PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
22/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 227>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ד (22 ביולי 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (הסתייעות ברשמי הוצאה לפועל), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
קארין אלהרר

שולי מועלם-רפאלי

אורית סטרוק

דב ליפמן

>
דורון סמיש - אגף תקציבים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עוזר ראשי, משרד האוצר

ספי זינגר - משרד המשפטים

משה אשר - מנהל רשות המסים

זאב פורת - סמנכ"ל בכיר אכיפה וגביה, משרד האוצר

שמרית רגב - יועצת מקצועית למנהל רשות המיסים, משרד האוצר

ענת הר אבן - יועצת משפטית, רשות האכיפה והגביה

בלה דרגוניצקי - סגנית מנהל המרכז לגביית קנסות, רשות האכיפה והגביה

עינב הכט עמיר - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

רונן ניסים - הלשכה המשפטית, בנק ישראל

גיתית שלומי - ממונת תחום קשר עם הכנסת, לשכת יועצי המס

מנחם קירשנבוים - לשכת יועצי המס

אלעזר שטרן

דורית ואג

לאה קיקיון
<הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (הסתייעות ברשמי הוצאה לפועל), התשע"ד-2014>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. אנחנו נעסוק היום בהצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (הסתייעות ברשמי הוצאה לפועל), התשע"ד-2014 ונשתדל להכין לקריאה שניה ושלישית.

"הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (אמצעים לאכיפת תשלום מסים ולהרתעה מפני הלבנת הון) (תיקוני חקיקה והוראת שעה)(הסתייעות ברשמי הוצאה לפועל), התשע"ד–2014
תיקון פקודת מס הכנסה
21. בפקודת מס הכנסה‏ (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 194 יבוא:
194א. בקשה לרשם הוצאה לפועל להטלת הגבלות


(א)
החלו הליכים לפי פקודת המסים (גבייה)‏, לגביית סכום שאדם חייב לשלם לפי פקודה זו, רשאי המנהל לפנות לרשם לענייני המרכז כמשמעותו בסעיף 6א לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק המרכז לגביית קנסות), במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כאמור לפי בסעיף 7א(ג) לחוק האמור, ובלבד שבמועד הבקשה יובאו בפני הרשם כל חובות המס הסופיים של אותו חייב לפי פקודה זו, לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, לפי פקודת המכס, לפי חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952 ולפי חוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958, והחלטת הרשם תחול על כולם".

האם ברור פה שהחלטת הרשם תחול גם על מחלקת הגביה של מס הכנסה?

כן. המשמעות היא שהחלטה של רשם לגבי יכולת הפירעון של החייב מחייבת, כמובן, גם את רשויות המס, כך שאם הרשם קבע לדחות לו את התשלום, לפרוס לו את התשלום, לוותר לו על ריבית פיגורים, וכו' וכו' – כל הדברים האלה ודאי מחייבים את רשויות המס והם לא יוכלו לפעול שלא על פי החלטות הרשם.
אני ממשיך בקריאה:
"(ב)
על בקשת המנהל להטיל הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) ועל החלטות, הליכים וסדרי דין לעניין הגבלה כאמור, יחולו סעיפים 7א עד 7ו לחוק המרכז לגביית קנסות, בשינויים המחויבים, ובלבד שלעניין קיום תנאי פסקה (2) בסעיף 7א(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, יהיה המנהל רשאי לפנות בבקשה להטיל על החייב הגבלה, כאמור בסעיף קטן (א), אם החוב לא נפרע בתוך חודש מהיום בו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה לתשלום וחלפה שנה, או יותר, מן המועד בו ניתן כתב הרשאה, בגין החוב האמור, לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גביה)".
אני אסביר – ככלל כיוון שמדובר בפניה למרכז לגביית קנסות יחולו ההוראות שבחוק המרכז לגביית קנסות, בשינוי אחד, זה מפורט פה – שלעניין המועדים, כאשר פונים למרכז לגביית קנסות היום, צריכה לעבור לפחות שנה מהפניה הראשונית. מכיוון שמדובר פה על רשויות המס שכבר עשו תהליך מסוים של ניסיונות גביה – זה יתקצר, כך שיהיה צורך בשנה מהיום שבו בעצם רשויות המס התחילו לפעול, שחלפה שנה מאז, ומהרגע שרשויות המס הגישו את הבקשה למרכז לגביית קנסות, מספיק שחלף חודש כי השנה כבר חלפה אצל רשויות המס.

אני ממשיך בקריאה:
"(ג)
על אף הוראות סעיף 231(א), רשאי המנהל למסור לרשם כל מידע הדרוש לו לצורך הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה."
סעיפים 2,3,4,5,6 זה תיקונים מקבלים בכל חוקי המס האחרים שבעצם מחילים את הסעיף הזה שקראנו עכשיו, את האפשרות הזו של רשויות המס לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה להטלת הגבלות, בעצם – על כל חוקי המס הרלבנטיים.
אני קורא:

"2. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏ (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), אחרי סעיף 95א יבוא:
95ב. הסמכויות הנתונות לרשם לענייני המרכז לפי סעיף 194ב לפקודת מס הכנסה, יהיו נתונות לו גם לעניין חוב מס לפי חוק זה שהחלו הליכים לגבייתו לפי פקודת המסים (גבייה), וההוראות לפי אותו סעיף יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים."
3. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ (להלן – חוק מס ערך מוסף), אחרי סעיף 102א יבוא:
102ב. הסמכויות הנתונות לרשם לענייני המרכז לפי סעיף 194ב לפקודת מס הכנסה, יהיו נתונות לו גם לעניין חוב מס לפי חוק זה שהחלו הליכים לגבייתו לפי פקודת המסים (גבייה), וההוראות לפי אותו סעיף יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים."
4. בחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958‏ , בסעיף 7(ב), במקום "ו-102א" יבוא "102א, ו-102ב".
5. בפקודת המכס, בסעיף 231א1(ב), במקום "סעיף 102(ב)" יבוא "סעיפים 102(ב), ו-102ב'".
6. בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952‏ , בסעיף 13(א1), במקום "סעיף 102(ב)" יבוא "סעיפים 102(ב), ו-102ב ו-102ג".
את התיקון בסעיף 7 אני מציע שיסבירו אולי בנק ישראל או משרד המשפטים.

במסגרת התיקון שמונח בפני הוועדה מוצע לעשות שימוש בהגבלות לפי חוק שיקים ללא כיסוי כאמצעי להעמקת גביית המס. זה קיים היום בהוצאה לפועל, במרכז, ועכשיו מוצע להרחיב את זה גם לחובות מס שהמרכז יוכל לגבות אותם. כתוצאה מכך אנחנו צופים שמספר ההגבלות יגדל, וכתוצאה מכך הנטל התפעולי על בנק ישראל יגדל. אני רק רוצה להזכיר שהחוק, חוק שיקים ללא כיסוי, במתכונתו המקורית, יועד להילחם בתופעה של שיקים ללא כיסוי, היינו – היום במשיכה של 10 שיקים או יותר, שחזרו, מסיבת אין כיסוי מספיק. ברבות השנים נעשה בחוק שימוש כסנקציה, למעשה, על חייבים שונים, לצרכי גביית מס, כמו שציינתי - בהוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, - - רמה למשתמטי גט ופושטי רגל. לכן, במסגרת התיקון הזה ובמסגרת הסכמה בין המשרדים הרלבנטיים אנחנו מבקשים לפטור את המפקח ולשלוח הודעות לחייבים עצמם שממילא מודעים, מקבלים את ההודעה במסגרת ההליך במרכז, כאשר המפקח ימשיך לשלוח את ההודעות למיופי הכוח ומורשי החתימה בחשבונות, כיוון שהוא מקבל את המידע הזה מהבנקים.

אני אקרא: 7. בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ,א-1981, בסעיף 3ג –

(א) בסעיף קטן (א), במקום "שראש ההוצאה לפועל" יבוא "שרשם ההוצאה לפועל";

(ב) אחרי סעיף קטן (א2) יבוא:

"(א3) חייב שרשם לענייני המרכז כמשמעותו בסעיף 6א(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 ( להלן – רשם לענייני המרכז), הטיל עליו הגבלה לפי סעיף 7א(ג)(3) לחוק האמור, יהיה לקוח מוגבל מיוחד";

(ג) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ואולם לא תישלח לבעל חשבון שהוא לקוח מוגבל מיוחד לפי סעיפים קטנים (א) ו – (א3) הודעה לפי סעיף 3א(ב)".

(ד) בסעיף קטן (ג), במקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל, רשם לענייני המרכז".

יש מישהו שרוצה להעיר משהו?

אני רוצה קצת יותר הסברים על השאלה ששאלנו בפעם הקודמת כשהיינו – על האיזון שבין הגביה לבין האנשים שגובים מהם.

אז עמדו על הפרק שני מסלולים – מסלול קבוע, לתת להם סמכויות לפנות למרכז לגביית קנסות ומסלול אחר שזה מסלול של פיילוט של להעביר תיקים מרשויות המס והמרכז לגביית קנסות. הממשלה משכה את ההצעה שלה לגבי הפיילוט, ובעצם מה שנמצא עכשיו על שולחן הוועדה זה רק המסלול הקבוע, ולא הפיילוט.

עוד שאלות או הערות?

אני יושב ראש הוועדה המקצועית של לשכת יועצי המס. רציתי להתייחס לשלוש נקודות. ההצעה בגדול מבורכת מבחינתנו, ובהחלט יש מקום לאכוף בצורה טובה את נושא הגביה. לא ברור לי איך הדבר הזה נעשה בקשר לחברות, כי חברה – לא ניתן להגביל אותה ומאד היינו רוצים שזה יגביל חברות, ישנה בעיה קשה לגבי חברות שלא משלמות את החובות שלהן. היה כדאי שבתוך החוק הזה ייכנס גם הנושא של הגבלה כלשהי גם של נושא החברות. מצד אחד, החוק נוקט בצעדים קיצוניים לצורך גביית המסים. אני חושב שצריך להיזהר - --

זה לא צעדים קיצוניים. זה צעדים סבירים לגביית המסים.

מקבל, מקבל. רק אני אומר שבשוליים יש כאלה שיכולים להיפגע מהדבר הזה, וצריך לראות אם אפשר לראות שהם לא ייפגעו, ולמה? היום, ברשות המסים – גם הגביה נעשית שם וגם השומה נעשית שם. ואם מתעוררת שאלה לגבי - - -

זה הכל עובר לרשות הגביה והאכיפה.

להוצאה לפועל. ואם יש לנו בעיה בשומה?

אז לא יעבירו את זה.

קודם כל – מדובר ביחידים, ולא בחברות. וזה ההגבלות היחידות. מתייחסים רק ליחידים. דבר שני, מדובר בחובות מס סופיים, שלא ניתנים עוד לערעור, ורק לגביהם מחילים את המערכת הזו.

אז במקרים האלה יש מקרי קיצון שצריך לתת את הדעת עליהם. כמו, למשל, אדם שעזב את הארץ. הוא לא ידע שהיתה כאן התנהלות בתיק שלו. הוא מגיע לארץ ופתאום יש לו צו עיכוב, והוא לא יכול לעזוב.

יפנה להוצאה לפועל, יבטלו לו את הצו. אם אדם לא חי בארץ לא מעכבים את יציאתו.

אין מצב להטיל עיכוב יציאה בלי שהומצאה לאדם המצאה מלאה. הוא היה חייב לדעת על החוב הזה.

חברת הכנסת אלהרר ואני תוהות על האמירה שלך.

יש פסיקה ברורה שאדם שאיננו תושב הארץ והגיע במקרה, אי אפשר לעכב את יציאתו.

אנחנו לא מדברים על אדם שהגיע במקרה.

יש איזה תנאים ברורים, קריטריונים, מעבר לעובדה שאלה שומות סופיות - מתי תיקים עוברים למרכז לגביה? דהיינו – האם צריכה לעבור תקופת זמן מסוימת, האם שווי התיקים אמור להיות מסוים?

קודם כל, מערכת הגביה שלנו, שזו מערכת הגביה העיקרית, היא זו שעושה פעולות אכיפה לחובות מס סופיים. יש לנו נהלי עבודה - עיקולים בבנקים, עיקולים ממוכנים, עיקולים במרשם כלי רכב, כמובן – טלפונים לאנשים שיבואו ויסדירו את החובות, הוצאות לפועל, הדבקות - יש מערכת שלמה של צעדים שיש לנו אותם, ואותם אנחנו מפעילים בשגרה. אם לא הצלחנו אתם אז מן הסתם כבר עבר פרק זמן ארוך, אז נפנה לרשמים במתכונת שנקבעה בחקיקה, שיפעילו את שיקול דעתם השיפוטי בנושא של אותם סרבנים שלא משלמים את החובות שלהם. זאת אומרת, אנחנו מגיעים לשם בשלבים מאוחרים.

מה זה מאוחר? את זה אני מנסה להבין.

מאוחר זה אחרי שאנחנו, בכלים שלנו, שלוקחים ממילא את הזמן שלהם, לא הצלחנו להביא את החובות.

מה גם שמבחינה טכנית מה שהוכנס בחוק זה שצריך בעצם לפחות 13 חודש לעבור, שזה יהיה אצלם - -

שנה זה לא הרבה זמן.

והם ניסו להפעיל כל מיני כלים, ובמרכז לגביית קנסות. אז קודם כל, מבחינת זמן זה מינימום של זמן.

אנחנו בעצם הולכים כאן באותו עיקרון שנקבע בחוק המרכז שאומר שהגבלות מפעילים רק כאמצעי אחרון. אנחנו צריכים לעבור גם תנאי של זמן וגם תנאי מהותי, כמו שמנוסח בסעיף, שאין דרך אחרת לגבות את החוב.

עוד נקודה אחת –מי שמייצג את החייבים או הנישומים זה בדרך כלל רואי חשבון ויועצי מס. כרגע, כשמעבירים את החוב להוצאה לפועל אז - - אותם מייצגים שייצגו את החייבים עד כה, הם אלה שמכירים את החובות, הם אלה שמכירים את יכולות התשלום וכן הלאה. אני חושב שיש כרגע בעיה של ייצוג של אותם מייצגים מול ההוצאה לפועל.

אותם מייצגים לא יכולים לייצג בהוצאה לפועל על פי חוק.

נכון, אז אני אומר שצריך לשלב כאן זכות מסוימת או סמכות כן לייצג, כמו שנעשה במס שבח וכמו שהדבר נעשה ברשות המסים. מדובר בזכויות של אותם חייבים. המייצגים המקוריים הם אלה שמכירים את החובות שלהם, את ההכנסות שלהם, את השמות שלהם. במקרים רבים, עורכי דין שייכנסו לתוך המסגרת הזאת מנותקים, הם לא מכירים את הנושא, וצריך איכשהו להכניס גם את המייצגים שיוכלו - - -

לא יהיו מייצגים מעבר לעורכי דין כי זה החוק.

זה מה שהיה במס שבח.

נניח שהרשם קרא לאותו חייב, לחקור אותו, את אמצעיו, יכולתו וכדומה, ואותו חייב, שמגיע לדיון, מביא אתו יחד אתו את מנהל החשבונות שלו, את יועץ המס, כדי שיסביר את החשבונות. אני לא חושב שיש מניעה שכשהוא בא יחד עם אותו חייב, אותו נישום –שיבוא אתו ויסביר את הדברים. זה כמו עדות, אני לא רואה עם זה בעיה.
כמובן שמה שציין יושב הראש – בגדול, עורך הדין הוא המייצג אבל כאן זה לא עניין של ייצוג, זה עניין של חקירת יכולת, ולחקירות יכולת – אותו אדם צריך להגיע. הוא יכול, כמובן, להסתייע באנשי מקצוע. לכן אם הוא יבוא אתם יחד, עם יועץ המס שלו, עם מנהל החשבונות - - -

אני רוצה להבין את המשמעות של כל אחד מהסעיפים הקטנים פה של התיקונים העקיפים פה- חוק הבלו על הדלק, פקודת המכס, חוק מס קניה, טובין ושירותים.

המשמעות היא שההגבלות שאפשר להטיל לגבי חובות שנוצרו לפי פקודת מס הכנסה, יהיה ניתן להטיל אותם גם לגבי חובות של מסים עקיפים, זה הכל.

מה זאת אומרת? לא הבנתי.

זאת אומרת שלאדם יכולות להיות כל מיני חובות, לפי כל דיני המס. דיני המס כתובים בחקיקות שונות – בפקודת מס הכנסה, בחוק מע"מ, בחוק הבלו וכן הלאה. אז זו הסיבה שזה יכול להגיע לכל מיני מקומות.

אז למה זה נמצא כאן ולא בוועדת הכספים?

כי בכל מה שקשור להפעלת רשמי ההוצאה לפועל אנחנו עוסקים.

אם אין עוד שאלות, אני עובר להצבעה.

הצבעה

בעד אישור החוק בקריאה שניה ושלישית – 3
נגד – 2
נמנעים – אין
החוק אושר לקריאה שניה ושלישית

3 בעד, 2 נגד, החוק אושר לקריאה שניה ושלישית.

מבקשת רביזיה.

בשעה 10:00 תתקיים הרביזיה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:24.>