PAGE
3
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
14/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 137>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ד (14 ביולי 2014), שעה 11:00

<היבטים בפעולות הממשלה לעידוד העלייה - דוח מבקר המדינה 64ג', עמ' 1195>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

שמעון אוחיון
דב ליפמן

רינה פרנקל

יוני שטבון

>
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
ליאורה שמעוני - משנה למנכ"ל ומנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה, משרד מבקר המדינה

בנימין (בני) גולדמן - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

צחי בובליל - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

עודד פורר - עורך דין, מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

טלי בוהדנה - מנהלת אגף א' ביקורת פנימית ופניות ציבור, משרד העלייה והקליטה

חנה קורן - מנהלת אגף בכירה עידוד עליה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

חגית גולדשטיין מויאל - חשבת המשרד, משרד העלייה והקליטה

מיכל לבנטל - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר עידוד עליה ותושבים, משרד העלייה והקליטה

דוריס קריאף - ממונה תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

רות דהן - מרכזת תמיכות ופרויקטים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - משרד העלייה והקליטה

אלעד סון - משרד העלייה והקליטה

לילך אלמקיאס - רכזת פנים תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה

רונית ישר אל - רפרנטית - אגף הביקורת, משרד ראש הממשלה - אגף הפיקוח הכללי

אבי לקח - מנהל מינהל אוכלוסין, משרד הפנים

נירית אלקלעי - רואת חשבון, מבקרת פנים רשות האוכלוסין, משרד הפנים

לירון אקם גונן - עורכת דין, לשכה משפטית רשות האוכלוסין, משרד הפנים

מזל כהן - ס. מנהלת אגף מרשם ומעמד רשות האוכלוסין, משרד הפנים

עוזיאל ברנע - מנהל אגף משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי

שלמה מור - המשנה ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

ג'וש שוורץ - מזכ"ל וסמנכ"ל קשרי ממשל הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

אבי מאיר - דובר תקשורת בינלאומי, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

ארז כלפון - סגן יו"ר, ארגון נפש בנפש

אריק מייקלסון - סמנכ"ל ארגון נפש בנפש

זאב גרשינסקי - מנהל מחלקת קשרי ממשלה, ארגון נפש בנפש

ד"ר אלן זיתון - מזכ"ל - עמותת בוגרי המוסדות אקדמיים דוברי צרפתית בישראל

ד"ר דב מימון - חוקר - המכון למדיניות העם היהודי

אבי זאנה - עמותת עמי

סם קדוש - מנכ"ל C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים ותוכניות מועצת ארגוני עולים, ארגוני עולים

דוד דנקר - הפדרציות היהודיות צפון אמריקה

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית, מייצגת את הסוכנות היהודית

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.כ., חבר המתרגמים
<היבטים בפעולות הממשלה לעידוד העלייה - דוח מבקר המדינה 64ג', עמ' 1195>

אני פותח את הדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. שלום לכולם. היום 14 ביולי 2014, ט"ז בתמוז תשע"ד.

הנושא הוא היבטים בפעולות הממשלה לעידוד העלייה – דו"ח מבקר המדינה 64ג', עמ' 1195. אנחנו ביקשנו לדיון הזה ותיאמנו עם לוח הזמנים של שרת העלייה והקליטה, הגברת סופה לנדבר.

בגלל המצב שאנחנו נמצאים בו היום, יש ועדת שרים לענייני חקיקה שהתחילה בעשר והשרה ביקשה לאחר. נמצא איתנו מנכ"ל המשרד, עורך דין עודד פורר. אנחנו נתחיל את הדיון ואז נשמע את מדיניות השרה, איך היא רואה את הדבר.

מדינת ישראל היא למעשה ביתו של העם היהודי מכוח חוק השבות, 1950, ולמעשה אנחנו רואים במשרד העלייה והקליטה כמשרד המסדר את כל הגופים והארגונים, הוא אמור לעשות את העבודה הזאת, לקבוע מדיניות, להפעיל ארגונים וולונטריים כאלה ואחרים, שיתופי פעולה עם ארגונים ארציים-עולמיים, שבאמת יכולים כמה שיותר לעודד עליה ולהביא כמה שיותר עולים למדינת ישראל. כידוע, מדינת ישראל מוקפת אויבים, אנחנו צריכים מעבר לגידול הדמוגרפי גם להעלות הרבה מאד יהודים, זה הבית, כמו שאמרנו, של עם ישראל.

לכן כל פעולה היא מבורכת וצריכים לקבוע מדיניות להסדיר את הנושא, שלא יהיה מצב של איפה ואיפה בארגון כזה או בארגון אחר.

הדו"ח ממקד את הפעילות של העבודה, של ארגונים נוספים כמו הסוכנות היהודית וארגונים נוספים כמו נתיב שפועלת באזורים מסוימים בעולם, וכמובן כך צריך להיות. אנחנו רואים שבהסדרה יש כשלים במשרד העלייה והקליטה, ופה אנחנו נשמע את עיקרי הדו"ח שיציגו משרד מבקר המדינה ונשמע את ההתייחסויות. גם לחברי הכנסת יש מה להגיד, ביקשו לקיים את הדיון ואני אמרתי שזה בסדר היום ואנחנו מקיימים את הדיון בתיאום עם לוח הזמנים של השרה והמנכ"ל.

אדוני המנכ"ל, אני מודה לכם שהגעתם. אנחנו נרצה לשמוע איך אתם מתקנים את הליקויים ואיך אתם יוצאים לדרך חדשה. המטרה שלנו היא לתקן ובאמת לראות איך אתם ממקסמים את העלייה למדינת ישראל, כי יש פה הרבה פעילויות שנעשות והעידוד לא מתקיים. זאת אומרת יש נוער שמגיע בפעילות כזו או אחרת, ואני קראתי על פרויקט מסע שאתם לא הייתם מעורבים בנושא של לעודד אותם להישאר במדינת ישראל, כי באמת דרך הנערים מגיעים גם ההורים אחר כך והמשפחה המורחבת יותר.

אנחנו רואים לצערנו בתקשורת את מה שמראים בעולם, את הדברים השליליים. גם בתקופות האלה, את הדברים השליליים ביותר ויש איזה שהוא פחד לעלות למדינת ישראל גם מבחינה תיירותית, גם מבחינת העלייה, אבל אם אנחנו נעשה הסברה נכונה – וודאי וודאי זה יועיל וזו המטרה.

אנחנו רוצים גם לחזק את ידי חיילי צבא ההגנה לישראל, שכרגע נמצאים באזורים רגישים, ששומרים עלה מדינה, על עם ישראל, שרוצים לעשות את העבודה. אנחנו מחזקים את ממשלת ישראל, שבאמת הבנים יחזרו לשלום הביתה ויביאו שלום לכל חלקי מדינת ישראל.
בשלב הזה משרד המבקר, תציגו בבקשה את עיקרי ממצאי הדו"ח ואנחנו נפתח את הדיון. בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל אני מצטרפת לברכות של חבר הכנסת אמנון כהן לגבי העולים ותחזקנה ידי חיילי צה"ל כמובן.

נוסיף עוד כמה מילים, לפני שאנחנו נתאר את הממצאים שעלו בדו"ח הזה, אני רוצה לתת כמה דגשים בעניין. מאז ומתמיד הייתה המדיניות של ממשלת ישראל לעודד עלייה לארץ. הטיפול במשימה הזאת הוטל על משרד העלייה והקליטה, כאשר הזרוע המבצעת למעשה בפועל את הפעולות עצמן, זו הסוכנות היהודית. וזה נעשה מתוקף אמנה שנכרתה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית, ששם גם הוגדרו התפקידים של הסוכנות, והיא למעשה המוציאה ומביאה בפועל את הפעולות עצמן.

הפעולות לעידוד העלייה נעשות למעשה בשני שלבים. פעם אחת זה בטרם העלייה לארץ, ופעם שנייה זה לאחר שהעולה הגיע לארץ ואז נעשות פעולות לקליטת העולה החדש. הדו"ח שלפנינו עוסק בפעולות שנעשות טרם העלייה.

חשוב לציין שבעשור האחרון חל שינוי מהותי, שינוי אסטרטגי אפילו הייתי אומרת, שגובש בין הסוכנות לבין מדינת ישראל, שאמור בעצם – אנחנו לא רק עוסקים בפעולות לעידוד העלייה, אלא אנחנו גם עוסקים בחיזוק של הזהות של הקהילה היהודית בתפוצות, וזאת במקביל לתמיכה של המשרד בארגונים חיצוניים שפועלים בתחום הזה. מדובר למעשה בסוג של איזה שהן פעולות שיוצאות למיקור חוץ.

ממצאי הביקורת התמקדו הן בפעולות שנוקטת הממשלה, קרי – משרד העלייה והקליטה בדגש על התיאום מול הסוכנות, והן באפקטיביות של הפעולות האלה. תיכף אני אבקש מבני גולדמן, שהוא מנהל האגף ומצחי בובליל, שהוא סגן מנהל האגף, שהם עשו את הביקורת, להציג את הממצאים, אבל לפני כן אני רוצה להדגיש נקודה נוספת חשובה.

הסוכנות היהודית היא לא גוף מבוקר. היא מצטרפת בנקודה הזאת לגופים אחרים שקיבלו מנדט מאת מדינת ישראל לבצע פעולות מהותיות שהן בליבת העשייה של המדינה, אבל הן נעשות על ידי גופים שאינם מבוקרים. המשמעות של הדבר מבחינת הביקורת היא, שיש הרבה מאד פעולות שאנחנו לא יכולים, אנחנו מוגבלים ביכולת שלנו לבצע את הביקורת. גם במקרה הזה אנחנו פה ושם - אני חייבת להדגיש את זה - הגענו למקומות שאנחנו הרגשנו שאנחנו מוגבלים ונאלצנו להסתפק ביכולת במה שעמד לרשותנו.

אני חושבת שצריך להציג גם את העובדה הזאת, היא עובדה חשובה שגם מבקר המדינה שם עליה דגש. מדובר כרגע בסוכנות היהודית. כמו שאתם יודעים מדובר גם בקק"ל שאנחנו כרגע נמצאים באיזה שהוא תהליך של ניסיון להכניס את הגוף הזה לתוך מסגרת ביקורת המדינה.
אני אבקש מצחי להציג עכשיו את הממצאים.

אני אציג את עיקרי הממצאים. בהמשך למה שליאורה אמרה, שבשנים האחרונות חלו שינויים בדפוסי העבודה שהיו בין הממשלה לסוכנות, מצד אחד הסוכנות, לצד פעולות לעידוד עלייה, החלטה להתמקד בחיזוק הזהות היהודית בתפוצות, כחלק מתכנית אסטרטגית שלה. מצד נוסף גם משרד העלייה והקליטה, באמצעות תמיכות, למעשה הוא עוסק בעידוד עלייה על ידי מתן תמיכות לארגונים חיצוניים. קודם זה נעשה על ידי משרד ראש הממשלה, בשנים האחרונות זה נעשה על ידי משרד העלייה והקליטה.

על הרקע הזה, כבר בשנת 2009 הממשלה החליטה להקים צוות משותף לממשלה ולסוכנות, שיבחן את נושאי הליבה שבהם תתמקד הסוכנות. אנחנו מצאנו שהצוות הזה לא הגיש המלצות, גם לא הייתה בו נציגות של משרד העלייה והקליטה שהוא האחראי לנושא הזה.

עוד מצאנו בנושא של התיאום, מצאנו מחלוקות בין המשרד לסוכנות, טענות של המשרד שהסוכנות לא מממשת את האחריות שלה לעידוד עלייה. הסוכנות שללה את זה מצדה. היו גם מחלוקות בנושא של הטיפול בישראלים בתפוצות, נושא שהוא באחריות משרד העלייה והקליטה, אבל גם הסוכנות עסקה בו.

כשקיימות בעיות כאלה, בעיות של תיאום, יש את ועדת התיאום שהוקמה מכוח האמנה. אנחנו מצאנו שהוועדה הזאת לא התכנסה בתדירות שהיא הייתה אמורה להתכנס לפי מה שנקבע באמנה. היא יכולה גם למנות ועדות משנה לצורך העניין, וגם לא מצאנו שהיא עסקה בסופו של דבר בחלוקת התפקידים בין הסוכנות לממשלה, והנושא למעשה הוטל על צוותים אד-הוק, שגם לא הגיעו לפתרונות.

נושא נוסף שעסקנו בו זה נושא של הפעולות של המשרד העלייה והקליטה לעידוד העלייה, באמצעות שיטת התמיכות. השיטה של מתן תמיכות היא שיטה שהיא למעשה פאסיבית. זאת אומרת המשרד לא קובע את המגזר שבו היא תבוצע, את המקומות שבהם תבוצענה הפעולות לעידוד עלייה, אלא למעשה הוא נותן תמיכה לארגונים שעומדים במבחני התמיכה.

על פי מה?

על פי קריטריונים?

על פי מה? זאת אומרת הוא אומר לו- תתמקד בעלייה, פר ראש, פר מה?

פר עולה.

פר עולה?

כן, כן. ומהנתונים שאנחנו בדקנו בשנים האחרונות, מצאנו שאחוז ניכר של 90 ואפילו מעל זה של התמיכה, בסופו של דבר הולך לעלייה מצפון אמריקה ומגזרים אחרים, אזורים גיאוגרפים אחרים, שגם בהם יש פוטנציאל עלייה לא קטן, כמו למשל צרפת, אנחנו מצאנו שהתמיכה לארגונים שעוסקים בתחום הזה בצרפת היא מינימאלית, בסופו של דבר. זאת אומרת לא היו פניות וברגע שאין פניות, אז למעשה - - -

אין פניות של הארגונים למשרד?

אין פניות של הארגונים, אבל זה נובע מהשיטה. זה נובע משיטת התמיכות, שהיא שיטת ה..., זאת אומרת אם אין לך פניות, היכולת שלך ליזום היא מועטה יותר.

ולכן הכסף הולך לארגון שיש אליו פנייה.

יכול להיות שאם מחליטים להתמקד ורוצים גם לפעול באזורים אחרים, אז יכול להיות ששיטת התמיכות לא בהכרח תתאים, ואז אולי צריך גם לבחון שיטות אחרות שקיימות. זה יכול להיות מכרזים, זה יכול להיות הסכמים.

מבחינתנו, מה שאנחנו ראינו, יכול להיות שיש לך ארגון שהוא הארגון הכי אפקטיבי בעולם והוא עושה עבודה נהדרת, אבל יכול להיות שאתה כמדינה עושה את העבודה הנהדרת לא במקום שאתה צריך, איפה שהפוטנציאל הכי גבוה. אנחנו השוונו בין צרפת לארצות הברית באמריקה. מבחינת פוטנציאל, על פניו, הפוטנציאל הוא קצת יותר - - -

יותר גבוה.

יותר גבוה. אז כלכלנים מדברים על השקל השולי. לכאורה לשים את השקל השולי על צרפת. אבל עוד פעם, זה לא אומר. הארגון שעושה את זה הוא ארגון נהדר, הוא מאד אפקטיבי, אבל אתה כמדינה, הוא אפקטיבי מבחינתי במקום הלא נכון.

אוקיי, הבנתי.

נושא נוסף, הוזכר פה גם פרויקט מסע, אז באמת אנחנו לא מצאנו שהיו פעולות לעידוד עלייה בקרב הבוגרים, למרות שיש פה אוכלוסייה שיש לה פוטנציאל גבוה יחסית לעלייה.

אולי רק לעניין מסע צריך להבהיר. מדינת ישראל משקיעה הרבה מאד כסף במסע, ובעניין הזה מדינת ישראל משקיעה הרבה מאד כסף. זה חברה שנמצאים פה חצי שנה לפחות, מגלים מחויבות ואתה שואל את עצמך עוד פעם, בשאלה של מדינה – למה המדינה צריכה להתחיל לרדוף, לצורך העניין, להתחיל לעסוק ביהודים בארצות הברית ואז לברר אם יש פוטנציאל כזה או אחר, כיש לך יהודים שכבר מוכנים להיות פה חצי שנה. למה לא אותם, אחרי שהשקעת הרבה כסף להביא אותם לפה, למסע? למה לא לשאול אותם, לחצות את הרוביקון, להגיד להם הנה, חברה, בואו נציע לכם שתהיו פה.

אז פוטנציאל שקיים חייב להיות ממומש, כי אחרת באמת מה עשינו בהשקעה כל כך גדולה וענקית לגבי פרויקט שכבר עובד ופועל? אז לדעתי כמובן שגם כן חייבים לנצל את הפוטנציאל הזה וזה חובתו של משרד הקליטה בעצם לממש את אלה שכבר מגיעים לכאן.

זה עניין של תפיסה, רינה. נאמר אנחנו אנשי חינוך שרוצים להשפיע, אז אני יכול לבוא ולהגיד – אני את מסע קניתי, השקעתי. הם בידיים שלי. אותם 30%-40% שצפויים לעלייה יש לי.

אין.

אז כנראה שלא השקענו - - -

שנייה, לא, לא. הסקרים אומרים שבוגרי תכניות כאלה בסופו של דבר במצטבר, 30% עולים ארצה.

ואם רוצים ש-70% יעלו?

נכון, שנייה.

כן. אז כנראה שלא - - -

שנייה, אני עוד לא אמרתי - - -

אז כנראה שלא נתנו להם כלים מתאימים כדי להישאר פה.

אמנון, אני רק רוצה להגיד שהדברים ברורים. אני מכיר אותם, אני עסקתי בהם, בדברים הללו. השאלה שתמיד מציקה לך היא האם אתה נשאר עם אותם 500, או אתה שואף, את מה שאתה עשית במסע, את מה שאתה נתת במסע בעניין הזה, אותם משאבים, להשקיע בעוד אלפים שלא הגעתם אליהם. לא הגעתם אליהם.

אבל קודם כל הם פה אצלם. זה צריך 100% - - -

זה העניין וזו דילמה.

בוודאי. אז צריך להפעיל את הכלים שקיימים כאן, כדי שהם באמת ירצו להישאר כמה שיותר, ויכול להיות שאפשר לעזור להם יותר ולתת להם - - -

אנחנו תיכף נחזור לזה. ניתן להם תחילה להציג את הדו"ח.

נושאים נוספים שאנחנו הערנו עליהם, נושא של היעדר תכנית אסטרטגית ממשלתית לעידוד העלייה. אין ספק שתהליך של תכנון אסטרטגי זה דבר חיוני לכל משרד ממשלתי. אנחנו מצאנו שאין תכנית אסטרטגית בנושא הזה. באוקטובר 2010 הוקם צוות שהיה אמור לגבש ולטפל בתכנית חומש לנושא הזה, אבל זה לא נעשה.
נושא נוסף זה מימון טיסות של עובדי מדינה. מצאנו שעובדי רשות האוכלוסין ובמקרים מועטים גם עובדים של הביטוח הלאומי הוטסו לחו"ל לצורך פעולות של רישום וקבלת העולים. המימון של הטיסות והשהות של העובדים היה באמצעות ארגון חיצוני וזה תפקידם של ה - - -

אותו ארגון שמקבל כסף מהמדינה בשביל להביא עולים.

אין טענה כנגד הפעולות עצמן, שהם עושים. השאלה מי מממן את זה.

אם מדינת ישראל חושבת שזה - - -

כן, במקום להיות ..., תתקצב את זה.

אז זה פעולות שהם עושים מכוח סמכותם ותפקידם, זאת אומרת זה עובדים שעושים את תפקידם כחוק. אז אם יש חשיבות לזה והמדינה רואה בזה חשיבות, אז היא צריכה לממן את זה מתקציבה.

נושא אחרון שעסקנו בו זה נושא של פרויקטורים לליווי עולים ברשויות מקומיות. המשרד מממן העסקה של פרויקטורים בכ-30 רשויות מקומיות, שהתפקיד שלהם הוא גם לעסוק בעידוד עלייה וגם ללוות את העולים שנקלטים. אנחנו מצאנו שם ליקויים בנושא של פיקוח ובקרה, נושא של קביעת המכסות לפרויקטורים וידיעת השפה הנדרשת מהפרויקטורים. זה דבר שצריך להיקבע על פי מניין העולים והמוצא העדכני שלהם ביישוב, ואנחנו לא מצאנו תיאום שזה נעשה בצורה הזאת. וכמו שהזכרתי היו גם ליקויים בפיקוח, העדר תכניות עבודה ועוד נושאים של בקרה ופיקוח.

תודה. לכן רצינו שהשרה תגיע, כי זה נושא של בניית תכנית אסטרטגית לקליטה ולעלייה. למעשה, מדינת ישראל יכולה להיות חשופה כל יום לקלוט ממדינות נוספות. אנחנו רואים מה קורה היום באוקראינה, יש שם הרבה יהודים בסכנה, ויתכן שצריך לעודד אותם, לתת להם. כשהם רואים מלחמה הם פוחדים ולכן פה צריך לעשות מאמץ. מחר הם יכולים להיות במדינה ערבית אחרת, כזו או אחרת, שאנחנו רוצים לקלוט אותם, ולכן חייב להיות גוף מהסדר, משרד מהסדר, מדיניות של ממשלה על ידי משרד הקליטה ולמעשה משם יש תכניות מגירה. במידה ויש תרחיש במדינה כזו או אחרת, אנחנו צריכים להוציא אותה לפועל ולרתום את כל הארגונים שפועלים באותם המקומות לסייע.

גם נושא עידוד העלייה חשוב לנו מאד, כי יש אינפורמציות לא נכונות שמגיעות, ולצורך כך כמובן אנחנו רוצים לראות היום, כבוד המנכ"ל, אתה באת למשרד חשוב ויש לך זיקה כזו שאתה צריך להסדר את הדברים. יש דו"ח חשוב כאן שיכול להוות לך תכנית עבודה, הוא מצביע לך בדיוק על הליקויים שאתה כמנכ"ל, ואני אם הייתי מנכ"ל הייתי מסתכל על זה כתכנית עבודה שלי, לראות כל סעיף וסעיף איך אפשר להטמיע אותו ולפעול על פיו, ועל פי זה גם תהיה לך תכנית אסטרטגית-ממשלתית ואז תביא את ה כמובן לאישור הממשלה, שזה גוף מהסדר, כמו שדיברנו גם על עולי אתיופיה, מהסדר את כל הנושאים, אז גם פה נבחרתם כגוף מהסדר.

אנחנו נרצה לשמוע גם את משרד ראש הממשלה, שהייתם צריכים להביא בתקופה מסוימת את ההמלצות בנושא ועדת התיאום כנדרש. לפני כן הבטחתי לתת ליושב ראש שדולת עולי צרפת במדינת ישראל - - -

בכנסת.

בכנסת, אבל שעלייתם לישראל, בעזרת השם. זו הכוונה. חבר הכנסת יוני שטבון, בבקשה.

קודם כל תודה רבה אדוני יושב הראש על הדיון החשוב הזה ובכלל להגיד תודה רבה לכל מי ששותף כאן. בסוף יש ביקורת, יש דברים שצריך לעשות, הסוכנות, משרד העלייה והקליטה, הנציגים, וכולם מבינים שהנושא הזה על סדר היום. בהזדמנות הזו לדבר על עלייה בנושא הזה זה דבר מאד קריטי כי אנחנו נמצאים בתקופה שבה החברה הישראלית נתונה במציאות של טילים על אזרחי מדינת ישראל. צה"ל נמצא בחזית. כל מי שביקר שם, וגם השרה הגיעה כעת, זה רק מראה כמה הדיון חשוב.

יופי, יופי. כן יוני, בבקשה.

אני אומר, זה שהשרה נמצאת פה זה רק מראה עד כמה הדיון חשוב, אבל צריך לזכור שהיום מדינת ישראל עם תושבי הדרום ותושבי כל מדינת ישראל נמצאים היום בחזית לא פשוטה, וברור שהנושא זה החוסן של החברה הישראלית. והחוסן של החברה הישראלית נמדד בכך שיש עליה, שיש ציונות שעולה לארץ ומחזקת את החברה הישראלית על גווניה השונים, ודווקא ביום הזה לעשות את הדיון הזה, אני חושב שזה לא סתם וזה חשוב.

לגבי כל מה שכולנו כבר מכירים, העלייה מצרפת בשנים האחרונות הולכת וגוברת. שנת 2012 – 1,900 עולים. שנת 2013 – יש לנו כבר כ-3,200 עולים, ובשנת 2014 זה צפוי להגיע, על פי נתוני הסוכנות – בין 5,500 ל-6,000 עולים. העסק מתקדם בצורה משמעותית, ואני יודע שיש תכניות, הרי עשינו פה, באותו מקום כאן בדיוק, עשינו כאן שדולה של עולי צרפת, להציג את התכנית שעוד ידברו עליה וודאי אחרי זה השרה, המשרדים השונים והסוכנות, כדי למקד את המציאות סביב העלייה מצרפת בתכנית אסטרטגית. ואני מקווה מאד שיציגו את זה בצורה ברורה וחדה כאן בוועדה.

אבל אני חייב להתייחס לנתון שאותי לפחות מאד מאד הפתיע והפחיד אותי אפילו, שיש מציאות שבה משנת 2005 עד שנת 2012, ואני מקריא פה מדו"ח מבקר המדינה, שכלל התמיכות הסתכמו ב-113 מיליון שקלים שרובם המכריע – 95% לפי הנתונים של דו"ח המבקר – ניתן לארגון אחד שפעל בצפון אמריקה וגם בבריטניה. זה דבר שהוא לא נורמאלי ומה שצריך לקרות כאן, ואני אומר את זה פה - - -

לאיזו תקופה זה מתייחס?

משנת 2005 עד לשנת 2012. זו מציאות של העבר. זה מראה על מגמה שפה הציפייה שלנו כאן וכולנו פה שותפים לתהליך, שמשרד העלייה והקליטה והגופים השונים יציגו את היפוך המגמה, כי אנחנו לא רוצים להתעסק רק בעבר אלא להסתכל על העתיד. זו המשימה המרכזית שלנו.

עכשיו, אני אומר את הדברים בצורה הכי פשוטה שיש. בדיון שנאמר פה לפני כן, אי אפשר לקחת שום עלייה כמובן מאליה. לא עולי צרפת ולא שום עלייה. אין דבר כזה. אנחנו כמדינה אסור לנו לקחת את העלייה כדבר מובן מאליו. זה ברור שהם כבר עולים, אז למה יש שם במה להשקיע? זה לא יכול לקרות ככה. כל מי שעלה, וכבן של עולים מצרפת, אני יודע טוב מאד - ויש פה עוד עולים שנמצאים פה סביב השולחן – אני יודע טוב מאד מה המשמעות של קליטת עלייה. ואסור לנו כמדינה להגיד שדבר כזה הוא מובן מאליו. אם עולי צרפת כבר בכל מקרה מגיעים, אז למה לא?

זה ממש לא המגמה ואני גם יודע שזו לא המגמה במשרד העלייה והקליטה. מה שכן אני מבקש, אחרי שיחה שלי עם הארגונים השונים, אנחנו נמצאים קרוב לאוגוסט 2014. אני כן מבקש ממשרד העלייה והקליטה להציג את הנתונים העכשוויים מה כן עבר ב-2014. זאת אומרת יש היפוך מגמה, אני יודע, אבל אני רוצה לדעת האם תכלס הדברים כבר הועברו בשנת העבודה 2014.
ושוב פעם אני מברך, אדוני יושב הראש, על הדיון החשוב הזה, דווקא בעת הזו. תודה.

תודה, תודה.

כבוד השרה, אני מודה לך שהגעת, למרות שהיה לך דיון בוועדת שרים, אנחנו אמרנו את זה. זה מראה על רצינות, על עבודה חשובה שהמשרד שלך עושה, משרד העלייה והקליטה.

כבוד השרה, אנחנו דיברנו על כך שהמשרד שלך צריך להיות הגוף המהסדר בין כל הארגונים, להפעיל את כולם לטובת עידוד העלייה ואנחנו - - -

רגולטור.

כרגולטור, ולהתוות מדיניות מה אנחנו רוצים מכל אחד. אמרנו שהיום יש לנו גוף שעובד יפה בצפון אמריקה ובבריטניה, ויש לנו גם גופים קטנים שאולי פועלים בצרפת. יש בעיות גם באוקראינה ואנחנו צריכים להיערך. יכול להיות שאנחנו צריכים לעודד עלייה משם. אז מכל מדינה ומדינה, אתם הגוף מלמעלה, משרד ממשלתי, אתם מתווים מדיניות ואם צריך אישור ממשלה מביאים את זה לממשלה ומקבלים גם תקציבים, בוודאי לפי הצורך, לפי הדברים.

כשלא היית גם דיברתי על כך שצריך תכנית מגירה לגבי כל תרחיש שיכול להיות בכל מדינה ומדינה. העיקר שיהודים לא יהיו בסכנה. וגם כמובן יש לנו עניין להעלות את כל היהודים כאן למדינת ישראל, הבית הלאומי של כל יהודי.

תיכף אני אתן לך את רשות הדיבור, אבל לפני כן, ראיתי פה איזה סעיף שדיבר על כך שבעבר משרד ראש הממשלה היה הגוף שכביכול אחראי, הגוף המהסדר בנושא של עלייה וקליטה, ופה יש עניין שנמצא שהממשלה העלתה כבר בשנת 2009 את הצורך לבחון את אופן שיתוף הפעולה בינה לבין הסוכנות, בין השאר בשל השינויים האסטרטגיים המתבצעים בסוכנות. הצוות שהוקם לצורך כך באותה שנה לא הגיש המלצות בנושא לוועדת התיאום כנדרש, ובחינה זו טרם הסתיימה. אנחנו בשנת 2014, ורוצים לדעת איפה זה עומד.

מי נמצא כאן ממשרד ראש הממשלה? מה נשמע? תעני בבקשה, איפה עומדים ומי אחראי. שם ותפקיד.

לילך אלמקאיס, אגף תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה. אנחנו אחראים על כל נושא העלייה, הקליטה, הסוכנות היהודית.

כתוב פה בדו"ח שגם הייתם שותפים לכל מיני החלטות מול הסוכנות ולא יידעתם את משרד הקליטה, שלמעשה הוא היה צריך לארגן.

אז זה הולך ככה: לעניין הצוות, התחלפה ההמשלה. הצוות אכן לא - - -

משנת 2009 כמה פעמים התחלפה הממשלה? שלוש-ארבע פעמים?

כן, והצוות אכן לא התכנס. ההחלטה התקבלה בממשלת אולמרט. ולגופו של עניין, בתחילת יוני התקבלה החלטת ממשלה - - -

יוני הזה?

יוני הזה, תחילת יוני 2014.

משנת 2009 עד שנת 2014.

בסדר, זה תהליך אסטרטגי. התקבלה החלטת ממשלה שמשיקה את היוזמה המשותפת לממשלת ישראל והעם היהודי והיא בעצם תולדה של התהליך האסטרטגי הארוך, שהיו שותפים אליו הסוכנות היהודית. כמובן שהם הובילו את זה ביחד עם משרד ראש הממשלה ועם משרד ירושלים והתפוצות, וביזמה הזאת - - -

ירושלים והתפוצות? מה קשור לעלייה ולקליטה?

היוזמה הזו לא התייחסה-, סליחה, אני לא רוצה להתפרץ.

תן לה רגע.

הוא חיבר בין שני דברים. הוא חיבר בין התהליך האסטרטגי של הסוכנות, לבין זה שמשרד העלייה והקליטה צריך להיות שותף.

ירושלים והתפוצות?

חיברת בין שני הנושאים אז אני עונה לגופו של עניין.

לא, אני אמרתי שלא הבאתם שום דבר, עבדתם שש שנים ולא הבאתם כלום לממשלה.

אז אני אומר כן הבאנו. בתחילת יוני הבאנו החלטת ממשלה.

שמא? שהם היו שותפים, משרד הקליטה?

רגע. הם יהיו. הם מופיעים בהחלטת ממשלה. ההחלטה עצמה הוצגה בוועדה לתיאום לאורך כל תקופות ה - - -

מי נמצא בוועדת התיאום?

בוועדת לתיאום חברה שרת העלייה והקליטה, היא בראשות ראש הממשלה וחברים נוספים, שר החינוך, שר הפנים, הסוכנות היהודית, חברי חבר הנאמנים. בוועדה לתיאום כן נדון התהליך האסטרטגי.

עד התיאום – אתם הבאתם משהו לוועדת התיאום? אתם הבאתם משהו?

הבאנו. התהליך האסטרטגי הוצג בוועדה לתיאום כל הזמן, זה לא איזה משהו חדש. רק ביוני 2014 הוא התגבש כדי החלטת ממשלה מתוקצבת. עד אז בתהליך האסטרטגי נבחנו כל - - -

מה אומרת ההחלטה החדשה?

ההחלטה בעצם אומרת שתוקם תכנית רב שנתית שתעסוק בכל מעגלי החיים המשיקים לצעיר היהודי בתפוצות - - -

והיא תקים את התכנית הרב שנתית?

משרד ירושלים והתפוצות, זה בסמכותו.

מי אחראי על קליטת העלייה, ירושלים והתפוצות?

לא. משרד העלייה והקליטה.

אז מה קשור תפוצות?

אבל אתה חיברת בין התהליך - - -

אני לא חיברתי, הדו"ח מספר. גברתי, לילך - - -

הדו"ח חיבר ביניהם.

לילך, תשמעי, אנחנו צריכים לעשות סדר. בגלל שהדברים נופלים בין הכיסאות הם לא מקבלים טיפול. כל אחד מדבר בקול אחר, בשפה אחרת. אני מדבר כרגע על דו"ח שאמר שבשנת 2009 הצוות היה צריך להביא איזה שהן המלצות לוועדת התיאום משנת 2009. והיום הם אומרים שהרגולטור, המהסדר בנושא עלייה וקליטה – זה משרד לקליטת העלייה.

גם בנושא של הקהילה האתיופית ראיתי שמשרד ראש הממשלה טיפל. כנראה משרד ראש הממשלה לא יכול לטפל בכל הדברים, לכן אני חושב מן הראוי שמשרד אינדיבידואלי ספציפי ירכז את הנושא הזה ואם יש לו קושי - יביא את זה לממשלה ויקבל החלטות.

את מדברת על ירושלים והתפוצות, זה לא הנושא שלנו.

אבל בפסקה הראשונה שהקראת אמרת שבשנת 2009 התקבל צוות ומאז לא הוגש נושא התהליך האסטרטגי.

כן.

אוקיי, אז עניתי לגופו של עניין לתהליך האסטרטגי. לעניין העלייה והקליטה, כמובן שמשרד העלייה והקליטה הוא הגוף שאחראי - - -

אבל מה יעשו עכשיו? את מדאיגה אותי יותר עכשיו. ההחלטה האסטרטגית עכשיו בירושלים והתפוצות – מה היא אומרת? אז אולי לא צריך את משרד העלייה והקליטה. אולי הוא נותן את כל הפיתרון. יכול להיות שיש פה משרד מיותר.

לא, יש נושא - - -

מה הנושא? איזו המלצה הבאתם להם בעניין ירושלים והתפוצות?

יש תהליך אסטרטגי. הנושא שהוא מטפל בו זה חיבור צעירי העם היהודי למדינת ישראל. יש נושא עידוד עלייה וקליטה, שזה השרה והמנכ"ל שיושבים פה הכינו תכנית, הגישו אותה לאישור הממשלה לפני כמה שבועות, היא גם הוצגה בוועדה לתיאום. הם הגוף שאמון על הנושא הזה והם הגוף שמטפל בו.

הדו"ח עצמו עוסק בשני נושאים. הוא מערב בין התהליך האסטרטגי של הסוכנות לבין נושא עידוד העלייה והקליטה. הוא טוען בחלק מהטענות שעולות שמשרד ראש הממשלה לא עדכן את התהליך.

את הבנת את זה ככה. אני לא הבנתי ככה. זה את מפרשנת את זה. את משפטנית?

לא.

אז איך את מפרשנת דברים כשלא כתוב ככה? אני פשוט דואג שזה עובד ככה.

אדוני יושב הראש, ברשותך, אני אגיד לך למה, כי באמת לילך לא מעורבת בכל התהליכים אלא בחלקם ולכן - - -

ולכן אתה לא מעודכן, כי היא לא מעדכנת אותך.

לא, לא, לא, אני לא רוצה גם - - -

זה נכתב פה – אתה לא מעודכן.

לא, לאף אחד מאיתנו אין פה על משרד ראש הממשלה ואני גם לא מחפש פה. התהליך האסטרטגי של משרד התפוצות הוא תהליך אסטרטגי אחר והוא לא התהליך האסטרטגי שמתייחס אליו הדו"ח, כי התהליך מדבר על תכנית אסטרטגית שקיבלה הסוכנות בזמנו, שהיא עשתה שינוי שהיא החליטה שהיא משקיעה יותר בחינוך ייעודי, כשבסוף צריך להבין - - -

רגע, אבל איך זה עבד?

רגע, רגע - - -

שנייה, אני מסתכל בדו"ח, אני לא מסתכל על מה שאתם מפרשנים. כתוב לי פה. איך זה הגיע למשרד לירושלים והתפוצות לא הבנתי.

זה לא.

אבל היא אומרת ירושלים והתפוצות. אני רואה שכתוב: עוד נמצא כי הממשלה העלתה בשנת 2009 את הצורך לבחון את אופן שיתוף הפעולה בינה לבין הסוכנות.

בגלל השינויים האסטרטגיים.

בגלל שינוי, אבל היא אומרת אסטרטגי זה עכשיו ירושלים והתפוצות. היא הלכה לשם. אז אני פה לא לעניין ירושלים והתפוצות ולכן אני שואל איפה ירושלים והתפוצות? הם לא הביאו את ההמלצות לוועדת התיאום כנדרש. טרם. עד רגע זה. את זה אני שואל, איך היא הגיעה לירושלים והתפוצות, את זה עוד לא הבנתי.

ממה שאני מכיר - - -

מה שאתה מכיר לא חשוב לי. אני מסתכל על הדו"ח, אני צריך לתקן את הדו"ח.

לא, מה שהם אומרים. יש פה שני תהליכים מקבילים.

אני אומרת, יש שני תהליכים שמתקיימים במקביל.

תגידי את זה בצורה ברורה, שהוא יבין.

אני אמרתי, הפרדתי. יש שני תהליכים שהתקיימו במקביל. יש את התהליך האסטרטגי, שהסוכנות היהודית עברה, וג'וש פה ליידי והוא יכול להסביר עליו תיכף בפירוט. והממשלה התעסקה גם בתהליך האסטרטגי ואליו הדו"ח מתייחס. בני?

אנחנו בסופו של דבר עוסקים בשני תהליכים והדו"ח מתייחס לעניין אחד מרכזי מתוך התהליך הגדול. מה הסוכנות עושה? הרי הסוכנות החליטה שהיא מתמקדת יותר גם בחינוך ויש לזה השלכות, לפחות לטענת משרד העלייה והקליטה, על עידוד העלייה, לפי טענות משרד הקליטה דאז.

למה התכוונת בסעיף 3 לדו"ח פה? איזה תהליך אסטרטגי?

התהליך האסטרטגי של הסוכנות עצמה, מה שהסוכנות עברה. ההתמקדות שלה - - -

מול מי היא עבדה?

היא עבדה באופן עצמאי כנראה.

איזה צוות היה צריך להביא לוועדת התיאום? מי היה צריך להביא את המסקנות לוועדת התיאום?

משרד ראש הממשלה.

צוות משותף של הסוכנות ושל - - -

אז אני הבנתי נכון.

נכון.

אז זה מה שאני רוצה לדעת – איפה זה עומד כרגע.

הם לא העבירו.

לא העבירו, נכון? אז מה אתם מבלבלים את המוח?

זה לא נכון. זה פשוט עובדתית לא נכון.

תראה לי הבאת. עכשיו תביא. מה היית צריך להביא לוועדת התיאום שלא הבאת עד עכשיו? תביא.

אני אסביר.

לא, אתה לא תסביר. תביא לי נייר שאתה הבאת לוועדת התיאום כנדרש. מה הבאת?

אני יכול להביא לך - - -

אדוני, אתה תגיד מה שכתוב לי פה שלא הבאת עד עצם היום הזה. אם הבאת – תביא לי לראות. תסמס עכשיו שיעבירו לך במייל ואני רוצה לראות את זה. על זה אני מדבר. אל תגידו ועדת התפוצות, משרד כזה, משרד ירושלים. מה שכתוב פה אני רוצה לקבל. אם עשית – על הכיפאק, תביא לראות.

עשינו, עשינו.

אוקיי, עכשיו אנחנו ממשיכים הלאה: תיאום לוקה בחסר בין המשרד לסוכנות. מי מסביר את זה? בבקשה המנכ"ל או כבוד השרה.

בבקשה, המנכ"ל יסביר.

אנחנו מקצוענים, אנחנו רוצים לראות מה כתוב בדו"ח. לא כל אחד בתזה שלו – ירושלים, תפוצות, איפה הלכתם עוד? יש עוד הרבה בעיות במדינת ישראל.

קודם כל, אני חושב שבפתח הדברים שלך, אדוני יושב הראש, נגעת בדיוק בנקודה שאליה מתייחס הדו"ח והיא תוקנה עם הקמתה של הממשלה הנוכחית - בפתיחה, כשאמרת שהשרה לקליטת עלייה ואז תיקנת את עצמך, לשרה לעלייה וקליטה.

המשרד שלנו בחודש אוקטובר 2013, ביזמת השרה ובהסכמה עם הסוכנות היהודית ועם משרד ראש הממשלה – שינה את שמו ממשרד לקליטת העלייה למשרד העלייה והקליטה, מתוך הבנה שיש צורך באמת בגורם ממשלתי ברור שיהסדר ויהיה הרגולטור והמתכלל של כל נושא עידוד העלייה, דבר שלא היה קודם. קודם הנושא הזה היה אמורפי, ואם אני מבין נכון, זה אחד הליקויים המשמעותיים שעלו מתוך הדו"ח .
אני רוצה לגעת קצת בנתונים קצרים, מה המשרד שלנו עושה.

לא, לא, שנייה, כבוד המנכ"ל.

מי אמור להיות הרגולטור?

אדוני, בדיון הזה אני לא רוצה לשמוע כרגע מה אתה עשית. לי חשוב לדעת בהקשר הדו"ח.

מה עשיתי בהקשר של הדו"ח.

בהקשר הדו"ח. ואחר כך אם תרצה להגיד שאתה עושה עוד דברים יפים, זה בסדר.

לא, לא, בהקשר של הדו"ח.

קודם בהקשר של הדו"ח – מה תיקנו.

בהקשר של הדו"ח. השלב הראשון שעשינו באוקטובר 2013 זה שינוי השם. שינינו את השם של המשרד למשרד העלייה והקליטה. במקביל לכך, התחלנו לתכלל תכנית לאומית לעידוד עלייה מצרפת, ביזמת השרה שהקימה את הוועדה הזו, ולוועדה הזו שאני עמדתי בראשה היו שותפים משרד התפוצות, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן היסוד ומשרד ראש הממשלה. ועל בסיס התכנית הזו ועל בסיס התכלול הזה - יצאה תכנית לאומית לעידוד העלייה מצרפת, בשיתוף פעולה שלנו ושל הסוכנות, שכבר בשנת 2013 נתנה תקציב תוספתי של 17.5 מיליון שקלים לטובת הפעילות בצרפת.

חשוב לי לציין בהקשר הזה שמספרי העולים מצרפת, לאורך כל העשור האחרון, עד שנת 2013 – עמדו על 1,900 עולים. בשנת 2013 המספרים גדלו ב-50% ל-3,000 עולים ובשנת 2014 אנחנו סבורים שאנחנו נצליח לחצות את רף ה-5,000 עולים מצרפת.

לא נתחייב, העולים התחייבו להגיע למדינת ישראל.

אני לא תולה את כל האחריות עלינו, אבל בהחלט יעידו פה הארגונים מצרפת, שאני רואה אותם פה, יש לכולם טענות, אני בטוח, להרבה מאד דברים, אבל עדיין הם יכולים להעיד ששינוי הכיוון בשנה האחרונה שהשרה מובילה, בהקשר של התייחסות לעידוד העלייה מצרפת, נותן את אותותיו בשטח. אני חושב שהתכנית הלאומית הזו ואופן ההסדרה שלה, עם שיתוף הפעולה, ויעידו על זה גם ג'וש מהסוכנות היהודית וגם לילך ממשרד ראש הממשלה, שיתוף הפעולה היום בין הסוכנות היהודית למשרד שלנו שונה לחלוטין בהיבט של ההגדרות, כולל כל התכנית הזו, שהיא תכנית משותפת.

במקביל אנחנו קיבלנו החלטת ממשלה לתכנית לעידוד עלייה מאירופה ומאוקראינה, עם תקציב תוספתי שהשרה השגנו לטובת העניין הזה, שהתקבל מהאגף התקציבים כבר בשנת 2014 וחלקו בשנת 2015. ההחלטה הזו כוללת גם נושא של השקעה יותר בשיווק באירופה וגם כוללת את נושא קרן הנמלטים, עדכון הסכומים בקרן הנמלטים והסיוע לעולים שמגיעים ממדינות שנמצאות במצבי חירום, כמו מה שקורה בחלק ממדינות אירופה היום - אנחנו מגדירים את המצב כמצב חירום - הם יקבלו איזו שהיא תוספת כי הם היו צריכים ממש לעזוב את מה שיש להם שם ולעלות לישראל.

בנוסף התקבלה החלטת ממשלה ביוני האחרון, שמדברת בדיוק על אותה תכנית אסטרטגית והממשלה קיבלה החלטה להקים פרויקט לאומי לעידוד העלייה בהיגוי של משרד העלייה והקליטה, בשיתוף עם הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, שיקימו הם חברה שתעסוק ייעודית בתחום הזה ולשם יושקעו המשאבים, כולל משאבים נוספים שגם כאן השיגה השרה לטובת העניין.

לאיזה אזורים בעולם?

לכל העולם. אחת המשימות הראשונות של הגוף הזה שיוקם, תהיה התכנית האסטרטגית הזו והעדכון שלה מעת לעת, כי צריך להבין. אנחנו לא יכולים להסתכל על זה כעל ערך חד ערכי שאנחנו מסתכלים דרך החור של הגרוש או של השקל. לעודד עלייה מארצות הברית ומצפון אמריקה, לא דינו כלעודד עלייה ממדינות מזרח אירופה וגם מצרפת. בסוף, כשאנחנו מסתכלים על מספרי היהודים בעולם, אנחנו גם צריכים לראות איזה קהילות אנחנו לא רוצים לאבד וחשוב לנו גם להביא אותן לכאן, ולכן משקיעים משאבים בצורה מתוחמת כזו או אחרת.
זה שאנחנו משקיעים היום משאבים בצרפת לא אומר שצריך לזנוח את המשאבים - - -

אף אחד לא טוען נגד עולים מצפון אמריקה. אף אחד לא טוען כלפי צפון אמריקה.

אני רוצה לומר בהקשר הזה, בנושא התמיכות, צריך להבין שתמיכות בארגונים קטנים על פי קריטריונים, אני כמשרד ממשלתי לא יכול לפעול באופן ישיר בחו"ל. לא מקובל ביחסים דיפלומטיים בין מדינות, שעכשיו תבוא ממשלת ישראל עם סמל המדינה, תפתח דוכן בצרפת או באמריקה, קל וחומר ברוסיה, ששם אנחנו פועלים בשיתוף פעולה ובתיאום עם נת"יב, ותתחיל לקרוא לאנשים לעלות לישראל. התקריות הדיפלומטיות שאנחנו נצטרך לענות עליהן יהיו קשות מאד.

על הבסיס הזה נחתמה בזמנו אמנה בין הסוכנות היהודית לממשל ישראל, ועל הבסיס הזה ובתוך המגבלות האלה אנחנו עובדים, ולכן השיטה שבה אנחנו עובדים היא שיטה של תמיכות בארגונים, על פי קריטריונים ועל פי תנאי סף.

בשנת 2012, קודם הגשת דו"ח מבקר המדינה, שינתה השרה את הקריטריונים לתמיכות, על מנת להקל על ארגונים נוספים להיכנס לתוך התמיכות בארגונים מעודדי עלייה. אני יכול להגיד שאם בעבר באמת היה ארגון אחד שזה ל-90%, הוא יישב פה ויספר לכם כמה הוא נפגע היום מזה שבעצם תקציבים שלו נפגעו - - -

לא לבכות.

אבל בסופו של דבר נכנסו בשנת 2013 ארגונים נוספים לתוך התקציב של מקבלי התמיכות, ונמצאים בהם ארגון כלל קהילות ישראל של שלום ווך, שמקבל תמיכה על קהילות שהוא מעלה מצרפת ובני עקיבא והבונים דרור ותנועת עזרא וכמובן גם ארגון נפש בנפש שפועל בתחום הזה כבר למעלה מעשור. ומטבע הדברים בסוף, אנחנו כמשרד צריכים לבחון את התנאים האלה בצורה שוויונית, בודקים את מספרי העולים שהעלה כל ארגון, ועל פי מספרי העולים שהעלה כל ארגון אנחנו מתקצבים אותו. זה בהקשר של הארגונים.

בנוסף, אנחנו משתפים פעולה עם ארגון - - -

סליחה, המנכ"ל, אתה לא מסתכל רק על הארגון, אתה מסתכל גם על המדינה. הראייה שלך כמדינה זה לא הארגון.

אני מסתכל - - -

מה הפוטנציאל במדינה.

לא, לא, אני מדבר עכשיו על תקציב התמיכות. תקציב התמיכות הוא על פי פרמטרים אגב, כמעט שהמעורבות שלנו גם אחר כך היא מאד מינורית, אחרי שקבענו את הפרמטרים, בסוף אני קובע כמה עולים העלה כל ארגון.

סליחה, כבוד המנכ"ל, אמרנו שאתה מהסדר. את הקריטריונים אתה צריך לקבוע.

נכון.

זה לא שיכתיבו לך את הקריטריונים והכסף הולך.

עשינו את זה.

הרי על פי הקריטריון הזה ילך התקציב. לכן אתה כמדינה, אתה מבחינתי המדינה. אתה צריך לראות את הצורך שלך ואז אתה בונה את הקריטריונים כך שלא תהיה הטיה לכיוון אחד או לגוף אחד או למדינה אחת. לכן הראייה המערכתית שלך – היום זה - - -

לכן הקריטריון המשמעותי ביותר הוא מספרי העולים. ארגון שיעלה הרבה עולים, בסופו של דבר יהיה זכאי ליותר תמיכה. מטבע הדברים, אם אני טיפלתי ב-100 עולים, אז נדרשים ממני משאבים X, ואם טיפלתי ב-1,000 עולים, נדרשים ממני משאבים אחרים.

אני חוזר אליך. באותו הקשר אני פונה לסוכנות בעניין התיאום הלוקה בחסר. גו'ש, מהסוכנות, לפי האמנה הסוכנות רשאית לשתף פעולה גם עם מוסדות אחרים, ובלבד שלא תאציל מתפקידיה ללא הסכמתה. זאת אומרת אם אתה יכול להפעיל גוף שלישי, אתה צריך לקבל הסכמה מהממשלה, לפי האמנה שלך. ופה הפעלתם איזה שהוא גוף, ארגון א', בלי הסכמת ממשלה.

זה לא נכון. אני כתבתי על כך, יש לי פה את המכתב.

מה אתה אומר, משרד המבקר?

כתבתי שני מכתבים לבני.

אנחנו חלוקים על זה. זאת הפרשנות המשפטית שלהם.

אנחנו לא משפטנים.

זהו, אז הפרשנות שלנו היא אחרת, שהייתה צריכה להיות הסכמה של הממשלה להפעלת אותו ארגון.

כן, ומה נהיה?

הייתה הסכמה. זה היה לפני, אבל הסוכנות - - -

לא הבנתי, הייתה הסכמה? אם הייתה הסכמה אז אין פה בעיה.

אז זו הבעיה, שבאמת שני הארגונים האלה לא כל כך מסונכרנים – משרד הקליטה והסוכנות היהודית. אז הם צריכים לעבוד בסנכרון מלא, אחרת באמת תהיה בעיה.

אני לא מבין.

אני יכול להגיד?

כן, בטח.

אנחנו מעולם ומתמיד, כדי לגייס עולים ולהביא עולים לארץ, שיתפנו פעולה עם ארגונים מקומיים בכל מיני קהילות יהודיות בעולם, תנועות נוער ציוניות ופדרציות ציוניות ולאורך כ-10 שנים אפילו יותר, יש לנו שיתוף פעולה עם ארגון א'. אני לא יודע למה אי אפשר להגיד את השם, אבל עם ארגון א' יש לנו - - -

אפשר להגיד את השם.

יש לנו עם ארגון נפש בנפש שיתוף פעולה למעלה מעשור. לפני מספר שנים, לבקשת הפדרציות היהודיות, שהם המקור התקציבי של הכסף של הסוכנות, אנחנו ערכנו איתם - - -

איפה הם מומחים, באיזה איזור?

בצפון אמריקה.

יש בלעדיות?

לא, אנחנו חתמנו איתם הסכם בשביל להסדיר את שיתוף הפעולה בינינו.

שאלתי על בלעדיות.

לא. איזה בלעדיות? יש הסכם שיתוף פעולה בין נפש בנפש לבין הסוכנות. ההסכם היה בידיעת ממשלת ישראל, הממשלה ידעה על כך ואנחנו לא חושבים שלפי האמנה אנחנו חייבים לקבל את האישור ה הפורמאלי של ממשלת ישראל.

הכל נעשה, כמו שאמרתי מקודם, אנחנו מציגים, אני משמש יחד עם מזכיר הממשלה מזכיר ועדת התיאום. אנחנו מדווחים על כל השינויים, כל אסטרטגיה שלנו, אנחנו מביאים לאישור הוועדה לתיאום מול משרד ראש הממשלה. אנחנו פועלים מול משרד החינוך והגליל והנגב, ומשרד הביטחון והמשרד לעלייה וקליטה, שיש לנו יחסים מצוינים איתם, אבל הנושאים המרכזיים, והסברתי את זה בשני מכתבים למשרד מבקר המדינה, שאנחנו מתאים מול משרד ראש הממשלה וועדת התיאום, וכמו שלילך אמרה, כל הנושאים האלה הוצגו לוועדה לתיאום, כולל הנושא של נפש בנפש, כולל הנושא של - - -

איזה ועדת תיאום?

זה עוד היה בזמן של אולמרט.

רגע, איזו ועדת תיאום זו, ג'וש? אתה עכשיו אומר לי ועדת תיאום – ועדת התפוצות? ועדת העלייה והקליטה? איזו ועדת תיאום?

יש לפי האמנה בין הסוכנות לממשלה ועדה לתיאום הפעילות בין הסוכנות לממשלה, שמבחינת הממשלה זה ועדת שרים לענייני סוכנות. חברים בה ראש הממשלה ועוד שבעה שרים, כולל השרה לעלייה וקליטה, והוועדה הזאת היא הגוף המרכזי לתיאום.

איפה קיבלת את ההחלטה שלך?

את ההחלטה שלי קיבלתי בממשלה.

בוועדת התיאום?

הצגתי אותה בוועדת התיאום. הנושא של צרפת לא גובש בוועדת התיאום, אלא גובש - - -

לא, עידוד עלייה.

עידוד עלייה בממשלה. השרה הציגה את ההחלטה הזו בממשלה, הצביעו עליה בממשלה, הממשלה אישרה את ההחלטה הזאת בשנת 2014 פה אחד. אני חושב שאגב זאת הייתה החלטה היסטורית וחסרת תקדים לעניין הזה, גם ברמת ההיקפים התקציביים וגם בעובדה שהצלחנו לגבש גם את הסוכנות היהודית וגם את ההסתדרות הציונית תחת כנפיים שלנו - - -

זאת תכנית אסטרטגית, ממשלתית?

כן.

כבוד יושב הראש, אני יכול לומר שני משפטים על זה?

בטח, בוודאי.

לפני 10 שנים בדיוק היום אני ירדתי מהמטוס וראש הממשלה היה שם, שר הקליטה היה שם, כולם היו שם, הממשלה הייתה שם - מטרות שלארגון א', נפש בנפש. להגיד שזה לא היה בתיאום, להגיד שזה לא היה בהסכמה, להגיד שהממשלה לא הייתה מעורבת – זה פשוט בלתי יאומן.

לא אמרו את זה. את זה לא אמרו.

אני גם רוצה להדגיש, חשוב לי להדגיש - - -

פעילות מבורכת, אבל צריך לעשות נכון.

את החשיבות.

הם תיאמו את קבלת הפנים לקבל אותם.

נכון.

אבל התיאום.

חשוב גם להדגיש, פשוט במשפט אחד, כמו שאמר המנכ"ל, שכולנו בעד הגברת התקציבים לעזור לעולים מצרפת וזה חשוב מאד, אבל חשוב מאד להדגיש שזה לא דבר שאנחנו צריכים לעשות בלהציע את הכסף לעלייה מצפון אמריקה. מדברים על עלייה ממצוקה וזה חשוב מאד, וגם לעזור לעלייה - - -

בקיצור, צריך עוד תקציבים לעלייה וקליטה.

בדיוק. ושר האוצר הוא מהתנועה שלך. שר האוצר רוצה?

אף אחד לא מדבר לפגוע בעלייה אחרת.

בשנתיים האחרונות השרה הוסיפה מהתקציב שהיה מיועד לתחומים אחרים עוד תקציב לתקנת הבטוחות בארגונים מעודדי עלייה כדי שהם לא ייפגעו, למרות כל הקיצוצים - - -

והשר רגיש לזה מאד, רק תעלה את זה.

אני מוכן להיות נציג.

עוד 20 מיליון תוספת לתקציב של עידוד העלייה במדינת ישראל. יישר כוח.

אנחנו נשמע כרגע את השרה.

לפני שאני צריכה לעזוב, כי יש לי עוד ועדה, אני רוצה להגיד: קודם כל אדוני יושב הראש, חברי הכנסת, מכובדי כולם, נציגי כל המשרדים, כולל משרד העלייה והקליטה, מנכ"ל המשרד, הסוכנות היהודית, נפש בנפש, כל הארגונים שנמצאים כאן וכל האנשים שנמצאים כאן.

קודם כל אני צריכה להגיד למבקר המדינה שאני מאד מכבדת ומעריכה את העבודה של מבקר המדינה ואני חושבת שאני צריכה כאן לציין שביקורת היא בעצם כלי עבודה בשביל כל משרד ועבור משרד העלייה והקליטה בפרט. אנחנו מאד מעריכים ואנחנו לקחנו את זה כדבר כדי לתקן, לשנות, ואני רוצה להגיד שעוד לפני שיצא הדו"ח אנחנו כבר יצאנו לדרך של שינויים.

קודם כל אנחנו צריכים לזכור תמיד שיש אמנה בין הסוכנות ובין משרד העלייה והקליטה, ובאמנה הזאת היינו חתומים כשני גופים. מובן לכולם שמדינה וממשלה לא יכולה לפעול מחוץ לגבולות של מדינת ישראל, ובגלל זה אנחנו הצהרנו ואישרנו החלטות עכשיו בממשלה, כדי להיכנס לפעילות בעידוד עלייה, שהיא חשובה עבורנו.

אני צריכה להגיד שחשוב לי מאד לציין כאן שעידוד עלייה וקליטת עלייה זה שני דברים שצריכים להיות יחד. בלי עידוד עלייה אין קליטה מוצלחת. לפני שאנשים עושים עלייה הם צריכים לדעת מה מצפה כאן במדינה לכל עולה, ואני חושבת שכאן צריכים לציין, ונכון שיש עכשיו עלייה יותר מאסיבית מצרפת, אבל מדינת ישראל ומשרד העלייה והקליטה וכל הגורמים שעוסקים איתנו בעידוד עלייה, צריכים לומר כאן – כל עולה שיגיע למדינת ישראל, מכל מקום בעולם, יהיה רצוי ואנחנו נקבל אותו בברכה ונעשה הכל שקליטתו והנחיתה בארץ תהיה יותר רכה.

לפני שיצא דו"ח מבקר המדינה אני יזמתי והבאתי לממשלה את עניין שינוי השם של המשרד. עשיתי את זה לא בשביל לשנות את השם רק, אלא כדי לשנות את המהות של הדברים שאנחנו עושים. אנחנו הפכנו להיות רגולטור בנושא של עידוד העלייה. אני צריכה להגיד שכל הגורמים – הסוכנות היהודית, כל הגורמים שעוסקים – ההסתדרות הציונית, קרן היסוד, כל הגורמים, כל העמותות – אנחנו גוף אחד שבעצם המטרה שלנו היא להביא לכאן עולים ולקלוט אותם בהצלחה.

ובגלל זה יש לנו תכנית אסטרטגית – תיקון ליקויים. המשרד עבר שינוי, לא רק בשם, אלא גם במהות. בניית תכניות לעידוד עלייה. אני רוצה לציין שהעלייה כן נמשכת ולמרות האיומים הקשים שמדינת ישראל עוברת עכשיו, העלייה למדינת ישראל נמשכת. רק מחר, אדוני יושב הראש, אנחנו מקבלים 400 עולים מצרפת. אתה מוזמן וכל חברי הכנסת מוזמנים, מי שיקבל אישור מרשות שדות התעופה, מוזמנים לקבל את העולים. ב-17 ביולי אנחנו נעשה טקס קבלת עולים כאן בירושלים, ואני חושבת שחשוב לציין את זה.

בימים של מלחמה מדינת ישראל קיבלה 475 אנשים שהגיעו למדינת ישראל והתפזרו גם בדרום, גם בצפון, גם במרכז המדינה. אתמול אני נתתי הוראה להתקשר לכל עולה שהגיע בזמן המבצע, ואתה יודע מה? העולים – הם הגאווה שלנו. הם יכולים להיות הגאווה של מדינת ישראל. לא קיבלנו תלונה אחת. תלונה אחת. אמרו – אנחנו עם אחד ומה שעובר העם במדינת ישראל – גם אנחנו עוברים. אנחנו חזקים ובשביל זה הגענו למדינת ישראל, לחזק את המדינה.

לא רק עלייה מצרפת. יש עכשיו עידוד עלייה מאוקראינה, מאירופה, בגלל המצב באירופה, המצב הכלכלי והמצב באוקראינה, ובגלל הסיבות העולים האלה ממשיכים להגיע.
הקמת פרויקט לאומי לעידוד עלייה זה דבר שממשלת ישראל אישרה ואנחנו אישרנו עכשיו כמה החלטות. קודם כל שינוי השם, כמו שאמרתי, פרויקט לאומי לעידוד עלייה – אנחנו הפכנו למשרד שעושה תכלול עבודה של הסוכנות, ההסתדרות הלאומית וקרן היסוד לעידוד עלייה. בעצם אנחנו עוסקים היום, באמצעות גורמים חיצוניים, וכמו שאמר וציין כאן המנכ"ל, אנחנו שינינו את הקריטריונים. יזמתי את שינוי הקריטריונים בנוסף לנפש בנפש, ואני צריכה לציין, רבותי, לפעמים לא צריכים להתבייש. קודם כל הם חתמו על הסכם עוד בזמן שאולמרט היה ראש הממשלה.

נפש בנפש זו עמותה שעושה עבודה נהדרת כמו הסוכנות היהודית. הם עושים עבודה, מביאים עולים מארצות הברית, ותשמעו, אתם יכולים להגיד – למה מארצות הברית מגיעים רק 3,000 איש כל שנה? אבל צריכים רק לקחת בחשבון שלהגיע מארצות הברית למדינת ישראל, הדרך קצת יותר קשה מאשר להגיע מכל מקום בעולם. ובגלל זה אני מאד מעריכה את העבודה של נפש בנפש.

אבל בגלל השינויים שעשינו, נתנו אפשרות לארגונים אחרים להיכנס למסלול עידוד עלייה, וחוץ מנפש בנפש, כמו שציין המנכ"ל, יש עכשיו בנוסף את ארגון עזרא, בנים דרור, כלל קהילות ישראל ועוד ארגונים, ואני קוראת לארגונים להצטרף לעידוד עלייה. מי שירצה להביא את העולים ומי שרוצה להתעסק בעניין של עידוד עלייה – אנחנו נתמוך בארגונים האלה.

השרה, יש עוד שני ארגונים – C.N.E.F ו - - -

זה לא משנה. כל ארגון.

כל ארגון.

אדוני, אני חושבת שכל ארגון צריך לפעול לפי החוקים שיש במשרד וחוקים שיש במדינת ישראל. רוצים להביא – יכולים לפנות לוועדת תמיכות ולהתקבל או לא להתקבל. יש שם דברים ברורים. המסלול הוא הרבה יותר קל. אנחנו נותנים אפשרות היום לכל ארגון שרוצה לבחור את המסלול לעידוד עלייה להיכנס לעידוד עלייה ואנחנו תומכים ונתמוך.

עכשיו אני רוצה להגיד לך, ההחלטות האלה הן לא דבר כל כך פשוט. יכולים לדבר כאן בכנסת ואתה בדיוק יודע, אדוני יושב הראש.להביא כספים בממשלת ישראל כדי לתמוך בתכניות, זה לא דבר פשוט. עכשיו אני רוצה לציין שאני לקחתי על עצמי עידוד עלייה מצרפת. אנחנו צריכים להגיד שיחד עם כל הגורמים אנחנו שינינו המון דברים בעידוד העלייה מצרפת. אם תרצה המנכ"ל יציין את הדברים.

בטח שנרצה.

אנחנו עשינו שם שינוי משמעותי. בחודש ספטמבר משרד העלייה והקליטה ומחלקת עידוד עלייה, עם גורמים נוספים מכמה משרדים, נצא למסלול הסברה בצרפת, לא בפריז, בגלל שבפריז יש המון אנשים ומבקרים שם לעתים קרובות כולם. אנחנו רוצים להיות בפריפריה של פריז, לתת אפשרות לעולים פוטנציאליים לגעת בתכניות של מדינת ישראל וכל המשרדים יחד, כולל משרד הבריאות, כולל משרד החינוך, כולל כל המשרדים.

הרי עידוד עלייה וקליטת עלייה זה לא בלעדיות רק של משרד העלייה והקליטה. ואני רוצה לומר קודם כל תודה על הביקורת. אני מאמינה שאתם תשמעו עכשיו מהמנכ"ל – שינינו כבר המון דברים. לקחתי את היזמה בידיים ואתה יודע ,לשנות את השם ולשנות את המסלול ולקחת את המסלול גם לעידוד עלייה לממשלה ולמשרד – זה לא כל כך פשוט. אבל הרחבתי את הפעילות בגלל שאני מבינה את החשיבות של הדברים ואני מבינה את החשיבות של הביקורת.

דבר נוסף, כאשר נכנסתי לפעילות באמנה שהיינו חתומים עם הסוכנות היהודית, אמנה שהם אחראים על עידוד העלייה ואנחנו על הקליטה בארץ – הייתה לי ביקורת. אנחנו שינינו גם את היחסים עם הסוכנות היהודית ואנחנו עובדים יחד ובשיתוף פעולה, כמו שעובדים עם ארגוני העולים. אבל מה שקרה, אנחנו בעצם יש לנו - - -

שולחן עגול.

שולחן עגול זה בענייני יוצאי אתיופיה.

ולגבי עולים מאוקראינה?

אני אמרתי. אנחנו קיבלנו החלטה עם דגש על אירופה ודגש על אוקראינה. אנחנו הוספנו, כמו שאמר המנכ"ל, והשבוע יוצאת הוראת שעה כדי שלעולים שמגיעים מאוקראינה מאחד ביולי, אנחנו נשלם גם רטרואקטיבית תוספת לסל הקליטה שהם מקבלים.

אגב, אני חושבת שאתם יכולים לקחת יוזמה ולהביא לנו כסף ממשרד האוצר. עם כסף אני חושבת שאנחנו נוסיף לסל הקליטה לכל עולה שמגיע למדינת ישראל, בגלל שעם סל הקליטה שיש קשה להתמודד.

יש לי שאלה על שינוי הקריטריונים שעשיתם, לגבי ארגונים. הכנסתם שם גם תקציב של הטסת עובדי מדינה. אם כבר אתם חושבים שארגון צריך להטיס, אז תתנו לו כסף, כדי שזה לא יהיה על חשבון פעילות אחרת שלו. אם אתם חושבים שאותו משרד צריך לשלם, אז אותו משרד ישלם, כי יש פה הטסות שהיו.

המשרד לא משלם.

כתוב פה.

אנחנו לא משלמים על זה.

שנייה. בביקורת מציין דו"ח המבקר שהוטסו עובדי משרד הפנים מרשות ההגירה ועובדי הביטוח הלאומי לחוץ לארץ, על ידי ארגון והארגון מקבל תקציב לעידוד עלייה, לעודד. אז זה על חשבונו. אם המדינה רוצה להטיס עובד מדינה לחוץ לארץ, או שתשפו את הארגון או שתגידו לא. משרד הפנים רוצה להטיס – שיטיס על חשבונו. הביטוח הלאומי רוצה להטיס - - -

החשבת של המשרד עושה עבודה קשה וטובה. אני רוצה להגיד לך, הכסף שיוצא - - -

לא אמרתי את. צריך להוציא החלטה בממשלה.

הכסף שאנחנו תומכים בנפש בנפש לא יוצא - - -

אבל למה זה על חשבונו?

זה לא יוצא מהכסף - - -

יוצא, כתוב.

לא, לא.

כתוב. יש דו"ח, על זה אני מדבר.

לא. כסף ממשרד העלייה והקליטה.

לא ממשרד העלייה והקליטה. אז אני אומר משרד הפנים, הביטוח הלאומי. אתם צריכים להסדיר את זה. אם משרד הפנים יגיד אין לי עניין, אז הנושא יכול להיתקע שם, כי כן צריך להגיע פקיד לשם. אתה מבין? פקיד חייב להגיע לשם, רק השאלה מי מממן. אז אני אומר - - -

תן לו להסביר.

לא, אני קודם כל אחדד את השאלה. אם אנחנו חושבים כמדינה שאנחנו רוצים לעודד עלייה וארגון עושה עבודתו על הכיפאק והכל בסדר, אך חייבים פקיד ממשלתי שצריך להגיע פעם ממשרד הפנים, פעם מהביטוח הלאומי, לא יכול להיות שאותו ארגון צריך להטיס את הבן אדם. משרד הפנים, רשות ההגירה, היא צריכה להעמיד לרשותו - - -

מי שצריך להטיס אותם זה המשרדים.

משרד הפנים.

מאותם משרדים.

אבל הוא לא מממן ותוקע את העבודה של הארגון, לכן הוא נאלץ מתקציבו הוא. אז זה מה שאני אומר, צריך להסדיר את זה בהחלטות שלכם. אז בבקשה.

אחת הביקורות שעלו בעניין הזה היא העובדה שעובדי מדינה טסים על חשבון ארגונים שהם לא - - -

סליחה, אני מצטערת, אני צריכה לצאת.

יש לי שתי הצעות חוק בוועדת שרים לחקיקה, אני מבקש ללכת לאשר אותן, אז אני מאשר לך.

אחת הטענות שעלו בדו"ח היא העובדה שעובדי מדינה הוטסו על חשבון ארגון כזה או אחר. העמדה שלנו בעניין הזה - ואנחנו גם נפעל פה מול משרדי הממשלה האחרים - אני חושב שעובדי מדינה צריכים להיות מוטסים על חשבון המדינה, לכל היותר סוכנות היהודית או מוסדות לאומיים, שזה גם לגיטימי, כי הם לא בהיבט המתוקצב. ולכן פנינו וכבר היום אנחנו עושים עבודה כזו גם מול משרד הפנים.
יש חשיבות להגעה של העובדים האלה לירידים בחו"ל, וחשוב לציין את זה.

כן, ולכן אנחנו עוסקים בזה.

גם נציגים של מס הכנסה וגם נציגים של ביטוח לאומי וגם נציגים אחרים ואנחנו פועלים להסדרה הזאת. מי שיממן את הטיסות שלהם בסופו של דבר זו צריכה להיות הממשלה. היא יכולה לעמוד בזה.

רגע, הסדרתם את זה?

זה בהליך הסדרה בימים אלה.

במשרד הפנים?

במשרד הפנים כבר פנינו - - -

הם פנו אלינו עכשיו בבקשה שאנחנו נממן להם.

זה בטח לא עלויות גבוהות מאד. אפשר לממן.

זה לא משנה, זה עיקרון. אתם עושים עבודה מצוינת, אתם צריכים להיות בשטח, להגיע לשם ולכן צריכים להגיע לשם. השאלה היא שאלת המימון. אני לא רוצה שזה ייפול על הארגונים, כי יש להם תקציב ייעודי פר ראש.

לא רק זה, זה גם לא מקובל שארגון מתוקצב מטיס אנשים.

זה מה שאני אומר. אז מה פתרתם?

אנחנו כן פנינו למנכ"ל.

למשרד הקליטה?

כן.

למה לא למנכ"ל משרד הפנים?

זה לא שייך. משרד הפנים לא שייך. אנחנו רשות האוכלוסין וההגירה.

נו אז מה? אבל המיניסטר שלכם הוא שר הפנים, לא?

רשות האוכלוסין וההגירה לא מצליחה כנראה להתמודד עם העלויות האלה, שהן כנראה מאד מאד כבדות והם פנו אלינו על מנת שאנחנו נממן את זה.

למה כבדות?

זה הגיע אלי השבוע.

כן, אכן פנינו, ואני חושב שאנחנו צריכים לשבת ולמצוא פתרון ביחד על הנושא הזה, מאחר שבסיכומו של עניין הנושא הזה של קליטה, זאת אומרת כל התהליך הוא למעשה עידוד עלייה וקליטת עלייה. זה שאנחנו מקצרים את הטווח לעולה חדש שמגיע, במקום שהוא יעמוד במסלול שהיום יש בלשכות את העומס וכו' ואפשר למצוא פתרון שלמעשה הוא כבר מיושם גם על ידי הסוכנות, גם בנפש בנפש, שבמקרים מסוימים, כשיש קבוצות מאד גדולות שמגיעות בטיסות וזמן הקליטה בנתב"ג הוא מאד מתיש וארוך - - -

אתם עושים את זה שם?

עושים את זה על המטוס. למעשה הקליטה נעשית כבר במטוס, לקצר טווח, כשחלק ניכר מהתהליך כבר נעשה.

הסוכנות היהודית, ג'וש, אפשר לעזור להם? בנושא ההטסות של פקידי הממשלה, שהם עושים עבודה מצוינת כשיש מאסה, קבוצה והארגונים כבר מכינים את האנשים. על מנת להקל עליהם אפשר לעשות דיון גם אצלכם לגבי המימון של המדינה, כי למדינה אין כסף, זה עכשיו הולך על טנקים, על מטוסים. אפשר לשקול אצלכם לעשות עבודה - - -

אבל אמנון, אתה לא הולך להיות עקבי. אם זה איש משרד הפנים שעושה את ההגירה, נגיד אם היינו שולחים אותו עכשיו למתקן סהרונים והייתי אומר לו תשמע, תטפל ותבדוק אם זה מסתנן או מהגר, אז הוא היה פונה למשרד אחר לממן לו את הדברים האלה? אני לא חושב שכרגע, אם אנחנו מעבירים את הדברים הללו, שזה חלק מתפקודו של משרד ממשלתי לטפל, ונכון, זה נקרא לזרז הליכים, אבל זה עדיין אותו הליך שמשרד הפנים - - -

טוב, שנייה. בבקשה, חשבת המשרד, אני הבנתי שיש איזו שהיא מצוקה בנושא וכמובן עדיף היה שמשרד הפנים ישלם, בוודאי. אני מבין את הקושי, לכן אני פניתי לג'וש שידו בכל והוא יכול להתרים עוד מישהו שם לעשות את העבודה. האם אתה יכול לשקול את הנושא הזה, ג'וש?

אני מוכן - - -

של הפקידים. לפעמים הביטוח הלאומי, לפעמים רשות ההגירה. בעיקרון?

אין בעיה לבדוק את זה.

אין בעיה לבדוק, נכון? נבדוק.

אני רוצה להתייחס. בכל משרדי הממשלה יש תהליך של אישור נסיעה לחו"ל של פקידים של המדינה. כל משרד רואה את הצורך, כמובן שבין המשרדים מדברים אחד עם השני. יש ועדה שאמורה לאשר את הנסיעה. היא כוללת גם את הנושא של עלות הנסיעה ומי ממן אותה. כשיש מימון של גוף חיצוני צריך לוודא את זה, צריך לקבל את האישורים על כך, וכל משרד אחראי על המשרד שלו. במשרד הקליטה מעולם לא שילמו - - -

לא דיברנו עליך.

שנייה, אני אגיד גם משרדים אחרים. במשרד הקליטה לא שולמו על חשבון גופים אחרים. פקידי המשרד לא קיבלו טיסות על חשבון גופים שאנחנו נותנים להם תמיכות בכיס אחר שלנו, כדי שלא יהיו בעיות.

משרדים אחרים - - -

חגית, אז זאת אומרת שארגון לא שילם על טיסות של פקידים?

אז אני אגיד ככה, לפי הדו"ח היו משרדי ממשלה אחרים שבהם, אני לא יודעת איזה הליך בוצע או לא בוצע, אבל ממונו על ידי גופים שנתמכו על ידי משרד הקליטה, וזו הטענה. ועל הטענה הזאת, הערה נכונה, משרדים אחרים ולא משרד הקליטה. לגבי עובדים שלא נסעו על חשבון הגופים האלה, היה צריך לנהל את התהליך בצורה כזו שגם אם הוא משיג מימון של גורם אחר, יש תהליך לדברים האלה.

לא הבנתי מה שאת אמרת.

אני אסביר. אפשר שיהיה מימון של גורמים אחרים - - -

לא, לא, אני ממוקד. ארגון נפש בנפש עשה עבודה מצוינת, הביא עכשיו 300 עולים. במקום לבוא לטרטר אותם, אז הוא חשב לנכון, פנה אליהם – תשלחו לנו פקיד, אמרו זה עולה כסף. ואז הוא אומר תשמע, עבדתי כל כך קשה, אני לא רוצה שפתאום יהיו פנים לא טובות ויבואו לכאן ויתקעו בשדה התעופה, אתה לא מבין כסף? אני לוקח על עצמי על חשבון משהו אחר. זה הרי גוף שאת תקצבת.

אמת.

היה?

לא היה. נפש בנפש כן מימנו להם את הטיסות, משרד הקליטה בתמיכות שהוא שילם לנפש בנפש הוציא את הכספים האלה ולא מימן אותם בתמיכות לנפש. מה שקורה בתמיכות, מעבר לכל הטרטורים - - -

הוא לא הגיש לכם?

הוא הגיש, אנחנו הורדנו. אנחנו משלמים את אותן פעולות שמוכרות לטובת עידוד עלייה והפעולה - - -

הבנתי. את הפרוטוקול זה פחות מעניין. מעניין אותי איך יהיה מחר בבוקר.

אנחנו ממשיכים לא לממן פעילות של עובדי מדינה, כי - - -

אולי צריך?

שנייה.

אולי צריך.

דרך התמיכות לא ימומנו פעולות כאלה, כי זה עובדי ממשלה.

אז אפשר ישיר?

כל משרד ממשלתי שיגיע למסקנה שזה יעיל יותר ונכון יותר ונותן שירות יותר טוב, צריך לטפל בנושא - - -

תודה. אתם פניתם למשרד הפנים? לשר שלך? הוא מאד רגיש לעלייה וקליטה, דרך אגב.

מבחינת התהליך, מה שאנחנו הצענו גם בפנייה בבקשה, בהחלט מקובלת ההערה של מבקר המדינה ומה שאנחנו הצענו, אותם גופים שאנחנו מצטרפים אליהם כדי לעודד את העלייה - - -

לא, אני עדיין במקום אחר. אני רוצה שאתה בתפקיד שלך, אתה הרי גם רוצה להיות שותף לעלייה טובה יותר, לקליטה טובה יותר, ואתה חושב שמבחינה מקצועית עדיף באמת שתצאו ותעשו את זה במטוס.

האם הבאת הבקשה שלך לגוף המהסדר שלך קודם כל? זאת אומרת משרד הפנים, שהוא המיניסטר שלך? להגיד לו תשמע, אנחנו שותפים גם לנושא של פרויקט העלייה והקליטה, כרגע יש עלייה מאסיבית של 300-400-500 עולים, אנחנו רוצים לצאת כרגע וכמו שהיא אמרה, יש פרוצדורה מסוימת. יאשרו או לא יאשרו? אם לא יאשרו – נחשוב. אבל אתה לא פנית אף פעם לפי מה שאמרו לי.

המנכ"ל טיפל בנושא הזה.

איזה מנכ"ל?

מנכ"ל רשות האוכלוסין, מר אמנון בן עמי.

ומה נהיה?

לאחר הבדיקה המענה שהיה זה לפנות למשרד הקליטה - - -

למה קליטה? למה לא מנכ"ל הפנים?

רגע, תן לי רק לסיים את הרעיון. כי התקציבים שאנחנו מקבלים, אתה מכיר את הסוגיה של התקציבים. הרעיון שאומר - - -

אז ישנו את מסגרת התקציב.

שנייה, לאט לאט. תנו לו לדבר.

רק לסיים את הרעיון.

בבקשה אדוני.

אם משרד הקליטה מממן גוף שהוא בלאו הכי מממן או תומך בגוף כזה שהוא - - -

עזוב אותו. עליך.

רק לסיים, ברשותך. מממן גוף, אז חלק מהתקציב הזה שבמקום שהוא יעבור אליו ואחר כך יש סוגיה במימון העובדים שנועדו לאותה מטרה - להקצות לאותם עובדים באותה מסגרת של טיסות מוסדרות של עובדי מדינה, להקצות את הפלח הזה כדי שיוכלו להמשיך לעשות את עבודתם.

הבנתי את זה. זו ההצעה שלך. אני שואל אבל אם אני עכשיו מדבר עם שר הפנים - - -

זה של השר.

אם אני מדבר כרגע עם שר הפנים שהוא הרגולטור שלך, או המיניסטר שלך, של אמנון בן עמי גם, למרות שאתם רשות, אבל זה בנוי ככה. ואז אני אומר פנו אליך רשות ההגירה והאוכלוסין לפרויקט חשוב מאד של עלייה וקליטה ואתה לא אישרת את הבקשה. למה לא אישרת? אני אשאל אותו, בסדר?

לא.

לא פנית אפילו.

אה, בסדר, אתה יכול לשאול אותו.

לא, אתה תפנה קודם. בוא נתחיל ככה, כבר עכשיו תעשה את הפנייה לגבי הנסיעה הבאה, תעבור את כל הוועדות שאתה צריך לעבור. עברת את אמנון בן עמי? יפה מאד, ועכשיו אמנון בן עמי צריך לפנות לשר הפנים, להגיד אנחנו שותפים לחלק מהקליטה למדינת ישראל, יש לנו כרגע קבוצה שארגון שמקבל תמיכה עשה עבודה מציינת ואנחנו רוצים להיות חלק ולכן אני מבקש שני עובדים שיעשו כך וכך.

אז אני חייבת לומר - - -

מי גברתי לפרוטוקול?

אני רואת חשבון נירית אלקלעי, אני המבקרת הפנימית של רשות האוכלוסין. מה שמר לקח עמיתי אמר פה, מקובל. זאת אומרת זה אחרי פנייה לשר הפנים, למר גדעון סער - - -

יש תשובה של שר הפנים?

כן. שר הפנים צידד במכתב שנשלח בשבוע שעבר למשרד לעידוד העלייה ואמר שתחת המשרד שלו לא נמצא תקציב כזה. לא נמצא תקציב לשלוח - - -

תנו לה לדבר.

על חשבון משרד הפנים, ואם לא נמצא, זאת אומרת אם לא תהיה היענות כזאת מצד משרדי הממשלה, אנחנו לא נוכל לממן את זה מהתקציב שלנו, לא נוכל להמשיך את הפרויקט.

אז אני רוצה להגיד מילה אחת בעניין הזה. אם רשות ההגירה חושבת שהפעולה הזאת היא פעולה חשובה, שחשוב שיהיה שם נציג של - - -

אבל לא אישרו לה, מה היא תעשה?

רגע. דבר אחד צריך להיות שם. אנחנו אמרנו שהתקציב צריך לבוא מטעם המשרד עצמו.

אבל לא בא.

כאשר המשרד הוא זה שיאשר את התקציב והוא יאשר את הנסיעה של אותו עובד, זה אומר שהוא גם יפעיל את שיקול הדעת כדי להחליט האם המקרה הזה הוא מקרה נחוץ ונכון לשלוח לשם את אותו עובד מדינה, או לא. כאשר התקציב הוא של מישהו אחר היד קלה על ההדק. אתה שולח כאשר באמת נחוץ ואתה גם שולח כאשר לא נחוץ.

מסכים. נכון.

לכן אנחנו אמרנו שחשוב שמי שיממן את זה זה המשרד.

אגב, אני חייב לומר רק שבינינו זה מאד מאד חשוב. אני גם חושב שראוי שמשרד הפנים ייקח אחריות - - -

אנחנו ברשותכם נעזור לכם, כאן בוועדה לביקורת המדינה. עקב דו"ח של מבקר המדינה נציין את העובדה הזו, שאני חושב שגם משרד הפנים צריך להיות שותף חלקי לנושא של עלייה וקליטה, אשר הארגונים עושים עבודה מצוינת ואם צריך, בשיקול דעת כמובן. אם איש מקצוען כמוך בך ואומר תשמע, אני רוצה להקל עליהם ואני מכיר את הרגישות של השר. לא הבאתם אליו את הנקודות הרגישות. הוא רגיש. צריך לדעת איך להגיש את זה יפה.

אז אני אגיד שבעבר פנו והייתה תשובה שלילית. הוא גם בכוחותיו יודע לגייס כסף לנושא הזה. הוא יכול גם לגייס כסף לנושא הזה. אנחנו נפנה, בלי שום קשר, אבל זה לא אומר שכרגע תמנעו. וגם ג'וש. אתה מרוכז?

כל מילה.

אנחנו גם פונים לג'וש, לסוכנות היהודית, שיבחן את הסוגיה הזאת גם אצלכם. אולי מטצ'ינג כזה או אחר. אולי נבדוק עם משרד הפנים.

רק ברשותך, בהתייחסות למה שנאמר לגבי קריטריונים.

של מה?

של מתי כן לשלוח או לא לשלוח.

לא, זה גופים מקצועיים, אני לא נכנס לזה. אני רוצה להסדיר את הנושא במאקרו. הקריטריון כן או לא, זה בגופים אחרים, המקצועיים יותר.

ברשותך רק משפט. לקבוצות עולים של מתחת ל-50 שזמן הקליטה בנתב"ג הוא סביר – אנחנו - - -

אנחנו מבינים.

אתם מפעילים שיקול דעת.

חבר הכנת אוחיון, רצית להגיד משפט.

אני רוצה לומר, להתייחס, לא רק משפט. בכל אופן, אחרי הכל אני חבר בוועדה לביקורת המדינה. קראתי את הדו"ח ואני מבקש לתת לי גם להתבטא בעניין הזה.

הוא ענה על הכל.

לא, אני לא רוצה רק עניין נקודתי. תראה, קודם כל אני באמת רוצה לשבח את משרד המבקר שמביא לנו את הדו"חות הללו, שאנחנו יכולים להתייחס אליהם, אמנון, ואני לפעמים שלפעמים בהשוואה לדו"חות מבקר, מותר לי לעשות איזו שהיא פרפראזה ולומר – אשרינו שאנחנו נתפסים על הדברים הללו.

על איזה דברים?

תיכף.

מה זה, נפש בנפש.

שנייה, תן לי להסביר. תשמע, בכל אופן אני יושב איתך בוועדה לביקורת המדינה ואני רואה הרבה דברים שאנחנו מלינים ומתלוננים על מחדלים. פה מדובר על עשייה, עודף עשייה, חוסר תיאום, חוסר הסדרה של הדברים הללו, ולכן אני מסתכל על זה בפרופורציה.

יצא לי לנסוע לצרפת באישור הכנסת, באישור מיוחד, אם כי בכל זאת גם הייתה שאלה – מי נתן לך, אם נסעת על חשבון הכנסת ומי הגוף, אבל לנו בוודאי, אנחנו כחברי כנסת כן נסענו לצרפת כדי לראות ולבחון את תהליך עידוד העלייה שם. ואני מוכרח לומר שבניגוד לרושם שמתקבל כאן, הרושם שהיה לי באותם שלושה-ארבעה ימים שהיה תיאום מלא בין המשרד לעלייה וקליטה לבין הסוכנות היהודית. זה ממש - - -

איך ראית?

איך ראיתי זאת? משום שראיתי את שני הנציגים איך הם מטפלים: נציג משרד הקליטה והנציג של מחלקת העלייה, במשך אותם ארבעה ימים. מפגשים עם עולים, מפגשים עם ארגונים, שיחות אישיות. זה מעקב. אנחנו היינו ערים לדברים הללו. אני לא אומר שהכל חלק. אני לא אומר שבקטע הזה אחד לפעמים לא דורך על השני, אבל יש כאן ניסיון רציני לתאם את הדברים.

ואני רוצה לחזור לעניין, לנקודה המרכזית, ואני חושב שהשרה עשתה דבר טוב וגדול, כשהיא עמדה על כך שהמשרד שלא ייקרא המשרד לעלייה וקליטה. ולכן גם תמכתי שבתחום הקליטה בעניין הזה, שמישהו יתחיל לטפל. הלו כל הבעיה הייתה שהסוכנות אמרה שהיא תעסוק בעידוד עלייה בחוץ לארץ. כל מה ששייך לקליטה הוא בוודאי ובוודאי שייך למשרד הקליטה והוא צריך לטפל בו; ולכן לא היה מקום לפנות עכשיו לג'וש - אולי אתה תממן או אתה תטפל באישורים של משרד הפנים – אם הם יעשו זאת או לא יעשו זאת.
אני חושב שזאת ברכה. אמת עניין של ברכה, גם אם אני אולי נראה לא כך כך אובייקטיבי, שהעניין הזה, שמשרד ממשלתי, משרד שמחובר אל הממשלה, מחובר אל מוסד החקיקה, אל מוסד החינוך, אל מוסד הקליטה, התעסוקה, כל הדברים הללו גם מביאים החלטות ממשלתיות כדי לטפל בפרויקט כזה או לענות לתגובה כזאת או אחרת.

ואני יודע וצריכים גם להגיד. אני זוכר כשכל העולם היהודי התגייס להציל את ארגנטינה. חשבו שצריכים להציל את ארגנטינה והכל - - -

הם הפסידו.

כן, אבל אני לא מדבר על כדורגל. בקטע הזה כאשר יהדות ארגנטינה נקלעה למצוקה והייתה בעיה, אני זוכר, גם הממשלה, גם הסוכנות היהודית, כל התקציבים הופנו כמעט לכיוון הזה. וגם עכשיו אני רואה שיש התגייסות מול אוקראינה, מול צרפת, עניין של פרופורציות. יתכן מאד שצריך לבחון מה ההשקעה שהושקעה בגופים כלפי ארצות הברית לעומת פוטנציאל העלייה, אבל הדברים הם בשליטה.

אם אתה נותן את זה למשרד לעלייה וקליטה שהוא מחובר בצורה ממשלתית והוא המכוון, הוא המסדר. אתה זוכר את הדו"ח של המבקר, נדמה לי לפני כשנה? באנו ואמרנו – למה אתה לא נותן את הסמכות בידי המשרד לעלייה וקליטה? מדוע אתה קופץ מעליהם? אתם זוכרים את הטענה הזאת? מדוע אתה מעביר ומקציב בצורה ישירה לארגונים ואחר כך אתה בא בטענות – מדוע משרד העלייה והקליטה לא יודע מה קורה.

עכשיו לפי דעתי צריכים כן לעבוד, לקרוא להמשיך יחד עם משרד העלייה והקליטה, שכן יתחשב בארגונים, יעודד אותם, יעבוד כרגולטור. אנחנו צריכים לברך.

וסך הכל, מתוך הקריאה של הביקורת, ואני מודה למשרד המבקר, אני חושב שאנחנו וגם אתה, בפעולה, בליווי שאנחנו נותנים עכשיו לכל התהליך הזה, הוא באמת ליווי מבורך ונמשיך בזה.

תודה, תודה רבה.

אני רק רוצה לשאול את כבוד המנכ"ל לגבי עוד סעיף לגבי השלטון המקומי. יש פעילות של עידוד בתוך השלטון המקומי, יש בעיר פרויקטור והבנתי לפי הדו"ח שאין מספיק הכוונה, אין מספיק טיפול מולו, שהוא לא יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות. הוא מבין מה שהוא מבין והוא עושה את העבודה, אבל אין הכוונה, אין ניהול ומעקב נאות בנדון.

לאור ההערות שעלו מהדו"ח, אלף הפרויקטורים ברשויות המקומיות עושים עבודה מבורכת. זו תמיכה שאנחנו תומכים ברשות כדי שהיא תעסיק פרויקטור בשפה.

כמה כאלה יש ברשויות?

אנחנו מפעילים 60 פרויקטורים ברשויות המקומיות בשפות שונות. תבחיני התמיכה נקבעים לפי מספר העולים מאותו מוצא ומאותה שפה באותה עיר. אנחנו עדכנו את הנוהל שלנו לאור הערות המבקר והם נדרשים אחת לרבעון להגיש תכנית עבודה למשרד, על מנת שיהיה לנו מעקב.

בנוסף אנחנו עושים כנס שנתי של הרשויות המקומיות, ששם שותפים גם הפרויקטורים, על מנת לקבל את כל המידע.

טיפלתם בזה. כלומר הם יודעים.

כן, אני רק רוצה לסיים.

קודם כל אני רוצה לשמוע את הארגון, לפני שתסיים. בבקשה, הארגון הצרפתי, מי רוצה לדבר?

שמי סם קדוש. מארגון C.N.E.F, ארגון של עלייה וקליטה לצעירים דוברי צרפתית.

קיבלת כסף מהמדינה להביא עולים?

זהו.

נשאל אותו אחרת, ביקשת?

כן, ביקשתי.

ועמדת בתנאי הסף?

כן. אז עוד פעם, אם אפשר להיכנס לדברים הקונקרטיים, אני מוכן להיכנס.

דבר אחד, קודם כל אנחנו פה לא בוועדת הקליטה והעלייה אלא בוועדת ביקורת. אני שמחתי לקרוא את הדברים שהיו כתובים שם בדו"ח, כי זו הייתה ההרגשה שלנו בסופו של דבר. ועוד פעם, אנחנו מדברים על העבר – אני יודע – 2005-2012, אבל בסופו של דבר גם כאזרח וגם כמנהל של ארגון, זו הייתה ההרגשה, שלא נטעה. הייתה הרגשה של ארגונים מסוימים דוברי צרפתית. עם כל הכבוד, הארגון C.N.E.F העלה לארץ יותר אנשים כמו שכתבנו, כמו שאני שמעתי לגבי ארגון עזרה, שלא קיים בצרפת.

לפני שבוע גם הסוכנות וגם משרד הקליטה היו שותפים איתי בעלייה של 100 צעירים שקיבלו תעודת זהות בטקס שאני ארגנתי. אז יש לי את הקריטריונים.

עוד דבר אחד, אני נלחמתי ואני שמחתי לשמוע ואמרתי למשרד הקליטה עוד פעם, גם אם זה היה בשנת 2010 – בואו תעזרו לי בטקס שאני מארגן, כי הצעירים האלה צריכים דחיפה, אמרו לי לא, זה לא זה. זה לא זה. למרות זה אחר כך אני הזמנתי את עודד, לפני שנה, והוא ראה את העבודה שאנחנו עושים. אתה עד עודד שאנחנו טיפלנו בתיאטרון מלא. ביקשתי את עזרת משרד הקליטה בארגון הטקס הזה, אבל לא קיבלתי. זה עובדות. אני בתור עמותה לא משחק.

דבר אחד צריך להגיד, נכון שיש שינוי ואני אומר את זה לכל הפורומים. מיד כשעודד נכנס לתפקיד וגם כשיוני שטבון נכנס לשדולה, יש לנו ארגון בתוך הארגון. צריך לציין גם את זה, פה לא צריך להילחם ארגון בארגון. צריך לעשות את כל העבודה בארצות הברית – ושם לתת את כל הכוח. גם באוקראינה, אבל גם בצרפת. יושבים פה שני ארגונים, ואני מוכן - יש לי את כל המסמכים - להראות כמה הם היו קשים איתי. אני הבאתי 90 סטודנטים שאני העליתי ואמרו לי לא, אתה צריך 98 ואחד לא בסדר.

דיברנו על העבר. אני מקווה, אני רוצה - - -

יש אפשרות עם ועדת הערר.

סליחה, מי אמר? סליחה, על זה דיברתי. אל תבנו קריטריונים כדי שהגדולים יזכו. גם 10 סטודנטים מספיק לי. תשנו את הקריטריונים. כל עולה זה עולם ומלואו. מי קבע 100? מי קבע 100?

אדוני יושב הראש, חלק מפה, גם מהמשרד, יש לי את הדו"ח. יש לי הרשימה של 100 תעודות זהות שאני קיבלתי. זה היה בקריית מוריה, לא לפני 20 שנה, לפני שבוע.

מצדי לבטל את ועדות הערר. יש להגמיש את הקריטריונים, לעודד.

אל תפנה אלינו.

זה המשרד, אתם קובעים. לא יודע, אני אומר, לא יודע מי אמר, אבל לא צריך ועדת ערר. אנחנו לא צריכים להקשות, אנחנו צריכים להקל. אם אני אומר פר ראש, מה זה מעניין אותי שארגון גדול מביא לי 100 או 10 ארגונים מביאים כל אחד 10? מבחינתי זו אותה תוצאה וכל אחד יקבל פר ראש. לכן הספירה צריכה להיות פר ראש, אז תגמישו את זה. כמה שיותר יכנסו ואז תהיה ביניהם תחרות בונה. זה קנאת סופרים. יילחמו על כל עולה.

לכן אני אומר שיש להגמיש את הקריטריונים. זה מה שאמרתי. לא צריך לכוון את זה למקום מסוים. זו הנקודה.

יש עוד ארגון צרפתי, בבקשה.

כן, שמי אלן זיתון, מעמותת בוגרי האקדמיה מצרפת.

בבקשה אדוני.

קודם כל אני רוצה באמת להודות על הדו"ח. קראתי אותו לעומק. בנוסף לעמותה הייתי מעורב גם עם ד"ר דב מימון שנמצא פה, בכתיבת דו"ח שטח לממשלה לגבי הממצאים, כדי לבנות את התשתית האסטרטגית.

אני חושב שבוודאי אנחנו מדברים על אמצעים ואנחנו מדברים על כסף. אין מה לעשות, זה חלק מהדלק של עידוד וקליטת העלייה. אבל אני חושב שבעצם אנחנו רואים משהו, ואני רוצה לעודד פה את משרד העלייה והקליטה, שיש פה באמת שינוי משמעותי בתיאום. היום יש צורך בעצם של מנהיגות ויש היום מנהיגות מסודרת עם תיאום בין משרדי הממשלה וזו פריצת דרך. אני חושב שזה הדבר הראשון שאני רוצה להגיד ולעודד ולחזק את המשרד.

הדבר השני, התיאום בין משרדי הממשלה והפרה-ממשלתיים זה דבר אחד, אבל התיאום הזה צריך לקלוט, וכמו שאומר סם, גם את האיגודים שהם לא ממשלתיים, כמו נפש בנפש, כמו הארגונים הצרפתיים, שגם הם מביאים חלק מהאבנים של הבנייה של הבית הזה.

עדיין התיאום הזה היום נראה לי שבאמת יש צורך לשפרו. התיאום בין משרדי הממשלה עובד, החלוקה עובדת, אבל התיאום. דוגמא אחת, אני חושב שבעצם יש המון כסף והמון תכניות. צריך היום באמת אומץ. חסר כסף וכל עדה רוצה את הכסף לעדה שלה. זה כמו להיות בסרט לול עם אריק איינשטיין ואורי זוהר, שכל אחד אומר – אני, אני, אני, והשני בא. צריך להבין שהעלייה היא משהו עליון לכל - - -

תודה.

הנקודה הבאה היא כזאת: אחת הדוגמאות שבעצם החלוקה של הכסף היא ממקום שהכסף הזה לא מביא תועלת. דוגמא של נפש בנפש: בדקנו בעמותה שלנו איך להביא מידע On Line לצרפתים. היום המידע מפוזר בהרבה משרדים ואין מידע אחד מרוכז. הלכנו לראות את האתר של נפש בנפש. הם בנו ויקיפדיה של העלייה. תחפש כל שאלה שעולה חדש - טרום עלייה או בישראל - מחפש על ישראל, כל דבר שהוא רוצה לדעת, הוא ימצא את זה באנגלית באתר של נפש בנפש. אני אומר, למה לא לתרגם את זה לצרפתית? המדינה השקיעה כסף למען נפש בנפש? זה לבריטים. בסדר. תעשו, קחו את מה שהם עשו, תעשו אותו בצרפתית. חצי מיליון שקלים מקסימום.

אוקיי, זה נושא חשוב. כבודו, אני מציע שתעלה את זה בכתב לכבוד המנכ"ל ואני חושב שלא תהיה שום בעיה לתרגם את זה.

הביטוח הלאומי נמצאים כאן? אנחנו נפנה גם למנכ"ל הביטוח הלאומי לגבי תקצוב הפקידים, במידה והם צריכים לנסוע, שגם מור יוסף יהיה קצת רגיש לנושא העלייה והקליטה.

הביטוח הלאומי עשו את זה בניגוד להנחיה של המנכ"לית הקודמת.

לא יודע. חוץ לארץ זה יפה, אבל בסדר.

בבקשה, מי גברתי?

שמי אסתר בלום, אני ממועצת ארגוני עולים, ארגון גג של 22 ארגוני עולים מכל העולם. אני רק רוצה לציין שלגבי ועדות הערר אני אומרת שיש סעיף שמאפשר בנהלים של משרד הקליטה, בנושא של עידוד עלייה, לגשת לוועדה שיכולה, לפי שיקול דעתה, לקבל את הבקשה של ה- C.N.E.F, שהיא נדחתה ונאמר לנו שלא תיבחן, שהנושא לא יבחן גם בשנה הקודמת.

לא, לא, אני יושב בוועדת ערר ולא קיבלתי ערעור כזה לוועדת ערר.

בסדר. אנחנו שלחנו. אנחנו נמצא את זה. מה שעוד אני לא מבינה, שאתם כנראה חושפים את הנתונים של השנה הנוכחית גם. אתם אומרים עזרה קיבל, זה קיבל. כנראה שגם השנה C.N.E.F לא בפנים. אני באמת רוצה לדעת - - -

לא, לא, לא.

זה תקציב של שנת 2013.

אוקיי, תודה.

אני מסכם את הדיון. כבוד המנכ"ל, אתה רוצה להגיד משפט לפני שאני מסכם? בבקשה.

כן. בסופו של דבר חשוב לי לציין שגם מספרי העולים גדלו. השנה אנחנו עדים לגידול של 25% במספר העולים באופן כללי ואני רוצה לחזק את ידי העולים שמגיעים לארץ - - -

ארז, עשו לך את העבודה.

דווקא בתקופה הזו הגיעו כבר למעלה מ-400 עולים מאז התחיל המבצע, ואני אגיד לך פרשת שבוע. אני יכול?

בהחלט. הזמן שלך.

בנות צלופחד באו למשה, ביקשו ממשה נחלה. אומר רש"י, הם ביקשו את הנחלה בארץ ישראל לא כי הן רצו מקום שיהיה להן איפה לחיות, כי אם היו מתחתנות היו מקבלות נחלה, אלא מתוך אהבתן לארץ ישראל וחיבתן לארץ ישראל.

אני חושב שמתוך החיבה לארץ ישראל והאהבה לארץ ישראל מגיעים בסוף כל העולים שמגיעים לפה, קודם כל, מעבר לכל הפעולות שאנחנו עושים וצריך להוקיר גם להם וגם לנו תודה. אני מאמין שאנחנו נמשיך לראות עוד הרבה עולים מגיעים, גם בתקופות הקשות.

כן, פרשה חשובה ציינת ואמרת. אנחנו רוצים לחבק גם את העולים מצרפת כמו שאנחנו מחבקים גם עולים אחרים. כל עולה הוא עולם ומלואו ואנחנו צריכים לחזק את מדינת ישראל.

אנחנו רוצים לחזק את משרד העלייה והקליטה, ומבקשים שידאג גם לעלייה וגם לקליטה.

אנחנו רוצים לחזק את משרד מבקר המדינה, שהעלו באמת את הנוקדות החשובות.

אנחנו רוצים לברך כל אחד ואחד שיושב כאן. לכל אחד ואחד מכם יש חלק בעלייה ובקליטה ובשילובם של העולים בחברה הישראלית - כל הארגונים שעובדים.

כבוד המנכ"ל, אני מבקש להגמיש את הקריטריונים, כי כל עולה חשוב, ולמען הארגונים האלה שעובדים – להגמיש. 100 סטודנטים זה קשה להגמיש, אבל גם 10 סטודנטים זה ברכה. לכן אם אתה אומר פר ראש, פחות חשוב לי אם הוא מגיע דרך ארגון קטן או גדול. פר ראש זה פר ראש. לכן כל אחד שמביא עולים למדינת ישראל זו ברכה. אנחנו מברכים את כולם, יישר כוח.

אנחנו פונים לשר הפנים ולמנכ"ל הביטוח הלאומי. ג'וש יטפל מול הסוכנות היהודית באמצעות מטצ'ינג או כך או אחרת, כי בסופו של דבר אני יודע שיש רגישות. אולי, אני לא רוצה שזה ייפול על הגב שלך, אבל אני רוצה לעזור כדי שכל אחד מהמשרד שלו יעשה את השליחות שלו לטובת העלייה והקליטה
תודה רבה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:55.>