PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 220>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 9:00

<צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

>
ד"ר שלומית ווגמן - עו"ד, היועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון

מאיה לדרמן - ייעוץ משפטי, הרשות לאיסור הלבנת הון

רפ"ק קובי כהן - ראש חליית הלבנת הון ומימון טרור, השמרד לביטחון פנים

שמואל מרדכי - מנהל מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים, משרד הכלכלה

נטע ברנר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

לילך וגנר - עו"ד, משרד המשפטים

נעה לוזנר - עו"ד, משרד המשפטים

מוטי בסר - מנכ"ל בורסת היהלומים

שמואל עיני - עו"ד, יועץ משפטי, בורסת היהלומים

שירה עמי - יועצת, בורסת היהלומים

אלי אבידר - מנכ"ל מכון היהלומים הישראלי

עופר לאופמן - מנכ"ל התאחדות תעשייני יהלומים

אלעזר שטרן

דורית ואג

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014>

אני פותח את הישיבה. אנחנו נעסוק היום בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014.

משרד המשפטים, מה יש לכם להגיד?

אנחנו ישבנו עם משרד הכלכלה שזה הצו שלו ועם הייעוץ המשפטי של הוועדה ועברנו על הצו. עלו מספר הערות ויש נושאים מועטים שדורשים ליבון נוסף.

יש נקודה אחת שאותי מאוד מטרידה. אני נכנס לחנות תכשיטים ואני קונה תכשיט בחמישים אלף שקלים במזומן.

אני מאוד אשמח אם אני אוכל להיכנס לחנות תכשיטים ולקנות תכשיט בחמישים אלף שקלים במזומן.

אם את תתעסקי בהלבנת הון או במימון טרור, תוכלי לעשות את זה.

אכן, אנחנו מסכימים.

מי מפקח על חנויות תכשיטים?

משרד הכלכלה אמור לפקח על קיומו של הצו. יש בינינו הסכמה בנוגע לנושא של הפיקוח שהושגה עוד בתיקון חוק איסור הלבנת הון שכרגע הפיקוח יתמקד בבורסה. יש ניסיון להסדרה - ואני בטוחה שמשרד הכלכלה יוכל להסביר את זה יותר טוב – שהתחום של הקמעונאים, גם בהיבט של רישיון וכאשר הנושאים האלה יוסדרו, הפיקוח יתרחב גם בהיבט הזה.

כאשר הנושאים האלה יוסדרו, תבואו עם הסעיף של חנויות התכשיטים. עד אז אני לא אאשר לכם את זה.

אנחנו ננסה לשכנע אחרת.

תנסו לשכנע. אתם יודעים, אותי קשה לשכנע כי אני יודע לקרוא.

אנחנו ננסה לשכנע. אתם רוצים שנפתח בזה?

כן.

אולי נלך לפי הסדר.

תתחילו לקרוא את הצו.

נתחיל מההגדרות.

1. הגדרות
בצו זה –

יהודה והשומרון ורצועת עזה.

לגבי האזור, גם עזה היא חלק מהאזורים אצלכם? אני רוצה שאתם תלכו לפקח ברצועת עזה. אני אשמח מאוד.

יש שלום אתם. מה הבעיה לעשות את זה?

אני יודע שיש שלום ואני רוצה לראות אותך הולך לפקח שם.

"איש ציבור זר" – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה. לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה.

"בן משפחה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

"בעל שליטה" – מי שיש לו שליטה – בתאגיד – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק.

"הממונה" – כהגדרתו בסעיף 12 לחוק.

"הרשות המוסמכת" – כהגדרתה בסעיף 29 לחוק.

"הרשימה" – רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור. וכן ארגון או אדם כאמור שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לסוחר באבנים יקרות בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור וסוחר באבנים יקרות לא קיבל הודעה על ביטולה.

"יחיד" – מי שאינו תאגיד או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ.

"כספים" – מזומנים.

"לקוח" – מי שסוחר באבנים יקרות עומד להקנות לו בעלות באבנים יקרות, במסגרת עסקה באבנים יקרות, וכן מי שבעבורו או לטובתו נעשית הקנייה בעלות כאמור, במישרין או בעקיפין. היה הלקוח תאגיד או שהקניית הבעלות באבנים יקרות נעשתה לבקשת תאגיד – מי שיש לו שליטה בתאגיד. לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק.

"מועד העסקה" – מועד קבלת התשלום בכספים לידי סוחר באבנים יקרות תמורת הקניית הבעלות באבן יקרה ללקוח, במסגרת עסקה באבנים יקרות.

"מספר זהות" –

(1) ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין.
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע. היה היחיד תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי.
(3) בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים.
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר רישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה. ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(4) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך.
(5) בתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – מספר הרישום שיקצה לו סוחר באבנים יקרות.

"מעביר התשלום" – מעביר הכספים בשביל עסקה באבנים יקרות שאינו הלקוח.

"מען" –
(1) ביחיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(1) ו-(2), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם הישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם את שם המדינה.
(2) בתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3) ו-(4) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר. המען יכלול את שם הישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל – גם את שם המדינה.
(3) בתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – המען שמסרו הכולל את שם הישוב, וכן את שם הרחוב ומספר הבית, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – גם את שם המדינה.

"נהנה" – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק ואם היה הנהנה תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בתאגיד כנהנים.

"נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999.

"סוחר באבנים יקרות" – כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, והוא המוכר בעסקה, ובלבד שביצע, במהלך שנה קלנדרית המתחילה ב-1 בינואר בכל שנה, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה לכספים בסכום כולל השווה לחמישים אלף שקלים חדשים לפחות.

"עסקה באבנים יקרות" או "עסקה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, הנעשית בעסקה אחת בתמורה לכספים בסכום שווה ערך לאחד מאלה:

(1) חמישים אלף שקלים חדשים לפחות בין אם נעשתה בפעולה אחת או במספר פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד.
(2) בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות אם העסקה נעשית עם לקוח ממדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, בין אם נעשתה בפעולה אחת או במספר פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד.

זה המקום לדון בהערה שלכם.

מבחינת משרד הכלכלה, אני רוצה לעדכן שהעניין הוא לא מהותי מבחינתנו. זה לא שאנחנו חושבים שלא צריך לבדוק ולקיים את הצו בעסקאות בחנות תכשיטים. אנחנו פשוט חוששים שאין לנו את המשאבים לכך.

אתם צודקים. למה להכניס סעיף כשיודעים שאי אפשר לבצע אותו?

חבל שהאוצר לא כאן, אלא אם כן הוא יבטיח לנו שיהיו משאבים מתאימים.

מי יבטיח לכם?

אני רוצה להתייחס. המשטר חל מכוח ההמלצות הבינלאומיות על מסחר באבנים יקרות ולצורך העניין, בין אם זה החנות הקמעונאית - - -

מה עם הפטורים וההקלות בארצות הברית?

דרך אגב, ארצות הברית לא עומדת בסטנדרט וחשוב לציין את זה כהתחלה. שם זה חל על חנויות למעט שבעצם הפטור חל כאשר חנות התכשיטים רוכשת את היהלומים מסוחר אמריקאי. כאשר הם קונים יהלומים מחוץ לארצות הברית, מגורם שלא נמצא תחת המשטר, אז המשטר חל עליהם. כלומר, יש להם פטור מסוים כאשר הם עוסקים מול גורם שמוסדר בצורה מסוימת, אבל זה לא פטור מלא. הוא חל עליהם בנסיבות מסוימות, כאשר הם רוכשים את היהלומים מול גורמים שלא מפוקחים תחת הסטנדרטים ורפים מסוימים. שם זה גם חל מבחינת הקונה. זאת איזושהי הבחנה. ארצות הברית ממילא לא עומדת בסטנדרט. אפשר להסתכל על מדינות אחרות כמו על קנדה, על אנגליה, על אוסטרליה שהן כן עומדות בסטנדרט ושם זה כן חל על חנויות תכשיטים.

הדבר השני. בזמנו נפגשנו עם נציגי איגוד התכשיטנים, הצפנו מולם את כל הנושא – זה היה מיד אחרי תיקון החוק – ואיגוד התכשיטנים לא התנגד לנושא הזה, להפך.

זה שהם לא התנגדו, עוד לא אומר כלום.

אני מבינה. הם ציינו שהתופעה הזאת היא מאוד חריגה מבחינתם. כאשר מגיע מישהו עם חמישים אלף שקלים במזומן לקנות תכשיטים, זה מצב שהם העידו על עצמם שכמעט ולא קורה.

נכון.

מבחינתם הם לא ראו איזושהי בעיה בהטלת המשטר עליהם אלא להפך, מבחינתם יש להם את השיקולים שלהם. אני לא חושבת שהנציגים שלהם נמצאים כאן היום.

אני רוצה להבין. מה אתם רוצים שהוא יעשה? אני נכנס לחנות תכשיטים ואני קונה טבעת לאשתי בחמישים אלף שקלים במזומן. איך את רוצה שהוא יזהה אותי? איך הוא יזהה אותי?

כמו שכתוב בצו. יזהה אותו באמצעות מסמך זיהוי. אם הוא יראה משהו חריג, הוא ידווח.

אגב, חנויות תכשיטים במקרים האלה, מבחינתם הם מעדיפים לא לשמש את צינור ההלבנה הזה ברגע שבבורסה ליהלומים לא ניתן יהיה לשלם במזומן. קרוב לוודאי, כפי שבזמנו הם ציינו בפגישה, הם ישלחו אותו שיביא להם שק מהבנק או אמצעים אחרים כי הם לא מעוניינים לקבל את המזומן.

לגופו של עניין. ברגע שאנחנו מאפשרים במקום אחד, במקום אחד יש איזשהו אמצעי בקרה ובמקום אחר לא, מטבע הדברים השוק יזרום לשם ואנחנו לא חושבים שנכון ליצור את הפער הזה, מה גם שממילא זה לא עומד בסטנדרט הבינלאומי. כידוע, אני לא צריכה להזכיר אבל בכל זאת, בדצמבר הקרוב נצטרך לדווח למועצת אירופה על הנושא הזה. ככל שנשאיר פערים כאלה, ניאלץ לחזור בכל מקרה ולבקש.

דברים כאלה קיימים בכל מקרה. יש מספיק דברים שאני יכול ללכת ולרכוש בחמישים אלף שקלים במזומן שאין עליהם שום דיווח ושום דבר. אני יכול ללכת לחנות חשמל ולקנות פלזמה בחמישים אלף שקלים ואף אחד לא ידווח עלי, לא יזהה אותי ולא שום דבר. הטיעון הזה הוא טיעון נכון בכל מקרה, בין אם נחיל אותו ובין אם לא נחיל אותו.

הארגונים הבינלאומיים בעצם ניסו למפות תחומים שהם בסיכון מוגבר להלבנת הון ומימון טרור. במסגרת הזאת מופה הנושא של סחר באבנים יקרות מכיוון שמדובר בסוג מוצר.

כבר הכנסת את הבורסה.

נכון, אבל בחנויות יהלומים מתקיים אותו רציונל לכל מה שקשור למזומן כי בעצם כאשר אתה קונה תכשיט, אתה יכול בדבר חפץ שהוא מאוד קטן וניתן להעביר אותו בקלות ממקום למקום, לשנע אותו בגבולות וכן הלאה, בעצם לשאת תחליף מסוים לכסף מה שפחות ניתן עם מסך פלזמה, מקררים וכן הלאה. הסיכון במאזן בין משטר איסור הלבנת הון לשיקולים אחרים, נקבע שהתחום הזה הוא בסיכון מוגבר להבדיל מתחומים אחרים. לכן אנחנו לא חושבים שצריך לאפשר את הערוץ הזה שיעבור לחנויות התכשיטים.

אנחנו אומרים שלצורך העניין ניתן יהיה לבוא עם 500 אלף שקלים ולקנות תכשיטים. אנחנו חושבים שזה משאיר פרצה מאוד משמעותית ואנחנו כן מבקשים להחיל את זה גם על חנות.

מי יפקח על זה?

לעניין הפיקוח. אני מודעת לזה שכיום יש מגבלות פיקוח במשרד הכלכלה. אנחנו נתנו לזה את הדעת וסוכם יחד עם משרד הכלכלה כבר ב-2012 שהפיקוח יבוצע על בסיס המשאבים הקיימים במשרד הכלכלה.

בקיצור, זה לא פיקוח.

זאת גישה מבוססת סיכון. במקרה שיהיה מידע קונקרטי לגבי עסקה מחוץ לבורסה, ניתן יהיה ללכת ולעשות שם פיקוח. יחד עם זאת, אני לא חושבת שדווקא סוג של הקלה מסוימת שהפיקוח לא יהיה אינטנסיבי כמו שהוא עשוי להיות בבורסה, צריך להיות עילה שלא להחיל בכלל את המשטר על התחום הזה ואז להפוך אותו לפרוץ הרבה יותר.

שלא לדבר על תחולה של עבירה פלילית לפי סעיף 3(ב) וחקירת משטרה אם אכן יהיה מידע קונקרטי.

אני רוצה לומר שני דברים. בנושא של תכשיטים, חד משמעית, הסכום הזה מאוד מאוד נמוך. גם אם יעשו את זה, צריך להתחשב בסכום. יהלום בתוך תכשיט מקבל מכפלה של פי עשר. לפעמים יהלום בסך של 10,000, 5,000 שקלים, קופץ לחמישים, שישים, שבעים אלף שקלים. זאת אומרת, הסכום הוא נמוך.
אנחנו דיברנו גם על הביצוע של היום. המשאבים שיש היום במשרד לא יכולים לכסות גם את הביצוע השוטף היום. נצטרך לדבר על זה. הייתה הבטחה בעניין הזה. לא נבצע את זה, אם לא יהיו משאבים נוספים למערכת שלנו. אם יהיו, רק אז נוכל לעשות את זה.

בקיצור, אתה אומר שצריך להעלות את הסכום כי הסכום נמוך מדי.

נכון.

אני רוצה לומר לעניין המשאבים. זה נכון מה ששלומית אמרה. אי הקצאת משאבים, לא בהכרח צריכה למנוע כי יש צו ויש חוק ויש עבירה פלילית. זה נכון שאם אין פיקוח, הרבה פעמים לא מקיימים את החוק, אבל אי ידיעת החוק אינה פוטרת וזה יביא לאיזו נורמה משפטית חדשה בה יצטרכו לעמוד גם הקמעונאים.

אחרי שבועיים, כשהם יראו שאף אחד לא מפקח על זה, הם פשוט יתחילו לצחוק עליכם.

כן, אבל זה לא מצדיק את אי החלת הנורמה המשפטית. כלומר, יש הרבה נורמות משפטיות שקיימות היום וחלקן אינן מפוקחות. זה עדיין לא אומר שצריך לבטל את הנורמה. שוב, נורמה משפטית עומדת בפני עצמה גם בלי פיקוח. הפיקוח עוזר כדי לאכוף את הנורמה אבל נורמה היא נורמה.

הגורמים הרלוונטיים במשרד הכלכלה נתנו את הדעת לנושא הזה וסוכם שברור שאין היום תנאים לפשוט על חנויות התכשיטים ואין כוונה לכך. הכוונה היא ליצור נורמה שמסבירה שבעצם לא לאפשר את הפרצה הזאת של שימוש במזומן בחנויות תכשיטים, להבדיל מהבורסה, ושהפיקוח ייעשה על בסיס הגישה המבוססת סיכון. כשיהיה מידע קונקרטי, יוכלו ללכת ולאכוף ולפעמים מספיקה פעם אחת כדי להצליח.

האם לא ראוי שאנחנו נקשיב למה שאומר שמואל מרדכי על עניין הסכומים. שהסכום הזה הוא נמוך מדי?

אני חושב שלפחות מאה אלף שקלים.

באמת נעשות עסקאות קמעונאיות בסכומים כאלה במזומן?

אני לא חושב.

איגוד התכשיטנים חזר ואמר שמבחינתם זה כמעט לא רלוונטי כי לא מגיעים לקוחות עם חמישים אלף שקלים.

אז בואו לא נחוקק חוק.

ברגע שאתה מחוקק, אתה תסיט את זה לשם. זאת בדיוק הטענה.

הרעיון הוא לסגור את הפרצה הזאת.

אנחנו לא רוצים ליצור פרצה.

אנחנו לא רוצים שיהיה חלל אליו יזלגו כספים אסורים, כספי פשיעה או כספי טרור, דרך הצינור הזה.

אם אתה ביהלומים עושה חמישים אלף שקלים, זה סכום לא גדול, בתכשיטים אתה חייב לעשות מכפלה של כמה פעמים הסכום הזה. בואו נעשה את זה בצורה ראויה. אני אומר, לא יהיו עסקאות, כפי שאני מבין וכפי שאני יודע, לא ביהלומים וגם לא בתכשיטים אבל אי אפשר לעשות סכום שאי אפשר לעמוד בזה. גם אצלכם יש הסכמה לכך.

אנחנו חושבים שצריך לאכוף באותו רף. אם רוצים, להעלות ל-75 אלף שקלים.

הוא אמר מאה אלף שקלים.

אני יודעת.

אני לא מנהל אתכם כאן ויכוח על התכשיט.

אני אומר שני דברים. אמרתי מאה אלף כיוון שאני יודע שגם ביניכם יש אי הסכמה לזוז מהסכום של החמישים אלף. את הזכרת את הסכום הזה ואני חושב שדיברו על זה באיזשהו מקום. סכום של מאה אלף הוא מחיר ריאלי ולדעתי לא יהיה מצב שנצטרך לבדוק את הדברים. לבדוק כן אבל לא יהיה.

אתה רוצה שהסכום יהיה מאה אלף שקלים. בסדר. תחשבו, תדברו ותחזרו אלי בעוד רבע שעה. אתם רוצים הפסקה?

לא.

"שם" –

(1) ביחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסך הזיהוי כאמור בסעיף 4.

(2) בתאגיד – שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, שמו כפי שמסר.

(3) בתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ.

"תאגיד" –
(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל.

(2) גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל.

(3) גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד.
"תג מזהה" – תג מזהה קבוע שהנפיק הגוף המנוי בתוספת השלישית א' לחוק שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו, לצורך כניסה למקום שבו מנהל הגוף את פעילותו, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף 8א(ג) לחוק.

"תושב" – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין.

"תושב אזור" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור.

"תושב חוץ" – מי שאינו תושב.

חובות זיהוי

2. הכרת הלקוח בביצוע עסקה

(א)
לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שזיהה את הלקוח במועד העסקה ומבלי שביצע לגביו במועד העסקה הליך של הכרת הלקוח בהתאם למידת הסיכון שיקבע הסוחר באבנים יקרות לפי סוג הלקוח, סוג הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוג העסקה באבנים יקרות. לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" – בין השאר, בירור מקור הכספים שניתנים כתמורה בעד העסקה באבנים יקרות, עיסוקו ומטרת העסקה באבנים יקרות. לגבי עסקה מול לקוח תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר. סוחר באבנים יקרות יערוך רישומים של פרטים אלה.

יש לנו בעיה עם התיקון שהוצע. אני חושבים שדווקא הנוסח הקודם הוא נוסח שיותר מתאים לענף היהלומים ופחות מרחיב את מה שהוצע כאן.

מה היה הנוסח הקודם?

בנוסח הקודם היה כתוב שהליך של הכרת הלקוח הוא אפיון הלקוח ובירור עסקיו ופעילותו בתחום היהלומים. אפיון הלקוח מתבטא בין היתר בסוג הסוחר, האם זה סוחר גלם או סוחר מלוטש, איפה מקום מושבו, האם הוא חבר בבורסה כזאת או אחרת וכדומה. בירור עסקיו ופעילותו בתחום היהלומים – זה רק בתחום היהלומים – עם מי הוא נוהג לערוך עסקים, היכן העסקים האלה וכולי.

התוספת שהוצעה כאן במקום, אני חושב שהיא גם מרחיבה את מה שהיה קודם וגם לא כל כך מתאימה לסוחרים ביהלומים. למשל, עיסוקו, ברור מה עיסוקו, ומטרת העסקה באבנים יקרות, זאת בכל שאלה בעייתית כי אתה דורש ממנו להגיד מי הקונה שלו.

לא, אתה גם דורש ממנו להגיד לך מאיפה בא הכסף שלו. מתי בענף היהלומים מישהו שואל אותך מאיפה הבאת את הכסף?

זה כל העניין של הצו, כדי לדעת את מקור הכספים של הקונה.

אבל לא שואלים שאלות כאלה בענף היהלומים. אם אתם רוצים להרוס את הענף, אפשר לעשות את זה בדרכים יותר פשוטות.

מה זאת אומרת מטרת העסקה? הוא יגיד למי הוא מוכר את זה?

אני אסביר. שתי נקודות. ראשית, הנוסח הזה, הוועדה אישרה הרבה מאוד צווים בשנים האחרונות ולכולם יש את אותו מבנה של רכיבים של הליך הכרת הלקוח. במובן הזה אין סיבה שענף היהלומים יהיה שונה מבחינת הדברים שחלים עליו.

שנית. אני חושב שהניתוח המשפטי שלך, עורך דין עיני, הוא לא מדויק. אני חושב שדווקא הניסוח המקורי הוא הרבה יותר רחב מהניסוח המוצע. לנסות ולברר את עסקיו ופעילותו בתחום היהלומים, זאת דרישה הרבה יותר רחבה מאשר לשאול בן אדם מה אתה עושה כי אז הוא עונה לך שהוא סוחר, הוא בתעשייה לצורך תכשיטים, לצורך גלם, לצורך לא יודע מה.

בירור עסקיו ופעילותו בתחום היהלומים.

זה מונח הרבה יותר רחב.

כי אז אתה שואל אותו למה אתה קונה ולמי אתה מוכר.

כאן להפך, הניסוחים כאן הם הרבה יותר ממוקדים, הרבה יותר פשוטים וגם התשובות עליהם הן מאוד פשוטות. אם אתה שואל בן אדם מאיפה הכספים שהוא מביא, הוא אומר לך שזה מהכספים של העסקים שלו ביהלומים. גמרנו. אתה לא צריך יותר זה. אתה שואל אותו מה עיסוקו, הוא סוחר באבנים יקרות. גמרנו. מה מטרת העסקה, הוא אומר להרוויח כסף, לקחת את זה לצורך התעשייה. אלה תשובות מאוד פשוטות ומאוד ממוקדות. דווקא הניסוח המקורי הוא הרבה יותר רחב וידרוש מכם בירור הרבה יותר מקיף מאשר הניסוח הנוכחי.

מעבר לנקודה הזאת, יש כאן איזשהו מבנה של רכיבים של הכרת הלקוח שהוועדה אישרה כבר במגוון מאוד רחב של צווים. במובן הזה אין סיבה שאתם תהיו שונים, גם אם אתם רוצים שתהיה לכם חובה שהיא יותר רחבה מהגורמים האחרים.

בזמנו עסקנו ביהלומנים ולא הייתה התנגדות לדברים האלה.

שני דברים אני אגיד בקצרה. ראשית, אם אני לא שומע הסתייגות מהרשות לאיסור הלבנת הון לתשובות שאתה נתת לשאלות כאן - התשובות שאתה אמרת מקובלות עלי אם אלה יהיו התשובות – אני לא רוצה לעמוד במצב שכאשר אני אקבל את התשובה שאתה נתת לשאלה מטרת העסקה באבנים יקרות היא להרוויח כסף, שיגידו לי שלא עשיתי בדיקה כראוי כי הייתי צריך לבדוק הרבה מעבר לכך.

יכולים להצהיר לפרוטוקול.

לכן אני אומר שהתשובות שאתה נותן מקובלות עלי בהנחה שאני לא שומע כאן הסתייגות.

לגבי החלק הראשון בדבריך, רק בהערת אגב אומר שענף היהלומים ממש לא דומה לסקטורים האחרים להם אישרתם צווים.

כל אחד מהסקטורים, יש לו את הייחוד שלו ואת האלמנטים שלו, זה ברור, אבל האלמנטים הבסיסיים הם זהים.

ענף היהלומים הוא הענף היחיד מכל הסקטורים שאישרתם וגם תאשרו שהוא סקטור מסחרי שעוסק במסחר בינלאומי. כל הסקטורים האחרים, סקטורים פיננסיים, אפילו עורכי דין שבטח תדונו בהם וכדומה, לא כמו ענף ההלומים. אין אף צו שאישרתם שדומה לענף הזה. זה ענף דינמי, משתנה כל הזמן. זה מסחר. זה עיסוק במסחר. זה לא בנק שבא אליו קליינט וצריך לשאול אותו שאלות לגבי מקור הכסף ואם הוא לא אומר לך, הוא לא יכול לפתוח חשבון. כאן אלה דברים שקורים ברגע במסגרת מסחר וזה לא דומה לענף אחר כלשהו. לכן להשתמש במונחים מקובעים מצווים אחרים, לא תמיד נכון.

כל המטרה שלנו בצו הזה הייתה ליצור סיטואציה שענף היהלומים יוכל לחיות עם הצו הזה. זאת אומרת, שבאמת אפשר יהיה לקיים אותו ולכן עשינו את השינויים האלה.

שוב אני אומר שאין לי בעיה עם הניסוח שלך בהנחה שבאמת אלה התשובות שאנחנו רשאים לקבל ממי שעושה אתנו את העסקה.

משרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון יגידו אם זה מקובל עליהם, הניתוח שאני הצגתי.

הניתוח שאלעזר הציע מקובל עלינו. אנחנו בהחלט חושבים שהנוסח בצווים האחרים הוא נוסח שלא מחייב כניסה לעומק הפעילות ומתן תשובות מפורטות עד כדי הגזמה. אנחנו חושבים שזה בהחלט נכון.

בנוגע לשאלה לגבי מטרת העסקה, אנחנו מצפים לתשובות בנוגע לעסקה הספציפית. אם יש לה מטרה אחרת מהסחר הרגיל, שיצוין, ואם לא, זה במסגרת הפעילות העסקית הרגילה של אותו סוחר. כמובן שאם תהיה מטרה אחרת לאותה עסקה, אנחנו נצפה שגם היא תבוא לידי ביטוי בשאלה הזאת.

כאמור, הניתוח מקובל עלינו.

הוא יגיד לכם שהוא בא לממן טרור.

שאלה זו יפה גם לשאר הסקטורים שיכולים להגיד תשובות לא נכונות וכמובן הסוחר יתרשם, ינהל את הסיכונים. אני חושבת שזה מקובל על הסקטור.

(ב)
האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לגבי לקוח ותיק אשר הפרטים כאמור באותו סעיף קטן ידועים לסוחר באבנים יקרות. לעניין זה, "לקוח ותיק" – לקוח שתקופת ההיכרות עמו עולה על שלוש שנים.

כאן הייתה הערה לוועדה.

כן. העניין הוא שלקוח ותיק הוא אדם שהסוחר מכיר אותו. בנוסח המקורי של הצו בעצם נמנה אלמנט אחד של הכרות שזאת תקופת זמן. מכיוון שהנקודה היא הכרות ומשך הזמן הוא רק אינדיקציה להכרות, יכולות להיות אינדיקציות נוספות. זאת אומרת, יכול להיות שאני עובד עם בן אדם שנה וחצי אבל עשיתי אתו עשר עסקאות ואני מכיר אותו בצורה מאוד אינטנסיבית.

ואני יודע שהיהלומים שלו הם לא יהלומי דם. את זה הרי הבורסה בודקת.

לכן אני חושב שאולי כדאי לחשוב על פרמטרים נוספים מעבר לתקופה של זמן של הכרות.

הייתה לנו אתמול שיחה על כך יחד עם שמואל מרדכי. ראשית, אני חושב שאתה צודק. באמת מה שחשוב זה האינטנסיביות או מידת העסקות שנעשות עם אותו אדם כי באמת אפשר לעשות עם סוחר איקס עסקאות בפרק זמן מאוד קצר יחסית ובאמת להכיר אותו היטב ובשלוש שנים בקושי לעשות עסקה אחת. לכן מה שדובר בינינו זה להעביר את המשקל למספר העסקאות. אני שאלתי את שמואל מרדכי מה זה מספר עסקאות שנראה סביר בשנה קלנדרית כדי לבסס הכרות והוא חושב שארבע עסקאות בשנה, זה דבר סביר כדי לבסס הכרות.

זה צריך להיות הקף העסקאות ולא כמות העסקאות.

ברגע שהעסקה היא מעל חמישים אלף שקלים, במילא אתה עושה את כל הבדיקה.

במקרים רבים מספיקה עסקה אחת והיא תהיה בהיקף עצום.

אם עשיתי אתו עסקאות במיליון דולר השנה, הוא לקוח ותיק.

גם אם זאת עסקה אחת.

גם אם זאת עסקה אחת.

אני חושבת שזה לא כך.

אם עשיתי אתו ארבע עסקאות, הוא הופך להיות לקוח ותיק?

כן. זה רף.

בוא נחשוב רגע על מה זה לקוח ותיק. זה לקוח שאני מכיר אותו כבר, עשיתי אתו יותר מעסקה אחת, הוא שילם, כנראה שהוא בסדר כי עשיתי אתו עוד עסקה ועוד עסקה. ברגע שזה עבר את הרף של חמישים אלף שקלים, ממילא אני צריך לעשות את כל הבדיקה. אני חושב שמה שאמר שמואל מרדכי לגבי ארבע עסקאות בשנה קלנדרית, לי זה נשמע סביר. אני חושב שזה סביר.

טוב.

אני חושבת שכדאי להצמיד את זה. לא שעשיתי אתו לפני עשרים שנה, אז הייתה שנה אחת בה נעשו ארבע עסקאות.

בתוך חמש השנים האחרונות, בתוך שלוש השנים האחרונות.

בשנה האחרונה.

אני זוכרת מהדיונים שהכוונה שלכם הייתה שאם יש לקוחות שאני עובדת אתם כבר עשרים שנים, אני לא אצטרך עכשיו לבצע מולם הליך הכרת הלקוח. אם אנחנו בודקים שנה אחורה, יכול להיות שזה מישהו שאני כן עובדת אתו עשרים שנים אבל במקרה בשנה האחרונה לא עבדתי אתו ולכן אולי כן צריך לקבוע ארבע עסקאות בשנה לכל הפחות בחמש השנים האחרונות.

לכתוב דבר פשוט. לקוח שתקופת ההכרות עמו עולה על שלוש שנים או לחילופין, שביצע בשנה האחרונה ארבע עסקאות.

מבחינתנו זה בסדר.

אני לא רואה כאן שנוספה העברה שנטע ביקשה לגבי מהי עסקה. הסכמנו שעסקה היא כל עסקה ולא רק עסקה במזומן, בהקשר הזה כשבודקים.

כן. עסקה היא לאו דווקא עסקה. במסגרת ארבע עסקאות, אלה לאו דווקא ארבע עסקאות שהצו חל עליהם כי הצו חל רק על עסקאות במזומן. אם עשיתי אתו עסקה באשראי או בשק, זה גם ייספר באותן ארבע עסקאות.

כן.

אני ממשיכה בהקראה.

(ג)
על אף האמור בסעיף זה, סוחר באבנים יקרות רשאי לקבל תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שזיהה את הלקוח במועד העסקה ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח, זאת, בהתקיים התנאים האלה:
(1) העסקה היא עסקה בסיכון נמוך בהתחשב בסוג הלקוח, סוג הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוג העסקה באבנים יקרות.
(2) הלקוח מוכר לסוחר או שמדובר בלקוח שלא עברו יותר משלושה חודשים מאז שבוצע לגביו זיהוי והכרת הלקוח כאמור בצו.

גם כאן הייתה הערה לוועדה.

כן. אנחנו שוב חוזרים לאותה נקודה. האם אנחנו צריכים שהוא יהיה מוכר לסוחר באופן אישי כי הוא עשה אתו כמה עסקאות? או שנניח אם יש גורם שמאיזושהי סיבה אני לא עשיתי אתו אף פעם עסקה אבל נגיד יש לו שם מאוד ידוע בענף היהלומים, הוא עשרים שנים בענף וכולם מכירים אותו, האינטגריטי שלו ידוע לכולם, אבל לי ברמה האישית לא יצא אף פעם לעשות אתו עסקה. האם זה מצב שבו יש מקום לעשות את ההקלה הזאת? האם צריך שהוא יהיה דווקא מוכר לסוחר עצמו או שגם אם הוא מוכר בענף היהלומים אבל לא מוכר דווקא לסוחר עצמו כי הוא לא עשה אתו עסקה, האם במקרה כזה יש מקום להקלה בהכרה?

כן. זה נכון. אם זה מישהו שהוא מוכר בשל היותו גורם מוכר וידוע בענף היהלומים, צריך לשחרר אותו מההכרה.

זה לא משחרר מהכרה. לתת לו אפשרות לעשות את הזיהוי תוך שלושה ימים והנושא הוא הזיהוי של הבן אדם. לכן אנחנו חשבנו על הכרות אישית ולא על הכרות כללית בענף, כדי לברר שבאמת מדובר באותו אדם ולדחות את העניין של מסמכי הזיהוי. זאת לא אותה הקלה של לקוח ותיק. כשאנחנו דיברנו על זה, חשבנו על הנושא של הכרות אישית שמאפשרת לא לקבל את מסמכי הזיהוי והוא יוכל לעשות עסקאות בחוץ לארץ עם אותו נציג של יהלומן.

אם מדובר על אדם שהסוחר מוכן להשאיר אצלו את היהלומים בחוץ לארץ, זאת אומרת שמידתה אמון שלו, אפילו שהוא לא עשה אתו שום עסקה בעבר אבל הוא יהיה מוכן להשאיר אצלו את היהלומים כדי שהוא יבדוק אותו והסוחר חוזר לארץ ואחרי כן אם אותו גורם רוצה את העסקה, הוא שולח לו את השליח עם הכסף. אם הוא סומך עליו מספיק כדי להשאיר אצלו את היהלומים, לכאורה הוא יכול לסמוך עליו כדי שישלח לו את מסמכי הזיהוי בתוך שלושה ימים. לא?

הוא לא יודע שהאדם שהוא פגש, זה באמת האדם. הוא מכיר אותו בשם של סוחר מאוד ידוע אבל הוא מעולם לא ראה אותו.

אתם תסכימו להפקיד אצל בן אדם כזה יהלומים?

ברור שלא. היהלומים הם בסכומים גדולים ומישהו יפקיר את יהלומיו בידי מישהו?

שהוא לא מוכר לו אישית אבל נגיד אמרו לו הסוחרים בבלגיה שזה בן אדם אמין והוא מוכר באנטוורפן ומכירים אותו ויודעים מי הוא, אבל אתה אף פעם לא עבדת אתו אישית. אתה תפקיד אצלו את היהלומים?

ברור. כך נעשות עסקאות.

איך אתה יודע שזה הוא? שזה שעומד מול זה באמת האדם שהמליצו לך עליו?

יודעים שזה הוא. מה זאת אומרת? עד היום, לפחות ב-35 השנים האחרונות שאני יועץ משפטי של הבורסה, לא נתקלתי באף מקרה שמישהו אמר שנתן יהלומים למישהו שהוא לא מכיר וביקש שיחזיר לו אותם בחזרה. אין דבר כזה. זה לא קורה. זה סתם בתיאוריה אבל אין דבר כזה.

לפי מה שנאמר כאן, אם הוא מספיק סומך עליו והוא משאיר אצלו את היהלומים על סמך אותן שמועות שהוא שמע או עצות שהוא קיבל מחברים שלו למרות שהוא אף פעם לא עבד אתו, לכאורה אפשר להניח שהוא יכול לסמוך עליו שהוא יקבל בדיעבד את מסמכי הזיהוי תוך שלושה ימים.

מה שחשוב כאן, זה רק אחד מהתנאים. התנאי הראשון הוא שזאת עסקה בסיכון נמוך. אני חושבת שכבר כאן אנחנו ניפול כי זאת כבר לא עסקה בסיכון נמוך.

למה?

הוא ניזון משמועות. כדי לקבוע שזאת עסקה בסיכון נמוך, זה מתבסס על איזושהי הכרות קודמת. זה הרציונל של ההקלה.

אני חושב שסוחר כזה – תקנו אותי אם אני טועה - אם זאת עסקה בסיכון גבוה, בלי קשר לצו, הוא פשוט לא ישאיר שם את היהלומים. מעבר לרגולציה, הוא פשוט לא ירצה להשאיר את הדברים שלו שם.

כדי לעבור את התנאי הראשון, אתה צריך לקבוע שזה לקוח בסיכון נמוך. על סמך מה?

על סמך כל מה שהוא מקבל מהשוק. על סמך המידע שהוא מקבל מהשוק.

הלקוח הוא חבר בורסת היהלומים בבלגיה או חבר בורסה בארצות הברית. כבר לפי מה שאתם הגדרתם, הוא לקוח בסיכון נמוך. הנה לך לקוח בסיכון נמוך. אני לא מכיר אותו, כלומר, אני מכיר אותו מהענף כי שמעתי עליו. למה הוא לא לקוח בסיכון נמוך? לא רק שמעתי עליו אלא אמרו לי שהוא אדם מאוד אמין והוא תמיד משלם בזמן. למה הוא לא בסיכון נמוך?

ואנשים שאני כן מכיר עשו אתו עסקאות ותמיד היה בסדר והם מכירים אותו מהעסקאות בעבר.

כאשר מדובר בנשיא הבורסה ליהלומים בארצות הברית, אולי הוא באמת מוכר, אבל יכול להיות פרצוף לא מוכר ואתה לא יודע שזה האדם. כל הרציונל כאן של דחיית קבלת מסמכי הזיהוי, זאת הקלה כי אתה פשוט תקבל אותם שלושה ימים מאוחר יותר. באותו רגע שאתה עומד מולו, אתה לא יודע שזה באמת זה שהמליצו לך עליו. קשה להסתמך על זה שאתה אומר שהם יודעים.

אל תשכחי שהם הולכים עם תוויות.

אנחנו מדברים על חוץ לארץ.

גם בחוץ לארץ הם הולכים עם תוויות. את חושבת שבבורסה באנטוורפן כל אחד יכול להיכנס?

תוויות עם שם? שמואל מרדכי שהיה שם כמה וכמה פעמים אומר שזה לא תמיד כך.

שוב אני אומר שזה משהו שלא קורה. אני לא שמעתי בחיים על מקרה שמישהו חשב על מישהו שהוא מישהו והתברר לו שזה מישהו אחר. אף פעם לא שמעתי על דבר כזה בענף היהלומים. לא מכיר מקרה כזה. זה לא קורה. אתם לא מדברים כאן על מישהו שמוכר מסטיק אלא זה מישהו שיכול למכור במיליוני דולרים, אז הוא נותן את זה סתם כך? אין דבר כזה.

בסדר. אז "או שמוכר בענף". מקבלים את ההערה.

צריך לתקן את סעיף (2) ולומר מוכר לסוחר או מוכר בענף.

כן.

(3) הזיהוי בוצע תוך שלושה ימי עסקים לכל היותר ממועד העסקה.

(ד)
לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות מול איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל במועד העסקה אישור לכך מנושא משרה בתאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות. מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ומימון טרור כפי שיקבע סוחר באבנים יקרות בשים לב להוראות צו זה. התברר במועד העסקה כי לקוח הוא איש ציבור זר, לא יקבל סוחר באבנים יקרות את התמורה בכספים בעסקה מולו עד לקבלת אישור כאמור.
(ה)
סוחר באבנים יקרות יבצע בקרה שוטפת לעניין הליך של הכרת הלקוח שביצע את ההתקשרות עמו בעסקה, בהתאם לצורך ולמידת הסיכון של הלקוח, כפי שהוא יקבע בשים לב להוראות צו זה, ויעדכן את רישומיו בהתאם. התעורר ספק ביחס לזהות הלקוח או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לסוחר באבנים יקרות, יבצע סוחר באבנים יקרות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת, במועד ביצוע העסקה.

(ו)
אין באמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד) כדי למנוע מסוחר באבנים יקרות לבצע את האמור בהם אף לפני מועד העסקה.

הערה לסעיף (ו), כדי שיהיה ברור מה הכוונה כאן. זאת הבקשה של הרשות לאיסור הלבנת הון להוסיף את זה. נעשה כאן שימוש או שינוי במינוח. הכוונה כאן שאין למנוע ממנו לבצע. זה לא שיש לו חובה לעשות את זה. זאת אומרת, אם הוא רוצה, הוא יכול לעשות את זה.

זה עולה מהנוסח.

זה ברור. זה לא שהוא יכול וצריך לעשות אלא אם הוא רוצה.

נכון. הוא לא חייב. ברור.

3. רישום פרטי הזיהוי

(1) לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שירשום, במועד העסקה, לגבי הלקוח ומעביר התשלום, אם ישנו, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 4:

(1) שם.
(2) מספר זהות.
(3) ביחיד – תאריך לידה ומין. בתאגיד – תאריך ההתאגדות.
(4) מען.
(5) מספר תג מזהה, אם קיים.

(2) לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שירשום במועד העסקה לגבי נהנה מהעסקה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2). רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 6. לא היה בידי סוחר באבנים יקרות מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם יהיו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין.

(3) לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות מול לקוח שהוא תאגיד בלא שירשום במועד העסקה לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2). רישום הפרטים ייעשה על פי הצהרה כאמור בסעיף 6. לא היה בידי סוחר באבנים יקרות מספר זהותו של בעל שליטה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם יהיו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין.

אנחנו יכולים לעשות הפסקה של רבע שעה כדי שאתם תבדקו את הסכום?

סיכמנו.

בדקתם?

כן.

תבדקו אם יש עוד מחלוקות שאתם יכולים להתפשר עליהן. אני צריך הפסקה של רבע שעה.

תעברו ביניכם אפילו עד הסוף ותראו אם יש לכם באיזשהו מקום איזושהי בעיה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 09:45 ונתחדשה בשעה 10:00.)>

יש עוד כמה דברים שאנחנו רוצים להגיד.

אני עוד לא קיבלתי מכם תשובה לגבי המאה אלף שקלים.

75 אלף.

אתה הצעת מאה אלף. למה אתם משחקים אתי?

אנחנו לא משחקים. אני אסביר את הרציונל. 75 אלף, זה עדיין עומד בסטנדרט הבינלאומי שבעצם קובע שאנחנו יכולים עוד להסביר את זה שזה 15 אלף יורו או דולר, לתרגם את זה למונח הזה. אנחנו לא חושבים שיש הצדקה אמיתית להעלות את הרף, ואם כן, כדי לגלם את הערך שאולי מתלווה בדרך בנוסף ל-75 אלף.

75 אלף. מה אתם אומרים?

הם אדישים.

מה אומר שמואל מרדכי?

אין לי ברירה. אני מקבל את עמדתם.

75 אלף. תרשמו בעסקה בחנויות תכשיטים, 75 אלף.

4. אימות פרטים ודרישת מסמכים

(1) סוחר באבנים יקרות יאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח בפעולות כאמור בסעיף 3(א) ויקבל לידיו מסמכים, במועד העסקה, כמפורט להלן:
(1) ביחיד שהוא תושב, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) – על פי תעודת זהות או העתק מאושר שלה שהעתק מצולם שלה – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל סוחר באבנים יקרות. לעניין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד שלושים ימים מיום הנפקתה, רישיון נהיגה רשמי שהונפק בישראל וכן דרכון ישראלי או העתק מאושר שלהם.

התג המזהה לא מספיק? אם נכנסתי לבורסה ורשמו אותי שם, לקחו ממני את כל הפרטים.

בהמשך יש סעיף שנותן הקלה לסוחר בתוך הבורסה שיוכל להזדהות עם תג. אם אני לא טועה, סעיף 5.

את מבינה שאת קוראת לי את סעיף 4(א)(1) ואין לי צילום של תעודת הזהות שלו.

אבל בסעיף 5 כתוב על אף האמור בסעיף 3(א) ו-4(א)(1). תסתכל בהמשך, בסעיף 5, בעצם הפנינו לסעיפים האלה.

אפשר להמשיך?

כן.

(2) ביחיד שהוא תושב חוץ, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) – על פי דרכון חוץ או תעודת מסע או העתק מאושר שלהם שהעתק מצולם שלהם – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי – יישמרו אצל הסוחר באבנים יקרות. היה היחיד תושב האזור, רשאי הסוחר באבנים יקרות לרשום את פרטי הזיהוי גם על פי כרטיס מגנטי שהונפק על ידי המינהל האזרחי, שהעתק מצולם שלו – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל הסוחר באבנים יקרות.
(3) בתאגיד הרשום בישראל, לעניין רישום פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) – על פי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה. נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו. סוחר באבנים יקרות יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם.
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל לעניין רישום פרטי הזיהוי של תאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) – על פי מסמך המעיד על רישומו או על פי העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך. חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – על פי אישור של עורך דין. בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו סוחר באבנים יקרות אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות. סוחר באבנים יקרות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם.
(5) בתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ, לעניין רישום השם – על פי החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק. סוחר בבנים יקרות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם.
(2) בסעיף זה, "העתק מאושר" – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור.
(2) עורך דין בעל רישיון לעריכת דין מישראל, נוטריון שהוא עורך דין מאחת ממדינות ה-OECD, או נוטריון שהוא עורך דין מהמדינה שהנפיקה את המסמך לגביו נדרש אישור, ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה.
(3) עובד של הסוחר באבנים יקרות, שהוצג לפניו המסמך המקורי.
(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות.
(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.

(3) סוחר באבנים יקרות שאינו שבע רצון מהמידע הנוגע לזהות הנהנה או בעל השליטה, ינקוט במועד העסקה אמצעים סבירים, בנסיבות העניין בשים לב לסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, כפי שייקבע על ידו, לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה כאמור בסעיף 3(ב) ו-(ג), תוך שימוש במידע רלוונטי או בנתונים, אם קיימים, שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו.
(4) בעסקה מול לקוח באמצעות מעביר תשלום – לעניין רישם פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) – על פי העתק כתב ייפוי כוח או כתב נאמנות או על פי ההצהרה כמפורט בתוספת השנייה, לפי העניין, מאת הלקוח המסמיך את מעביר התשלום לבצע את העסקה או להעביר את התשלום בעבורו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של הלקוח ושל מעביר התשלום. העתק כתב ייפוי הכוח או כתב הנאמנות, או הצהרה כמפורט בתוספת הראשונה, לפי העניין, יישמר אצל סוחר באבנים יקרות. היה הלקוח תאגיד יכלול כתב ייפוי הכוח או כתב הנאמנות או ההצהרה כמפורט בתוספת הראשונה, לפי העניין, פרטי זיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של כל בעלי השליטה. האמור בסעיף קטן זה לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל או במדינה אחרת, ובלבד שניתן על כך אישור של עורך דין.

יש כאן טעות. תתקנו במקום תוספת ראשונה לשנייה, כי זה מופיע כמה פעמים וחוזר על עצמו.

כן. השאלה איזה נוסח אתה מחזיק. בנוסח שפורסם אתמול באתר הוועדה, זה כבר מתוקן.

הוא אומר שיש עוד.

"או הצהרה כמפורט בתוספת השנייה". נכון.

בהמשך מופיעה כמה פעמים התוספת הראשונה.

כן. ראיתי. אמרנו שזה צריך לעבור שוב נסחות. אנחנו נבדוק את הכול.

(5) על אף האמור בסעיף זה, רשאי המפקח על היהלומים, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, להורות לסוחר באבנים יקרות מסוים על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות, אם ראה כי נתקיימו נסיבות מיוחדות.

מה זה המפקח על היהלומים? ראש מינהל היהלומים.

לא. המפקח.

הוא היום נקרא מנהל מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים. תכתבו את התואר האמיתי שלו.

אנחנו נוסיף בסעיף ההגדרות, הגדרת המפקח על היהלומים עם התואר המלא.

לפי צו הפיקוח הקיים.

5. רישום פרטי זיהוי ואימות מסמכים על פי תג מזהה

על אף האמור בסעיפים 3(א) ו-4(א)(1) ו-(2), בעסקה באבנים יקרות אשר התמורה בכספים שבעדה התקבלה בתחום גוף המפורט בתוספת שלישית א' לחוק או בגוף אחר מטעמו ובשליטתו, לגבי יחיד שהוא תושב וכן לגבי יחיד שהוא תושב חוץ, יהיה רשאי הסוחר באבנים יקרות לרשום רק את פרטי הזיהוי שבסעיפים 3(א)(1) ו-(2) ו-(5) על פי תג מזהה ולאמתם על פי התג המזהה.

שמתם לב שבסעיף 4(1) ו-(2) כתוב שאני צריך לשמור אצלי צילומים של המסמכים. כאן אתם אומרים רק תג מזהה. אז אני לא צריך צילומים כי זה הכול רשום במחשב של הבורסה.

כן. יש הסדר בחוק. במידה ויהיה דיווח לרשות על ידי סוחר, בחוק ניתנה לנו אפשרות לפנות למאגר הבורסה ולקבל השלמה של פרטי הזיהוי.

טוב.

6. הצהרות הלקוח ומעביר התשלום

(1) במועד העסקה ידרוש סוחר באבנים יקרות מהלקוח הצהרה בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השנייה כי הוא פועל בשביל עצמו. הצהיר הלקוח כי קיים נהנה אחר מהעסקה – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים, ובמקרה של תאגיד – גם של בעלי השליטה. ואולם – היה הנהנה בלתי ידוע, כאמור בסעיף 3(ב) – יצהיר על כך הלקוח.
(2) אם קיים מעביר תשלום, ניתן לפעול מאחת משתי אלה:

(1) הצהרת הלקוח תכלול את השם של מעביר התשלום ומספר זהותו, וכן הסמכה להעברת התשלום בעד העסקה באבנים יקרות, בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השנייה.

(2) מעביר התשלום רשאי למסור העתק של ייפוי כוח או כתב נאמנות, לפי העניין, כאמור בסעיף 4(ד) בעד העסקה באבנים יקרות.

7. זיהוי פנים אל פנים

(1) סוחר באבנים יקרות יזהה פנים אל פנים על פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4 או 5, את הלקוח או את מעביר התשלום לפי העניין, במועד העסקה. לעניין סעיף קטן זה, "זיהוי פנים אל פנים" – זיהוי על ידי אחד מאלה:

(1) סוחר באבנים יקרות או מי מעובדיו.

(2) בעל רישיון לעריכת דין בישראל.

(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.

(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעסקה של מספר סוחרים באבנים יקרות מול לקוח, די בזיהוי הלקוח על ידי אחד מהסוחרים באבנים יקרות.
(3) מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השנייה.

8. זיהוי שאינו פנים מול פנים

(1) ראה סוחר באבנים יקרות טרם קבלת תשלום בכספים בעד עסקה באבנים יקרות שאין אפשרות לבצע בה זיהוי פנים אל פנים של הלקוח כמפורט בסעיף 7, וזאת לאחר שהסוחר נקט אמצעים סבירים לצורך זיהוי הלקוח ועדכן את רישומיו בהתאם, יזהה הסוחר את הלקוח ויקבל ממנו העתק של מסמך זיהוי, במועד העקה, כמפורט להלן:

(1) ביחיד – דרכון, תעודת זהות, תג מזהה בזיהוי כאמור סעיף 5.
(2) בתאגיד – תעודת ההתאגדות.
(2) אם לסוחר באבנים יקרות קיים ספק באשר לזהות הלקוח, ידרוש הסוחר באבנים יקרות מהלקוח, במועד העסקה, מסמך זיהוי נוסף הנושא תמונה, שם ומספר זיהוי.

(3) מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השנייה.

תג המזהה לא מספיק בכל הדברים האלה? הרי כשאני רוצה להיכנס לבורסה, אני צריך להציג תעודת זהות והם הכול רושמים אצלם. לכן, מה אתם רוצים ממני, שאני הסוחר אקח עוד פעם את כל הצילומים האלה?

מדובר בזיהוי שאינו פנים אל פנים. זה חל לא רק על מי שפועל בתוך הבורסה. זה יכול להיות גם לא מישהו שבתוך הבורסה.

ואז אין תג. התג הוא בתוך הבורסה.

הרעיון הוא שאם אין את הזיהוי פנים אל פנים, יהיה עוד מסמך.

9. שמירת מסמכי הזיהוי

(1) סוחר באבנים יקרות ישמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של חמש שנים לאחר ביצוע העסקה. שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכו שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים תקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים),התש"ל-1969. לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את הסוחר באבנים יקרות להכרת הלקוח לפי סעיף 2.

(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), סוחר באבנים יקרות ישמור את מסמכי הזיהוי כמפורט באותו סעיף קטן, מעבר תקופה של חמש שנים, אם המפקח על היהלומים דרש ממנו בכתב לעשות כן, במקרים מסוימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד סיום החקירה או הפיקוח.

חובות בקרה ודיווח

10. בקרה על עסקאות עם הלקוח

(1) סוחר באבנים יקרות יערוך בקרה שוטפת אחר עסקאות של הלקוח הנעשות עמו בהתאם למידת הסיכון של הלקוח, שיתבסס על הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוגי העסקאות באבנים יקרות, כפי שיקבע סוחר באבנים יקרות לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק.

(2) מבלי לפגוע בכלליותה אמור בסעיף קטן (א), סוחר באבנים יקרות יקיים -

(1) בקרה כי העסקאות באבנים יקרות תואמות את אופי העסקאות בהתאם להיכרותו עם הלקוח.
(2) בקרה על עסקאות הנעשות מול רשימת מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה.
(3) בקרה מוגברת על עסקאות שמתבצעות מול איש ציבור זר.

11. דיווח של סוחר באבנים יקרות

(1) סוחר באבנים יקרות ידווח לרשות המוסמכת על עסקאות באבנים יקרות המבוצעות בתמורה לכספים עם לקוח, לרבות ניסיון לבצע עסקה עמו, שלאור המידע המצוי ברשות סוחר באבנים יקרות, נחזות בעיניו בלתי רגילות.
(2) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת השלישית כפעולה בלתי רגילה.

12. פרטי הדיווח

דיווח לפי סעיף 11 יכלול פרטים אלה:

(1) לגבי סוחר באבנים יקרות -

(1) שם.
(2) מספר זהות.
(3) מען.
(4) מספרי טלפון, עד שני מספרים.
(5) מספר פקסימיליה, אם קיים.
(6) מספר תג מזהה.
(2) לגבי הלקוח ומעביר התשלום –
(1) שם.
(2) מספר זהות או מספר דרכון.
(3) מען.
(4) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים לסוחר באבנים יקרות.
(5) ביחיד – תאריך לידה. בתאגיד - תאריך התאגדות.
(6) ביחיד – מין.
(7) מעמד הלקוח (תושב, תושב חוץ, תגיד ישראלי או תאגיד חוץ).
(3) לגבי הנהנים ובעלי השליטה הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) ו-(ג).
(4) לגבי העסקה המדווחת –
(1) תאריך ביצוע העסקה כפי שנרשמה אצל סוחר באבנים יקרות.
(2) סכום העסקה במטבע ישראלי או סכום העסקה במטבע חוץ אם כל העסקה בוצעה במטבע חוץ.
(3) סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה העסקה והסכום באותו מטבע.
(4) בעסקה מול לקוח במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה – שם הלקוח כפי שנמסר ומספר זהותו אם נמסרו.
(5) סיבת הדיווח לפי סעיף 11 לרבות תיאור העסקה שלגביה דווח ונסיבותיה.
(6) שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים.
13. איסור גילוי ועיון
גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 11, וכן עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל סוחר באבנים יקרות, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.

אני אקריא.

בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה
14. חובת בדיקה אל מול הרשימה
סוחר באבנים יקרות יבדוק ברשימה במועד העסקה אם מצויים בה שם או מספר זהות של הלקוח, מעביר התשלום, נהנה ובעל שליטה טרם קבלת התמורה בכספים בעד עסקה באבנם יקרות. בדיקה כאמור תבוצע כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה.

שונות

15. קביעת מדיניות
(1) סוחר באבנים יקרות יקבע מדיניות ויכין נהלים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק ולפי צו זה, לרבות בנושאים אלה:
(1) הליך הכרת הלקוח.

(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין היתר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלו המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.
(2) לא הכין הסוחר נוהל כאמור בסעיף קטן (א), ישמש הנוהל שבתוספת הרביעית כנוהל כאמור.
16. שמירת מסמכים
(1) סוחר באבנים יקרות ישמור את המסמכים המפורטים להלן לתקופה של חמש שנים אחרי ביצוע העסקה:

(1) חשבונית העסקה או תרשומת שהכין הסוחר באבנים יקרות הכוללת את פרטי העסקה.
(2) העתק מהדיווח שהועבר לרשות המוסמכת כמפורט בסעיף 11.
(3) תיעוד בכתב של בקרה כאמור בסעיף 10 לרבות מועד הביצוע של הבקרה, פירוט הלקוחות שלגיהם בוצעה הבקרה, פעולות שבוצעו במסגרת הבקרה, תוצאות הבקרה.
(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), ישמור סוחר באבנים יקרות את המסמכים המפורטים בו, מעבר לתקופה של חמש שנים, אם המפקח על היהלומים דרש ממנו בכתב לעשות כן, במקרים מסוימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד סיום החקירה או הפיקוח.
17. מסירת מסמכים, ידיעות והסברים
סוחר באבנים יקרות ימסור, לפי דרישה, למפקחי על היהלומים או לעובד שהסמיך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

18. תחילה והוראת מעבר

(1) תחילתם של סעיפים 2 עד 10 ו-14 עד 16 – 12 חודשים מיום פרסומו של צו זה (להלן – יום התחילה), ותחילתם של סעיפים 11 עד 13 – 24 חודשים מיום הפרסום.
(2) לגבי השנה שבה נכנס הצו לתוקף, יימנה הסכום הנקוב בהגדרה "סוחר באבנים יקרות" מהמועד שבו נכנסו לתוקף סעיפים 2 עד 8, 14 ו-16.
(3) סוחר באבנים יקרות רשאי למנות שנות היכרות ומספר עסקאות עם הלקוח, לעניין סעיף 2(ב), גם אם אלה היו או נעשו, לפי העניין, לפני יום התחילה.
את התוספת הראשונה, אנחנו מכירים ולא צריך לקרוא אותה. טופס הצהרת לקוח, אישור על ביצוע הזיהוי, תוספת שלישית שהיא רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות, תוספת רביעית.
רבותיי, יש לכם איזה שהן הערות?

קודם כל, תודה כבוד היושב ראש. אנחנו פעלנו נמרצות יחד עם הרשות לאיסור הלבנת הון, יחד עם המפקח, וזה אינטרס מובהק שלנו לקדם את הצו הזה. אנחנו בורסת היהלומים הגדולה בעולם, עם 3,500 חברי בורסה, עם 1,400 פירמות שזה המטה העולמי שלהן. בחודש שעבר היה קונגרס באנטוורפן של כל הבורסות ואנחנו הצגנו את הדבר הזה כי אנחנו מובילים בכל העולם ואנחנו מודל לחיקוי. לכן אני רוצה להודות לחברים על כל שיתוף הפעולה. זה משהו שהוא מאוד חשוב לנו.

יחד עם זאת, יש כאן שינוי בסדרי עולם. זאת מהפכה אבל אנחנו צריכים להכין את הענף לרגולציה הפיננסית.

נתנו לכם 12 חודשים ובחלק 24 חודשים.

בעניין הזה היה לנו דוח שיח עם הרשות כי בעצם אנחנו נצטרך לצאת עכשיו עם מערכת שמכשירה את כל החברים ו-12 חודשים זה הרבה זמן אבל גם מעט זמן. לכן הבקשה שלי היא שאוזנה של הוועדה תהיה קשובה ודלתה של הוועדה תהיה פתוחה ואם אנחנו נראה שאנחנו נמצאים במהלך - - -

אם הם יראו. אתם לא יכולים לשנות את הצו הזה. רק הם יכולים לשנות.

יכול להיות שנבקש עוד שישה חודשים.

זה לא אנחנו. זה משרד הכלכלה. אני חושבת שפנייה לממונה.

מראש ביקשנו שאלה יהיו 18 חודשים.

חלק נכנס תוך 12 חודשים וחלק נכנס תוך 24 חודשים. בכל מקרה, המניה של מי הוא סוחר, היא קדימה. אחרי כניסה לתוקף, כדי לספור חמישים אלף, נותנים לו עוד זמן.

ואנחנו רוצים להזכיר שעברו מעל שנתיים מאז תוקן החוק.

יש לנו בעיה עם 12 חודשים וזה אינטרס שלנו.

אני יודע שזה אינטרס שלכם. אתם תצטרכו לפנות למפקח על היהלומים והוא ישכנע את השר שלו לבקש תוספת זמן.

אם וכאשר.

אם וכאשר.

הסעיפים שנכנסים לתוקף עוד שנה, אלה בעצם הסעיפים של קביעת מדיניות ועדיין לא חובות דיווח.

הכול זה שנה, חוץ מסעיפים 11 עד 13 שאלה הדיווחים המיוחדים שהם ל-24 חודשים. יחד עם זאת, אנחנו צריכים להכשיר את המערכת.

יש לכם עוד הערות שמישהו רוצה להעיר או שאני יכול לאשר את הצו? מקובל עליכם?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצו אושר

הצו אושר פה אחד.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:15.>