PAGE
3
ועדת הכנסת
24/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 101>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 15:00

<המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: "שכרם ותנאי עבודתם של העוזרים הפרלמנטריים".>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
רוברט אילטוב
זאב אלקין
באסל גטאס
אילן גילאון
יצחק וקנין
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
איתן כבל
דב ליפמן
אברהם מיכאלי
אורי מקלב
משה זלמן פייגלין
יפעת קריב
מיקי רוזנטל
דוד רותם
שמעון אוחיון

גילה גמליאל

משה גפני

ניצן הורביץ

עפו אגבאריה

דב חנין

זבולון כלפה

מרב מיכאלי

משולם נהרי

עפר שלח
סתיו שפיר

>
מנכ"ל הכנסת רונן פלוט



חשב הכנסת חיים אבידור



טובי חכימיאן - חשבות הכנסת

פרופ' חיים לוי - חבר הוועדה הציבורית לקביעת שכר לחברי הכנסת

עו"ד חגי סיטון - חבר הוועדה הציבורית לקביעת שכר לחברי הכנסת

פרופ' איוון פרידמן - חברת הוועדה הציבורית לקביעת שכר לחברי הכנסת

שי בירן - יועץ כלכלי, נציג ההסתדרות

אסף גולדפרב - נציג העוזרים הפרלמנטריים

אלברט סחרוביץ - יועץ יו"ר הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

סיגל גורדון
<המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: "שכרם ותנאי עבודתם של העוזרים הפרלמנטריים".>

רבותי, אני פותח את הישיבה, על סדר יומנו: המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: שכרם ותנאי עבודתם של העוזרים הפרלמנטריים. אני אומר במשפט אחד אמירה קצרה כפתיחה. אני חושב, שאחד הדברים הטעונים שיפור בכנסת הוא סוגיית רמת ואיכות הסיוע שמקבלים חברי הכנסת. הדבר הזה נובע מכך, שתנאי העסקתם של עוזרים פרלמנטריים, המגבלות שחלות בעניין הזה, היקף העסקה וכן הלאה, הם כאלה – ואני חושב שאני מבטא בזה דעת רבים – שאינם מאפשרים לחברי הכנסת לקבל את מלוא היקף העזרה והסיוע שהם נדרשים לו כדי לבצע את עבודתם כפי שצריך ולדבר הזה יש מחירים כבדים מאוד.

הוועדה הציבורית החדשה שהוקמה – שוב, אני מברך אתכם בשם כולנו – ישבה, התחילה לשבת על המדוכה הזאת ואני מניח, שהדיון בהמלצות האלה לא יהיה סוף פסוק מבחינת העיסוק בסוגיה הזאת בהקשר הרחב שלה.

אני מציע, שנאפשר למנכ"ל לומר כמה דברים מהזווית שלו. כמו כן, נשמע את הוועדה שתציג את ההמלצה. לאחר מכן, ברשותכם, אני רוצה לשמוע את נציג הוועדה של העוזרים הפרלמנטריים, מי שתמנו שידבר ויציג את העמדה בשמכם.

בהזדמנות הזאת אני גם רוצה להודות להסתדרות הכללית שליוותה ומלווה את המהלך הזה ותרמה לו תרומה חשובה. לאחר מכן נפתח את הדיון לחברי הכנסת ובסוף נקבל החלטה.

אני רק רוצה לוודא עם היועצת המשפטית דבר אחד. עד כמה שאני מבין, אנחנו יכולים לקבל את ההמלצה כפי שהיא, או להחזיר אותה לדיון בפני הוועדה. אין לנו אפשרות, בנקודת הזמן הזאת של התהליך לבוא ולהגיד, מקבלים אבל מתקנים אל"ף, בי"ת ומשמיטים גימ"ל, אלא אם הוועדה כאן, במקום, ללא צורך בדיון פנימי שלה, תחליט שהיא מוכנה לאשר את התיקון הזה. כך שצריך לקחת בחשבון, במידה ונרצה לעשות איזה שהם שינויים, שאינם על דעת הוועדה בזה הרגע, המשמעות היא, שאנחנו צריכים להחזיר את הכדור לוועדה ולא נוכל לאשר את התיקון כרגע. בשלב הבא אנחנו כמובן חופשיים לעשות כפי שאנחנו מבינים ורוצים, כך שגם הדבר הזה צריך לעמוד מול העיניים.

אדוני המנכ"ל, בבקשה.

שלום לכולם, אני חושב, שהיום זה יום חגיגי, חגיגי לנו כהנהלת הכנסת וגם לעוזרים הפרלמנטריים. אחרי מאבק בן מספר שנים של העוזרים הפרלמנטריים, יש לי הרגשה, שאנחנו סוף סוף מגיעים לאיזשהו הסכם שיהיה מקובל גם על הנהלת הכנסת וגם על העוזרים הפרלמנטריים. זה החל בחודש ינואר, כאשר העוזרים הפרלמנטריים פנו להנהלת הכנסת לשבת אתם בכל הקשור להסכם עבודה חדש. אני חושב, שטוב הם עשו כאשר הם פנו להסתדרות כי אין בחירות בין העוזרים הפרלמנטריים, אלא קבעו מי הצוות שייצג אותם. ברגע שנציגי ההסתדרות הודיעו לנו שאלה הנציגים, מבחינתנו הדבר ברור ואתם ניתן היה לנהל משא ומתן.

עוד לפני שהגענו לוועדה הציבורית, בנינו צוות – וזה על פי המלצתו של יושב ראש הכנסת, מר יולי אדלשטיין, שמאוד מאוד מעוניין לעשות הסכם עם העוזרים הפרלמנטריים. בראש הצוות עמד ראש המטה של יושב ראש הכנסת, אלברט סחרוביץ, שיושב כאן, יחד עם היועץ שלי פיני, יחד עם הקבוצה של העוזרים ונציגי ההסתדרות. לקח מספר חודשים והכנו טיוטה, שאתה הגענו לוועדה הציבורית. גם נציגי העוזרים, גם הנציגים שלנו וגם אנוכי, הופענו בפני הוועדה, דיברנו על ההסכם, הסברנו מה שקרה: לפני שלוש שנים היתה טיוטת הסכם, שבאמצע התפוצצה ומאז, מכל הפיצוץ העוזרים הפרלמנטריים לא הרוויחו כלום, כלומר, עברו שלוש שנים מבלי שקיבלו תוספת כלשהי.

לאחר שישבנו עם הוועדה הציבורית, הסברנו את תפקידו של העוזר הפרלמנטרי – לדעתנו זו עבודה קשה מאוד והיום מחפשים עוזרים פרלמנטריים, או שהם מסיימים אוניברסיטה או שסיימו אוניברסיטה, כלומר, אנשים שיודעים לתת תשובה הולמת לחברי הכנסת – לחבר הכנסת יש עבודה רבה וכשהוא רוצה לחלק אותה בין העוזרים, כל אחד אחראי על תחום מסוים. כדי להכין את חבר הכנסת, הוא צריך לעבוד ולדעת מה הוא עושה.

יושבת כאן חברת הכנסת גילה גמליאל, לא מזמן ישבנו יחד עם אדם מאוד מוכשר שרצה לעבוד עם חברי הכנסת, רק שהוא אמר, השכר שאתם משלמים הוא לא בשבילי. מצד שני אומרת חברת הכנסת, הוא אדם מוכשר והוא יכול לעזור לי, אני לא רוצה להתפשר על השכר כי אחרת אצטרך להתפשר על טיב העובד שיבוא לעבוד והיא צודקת. היא צודקת.

אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת. מה שקורה בפועל, שמדובר בחברי הכנסת, ולי יש אינדיקציה כסגנית שר לשעבר, כסגנית שר קיבלתי שמונה עוזרים, היו לי: נהג, שלוש מזכירות, מנהלת לשכה, עוזרת בהיבט של הדוברות המקצועי ומסת העבודה של סגני שרים היא מינורית ביחס לעבודה של חברי כנסת. אני בחרתי להיות חברת כנסת ולי לא נותנים כלים במובן הזה, כשמקצים שני עוזרים – העוזרת שלי שעבדה אתי שלוש קדנציות גם עזבה – המילייה של העוזרים הופך להיות באופן טבעי סטודנטים או אנשים צעירים שבאים ועושים סטאז' על חברי הכנסת. במקום שזה יהיה הפוך, שחברי הכנסת יקבלו עזרה מאנשי מקצוע שנמצאים לידם, אנשים עם ניסיון, יכולת מוכחת לבוא ולעזור, יש כאן מסת חומר אדירה – אני מרכזת הקואליציה בוועדת הכספים, חברה בוועדת הכלכלה - - -

גילה, אני אתן לך להשלים בהמשך. זה ברור.

היא לא מספיק ברורה לחברי הוועדה. אם זה מה שמוצע, זה לא ברור.

אני לא רחוק מדעתך, אבל אני מבקש רק שנשמור על סדר הדיון.

מה שאמרה חברת הכנסת גמליאל, זה בדיוק כך. חברים, זה לא קורה רק אצלה אלא פונים אלינו חברי כנסת רבים, לרובם יש אותה הבעיה. אני רוצה לסיים את דברי ולומר, שהנחנו את טיוטת ההסכם שלנו – שלנו זה אומר של העוזרים הפרלמנטריים יחד עם הנהלת הכנסת – אפשר לומר, שראינו את ההסכם כמקשה אחת. הגשנו זאת לוועדה. אני יודע, שהוועדה שינתה דבר מסוים, אני לא אגיד מהו, אנחנו ישבנו עם חברי הוועדה, הסברנו לוועדה, מיד יסביר פרופ' חיים לוי ויספר לנו איזה החלטה הם קיבלו.

אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בהכנת ההסכם, גם לעוזרים הפרלמנטריים. אני רוצה להודות לאנשי ההסתדרות, ליושב ראש ההסתדרות, כי הוא בעצמו התחיל בכל ההליך. אני רוצה להודות לחברים שלנו, לאלברט ולפיני ובוודאי לחשב הכנסת ולעובדי הכנסת. כמו כן, אני רוצה להודות לחברי הוועדה הציבורית, רק שתדעו, האנשים האלה עבדו מאוד קשה, אנשים מקצועיים מאוד ואני חושב שזאת הגאווה של הכנסת.

הוועדה יושבת מזה מספר חודשים כוועדה חדשה. בדרך כלל, כשמונח לפתחינו דבר חדש, אנחנו דנים בו מאל"ף ועד ת"ו. השכר של העוזרים והתנאים שלהם זה מקרה קצת יוצא דופן, והסיבה לכך, שהתחילו לדון בזה כבר לפני שלוש שנים או אפילו יותר, בוועדת גרונאו, כשזה הגיע אלינו, זה הגיע כהסכם כמעט סגור לחלוטין, שמוסכם הן על ידי העוזרים והן על ידי הנהלת הכנסת. זאת אומרת, שהיינו כאן קצת בבעיה, כמה אנחנו יכולים לתת את האינפוט שלנו וכמה העניין כבר סגור ואנחנו רק ועדה פורמאלית ומכיוון שאנחנו חדשים אנחנו צריכים לאשר את ההחלטות.

לא הסתפקנו בזה, נפגשנו עם מספר חברי כנסת שביקשו לפגוש אותנו מיוזמתם. נפגשנו עם העוזרים הפרלמנטריים, שדיברו על המצוקות שלהם, על העבודה שלהם, על השכר שלהם, על האלטרנטיבות שלהם. כמובן דיברנו עם מנכ"ל הכנסת, כל אחד הציג את הטענות שלו. לאחר שדנו במכלול הדברים, הסתכלנו על דברים נוספים: על גובה השכר יחסית לשכר הממוצע במשק, יחסית לשכר של עוזרים אחרים, ועל התוספת שגובשה כבר. אני רוצה להדגיש, זו לא הצעה שלנו, זו תוספת שגובשה על ידי העוזרים, ההסתדרות והנהלת הכנסת וכמעט הגיעו להסכם סופי.

אומר לכם את האמת, בהתחלה התוספת נראתה לי כתוספת גדולה מדי. בממוצע, עשיתי כמה חישובים, בערך ב-15%, אולי קצת יותר, ותוספת כזאת היא לא כל כך מקובלת במשק שלנו בתנאים הנוכחיים, היא גדולה. לכן, ההמלצה הראשונה שלנו היתה, לאשר את התוספת הזאת אבל בשתי פעימות, מחצית עכשיו, מחצית בעוד שנה, כי זה גם צריך להיראות יפה ולא עלייה בשכר שלא מקובלת במשק.

גם השכר לא תואם את התפקיד. צריך להתייחס לזה, שהשכר הבסיסי לא תואם את התפקיד.

לא סיימתי. לאחר שהתברר לנו, שהדבר הזה כמעט נסגר כבר לפני שלוש שנים - אילו העוזרים היו מסכימים, כבר לפני שלוש שנים היו מקבלים את התוספת. לאחר חשיבה נוספת, תוך טיעונים הגיוניים שהופנו אלינו, החלטנו, שזו תהיה פעימה אחת, שהשכר יעלה בהתאם להסכם שנעשה בפעימה אחת.

זאת אומרת, שהמרכיב הזה הוא בתוך הדוח. הדוח מדבר על פעימה אחת. זאת אומרת, כל מי שרצה להתייחס לשתי פעימות, אין צורך, הוא ירד.

בישיבה הקודמת אמרנו שתי פעימות, אנחנו מסירים זאת, השתכנענו. לנגד עינינו היה חשוב מאוד, שהתחלופה תפחת בקרב העוזרים, שהעוזרים יישארו יותר זמן, וכמו שאמרה חברת הכנסת גמליאל, שיהיו באיכות גבוהה יותר. ואין מה לעשות, כסף עושה את זה. לטעמנו, העוזרים באים לעבוד כאן, זה גם כבוד גדול לעבוד עם חבר כנסת ואולי אחר כך קידום לכיוונים נוספים.

אולי הם מאמינים ומאמינות במה שהם עושים.

המשפט הבא, שהם גם מאמינים במה שהם עושים.

אני רוצה לסכם את ההחלטות שקיבלנו: ראשית, מקבלים את ההצעה שגובשה בין ההנהלה לבין נציגי ההסתדרות והעוזרים הפרלמנטריים, מעלים להם את השכר בהתאם למה שהוחלט. בנוסף לזה, הם מקבלים 1% ותק לכל שנה, גם אם עבדו במקומות אחרים, מה שלא קיים היום. אם בא מישהו מהאוצר או עבד בתקשורת ארבע שנים, עד היום הוא לא קיבל תוספת ותק, היום הוא יקבל אוטומטית. גם העובדים הקיימים יקבלו ותק על שנים שעבדו - - -

באיזה תחומים? למה עיתונאים כן ואנשי פרסום לא?

זה מה שחל על עובדי המדינה פלוס תקשורת. זה מה שהוחלט בוועדה.

מה זה אומר תקשורת, רק עיתונאים?

בעל תעודה של לשכת העיתונות.

מה ההיגיון?

רבותי, תנו לוועדה להציג, אחר כך נשאל הכול, האמינו לי. גילה, השאלות הן נכונות, אבל בואו נראה קודם את כל התמונה.

אני רוצה לציין שוב, אלה החלטות שכבר התקבלו וסוכמו בין העוזרים לבין ההנהלה וזה היה מוסכם על כולם. רוצים לפתוח לעוד דברים, שיציעו ויגיעו למשא ומתן נוסף. כרגע זה מה שסוכם.

החלטה נוספת, שמם יהפוך מעוזרים ליועצים, מה שמגדיל את הפרסטיז'ה שלהם, יועץ ולא עוזר פרלמנטרי.

דבר שלישי, שלא קיים כרגע, ועדת גרונאו החליטה, שאסור לעוזר לעשות עבודה נוספת בכלל. זה לא התקבל על ידי העוזרים, אנחנו החלטנו, שמותר להם לעבוד עד 50% מחוץ לעבודה בכנסת, כפוף לאישור של היועץ, רצוי בעבודות שקשורות לזה. למשל, אם הוא מתרגל באוניברסיטה או לומד מדעי המדינה ועושה דברים דומים, שזה גם לשיפור העבודה שלו עם חברי הכנסת, ההמלצה היא עד 50%.
אם יש לכם שאלות, למה עיתונאי ולא טלפונאי, אני מודיע לכם, שקיבלנו את ההחלטה של הנהלת הכנסת והעוזרים כפי שהם סיכמו ביניהם, אז אם יש שאלות כאלה, שיופנו להנהלת הכנסת ולא אלי.
דבר נוסף, קיימנו כמה דיונים, כרגע זה לא מונח על שולחן הכנסת, אבל אני חייב לומר כמה מילים. קיימנו כמה דיונים לגבי הצמדה של שכר חברי הכנסת, הצמדה אוטומטית לשכר חברי הכנסת. הדיונים שלנו נבעו מפניות של מספר חברי כנסת, חלקם ביקשו להיות אנונימיים, כולל גופים ציבוריים שפנו אלינו בכתובים. קיימנו מספר דיונים בנושא הזה, לא הוצאנו הודעה לעיתונות, הדיון הזה נבע מפנייה של מספר חברי כנסת.

תודה רבה. אני עובר לנציג ועד העוזרים הפרלמנטריים. רבותי, יש לכם ארבע דקות, חלקו את זה בשתיים ושתיים, איך שאתם רוצים.

אפשר לתת להם במה לדבר, לא כל יום אנחנו נותנים להם לדבר בוועדה.

רבותי, הרי בסוף ההסכם הזה גובש בהסכמה אתם, אין להם הרבה מה להוסיף לנו פה, אנחנו רוצים בסוף לראות איך אנחנו רואים את זה.

ראשית, לפני הכול אני רוצה לומר כמה תודות קצרות, תודה למנכ"ל הכנסת רונן פלוט, לחשב הכנסת חיים אבידור, לאלברט סוחורוביץ, ארבל אסטרחן היועצת המשפטית, ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין כמובן, לעופר עיני, מזכ"ל ההסתדרות לשעבר, ומזכ"ל ההסתדרות כיום אבי ניסן כהן, לרום דביר, מר שי בירן ולחברי הוועדה הציבורית: פרופ' חיים הלוי, חגי סיטון ופרופ' איוון פרידמן. וכמובן ליועצים הפרלמנטריים, שהיתה תמיכה, זה לא מובן מאליו שהיתה תמיכה, תמיכה מהקואליציה, מהאופוזיציה, ערבים, חרדים, חילונים, יהודים, מכל הגוונים של היועצים הפרלמנטריים. אני רוצה לציין, שהיתה הסכמה רחבה, זה כן מעשה היסטורי, שאחרי הרבה שנים ואחרי ניסיונות רבים להסכמים, הגענו להסכם מוסכם גם עם ההנהלה וגם בקרב העוזרים, זה לא דבר מובן מאליו. אני שמח שקיבלתם את ההסתייגות של הפעימה. הדבר שחשוב לנו בהסתייגות שהגשנו לגבי העבודה הנוספת, היינו רוצים שיבטלו את ה-50% בגלל שסיכמנו עם ההנהלה, שתהיה הסכמה של חבר הכנסת ושל היועץ המשפטי לכנסת, ושלא יהיה חשש לניגוד עניינים. אנחנו מבינים שהוספתם את ה-50%, אבל אנחנו מבקשים שזה יהיה על פי חישוב שנתי מאחר ורבים הם עצמאיים, שכן יהיה חישוב שנתי, שתהיה אפשרות לבדוק, לא פר חודש אלא פר שנה.

למעשה, מה שאתם מבקשים מאתנו, לאשר את ההמלצות כפי שהן ומבקשים, אם אפשר, לקבל את ההסכמה לתיקון המסוים האחד הזה.

זו פעם ראשונה שאנחנו עושים את ההסכם הזה ומאוד מודים לכם.

שי בירן, יועץ כלכלי ליושב ראש ההסתדרות ועוזר פרלמנטרי לשעבר. הכול נאמר, אני רוצה להוסיף רק דבר אחד מאוד חשוב, שלא הודגש. בהמלצות האלה יש גם בשורה לעוזרים שגרים בפריפריה, בשורה שלדעתי היא מאוד משמעותית. אלה מהם שגרים מעל 150 קילומטר מהכנסת יקבלו גידול של 50% מהוצאות הנסיעה. ואלה מהם שגרים מעל 100 ק"מ מהכנסת, כאשר הם לנים במלון, נאלצים ללון בירושלים, יקבלו גילום של הלינה במלון, זה סכום שיכול להגיע למאות שקלים בחודש. אני חושב, שההסכם הזה השיג את כל מטרותיו: גם קליטת כוח אדם איכותי יותר, גם שימור כוח אדם איכותי, גם דיפרנציאציה שנותנת תנאים יותר טובים לאנשים מהפריפריה כדי לפצות אותם על הנסיעות, על הלינה. אני חושב, שזה באמת דבר מאוזן והיסטורי, שנותן בשורה לעוזרים ולחברי הכנסת שיוכלו לשמר עוזרים טובים.

דבר אחרון, בשורה נוספת שיש כאן, ישנה היצמדות יותר גדולה לסקטור הציבורי ולעובדי הכנסת, מבחינת הצמדת התנאים, וגם זה מאוד חשוב, שעוזרים ידעו, למרות שהם עובדים של חברי כנסת, שומרים עליהם והם נהנים מההישגים של משא ומתן קיבוצי, שמזכים עובדים אחרים בהישגים.

אני רוצה לומר בשם כולם, אני רוצה להודות לך באופן אישי וגם להסתדרות בכלל ולעומד בראשה, נדמה לי שתרמתם תרומה עצומה לתהליך שלא היה שום סיכוי לקיים אותו בלי התרומה שלכם בעניין הזה. אני בטוח שתמשיכו ללוות את העניין הזה גם הלאה כי, לפחות לטעמי, אנחנו עוד רחוקים מסוף פסוק בסוגיה הזאת.

לא הבנתי מה אמרת בנושא של התנאים של העוזרים הפרלמנטריים, בהמשך להסכם החדש, צמודים לתנאים של עובדי הכנסת? אני רוצה שתבהיר את זה, עובד כנסת שעושה תפקיד דומה או זהה, יש פער גדול בין העוזרים הפרלמנטריים לעובדים. זה מאוד משמעותי, אני חושבת שהוא צריך לקבל תנאים זהים ולא דומים או מוצמדים לעובדי כנסת שעובדים בתפקידים דומים.

אני רוצה לענות תשובה עם שלושה חלקים. ראשית, בגלל שאופי העבודה של עוזרים פרלמנטריים הוא מאוד שונה משל עובדי מדינה, זה יהיה נזק גם למערכת וגם להם אם התנאים יתלכדו בדיוק: בגלל שהם לא מחתימים שעון, מטבע הדברים, הם עובדים במשרת אמון, אי אפשר לעשות גזירה שווה. מה שכן עשינו, איפה שיש שוני, נתנו לו ביטוי. אני אתן דוגמה. איפה שאין שוני, הצמדנו. לדוגמה, קצבת ביגוד, הם מקבלים כמו עובדי מדינה וזה גם מתעדכן באותו מנגנון.

אם קצבת ביגוד, אז למה לא תוספת מעונות, שהיא מקובלת במגזר הציבורי?

רבותי, אי אפשר לנהל כך את העניין, החדר מלא, הוא נשאל שאלה, הוא עונה, תנו לו להשלים את התשובה. כולם רשומים לדיבור, כולם יוכלו להתייחס.

היכן שיש שוני, עשינו התאמה. לדוגמה, לעובד מדינה יש שני מקורות של קידום בשכר, הוא גם מקבל תוספת ותק אבל הוא גם מתקדם בדרגות ובתפקידים. לעוזר פרלמנטרי יש פחות את האפשרות הזאת כי בתוך לשכת ח"כ אין לאן להתקדם ולכן הם מקבלים תוספת ותק הרבה יותר גדולה, חריגה ביחס למגזר הציבורי, כדי לפצות על זה. כך הם נהיים שווים באופן שמותאם לשוני בתפקיד.

והחלק השלישי, כאשר עובדי המדינה מקבלים תוספות שכר במסגרת הסכם ארצי, גם העוזרים הפרלמנטריים מקבלים את זה, מקבלים את התוספת.

לפי ההצעה, זה לא קיים.

נכון, לפי ההצעה, זה לא קיים היום וזה מה שהצעה מציעה. לפי דעתנו, זה דבר מאוזן מאוד שנותן גם ביטוי לשוני, גם ביטוי לדמיון וגם שם אותם בסירה משותפת. זאת אומרת, משא ומתן קיבוצי שמשיג משהו לקבוצה הגדולה, אז גם הקבוצה הקטנה יוצאת נשכרת ממנו.

אני רוצה לומר, שאני כמובן מברכת על המהלך, מברכת על התהליך. תיקון קטן לדברים שאמרת אדוני, שלא היתה תוספת כבר חמש שנים – אמרת שלוש שנים, אז חמש שנים לא היתה תוספת בשכר לעוזרים הפרלמנטריים.

התייחסת לנושא של עבודה נוספת, כמובן שהם ביקשו ואני בעד הנושא של עבודה נוספת, אני רק רוצה, שבתוך נקודת ההנחה יהיה ברור שהם עובדים בעבודה אחת ולכן השכר יהיה ראוי לעבודה אחת ושלא ייאלצו לעבוד בעבודה נוספת. כלומר, אם מישהו רוצה לעשות משהו בתחום המחקר או בתחום האוניברסיטה, אבל עבודה אחת, העבודה המרכזית היא כאן כי עובדים פה הרבה שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

זה שני אנשים שמהווים צוות הרבה יותר גדול, אז לתת להם את המקסימום של התנאים המאפשרים, שיוכלו לעבוד ושיהיו נינוחים עם המשכורת שלהם.
כששאלתי את השאלה, לא הוספתי עוד שאלה להשוות לעובדי הכנסת, כי בעצם זה הבית שבו אנחנו נמצאים. אני מדברת גם על הנושא של קייטנות, הטבות נוספות שניתנות לעובדי כנסת. אם אנחנו רוצים שהם יתקדמו, לאפשר להם תנאים נוספים. גם הנושא של מתנות בחגים, לפחות מאז שאני חברת כנסת, אין פה חג שלא עולה סוגיה של מתנות בחגים. כמו כל עובד כנסת ראוי שהם יקבלו מתנות בחגים.

הם מקבלים.

הם לא מקבלים. עוזרים פרלמנטריים מקבלים מתנות בחגים?

הם מקבלים.

רבותי, החדר מלא והמטרה היא לאפשר לשמוע את הדיון ולהיות מסודר. רק שאלה אני רוצה לשאול אותך בשורה התחתונה, ואני מבקש מכל אחד את ההתייחסות, בסוף, במסגרת כל ההערות, כרגע צריך לקבל החלטה, האם רוצים לאשר או רוצים להחזיר את זה לתיקונים על פי ההערות? אני מבקש שכל אחד יאמר בסוף את דעתו בסוגיה הזאת.

משפט אחרון, אני רק רוצה לומר, שהעוזרים קיבלו את ההצעה וכמובן שאנחנו רוצים לאשר אותה היום, לפחות מבחינתי, אבל אנחנו כחברי כנסת צריכים לדאוג להם לתנאים הטובים ביותר.

אני רוצה לומר, שתפקיד העוזר הפרלמנטרי, להלן היועץ הפרלמנטרי, זו משרת אמון של חבר הכנסת ולמעשה כל אחד מאתנו יודע, שכמעט בלי עוזרים פרלמנטריים אי אפשר לתפקד. אני מכיר את העוזר הפרלמנטרי שלי, הוא נמצא כאן כי הוא מאוד רוצה לעבוד אתי.
אני רוצה להתייחס למה שאמר שי בנוגע לאלה שנמצאים בפריפריה, הם מקבלים לינה, בסופו של דבר הם משלמים את המס.

ההצעה, שזה יגולם, זו ההצעה. עד היום הם היו משלמים את המס, ההצעה שמי שגר מעל 100 קילומטר, זה יגולם.

אפשר לתקן את זה ל-95 קילומטר ולא 100 קילומטר?

הבקשה נרשמה.

זו נקודה שבמחלוקת, אם אפשר לשפר אותה, אני אודה לך מאוד. אני נפגשתי עם המנכ"ל, הרגשתי שהוא קשוב מאוד לצרכים, לזכויות של העוזרים הפרלמנטריים. מאז שאני בכנסת, נדמה לי שהתנאים האלה כמעט ולא השתנו. רבותי, אני שמח שהגענו לרגע הזה אבל מכונן בלבי חשד, גם בגלל שאתה באופן אישי יושב ראש הוועדה הזאת, יריב לוין, ואני נאלץ לשאול, האם ההטבה הזאת תחול גם על עוזרים שלא שירתו בצבא או מוסלמים?

תודה. חבר הכנסת טיבי, אני מבין, שההמלצה שלך היא לאשר את ההצעה.

בהחלט. אני מבין שהתשובה לשאלה שלי, שאין לי ממה לחשוש.

כבוד חברי הוועדה, בעיקרון, אני הגשתי הצעת חוק, שמדברת על השוואת תנאי העוזרים הפרלמנטריים לעוזרי השרים. כפי שאני רואה את כנסת ישראל, שהיא אחת מעמודי התווך של המדינה, יש את הממשלה, מערכת המשפט וכנסת ישראל. ככזה, אני רואה את הצורך שחברי וחברות הכנסת יקבלו את הסיוע המתאים, בפרט כאשר מדובר בשני עוזרים בלבד שסמוכים לעבודה אינטנסיבית ביותר, מהבוקר עד הלילה, בימים שני עד רביעי, משמונה וזה יכול להיות עד השעות הקטנות של הלילה. גם בימים ראשון עד חמישי, יש כאן מפלגות שיש להן עבודה פוליטית בנוסף וזה יכול להגיע למצב של עבודה סביב השעון במהלך כל השבוע.
מכיוון שזה כך, השכר שהוצע להם הוא נמוך. אני חשבתי, שהוא צריך להיות הרבה יותר גבוה ממה שמוצע כאן, בטח ובטח בפעימה שנייה ושלישית.

אני פונה רק אליכם חברי הוועדה, חברי הכנסת בבית הזה חתמו לי כמעט כולם על הצעת החוק. אני רוצה לציין, שפנה אלי מנכ"ל הכנסת, רונן פלוט, שאני מוקירה אותו מאוד. אני חושבת, שאנחנו נמצאים כאן הרבה בזכות זה שהוא הוביל את המערך הזה עם הרבה הקשבה, יחד עם חשב הכנסת, ניסו ביחד להגיע לתוצר.
באופן אישי, השכר, החברים שלי, העוזרים שהובילו את המשא ומתן, לדעתי הם באו גם עם מצוקה כדי להעביר משהו שיהיה הגיוני יותר ממה שהם מקבלים היום, תוך כדי הבנה, שכל המגבלות שדיברתם עליהן: זה לא נהוג במשק, להעלות אחוזים כאלה ואחרים, אני חושבת שזאת רק ההתחלה, זו חייבת להיות רק ההתחלה מסיבה אחת פשוטה, ההצעה שהצעתם כרגע מדברת על סכום, שאולי ביחס למה שקיבלו עד היום, יש פה עלייה יחסית גדולה, אבל ביחס למה שנהוג, לסדר גודל עבודה מהסוג הזה, בצרכים של חברי הכנסת - תחשבו, אני קדנציה שלישית, מגיעים חברי כנסת חדשים, הם צריכים ידע, הם מקבלים אנשים חדשים שמגיעים יחד אתם – הרצון כאן ליצור הבנה, שלעתיד לבוא ייכנסו אנשים נוספים, אני חושבת שהמגבלה של הוותק היא מגבלה שצריך לקחת אותה בחשבון כמשהו שצריך לטפח ולפתח עם הזמן. להעלות את האחוז הזה מ-1%, להעלות אותו כלפי מעלה ולדאוג, שדברים וכלים שהם בנוסף יכולים לתרום, אם הכנסתם עיתונאים למשל, צריך להכניס גם פרסומאים ויחסי ציבור, שזה חלק אינטגראלי מהעבודה. כלכלנים, עורכי דין ונישות נוספות, שיכולות לתת את המענה עם הידע והיכולת בסיוע לעוזרים פרלמנטריים, כחלק אינטגרלי מהוותק.
אני לא יודעת אם זה ייעשה היום, אני רואה שכל העוזרים כאן כבר מרימים כוסית, אז בטח אנחנו לא נבוא ונעכב את עצם ההחלטה, אבל אני פונה לחברי הוועדה, מתוך הניסיון שלנו בצרכים. אתם יודעים, לצערי, בשיטת הבחירות היום, מרבית חברי הכנסת נוטלים משא של מספר ועדות במקביל. על מנת שתהיה להם היכולת לממש, אתם יודעים מה, 30% מהפוטנציאל, לא כמו היום, בקושי 10%, בלקבל את המידע הבסיסי על ועדות כמו ועדות שאני חברה בהן, ועדת כספים, כלכלה, הוועדה לביקורת המדינה, שצריך לקבל את המידע היכן אתה צריך לדלג בין הוועדות, את כל האינפורמציה, צריך לקבל חומר מקצועי. לצערי, זה לא קיים. אז אם באמת רוצים, שעבודת הכנסת תוכל להיות ממומשת והפוטנציאל שלה יהיה אכן בהיבט, שחברי הכנסת יוכלו להגיע לתפוקת עבודה רצינית בוועדות, ובכלל, בהתנהלות השוטפת של חיי הכנסת, מן הראוי לתגמל את העובדים בהתאם.

יועצות ויועצים יקרים, חברי הכנסת, יש רק דבר אחד, אני מצטרף לכל מה שנאמר, בכל זאת נקודה שהיא בעלת משמעות. היום יש הבדל בין תואר ראשון לתואר שני, של 4% לעומת 5%. לעומת זאת, התיקון המוצע כאן, קובע תוספת של 4% תואר מוכר. זאת אומרת, מוחק את ההבחנה הזאת. אני חושב, שזה מוריד את זה למטה. אז אם כבר אנחנו משנים, אני חושב, שזה צריך להיות 5% ולא 4%.

תואר שני נשאר 5%. נשאר הסעיף הקיים.

אה, אז יופי. היו פה עוד כמה נקודות, אבל לנוכח העובדה, שנציגי היועצים הסכימו, אני מברך על המוגמר. תודה לרונן ותודה ליושב ראש הוועדה ולוועדה המקצועית. שמעכשיו יהיה מצב, שעוזרים יישארו יותר כי הם עושים עבודה מעולה. לפני שנה, שנה וחצי, עוזר חדש, הוא בעצם לא מכיר ולא מתמצא ורק אחרי זמן הוא מתחיל להיות עוזר כמו שצריך או יועץ. אם השינוי הזה כאן יאפשר ליועצים פרלמנטריים להישאר תקופה ארוכה, זו תהיה ברכה גדולה לכולנו. תודה.

ראשית, אני רוצה לברך גם את חברי הוועדה וגם את היועצים הפרלמנטריים, על עבודה מאומצת. אני יודעת, לפחות מאז שנכנסתי לכנסת, באמת נעשתה עבודה מאומצת על ידם. בסופו של דבר, זה לא שאנחנו זורקים פירורים, אלא זה נדבך ראשון, לטעמי, מתיקון שהיה צריך להיעשות. דיברו פה חברי כנסת ותיקים ממני, שנמצאים למעלה מעשר שנים, שלמיטב זיכרונם, הדברים האלה לא השתנו.

דיברנו הרבה על התמורה שניתנת אל מול העבודה, אבל לא התייחסנו לעובדה, שגם סביבת העבודה, גם עומס העבודה, שעות העבודה, צריך להידרש אליהם. נכון שאפשר לדבר על שכר גלובאלי שניתן ליועץ פרלמנטרי, אבל כאשר הם נאלצים להישאר אתנו לפעמים גם עד השעות הקטנות של הלילה, צריך למצוא את הקונסטלציה הנכונה כדי שהם יתוגמלו. ממה שאני יודעת, כיום למשל אש"ל הם לא מקבלים וכאשר אני משאירה יועצת שלי לאחר השעה שבע בערב, אני יודעת שאני זקוקה לה עד אחת בלילה, לפעמים גם יותר, לפעמים שהיא צריכה להישאר לישון פה, התחושה, שאין לצד זה שכר, זו תחושה של עבדות מודרנית, סוג של ניצול. בוודאי ובוודאי, שאנחנו נבחרי הציבור מבינים ויודעים, שהם משרתי ציבור, אומנם הם לא נבחרו, אבל הם משרתים את הציבור והרבה פעמים בתור החזית הראשונית, שהם מקבלים את פניות הציבור, שהם נותנים לנו את כל העזרה והסיוע כדי לכתוב את החקיקה וכו'.
לכן, לטעמי, יש מקום לשנות דיסקט, זה לא רק תוספת בשכר, אנחנו צריכים להסתכל על אנשי קונגרס ועל סנטורים וכמה יועצים יש להם, איך זה בנוי ולראות איך זה במדינות אחרות, ולראות, האם אנחנו עושים הכול על מנת שנצליח לתת את מה שאנחנו צריכים לתת לציבור בראש וראשונה. וזה לא כי הם קרובים לצלחת, זה בגלל שבצורה שזה נעשה היום אנחנו עובדים בתוך סיר לחץ. אם יש פה חבר כנסת שלא עובד בתוך סיר לחץ ומחזיק את היועצים שלו שעות ארוכות, שיעמוד ויגיד לי כי אני אבוא ללמוד ממנו איך עושים את זה. כרגע, איך שאנחנו עובדים בכנסת, לא חלילה להתבכיין, אבל היועצים כרגע עובדים בתוך קונסטלציה של עבדות מודרנית. צריך לשנות ולא לפחד ממה יגידו בציבור.
לכן אני מצטרפת לדברים של חברתי, חברת הכנסת גמליאל. אני חושבת, שבסופו של דבר, אחרי שאנחנו מאשרים את התוספת הזאת, אין מנוס מלקיים דיון מעמיק ולראות האם הקונסטלציה הקיימת כרגע מצליחה לתת את המענה.

תודה. חבר הכנסת שמעון סולומון, בבקשה.

אני אעשה את זה קצר. ראשית, אמרתי את דעתי גם בפני הוועדה, כאשר הופעתי בפניה. כשהסתכלתי מה העוזרים עושים, זה היה בלתי נסבל. כיועץ שר בדימוס, זה הרע במיעוטו. זאת אומרת, כשאני משווה מה עשיתי כיועץ והיום מה עושה עוזר, אני חושב שזה הרע במיעוטו. אני מזהיר את אלה שמוסיפים ומוסיפים, בסוף זה עלול להפיל את מה שיש. אני מציע, לאשר את מה שיש היום, לאחר מכן לראות איך אפשר גם לשפר. אני יכול להגיד באופן ברור, התביישתי להסתכל בעיניים של העוזרים שלי כל זמן שהם אתי, עובדים יום ולילה, הם יד ימיני והם משקיעים כל כך הרבה, ההצלחה של חברי הכנסת היא ההצלחה של העוזרים. בלי עוזרים ובלי יועצים טובים, הרי ברור לנו שחבר כנסת הוא כאילו בלי ידיים ובלי רגליים.

אני מציע שתציע - - -

אורי, אני מבקש, תן לו לסיים.

זה מה שאנחנו עושים. התחלנו, זו צריכה להיות המגמה, זה רק ההתחלה, מגיע להם יותר, בע"ה זה ישתפר.

הערה חשובה לעניין החוק, זה ממש קצר. עניין קצר ומהותי. כתבתם בסעיף 2, לעניין ההסמכה, לטעמי, יש פה פגיעה בחופש העיסוק והדרה של מקצועות אחרים. למה? כי כאשר מדובר על הסמכה לרבנות, מגיע חבר כנסת שמה שמעניין אותו זה רפואה ואחיות והוא לוקח אתו מישהי שהיא מוסמכת לאחיות אבל אין לה תואר ראשון, אז נראה לי שההחרגה הזאת, הסמכה מסוימת של רק רבנות או הסמכה כזאת או אחרת היא לא נכונה. יכול להיות שאתם צריכים לעשות לימודי הסמכה, לימודי תעודה ולאו דווקא תואר ראשון והסמכה לרבנות.

זה לא המלצה של הוועדה, זה זהה למה קיים היום. צריך לדעת את זה.

רבותי, הבנו. חבר הכנסת חנין, בבקשה.

חבל שהעלית את הדבר הזה. חבל. אין הסמכה לאחיות. אין עוזרים חרדים. זה בסדר, הבאתם רוח רעה לכנסת.

חבר הכנסת גפני, באמת, גם פה נתחיל את הוויכוח הזה? חבר הכנסת חנין, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה להודות לוועדה, אני חושב, שעשיתם עבודה רצינית ומקצועית. אני גם התרשמתי מהרצון שלכם ללמוד ולהכיר את הבעיות. תודה לך אדוני המנכ"ל, תודה לחשב הכנסת שליווה את הוועדה ולוועד היועצים, שעמל בנושא. אני אומר את כל התודות האלה מכיוון, שלהשקפתי היה צריך לשפר יותר את תנאי העבודה של היועצים הפרלמנטריים. אני לא נכנס לעומק הנושא הזה כי אני מכבד את הזכות של העובדים לייצג את עצמם באופן קולקטיבי, וועד העובדים של היועצים קיבל את ההסכם הזה, אז אני מתייצב מאחורי הוועד וחושב, שכולנו צריכים להתייצב מאחורי הוועד בעניין הזה. אבל כחבר כנסת, אם דעתי היתה נשמעת והיו מתייעצים אתי, הייתי מציע להם לאמץ את עמדתה של חברת הכנסת גילה גמליאל, שהיא נכונה גם ברמה העקרונית וגם ברמה המהותית והיא מביאה את היועצים הפרלמנטריים למקום שבו הם צריכים להיות, שהוא שקול ליועצי שרים. מהבחינה הזאת אין הבדל אמתי.

כיוון שאני עומד מאחורי עמדת ועד העובדים, אני רוצה לעבור לצד השני של המשוואה. בצד אחד של המשוואה אני חושב, שניתנה פה תשובה שהיא בהחלט התקדמות. בצד של התמורות הכלכליות, אין ספק, שהיום היועצים הפרלמנטריים יקבלו יותר, וטוב שכך. הצד השני, אדוני היושב ראש ועמיתי חברי הכנסת, אני חושב שרבים מכם יודעים להעיד על כך, עדיין לא טופל וצריך לטפל בו. כי מול התמורות הכלכליות עומד הצד של העומסים בעבודה. אני מניח, שרובנו פה בכנסת יודעים, שעבודתם של יועצים פרלמנטריים, היא עבודה שלא מתחילה בבוקר ומסתיימת בלילה, אלא היא באמת 24 שעות ביממה. אני מקווה, שחבר הכנסת גפני לא יכעס עלי כשאני אומר, שלחלק מאתנו זה גם שבעה ימים בשבוע.

מה פתאום, רק החרדים עובדים בשבת.

חבר הכנסת חנין, אני מבקש לנסות לקצר כי אם רוצים להגיע היום להצבעה ורוצים שגם כולם ידברו, צריך לעשות התאמה בין שני הדברים.

לכן אדוני היושב ראש, אני מגיע להצעה האופרטיבית ואני אומר כך: הסוגיה הזאת היא לא רק סוגיה של הגינות כלפי היועצים הפרלמנטריים, היא סוגיה של חובה שלנו בשירות שאנחנו נותנים לציבור. זה שירות שאנחנו נותנים לציבור, זה לא משהו שאנחנו נאבקים למען עצמנו. אנחנו צריכים לתת לציבור תשובות, אנחנו צריכים לתת לציבור מענה, אנחנו צריכים לתת לציבור סוג של שירות.
ולכן, ההצעה האופרטיבית שלי היא, לאשר את המלצות הוועדה הציבורית בעניין תנאי ההעסקה של העוזרים הפרלמנטריים, אבל להחזיר לוועדה לדיון נוסף את שאלת מספרם של העוזרים הפרלמנטריים. אני חושב, שהשאלה של איך עוזר פרלמנטרי בכנסת עובד ומה תנאי העבודה שלו – מוסדרת. עכשיו השאלה, כמה עוזרים פרלמנטריים צריך ומה מתכונת העבודה, היא שאלה אחרת.

אני אעיר כדי לפתור את המחלוקות. אנחנו מאשרים בלי להחזיר כלום. תמיד אפשר לפנות לוועדה ולבקש שתיתן את עמדתה בעניין הזה ואני מציע שאולי כך נעשה, זה בסדר גמור, אין בעניין הזה שום בעיה.

צריך דיון מעמיק.

חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

העניין של המרחק תוקן?

כן, 95 קילומטר ואנחנו נוודא את הכול בסוף.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. תודות לכולם, לכל אלה שפעלו. תודה גם לך, אדוני המנכ"ל, אנחנו יודעים שזה דבר שהתחיל לפני שנים, אבל זה קורה במשמרת שלך ולא בכדי, הוותיקים יודעים פה להעריך שזה קרה אצלך במשמרת, לכן אנחנו נותנים לך תודות מיוחדות. גם לחברי הוועדה, עשיתם עבודה טובה, שיפרתם את התמורה הכלכלית של העוזרים, אבל אני רואה עוד משהו ששיפרתם כאן בדימוי, לא רק בגלל שקוראים להם עכשיו יועצים במקום עוזרים, אלא מה שמשתקף מתוך ההחלטות שלכם, תהליך של הפרדה בין השכר של היועץ לזה שהוא צמוד לחברי הכנסת. הם נפגעים מכך, שה"עליהום" שיש על חברי הכנסת, על השכר שלהם, על התנאים שלהם, משפיע על כל ההעלאה או שיפור בתנאי העסקתם של היועצים. זה לא צריך להיות כך. כמו שזה מובן מאליו, שעובדי הממ"מ, עובדי הדפוס כאן בכנסת, תנאי השכר שלהם לא צמודים לחברי הכנסת, על אף כל מה שהם עושים, הם באים לשרת או לעזור בתפקוד הכנסת ושל חברי הכנסת, באותה מידה, העוזרים לא שונים מכך. בגלל סיבות אחרות הם לא נחשבים עובדי ציבור, אבל הם לא צריכים להיפגע בדברים נוספים שאני רוצה למנות אותם.
כפי שאמרתם, מה שאנחנו רוצים, העוגן המרכזי בהעסקה של היועצים זה הוותק. שיצברו, שלא ירצו לברוח, שלא ירצו לברוח, שלא יבואו רק בתור סטודנטים, רק כמה שנים בהתחלה, אלא שיהיו צמודים לחברי הכנסת, הניסיון שיש לחבר הכנסת שווה זהב וזאת המטרה שלנו. ולכן, הגדלנו לא רק לעשר שנים, מ-40% ל-60%, שזה 15 שנה וכדומה.
אחד הדברים, אנחנו נותנים אופק של 15 שנה, עוזרים או עוזרות, יכול להיות שייוולדו להם ילדים באותה תקופה, במגזר הציבורי, כמו שיש תוספת ביגוד, אין שום סיבה שהם לא יקבלו תוספת מעונות, שהיא תוספת מזערית של 200 שקלים לילד אחד, שני ילדים זה 300 שקלים, ולא יכול להיות שלא יקבלו היועצות הפרלמנטריות, שהן שולחות את הילדים למעון.
דבר אחרון, עוד השגה אחת, ותק שווה ערך לתואר שני. דהיינו, מקובל כאן, שוותק של ארבע שנים הוא שווה ערך לתואר ראשון. אין שום סיבה, שוותק של עשר שנים לא יהיה שווה ערך לתואר שני. הרי בסופו של דבר, בעוד חמש שנים כולם יגיעו לאותה דרגה, אבל אחרי עשר שנים, עם הניסיון הרב, שווה ערך של עשר שנים, ההתמדה והרציפות שיש לעוזר הפרלמנטרי, שייתנו שווה ערך לתואר שני.

ההצעה הובנה, תודה. אני עובר לחבר הכנסת משולם נהרי, בבקשה.

כפי שנאמר כאן, שיפור תנאיהם של העוזרים הפרלמנטריים, זה בהחלט יאפשר לקלוט כוח אדם איכותי, עוזרים פרלמנטריים איכותיים, ואנחנו יודעים, שכאלה אין בנמצא והם לא מסתובבים מובטלים. אם צריך לשלוף מישהו איכותי, עדיין יש לו עיסוקים נוספים.

אני רוצה להעיר
בנוגע לעבודה נוספת, על המגבלה של 50%. אני חושב, שנכון יותר להגביל בימים ובשעות ולא בהכנסה נוספת. אם אדם מרוויח, אני מגביל אותו ב- 50% ואת ה-50% הללו הוא מרוויח ביומיים שלושה, זה פוגע בעבודה הפרלמנטרית. אבל אם לאדם יש פרויקט, אני מדבר במיוחד על עצמאיים, בסוף שבוע או בזמנו הפנוי, יש לו הכנסה של יותר מ-50% - אני מדבר על אנשים איכותיים, אנשים עם תארים, אנשים שיכולים גם לעבוד במקומות אחרים - זה לא נכון להגביל במגבלה של 50%. נכון יותר לתחם את זה במגבלה של ימים ושעות. כמובן אנחנו לוקחים בחשבון, שאין ניגוד עניינים. אני חושב שצריך לתת את הדעת בנושא הזה ולמצוא פתרון לפחות לגבי עצמאיים, זה לא אנשים שעובדים לפי שעות או לפי ימים, מספיק שיש לו פרויקט אחד והפרויקט הזה מכניס לו עוד משכורת, שזה לא בימי העבודה, בזמנו הפנוי, אני חושב שזה לא יכול לפגוע בו ואני לא חושב שזה יהיה פייר, שחבר כנסת יפסיד עובד איכותי כזה.

אני רוצה להצטרף לתודות כמובן, במיוחד למנכ"ל, רונן פלוט. כמובן, תודה לוועדה. אני רוצה להצטרף למה שאמרה חברתי, חברת הכנסת גילה גמליאל, זה באמת ההיגיון שצריך להוביל, אין שום סיבה, שיועץ פרלמנטרי או יועצת פרלמנטרית ישתכרו פחות מיועץ שר, הם בטח לא עושים עבודה פחות חשובה.
צריך להבין, שהעבודה של היועצות והיועצים הפרלמנטריים, היא משליכה באופן הכי ישיר על היכולת של כל ח"כ וח"כית באופן אישי ועל היכולת של הכנסת ככנסת.
אני רוצה להזכיר לכם את הפרשה, שהתפוצצה בכנסת שעברה, על הלוביסטים. היתה מהומה גדולה על הלוביסטים, כמה השפעה יש ללוביסטים על חברי הכנסת. רק כשהגעתי הנה כחברת כנסת, הבנתי עד כמה הסיבה שזה מתאפשר זה בגלל היעדר התמיכה שיש לחברות וחברי הכנסת לעשות את העבודה שהן אמורות והם אמורים לעשות. העובדה, שיש כל כך הרבה נושאים, שאנחנו אמורות לטפל בהם ורוצות לטפל בהם ואין לנו את כוח האדם שיעזור לנו להשיג את המידע, לעשות את הניתוח ולעשות את העבודה, גרמה לזה שתהיה כזאת פרצה לגופים שיש להם כסף, יש להם כוח אדם ומביאים לך דברים כביכול על מגש של כסף. אגב, הרבה פעמים לא בזדון. אני יכולה לראות איך אפשר ליפול בפח כזה בקלות רבה.

חלק מהחובה לפי דעתי, במחשבה על כוח האדם שיש לחברי הכנסת היא להבין, שהיכולת של הכנסת להיות חזקה גם מול גופים שיש להם אינטרסים שהם לא בהכרח בטובת הציבור, אבל לא פחות מזה כלפי הממשלה, שלפעמים המדיניות שלה לא זהה למה שהכנסת חושבת, ולא בכדי ישראל מתיימרת להפרדת רשויות. בשביל שנוכל אכן לקיים הפרדת רשויות, היכולת של חברי הכנסת לעשות את העבודה שלהם, בכך שיהיה להם כוח אדם, לא רק מצוין – כמו שנמצאות ונמצאים מסביבנו, יועצות ויועצים נפלאים – אלא במספר האנשים כי יש גבול לכמות העבודה שהם מסוגלים לעשות, היא דרמטית. קשה לי להדגיש עד כמה זה חשוב ודרמטי. זה לא עניין של נוחות, זה לא עניין של פינוק, זה היכולת לקיים את המבנה הדמוקרטי של הפרדת רשויות ושל שמירה על האינטרס הציבורי.

קודם כל, כבוד גדול לוועד הזה שעומל על ההתקדמות במשך הרבה מאוד זמן ואני שמחה, שסוף סוף זה הגיע לכדי החלטה. תודה רבה לוועדה ולמנכ"ל הכנסת, שמעמיד את העובדים בראש סדרי העדיפויות שלו וזה מאוד משמח.

אני מצטרפת להרבה מדבריה של חברת הכנסת מרב מיכאלי. מדובר פה לא רק בהפרדת רשויות אלא גם בהיוון בין כל הרשויות האלה. אנחנו מדברים בשנים האחרונות הרבה מאוד על סוגית המשילות, עם תלונות כאלה ואחרות, שאין פה משילות. אבל למעשה מה שאין פה זה כנסת. הרשות המחוקקת והרשות המפקחת, יכולות החקיקה ובעיקר יכולות הפיקוח שלה הן דלות עד כדי מביישות בפעמים רבות, שאנחנו נתקלים בהן בהרבה מאוד בעבודה השוטפת שלנו. אפשר לדבר על זה במספרים, כמות חברי הכנסת לא עלתה מאז קום המדינה, למרות הגידול באוכלוסייה וכל השוואה בינלאומית, ישראל נמצאת אחרונה בעולם המערבי מבחינת מספר חברי הכנסת, שמייצגים פר אוכלוסייה. גודלו של מרכז המחקר בכנסת, שמונה 25 תקנים בלבד, מה שלא מספיק כדי לעשות מחקר בשביל אולי חמישה חברי כנסת, עד כמה שהוא מצוין, לא יכול לספק לנו את המידע שאנחנו צריכים במידי לוועדות. מה שכמובן פותח פתח אדיר לעמותות, ארגונים, עם אינטרסים שונים, להיכנס.

הדבר האחרון והחשוב ביותר, התקנים לעוזרים, כמות העוזרים והשכר של העוזרים. עוזרים פה מתחלפים באופן תדיר, בעיקר הטובים שבהם, שרצים לעבודות אחרות. פנה אלי עוזר פרלמנטרי, שסיפר לי, שפנתה אליו חברת לובי, שראתה אותו מתזז בוועדות הכלכליות של הכנסת, והציעה לו שכר כפול כשכר התחלתי, אם הוא יעבור אליה. אני מבינה את החברה הזאת, לקחת בן אדם שהסתובב פה שנתיים ומכיר את חברי הכנסת ויש לו גישה ישירה לטלפונים שלהם ויכול אחר כך להסתובב פה מטעם החברה, ואף אחד בכלל לא יזהה שהוא מטעם החברה כי הוא חבר של כולם, זו הפגיעה הכי קשה שיכולה להיות במשכן הזה וביכולות שלו לתפקד. כדי למנוע דברים כאלה, אנחנו חייבים לספק לאנשים שעובדים לצדנו ועובדים כמעט כמו חבר כנסת, מבחינת אותם סדרי גודל של אחריות, צריך לדאוג להם לשכר מצוין ותנאים מצוינים ואפשרות להישאר פה לאורך שנים ולא להיעלם אחר כך לפיתויים אחרים שיש במרחב.

ראשית, אני מברך על עצם הדיון כי גם בתור חבר כנסת חדש אתה רואה את המציאות, שלטעמי היא מאוד עגומה. אוסף גדול מאוד של נושאים, מיעוט קטן של כוח אדם ביכולת לטפל והתוצאה בסופו של דבר, שאתה נזקק לשירותים כאלה ואחרים, במקום לקבל אותם מפה, אתה מפתח תלות שהיא לא נכונה ביחס לכל מיני דברים.

ללא ספק, העצמה של העוזרים הפרלמנטריים, שעושים עבודה, הרבה פעמים מקביל מבחינת שעות העבודה והיקפי העבודה, הרבה מאוד שעות סביב היממה. קודם כל, יישר כוח גדול על כל קידום העניין הזה והעלאת הנושא ומתן קדימות.
אני לא יודע אם נאמר כאן כי נכנסתי בשלב מסוים של הדיון, אני חושב, שישנה חשיבות גדולה מאוד, מבחינת המלצות הוועדה ישנה פה התייחסות מצד אחד לתארים ולהתחלה של הוותק, אבל במידה מסוימת צריך לתת תעדוף, מן הסתם יש כאלה שצוברים פה ותק לא מבוטל והדבר הזה צריך לקבל ביטוי משמעותי כי בסופו של דבר הם חוסכים לא מעט מבחינת היקפי העבודה.

נקודה נוספת שאני רואה כצורך, ברגע שחברי הכנסת עוסקים במספר ועדות, שתי ועדות ויש נושא אחד או שניים שהם עוסקים בו בתפעול השוטף, שני עוזרים לחבר כנסת - - -

הסוגיה הזאת עלתה.

אז הדבר הזה חייב לקבל חשיבות.

תודה, הנקודה עלתה, היא תידון בנפרד.

אני כבר נפגשתי עם הוועדה בעניין אחר, שקשור גם לפעילות שלנו, לתקציב הקשר עם הציבור, בניסיון לדברים יצירתיים להגדיל את התקציב. אני מברך על היוזמה, אני לא רוצה להיכנס לפרטים של ההסכם, אבל אני חושב, שכל שיפור, העצמה, הכרה, הוקרה, לפעילות של היועצים הפרלמנטריים, מבורכת ותבורך.

בפגרה הייתי בביקור רשמי באסיפה הלאומית בצרפת, שאלתי אותם כמה עוזרים פרלמנטריים יש לכם? לכל אחד יש ארבעה עוזרים, ושם יש 570 חברים. אני חושב, שארבעה עוזרים זה המספר המינימאלי, שצריך להיות לחברי הכנסת. אני היום נאלץ לגייס מתנדבים - - -

אבל יש בעיה עם הביטוח של המתנדבים.

אנחנו לא בדיון עכשיו, לא על המתנדבים ולא על מספר העוזרים, גם הנושא הזה מונח לפתחה של הוועדה.

רבותי, אני רוצה להתכנס לסיכום ברשותכם, כדלקמן. קודם כל, אני מוכרח לומר כך, אני חושב שהמצב הקיים הוא בהחלט מצב לא ראוי. אני חושב, שנעשה כאן מאמץ גדול וניסיון חסר תקדים, עם גישה הרבה יותר אמיצה של הוועדה הזאת מכפי שהיתה בוועדה הקודמת ועם שיתוף פעולה של הגורמים כדי להגיע לתוצאה שיש בה משום שיפור מסוים. יחד עם זאת, אני מוכרח לומר, אני באופן אישי, למרות שאני חושב שאין לנו הרבה ברירה אלא לאשר את ההמלצות האלה, עושה את זה בחשש מאוד גדול. אני עושה את זה בחשש מאוד גדול משום שאני חושב, שמה שנדרש באמת זה מהפכה ולא איזה שהם תיקונים קטנים בשוליים. ומשום שאני חושב, שיש כאל אלמנטים מסוימים, שמריעים באופן משמעותי את המצב הקיים, בעיקר בנקודה אחת שהיא בעיני העיקר, אני חושב, שמדברים המון על אלמנט הזמן. אלמנט הזמן הוא שולי. האלמנט החשוב באמת הוא היכולת שלך להביא אנשים בעלי ניסיון עשיר והשכלה רחבה, כדי שיוכלו לתת לך את הייעוץ ברמה הנדרשת כדי להתמודד עם המטריות שאנחנו צריכים להתמודד כאן. ברגע, שבהצעה הזאת ישנם חסמים, שדיבר עליהם חבר הכנסת משולם נהרי, על 50% השתכרות נוספת וכו', את מעט הפתח שעוד היה אפשר להביא כוח אדם איכותי שאומר, אני בא הנה כי אני יודע לתת לך את התפוקות ויוצר לייצר לעצמי הכנסה נוספת אחרת במקומות אחרים., את הדבר הזה, כדאי שכולנו נהיה מודעים לו, אם אנחנו מאשרים את ההמלצות כמו שהן, אנחנו את הפתח הזה, במידה רבה, חוסמים כמעט לחלוטין. וזאת החלטה בעיני מאוד משמעותית כי בסוף רצינו לברך במובן הזה ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב, שעוד את מעט מרחב התמרון שהיה, אנחנו סוגרים.
לכן, אני חושב, שתהיה ההחלטה אשר תהיה כאן, זה לא סוף פסוק, יש צורך בהסתכלות אמתית על מה צריך חבר כנסת שיושב בוועדת הכספים – כפי שהציגה את זה קודם חברת הכנסת גילה גמליאל – לקבל כדי שיוכל לעשות את עבודתו. זה שונה ממה שצריך לקבל חבר כנסת שיושב בוועדת המדע או שצריך לשבת בוועדת החוץ והביטחון.

אדוני היושב ראש, תרשה לי לחלוק עליך, אני לא מכיר מישהו מבחוץ שאתה יכול להביא אותו, בוודאי בשכר הזה, שווה ערך לעשר שנות עבודה.

אני לא יודע. אני יכול לתת לך דוגמה, אני חושב, שאם אתה מביא עורך דין בעל עשר שנות ניסיון בתחום המוניציפאלי כדי שיהיה יועץ חקיקה לחבר כנסת שעיקר עיסוקו בוועדת הפנים, אני חושב שהוא יכול להביא לו תועלת עצומה. אני מעיר את ההערה הזאת, אני חושב שהיא צריכה לעמוד כנגד העיניים.
עכשיו אני מבקש לגוף העניין, אם ריכזתי נכון, ישנן שמונה הערות שעלו כאן לגוף ההמלצות האלה, בהנחה שמאשרים אותן. אני מבקש לשאול אחת אחת, מה אתם יכולים לומר לנו עכשיו שאתם מקבלים וזה יתווסף למכלול ועל זה נצביע. מה שלא, יצטרך כל אחד לקחת בחשבון, האם בגלל הדבר הזה הוא רוצה לאשר או לא לאשר את הדברים.
הסוגיה הראשונה היתה, הנושא של ביצוע 50% של השכר כחישוב שנתי ולא על בסיס חודשי. הסוגיה השנייה שקשורה לעניין הזה, שינוי של העניין הזה בכלל, בין על ידי ביטול המגבלה הזאת, העלאת האחוזים או כל הסדר כזה, שירחיב את הפתח.

הסוגיה השנייה היתה בנושא הקילומטראז', להפחית אותו מ-101 קילומטר ל-95 קילומטר.
עלתה סוגיה שנוגעת לנושא הוותק. שאלה אחת, האם לראות בוותק של עשר שנים כשווה ערך לתואר שני, כפי שהציע חבר הכנסת מקלב.

והערה נוספת, שהציע וביקש אחד העוזרים, שלא לעצור את תוספות הוותק אחרי עשר שנים מתוך ראייה, שכל שנת ותק ראויה - - -

היום זה עשר שנים, מוצע להגדיל את זה ל-15 שנה.

אז זה נופל?

זה נופל. כן, אני חושב, ש-15 שנה אנחנו כבר במקום סביר.

לגבי התחולה.

רגע, אני שם, דקה. עלתה השאלה של תוספת מעונות. עלתה שאלה בנושא ההחרגות של המקצועות ובאופן ספציפי סוגיה של אנשי פרסום.

גם התחולה של החוק, למה התחולה מ-2015 ולא חודש מהיום?

נדמה לי שזה מסכם את ההערות.

לא. הערה אחרונה זו התחולה, למה מ-2015 ולא חודש מהיום?

רבותי, אני אבקש, ארבל תתייחס התייחסות קצרה. בסוף אצטרך לקבל מכם, האם מקבלים, לא מקבלים כרגע וכן הלאה, על המכלול הזה אנחנו נקיים הצבעה.

אני אסכם את ההמלצות בצורה מסודרת, אני אעשה את זה בקצרה. אני רוצה בקצרה להגיד לחברי הוועדה ולפרוטוקול מה אומרות ההמלצות כולן, אני לא אכנס לכל הפרטים כי זה הונח גם על שולחן הכנסת וזה מונח גם לפניכם על השולחן. בקצרה, לרכז את ההצעות של הוועדה הציבורית.
ההצעה הראשונה, נושא שינוי הגדרת התפקיד: לא יהיה יותר עוזר פרלמנטרי מקצועי ועוזר פרלמנטרי מנהלי, יהיה רק יועץ פרלמנטרי. גם לא תהיה יותר הבחנה בשכר בין שני הסוגים, זאת אומרת, כל עוזר, שמתקיימים בו התנאים של מה שהיה עד היום יועץ מקצועי, כלומר, תואר או ותק, יקבל את השכר לפי הכישורים האישיים שלו.

הדבר השני הוא העלאת שכר הבסיס. שכר הבסיס של היועצים יעלה, כמו שנאמר פה, לא יהיה את נושא שתי הפעימות ולכן השכר של יועץ מתחיל, אני מדברת על שכר הבסיס, יהיה 7,950 ₪. זה שמתקיימים בו, מה שעד היום התנאים היו לעוזר מקצועי, כלומר, תואר ראשון או הסמכה לרבנות או ותק של ארבע שנים, כעוזר פרלמנטרי או עוזר שר או עוזר סגן שר, השכר יהיה 8,680, ובעל תואר שני או שלישי יהיה 9,135 שקלים. אין שינוי לגבי תוספת הוותק השנתית, 4% או 5% לבעלי תואר שני או שלישי.

שכר הבסיס הזה, וזה חידוש משמעותי, יוצמד להסכמי השכר שחלים על כלל שירות המדינה. יובהר פה, זה רק כאשר ניתנות תוספות לעובדים בשירות המדינה. כלומר, זה לא חל למשל, על תוספת המעונות שדובר עליה פה כי היא לא תוספת לשכר הבסיס של כלל העובדים.

יש תוספת לדמי הכלכלה של העוזרים, כמו שנאמר פה, לפי מרחק מגורים.

אפשר לקבל הבהרה על הנושא של שכר בסיס?

אם רוצים להתכנס להצבעה, כדאי שנסיים.

דמי הכלכלה יועלו, כפי שנאמר כאן, זה יהיה לפי מרחק המגורים של היועץ הפרלמנטרי מהכנסת. מגורים עד 100 ק"מ, 1,800 שקלים, עד 150 קילומטר 2,200 שקלים ו-151 קילומטר ויותר, 2,500 ₪ לחודש.
תוספת הוותק, התקרה תגדל, כך שאפשר יהיה להגיע עד 60% משכר הבסיס ולא 40%.
הכרה בוותק חיצוני, זה גם שינוי משמעותי. עד היום תוספת הוותק ניתנה אך ורק על עבודה כעוזר פרלמנטרי, או עוזר שר או סגן שר במשרת אמון, מוצע להכיר גם בוותק חיצוני, לפי המבחנים שקיימים בשירות המדינה.
קצובת הביגוד תגדל לסכום של 2,095 שקלים ותוצמד למדד.

השתתפות בהוצאות לינה, מה שנאמר פה, גם להערתו של חבר הכנסת טיבי, עוזרים שגרים מעל 100 קילומטר מירושלים, הכנסת תגלם את הסכום. אגב, גם לח"כים זה אותו מרחק של 100 קילומטר.

ולגבי העיסוק הנוסף, מוצע לקבוע, שתותר רק עבודה שהולמת את התפקיד של יועץ פרלמנטרי, באישור חבר הכנסת, היועץ המשפטי לכנסת שיבדוק את העניין הזה ונושא של ניגוד עניינים ועד 50% מהשכר החודשי לחודש.
דבר אחרון, התחולה. מוצע שהכול יחול מה-1 בחודש הקרוב שאחרי קבלת ההחלטה, למעט שני נושאים שיהיו מ-1 בינואר הבא, שזה נושא של הוותק החיצוני, שזה נושא שאין לכנסת מידע לגביו וצריך לבדוק את העניינים האלה. והנושא של ההגבלות על העיסוק הנוסף.

תודה. פרופ' לוי, רק התייחסות לגבי מה שאתם בכל זאת מוכנים לקבל.

אני אעשה זאת בקיצור נמרץ, שני משפטים. דבר ראשון, לגבי העבודה העתידית שלי פה, אם מתקבלות החלטות, כדאי להדפיס את זה על עמוד אחד ולתת לכל חברי הכנסת שיקראו פה.

קיבלו כולם את החומר, הונח על שולחן המליאה, הכול נעשה.

לגבי ההצעות שעלו כאן, 50% חישוב שנתי ולא על בסיס חודשי, אין לי בעיה עם זה. אם אין בעיה טכנית של חשב הכנסת, אין בעיה עקרונית עם זה. הקילומטראז' מ-101 ל-95, דיברנו בינינו - - -

אם אני יכול להעיר על זה, 100 קילומטר זה מחברי הכנסת, ואם מדברים על נתניה, אז אלה שגרים בנתניה נחשבים ל-100 קילומטר בכל מקרה.

זה לא נראה לי דבר גדול.

ו-50% שנתי זה בסדר מבחינתך, אתה יודע לעשות את זה?

אם טכנית זה אפשרי, אין לי התנגדות כלכלית לזה.

תוספת המעונות, זה כסף קטן יחסית ולא כדאי בכלל לדבר על זה, אנחנו מסכימים לזה, זה לא הרבה כסף.

לגבי הסעיף האחרון, אני לא יכול להסכים כרגע, בעניין איזה מקצועות, החרגה, אם זה עיתונאים או טלפונאים, אני לא מסוגל לעשות את זה בלי דיון מעמיק אצלנו.

לא שמנו לגבי 50%, דיברתי על המגבלה, עצם המגבלה.

לא שינינו.

לא שונה, זה היה ברור מהתשובה.

אולי תהיה ועדת חריגים?

אולי אפשר לצרף ועדת חריגים?

אתם מוכנים להכניס סעיף, שיאפשר החרגה של הכלל הזה לפי אישור שלכם בפנייה ספציפית שתהיה לכם?

אין לי התנגדות שיבואו מקרים ספציפיים ונדון בהם. זה לא אומר שנאשר, אבל נדון בהם.

ברור. אז רבותי, תנו לי לסכם כדי שלא תהיינה אי הבנות. אנחנו מאשרים את הכללים. ההצבעה היא על הכללים. ההצעה היא כדלקמן, אני חוזר עליה כדי שלא תהיינה אי הבנות. אנחנו מאשרים את הכללים כפי שהונחו, בתיקונים הבאים:

1. אין שתי פעימות לתשלום אלא התשלום הוא בפעימה אחת, הראשונה מבניהן.
2. המגבלה לגבי העסקה תהיה 50% הכנסה בחישוב שנתי, כאשר תהיה אפשרות למי שירצה לקבל היתר חריג, לפנות לוועדה, והיא, על פי שיקול דעתה, תחליט אם היא מאשרת את ההחרגה ובאלו תנאים.
3. הקילומטראז' – במקום 101 יהיה 95.

זה לעניין גילום הלינה, לא לעניינים אחרים.

נכון, לעניין גילום הלינה זה יהיה 95 קילומטרים. ולעניין תוספת המעונות, היא תתאשר כפי הבקשה שהיתה בהסתייגות שהביא גם חבר הכנסת ליצמן בכתב, והעלה כאן חבר הכנסת מקלב בעל פה.

רבותי, אני עובר להצבעה.

המקצועות, רק שתאמר לפרוטוקול - - -

הערה נכונה, גם סוגי המקצועות נמצאים בתוך הנושא של ועדת החריגים.

הוועדה הציבורית תוכל להוסיף מקצועות לעניין הוותק?

על פי דיון חריג, בכל מקרה כפי שהיא תמצא לנכון.

חברת הכנסת גילה גמליאל מצביעה במקום זאב. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס במקום דוד רותם. מיקי רוזנטל במקום איתן כבל. זבולון כלפה במקום איילת שקד. משולם במקום מיכאלי. שאר האנשים שנמצאים כאן, למיטב הבנתי הם חברי הוועדה כך שאין בעיה.

מי בעד לאשר את הכללים, בתוספת התיקונים, כפי שהוצגו על ידי?
הצבעה

בעד - 9
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

נדמה לי שההצעה התקבלה פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים, לפיכך אושר ואני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:35.>