאקציה של איך רואים את הדמות של הערבי בספרי הלימוד. אי אפשר אחר כך לטפל בדימוי של האחר כשנוטעים בילדים שהערבי הוא האויב או הגונב.
היו"ר אמנון כהן
תודה. השלטון המקומי מיכל, חשוב לי לדעת על שיתוף הפעולה בין השלטון המקומי לבין אגפי החינוך לבין "עיר ללא אלימות" ובכלל המערכת הזאת איך היא עובדת.
מיכל מנקס
לכן היה חשוב לי לדבר. תודה אדוני היושב ראש. בראש ובראשונה אני לומר שאני מכירה גם את הדוח וגם את הנושא ובטח ובטח את פעולות משרד החינוך. אני מדברת ספציפית על חוזר מנכ"ל שיצא ממנכ"לית משרד החינוך בשנת 2009. קודם כל אני מבקשת לברך עליו כי לראשונה הוא היה מהיר וברור וגמיש. עם זאת הוא נתן חופש בתוך גבולות למנהלי בתי הספר. אני גם רוצה לומר שהדוח הזה מרגיע אותי מאוד משני היבטים. האחד, משום שהכשלים, אם ניתן לומר או לקרוא להם כך, הם ברי תיקון. בסופו של יום בגדול, הם מדברים על תיאום בין אם בתוך יחידות המשרד או בין משרדי ממשלה וכדומה. בוודאי ובוודאי כשמדובר על שיתופי פעולה ועל תפיסת הרצף החינוכי שהוא אותו הרצף שדיברה עליו מנכ"לית המשרד שהוא מדיניות משרד החינוך. אני רק יכולה לברך עליו, שכן הרשות המקומית היא המרחב. במרחב ההתרחשות ברשות המקומית יש את הילדים, את בני הנוער, מבוגרים, קהילה. כמו בכל קהילה גם במוסדות החינוך ישנם תהליכים כאלה ואחרים.
אני מבקשת לומר כאן משהו כשאני יודעת שאני לא אחדש, אגב הערה לכך שלא כל עיר צריכה למשל את תכנית "עיר ללא אלימות". אני כן רוצה לומר, כמו שאין מוסד חינוכי שאין בו אלימות, כך גם אין עיר שאין בה אלימות. כדי שנוכל לטפל בבעיה, אני מדברת בלשון רבים, משום שאני רואה אחריות של כל המבוגרים המשמעותיים האחראים על חינוכו של תלמיד – פה כולנו לוקחים אחריות מאוד גדולה, לצערי לא תמיד עם סמכויות – אבל בוודאי ובוודאי כשמדובר על רצף של מחנכים אם בביתו של התלמיד, אם בבית ספרו שהוא ביתו השני ואם בתנועות הנוער או חוגים בקהילה, בקונסרבטוריונים או בכל צוות אחר, ברור וחשוב שתהייה שפה מילולית אחת. שפה שתעביר את אותם תכנים, את אותם מסרים, את אותן תכניות, תדבר על אותם דברים. אני חושבת שצריך להתמקד כי אנחנו מאוד טובים במקרים חריגים ובמצבי חירום במדינה בכלל.
בבתי הספר, אנחנו יודעים מה לעשות, אני רוצה למפות בסופו של יום את הפעולות. למערכת החינוך יש תפקיד עיקרי אם לא היחיד במניעה במהלכי החינוך, במניעת האלימות. יחד עם זאת אנחנו לא יכולים לדלג על יתר יחידות הרשות המקומית שאמונות על האכיפה, על ההתרעה ועל הענישה, הם כולם גרים בתחומי הרשות המקומית.
בכדי שנצלח ובכדי שלא תהייה אלימות משום סוג, לא ברשת, לא פיסית ולא נפשית וכדומה, אנחנו חייבים לדבר על חלופות וזו שפת החינוך. אנחנו יודעים להגיד מה לא, אנחנו חייבים להגיד מה כן ומה במקום. מה כן קורה כן בין כותלי בית הספר וקורה תחום הרשות המקומית. לכן אני קודם כל רוצה לומר שתפיסת העולם שלי, אני מאמינה שהיא של רוב היושבים כאן, אומרת שהחברה בריאה ורוב החברה בריאה. התופעות שאנחנו רואים גם אם הן מתחילות בגיל שלוש, חמש ושבע ולא חשוב ממה הן קורות, התופעות הללו חייבות להיעצר ויש לטפל בהן בראיה הוליסטית של כל הגופים.

שיתופי הפעולה בין השלטון המקומי לבין משרד החינוך הדוקים.
היו"ר אמנון כהן
איך את רואה את שיתופי הפעולה הללו?
מיכל מנקס
הם הדוקים יותר מתמיד בעת הזאת. אני רוצה לברך עליהם. אני סמוכה ובטוחה שבתוך יחידות המשרד, אני מכירה את מדיניות המשרד ואת העומדים בראשו ואת הרצון שלהם לראות את התכלול הזה. - - -
היו"ר אמנון כהן
מיכל, אני לא מצליח להבין. אנחנו פה מנסים ללמוד נושא, לראות אם יש כשלים בחיבורים. הכול יפה והכול בסדר. אני רוצה לדעת אם יש כשלים בחיבור בין "עיר ללא אלימות", משטרת ישראל, השלטון המקומי, החברה למתנ"סים, אגפי החינוך כאלה ואחרים, אגפי הרווחה- זה מה שחשוב לי. אם אני אוציא כרגע מכתב ליושב ראש השלטון המקומי שאומר 'נא להדק את הקשרים בין הגופים', אבל אם את אומרת שהכול "דבש וחלב" והכול בסדר, אז בסדר. לא הבנתי.
מיכל מנקס
יש לי בעיה, כי הבת שלי אלרגית לדבש ואני לחלב. בכל מקרה, אני מבקשת לומר, שיתופי הפעולה טובים מתמיד. אנחנו מוצאים אוזן קשבת במיוחד במשרד החינוך, כך גם במשרד הרווחה. אגב, אני שותפה לשולחן עגול של חינוך, רווחה שיצרו שני המשרדים ואנחנו עוסקים בפילוח וניתוח של דברים. אני כן רוצה לבקש ולכן אני אומרת, אין לי ספק שנעבוד ושיהיו לנו עוד צוותי עבודה - - -
היו"ר אמנון כהן
>
איך את רואה את החיבור בין המגזר הערבי - - -
מיכל מנקס
דקה. אני ביקרתי בהרבה רשויות במגזר הערבי - - -
היו"ר אמנון כהן
מיכל, אני רוצה שתגידי איפה יש קשיים. אני מבקש לדעת אם יש.
מיכל מנקס
אני לא אמרתי שהכול טוב. אין מצב שהכול טוב - - -
היו"ר אמנון כהן
אז תגידי איפה יש קשיים. אני וועדת ביקורת. אנחנו מתייחסים לביקורת, איפה אנחנו צריכים להירתם ולעזור לגופים לעבוד. מה שטוב, לכי לוועדת החינוך, שם רק טוב.
מיכל מנקס
אני הולכת לשם. דקה. אני מבקשת רק לומר בקשה נוספת. אני נמצאת גם במגזר הערבי בהרבה מאוד רשויות - - -
היו"ר אמנון כהן
אז איפה הבעיות שם? אם יש בעיות.
מיכל מנקס
אני אסביר. אני לא יכולה לדבר בשם עיר מסוימת, אבל אני כן אמקד את הבעיה. אחת הרשויות שהיא באשכול סוציו-אקונומי 1, כולנו מבינים מה המשמעות, אמר העומד בראשה, 'יש לי המון תכניות, המון תקציבים, אין תכנית אחת בארץ שאין אצלי. אני צריך איש מקצוע שיעשה לי את התכלול'. הרי על זה אנחנו מדברים ואין לי ספק שעל זה נשקוד. נשקוד הכוונה לא רק משרד החינוך אלא הרשות המקומית וצוות שיעבוד ונעשה תכלול.

אני כן רוצה לבקש ולומר, תמשיכו את המלאכה. "עיר ללא אלימות" או התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון לא מצויה בכל הרשויות והיא נדרשת ולו בשביל התכלול.
היו"ר אמנון כהן
תכף נראה איך היא עובדת, אולי צריך לסגור אותה בכלל. תכף נראה. אלו כספי מדינה ונראה אם היא קולעת בכלל למטרה. הקמנו אותה לפני כמה שנים והרחבנו. צריך ללמוד, אולי נטיל את הכול על משרד החינוך שיטפל, הם החינוך.
מיכל מנקס
כל דבר אפשר לתקן. אגב, המשרד לוקח על עצמו המון אחריות. אני מקווה שיינתנו לו סמכויות. תודה.
היו"ר אמנון כהן
תודה. המנכ"לית, יש כאן חוזר מנכ"ל, מי ידבר על כישורי חיים? מה איתו בסוף? אמרו שזה פרויקט הלב.
חנה שדמי
אנחנו ניתן כמה התייחסויות. התייחסות אחת לכל ההערות סביב הנושא של התכנית כולל התייחסות על רצף הגיל ועל מגזרים שונים. עינב לוק תכף תפרט את זה. אנחנו נתייחס לביקורת סביב הנושא הלא פורמאלי וגילת דנה תפרט את כל מה שעושים היום סביב הנושא של מעורבות חברתית וכל החלק הלא פורמאלי.
היו"ר אמנון כהן
מה שמך?
חנה שדמי
חנה שדמי, מנהלת שפ"י.
היו"ר אמנון כהן
חנה, חשוב לי לדעת אם תיקנתם. אם תיקנתם - - -
חנה שדמי
אנחנו מתייחסים לתיקונים לאור מה שציינת בחלק השלישי שעוסק באלימות וירטואלית. אני אבקש לומר הערה כללית לפני שאפרט מה אנחנו עושים.

סביבה וירטואלית היא משהו שרמת השליטה בו היא לא היררכית, תפיסת העולם האינטרנטית היא לא היררכית. יחד עם התפיסה של משרד החינוך שאומרת 'אנחנו לוקחים תפיסה של כל 24 שעות כחלק מהאחריות החינוכית' צריך להבין שרמת השליטה כשהיא לא היררכית היא בעייתית. המוקד הוא איך אתה יוצר ילד שיכול לבחור בחיים בריאים, איזה סוג של כלי שיחה אתה נותן לו כדי שהוא יוכל בעולם הכול כך מורכב הזה יהיו לו כישורי שיחה בתוך העולם הזה . זאת התכנית שאבקש שגם עינב וגם רוני יתייחסו.
אני חושבת שמבט אחד כדאי להסתכל על הנתונים ולדייק אותם דרך רמא"ה. אני אבקש להתייחס למשהו על קשר ועל הגישור ולהגיד לאן זה הולך בתהליך. בבקשה עינב.
מיכל כהן
עינב, תתחילו לתת את התשובות.
היו"ר אמנון כהן
תשובות לגבי אלימות, כלומר כמה מדווח מנהל בית הספר וכשהוא מדווח איך הסטטיסטיקה נבנית. אם בית הספר רוצה לשמור על תדמית בית ספר כבית ספר שאין בו אלימות. אם יש אלימות הוא מעדיף להשתיק אותה או באמצעות סולחה בין הילדים והעיקר לא לדווח. כשאין יראה ואין מורה התופעה מתגברת. אם מדווחים וכשמתחיל תהליך אז אחרת. איך הפיקוח מתבצע?
עינב לוק
אני אנסה להתייחס, לא לכל סעיף וסעיף, אנסה להתייחס לעיקרי הביקורת.
היו"ר אמנון כהן
אם תדלגי על סעיף, אני אדאג להחזיר אותך אליו.
עינב לוק
אני אחזור לכל סעיף אם צריך, אנסה להתייחס לעיקרי הדברים.

התכנית המערכתית שהתפתחה ובאמת הורחבה בשנת 2009 להרבה מאוד בתי ספר וגני ילדים, כל זמן עוברת שינויים והתאמות בהתאם לצרכים ולמאפיינים של השטח. היום יותר ויותר אנחנו מבינים שאין מבנה אחיד של התכנית לכל בתי הספר, אלא כל בית ספר צריך לייצר לעצמו את התכנית שמתאימה לו על פי עקרונות שאנחנו מנחים.

לצורך כך, אנחנו מוציאים עכשיו חוזר מנכ"ל מעודכן. העדכון הוא עדכון עוד יותר ממה שאתם ראיתם. כשאתם עשיתם את הביקורת היו לנו הרבה דברים שהיו בפיתוח בקנה והם אמורים לצאת בתחילת השנה הבאה. העדכון של התכנית מתייחס גם בפרק א' של חוזר מנכ"ל על כך שאנחנו מעדכנים את התכנית בהיבטים שונים וגם לגבי ההתמודדות עם אלימות. לגבי הרשת אני אגיד שיש פרק חדש בחוזר מנכ"ל המועדכן שיצא רק על בריונות ברשת. בדיוק למי צריך לדווח, איך צריך לדווח, מה - - -
היו"ר אמנון כהן
הכול יהיה כתוב שם, אבל מי יפקח שהוא יעשה את זה?
עינב לוק
קודם כל חוזר מנכ"ל מחייב את כל בתי הספר לעבוד, ועובדים, לפי ההנחיות. אם נתייחס לשאלון האינטרנטי שהעברנו בשנה שעברה למנהלים שבו נשאל המנהל האם הוא עובד על פי חוזר מנכ"ל והאם הוא מנחה אותם וכיצד הוא מסייע להם – 98% מבתי הספר דיווחו שהם עובדים על פי חוזר מנכ"ל. אנחנו מקבלים כל הזמן עובדים מבתי הספר ויש הנחיות והקפדה של מנהלי המחוזות על עבודה על פי חוזרי מנכ"ל. עשינו פרק נפרד לרשת כי אנחנו יודעים שזה נושא שבאמת תפס שינוי וצריך לתת לו הנחיות ספציפיות וייחודיות. נגיד עוד מילה על הרשת, פרסמנו תכנית חדשה שנקראת 'פיתוח אחריות אישית וחברתית והתמודדות עם בריונות כולל בריונות ברשת' – עכשיו היא מופצת בתכנית קישורי חיים בכל בתי הספר. היא מוטעמת בכל בתי הספר ויש בה התייחסות נפרדת לנושא הרשת. אולי על הרשת ימשיך רוני ויפרט. זה פרק נפרד.
היו"ר אמנון כהן
בצוות האקלים המיטבי, מי טיפל?
עינב לוק
אנחנו.
היו"ר אמנון כהן
הדוח אומר "בבדיקה עלה כי כרבע מהמנהלים בשעת הלימודים בשנת 2011-2012, וכשליש מהמנהלים בשנת 2012-2013 לא כינסו את צוות "האקלים"- הבנת? כרבע בשנת 2011 וכשליש בשנת הלימודים 2012-2013, בשתי שנות לימוד לא כינסו שליש ורבע.
באסל גטאס
סליחה, מאיפה באה המילה "אקלים"?
עינב לוק
"אקלים" זה מושג מקצועי.
באסל גטאס
בעברית, אני רגיש מאוד לשפה. אני לא חושב - - -
עינב לוק
זה מונח אקדמי, הוא קיים בספרות המקצועית.
באסל גטאס
אתם יכולים לבוא עם מילה יותר יפה- - -
היו"ר אמנון כהן
בטח גדעון סער המציא את המושג.
עינב לוק
אקלים בית ספרי זה מונח מקצועי, אקדמי. חשוב לנו להגיד, שכל התכנית שלנו מלווה על ידי - - -
באסל גטאס
אני חושב שצריך לחפש משהו יותר אותנטי.
מיקי רוזנטל
למה לא אווירה?
היו"ר אמנון כהן
בואו נתעסק בעיקר.
עינב לוק
התכנית שלנו מלווה על ידי שני פרופסורים הכי מומחים בארץ ובעולם, פרופסור בנבנישתי ופרופסור ארנסטו מארה"ב. אנחנו מבססים את התכנית שלנו, על ידע אקדמי מצטבר ומחקרים שנעשו בארץ ובעולם ואנחנו מעדכנים אותה מדי שנה. זה מושג תיאורטי מחקרי שמופיע בכל העולם, כשהמשמעות שלו היא באמת אווירה, הרגשות בתוך בית הספר, היחסים הבינאישיים בתוך בית הספר, תחושת המוגנות של התלמידים. באמת זה מושג מאוד רחב, שמכיל בתוכו הרבה מאוד מרכיבים. להגיד מילה אחרת שלא מכילה את כל המרכיבים, זה לא לדייק מבחינה מקצועית.
שמעון אוחיון
אחרי כל ההשקעה הזאת, אתה מתפלא שרק שליש מהמנהלים מגייסים - - -
עינב לוק
לגבי צוות האקלים, אני יכולה להגיד שלאורך שנים אנחנו מנסים להטמיע תכניות בבתי הספר. בשנים האחרונות אוכל להגיד בוודאות, מכוון שזה הפך להיות יעד המשרד, מי שהוביל את זה אלו מפקחי המחוזות. הועברו על זה למנהלים, שאלונים אינטרנטיים כמנגנוני בקרה, של הערכה. היכולת שלנו להגיד באילו בתי ספר זה פועל עד רמת דיוק, באילו בתי ספר זה לא פועל, אני חושבת שזה מסר מאוד משמעותי. צריך לראות לא רק כמה לא קיימו אלא מה קרה לאורך השנים. אני אוכל לומר שלאורך השנים - - -
מיקי רוזנטל
אבל, תלוי איזה שיעור, כלומר איזה אחוז - - -
היו"ר אמנון כהן
שליש.
מיקי רוזנטל
אם זה שליש או 20%, יש כאן כשל.
מיכל כהן
צריך לראות, אם במקום שזה 15% שלא קיימו וועדה, האם ה- 15% הם אותם מקומות שיש בעיות אקלימיות. יש הרבה ועדות, וועדה זה לא שם כולל לטיפול. אם אני, כמנהלת בית הספר, החלטתי שאני מטפלת באקלים לא בצורה של וועדה אלא ברמה של צוות בין מקצועי שעושה כך אור אחרת, אז מה זה אומר, שזה לא? הרי בסוף זה מבחן התוצאה.
מיקי רוזנטל
האם בקטע הזה, זו החלטה מושכלת או סתם - - -
מיכל כהן
אנחנו יודעים, מיד יתייחסו לכך. אתם התייחסתם למנגנון הוועדה.
שמעון אוחיון
צריכה להיות הנחיה, שזאת תכנית כללית ושהיא מערכתית. אני לא חושב, שצריך להגיד למנהל בית הספר "אתה תעשה מה שאתה רוצה".
מיכל כהן
לא. ראשית אני לא אומרת "אתה תעשה מה שאתה רוצה", אבל אמרתי בהתחלה שהמדיניות שלנו היא, שאנו מנגישים כלים ושיטות למנהל בית הספר, הוא יכול גם לבחור מה לעשות. אנחנו מפקחים עליו ואנחנו מודדים - - -
היו"ר אמנון כהן
אז תקראי לזה משהו אחר. המנכ"לית, סליחה, בסוף אנחנו צריכים להיות במצב שלא תהייה אנדרלמוסיה, שלא כל אחד יחליט מה שהוא רוצה. גם משרד המבקר, מה שהוא בדק זה על פי תכניות שאתם קובעים. אתם קבעתם שתהייה תכנית א', ב' ו-ג', עם אמות מידה כאלה וכאלה והם נכנסים ובודקים. אם סברתם שיש שיטות חינוכיות אחרות, שאתם מפקחים עליהן, אז להגיד, "אפשר שלב א', אפשר גם ב' והעיקר שזה יהיה" - - -
מיכל כהן
זה התיקון של החוזר.
מיקי רוזנטל
איך המבקר לא כלל אותו בדוח שלו?
מיכל כהן
הנה, תשמע את תיקון הליקויים, עכשיו זה חדש.
היו"ר אמנון כהן
עינב, תעני לי, כתוב פה "...רק כמחצית מנהלים בשנים הללו גיבשו תקנון לבית הספר בשיתוף ההורים כנדרש בחוזר...".
עינב לוק
זה לא נכון. "...כמחצית מנהלים גיבשו..." - - -
היו"ר אמנון כהן
רק מחצית?
מיכל כהן
לא. הכוונה היא בשיתוף ההורים - - -
היו"ר אמנון כהן
"...בשיתוף ההורים, כנדרש בחוזר...".
עינב לוק
98% גיבשו תקנון, אני אתייחס לכך.
מיכל כהן
תתייחסי לנתונים, גם לנושא של הוועדה - - -
היו"ר אמנון כהן
אני רק מקריא ממה שכתב המבקר, אני לא ממציא אפילו מילה אחת.
שמעון אוחיון
זה אומר שהאקלים הבית ספרי כולל גם את ההורים.
עינב לוק
בוודאי, בתפיסה בוודאי.
היו"ר אמנון כהן
המשפט ממשיך, "...רק מחצית הביאו אותו לאישור המפקח המחוזי...". זאת אומרת שמחצית אפילו לא יודעים, זה לא הגיע למחוז.
עינב לוק
אני רוצה להתייחס קודם כל לתיקון הליקוי, איך אנחנו רואים את זה. בעקבות השאלון הזה, מפקחי בתי הספר מגיעים לבתי הספר עם הנתונים ומקיימים שיח עם המנהלים, איך הם עושים את זה אחרת. כך שיש לנו מעקב ובקרה, כי מעבר לזה שהוא הערכה, הוא כלי לדיאלוג עם בית הספר. מפקח בית הספר מגיע לכל בית ספר ובית ספר עם הנתונים, מקיים שיחה עם המנהל ובודק איתו האם יש לו חלופות אחרות. אחרי שאספנו את כל האינפורמציה מבתי הספר, מהמדריכים, מהחלופות, ראינו שיש בתי ספר שלא מקיימים את זה בהכרח, בצוות מוביל מיוחד שהוקם לצורך העניין הזה, אלא מובילים את זה בפורום אחר.
לכן בתיקון שיהיה בחוזר מנכ"ל שיתפרסם בספטמבר, יהיה כתוב שהצוות הכולל המוביל של בית הספר, יתייחס וייקח על עצמו את נושא האקלים. בית הספר לא מחוייב בהכרח להקים צוות נפרד, אבל הוא חייב בצוות המוביל של בית ספר, לקחת בחשבון את ההיבטים - - -
היו"ר אמנון כהן
זה מה שדיברנו, היגוי - - -
מיכל כהן
הוא גם צריך להגיש את זה בתכנית האסטרטגית, הוא צריך - - -
היו"ר אמנון כהן
עם ההורים או בלי ההורים?
עינב לוק
זה תיקון אחד.
מיכל כהן
הרי כל בית ספר מגיש תכנית בעקבות התכנית האסטרטגית. מטרה מספר שתיים, היא המטרה של שיפור האקלים וצמצום האלימות. כל בית ספר במדינת ישראל, מגיש תכנית עבודה לשיפור וצמצום הנושא של האלימות. זאת אומרת, אין לנו מנגנון אחד שאומר "אתם מחויבים", יש כמה אפשרויות ולכן יש לנו שליטה מלאה. אתם צודקים, לא בכל נושא אבל בנושא הזה, יש שליטה מלאה ומידע מדויק לגבי כל המנגנונים וכל התכניות הבית ספריות עם ליווי לאורך הדרך. לכן, אנחנו יודעים להגיד ככה או אחרת - - -
שמעון אוחיון
ומה עם בתי ספר שלא הגישו תכניות?
מיכל כהן
אין דבר כזה. לכל מפקח יש 20 עד 25 בתי ספר - - -
שמעון אוחיון
הוא בונה תכנית אלטרנטיבית לאותה תכנית הערכות שנקבעה?
עינב לוק
יעד 5, הוא נושא העוסק באקלים והוא חייב להתייחס בתכנית - - -
היו"ר אמנון כהן
אם הוא לא עשה הוא לא מקבל כסף?
מיכל כהן
אין מצב כזה. אין בית ספר במדינת ישראל, אני אומרת לך באחריות מלאה ואפשר לבדוק אותי, אין בית ספר שלא מגיש תכנית עבודה על שלוש המטרות ושלושה עשר יעדים רלוונטיים לנושא הבית ספרי, לרבות עניין האקלים והאלימות.
היו"ר אמנון כהן
עינב, "...כמחצית המנהלים בשנת הלימודים שתע"ב-תשע"ג, לא קיימו סדנאות להעצמת הצוות החינוכי בנושא צמצום האלימות וקידום האקלים בבית הספר...".
עינב לוק
אוקיי, אני אתייחס לאזורים ששאלתם אותי ואני אתייחס לנושא סדנאות לקידום אקלים.
קודם כל לגבי הורים, השותפות עם הורים זה אחד מהיעדים החשובים, זה נושא קריטי ומשמעותי בתפיסת העולם החינוכי. גם לנושא הזה נעשו פיתוחים שונים לאור העובדה, הנתונים שאנחנו רואים בשאלונים הם גם כלי בשבילנו להגיד גם במה להשקיע ומה צריך לפתח. אנחנו באמת מזהים שהנושא של שותפות הורים הוא נושא שיש צורך להשקעה רבה בו. לכן, גם בנושא של חוזר מנכ"ל יהיה פרק חדש ונפרד בנושא של שותפות הורים. יצאה ערכה חדשה שנקראת "נפגשים" שאומרת שלבית הספר יש חובה ליזום שותפות עם ההורים ולשתף אותם בתהליכים חינוכיים.
הנושא "לכתוב את התקנון עם ההורים", נשאר בעינו בחוזר מנכ"ל, כי אנחנו חושבים שזה חשוב. אנחנו נעשה את זה, לא רק מתוך זה שזה כתוב בחוזר. חוברת "נפגשים" אומרת, בואו נעבוד על התהליך הזה ואיזה ערך ומשמעות יש לשותפות עם ההורים. זו מוטיבציה פנימית, שבתי הספר יבינו שהם יכולים להרוויח מתוך השותפות הזאת. הרי את חלק מהדברים אוכפים באמצעות חוזר, אבל לא הכול זה חוזר. זאת אומרת שצריך לעבוד על תהליכים של שותפות, של מוטיבציה לעבודה משותפת, של קשר. אני חושבת שבתי ספר - - -
מיכל כהן
לפעמים יש קושי, צריך להגיד את זה.
עינב לוק
בתי ספר שהצליחו לייצר את השותפות, עשו דבר משמעותי. תראו את השאלונים שאנחנו מעבירים, אנחנו מזהים שהם עובדים על זה, על זה ועל זה ועדיין יש שם קשיים כאלה ואחרים. כשאנחנו מזהים שאם על זה ועל זה הם לא עבדו, אז כאן המקום להתערבות. צריך להבין שהשאלונים האלה, גם השאלונים האינטרנטיים וגם השאלונים למדריכים, הם לא רק שאלונים להערכה ובקרה, הם שאלונים באמצע תהליך שהוא לשלוש שנים, תהליך ההכשרה, ההדרכה והשאלונים האלה הם תוך כדי על מנת להחליט על מה לעבוד. הזיהוי של הקושי, הוא הזיהוי על מה לעבוד ועל מה להשקיע בתהליכים בתוך בית הספר.

אותו הדבר גם לגבי בתי ספר שלא קיימו סדנאות בנושא של אקלים בתוך חדרי המורים, אלו בתי ספר שאנחנו מזהים ושמים שם את הדגש לשנה הבאה. כלומר, זה כלי לעבודה, גם אי אפשר לעשות הכול באותה שנה. לכן התכנית ארוכת טווח, אפילו לא שלוש שנים שזה לווי הדרכה, אבל התכנית שלנו היא ארוכת טווח, שאומרת זה אורח חיים. אם לא עשית את זה השנה, בשנה הבאה אתה תבדוק מהם הקשיים ותשקיע בזה את האנרגיה. שוב, אנחנו עושים שאלונים - - -
היו"ר אמנון כהן
בינתיים הילדים עברו לכיוון אחר, הם לא קיבלו את מה שצריך.
עינב לוק
אני חושבת, שבכל פעם חשוב לשים את הדגש על ההיבטים החשובים, או שנמצאו בתוך בית הספר, זה הדבר שנקרא תהליכי הערכה ומדידה. גם מטרת שאלוני המיצ"ב, היא לא רק להעריך את המצב, אלא להגיד כל פעם על מה צריך לעבוד. כלומר כשאנחנו מצליחים לשפר משהו, זה הזמן להקדיש לנושא אחר. זו המשימה, זו לא תכנית אלא אורח חיים ובית הספר צריך לעבוד על התכנית לאורך שנים.
שמעון אוחיון
זה קצת קשה לקבל את ה- "אני צריכה לזהות ואני צריכה לזהות"'. מה, את צריכה מז"פ בשביל זה?. אלו דברים קיימים, המנוהלים בבתי ספר. את יכולה לבחון כיצד הם פועלים, אבל לזהות אני יודע כי אם יש הנחיה כללית, אז כל בתי הספר אמורים להצטרף לתכנית. אם יש תכנית התערבות, אז עכשיו אני הולך לזהות. שאני אקים יחידת מז"פ, כדי לבדוק איזה בית ספר נכנס או לא נכנס לסיפור הזה?
אני מדבר על תכנית התנהלות כללית, הנחיה כללית, האם כולם שם? לגבי התכנים המדידה והערכה של תכנית ההתערבות ומה נעשה, אני מבין שזה לוקח זמן. אבל בשביל להשתלב ולוודא שכולם משתלבים על פי הנהלים, אני לא צריך יחידת מז"פ כדי לזהות איזה בית ספר השתלב או לא השתלב.
עינב לוק
האמת שזו ממש לא המטרה. המטרה היא הכלי הזה, הכלי העיקרי גם של מיצ"ב, גם השאלון הוא כלי עבור מנהל בית הספר, הוא המטרה לזיהוי הבעיות. הכלי הזה בעיקר מיועד למנהל בית הספר, כדי שיוכל לבנות תכנית התערבות מבוססת נתונים. לדעתי, זה השינוי המרכזי שקרה במערכת החינוך מאז הכניסה של המיצ"ב וכניסת התכנית המערכתית.
מנהלי בתי הספר למדו לעבוד מביסוס נתונים, לבחון את הדברים, לבדוק לפני ואחרי האם חל שינוי. אנחנו לא עובדים רק לפי הנחיות אלא אנחנו בודקים את עצמנו על סמך נתונים, בודקים תכנית התערבות, שוב בודקים את עצמנו ומעבירים את התכנית שוב.
היו"ר אמנון כהן
אני רוצה להתמקד בנושא האלימות באינטרנט. אילו כלים יש לנו להתמודד, האם יש לכם כלים? בזמנו חשבתי שכדי לשמור על הילדים אולי כשבתי ספר יכניסו תכנים אתם תפקחו עליהם. הילד חשוף, הוא מאוד סקרן וכל דבר יכול לקפוץ לו מול העיניים. אנחנו יודעים שיש אלימות קשה מאוד באינטרנט. מצד אחד הוא כלי אדיר למידע ולדברים. מצד שני הוא כלי משיחת לנפשו של הילד. ההורים כמובן מחויבים לשמור על הילדים. מצד השני בכותלי בית הספר נפשו של הילד חשובה לנו כי אם נפגע בה יהיה מאוד קשה לתקן, לפעמים זה נזק לכל החיים. מי מטפל לנו בנושא נפש הילד באינטרנט?
רוני דיין
אני מאגף טכנולוגיות מידע במשרד. בנושא הזה, אנחנו למעשה מטפלים בשני ערוצים. האחד, הוא ערוץ מניעה בו אנחנו מלמדים וחושפים בפני הילדים וכמובן את אנשי החינוך במערכת לאמצעים השונים שעומדים ויכולים להגן על הילד בפני הגעה לאתרים כאלה ואחרים, אתרים שיכולים להיות פוגעניים. זה ערוץ המניעה.
בערוץ ההדרכה, ההסברה והפדגוגי, אנחנו מפעילים תכניות רחבות היקף, כמובן בתיאום עם שפ"י והיחידות האחרות של המשרד. תכניות בהן אנחנו חושפים את הילדים, קודם כל לצדדים החיוביים שקיימים ברשת ובדברים שיכולים לסייע להם להקטין את התופעות שהוזכרו כאן. לדוגמה, יש ילדים שאנחנו קוראים להם צופים מהצד, כלומר, תלמידים שלמעשה רואים איזה אירוע ולא מגיבים. תכניות הפיתוח המקצועי שלנו שאנחנו מקיימים ביחד עם שפ"י הן איך לאתר את הילדים האלה, לעבוד איתם כדי להפוך אותם מצופים מהצד לפעילים חיוביים בתוך המערכת, לכוון את הצעדים והפעולות מול החברים שעשו פעולה כזאת או אחרת שהיא לא הכי חיובית, איך לתקן אותה.
בנושא הזה הקמנו אתר מאוד מפורט עם תכנים רבי עוצמה במגוון רמות וכיוונים. אנחנו עושים מאמצים אדירים לתרגם את כל החומר גם למגזר הערבי. אנחנו בקשר עם המגזר החרדי ששם יש צורך בהתאמות מיוחדות שצריך לעשות. מיום ליום אנחנו הולכים ומתפתחים את שני הכיוונים האלה גם לתת את המענים לאותן אוכלוסיות שלא בדיוק יכולנו לתת להן בשנים עברו והיום זה כן ניתן.

אני חושב שהפעולה החליטו עליה, הזכירה אותה המנכ"לית, שהכול מרוכז בשפ"י זו פעולה מאוד חשובה. פעולה שבאמת ריכזה ונתנה לנו את היכולת להעצים את הכול ולהביא בצורה הכי נכונה את המידע לכל המגזרים. היום אנחנו פונים גם לאוכלוסייה של ההורים מצד אחד, לאוכלוסיית המורים מצד שני וכמובן לתלמידים כמובן מהצד השלישי.
היו"ר אמנון כהן
אתה לא זקוק לסיוע בחקיקה לנושא הסדרת כל תחום האינטרנט? כלומר, אתה אומר "בכלים שעומדים לרשותי, יש לי את האפשרות לתת את ההגנה המרבית שלא תפגע נפשו של הילד".
רוני דיין
יש דברים מסוימים, שדיברנו עליהם גם בוועדת המדע של הכנסת - - -
היו"ר אמנון כהן
גם מהפן של ההורים, לא כל ההורים מודעים, לפעמים יש הורים מהשכבות החלשות - - -
רוני דיין
אנחנו מודעים וזה גם נאמר בוועדות האחרות שהיינו איתם בכנסת בנושא של הטכנולוגיות, איך אנחנו בעצם מעצימים את הכלים האלה שעומדים לרשות ההורים. היום בידי ההורים יש כלים מספיק חזקים לבצע חסימות והגנות כבר במחשב האישי של הילד. יש דברים שהם עדיין פתוחים והם קצת בעייתיים כמו וואטסאפ וכדומה, אבל הטכנולוגיה עדיין לא נתנה לנו את הפתרון. יש קבוצות די שלמות של אנשי מקצוע שמנסים למצוא פתרונות גם לכלים האלה שעדיין לא ניתן די לשלוט בהם ולטפל בהם.
היו"ר אמנון כהן
תודה. אנחנו נעבור לדבר על האלימות. קודם חבר הכנסת מיקי רוזנטל.
שמעון אוחיון
סליחה מיקי, אומר רק דבר אחד. מאוד מפריע לי כאן בהתייחסות וגם בגלל שאני יושב מול צוותים, אני גם חבר וועדת החינוך, אנחנו יושבים היום בוועדה לביקורת המדינה והמבקר העלה ממצאים. אני חושב שההתייחסות צריכה להיות קצת יותר אחראית גם מבחינתנו וגם מבחינתכם גם כדי לתקן את מה שצריך. אני רואה את תפקידי כאן קצת שונה מאותה התדיינות בוועדת החינוך. מוטלת עלינו אחריות ולכן אנחנו מבקשים מכם שכן תתייחסו אל דוח המבקר. תתנו מענה ראוי ותשכנעו אותנו שהעניין הזה מטופל.
מיקי רוזנטל
אני מבקש לעלות כמה דברים. תראו, תהליכים חינוכיים הם תהליכים ארוכים ולא תמיד ניתן למדוד אותם, להבין ולהצביע עליהם. במקרה הזה זה לא העניין. זה גם מדיד, אתם מודדים. מבחני מיצ"ב מודדים. העלייה המדאיגה באלימות היא בעיה לאומית מחד. שתיים, זה נבדק גם במדידות של תלמידים בסקרים שנעשו. אני אצטט רק אחד או שניים. "...בקרב תלמידים מגנים גזענות מקוממת..." - - -
היו"ר אמנון כהן
איזו גזענות, על מה שהוא מדבר?
מיקי רוזנטל
תלמידים מהמגזר היהודי, מחציתם למשל אמרו - - -
היו"ר אמנון כהן
דיברנו על זה.
מיקי רוזנטל
במגזר הערבי נעשה סקר והעמדות היו דומות, הן איומות ונוראיות. כל מה שאמרתם כאן, אני מצטער שלא השתתפתי בכל הדיון, זה לא מספיק כי זו בעיה לאומית שבוערת והאמצעים דלים מדי. קולו של משרד החינוך לא מספיק נשמע בעניין הזה וגם העשייה לא.

הערה שנייה, שבה נגע ידידי ולכן לא ארחיב. הוועדה הזאת לא נועדה אלא לתקן דברים. נתגלו ליקויים מסוימים ובמקום שאתם תעברו ממצב אפולוגטי "זה לא אנחנו, אנחנו בסדר, אנחנו...". בואו נתקן, כי לא מחפשים פה ראש של אף אדם, בוועדה הזאת מבקשים לשנות לטובה דברים. אני חושב שאתם צריכים לפעול.

אגב, מטריד אותי גם הניסיון של שר החינוך להבטיח עכשיו את תוצאות מבחני המיצ"ב. מבחני המיצ"ב, הם אחד האינדיקטורים המשמעותיים ביותר לדעת על האלימות. נשאלים שם התלמידים, באופן מפורט, על כמה אירועים. הניסיון עכשיו להחביא את הדבר הזה, הוא חמור מאוד. זה צריך להיות ציבורי, המידע צריך להיות ציבורי וזה צריך להיות בדיון ציבורי. אסור חלילה שהדבר הזה יעלם, כי בזכות כל מיני טענות אחרות שאני מכיר, אבל לא זה, זה דבר שלישי.
הדבר הכי מדאיג, נכון שיש תופעות חדשות, הרשת מביאה אותנו לדברים שלא ידענו אותם ושלא נאלצנו להתמודד איתם בעבר ואנחנו לא יודעים להתמודד איתם מספיק. אבל, הנתונים מראים גילוי אלימות מדאיגים מאוד, הרבה יותר ממה שאתם משדרים פה. אפשר להתווכח אם זה בסדר שבוועדה ישב מנהל המחוז במקום המפקח, כמו שמדווח בדוח. התוצאה היא, שמרוב עצים לא רואים את היער. התוצאה היא איומה, האלימות בבתי הספר היא בלתי נסבלת. הגזענות במדינת ישראל, אם אנחנו רוצים לתקן את הדבר האיום הזה, זה על ראשכם ועל אחריותכם. התשובות שאתם נותנים - - -
מיכל כהן
הוא לא היה כאן בהתחלה ולכן - - -
מיקי רוזנטל
מצטער, אמרתי שאני מצטער.
מיכל כהן
התייחסנו גם לנתונים וגם לזה.
מיקי רוזנטל
אני יודע שיש ירידה בנתונים - - -
היו"ר אמנון כהן
חבר הכנסת מיקי רוזנטל, מתחילת הדיון אנחנו יושבים כאן, הצגנו את הדוח ושמענו סקירה רחבה ביותר על ידי המנכ"לית שהתבטאה גם בהפגנת ידע וגם הפגנת יכולות ובאמת הפגנת אכפתיות. דוח קודם משנת 2007 גם הוא נגע בדברים האלה, היום אנחנו באמת במקום אחר לגמרי. אבל העולם שלנו מתקדם, יש לנו את כל הכלים הטכנולוגיים, הוירטואליים שפוגעים בנפש הילד ובהם יש אלימות שהיא לפעמים לא פחות וגם הורגת. אנחנו רואים כאן מצב של שינוי חיובי של המגמה.
שמענו כאן, המנכ"לית אמרה את הדברים כשאתה לא היית כאן, יש סוף כל סוף גוף אחד מתכלל, רגולטור אחד, שמפעיל את כל המערכת בתוך בית הספר ומחוצה לו. זה לא היה בעבר. גם הביקורת כאן שוכנעה שיש מגמה אחרת היום, אבל הבעיה קיימת במיוחד בשעות הבלתי פורמאליות או בחיבור עם חברה ונוער, עם המתנ"סים, "עיר ללא אלימות" וכל הגופים הנוספים. כאן התרשמתי שיש עבודת מטה בנושא, יחד עם זאת לא שמעתי על החיבור עם "עיר ללא אלימות".
מיקי רוזנטל
אמרת דברים חשובים. אני רוצה לומר לך, שצריך לבחון את הדברים במבחן התוצאה. אם אחד מכל ארבעה תלמידים סובל מאלימות, אז לא משנה מה אומרים כאן, התוצאה לא טובה. יש שינוי במגמה וצריך לברך עליה, אבל זה לא מספיק.
מיכל כהן
אמרת מאוד יפה, שבסוף אנחנו חיים בתוך חברה ואם בתוך חברה יש גילוי גזענות ואלימות כנראה מערכת לוקחת אחריות, אבל היא לא יכולה. ראשית, שווה שנראה את הנתונים כי כל הזמן מדברים על נתונים וצריך לבחון במבחן התוצאה, צריך לראות את מבחן התוצאה ואת הנתונים כי הם שונים ממה שאתה אומר. קטונו לומר שאין בעיה של אלימות במערכת החינוך או במדינת ישראל, אבל צריך לראות שמשנת 2007, מדוח מבקר המדינה הראשון, עד 2014 מה קרה בתוך המערכת, מה קרה מחוץ למערכת ומה היא עושה.
אני לא יודעת להסביר כל דבר בראי הנתון הבודד, אני רוצה להראות מערכת שמתמודדת. לומר, הלוואי והיינו מגיעים ל-100% - ל- 0% אלימות, אבל זו לא התמונה הכללית. התמונה הכללית היא, שיפור דרמטי בכל ההיבטים של האלימות בתוך מוסדות החינוך. הבעיה הייתה מה קורה אחרי שעות בית הספר ואיך מערכת החינוך לוקחת אחריות גם אחרי שעות בית הספר. זה בעצם מה שאנחנו באים לתקן.
פתחתי ואמרתי, שהדוח הזה הוא דוח שהאיר לנו נקודות חולשה ושאנחנו הולכים לתקן. אנחנו נסביר מה אנחנו מתקנים. אנחנו לא מתייחסים כאילו הכול בסדר, להפך. אני מתייחסת לכל מה שכתוב שם ברצינות רבה. לכן כל נקודה, זה דוח של 50 וכמה עמודים, כל נקודה טופלה ויש כאן התייחסות ספציפית לכל נקודה. אני רק לא בטוחה שאת הכול ניתן לכסות, אבל צריך לראות את תיקון הליקויים, את המסמך.
היו"ר אמנון כהן
אנחנו לא חוזרים על אותם דברים. לגבי "עיר ללא אלימות", המנכ"לית, כאן את מוזכרת: "...שיתוף הפעולה בתחום החינוך הבלתי פורמאלי והסדרתו..." את דיברת על זה, אבל אני רוצה להיות ממוקד. "...במאי 2013 במהלך הביקורת הגיש המשרד ומטה "עיר ללא אלימות" למנכ"לית משרד החינוך טיוטה מתוקנת למתווה...". מה קרה למתווה הזה?
עינב לוק
לגבי התהליך עם "עיר ללא אלימות", כמו שאת הצגת - - -
היו"ר אמנון כהן
הסתיים התהליך? הטיוטה הזאת, זה הסתיים?
עינב לוק
אנחנו נמצאים בשלבים, עם "עיר ללא אלימות". אנחנו הגשנו בשנת 2012 את הטיוטה. כעת אנחנו עוסקים בדיוק הטיוטה בשיתוף פעולה עם "עיר ללא אלימות", מדע וטכנולוגיה, מינהל חברה ונוער ושפ"י כדי לייצר טיוטה מגובשת ומפורטת לכל הגורמים המשותפים. עד ספטמבר הטיוטה הזאת תוגש למנכ"לית המשרד ותונגש לשטח, למפקחים ולמנהלי המחוזות. זה לגבי עדכון המדינות - - -
היו"ר אמנון כהן
היא מגדירה עכשיו תכניות ליבה לתחום החינוך הבלתי פורמאלי "היא אינה כוללת מאגרי תכניות לתחום זה. היא אינה קובעת את חלוקת העבודה בין 'עיר ללא אלימות' לבין משרד החינוך" כלומר היו בורות שם, היו הרבה דיבורים. מתי זה יצא סופית? עד ספטמבר זה יפורסם?
עינב לוק
עד ספטמבר זה יפורסם, יוגש למנכ"לית ויפורסם לכל הגורמים.
היו"ר אמנון כהן
יוגש?
עינב לוק
יוגש ויפורסם לכל המחוזות.
היו"ר אמנון כהן
סליחה, עד ה-1 בספטמבר זה יצא כבר לפועל?
עינב לוק
כן. אנחנו נעביר את זה למנכ"לית וזה יפורסם בשטח.
היו"ר אמנון כהן
בבקשה, "עיר ללא אלימות".
עינב לוק
אם רק יורשה לי, אוסיף עוד משפט. מעבר לתיקון מסמך ההסכמות בין "עיר ללא אלימות", אנחנו מקיימים במהלך כל השנה הזאת ואנחנו ממשיכים לקיים, אנחנו עוברים בכל מחוז ומחוז. דוקטור ימית אלפסי מטעם "עיר ללא אלימות" ואני, עוברות בכל מחוז ומחוז ומקיימות שיח בין גורמי "עיר ללא אלימות" במחוז לבין המחוז עצמו, כדי לייצר את הדיבור הישיר בין המחוזות לבין נציגי "עיר ללא אלימות".
המטרה לקבוע, מעבר למסמך ההסכמות שהוא ארצי, שיתופי פעולה מקומיים בתוך המחוז ודרכי תקשורת כי זה שונה ממחוז למחוז. זה שונה בין מגזר ערבי למגזר אחר, יש צרכים שונים. לכן מעבר למסמך ההסכמות הכולל אנחנו מיצרים שיחות ומפגשים בכול אחד מהמחוזות בנוכחות של שתינו כדי להעביר מסרים משותפים ואחידים לתוך המחוז. את זה היה לי חשוב להגיד.
היו"ר אמנון כהן
מיה מ- "עיר ללא אלימות", איך אתם מתחברים פה? מה אתם צריכים לעשות בתכנית "עיר ללא אלימות" שבשיתוף? למשל, נערים שצריכים לקבל סיוע אם חס וחלילה נשרו או משהו כזה.
מיה שריג
"עיר ללא אלימות" עובדת בחמישה תחומים, כשאחד התחומים העיקריים הוא תחום החינוך. בתחום הזה, כמו שעינב הציגה עכשיו, יש לנו שיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך. בשנתיים האחרונות יצא מתווה משותף - - -
היו"ר אמנון כהן
סליחה, אני רוצה להבין. "עיר ללא אלימות" הבנתי שזה שיטור קהילתי, שבו מסתובבים ביחד עם המשטרה. מהו הפן החינוכי שנכנס לכאן?
מיה שריג
יש ארבעה תחומים: חינוך, רווחה, בלתי פורמאלי ואכיפה, כאשר בכל אחד מהתחומים האלה יש תכניות ליבה. תכניות הליבה, הן אלה שפועלות בשטח - - -
היו"ר אמנון כהן
באילו שכבות גיל אתם מטפלים?
מיה שריג
אני מגדירה את אוכלוסיית היעד שלנו מגיל 0 עד גיל 99.
היו"ר אמנון כהן
זה הכול חינוך?
מיה שריג
לא. לכל האנשים - - -
היו"ר אמנון כהן
מה אתם עושים שהם לא עושים? מה אתם עושים שחברה ונוער לא עושים?
מיה שריג
אנחנו עושים פעולות משלימות, אנחנו עושים פעולות בשיתוף פעולה. מבחינת מה שאנחנו עושים בבתי הספר - - -
היו"ר אמנון כהן
אילו סוגי פעולות?
מיה שריג
אני אומרת, מדריכי מוגנות - אני קוראת לזה סוג של "אחראי משמעת פלוס" בבית הספר. הם בעצם מהווים אוזן קשבת, מטפלים בילדים שמשוטטים במסדרונות במהלך היום. מבחינת רצף טיפולי, כמו שמנכ"לית המשרד ציינה קודם, אנחנו גם משתדלים שאחר הצהריים שיהיה איזשהו רצף של מדריכי מוגנות שפועלים בשעות הבוקר בבתי הספר הם אלה פועלים בשעות אחר הצהריים או בערבים במגרשים או ערים. מגרשים או ערים אלו פעילויות, בדרך פעילויות ספורט שיש אחר הצהריים - - -
היו"ר אמנון כהן
המדריכים שלכם נכנסים לשעות הפורמאליות של בית הספר?
מיה שריג
לא פורמאליות. הם נמצאים בבתי הספר אבל לא נכנסים לתוך הכיתות.
היו"ר אמנון כהן
בשביל מה להיכנס?
מיה שריג
מה שאמרתי קודם, הם מהווים סוג של אוזן קשבת המטפלים בחרמות שיש - - -
היו"ר אמנון כהן
יש לנו צוות מעולה, יש מחנכת, יש פסיכולוגית - - -
מיה שריג
המחנך נמצא בזמן השיעור בכיתה, מדריך המוגנות נמצא בחוץ - - -
מיכל כהן
במסדרון.
היו"ר אמנון כהן
אתם מייצרים להם אנשים, כדי שיצאו מהכיתות ושיהיה להם - - -
מיה שריג
מערכת החינוך מייצרת תלמידים שיצאו ואנחנו מטפלים בהם.
היו"ר אמנון כהן
באמת צריכים את זה? אני לא יודע, כי בסך הכול זה כספי ציבור. אני אומר שאם בחינוך יש את משרד החינוך שהוא אמון על החינוך בכותלי בית הספר ומחוצה לו. החברה למתנ"סים גם היא שייכת לחינוך ויש כאן תמונה משלימה, אז מי שזקוק לטיפול ברווחה אנחנו יודעים איך לכוון אותו. אני כחבר כנסת חושב שכספי ציבור הולכים גם לפה וגם לפה. יש גוף מתכלל ואם הוא צריך עוד מדריך, שייקחו מדריך מהתקציב שלכם. כך אני חושב. לא הבנתי מאיפה זה בא כי בחוק שאני העברתי כל הפן החינוכי הזה לא היה שם.
מיכל כהן
אני אגיד מה היה הרעיון.
היו"ר אמנון כהן
זה לא היה חינוכי?
מיה שריג
תמיד, תמיד - - -
מיכל כהן
נכון, זה נקרא אז "שמרים" ועכשיו מדריכים, אני אסביר מהי הגדרת התפקיד. בעצם, החליפו את השם למדריכי מוגנות. הם כמו מדריכי נוער, המלווים את הילדים ברציפות כל היום. הם נמצאים גם בבית הספר ומסייעים שם בתהליכים לא פורמאליים, הם גם שותפים לתהליכים - - -
היו"ר אמנון כהן
לכל התלמידים או לתלמידים הזקוקים?
מיכל כהן
רק ילדים בסיכון. הם נמצאים בעיקר במסדרונות בית הספר, בהפסקות, במקום שצריך תגבור. הם מזהים את הילדים, עוזרים להם להתחבר לתהליכים שקורים אחרי הצהריים - - -
היו"ר אמנון כהן
מהו התקציב הארצי שלכם?
מיה שריג
הארצי, אם איני טועה, זה 80 מיליון. להזכירכם, אנחנו ב- 140 רשויות.
היו"ר אמנון כהן
80 מיליון. כמה בני נוער מטופלים?
מיה שריג
אני לא יודעת להגיד את הנתון. אני אוכל לברר.
היו"ר אמנון כהן
המשרד לביטחון פנים, יש לכם מידע? משטרת ישראל, איך למשל אתם מחוברים? הנוער שאתם לא רוצים לפתוח לו תיק, כשחלילה עשה מעשה קונדס, כשאתם לא רוצים להשחיר לו את העתיד. אתם מחברים אותו כאן לאיזו קבוצה? הרי יש לכם פעילויות כאלה.
עינת גיל צוברי
המשטרה בדרך כלל אוכפת חוק, אבל בכל מה שקשור לבני נוער אנחנו עוסקים גם בהרבה מאוד מניעה. אנחנו עושים את זה בכמה מישורים. ראשית, בכל משרדי הנוער, במשרדי החקירות יש גם אנשי מניעה שנכנסים לבתי הספר במהלך שעות הלימודים - - -
היו"ר אמנון כהן
אנשי המניעה, זה מהם?
עינת גיל צוברי
לא. אלו שוטרים שלנו, שנכנסים לבתי הספר בתיאום עם משרד החינוך ומעבירים שם תכנים שקשורים למשטרה. זו אחת הפעילויות. כמובן שכל קטין שמגיע למשרדי נוער, אנחנו מטפלים בו בשיתוף עם הרווחה בעיר. אלה דברים שקיימים כבר הרבה מאוד שנים.

יש לנו תכנית שהיא חדשה יחסית, הקיימת במשטרה כשנתיים וחצי וקוראים לה "מיל"ה" (מובילים יחד למען הנוער). התכנית הזאת - - -
היו"ר אמנון כהן
נחשפתי אליה בשבוע שעבר, היא לא קשורה לפרויקט של "עיר ללא אלימות"?
עינת גיל צוברי
היא לא קשורה ל"עיר ללא אלימות". "עיר ללא אלימות" זה משהו שאנחנו עושים בנפרד במסגרת המשרד לביטחון פנים. כמו שציינו כאן קודם, "עיר ללא אלימות" פועלת בכמה מישורים, אחד מהם הוא המישור האכיפה. ראש הרשות ומפקד התחנה קובעים ביחד את היעדים לטיפול. זה במישור האכיפה.
פרויקט מיל"ה שאנחנו עושים, הוא במסגרת השיטור מבוסס קהילה שהמפכ"ל הכניס. אלו באמת תכניות שאנחנו מובילים יחד עם הרשות המקומית.
היו"ר אמנון כהן
מיקי, תכנית ועוד תכנית והאלימות גוברת. אני לא יודע מה יהיה בסוף.
עינב לוק
אני אוכל לומר שבנוגע למיל"ה, בשנתיים האחרונות - -
היו"ר אמנון כהן
2,000 בני נוער בתוך - - -
עינב לוק
5,000 בני נוער בכל רחבי הארץ, בני נוער זה הדבר הנוסף, לא היינו מגיעים אליהם אחרת. אלו בני נוער שאנחנו נותנים להם יעד. אלו ילדים ששינו את דרכם, חלקם - - -
היו"ר אמנון כהן
למה אתם לא משתפים פעולה עם "עיר ללא אלימות"?
עינב לוק
אנחנו בשיתוף פעולה.
היו"ר אמנון כהן
זה פרויקט אחר שלהם.
עינב לוק
"מיל"ה זה משהו שהמשטרה מובילה.
מיה שריג
בחלק מהרשויות של "עיר ללא אלימות", פועלת תכנית מיל"ה בשיתוף פעולה יחד איתנו.
עינב לוק
זו תכנית שהמשטרה מובילה עם הרבה - - -
היו"ר אמנון כהן
מי מתקצב, המשטרה או אתם?
מיה שריג
גם וגם.
עינב לוק
מתקציבים: המשטרה, רשות הנגב והגליל העבירה כספים, "עיר ללא אלימות מסייעת בתחנות מסוימות. בסופו של דבר, מה שיפה בתכנית הזאת שהיא כמעט ללא תקציבים. כלומר, נטו נתינה לנוער עם כמעט ללא תקציבים.
היו"ר אמנון כהן
הבנתי, עכשיו אני יותר מודאג.
עינב לוק
אתה לא צריך להיות מודאג, להפך באפיק הזה.
היו"ר אמנון כהן
עדיין יותר מודאג. אתם קשורים גם לנגב והגליל, יש לנו עוד שחקן.
מיכל כהן
אמרתי, שעבודת ממשלה מאוגמת זה כבר - - -
היו"ר אמנון כהן
מאוגמת?
מיכל כהן
כן. אמרתי שבקושי אני מצליחה לעשות במשרד שלי. קטונתי מלקחת אחריות על כך שכולם יעשו, אבל זה פרק נפרד ששווה לדבר עליו איך הממשלה מצליחה.
היו"ר אמנון כהן
חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אתה מקבל תשובות. תנו תשובות למה שהוא ביקש למרות שלחלקן אני עניתי. תתייחסו למיצ"ב.
מיקי רוזנטל
המיצ"ב והנתונים, האם תעלימו מהציבור הישראלי - - -
מיכל כהן
אדוני, לא הבנתי את - - -
מיקי רוזנטל
שקיפות, זה חלק - - -
מיכל כהן
פרסמנו אותם. פרסמנו איך יראה המיצ"ב בשנים הבאות. כל עוד יש החלטה של בית המשפט שאנחנו צריכים לפרסם נתונים, אנחנו מפרסמים. זה לא אומר שכאנשי חינוך עכשיו, אני לא מדברת אחרת, כאנשי חינוך במהות שלנו אנחנו מתנגדים לטבלאות הליגה שעשו על בתי הספר כולל אתר מדלן וכן הלאה וכן הלאה. זה יוצר בתי ספר שעושים השטחה של הלמידה ושל האקלים. אני רק אומרת - - -
היו"ר אמנון כהן
הוא שואל האם מפרסמים.
מיכל כהן
אנחנו מפרסמים, אנחנו פועלים על פי החוק, אין לנו זכות לנהוג אחרת.
מיקי רוזנטל
כן, אבל הם יכולים לקבוע שהם עושים פחות מבחני מיצ"ב.
מיכל כהן
לא. את מבחני המיצ"ב אנחנו פרסמנו. מבחני המיצ"ב מהשנה הבאה חוזרים להיות מבחני מיצ"ב אחת לשלוש שנים., סקרי אקלים וכל מה שהיה היו מפורסמים כמו שאר הדברים. מה שקבעו לנו זה מה שאנחנו עושים. במקביל מול משרד המשפטים אנחנו מנסים לשנות את רוע הגזרה.
היו"ר אמנון כהן
אני מבקש לשאול את מיה, לגבי התאמת תכנית לחברה הערבית.
מיה שריג
אנחנו בעצם, בנינו מודל עבודה במגזר הלא יהודי. היה פיילוט למודל הזה בעיר טמרה. אחת הבעיות שיש לנו ביישום של המודל, היא ענייו התקציבים כי צריך תקציב עבור זה מעבר לתקציב הרגיל - - -
היו"ר אמנון כהן
העלתם את זה למָטֶה? כלומר, יש כאן Matching שאי אפשר לשלם אותו?
מיה שריג
כן. הרשויות אצלנו משלמות Matching . הרבה מהרשויות במגזר הערבי - - -
היו"ר אמנון כהן
זה ידוע, אבל העלאתם את האפשרות שהם ישלמו פחות Matching ?
מיה שריג
זה הועלה ברמה המשרדית שלנו. אנחנו מנסים לעשות ככל יכולתנו עם מיעוט המשאבים הקיים.
היו"ר אמנון כהן
ילד הוא ילד והוא צריך לקבל את הטיפול, לכן Matching לא Matching צריך כאן לפתור. אני יודע שמשרד התחבורה כשהוא דורש לעשות כיכר בעיר מסוימת אז זה לא ה- Matching של 25% 75%, במגזר הערבי משלמים 10% כי לא ישאירו מקום ללא כיכר. גם כאן השתתפות תהייה נמוכה ביותר כי המטרה שהילד יקבל את הטיפול. איפה זה עומד?
מיה שריג
כרגע מוקדי ההתערבות שלנו בעיקר סביב דברים שאינם מצריכים משאבים נוספים. כן נבנה מודל התערבות במגזר הלא יהודי.
היו"ר אמנון כהן
מה אם יש אלימות בהסעות? איפה זה עומד?
מיה שריג
גם לזה יש מודל שכבר מיושם בחלק מהרשויות.
היו"ר אמנון כהן
הוא כבר מיושם?
מיה שריג
אני לא ממש בקיאה בפרטים של המודל.
היו"ר אמנון כהן
את צריכה להגיע לכאן בקיאה, יש כאן דוח - - -
מיקי רוזנטל
זה פיילוט?
מיה שריג
יש מועצות אזוריות, שפיתחו מודל עבודה בהסעות יחד עם דוקטור ימית אלפסי, אותה ציינה עינב קודם. סרטים שמקרינים בהסעות וכל מיני דברים - - -
היו"ר אמנון כהן
אבל כאן כתוב "מאוגוסט 2013 לא הגדיר משרד החינוך" כבוד המנכ"לית "דרכים להתמודדות עם אירועי אלימות בהסעות ולשמירה על התנהגות ראויה של התלמידים", כן "לא קבע נהלים לעניין זה" נהלים קבעתם?
עינב לוק
כמו שציינתי, יוצאים שני מסמכים שבאחד מהם יש פרק נפרד לנושא ההסעות בחוזר המנכ"ל שהתפרסם בתחילת השנה. בשיתוף "עיר ללא אלימות", נוציא מסמך משותף לרשויות המקומיות איך אפשר להגביר את המוגנות בהסעות.
היו"ר אמנון כהן
"...על שפ"י הוטל לקבוע כללי התנהגות בהסעות...".
עינב לוק
זה מה שיהיה בחוזר מנכ"ל. יהיה פרק שלם בחוזר המנכ"ל, פרק שלם בנושא הסעות.
מיקי רוזנטל
בנוגע למשאבים, קשה להבין. יש חוזר מנכ"ל חשוב מאוד, אבל, אם אין משאבים להטמיע את זה?
היו"ר אמנון כהן
מי אמר שאין? לא אמרו שאין.
מיקי רוזנטל
האם יש הבנה איך מטמיעים את זה והאם יש משאבים לעשות את זה?
מיכל כהן
ברור שיש משאבים.
מיקי רוזנטל
אוקיי, הכול בסדר.
מיכל כהן
לא הכול בסדר, חותרים שהרוב יהיה בסדר.
ליאורה שמעוני
למשל, בהסעה אין אף מבוגר שמלווה את ההסעה.
היו"ר אמנון כהן
צריך?
ליאורה שמעוני
זה שמקרינים סרט, זה מה שימנע אלימות בהסעה?
מיכל כהן
לא, אבל יש הנחיות. אם צריך להיות מלווה, איך תהייה ההתנהגות, כיצד מטפלים בה. תראו, אנחנו לא מכניסים עוד מבוגר לשם, אנחנו לא יכולים, זה לא משהו שאנחנו יכולים. יש כאן נהלים איך צריך לטפל בהסעות ומיהו האחראי לעניין הזה. לזה נדרשנו. מעבר לזה לחשוב שאנחנו יכולים - - -
היו"ר אמנון כהן
מעבר לזה, אבקש שכל חוזרי המנכ"ל המעודכנים והחדשים וכן הנהלים החדשים לגבי כל מה שציין דוח המבקר, נא להעביר למשרד המבקר כדי שיבחנו את הדברים האלה. כמובן אם החלטתם משהו שמבחינה מקצועית הוא חשוב, כמו שציינו שחייב להיות מלווה בגיל מסוים לאזורים מסוימים ששם יש ממש את תופעת האלימות בהסעות, צריך לעלות את זה לגופים הרלוונטיים, לשר החינוך או לשר הפנים, לשלטון המקומי, הרשות מקומית ב- Matching , לעלות גם את הקשיים.
אתם אנשי המקצוע, בוודאי אתם החלטתם שעל פי הנהלים חייב להיות בוגר מלווה בהסעות מסוימות. כמובן שעד שנטפל בחינוך לא נצטרך את הליווי. בינתיים כל זמן שצריך צריך לעלות את הנושא התקציבי כי מדובר באזורים מסוימים שהם בטח אזורים מוחלשים, גם כך הם לא יוכלו לעמוד ביעדים האלה. בסוף נראה שעשינו נהלים, עשינו הכול אבל זה לא עובד כי אין תקציב. אנחנו לא רוצים להגיע לזה כי אלו דברים שבנפשנו.

אני מבקש לסכם את הדיון החשוב הזה.

אני מודה למשרד מבקר המדינה שהציף דברים חשובים ביותר. אני מבין שזה דוח על דוח שהיה קודם.
המנכ"לית מציינת שאנחנו באמת נמצאים במקום אחר, אבל אנחנו בעולם דיגיטלי, עולם הולך ומתקדם והנוער והילדים הם דור העתיד. אם לא נשמור עליהם הם תמיד יהיו בחזית של כל הדברים השליליים. אנחנו כמערכת והורים צריכים לשמור כולנו ביד אחת. באמת להשלים אחד את השני ולתת מידע להורים, גם אתם שיש לכם טכנולוגיות חדשות תביאו לידיעת ההורים איך להגן על הילדים. כל הנושא של שיעורי וחוגי ההעשרה, כמה שיותר לרתום את הילד שיהיה בתוך מסגרת, בתוך מערכות שלנו וכמה שפחות יסתובב באזורים השליליים. בפריפריה בעיקר הם נחשפים להרבה מאוד דברים שליליים. אנחנו כמובן כמערכת צריכים לשמור עליהם. לפעמים כל ההשקעה שעשינו בתוך המערכת לעומת השעה שהוא היה בחוץ לבד עם חבר'ה שליליים, כל ההשקעה החיובית נהרסת. אנחנו צריכים למלא את השעות בתוכן, לגרות אותו בכל מיני פרויקטים כמו ספורט, מוסיקה ולכל אחד את מה שהוא אוהב. הכול כדי למנוע.
בעניין הגזענות, ההכרה וכיבוד האחר, לעשות פעילויות משותפות כמו ספורט, ציור, קייטנות. למצוא פעילויות כדי שיכירו האחד את השני. לפתח משחקי חברה עם תחבולות של עבודה משותפת. אולי פעילויות תחרותיות עם פרס כדי שיכירו האחד את השני.
אני מבקש לברך את מנכ"לית משרד החינוך. באמת התרשמנו שאת מובילה את המשרד ביד רמה. ראינו את הקמת הצוות בתוך המשרד, את הראיה המערכתית והכוללת. אני מקווה שזה יזלוג לפרויקטים אחרים שאתם עושים בשיתופי פעולה כמו "עיר ללא אלימות", השלטון המקומי, החברה למתנ"סים וכדומה. באמת צריכים לראות את התמונה הכוללת כי אין כאן גוף מתכלל. קשה לנו להטיל עליכם את כל משרדי הממשלה, אבל לפחות בתוך שיהיה במערכת שלכם למען הילדים. אני מאוד סומך עליכם שתעשו את זה כי אם אתם לא תעשו אף אחד לא יעשה, זה נופל בין הכיסאות. הדברים האלה מאוד חשובים.

כמו שאנחנו אומרים, הילדים הם דור העתיד של מדינה, של עם. אנחנו רוצים לשמור עליהם. אתם מתעסקים בקודש, כאן אנחנו מתעסקים בשטויות, אבל אתם מתעסקים בקודש. אתם צריכים לשמור עליהם. שליחות אמיתית לתת להם את החינוך, להעניק לכם ערכים. זה המקום שבו משקעים למען העתיד של הילד כדי שמחר כבוגר ישפיע איך תראה החברה שלנו. זה מגיל הרך ועד לסיום התיכון, או עד שהוא מתגייס לצבא או בכל דרך אחרת שהוא בוחר.

אני מאוד מודה לכם. תמשיכו בשליחותכם, הצלחתכם זו הצלחת המדינה שלנו. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:58.>

קוד המקור של הנתונים